השיעור השבועי - הרב יצחק יוסף · Hashiur Hashvu'ey - Harav Yitzchok Yosef — כי תבוא (2026-08-24)

גליון מס' 559
20:31 19:42 18:52
20:28 19:40 18:51
20:31 19:42 18:53 כותב ועורך השיעור:
20:29 19:41 18:51 הרב דביר פרץ שליט"א
כי תבוא | ט"ז אלול תשפ"ו
התוקע ידע לתקוע ,יהיה בקי בהלכות ,וירא שמים .תוקע שהוא מציל בחוף של נשים .אם
מצות שופר בתקיעה או בשמיעה ,ונפקא מינה .תקיעה של רשות .שופר גזול .כוונת שומע
ומשמיע .תפלת נץ בר"ה .שינה ביום ראש השנה" .שהחיינו" על שופר ביום השני .לדעת את
גדלות החזון איש
אחת -טו טו טו .ואם צריך שהשברים והתרועה יהיו בנשימה אחת ,נחלקו תוקע שיודע לתקוע
הפוסקים מערכה לקראת מערכה ,ולהלכה בתקיעות של מיושב תוקעים בנשימה א1 .בעוד כשבועיים ראש השנה ,ועכשיו זה הזמן שמחפשים חזנים ותוקעים
אחת ,ובתקיעות של מעומד בשתי נשימות .ושיעור התרועה ט' כוחות ,ואם עושה לראש השנה ,כתב הרשב"א (בתשו' סי' תנ וסי' תרצא) ,שעדיף בתשלום מאשר שיבואו
יותר שיעשה ,אבל שלא יפחות מזה .לכן יסכמו עם התוקע שילמד היטב את בחינם ,כדי למנוע שכל אחד יקפוץ ויאמר שהוא רוצה להיות חזן ,אבא שלו
ההלכות. שנפטר עשה אותו יתום ,לא עשה אותו חזן ...כאשר משלמים כסף ,בוחרים את
ירא שמים החזן הטוב והירא שמים ,וגם התוקע צריך להיות ירא שמים ,אבל דבר ראשון
ב .וכן יבדקו שהוא ירא שמים ,ומכלל זה ששומע לקול חכמים ,וכן שלא עובד שיהיה תוקע 2.אם שנים יודעים לתקוע ,יעדיף את התלמיד חכם ,אבל קודם כל
כמציל בבריכה מעורבת ואומר :אני צריך פרנסה וזה פיקוח נפש להציל ,אבל רק שידע לתקוע .וכיון שמשלמים לו כסף -אולי אלף דולר -יוכלו להתנות אתו
אם אדם רואה אשה טובעת בים ,קופץ ומציל אותה ,אך אסור ללכת למקום כזה. שיעבור על כל ההלכות מילקוט יוסף ,במשנה ברורה אין הרבה פרטים ,ובילקוט
וכן אסור לעבוד כמציל בים ,ביום של נשים ,שהרי אסור להן ללכת שלא בצניעות יוסף הרחבנו הרבה .צריך לדעת כמה שיעור תקיעה ,וצריך להתאמן על כך,
ולהכשיל את המציל או את מוכר הקרטיבים .ואם עובד במקום כזה ,הוא פסול שהתקיעה של תשר"ת תהיה ארוכה כמו ח"י כוחות ,ותקיעה של תש"ת ט' כוחות.
מלהיות תוקע או שליח ציבור .וכן אם יש לו בבית טלוויזיא ,אי אפשר שלא יראה האם צריך לתקוע בנשימה אחת או לא? קודם כל את השברים עושים בנשימה
יוסף .היום הוא אחד הכוחות החזקים ביותר שמקרבים את עם ישראל .הקב"ה יתן לו 1מדברי הרב יגאל כהן שליט"א :ברשות מורנו ורבנו מרן שליט"א ,בסוף השבוע היתה
כוח ובריאות שעוד יעלה מעלה מעלה ,יפיץ תורה ברבים. לי שמחה גדולה ,עשינו סעודת מצוה ,כי לפני כן הייתי במתח גדול ,וגם אני הקטן
כפי שהזכיר ,הוא עושה בכל כמו דעת מרן זי"ע ,ויודע שמי לנו גדול ממרן .בליל שבת עשיתי כמה פעולות כדי שבעזרת ה' יתגשם החלום ,שמורנו ורבנו הוא זה שינהיג
עברתי על תשובה של אחד מגדולי הדור שחלק על מרן באיזה הלכה ,ומביא ריטב"א אותנו .מה אני ומה חיי שאני זוכה לשבת ליד מרן .ואני אומר מילים היוצאות מן הלב,
מפורש כמותו ,והיה נראה קשה שלכאורה מרן זצ"ל פסק דלא כהריטב"א ,איך יתכן, שהשבוע כל כך התרגשתי ,ישתבח שמו ויתעלה כסא הדרו ,שנתן לנו כתר יפה כזה,
ומה יענה? ישבנו עם כמה אברכים עד שתים וחצי בלילה ולא היה לנו תירוץ .בבוקר שמלא בתורה ומלא באהבת ישראל ,והוא מנהיג אותנו ,וינהיג אותנו עד ביאת גואל
בא אלי אברך אחד ,פותח לי יביע אומר ,ומראה לי שהרב הקשה את הקושיא הזו, צדק ועד בכלל ,ואני מודה לבורא עולם שאנו יוצאים לדרך מלאה בדברים טובים
והרב תירץ כל כך יפה ,עד שהקושיא פשוט לא מתחילה .מי שצמוד להלכות של מרן, להגדיל את שמו יתברך.
תורת אמת בפיהו .פעם מרן אמר לי ,אני טרחתי על יביע אומר בעשר אצבעותיי, ברצוני לומר לכל הרבנים העוסקים בקודש ,ראיתי סקר שכיום 52%בחורים מגיל 18
ובאים אנשים וחולקים עלי מהר .הרב יגאל הולך בדרך של מרן ,לפי ההלכות של מרן, עד ,26שומרים שבת בארץ ישראל ,בין מיליון וחמש מאות למיליון ושמונה מאות
יזכה לזכות את הרבים ולעשות עוד כהנה וכהנה ,כתיבה וחתימה טובה ,שנה טובה איש .איך אפשר להוכיח לקב"ה שאתה אוהב אותו? כותב הרמב"ם (ספר המצוות מ"ע ג),
ומבורכת. על ידי שתבוא אליו עם עוד כמה נשמות טהורות של יהודים שגרמת להם שישמרו
2לפני מעל ששים שנה בישיבת פורת יוסף בקטמון ,היו שם חכם שלום והרב בעדני, שבת ,יניחו תפלין ,יעשו מצוות ומעשים טובים .אשריו ואשרי חלקו (ע"ע להחפץ חיים
ובראש השנה אחד מהצוות ע"ה תקע בשופר ,אבל לא הצליח לתקוע כמו שצריך, בהקדמת ספרו חומת הדת).
חכם שלום היה בצער ,ראיתי עליו ,ואחרי מוסף דפק על השלחן ושאל ,למי יש שופר ב"ה שזכינו ללכת בדרכו של מרן מורנו ורבנו ועטרת ראשנו רבנו עובדיה יוסף,
והוא יודע לתקוע? אולי הבעיה בשופר ואולי בתוקע .הייתי בגיל 14ואמרתי ,יש לי וממשיך דרכו יבדל לחיים טובים וארוכים מרן מנהיג הדור שליט"א ,שאנחנו הולכים
שופר .הלכתי לחדר בישיבה ,הבאתי את השופר ,ותקעתי מאה ואחד קולות בלי לאורו .ב"ה מאז היותי ילד הייתי מוחה באנשים כשהיה זלזול במרן זצ"ל ,ועד היום אני
טעויות ,וכולם שמחו. מאמין בדרך היפה הזאת של מורנו ורבנו ,באהבה וברוב חיבה .אנא מכם אחיי אהוביי,
היה אחד יהודה רפאלי ע"ה ,שהיה מוכר בשר חלק במחנה יהודה ,הוא היה הראשון תעבדו את ה' מתוך אהבה ,ולו רק על המתנה שהוריד לעולם את מרן רבינו עובדיה
שהתחיל למכור רק בשר חלק ,כי היו עוד חנויות שמכרו גם כשר וגם חלק ,ובאותו יוסף ,ואת ממשיך דרכו מרן שליט"א ,רק על זה אנחנו אמורים כל היום להלל לשבח
סכין שחתכו את הכשר חתכו את החלק ,אבל הוא שמע למרן והיה מוכר רק בשר לפאר ולרומם לבורא עולם ,על הטוב הנפלא הזה .נברך את מרן ברכת הדיוט ,שימשיך
חלק ,וזה יותר יקר ,לכן היתה תקופה שלא הצליח במכירות ,ובא למרן – היה חברותא להנהיגנו עד ביאת גואל צדק ועד בכלל ,ובע"ה בכל הכוח למען הגדלת התורה ,כולנו
של מרן בימי הצעירות – ואמר לו ,אני רוצה להפסיק למכור בשר ,ואחפש עבודה חיילים למען התורה הקדושה ,ונזכה לשמח את הקב"ה בוראנו אוהבנו שמחה
אחרת .הרב חיזק אותו ,תחכה בסבלנות והכל יהיה בסדר .בתקופה ההיא הרב חיפש אמיתית .אמן ואמן.
למסור שיעורים בשכונת מקור ברוך ,מחנה יהודה ,קטמונים ,ודיבר שיקנו בשר חלק
במחנה יהודה ,והחדיר לציבור שבשר כשר בשבילנו הוא ספק טרף או טרף ,בפרט דברי מרן שליט"א :חזק וברוך לרב הגדול הגאון רבי יגאל כהן ,חבר מועצת הרבנות,
היום שאת כל הספיקות מעבירים לכשר ,ואת המאה אחוז מעבירים לחלק .הוא שמע עוד נשמע עליו דברים טובים ,ועוד יעלה מעלה מעלה .בן פורת יוסף ,הרב נבחן
למרן ,ואחר כך אמר לו ,כבוד הרב ,ב"ה יש לי פרנסה ברווח. בבחינות לדיינות על כל אבן העזר וחושן משפט ,וקיבל כושר לדיינות בלי פרוטקציה,
הלכתי אליו וביקשתי ממנו ,שיביא לי קרן של אייל -כל השופרות כשרים חוץ משל יש שנתנו בעבר כושר לרב עיר בלי שום בחינות ,אבל הוא נבחן על הכל .והוא יושב
פרה ,ושופר של אייל מצוה מן המובחר (ר"ה כו .ש"ע סי' תקפו ס"א) – כי אני רוצה לעשות ועוסק בתורה ,ומרביץ תורה ברבים .פעם לקח אותי לאיזה עצרת שעשה ,הלכתי אתו
שופר .ואכן עשיתי שופר .וזה השופר שתקעתי בו בישיבה. ביחד ,ולא האמנתי ,היו שם אלף או אלפיים איש ,והוא מושך ומרתק אותם .בן פורת
לתגובות וכן לקבלת הגיליון במיילd95872@gmail.com :
השנה כז ,):התוקע לתוך בור ודות ,אם קול שופר שמע יצא ,ואם קול הברה שמע לא פריצות וסרטי תועבה ,3וגם אם יש לו זקן ופאות ,הוא פסול מלהיות ש"ץ .וכן אם
יצא .כגון אדם שתקע לתוך מקלט בלי רהיטים ,ושמע רק הד של קול השופר ,לא יש לו טלפון לא כשר וידוע שרואה סרטי תועבה ,נפסל מלהיות ש"ץ ,אלא אם כן
יצא ידי חובה ,אבל אם שמע את קול השופר ממש יצא .ואם המצוה בתקיעה, הוא מסונן ,ויש לו את המכשיר רק לצורך העבודה ,ובשאר הזמן יש לו טלפון כשר.
מדוע לא יצא כששמע קול הד ,הלא סוף סוף הוא תקע ,אלא ודאי שהמצוה כי צריך להיות תוקע וש"ץ ירא שמים.
בשמיעה. מצוה בשמיעה או בתקיעה
קושיית השאגת אריה ג .במצות תקיעת שופר יש חקירה ידועה ,האם המצוה לתקוע ,או המצוה לשמוע,
ז .השאגת אריה (סימן ו) מקשה ,לדעת האומרים שהמצוה היא לשמוע קול שופר, ויש בזה הרבה נפקא מינה .קודם כל נפקא מינה אחת פשוטה ,איך הציבור יוצא
ומכללם הרמב"ם והטור ,הלא אמרו במשנה (ר"ה לב :):המתעסק לא יצא ,והשומע ידי חובה ,האם בעצם הדבר ששומעים את קול השופר יוצאים ידי חובה ,או
מן המתעסק לא יצא .ועוד אמרו (כט ).חש"ו -חרש – אפילו הוא פיקח ונתחרש שמדין שומע כעונה יוצאים ידי חובת התקיעה ,כמו שרגילים לצאת בקידוש
מאיזה פגז -שוטה וקטן – אפילו הוא בגיל 13פחות כמה ימים -אין מוציאים את ובהבדלה ,גם כאן נחשב כאילו כל הציבור תוקעים .ולפי צד זה שהמצוה בתקיעה,
הרבים ידי חובתם ,זה הכלל ,כל שאינו מחויב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי מן הדין כל אחד ואחד היה צריך להביא שופר בכיס ולתקוע ,אך יוצא מדין שומע
חובתם .והשאלה ,אם המצוה בתקיעה ,אני יכול להבין שצריך לצאת ידי חובה כעונה ,ואף שזה לא דיבור אלא כוח היוצא מן האדם ,החידוש שגם בזה יוצאים
מדין שומע כעונה ,וכמו שחש"ו לא מוציאים ידי חובת קידוש והבדלה ,כי הם לא ידי חובה מדין שומע כעונה .כך דעת רב יהודאי גאון (הובא במחזור ויטרי עמ' שפח) ורבינו
בר חיובא ,כך בתקיעת שופר .אבל אם המצוה בשמיעה ,מה אכפת לי מי תוקע, חננאל (הובא ברא"ש פ"ד דר"ה ס"י) -יש גורסים שהוא ר"ת .אבל אם המצוה בשמיעה ,לא
העיקר ששומע קול של שופר?! מכאן מוכיח השאגת אריה ,שיש מצוה בתקיעה. צריך לכוין ידי חובה מדין שומע כעונה ,כי בעצם מה ששומעים יוצאים ידי חובה.
ויש בזה נפקא מינה לעוד כמה דברים.
תירוץ החלקת יואב
נוסח הברכה
ח .בשו"ת חלקת יואב (סימן לג) – מגדולי האחרונים – וכן הגאון מסוכוטשוב בעל
האגלי טל בשו"ת אבני נזר (או"ח סימן תלט אות ג) ,מיישבים את קושיית השאגת אריה, ד .לכאורה מנוסח הברכה "אשר קדשנו וכו' לשמוע קול שופר" ,יש להוכיח
שהמצוה בשמיעה .אבל זה לא מוכרח ,כי רבינו זרחיה הלוי בעל המאור (ראש השנה י
שלעולם המצוה בשמיעה ,ומה שלא יוצאים ידי חובה מתקיעה של חרש שוטה
וקטן ,כי המצוה היא לשמוע קול של מצוה ,וחש"ו שאינם בר חיובא ,אינם ע"ב מדפי הרי"ף) כתב ,שבזמן התלמוד לא היו מברכים על תקיעת השופר כלל ,כי לא
משמיעים קול של מצוה. היו תקיעות מיושב אחר קריאת התורה ותקיעות מעומד ,אלא תקעו רק באמצע
תפלת מוסף ,וכיון שאי אפשר להפסיק ולברך באמצע התפלה ,תקעו בשופר בלי
תקיעה של הכתרה לברך .ואם כן אי אפשר לדייק מנוסח הברכה ,שהרי היא תקנה מאוחרת .אבל
ט .כאשר הכתירו את מרן לרב ראשי לתל אביב בא' בתמוז תשכ"ט ,ארגנו בתל הרמב"ן (שם) חולק וסובר שגם בזמנם היו מברכים באמצע עמידה ,ואין זה הפסק,
אביב הכתרה מיוחדת ,ראיתי הרבה הכתרות מאז ,אבל כמו ההכתרה הזו לא היה. כמו בברכת כהנים ,שאם כהן מתפלל עמידה והגיע עם הש"ץ לברכת כהנים ,יכול
מרן נסע ברכב פתוח ,ולפניו עומדים בשורות ומנופפים בדגלים ,והיה כבוד לברך ,כי אחר שכך קבעו חכמים ,נחשב צורך ואין זה הפסק .ולדבריו יש ללמוד
התורה .בשיא ההכתרה ,כל הציבור והרבנים עמדו ,הרב יחיא מחבוב ע"ה לקח מנוסח הברכה "לשמוע קול שופר" שהמצוה בתקיעה .אבל לרב יהודאי גאון
שופר של התימנים ,ותקע בשופר גדול שלשים קולות ,השופר היה חזק והוא היה ורבינו חננאל ,וכן הסמ"ג (ריש הלכות שופר) ,נוסח הברכה "לתקוע בשופר" ,כי לשיטתם
תוקע טוב .זו תקיעה של הכתרה .להבדיל לפני הרבה שנים כשהכתירו את הנשיא המצוה בתקיעה.
בכנסת של הציונים ...תקעו שם בשופר. דעת הרמב"ם
משמר המלכה ה .כתב הרמב"ם (פ"א מהלכות שופר ה"א) :מצות עשה של תורה לשמוע תרועת השופר
י .פעם היינו בלונדון שבבריטניה ,ומרן שהיה שם שבוע שלם ,נתן שיעורים בראש השנה .הדגיש בלשונו לכתוב "לשמוע" תרועת שופר ,כי לשיטתו המצוה
ממקום למקום ,והלך לבית הדין אצל הרב דייויד ועוד .כל נסיעה הרב היה מקפיד בשמיעה ולא בתקיעה .הרמב"ם בשו"ת פאר הדור (סי' נא) כתב שמצות השופר
לקחת את הרבנית אתו ,אפילו שכל ראשו בתורה ,וכדאי שילמדו ממנו הרבנים. אינה התקיעה זולתי השמיעה ,ואילו תקע וסתם אזניו בתכלית הסתימות -ישים
הרבנית ישבה במלון ,יורדת ללובי ,מסתכלת וחוזרת .ביום ראשון בשעה 12 פקקים על אוזניו וילחץ חזק ולא ישמע כלום -הדין הוא שלא יצא ידי חובה ,כי
בצהרים היינו צריכים לחזור לארץ בטיסה ,ואחרי שאכלנו ארוחת בוקר ,מרן אמר, תכלית המצוה היא בשמיעה .ודימה את התקיעה לבניית סוכה ,ואת השמיעה
נתארגן ובעוד שעה נצא .באה הרבנית בטענה ,אתה הסתובבת בלונדון ונתת לישיבה בסוכה .הגע עצמך ,אדם שטרח ובנה סוכה ,4ובערב החג התעלף ,אישפזו
שיעורים ,אבל אני כל הזמן ישבתי במלון ,מה אספר לנכדים ...מה את רוצה? קח אותו בבית חולים ,ואנוס רחמנא פטריה .האם יקבל שכר על מצות סוכה?
אותי לאיזה מקום .היה שם הרב גבאי ע"ה ואמר :כבוד הרב ,יש לנו זמן עד הטיסה, מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה (קידושין מ ,).חשב לעשות מצוה ונאנס ולא
בואו נעבור בבית המלכה ונראה את חילופי המשמרות ,יש להם כזה כובע אדום עשאה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה( 5ברכות ו .וקידושין שם) .אבל בפועל לא קיים
גדול ...והרבנית תהנה .בסדר .היה לרב גבאי קשרים שם ,הודיע למי שצריך את המצוה ולא יצא ידי חובה ,כי תכלית עשיית הסוכה בשביל לשבת בה ,וכך
להודיע ,עשו לרב קתדרה מיוחדת -כיבדו ,כי הרב היה רב ראשי – והלכנו למקום תכלית תקיעת השופר בשביל לשמוע .וכמו הרמב"ם שסובר שהמצוה בשמיעה,
הזה .הם תקעו בחצוצרות גדולות ,זה בא מכאן וזה בא מכאן ,ומצדיעים ,ואחר כך כך דעת רוב הראשונים ,מהם הרמב"ן (פסחים ז ).בשם רב האי גאון ,תשובות הגאונים
עומדים דום ,ומחליפים משמרות ,והרבנית אמרה ,הנה עכשיו יש לי מה לספר (עמנואל סי' קעח ,ובשע"ת סי' רצו) ,הראבי"ה (ח"ב סי' תקלד) ,הרא"ש (פ"ד דראש השנה ס"ס י) והטור (סי'
לנכדים ...היו שם כלים מכלים שונים ,כל מיני סוגי כלי שיר ,עמדתי ליד הרב תקפה ,ותקצ"ב) ,וכתבו שנוסח הברכה הוא "לשמוע קול שופר" ,והביאו שכן משמע
ושאלתי אותו בבדיחותא :אבא ,אם יהיה אחד מהם יהודי שתוקע בשופר ,וזה בירושלמי .וכן פסק מרן השלחן ערוך (סי' תקפה ס"ב) .ואף שיש חולקים כנ"ל ,דעת
ראש השנה ,האם נוכל לצאת בזה ידי חובה? הרב חייך ,כי ברור שלא יוצא ידי הרמב"ם והרא"ש שהם שני עמודי הוראה שהמצוה בשמיעה.
חובה ,מפני שצריך תקיעה של מצוה ,וזה תקיעה לכבוד המלכה ,משום כבוד התוקע לתוך בור ודות
מלכות .6בכל אופן ,כתב החלקת יואב ,שתקיעת חש"ו היא כמו תקיעה של ו .הטור (סימן תקפה) כותב ,וקודם שיתקע יברך "לשמוע" קול שופר ,ולא "לתקוע",
הכתרה וכדומה ,שהיא לא מצוה ,ולכן לא יוצאים בשמיעתה ידי חובה. דלאו בתקיעה תליא מילתא ,אלא בשומע .והביא ראיה ,ממה שאמרו במשנה (ראש
אין הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה (קידושין מ .).מרן צמוד לדברי רבותינו ,לא סתם 3סיפר לי בחור ישיבה שעצרו ולקחו אותו לבית הסוהר ,שהטלוויזיא כל הזמן עבדה,
שיחות מוסר ,אלא מוסר לפי דעת רבותינו. הוא היה שם כמה ימים והתחנן לסוהרים שיכבו ,יש פריצות ,שומעים אפיקורסות,
6פעם הייתי אצל מלך ספרד ,ראיתי איזה כבוד עשו לו ,ואמרתי ,אם יזכה יבחין בין אני בן ישיבה -בן תורה ,לא רוצה לראות את הפריצות והדברים האלו .אבל אין עם מי
הכבוד שעושים למלך ספרד ,לבין הכבוד שיעשו לעתיד לבוא ,כשיבוא משיח צדקנו לדבר ,לא שמעו בקולו ,וכפו אותו לכך .ממש כופים אותם להיות חילוניים.
במהרה (ע' ברכות ט .):המלכה עומדת ליד המלך ונותנת יד לכל מיני אנשים מכובדים, 4עשה אותה כפי הדין ,ולא דפנות מסדינים שמתנענעים ברוח ,שאם עשה כך לא יצא
והתור שלי עוד מעט מגיע ,וכי אתן יד למלכה ,אסור לתת יד לנשים ,אבל מה אעשה, ידי חובת סוכה וברכתו לבטלה ,כמו שכתב ביחוה דעת (ח"ג סי' מו) ,אלא עשה דפנות
אם לא אתן יד יהיה בלגן .היה שם נשיא המדינה ריבלין ,ניגשתי אליו ולחשתי לו באוזן: מקרש או קרטון לפחות עשרה טפחים.
אני לא נותן יד לנשים ,חס ושלום ,זה חילול ה' ,וכדי שלא תהיה 'תקרית דיפלומטית', 5אותו משגיח שהיה לנו בישיבה קטנה ,נתן שיחה ביום כיפור ואמר ,אתם חושבים
תגיד לה שהדרך שלי ,שמי שעובר לידי מוריד את הראש ואני נותן ברכה .הוא שמח, עכשיו על האוכל של מוצאי הצום ,ונחשב לכם כאילו אכלתם ביום כיפור ...כך דיבר.
ואמר לה :תשמעי ,כשהרב יעבור תורידי את הראש והרב יברך אותך .תיאר לה כאילו חכם שלום שמע את השיחה ,וראיתי שפניו חמוצות ,עשה תנועה ביד שלא נוח לו
זה כללי הטקס ...וכך היה .עברתי ,והיא הורידה את הראש ,ובירכתי אותה :תעשי טוב בזה .במוצאי יום כיפור באתי למרן האבא וסיפרתי לו ,המשגיח דיבר ואמר ,אוי ואבוי,
ליהודים ,והמשכתי הלאה... אסור לחשוב על אוכל ,ונחשב כאילו אכלנו ...ומרן אמר ,מה פתאום ,מחשבה רעה
יוצאים בה ידי חובה ,והשומע שמע תקיעה של מצוה ,ולמה לא יצא? על כרחך שופר גזול
שיש מצוה גם בשמיעה וגם בתקיעה ,ולא יוצא ידי חובה כי חסר לו במצות יא .כתב הרמב"ם (פ"א מהל' שופר ה"ג) ,שופר הגזול -הוא בא לבית כנסת ואין לו שופר,
התקיעה. פתח את התיבה ,ומצא שם שופר של מישהו אחר שכתב על השקית "לא לגעת"
חידוש החזון איש -שתקע בו ,יצא ,שאין המצוה אלא בשמיעת הקול ,ואין בקול דין גזל .והשיג
יג .החזון איש (סי' כט אות ד) חידש ,שכיון שהתוקע לא חשב להוציא את העומד בחוץ, הראב"ד :אמר אברהם ,ואפילו יהיה בקול דין גזל ,מה בכך ,רחמנא אמר "יום
כלפיו התקיעות נחשבות תקיעות של רשות ,ולכן אף שהמצוה בשמיעה ,לא יוצא תרועה יהיה לכם" מכל מקום ,ובירושלמי (סוכה פ"ג ה"א) מבואר שזה אחד הטעמים
שיוצא בשופר גזול ,ואין זה דומה לארבעת המינים שנאמר בהם ולקחתם "לכם"
ידי חובה עד שיתכוונו שומע ומשמיע .ולעולם המצוה רק בשמיעה .כעבור שנים,
– משלכם (סוכה כז :מא ,):כי כאן תיבת "לכם" חוזרת על "יום" ולא על "תרועה" לבד.
הראיתי זאת למרן מרן ,ולמרות שידע מי זה החזון איש ,שהיה פאר הדור והדרו,
ואם הראב"ד לא חלק על הרמב"ם בדין ,בשביל מה חלק? שמעתי ממרן לפני יותר
יושר עיונו מבעית ,אין צריך לומר .אבל מיד אמר :אני לא מסכים אתו ,מהיכי תיתי
מחמישים שנה ,שכנראה חולקים בחקירה הזו ,הראב"ד סבר שהמצוה בתקיעה,
לומר שכלפי הציבור הן תקיעות של מצוה ,וכלפי העומד בחוץ אותן תקיעות הן
ולשיטתו צריך לברך לתקוע בשופר ,והרמב"ם לטעמיה אזיל שהמצוה בשמיעה,
תקיעות של רשות 8.לכן למסקנא המצוה גם בשמיעה וגם בתקיעה. ולכן נימק שאין בקול דין גזל.
"שהחיינו" ביום השני כוונת שומע ומשמיע
יד .הרב או התוקע צריך להתכונן ולדעת מה לומר לציבור לפני התקיעות ,ידפוק יב .עוד שמעתי ממרן זצ"ל לפני כחמישים שנה ,שהביא ראיה שהמצוה גם
על השלחן או התיבה ויאמר :מורי ורבותי ,יש כמה דברים שצריכים לדעת ,דבר בשמיעה וגם בתקיעה ,חוץ מדברי השאגת אריה ,ממה שכתבו הרמב"ם (פ"ב מהלכות
ראשון ,לכוין לצאת ידי חובה בברכות ולא רק במצות השופר עצמה .השנה ראש שופר ה"ד) ומרן השלחן ערוך (סימן תקפט ס"ח) ,שאם נתכוין שומע לצאת ידי חובתו ולא
השנה חל בשבת ,ותוקעים בשופר רק ביום השני ,ומברכים "לשמוע קול שופר" נתכוין התוקע להוציאו ,או שנתכוין התוקע להוציאו ולא נתכוין השומע לצאת לא
ו"שהחיינו" ביום השני .אבל בשנים אחרות ,מברכים "שהחיינו" רק ביום הראשון יצא ידי חובתו ,עד שיתכוין שומע ומשמיע .למשל דוגמא ,אדם שהתפלל בנץ
ולא ביום השני ,ומי שהזמינו אותו לתקוע אצל אשכנזים ,ויודע לתקוע כמנהגם, החמה ,7כי יש חוששים לדברי הירושלמי "מאן דדמיך בריש שתא דמיך מזליה",
ורוצים שיברך "שהחיינו" גם ביום השני כמנהגם (רמ"א סי' תר ס"ג) ,יאמר להם :שכרתם מי שישן בראש השנה מזלו ישן .הירושלמי לא נמצא לפנינו ,אך נאמנים
אותי לעשות מצוה ,ולא עבירה ,ובשבילי זו ברכה לבטלה ,כי כן הוא בדעת הראשונים (הובאו בילקו"י ימים נוראים עמ' רצט) וכן הרמ"א והגר"א (ס"ס תקפג) שהביאו כך בשם
הרמב"ם (הגהות מיימוניות פכ"ט הכ"ג אות ז ,ופ"ג אות ז) ,וכן דעת מרן (שם) שלא לברך ,וקיבלנו הירושלמי .אבל עיקר החשש הוא לישון אחר שקמים ,ולא צריך לקום לפני נץ
הוראות מרן 9.לכן אחד מהציבור יברך "שהחיינו" ,והתוקע הספרדי יזהר שלא החמה .כשהיינו גומרים את הסעודה ,עדיין לא הגיע חצות היום ,והרבנית ע"ה לא
לענות אמן ,גם מצד הפסק ,וגם מצד שלרבותיו זו ברכה לבטלה. היתה נותנת לנו לישון .ואחרי חצות מותר לישון .על כל פנים ,מי שהתפלל בנץ,
והתקיעות לא היו טובות ,כל הקולות כשרים לתקיעת שופר (ש"ע סימן תקפו סעיף ו),
ברוך הוא וברוך שמו אבל לא אויר ,ולפעמים יוצא אויר וחסר בשיעור התקיעה או השברים או
טו .עוד יאמר להם ,כיון שאתם יוצאים ידי חובה בברכות ,אל תענו "ברוך הוא התרועה ,ולא יוצאים ידי חובה .וכשגמרו את התפלה הלך לבית ,ובדרך עבר ליד
וברוך שמו" ,כי הא בהא תליא ,וכל ברכה שיוצאים בה ידי חובה ,לא עונים ברוך איזה בית כנסת ,והנה הוא שומע שעכשיו בדיוק מתחילים לתקוע בשופר .היטה
הוא וברוך שמו .השבוע הייתי באיזה חופה ,ואמרתי לחתן ,תשמע ,אני יברך ,ואל אוזן בחלון הפתוח -לא היה מזגן והיו רשאים לפתוח חלון – ...ושמע את
תענה ברוך הוא וברוך שמו .הגע עצמך ,אדם שיברך ויאמר "ברוך אתה ה' ,ברוך התקיעות ,וכיוון לצאת ידי חובה .אחרי צהרים פגש את התוקע מהמנין השני,
הוא וברוך שמו ,אלוקינו מלך העולם" וכו' ,זה הפסק ,והרי השומע כעונה ,נחשב ואמר לו :איזה תקיעות יפות ,בזכותך יצאתי ידי חובה .אמר לו התוקע ,אבל לא
לו שמברך בעצמו ,ואיך יענה ברוך הוא וברוך שמו .ומי שנהג אחרת ישנה את כיוונתי עליך .אמר השומע ,אבל עמדתי בחלון ושמעתי .אמר לו ,אני התכוונתי
המנהג ,כי כך הנכון לנהוג .בפרט לדברי האגרות משה (ח"ב חאו"ח סימן צח) שאפילו להוציא רק את מי שנמצא בבית הכנסת .על זה כתב מרן השלחן ערוך שלא יצא,
בדיעבד לא יוצא ידי חובה ,וכן נטה לומר הגאון רבי זלמן (ש"ע הרב סימן קכד סעיף ב). כי צריך שיתכוונו גם השומע וגם המשמיע .שואל מרן זצ"ל ,אם נאמר שהמצוה
והחיי אדם (כלל כ סעיף ג) נסתפק בזה .אמנם רבי חיים פלאג'י בהגדה חיים לראש בתקיעה ,מובן שיש דין שומע כעונה ,אבל אם המצוה בשמיעה ,מה איכפת לי
(דל"ח רע"ב) כתב שזה לא הפסק ,ולכן בדיעבד לא יחזור לברך ,וכמו שכתב המשנה שהש"ץ לא כיוון להוציא את העומד בחלון ,הלא אין זו תקיעה של חש"ו שאינו
ברורה (סי' קכד ס"ק כא) .אבל לכתחילה בודאי שצריך להיזהר ולא לענות ברוך הוא בר חיובא ,או תקיעה של הכתרה וכדומה ,אלא תקיעה של מצוה שכל הציבור
ברק המרא דאתרא הוא החזון איש! חשבו כאילו מרן חלילה לא מעריך את החזון 7לא חייבים להתפלל שחרית בנץ החמה ,בשלחן ערוך (סי' פט ס"א) מבואר שזה מצוה
איש ,אבל מרן הכיר אותו אישית ,וידע שהיה גדול הדור ,פאר הדור והדרו ,אבל יש לנו מן המובחר ,ומי שלומד תורה ,אברך או בחור ישיבה ,אם יקום בנץ ,כל סדר א' ירדם,
את מרן הבית יוסף ,שגם הוא היה גדול הדור וגם הוא היה פאר הדור והדרו .אבל לא או יהיה עייף ולא יבין טוב ,וצריך ללמוד בראש צלול .בעל בית שלא מחוייב לסדרי
סיפרתי על כך למרן ,בשביל מה לספר ,לסכסך בין גדולים?! אחרי הרבה שנים אחי ישיבה ,ורוצה לקום לתפלה בנץ החמה ,זה מצוה מן המובחר ,למה לא .אין זה לא
הצעיר ממני הלך וגילה למרן ,הוא היה אצל הסטייפלר וכעס ואמר כך וכך .מרן קרא חובה ,וגם בראש השנה אין חובה.
לי ,זה נכון? כן ,למה לא סיפרת לי? אמרתי ,בשביל מה אספר לך ,וכי אתה תחזור בך? לפני כ 35-שנה בישיבה אצלי ,עשינו כמו רוב הישיבות שמתפללים בראש השנה בנץ,
לא ,אתה תפחד? לא .מרן היה אמיץ לבו בגיבורים ,ואם צריך לחלוק ,היה חולק כדרכה כשהגיעו ל"עת שערי רצון" כולם נרדמו ,והיה צריך לברך "המחזיר נשמות לפגרים
של תורה ,ובדרך ארץ ,ולא פחד מאף אחד .ובשביל מה אספר לך ,שאעשה סכסוך מתים" ...ובתפלה היו עייפים ,לא ענו אמן בקול רם ולא התלהבו .לשנה אחרת אמרתי,
בינך לבינו?! אמר לי מרן ,למה לא ענית לו שבכל ארץ ישראל המרא דאתרא הוא מרן לא נקבע את התפלה בנץ ,אלא בשעה שבע ,ואיזה הבדל היה ,כולם היו ערניים,
השלחן ערוך? אמרתי ,וכי אענה ואכניס ראשי בין ההרים?! ...למרן היה מזל שבזמנו התפללו בחשק וענו אמן כמו שצריך .מרן זצ"ל ,ממה שאני זוכר שנים על גבי שנים,
לא היה מי שיכתוב לו מכתב ויתקיף אותו למה חולק ,אני קיבלתי מכתב כזה בחודשים כמעט אף פעם לא התפלל בנץ החמה ,בשנת תשי"ט ,תש"כ ,היה לו מנין של מאחרים,
האחרונים מראש ישיבה שלא בקי בהלכה ,למה חלקתי על החזון איש ,אבל קיבלנו בשעה שמונה ,וכזמן הגר"א.
הוראות מרן השלחן ערוך. 8לפני חמישים שנה אף אחד לא העז לחלוק על החזון איש ,כי היה כל כך אדם גדול
כשהייתי בחור צעיר ,הגיע לישיבה הרב רחמים נהורי אב"ד פריז שהיה גברא רבה, באמת ,גם בתורה וגם בהנהגה ,ופחדו לחלוק עליו ,והיו עושים נגד מרן השלחן ערוך
בכמה דברים שהחזון איש חלק על הש"ע .רק מרן היה לו את האומץ להורות כדעת
וראש הישיבה עשה לו ארוחת צהרים בביתו ,וביקש ממני שאבוא לומר דברי תורה,
מרן השלחן ערוך אף שלא היה כדעת החזון איש .בשנת תשל"ג מרן נתן שיעור בבית
ואמרתי חידוש בשם ר' חיים מבריסק ,בסוגיא מסכת מכות ה ע"ב הרגו נהרגין לא
כנסת עולי משהד בבני ברק ,וחלק על החזון איש בענין השיעורים ,ותהום כל העיר,
הרגו לא נהרגין .הרב נהורי אמר ,זה לא נכון! תתקשר לאבא שלך ותשאל אותו .לרב איך העז לחלוק ,אתה יודע מי זה החזון איש?! מרן ידע שיושר עיונו מבעית והוא גדול
יששכר מאיר היה טלפון ,התקשרתי למרן ואמרתי לו שאמרתי חידוש בשם ר' חיים הדור ,אבל מה זה קשור ,וכי התוספות שחלקו על רש"י לא ידעו מיהו רש"י?! ר"ת
מבריסק ,והרב נהורי חולק ומביא ראיה מכאן וראיה מכאן .אמר לי מרן ,נכון ,הרב נכדו של רש"י חלק עליו ,ובינקותו זרק מעליו את התפלין ...וכן רבי יוחנן וריש לקיש
נהורי צודק .והרחיב בראיות .כעבור שנים הוציאו חידושי ר' חיים מבריסק מהדורה נחלקו ,ועוד רבים מגדולי ישראל .אבל לא ידעו את כוחו של מרן זי"ע ,וכעסו עליו.
שניה ,ובסוף הדפיסו את גליונות החזון איש ,ושם העיר מה שמרן אמר לי בטלפון,
בחודש שבט תשל"ג נכנסתי לסטייפלר ,ובדיוק היה מזיז את המקרר הישן שהיה
כלומר שהרב זכה לכוין לדברי החזו"א ,אבל פעמים שחלק עליו כדרכה של תורה.
נשפך ממנו מים ,הייתי בחור צעיר ,ועזרתי לו ,ואמר :ימינה ,שמאלה ...לקח מגב לנגב
9וכן לגבי מקרא מגילה ,שהאשכנזים מברכים "שהחיינו" גם בלילה וגם ביום ,ולדעת את המים ,ועזרתי לו" ,עזוב תעזוב עמו" .אחר כך אמרו לו שאני הבן של מרן ,והוא
הרמב"ם (פ"א מהל' מגילה ה"ג) והשלחן ערוך (סי' תרצב ס"א) מברכים "שהחיינו" רק בלילה, כעס ,הוא לא היה שומע ,ומי שלא שומע בדרך כלל צועק ,והוא אמר בקול רם :אתה
והמברך ביום זו ברכה לבטלה. הבן של הרב עובדיה יוסף? יש לנו צרות ,למה בא לבני ברק וחולק על החזון איש ,בבני
נהנת? היה שותף בהוראת קבע או בתרומה חד פעמית להוצאת הגיליון!!!
.1הפקדה לחשבון בנק :מזרחי טפחות סניף 523 :מ.ח 225485 .ע"ש עמותת חזון עובדיה בנשר.
בחסות: .2העברה בביט 0546888382ולציין :עבור "השיעור השבועי" .3 .קישור דיגיטלי מאובטח להו"ק:
https://nedar.im/7004246ולציין :עבור "השיעור השבועי".
על כוס תה ,אסור לו לדבר עד שיטעם ,ואחר שטעם אין הפסק ומותר לדבר .וכן וברוך שמו בברכות שיוצא בהן ידי חובה .בעבר לפני עשרות שנים ,בבית כנסת
הבודק חמץ ובירך "על ביעור חמץ" ,רק אחר שהתחיל לבדוק מגירה אחת או פינה בורוכוב היו עושים הבדלה בבית הכנסת ,וכולם היו צועקים ברוך הוא וברוך שמו,
אחת בבית יכול לדבר ,וגם אז ראוי שלא ידבר ויתן לבו בבדיקה .וגם בשופר ומרן זצ"ל החדיר שלא לענות ברוך הוא וברוך שמו ,וכן במקרא מגילה ,וכן
מחמת הספק אלו תקיעות אמת ,אסור לומר וידוי בין התקיעות. בתקיעת שופר.
הריטב"א לטעמיה לא להפסיק בדיבור
כ .מרן בשו"ת יביע אומר חלק א' (חאו"ח סי' לו) כתב תשובה על כך ,ובחלק ג' (חאו"ח סי' טז .דבר שלישי ,יאמר להם לא לדבר עד סוף התקיעות של מעומד ,כי יש אנשים
לב-לד) הביא מה שכתב לו הגרי"ש אלישיב ,שהעיד על עצמו שאינו אומר את שאוהבים לפטפט ,לא יכולים לשתוק ,ויאמר להם שאסור לדבר עד סוף
הוידוי ,אבל לימד זכות על האומרים ,והביא כסיוע את הריטב"א ,ומרן מפלפל התקיעות שבקדיש תתקבל ,משום הפסק .אבל לפני כן ,כיון שמברכים "לשמוע
בדבריו .אתמול בליל שבת למדנו את הדברים של הרב אלישיב ,פתחנו את קול שופר" ,הברכה באה גם על תקיעות דמעומד ,ואיך יפסיק וידבר דברים
הריטב"א ואת הרשב"א בפנים ,ולכאורה הרב אלישיב מקשה נכון .צריך לחפש בטלים ,ורק התפלה איננה הפסק ,אלא צורך הענין ,לכן לא ידברו עד סוף
את האמת ,לא בגלל שזה אבא שלי ...אבל מצוה ליישב 10.הנה אתמול בלילה התקיעות.
כמעט לא יכולתי לישון ,בשתים וחצי בלילה אין ברירה ,צריך לישון ,עונג שבת, וידוי בין התקיעות
שינה בשבת תענוג ...בבוקר בא אלי אברך תלמיד חכם אחד ,פתח יביע אומר יז .דבר נוסף ,יאמר להם שלא לומר את הוידוי שבין התקיעות .יש סידורים
באיזה מקום ,ומרן הביא את הריטב"א ,לא נעלם ממנו ,ומסביר שהריטב"א סובר בהוצאת בקאל או מנצור או אהבת שלום ,שכתבו שבין תשר"ת לתש"ת יאמר
כמו רב האי גאון ,וכמו הזוהר הקדוש (פנחס דף רלא ע"ב) ,שהתקיעות כולן אמת, וידוי ,ובין תש"ת לתר"ת יאמר וידוי ,ויש אנשים שאומרים את הוידוי בפה ,גם הבן
ולטעמיה אזיל .אבל אנחנו פוסקים כמו הרמב"ם והרא"ש ורוב הראשונים איש חי (ש"ר פר' נצבים אות יג) כתב כך ,כי לפי דעת האר"י ז"ל (שער הכוונות צ ע"א) התקיעות
שהתקיעות מחמת הספק ,ומה יעזור הריטב"א .ראיתי מה זה "משה אמת ותורתו לא עולות לשמים אלא בצירוף הוידוי ,ואם לא מתוודה התקיעות נתקעות
אמת" ,היה נראה לי קושיא חזקה ,ובלילה אמר אחד האברכים ,אילו היו רואים בתקרה ...אבל להלכה יש לחוש להפסק ,וכמו שכתבו הגאון רבי עקיבא איגר (הובא
הגאון מליסא והגאון רבי עקיבא איגר את הריטב"א לא היו כותבים כך ,אבל בפסקים ותקנות של רע"א עמ' סג) ,הגאון מליסא בדרך חיים – הביאו להלכה המשנה ברורה
הבוקר ,ראיתי איזה סייעתא דשמיא יש למרן שהוא צודק .והלכה למעשה אין (סי' תקצב ס"ק יב) ,מחזור אהלי יעקב (דף קכג ע"א) ,מהרי"ל דיסקין (בקונטרס אחרון סי' עט) ועוד
לומר וידוי בין התקיעות. פוסקים ,שלא להפסיק ולומר וידוי בין התקיעות.
מאי בינייהו תקיעות מחמת הספק
כא .חכם בן ציון אבא שאול זצ"ל שהיה ידיד נפש של מרן זצ"ל ,חלק עליו (באול"צ יח .ואסביר ,בגמרא בראש השנה (לד ).אמרו ,התקין רבי אבהו בקסרי ,לתקוע
ח"א סי' לט ,ובח"ד פ"ה ס"ז) גם בהלכה הזו ,וסבר כן לומר וידוי .אבל אני צריך לציין מה תשר"ת שלש פעמים ,תש"ת שלש פעמים ,תר"ת שלש פעמים .הרא"ש (פ"ד דר"ה
שאמר לי פעם חכם בן ציון בכבודו ובעצמו פה אל פה ,כשהיה אצלנו בישיבת חזון סי' י) כתב בשם רב האי גאון ,שחלק מקומות תקעו תשר"ת ג' פעמים ,חלק
עובדיה ,ישבתי לידו ואמר :תגיד ,מה אתה חושב ,שאני חולק הרבה על אביך? מקומות תקעו תש"ת ג' פעמים ,וחלק מקומות תקעו תר"ת ג' פעמים ,והיה נראה
אמרתי ,אני לא חושב ,אני רואה ....הוא צחק ואמר ,תדע לך שברוב הדברים אני כחלוקה בעם ישראל ,בא רבי אבהו ותיקן שיעשו כולם אגודה אחת ויתקעו הכל,
מסכים עם אביך ,למדנו אותם יחד בצעירותנו ,אבל יש הבדל אחד ביני לבינו, כי כל התקיעות אמת .וכן דעת רבינו חננאל (ר"ה לד .).אבל הרמב"ם (פ"ג מהלכות שופר
אביך לא מתחשב במנהגים ,אלא יקוב הדין את ההר ,כך ההלכה! אולם כשאני הלכה ב) כתב :תרועה זו האמורה בתורה " -יום תרועה יהיה לכם" ,נסתפק לנו בה
רואה מנהג ,אני ממשכן את נפשי ליישב את המנהג ,אבל בעצם אני לא חולק ספק לפי אורך השנים ורוב הגלויות ,ואין אנו יודעין היאך היא ,אם היא "גנוחי גנח"
עליו ,אלא שהמנהג כך. -שברים ,או "ילולי יליל" -תרועה ,או שניהם יחד -שברים ותרועה ,שכך דרך
מי משנה מנהגים הדואג מתאנח תחלה ואחר כך מילל ,לפיכך אנו עושים הכל .והטעם משום
שספק דאורייתא לחומרא .ובגמרא (שם) מבואר ,שעל כל תרועה תוקעים תקיעה
כב .הריב"ש (סי' מד ,קכב ,שפח ,שפט ,שצ) כותב ,שגדול בעיר שדבריו נשמעים יכול לשנות פשוטה לפניה ותקיעה פשוטה לאחריה ,ונלמד מהפסוקים שנאמרו על היובל
מנהג .והרי גם הבן איש חי שינה מנהגים (ע' יבי"א ח"י חאו"ח סי' כא אות ח) ,וגם מרן שינה "והעברת שופר תרועה" (ויקרא כה ,ט)" ,תעבירו שופר" (שם) .נמצא שתקנת האמורא
דברים לטובה .אני זוכר כשהיינו ילדים ,כל הציבור אמר וידוי בין התקיעות ,ומרן רבי אבהו לתקוע שלושים קולות ,היא מחמת הספק מהי תרועה ,וכן דעת רבי
שינה ודבריו התקבלו ,מי שיש בו יראת שמים דבריו נשמעים (ברכות ו .):מרן כתב ישעיה מטראני הראשון (ר"ה שם) ,התוספות (ר"ה לג ):בשם רבינו תם ,הריטב"א (ר"ה
את ספריו לשם שמים ,11ואנחנו צריכים להנחיל לציבור את מורשת מרן ,את לד ,).הר"ן (שם) ,הרשב"א (שם) ,הסמ"ג (עשין מב דקי"ח ע"ד) ,המאירי (ר"ה לד ,).בעל הדברות
ההלכות לפי דעת מרן השלחן ערוך .בילקוט יוסף (ימי"נ עמ' שסא) הבאנו את כל (הל' שופר דף ק ע"א) ,בעל העיטור (הל' שופר ד"ק ע"ד) ,האור זרוע (ח"ב סימן רסט) ,שבלי הלקט
הטענות של חכם בן ציון ,הוא טוען טוב ,היה מגדולי הדור שלנו ,והבאנו את (סימן שא) ,ועוד ,שכל השלושים קולות הינם מחמת הספק .וכן פסק מרן השלחן
טענותיו והשבנו על הכל ,דבר דבור על אופניו. ערוך (סימן תקצ סעיף ב).
בסיכום בין הברכה לטעימה
כג .למסקנת הדברים ,כל ש"ץ או תוקע יבוא לבית כנסת ויזהיר את הציבור על יט .אדם שבירך "לשמוע קול שופר" ותקע תשר"ת תשר"ת תשר"ת ,לפי
ששת הדברים הללו ,א .לכוין לשם מצוה -מצוות צריכות כוונה .ב .שיכוונו גם הרמב"ם וסיעתו יש ספק אם התחיל במצוה או לא ,כי אולי תש"ת או תר"ת זה
בברכות מדין שומע כעונה .ג .לכוין לצאת בתקיעה מדין שומע כעונה ,כי המצוה התקיעות ,וגם אם תקע תש"ת תש"ת תש"ת ,אולי תר"ת זה התקיעות ,וכשהש"ץ
גם בתקיעה וגם בשמיעה .ד .שלא יענו ברוך הוא וברוך שמו בברכות .ה .שלא בירך כאילו כולם בירכו ,ואיך יפסיקו בדיבור בין הברכה למצוה ,לכן אסור לדבר
יאמרו וידוי בין התקיעות .ו .שלא לדבר עד סוף התקיעות. עד שיצאו ידי חובה בודאי .למה הדבר דומה ,אדם שבירך "שהכל נהיה בדברו"
11סיפר לי אחי רבי משה ,שפעם שאלו את מרן ,למה הספרים של פלוני הולכים, 10לפעמים מרן היה קורא לי ,תשמע ,הקשו עלי קושיא כזו וכזו ,אני עכשיו לא בסוגיא,
והספרים של פלוני לא הולכים? ומרן ענה ,זה כתב לשם שמים וזה כתב להתגדל ושלא תשב למען ה' ותיישב אותי ,אני טרחתי על הספרים שלי בעשר אצבעותיי ,וכי אני
לשמה. מוציא מהשרוול?! והייתי יושב וב"ה מיישב.
