נהורה חדתא · Nehoira Chadeta — כי תבוא (2026-08-24)

בס”ד
אורות של אמונה
לדרך החיים
מלוקט מדברות
קדשו ותורתו של
האדמו”ר רבי דוד חי
אביחצירא שליט”א
גיליון כג
פרשת כי תבוא תשפ”ו
פניני דעת
לנתיבות חיי היום נְ ִ+ה ִירין ְ ּב ֵצל ָה ֱאמוּנָ ה
פרקי חיזוק לחיים של רוגע ושלווה
להמתיק את הלימוד – הדרך לגלות לראות את הטוב – האמונה שמעבר לנגלה
מחדש את טעם התורה חנוכה ,שעיקר ההודאה שצריך להודות להשם השם יתברך הוא יודע צפונות הלב
ולקבל מלכותו ,הוא לראות שכל מה שעושה הוא
החיפוש אחר מתיקות התורה רק טוב ,כמאמר הנביא (איכה ג ,לח) ִמ ּ ִפי ֶע ְליוֹ ן ל ֹא וצרכיו
פרשתנו פותחת במצוות הבאת הביכורים ,ומסיימת בציווי וְ ָׂש ַמ ְח ָּת ֵת ֵצא ָה ָרעוֹ ת וְ ַה ּטוֹ ב ,כי ממנו יתברך יוצאות רק במרוץ החיים אנו נוטים לבקש ברכות מאנשים
ְ ּב ָכל ַה ּטוֹ ב (דברים כו ,יא) .לעיתים קרובות מוצא את עצמו האדם במצב טובות. סביבנו ,מברכים את חברינו בבריאות ,בפרנסה
שבו אין לו חשק ללימוד התורה הקדושה .הוא שואל את עצמו תימה ובנחת ,אך לעיתים אנו שוכחים שרק הקדוש ברוך
לעתיד לבוא אכן נראה זאת בהתגלות .כמו
גדולה ,הלא אין מתיקות כמתיקות ונעימות דברי התורה .וכנודע דברי הוא יודע מה באמת מטיב עם הנשמה שלנו .התורה
שכתב שם בשם הרה”ק רבי נפתלי מרופשיץ ע”ה,
האור החיים הקדוש הידועים על הפסוק באש קודש“ :שאם היו בני מלמדת אותנו בפרשתנו כי השאיפה הגבוהה ביותר
שלעתיד יתגלה כל הקורות אותנו בגלות הזה ,ונראה
אדם מרגישין במתיקות ועריבות טוב התורה היו משתגעים ומתלהטים היא להישען על ברכתו הישירה של השם יתברך ,זו
שהיו הכל טובות וחסדים ,ורק שנעלמו מאיתנו.
אחריה ,ולא יחשב בעיניהם מלא עולם כסף וזהב למאומה ,כי התורה שמגיעה מתוך הבנה עמוקה של צרכינו האמיתיים,
ובזה אפשר להסביר את דברי הגמרא (ברכות ז ,א)
כוללת כל הטובות שבעולם” .אם כן ,מדוע חסר לו אותו חשק נכסף. גם כשאיננו מסוגלים לראות אותם בעצמנו.
מיום שברא הקדוש ברוך הוא את עולמו לא היה
המידות הקטנות המעלימות את האור אדם שהודה להקדוש ברוך הוא עד שבאתה לאה במדרש (במדבר רבה פרשה יג סימן א) אמרו,
התשובה לכך טמונה במה שכתוב (קהלת ז ,כט) ֲ ׁא ֶשר ָע ָׂשה ָה ֱאל ִֹקים והודתו ,שנאמר (בראשית כט ,לה) ַה ּ ַפ ַעם אוֹ ֶדה ֶאת אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא ,רבונו
את האדם יָ ׁ ָשר וְ ֵה ָּמה ִ ּב ְ ׁקש ּו ִ ׁח ְש ּבֹנוֹ ת ַר ִ ּבים .האדם מתחילתו ישר ה’ .אולם לפי האמור שעיקר ההודאה תהיה לעתיד של עולם ,לכהנים אתה אומר שיברכו אותנו ,אין
ויכול להרגיש את מתיקות ועריבות התורה .אבל אשמים אנחנו בכך כשנראה שהכל היה לטובה עבורנו ,לכן עד שבאה אנו צריכין אלא לברכתך ולהיותנו מתברכין מפיך
שאינו מרגיש טעם וחשק בתורה ,משום שמחמת התאוות והרצונות לאה לא היה מי שהודה בעולם הזה כי עדיין לא שנאמר (דברים כו ,טו) ַ ׁה ְש ִק ָיפה ִמ ְּמעוֹ ן ָק ְ ׁד ְש ָך .אמר
שמביאים אנו על עצמנו ,מכניסים אנו את נפשנו במידות קטנות נגלה הדבר בגלוי ,עד ביאת משיח במהרה שבא להם הקדוש ברוך הוא ,אף על פי שאמרתי לכהנים
ושפלות .ומחמת כן אין טעם בדברי קדושה ואינו מרגיש מתיקות מיהודה ,ואז בשעת לידת יהודה התחיל להתנוצץ שיהו מברכין אתכם ,אני עומד עימהם ומברך אתכם
ועריבות טוב התורה. ענף ההודאה .כידוע ששורש כל דבר אשר אחרית (מדרש תנחומא פרשת נשא סימן יא).
העצה לכך היא לפשפש במעשיו ולחזור בתשובה על חטאיו. נעוצה בראשית ,לזה מתחילת לידת יהודה אמרה שואל הכתב סופר (פרשת נשא דף קטז ,א) וצריך
וכך יסיר מעצמו את חושך התאוות המחשיך ממנו את אור התורה ַה ּ ַפ ַעם אוֹ ֶדה ה’ ,היינו שעתה התנוצץ תכלית להבין לשון אין אנו צריכין אלא לברכתך ,היה לו
הקדושה ,ואז אורייתא מודעת ליה חוביה (זוהר ויקרא כג ,ב) והמאור ההודאה. לומר בלשון אין אנו רוצים ,בכך שכותב אין אנו
צריכין אלא ,משמעו שאמנם ייתכן שברכת כהנים
שבה יחזירנו למוטב. אבינה לאחריתם – הראייה שלאחר גדולה מברכת הקדוש ברוך הוא ,רק שישראל
השלכת הנפש אל תוך מימי התורה מעשה מסתפקים במועט ואומרים אנחנו לא צריכים יותר
עם זאת ,ישנה עצה נוספת המיועדת לשעות שבהן האדם מרגיש אפשר להוסיף בזה שזה דבר הכתוב (תהלים עג, אלא מספיק לנו ברכתך .ומתרץ הכתב סופר תירוץ
יובש .עליו להשליך את עצמו ללימוד התורה אף שאינו מרגיש בה טז-יז) וָ ֲא ַ ׁח ּ ְש ָבה ָל ַד ַעת זֹאת ָע ָמל ִהיא ְב ֵעינָ יַ ,עד ָאבוֹ א מתוק מדבש ,בברכת בני אדם זה לזה ייתכן שאדם
טעם ,שפעמים רבות הוא ניסיון מאת השם עד כמה האדם מוסר את ֶאל ִמ ְק ְ ּ ׁד ֵשי ֵאל ָא ִבינָ ה ְל ַא ֲח ִר ָיתם .בתחילה חושבים יברך את חברו בעושר ובאריכות ימים ובכבוד
עצמו ללמוד לשמה. ָע ָמל ִהיא ְב ֵעינָ י כי המקרה שלפנינו הוא צרה צרורה ובדברים שבדרך כלל האדם רוצה בהם ,אבל
על דרך זו דרשו צדיקים את הפסוק (שמות טו ,כג) וַ ָ ּיבֹא ּו ָמ ָר ָתה וְ ל ֹא בבחינת עמל ואון ,אך כל זה ַעד ָאבוֹ א ֶאל ִמ ְק ְ ּ ׁד ֵשי ייתכן כי אין זה באמת הטוב עבור חברו .כי הרי
ל ְש ּתֹת ַמיִ ם ִמ ָּמ ָרה ִּכי ָמ ִרים ֵהם ,ואין מים אלא תורה (בבא קמא יז, יָ ְכל ּו ִ ׁ ֵאל ,לעתיד כשיבנה בית המקדש ,ואז ָא ִבינָ ה לעיתים ייתכן שהעושר הוא בבחינת עושר שמור
א) .לפעמים אין לאדם חשק ללימוד ,והוא מרגיש בה טעם מר ולא ְל ַא ֲח ִר ָיתם ,אבין כי כל הדברים שהיו נראים צרות לו לבעליו לרעתו ,וכך לגבי אריכות ימים וכבוד,
מתיקות ועריבות .ומהי העצה שנאמרה שם (להלן פסוק כה) ,וַ יּוֹ ֵרה ּו ה’ בעצם הם שגרמו את הטובה .שכן כך הוא בריאתו וייתכן שיבוא אדם חס ושלום למצב שהוא קץ בחייו
ֵעץ ,לשון עץ נדרש מלשון עצה ,וַ ַ ׁי ְּש ֵל ְך ֶאל ַה ַּמיִ ם וַ ִי ְּמ ְּתק ּו ַה ַּמיִ ם. של עולם דברישא חשוכא והדר נהורא (שבת עז ,ב), וכבודו לכלימה עבורו .אם כן האדם אינו יודע מה
העצה שהורה לו השם היא להשליך את עצמו לתוך המים ,לעסוק ורק על ידי מה שהיה נראה כרע יכולים לבוא אל לטובתו או לרעתו ,ולמרות זאת מבקש דברים כאלו
במימי התורה אף שאין לו שום חשק .וכשמשליך עצמו לתלמוד תורה הטוב. שוב ושוב ,ואכן מטעם זה כותב הכתב סופר שראה
למרות הקושי ,אז וַ ִי ְּמ ְּתק ּו ַה ַּמיִ ם ,ומרגיש שוב את מתיקות ועריבות כך גם משה רבינו ע”ה ביקש מהקדוש ברוך הוא בספרים שאחד התפלל שהשם יתן לו מה שימצא
טוב התורה .ועל כך נאמר מיד לאחר מכן (שם בפסוק כה) ׁ ָשם ָׂשם לוֹ (שמות לג ,יח) ַה ְר ֵאנִ י נָ א ֶאת ְּכב ֶֹד ָך ,ואמר לו הקדוש לטוב לו.
ּמ ְש ּ ָפט וְ ׁ ָשם נִ ָּסהוּ ,שללמוד ללא שיש לו חשק וטעם הוא ניסיון חֹק ו ִ ׁ ברוך הוא וַ ֲה ִסר ִֹתי ֶאת ַּכ ּ ִפי וְ ָר ִא ָית ֶאת ֲאח ָֹרי ו ָּפנַ י ל ֹא
גדול מצד השם ,עד כמה מוכן האדם להשליך את עצמו ואת רצונותיו יֵ ָראוּ .וביאר החתם סופר (תורת משה פרשת כי תשא),
האמונה כי כל מה שעובר על האדם
למען תורתו הקדושה. כי משה רבינו ביקש לדעת ולהבין דרכי הנהגת הוא לטובה
הקדוש ברוך הוא את העולם ,וכמו שאמרו בגמרא ובאמת צריך כל אדם להשריש בקרבו כי רק
הוראה למעשה: (ברכות ז ,א) מפני מה יש צדיק וטוב לו צדיק ורע לו, הקדוש ברוך הוא יודע מה טוב עבורו ,וגם כשנראה
בימים שבהם הספר נפתח בכובד ראש ואין ללב חשק אמיתי רשע וטוב לו .ענהו הקדוש ברוך הוא ו ָּפנַ י ל ֹא יֵ ָראוּ, בעיניו כדבר רע ,אינו אמת ,כי ָּכל ְ ּד ָע ִביד ַר ֲח ָמנָ א
ללמוד ,אל לנו להתייאש או להניח את הספר .זה בדיוק הרגע שבו את אחורי ניתן לראות ,לאחר מעשה ניתן לראות ְל ַטב ָע ִביד (ספר העיקרים מאמר ד פרק כד) .זוהי עבודה
הקדוש ברוך הוא בוחן את אהבתנו .נפתח את הגמרא או את החומש מה טוב יצא ממנו ,אך פני ,לפני וקודם המעשה ,לא של הודאה ,כמו שכתב הדברי חיים ע”ה בענייני
ונקרא אפילו שורה אחת במסירות נפש .עצם ההשלכה אל תוך המים המשך בעמוד הבא
תביא בעקבותיה את המתיקות ,והטעם הטוב ישוב ויאיר את הנפש.
בות
מו ָּסר ָא ֹ
הדרכה מעשית בפרשת השבוע
מ ּ ֻש ְל ָחן ַה ְּמ ָל ִכים
ִׁ
עובדות והנהגות מגדולי הדורות
השמחה וההתלהבות בעבודת השם זיכרון של ענווה – הדרך לקבלת המצוות ברצון
עבודת השם בשני יצריו אך לאור דברי הקדושת לוי הדבר מובן סכנת ההחזקה טובה בגין המצוות
וְ ָׂש ַמ ְח ָּת ְב ָכל ַה ּטוֹ ב וגו’ (כו ,יא). היטב .בהבאת הביכורים מתוודה האדם ואומר, בליבו של כל יהודי פועמת שאיפה טהורה
תחילה וראש לכל עבודת השם ואהבתו הוא מאמר הכתוב הנאמר בכל יום פעמיים אמנם עשיתי מצוות אך ל ֹא ׁ ָש ָכ ְח ִּתי מהן ,אלא לקיים את מצוות השם בשלמות .אך פנימיות
באהבה בעת קריאת שמע (דברים ו ,ד) וְ ָא ַה ְב ָּת ֵאת ה’ ֱאל ֶֹק ָיך ְ ּב ָכל ְל ָב ֶב ָך ,ודרשו בו חז”ל החזקתי טובה לעצמי וזכרתי אותן .מתוודה הוא
התורה מאירה לנו כי קיום המצווה אינו מסתכם
(ברכות נד ,א) ְ ּב ָכל ְל ָב ֶב ָך בשני יצריך ,ביצר טוב וביצר הרע .והנה עבודת השם ביצר טוב על כך שלא השכיל להבין שאין במעשיו כלום
רק במעשה עצמו ,אלא בגישה שבה האדם
מובנת כפשוטה ,שיעבוד את השם במידותיו הטובות שניתנו בו מעצם בריאתו .אבל מול חסדי השם עליו ,ולא נתן אל ליבו כי מה לו
ניגש אליה ולאחריה .כאשר יהודי זוכה לעשות
עבודת השם ביצר הרע הוא דבר שראוי להתבונן בו ,הלא טוב יותר שיכבוש את יצרו לאדם אצל בוראו ,וכל מה שיעשה אינו מספיק
כלל מול הטובות והחסדים הסובבים אותו. מצווה או חסד ,הסכנה הגדולה ביותר היא
הרע ,ואיזה טוב יוכל לצמוח מן הרע. תחושת הגאווה והחזקת טובה לעצמו .צדיקי
פירש הרה”ק המגיד רבי דוב בער ממעזריטש ע”ה ,שכל כוח החמדה וההתלהבות תשובה ושפלות קודם כל תפילה הדורות לימדונו כי הדרך להבטיח שהמצוות
שבאדם שורשו מהיצר הרע .ואפילו תשוקה לדבר טוב שורשה גם כן בכוח התאווה מן צדיקים גדולים עמלו להחדיר בליבם כי כל יעשו רושם למעלה ,היא לשכוח מהן מיד
היצר הרע ,ואם לא היצר הרע לא הייתה שום מציאות של התלהבות ותשוקה בנפש האדם. אשר יעשו לא ישווה לערך החסדים שמעניק לאחר עשייתן ,ולזכור תמיד רק את חסדי השם
והרי עבודת השם המעולה צריכה להיות בשמחה ובהתלהבות ,כמו שכתב ברמב”ם לנו בורא עולם .וגם כשיהודי עושה דבר מה, המרובים המחייבים אותנו להשתדל פי כמה
(הלכות סוכה פרק ח הלכה טו) ,השמחה שישמח אדם בעשיית המצווה ובאהבת האל שציווה הרי אינו יודע אם נתקבל המעשה ברצון, וכמה.
בהן עבודה גדולה היא ,וכל המונע עצמו משמחה זו ראוי להיפרע ממנו שנאמר (דברים שמא לא עשהו כראוי או שמא חטא וחטאיו
כח ,מז) ַּת ַחת ֲ ׁא ֶשר ל ֹא ָע ַב ְד ָּת ֶאת ה’ ֱאל ֶֹק ָיך ְ ּב ִׂש ְמ ָחה ו ְּבטוּב ֵל ָבב .לכן שלמות העבודה היא מסתירים ומונעים ממצוותו להתקבל ברצון. כשהשם יתברך זוכר את הנשכחות
שישיב האדם גם את כוחות היצר הרע אל הקדושה ,ויהפוך את כל כוח התאווה שבקרבו כך לימדנו הרה”ק מקאמרנא ע”ה בספרו מסופר כי כאשר פגש האדמו”ר בעל אהבת
אל הקדושה ויעבוד את השם בשמחה ובהתלהבות ,ובכך יזכה לעבודת השם בשני יצריו. היכל הברכה (כי תשא רעו ,ב) ,שהרה”ק החוזה ישראל מויז’ניץ ע”ה את האדמו”ר רבי יואל
מסאטמר ע”ה ,הזכיר האדמו”ר מויז’ניץ את
השמחה כתנאי לשלמות המצווה מלובלין ע”ה הזהיר אותנו להשפיל את עצמנו
מאמרו של הרה”ק בעל קדושת לוי מברדיטשוב
מעלת השמחה גדולה וחשובה היא עד מאוד ,ואין עבודת השם שלמה אלא אם היא ולעשות תשובה קודם כל תפילה ולימוד .כמו
ששמע ממנו תלמיד אחד שאחר חצות קודם ע”ה .הקדושת לוי פירש את הנאמר בתפילת
נעשית מתוך שמחה .למרות שאין השמחה מצווה מן התורה ,בכל זאת מסייעת היא ראש השנה ִּכי זוֹ ֵכר ָּכל ַה ִ ׁנ ְּש ָּכחוֹ ת ַא ָּתה הוּא
לימודו אמר מתוך שפלות רבה ,ריבונו של
להתעלות בכל המעלות הטובות .וכמו שהעצבות שאיננה עבירה הרי היא מכלה כל
עולם ,אפשר אני מן אותן שכתוב בהם וְ ָל ָ ׁר ָשע ֵמעוֹ ָלם וְ ֵאין ׁ ִש ְכ ָחה ִל ְפנֵ י ִכ ֵּסא ְכבוֹ ֶד ָך.
חלקה טובה בעבודת השם ,כך גם השמחה מגביהה את עובד השם ומכשירה אותו לכל
ָא ַמר ֱאל ִֹקים ַמה ְּל ָך ְל ַס ּ ֵפר ֻח ָ ּקי (תהלים נ ,טז). הוא ביאר שכאשר אדם עושה מצווה
המעלות הטובות. ומחזיק את עצמו בגינה ומתגאה ,הקדוש ברוך
והתמרמר מאוד ,והאריך בדברי ריצוי ובכייה
לא זו בלבד ,אלא כל ההבטחות שמצינו בדברי חז”ל למקיימי מצוות התורה ,פעמים ותחנונים. הוא שוכח את המצווה .וכן להפך ,אם אדם
שאינן מתקיימות אצל עושי המצוות .טעם הדבר הוא כי יש והאדם מקיים המצווה כמי עובר עבירה חלילה וזוכר זאת ויודע שעליו
זו היא העצה שלא לבוא חלילה לידי גאווה
שהיא עול וטורח על צווארו .באמת שמחת הלב שזכה לקיים מצוות השם היא תנאי מהמצוות שעשה .יידע האדם בליבו את אשר אתי נֶ גְ ִ ּדי ָת ִמיד (תהלים לתקן מעשיו בבחינת וְ ַח ָּט ִ
הכרחי בשלמות המצווה ,ואין המצווה עולה לרצון כי אם באופן שיהיה עשייתה בלב שמח אמר הרה”ק מלובלין (שם) ,שאין גרוע בעולם נא ,ה) ,אז השם יתברך שוכח כביכול מהעבירה
ובהודאה להשם שזיכהו לעבוד לפניו ,ויהיה יקר בעיניו קיום מצוות התורה מכל זהב וכסף כמותו .ואף הוסיף ואמר ,שאפילו אם יאמר לו שעשה .וזו הכוונה ִּכי זוֹ ֵכר ָּכל ַה ִ ׁנ ְּש ָּכחוֹ ת ,הקדוש
שבעולם .וכפי גודל שמחתו באמת ובטוב לבב הפנימי ,כך יזכה לקבל אור עליון .ואם מלאך השם שהוא צדיק ,אינו מאמין לו .ואם ברוך הוא זוכר את המצוות שהאדם שכח
יתמיד בזה אין ספק שישרה עליו רוח הקודש .עניין זה נוהג בקיום כל המצוות כולם ,בין יאמר לו הקדוש ברוך הוא בעצמו שהוא צדיק, שעשה אותן ולא החזיק טובה לעצמו ,וכן זוכר
בעת שעוסק בתורה שיהיה בחשק גדול נמרץ בהתלהבות עצומה ,כאילו עומד לפני המלך יאמין לו על אותו רגע ולא יותר ,כי בנקל ניתן אם האדם שכח שעשה עבירה ולא שם על ליבו
ומשרת לפניו בחשק גדול למצוא חן בעיניו ולקבל ממנו מעלה יתירה וגדולה (הקדמה לשער
למעוד ולדחות לשאול תחתית חס ושלום. לתקן את אשר עיוות.
המצוות להאריז”ל).
וְ ָׂש ַמ ְח ָּת ְ ּב ָכל ַה ּטוֹ ב – אין טוב אלא תורה נקודה לחיים: סוד הווידוי על המצוות
אחרי כל מעשה טוב ,תרומה או סיום מסכת, ענהו האדמו”ר מסאטמר שעתה מחוור לו
ובוודאי כשזוכה להגות בתורה ובצפונותיה ,יתמלא שיר ושבח להקדוש ברוך הוא
היצר ממהר לטפוח לנו על השכם .העבודה מה שנאמר בפרשתנו בתוך פסוקי וידוי מעשר,
שזיכה אותו לעסוק בחמדה גנוזה .תורה שהייתה צפונה אצל הקדוש ברוך הוא תתקע”ד
שלנו היא להדוף את ההרגשה הזו .במקום שבהם מצהיר האדם ל ֹא ָע ַב ְר ִּתי ִמ ִּמ ְצו ֶֹת ָיך וְ ל ֹא
דורות קודם לבריאת העולם ,והיו מלאכי מרום משתוקקים לקבל אותה ,והניח כל שרפי
מעלה ונתנה לבניו חביביו .יודה וישבח להקדוש ברוך הוא על חסדו עימו ,כמו שכתוב לזכור את המצווה ולהתגאות בה ,נזכור את ׁ ָש ָכ ְח ִּתי (דברים כו ,יג) .ולכאורה בוידוי מזכיר
וְ ָׂש ַמ ְח ָּת ְב ָכל ַה ּטוֹ ב ֲ ׁא ֶשר נָ ַתן ְל ָך ה’ ֱאל ֶֹק ָיך ,ואין טוב אלא תורה (אבות פרק ו משנה ג) .התורה חסדי השם עלינו שאפשרו לנו לעשות אותה, האדם את הדברים הלא טובים שעשה ,ואם כן
היא טובה שאין למעלה ממנה והיא ערבה על כל טועמיהַ ,ה ֶנ ֱּח ָמ ִדים ִמזָ ּ ָהב ו ִּמ ּ ַפז ָרב ונשכח את זכויותינו .כך נבטיח שמצוותינו יהיו פלא הוא מדוע הוא מזכיר את המצוות שעשה
ו ְּמתו ִּקים ִמ ְ ּד ַ ׁבש וְ נ ֶֹפת צו ִּפים (תהלים יט ,יא). מאירות ,נקיות ,וייזכרו תמיד לפני כיסא הכבוד. וטוען שלא שכח אותן.
כמו שכתב באור החיים הק’ בפרשתנו ,כי אם היו בני אדם מרגישים במתיקות וערבות
טוב התורה היו משתגעים ומתלהטים אחריה ,ולא היה נחשב בעיניהם מלא עולם כסף
וזהב למאומה ,כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם .יש לך אדם שלוקח מקח ,יש בו
זהב אין בו כסף ,יש בו כסף אין בו זהב ,אבל המקח שנתתי לכם יש בו כסף שנאמר (תהלים
המשך מעמוד קודם ְ ּב ֵצל ָה ֱאמוּנָ ה
יב ,ז) ִא ְמרוֹ ת ה’ ֲא ָמרוֹ ת ְטהֹרוֹ ת ֶּכ ֶסף ָצרוּף ,ויש בו זהב שנאמר ַה ֶנ ֱּח ָמ ִדים ִמזָ ּ ָהב ו ִּמ ּ ַפז ָרב. יראו ,אין באפשרותו של האדם לראות מה טוב יש בו .אחר המעשה ניתן לראות כפי שנראה
יש אדם לוקח שדות אבל לא כרמים ,כרמים ולא שדות ,אבל המקח הזה יש בו שדות ממעשה מגילת אסתר ,שכל לקיחתה של אסתר לבית המלך שהייתה נראית כגזירה איומה,
ויש בו כרמים שנאמר (שיר השירים ד ,יג) ׁ ְש ָל ַחיִ ְך ּ ַפ ְר ֵ ּדס ִר ּמוֹ נִ ים (שמות רבה פרשה לג סימן א). התבררה לבסוף כי היא שהייתה הסיבה מעם השם להצלת כלל ישראל.
הוסיף על כך תלמידו בשו”ת קול אריה (פתח טוב אות ז) ,שעל פי דברי רבו החתם סופר הנ”ל
לימוד תורה לשמה – עוז ותעצומות ניתן לפרש כמין חומר דברי הגמרא (ברכות שם) שאמרו וְ ֲה ִסר ִֹתי ֶאת ַּכ ּ ִפי וְ ָר ִא ָית ֶאת ֲאח ָֹרי ,אמר
עניין השמחה בלימוד התורה אינו רק תוספת מעלה אלא ממש מיסודות קנין התורה. רב חנא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא ,מלמד שהראה הקדוש ברוך הוא למשה קשר של
כאשר בא האדם ללמוד תורה ולהגות בה ,צריך לשים כוחותיו ומעייניו רק בה ,ודווקא תפילין .דהנה עיקר מצוות קריאת שמע היא דווקא בתפילין כדאיתא בגמרא (ברכות יד ,ב),
באופן זה זוכה להבין בה ולעמוד על סודה ,כמו שכתוב (משלי ח ,יד) ֲאנִ י ִבינָ ה ִלי גְ בו ָּרה. וכשאומרים ׁ ְש ַמע יִ ְׂש ָר ֵאל ה’ ֱאל ֵֹקינ ּו ה’ ֶא ָחד ,הלא מעידים אנחנו שגם השם שהוא שם הרחמים,
ֲאנִ י ִבינָ ה אם אני כל כולי שקוע בתורה בלי שיור כדי להבינה ולהחכים בה ,אזי ִלי גְ בו ָּרה וגם אלקינו שהוא בחינת מידת הדין (וישלח קעד ,ב) ,הרי הם אחד .בשורשם חד הם ,וממילא גם
במלחמתה של תורה .אבל אם אין עצמיות האדם מונחת בתורה ,אלא כדבר חיצוני ואינו בתוך הצער והנראה כרע חס ושלום ,גם שם נמצא הטוב בעומק הדין.
עצם מהותו ,אזי אין זוכים לכוון לאמיתה של תורה. דבר זה נרמז היטב בתפילין ,שהרי בהם מתקיים עיקר מצוות קריאת שמע .בית התפילין
בעיקר מתקיימים תנאים אלו בעוסק בתורה לשמה ,כי העוסק בתורה לשמה אינו של ראש מורה על אחדות אחת הנמצאת בכל העולמות ,וממנה מתפשטים שתי הרצועות
מרגיש צער ויגיעה ,והגם שהתורה דורשת ממנו עמל ויגיעה אינו מצטער בכך ,ואדרבה אחד לימין ואחד לשמאל ,וכדברי התיקוני זוהר (הקדמה יז ,א) ימין הוא חסד דרועא ימינא,
הוא מלא שמחה ותענוג מעסק התורה .אולם אם כוונתו בלימוד להנאת עצמו על מנת וגבורה היא מידת הדין דרועא שמאלא .לעין המתבונן נראה שהם שני דברים נפרדים דין
שיהיה נקרא רב וחכם וכדי שיכבדו אותו ,אזי יגיעת התורה מחלישה אותו ומתישה ורחמים ,אך המסתכל לסוף דרכן של הרצועות יראה שבקשר התפילין חוזרים הם ומתקשרים
את כוחו ,וכמו שכתוב (משלי ח ,יד) ֲאנִ י ִבינָ ה ִלי גְ בו ָּרהּ ,ת ׁו ִּש ָיּה לשון תשישות וחולשה. ומתערבים זה בזה .לכן כשרצה משה רבינו לדעת דרכיו של הקדוש ברוך הוא ,הראהו קשר
כאשר הלימוד הוא ִלי להנאת האדם ולצרכו אזי ּת ׁו ִּש ָיּה והיא מתשת כוחו .רק אם זוכה של תפילין ,שבו רואים שבעצם הכל אחדות אחת ,שחסד ודין הכל אחד ,רק שלפעמים נסתר
להתעלות שיהיה לימודו לשם שמיים ,אזי יתקיים בו המשך הפסוק ִלי גְ בו ָּרה ,שתהיה הטוב והרחמים בתוך הדין.
התורה מוסיפה בו כוח וגבורה ,ויסתלקו ממנו כל מיחושי הגוף ומכאוביו. ***
הוראה למעשה: בימים שבהם אנו פוגשים אירועים שנראים כקשים ומכאיבים ,עלינו לזכור כי אנו רואים
רק את ההווה ,אך השם יתברך רואה את הכל כשלמות אחת .במקום לשקוע בצער ,ננסה
כשאנו ניגשים ללמוד ,ננסה להשיל מעלינו את הציפיות החיצוניות ואת הדאגות .נחפש להשריש בלבנו את האמונה שגם זה הוא חלק מהחסד הגדול של השם ,המסתתר בתוך הדין.
בתוך התורה לא רק ידע ,אלא את הקשר החי עם השם יתברך .כאשר נשקיע את כל כולנו נתפלל על הטוב שנראה לנו כרע שיתהפך לטוב גלוי ,בידיעה גמורה שהכל נעשה בחשבון
בלימוד מתוך רצון לשמחו ,נרגיש את כוח הגבורה שהתורה מעניקה לנו ,ואת השמחה מדויק לטובתנו הנצחית.
האמיתית שממתיקה כל קושי ומעניקה לנו חיות לכל היום כולו.
