צדיק באמונתו יחיה · Tzadik Be'emunasoy Yichye — כי תבוא (2026-08-24)

גליון 20
פרשת כי תבוא
חסר להם ׳משה רבנו׳ .לחסרון הזה בלבד הם חיפשו מענה. רבינו המאירי מייעד חיבור שלם לסוגיית התשובה ,דרכי
הם החליטו לייצר לעצמם מנהיג שיחליף את משה רבנו ,והכינו התשובה ,חיוב התשובה ,הלכות התשובה ,הלכות ראש השנה
לשם כך עגל .העגל שדרכו הם קיוו שהקב"ה יראה להם את ויום כיפור והלכות תעניות.
דרכם ,יוליך את העגל והם ילכו לכיוון שיפנה ,הם האמינו שבכך בפרק שלם בספר (משיב נפש מאמר ב פרק א) רבינו המאירי מבאר
שהם יוצרים את העגל -הם בונים כלי שדרכו הקב"ה ישלח מדוע ימים אלו נבחרים לתשובה ,וכך כותב רבינו המאירי
להם הדרכות במה שהם צריכים. בפתיחת דבריו" :לבאר בו כונת התורה בהיותה מיחדת זמן
בשלב הזה לא היתה להם שום תכנית להפוך את העגל לאלוה, לתשובה ובבחירת זה הזמן ,ר"ל חדש תשרי".
ממש לא .הם תכננו מנהיג חילופי למשה רבנו .אך כבר השלב מהו הזמן אותו התורה מייחדת לתשובה? מתי הקב"ה מצוה אותנו
הזה היה חטא ,עדיין לא עוון עבודה זרה ,אלא עוון עשיית צורות, במיוחד לעסוק בתשובה ,לחזור אליו יתברך ,ולבקש ממנו סליחה
שאסור גם כשלא עובדים אותם. על החטאים? זמן התשובה שהתורה מייחדת הוא חודש תשרי!
בשביל להבין מה השלב שבו חטא העגל הפך להיות ע"ז, (כמובן שאם ח"ו אדם חוטא ,מיד אחרי החטא יש עליו את החובה והזכות לחזור
בתשובה ,אבל בחודש תשרי יש חובה נוספת).
כדאי להבהיר מראש :ישנם כמה רמות וסוגים של ע"ז .ברוב
הדורות עובדי ע"ז לא היו טפשים ומשוגעים כמו הפרופסורים חודש תשרי ,חודש שמרובה בחגים ,ראש השנה יום כיפור וחג
האבולוציונרים באוניברסיטאות של הקידמה המודרנית ...כולם הסוכות עם שמיני עצרת .עשרה הימים הראשונים של החודש
הבינו שאת העולם רק ה׳ ברא! ושהוא יכול להחליט מה יהיה נקראים בפי חז"ל ,עשרת ימי תשובה ,ימים שבהם יש חיוב
מיוחד לעסוק בתשובה.
בעולם! היו להם טעויות אחרות באמצע.
נהגו ישראל מקדמת דנא להתכונן לקראת חודש התשובה ,כבר
דור אנוש ,למשל -תחילת טעותם היתה שעבדו נוספים חוץ
בחודש אלול ,אם במנהג אמירת סליחות על כל מנהגיו השונים
מה׳ -כדי להשיג רצון הבורא ,בדעתם הרעה (רמב"ם הלכות ע"ז א,
מתי מתחילים לאומרם ,ואם בתקיעת שופר בראש חודש אלול
א) .הם חשבו שה׳ רוצה במעשים האלו ,רוצה שיכבדו את הכוח
המוזכרת בפרקי דרבי אליעזר ,ואם בתקיעת שופר בכל חודש
הזה .ואפילו שהתנהגות כזו מגיעה ממקום כל כך טוב ,בסה"כ
אלול כפי המונהג המוזכר בטור.
רוצים לשמח את ה׳ וחושבים שזה מה שהוא רוצה -עדיין זו
ע"ז שעליה דיברה תורה ,על כל המשתמע מכך ,כמו שמנסח מדוע חודש אלול הוא הכנה לחודש תשרי? מה מיוחד כל כך
הרמב"ם :׳וזה היה עיקר עבודה זרה.׳ אפילו שלא היה להם צל בחודש אלול? מה הקשר בין אלול לתשרי?
של מחשבה שיש לישות ההיא כוח לעשות משהו ,לא דמיינו התשובה נמצאת בפרקי דרבי אליעזר...
שהיא יכולה להשפיע עליהם לטוב או לרע ,רק כיבדו אותה, חג מתן תורה .היום הגדול שעם ישראל קיבל את התורה במעמד
השקיעו שתהיה מרוצה -ועוד מתוך מחשבה שה׳ רוצה בכך- הר סיני בחודש סיון .עם ישראל שהה במקום החופה ,וזכה
עדיין" :זה היה עיקר עבודה זרה" לקשר של ברית נאמנות עם בורא העולם .מעמד גדול ומרומם...
ישנם למשל גם אלו שעבדו ע"ז בכיוון אחר ,כמו שהריב"ש לאחר המעמד הגדול -משה רבינו עלה לשמים לארבעים יום,
כותב (שו"ת הריב"ש סימן קי) שרוב ככל עובדי ע"ז בעולם גם הם לקבל את כל התורה מהקב"ה וללמוד את פרטיה ,על מנת
יודעים שיש אלוקים למעלה מהע"ז שלהם ,אלא שחושבים למסור אותה לכל עם ישראל.
שיש לע"ז כח להיטיב או להרע להם ,כלומר הם יודעים שה׳ אך בסוף הארבעים יום ...עם ישראל התחילו להתייאש משובו,
ברא את העולם ומחליט מה יהיה בו ,הם יודעים שה׳ ברא גם לפקפק אם יחזור בכלל .בחשבון יצא להם שארבעים הימים
את המלאך שהם עובדים אותו ,וכל הכוחות שהם חושבים שיש הסתיימו ,והשטן גם הראה להם את מיטתו כאילו הוא מת...
למלאך הזה ,הם אומרים שה׳ נותן לו את הכוחות האלו ,אבל ופה התחילו הדאגות ...מה יהיה עכשיו? מי ינהיג אותם? מאז
הם חושבים שה׳ נתן רשות גם לעוד מישהו להחליט או לקבוע יציאת מצרים הקב"ה שלח להם רועה מסור שהנחה אותם בכל
איזשהי החלטה כלשהי בעולם .חושבים שה׳ נתן למישהו כח שלב ,הודיע להם מה הדרך שהקב"ה מורה להם ללכת בה ,ומה
להיטיב או להרע להם ,להשפיע עליהם ...ולכן רוצים להתקרב עליהם לעשות בכל התרחשות ,שליח שיסביר להם מה רצון
אליו כדי שיהיה לדעתם מרוצה ,ויתן להם דברים טובים .ומוסיף ה׳ בכל שלב .וכעת -מי ינחה אותם ,איך הם יסתדרו??? חשוב
הריב"ש ,או שהם חושבים שרצון הבורא בכך ,שגם יש כאלו לשים לב :עם ישראל לא חיפשו תחליף לקב"ה! היתה להם
שעובדים ע"ז בלי שהם חושבים שהקב"ה מסר למלאך שהם בעיה מאד ספציפית ,ואת הבעיה הזו בלבד הם ניסו לפתור.
המשך בעמוד הבא>>
1
ובראש חודש אלול :הגיעה הבשורה המרגשת!!! עובדים יכולת החלטה כלשהי ,אבל הם חושבים שרצון הבורא
הקב"ה הזמין את משה רבנו והודיע לו :אני מוכן לסלוח! אני שיעבדו את הע"ז הזו ,כמו דור אנוש.
רוצה לכרות איתם ברית מחדש! ְּפ ָסל לך שני לוחות אבנים ואתן נשוב לסיפורנו...
שני לוחות הברית חדשות לעם ישראל ,נכרות ברית מחדש! כשיצרו את העגל ואמרו עליו "אלה אלהיך ישראל אשר העלוך
ארבעים הימים שבין ר"ח אלול ליום הכיפורים היו ימים שעם מארץ מצרים" -לא יתכן שהם חשבו שהעגל הוא האלוקים
ישראל קיבל את הסליחה הגמורה שתיעשה ביום הכיפורים. שלהם שהוציא אותם ממצרים ...צריך להיות הרבה יותר מטיפש
היום בו הקב"ה סלח בסליחה גמורה לעם ישראל ,כרת איתם גמור כדי לייצר חפץ ולהאמין שהחפץ ביצע פעולות שקרו הרבה
ברית ונתן להם את התורה מחדש. לפני שהחפץ נוצר ...אז מה באמת הם התכוונו? הרמב"ן מסביר
"סלחתי כדברך" שהמילה "אלהיך" בפסוק זה -משמעותה -חפץ שנותן ביטוי
לכן נקראים ימים אלו של חודש אלול ימי רצון ,כלומר הימים לסדר שבו הקב"ה ינהיג אותם ,שהעגל יראה להם את הדרך
שבהם התעורר חזרה רצונו של הקב"ה בעם ישראל .ישנה דרך ש׳יעלו בה׳ בדרכם ממצרים לא"י .לכן ניסחו" :אלה אלהיך ישראל
התקרבות לה׳ כדי לזכות בה למעלה הגדולה של קרבת ה׳ ,של אשר העלוך מארץ מצרים" הם לא חשבו שיש לעגל איזשהי
סליחה על כל החטאים ,יש סדר עבודה שמחייב אותנו להתקרב יכולת .בתחילה הם אפילו בכלל לא תכננו לעבוד אותו!!!
עוד ועוד לה׳ ,להיות ראויים למעלה הזאת של מחילת ה׳ ,להיות כשהם תכננו "חג לה׳ מחר" -מודגש שהחג תוכנן להיות חג לה׳.
ראויים לחזור חזרה אל הקב"ה .איך זה יעשה? אם נתלה את חג לכבוד ה׳ ,כלשון הרמב"ן " -שיהיו העבודות והזבחים לשם
עצמנו אך ורק בקב"ה ,נדרוש אך ורק את קרבתו ,להראות לה׳ המיוחד (=לקב"ה) להפיק רצון ממנו" .והתפקיד שהם תכננו לעגל
שהבגידה כבר רחוקה מאיתנו ,אין לנו שום שייכות אליה. היה בסה"כ שיסתכלו עליו ויזכרו את המחשבות והכוונות שהם
אלו שעבדו ע"ז בעצמם כבר נענשו עוד לפני ר"ח אלול .אבל אמורים לחשוב תוך כדי עבודתם את ה׳.
מי שהיה צריך להתחנן למחילה ,להתחנן לשוב לקרבת ה׳ אך בפסוקים שמתארים את העבודה עצמה" -ויעלו עלת ויגשו
כבראשונה -היו אלו שנשארו .אלו שבזמן החטא עמדו מסביב. שלמים" למי העלו עולות? לה׳ או לעגל? למי הגישו שלמים? לה׳
"ובראש חדש אלול אמר הקב"ה למשה עלה אלי ההרה, או לעגל? לא ברור ...נשמע מסתורי ...לא כתוב "ויעלו לו" ולא כתוב
והעבירו שופר בכל המחנה ,שהרי משה עולה להר ,שלא יטעו "ויעלו לה׳" ...הרמב"ן מסביר שהיו בהם שכיוונו לשם הקב"ה כמו
עוד אחר העבודה זרה ...ועל כן התקינו חכמים שיהיו תוקעין שאמר להם אהרן ,והיו מהם שהשחיתו וזבחו גם לעגל בעצמו.
בשופר בראש חודש אלול בכל שנה ושנה( ".פרקי דרבי אליעזר ועליהם הקב"ה אמר למשה רבנו "עשו להם עגל מסכה וישתחוו
פרק מו) מי שהיו צריכים לשמוע את השופר הם לא אלו שזבחו לו ויזבחו לו" ,כי הם אלו שחטאו באיסור ע"ז ממש.
לעגל בעצמם ,הם כבר לא בשטח .מי ששמעו את השופר הם זה היה השלב של האסון המחריד! שהיו מתוכם אלו שטעו
אלו שנשארו .לעורר אותם .את אלו שעמדו מסביב -ונכון שלא ועבדו את גם העגל עצמו!!!
חטאו אבל גם לא מחו .הם לא הפקיעו את עצמם מהמעשה תוך כדי החג לה׳ -היו שטעו מתוכם ,וכבר התייחסו לעגל עצמו,
המחריד ,לא ניתקו קשר איתו .הם אלו שצריכים להראות לה׳ כבר היה להם עניין לדאוג שגם העגל יהיה מרוצה ,הוא כבר לא
מחדש נאמנות מושלמת .להוציא מלבם כל קצה של אפשרות רק תזכורת מה לכוון ,הוא כבר הפך מבחינתם למישהו שצריך
לפניה למישהו אחר .להוציא מלבם קיום של אמונה שיש עוד לרצות .גם הם ,כוונתם היתה לעבוד את הקב"ה ,אבל הם חשבו
מישהו שיש בו כח כלשהו להרע או להיטיב או להשפיע -לזכור שהקב"ה רוצה שבזמן העבודה יחשבו גם על העגל.
שהקב"ה לא מסר שום כח לשום ממונה .להוציא מלבם מציאות (כל הדברים שכתבנו הם ע"פ הכוזרי א,צו .ד,יד .והרמב"ן בפרוש התורה,
של מחשבה שה׳ מצפה שיחלקו כבוד למשמשיו ,שבזמן עבודת ובדרשת תורת ה׳ תמימה .יש הרבה עומק לבאר בדיוק מה גרם להם להכין
ה׳ ,יחשבו ח"ו שהעבודה היא גם לעוד מישהו ,או מציאות של דוקא עגל ,ומה בדיוק כיוונו אלו שעבדו אותו .אך לא כאן המקום להאריך בזה).
הרגשה שאם משמשיו יהיו מרוצים -העובד יקבל שפע כלשהו... האסון הגדול קרה .עם ישראל חטאו בחטא העגל ,בי"ז בתמוז.
אלו שעמדו מסביב .הם אלו שהיו צריכים לנקות את נפשם הקב"ה כעס על עם ישראל ,על הבגידה האיומה שנעשתה .אתם
ולבדוק בה בחורים ובסדקים שלא קיימת בהם שום פניה עוד תוך כדי מעמד הר סיני!!!עם ישראל נמצא במקום החופה,
בעייתית ...להראות לה׳ נאמנות מוחלטת. במקום בו עשיתם קשר של ברית עם הקב"ה!!! וכבר פונים
כאשר הקב"ה ראה את ההשתוקקות הגמורה של עם ישראל לדרכים אחרות ממה שה׳ ציווה...
לקרבת ה׳ ,ורק לה׳ לבדו -אז סלח הקב"ה לעם ישראל! סלחתי הקב"ה רצה לכלות את כל עם ישראל ,אין להם עתיד ,איתם אי
כדברך! אפשר לעשות עסקים .כורתים איתם ברית ותוך כדי הם מורדים...
כך הם ימי חודש אלול .חזרה בתשובה -מיוחדת לעשרת ימי כששב משה רבנו -עם ישראל קלטו שהם טעו .הם רצו לתקן.
תשובה ,קבלת הסליחה והתקרבות לה׳ -ביום הכיפורים ,אבל הם אפילו לא היו צריכים שיוכיח אותם .הם הבינו כבר מעצמם.
ישנם ימי רצון של התקרבות לה׳ .והם כבר מחודש אלול ,כמו לאחר העבודה הגדולה של התיקון והטיהור .שריפת העגל,
שהיה אצל עם ישראל במדבר .אחרי שאנו מכינים את עצמנו זריית האפר שלו ,הריגת כל החוטאים עצמם ,חלק בידי אדם,
להתקרב לקב"ה ,וככל שמתקרבים אליו על ידי החזרה בתשובה, וחלק בידי שמים .מסע של תפילות ותחנונים לרחמי ה׳ וכפרתו.
זוכים לקרבת ה׳ גמורה ,לסליחה על כל החטאים ,לחזור להיות שיחוס על עם ישראל ויסכים לחזור לקשר הראשוני .עם ישראל
קרובים לה׳ יותר ויותר. השקיעו לחזור לה׳ ,רצו לקבל את מחילתו .להתפייס עם ה׳
השיבנו ה׳ אליך ונשובה ,חדש ימינו כקדם. מחדש...
2
מצות אחדות השם
ויסודות אמונתנו .היסוד הראשון :מציאות ה׳ .יש הקב"ה ,יש "שמע ישראל ,ה׳ אלקינו ה׳ אחד"( .דברים ו ,ד)
בורא לעולם ,יש מנהיג ומנהל לעולם ,ששולט בעולם ועושה בו פסוק שאנו מצווים לומר פעמיים ביום ,כשאנו קמים בבוקר,
כרצונו ,וכל הבריאה קיימת רק כי הוא רוצה כעת בקיומה. ובלילה לפני שהולכים לישון .ללכת איתו ולזכור אותו תמיד,
כאן אנו מגיעים לשלב נוסף בהכרה ובהשגה שלנו את מציאות לשים את הדברים על ליבנו .הוא כולל את כל המהות של יהודי!
ה׳ ,להבין מהי מציאות ה׳ ,עד כמה שיש לנו יכולת להשיג ולהבין. הפסוק הזה כולל את ההכרזה הברורה של אמונתנו במציאות
ה׳ והנהגתו אותנו ,ואת ההכרזה על ייחודו! אנו כבר
מבינים שזהו יסוד חשוב בתורה ,יסוד מרכזי בחיי
היהודי ,בסיס באמונה.
הפסוקים הבאים אחריו מתארים לנו כמה הקב"ה
דורש מאיתנו לעשות מאמצים שמסובבים את כל
המהלך של החיים שלנו ,בעבודה להחדיר את היסוד
הזה לכל תחום בחיים שלנו.
"ואהבת את ה׳ ...בכל נפשך" חז"ל מבארים שמצות
לימוד מצות האחדות מסירות נפש הכלולה ב"בכל נפשך" היא בעניין מסירות
עוד שאלת לבאר לך ענין פרשת קריאת שמע .כבר אמרתי שאין לנו נפש למען ייחוד ה׳ ,ושלא לעבוד עבודה זרה( .יומא
עסק בנסתרות .ובאמת יש לכל בעל דעה לדעת כי היא פרשה מיוחדת פב,א) "וקשרתם לאות ...והיו לטטפת ...וכתבתם על
לנו כוללת היחוד והאמונה ,שהיא באמת רומזת סודות ועיקרים גדולים, מזזות "...מצוות אלו וודאי מדברות על פסוקי ייחוד ה׳-
שהם יסודות כל הבנין אשר בית ישראל נכון עליהם .ואמנם יש לנו שאותם אנו מצווים לכתוב על התפילין ועל המזוזות.
רשות להתבונן בפשטי הדברים שהתורה כולה רומזת ואומרת .ואני מצות תפילין של יד ,המונח כנגד הלב -מכוונת אותנו
אומר ואגיד לך גם בזה ענינים עלו בלבי מפשט הענין ,שנצטרך לכוין שהידיעה הזו של יחוד ה׳ ,היא זו שתלמד אותנו איך
אליה בשעת הקריאה...
לייצר את הרגשות שלנו .מצות תפילין של ראש מכוונת
ועוד צריכין אנו להתבונן שאין אמונתו וייחודו מצות אנשים מלומדה, אותנו שאת המחשבות והדעות שלנו ,נבנה מהידיעה
שהלימוד שלימדהו והרגילוהו עליו יביאוהו להאמין ,ככה שלא הונח של יחוד ה׳" .מזזות ביתך" -כל יהודי בכניסתו לבית,
על חקירת דעתו וחכמתו יחויב בהפך כאשר יקרא לרוב האמונות.
מזכיר לעצמו ,שבכל דבר בביתו שלו ,הוא מתנהג מתוך
רק אנחנו חייבים לשמוע ולחקור אחר השמיעה והחקירה שהחקירה
האמיתית תחויב ותכריע על ככה. ההבנה הזו" .ובשעריך" גם בשערי עיירות ומדינות
של ישראל ,קובעים מזוזה ,שגם ההתנהגות של כלל
והוא אומרו שמע ישראל .שמלת שמע ,כולל ג׳ ענינים ...וכאן ר"ל באומרו
שמע ישראל ,כולל ג׳ ענינים שנצטוינו לשמוע וללמוד ,כי לולי שנשמע
ישראל ,היא מהבנה הזו של יחוד ה׳" .בשכבך" -יהודי
ונלמוד לא נתבונן אליו .ואחרי השמיעה והלימוד וחיקור היטב אם יש מתכנן את השינה ,עם קריאת "שמע ישראל" הוא נדרש
ראיה סותרת חס ושלום .ואחר שנבוא מתוך השמיעה אל החקירה באמת, להגיע עם מחשבות של ייחוד ה׳ ,וכשהוא קם בבוקר-
תביאנו החקירה ותכריחנו הכרח אמיתי לקבל ולהאמין כי הוא ית׳ נמצא "ובקומך" הוא מצווה לקרוא קריאת שמע ,לקום מתוך
וכן הוא משגיח על פרטי מעשנו ...והוא אומרו אלקינו שלטין אלהות מטרה לפתוח יום חדש של "מייחד שמו" "ושננתם
מנהיג ודיין ...על כן אמר אלקינו כי הוא משגיח בנו .ומצטרף לזה שהוא לבניך" -למרות שדורשים גם על לימוד תורה באופן
מנהיגנו ולא כוכב ולא מזל ולא שר משרי מעלה רק הוא ית׳ .ושהוא כללי ,וודאי שקודם כל מדובר על הנושא של הפרשה
הבדילנו לשמו ולקחנו לחלקו ...ושהוא ית׳ אחד ואין עוד. הזו .הקב"ה מצפה מהיהודי להיות אחראי גם על בניו-
ואחר שנדע ונסכים על זה אז באמת ראוי לאהוב אותו בכל לבבנו ובכל לחנכם על בסיס יצוק של ייחוד ה׳.
(שו"ת הרשב"א ה ,נה) נפשנו ובכל מאודנו כי משלו הכל ומשלו נתן לו. לא רק שאנו מצווים לקרוא כל יום את הפסוק "שמע
ישראל" עצמו ,אלא גם מצווים להזכיר לעצמנו כל יום
שיכוון לבו בענין היחוד כמה המצוה הזו תובעת מאיתנו! כל יום לזכור עד כמה
וצריך אתה לדעת כי ענין היחוד הוא הנקרא עבודה שבלב ,כענין ה׳ מצפה שמצוה זו תקיף את החיים שלנו...
שכתוב( :דברים יא ,יג) "ולעבדו בכל לבבכם" ,ולפי שהמדבר ידבר דבריו מה ה׳? ייחוד אם כך -אנחנו חייבים להבין :מהי מצות
פעם שיתכוין בהם ופעם שלא יתכוין בהם ,לכך הזכיר "שמע" שהוא היא כוללת? מה הקב"ה דורש מאיתנו בתוך הכותרת
לשון כולל שמיעת האוזן והבנת הלב ,כלומר שיכוין לבו בדבריו בענין הלא כל כך ברורה הזו "מצות הייחוד"? אם זה הבסיס
היחוד כשהוא משמיע לאזנו ,ולפי שאין כוונת המייחד גלויה ומפורסמת של כל היהדות -לא יתכן שלא נדע לעומק ולפרטי
אם פיו ולבו שוין או יזכירנו בו בשפתיו ולבו רחוק ממנו ,וא"א לאדם פרטים את כל החלקים של המצווה וחיוביה!
להעיד על חברו בדבר זה לכך תמצא עי"ן של "שמע" רבתי ,וכן דל"ת
של "אחד" ,לומר כי השם יתברך עד בדבר והוא היודע ועד בזה ,ולכך
ננסה להתבונן ולעסוק בשבועות הקרובים מהי המצוה
יצטרך האדם להזהר הרבה בענין היחוד שיכוון לבו ויפנה עצמו מכל הרבתי הזאת ,מדוע המצוה הזאת היא יסוד באמונתנו,
מחשבה ,וכענין שאמר (ברכות לד א) מחינא ליה במרזפתא דנפחא עד למה המצוה הזו היא הבסיס של כל יהודי ויהודי.
(רבינו בחיי דברים ו ,ד) דמכוון דעתיה. שבועות רבים עסקנו ביסוד הראשון מתוך י"ג עיקרי
3
י"ז) זו המטרה העיקרית של הבריאה ,בשביל זה ה׳ ברא את והוא היסוד השני מתוך י"ג עיקרי האמונה ,מצות אחדות ה׳.
העולם ,ונגלה אל העולם .כדי שיכירו אותו ,שיכירו את רצונותיו, הרחבנו (גליון )9שכל י"ג עיקרי האמונה ,מתחלקים ביסודם
ובעיקר את היסוד של אחדות ה׳ .של יחודו. לשלושה חלקים עיקריים ,והם :א .מציאות ה׳ .ב .תורה מן
הרמח"ל בספרו דעת תבונות מאריך מאוד לבאר את היסוד הזה, השמים .ג .ההשגחה והשכר ועונש .אנו עדיין עסוקים בחלק
שהמטרה העיקרית בבריאת העולם ,ביציאת מצרים ,בנתינת הראשון של י"ג העיקרים ,שהוא מציאות ה׳ .מה שאנו יכולים
התורה ,בשביל שנדע את יחוד ה׳ ,שנעמיק בו ,שנלמד אותו צריכים ומחויבים להגדיר לעצמנו במציאות ה׳ ,מתחלק לכמה
על כל כלליו ופרטיו ,לא מספיק רק לומר בפה :יש ה׳ אחד! לא וכמה יסודות ופרטים ,כל חלק הוא תוספת הבנה מעמיקה יותר,
מספיק לרקוד "אין עוד מלבדו" ,לא מספיק לתלות שלטים "אין להכיר את ה׳.
עוד מלבדו"( .אחדות ה׳ זה לא רק לדעת שה׳ מנהל כל דבר בעולם ,יש עוד הקומה הראשונה היא עצם הידיעה ,יש ה׳! יש בורא לעולם!
פרטים קריטיים כדי לצאת ידי חובת אמונת הייחוד). השלב השני ביסוד של מציאות ה׳ ,הוא הסוגיא שנתחיל בעזרתו
מוכרחים להבין מה כוללת האחדות הזאת ,וגם לדעת בצורה יתברך לעסוק בה בשבועות הקרובים ,והוא היסוד של אחדות
מדויקת מה לא כלול באחדות ה׳ ,מה סותר לאחדות ה׳ ,מה ה׳.
אסור שיהיה ביחס שלנו כלפי הבורא ,איזה יחס עשוי לסתור כמו שפתחנו בתחילת המאמר ,הפסוק העיקרי שמורה על כך,
את האחדות. הוא הפסוק שכל ילד קטן מכיר ,הפסוק שאנו אומרים פעמיים
זהו נושא שדורש עיון ולימוד .לא זוכים להגיע לכך בלי להשקיע בכל יום "שמע ישראל ה׳ אלקינו ה׳ אחד" .ישנם עוד פסוקים
בלימוד ההלכות שהוא כולל. בתורה שמצווים אותנו לדעת את היסוד של אחדות ה׳ "אתה
קבלת עול מלכות שמים הראת לדעת כי ה׳ הוא האלקים ,אין עוד מלבדו" (דברים ד,
לה)" .וידעת היום והשבת אל לבבך כי ה׳ הוא האלקים בשמים
כפי שהרחבנו בפתיחת המאמר ,מצות ייחוד ה׳ אינה מצוה ממעל ועל הארץ מתחת ,אין עוד" (דברים ד ,לט).
גרידא ,שצריכים אנו לדעת אותה .יש מצוה מיוחדת ללמוד
אותה ,לעסוק בה ,להתבונן בזה ,ולהעיד על כך ,כמו שכתוב על מנת לייחד את שמי
בקריאת שמע .לא רק שמוטל עלינו לדעת ולהאמין בייחוד ה׳, כתב הרמב"ם בספר המצוות (מצות עשה ב)" ,וברוב המדרשות
אלא יש לנו מצות קריאת שמע פעמיים ביום ,שעיקרה לקבל תמצאם יאמרו ,׳על מנת לייחד את שמי׳ ׳על מנת ליחדני׳
על עצמנו את ייחודו של ה׳ ,להודות ביחוד ה׳ בכל יום ,לומר ורבים כאלה .רוצים בזה המאמר ,שהוא אמנם הוציאנו מן
זאת בפה עם הבנת הדברים ,וכמו שכתב הרמב"ם (ספר המצוות העבדות ,ועשה עמנו מה שעשה מן החסד והטוב ,על מנת
מצות עשה ב)" ,ויקראו גם כן זאת המצוה מלכות .כי הם יאמרו שנאמין היחוד ,כי אנחנו חייבים בזה".
(ברכות יג ,א) כדי לקבל עליו עול מלכות שמים .רוצים לומר
מלמד אותנו הרמב"ם ,כל הסיפור של יציאת מצרים ,כל מה שה׳
להודות ביחוד ולהאמינו".
בחר בנו להיות לעם שלו ,הכל בשביל שנייחד את שמו .מדוע
דרך אמונה בחרתי הקב"ה עשה בשבילנו ניסים גדולים כל כך? מדוע ה׳ מיטיב
עמנו? למה הוא מרעיף עלינו את כל טובו וחסדו? בשביל מה
.אמצוות האמונה ביחוד ה׳ היא עיקר גדול בכל התורה ,וכתבו הוא דואג לנו? למה הוא בחר אותנו להיות לעמו וצאן מרעיתו?
הרמב"ם והרמח"ל היא היסוד העיקרי שצריכים להאמין בו. הכל בשביל מטרה אחת ,שנצעק" :שמע ישראל ה׳ אלקינו ה׳
(רמב"ם ספר המצוות מצות עשה ב׳ ,דעת תבונות אות לד-לו). אחד" .לא רק שנאמר בפה :שנבין זאת ,שנדע מה כלול בזה,
.במצות עשה מן התורה לקרוא פעמיים בכל יום קריאת שמע. שנתנהג על פי זה ,שנדע את זה ,שנאמין בזה.
(ברכות כא ,א ,רמב"ם הקדמת הלכות קריאת שמע) .פרשה ראשונה כל התכלית של כל הבריאה כולה -היא ייחוד ה׳! בספר ישעיהו
נקראת קבלת עול מלכות שמים ,כיון שהיא ההודאה על כתוב( :מ"ג ,ז׳-י"א) "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו
אחדות ה׳( .ברכות יג ,א .רמב"ם ספר המצות מצות עשה ב). אף עשיתיו" -בשביל מה בראתי את הכל? המטרה כתובה
.גיש מצוה להודות ביחוד ולדעת אותו בידיעה ברורה ,וזוהי בפסוקים הבאים :בשביל הגאולה של עמ"י .ובשביל מה כל זה,
המצוה המחויבת של קריאת פרשת שמע כל יום( .רמב"ם שם). כל מהלך גאולת עמ"י? "למען תדעו ותאמינו לי ותבינו כי אני
בקריאת שמע יש פירוט של גודל החיוב להשקיע בהחדרת הוא לפני לא נוצר אל ואחרי לא יהיה" הכל הכל כדי שתפנימו
אמונת הייחוד בכל פרט בחיים .בשינון ,בתפילין ומזוזות, הכי עמוק את ייחוד ה׳! אין שום דבר שנוצר לפני שאני יצרתי,
וכו׳. ושום דבר לא נוצר אחרי שאני יצרתי .שתבינו ש"אנכי אנכי ה׳
.דידיעת הייחוד מלווה את כל סדרי העבודה של האדם. ואין מבלעדי מושיע" ,שאין אף אחד שיכול להושיע חוץ ממני,
והציפייה לגאולה היא הציפייה להתגלות מוחלטת של שאין אף אחד שנתתי לו אפשרות להחליט מה יהיה בעולם,
אחדות זו. שמי שרוצה לצאת עם ישועות אין לו מה לרוץ למישהו אחר
.הבשביל לקיים את המצווה ,צריך לדעת מה כלול בה ,ולא מבלעדי .אנכי אנכי ה׳ ,ואין מבלעדי מושיע.
לטעות בטעויות שעוקרות את המצווה ,רבותינו למדו אותנו כל הסדר של המבנה ההיסטורי של העולם ,בשביל התכלית
מהן הטעויות שצריך להזהר מהן ,ואם ירצה ה׳ נלמד על כך שייחדו את ה׳ .התכלית שנגיע אליה ביום שהקב"ה יתגלה הוא-
בשבועות הבאים. "ונשגב ה׳ לבדו ביום ההוא -והאלילים כליל יחלוף( ".ישעיהו ב׳,
4
