gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

צדיק באמונתו יחיה · Tzadik Be'emunasoy Yichye — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: צדיק באמונתו יחיה · Tzadik Be'emunasoy Yichye

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

צדיק באמונתו יחיה · Tzadik Be'emunasoy Yichye — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון ‪20‬‬ ‫פרשת כי תבוא‬ ‫חסר להם ׳משה רבנו׳‪ .‬לחסרון הזה בלבד הם חיפשו מענה‪.‬‬ ‫רבינו המאירי מייעד חיבור שלם לסוגיית התשובה‪ ,‬דרכי‬ ‫הם החליטו לייצר לעצמם מנהיג שיחליף את משה רבנו‪ ,‬והכינו‬ ‫התשובה‪ ,‬חיוב התשובה‪ ,‬הלכות התשובה‪ ,‬הלכות ראש השנה‬ ‫לשם כך עגל‪ .‬העגל שדרכו הם קיוו שהקב"ה יראה להם את‬ ‫ויום כיפור והלכות תעניות‪.‬‬ ‫דרכם‪ ,‬יוליך את העגל והם ילכו לכיוון שיפנה‪ ,‬הם האמינו שבכך‬ ‫בפרק שלם בספר (משיב נפש מאמר ב פרק א) רבינו המאירי מבאר‬ ‫שהם יוצרים את העגל‪ -‬הם בונים כלי שדרכו הקב"ה ישלח‬ ‫מדוע ימים אלו נבחרים לתשובה‪ ,‬וכך כותב רבינו המאירי‬ ‫להם הדרכות במה שהם צריכים‪.‬‬ ‫בפתיחת דבריו‪" :‬לבאר בו כונת התורה בהיותה מיחדת זמן‬ ‫בשלב הזה לא היתה להם שום תכנית להפוך את העגל לאלוה‪,‬‬ ‫לתשובה ובבחירת זה הזמן‪ ,‬ר"ל חדש תשרי"‪.‬‬ ‫ממש לא‪ .‬הם תכננו מנהיג חילופי למשה רבנו‪ .‬אך כבר השלב‬ ‫מהו הזמן אותו התורה מייחדת לתשובה? מתי הקב"ה מצוה אותנו‬ ‫הזה היה חטא‪ ,‬עדיין לא עוון עבודה זרה‪ ,‬אלא עוון עשיית צורות‪,‬‬ ‫במיוחד לעסוק בתשובה‪ ,‬לחזור אליו יתברך‪ ,‬ולבקש ממנו סליחה‬ ‫שאסור גם כשלא עובדים אותם‪.‬‬ ‫על החטאים? זמן התשובה שהתורה מייחדת הוא חודש תשרי!‬ ‫בשביל להבין מה השלב שבו חטא העגל הפך להיות ע"ז‪,‬‬ ‫(כמובן שאם ח"ו אדם חוטא‪ ,‬מיד אחרי החטא יש עליו את החובה והזכות לחזור‬ ‫בתשובה‪ ,‬אבל בחודש תשרי יש חובה נוספת)‪.‬‬ ‫כדאי להבהיר מראש‪ :‬ישנם כמה רמות וסוגים של ע"ז‪ .‬ברוב‬ ‫הדורות עובדי ע"ז לא היו טפשים ומשוגעים כמו הפרופסורים‬ ‫חודש תשרי‪ ,‬חודש שמרובה בחגים‪ ,‬ראש השנה יום כיפור וחג‬ ‫האבולוציונרים באוניברסיטאות של הקידמה המודרנית‪ ...‬כולם‬ ‫הסוכות עם שמיני עצרת‪ .‬עשרה הימים הראשונים של החודש‬ ‫הבינו שאת העולם רק ה׳ ברא! ושהוא יכול להחליט מה יהיה‬ ‫נקראים בפי חז"ל‪ ,‬עשרת ימי תשובה‪ ,‬ימים שבהם יש חיוב‬ ‫מיוחד לעסוק בתשובה‪.‬‬ ‫בעולם! היו להם טעויות אחרות באמצע‪.‬‬ ‫נהגו ישראל מקדמת דנא להתכונן לקראת חודש התשובה‪ ,‬כבר‬ ‫דור אנוש‪ ,‬למשל‪ -‬תחילת טעותם היתה שעבדו נוספים חוץ‬ ‫בחודש אלול‪ ,‬אם במנהג אמירת סליחות על כל מנהגיו השונים‬ ‫מה׳‪ -‬כדי להשיג רצון הבורא‪ ,‬בדעתם הרעה (רמב"ם הלכות ע"ז א‪,‬‬ ‫מתי מתחילים לאומרם‪ ,‬ואם בתקיעת שופר בראש חודש אלול‬ ‫א)‪ .‬הם חשבו שה׳ רוצה במעשים האלו‪ ,‬רוצה שיכבדו את הכוח‬ ‫המוזכרת בפרקי דרבי אליעזר‪ ,‬ואם בתקיעת שופר בכל חודש‬ ‫הזה‪ .‬ואפילו שהתנהגות כזו מגיעה ממקום כל כך טוב‪ ,‬בסה"כ‬ ‫אלול כפי המונהג המוזכר בטור‪.‬‬ ‫רוצים לשמח את ה׳ וחושבים שזה מה שהוא רוצה‪ -‬עדיין זו‬ ‫ע"ז שעליה דיברה תורה‪ ,‬על כל המשתמע מכך‪ ,‬כמו שמנסח‬ ‫מדוע חודש אלול הוא הכנה לחודש תשרי? מה מיוחד כל כך‬ ‫הרמב"ם‪ :‬׳וזה היה עיקר עבודה זרה‪.‬׳ אפילו שלא היה להם צל‬ ‫בחודש אלול? מה הקשר בין אלול לתשרי?‬ ‫של מחשבה שיש לישות ההיא כוח לעשות משהו‪ ,‬לא דמיינו‬ ‫התשובה נמצאת בפרקי דרבי אליעזר‪...‬‬ ‫שהיא יכולה להשפיע עליהם לטוב או לרע‪ ,‬רק כיבדו אותה‪,‬‬ ‫חג מתן תורה‪ .‬היום הגדול שעם ישראל קיבל את התורה במעמד‬ ‫השקיעו שתהיה מרוצה‪ -‬ועוד מתוך מחשבה שה׳ רוצה בכך‪-‬‬ ‫הר סיני בחודש סיון‪ .‬עם ישראל שהה במקום החופה‪ ,‬וזכה‬ ‫עדיין‪" :‬זה היה עיקר עבודה זרה"‬ ‫לקשר של ברית נאמנות עם בורא העולם‪ .‬מעמד גדול ומרומם‪...‬‬ ‫ישנם למשל גם אלו שעבדו ע"ז בכיוון אחר‪ ,‬כמו שהריב"ש‬ ‫לאחר המעמד הגדול‪ -‬משה רבינו עלה לשמים לארבעים יום‪,‬‬ ‫כותב (שו"ת הריב"ש סימן קי) שרוב ככל עובדי ע"ז בעולם גם הם‬ ‫לקבל את כל התורה מהקב"ה וללמוד את פרטיה‪ ,‬על מנת‬ ‫יודעים שיש אלוקים למעלה מהע"ז שלהם‪ ,‬אלא שחושבים‬ ‫למסור אותה לכל עם ישראל‪.‬‬ ‫שיש לע"ז כח להיטיב או להרע להם‪ ,‬כלומר הם יודעים שה׳‬ ‫אך בסוף הארבעים יום‪ ...‬עם ישראל התחילו להתייאש משובו‪,‬‬ ‫ברא את העולם ומחליט מה יהיה בו‪ ,‬הם יודעים שה׳ ברא גם‬ ‫לפקפק אם יחזור בכלל‪ .‬בחשבון יצא להם שארבעים הימים‬ ‫את המלאך שהם עובדים אותו‪ ,‬וכל הכוחות שהם חושבים שיש‬ ‫הסתיימו‪ ,‬והשטן גם הראה להם את מיטתו כאילו הוא מת‪...‬‬ ‫למלאך הזה‪ ,‬הם אומרים שה׳ נותן לו את הכוחות האלו‪ ,‬אבל‬ ‫ופה התחילו הדאגות‪ ...‬מה יהיה עכשיו? מי ינהיג אותם? מאז‬ ‫הם חושבים שה׳ נתן רשות גם לעוד מישהו להחליט או לקבוע‬ ‫יציאת מצרים הקב"ה שלח להם רועה מסור שהנחה אותם בכל‬ ‫איזשהי החלטה כלשהי בעולם‪ .‬חושבים שה׳ נתן למישהו כח‬ ‫שלב‪ ,‬הודיע להם מה הדרך שהקב"ה מורה להם ללכת בה‪ ,‬ומה‬ ‫להיטיב או להרע להם‪ ,‬להשפיע עליהם‪ ...‬ולכן רוצים להתקרב‬ ‫עליהם לעשות בכל התרחשות‪ ,‬שליח שיסביר להם מה רצון‬ ‫אליו כדי שיהיה לדעתם מרוצה‪ ,‬ויתן להם דברים טובים‪ .‬ומוסיף‬ ‫ה׳ בכל שלב‪ .‬וכעת‪ -‬מי ינחה אותם‪ ,‬איך הם יסתדרו??? חשוב‬ ‫הריב"ש‪ ,‬או שהם חושבים שרצון הבורא בכך‪ ,‬שגם יש כאלו‬ ‫לשים לב‪ :‬עם ישראל לא חיפשו תחליף לקב"ה! היתה להם‬ ‫שעובדים ע"ז בלי שהם חושבים שהקב"ה מסר למלאך שהם‬ ‫בעיה מאד ספציפית‪ ,‬ואת הבעיה הזו בלבד הם ניסו לפתור‪.‬‬ ‫המשך בעמוד הבא>>‬ ‫‪1‬‬ ‫ובראש חודש אלול‪ :‬הגיעה הבשורה המרגשת!!!‬ ‫עובדים יכולת החלטה כלשהי‪ ,‬אבל הם חושבים שרצון הבורא‬ ‫הקב"ה הזמין את משה רבנו והודיע לו‪ :‬אני מוכן לסלוח! אני‬ ‫שיעבדו את הע"ז הזו‪ ,‬כמו דור אנוש‪.‬‬ ‫רוצה לכרות איתם ברית מחדש! ְּפ ָסל לך שני לוחות אבנים ואתן‬ ‫נשוב לסיפורנו‪...‬‬ ‫שני לוחות הברית חדשות לעם ישראל‪ ,‬נכרות ברית מחדש!‬ ‫כשיצרו את העגל ואמרו עליו "אלה אלהיך ישראל אשר העלוך‬ ‫ארבעים הימים שבין ר"ח אלול ליום הכיפורים היו ימים שעם‬ ‫מארץ מצרים"‪ -‬לא יתכן שהם חשבו שהעגל הוא האלוקים‬ ‫ישראל קיבל את הסליחה הגמורה שתיעשה ביום הכיפורים‪.‬‬ ‫שלהם שהוציא אותם ממצרים‪ ...‬צריך להיות הרבה יותר מטיפש‬ ‫היום בו הקב"ה סלח בסליחה גמורה לעם ישראל‪ ,‬כרת איתם‬ ‫גמור כדי לייצר חפץ ולהאמין שהחפץ ביצע פעולות שקרו הרבה‬ ‫ברית ונתן להם את התורה מחדש‪.‬‬ ‫לפני שהחפץ נוצר‪ ...‬אז מה באמת הם התכוונו? הרמב"ן מסביר‬ ‫"סלחתי כדברך"‬ ‫שהמילה "אלהיך" בפסוק זה‪ -‬משמעותה‪ -‬חפץ שנותן ביטוי‬ ‫לכן נקראים ימים אלו של חודש אלול ימי רצון‪ ,‬כלומר הימים‬ ‫לסדר שבו הקב"ה ינהיג אותם‪ ,‬שהעגל יראה להם את הדרך‬ ‫שבהם התעורר חזרה רצונו של הקב"ה בעם ישראל‪ .‬ישנה דרך‬ ‫ש׳יעלו בה׳ בדרכם ממצרים לא"י‪ .‬לכן ניסחו‪" :‬אלה אלהיך ישראל‬ ‫התקרבות לה׳ כדי לזכות בה למעלה הגדולה של קרבת ה׳‪ ,‬של‬ ‫אשר העלוך מארץ מצרים" הם לא חשבו שיש לעגל איזשהי‬ ‫סליחה על כל החטאים‪ ,‬יש סדר עבודה שמחייב אותנו להתקרב‬ ‫יכולת‪ .‬בתחילה הם אפילו בכלל לא תכננו לעבוד אותו!!!‬ ‫עוד ועוד לה׳‪ ,‬להיות ראויים למעלה הזאת של מחילת ה׳‪ ,‬להיות‬ ‫כשהם תכננו "חג לה׳ מחר"‪ -‬מודגש שהחג תוכנן להיות חג לה׳‪.‬‬ ‫ראויים לחזור חזרה אל הקב"ה‪ .‬איך זה יעשה? אם נתלה את‬ ‫חג לכבוד ה׳‪ ,‬כלשון הרמב"ן ‪" -‬שיהיו העבודות והזבחים לשם‬ ‫עצמנו אך ורק בקב"ה‪ ,‬נדרוש אך ורק את קרבתו‪ ,‬להראות לה׳‬ ‫המיוחד (=לקב"ה) להפיק רצון ממנו"‪ .‬והתפקיד שהם תכננו לעגל‬ ‫שהבגידה כבר רחוקה מאיתנו‪ ,‬אין לנו שום שייכות אליה‪.‬‬ ‫היה בסה"כ שיסתכלו עליו ויזכרו את המחשבות והכוונות שהם‬ ‫אלו שעבדו ע"ז בעצמם כבר נענשו עוד לפני ר"ח אלול‪ .‬אבל‬ ‫אמורים לחשוב תוך כדי עבודתם את ה׳‪.‬‬ ‫מי שהיה צריך להתחנן למחילה‪ ,‬להתחנן לשוב לקרבת ה׳‬ ‫אך בפסוקים שמתארים את העבודה עצמה‪" -‬ויעלו עלת ויגשו‬ ‫כבראשונה‪ -‬היו אלו שנשארו‪ .‬אלו שבזמן החטא עמדו מסביב‪.‬‬ ‫שלמים" למי העלו עולות? לה׳ או לעגל? למי הגישו שלמים? לה׳‬ ‫"ובראש חדש אלול אמר הקב"ה למשה עלה אלי ההרה‪,‬‬ ‫או לעגל? לא ברור‪ ...‬נשמע מסתורי‪ ...‬לא כתוב "ויעלו לו" ולא כתוב‬ ‫והעבירו שופר בכל המחנה‪ ,‬שהרי משה עולה להר‪ ,‬שלא יטעו‬ ‫"ויעלו לה׳"‪ ...‬הרמב"ן מסביר שהיו בהם שכיוונו לשם הקב"ה כמו‬ ‫עוד אחר העבודה זרה‪ ...‬ועל כן התקינו חכמים שיהיו תוקעין‬ ‫שאמר להם אהרן‪ ,‬והיו מהם שהשחיתו וזבחו גם לעגל בעצמו‪.‬‬ ‫בשופר בראש חודש אלול בכל שנה ושנה‪( ".‬פרקי דרבי אליעזר‬ ‫ועליהם הקב"ה אמר למשה רבנו "עשו להם עגל מסכה וישתחוו‬ ‫פרק מו) מי שהיו צריכים לשמוע את השופר הם לא אלו שזבחו‬ ‫לו ויזבחו לו"‪ ,‬כי הם אלו שחטאו באיסור ע"ז ממש‪.‬‬ ‫לעגל בעצמם‪ ,‬הם כבר לא בשטח‪ .‬מי ששמעו את השופר הם‬ ‫זה היה השלב של האסון המחריד! שהיו מתוכם אלו שטעו‬ ‫אלו שנשארו‪ .‬לעורר אותם‪ .‬את אלו שעמדו מסביב‪ -‬ונכון שלא‬ ‫ועבדו את גם העגל עצמו!!!‬ ‫חטאו אבל גם לא מחו‪ .‬הם לא הפקיעו את עצמם מהמעשה‬ ‫תוך כדי החג לה׳‪ -‬היו שטעו מתוכם‪ ,‬וכבר התייחסו לעגל עצמו‪,‬‬ ‫המחריד‪ ,‬לא ניתקו קשר איתו‪ .‬הם אלו שצריכים להראות לה׳‬ ‫כבר היה להם עניין לדאוג שגם העגל יהיה מרוצה‪ ,‬הוא כבר לא‬ ‫מחדש נאמנות מושלמת‪ .‬להוציא מלבם כל קצה של אפשרות‬ ‫רק תזכורת מה לכוון‪ ,‬הוא כבר הפך מבחינתם למישהו שצריך‬ ‫לפניה למישהו אחר‪ .‬להוציא מלבם קיום של אמונה שיש עוד‬ ‫לרצות‪ .‬גם הם‪ ,‬כוונתם היתה לעבוד את הקב"ה‪ ,‬אבל הם חשבו‬ ‫מישהו שיש בו כח כלשהו להרע או להיטיב או להשפיע‪ -‬לזכור‬ ‫שהקב"ה רוצה שבזמן העבודה יחשבו גם על העגל‪.‬‬ ‫שהקב"ה לא מסר שום כח לשום ממונה‪ .‬להוציא מלבם מציאות‬ ‫(כל הדברים שכתבנו הם ע"פ הכוזרי א‪,‬צו‪ .‬ד‪,‬יד‪ .‬והרמב"ן בפרוש התורה‪,‬‬ ‫של מחשבה שה׳ מצפה שיחלקו כבוד למשמשיו‪ ,‬שבזמן עבודת‬ ‫ובדרשת תורת ה׳ תמימה‪ .‬יש הרבה עומק לבאר בדיוק מה גרם להם להכין‬ ‫ה׳‪ ,‬יחשבו ח"ו שהעבודה היא גם לעוד מישהו‪ ,‬או מציאות של‬ ‫דוקא עגל‪ ,‬ומה בדיוק כיוונו אלו שעבדו אותו‪ .‬אך לא כאן המקום להאריך בזה)‪.‬‬ ‫הרגשה שאם משמשיו יהיו מרוצים‪ -‬העובד יקבל שפע כלשהו‪...‬‬ ‫האסון הגדול קרה‪ .‬עם ישראל חטאו בחטא העגל‪ ,‬בי"ז בתמוז‪.‬‬ ‫אלו שעמדו מסביב‪ .‬הם אלו שהיו צריכים לנקות את נפשם‬ ‫הקב"ה כעס על עם ישראל‪ ,‬על הבגידה האיומה שנעשתה‪ .‬אתם‬ ‫ולבדוק בה בחורים ובסדקים שלא קיימת בהם שום פניה‬ ‫עוד תוך כדי מעמד הר סיני!!!עם ישראל נמצא במקום החופה‪,‬‬ ‫בעייתית‪ ...‬להראות לה׳ נאמנות מוחלטת‪.‬‬ ‫במקום בו עשיתם קשר של ברית עם הקב"ה!!! וכבר פונים‬ ‫כאשר הקב"ה ראה את ההשתוקקות הגמורה של עם ישראל‬ ‫לדרכים אחרות ממה שה׳ ציווה‪...‬‬ ‫לקרבת ה׳‪ ,‬ורק לה׳ לבדו‪ -‬אז סלח הקב"ה לעם ישראל! סלחתי‬ ‫הקב"ה רצה לכלות את כל עם ישראל‪ ,‬אין להם עתיד‪ ,‬איתם אי‬ ‫כדברך!‬ ‫אפשר לעשות עסקים‪ .‬כורתים איתם ברית ותוך כדי הם מורדים‪...‬‬ ‫כך הם ימי חודש אלול‪ .‬חזרה בתשובה‪ -‬מיוחדת לעשרת ימי‬ ‫כששב משה רבנו‪ -‬עם ישראל קלטו שהם טעו‪ .‬הם רצו לתקן‪.‬‬ ‫תשובה‪ ,‬קבלת הסליחה והתקרבות לה׳‪ -‬ביום הכיפורים‪ ,‬אבל‬ ‫הם אפילו לא היו צריכים שיוכיח אותם‪ .‬הם הבינו כבר מעצמם‪.‬‬ ‫ישנם ימי רצון של התקרבות לה׳‪ .‬והם כבר מחודש אלול‪ ,‬כמו‬ ‫לאחר העבודה הגדולה של התיקון והטיהור‪ .‬שריפת העגל‪,‬‬ ‫שהיה אצל עם ישראל במדבר‪ .‬אחרי שאנו מכינים את עצמנו‬ ‫זריית האפר שלו‪ ,‬הריגת כל החוטאים עצמם‪ ,‬חלק בידי אדם‪,‬‬ ‫להתקרב לקב"ה‪ ,‬וככל שמתקרבים אליו על ידי החזרה בתשובה‪,‬‬ ‫וחלק בידי שמים‪ .‬מסע של תפילות ותחנונים לרחמי ה׳ וכפרתו‪.‬‬ ‫זוכים לקרבת ה׳ גמורה‪ ,‬לסליחה על כל החטאים‪ ,‬לחזור להיות‬ ‫שיחוס על עם ישראל ויסכים לחזור לקשר הראשוני‪ .‬עם ישראל‬ ‫קרובים לה׳ יותר ויותר‪.‬‬ ‫השקיעו לחזור לה׳‪ ,‬רצו לקבל את מחילתו‪ .‬להתפייס עם ה׳‬ ‫השיבנו ה׳ אליך ונשובה‪ ,‬חדש ימינו כקדם‪.‬‬ ‫מחדש‪...‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מצות אחדות השם‬ ‫ויסודות אמונתנו‪ .‬היסוד הראשון‪ :‬מציאות ה׳‪ .‬יש הקב"ה‪ ,‬יש‬ ‫"שמע ישראל‪ ,‬ה׳ אלקינו ה׳ אחד"‪( .‬דברים ו‪ ,‬ד)‬ ‫בורא לעולם‪ ,‬יש מנהיג ומנהל לעולם‪ ,‬ששולט בעולם ועושה בו‬ ‫פסוק שאנו מצווים לומר פעמיים ביום‪ ,‬כשאנו קמים בבוקר‪,‬‬ ‫כרצונו‪ ,‬וכל הבריאה קיימת רק כי הוא רוצה כעת בקיומה‪.‬‬ ‫ובלילה לפני שהולכים לישון‪ .‬ללכת איתו ולזכור אותו תמיד‪,‬‬ ‫כאן אנו מגיעים לשלב נוסף בהכרה ובהשגה שלנו את מציאות‬ ‫לשים את הדברים על ליבנו‪ .‬הוא כולל את כל המהות של יהודי!‬ ‫ה׳‪ ,‬להבין מהי מציאות ה׳‪ ,‬עד כמה שיש לנו יכולת להשיג ולהבין‪.‬‬ ‫הפסוק הזה כולל את ההכרזה הברורה של אמונתנו במציאות‬ ‫ה׳ והנהגתו אותנו‪ ,‬ואת ההכרזה על ייחודו! אנו כבר‬ ‫מבינים שזהו יסוד חשוב בתורה‪ ,‬יסוד מרכזי בחיי‬ ‫היהודי‪ ,‬בסיס באמונה‪.‬‬ ‫הפסוקים הבאים אחריו מתארים לנו כמה הקב"ה‬ ‫דורש מאיתנו לעשות מאמצים שמסובבים את כל‬ ‫המהלך של החיים שלנו‪ ,‬בעבודה להחדיר את היסוד‬ ‫הזה לכל תחום בחיים שלנו‪.‬‬ ‫"ואהבת את ה׳‪ ...‬בכל נפשך" חז"ל מבארים שמצות‬ ‫לימוד מצות האחדות‬ ‫מסירות נפש הכלולה ב"בכל נפשך" היא בעניין מסירות‬ ‫עוד שאלת לבאר לך ענין פרשת קריאת שמע‪ .‬כבר אמרתי שאין לנו‬ ‫נפש למען ייחוד ה׳‪ ,‬ושלא לעבוד עבודה זרה‪( .‬יומא‬ ‫עסק בנסתרות‪ .‬ובאמת יש לכל בעל דעה לדעת כי היא פרשה מיוחדת‬ ‫פב‪,‬א) "וקשרתם לאות‪ ...‬והיו לטטפת‪ ...‬וכתבתם על‬ ‫לנו כוללת היחוד והאמונה‪ ,‬שהיא באמת רומזת סודות ועיקרים גדולים‪,‬‬ ‫מזזות‪ "...‬מצוות אלו וודאי מדברות על פסוקי ייחוד ה׳‪-‬‬ ‫שהם יסודות כל הבנין אשר בית ישראל נכון עליהם‪ .‬ואמנם יש לנו‬ ‫שאותם אנו מצווים לכתוב על התפילין ועל המזוזות‪.‬‬ ‫רשות להתבונן בפשטי הדברים שהתורה כולה רומזת ואומרת‪ .‬ואני‬ ‫מצות תפילין של יד‪ ,‬המונח כנגד הלב‪ -‬מכוונת אותנו‬ ‫אומר ואגיד לך גם בזה ענינים עלו בלבי מפשט הענין‪ ,‬שנצטרך לכוין‬ ‫שהידיעה הזו של יחוד ה׳‪ ,‬היא זו שתלמד אותנו איך‬ ‫אליה בשעת הקריאה‪...‬‬ ‫לייצר את הרגשות שלנו‪ .‬מצות תפילין של ראש מכוונת‬ ‫ועוד צריכין אנו להתבונן שאין אמונתו וייחודו מצות אנשים מלומדה‪,‬‬ ‫אותנו שאת המחשבות והדעות שלנו‪ ,‬נבנה מהידיעה‬ ‫שהלימוד שלימדהו והרגילוהו עליו יביאוהו להאמין‪ ,‬ככה שלא הונח‬ ‫של יחוד ה׳‪" .‬מזזות ביתך"‪ -‬כל יהודי בכניסתו לבית‪,‬‬ ‫על חקירת דעתו וחכמתו יחויב בהפך כאשר יקרא לרוב האמונות‪.‬‬ ‫מזכיר לעצמו‪ ,‬שבכל דבר בביתו שלו‪ ,‬הוא מתנהג מתוך‬ ‫רק אנחנו חייבים לשמוע ולחקור אחר השמיעה והחקירה שהחקירה‬ ‫האמיתית תחויב ותכריע על ככה‪.‬‬ ‫ההבנה הזו‪" .‬ובשעריך" גם בשערי עיירות ומדינות‬ ‫של ישראל‪ ,‬קובעים מזוזה‪ ,‬שגם ההתנהגות של כלל‬ ‫והוא אומרו שמע ישראל‪ .‬שמלת שמע‪ ,‬כולל ג׳ ענינים‪ ...‬וכאן ר"ל באומרו‬ ‫שמע ישראל‪ ,‬כולל ג׳ ענינים שנצטוינו לשמוע וללמוד‪ ,‬כי לולי שנשמע‬ ‫ישראל‪ ,‬היא מהבנה הזו של יחוד ה׳‪" .‬בשכבך"‪ -‬יהודי‬ ‫ונלמוד לא נתבונן אליו‪ .‬ואחרי השמיעה והלימוד וחיקור היטב אם יש‬ ‫מתכנן את השינה‪ ,‬עם קריאת "שמע ישראל" הוא נדרש‬ ‫ראיה סותרת חס ושלום‪ .‬ואחר שנבוא מתוך השמיעה אל החקירה באמת‪,‬‬ ‫להגיע עם מחשבות של ייחוד ה׳‪ ,‬וכשהוא קם בבוקר‪-‬‬ ‫תביאנו החקירה ותכריחנו הכרח אמיתי לקבל ולהאמין כי הוא ית׳ נמצא‬ ‫"ובקומך" הוא מצווה לקרוא קריאת שמע‪ ,‬לקום מתוך‬ ‫וכן הוא משגיח על פרטי מעשנו‪ ...‬והוא אומרו אלקינו שלטין אלהות‬ ‫מטרה לפתוח יום חדש של "מייחד שמו" "ושננתם‬ ‫מנהיג ודיין‪ ...‬על כן אמר אלקינו כי הוא משגיח בנו‪ .‬ומצטרף לזה שהוא‬ ‫לבניך"‪ -‬למרות שדורשים גם על לימוד תורה באופן‬ ‫מנהיגנו ולא כוכב ולא מזל ולא שר משרי מעלה רק הוא ית׳‪ .‬ושהוא‬ ‫כללי‪ ,‬וודאי שקודם כל מדובר על הנושא של הפרשה‬ ‫הבדילנו לשמו ולקחנו לחלקו‪ ...‬ושהוא ית׳ אחד ואין עוד‪.‬‬ ‫הזו‪ .‬הקב"ה מצפה מהיהודי להיות אחראי גם על בניו‪-‬‬ ‫ואחר שנדע ונסכים על זה אז באמת ראוי לאהוב אותו בכל לבבנו ובכל‬ ‫לחנכם על בסיס יצוק של ייחוד ה׳‪.‬‬ ‫(שו"ת הרשב"א ה‪ ,‬נה)‬ ‫נפשנו ובכל מאודנו כי משלו הכל ומשלו נתן לו‪.‬‬ ‫לא רק שאנו מצווים לקרוא כל יום את הפסוק "שמע‬ ‫ישראל" עצמו‪ ,‬אלא גם מצווים להזכיר לעצמנו כל יום‬ ‫שיכוון לבו בענין היחוד‬ ‫כמה המצוה הזו תובעת מאיתנו! כל יום לזכור עד כמה‬ ‫וצריך אתה לדעת כי ענין היחוד הוא הנקרא עבודה שבלב‪ ,‬כענין‬ ‫ה׳ מצפה שמצוה זו תקיף את החיים שלנו‪...‬‬ ‫שכתוב‪( :‬דברים יא‪ ,‬יג) "ולעבדו בכל לבבכם"‪ ,‬ולפי שהמדבר ידבר דבריו‬ ‫מה‬ ‫ה׳?‬ ‫ייחוד‬ ‫אם כך‪ -‬אנחנו חייבים להבין‪ :‬מהי מצות‬ ‫פעם שיתכוין בהם ופעם שלא יתכוין בהם‪ ,‬לכך הזכיר "שמע" שהוא‬ ‫היא כוללת? מה הקב"ה דורש מאיתנו בתוך הכותרת‬ ‫לשון כולל שמיעת האוזן והבנת הלב‪ ,‬כלומר שיכוין לבו בדבריו בענין‬ ‫הלא כל כך ברורה הזו "מצות הייחוד"? אם זה הבסיס‬ ‫היחוד כשהוא משמיע לאזנו‪ ,‬ולפי שאין כוונת המייחד גלויה ומפורסמת‬ ‫של כל היהדות‪ -‬לא יתכן שלא נדע לעומק ולפרטי‬ ‫אם פיו ולבו שוין או יזכירנו בו בשפתיו ולבו רחוק ממנו‪ ,‬וא"א לאדם‬ ‫פרטים את כל החלקים של המצווה וחיוביה!‬ ‫להעיד על חברו בדבר זה לכך תמצא עי"ן של "שמע" רבתי‪ ,‬וכן דל"ת‬ ‫של "אחד"‪ ,‬לומר כי השם יתברך עד בדבר והוא היודע ועד בזה‪ ,‬ולכך‬ ‫ננסה להתבונן ולעסוק בשבועות הקרובים מהי המצוה‬ ‫יצטרך האדם להזהר הרבה בענין היחוד שיכוון לבו ויפנה עצמו מכל‬ ‫הרבתי הזאת‪ ,‬מדוע המצוה הזאת היא יסוד באמונתנו‪,‬‬ ‫מחשבה‪ ,‬וכענין שאמר (ברכות לד א) מחינא ליה במרזפתא דנפחא עד‬ ‫למה המצוה הזו היא הבסיס של כל יהודי ויהודי‪.‬‬ ‫(רבינו בחיי דברים ו‪ ,‬ד)‬ ‫ ‬ ‫דמכוון דעתיה‪.‬‬ ‫שבועות רבים עסקנו ביסוד הראשון מתוך י"ג עיקרי‬ ‫‪3‬‬ ‫י"ז) זו המטרה העיקרית של הבריאה‪ ,‬בשביל זה ה׳ ברא את‬ ‫והוא היסוד השני מתוך י"ג עיקרי האמונה‪ ,‬מצות אחדות ה׳‪.‬‬ ‫העולם‪ ,‬ונגלה אל העולם‪ .‬כדי שיכירו אותו‪ ,‬שיכירו את רצונותיו‪,‬‬ ‫הרחבנו (גליון ‪ )9‬שכל י"ג עיקרי האמונה‪ ,‬מתחלקים ביסודם‬ ‫ובעיקר את היסוד של אחדות ה׳‪ .‬של יחודו‪.‬‬ ‫לשלושה חלקים עיקריים‪ ,‬והם‪ :‬א‪ .‬מציאות ה׳‪ .‬ב‪ .‬תורה מן‬ ‫הרמח"ל בספרו דעת תבונות מאריך מאוד לבאר את היסוד הזה‪,‬‬ ‫השמים‪ .‬ג‪ .‬ההשגחה והשכר ועונש‪ .‬אנו עדיין עסוקים בחלק‬ ‫שהמטרה העיקרית בבריאת העולם‪ ,‬ביציאת מצרים‪ ,‬בנתינת‬ ‫הראשון של י"ג העיקרים‪ ,‬שהוא מציאות ה׳‪ .‬מה שאנו יכולים‬ ‫התורה‪ ,‬בשביל שנדע את יחוד ה׳‪ ,‬שנעמיק בו‪ ,‬שנלמד אותו‬ ‫צריכים ומחויבים להגדיר לעצמנו במציאות ה׳‪ ,‬מתחלק לכמה‬ ‫על כל כלליו ופרטיו‪ ,‬לא מספיק רק לומר בפה‪ :‬יש ה׳ אחד! לא‬ ‫וכמה יסודות ופרטים‪ ,‬כל חלק הוא תוספת הבנה מעמיקה יותר‪,‬‬ ‫מספיק לרקוד "אין עוד מלבדו"‪ ,‬לא מספיק לתלות שלטים "אין‬ ‫להכיר את ה׳‪.‬‬ ‫עוד מלבדו"‪( .‬אחדות ה׳ זה לא רק לדעת שה׳ מנהל כל דבר בעולם‪ ,‬יש עוד‬ ‫הקומה הראשונה היא עצם הידיעה‪ ,‬יש ה׳! יש בורא לעולם!‬ ‫פרטים קריטיים כדי לצאת ידי חובת אמונת הייחוד)‪.‬‬ ‫השלב השני ביסוד של מציאות ה׳‪ ,‬הוא הסוגיא שנתחיל בעזרתו‬ ‫מוכרחים להבין מה כוללת האחדות הזאת‪ ,‬וגם לדעת בצורה‬ ‫יתברך לעסוק בה בשבועות הקרובים‪ ,‬והוא היסוד של אחדות‬ ‫מדויקת מה לא כלול באחדות ה׳‪ ,‬מה סותר לאחדות ה׳‪ ,‬מה‬ ‫ה׳‪.‬‬ ‫אסור שיהיה ביחס שלנו כלפי הבורא‪ ,‬איזה יחס עשוי לסתור‬ ‫כמו שפתחנו בתחילת המאמר‪ ,‬הפסוק העיקרי שמורה על כך‪,‬‬ ‫את האחדות‪.‬‬ ‫הוא הפסוק שכל ילד קטן מכיר‪ ,‬הפסוק שאנו אומרים פעמיים‬ ‫זהו נושא שדורש עיון ולימוד‪ .‬לא זוכים להגיע לכך בלי להשקיע‬ ‫בכל יום "שמע ישראל ה׳ אלקינו ה׳ אחד"‪ .‬ישנם עוד פסוקים‬ ‫בלימוד ההלכות שהוא כולל‪.‬‬ ‫בתורה שמצווים אותנו לדעת את היסוד של אחדות ה׳ "אתה‬ ‫קבלת עול מלכות שמים‬ ‫הראת לדעת כי ה׳ הוא האלקים‪ ,‬אין עוד מלבדו" (דברים ד‪,‬‬ ‫לה)‪" .‬וידעת היום והשבת אל לבבך כי ה׳ הוא האלקים בשמים‬ ‫כפי שהרחבנו בפתיחת המאמר‪ ,‬מצות ייחוד ה׳ אינה מצוה‬ ‫ממעל ועל הארץ מתחת‪ ,‬אין עוד" (דברים ד‪ ,‬לט)‪.‬‬ ‫גרידא‪ ,‬שצריכים אנו לדעת אותה‪ .‬יש מצוה מיוחדת ללמוד‬ ‫אותה‪ ,‬לעסוק בה‪ ,‬להתבונן בזה‪ ,‬ולהעיד על כך‪ ,‬כמו שכתוב‬ ‫על מנת לייחד את שמי‬ ‫בקריאת שמע‪ .‬לא רק שמוטל עלינו לדעת ולהאמין בייחוד ה׳‪,‬‬ ‫כתב הרמב"ם בספר המצוות (מצות עשה ב)‪" ,‬וברוב המדרשות‬ ‫אלא יש לנו מצות קריאת שמע פעמיים ביום‪ ,‬שעיקרה לקבל‬ ‫תמצאם יאמרו‪ ,‬׳על מנת לייחד את שמי׳ ׳על מנת ליחדני׳‬ ‫על עצמנו את ייחודו של ה׳‪ ,‬להודות ביחוד ה׳ בכל יום‪ ,‬לומר‬ ‫ורבים כאלה‪ .‬רוצים בזה המאמר‪ ,‬שהוא אמנם הוציאנו מן‬ ‫זאת בפה עם הבנת הדברים‪ ,‬וכמו שכתב הרמב"ם (ספר המצוות‬ ‫העבדות‪ ,‬ועשה עמנו מה שעשה מן החסד והטוב‪ ,‬על מנת‬ ‫מצות עשה ב)‪" ,‬ויקראו גם כן זאת המצוה מלכות‪ .‬כי הם יאמרו‬ ‫שנאמין היחוד‪ ,‬כי אנחנו חייבים בזה"‪.‬‬ ‫(ברכות יג‪ ,‬א) כדי לקבל עליו עול מלכות שמים‪ .‬רוצים לומר‬ ‫מלמד אותנו הרמב"ם‪ ,‬כל הסיפור של יציאת מצרים‪ ,‬כל מה שה׳‬ ‫להודות ביחוד ולהאמינו"‪.‬‬ ‫בחר בנו להיות לעם שלו‪ ,‬הכל בשביל שנייחד את שמו‪ .‬מדוע‬ ‫דרך אמונה בחרתי‬ ‫הקב"ה עשה בשבילנו ניסים גדולים כל כך? מדוע ה׳ מיטיב‬ ‫עמנו? למה הוא מרעיף עלינו את כל טובו וחסדו? בשביל מה‬ ‫‪.‬אמצוות האמונה ביחוד ה׳ היא עיקר גדול בכל התורה‪ ,‬וכתבו‬ ‫הוא דואג לנו? למה הוא בחר אותנו להיות לעמו וצאן מרעיתו?‬ ‫הרמב"ם והרמח"ל היא היסוד העיקרי שצריכים להאמין בו‪.‬‬ ‫הכל בשביל מטרה אחת‪ ,‬שנצעק‪" :‬שמע ישראל ה׳ אלקינו ה׳‬ ‫(רמב"ם ספר המצוות מצות עשה ב׳‪ ,‬דעת תבונות אות לד‪-‬לו)‪.‬‬ ‫אחד"‪ .‬לא רק שנאמר בפה‪ :‬שנבין זאת‪ ,‬שנדע מה כלול בזה‪,‬‬ ‫‪.‬במצות עשה מן התורה לקרוא פעמיים בכל יום קריאת שמע‪.‬‬ ‫שנתנהג על פי זה‪ ,‬שנדע את זה‪ ,‬שנאמין בזה‪.‬‬ ‫(ברכות כא‪ ,‬א‪ ,‬רמב"ם הקדמת הלכות קריאת שמע)‪ .‬פרשה ראשונה‬ ‫כל התכלית של כל הבריאה כולה‪ -‬היא ייחוד ה׳! בספר ישעיהו‬ ‫נקראת קבלת עול מלכות שמים‪ ,‬כיון שהיא ההודאה על‬ ‫כתוב‪( :‬מ"ג‪ ,‬ז׳‪-‬י"א) "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו‬ ‫אחדות ה׳‪( .‬ברכות יג‪ ,‬א‪ .‬רמב"ם ספר המצות מצות עשה ב)‪.‬‬ ‫אף עשיתיו"‪ -‬בשביל מה בראתי את הכל? המטרה כתובה‬ ‫‪ .‬גיש מצוה להודות ביחוד ולדעת אותו בידיעה ברורה‪ ,‬וזוהי‬ ‫בפסוקים הבאים‪ :‬בשביל הגאולה של עמ"י‪ .‬ובשביל מה כל זה‪,‬‬ ‫המצוה המחויבת של קריאת פרשת שמע כל יום‪( .‬רמב"ם שם)‪.‬‬ ‫כל מהלך גאולת עמ"י? "למען תדעו ותאמינו לי ותבינו כי אני‬ ‫בקריאת שמע יש פירוט של גודל החיוב להשקיע בהחדרת‬ ‫הוא לפני לא נוצר אל ואחרי לא יהיה" הכל הכל כדי שתפנימו‬ ‫אמונת הייחוד בכל פרט בחיים‪ .‬בשינון‪ ,‬בתפילין ומזוזות‪,‬‬ ‫הכי עמוק את ייחוד ה׳! אין שום דבר שנוצר לפני שאני יצרתי‪,‬‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫ושום דבר לא נוצר אחרי שאני יצרתי‪ .‬שתבינו ש"אנכי אנכי ה׳‬ ‫‪.‬דידיעת הייחוד מלווה את כל סדרי העבודה של האדם‪.‬‬ ‫ואין מבלעדי מושיע"‪ ,‬שאין אף אחד שיכול להושיע חוץ ממני‪,‬‬ ‫והציפייה לגאולה היא הציפייה להתגלות מוחלטת של‬ ‫שאין אף אחד שנתתי לו אפשרות להחליט מה יהיה בעולם‪,‬‬ ‫אחדות זו‪.‬‬ ‫שמי שרוצה לצאת עם ישועות אין לו מה לרוץ למישהו אחר‬ ‫‪.‬הבשביל לקיים את המצווה‪ ,‬צריך לדעת מה כלול בה‪ ,‬ולא‬ ‫מבלעדי‪ .‬אנכי אנכי ה׳‪ ,‬ואין מבלעדי מושיע‪.‬‬ ‫לטעות בטעויות שעוקרות את המצווה‪ ,‬רבותינו למדו אותנו‬ ‫כל הסדר של המבנה ההיסטורי של העולם‪ ,‬בשביל התכלית‬ ‫מהן הטעויות שצריך להזהר מהן‪ ,‬ואם ירצה ה׳ נלמד על כך‬ ‫שייחדו את ה׳‪ .‬התכלית שנגיע אליה ביום שהקב"ה יתגלה הוא‪-‬‬ ‫בשבועות הבאים‪.‬‬ ‫"ונשגב ה׳ לבדו ביום ההוא‪ -‬והאלילים כליל יחלוף‪( ".‬ישעיהו ב׳‪,‬‬ ‫‪4‬‬