דב"ק קרעטשניף סיגעט · Db"K Krechnif Seagate — כי תבוא (2026-08-24)

בס"ד
גליון
דברות קודש
קרעטשניף סיגעט
דברי אלוקים חיים
מרבותה"ק זי"ע
ולהבדלחט"א
מכ"ק מרן רבינו שליט"א
פרשת צו -שבת הגדול
ששפ"והפסחג ת
חגשתבויא
פרשתפרכי
תשפ''ו
יו"ל ע"י
מכון "נהרי אמונה"
דחסידי קרעטשניף סיגעט
הוצאת הגליון נתרם לע"נ
קודש דברות
הרה"ק רבי זיידא אליעזר זאב בן
ויגש
הרה"ק רבי צבי הירש זי"ע ועכי"א
מערכת קול קרעטשניף סיגעט
רעוא דרעוין
ניתן לשמוע דברות קודש דא"ח מרבותינו הק' זי"ע
ויבדלחט"א כ"ק מרן רבינו עט"ר שליט"א
שב”ק פרשת וישב תשפ”ו
וכן מהנעשה והנשמע בצל הקודש
בית שמש יצ”ו
02-313-6802 בעיר
ארה"ק:
מאת כ”ק מרן רבינו עט”ר שליט”א
ארה"ב1518-592-0074 :
ענגלאנד4420-81477-116 :
ודרשו רבותינו ז”ל )סוטה י(: הזכויותבעש”ט,
שמורות בזכותכלשב”ק,
השי”ת יעזור בזכות הצבור© ,
4165512@gmail.comבבית חמיה שהיתה צנועה,
בזכות זקני ה’ ובזכות אבי הק’ שיסדו מקום שכסתה פניה
זה ,כל הצדיקים ,ב״ה דיש עדיין קבוצה עיי”ש ברש”י ,וכשהיה הבעש”ט בסטמבול
יהודים שרוצים לשמוע בשעה אחרי הזמן ,ראה יונגע לייט שהיה להם נשמת תנאים,
א קודש ויגש דברות בס''ד
דרעוין רעוא
דברי תורה
תשפ”וזיעוכי"א בעלוישב
קדושת צבי פרשת שב”ק
רביה"ק מכ"ק מרן
בעיר בית שמש יצ”ו
פרשת כי תבא -חודש אלול
מאת כ”ק מרן רבינו עט”ר שליט”א
גוט י(:
סוטה רבותינומעןז”ל )
קוקט ודרשואבער אז בעש”ט,
שיינעם פנים, שב”ק,
וברך אתבזכות הצבור,
השמים קדשך מןבזכות
ממעוןיעזור
השקיפההשי”ת
שלעכטס.
צנועה, שהיתהזייערחמיהבבית מען
פניה זעהט
שכסתהאין זיי
אריין נתתה לנו
מקום שיסדו אשר
האדמההק’ ישראל ואת
ובזכות אבי עמך את
זקני ה’ בזכות
דאס איז געווען ביי סדום וישקיפו על כאשר נשבעת לאבותינו ארץ זבת חלב ודבש
בסטמבול עיי”ש ברש”י ,וכשהיה הבעש”ט קבוצה זה ,כל הצדיקים ,ב״ה דיש עדיין
סדום ,השקפה איז טייטשט שטארק
ראה יונגע לייט שהיה להם נשמת תנאים, יהודים שרוצים לשמוע בשעה אחרי הזמן,
קוקן ,ווען מען האט גוט אריינגעקוקט רש”י הקדוש זאגט אין פרשת וירא (ד”ה
ואמר שזה מגודל צניעות הנשים וכבר דברנו ורוצים להאריך את השבת ולשבת בס”ג,
אין זיי האט מען געזעהן זייערע רשעות. וישקיפו יח ,טז) כל השקפה שבמקרא
בשבת הקודם מענין צניעות ,ומן השמים תשובה
קדשך מןזמן שלממעוןמהשקיפההוא
הזמן של ס”ג והנה זה
לרעה חוץ
הה”ק כידועאיזמאא”ז
פארקערט, להבדילשנדבראידןמזה, נסתבב
אבער ביי די קדמה
גערעדטתשובה אחז”ל..אמאל מעןדהנה
האט שוין תכליתה
ומההשמים.
זאכןמכל
גדולה א
שריפה אסאך
זעהט מען שעשה אפילו זי”ע
אינדרויסן מורא”ז הכל ומתקן את
ביטערע הכלדי אלע בייםשמגביה
לערנען ,אז וענינה
לעולם ,ענין
דאס
הואמעןוכפי
אבער אז מתקן זיין,
בשלימות הצעיפים,דארף נאך
[המעשה וואס ער אנגעהויבן
שנתן תשובה, דרך זיך
דיש האטלשרשה,וועלט
צרות פון דיבחזרה
מטתאז אאמוקוקט גוט אריין אין א איד זעהט מען
שסיפר רביה”ק הכ”מ לפני אין דייטשלאנד ,דארט האבן זיך די גוים
בסה”ק השי”ת זמן של תשובה וכמו”ש
איד איז דאך א איד ,מען טרעפט אין איהם גע’חבר’ט מיט די אידן ,מען האט זיי
הרבנית הצדקנית מרת שפרה בת הצה”ק סידורו של שבת ,של זקה”ק בעל באר מים
אסאך גוטס .דאס מיינט “השקיפה ממעון אויפגענומען שיין ,דריי פיר משפחות
חופה רבי חיים מרדכי ע”ה ,שהיה איזה
קדשך מן השמים” זעהט מען אויף די אידן
צפת חיים ]שמנוחתו כבוד פה באה”ק בעיר
האבן זיך שוין געהאט משדך געווען מיט
המשפחה
וכלעמך את זי”עאתמורא”זוברך
הרה”קממילא
גוטס ,איזמצאצאי
נאר געמאכטז”ך
בשבוע זודיליה דארט
אידן האבןיומד”ק ת”ו[זיי שחל
רח”ל ,און די
צעיפים השמחה
בפנימיות, וויילקנואידןלכבוד
זענען גוט הנשים
ישראל. בית גדולת ע”פ משלים
אויסגעמישט שטארקבאריכות שמבאר
געלט ,זיך אסאךכסלו,
שהיה זעהן שנוי
שלעכטס בהםקעןרקמעןאיזה שהיהמאל חדשם
אפילו אסאך שאותן
וודאידארטכ”ש פון
א”כדייקא קודש,און
דייטשן,שבת של דיס”גמיט
שעה.אבל
בלע”ז,סאמעטלפי
של איז נאר בצד,דאס
אינדרויסן,
שורה אחת פון בשבת גאנצע
קודש, יותר אויף די
שיושבים צרות
יהודים געקומען דיאיז
וועלט .זעהט מען אז אפילו פון אינדרויסן
היה הכל בתכלית הצניעות כמובן מתקרבין יותר להקב”ה ,וממילא יש להם
מאכן זיי זיך גוט און פיין ,זיי ווייזן א
וכשהרגיש בזה רבינו הקדוש נ”ע אמר יותר כח בשמים לכל השבוע ,בפרשתן כתי’
שאינו הולך להחופה עד שכולם ילכו הביתה )לח – טו( כי כסתה פניה ,כתוב בספה”ק
ב בס''ד
איז בשלימות ,און פאר דעם צדיק וועט זיך דער הייליגער זיידע דער ראפשיצער רב
אייביג דאכטן אז ער איז אך עשוק וגזול כל זי”ע טייטשט אין אמרי שפר ביי די ליקוטים
הימים ,ער וועט אייביג מיינען אז ער איז “והיית ממשש בצהרים כאשר ימשש העור
צובראכן ער האט קיינמאל נאך גארנישט באפילה ולא תצליח את דרכיך והיית אך
געטון ,אבער “ואין” מושיע דער “אין” דער עשוק וגזול כל הימים ואין מושיע” .זאגט
ביטול וואס ער האט אין זיך ,דאס וואס ער דער הייליגער ראפשיצער זי”ע אז בצהרים
ווייסט די אלע זאכן ,דאס וועט אים העלפן, גייט ארויף אויף תורה ומצות ,אז דער
דאס איז דער וועג וואס וועט אים העלפן. צדיק וואס דינט דעם אייבערשטן זאל
שטענדיג ממשש זיין זיינע מצות אויב עס
חודש אלול – זמן המוכן לתשובה
תקוות חייו לחזור אי פעם לעשירות .ואם מן השמים נתנו חודש זה שיוכלו לחזור
זכה ,באלף הזה הוא יכול להצליח ולחזור בתשובה ,כמו שנתנו לחתן את יום חופתו,
ולעלות מעלה מעלה עד שמתעשר בחזרה. נתנו מן השמים חודש זה לכל ישראל זמן
שמוכן לתשובה ,ומסתברא מאחר שהוא
האלף האחרון הזה ,זה חודש אלול ,הוא החודש האחרון בשנה לעשות תשובה,
הפסיד כבר אחד עשר חדשים ,לא התפלל דלגבי הרבה ענינים אחרים ,מניסן מנינן,
כמו שצריך להתפלל ,לא למד כפי שהיה אבל לענין זה אלול הוא אחרית השנה,
צריך ללמוד ,לא ישן כפי שיהודי צריך דבגמ’ דרשו מראשית השנה ועד אחרית
לישון ,ולא השכים כפי שיהודי צריך שנה ,וחודש אלול הוא אחרית השנה.
להשכים ,ער האט נישט אפגעפירט א שבת
ווי א איד דארף אפצופירן ,והרגיש טעם וכבר דברנו כמה פעמים מזה הענין,
באכילה ושתיה כמו סיי וועלכע גאסן-יונג, דלכשיהודי יש חמישים אלף דולר,
ער האט אלע עלעף חדשים פארשפילט, והשקיעם בעסקיו ,ורוב הכסף נפסד ,ונשאר
אבל אלף אחד עוד יש ,החודש האחרון לו רק אלף אחד ,אם מפסידו ג”כ ,הפסיד את
ג בס''ד
כל שלושים יום לפני ר”ה צריך לבער החמץ בשנה ,חודש אלול ,עדיין נשאר לו לתקן
וכו’ וביום השלושים שהוא ער”ה שהוא יום כל מה שעשה במשך השנה ,שאם לא
האחרון בשנה ,אין ביעור חמץ אלא שריפה. יתקן בהם לא יתנו לו בראש השנה אור
מהשמים ,משום שהפסיד כל השנה ,לא
אצל הבחורים אומרים שבת קאפעליטש ,זה יאירו לו בראש השנה ,ולא יתנו לו להרגיש
בשבת שלפני השבת באווארפן ,שזה השבת בשנה הבאה טעם בתורה ובתפילה.
האחרונה שהולך בקאפעליטש ,כי בשבת
שאח”כ לובש השטריימל ,ובשבת הזה זמן אבל בחודש אלול אפשר לתקן כל השנה,
לתקן כל השבתים שהלך בקאפעליטש ולא שכל החודשים יחשבו לו לטובה ,כי הרמב”ם
הרגיש טעם בשב”ק ולא ידע מה זה שבת, פוסק שאפילו היה רשע כל ימיו ועשה
ובשבת הזה זמן לתקן כל השבתים .וערב תשובה באחרונה ,הוא נפטר צדיק ,כך בכל
ראש השנה הוא היום האחרון בשנה ,ויש אדם בחיים חיותו אם החודש אלול עובר
עוד יום אחד בשנה הזה ,ויום הזה יכול בתשובה ,מחשיבים לו כל השנה לטובה.
עוד לתקן את כל השנה ,ומשום שמתחילים
מר”ח אלול לבער החמץ ,וער”ה שהוא כבר וזה חסד ה’ ,כי אצל בשר ודם לא שייך כן,
יום האחרון אז אין ביעור חמץ אלא שריפה. אם לאדם יש פועל שעובד עבורו ,ובמשך
השנה בזבז כספי אדונו והסב לו הפסדים
אזוי ווי עס איז ידוע דער מדרש (שמות כבדים ,לא יעזור לו אם בחודש אלול
רבה פרשה ל”ו) ,אז אידן זענען גלייך צו ידקדק יותר בעבודתו ויצמצם הנזקים,
א זית ,אזוי ווי זיתים אז מען גיבט זיי א ויחשוב לו כאילו לא קלקל כל השנה,
דרוק א קוועטש קומט גוט ארויס די שמן, אצל בשר ודם לא שייך זה .אבל הקב”ה
די זעלבע זענען די אידן אויך ,אז מען גיבט הוא רחום וחנון ובעל חסד ורחמים גדול,
זיי א דרוק קומט ארויס זייער פנימיות. והוא כן מחשיב כאילו כל השנה התנהג
כמו שהתנהג בחודש אלול ולמד והתפלל
דאס איז אויף כמה מיני אופנים ,א איד כפי שיהודי צריך לנהוג בכל הענינים.
קען א קוועטש טון ביים א-ל אדון על כל
המעשים ,א איד קען א קוועטש טון ביי
ד בס''ד
פנימיות ,די נסתרות פון א איד קומט ארויס, ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך ,מען
מיט דעם רעכנט זיך דער בורא כל עולמים. מוז אים נישט קלאפן מיט יסורים מיט צרות
חלילה ,מען קען אידן קוועטשן אויף גוטע
“לצופה נסתרות ביום דין” ,דעמאלטס אופנים אויך .בכל אופן אז מען גיבט א איד
ווען די נסתרות קומען ארויס ,כאטשיג א גוטן קוועטש קומט ארויס זיין אמת’דיגע
דעמאלטס זאל מען איהם זעהן אביסל הארץ ,עס ווערט נתגלה זיין פנימיות.
בעסער ,ווען עס קומט דער הייליגער
גרויסער זמן פון ראש השנה ,זעהט מען ראש השנה זאגט מען אין די תפילות
זיין נסתרות ,זעהט מען דעמאלטס ווי “לצופה נסתרות ביום דין לקונה עבדיו
עס ברעכט אים דאס הארץ אמת’דיג אויף בדין” .דער נסתרות דאס איז די פנימיות
אידישקייט ,און דעמאלטס איז “לקונה וואס איז דא ביי יעדעם אידיש נפש,
עבדיו בדין” קויפט אים דער אייבערשטער אז ווען מען קוועטש אים אויס קומט
אפ ,אזוי ווי איינער וואס מען פרובירט ארויס זיין פנימיות ,אויף דעם קוקט דער
איהם אויס ,מען וויל איהם ארייננעמען אייבערשטער ,אפילו ער איז נישט געווען
פאר די ארבייט ,שטעלט מען אים אוועק כסדר אין די מדרגה ,אבער ווען עס קומט
און מען פרובירט איהם אויס ,אז מען אן אן ערנסטערע זמן ,צי ווען מען טוט
זעהט אז ער טויג ,זאגט מען איהם דו ביסט אן די הייליגע תפילין ,מען מאכט אויף די
מיין מענטש דו קענסט ביי מיר ארבייטן. גמרא ,מען שטעלט זיך שמונה עשרה ,צי
ווען עס קומט דער הייליגער שבת ,אדער
אז דער אייבערשטער העלפט קומט ווען עס קומט חודש אלול די ימי הרחמים
ארויס די אמת’דיגע פנימיות ,זעהט והסליחות וכדומה ,זעהט מען אז ווען עס
מען ביי וואס ער האלט באמת ,איז שוין קומט די לעכטיגע זמנים ווען מען גיבט פון
לקונה עבדיו בדין ,איז ער שוין זוכה בדין. הימל א קוועטש אז ער זאל זיך אויפוועקן
אביסל ,דעמאלטס קומט ארויס זיין
ה קודש ויגש דברות בס''ד
דרעוין
חיים רעוא
אלוקים דברי
עט"ר תשפ”ו
שליט"א רבינו וישב
פרשת שב”ק
מרן מכ"ק
בעיר בית שמש יצ”ו
רעוא דרעוין פרשת כי תצא תשפ"ו
מאת כ”ק מרן רבינו עט”ר שליט”א
בעש”ט ,ודרשו רבותינו ז”ל )סוטה י(: השי”ת יעזור בזכות הצבור ,בזכות שב”ק,
דברים של רשות ,קדש עצמך במותר לך, השי”ת יעזור בזכות אבותינו הקדושים,
שכסתה פניה בבית חמיה שהיתה צנועה, מקום בזכות זקני ה’ ובזכות אבי הק’ שיסדו
ובזכות שבת קודש נזכה לומר דיבורים
בסטמבול
הבעש”ט ולקחת
וכשהיהאויביך וגו’
למלחמה עלברש”י, עיי”שתצא
כי קבוצה דיש עדיין
והנוגעים אל הצדיקים ,ב״ה
הנוגעים לנו זה ,כל
מדברי התוה”ק
תנאים,
נשמת אלא
דיברה תורה לא להם שהיה
לייט הק’
יונגעוברש”י ראה
לך וגו’ הזמן, בשעה אחרי
ולהתרומם לשמוע נענוע שרוצים
שנוכל ליתן יהודים
הציבור,
דברנו
וכברזי”ע
הנשיםאמת כו’צניעות
ומפרש השפת מגודל
שזה הרע ואמר
כנגד יצר בס”ג,
ולשבתהכנה
אלול שהם השבת
של חודשהקדושיםאת
בימיםלהאריך
ורוצים
ומןדיברה
השמים צניעות ,לא
המלחמה כאן שכלמענין דז”ש רש”י
הקודם בשבת שלמוז זעך
תשובה זמןמען
הקדוש,
השנה הוא לראש
של ס”ג הקדושה
הזמן והנה זה
אלא כנגד יצר הרע ,שהמלחמה כאן הוא געבן אביסל א’ הייב ,והשי”ת יעזור שנוכל
נסתבב שנדבר מזה ,כידוע מאא”ז הה”ק ומה תכליתה דהנה אחז”ל ..תשובה קדמה
נגד היצר הרע ,והרה”ק מסאטמער זי”ע כולנו להתרומם ולהשאר בהתרוממות,
מורא”ז זי”ע שעשה שריפה גדולה אמכל לעולם ,וענינה שמגביה הכל ומתקן את הכל
מפרש (בדברי יואל) בחינה אחרת בדברי
כנגדוכפי
בשלימותאלאהוא
דיברה תורה [המעשה
אלו ,שלא הצעיפים,
רש”י שנתן תשובה,
ונתנו ה’ דישעלדרך
אויביך לשרשה,
למלחמה בחזרהתצא
כי
התורהאמו
שהתירהלפניזאתמטת שמההכ”מ רביה”ק שסיפר
יצה”ר היינו בסה”ק שביווכמו”ש
(כא-י) ורבו תשובהשלושביתבידךאלקיךזמן
השי”ת
הצה”ק
בתאיסורשפרהאין
שאם כבר מרת הצדקנית
היצה”ר רק כנגד הרבנית
היה במלחמתמים
בעל באר מפרשזקה”ק ת ,של
רש”י הק’ הפירושיםשב
בזה, סידורו של
חופהבאדםהיצראיזהשהיהע”ה,גירוי
מרדכיליכא
ומותרים ,כבר
רבי חיים צפתבמלחמת פה דאילו
באה”ק בעיר מדבר,
הכתובכבוד
שמנוחתוהרשות
חיים ]
לעשות כן ע”ש ,והאוה”ח הק’ (פסוק יא)
המשפחה מצאצאי הרה”ק מורא”ז זי”ע וכל שהריז”ך ארץ ישראל אין לומר ושבית שביו
בשבוע זו ת”ו[ שחל יומד”ק דיליה
פירש הענין ,שבחטא אדה”ר נשבו כמה כבר נאמר בשבעה אומות (דברים כ טז)
בית הנשים קנו לכבוד השמחה צעיפים כסלו ,שמבאר באריכות ע”פ משלים גדולת
נשמות יקרות ביד סטרא אחרא והם לא תחיה כל נשמה או משום דכי תצא’
חדשם שהיה בהם רק איזה שנוי שהיה ס”ג של שבת קודש ,א”כ כ”ש וודאי שאותן
נשמות הגרים ,ויש בזה כמה בחינות ,כמו משמע כשתעלה על דעתך לצאת (רש”י
דבוקהאבל
בלע”ז, סאמעט
שהייתה תרדיוןבצד,בןשל
אחתחנינא
נשמת רבישורה קודש, בשבת
דברי רש”י יותרפירשו שיושבים
וצדיקים יהודים
בסוטה לה,):
כמובן הצניעות
רחבת ידים בתכלית בתיבת
הכלחמור כרמוז בשכם בן היה להם וממילא יש
שהכוונה להקב”ה,
הכתוב מדבר במלחמתיותר
הרשות מתקרבין
מצאהאמר דינהנ”ע
הקדוש בזהכא),רבינו
ויצתה ע”י וכשהרגיש לד -
(בראשית כתי’ בפרשתן
ולטהר השבוע,לקדש
לכלהרשות בשמים
דברים כח על
הוא יותר
שאינו הולך להחופה עד שכולם ילכו הביתה )לח – טו( כי כסתה פניה ,כתוב בספה”ק
ו בס''ד
שלו מה שעושה ובזמנים הנשארים לא הנפש מינה ונדבקה בו ,ולפי”ז מפרש
לעמוד פנוי וינצל את הזמן ,ולעבוד דשלוחי מצוה בשעת שליחותם נשמרים
על קביעת עתים בתורה במסירות נפש, אפי’ מיצה”ר וממילא בע”כ צ”ל דמה
ולהכין עצמו אל ראש השנה ללמוד שהיה לו רצון וחשק באה זה מצד הקדושה
הספרים מראש השנה ,לא לבוא בר”ה להוציא נשמות יקרות ממקום שביים ,ע”ש,
כאורח הכבוד בלי שום הכנה ,כמו שאמר
הבעשטה”ק זי”ע שבראש השנה לא יכולים ועכ”פ עומדים כבר בחודש אלול ,וכבר
לסמוך על בעל תפילה ,כאילו שהוא מעלה אמרתי (בקידושא רבה) דבזמנים הקודמים
כל התפילות ,וחזינן מזה שכל אחד צריך היו נוהגין בחודש אלול להתאסף בבתי
בעצמו להכין אל ראש השנה ,ולא יסמוך מדרשים ללמוד תורה ,אפי’ אנשים
שהרבי כבר מוציא אותו ,והבעל תפילה פשוטים ,כולם התאספו בחודש אלול
ואפי’ בעת התקיעות לא הוא מוציא, לעשות הכנה אל ראש השנה ,וזקה”ק זי”ע
יסמוך על הבעל תוקע ,וצריכים לכוין בכל לא דיבר בכל חודש אלול ,יעדער האט
הזמן היכן אוחזים אם בתקיעה או תרועה געשאקלט אלול ,בדרך כללי כבר אמרתי
או שברים ,וצריכים להיות בשעת התקיעות כמ”פ על דברי הגמ’ (סוכה נב ).כל הגדול
ולשמוע כל הזמן היכן אוחזים ,ואם יודע מחבירו יצרו גדול הימנו ,דהכוונה גם על
את הכוונות ,צריך בשעת שמיעה גם לכוין ימים הגדולים וגבוהים ,שאז יש יצה”ר
את הכוונות דשופר אינה רק פשט לתקוע גדול להפריע את האדם עם מצבים שונים,
אלא גם לשמוע[ ,עי’ תקפ”ה סעיף ב’] שטותים והבלים ,שדווקא בימים הגדולים
צריך להיות עסוק בדברים ,כדי לאבד את
וממילא בודאי שהבעל תוקע שמוציא המוח והכח דווקא בימים חשובים וקדושים,
כל העולם צריך לדעת יותר מ”מ גם כל שיוצא מסדר היום שלו והולך אנה ואנה,
אדם פרטי צריך גם לכוין ,ולא יחשוב כ”א
דשער הכוונות וארי הק’ וסידור עמדין ואין ברירה צריך כל אחד ואחד לקחת
ושאר הדברים שלומדים לפני ר”ה ,נעשית עצמו בחודש אלול ,אם הוא אברך בכולל,
רק אל הבעל תוקע והבעל מקרא ,אלא צריך לחזק את הסדרים שלו ,ואם יש לו
נעשית לכל יהודי מכלל ישראל ,ובודאי תפקיד אחרת בעולם צריך לחזק תפקיד
ז בס''ד
ולחפש ספרים ,להשתוקק על ספר כמה שמבינים ולא צריכים להבין הכל
ולהשתוקק על דיבור טוב ,להשתוקק על בפעם הראשונה שלומדים ,אבל צריכים
שיעורים ולשמוע מה שדיברו צדיקים לדעת עפעס א’ מושג ,עפעס שמעקן
הקודמים ,להשתוקק ולהשתוקק ,דרק עפעס וויסן אויף די וועלט ,לא יכולים
ע”י התשוקה יכולים לעלות יותר ,אויב להשאר ככה בכל שנה ושנה שצריכים
מען וועט פאלגן וואס מ’האט ביז יעצט לעלות כיתה אחרת ,מדריגה אחרת ,אחד
געזאגט איז גאר נישט אזוי שלעכט, בעיון התורה ,אחד בנסתר התורה ,אחד
יותר מפרשים ,אחד יותר דפים גמרא,
ואכן יעזור השי”ת שנזכה לשנת גאולה אחד לא לדבר ,כל אחד צריך לקחת את
וישועה ,וצריך כל אחד להתחזק בעבודה עצמו ,אין ברירה ,שאם הוא בעצמו לא
שלו ובתפקיד שלו ,ויש נקודה אחת יקח עצמו לעלות יותר מי יקח אותו ,שאין
שצריכין לדבר ,שכל אחד צריך להאמין כבר בשנים אלו משגיח שעומד על הראש,
שכל תפקיד שיש לו שהקב”ה הנהיג אותו
כך ,צריך להיות כן דווקא באופן ותפקיד זה, ולכה”פ עכשיו זאל זיך יעדער איינער א’
עד שמחליפין אותו מן השמים ,אבל לפני שאקל טוהן ,יעדער איינער מוז זיך נעמען
זה צריך להיות מאושר ושמח עם התפקיד אין די הענט אריין ,ובפרט שמגיע יום
שלו ,ולעשות בתפקיד זה באופן היותר קדוש כזה ראש השנה ,שכולם נסקרים
טוב שיכול שיצא דבר היותר טוב ,מזה בסקירה אחת ודנין את כל ישראל וצועקים
שצריך הוא לעשות בעוה”ז ,וזהו אחד מן ב’ונתנה תוקף’ ,ותשובה ותפילה וצדקה
הדברים שצריכים להאמין באמונה פשוטה מעבירין את רוע הגזירה ,וחוץ מזה יש
שזהו מה שצריך לעשות ,ולא לחשוב שאם גם הענין להעמיד סדר היום עצמי על
עשיתי כך או כך הצלחתי יותר וכדו’, אופן גבוה יותר שהיה עד עכשיו ,ובכל
ראש השנה צריכים לעלות במדריגה גבוה
ועכ”פ זה ודאי כל זמן מה שעושה אדם יותר ,כמו בחודש אלול עולין הבחורים
צריך להאמין באמונה פשוטה והטהורה שיעור א’ שיעור ב’ וכו’ ואחרים עולין
שזהו רצון השם ,ולא זה בלבד ,אלא כל בחשוון ועכ”פ בכל שנה צריכין לעלות
אדם באיזה ביהמ”ד שמתפלל באיזה במדרגה אחת ,צריכים ללמוד עוד ספרים
ח בס''ד
רק אם לומדים את הספרים על ראש השנה, מקום שהוא בעולם כל זמן שהוא במקום
כל אחד עם הספרים שהוא לומד ,יש מטה זה צריך ליתן עבור המקום ,עד שמנהיג
אפרים יש שער המלך ועוד הרבה ספרים אותו הקב”ה אחרת ,וכל אחד שמתפלל
שצריכים ללמוד וכל הספרי חסידות בבית המדרש צריך לעזור לבנות את
מדברים מראש השנה ,מי אינו מדבר מר”ה. הביה”מד ,ובוודאי ח”ו לא להפריע,
שכל אדם צריך ליהיות מן העושים
זאל דער אייבערשטער העלפן טאקע מען והעוזרים והבונים ולא מן המחריבים ח”ו,
זאל זוכה זיין דע יאהר ,דבר ראשון שנזכה
בימי הסליחות לעבור אותן כראוי וגם ראש ואכן יעזור השי”ת ,עכשיו דמגיעים ימים
השנה הק’ עצמו נזכה להתפלל ,ולא סתם הקדושים שיהיו המוחין מען זאל האבן די
להתפלל ,אלא ליהיות קרובים אל השי”ת מוחין דגדלות ,שמגיע ימים כאלו יהיו לו
בשעת התפילה ,ולהיות שקועים בעולם את המוחין ולא יתבלבל מקטנות ,ובפרט
גבוהה ולא להיות שקועים בקטנות ,אלא אם מתבלבלים מדבר קטן ,מ”מ צריכים
להיות בגדלות המוחין ,ולהאמין באמת להתחזק בזה ,והעיקר הוא לא לדבר דברים
שכל תפילה פועלת ולהאמין שתפילה זו בטלים בימים אלו ,ובודאי האדם אינו
מצלת את כל ישראל ,ואם יודע זאת האדם מלאך אך יש ליזהר כל מה שיכולים לחיות
איך היה רועד האדם להתפלל בראש עם העול מלכות שמים כמו שאמרתי לפני
השנה ,ועכ”פ כל יהודי יש לו אחריות בין כמה שבועות דדומה הוא לאדם שיש לו
על עצמו בין על המשפחה בין על המקום משפט שאפי’ שהולך לקנות דברים והולך
שמתפלל שיהיה הכל טוב בס”ד ,וממילא אנה ואנה ,מ”מ כל הראש שלו שקוע עם
יש אחריות גדולה שבראש השנה יהיה המשפט שיהיה לו ,ה”נ על ראש השנה ,אפי’
הכל כראוי עפ”י הלכה ועפ”י חסידות, שעושים זאת ועושים זאת ,שכל אחד יש לו
ואכן יעזור השי”ת שנזכה לשנת גאולה סדרים שלו ,מ”מ הראש צריך ליהיות עסוק
וישועה ,אין צו פוי’עלן אלעס ,און מען ושקוע שמגיע ראש השנה ,והמח צריך
זאל זוכה זיין צום בנין בית המקדש ע”י לרעוד שמגיע ראש השנה ,והראש צריך
ביאת משיח צדקינו במהרה בימינו אמן. לעסוק בהן שמגיע ראש השנה ,וזה יכולים
