gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

קול סיני · Kol Sini — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: קול סיני · Kol Sini

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

קול סיני · Kol Sini — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בסיעתא דישמיא‬ ‫גיליון‬ ‫שפ‬ ‫‪32‬‬ ‫"ו‬ ‫א‪ ,‬ת‬ ‫פר‬ ‫ש‬ ‫ת כי תבו‬ ‫קול סיני‬ ‫"חמש דקות למעשה" ‪ -‬הלכה והנהגה מזוית אקטואלית‪ ,‬מאת הרה"ג יעקב סיני שליט"א • סיכום שבועי‬ ‫יום א‪ ,‬י’ אלול תשפ”ו‬ ‫בדיקת התפילין בחודש אלול‪ :‬מה יעשה מי שגילה שהתפילין פסולות?‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫מנהג חסידים ואנשי מעשה לבדוק את התפילין והמזוזות בחודש אלול‪ .‬מה יעשה אדם שפתאום מגלה שהתפילין שלו‬ ‫היו פסולות? כיצד הוא מכפר על הענין הזה?‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫היו פסולות מעיקרן‪ ,‬לא משהו שאפשר להכשיר בדיעבד‪ .‬פשוט הייתה‬ ‫המנהג לבדוק את התפילין והמזוזות בחודש אלול הוא לא חובה מן הדין‪,‬‬ ‫חסרה מילה אחת בפרשיות של התפילין‪ .‬במקרים גרועים יותר גילו‬ ‫אלא מנהג חסידים ואנשי מעשה‪ .‬כך כתבו המטה אפרים והקיצור שולחן‬ ‫ש'הבור ריק אין בו מים'‪ ,‬אין בו בכלל קלף‪ ...‬אז כמובן שמיד קונים תפילין‬ ‫ערוך ועוד אחרונים‪ .‬הרי כותב הרמב"ם (פ"ב מהלכות תפילין הלכה יא)‪ ,‬אדם‬ ‫חדשות‪ ,‬אבל איך מכפרים על העניין הזה? יש בזה שני חלקים שצריכים‬ ‫שקנה תפילין מסופר מומחה והוא יודע שהתפילין כשרות בלי ספק‪ ,‬לא‬ ‫לתת עליהם את הדעת‪.‬‬ ‫צריך לבדוק אותן אפילו אחרי הרבה שנים‪ .‬לא חוששים שמא האותיות‬ ‫נמחקו או נפגמו‪ .‬כך היה אומר הלל הזקן (ירושלמי עירובין פ"י ה"א)‪,‬‬ ‫בראש ובראשונה‪ ,‬ביטול מצוות תפילין‪ .‬הרי תפילין של יד ותפילין של‬ ‫תפילין אלו מאבי אמא הן‪ .‬כלומר‪ ,‬הוא היה מניח את התפילין של סבא שלו‬ ‫ראש‪ ,‬כל אחת מהן היא מצווה בפני עצמה‪ ,‬והוא הניח תפילין פסולות‪.‬‬ ‫ולא בדק אותן‪ ,‬כי הן עומדות בחזקת כשרות‪.‬‬ ‫אבל אנחנו יודעים מה שרבותינו אמרו במסכת יומא (פו‪ ,).‬ארבעה חילוקי‬ ‫כפרה‪ .‬אחד מהם‪ ,‬עבר אדם על מצוות עשה ושב בתשובה‪ ,‬לא זז משם עד‬ ‫רק כותבים הגאונים‪ ,‬שהדין הזה הוא דווקא באדם שמניח תפילין כל יום‪,‬‬ ‫שמוחלין לו‪ .‬כותב האור זרוע‪ ,‬מוחלין לו מיד‪ ,‬הוא לא צריך לא צום ולא‬ ‫כי אז האוויר חודר לתוך התפילין והפרשיות לא מתעפשות מבפנים‪ .‬אבל‬ ‫קורבן ולא סיגופים ותעניות‪ ,‬וזה אפילו במי שעבר במזיד על מצוות עשה‪.‬‬ ‫אם מדובר בתפילין שלא מניחים אותן בכל יום‪ ,‬אלא מניחים אותם רק‬ ‫כל שכן בנידון שלנו שהאיש היה שוגג‪ ,‬ולפעמים הוא נחשב בכלל קרוב‬ ‫בארון‪ ,‬אז כיון שהן סגורות ומסוגרות‪ ,‬האוויר לא שולט בהן‪ ,‬לכן הן צריכות‬ ‫לאונס‪ ,‬כי קנה תפילין בחזקת מהודרות ומצד הדין הן לא צריכות בדיקה‪.‬‬ ‫בדיקה פעמיים בכל שבע שנים‪ ,‬בכל שלוש וחצי שנים‪ .‬כך פוסק מרן‬ ‫אז כיון שהוא שב בתשובה על כך שלא הניח תפילין‪ ,‬ודאי מוחלים לו‪" .‬וסר‬ ‫השולחן ערוך (סימן לט ס"י)‪.‬‬ ‫עוונך וחטאתך תכופר"‪.‬‬ ‫לכן מצד הדין‪ ,‬התפילין שלנו ‪ -‬שאנחנו מניחים בכל יום ‪ -‬אם אדם יודע‬ ‫לא תשא‬ ‫שהוא קנה אותן מסופר מומחה וירא שמיים‪ ,‬לא צריכות בדיקה‪ .‬רק יש‬ ‫אחרונים שכתבו‪ ,‬שבכל מקרה כדאי לבדוק את התפילין פעם בשלוש‬ ‫רק יש בעניין הזה נידון נוסף‪ ,‬והוא הברכה על התפילין‪ .‬אנחנו הספרדים‬ ‫שנים וחצי‪ ,‬כי לפעמים הן נפסלות בגלל הזיעה שמקלקלת את האותיות‪.‬‬ ‫מברכים על תפילין של יד ומכוונים לפטור את התפילין של ראש‪ .‬אז‬ ‫כך כתבו המגן אברהם והכנסת הגדולה‪ .‬במיוחד אם יש סיבה לחשוש‪ ,‬כמו‬ ‫גם אם התברר שאחת מהן פסולה‪ ,‬על כל פנים הועילה הברכה לתפילין‬ ‫למשל שהתפילין נפלו למים‪ ,‬או שאדם משאיר אותם בקביעות בשמש‬ ‫השניה‪ .‬אבל בני אשכנז‪ ,‬מברכים על תפילין של יד וגם על תפילין של ראש‬ ‫בתוך הרכב‪ ,‬אז ודאי שצריך לבדוק אותן‪ .‬והמנהג של חסידים ואנשי‬ ‫(רמ"א סימן כה ס"ה)‪ .‬ואם התפילין התגלו כפסולות‪ ,‬יש כאן ברכה לבטלה‪.‬‬ ‫מעשה‪ ,‬לבדוק בכל שנה בחודש אלול‪.‬‬ ‫לדעת הרמב"ם והגאונים‪ ,‬המברך ברכה שאינה צריכה‪ ,‬עובר משום "לא‬ ‫תשא את שם ה' אלוקיך לשוא"‪ .‬יש בזה איסור תורה‪ .‬כך גם דעת מרן‬ ‫הבור ריק אין בו מים‬ ‫השלחן ערוך (סימן רטו ס"ד)‪ .‬אם כן זה מבואר בחילוקי הכפרה (יומא פו‪ ,).‬עבר‬ ‫בשבוע שעבר הייתי בשיעור בעיר נתניה‪ ,‬ופנה אליי אדם בחרדה ובזעזוע‪.‬‬ ‫אדם על לא תעשה ושב בתשובה‪ ,‬תשובה תולה‪ ,‬ויום הכפורים מכפר‪ .‬צריך‬ ‫הוא מסר את התפילין לבדיקה‪ ,‬והודיעו לו באותו יום שהתפילין שלו‬ ‫כפרה של יום הכפורים על החטא הזה‪.‬‬ ‫פסולות‪ .‬שנים שהוא הניח תפילין פסולות‪ .‬והאמת שבכל שנה אנחנו‬ ‫שומעים אנשים שמסרו את התפילין לבדיקה וגילו לתדהמתם שהתפילין‬ ‫‪1‬‬ ‫פינת ההלכה "חמש דקות למעשה"‪ ,‬משודרת בימים א‪-‬ד בשעה ‪ 9:45‬ברדיו ’קול ברמה‘‪.‬‬ ‫לקבלת השיעורים‪ ,‬פינות ההלכה ותיעודים נדירים מאוצרותיו ובית גנזיו של מרן זצ"ל‪,‬‬ ‫הצטרפו לקבוצת "אוצרות מרן" )קבוצה שקטה(‪.‬‬ ‫להצטרפות לקבוצה השאירו הודעה לר' אורן סרוסי‪050-6-304-305 :‬‬ ‫בקישור‪ https://chat.whatsapp.com/BCyQZyuwn9O4okf3kbEebL?mode=hqrt :‬או סרקו את הברקוד‪.‬‬ ‫בסיעתא דישמיא‬ ‫שלנו‪ .‬בגמרא מבואר‪ ,‬עבר אדם על מצות עשה ושב בתשובה‪ ,‬לא זז משם‬ ‫ובכל זאת‪ ,‬דעת התוספות בראש השנה (לג‪ ,).‬והרא"ש ורוב הפוסקים‪,‬‬ ‫עד שמוחלים לו‪ .‬ועל כל פנים כותב מרן‪ ,‬כשזה נעשה בשוגג‪ ,‬לכל הדעות‬ ‫שאיסור ברכה שאינה צריכה הוא מדרבנן‪ .‬לפי זה‪ ,‬בשוגג על כל פנים‬ ‫לא צריך תעניות וסיגופים‪ .‬ומכאן ולהבא חושבנא טבא‪.‬‬ ‫יכול להיות שלא צריך כפרה‪ .‬זו שיטת נתיבות המשפט (חו"מ סימן רלד)‪,‬‬ ‫שאיסור דרבנן שנעשה בשוגג לא צריך כפרה‪ .‬הסכימו לזה הרבה אחרונים‪.‬‬ ‫שמור תם וראה ישר‬ ‫מעבר לזה‪ ,‬דעת הרמב"ן והר"ן‪ ,‬שעל שגגת לאו ‪ -‬לאו שנעשה בשגגה ‪ -‬לא‬ ‫רק טוב שהאיש הזה שגילה שהניח תפילין פסולות‪ ,‬יקבל עליו להניח גם‬ ‫צריך כפרה אפילו באיסור תורה‪ .‬אם כן‪ ,‬אפילו לדעת הרמב"ם שעל ברכה‬ ‫תפלין של רבינו תם‪ .‬הרי כך פוסק מרן השלחן ערוך (סימן לד ס"ב)‪ ,‬למרות‬ ‫לבטלה יש עוון לא תשא‪ ,‬בנידון שלנו‪ ,‬זה שהניח תפילין פסולות‪ ,‬הוא חטא‬ ‫שהמנהג להניח תפילין כשיטת רש"י‪ ,‬ירא שמים יוצא ידי שניהם‪ ,‬ומניח‬ ‫בשוגג‪ ,‬הוא היה בטוח שהן כשרות‪' ,‬אומר מותר' נקרא שוגג‪ .‬ולאו שנעשה‬ ‫גם תפילין של רש"י וגם של רבינו תם‪ .‬ראוי לכל אדם להשתדל בזה‪,‬‬ ‫בשגגה‪ ,‬לא צריך כפרה‪.‬‬ ‫עכשיו בחודש אלול לקראת הימים הנוראים‪ ,‬זו הזדמנות להתחיל להניח‬ ‫כותב מרן זצ"ל (יביע אומר ח"ז חאו"ח סימן ה)‪ ,‬יש כאן כעין ספק ספיקא‪ ,‬שמא‬ ‫תפילין של ר"ת‪ .‬זו השקעה חד פעמית‪ ,‬לא גדולה‪ ,‬ואפשר לזכות בכל יום‬ ‫הלכה כרוב הפוסקים שאיסור ברכה שאינה צריכה מדרבנן‪ ,‬ואז בשוגג לא‬ ‫במצוה היקרה הזו‪ ,‬שתעמוד לנו אלף המגן‪ .‬אבל במיוחד אותו אדם שגילה‬ ‫צריך כפרה‪ .‬ואפילו אם תאמר שהלכה כמו הרמב"ם ומרן השו"ע שברכה‬ ‫שהתפילין שהן היו פסולות‪ ,‬ישתדל מכאן והלאה להניח גם תפילין של‬ ‫שאינה צריכה מדאורייתא‪ ,‬שמא הלכה כמ"ש הרמב"ן והר"ן ששגגת לאו‬ ‫ר"ת‪ ,‬שלא יהיה חסר לו בקיום מצות תפילין‪.‬‬ ‫לא צריכה כפרה בכלל‪( .‬וראה עוד חזו"ע ימים נוראים עמוד כו אות כ)‪.‬‬ ‫ובזכות מצות תפילין‪ ,‬יקויים בנו מה שנקרא השבת בפרשת כי תבוא‪" ,‬וראו‬ ‫זה נכון שרבותינו המקובלים כותבים‪ ,‬שמי שעובר על מ"ע צריך להתענות‪,‬‬ ‫כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך"‪ .‬נזכה לראות בהרמת קרן‬ ‫ס"א תעניות‪ .‬ובספר תיקוני תשובה של רבינו חיים ויטל כותב‪ ,‬שמי שמבטל‬ ‫ישראל ובמפלת כל אויבינו ושונאנו ומבקשי רעתנו‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬ ‫מצות עשה צריך להתענות שע"ו תעניות‪ .‬אבל זו לא הפשטות של התלמוד‬ ‫יום ג‪ ,‬י”ב אלול תשפ”ו‬ ‫בדיקת המזוזות בחודש אלול‪ :‬האם חוזרים לברך אחרי הבדיקה?‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫בפינה הקודמת עסקנו במנהג בדיקת התפילין בחודש אלול‪ ,‬והיום נעסוק בבדיקת המזוזות‪ :‬כל כמה זמן חייבים לב־‬ ‫דוק את המזוזות‪ ,‬האם צריך דוקא בדיקה של סופר מומחה‪ ,‬והאם אחרי בדיקת המזוזה צריכים לברך כשקובעים אותה‬ ‫מחדש?‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫הוראה‪ .‬זו צורת הבדיקה של המזוזה‪.‬‬ ‫אכן מנהג חסידים ואנשי מעשה לבדוק את התפילין והמזוזות בחודש‬ ‫אלול‪ ,‬אף שאין בזה חיוב מעיקר ההלכה‪ .‬הרי מצד הדין‪ ,‬תפילין שקנינו‬ ‫כמובן שמדובר במזוזה כזו שקנינו אותה מסופר ירא שמיים‪ ,‬שבדקו אותה‬ ‫אותן מסופר מומחה וירא שמיים ומניחים אותם בכל יום‪ ,‬שאז האוויר‬ ‫לפני שהיא נקבעה בבית‪ .‬אבל אם זו מזוזה שלא יודעים עד כמה היא‬ ‫שולט בהן‪ ,‬לא חייבות בדיקה בכלל‪ .‬כך פוסק מרן השולחן ערוך (סימן לט‬ ‫כשרה‪ ,‬כגון שהיא הייתה בבית עוד מהדיירים הקודמים‪ ,‬או קנינו אותה‬ ‫ס"י)‪ .‬רק יש אחרונים שכתבו שכדאי לבדוק את התפילין פעמיים בשבע‬ ‫מאנשים לא מוסמכים‪ ,‬אז כמובן צריכים לפחות בפעם הראשונה לבדוק‬ ‫שנים ‪ -‬פעם בשלוש שנים וחצי ‪ -‬כי לפעמים הן נפסלות בגלל הזיעה‬ ‫את המזוזה בצורה מדוקדקת אצל אדם מומחה וירא שמיים‪.‬‬ ‫שמקלקלת את האותיות וכדומה‪.‬‬ ‫ברכה על קביעת המזוזה‬ ‫לגבי מזוזות זה חמור יותר‪ ,‬וזו הלכה שלא כולם שמים לב אליה‪ .‬הרי‬ ‫וזה באמת מביא אותנו לברר‪ :‬אדם שהסיר את המזוזה מהפתח כדי לבדוק‬ ‫המזוזה סגורה ומסוגרת‪ ,‬לא שולט בה אוויר כמו תפילין שמניחים אותן‬ ‫אותה והתברר שהיא כשרה‪ ,‬האם צריך לברך כשהוא חוזר לקבוע אותה?‬ ‫תמיד‪ ,‬ואולי האותיות נפגמו או התטשטשו‪ .‬לכן פוסק מרן השולחן ערוך‬ ‫מרן השולחן ערוך (סימן ח סי"ד) כותב‪ ,‬לגבי אדם שלובש טלית‪ ,‬והוא פושט‬ ‫(יו"ד סימן רצא ס"א)‪ ,‬מזוזה שבפתח הבית צריכה בדיקה בכל שלוש שנים‬ ‫את הטלית אפילו לכמה דקות‪ ,‬על דעת לחזור וללבוש אותה‪ ,‬צריך לחזור‬ ‫וחצי‪ .‬כדאי שאדם יכתוב לעצמו או ידביק מדבקה ליד המזוזה עם התאריך‬ ‫ולברך על הטלית‪ .‬הרמ"א כותב‪ ,‬שאם היה בדעתו לחזור ולהתעטף בטלית‪,‬‬ ‫שהיא נבדקה בפעם האחרונה‪ ,‬ואז בעוד שלוש שנים וחצי הוא יחזור‬ ‫הוא לא חוזר לברך‪ .‬האמת שבעניין הזה הסכימו אחרונים כדעת הרמ"א‪,‬‬ ‫לבדוק אותה שוב‪ .‬אבל כמו שאמרנו‪ ,‬חסידים ואנשי מעשה בודקים את‬ ‫גם אנחנו הספרדים‪ ,‬חוששים לנשיאת שמם שמים לבטלה ואומרים ספק‬ ‫התפילין והמזוזות בכל שנה בחודש אלול כדי לצאת מכל חשש‪.‬‬ ‫ברכות להקל נגד השולחן ערוך‪ .‬במיוחד שכותב בספר שלחן גבוה שזה‬ ‫צורת הבדיקה‬ ‫המנהג שלא לחזור ולברך על הטלית‪ .‬לכן למעשה ‪ -‬אם אדם פשט את‬ ‫בספר אור לציון מובא (ח"ד עמ' כא ד"ה וכשבודק)‪ ,‬שהבדיקה של המזוזות לא‬ ‫הטלית על דעת לחזור וללבוש אותה‪ ,‬על כל פנים בתוך חצי שעה‪ ,‬הוא לא‬ ‫חייבת להיות דווקא אצל סופר או מגיה מומחה או בדיקת מחשב‪ ,‬ולא צריך‬ ‫חוזר לברך עליה‪ .‬רק אם עבר יותר מחצי שעה‪ ,‬זה כבר לא סמוך‪ ,‬אז הוא‬ ‫לדקדק בצורת האותיות ואם יש חסרות או יתרות‪ ,‬כי את כל זה בדקו לפני‬ ‫חוזר ומברך‪ .‬או לחילופין‪ ,‬אם אדם קיפל את הטלית והכניס אותה בתוך‬ ‫שקבענו את המזוזה בבית‪ .‬אין סיבה שפתאום ישתנו האותיות או נוספו או‬ ‫הנרתיק שמיוחד לטלית‪ ,‬ודאי הוא מראה שמסיח דעתו ממנה‪ ,‬אז צריך‬ ‫נחסרו אותיות‪ .‬מה שצריך לבדוק הוא שהאותיות לא נקלפו או נשברו או‬ ‫לברך‪ .‬זו תשובת מרן זצ"ל ביביע אומר חלק שמיני (חאו"ח סימן ב)‪.‬‬ ‫נמחקו בגלל החום או הלחות‪ ,‬או שמא חדר לשם מים במהלך הניקיונות‪.‬‬ ‫לכאורה מכאן נלמד גם לגבי מזוזה‪ .‬כיוון שבאותה שעה שהסרנו את‬ ‫אז מספיק שאדם בר דעת וירא שמיים יסתכל במזוזה מילה במילה‪ ,‬יראה‬ ‫המזוזה היה בדעתנו לחזור ולקבוע אותה אחרי הבדיקה‪ ,‬אז לא צריך‬ ‫שכל האותיות שלמות‪ ,‬ואם יש לו איזה ספק יפנה לתלמיד חכם מורה‬ ‫‪2‬‬ ‫ניתן להאזין לכל פינות ההלכה‪ ,‬תכניות הרדיו ושיעורי הרב שליט"א במערכת "קול הלשון" | ‪0733-71-81-74‬‬ ‫להזמנת הרב לשיעורי הלכה בכל רחבי הארץ‪ ,‬בתורתו והנהגותיו של מרן זצ"ל | ‪055-672-83-36‬‬ ‫בסיעתא דישמיא‬ ‫ומתעטפים בה‪ ,‬מברכים על המזוזה כשחוזרים וקובעים אותה‪ .‬ואפילו אם‬ ‫לחזור ולברך עליה‪.‬‬ ‫הוציאו אותה לבדיקה לפני הזמן‪ ,‬לפני שעברו שלוש שנים וחצי‪ ,‬שלא‬ ‫ובכל זאת‪ ,‬יש חילוק משמעותי בין הנידון של הטלית לנידון המזוזה‪:‬‬ ‫היתה חובה מן הדין לבדוק את המזוזה‪ ,‬בכל זאת מברכים על הקביעה‬ ‫כשאנחנו הסרנו את המזוזה‪ ,‬לא הייתה לנו שום ודאות שהיא באמת תצא‬ ‫שלה‪ .‬וכך דעת החיד"א בברכי יוסף‪.‬‬ ‫כשרה‪ ,‬אולי היא תצא פסולה ונצטרך לקבוע מזוזה אחרת‪ .‬אם כן‪ ,‬זה נחשב‬ ‫יש מגאוני דורנו שהורו לא לברך על המזוזה אלא אם כן קובעים אותה‬ ‫שהסחנו דעת מהמזוזה‪ .‬זה כאילו שעכשיו אנחנו קובעים מזוזה חדשה‪.‬‬ ‫למחרת‪ ,‬שכבר הייתה הסחת דעת ממש‪ ,‬כך מובא גם בשם הגאון הרב‬ ‫לכן גם אם בסופו של דבר התברר שהמזוזה כשרה‪ ,‬צריכים לחזור ולברך‬ ‫אלישיב והגאון הרב וואזנר‪ ,‬אבל לדעת מרן זצ"ל צריכים לברך אפילו אם‬ ‫עליה‪ .‬כל שכן אם היא נמצאה פסולה וקובעים מזוזה חדשה לגמרי‪ ,‬אז‬ ‫חוזרים וקובעים אותה באותו היום‪ .‬רק יותר טוב כמובן להמתין כמה שעות‬ ‫ודאי צריכים לברך‪.‬‬ ‫שבוודאי יסיח דעת ממנה ואז יחזור לברך‪ .‬מברכים על המזוזה הראשונה‪,‬‬ ‫כך הסכימו כמה אחרונים להלכה‪ ,‬וכותב בשו"ת אדמת קודש שכך פשט‬ ‫כמו זו שבפתח הבית‪ ,‬ומכוונים לפטור את המזוזות בשאר החדרים‪( .‬יביע‬ ‫המנהג‪ ,‬וגם חסידים ואנשי מעשה שלא מברכים על הטלית כשחוזרים‬ ‫אומר ח"ג חיו"ד סימן יז‪ .‬הליכות עולם ח"ח עמ' רסא סעיף יח)‪.‬‬ ‫יום ג‪ ,‬י”ב אלול תשפ”ו‬ ‫אומן ראש השנה‪ :‬האם 'עריקים' חייבים בהתרת נדרים?‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫רבים נערכים בימים הללו לנסיעה לאומן‪ ,‬לציונו של רבי נחמן מברסלב‪ ,‬זכותו תגן עלינו‪ ,‬כמו מנהג רבותיהם‪ .‬אבל יש‬ ‫גם בחורים ואברכים שרגילים לנסוע בכל שנה‪ ,‬והשנה לא יכולים לצאת מהארץ בגלל שהם מוגדרים 'עריקים'‪ ...‬האם‬ ‫הם חייבים בהתרת נדרים על המנהג שלהם לנסוע בכל שנה לאומן?‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫בו בגלל שהוא לא בריא‪ ,‬צריך שלושה שיתירו לו‪ .‬מצד שני – הרמ"א פוסק‬ ‫אנחנו יודעים שאדם שנהג מנהג טוב או איזו חומרא שהיא לא מחויבת מן‬ ‫באו"ח (סימן תקסח ס"ב)‪ ,‬שאם אדם מתענה תענית כזו‪ ,‬או תענית בעשרת‬ ‫הדין‪ ,‬ולא אמר 'בלי נדר'‪ ,‬אפילו שהוא לא הזכיר בכלל שמדובר בנדר‪ ,‬אלא‬ ‫ימי תשובה‪ ,‬ואירע לו ברית מילה‪ ,‬הוא יכול לאכול ולא צריך התרת נדרים‪.‬‬ ‫רק התכוון לנהוג ככה לעולם‪ ,‬יש למנהג הזה תוקף של נדר‪ .‬יתירה מכך‪ ,‬גם‬ ‫איך זה יתכן?‬ ‫אם הוא לא התכוון כלום‪ ,‬מספיק שהוא נהג את המנהג הזה שלוש פעמים‪,‬‬ ‫יש לו תוקף של נדר וצריך התרה‪ .‬למשל‪ ,‬אדם שקיבל על עצמו להתענות‬ ‫מסביר הדגול מרבבה‪ :‬התרת נדרים צריך לעשות רק מי שנהג במנהג טוב‬ ‫כל שנה ביום פטירת ההורים שלו‪ ,‬או שנהג כך שלוש פעמים ולא אמר בלי‬ ‫ורוצה להפסיק אותו לגמרי – לחלוטין‪ .‬באופן הזה פסק השולחן ערוך‬ ‫נדר‪ ,‬אם הוא רוצה להפסיק‪ ,‬צריך התרה‪ .‬כך פוסק מרן השולחן ערוך (יו"ד‬ ‫שצריך התרה‪ .‬אבל אם הוא רוצה להמשיך במנהג הזה‪ ,‬רק השנה באותו‬ ‫סימן ריד ס"א)‪.‬‬ ‫יום יש לו סעודת ברית מילה‪ ,‬או שהוא אנוס‪ ,‬נבצר ממנו לקיים את המנהג‪,‬‬ ‫בשנה הבאה הוא רוצה לחזור להנהגה הטובה שלו‪ ,‬באופן כזה לא צריך‬ ‫מצוה בקברי צדיקים‬ ‫התרה בכלל‪ .‬כך הסכימו כמה אחרונים‪.‬‬ ‫לכאורה גם בנסיעה לקברי צדיקים יש מצוה‪ .‬בפרשת המרגלים נאמר‬ ‫אמנם יש חולקים בענין הזה‪ .‬אבל כותב מרן זצ"ל‪ ,‬כיון שכל החומרא הזו‪,‬‬ ‫"ויעלו בנגב ויבוא עד חברון" (במדבר יג‪,‬כב)‪ .‬אומרים חז"ל (סוטה לד‪ ):‬מלמד‬ ‫להחשיב את המנהג כמו נדר‪ ,‬היא דין דרבנן‪ ,‬לא מן התורה‪ ,‬לכן ספק דרבנן‬ ‫שפרש כלב מעצת המרגלים והלך להשתטח על קברי האבות‪ .‬אמר להם‪,‬‬ ‫לקולא ולא צריך התרה‪ .‬במיוחד ‪ -‬שהתרת נדרים שעושים בערב ראש‬ ‫אבותיי‪ ,‬בקשו עליי רחמים שאנצל מעצת המרגלים‪ .‬אז אמנם האחרונים‬ ‫השנה ויוה"כ מועילה למנהגים טובים שאדם נוהג שלא יהיה להם תוקף‬ ‫מתחבטים באיזו מצוה בדיוק מדובר‪ .‬אבל יש בזה מצוה‪ ,‬לכן כותב‬ ‫של נדר‪( .‬ראה הליכות עולם ח"ח עמ' נט סעיף ו‪ ,‬ועוד)‪.‬‬ ‫המהרי"ל‪ ,‬שאם אדם נדר ללכת לבית הקברות‪ ,‬זה נחשב נדרי מצוה והוא‬ ‫לכן אם אדם נדר ממש להגיע לאומן בכל שנה‪ ,‬בגלל צרה שהיתה לו ונושע‬ ‫חייב לקיים את הנדר‪ .‬כך פוסק גם מרן השולחן ערוך (סימן תקפא ס"י)‪.‬‬ ‫מהסיבה הזו‪ ,‬מותר גם לצאת לחוץ לארץ כדי לבקר בקברי צדיקים‪ ,‬על‬ ‫ממנה‪ ,‬או מכל סיבה אחרת‪ .‬זה נחשב כנדר‪ .‬באופן כזה צריך להתחרט על‬ ‫דעת לחזור לארץ ישראל‪( .‬יחוה דעת ח"ה סימן נז בהערה)‪ .‬אז האם מי שרגיל‬ ‫הנדר ולעשות התרת נדרים‪ ,‬אפילו שהוא רוצה לנסוע בשנים הבאות‪ .‬אבל‬ ‫בכל שנה לטוס לאומן חייב בהתרת נדרים?‬ ‫אם לא היה נדר מפורש‪ ,‬אלא רק אדם נהג בזה שלוש פעמים ולא אמר בלי‬ ‫נדר‪ ,‬והוא רוצה להמשיך לעשות את זה בשנים הבאות‪ ,‬רק השנה זה בלתי‬ ‫ביטול חד פעמי‬ ‫אפשרי‪ ,‬מצד הדין לא צריך לעשות התרת נדרים‪.‬‬ ‫תשמעו יסוד חשוב מאוד שכותב הדגול מרבבה‪ .‬מרן השולחן ערוך פוסק‬ ‫ביו"ד (סימן ריד ס"א)‪ ,‬שמי שרגיל להתענות בערב ראש השנה‪ ,‬ורוצה לחזור‬ ‫‪3‬‬ ‫לקבלת העלון בכל שבוע‪ ,‬הערות ושליחת שאלות לתכנית‪:‬‬ ‫‪alonkolsinai@gmail.com | 050-6-304-305‬‬ ‫בסיעתא דישמיא‬ ‫יום ד‪ ,‬י”ג אלול תשפ”ו‬ ‫ויעבור ה' על פניו ויקרא‪ :‬האם נכון למנות י"ג מידות באצבעות?‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫כידוע‪ ,‬עיקר הסליחות הן י"ג מידות של רחמים‪ ,‬שאנחנו חוזרים עליהן חמש פעמים במהלך הסליחות‪ .‬ולפעמים אפשר‬ ‫לראות אנשים שסופרים את הי"ג מידות עם האצבעות‪ ,‬כמו שסופרים את סממני הקטורת‪ ...‬האם נכון לנהוג כך?‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫מתחיל מ"רחום"‪ :‬רחום‪ ,‬וחנון‪ ,‬ארך אפים‪ ,‬ורב חסד‪ ,‬ואמת‪ ,‬נוצר חסד‬ ‫היום י"ג באלול ‪ -‬הילולת גאון עוזנו ותפארתנו‪ ,‬קדוש ה' מכובד‪ ,‬רבנו יוסף‬ ‫לאלפים‪ ,‬נושא עוון‪ ,‬ופשע‪ ,‬וחטאה‪ ,‬ונקה – זה עשר מידות‪ .‬איפה עוד‬ ‫חיים מבגדאד‪ ,‬בעל ה"בן איש חי"‪ .‬הוא נפטר בשנת תרס"ט‪ ,‬והיום מאה‬ ‫שלוש מידות? "וסלחת לעווננו ולחטאתנו ונחלתנו"‪ .‬לפי זה כדאי לסמוך‬ ‫ושבע עשרה שנים לפטירתו‪ .‬כפי שכולם יודעים‪ ,‬רבינו יוסף חיים חיבר‬ ‫את המילים הללו תכף ומיד אחרי י"ג מידות‪.‬‬ ‫עשרות ספרים בכל חלקי התורה‪ :‬בן איש חי‪ ,‬עוד יוסף חי‪ ,‬שו"ת רב פעלים‪,‬‬ ‫רב ברכות‪ ,‬וגם שו"ת "תורה לשמה" מיוחס לו (ראה יביע אומר ח"ט חאו"ח סימן‬ ‫יעשו לפני כסדר הזה‬ ‫צו)‪ ,‬וחידושים על הש"ס בספר בניהו ובן יהוידע‪ .‬התורה שלו מאירה את כל‬ ‫דרך אגב‪ ,‬יש מכאן ראייה לנידון מענין מאוד‪ .‬הזכרנו מה שאמר הקב"ה‬ ‫העולם‪ ,‬אין מקום שלא שותים בצמא את דבריו‪ .‬וזהו מה שאמרו רבותינו‬ ‫למשה רבינו‪ ,‬כל זמן שישראל חוטאים‪" ,‬יעשו לפני" כסדר הזה ואני‬ ‫(ברכות יח‪" ):‬בן איש חי" – וכי כל העולם בני מתים הם? אלא "בן איש חי"‬ ‫מוחל להם‪ .‬לכאורה י"ג מידות תלויים באמירה ולא בעשייה‪ ,‬אלו דברים‬ ‫שאפילו במיתתו קרוי חי‪.‬‬ ‫שבקדושה שצריך לומר אותם‪ .‬כותב בספר ראשית חכמה (שער הענוה פ"א‬ ‫וזו הזדמנות לעסוק בשאלה הזו שנוגעת לתורתו של הבן איש חי‪ .‬חז"ל‬ ‫אות יד) בשם הגאונים‪ ,‬לא די רק באמירה ובצעקות של י"ג מידות‪ ,‬אלא‬ ‫אמרו (ראש השנה יז‪ ):‬ברית כרותה לשלוש עשרה מידות שאינן חוזרות ריקם‪.‬‬ ‫צריכים גם לעשות‪ ,‬להידבק במידותיו של הקב"ה‪ .‬מה הוא רחום אף אתה‬ ‫"ויעבור ה' על פניו ויקרא"‪ ,‬אלמלא מקרא כתוב‪ ,‬אי אפשר לאומרו‪ .‬מלמד‬ ‫רחום‪ ,‬מה הוא חנון אף אתה חנון‪ .‬כי לא המדרש עיקר‪ ,‬אלא המעשה‪ .‬כך‬ ‫שנתעטף הקב"ה כשליח ציבור והראה למשה את סדר התפילה הזה‪ .‬אמר‬ ‫מביא גם השל"ה (עשרה מאמרות מאמר שביעי אות קצג)‪.‬‬ ‫לו‪ :‬כל זמן שישראל חוטאים‪ ,‬יעשו לפני כסדר הזה ואני מוחל להם‪ .‬לכן‪,‬‬ ‫ובכל זאת‪ ,‬בודאי גם באמירה של י"ג מידות בכוונה‪ ,‬יש תועלת‪ .‬מה שאמר‬ ‫עיקר הסליחות אלו לא הפיוטים או המנגינות‪ ,‬בטח לא מופעי הסליחות‪,‬‬ ‫הקב"ה "יעשו" לפני כסדר הזה‪ ,‬הכוונה היא להתעטף בטלית ולומר אותם‬ ‫אלא י"ג מידות של רחמים‪.‬‬ ‫בכוונה‪ .‬כך כותב מרן החיד"א (חומת אנך תהלים נ)‪ ,‬ומביא לזה ראיה‪ :‬הרי‬ ‫לדעת רוב הראשונים‪ ,‬המילה "אל" היא חלק מי"ג מידות‪ .‬לכאורה אם‬ ‫מה נכלל בי"ג מידות‬ ‫ההקפדה היא "יעשו" לפני כסדר הזה‪ ,‬כיצד חש לעשות את המילה אל‪ ,‬וכי‬ ‫אבל יש מחלוקת גדולה בראשונים מה נכלל בתוך הי"ג מידות‪ :‬האם "ה'‬ ‫ח"ו אדם יעשה את עצמו אלוה? אלא ודאי העיקר הוא האמירה בכוונה‪.‬‬ ‫ה'" שבתחילת הפסוק הם חלק מהמידות? והאם הן שתי מידות או מידה‬ ‫אחת? וגם האם "נוצר חסד לאלפים" זו מידה אחת או שתי מידות – "נוצר‬ ‫למנות באצבעות‬ ‫חסד" לחוד‪ ,‬ו"לאלפים" לחוד?‬ ‫רבינו יוסף חיים כותב בספר בן איש חי (ש"א פרשת כי תשא אות ד)‪ ,‬שטוב‬ ‫דעת התוספות (שם) בשם רבנו תם‪ ,‬שהחשבון מתחיל ב"ה' ה'"‪ .‬אלו שתי‬ ‫למנות באצבעות את הי"ג מידות כשאומרים אותן‪ ,‬כמו שנוהגים לעשות‬ ‫מידות‪ ,‬כמו שהגמרא דורשת‪ ,‬אני ה' שמרחם לפני החטא‪ ,‬שהאדם לא‬ ‫באמירת סממני הקטורת‪" .‬והוא מנהג יפה ונכון‪ ,‬וכן אני נוהג‪ ,‬שיש‬ ‫יחטא‪ ,‬ואני ה' שמרחם אחרי החטא‪ ,‬לקבל את החוטא בתשובה‪ .‬אחר כך‬ ‫בזה תועלת גדול למחשבה וכוונה‪ .‬וגם המנין מורה על מעלה וחשיבות‬ ‫שאר המידות‪ :‬אל‪ ,‬רחום‪ ,‬וחנון‪ ,‬ארך אפים‪ ,‬ורב חסד‪ ,‬ואמת‪ ,‬נוצר חסד‬ ‫הדברים"‪ .‬ועל זה כותב מרן זצ"ל (חזו"ע ימים נוראים עמ' לג ס"ז)‪ ,‬כיוון שיש‬ ‫לאלפים‪ ,‬נושא עוון‪ ,‬ופשע‪ ,‬וחטאה‪ ,‬ונקה‪ .‬זו דעת התוספות‪ ,‬שגם "ה' ה'"‬ ‫מחלוקת כל כך גדולה‪ ,‬אנחנו לא יודעים מה הסדר הנכון‪ ,‬מי יכול להכניס‬ ‫שבהתחלת הפסוק הם חלק מהמידות‪ .‬כך גם דעת הרא"ש והרמב"ן‪.‬‬ ‫את ראשו בין ההרים למנות י"ג מידות באצבעות? זה לא דומה לפיטום‬ ‫הקטורת‪ ,‬שסממני הקטורת הם קבועים וידועים‪ .‬לכן אדם יאמר י"ג מידות‬ ‫אבל כותבים התוספות בשם רב ניסים גאון‪ ,‬שיטה אחרת‪ :‬ה' הראשון הוא‬ ‫כרגיל‪ ,‬בלי למנות באצבעות‪ ,‬וקמי שמיא גליא מהו הסדר הנכון‪.‬‬ ‫לא חלק מהמניין‪ ,‬אלא ‪ -‬ויעבור ה' על פניו ויקרא – ה'‪ ,‬כלומר ה' הוא זה‬ ‫שקרא‪ ,‬ואז ה' השני הוא התחלת המניין‪ .‬ו"נוצר חסד לאלפים" נחלק לשתי‬ ‫רגל ישרה‬ ‫מידות‪" :‬נוצר חסד" לחוד‪" ,‬לאלפים" לחוד‪ .‬כך מובא גם בשם רבינו סעדיה‬ ‫גם מה שמביא הבן איש חי (שם אות י) שכתב לו רבי אליהו מאני‪ ,‬להגביה‬ ‫גאון ורבינו האי גאון‪ .‬וכך כותב הרמב"ם בשו"ת פאר הדור (סימן צ)‪.‬‬ ‫את הרגליים כשאומרים "ה' ה'"‪ ,‬כמו בקדושה‪ ,‬ואף שלא מצא לזה גילוי‬ ‫בתיקוני הזוהר וגם בשער הכוונות בשם רבנו האר"י כתבו אחרת לגמרי‪:‬‬ ‫בספרי הפוסקים‪ ,‬אם לא יועיל לא יזיק‪ .‬ע"ש‪ .‬מרן זצ"ל לא נהג בזה‪ ,‬וכך‬ ‫"ה' ה'" שבתחילת הפסוק בכלל לא חלק מהמניין‪ .‬מאיפה מתחיל‬ ‫כתב בספרו (חזו"ע שם ס"ה) שאין צורך להגביה את עקביו כלפי מעלה‪ ,‬אלא‬ ‫החשבון? מהמילה "אל"‪ .‬ואז "ארך אפים" נחלק לשתי מידות‪ ,‬וגם "נוצר‬ ‫אדם יעמוד ברגליים ישרות ויאמר י"ג מידות בכוונה‪.‬‬ ‫חסד לאלפים" נחלק לשתי מידות‪ .‬ככה מגיעים לי"ג מידות‪.‬‬ ‫והקב"ה יקבל ברחמים וברצון את תפילתנו‪ ,‬וזכות רבינו יוסף חיים תהא‬ ‫ואם לא די לכם בזה‪ ,‬יש עוד שיטה‪ ,‬של רבי יהודה החסיד בספר חסידים‬ ‫מגן וצינה בעדנו ובעד כל ישראל‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬ ‫(סימן רנ)‪ .‬הוא סובר שגם המילה "אל" היא לא חלק מהמניין‪ ,‬אלא המניין‬ ‫‪4‬‬ ‫שיעורי הרב שליט"א המשודרים ברדיו "קול ברמה"‪:‬‬ ‫פינת ההלכה | יום חמישי בשעה ‪13:45‬‬ ‫חמש דקות למעשה | ימים א‪-‬ד בשעה ‪9:45‬‬ ‫מסיני בא – השבוע בהלכה ובהשקפה | יום שישי בשעה ‪ 11:00‬עד ‪12:00‬‬ ‫אליבא דהילכתא – בית המדרש המשודר | יום שני בשעה ‪ 21:00‬עד ‪22:00‬‬