בעקבי הראשונים · B'Ikvei Harishoinim — כי תבוא (2026-08-24)

בעקבי הראשונים
"לצאת בעקבי הראשונים אריות שבחבורה גאוני הדורות בעלי גבורה" (לשון הרמב"ן בהקדמה לפירושו)
● גליון צ"ג עיון בפשוטו של מקרא בעקבות רבותינו ,רש"י ובעלי מחלוקתו כי תבא תשפ"ו ●
ארבעה פירושים ב'ארמי אבד אבי' -האחד בחז"ל ושלושה בראשונים
פירוש זה מבוסס לכאורה גם
ת ָלִ פְ נֵי ָ ָה' ָ ֱאלֹהֶ ָָ
יך ָא ֲַר ִמי ָאֹבֵ ָד ָאָ ִביָָ וְ עָ נִ יתָָ ָוְ אָ מַ ְר ָָ פירושם של חז"ל
על ההנחה הפשוטה ,שלא
מצאנו במקרא אדם אחר הקרוי
וַ י ֵֶר ָדָ ִמ ְצ ַריְ מָ ָהָוַ יָגָ רָ ָשםָ ִב ְמ ֵתיָ ְמעָ טָוַ יְ ִהיָ ָשםָלְ ֹגויָָ פירושו של רש"י ,ש'ארמי'
'ארמי' ,מלבד לבן ,הקרוי דו ָלָעָ צוםָוָ ָר ָב(ָ:כו ,ה) ָ ָג ֹ האמור כאן הוא לבן ,עולה
דָָאביָָ:מזכיר חסדי המקום ,ארמי במפורש במקרא' ,לבן הארמי' מתוך כל המקורות בחז"ל .וכך
ארמיָָאב ָ
אובד אבי ,לבן בקש לעקור את הכל כשרדף אחר [בראשית כ"ה כ' ושם ל"א כ'], איתא בספרי כאן (פיסקא שא):
ואם כן בפשטות כשנאמר כאן "ארמי אובד אבי .מלמד שלא
יעקב .ובשביל שחשב לעשות ,חשב לו המקום
'ארמי' ,הכוונה אליו. ירד אבינו יעקב לארם אלא על
כאלו עשה ,שאומות העולם חושב להם הקדוש
לפירוש זה של חז"ל ורש"י, מנת לאבד ,ומעלה על לבן
ברוך הוא מחשבה רעה כמעשה :ויר ָדָמצרימ ָהָָ:
הסכימו עוד ראשונים .שכן הארמי כאילו איבדו".
פירש רבינו מיוחס ,וכן הביאו
ועוד אחרים באו עלינו לכלותנו ,שאחרי זאת ירד
המושב זקנים בשם הערוך (ערך יעקב למצרים. וכן אמרו בבראשית רבה (חיי
ארם) [הובא גם בחזקוני על שרה ס ,יג):
פירש"י לר' יעקב בן שבתי] .וכן דעת הרשב"ץ בפירוש "רבי ברכיה בשם רבי לוי אמר' ,ברכת אובד עלי תבא'
ההגדה ,עיין שם בדבריו. (איוב כט ,יג) ,ברכת אובד ,זה לבן הארמי ,שנאמר ,ארמי
קושיות האבן עזרא אובד אבי ,עלי תבא ,זו רבקה וכו'".
בהשקפה ראשונה היה נראה ,שדבר זה שאמרו חכמים, וכן הוא בתנחומא (עקב ,ג):
שלבן נקרא בתואר 'אובד אבי' רק משום כך שחשב לאבד "ויעקב כמה נצטער ,שנאמר (תהלים קכט ,א) ,רבת צררוני
את יעקב ,הוא חידוש ,והוא עלול להיות טעם למפרשי
מנעורי יאמר נא ישראל ,עד שהיה במעי אמו בקש עשו
הפשט ,לפרש פירוש אחר בכתוב .אבל באמת אין זה כך,
להרגו וכו' ,וכשקבל הברכות ,וישטום עשו את יעקב וגו'
שאף האבן עזרא ,שהוא אב למפרשי פסוק זה באופן
אחר ,וכמו שיובא להלן ,אינו מתקשה בפירושם של חז"ל (בראשית כז ,מא) ,ברח ללבן לחרן ונצטער בבנותיו של
משום סיבה זו ,אלא טוען על פירושם שתי טענות אחרות. לבן ,ואחרי כן בקש להרגו ,שנאמר ,ארמי אובד אבי,
זה לשונו: יצא מאצלו ופגע בעשו וכו'".
"אובד אבי :מלת 'אובד' מהפעלים שאינם יוצאים ['פועל וכן בהגדה של פסח אמרו:
יוצא' הכוונה :פעולה הפועלת על אחר] ,ואילו היה ארמי על "צא ולמד מה בקש לבן הארמי לעשות ליעקב אבינו,
לבן ,היה הכתוב אומר' ,מאביד' או 'מאבד' .ועוד ,מה שפרעה לא גזר אלא על הזכרים ,ולבן בקש לעקור את
טעם לאמר ,לבן בקש להאביד אבי וירד מצרימה ,ולבן הכל ,שנאמר ,ארמי אבד אבי".
לא סבב לרדת אל מצרים".
ועוד עיין במדרש תהלים (אות ל') .ואף התרגום מתרגם
הרי שהאבן עזרא אינו מתקשה בנקודה זו ,שאובד משמע כפירוש זה:
שאיבד בפועל ולא שחשב להאביד .ומה שכן הוקשה לו
הוא ,קושיא אחת בדקדוק הלשון ,ושניה במשמעות "ותתיב ותימר קדם יי אלקך לבן ארמאה בעא לאובדא
הכתוב. ית אבא ונחת למצרים ודר תמן בעם זעיר והוה תמן לעם
רב תקיף וסגי".
על פי כללי דקדוק הלשון הוא מקשה ,שהתיאור לאדם
העושה מעשה איבוד ,אינו צריך להיות 'אובד' ,אלא מכל אלו המקורות הרבים נראה ,שחז"ל מפרשים את
'מאבד' או 'מאביד' .ומצד המשמעות הוא מקשה ,שמוא"ו פשט המקרא על לבן הארמי ,שהוא היה 'אבד אבי',
החיבור ב'וירד מצרימה' משמע ,שיש קשר בין 'ארמי אובד כלומר ,שחשב ורצה להרוג את אבינו יעקב.
להערות והארות ,ולהצטרפות לרשימת המנויים :שמעון גומבו ss025322898@gmail.com - 0527152244 -
החילוקים בין פירוש הרד"ק לפירוש האב"ע אבי' ,לבין 'וירד מצרימה' ,ולפירושם אין שייכות ביניהם,
שמחשבת לבן להאביד את יעקב לא סבבה את ירידתו
וברד"ק (ספר השורשים ערך אבד) ,כתב בדומה לפירוש למצרים.
הראב"ע אך באופן אחר ,וזה לשונו:
קושיא שניה זו ,צריכה עיון ,שהרי רש"י פירש יפה שייכות
"ארמי אבד אבי .יעקב אבי היה אובד ,וקראו ארמי לפי הכתובים' :מזכיר חסדי המקום ,ארמי אבד אבי ,לבן בקש
שגר בארם ,ושם היה אובד ,כי בצער גדול היה שם לעקור את הכל וכו' ,ועוד אחרים באו לכלותינו ,שאחרי
עשרים שנה ,כמו שהתרעם על לבן ואמר (בראשית לא ,מ), זאת ירד יעקב למצרים ,וירעו אתנו המצרים ויענונו וגו',
הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה". ונצעק וגו' ויוציאנו וגו'' .הרי שהשייכות בין תחילת הפסוק
לסופו פשוט מאוד .וצ"ע[ .ואולי סירב לפרש כן משום קושיית
פירוש הרד"ק שווה עם פירוש הראב"ע ,בכך ש'ארמי' המזרחי ,עיין שם ,ועיין בגור אריה שיישב קושייתו].
מתייחס ליעקב הנקרא ארמי על שם מגוריו ,אבל בטעם
שנקרא יעקב 'אובד' ,והטעם שמזכירים זאת ,הוא מפרש פירוש האבן עזרא והרד"ק
באופן אחר .ולפירושו נראה שמיושבות שתי קושיותיו האבן עזרא עצמו מפרש הכתוב באופן אחר לגמרי:
האחרונות של הגור אריה .שכן 'אובד' אין פירושו 'עני',
אלא פירושו אדם אבוד ושרוי בצער .וגם אין הכוונה והקרוב ,שארמי הוא יעקב ,כאילו אמר הכתוב ,כאשר
להזכיר שאין הארץ ירושה לנו מהאבות ,אלא להזכיר היה אבי בארם היה אובד ,והטעם ,עני בלא ממון .וכן,
חסדי המקום ,שאבינו היה אובד בארץ זרה ,וכעת אנחנו 'תנו שכר לאובד' (משלי לא ,ו) ,והעד' ,ישתה וישכח רישו'
אדונים לעצמנו בארץ טובה ורחבה. (שם ,ז) ,והנה הוא ,ארמי אובד היה אבי .והטעם ,כי לא
פירוש הרשב"ם ירשתי הארץ מאבי ,כי עני היה כאשר בא אל ארם ,גם
גר היה במצרים והוא היה במתי מעט ,ואחר כן שב לגוי
וברשב"ם כתב בזה הלשון:
גדול ,ואתה ה' הוצאתנו מעבדות ותתן לנו ארץ טובה.
"ארמי אובד אבי .אבי אברהם ארמי היה ,אובד וגולה ואל יטעון טוען ,איך יקרא ארמי ,והנה כמוהו' ,יתרא
מארץ ארם ,כדכתיב (בראשית יב ,א) ,לך לך מארצך, הישמעאלי' (דבה"י א' ב ,יז) ,והוא ישראלי ,כי כן כתוב".
וכדכתיב (שם כ ,יג) ,ויהי כאשר התעו אותי אלקים מבית
לדעת האבן עזרא 'ארמי' הוא יעקב ,וכוונת הכתוב לומר,
אבי .לשון אובד ותועה אחד הם באדם הגולה ,כדכתיב,
'אבינו יעקב היה אובד בארם' ,כלומר ,עני וחסר כל.
תעיתי כשה אובד בקש עבדך (תהלים קיט ,קעו) .צאן ומזכירים זה לומר ,שאין הארץ ירושה לנו מאבותינו ,שכן
אובדות היו עמי רועיהם התעום (ירמיה נ ,ו) .כלומר ,מארץ יעקב היה עני ,וגם גר בארץ אחרת ,ורק מתנת ה' היא
נכריה באו אבותינו לארץ הזאת ,ונתנה הקדוש ברוך הוא לעמו שהוציא ממצרים .והביאו פירוש זה החזקוני ורבינו
לנו". בחיי.
וכדבריו פירש בבכור שור .ופירושם קרוב יותר לפירוש וראה במזרחי שהאריך ליישב דברי רש"י וקבלת חז"ל,
הרד"ק ,הן בפירוש תיבת 'אובד' והן בכוונת הכתוב. אך הגור אריה מלבד ישוביו לפירושם של חז"ל ,שפך
ונראה שמשני טעמים פירשו הכתוב באברהם ולא ביעקב. סוללה על פירוש האבן עזרא ,וכתב שהטענות על פירושו,
האחד ,משום שהתואר 'ארמי' נכון יותר באברהם ששם גדולות הן מטענותיו שלו על פירוש חז"ל.
היה הולדתו ,ולא ביעקב שהיה גר בארם .והשני ,משום ועיקר קושיותיו הן :א) אף על פי שגר יעקב בארם ,אין זה
שלפירושיו 'אבד' מתאים במי שהוא 'תועה בדרכים' סיבה לקרותו 'ארמי' ,ומצינו באברהם שנקרא 'עברי' על
כאברהם ,ולא במי ששרוי בצער כיעקב. שם שיצא מעבר הנהר גם כשכבר היה בארץ ,ויותר נכון
ולפירושם לא קשה קושיות הגור אריה ,אך המשך הפסוק שיאמר הכתוב' :בארם היה אובד אבי' ,ולא בלשון' ,ארמי
תמוה לדבריהם ,שכן 'וירד מצרימה' ,ודאי מדבר ביעקב אובד אבי' .ב) עני אינו נקרא 'אובד' [ראה שם שדחה את
אבינו ,ואיך אפשר לחלק הפסוק ,תיבות 'ארמי אבד אבי', הראיה מהפסוק במשלי] .ג) קשה מה הקשר בין עניותו של
באברהם ,ותיבות 'וירד מצרימה' ,ביעקב .וצ"ע. יעקב כאשר היה בארם ,לירושת ארץ ישראל לאחר שעלו
מארץ מצרים.
סיכום העולה מן הדברים בקצרה
בפירוש 'ארמי אבד אבי' ישנם שלושה פירושים שהן ארבעה :א) ארמי -לבן ,אובד אבי איבד [רצה לאבד] את אבי יעקב
(פי' חז"ל) .ב) ארמי אבד -עני ,היה אבי יעקב (פי' האב"ע) .ג) ארמי אבד -שרוי בצער ,היה אבי יעקב (פי' הרד"ק) .ד) ארמי
אבד -גולה ותועה ,היה אבי אברהם (פי' הרשב"ם).
על פירוש חז"ל הקשה הראב"ע :א) שהיה צ"ל 'מאביד' .ב) מה הקשר ל'וירד מצרימה' .וצריך להבין קושייתו השניה.
על פירוש האבן עזרא הקשה הגור אריה ג' שאלות ,אך לפירוש הרד"ק אין קשה אלא קושיא אחת ,מדוע יקרא יעקב
'ארמי' .לפירוש הרשב"ם לא קשה קושיות הגו"א ,אך קשה סוף הפסוק ,שמדבר ביעקב ולא באברהם.
להערות והארות ,ולהצטרפות לרשימת המנויים :שמעון גומבו ss025322898@gmail.com - 0527152244 -
