gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בעקבי הראשונים · B'Ikvei Harishoinim — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: בעקבי הראשונים · B'Ikvei Harishoinim

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

בעקבי הראשונים · B'Ikvei Harishoinim — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעקבי הראשונים‬ ‫"לצאת בעקבי הראשונים אריות שבחבורה ‪ ‬גאוני הדורות בעלי גבורה" (לשון הרמב"ן בהקדמה לפירושו)‬ ‫● גליון צ"ג‬ ‫עיון בפשוטו של מקרא בעקבות רבותינו‪ ,‬רש"י ובעלי מחלוקתו‬ ‫כי תבא תשפ"ו ●‬ ‫ארבעה פירושים ב'ארמי אבד אבי' ‪ -‬האחד בחז"ל ושלושה בראשונים‬ ‫פירוש זה מבוסס לכאורה גם‬ ‫ת ָלִ פְ נֵי ָ ָה' ָ ֱאלֹהֶ ָָ‬ ‫יך ָא ֲַר ִמי ָאֹבֵ ָד ָאָ ִביָָ‬ ‫וְ עָ נִ יתָָ ָוְ אָ מַ ְר ָָ‬ ‫פירושם של חז"ל‬ ‫על ההנחה הפשוטה‪ ,‬שלא‬ ‫מצאנו במקרא אדם אחר הקרוי‬ ‫וַ י ֵֶר ָדָ ִמ ְצ ַריְ מָ ָהָוַ יָגָ רָ ָשםָ ִב ְמ ֵתיָ ְמעָ טָוַ יְ ִהיָ ָשםָלְ ֹגויָָ‬ ‫פירושו של רש"י‪ ,‬ש'ארמי'‬ ‫'ארמי'‪ ,‬מלבד לבן‪ ,‬הקרוי‬ ‫דו ָלָעָ צוםָוָ ָר ָב‪(ָ:‬כו‪ ,‬ה) ָ‬ ‫ָג ֹ‬ ‫האמור כאן הוא לבן‪ ,‬עולה‬ ‫דָָאבי‪ָָ:‬מזכיר חסדי המקום‪ ,‬ארמי במפורש במקרא‪' ,‬לבן הארמי'‬ ‫מתוך כל המקורות בחז"ל‪ .‬וכך‬ ‫ארמיָָאב ָ‬ ‫אובד אבי‪ ,‬לבן בקש לעקור את הכל כשרדף אחר [בראשית כ"ה כ' ושם ל"א כ']‪,‬‬ ‫איתא בספרי כאן (פיסקא שא)‪:‬‬ ‫ואם כן בפשטות כשנאמר כאן‬ ‫"ארמי אובד אבי‪ .‬מלמד שלא‬ ‫יעקב‪ .‬ובשביל שחשב לעשות‪ ,‬חשב לו המקום‬ ‫'ארמי'‪ ,‬הכוונה אליו‪.‬‬ ‫ירד אבינו יעקב לארם אלא על‬ ‫כאלו עשה‪ ,‬שאומות העולם חושב להם הקדוש‬ ‫לפירוש זה של חז"ל ורש"י‪,‬‬ ‫מנת לאבד‪ ,‬ומעלה על לבן‬ ‫ברוך הוא מחשבה רעה כמעשה‪ :‬ויר ָדָמצרימ ָה‪ָָ:‬‬ ‫הסכימו עוד ראשונים‪ .‬שכן‬ ‫הארמי כאילו איבדו‪".‬‬ ‫פירש רבינו מיוחס‪ ,‬וכן הביאו‬ ‫ועוד אחרים באו עלינו לכלותנו‪ ,‬שאחרי זאת ירד‬ ‫המושב זקנים בשם הערוך (ערך‬ ‫יעקב למצרים‪.‬‬ ‫וכן אמרו בבראשית רבה (חיי‬ ‫ארם) [הובא גם בחזקוני על‬ ‫שרה ס‪ ,‬יג)‪:‬‬ ‫פירש"י לר' יעקב בן שבתי]‪ .‬וכן דעת הרשב"ץ בפירוש‬ ‫"רבי ברכיה בשם רבי לוי אמר‪' ,‬ברכת אובד עלי תבא'‬ ‫ההגדה‪ ,‬עיין שם בדבריו‪.‬‬ ‫(איוב כט‪ ,‬יג)‪ ,‬ברכת אובד‪ ,‬זה לבן הארמי‪ ,‬שנאמר‪ ,‬ארמי‬ ‫קושיות האבן עזרא‬ ‫אובד אבי‪ ,‬עלי תבא‪ ,‬זו רבקה וכו'‪".‬‬ ‫בהשקפה ראשונה היה נראה‪ ,‬שדבר זה שאמרו חכמים‪,‬‬ ‫וכן הוא בתנחומא (עקב‪ ,‬ג)‪:‬‬ ‫שלבן נקרא בתואר 'אובד אבי' רק משום כך שחשב לאבד‬ ‫"ויעקב כמה נצטער‪ ,‬שנאמר (תהלים קכט‪ ,‬א)‪ ,‬רבת צררוני‬ ‫את יעקב‪ ,‬הוא חידוש‪ ,‬והוא עלול להיות טעם למפרשי‬ ‫מנעורי יאמר נא ישראל‪ ,‬עד שהיה במעי אמו בקש עשו‬ ‫הפשט‪ ,‬לפרש פירוש אחר בכתוב‪ .‬אבל באמת אין זה כך‪,‬‬ ‫להרגו וכו'‪ ,‬וכשקבל הברכות‪ ,‬וישטום עשו את יעקב וגו'‬ ‫שאף האבן עזרא‪ ,‬שהוא אב למפרשי פסוק זה באופן‬ ‫אחר‪ ,‬וכמו שיובא להלן‪ ,‬אינו מתקשה בפירושם של חז"ל‬ ‫(בראשית כז‪ ,‬מא)‪ ,‬ברח ללבן לחרן ונצטער בבנותיו של‬ ‫משום סיבה זו‪ ,‬אלא טוען על פירושם שתי טענות אחרות‪.‬‬ ‫לבן‪ ,‬ואחרי כן בקש להרגו‪ ,‬שנאמר‪ ,‬ארמי אובד אבי‪,‬‬ ‫זה לשונו‪:‬‬ ‫יצא מאצלו ופגע בעשו וכו'‪".‬‬ ‫"אובד אבי‪ :‬מלת 'אובד' מהפעלים שאינם יוצאים ['פועל‬ ‫וכן בהגדה של פסח אמרו‪:‬‬ ‫יוצא' הכוונה‪ :‬פעולה הפועלת על אחר]‪ ,‬ואילו היה ארמי על‬ ‫"צא ולמד מה בקש לבן הארמי לעשות ליעקב אבינו‪,‬‬ ‫לבן‪ ,‬היה הכתוב אומר‪' ,‬מאביד' או 'מאבד'‪ .‬ועוד‪ ,‬מה‬ ‫שפרעה לא גזר אלא על הזכרים‪ ,‬ולבן בקש לעקור את‬ ‫טעם לאמר‪ ,‬לבן בקש להאביד אבי וירד מצרימה‪ ,‬ולבן‬ ‫הכל‪ ,‬שנאמר‪ ,‬ארמי אבד אבי‪".‬‬ ‫לא סבב לרדת אל מצרים‪".‬‬ ‫ועוד עיין במדרש תהלים (אות ל')‪ .‬ואף התרגום מתרגם‬ ‫הרי שהאבן עזרא אינו מתקשה בנקודה זו‪ ,‬שאובד משמע‬ ‫כפירוש זה‪:‬‬ ‫שאיבד בפועל ולא שחשב להאביד‪ .‬ומה שכן הוקשה לו‬ ‫הוא‪ ,‬קושיא אחת בדקדוק הלשון‪ ,‬ושניה במשמעות‬ ‫"ותתיב ותימר קדם יי אלקך לבן ארמאה בעא לאובדא‬ ‫הכתוב‪.‬‬ ‫ית אבא ונחת למצרים ודר תמן בעם זעיר והוה תמן לעם‬ ‫רב תקיף וסגי‪".‬‬ ‫על פי כללי דקדוק הלשון הוא מקשה‪ ,‬שהתיאור לאדם‬ ‫העושה מעשה איבוד‪ ,‬אינו צריך להיות 'אובד'‪ ,‬אלא‬ ‫מכל אלו המקורות הרבים נראה‪ ,‬שחז"ל מפרשים את‬ ‫'מאבד' או 'מאביד'‪ .‬ומצד המשמעות הוא מקשה‪ ,‬שמוא"ו‬ ‫פשט המקרא על לבן הארמי‪ ,‬שהוא היה 'אבד אבי'‪,‬‬ ‫החיבור ב'וירד מצרימה' משמע‪ ,‬שיש קשר בין 'ארמי אובד‬ ‫כלומר‪ ,‬שחשב ורצה להרוג את אבינו יעקב‪.‬‬ ‫להערות והארות‪ ,‬ולהצטרפות לרשימת המנויים‪ :‬שמעון גומבו ‪ss025322898@gmail.com - 0527152244 -‬‬ ‫החילוקים בין פירוש הרד"ק לפירוש האב"ע‬ ‫אבי'‪ ,‬לבין 'וירד מצרימה'‪ ,‬ולפירושם אין שייכות ביניהם‪,‬‬ ‫שמחשבת לבן להאביד את יעקב לא סבבה את ירידתו‬ ‫וברד"ק (ספר השורשים ערך אבד)‪ ,‬כתב בדומה לפירוש‬ ‫למצרים‪.‬‬ ‫הראב"ע אך באופן אחר‪ ,‬וזה לשונו‪:‬‬ ‫קושיא שניה זו‪ ,‬צריכה עיון‪ ,‬שהרי רש"י פירש יפה שייכות‬ ‫"ארמי אבד אבי‪ .‬יעקב אבי היה אובד‪ ,‬וקראו ארמי לפי‬ ‫הכתובים‪' :‬מזכיר חסדי המקום‪ ,‬ארמי אבד אבי‪ ,‬לבן בקש‬ ‫שגר בארם‪ ,‬ושם היה אובד‪ ,‬כי בצער גדול היה שם‬ ‫לעקור את הכל וכו'‪ ,‬ועוד אחרים באו לכלותינו‪ ,‬שאחרי‬ ‫עשרים שנה‪ ,‬כמו שהתרעם על לבן ואמר (בראשית לא‪ ,‬מ)‪,‬‬ ‫זאת ירד יעקב למצרים‪ ,‬וירעו אתנו המצרים ויענונו וגו'‪,‬‬ ‫הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה‪".‬‬ ‫ונצעק וגו' ויוציאנו וגו''‪ .‬הרי שהשייכות בין תחילת הפסוק‬ ‫לסופו פשוט מאוד‪ .‬וצ"ע‪[ .‬ואולי סירב לפרש כן משום קושיית‬ ‫פירוש הרד"ק שווה עם פירוש הראב"ע‪ ,‬בכך ש'ארמי'‬ ‫המזרחי‪ ,‬עיין שם‪ ,‬ועיין בגור אריה שיישב קושייתו‪].‬‬ ‫מתייחס ליעקב הנקרא ארמי על שם מגוריו‪ ,‬אבל בטעם‬ ‫שנקרא יעקב 'אובד'‪ ,‬והטעם שמזכירים זאת‪ ,‬הוא מפרש‬ ‫פירוש האבן עזרא והרד"ק‬ ‫באופן אחר‪ .‬ולפירושו נראה שמיושבות שתי קושיותיו‬ ‫האבן עזרא עצמו מפרש הכתוב באופן אחר לגמרי‪:‬‬ ‫האחרונות של הגור אריה‪ .‬שכן 'אובד' אין פירושו 'עני'‪,‬‬ ‫אלא פירושו אדם אבוד ושרוי בצער‪ .‬וגם אין הכוונה‬ ‫והקרוב‪ ,‬שארמי הוא יעקב‪ ,‬כאילו אמר הכתוב‪ ,‬כאשר‬ ‫להזכיר שאין הארץ ירושה לנו מהאבות‪ ,‬אלא להזכיר‬ ‫היה אבי בארם היה אובד‪ ,‬והטעם‪ ,‬עני בלא ממון‪ .‬וכן‪,‬‬ ‫חסדי המקום‪ ,‬שאבינו היה אובד בארץ זרה‪ ,‬וכעת אנחנו‬ ‫'תנו שכר לאובד' (משלי לא‪ ,‬ו)‪ ,‬והעד‪' ,‬ישתה וישכח רישו'‬ ‫אדונים לעצמנו בארץ טובה ורחבה‪.‬‬ ‫(שם‪ ,‬ז)‪ ,‬והנה הוא‪ ,‬ארמי אובד היה אבי‪ .‬והטעם‪ ,‬כי לא‬ ‫פירוש הרשב"ם‬ ‫ירשתי הארץ מאבי‪ ,‬כי עני היה כאשר בא אל ארם‪ ,‬גם‬ ‫גר היה במצרים והוא היה במתי מעט‪ ,‬ואחר כן שב לגוי‬ ‫וברשב"ם כתב בזה הלשון‪:‬‬ ‫גדול‪ ,‬ואתה ה' הוצאתנו מעבדות ותתן לנו ארץ טובה‪.‬‬ ‫"ארמי אובד אבי‪ .‬אבי אברהם ארמי היה‪ ,‬אובד וגולה‬ ‫ואל יטעון טוען‪ ,‬איך יקרא ארמי‪ ,‬והנה כמוהו‪' ,‬יתרא‬ ‫מארץ ארם‪ ,‬כדכתיב (בראשית יב‪ ,‬א)‪ ,‬לך לך מארצך‪,‬‬ ‫הישמעאלי' (דבה"י א' ב‪ ,‬יז)‪ ,‬והוא ישראלי‪ ,‬כי כן כתוב‪".‬‬ ‫וכדכתיב (שם כ‪ ,‬יג)‪ ,‬ויהי כאשר התעו אותי אלקים מבית‬ ‫לדעת האבן עזרא 'ארמי' הוא יעקב‪ ,‬וכוונת הכתוב לומר‪,‬‬ ‫אבי‪ .‬לשון אובד ותועה אחד הם באדם הגולה‪ ,‬כדכתיב‪,‬‬ ‫'אבינו יעקב היה אובד בארם'‪ ,‬כלומר‪ ,‬עני וחסר כל‪.‬‬ ‫תעיתי כשה אובד בקש עבדך (תהלים קיט‪ ,‬קעו)‪ .‬צאן‬ ‫ומזכירים זה לומר‪ ,‬שאין הארץ ירושה לנו מאבותינו‪ ,‬שכן‬ ‫אובדות היו עמי רועיהם התעום (ירמיה נ‪ ,‬ו)‪ .‬כלומר‪ ,‬מארץ‬ ‫יעקב היה עני‪ ,‬וגם גר בארץ אחרת‪ ,‬ורק מתנת ה' היא‬ ‫נכריה באו אבותינו לארץ הזאת‪ ,‬ונתנה הקדוש ברוך הוא‬ ‫לעמו שהוציא ממצרים‪ .‬והביאו פירוש זה החזקוני ורבינו‬ ‫לנו‪".‬‬ ‫בחיי‪.‬‬ ‫וכדבריו פירש בבכור שור‪ .‬ופירושם קרוב יותר לפירוש‬ ‫וראה במזרחי שהאריך ליישב דברי רש"י וקבלת חז"ל‪,‬‬ ‫הרד"ק‪ ,‬הן בפירוש תיבת 'אובד' והן בכוונת הכתוב‪.‬‬ ‫אך הגור אריה מלבד ישוביו לפירושם של חז"ל‪ ,‬שפך‬ ‫ונראה שמשני טעמים פירשו הכתוב באברהם ולא ביעקב‪.‬‬ ‫סוללה על פירוש האבן עזרא‪ ,‬וכתב שהטענות על פירושו‪,‬‬ ‫האחד‪ ,‬משום שהתואר 'ארמי' נכון יותר באברהם ששם‬ ‫גדולות הן מטענותיו שלו על פירוש חז"ל‪.‬‬ ‫היה הולדתו‪ ,‬ולא ביעקב שהיה גר בארם‪ .‬והשני‪ ,‬משום‬ ‫ועיקר קושיותיו הן‪ :‬א) אף על פי שגר יעקב בארם‪ ,‬אין זה‬ ‫שלפירושיו 'אבד' מתאים במי שהוא 'תועה בדרכים'‬ ‫סיבה לקרותו 'ארמי'‪ ,‬ומצינו באברהם שנקרא 'עברי' על‬ ‫כאברהם‪ ,‬ולא במי ששרוי בצער כיעקב‪.‬‬ ‫שם שיצא מעבר הנהר גם כשכבר היה בארץ‪ ,‬ויותר נכון‬ ‫ולפירושם לא קשה קושיות הגור אריה‪ ,‬אך המשך הפסוק‬ ‫שיאמר הכתוב‪' :‬בארם היה אובד אבי'‪ ,‬ולא בלשון‪' ,‬ארמי‬ ‫תמוה לדבריהם‪ ,‬שכן 'וירד מצרימה'‪ ,‬ודאי מדבר ביעקב‬ ‫אובד אבי'‪ .‬ב) עני אינו נקרא 'אובד' [ראה שם שדחה את‬ ‫אבינו‪ ,‬ואיך אפשר לחלק הפסוק‪ ,‬תיבות 'ארמי אבד אבי'‪,‬‬ ‫הראיה מהפסוק במשלי]‪ .‬ג) קשה מה הקשר בין עניותו של‬ ‫באברהם‪ ,‬ותיבות 'וירד מצרימה'‪ ,‬ביעקב‪ .‬וצ"ע‪.‬‬ ‫יעקב כאשר היה בארם‪ ,‬לירושת ארץ ישראל לאחר שעלו‬ ‫מארץ מצרים‪.‬‬ ‫סיכום העולה מן הדברים בקצרה‬ ‫בפירוש 'ארמי אבד אבי' ישנם שלושה פירושים שהן ארבעה‪ :‬א) ארמי ‪ -‬לבן‪ ,‬אובד אבי איבד [רצה לאבד] את אבי יעקב‬ ‫(פי' חז"ל)‪ .‬ב) ארמי אבד ‪ -‬עני‪ ,‬היה אבי יעקב (פי' האב"ע)‪ .‬ג) ארמי אבד ‪ -‬שרוי בצער‪ ,‬היה אבי יעקב (פי' הרד"ק)‪ .‬ד) ארמי‬ ‫אבד ‪ -‬גולה ותועה‪ ,‬היה אבי אברהם (פי' הרשב"ם)‪.‬‬ ‫על פירוש חז"ל הקשה הראב"ע‪ :‬א) שהיה צ"ל 'מאביד'‪ .‬ב) מה הקשר ל'וירד מצרימה'‪ .‬וצריך להבין קושייתו השניה‪.‬‬ ‫על פירוש האבן עזרא הקשה הגור אריה ג' שאלות‪ ,‬אך לפירוש הרד"ק אין קשה אלא קושיא אחת‪ ,‬מדוע יקרא יעקב‬ ‫'ארמי'‪ .‬לפירוש הרשב"ם לא קשה קושיות הגו"א‪ ,‬אך קשה סוף הפסוק‪ ,‬שמדבר ביעקב ולא באברהם‪.‬‬ ‫להערות והארות‪ ,‬ולהצטרפות לרשימת המנויים‪ :‬שמעון גומבו ‪ss025322898@gmail.com - 0527152244 -‬‬