gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

השיעור השבועי - הרב יצחק יוסף · Hashiur Hashvu'ey - Harav Yitzchok Yosef — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: השיעור השבועי - הרב יצחק יוסף · Hashiur Hashvu'ey - Harav Yitzchok Yosef

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

השיעור השבועי - הרב יצחק יוסף · Hashiur Hashvu'ey - Harav Yitzchok Yosef — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון מס' ‪559‬‬ ‫‪20:31‬‬ ‫‪19:42‬‬ ‫‪18:52‬‬ ‫‪20:28‬‬ ‫‪19:40‬‬ ‫‪18:51‬‬ ‫‪20:31‬‬ ‫‪19:42‬‬ ‫‪18:53‬‬ ‫כותב ועורך השיעור‪:‬‬ ‫‪20:29‬‬ ‫‪19:41‬‬ ‫‪18:51‬‬ ‫הרב דביר פרץ שליט"א‬ ‫כי תבוא | ט"ז אלול תשפ"ו‬ ‫התוקע ידע לתקוע‪ ,‬יהיה בקי בהלכות‪ ,‬וירא שמים‪ .‬תוקע שהוא מציל בחוף של נשים‪ .‬אם‬ ‫מצות שופר בתקיעה או בשמיעה‪ ,‬ונפקא מינה‪ .‬תקיעה של רשות‪ .‬שופר גזול‪ .‬כוונת שומע‬ ‫ומשמיע‪ .‬תפלת נץ בר"ה‪ .‬שינה ביום ראש השנה‪" .‬שהחיינו" על שופר ביום השני‪ .‬לדעת את‬ ‫גדלות החזון איש‬ ‫אחת ‪ -‬טו טו טו‪ .‬ואם צריך שהשברים והתרועה יהיו בנשימה אחת‪ ,‬נחלקו‬ ‫תוקע שיודע לתקוע‬ ‫הפוסקים מערכה לקראת מערכה‪ ,‬ולהלכה בתקיעות של מיושב תוקעים בנשימה‬ ‫א‪1 .‬בעוד כשבועיים ראש השנה‪ ,‬ועכשיו זה הזמן שמחפשים חזנים ותוקעים‬ ‫אחת‪ ,‬ובתקיעות של מעומד בשתי נשימות‪ .‬ושיעור התרועה ט' כוחות‪ ,‬ואם עושה‬ ‫לראש השנה‪ ,‬כתב הרשב"א (בתשו' סי' תנ וסי' תרצא)‪ ,‬שעדיף בתשלום מאשר שיבואו‬ ‫יותר שיעשה‪ ,‬אבל שלא יפחות מזה‪ .‬לכן יסכמו עם התוקע שילמד היטב את‬ ‫בחינם‪ ,‬כדי למנוע שכל אחד יקפוץ ויאמר שהוא רוצה להיות חזן‪ ,‬אבא שלו‬ ‫ההלכות‪.‬‬ ‫שנפטר עשה אותו יתום‪ ,‬לא עשה אותו חזן‪ ...‬כאשר משלמים כסף‪ ,‬בוחרים את‬ ‫ירא שמים‬ ‫החזן הטוב והירא שמים‪ ,‬וגם התוקע צריך להיות ירא שמים‪ ,‬אבל דבר ראשון‬ ‫ב‪ .‬וכן יבדקו שהוא ירא שמים‪ ,‬ומכלל זה ששומע לקול חכמים‪ ,‬וכן שלא עובד‬ ‫שיהיה תוקע‪ 2.‬אם שנים יודעים לתקוע‪ ,‬יעדיף את התלמיד חכם‪ ,‬אבל קודם כל‬ ‫כמציל בבריכה מעורבת ואומר‪ :‬אני צריך פרנסה וזה פיקוח נפש להציל‪ ,‬אבל רק‬ ‫שידע לתקוע‪ .‬וכיון שמשלמים לו כסף ‪ -‬אולי אלף דולר ‪ -‬יוכלו להתנות אתו‬ ‫אם אדם רואה אשה טובעת בים‪ ,‬קופץ ומציל אותה‪ ,‬אך אסור ללכת למקום כזה‪.‬‬ ‫שיעבור על כל ההלכות מילקוט יוסף‪ ,‬במשנה ברורה אין הרבה פרטים‪ ,‬ובילקוט‬ ‫וכן אסור לעבוד כמציל בים‪ ,‬ביום של נשים‪ ,‬שהרי אסור להן ללכת שלא בצניעות‬ ‫יוסף הרחבנו הרבה‪ .‬צריך לדעת כמה שיעור תקיעה‪ ,‬וצריך להתאמן על כך‪,‬‬ ‫ולהכשיל את המציל או את מוכר הקרטיבים‪ .‬ואם עובד במקום כזה‪ ,‬הוא פסול‬ ‫שהתקיעה של תשר"ת תהיה ארוכה כמו ח"י כוחות‪ ,‬ותקיעה של תש"ת ט' כוחות‪.‬‬ ‫מלהיות תוקע או שליח ציבור‪ .‬וכן אם יש לו בבית טלוויזיא‪ ,‬אי אפשר שלא יראה‬ ‫האם צריך לתקוע בנשימה אחת או לא? קודם כל את השברים עושים בנשימה‬ ‫יוסף‪ .‬היום הוא אחד הכוחות החזקים ביותר שמקרבים את עם ישראל‪ .‬הקב"ה יתן לו‬ ‫‪ 1‬מדברי הרב יגאל כהן שליט"א‪ :‬ברשות מורנו ורבנו מרן שליט"א‪ ,‬בסוף השבוע היתה‬ ‫כוח ובריאות שעוד יעלה מעלה מעלה‪ ,‬יפיץ תורה ברבים‪.‬‬ ‫לי שמחה גדולה‪ ,‬עשינו סעודת מצוה‪ ,‬כי לפני כן הייתי במתח גדול‪ ,‬וגם אני הקטן‬ ‫כפי שהזכיר‪ ,‬הוא עושה בכל כמו דעת מרן זי"ע‪ ,‬ויודע שמי לנו גדול ממרן‪ .‬בליל שבת‬ ‫עשיתי כמה פעולות כדי שבעזרת ה' יתגשם החלום‪ ,‬שמורנו ורבנו הוא זה שינהיג‬ ‫עברתי על תשובה של אחד מגדולי הדור שחלק על מרן באיזה הלכה‪ ,‬ומביא ריטב"א‬ ‫אותנו‪ .‬מה אני ומה חיי שאני זוכה לשבת ליד מרן‪ .‬ואני אומר מילים היוצאות מן הלב‪,‬‬ ‫מפורש כמותו‪ ,‬והיה נראה קשה שלכאורה מרן זצ"ל פסק דלא כהריטב"א‪ ,‬איך יתכן‪,‬‬ ‫שהשבוע כל כך התרגשתי‪ ,‬ישתבח שמו ויתעלה כסא הדרו‪ ,‬שנתן לנו כתר יפה כזה‪,‬‬ ‫ומה יענה? ישבנו עם כמה אברכים עד שתים וחצי בלילה ולא היה לנו תירוץ‪ .‬בבוקר‬ ‫שמלא בתורה ומלא באהבת ישראל‪ ,‬והוא מנהיג אותנו‪ ,‬וינהיג אותנו עד ביאת גואל‬ ‫בא אלי אברך אחד‪ ,‬פותח לי יביע אומר‪ ,‬ומראה לי שהרב הקשה את הקושיא הזו‪,‬‬ ‫צדק ועד בכלל‪ ,‬ואני מודה לבורא עולם שאנו יוצאים לדרך מלאה בדברים טובים‬ ‫והרב תירץ כל כך יפה‪ ,‬עד שהקושיא פשוט לא מתחילה‪ .‬מי שצמוד להלכות של מרן‪,‬‬ ‫להגדיל את שמו יתברך‪.‬‬ ‫תורת אמת בפיהו‪ .‬פעם מרן אמר לי‪ ,‬אני טרחתי על יביע אומר בעשר אצבעותיי‪,‬‬ ‫ברצוני לומר לכל הרבנים העוסקים בקודש‪ ,‬ראיתי סקר שכיום ‪ 52%‬בחורים מגיל ‪18‬‬ ‫ובאים אנשים וחולקים עלי מהר‪ .‬הרב יגאל הולך בדרך של מרן‪ ,‬לפי ההלכות של מרן‪,‬‬ ‫עד ‪ ,26‬שומרים שבת בארץ ישראל‪ ,‬בין מיליון וחמש מאות למיליון ושמונה מאות‬ ‫יזכה לזכות את הרבים ולעשות עוד כהנה וכהנה‪ ,‬כתיבה וחתימה טובה‪ ,‬שנה טובה‬ ‫איש‪ .‬איך אפשר להוכיח לקב"ה שאתה אוהב אותו? כותב הרמב"ם (ספר המצוות מ"ע ג)‪,‬‬ ‫ומבורכת‪.‬‬ ‫על ידי שתבוא אליו עם עוד כמה נשמות טהורות של יהודים שגרמת להם שישמרו‬ ‫‪ 2‬לפני מעל ששים שנה בישיבת פורת יוסף בקטמון‪ ,‬היו שם חכם שלום והרב בעדני‪,‬‬ ‫שבת‪ ,‬יניחו תפלין‪ ,‬יעשו מצוות ומעשים טובים‪ .‬אשריו ואשרי חלקו (ע"ע להחפץ חיים‬ ‫ובראש השנה אחד מהצוות ע"ה תקע בשופר‪ ,‬אבל לא הצליח לתקוע כמו שצריך‪,‬‬ ‫בהקדמת ספרו חומת הדת)‪.‬‬ ‫חכם שלום היה בצער‪ ,‬ראיתי עליו‪ ,‬ואחרי מוסף דפק על השלחן ושאל‪ ,‬למי יש שופר‬ ‫ב"ה שזכינו ללכת בדרכו של מרן מורנו ורבנו ועטרת ראשנו רבנו עובדיה יוסף‪,‬‬ ‫והוא יודע לתקוע? אולי הבעיה בשופר ואולי בתוקע‪ .‬הייתי בגיל ‪ 14‬ואמרתי‪ ,‬יש לי‬ ‫וממשיך דרכו יבדל לחיים טובים וארוכים מרן מנהיג הדור שליט"א‪ ,‬שאנחנו הולכים‬ ‫שופר‪ .‬הלכתי לחדר בישיבה‪ ,‬הבאתי את השופר‪ ,‬ותקעתי מאה ואחד קולות בלי‬ ‫לאורו‪ .‬ב"ה מאז היותי ילד הייתי מוחה באנשים כשהיה זלזול במרן זצ"ל‪ ,‬ועד היום אני‬ ‫טעויות‪ ,‬וכולם שמחו‪.‬‬ ‫מאמין בדרך היפה הזאת של מורנו ורבנו‪ ,‬באהבה וברוב חיבה‪ .‬אנא מכם אחיי אהוביי‪,‬‬ ‫היה אחד יהודה רפאלי ע"ה‪ ,‬שהיה מוכר בשר חלק במחנה יהודה‪ ,‬הוא היה הראשון‬ ‫תעבדו את ה' מתוך אהבה‪ ,‬ולו רק על המתנה שהוריד לעולם את מרן רבינו עובדיה‬ ‫שהתחיל למכור רק בשר חלק‪ ,‬כי היו עוד חנויות שמכרו גם כשר וגם חלק‪ ,‬ובאותו‬ ‫יוסף‪ ,‬ואת ממשיך דרכו מרן שליט"א‪ ,‬רק על זה אנחנו אמורים כל היום להלל לשבח‬ ‫סכין שחתכו את הכשר חתכו את החלק‪ ,‬אבל הוא שמע למרן והיה מוכר רק בשר‬ ‫לפאר ולרומם לבורא עולם‪ ,‬על הטוב הנפלא הזה‪ .‬נברך את מרן ברכת הדיוט‪ ,‬שימשיך‬ ‫חלק‪ ,‬וזה יותר יקר‪ ,‬לכן היתה תקופה שלא הצליח במכירות‪ ,‬ובא למרן – היה חברותא‬ ‫להנהיגנו עד ביאת גואל צדק ועד בכלל‪ ,‬ובע"ה בכל הכוח למען הגדלת התורה‪ ,‬כולנו‬ ‫של מרן בימי הצעירות – ואמר לו‪ ,‬אני רוצה להפסיק למכור בשר‪ ,‬ואחפש עבודה‬ ‫חיילים למען התורה הקדושה‪ ,‬ונזכה לשמח את הקב"ה בוראנו אוהבנו שמחה‬ ‫אחרת‪ .‬הרב חיזק אותו‪ ,‬תחכה בסבלנות והכל יהיה בסדר‪ .‬בתקופה ההיא הרב חיפש‬ ‫אמיתית‪ .‬אמן ואמן‪.‬‬ ‫למסור שיעורים בשכונת מקור ברוך‪ ,‬מחנה יהודה‪ ,‬קטמונים‪ ,‬ודיבר שיקנו בשר חלק‬ ‫במחנה יהודה‪ ,‬והחדיר לציבור שבשר כשר בשבילנו הוא ספק טרף או טרף‪ ,‬בפרט‬ ‫דברי מרן שליט"א‪ :‬חזק וברוך לרב הגדול הגאון רבי יגאל כהן‪ ,‬חבר מועצת הרבנות‪,‬‬ ‫היום שאת כל הספיקות מעבירים לכשר‪ ,‬ואת המאה אחוז מעבירים לחלק‪ .‬הוא שמע‬ ‫עוד נשמע עליו דברים טובים‪ ,‬ועוד יעלה מעלה מעלה‪ .‬בן פורת יוסף‪ ,‬הרב נבחן‬ ‫למרן‪ ,‬ואחר כך אמר לו‪ ,‬כבוד הרב‪ ,‬ב"ה יש לי פרנסה ברווח‪.‬‬ ‫בבחינות לדיינות על כל אבן העזר וחושן משפט‪ ,‬וקיבל כושר לדיינות בלי פרוטקציה‪,‬‬ ‫הלכתי אליו וביקשתי ממנו‪ ,‬שיביא לי קרן של אייל ‪ -‬כל השופרות כשרים חוץ משל‬ ‫יש שנתנו בעבר כושר לרב עיר בלי שום בחינות‪ ,‬אבל הוא נבחן על הכל‪ .‬והוא יושב‬ ‫פרה‪ ,‬ושופר של אייל מצוה מן המובחר (ר"ה כו‪ .‬ש"ע סי' תקפו ס"א) – כי אני רוצה לעשות‬ ‫ועוסק בתורה‪ ,‬ומרביץ תורה ברבים‪ .‬פעם לקח אותי לאיזה עצרת שעשה‪ ,‬הלכתי אתו‬ ‫שופר‪ .‬ואכן עשיתי שופר‪ .‬וזה השופר שתקעתי בו בישיבה‪.‬‬ ‫ביחד‪ ,‬ולא האמנתי‪ ,‬היו שם אלף או אלפיים איש‪ ,‬והוא מושך ומרתק אותם‪ .‬בן פורת‬ ‫לתגובות וכן לקבלת הגיליון במייל‪d95872@gmail.com :‬‬ ‫השנה כז‪ ,):‬התוקע לתוך בור ודות‪ ,‬אם קול שופר שמע יצא‪ ,‬ואם קול הברה שמע לא‬ ‫פריצות וסרטי תועבה‪ ,3‬וגם אם יש לו זקן ופאות‪ ,‬הוא פסול מלהיות ש"ץ‪ .‬וכן אם‬ ‫יצא‪ .‬כגון אדם שתקע לתוך מקלט בלי רהיטים‪ ,‬ושמע רק הד של קול השופר‪ ,‬לא‬ ‫יש לו טלפון לא כשר וידוע שרואה סרטי תועבה‪ ,‬נפסל מלהיות ש"ץ‪ ,‬אלא אם כן‬ ‫יצא ידי חובה‪ ,‬אבל אם שמע את קול השופר ממש יצא‪ .‬ואם המצוה בתקיעה‪,‬‬ ‫הוא מסונן‪ ,‬ויש לו את המכשיר רק לצורך העבודה‪ ,‬ובשאר הזמן יש לו טלפון כשר‪.‬‬ ‫מדוע לא יצא כששמע קול הד‪ ,‬הלא סוף סוף הוא תקע‪ ,‬אלא ודאי שהמצוה‬ ‫כי צריך להיות תוקע וש"ץ ירא שמים‪.‬‬ ‫בשמיעה‪.‬‬ ‫מצוה בשמיעה או בתקיעה‬ ‫קושיית השאגת אריה‬ ‫ג‪ .‬במצות תקיעת שופר יש חקירה ידועה‪ ,‬האם המצוה לתקוע‪ ,‬או המצוה לשמוע‪,‬‬ ‫ז‪ .‬השאגת אריה (סימן ו) מקשה‪ ,‬לדעת האומרים שהמצוה היא לשמוע קול שופר‪,‬‬ ‫ויש בזה הרבה נפקא מינה‪ .‬קודם כל נפקא מינה אחת פשוטה‪ ,‬איך הציבור יוצא‬ ‫ומכללם הרמב"ם והטור‪ ,‬הלא אמרו במשנה (ר"ה לב‪ :):‬המתעסק לא יצא‪ ,‬והשומע‬ ‫ידי חובה‪ ,‬האם בעצם הדבר ששומעים את קול השופר יוצאים ידי חובה‪ ,‬או‬ ‫מן המתעסק לא יצא‪ .‬ועוד אמרו (כט‪ ).‬חש"ו ‪ -‬חרש – אפילו הוא פיקח ונתחרש‬ ‫שמדין שומע כעונה יוצאים ידי חובת התקיעה‪ ,‬כמו שרגילים לצאת בקידוש‬ ‫מאיזה פגז ‪ -‬שוטה וקטן – אפילו הוא בגיל ‪ 13‬פחות כמה ימים ‪ -‬אין מוציאים את‬ ‫ובהבדלה‪ ,‬גם כאן נחשב כאילו כל הציבור תוקעים‪ .‬ולפי צד זה שהמצוה בתקיעה‪,‬‬ ‫הרבים ידי חובתם‪ ,‬זה הכלל‪ ,‬כל שאינו מחויב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי‬ ‫מן הדין כל אחד ואחד היה צריך להביא שופר בכיס ולתקוע‪ ,‬אך יוצא מדין שומע‬ ‫חובתם‪ .‬והשאלה‪ ,‬אם המצוה בתקיעה‪ ,‬אני יכול להבין שצריך לצאת ידי חובה‬ ‫כעונה‪ ,‬ואף שזה לא דיבור אלא כוח היוצא מן האדם‪ ,‬החידוש שגם בזה יוצאים‬ ‫מדין שומע כעונה‪ ,‬וכמו שחש"ו לא מוציאים ידי חובת קידוש והבדלה‪ ,‬כי הם לא‬ ‫ידי חובה מדין שומע כעונה‪ .‬כך דעת רב יהודאי גאון (הובא במחזור ויטרי עמ' שפח) ורבינו‬ ‫בר חיובא‪ ,‬כך בתקיעת שופר‪ .‬אבל אם המצוה בשמיעה‪ ,‬מה אכפת לי מי תוקע‪,‬‬ ‫חננאל (הובא ברא"ש פ"ד דר"ה ס"י) ‪ -‬יש גורסים שהוא ר"ת‪ .‬אבל אם המצוה בשמיעה‪ ,‬לא‬ ‫העיקר ששומע קול של שופר?! מכאן מוכיח השאגת אריה‪ ,‬שיש מצוה בתקיעה‪.‬‬ ‫צריך לכוין ידי חובה מדין שומע כעונה‪ ,‬כי בעצם מה ששומעים יוצאים ידי חובה‪.‬‬ ‫ויש בזה נפקא מינה לעוד כמה דברים‪.‬‬ ‫תירוץ החלקת יואב‬ ‫נוסח הברכה‬ ‫ח‪ .‬בשו"ת חלקת יואב (סימן לג) – מגדולי האחרונים – וכן הגאון מסוכוטשוב בעל‬ ‫האגלי טל בשו"ת אבני נזר (או"ח סימן תלט אות ג)‪ ,‬מיישבים את קושיית השאגת אריה‪,‬‬ ‫ד‪ .‬לכאורה מנוסח הברכה "אשר קדשנו וכו' לשמוע קול שופר"‪ ,‬יש להוכיח‬ ‫שהמצוה בשמיעה‪ .‬אבל זה לא מוכרח‪ ,‬כי רבינו זרחיה הלוי בעל המאור (ראש השנה י‬ ‫שלעולם המצוה בשמיעה‪ ,‬ומה שלא יוצאים ידי חובה מתקיעה של חרש שוטה‬ ‫וקטן‪ ,‬כי המצוה היא לשמוע קול של מצוה‪ ,‬וחש"ו שאינם בר חיובא‪ ,‬אינם‬ ‫ע"ב מדפי הרי"ף) כתב‪ ,‬שבזמן התלמוד לא היו מברכים על תקיעת השופר כלל‪ ,‬כי לא‬ ‫משמיעים קול של מצוה‪.‬‬ ‫היו תקיעות מיושב אחר קריאת התורה ותקיעות מעומד‪ ,‬אלא תקעו רק באמצע‬ ‫תפלת מוסף‪ ,‬וכיון שאי אפשר להפסיק ולברך באמצע התפלה‪ ,‬תקעו בשופר בלי‬ ‫תקיעה של הכתרה‬ ‫לברך‪ .‬ואם כן אי אפשר לדייק מנוסח הברכה‪ ,‬שהרי היא תקנה מאוחרת‪ .‬אבל‬ ‫ט‪ .‬כאשר הכתירו את מרן לרב ראשי לתל אביב בא' בתמוז תשכ"ט‪ ,‬ארגנו בתל‬ ‫הרמב"ן (שם) חולק וסובר שגם בזמנם היו מברכים באמצע עמידה‪ ,‬ואין זה הפסק‪,‬‬ ‫אביב הכתרה מיוחדת‪ ,‬ראיתי הרבה הכתרות מאז‪ ,‬אבל כמו ההכתרה הזו לא היה‪.‬‬ ‫כמו בברכת כהנים‪ ,‬שאם כהן מתפלל עמידה והגיע עם הש"ץ לברכת כהנים‪ ,‬יכול‬ ‫מרן נסע ברכב פתוח‪ ,‬ולפניו עומדים בשורות ומנופפים בדגלים‪ ,‬והיה כבוד‬ ‫לברך‪ ,‬כי אחר שכך קבעו חכמים‪ ,‬נחשב צורך ואין זה הפסק‪ .‬ולדבריו יש ללמוד‬ ‫התורה‪ .‬בשיא ההכתרה‪ ,‬כל הציבור והרבנים עמדו‪ ,‬הרב יחיא מחבוב ע"ה לקח‬ ‫מנוסח הברכה "לשמוע קול שופר" שהמצוה בתקיעה‪ .‬אבל לרב יהודאי גאון‬ ‫שופר של התימנים‪ ,‬ותקע בשופר גדול שלשים קולות‪ ,‬השופר היה חזק והוא היה‬ ‫ורבינו חננאל‪ ,‬וכן הסמ"ג (ריש הלכות שופר)‪ ,‬נוסח הברכה "לתקוע בשופר"‪ ,‬כי לשיטתם‬ ‫תוקע טוב‪ .‬זו תקיעה של הכתרה‪ .‬להבדיל לפני הרבה שנים כשהכתירו את הנשיא‬ ‫המצוה בתקיעה‪.‬‬ ‫בכנסת של הציונים‪ ...‬תקעו שם בשופר‪.‬‬ ‫דעת הרמב"ם‬ ‫משמר המלכה‬ ‫ה‪ .‬כתב הרמב"ם (פ"א מהלכות שופר ה"א)‪ :‬מצות עשה של תורה לשמוע תרועת השופר‬ ‫י‪ .‬פעם היינו בלונדון שבבריטניה‪ ,‬ומרן שהיה שם שבוע שלם‪ ,‬נתן שיעורים‬ ‫בראש השנה‪ .‬הדגיש בלשונו לכתוב "לשמוע" תרועת שופר‪ ,‬כי לשיטתו המצוה‬ ‫ממקום למקום‪ ,‬והלך לבית הדין אצל הרב דייויד ועוד‪ .‬כל נסיעה הרב היה מקפיד‬ ‫בשמיעה ולא בתקיעה‪ .‬הרמב"ם בשו"ת פאר הדור (סי' נא) כתב שמצות השופר‬ ‫לקחת את הרבנית אתו‪ ,‬אפילו שכל ראשו בתורה‪ ,‬וכדאי שילמדו ממנו הרבנים‪.‬‬ ‫אינה התקיעה זולתי השמיעה‪ ,‬ואילו תקע וסתם אזניו בתכלית הסתימות ‪ -‬ישים‬ ‫הרבנית ישבה במלון‪ ,‬יורדת ללובי‪ ,‬מסתכלת וחוזרת‪ .‬ביום ראשון בשעה ‪12‬‬ ‫פקקים על אוזניו וילחץ חזק ולא ישמע כלום ‪ -‬הדין הוא שלא יצא ידי חובה‪ ,‬כי‬ ‫בצהרים היינו צריכים לחזור לארץ בטיסה‪ ,‬ואחרי שאכלנו ארוחת בוקר‪ ,‬מרן אמר‪,‬‬ ‫תכלית המצוה היא בשמיעה‪ .‬ודימה את התקיעה לבניית סוכה‪ ,‬ואת השמיעה‬ ‫נתארגן ובעוד שעה נצא‪ .‬באה הרבנית בטענה‪ ,‬אתה הסתובבת בלונדון ונתת‬ ‫לישיבה בסוכה‪ .‬הגע עצמך‪ ,‬אדם שטרח ובנה סוכה‪ ,4‬ובערב החג התעלף‪ ,‬אישפזו‬ ‫שיעורים‪ ,‬אבל אני כל הזמן ישבתי במלון‪ ,‬מה אספר לנכדים ‪ ...‬מה את רוצה? קח‬ ‫אותו בבית חולים‪ ,‬ואנוס רחמנא פטריה‪ .‬האם יקבל שכר על מצות סוכה?‬ ‫אותי לאיזה מקום‪ .‬היה שם הרב גבאי ע"ה ואמר‪ :‬כבוד הרב‪ ,‬יש לנו זמן עד הטיסה‪,‬‬ ‫מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה (קידושין מ‪ ,).‬חשב לעשות מצוה ונאנס ולא‬ ‫בואו נעבור בבית המלכה ונראה את חילופי המשמרות‪ ,‬יש להם כזה כובע אדום‬ ‫עשאה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה‪( 5‬ברכות ו‪ .‬וקידושין שם)‪ .‬אבל בפועל לא קיים‬ ‫גדול‪ ...‬והרבנית תהנה‪ .‬בסדר‪ .‬היה לרב גבאי קשרים שם‪ ,‬הודיע למי שצריך‬ ‫את המצוה ולא יצא ידי חובה‪ ,‬כי תכלית עשיית הסוכה בשביל לשבת בה‪ ,‬וכך‬ ‫להודיע‪ ,‬עשו לרב קתדרה מיוחדת ‪ -‬כיבדו‪ ,‬כי הרב היה רב ראשי – והלכנו למקום‬ ‫תכלית תקיעת השופר בשביל לשמוע‪ .‬וכמו הרמב"ם שסובר שהמצוה בשמיעה‪,‬‬ ‫הזה‪ .‬הם תקעו בחצוצרות גדולות‪ ,‬זה בא מכאן וזה בא מכאן‪ ,‬ומצדיעים‪ ,‬ואחר כך‬ ‫כך דעת רוב הראשונים‪ ,‬מהם הרמב"ן (פסחים ז‪ ).‬בשם רב האי גאון‪ ,‬תשובות הגאונים‬ ‫עומדים דום‪ ,‬ומחליפים משמרות‪ ,‬והרבנית אמרה‪ ,‬הנה עכשיו יש לי מה לספר‬ ‫(עמנואל סי' קעח‪ ,‬ובשע"ת סי' רצו)‪ ,‬הראבי"ה (ח"ב סי' תקלד)‪ ,‬הרא"ש (פ"ד דראש השנה ס"ס י) והטור (סי'‬ ‫לנכדים‪ ...‬היו שם כלים מכלים שונים‪ ,‬כל מיני סוגי כלי שיר‪ ,‬עמדתי ליד הרב‬ ‫תקפה‪ ,‬ותקצ"ב)‪ ,‬וכתבו שנוסח הברכה הוא "לשמוע קול שופר"‪ ,‬והביאו שכן משמע‬ ‫ושאלתי אותו בבדיחותא‪ :‬אבא‪ ,‬אם יהיה אחד מהם יהודי שתוקע בשופר‪ ,‬וזה‬ ‫בירושלמי‪ .‬וכן פסק מרן השלחן ערוך (סי' תקפה ס"ב)‪ .‬ואף שיש חולקים כנ"ל‪ ,‬דעת‬ ‫ראש השנה‪ ,‬האם נוכל לצאת בזה ידי חובה? הרב חייך‪ ,‬כי ברור שלא יוצא ידי‬ ‫הרמב"ם והרא"ש שהם שני עמודי הוראה שהמצוה בשמיעה‪.‬‬ ‫חובה‪ ,‬מפני שצריך תקיעה של מצוה‪ ,‬וזה תקיעה לכבוד המלכה‪ ,‬משום כבוד‬ ‫התוקע לתוך בור ודות‬ ‫מלכות‪ .6‬בכל אופן‪ ,‬כתב החלקת יואב‪ ,‬שתקיעת חש"ו היא כמו תקיעה של‬ ‫ו‪ .‬הטור (סימן תקפה) כותב‪ ,‬וקודם שיתקע יברך "לשמוע" קול שופר‪ ,‬ולא "לתקוע"‪,‬‬ ‫הכתרה וכדומה‪ ,‬שהיא לא מצוה‪ ,‬ולכן לא יוצאים בשמיעתה ידי חובה‪.‬‬ ‫דלאו בתקיעה תליא מילתא‪ ,‬אלא בשומע‪ .‬והביא ראיה‪ ,‬ממה שאמרו במשנה (ראש‬ ‫אין הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה (קידושין מ‪ .).‬מרן צמוד לדברי רבותינו‪ ,‬לא סתם‬ ‫‪ 3‬סיפר לי בחור ישיבה שעצרו ולקחו אותו לבית הסוהר‪ ,‬שהטלוויזיא כל הזמן עבדה‪,‬‬ ‫שיחות מוסר‪ ,‬אלא מוסר לפי דעת רבותינו‪.‬‬ ‫הוא היה שם כמה ימים והתחנן לסוהרים שיכבו‪ ,‬יש פריצות‪ ,‬שומעים אפיקורסות‪,‬‬ ‫‪ 6‬פעם הייתי אצל מלך ספרד‪ ,‬ראיתי איזה כבוד עשו לו‪ ,‬ואמרתי‪ ,‬אם יזכה יבחין בין‬ ‫אני בן ישיבה ‪ -‬בן תורה‪ ,‬לא רוצה לראות את הפריצות והדברים האלו‪ .‬אבל אין עם מי‬ ‫הכבוד שעושים למלך ספרד‪ ,‬לבין הכבוד שיעשו לעתיד לבוא‪ ,‬כשיבוא משיח צדקנו‬ ‫לדבר‪ ,‬לא שמעו בקולו‪ ,‬וכפו אותו לכך‪ .‬ממש כופים אותם להיות חילוניים‪.‬‬ ‫במהרה (ע' ברכות ט‪ .):‬המלכה עומדת ליד המלך ונותנת יד לכל מיני אנשים מכובדים‪,‬‬ ‫‪ 4‬עשה אותה כפי הדין‪ ,‬ולא דפנות מסדינים שמתנענעים ברוח‪ ,‬שאם עשה כך לא יצא‬ ‫והתור שלי עוד מעט מגיע‪ ,‬וכי אתן יד למלכה‪ ,‬אסור לתת יד לנשים‪ ,‬אבל מה אעשה‪,‬‬ ‫ידי חובת סוכה וברכתו לבטלה‪ ,‬כמו שכתב ביחוה דעת (ח"ג סי' מו)‪ ,‬אלא עשה דפנות‬ ‫אם לא אתן יד יהיה בלגן‪ .‬היה שם נשיא המדינה ריבלין‪ ,‬ניגשתי אליו ולחשתי לו באוזן‪:‬‬ ‫מקרש או קרטון לפחות עשרה טפחים‪.‬‬ ‫אני לא נותן יד לנשים‪ ,‬חס ושלום‪ ,‬זה חילול ה'‪ ,‬וכדי שלא תהיה 'תקרית דיפלומטית'‪,‬‬ ‫‪ 5‬אותו משגיח שהיה לנו בישיבה קטנה‪ ,‬נתן שיחה ביום כיפור ואמר‪ ,‬אתם חושבים‬ ‫תגיד לה שהדרך שלי‪ ,‬שמי שעובר לידי מוריד את הראש ואני נותן ברכה‪ .‬הוא שמח‪,‬‬ ‫עכשיו על האוכל של מוצאי הצום‪ ,‬ונחשב לכם כאילו אכלתם ביום כיפור‪ ...‬כך דיבר‪.‬‬ ‫ואמר לה‪ :‬תשמעי‪ ,‬כשהרב יעבור תורידי את הראש והרב יברך אותך‪ .‬תיאר לה כאילו‬ ‫חכם שלום שמע את השיחה‪ ,‬וראיתי שפניו חמוצות‪ ,‬עשה תנועה ביד שלא נוח לו‬ ‫זה כללי הטקס‪ ...‬וכך היה‪ .‬עברתי‪ ,‬והיא הורידה את הראש‪ ,‬ובירכתי אותה‪ :‬תעשי טוב‬ ‫בזה‪ .‬במוצאי יום כיפור באתי למרן האבא וסיפרתי לו‪ ,‬המשגיח דיבר ואמר‪ ,‬אוי ואבוי‪,‬‬ ‫ליהודים‪ ,‬והמשכתי הלאה‪...‬‬ ‫אסור לחשוב על אוכל‪ ,‬ונחשב כאילו אכלנו‪ ...‬ומרן אמר‪ ,‬מה פתאום‪ ,‬מחשבה רעה‬ ‫יוצאים בה ידי חובה‪ ,‬והשומע שמע תקיעה של מצוה‪ ,‬ולמה לא יצא? על כרחך‬ ‫שופר גזול‬ ‫שיש מצוה גם בשמיעה וגם בתקיעה‪ ,‬ולא יוצא ידי חובה כי חסר לו במצות‬ ‫יא‪ .‬כתב הרמב"ם (פ"א מהל' שופר ה"ג)‪ ,‬שופר הגזול ‪ -‬הוא בא לבית כנסת ואין לו שופר‪,‬‬ ‫התקיעה‪.‬‬ ‫פתח את התיבה‪ ,‬ומצא שם שופר של מישהו אחר שכתב על השקית "לא לגעת"‬ ‫חידוש החזון איש‬ ‫‪ -‬שתקע בו‪ ,‬יצא‪ ,‬שאין המצוה אלא בשמיעת הקול‪ ,‬ואין בקול דין גזל‪ .‬והשיג‬ ‫יג‪ .‬החזון איש (סי' כט אות ד) חידש‪ ,‬שכיון שהתוקע לא חשב להוציא את העומד בחוץ‪,‬‬ ‫הראב"ד‪ :‬אמר אברהם‪ ,‬ואפילו יהיה בקול דין גזל‪ ,‬מה בכך‪ ,‬רחמנא אמר "יום‬ ‫כלפיו התקיעות נחשבות תקיעות של רשות‪ ,‬ולכן אף שהמצוה בשמיעה‪ ,‬לא יוצא‬ ‫תרועה יהיה לכם" מכל מקום‪ ,‬ובירושלמי (סוכה פ"ג ה"א) מבואר שזה אחד הטעמים‬ ‫שיוצא בשופר גזול‪ ,‬ואין זה דומה לארבעת המינים שנאמר בהם ולקחתם "לכם"‬ ‫ידי חובה עד שיתכוונו שומע ומשמיע‪ .‬ולעולם המצוה רק בשמיעה‪ .‬כעבור שנים‪,‬‬ ‫– משלכם (סוכה כז‪ :‬מא‪ ,):‬כי כאן תיבת "לכם" חוזרת על "יום" ולא על "תרועה" לבד‪.‬‬ ‫הראיתי זאת למרן מרן‪ ,‬ולמרות שידע מי זה החזון איש‪ ,‬שהיה פאר הדור והדרו‪,‬‬ ‫ואם הראב"ד לא חלק על הרמב"ם בדין‪ ,‬בשביל מה חלק? שמעתי ממרן לפני יותר‬ ‫יושר עיונו מבעית‪ ,‬אין צריך לומר‪ .‬אבל מיד אמר‪ :‬אני לא מסכים אתו‪ ,‬מהיכי תיתי‬ ‫מחמישים שנה‪ ,‬שכנראה חולקים בחקירה הזו‪ ,‬הראב"ד סבר שהמצוה בתקיעה‪,‬‬ ‫לומר שכלפי הציבור הן תקיעות של מצוה‪ ,‬וכלפי העומד בחוץ אותן תקיעות הן‬ ‫ולשיטתו צריך לברך לתקוע בשופר‪ ,‬והרמב"ם לטעמיה אזיל שהמצוה בשמיעה‪,‬‬ ‫תקיעות של רשות‪ 8.‬לכן למסקנא המצוה גם בשמיעה וגם בתקיעה‪.‬‬ ‫ולכן נימק שאין בקול דין גזל‪.‬‬ ‫"שהחיינו" ביום השני‬ ‫כוונת שומע ומשמיע‬ ‫יד‪ .‬הרב או התוקע צריך להתכונן ולדעת מה לומר לציבור לפני התקיעות‪ ,‬ידפוק‬ ‫יב‪ .‬עוד שמעתי ממרן זצ"ל לפני כחמישים שנה‪ ,‬שהביא ראיה שהמצוה גם‬ ‫על השלחן או התיבה ויאמר‪ :‬מורי ורבותי‪ ,‬יש כמה דברים שצריכים לדעת‪ ,‬דבר‬ ‫בשמיעה וגם בתקיעה‪ ,‬חוץ מדברי השאגת אריה‪ ,‬ממה שכתבו הרמב"ם (פ"ב מהלכות‬ ‫ראשון‪ ,‬לכוין לצאת ידי חובה בברכות ולא רק במצות השופר עצמה‪ .‬השנה ראש‬ ‫שופר ה"ד) ומרן השלחן ערוך (סימן תקפט ס"ח)‪ ,‬שאם נתכוין שומע לצאת ידי חובתו ולא‬ ‫השנה חל בשבת‪ ,‬ותוקעים בשופר רק ביום השני‪ ,‬ומברכים "לשמוע קול שופר"‬ ‫נתכוין התוקע להוציאו‪ ,‬או שנתכוין התוקע להוציאו ולא נתכוין השומע לצאת לא‬ ‫ו"שהחיינו" ביום השני‪ .‬אבל בשנים אחרות‪ ,‬מברכים "שהחיינו" רק ביום הראשון‬ ‫יצא ידי חובתו‪ ,‬עד שיתכוין שומע ומשמיע‪ .‬למשל דוגמא‪ ,‬אדם שהתפלל בנץ‬ ‫ולא ביום השני‪ ,‬ומי שהזמינו אותו לתקוע אצל אשכנזים‪ ,‬ויודע לתקוע כמנהגם‪,‬‬ ‫החמה‪ ,7‬כי יש חוששים לדברי הירושלמי "מאן דדמיך בריש שתא דמיך מזליה"‪,‬‬ ‫ורוצים שיברך "שהחיינו" גם ביום השני כמנהגם (רמ"א סי' תר ס"ג)‪ ,‬יאמר להם‪ :‬שכרתם‬ ‫מי שישן בראש השנה מזלו ישן‪ .‬הירושלמי לא נמצא לפנינו‪ ,‬אך נאמנים‬ ‫אותי לעשות מצוה‪ ,‬ולא עבירה‪ ,‬ובשבילי זו ברכה לבטלה‪ ,‬כי כן הוא בדעת‬ ‫הראשונים (הובאו בילקו"י ימים נוראים עמ' רצט) וכן הרמ"א והגר"א (ס"ס תקפג) שהביאו כך בשם‬ ‫הרמב"ם (הגהות מיימוניות פכ"ט הכ"ג אות ז‪ ,‬ופ"ג אות ז)‪ ,‬וכן דעת מרן (שם) שלא לברך‪ ,‬וקיבלנו‬ ‫הירושלמי‪ .‬אבל עיקר החשש הוא לישון אחר שקמים‪ ,‬ולא צריך לקום לפני נץ‬ ‫הוראות מרן‪ 9.‬לכן אחד מהציבור יברך "שהחיינו"‪ ,‬והתוקע הספרדי יזהר שלא‬ ‫החמה‪ .‬כשהיינו גומרים את הסעודה‪ ,‬עדיין לא הגיע חצות היום‪ ,‬והרבנית ע"ה לא‬ ‫לענות אמן‪ ,‬גם מצד הפסק‪ ,‬וגם מצד שלרבותיו זו ברכה לבטלה‪.‬‬ ‫היתה נותנת לנו לישון‪ .‬ואחרי חצות מותר לישון‪ .‬על כל פנים‪ ,‬מי שהתפלל בנץ‪,‬‬ ‫והתקיעות לא היו טובות‪ ,‬כל הקולות כשרים לתקיעת שופר (ש"ע סימן תקפו סעיף ו)‪,‬‬ ‫ברוך הוא וברוך שמו‬ ‫אבל לא אויר‪ ,‬ולפעמים יוצא אויר וחסר בשיעור התקיעה או השברים או‬ ‫טו‪ .‬עוד יאמר להם‪ ,‬כיון שאתם יוצאים ידי חובה בברכות‪ ,‬אל תענו "ברוך הוא‬ ‫התרועה‪ ,‬ולא יוצאים ידי חובה‪ .‬וכשגמרו את התפלה הלך לבית‪ ,‬ובדרך עבר ליד‬ ‫וברוך שמו"‪ ,‬כי הא בהא תליא‪ ,‬וכל ברכה שיוצאים בה ידי חובה‪ ,‬לא עונים ברוך‬ ‫איזה בית כנסת‪ ,‬והנה הוא שומע שעכשיו בדיוק מתחילים לתקוע בשופר‪ .‬היטה‬ ‫הוא וברוך שמו‪ .‬השבוע הייתי באיזה חופה‪ ,‬ואמרתי לחתן‪ ,‬תשמע‪ ,‬אני יברך‪ ,‬ואל‬ ‫אוזן בחלון הפתוח ‪ -‬לא היה מזגן והיו רשאים לפתוח חלון‪ – ...‬ושמע את‬ ‫תענה ברוך הוא וברוך שמו‪ .‬הגע עצמך‪ ,‬אדם שיברך ויאמר "ברוך אתה ה'‪ ,‬ברוך‬ ‫התקיעות‪ ,‬וכיוון לצאת ידי חובה‪ .‬אחרי צהרים פגש את התוקע מהמנין השני‪,‬‬ ‫הוא וברוך שמו‪ ,‬אלוקינו מלך העולם" וכו'‪ ,‬זה הפסק‪ ,‬והרי השומע כעונה‪ ,‬נחשב‬ ‫ואמר לו‪ :‬איזה תקיעות יפות‪ ,‬בזכותך יצאתי ידי חובה‪ .‬אמר לו התוקע‪ ,‬אבל לא‬ ‫לו שמברך בעצמו‪ ,‬ואיך יענה ברוך הוא וברוך שמו‪ .‬ומי שנהג אחרת ישנה את‬ ‫כיוונתי עליך‪ .‬אמר השומע‪ ,‬אבל עמדתי בחלון ושמעתי‪ .‬אמר לו‪ ,‬אני התכוונתי‬ ‫המנהג‪ ,‬כי כך הנכון לנהוג‪ .‬בפרט לדברי האגרות משה (ח"ב חאו"ח סימן צח) שאפילו‬ ‫להוציא רק את מי שנמצא בבית הכנסת‪ .‬על זה כתב מרן השלחן ערוך שלא יצא‪,‬‬ ‫בדיעבד לא יוצא ידי חובה‪ ,‬וכן נטה לומר הגאון רבי זלמן (ש"ע הרב סימן קכד סעיף ב)‪.‬‬ ‫כי צריך שיתכוונו גם השומע וגם המשמיע‪ .‬שואל מרן זצ"ל‪ ,‬אם נאמר שהמצוה‬ ‫והחיי אדם (כלל כ סעיף ג) נסתפק בזה‪ .‬אמנם רבי חיים פלאג'י בהגדה חיים לראש‬ ‫בתקיעה‪ ,‬מובן שיש דין שומע כעונה‪ ,‬אבל אם המצוה בשמיעה‪ ,‬מה איכפת לי‬ ‫(דל"ח רע"ב) כתב שזה לא הפסק‪ ,‬ולכן בדיעבד לא יחזור לברך‪ ,‬וכמו שכתב המשנה‬ ‫שהש"ץ לא כיוון להוציא את העומד בחלון‪ ,‬הלא אין זו תקיעה של חש"ו שאינו‬ ‫ברורה (סי' קכד ס"ק כא)‪ .‬אבל לכתחילה בודאי שצריך להיזהר ולא לענות ברוך הוא‬ ‫בר חיובא‪ ,‬או תקיעה של הכתרה וכדומה‪ ,‬אלא תקיעה של מצוה שכל הציבור‬ ‫ברק המרא דאתרא הוא החזון איש! חשבו כאילו מרן חלילה לא מעריך את החזון‬ ‫‪ 7‬לא חייבים להתפלל שחרית בנץ החמה‪ ,‬בשלחן ערוך (סי' פט ס"א) מבואר שזה מצוה‬ ‫איש‪ ,‬אבל מרן הכיר אותו אישית‪ ,‬וידע שהיה גדול הדור‪ ,‬פאר הדור והדרו‪ ,‬אבל יש לנו‬ ‫מן המובחר‪ ,‬ומי שלומד תורה‪ ,‬אברך או בחור ישיבה‪ ,‬אם יקום בנץ‪ ,‬כל סדר א' ירדם‪,‬‬ ‫את מרן הבית יוסף‪ ,‬שגם הוא היה גדול הדור וגם הוא היה פאר הדור והדרו‪ .‬אבל לא‬ ‫או יהיה עייף ולא יבין טוב‪ ,‬וצריך ללמוד בראש צלול‪ .‬בעל בית שלא מחוייב לסדרי‬ ‫סיפרתי על כך למרן‪ ,‬בשביל מה לספר‪ ,‬לסכסך בין גדולים?! אחרי הרבה שנים אחי‬ ‫ישיבה‪ ,‬ורוצה לקום לתפלה בנץ החמה‪ ,‬זה מצוה מן המובחר‪ ,‬למה לא‪ .‬אין זה לא‬ ‫הצעיר ממני הלך וגילה למרן‪ ,‬הוא היה אצל הסטייפלר וכעס ואמר כך וכך‪ .‬מרן קרא‬ ‫חובה‪ ,‬וגם בראש השנה אין חובה‪.‬‬ ‫לי‪ ,‬זה נכון? כן‪ ,‬למה לא סיפרת לי? אמרתי‪ ,‬בשביל מה אספר לך‪ ,‬וכי אתה תחזור בך?‬ ‫לפני כ‪ 35-‬שנה בישיבה אצלי‪ ,‬עשינו כמו רוב הישיבות שמתפללים בראש השנה בנץ‪,‬‬ ‫לא‪ ,‬אתה תפחד? לא‪ .‬מרן היה אמיץ לבו בגיבורים‪ ,‬ואם צריך לחלוק‪ ,‬היה חולק כדרכה‬ ‫כשהגיעו ל"עת שערי רצון" כולם נרדמו‪ ,‬והיה צריך לברך "המחזיר נשמות לפגרים‬ ‫של תורה‪ ,‬ובדרך ארץ‪ ,‬ולא פחד מאף אחד‪ .‬ובשביל מה אספר לך‪ ,‬שאעשה סכסוך‬ ‫מתים"‪ ...‬ובתפלה היו עייפים‪ ,‬לא ענו אמן בקול רם ולא התלהבו‪ .‬לשנה אחרת אמרתי‪,‬‬ ‫בינך לבינו?! אמר לי מרן‪ ,‬למה לא ענית לו שבכל ארץ ישראל המרא דאתרא הוא מרן‬ ‫לא נקבע את התפלה בנץ‪ ,‬אלא בשעה שבע‪ ,‬ואיזה הבדל היה‪ ,‬כולם היו ערניים‪,‬‬ ‫השלחן ערוך? אמרתי‪ ,‬וכי אענה ואכניס ראשי בין ההרים?!‪ ...‬למרן היה מזל שבזמנו‬ ‫התפללו בחשק וענו אמן כמו שצריך‪ .‬מרן זצ"ל‪ ,‬ממה שאני זוכר שנים על גבי שנים‪,‬‬ ‫לא היה מי שיכתוב לו מכתב ויתקיף אותו למה חולק‪ ,‬אני קיבלתי מכתב כזה בחודשים‬ ‫כמעט אף פעם לא התפלל בנץ החמה‪ ,‬בשנת תשי"ט‪ ,‬תש"כ‪ ,‬היה לו מנין של מאחרים‪,‬‬ ‫האחרונים מראש ישיבה שלא בקי בהלכה‪ ,‬למה חלקתי על החזון איש‪ ,‬אבל קיבלנו‬ ‫בשעה שמונה‪ ,‬וכזמן הגר"א‪.‬‬ ‫הוראות מרן השלחן ערוך‪.‬‬ ‫‪ 8‬לפני חמישים שנה אף אחד לא העז לחלוק על החזון איש‪ ,‬כי היה כל כך אדם גדול‬ ‫כשהייתי בחור צעיר‪ ,‬הגיע לישיבה הרב רחמים נהורי אב"ד פריז שהיה גברא רבה‪,‬‬ ‫באמת‪ ,‬גם בתורה וגם בהנהגה‪ ,‬ופחדו לחלוק עליו‪ ,‬והיו עושים נגד מרן השלחן ערוך‬ ‫בכמה דברים שהחזון איש חלק על הש"ע‪ .‬רק מרן היה לו את האומץ להורות כדעת‬ ‫וראש הישיבה עשה לו ארוחת צהרים בביתו‪ ,‬וביקש ממני שאבוא לומר דברי תורה‪,‬‬ ‫מרן השלחן ערוך אף שלא היה כדעת החזון איש‪ .‬בשנת תשל"ג מרן נתן שיעור בבית‬ ‫ואמרתי חידוש בשם ר' חיים מבריסק‪ ,‬בסוגיא מסכת מכות ה ע"ב הרגו נהרגין לא‬ ‫כנסת עולי משהד בבני ברק‪ ,‬וחלק על החזון איש בענין השיעורים‪ ,‬ותהום כל העיר‪,‬‬ ‫הרגו לא נהרגין‪ .‬הרב נהורי אמר‪ ,‬זה לא נכון! תתקשר לאבא שלך ותשאל אותו‪ .‬לרב‬ ‫איך העז לחלוק‪ ,‬אתה יודע מי זה החזון איש?! מרן ידע שיושר עיונו מבעית והוא גדול‬ ‫יששכר מאיר היה טלפון‪ ,‬התקשרתי למרן ואמרתי לו שאמרתי חידוש בשם ר' חיים‬ ‫הדור‪ ,‬אבל מה זה קשור‪ ,‬וכי התוספות שחלקו על רש"י לא ידעו מיהו רש"י?! ר"ת‬ ‫מבריסק‪ ,‬והרב נהורי חולק ומביא ראיה מכאן וראיה מכאן‪ .‬אמר לי מרן‪ ,‬נכון‪ ,‬הרב‬ ‫נכדו של רש"י חלק עליו‪ ,‬ובינקותו זרק מעליו את התפלין‪ ...‬וכן רבי יוחנן וריש לקיש‬ ‫נהורי צודק‪ .‬והרחיב בראיות‪ .‬כעבור שנים הוציאו חידושי ר' חיים מבריסק מהדורה‬ ‫נחלקו‪ ,‬ועוד רבים מגדולי ישראל‪ .‬אבל לא ידעו את כוחו של מרן זי"ע‪ ,‬וכעסו עליו‪.‬‬ ‫שניה‪ ,‬ובסוף הדפיסו את גליונות החזון איש‪ ,‬ושם העיר מה שמרן אמר לי בטלפון‪,‬‬ ‫בחודש שבט תשל"ג נכנסתי לסטייפלר‪ ,‬ובדיוק היה מזיז את המקרר הישן שהיה‬ ‫כלומר שהרב זכה לכוין לדברי החזו"א‪ ,‬אבל פעמים שחלק עליו כדרכה של תורה‪.‬‬ ‫נשפך ממנו מים‪ ,‬הייתי בחור צעיר‪ ,‬ועזרתי לו‪ ,‬ואמר‪ :‬ימינה‪ ,‬שמאלה‪ ...‬לקח מגב לנגב‬ ‫‪ 9‬וכן לגבי מקרא מגילה‪ ,‬שהאשכנזים מברכים "שהחיינו" גם בלילה וגם ביום‪ ,‬ולדעת‬ ‫את המים‪ ,‬ועזרתי לו‪" ,‬עזוב תעזוב עמו"‪ .‬אחר כך אמרו לו שאני הבן של מרן‪ ,‬והוא‬ ‫הרמב"ם (פ"א מהל' מגילה ה"ג) והשלחן ערוך (סי' תרצב ס"א) מברכים "שהחיינו" רק בלילה‪,‬‬ ‫כעס‪ ,‬הוא לא היה שומע‪ ,‬ומי שלא שומע בדרך כלל צועק‪ ,‬והוא אמר בקול רם‪ :‬אתה‬ ‫והמברך ביום זו ברכה לבטלה‪.‬‬ ‫הבן של הרב עובדיה יוסף? יש לנו צרות‪ ,‬למה בא לבני ברק וחולק על החזון איש‪ ,‬בבני‬ ‫נהנת? היה שותף בהוראת קבע או בתרומה חד פעמית להוצאת הגיליון!!!‬ ‫‪ .1‬הפקדה לחשבון בנק‪ :‬מזרחי טפחות סניף ‪ 523 :‬מ‪.‬ח‪ 225485 .‬ע"ש עמותת חזון עובדיה בנשר‪.‬‬ ‫בחסות‪:‬‬ ‫‪ .2‬העברה בביט ‪ 0546888382‬ולציין‪ :‬עבור "השיעור השבועי"‪ .3 .‬קישור דיגיטלי מאובטח להו"ק‪:‬‬ ‫‪ https://nedar.im/7004246‬ולציין‪ :‬עבור "השיעור השבועי"‪.‬‬ ‫על כוס תה‪ ,‬אסור לו לדבר עד שיטעם‪ ,‬ואחר שטעם אין הפסק ומותר לדבר‪ .‬וכן‬ ‫וברוך שמו בברכות שיוצא בהן ידי חובה‪ .‬בעבר לפני עשרות שנים‪ ,‬בבית כנסת‬ ‫הבודק חמץ ובירך "על ביעור חמץ"‪ ,‬רק אחר שהתחיל לבדוק מגירה אחת או פינה‬ ‫בורוכוב היו עושים הבדלה בבית הכנסת‪ ,‬וכולם היו צועקים ברוך הוא וברוך שמו‪,‬‬ ‫אחת בבית יכול לדבר‪ ,‬וגם אז ראוי שלא ידבר ויתן לבו בבדיקה‪ .‬וגם בשופר‬ ‫ומרן זצ"ל החדיר שלא לענות ברוך הוא וברוך שמו‪ ,‬וכן במקרא מגילה‪ ,‬וכן‬ ‫מחמת הספק אלו תקיעות אמת‪ ,‬אסור לומר וידוי בין התקיעות‪.‬‬ ‫בתקיעת שופר‪.‬‬ ‫הריטב"א לטעמיה‬ ‫לא להפסיק בדיבור‬ ‫כ‪ .‬מרן בשו"ת יביע אומר חלק א' (חאו"ח סי' לו) כתב תשובה על כך‪ ,‬ובחלק ג' (חאו"ח סי'‬ ‫טז‪ .‬דבר שלישי‪ ,‬יאמר להם לא לדבר עד סוף התקיעות של מעומד‪ ,‬כי יש אנשים‬ ‫לב‪-‬לד) הביא מה שכתב לו הגרי"ש אלישיב‪ ,‬שהעיד על עצמו שאינו אומר את‬ ‫שאוהבים לפטפט‪ ,‬לא יכולים לשתוק‪ ,‬ויאמר להם שאסור לדבר עד סוף‬ ‫הוידוי‪ ,‬אבל לימד זכות על האומרים‪ ,‬והביא כסיוע את הריטב"א‪ ,‬ומרן מפלפל‬ ‫התקיעות שבקדיש תתקבל‪ ,‬משום הפסק‪ .‬אבל לפני כן‪ ,‬כיון שמברכים "לשמוע‬ ‫בדבריו‪ .‬אתמול בליל שבת למדנו את הדברים של הרב אלישיב‪ ,‬פתחנו את‬ ‫קול שופר"‪ ,‬הברכה באה גם על תקיעות דמעומד‪ ,‬ואיך יפסיק וידבר דברים‬ ‫הריטב"א ואת הרשב"א בפנים‪ ,‬ולכאורה הרב אלישיב מקשה נכון‪ .‬צריך לחפש‬ ‫בטלים‪ ,‬ורק התפלה איננה הפסק‪ ,‬אלא צורך הענין‪ ,‬לכן לא ידברו עד סוף‬ ‫את האמת‪ ,‬לא בגלל שזה אבא שלי‪ ...‬אבל מצוה ליישב‪ 10.‬הנה אתמול בלילה‬ ‫התקיעות‪.‬‬ ‫כמעט לא יכולתי לישון‪ ,‬בשתים וחצי בלילה אין ברירה‪ ,‬צריך לישון‪ ,‬עונג שבת‪,‬‬ ‫וידוי בין התקיעות‬ ‫שינה בשבת תענוג‪ ...‬בבוקר בא אלי אברך תלמיד חכם אחד‪ ,‬פתח יביע אומר‬ ‫יז‪ .‬דבר נוסף‪ ,‬יאמר להם שלא לומר את הוידוי שבין התקיעות‪ .‬יש סידורים‬ ‫באיזה מקום‪ ,‬ומרן הביא את הריטב"א‪ ,‬לא נעלם ממנו‪ ,‬ומסביר שהריטב"א סובר‬ ‫בהוצאת בקאל או מנצור או אהבת שלום‪ ,‬שכתבו שבין תשר"ת לתש"ת יאמר‬ ‫כמו רב האי גאון‪ ,‬וכמו הזוהר הקדוש (פנחס דף רלא ע"ב)‪ ,‬שהתקיעות כולן אמת‪,‬‬ ‫וידוי‪ ,‬ובין תש"ת לתר"ת יאמר וידוי‪ ,‬ויש אנשים שאומרים את הוידוי בפה‪ ,‬גם הבן‬ ‫ולטעמיה אזיל‪ .‬אבל אנחנו פוסקים כמו הרמב"ם והרא"ש ורוב הראשונים‬ ‫איש חי (ש"ר פר' נצבים אות יג) כתב כך‪ ,‬כי לפי דעת האר"י ז"ל (שער הכוונות צ ע"א) התקיעות‬ ‫שהתקיעות מחמת הספק‪ ,‬ומה יעזור הריטב"א‪ .‬ראיתי מה זה "משה אמת ותורתו‬ ‫לא עולות לשמים אלא בצירוף הוידוי‪ ,‬ואם לא מתוודה התקיעות נתקעות‬ ‫אמת"‪ ,‬היה נראה לי קושיא חזקה‪ ,‬ובלילה אמר אחד האברכים‪ ,‬אילו היו רואים‬ ‫בתקרה‪ ...‬אבל להלכה יש לחוש להפסק‪ ,‬וכמו שכתבו הגאון רבי עקיבא איגר (הובא‬ ‫הגאון מליסא והגאון רבי עקיבא איגר את הריטב"א לא היו כותבים כך‪ ,‬אבל‬ ‫בפסקים ותקנות של רע"א עמ' סג)‪ ,‬הגאון מליסא בדרך חיים – הביאו להלכה המשנה ברורה‬ ‫הבוקר‪ ,‬ראיתי איזה סייעתא דשמיא יש למרן שהוא צודק‪ .‬והלכה למעשה אין‬ ‫(סי' תקצב ס"ק יב)‪ ,‬מחזור אהלי יעקב (דף קכג ע"א)‪ ,‬מהרי"ל דיסקין (בקונטרס אחרון סי' עט) ועוד‬ ‫לומר וידוי בין התקיעות‪.‬‬ ‫פוסקים‪ ,‬שלא להפסיק ולומר וידוי בין התקיעות‪.‬‬ ‫מאי בינייהו‬ ‫תקיעות מחמת הספק‬ ‫כא‪ .‬חכם בן ציון אבא שאול זצ"ל שהיה ידיד נפש של מרן זצ"ל‪ ,‬חלק עליו (באול"צ‬ ‫יח‪ .‬ואסביר‪ ,‬בגמרא בראש השנה (לד‪ ).‬אמרו‪ ,‬התקין רבי אבהו בקסרי‪ ,‬לתקוע‬ ‫ח"א סי' לט‪ ,‬ובח"ד פ"ה ס"ז) גם בהלכה הזו‪ ,‬וסבר כן לומר וידוי‪ .‬אבל אני צריך לציין מה‬ ‫תשר"ת שלש פעמים‪ ,‬תש"ת שלש פעמים‪ ,‬תר"ת שלש פעמים‪ .‬הרא"ש (פ"ד דר"ה‬ ‫שאמר לי פעם חכם בן ציון בכבודו ובעצמו פה אל פה‪ ,‬כשהיה אצלנו בישיבת חזון‬ ‫סי' י) כתב בשם רב האי גאון‪ ,‬שחלק מקומות תקעו תשר"ת ג' פעמים‪ ,‬חלק‬ ‫עובדיה‪ ,‬ישבתי לידו ואמר‪ :‬תגיד‪ ,‬מה אתה חושב‪ ,‬שאני חולק הרבה על אביך?‬ ‫מקומות תקעו תש"ת ג' פעמים‪ ,‬וחלק מקומות תקעו תר"ת ג' פעמים‪ ,‬והיה נראה‬ ‫אמרתי‪ ,‬אני לא חושב‪ ,‬אני רואה‪ ....‬הוא צחק ואמר‪ ,‬תדע לך שברוב הדברים אני‬ ‫כחלוקה בעם ישראל‪ ,‬בא רבי אבהו ותיקן שיעשו כולם אגודה אחת ויתקעו הכל‪,‬‬ ‫מסכים עם אביך‪ ,‬למדנו אותם יחד בצעירותנו‪ ,‬אבל יש הבדל אחד ביני לבינו‪,‬‬ ‫כי כל התקיעות אמת‪ .‬וכן דעת רבינו חננאל (ר"ה לד‪ .).‬אבל הרמב"ם (פ"ג מהלכות שופר‬ ‫אביך לא מתחשב במנהגים‪ ,‬אלא יקוב הדין את ההר‪ ,‬כך ההלכה! אולם כשאני‬ ‫הלכה ב) כתב‪ :‬תרועה זו האמורה בתורה ‪" -‬יום תרועה יהיה לכם"‪ ,‬נסתפק לנו בה‬ ‫רואה מנהג‪ ,‬אני ממשכן את נפשי ליישב את המנהג‪ ,‬אבל בעצם אני לא חולק‬ ‫ספק לפי אורך השנים ורוב הגלויות‪ ,‬ואין אנו יודעין היאך היא‪ ,‬אם היא "גנוחי גנח"‬ ‫עליו‪ ,‬אלא שהמנהג כך‪.‬‬ ‫‪ -‬שברים‪ ,‬או "ילולי יליל" ‪ -‬תרועה‪ ,‬או שניהם יחד ‪ -‬שברים ותרועה‪ ,‬שכך דרך‬ ‫מי משנה מנהגים‬ ‫הדואג מתאנח תחלה ואחר כך מילל‪ ,‬לפיכך אנו עושים הכל‪ .‬והטעם משום‬ ‫שספק דאורייתא לחומרא‪ .‬ובגמרא (שם) מבואר‪ ,‬שעל כל תרועה תוקעים תקיעה‬ ‫כב‪ .‬הריב"ש (סי' מד‪ ,‬קכב‪ ,‬שפח‪ ,‬שפט‪ ,‬שצ) כותב‪ ,‬שגדול בעיר שדבריו נשמעים יכול לשנות‬ ‫פשוטה לפניה ותקיעה פשוטה לאחריה‪ ,‬ונלמד מהפסוקים שנאמרו על היובל‬ ‫מנהג‪ .‬והרי גם הבן איש חי שינה מנהגים (ע' יבי"א ח"י חאו"ח סי' כא אות ח)‪ ,‬וגם מרן שינה‬ ‫"והעברת שופר תרועה" (ויקרא כה‪ ,‬ט)‪" ,‬תעבירו שופר" (שם)‪ .‬נמצא שתקנת האמורא‬ ‫דברים לטובה‪ .‬אני זוכר כשהיינו ילדים‪ ,‬כל הציבור אמר וידוי בין התקיעות‪ ,‬ומרן‬ ‫רבי אבהו לתקוע שלושים קולות‪ ,‬היא מחמת הספק מהי תרועה‪ ,‬וכן דעת רבי‬ ‫שינה ודבריו התקבלו‪ ,‬מי שיש בו יראת שמים דבריו נשמעים (ברכות ו‪ .):‬מרן כתב‬ ‫ישעיה מטראני הראשון (ר"ה שם)‪ ,‬התוספות (ר"ה לג‪ ):‬בשם רבינו תם‪ ,‬הריטב"א (ר"ה‬ ‫את ספריו לשם שמים‪ ,11‬ואנחנו צריכים להנחיל לציבור את מורשת מרן‪ ,‬את‬ ‫לד‪ ,).‬הר"ן (שם)‪ ,‬הרשב"א (שם)‪ ,‬הסמ"ג (עשין מב דקי"ח ע"ד)‪ ,‬המאירי (ר"ה לד‪ ,).‬בעל הדברות‬ ‫ההלכות לפי דעת מרן השלחן ערוך‪ .‬בילקוט יוסף (ימי"נ עמ' שסא) הבאנו את כל‬ ‫(הל' שופר דף ק ע"א)‪ ,‬בעל העיטור (הל' שופר ד"ק ע"ד)‪ ,‬האור זרוע (ח"ב סימן רסט)‪ ,‬שבלי הלקט‬ ‫הטענות של חכם בן ציון‪ ,‬הוא טוען טוב‪ ,‬היה מגדולי הדור שלנו‪ ,‬והבאנו את‬ ‫(סימן שא)‪ ,‬ועוד‪ ,‬שכל השלושים קולות הינם מחמת הספק‪ .‬וכן פסק מרן השלחן‬ ‫טענותיו והשבנו על הכל‪ ,‬דבר דבור על אופניו‪.‬‬ ‫ערוך (סימן תקצ סעיף ב)‪.‬‬ ‫בסיכום‬ ‫בין הברכה לטעימה‬ ‫כג‪ .‬למסקנת הדברים‪ ,‬כל ש"ץ או תוקע יבוא לבית כנסת ויזהיר את הציבור על‬ ‫יט‪ .‬אדם שבירך "לשמוע קול שופר" ותקע תשר"ת תשר"ת תשר"ת‪ ,‬לפי‬ ‫ששת הדברים הללו‪ ,‬א‪ .‬לכוין לשם מצוה ‪ -‬מצוות צריכות כוונה‪ .‬ב‪ .‬שיכוונו גם‬ ‫הרמב"ם וסיעתו יש ספק אם התחיל במצוה או לא‪ ,‬כי אולי תש"ת או תר"ת זה‬ ‫בברכות מדין שומע כעונה‪ .‬ג‪ .‬לכוין לצאת בתקיעה מדין שומע כעונה‪ ,‬כי המצוה‬ ‫התקיעות‪ ,‬וגם אם תקע תש"ת תש"ת תש"ת‪ ,‬אולי תר"ת זה התקיעות‪ ,‬וכשהש"ץ‬ ‫גם בתקיעה וגם בשמיעה‪ .‬ד‪ .‬שלא יענו ברוך הוא וברוך שמו בברכות‪ .‬ה‪ .‬שלא‬ ‫בירך כאילו כולם בירכו‪ ,‬ואיך יפסיקו בדיבור בין הברכה למצוה‪ ,‬לכן אסור לדבר‬ ‫יאמרו וידוי בין התקיעות‪ .‬ו‪ .‬שלא לדבר עד סוף התקיעות‪.‬‬ ‫עד שיצאו ידי חובה בודאי‪ .‬למה הדבר דומה‪ ,‬אדם שבירך "שהכל נהיה בדברו"‬ ‫‪ 11‬סיפר לי אחי רבי משה‪ ,‬שפעם שאלו את מרן‪ ,‬למה הספרים של פלוני הולכים‪,‬‬ ‫‪ 10‬לפעמים מרן היה קורא לי‪ ,‬תשמע‪ ,‬הקשו עלי קושיא כזו וכזו‪ ,‬אני עכשיו לא בסוגיא‪,‬‬ ‫והספרים של פלוני לא הולכים? ומרן ענה‪ ,‬זה כתב לשם שמים וזה כתב להתגדל ושלא‬ ‫תשב למען ה' ותיישב אותי‪ ,‬אני טרחתי על הספרים שלי בעשר אצבעותיי‪ ,‬וכי אני‬ ‫לשמה‪.‬‬ ‫מוציא מהשרוול?! והייתי יושב וב"ה מיישב‪.‬‬