לחשב מחשבות לעשות · Lachshoiv Machshavois La'asois — כי תבוא (2026-08-24)

גליון מיוחד בנושא
תכלה שנה
וקללותיה
דרכי העבודה וביאור המנהגים
גליון מיוחד
תכלה שנה
וקללותיה
התקנה לקרוא פרשת כי תבוא קודם ראש השנה
ועל ידי כך הקללות כלות מאליהם, לפי זה ביאור הדברים הוא ,שכשם תכלה שנה וקללותיה
שכיון שנזדעזו מהקללות ומיראה שבקריאת פרשיות המועדים אנו איתא בגמרא (מגילה לא' ):עזרא תיקן
ופחד שבו בתשובה ,נסתלק החטא מושכים עלינו את הארת הימים לישראל שיהו קורין קללות שבתורת
ונסתלק עימו גם העונש ,ובזה נמצאת ההם ,כך כאשר אנו קורין את פרשת כהנים קודם עצרת ,ושבמשנה תורה
כלה השנה וקללותיה. הקללות אנו מעוררים אותם. קודם ראש השנה -כדי שתכלה שנה
זהו גם הטעם שהתקין עזרא לקרוא אמנם לפי זה הדברים צריכים ביאור וקללותיה' .מבואר שעל ידי קריאת
את פרשת הקללות בסוף השנה ולא גדול ,כי נמצא שח"ו אנו ממשיכים הקללות הכתובות בתורה הם כלים
בתחילתה ,ולכאורה היה עדיף לקרוא עלינו את הקללות ,ואנו ממהרים ומסתלקים מעל ישראל.
בהם מיד בתחילת השנה אחרי ימי אותם שיבואו עלינו מיד בשנה זו כדי והדברים טעונים ביאור ,שהרי
הדין והרחמים קודם שישובו ויחטאו שיכלו קודם לראש השנה ,וזה ודאי הקללות לא באו בסתם ,אלא מחמת
מחדש ,ועל ידי זה ישמעו ויפחדו אינו יכול להיות. עוונותיהם של ישראל .ואם כן,
מהעונש ולא יחטאו .אלא שאם כל זמן שעדיין לא חזרו ישראל
ישמע האדם את הקללות בתחילת תשובת ישראל מבטלתם בתשובה ,למה יתבטלו ,ואם שבו
השנה כאשר הוא עדיין טהור מהחטא בתשובה שלימה ,כבר בטלו מאליהם,
ורחוק מהקללה ,יתברך בלבבו לומר אלא כך הוא פשר הדבר -הקריאה ולמה צריך לקרוא אותם בתורה.
שלום יהיה לי ,כי אין חטא תחת ידי. של הקללות קודם לראש השנה
נועדה לעורר רישומם בעולם ,כדברי
אבל בסוף השנה כאשר לב האדם הקריאה מעוררת הקללות
יודע כמה חטאים חטא במהלך השנה הרמח"ל .וכאשר ישראל מכוונים
ליבם לקריאה כראוי ,פניהם מוריקות ביאור הדברים נראה על פי מה שכתב
כולה ,ועכשיו שומע בקריאת התורה הרמח"ל בספר דרך ה' (ח"ד פ"ח) :
מהו העונש שעתיד לבוא עליו אם מחמת פחד החטא ועונשו ,וכמו
שהביא רש"י (דברים כט יב) ממדרש 'צריך שתדע ,שמן התיקונים הגדולים
לא ישוב בתשובה ,מועילה הקריאה שסידרו הנביאים לישראל היה ענין
לעוררו לחזור בתשובה. אגדה שכאשר שמעו ישראל מאה
קללות חסר שתים ,חוץ ממ"ט קללות הקריאה בתורה .וזה נכלל בשתי
נמצא שמה שאמרו בגמרא שעזרא שבתורת כהנים ,הוריקו פניהם ואמרו, בחינות ,האחת -קריאת ספר התורה
תיקן לקרוא קללות דכי תבוא 'קודם 'מי יוכל לעמוד באלו'. על הסדר עד תומו ,וחוזר חלילה על
ראש השנה' ,שני דברים כלולים בזה: דרך זה .והשנית -קריאת פרשיות
האחד -שיקרא אותם סמוך לראש וכיון שנכנסה היראה בליבם הרי הם מיוחדות בזמנים מיוחדים.
השנה ,ולא זמן רב לפניו .והשני שבים בתשובה ,כי הפחד והיראה
מתבליני התשובה המה ,וכמו שכתב וזה ,כי הנה ספר התורה הוא כלל מה
שיקרא אותם לפני ראש השנה ולא שנמסר לנו ממנו יתברך להיותו הוגים
לאחריו. הרמב"ם (פ"ג מהלכות מגילה ה"ו) שימי
ראש השנה ויום הכיפורים 'ימי בו ,שעל ידי זה תימשך לנו הארתו.
תשובה ויראה ופחד' ,וכתב הראשית והנה לקבל הארה זו בתמידות ,תיקנו
שנה ו'קללותיה' חכמה (ריש שער הקדושה) ש'היראה היא שנהיה הוגים בו במקהלותינו בתמידות
התשובה' ,וזהו אחד מהטעמים שכתבו על הסדר ,וזה מלבד ההיגיון הפרטי
לשון חכמים הוא תכלה שנה הראוי לכל אחד ואחד בפרטו.
'וקללותיה' ,ולא אמרו תכלה שנה חכמים בתקיעת השופר בראש השנה
'והקללות' ,ומבואר שלכל שנה יש כדאיתא במדרש תנחומא (וישלח ב) ועל ידי הקריאה התמידית הזאת,
קללות המיוחדות לה .וטעם הדבר ,כי על הנאמר בספר יואל (ב יא) ַ'וה' נָ ַתן מתמיד בנו אור הקדושה הזאת .וגם
בעקבות חטאי האדם בשנה החולפת קוֹ לוֹ לִ ְפנֵ י ֵחילוֹ '' ,ה' נתן קולו' זה ראש בזמנים המיוחדים כפי עניינם ,ראוי
נגזרים עליו ח"ו הקללות הראויות על השנה שבו תקיעת שופר' ,לפני חילו' שנקרא הפרשיות הנוגעות לעניינים
פי מעשיו בשנה זו ,ועל פי מהותה אלו ישראל שהן מזדעזעין וחרדין ההם ,להחזיק הארת הימים על ידי
של השנה הזו [ראה בספר דברי מקול השופר וחוזרין בתשובה כדי כוח התורה ,שהוא הכוח היותר חזק
יואל (פרשת עקב) שהביא מספר יצירה לזכות בדין ביום הכפורים', שיש לנו'.
שלש תועליות הקריאה ולכאורה יש לתמוה ,כיצד ניתן ומהראב"ד שם ,שכל הנבראים משתנית
סמוך לראש השנה לומר שקללות השנה המיוחדות לה בחינת מהותם בכל שנה ושנה].
פרשה זו יש שלשה תועליות בקריאתה: מתעוררים בקריאת פרשת הקללות
שבתורה ,והרי רוב המחלות והקללות ובזה יובן גם לשון הגמ' 'כדי שתכלה
הראשון מצד הקללות ,שקורין אותה
הבאות בדורות אלו אינם נזכרות אף שנה' ,וקשה ,הרי השנה כלה מאליה,
בסוף השנה אחרי שנתמלאה סאת
קללות השנה בחטאות האדם ,כדי ברמז בלשון התורה .אך הביאור הוא ואנו בקריאתנו איננו פועלים אלא
לבטל את כולם ,כמבואר .השני מצד שאף שאנו קורים בכל שנה אותו נוסח שקללותיה יתמו ולא היא ,והיה לגמרא
האדם ,שקורין אותה סמוך ונראה קללות הכתוב בתורה ,מכל מקום אותם לומר 'כדי שיכלו קללות השנה' .אלא
לראש השנה ,שהוא זמן שבלאו הכי קללות הכתובות בספר הברית אינם שכיון שקללות שנה זו מתאימות לשנה
כל אדם מתמלא באימת יום הדין, אלא בבחינת אבות לכולם ,ותולדותיהם זו ולמהותה ,אנו מבקשים שתכלה
וממילא כשישמע את קריאת הקללות ותולדות תולדותיהם קיימים ומתחדשים אותה שנה והקללות שהיו ראויות
המובטחות לעובר על רצונו יתברך, בכל דור ודור באופן אחר ,אלא שאין לה מחמת חטאות ישראל .וזהו גם
תצטרף היראה ליראה וימהר לשוב איתנו יודע עד מה ,כי הוא סוד ה' דקדוק לשון התוספות (ב"ב פח' ):שאין
בתשובה ויתכפר לו .והשלישי מצד הנגלה רק ליראיו להבין היכן רמוז אנו רוצים שיכנסו תוכחות של שנה
השי"ת ,שקורין אותה בחודש אלול כל חולי וכל מכאוב של בני דורו
שהוא חודש הרחמים והסליחות ועת שעברה בשנה הבאה' ,והיינו ,שכיון
באותיותיה של תורה ,ובזה יוכל לתקנם
רצון ,ועל כן כאשר יתעורר רישומם שקללות אלו מתאימות למהות שנה
ולרפאם.
של הקללות בעת הקריאה ,בקל יסלח זו ,הרי שאם יכנסו לשנה האחרת לא
לנו השי"ת אם נעשה תשובה. יתאימו למהותה ויהיו מרות יותר.
החילוק בין קללות דבחוקותי לקללות דכי תבוא
בעצם ביאת הקללות על למשה לומר אותם לישראל ,וזהו אחר שנתבאר שענין קריאת הקללות
ישראל -הקב"ה רחמן יותר שאמרו שמשה 'מפי עצמו' אמרן]. הוא לעורר את ישראל לבטלם
מבואר בגמרא (בבא בתרא פח ):שהקב"ה מעתה יש להבין מהו החילוק בין בתשובתם ,יש לעיין ,כיון ששתי
בירך את ישראל בעשרים ושתים דברים שהקב"ה אומר לישראל מפיו פרשיות קללות יש בתורה -האחת
ברכות וקללן בשמונה קללות ,ואילו של משה ,ובין דברים שהקב"ה אמר בפרשת בחוקותי והשניה בפרשת כי
משה רבינו בירכן בשמונה ברכות למשה ,ומשה אמרן לישראל. תבוא ,למה קוראים דווקא את קללות
וקללן בעשרים ושתים קללות .ופירש משנה תורה ,ולא את קללות פרשת
ונקדים מה שמצינו במשנה באבות (א
הרשב"ם 'שהקב"ה רחמן וברכתו מרובה בחוקותי .לשם כך עלינו להבין את
א) חילוק בלשון ,שכלפי משה נאמר
מקללתו ,אבל אדם קללתו מרובה החילוק הקיים בין שתי פרשיות אלו.
'קיבל' תורה מסיני ,וכלפי יהושע
מברכתו' .והדברים טעונים ביאור,
נאמר 'ומסרה' ליהושע .ופירש המהר"ל ומבואר בגמרא (מגילה לא ):שיש
היאך נאמר על משה רבינו ע"ה רעיא
טעם החילוק ,ש'קבלה' היינו לפי כוחו שני חילוקים בין הפרשיות :קללות
מהימנא ואב רחמן לישראל ,שנתאכזר
של המקבל ,ואילו 'מסירה' היינו כל דבחוקותי הקב"ה אמרם ,ונאמרו בלשון
עליהם ח"ו להרבות עונשם.
מה שיש לו .ועל כן ,משה שקיבלה רבים ,ואילו קללות דכי תבוא משה
עוד יש לעיין במה שכתב רש"י (דברים מהקב"ה נאמרה בו קבלה ,לפי כוחו, מפי עצמו אמרן ,ונאמרו בלשון יחיד.
כח כג) על הנאמר ְ'ו ָהי ּו ׁ ָש ֶמ ָיך ֲא ׁ ֶשר ַעל ואילו יהושע שלמד ממשה נאמרה
אש ָך נְ חֹ ׁ ֶשת'' ,שקללות הללו משה מפי
רֹ ׁ ְ בו מסירה ,שכל מה שקיבל מסר לו. [ויש להעיר שמה שנאמר ש'משה
עצמו אמרן וכו' ,והקל משה בקללותיו למדנו מדבריו ,שהקב"ה נותן לאדם לפי מפי עצמו אמרן' ,אין הכוונה כפשוטו,
לאומרן בלשון יחיד ,וגם בקללה זו כוח המקבל ,ואילו בשר ודם נותן את שהרי כתב הרמב"ם (פ"ג מתשובה ה"ח)
הקל' ,עיי"ש ביאור הדברים .הרי שמשה כל אשר יש לו. 'שכל האומר שאפילו פסוק אחד משה
הקל בקללותיו ,והדברים סותרים אמרו מפי עצמו ,הרי זה כופר בתורה'
מעתה גם לענין הקללות הדבר כן,
לנאמר בגמרא שאדם קללתו מרובה. ע"כ .אמנם ביאור הדברים כמו שכתב
שהקללות שאמר הקב"ה לישראל
נראה לחלק ,שבעיקר הדבר שיבואו מפי משה ,נתנם להם לפי כוחן של המהר"ל בגור אריה (דברים כח כג) שכל
קללות על ישראל מחמת חטאם ,קללת המקבלים ,אבל הקללות שנאמרו למשה התורה נאמרה לישראל על ידי הקב"ה
בשר ודם חמורה יותר .אבל אחר ומשה אמרן לישראל ,אין בהם בחינה מפי משה ,כלומר ,שהקב"ה מדבר אל
הגזירה ,בענין האופן והצורה שיבואו זו ,אלא משה מסר להם כל אשר השיג ישראל מפיו של משה ,ואילו קללות
הקללות ,בזה קללת בשר ודם היא באמירת ה' אליו. דמשנה תורה נאמרו על ידי הקב"ה
יחיד ,כמכוונות לכל אחד בצורת ביאת הקללות - לקולא .ועל כן על עיקר חטאם קללם
ואחד בפני עצמו ,ומתוך כך כל בשר ודם מיקל יותר משה ביותר קללות כמבואר בגמרא,
הקהל ישובו בתשובה ויסלקו הקללות אמנם כל זה בעיקר הגזר הדין ,אבל אבל באופן ביאתם היקל עליהם כמו
מעליהם. כאשר כבר נחתם גזר הדין ,וכבר מחל שכתב רש"י.
הקב"ה על כבודו בכך שהחליט רק ביאור הדברים ,כי עפ"י שורת הדין
שמיעת הקריאה למעשה להענישם ולא לכלותם מחמת חטאם, החוטא דינו מיתה ואין מקום לרחמים,
בזה יש מקום לבשר ודם לבקש וכמבואר במדרש (ילקוט יחזקאל רמז
העולה מן המבואר למעשה ,כי עליהם רחמים להקל מעונשם ,כיון שנח) ששאלו לחכמה ולנבואה החוטא
כשקורין בבית הכנסת את הקללות, שבזה כבר אין פגיעה בכבוד המלך, מה עונשו ואמרו שחייב מיתה ,ולכן
יזכור השומע את דברי הרמח"ל כי אלא אדרבא רחמים על יצירי כפיו. כאשר מדובר ב'מלאך השליח' וכיוצא
מתעורר ענין הפרשה בעת קריאתה, בו 'אדם השליח' ,אין בכוחם למחול
ועל כן בשעת קריאת הקללות הדין מק ל בצורת נמצא שכאשר השליח ֵ
העונש ,הוא מוסיף להגדיל בזה שם כלל ,ומשום כך בעיקר ביאת הקללה
מתוח בבחינת מה עליו בתוך שאר על החוטא ,הנהגת בשר ודם היא
ישראל ,ורושם הקללות עולה עליו שמים ,שהוא רחום וחנון אף כלפי
הפושעים ,וכמו שאנו אומרים בתפילה לחומרא ,ואין בזה כלל משום רוע לב
מחמת מעשיו הרעים כל ימי השנה ח"ו או חסרון במידת הרחמים ,אלא
'ברוגז רחם תזכור' .ומה שאין הקב"ה
שחלפה. משום כבוד כלפי מעלה ,כי אין בכוחו
בעצמו מרחם מלכתחילה יותר ,היינו
וידע שעל פי דרכי אנוש אין מזור משום שחביבה עליו תפילת הצדיקים, של שליח למחול על כבוד משלחו,
לחטאתו ,כי החוטא עונשו מיתה. והוא רוצה שיבקשו רחמים על בניו. ובפרט בהיותו מלך מלכי המלכים .ורק
ומתוך כך יתעורר הפחד בליבו, הקב"ה שהוא הבעל דבר ,בידו להאריך
עד שיוריקו פניו מחמתם כבשעה אפו כמה שירצה ,ועל כן הוא רחמן
למה קוראים דווקא 'קללות יותר מהשליח.
ראשונה .ועל ידי כך יתעורר לחזור כי תבוא' קודם ראש השנה
בתשובה ויסיר מעליו את רושם וכלפי המלאכים הדברים מפורשים
הקללות .וכשינהג כן ,נמצא הוא נכנס מעתה מובנים הדברים למה הסמיך בדברי חכמים (תנחומא ישן שמות כג כ)
ליום הדין ולשנה החדשה בלא רושם עזרא את קריאת פרשת כי תבוא שביארו הכתוב ִ'ה ֵ ּנה ָאנֹ ִכי ׁ ֹשלֵ ַח ַמלְ ָא ְך
קיללת השנה שעברה ,כי כלתה שנה וקללותיה לראש השנה ,ולא את לְ ָפנֶ ָיך לִ ׁ ְש ָמ ְר ָך ַּבדָּ ֶר ְך וגו'ִ ,ה ּׁ ָש ֶמר ִמ ּ ָפנָ יו
פרשת בחוקותי ,וזאת מחמת שני ּו ׁ ְש ַמע ְּבקֹ לוֹ ַאל ַּת ֵּמר ּבוֹ ִּכי לֹא יִ ּ ָׂשא
וקללותיה ,ותטיב לו החתימה במהרה.
הדברים שהתייחדה בהם פרשה זו לְ ִפׁ ְש ֲע ֶכם ִּכי ׁ ְש ִמי ְּב ִק ְר ּבוֹ '' ,כי לא ישא
אבל אם יתאחר בתשובתו עד לראש מחברתה: לפשעכם ,למה ,שהוא שליח ,וכל מה
השנה ,נמצא הוא מעביר עליו את
הראשון ,שקללותיה נאמרו מפי משה שהשליח מצווה לעשות הוא עושה,
רושם קללות השנה שעברה לשנה אבל אני נושא לכם פנים ,שנאמר
עצמו ,שהוא שליח ואין בדבריו
החדשה ,שהוא דבר חמור כדקדוק מקום לרחמים כלל ,וכיון שכל טעם (במדבר ו כו) 'יִ ּ ָׂשא ה' ּ ָפנָ יו ֵאלֶ ָיך'.
דברי התוספות ,וגם תקשה עליו הקריאה היה כדי לגרום לישראל
עבודת ראש השנה ביותר. ובזה יש ליישב הנהגת משה רבינו
לפחד ,ושיוריקו פניהם ומתוך כך אביהם של ישראל ,כי ככל שמדרגת
והנה אין הדבר תלוי באדם אם לקרוא יחזרו בתשובה ויסלח להם ,על כן השליח גדולה יותר ,כך מבין הוא יותר
את הפרשה או לא ,כי תקנת חכמים בדווקא קוראים פרשה זו ,שבה מבואר שאין בכוחו למחול על כבודו של
היא לכל ישראל .נמצא שכאשר שבעקבות החטא יבוא העונש בלא המלך ,ואין זה מחמת חסרונו שמרבה
קוראים את הפרשה וקללותיה ,אנו רחמים כלל. קללתו על החוטאים ,אלא אדרבא
מעוררים את קללות השנה על כל והשני ,שקללותיה נאמרו בלשון מחמת מעלתו ,שרואה ומכיר יותר
בני האדם מחמת רוע מעלליהם, יחיד ,כי כשנאמרים הדברים בלשון במעלת רבו ומבין יותר גודל החטא,
ואדם שלא ישים ליבו לכך ,ולא רבים ,יש אדם שיחשוב שאמנם ועל כן אינו יכול למחול על כבוד
יתעורר למשמע הדברים ,נמצא הציבור בכללותו חוטא וצריך לחשוש רבו [כיוצא בזה מצינו בגמרא (שבת
רעתו בכפליים ,כי הקללות התעוררו מהקללות ,אבל הוא עצמו מן היחידים פט ):שאברהם ויעקב אמרו לקב"ה
לבוא עליו ח"ו ,והוא לא הסירם ממנו שאינם חוטאים ואין הקללות מכוונות כי ישראל שחטאו ימחו על קדושת
בתשובתו. אליו .על כן נאמרו הקללות בלשון שמך].
לעילוי נשמת אבי מורי הכ"מ
הר"ר יוסף יעקב בהר"ר אריה ליב גולדשטוף זצ"ל
נלב"ע כ"א טבת תשפ"ו להנצחות ולקבלת הגליון במייל
איש ישר דרך ,מתמיד בתורתו ,מתבטל בביטול גמור לרבותיו ,עבד את ה' בצניעות ,ועוולה לא נמצא בשפתיו L0527114615@gmail.com
הגליון יו"ל בסיועם הנדיב של הר"ר דוד משה הי"ו ורעייתו מרת רחל תחי' מץ
