להבין שמועות · Lehavin Shmu'ois — כי תבוא (2026-08-24)

עיונים וביאורים הארות והערות
בתורת מרן רבינו השמן רוקח זיע"א
פרשת כי תבא -גליון מ'
וכל אדם יהיה גדול ממך בעיניך
בגליון ל"ו פרשת עקב הבאנו דברי רבינו זי"ע (מחודש ת"מ) שכתב בתוה"ד וזל"ק:
דהנה הרמב"ם כתב במשרז"ל (אבות י' ד') והוי שפל רוח בפני כל אדם ,שלעולם
יחשוב שחבירו גדול ממנו .וכן מצינו במשה שהיה עניו מאד מכל אדם וגו' ,וכלומר
שחשב בדעתו שכל אדם אשר על פני האדמה הוא חשוב ממנו.
וכתבנו שם:
בנוסף לביאור הקרא והגמ' .מבואר בדברי רבינו זי"ע חידוש גדול בדעת הרמב"ם 'שלעולם יחשוב
שחבירו גדול ממנו ' .והנה עדיין לא מצאנו כן להדיא בדברי הרמב"ם .ואפשר למד כן רבינו זי"ע
בדברי הרמב"ם הידועים בהלכות דעות (פ"ב מהלכות דעות ה"ג) דבענין הגאוה צריך לנטות אל
הקצה האחרון של ענוה ,ע"ש .אמנם שם לא נזכר שצריך לחשוב חבירו יותר גדול ממנו.
וכמה מהמעיינים העירו מדברי הר"מ בפיה"מ שם ,אמנם שם לא נזכר שצריך לחשוב שחבירו
גדול ממנו ,וכל אדם הוא חשוב יותר ממנו .אלא שצריך לילך בקצה האחרון בענוה.
ואולי הכוונה לדברי הרמב"ן ,באגרת הרמב"ן שכתב בתוה"ד:
'על כן אפרש לך איך תתנהג במדת הענוה ללכת בה תמיד ,כל דבריך יהיו בנחת,
וראשך יהיה כפוף ,עיניך למטה ולבך למעלה ,ואל תביט בפני אדם בדברך אתו ,וכל
אדם יהיה גדול ממך בעיניך ,אם עשיר או חכם עליך לכבדו ,או אם הוא רש ואתה
עשיר ,או שאתה חכם ממנו ,חשוב בלבך כי אתה חייב ממנו ,והוא זכאי ממך ,שאם
הוא חוטא הוא שוגג ואתה מזיד וכו' ,עכל"ק.
הרי דהענוה היא באופן הזה דוקא ,ואולי כוונת רבינו זי"ע להרמב"ן ולא להרמב"ם.
בכבוד רב
ב/מערכת להבין שמועות
יו"ל לקיים דברי רבינו זי"ע בצוואתו הק'' :ואני מצוה לבני וחתני הרבנים נ"י בכל עת שידרושו ברבים יגידון בשמי איזה דבר או בשמעתתא או
באגדתא כדי שתהינה שפתותי דובבות בקבר.
וכל מי שיזכה אותי וישים עין עיונו בחיבורים שלי יתברך מן השמים'.
לקבלת הגליון ולהערות santov780@gmail.com -
יבין שמועה (מחודש תע"ה)
לשון קדשו 'ולכאורה הוא תמוה' ,כעין זה כתב גם היערות דבש המובא להלן ע"ש שכתב' :והדבר תמוה'.
וביאור התמיהה הן כפשוטו ,איך מרומז בפסוק שמשמעותו גלות וקושי ,איך מרומז בו רזא דפורקנא .ועוד
הלא הוא קץ הפלאות ,ונסתר הוא ,ואיך יאמר על זה דא רזא דפורקנא .וכמוש כתב בתפארת יונתן (פרשת
אמור) עה"פ וכי תזבחו זבח תודה לרצונכם וגו' בתוה"ד :וגדולי חקרי לב רצו לחשוב חשבונות על קץ הימין
בזה הפסוק כדי לפרש בזה דברי הזוהר וכו' ע"ש.
עיין ביערות דבש (דרוש י"א בד"ה בזוהר חדש וכ' וז"ל :בזוהר חדש (כי תבא דף ס') אמר דשאל בתוכחה
נזכר רזא דפורקנא איה ,והשיב בהך קרא והיו חייך תלואים לך מנגד ופחדת יומם ולילה ולא תאמין בחייך.
והדבר תמוה .אבל הענין אמרו (אבות פ"ב מ"י) שוב יום אחד לפני מיתתך ,והיינו הואיל ואינו יודע אימת
ימות ,א"כ חושב אולי היום זמנו ,ושב בתשובה ,וא"כ כל הימים בתשובה .וידוע (סנהדרין דף צ"ז ע"א) כי
כלו כל הקיצים ואין הדבר תלוי אלא בתשובה ,היום אם בקולו תשמעו ,וזהו רזא דפורקניה ,שהיא התשובה,
הוא מרומז בפסוק והיו חייך תלואים לך מנגד ,שכל שעה אתה עלול למות ,ופחדת יום ולילה ,אולי עכשיו
הזמן ,ולא תאמין בחייך ,כי כל שעה זמנא ,וא"כ תחזור בתשובה ,וזו תהיה צמיחת הפורקנא ,כי הכל [תלוי]
בתשובה ,ודו"ק .וכן הדבר באמת ,ראוי לאדם כראותו כמה מהנ"ל שמתו פתאום ,וצידה לא עשו להם ,שיש
לשוב בתשובה ,אולי הגיע הזמן ,ומה נענה ליום פקודה ,וכו' ,עכ"ל .ועיין עוד בדברי יהונתן פרשת תבוא
(מאמר ק"ב) ,ובספר אהבת יהונתן ,אלון בכות על איכה ,עה"פ צעק לבם אל ה' (ב' י"ח).
מה שהביא היערות דבש מ'שוב יום אחד לפני מיתתך' .הנה רבינו זי"ע בכמה מקומות הביא מקור לזה
ממ"ש בגמ' (ברכות דף ה' ע"א) לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע ,אי נצחו מוטב ואם לאו וכו' יזכיר
לו יום המיתה .ועיין עוד ביבין שמועה (מחודש שכ"ה) ועיין עוד (מחודש תצ"ו).
עיין במהדוה"ח שהביא דברי בעל הטורים שכתב 'תלאים' ב' במסורה ,והיו חייך תלואים ,ועמי תלואים
למשובתי (הושע י"א ז') ,והיינו דאמרינן בינונים תלוים ועומדים בין ר"ה ליוה"כ ,זכו נכתבים לחיים ,לא זכו
נכתבים למיתה ,וזהו ועמי תלואים ,שתלוים ועומדים עד שיעשו תשובה ,עכ"ד .ולפ"ד רבינו יומתק מאוד,
דמה שאמר הפסוק והיו חייך תלואים היינו שתעורר עצמך לעשות תשובה ע"י שתזכור יום המיתה ופחדת
יומם ולילה .וע"ע בזוה"ח (ל"ב ע"ב) שגם נתפרש הפסוק והיו חייך תלואים לך מנגד על תשובה וז"ל ,ואתמר
על נשמתיה ורוחיה והיו חייך תלוים לך מנגד ,ואם חזר בתיובתא יחזרון ליה רוחיה ונשמתיה עי"ש.
יו"ל לקיים דברי רבינו זי"ע בצוואתו הק'' :ואני מצוה לבני וחתני הרבנים נ"י בכל עת שידרושו ברבים יגידון בשמי איזה דבר או בשמעתתא או
באגדתא כדי שתהינה שפתותי דובבות בקבר.
וכל מי שיזכה אותי וישים עין עיונו בחיבורים שלי יתברך מן השמים'.
לקבלת הגליון ולהערות santov780@gmail.com -
בייטב לב (פרשת ויחי) כתב לפרש עפי"ז מה שאמר יעקב אבינו ,ואגידה לכם את אשר יקרא לכם באחרית
הימים ,וז"ל :עפ"י מה דכתיב בפרשת כי תבא בבקר תאמר מי יתן ערב וגו' ופחדת יומם ולילה .ואיתא
בתקונים ובזהר חדש דא רזא דפורקנא .ופירש היערות דבש והביאו מוזל"ה בפרשת נצבים כי בהיות
האדם חושב באמת שאין לו חיות רק אותו יום ,מי פתי יסור הנה שלא לשומו רק בעבודת ה' ,ואם הוא
על בחינה זו כל ימיו כמו שארז"ל ישוב היום שמא וכו' בודאי הוא צדיק גמור .והנה הפסוק מעיד על
ישראל שיהיו במדרגה זו ואז בודאי יהיו נגאלים עיי"ש באורך .וז"ש ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם,
ענין הגאולה באחרית הימים על ידי שיחשוב האדם בכל יום אולי הגיע אחרית ימיו ,וישוב היום שמא
וכו' ע"ד שפירש האלשיך ויצו את שלמה בנו לאמר אנכי הולך בדרך כך הארץ וגו' ,אז בודאי יהיו נגאלים
בב"א ,ע"כ.
כן מרומז במדרש שוחר טוב (מזמור קי"ט י"ב)' :דבקה לעפר נפשי חייני כדברך' ,אמר ישעיהו יבש חציר
נבל ציץ וגו' ודבר אלהינו יקום לעולם (ישעיה מז ,ח) קיימים הם דברים שאמר הקב"ה ליעקב אבינו שנאמר
והיה זרעך כעפר הארץ (בראשית כ"ח י"ד) כשם שעפר הארץ מדושה לכל ,כך יהיו בניך מדושים לכל ,ומה
עפר הארץ מכלה כלי מתכות והוא מתקיים לעולם ,כך בניך מכלים כל אומות העולם והם קיימים לעולם,
'ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה' ,וכן ישעיה אמר (ישעי' נ"ב ב') 'התנערי מעפר קומי שבי ירושלים' ,וכן
בני קרח אמרו (תהלים מ"ד כ"ה) 'למה פניך תסתיר תשכח ענינו ולחצנו כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ
בטננו' ,מיד 'קומה עזרתה לנו' ,עכ"ל.
וע"ע במדרש רבה (שמו"ר כ"ה ט') וז"ל :סיקוסים נתן הקב"ה ליעקב ואמר לו (בראשית כ"ח י"ד) 'והיה זרעך
כעפר הארץ' כשיגיעו בניך עד עפר הארץ ,אותה שעה 'ופרצת ימה וקדמה'.
ועיין בספר שמן אפרסמון להגאון רבי יעקב טענענבוים זצ"ל אבד"ק פוטנאק מח"ס שו"ת נהרי אפרסמון,
בפרשתן שכתב :עוי"ל לפמ"ש במדרש פליאה אמרה כנסת ישראל אימתי אתה גואלינו ,אמר להם כשתהיו
במדרגה התחתונה ,התנערי מעפר קומי שבי ירושלים .ובספר יבין שמועה הביא פליאה זאת על מאמר א'
מתקוני זוהר בהקדמה ,והיו חייך תלואים לך מנגד ופחדת יומם ולילה ,כאן הוא רזא דפורקנא ע"ש .והיינו
יו"ל לקיים דברי רבינו זי"ע בצוואתו הק'' :ואני מצוה לבני וחתני הרבנים נ"י בכל עת שידרושו ברבים יגידון בשמי איזה דבר או בשמעתתא או
באגדתא כדי שתהינה שפתותי דובבות בקבר.
וכל מי שיזכה אותי וישים עין עיונו בחיבורים שלי יתברך מן השמים'.
לקבלת הגליון ולהערות santov780@gmail.com -
שאמר והיו חייך כו' שזה ירידה תחתונה ,ואז גאולה תהי' לנו ע"ש .ועד"ז י"ל בזה שאמר לנחמה שירדו
פלאים עד והתמכרתם לעבדים כו' ,ואין קונה ,ואז תהי' הישועה לנו ,עכ"ד.
ועיין בדרשות שמן רוקח (בסו"ס שו"ת שמן רוקח ח"א ,דרוש א') שכתב לפרש דברי הזוה"ק באופן אחר,
עפ"י מה שהאריך שם דמזה שאנו לוקין בגלות מכות שלא כדרך הטבע מוכרח שהקב"ה הוא המכה ולא
הסיר השגחתו מעלינו עיין שם אריכות דבריו הנפלאים ,וכותב שם עוד וזל"ק :ובזה יובן דברי זוהר חדש
(פרשת כי תבא מאמר הבטחות ונחמות שבקללות במשנה תורה) והובא גם בהקדמת תיקוני זוהר ,דשאל
היכן מרומז בתוכחה רזא דפורקנא ,והשיב דכתיב (דברים כ"ח ס"ו) והיו חייך תלואים לך מנגד ופחדת
יומם ולילה ,והוא תמוה .ובהנ"ל אתי שפיר ,כי אין ביד המזל לשנות טבע הברואים וליתן פחד בלב אדם,
אם לא שהוא בהשגחת הבורא ,ויהיה לנכיון עונות ויבוא הגואל וכנ"ל .ובזה פשוט לפרש במדרש פליאה
(מדרש תהלים מזמור מה) וז"ל :אמרה כנסת ישראל אימתי אתה גואלינו ,אמר להם כשתרדו במדריגה
תחתונה עכ"ל .כלומר דאם יהיה להם ירידה שלא כדרך הטבע ,ויהיה לנכיון עונות ויבא הגואל.
ובזה יתכן לפרש בפסוק (עמוס ה' ב') נפלה ולא תוסיף קום בתולת ישראל נטשה על אדמתה אין מקימה,
ואמרו רז"ל במסכת ברכות (דף ד ע"ב) נפלה ולא תוסיף לנפול עוד ,קום בתולת ישראל .ולכאורה תיקשי
סיפא דקרא דאמר נטשה על אדמתה אין מקימה ,ובדברינו יובן היטב ,דהכי פירושא אם נפלה בנפילה
גדולה כל כך עד שאי אפשר לנפול עוד ,אזי יהיה לבטחון כי עוד קום בתולת ישראל ,וכאמור כי הוא לנכיון
עונות ,אבל נטשה על אדמתה ,כלומר שאינה רק עזובה תחת המזל ,בזה אין מקימה .ולכן אמרו רז"ל
(סנהדרין צז ):ובאם לאו מעמיד עליהם מלך כהמן ,וינוכה מעונותיהם ,וכו' עכל"ק.
ולכבוד ימי הרחמים והסליחות נביא מה שפירש בזה הישמח משה (שיח ספונים אות ט"ז) וז"ל :אפחד
במעשי אדאג בכל עת אירא ביום דין בבואי לזכרון (מוסף לראש השנה בחזרת הש"ץ) על פי השבט
מישראל בסי' ק"נ (פסוק ג') כי לעת עתה ראש השנה הוא להיותו יום הדין ,ולעתיד רק זכרון[ .ותו"ד שם,
כי לעתיד יבולע המות ,ויומתק הדין ,ואז יהיה בראש השנה יום חג כמו השלש רגלים שהם זכר ליציאת
מצרים ,כל שכן בראש השנה שיהיה לזכרון איך בימים הקדמונים עמדו בו למשפט כל יצורי עולמים,
ובימות המשיח יהפך לששון ולשמחה לזכרון יום הדין .ועל זה מרומז הפסוק (ויקרא כ"ג כ"ד) באחד לחדש,
שיוחזר האלף שהוא אחד ,לחדש תשרי שנחסר אל"ף מצירוף ראשית ,אז יהא ליום שבתון ומנוחה ומרגוע
לעיף ,ואז זכרון תרועה מקרא קודש ,שיהיה לכם ראש השנה ליום חג מקרא קודש ,לזכרון תרועה והדין,
שהיה בימים הקדמונים ,עיי"ש בארוכה] .ועל פי (הושע ב' ו') יחיינו מיומים ,שכתב בעשרה מאמרות (מאמר
חקו"ד חלק א' פ"א) יחיינו מיומים ,היינו דין ראש השנה ,ודין השני בעולם הנשמות לאחר המות ,ביום
השלישי יקימנו ,זהו הדין השלישי בעולם הבא לתחייה המתים ,ונחיה לפניו .והנה יש עת שהוא מעת לעת
שהוא יומם ולילהף וכן שנה נקרא עת שהוא עת של קיץ וחורף המוזכר בפרשת נח (בראשית ח' כ"ב) ,והוא
כעת חיה המוזכר בפרשת וירא (שם י"ח י') ,והיינו לעת תשובת השנה ,והבן.
והנה אדם נידון בכל יום לבחינה בעלמא ,ודין הגמור בראש השנה .והיינו אפחד במעשי אדאג בכל עת,
ר"ל הן בעת של יומם ולילה ,הן בעת של תשובת השנה ,והבי"ת [של תיבת בכל] הוא במקום עם ,כמו
ביראה באהבה ,וכמו הב' של במעשי .ועל פי זה מיושב דלא הוי כדובר שקרים ,דהא זה שדואג בכל עת
הוא צדיק גמור ,והוא רזא דפורקנא המוזכר ביערות דבש [ח"ב דרוש י"א בשם הזוהר חדש (תבא דף ס')
ופחדת יומם ולילה (דברים כ"ח ס"ו) דא רזא דפורקנא] ,רק דפירושו דעתה הוא משים אל לבו שיש לו
לדאוג עם כל עת ,ועל כולם 'אירא ביום דין' ,היינו יום הדין ,אז 'בבואי לזכרון' [יזכה לבוא ליום שיהיה
רק זכרון ,היינו לימות המשיח ,ולא יום הדין ,כנ"ל] והבן .עכ"ד הישמח משה שם.
יו"ל לקיים דברי רבינו זי"ע בצוואתו הק'' :ואני מצוה לבני וחתני הרבנים נ"י בכל עת שידרושו ברבים יגידון בשמי איזה דבר או בשמעתתא או
באגדתא כדי שתהינה שפתותי דובבות בקבר.
וכל מי שיזכה אותי וישים עין עיונו בחיבורים שלי יתברך מן השמים'.
לקבלת הגליון ולהערות santov780@gmail.com -
