gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

להבין שמועות · Lehavin Shmu'ois — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: להבין שמועות · Lehavin Shmu'ois

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

להבין שמועות · Lehavin Shmu'ois — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫עיונים וביאורים הארות והערות‬ ‫בתורת מרן רבינו השמן רוקח זיע"א‬ ‫פרשת כי תבא ‪ -‬גליון מ'‬ ‫וכל אדם יהיה גדול ממך בעיניך‬ ‫בגליון ל"ו פרשת עקב הבאנו דברי רבינו זי"ע (מחודש ת"מ) שכתב בתוה"ד וזל"ק‪:‬‬ ‫דהנה הרמב"ם כתב במשרז"ל (אבות י' ד') והוי שפל רוח בפני כל אדם‪ ,‬שלעולם‬ ‫יחשוב שחבירו גדול ממנו‪ .‬וכן מצינו במשה שהיה עניו מאד מכל אדם וגו'‪ ,‬וכלומר‬ ‫שחשב בדעתו שכל אדם אשר על פני האדמה הוא חשוב ממנו‪.‬‬ ‫וכתבנו שם‪:‬‬ ‫בנוסף לביאור הקרא והגמ'‪ .‬מבואר בדברי רבינו זי"ע חידוש גדול בדעת הרמב"ם 'שלעולם יחשוב‬ ‫שחבירו גדול ממנו '‪ .‬והנה עדיין לא מצאנו כן להדיא בדברי הרמב"ם‪ .‬ואפשר למד כן רבינו זי"ע‬ ‫בדברי הרמב"ם הידועים בהלכות דעות (פ"ב מהלכות דעות ה"ג) דבענין הגאוה צריך לנטות אל‬ ‫הקצה האחרון של ענוה‪ ,‬ע"ש‪ .‬אמנם שם לא נזכר שצריך לחשוב חבירו יותר גדול ממנו‪.‬‬ ‫וכמה מהמעיינים העירו מדברי הר"מ בפיה"מ שם‪ ,‬אמנם שם לא נזכר שצריך לחשוב שחבירו‬ ‫גדול ממנו‪ ,‬וכל אדם הוא חשוב יותר ממנו‪ .‬אלא שצריך לילך בקצה האחרון בענוה‪.‬‬ ‫ואולי הכוונה לדברי הרמב"ן‪ ,‬באגרת הרמב"ן שכתב בתוה"ד‪:‬‬ ‫'על כן אפרש לך איך תתנהג במדת הענוה ללכת בה תמיד‪ ,‬כל דבריך יהיו בנחת‪,‬‬ ‫וראשך יהיה כפוף‪ ,‬עיניך למטה ולבך למעלה‪ ,‬ואל תביט בפני אדם בדברך אתו‪ ,‬וכל‬ ‫אדם יהיה גדול ממך בעיניך‪ ,‬אם עשיר או חכם עליך לכבדו‪ ,‬או אם הוא רש ואתה‬ ‫עשיר‪ ,‬או שאתה חכם ממנו‪ ,‬חשוב בלבך כי אתה חייב ממנו‪ ,‬והוא זכאי ממך‪ ,‬שאם‬ ‫הוא חוטא הוא שוגג ואתה מזיד וכו'‪ ,‬עכל"ק‪.‬‬ ‫הרי דהענוה היא באופן הזה דוקא‪ ,‬ואולי כוונת רבינו זי"ע להרמב"ן ולא להרמב"ם‪.‬‬ ‫בכבוד רב‬ ‫ב‪/‬מערכת להבין שמועות‬ ‫יו"ל לקיים דברי רבינו זי"ע בצוואתו הק'‪' :‬ואני מצוה לבני וחתני הרבנים נ"י בכל עת שידרושו ברבים יגידון בשמי איזה דבר או בשמעתתא או‬ ‫באגדתא כדי שתהינה שפתותי דובבות בקבר‪.‬‬ ‫וכל מי שיזכה אותי וישים עין עיונו בחיבורים שלי יתברך מן השמים'‪.‬‬ ‫לקבלת הגליון ולהערות ‪santov780@gmail.com -‬‬ ‫יבין שמועה (מחודש תע"ה)‬ ‫לשון קדשו 'ולכאורה הוא תמוה'‪ ,‬כעין זה כתב גם היערות דבש המובא להלן ע"ש שכתב‪' :‬והדבר תמוה'‪.‬‬ ‫וביאור התמיהה הן כפשוטו‪ ,‬איך מרומז בפסוק שמשמעותו גלות וקושי‪ ,‬איך מרומז בו רזא דפורקנא‪ .‬ועוד‬ ‫הלא הוא קץ הפלאות‪ ,‬ונסתר הוא‪ ,‬ואיך יאמר על זה דא רזא דפורקנא‪ .‬וכמוש כתב בתפארת יונתן (פרשת‬ ‫אמור) עה"פ וכי תזבחו זבח תודה לרצונכם וגו' בתוה"ד‪ :‬וגדולי חקרי לב רצו לחשוב חשבונות על קץ הימין‬ ‫בזה הפסוק כדי לפרש בזה דברי הזוהר וכו' ע"ש‪.‬‬ ‫עיין ביערות דבש (דרוש י"א בד"ה בזוהר חדש וכ' וז"ל‪ :‬בזוהר חדש (כי תבא דף ס') אמר דשאל בתוכחה‬ ‫נזכר רזא דפורקנא איה‪ ,‬והשיב בהך קרא והיו חייך תלואים לך מנגד ופחדת יומם ולילה ולא תאמין בחייך‪.‬‬ ‫והדבר תמוה‪ .‬אבל הענין אמרו (אבות פ"ב מ"י) שוב יום אחד לפני מיתתך‪ ,‬והיינו הואיל ואינו יודע אימת‬ ‫ימות‪ ,‬א"כ חושב אולי היום זמנו‪ ,‬ושב בתשובה‪ ,‬וא"כ כל הימים בתשובה‪ .‬וידוע (סנהדרין דף צ"ז ע"א) כי‬ ‫כלו כל הקיצים ואין הדבר תלוי אלא בתשובה‪ ,‬היום אם בקולו תשמעו‪ ,‬וזהו רזא דפורקניה‪ ,‬שהיא התשובה‪,‬‬ ‫הוא מרומז בפסוק והיו חייך תלואים לך מנגד‪ ,‬שכל שעה אתה עלול למות‪ ,‬ופחדת יום ולילה‪ ,‬אולי עכשיו‬ ‫הזמן‪ ,‬ולא תאמין בחייך‪ ,‬כי כל שעה זמנא‪ ,‬וא"כ תחזור בתשובה‪ ,‬וזו תהיה צמיחת הפורקנא‪ ,‬כי הכל [תלוי]‬ ‫בתשובה‪ ,‬ודו"ק‪ .‬וכן הדבר באמת‪ ,‬ראוי לאדם כראותו כמה מהנ"ל שמתו פתאום‪ ,‬וצידה לא עשו להם‪ ,‬שיש‬ ‫לשוב בתשובה‪ ,‬אולי הגיע הזמן‪ ,‬ומה נענה ליום פקודה‪ ,‬וכו'‪ ,‬עכ"ל‪ .‬ועיין עוד בדברי יהונתן פרשת תבוא‬ ‫(מאמר ק"ב)‪ ,‬ובספר אהבת יהונתן‪ ,‬אלון בכות על איכה‪ ,‬עה"פ צעק לבם אל ה' (ב' י"ח)‪.‬‬ ‫מה שהביא היערות דבש מ'שוב יום אחד לפני מיתתך'‪ .‬הנה רבינו זי"ע בכמה מקומות הביא מקור לזה‬ ‫ממ"ש בגמ' (ברכות דף ה' ע"א) לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע‪ ,‬אי נצחו מוטב ואם לאו וכו' יזכיר‬ ‫לו יום המיתה‪ .‬ועיין עוד ביבין שמועה (מחודש שכ"ה) ועיין עוד (מחודש תצ"ו)‪.‬‬ ‫עיין במהדוה"ח שהביא דברי בעל הטורים שכתב 'תלאים' ב' במסורה‪ ,‬והיו חייך תלואים‪ ,‬ועמי תלואים‬ ‫למשובתי (הושע י"א ז')‪ ,‬והיינו דאמרינן בינונים תלוים ועומדים בין ר"ה ליוה"כ‪ ,‬זכו נכתבים לחיים‪ ,‬לא זכו‬ ‫נכתבים למיתה‪ ,‬וזהו ועמי תלואים‪ ,‬שתלוים ועומדים עד שיעשו תשובה‪ ,‬עכ"ד‪ .‬ולפ"ד רבינו יומתק מאוד‪,‬‬ ‫דמה שאמר הפסוק והיו חייך תלואים היינו שתעורר עצמך לעשות תשובה ע"י שתזכור יום המיתה ופחדת‬ ‫יומם ולילה‪ .‬וע"ע בזוה"ח (ל"ב ע"ב) שגם נתפרש הפסוק והיו חייך תלואים לך מנגד על תשובה וז"ל‪ ,‬ואתמר‬ ‫על נשמתיה ורוחיה והיו חייך תלוים לך מנגד‪ ,‬ואם חזר בתיובתא יחזרון ליה רוחיה ונשמתיה עי"ש‪.‬‬ ‫יו"ל לקיים דברי רבינו זי"ע בצוואתו הק'‪' :‬ואני מצוה לבני וחתני הרבנים נ"י בכל עת שידרושו ברבים יגידון בשמי איזה דבר או בשמעתתא או‬ ‫באגדתא כדי שתהינה שפתותי דובבות בקבר‪.‬‬ ‫וכל מי שיזכה אותי וישים עין עיונו בחיבורים שלי יתברך מן השמים'‪.‬‬ ‫לקבלת הגליון ולהערות ‪santov780@gmail.com -‬‬ ‫בייטב לב (פרשת ויחי) כתב לפרש עפי"ז מה שאמר יעקב אבינו‪ ,‬ואגידה לכם את אשר יקרא לכם באחרית‬ ‫הימים‪ ,‬וז"ל‪ :‬עפ"י מה דכתיב בפרשת כי תבא בבקר תאמר מי יתן ערב וגו' ופחדת יומם ולילה‪ .‬ואיתא‬ ‫בתקונים ובזהר חדש דא רזא דפורקנא‪ .‬ופירש היערות דבש והביאו מוזל"ה בפרשת נצבים כי בהיות‬ ‫האדם חושב באמת שאין לו חיות רק אותו יום‪ ,‬מי פתי יסור הנה שלא לשומו רק בעבודת ה'‪ ,‬ואם הוא‬ ‫על בחינה זו כל ימיו כמו שארז"ל ישוב היום שמא וכו' בודאי הוא צדיק גמור‪ .‬והנה הפסוק מעיד על‬ ‫ישראל שיהיו במדרגה זו ואז בודאי יהיו נגאלים עיי"ש באורך‪ .‬וז"ש ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם‪,‬‬ ‫ענין הגאולה באחרית הימים על ידי שיחשוב האדם בכל יום אולי הגיע אחרית ימיו‪ ,‬וישוב היום שמא‬ ‫וכו' ע"ד שפירש האלשיך ויצו את שלמה בנו לאמר אנכי הולך בדרך כך הארץ וגו'‪ ,‬אז בודאי יהיו נגאלים‬ ‫בב"א‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫כן מרומז במדרש שוחר טוב (מזמור קי"ט י"ב)‪' :‬דבקה לעפר נפשי חייני כדברך'‪ ,‬אמר ישעיהו יבש חציר‬ ‫נבל ציץ וגו' ודבר אלהינו יקום לעולם (ישעיה מז‪ ,‬ח) קיימים הם דברים שאמר הקב"ה ליעקב אבינו שנאמר‬ ‫והיה זרעך כעפר הארץ (בראשית כ"ח י"ד) כשם שעפר הארץ מדושה לכל‪ ,‬כך יהיו בניך מדושים לכל‪ ,‬ומה‬ ‫עפר הארץ מכלה כלי מתכות והוא מתקיים לעולם‪ ,‬כך בניך מכלים כל אומות העולם והם קיימים לעולם‪,‬‬ ‫'ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה'‪ ,‬וכן ישעיה אמר (ישעי' נ"ב ב') 'התנערי מעפר קומי שבי ירושלים'‪ ,‬וכן‬ ‫בני קרח אמרו (תהלים מ"ד כ"ה) 'למה פניך תסתיר תשכח ענינו ולחצנו כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ‬ ‫בטננו'‪ ,‬מיד 'קומה עזרתה לנו'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫וע"ע במדרש רבה (שמו"ר כ"ה ט') וז"ל‪ :‬סיקוסים נתן הקב"ה ליעקב ואמר לו (בראשית כ"ח י"ד) 'והיה זרעך‬ ‫כעפר הארץ' כשיגיעו בניך עד עפר הארץ‪ ,‬אותה שעה 'ופרצת ימה וקדמה'‪.‬‬ ‫ועיין בספר שמן אפרסמון להגאון רבי יעקב טענענבוים זצ"ל אבד"ק פוטנאק מח"ס שו"ת נהרי אפרסמון‪,‬‬ ‫בפרשתן שכתב‪ :‬עוי"ל לפמ"ש במדרש פליאה אמרה כנסת ישראל אימתי אתה גואלינו‪ ,‬אמר להם כשתהיו‬ ‫במדרגה התחתונה‪ ,‬התנערי מעפר קומי שבי ירושלים‪ .‬ובספר יבין שמועה הביא פליאה זאת על מאמר א'‬ ‫מתקוני זוהר בהקדמה‪ ,‬והיו חייך תלואים לך מנגד ופחדת יומם ולילה‪ ,‬כאן הוא רזא דפורקנא ע"ש‪ .‬והיינו‬ ‫יו"ל לקיים דברי רבינו זי"ע בצוואתו הק'‪' :‬ואני מצוה לבני וחתני הרבנים נ"י בכל עת שידרושו ברבים יגידון בשמי איזה דבר או בשמעתתא או‬ ‫באגדתא כדי שתהינה שפתותי דובבות בקבר‪.‬‬ ‫וכל מי שיזכה אותי וישים עין עיונו בחיבורים שלי יתברך מן השמים'‪.‬‬ ‫לקבלת הגליון ולהערות ‪santov780@gmail.com -‬‬ ‫שאמר והיו חייך כו' שזה ירידה תחתונה‪ ,‬ואז גאולה תהי' לנו ע"ש‪ .‬ועד"ז י"ל בזה שאמר לנחמה שירדו‬ ‫פלאים עד והתמכרתם לעבדים כו'‪ ,‬ואין קונה‪ ,‬ואז תהי' הישועה לנו‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫ועיין בדרשות שמן רוקח (בסו"ס שו"ת שמן רוקח ח"א‪ ,‬דרוש א') שכתב לפרש דברי הזוה"ק באופן אחר‪,‬‬ ‫עפ"י מה שהאריך שם דמזה שאנו לוקין בגלות מכות שלא כדרך הטבע מוכרח שהקב"ה הוא המכה ולא‬ ‫הסיר השגחתו מעלינו עיין שם אריכות דבריו הנפלאים‪ ,‬וכותב שם עוד וזל"ק‪ :‬ובזה יובן דברי זוהר חדש‬ ‫(פרשת כי תבא מאמר הבטחות ונחמות שבקללות במשנה תורה) והובא גם בהקדמת תיקוני זוהר‪ ,‬דשאל‬ ‫היכן מרומז בתוכחה רזא דפורקנא‪ ,‬והשיב דכתיב (דברים כ"ח ס"ו) והיו חייך תלואים לך מנגד ופחדת‬ ‫יומם ולילה‪ ,‬והוא תמוה‪ .‬ובהנ"ל אתי שפיר‪ ,‬כי אין ביד המזל לשנות טבע הברואים וליתן פחד בלב אדם‪,‬‬ ‫אם לא שהוא בהשגחת הבורא‪ ,‬ויהיה לנכיון עונות ויבוא הגואל וכנ"ל‪ .‬ובזה פשוט לפרש במדרש פליאה‬ ‫(מדרש תהלים מזמור מה) וז"ל‪ :‬אמרה כנסת ישראל אימתי אתה גואלינו‪ ,‬אמר להם כשתרדו במדריגה‬ ‫תחתונה עכ"ל‪ .‬כלומר דאם יהיה להם ירידה שלא כדרך הטבע‪ ,‬ויהיה לנכיון עונות ויבא הגואל‪.‬‬ ‫ובזה יתכן לפרש בפסוק (עמוס ה' ב') נפלה ולא תוסיף קום בתולת ישראל נטשה על אדמתה אין מקימה‪,‬‬ ‫ואמרו רז"ל במסכת ברכות (דף ד ע"ב) נפלה ולא תוסיף לנפול עוד‪ ,‬קום בתולת ישראל‪ .‬ולכאורה תיקשי‬ ‫סיפא דקרא דאמר נטשה על אדמתה אין מקימה‪ ,‬ובדברינו יובן היטב‪ ,‬דהכי פירושא אם נפלה בנפילה‬ ‫גדולה כל כך עד שאי אפשר לנפול עוד‪ ,‬אזי יהיה לבטחון כי עוד קום בתולת ישראל‪ ,‬וכאמור כי הוא לנכיון‬ ‫עונות‪ ,‬אבל נטשה על אדמתה‪ ,‬כלומר שאינה רק עזובה תחת המזל‪ ,‬בזה אין מקימה‪ .‬ולכן אמרו רז"ל‬ ‫(סנהדרין צז‪ ):‬ובאם לאו מעמיד עליהם מלך כהמן‪ ,‬וינוכה מעונותיהם‪ ,‬וכו' עכל"ק‪.‬‬ ‫ולכבוד ימי הרחמים והסליחות נביא מה שפירש בזה הישמח משה (שיח ספונים אות ט"ז) וז"ל‪ :‬אפחד‬ ‫במעשי אדאג בכל עת אירא ביום דין בבואי לזכרון (מוסף לראש השנה בחזרת הש"ץ) על פי השבט‬ ‫מישראל בסי' ק"נ (פסוק ג') כי לעת עתה ראש השנה הוא להיותו יום הדין‪ ,‬ולעתיד רק זכרון‪[ .‬ותו"ד שם‪,‬‬ ‫כי לעתיד יבולע המות‪ ,‬ויומתק הדין‪ ,‬ואז יהיה בראש השנה יום חג כמו השלש רגלים שהם זכר ליציאת‬ ‫מצרים‪ ,‬כל שכן בראש השנה שיהיה לזכרון איך בימים הקדמונים עמדו בו למשפט כל יצורי עולמים‪,‬‬ ‫ובימות המשיח יהפך לששון ולשמחה לזכרון יום הדין‪ .‬ועל זה מרומז הפסוק (ויקרא כ"ג כ"ד) באחד לחדש‪,‬‬ ‫שיוחזר האלף שהוא אחד‪ ,‬לחדש תשרי שנחסר אל"ף מצירוף ראשית‪ ,‬אז יהא ליום שבתון ומנוחה ומרגוע‬ ‫לעיף‪ ,‬ואז זכרון תרועה מקרא קודש‪ ,‬שיהיה לכם ראש השנה ליום חג מקרא קודש‪ ,‬לזכרון תרועה והדין‪,‬‬ ‫שהיה בימים הקדמונים‪ ,‬עיי"ש בארוכה]‪ .‬ועל פי (הושע ב' ו') יחיינו מיומים‪ ,‬שכתב בעשרה מאמרות (מאמר‬ ‫חקו"ד חלק א' פ"א) יחיינו מיומים‪ ,‬היינו דין ראש השנה‪ ,‬ודין השני בעולם הנשמות לאחר המות‪ ,‬ביום‬ ‫השלישי יקימנו‪ ,‬זהו הדין השלישי בעולם הבא לתחייה המתים‪ ,‬ונחיה לפניו‪ .‬והנה יש עת שהוא מעת לעת‬ ‫שהוא יומם ולילהף וכן שנה נקרא עת שהוא עת של קיץ וחורף המוזכר בפרשת נח (בראשית ח' כ"ב)‪ ,‬והוא‬ ‫כעת חיה המוזכר בפרשת וירא (שם י"ח י')‪ ,‬והיינו לעת תשובת השנה‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫והנה אדם נידון בכל יום לבחינה בעלמא‪ ,‬ודין הגמור בראש השנה‪ .‬והיינו אפחד במעשי אדאג בכל עת‪,‬‬ ‫ר"ל הן בעת של יומם ולילה‪ ,‬הן בעת של תשובת השנה‪ ,‬והבי"ת [של תיבת בכל] הוא במקום עם‪ ,‬כמו‬ ‫ביראה באהבה‪ ,‬וכמו הב' של במעשי‪ .‬ועל פי זה מיושב דלא הוי כדובר שקרים‪ ,‬דהא זה שדואג בכל עת‬ ‫הוא צדיק גמור‪ ,‬והוא רזא דפורקנא המוזכר ביערות דבש [ח"ב דרוש י"א בשם הזוהר חדש (תבא דף ס')‬ ‫ופחדת יומם ולילה (דברים כ"ח ס"ו) דא רזא דפורקנא]‪ ,‬רק דפירושו דעתה הוא משים אל לבו שיש לו‬ ‫לדאוג עם כל עת‪ ,‬ועל כולם 'אירא ביום דין'‪ ,‬היינו יום הדין‪ ,‬אז 'בבואי לזכרון' [יזכה לבוא ליום שיהיה‬ ‫רק זכרון‪ ,‬היינו לימות המשיח‪ ,‬ולא יום הדין‪ ,‬כנ"ל] והבן‪ .‬עכ"ד הישמח משה שם‪.‬‬ ‫יו"ל לקיים דברי רבינו זי"ע בצוואתו הק'‪' :‬ואני מצוה לבני וחתני הרבנים נ"י בכל עת שידרושו ברבים יגידון בשמי איזה דבר או בשמעתתא או‬ ‫באגדתא כדי שתהינה שפתותי דובבות בקבר‪.‬‬ ‫וכל מי שיזכה אותי וישים עין עיונו בחיבורים שלי יתברך מן השמים'‪.‬‬ ‫לקבלת הגליון ולהערות ‪santov780@gmail.com -‬‬