קול סיני · Kol Sini — כי תבוא (2026-08-24)

בסיעתא דישמיא
גיליון
שפ
32
"ו
א ,ת פר
ש
ת כי תבו
קול סיני
"חמש דקות למעשה" -הלכה והנהגה מזוית אקטואלית ,מאת הרה"ג יעקב סיני שליט"א • סיכום שבועי
יום א ,י’ אלול תשפ”ו
בדיקת התפילין בחודש אלול :מה יעשה מי שגילה שהתפילין פסולות?
שאלה:
מנהג חסידים ואנשי מעשה לבדוק את התפילין והמזוזות בחודש אלול .מה יעשה אדם שפתאום מגלה שהתפילין שלו
היו פסולות? כיצד הוא מכפר על הענין הזה?
תשובה:
היו פסולות מעיקרן ,לא משהו שאפשר להכשיר בדיעבד .פשוט הייתה המנהג לבדוק את התפילין והמזוזות בחודש אלול הוא לא חובה מן הדין,
חסרה מילה אחת בפרשיות של התפילין .במקרים גרועים יותר גילו אלא מנהג חסידים ואנשי מעשה .כך כתבו המטה אפרים והקיצור שולחן
ש'הבור ריק אין בו מים' ,אין בו בכלל קלף ...אז כמובן שמיד קונים תפילין ערוך ועוד אחרונים .הרי כותב הרמב"ם (פ"ב מהלכות תפילין הלכה יא) ,אדם
חדשות ,אבל איך מכפרים על העניין הזה? יש בזה שני חלקים שצריכים שקנה תפילין מסופר מומחה והוא יודע שהתפילין כשרות בלי ספק ,לא
לתת עליהם את הדעת. צריך לבדוק אותן אפילו אחרי הרבה שנים .לא חוששים שמא האותיות
נמחקו או נפגמו .כך היה אומר הלל הזקן (ירושלמי עירובין פ"י ה"א),
בראש ובראשונה ,ביטול מצוות תפילין .הרי תפילין של יד ותפילין של
תפילין אלו מאבי אמא הן .כלומר ,הוא היה מניח את התפילין של סבא שלו
ראש ,כל אחת מהן היא מצווה בפני עצמה ,והוא הניח תפילין פסולות.
ולא בדק אותן ,כי הן עומדות בחזקת כשרות.
אבל אנחנו יודעים מה שרבותינו אמרו במסכת יומא (פו ,).ארבעה חילוקי
כפרה .אחד מהם ,עבר אדם על מצוות עשה ושב בתשובה ,לא זז משם עד רק כותבים הגאונים ,שהדין הזה הוא דווקא באדם שמניח תפילין כל יום,
שמוחלין לו .כותב האור זרוע ,מוחלין לו מיד ,הוא לא צריך לא צום ולא כי אז האוויר חודר לתוך התפילין והפרשיות לא מתעפשות מבפנים .אבל
קורבן ולא סיגופים ותעניות ,וזה אפילו במי שעבר במזיד על מצוות עשה. אם מדובר בתפילין שלא מניחים אותן בכל יום ,אלא מניחים אותם רק
כל שכן בנידון שלנו שהאיש היה שוגג ,ולפעמים הוא נחשב בכלל קרוב בארון ,אז כיון שהן סגורות ומסוגרות ,האוויר לא שולט בהן ,לכן הן צריכות
לאונס ,כי קנה תפילין בחזקת מהודרות ומצד הדין הן לא צריכות בדיקה. בדיקה פעמיים בכל שבע שנים ,בכל שלוש וחצי שנים .כך פוסק מרן
אז כיון שהוא שב בתשובה על כך שלא הניח תפילין ,ודאי מוחלים לו" .וסר השולחן ערוך (סימן לט ס"י).
עוונך וחטאתך תכופר".
לכן מצד הדין ,התפילין שלנו -שאנחנו מניחים בכל יום -אם אדם יודע
לא תשא שהוא קנה אותן מסופר מומחה וירא שמיים ,לא צריכות בדיקה .רק יש
אחרונים שכתבו ,שבכל מקרה כדאי לבדוק את התפילין פעם בשלוש
רק יש בעניין הזה נידון נוסף ,והוא הברכה על התפילין .אנחנו הספרדים
שנים וחצי ,כי לפעמים הן נפסלות בגלל הזיעה שמקלקלת את האותיות.
מברכים על תפילין של יד ומכוונים לפטור את התפילין של ראש .אז
כך כתבו המגן אברהם והכנסת הגדולה .במיוחד אם יש סיבה לחשוש ,כמו
גם אם התברר שאחת מהן פסולה ,על כל פנים הועילה הברכה לתפילין
למשל שהתפילין נפלו למים ,או שאדם משאיר אותם בקביעות בשמש
השניה .אבל בני אשכנז ,מברכים על תפילין של יד וגם על תפילין של ראש
בתוך הרכב ,אז ודאי שצריך לבדוק אותן .והמנהג של חסידים ואנשי
(רמ"א סימן כה ס"ה) .ואם התפילין התגלו כפסולות ,יש כאן ברכה לבטלה.
מעשה ,לבדוק בכל שנה בחודש אלול.
לדעת הרמב"ם והגאונים ,המברך ברכה שאינה צריכה ,עובר משום "לא
תשא את שם ה' אלוקיך לשוא" .יש בזה איסור תורה .כך גם דעת מרן
הבור ריק אין בו מים
השלחן ערוך (סימן רטו ס"ד) .אם כן זה מבואר בחילוקי הכפרה (יומא פו ,).עבר בשבוע שעבר הייתי בשיעור בעיר נתניה ,ופנה אליי אדם בחרדה ובזעזוע.
אדם על לא תעשה ושב בתשובה ,תשובה תולה ,ויום הכפורים מכפר .צריך הוא מסר את התפילין לבדיקה ,והודיעו לו באותו יום שהתפילין שלו
כפרה של יום הכפורים על החטא הזה. פסולות .שנים שהוא הניח תפילין פסולות .והאמת שבכל שנה אנחנו
שומעים אנשים שמסרו את התפילין לבדיקה וגילו לתדהמתם שהתפילין
1
פינת ההלכה "חמש דקות למעשה" ,משודרת בימים א-ד בשעה 9:45ברדיו ’קול ברמה‘.
לקבלת השיעורים ,פינות ההלכה ותיעודים נדירים מאוצרותיו ובית גנזיו של מרן זצ"ל,
הצטרפו לקבוצת "אוצרות מרן" )קבוצה שקטה(.
להצטרפות לקבוצה השאירו הודעה לר' אורן סרוסי050-6-304-305 :
בקישור https://chat.whatsapp.com/BCyQZyuwn9O4okf3kbEebL?mode=hqrt :או סרקו את הברקוד.
בסיעתא דישמיא
שלנו .בגמרא מבואר ,עבר אדם על מצות עשה ושב בתשובה ,לא זז משם ובכל זאת ,דעת התוספות בראש השנה (לג ,).והרא"ש ורוב הפוסקים,
עד שמוחלים לו .ועל כל פנים כותב מרן ,כשזה נעשה בשוגג ,לכל הדעות שאיסור ברכה שאינה צריכה הוא מדרבנן .לפי זה ,בשוגג על כל פנים
לא צריך תעניות וסיגופים .ומכאן ולהבא חושבנא טבא. יכול להיות שלא צריך כפרה .זו שיטת נתיבות המשפט (חו"מ סימן רלד),
שאיסור דרבנן שנעשה בשוגג לא צריך כפרה .הסכימו לזה הרבה אחרונים.
שמור תם וראה ישר
מעבר לזה ,דעת הרמב"ן והר"ן ,שעל שגגת לאו -לאו שנעשה בשגגה -לא
רק טוב שהאיש הזה שגילה שהניח תפילין פסולות ,יקבל עליו להניח גם צריך כפרה אפילו באיסור תורה .אם כן ,אפילו לדעת הרמב"ם שעל ברכה
תפלין של רבינו תם .הרי כך פוסק מרן השלחן ערוך (סימן לד ס"ב) ,למרות לבטלה יש עוון לא תשא ,בנידון שלנו ,זה שהניח תפילין פסולות ,הוא חטא
שהמנהג להניח תפילין כשיטת רש"י ,ירא שמים יוצא ידי שניהם ,ומניח בשוגג ,הוא היה בטוח שהן כשרות' ,אומר מותר' נקרא שוגג .ולאו שנעשה
גם תפילין של רש"י וגם של רבינו תם .ראוי לכל אדם להשתדל בזה, בשגגה ,לא צריך כפרה.
עכשיו בחודש אלול לקראת הימים הנוראים ,זו הזדמנות להתחיל להניח
כותב מרן זצ"ל (יביע אומר ח"ז חאו"ח סימן ה) ,יש כאן כעין ספק ספיקא ,שמא
תפילין של ר"ת .זו השקעה חד פעמית ,לא גדולה ,ואפשר לזכות בכל יום
הלכה כרוב הפוסקים שאיסור ברכה שאינה צריכה מדרבנן ,ואז בשוגג לא
במצוה היקרה הזו ,שתעמוד לנו אלף המגן .אבל במיוחד אותו אדם שגילה
צריך כפרה .ואפילו אם תאמר שהלכה כמו הרמב"ם ומרן השו"ע שברכה
שהתפילין שהן היו פסולות ,ישתדל מכאן והלאה להניח גם תפילין של
שאינה צריכה מדאורייתא ,שמא הלכה כמ"ש הרמב"ן והר"ן ששגגת לאו
ר"ת ,שלא יהיה חסר לו בקיום מצות תפילין.
לא צריכה כפרה בכלל( .וראה עוד חזו"ע ימים נוראים עמוד כו אות כ).
ובזכות מצות תפילין ,יקויים בנו מה שנקרא השבת בפרשת כי תבוא" ,וראו
זה נכון שרבותינו המקובלים כותבים ,שמי שעובר על מ"ע צריך להתענות,
כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" .נזכה לראות בהרמת קרן
ס"א תעניות .ובספר תיקוני תשובה של רבינו חיים ויטל כותב ,שמי שמבטל
ישראל ובמפלת כל אויבינו ושונאנו ומבקשי רעתנו ,אכי"ר.
מצות עשה צריך להתענות שע"ו תעניות .אבל זו לא הפשטות של התלמוד
יום ג ,י”ב אלול תשפ”ו
בדיקת המזוזות בחודש אלול :האם חוזרים לברך אחרי הבדיקה?
שאלה:
בפינה הקודמת עסקנו במנהג בדיקת התפילין בחודש אלול ,והיום נעסוק בבדיקת המזוזות :כל כמה זמן חייבים לב־
דוק את המזוזות ,האם צריך דוקא בדיקה של סופר מומחה ,והאם אחרי בדיקת המזוזה צריכים לברך כשקובעים אותה
מחדש?
תשובה:
הוראה .זו צורת הבדיקה של המזוזה. אכן מנהג חסידים ואנשי מעשה לבדוק את התפילין והמזוזות בחודש
אלול ,אף שאין בזה חיוב מעיקר ההלכה .הרי מצד הדין ,תפילין שקנינו
כמובן שמדובר במזוזה כזו שקנינו אותה מסופר ירא שמיים ,שבדקו אותה
אותן מסופר מומחה וירא שמיים ומניחים אותם בכל יום ,שאז האוויר
לפני שהיא נקבעה בבית .אבל אם זו מזוזה שלא יודעים עד כמה היא
שולט בהן ,לא חייבות בדיקה בכלל .כך פוסק מרן השולחן ערוך (סימן לט
כשרה ,כגון שהיא הייתה בבית עוד מהדיירים הקודמים ,או קנינו אותה
ס"י) .רק יש אחרונים שכתבו שכדאי לבדוק את התפילין פעמיים בשבע
מאנשים לא מוסמכים ,אז כמובן צריכים לפחות בפעם הראשונה לבדוק
שנים -פעם בשלוש שנים וחצי -כי לפעמים הן נפסלות בגלל הזיעה
את המזוזה בצורה מדוקדקת אצל אדם מומחה וירא שמיים.
שמקלקלת את האותיות וכדומה.
ברכה על קביעת המזוזה
לגבי מזוזות זה חמור יותר ,וזו הלכה שלא כולם שמים לב אליה .הרי
וזה באמת מביא אותנו לברר :אדם שהסיר את המזוזה מהפתח כדי לבדוק המזוזה סגורה ומסוגרת ,לא שולט בה אוויר כמו תפילין שמניחים אותן
אותה והתברר שהיא כשרה ,האם צריך לברך כשהוא חוזר לקבוע אותה? תמיד ,ואולי האותיות נפגמו או התטשטשו .לכן פוסק מרן השולחן ערוך
מרן השולחן ערוך (סימן ח סי"ד) כותב ,לגבי אדם שלובש טלית ,והוא פושט (יו"ד סימן רצא ס"א) ,מזוזה שבפתח הבית צריכה בדיקה בכל שלוש שנים
את הטלית אפילו לכמה דקות ,על דעת לחזור וללבוש אותה ,צריך לחזור וחצי .כדאי שאדם יכתוב לעצמו או ידביק מדבקה ליד המזוזה עם התאריך
ולברך על הטלית .הרמ"א כותב ,שאם היה בדעתו לחזור ולהתעטף בטלית, שהיא נבדקה בפעם האחרונה ,ואז בעוד שלוש שנים וחצי הוא יחזור
הוא לא חוזר לברך .האמת שבעניין הזה הסכימו אחרונים כדעת הרמ"א, לבדוק אותה שוב .אבל כמו שאמרנו ,חסידים ואנשי מעשה בודקים את
גם אנחנו הספרדים ,חוששים לנשיאת שמם שמים לבטלה ואומרים ספק התפילין והמזוזות בכל שנה בחודש אלול כדי לצאת מכל חשש.
ברכות להקל נגד השולחן ערוך .במיוחד שכותב בספר שלחן גבוה שזה צורת הבדיקה
המנהג שלא לחזור ולברך על הטלית .לכן למעשה -אם אדם פשט את
בספר אור לציון מובא (ח"ד עמ' כא ד"ה וכשבודק) ,שהבדיקה של המזוזות לא
הטלית על דעת לחזור וללבוש אותה ,על כל פנים בתוך חצי שעה ,הוא לא
חייבת להיות דווקא אצל סופר או מגיה מומחה או בדיקת מחשב ,ולא צריך
חוזר לברך עליה .רק אם עבר יותר מחצי שעה ,זה כבר לא סמוך ,אז הוא
לדקדק בצורת האותיות ואם יש חסרות או יתרות ,כי את כל זה בדקו לפני
חוזר ומברך .או לחילופין ,אם אדם קיפל את הטלית והכניס אותה בתוך
שקבענו את המזוזה בבית .אין סיבה שפתאום ישתנו האותיות או נוספו או
הנרתיק שמיוחד לטלית ,ודאי הוא מראה שמסיח דעתו ממנה ,אז צריך
נחסרו אותיות .מה שצריך לבדוק הוא שהאותיות לא נקלפו או נשברו או
לברך .זו תשובת מרן זצ"ל ביביע אומר חלק שמיני (חאו"ח סימן ב).
נמחקו בגלל החום או הלחות ,או שמא חדר לשם מים במהלך הניקיונות.
לכאורה מכאן נלמד גם לגבי מזוזה .כיוון שבאותה שעה שהסרנו את אז מספיק שאדם בר דעת וירא שמיים יסתכל במזוזה מילה במילה ,יראה
המזוזה היה בדעתנו לחזור ולקבוע אותה אחרי הבדיקה ,אז לא צריך שכל האותיות שלמות ,ואם יש לו איזה ספק יפנה לתלמיד חכם מורה
2
ניתן להאזין לכל פינות ההלכה ,תכניות הרדיו ושיעורי הרב שליט"א במערכת "קול הלשון" | 0733-71-81-74
להזמנת הרב לשיעורי הלכה בכל רחבי הארץ ,בתורתו והנהגותיו של מרן זצ"ל | 055-672-83-36
בסיעתא דישמיא
ומתעטפים בה ,מברכים על המזוזה כשחוזרים וקובעים אותה .ואפילו אם לחזור ולברך עליה.
הוציאו אותה לבדיקה לפני הזמן ,לפני שעברו שלוש שנים וחצי ,שלא
ובכל זאת ,יש חילוק משמעותי בין הנידון של הטלית לנידון המזוזה:
היתה חובה מן הדין לבדוק את המזוזה ,בכל זאת מברכים על הקביעה
כשאנחנו הסרנו את המזוזה ,לא הייתה לנו שום ודאות שהיא באמת תצא
שלה .וכך דעת החיד"א בברכי יוסף.
כשרה ,אולי היא תצא פסולה ונצטרך לקבוע מזוזה אחרת .אם כן ,זה נחשב
יש מגאוני דורנו שהורו לא לברך על המזוזה אלא אם כן קובעים אותה שהסחנו דעת מהמזוזה .זה כאילו שעכשיו אנחנו קובעים מזוזה חדשה.
למחרת ,שכבר הייתה הסחת דעת ממש ,כך מובא גם בשם הגאון הרב לכן גם אם בסופו של דבר התברר שהמזוזה כשרה ,צריכים לחזור ולברך
אלישיב והגאון הרב וואזנר ,אבל לדעת מרן זצ"ל צריכים לברך אפילו אם עליה .כל שכן אם היא נמצאה פסולה וקובעים מזוזה חדשה לגמרי ,אז
חוזרים וקובעים אותה באותו היום .רק יותר טוב כמובן להמתין כמה שעות ודאי צריכים לברך.
שבוודאי יסיח דעת ממנה ואז יחזור לברך .מברכים על המזוזה הראשונה,
כך הסכימו כמה אחרונים להלכה ,וכותב בשו"ת אדמת קודש שכך פשט
כמו זו שבפתח הבית ,ומכוונים לפטור את המזוזות בשאר החדרים( .יביע
המנהג ,וגם חסידים ואנשי מעשה שלא מברכים על הטלית כשחוזרים
אומר ח"ג חיו"ד סימן יז .הליכות עולם ח"ח עמ' רסא סעיף יח).
יום ג ,י”ב אלול תשפ”ו
אומן ראש השנה :האם 'עריקים' חייבים בהתרת נדרים?
שאלה:
רבים נערכים בימים הללו לנסיעה לאומן ,לציונו של רבי נחמן מברסלב ,זכותו תגן עלינו ,כמו מנהג רבותיהם .אבל יש
גם בחורים ואברכים שרגילים לנסוע בכל שנה ,והשנה לא יכולים לצאת מהארץ בגלל שהם מוגדרים 'עריקים' ...האם
הם חייבים בהתרת נדרים על המנהג שלהם לנסוע בכל שנה לאומן?
תשובה:
בו בגלל שהוא לא בריא ,צריך שלושה שיתירו לו .מצד שני – הרמ"א פוסק אנחנו יודעים שאדם שנהג מנהג טוב או איזו חומרא שהיא לא מחויבת מן
באו"ח (סימן תקסח ס"ב) ,שאם אדם מתענה תענית כזו ,או תענית בעשרת הדין ,ולא אמר 'בלי נדר' ,אפילו שהוא לא הזכיר בכלל שמדובר בנדר ,אלא
ימי תשובה ,ואירע לו ברית מילה ,הוא יכול לאכול ולא צריך התרת נדרים. רק התכוון לנהוג ככה לעולם ,יש למנהג הזה תוקף של נדר .יתירה מכך ,גם
איך זה יתכן? אם הוא לא התכוון כלום ,מספיק שהוא נהג את המנהג הזה שלוש פעמים,
יש לו תוקף של נדר וצריך התרה .למשל ,אדם שקיבל על עצמו להתענות
מסביר הדגול מרבבה :התרת נדרים צריך לעשות רק מי שנהג במנהג טוב
כל שנה ביום פטירת ההורים שלו ,או שנהג כך שלוש פעמים ולא אמר בלי
ורוצה להפסיק אותו לגמרי – לחלוטין .באופן הזה פסק השולחן ערוך
נדר ,אם הוא רוצה להפסיק ,צריך התרה .כך פוסק מרן השולחן ערוך (יו"ד
שצריך התרה .אבל אם הוא רוצה להמשיך במנהג הזה ,רק השנה באותו
סימן ריד ס"א).
יום יש לו סעודת ברית מילה ,או שהוא אנוס ,נבצר ממנו לקיים את המנהג,
בשנה הבאה הוא רוצה לחזור להנהגה הטובה שלו ,באופן כזה לא צריך מצוה בקברי צדיקים
התרה בכלל .כך הסכימו כמה אחרונים.
לכאורה גם בנסיעה לקברי צדיקים יש מצוה .בפרשת המרגלים נאמר
אמנם יש חולקים בענין הזה .אבל כותב מרן זצ"ל ,כיון שכל החומרא הזו, "ויעלו בנגב ויבוא עד חברון" (במדבר יג,כב) .אומרים חז"ל (סוטה לד ):מלמד
להחשיב את המנהג כמו נדר ,היא דין דרבנן ,לא מן התורה ,לכן ספק דרבנן שפרש כלב מעצת המרגלים והלך להשתטח על קברי האבות .אמר להם,
לקולא ולא צריך התרה .במיוחד -שהתרת נדרים שעושים בערב ראש אבותיי ,בקשו עליי רחמים שאנצל מעצת המרגלים .אז אמנם האחרונים
השנה ויוה"כ מועילה למנהגים טובים שאדם נוהג שלא יהיה להם תוקף מתחבטים באיזו מצוה בדיוק מדובר .אבל יש בזה מצוה ,לכן כותב
של נדר( .ראה הליכות עולם ח"ח עמ' נט סעיף ו ,ועוד). המהרי"ל ,שאם אדם נדר ללכת לבית הקברות ,זה נחשב נדרי מצוה והוא
לכן אם אדם נדר ממש להגיע לאומן בכל שנה ,בגלל צרה שהיתה לו ונושע
חייב לקיים את הנדר .כך פוסק גם מרן השולחן ערוך (סימן תקפא ס"י).
מהסיבה הזו ,מותר גם לצאת לחוץ לארץ כדי לבקר בקברי צדיקים ,על
ממנה ,או מכל סיבה אחרת .זה נחשב כנדר .באופן כזה צריך להתחרט על
דעת לחזור לארץ ישראל( .יחוה דעת ח"ה סימן נז בהערה) .אז האם מי שרגיל
הנדר ולעשות התרת נדרים ,אפילו שהוא רוצה לנסוע בשנים הבאות .אבל
בכל שנה לטוס לאומן חייב בהתרת נדרים?
אם לא היה נדר מפורש ,אלא רק אדם נהג בזה שלוש פעמים ולא אמר בלי
נדר ,והוא רוצה להמשיך לעשות את זה בשנים הבאות ,רק השנה זה בלתי ביטול חד פעמי
אפשרי ,מצד הדין לא צריך לעשות התרת נדרים.
תשמעו יסוד חשוב מאוד שכותב הדגול מרבבה .מרן השולחן ערוך פוסק
ביו"ד (סימן ריד ס"א) ,שמי שרגיל להתענות בערב ראש השנה ,ורוצה לחזור
3
לקבלת העלון בכל שבוע ,הערות ושליחת שאלות לתכנית:
alonkolsinai@gmail.com | 050-6-304-305
בסיעתא דישמיא
יום ד ,י”ג אלול תשפ”ו
ויעבור ה' על פניו ויקרא :האם נכון למנות י"ג מידות באצבעות?
שאלה:
כידוע ,עיקר הסליחות הן י"ג מידות של רחמים ,שאנחנו חוזרים עליהן חמש פעמים במהלך הסליחות .ולפעמים אפשר
לראות אנשים שסופרים את הי"ג מידות עם האצבעות ,כמו שסופרים את סממני הקטורת ...האם נכון לנהוג כך?
תשובה:
מתחיל מ"רחום" :רחום ,וחנון ,ארך אפים ,ורב חסד ,ואמת ,נוצר חסד היום י"ג באלול -הילולת גאון עוזנו ותפארתנו ,קדוש ה' מכובד ,רבנו יוסף
לאלפים ,נושא עוון ,ופשע ,וחטאה ,ונקה – זה עשר מידות .איפה עוד חיים מבגדאד ,בעל ה"בן איש חי" .הוא נפטר בשנת תרס"ט ,והיום מאה
שלוש מידות? "וסלחת לעווננו ולחטאתנו ונחלתנו" .לפי זה כדאי לסמוך ושבע עשרה שנים לפטירתו .כפי שכולם יודעים ,רבינו יוסף חיים חיבר
את המילים הללו תכף ומיד אחרי י"ג מידות. עשרות ספרים בכל חלקי התורה :בן איש חי ,עוד יוסף חי ,שו"ת רב פעלים,
רב ברכות ,וגם שו"ת "תורה לשמה" מיוחס לו (ראה יביע אומר ח"ט חאו"ח סימן
יעשו לפני כסדר הזה
צו) ,וחידושים על הש"ס בספר בניהו ובן יהוידע .התורה שלו מאירה את כל
דרך אגב ,יש מכאן ראייה לנידון מענין מאוד .הזכרנו מה שאמר הקב"ה העולם ,אין מקום שלא שותים בצמא את דבריו .וזהו מה שאמרו רבותינו
למשה רבינו ,כל זמן שישראל חוטאים" ,יעשו לפני" כסדר הזה ואני (ברכות יח" ):בן איש חי" – וכי כל העולם בני מתים הם? אלא "בן איש חי"
מוחל להם .לכאורה י"ג מידות תלויים באמירה ולא בעשייה ,אלו דברים שאפילו במיתתו קרוי חי.
שבקדושה שצריך לומר אותם .כותב בספר ראשית חכמה (שער הענוה פ"א
וזו הזדמנות לעסוק בשאלה הזו שנוגעת לתורתו של הבן איש חי .חז"ל
אות יד) בשם הגאונים ,לא די רק באמירה ובצעקות של י"ג מידות ,אלא
אמרו (ראש השנה יז ):ברית כרותה לשלוש עשרה מידות שאינן חוזרות ריקם.
צריכים גם לעשות ,להידבק במידותיו של הקב"ה .מה הוא רחום אף אתה
"ויעבור ה' על פניו ויקרא" ,אלמלא מקרא כתוב ,אי אפשר לאומרו .מלמד
רחום ,מה הוא חנון אף אתה חנון .כי לא המדרש עיקר ,אלא המעשה .כך
שנתעטף הקב"ה כשליח ציבור והראה למשה את סדר התפילה הזה .אמר
מביא גם השל"ה (עשרה מאמרות מאמר שביעי אות קצג).
לו :כל זמן שישראל חוטאים ,יעשו לפני כסדר הזה ואני מוחל להם .לכן,
ובכל זאת ,בודאי גם באמירה של י"ג מידות בכוונה ,יש תועלת .מה שאמר עיקר הסליחות אלו לא הפיוטים או המנגינות ,בטח לא מופעי הסליחות,
הקב"ה "יעשו" לפני כסדר הזה ,הכוונה היא להתעטף בטלית ולומר אותם אלא י"ג מידות של רחמים.
בכוונה .כך כותב מרן החיד"א (חומת אנך תהלים נ) ,ומביא לזה ראיה :הרי
לדעת רוב הראשונים ,המילה "אל" היא חלק מי"ג מידות .לכאורה אם
מה נכלל בי"ג מידות
ההקפדה היא "יעשו" לפני כסדר הזה ,כיצד חש לעשות את המילה אל ,וכי אבל יש מחלוקת גדולה בראשונים מה נכלל בתוך הי"ג מידות :האם "ה'
ח"ו אדם יעשה את עצמו אלוה? אלא ודאי העיקר הוא האמירה בכוונה. ה'" שבתחילת הפסוק הם חלק מהמידות? והאם הן שתי מידות או מידה
אחת? וגם האם "נוצר חסד לאלפים" זו מידה אחת או שתי מידות – "נוצר
למנות באצבעות
חסד" לחוד ,ו"לאלפים" לחוד?
רבינו יוסף חיים כותב בספר בן איש חי (ש"א פרשת כי תשא אות ד) ,שטוב
דעת התוספות (שם) בשם רבנו תם ,שהחשבון מתחיל ב"ה' ה'" .אלו שתי
למנות באצבעות את הי"ג מידות כשאומרים אותן ,כמו שנוהגים לעשות
מידות ,כמו שהגמרא דורשת ,אני ה' שמרחם לפני החטא ,שהאדם לא
באמירת סממני הקטורת" .והוא מנהג יפה ונכון ,וכן אני נוהג ,שיש
יחטא ,ואני ה' שמרחם אחרי החטא ,לקבל את החוטא בתשובה .אחר כך
בזה תועלת גדול למחשבה וכוונה .וגם המנין מורה על מעלה וחשיבות
שאר המידות :אל ,רחום ,וחנון ,ארך אפים ,ורב חסד ,ואמת ,נוצר חסד
הדברים" .ועל זה כותב מרן זצ"ל (חזו"ע ימים נוראים עמ' לג ס"ז) ,כיוון שיש
לאלפים ,נושא עוון ,ופשע ,וחטאה ,ונקה .זו דעת התוספות ,שגם "ה' ה'"
מחלוקת כל כך גדולה ,אנחנו לא יודעים מה הסדר הנכון ,מי יכול להכניס
שבהתחלת הפסוק הם חלק מהמידות .כך גם דעת הרא"ש והרמב"ן.
את ראשו בין ההרים למנות י"ג מידות באצבעות? זה לא דומה לפיטום
הקטורת ,שסממני הקטורת הם קבועים וידועים .לכן אדם יאמר י"ג מידות אבל כותבים התוספות בשם רב ניסים גאון ,שיטה אחרת :ה' הראשון הוא
כרגיל ,בלי למנות באצבעות ,וקמי שמיא גליא מהו הסדר הנכון. לא חלק מהמניין ,אלא -ויעבור ה' על פניו ויקרא – ה' ,כלומר ה' הוא זה
שקרא ,ואז ה' השני הוא התחלת המניין .ו"נוצר חסד לאלפים" נחלק לשתי
רגל ישרה
מידות" :נוצר חסד" לחוד" ,לאלפים" לחוד .כך מובא גם בשם רבינו סעדיה
גם מה שמביא הבן איש חי (שם אות י) שכתב לו רבי אליהו מאני ,להגביה גאון ורבינו האי גאון .וכך כותב הרמב"ם בשו"ת פאר הדור (סימן צ).
את הרגליים כשאומרים "ה' ה'" ,כמו בקדושה ,ואף שלא מצא לזה גילוי
בתיקוני הזוהר וגם בשער הכוונות בשם רבנו האר"י כתבו אחרת לגמרי:
בספרי הפוסקים ,אם לא יועיל לא יזיק .ע"ש .מרן זצ"ל לא נהג בזה ,וכך
"ה' ה'" שבתחילת הפסוק בכלל לא חלק מהמניין .מאיפה מתחיל
כתב בספרו (חזו"ע שם ס"ה) שאין צורך להגביה את עקביו כלפי מעלה ,אלא
החשבון? מהמילה "אל" .ואז "ארך אפים" נחלק לשתי מידות ,וגם "נוצר
אדם יעמוד ברגליים ישרות ויאמר י"ג מידות בכוונה.
חסד לאלפים" נחלק לשתי מידות .ככה מגיעים לי"ג מידות.
והקב"ה יקבל ברחמים וברצון את תפילתנו ,וזכות רבינו יוסף חיים תהא
ואם לא די לכם בזה ,יש עוד שיטה ,של רבי יהודה החסיד בספר חסידים
מגן וצינה בעדנו ובעד כל ישראל ,אכי"ר.
(סימן רנ) .הוא סובר שגם המילה "אל" היא לא חלק מהמניין ,אלא המניין
4
שיעורי הרב שליט"א המשודרים ברדיו "קול ברמה":
פינת ההלכה | יום חמישי בשעה 13:45 חמש דקות למעשה | ימים א-ד בשעה 9:45
מסיני בא – השבוע בהלכה ובהשקפה | יום שישי בשעה 11:00עד 12:00 אליבא דהילכתא – בית המדרש המשודר | יום שני בשעה 21:00עד 22:00
