gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

הלכה ולמעשה · Halacha Ulema'aseh — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: הלכה ולמעשה · Halacha Ulema'aseh

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

הלכה ולמעשה · Halacha Ulema'aseh — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫הלכה ולמעשה – כלי שמלאכתו לאיסור‬ ‫בס"ד – גליון ל"ה ‪ -‬סיכום חבורות על סימן שח במשנ"ב ח"ג מבית מדרש גבוה – הלכות מקוצה ‪ -‬פרשת כי תבוא‬ ‫עם הגהות הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א ‪ -‬מו"ץ בבית מדרש גבוה ובק"ק ליקוואוד יצ"ו‬ ‫א] טלטול כלי שמלאכתו לאיסור‬ ‫‪ ]1‬כל כלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטל לצורך גופו או לצורך מקומו‪( ,1‬משא"כ מוקצה מחמת חסרון כיס או מחמת גופו אסור לטלטל‬ ‫כדרכו כלל)‪.2‬‬ ‫‪ ]2‬אין להשתמש בכלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו‪/‬מקומו אם אפשר לעשות את הפעולה בכלי אחר של היתר‪( ,3‬אבל אינו צריך לחזור‬ ‫ולשאול כלי היתר משכנו‪.)4‬‬ ‫ב] דוגמאות של כלים שלמלאכתם לאיסור‬ ‫כלים חשמלים ]‪[Electric Appliances‬‬ ‫‪ ]1‬לדעת הרבה פוסקי זמנינו‪ ,‬כל כלים שהפעלתן בחשמל ]‪ [Run on Electric‬דינם ככלי שמלאכתו לאיסור‪( ,5‬ויש שמצדדים להקל‪.)6‬‬ ‫‪ ]2‬אבל שעון יד ]‪ [Watch‬יש לו דין כלי שמלאכתו להיתר‪( ,7‬ואף אם הוא אלקרוני ‪ ,Digital8‬ויש מקילים אף אם יש בו מחשב ‪.)Calculator9‬‬ ‫‪ ]3‬י"א ששעון המחובר לחשמל ]‪ [Digital plug-in clock‬יש לו דין כלי שמלאכתו לאיסור‪.10‬‬ ‫כלי המטבח ]‪[Kitchen appliances‬‬ ‫‪ ]1‬מחבות ]‪ [Pans‬וקדירות ]‪ [Pots‬ריקנות דינם ככלי שמלאכתו לאיסור‪) ,‬ולדעת הרבה פוסקי זמנינו הוא אף אם רגילים להחזיק בהם את‬ ‫התבשיל שנתבשל בהם‪.(11‬‬ ‫וע"ע בספר שלמי יהודה שכתב דאם אפשר לראות השעה בלי לחיצה‪ ,‬אף‬ ‫‪ 1‬וכמו שכתב בשו"ע סימן שח‪,‬ג וכן ביאר המשנ"ב [בס"ק א] כוונת השו"ע של‬ ‫שבלילה צריך להדליק את אור בפנים ע"י לחציה על הכפתור כדי לראות את‬ ‫'כל הכלים נטלים בשבת'‪.‬‬ ‫השעה בחושך‪ ,‬הובא [שם בהערה לט] בשם הגרי"ש אלישיב שאינו מוקצה‪ ,‬וע"ש‬ ‫‪ 2‬הכלל הוא שאסור לטלטל כל דבר שהוא מוקצה מחמת חסרון כיס אפילו‬ ‫יותר שכתב בשם הגרש"ז אוריבאך שמי שבטוח שלא יגע בכפתור מותר‬ ‫לצורך גופו או מקומו וכמו שכתב בשו"ע סימן שח‪,‬א‪ ,‬וכן אסור לטלטל כלל‬ ‫ללובשו בלילה‪ ,‬אבל מי שחושש אולי מתוך הרגלו ילחץ על הכפתור‪ ,‬עצה טובה‬ ‫כל דבר שמוקצה מחמת גופו (והיינו‪ ,‬שאין לו שום שימוש ולכן מקצה אותו מדעתו)‬ ‫היא שלא ללובשו וכ"ש שלא לישן כשהוא לובש בו‪ ,‬אבל מעיקר הדין אינו‬ ‫וכמו שכתב הרמ"א בסימן שח‪,‬ז‪.‬‬ ‫אסור‪ .‬אולם‪ ,‬בשם הגרי"י פישר הובא [שם] שאסור להשתמש בשעון זה בשבת‬ ‫אולם‪ ,‬מותר לטלטל כל דבר המוקצה 'מן הצד'‪( ,‬והיינו לטלטל דבר המותר וע"י‬ ‫שמא ילחוץ על כפתור האור‪ ,‬וחוכך להחמיר גם כשעושה היכר‪ ,‬כי בלילה לא‬ ‫זה מנדד את הדבר האסור)‪ ,‬אם הוא לצורך דבר המותר [ע' בשו"ע שט‪,‬ד] וכן מותר‬ ‫יראה את ההיכר‪.‬‬ ‫לטלטל כל דבר המוקצה ע"י גופו‪ ,‬ואפ' לצורך דבר האסור [ע' בשו"ע סימן שיא‪,‬ח‬ ‫ובשם הגר"מ פיינשטיין [בס' טלטולי שבת שאלה א] הובא דמי שחושש שמא יבא‬ ‫וכן כתב הרמ"א בסימן שח‪,‬ג]‪.‬‬ ‫ללחוץ בכפתור מוטב שישים כיסוי עליו‪.‬‬ ‫‪ 3‬משנ"ב בסימן שח ס"ק יב [וע"ש בשעה"צ ס"ק יג] ולכן כתב בארחות שבת [פרק‬ ‫‪ 9‬כך כתב בספר ארחות שבת [פרק יט‪,‬מג] והטעם משום שעיקרו של הכלי הוא‬ ‫יט‪,‬טו] דאין להשתמש בפטיש ]‪ [Hammer‬לצורך פיצוח אגוזים אם יש לו מפצח‬ ‫השעון‪ ,‬והמחשב הוא חלק טפל בו‪.‬‬ ‫אגוזים ]‪.[Nut Cracker‬‬ ‫‪ 10‬כך כתב הגר"מ פיינשטיין [באג"מ או"ח ח"ג סימן מט] וכן הובא בשם הגרי"ש‬ ‫‪ 4‬כך כתב הגר"מ פיינשטיין [באג"מ או"ח ח"ה סימן כא‪,‬יב] וכן כתב בארחות שבת‬ ‫אלישיב [בשלמי יהודה פרק ב הערה ל]‪.‬‬ ‫[פרק יט‪,‬טו]‪.‬‬ ‫‪ 11‬כתב המשנ"ב [בס"ק כ] שקדירה שמלאכתה הוא לבשל‪ ,‬ורק לפעמים‬ ‫‪ 5‬כך מבואר מהפמ"ג [סימן שלח משב"ז ס"ק ב] שכתב דשעון שאסור להעריכו‬ ‫משתמשין בה להחזיק בהם מים ופירות‪ ,‬היא בכלל כלי שמלאכתה לאיסור‪,‬‬ ‫דינו כמלאכתו לאיסור‪ ,‬וכן כתב הגר"מ פיינשטיין [באגרות משה ח"ג סימן מט]‬ ‫ומבואר כן מדברי הרשב"א [שבת דף קכג ד"ה הא דתנן] שהובא בפמ"ג [סימן שח‬ ‫שכתב וז"ל 'דיש טעם גדול לאסור לטלטל שעון חשמלי וכן מאורר המחוברים‬ ‫א"א ס"ק ט] וכתב בארחות שבת [פרק יט‪,‬לח] שאף בזמנינו הקדירות ריקנות‬ ‫לחשמל‪ ,‬דאע"ג דאין עצם מלאכתן ענין איסור דהוראת השעות וגלגול‬ ‫נחשבות כלי שמלאכתו לאיסור‪ ,‬וכן כתב בהלכות שבת בשבת [פרק כד‪,‬יז]‬ ‫המאורר אינו איסור‪ ,‬מ"מ כיון שהכח שעושה המלאכה בהם הוא באיסור ע"י‬ ‫ובספר וביום השבת [ע' שיז] וכן הובא בשם הגר"נ קרליץ [חוט שני ח"ג פרק מו‬ ‫חיבורן לחשמל‪ ,‬חשובים כלים שמלאכתם לאיסור' [וע"ש שכתב דצריך ג"כ‬ ‫ס"ק א]‪.‬‬ ‫לעשות היכר דהיינו שיכסה מקום הכפתור של המאורר כדי שיזכור שהיום שבת ולא יבא‬ ‫וע' בביה"ל [שח‪,‬ג ד"ה קרדום] שסיים בצ"ע בקדירות שדרך הכלי להשתמש הן‬ ‫להגדיל ולהקטין וכן במקום החיבור לחשמל ישים איזה דבר לסימן שלא יוכל להוציא‬ ‫לבישול והן לאיחסון המאכל‪ ,‬ורק שלאיסור משתמשין בה יותר‪ ,‬דמנלן דנעשה‬ ‫התקע מהכותל ע"ש‪ ,‬וכמו"כ מבואר מאג"מ ח"ה סימן כב‪,‬כה שדינם ככלי שמלאכתם‬ ‫מוקצה‪ ,‬דהלא ג"כ עיקרה עשויה למלאכת היתר‪ .‬וע"פ דבריו כתב בספר‬ ‫לאיסור אבל שם בסימן כג כתב שאינו מוקצה‪ ,‬וצ"ע בדעתו]‪ ,‬וכן הובא בשם הגרי"ש‬ ‫שמירת שבת כהלכתה [פרק כ‪,‬טו וע"ש הערה לז] דקדירות שהדרך לבשל בו וגם‬ ‫אלישיב [בהלכות שבת בשבת פרק כא הערה ‪ 42‬וכן בספר שבות יצחק וכן הובא בספר‬ ‫לשמור בו אוכלין‪ ,‬הויין כלי שמלאכתו לאיסור ולהיתר‪ ,‬ומותר לטלטלם‬ ‫שלמי יהודה פרק ב‪,‬הערה ב] וכן כתב בהלכות שבת בשבת [פרק כא‪,‬כ] וכן מבואר‬ ‫בשבת לכל צורך שהוא כדין כלי שמלאכתו להיתר‪.‬‬ ‫שהוא דעת הגרי"י פישר [ בהליכות אבן ישראל עמוד קנח‪ ,‬אבל ע"ש שמותר לטלטלו‬ ‫לצורך גופו או מקומו ואין לחוש שע"י הטלטול יתטלטל התקע ויבוא לידי איסור כיבוי‬ ‫אולם‪ ,‬רוב פוסקי זמנינו כתבו דאף הקדרות שהדרך ג"כ להחזיק בהם את‬ ‫והבערה] וכן כתב בספר ארחות שבת [פרק יט‪,‬ה] וכן נפסק בששכ"ה [פרק כ‪,‬טו]‪.‬‬ ‫המאכל הנתבשל בו לזמן רב‪ ,‬מ"מ נחשבים כלים שמלאכתם לאיסור [כשהם‬ ‫ריקנות ממאכל שבה] כך כתב בארחות שבת [פרק יט‪,‬לח] וכן הובא בשם הגרי"ש‬ ‫‪ 6‬צידד הגרש"ז ארויבאך [במנחת שלמה ח"א סימן ט עמ' עה] דהוי מלאכתו להיתר‬ ‫אלישיב [בשלמי יהודה פרק ו הערה יב וכן במחזה אליהו ח"ג סימן כח‪,‬א] דעיקר‬ ‫כשהוא מחובר בזרם החשמל כיון שאח"כ כשמחובר נפעל מעצמו‪ ,‬אבל בסוף‬ ‫דבריו כתב דכיון דכשאינו מחובר לחשמל חשוב מלאכתו לאיסור (כיון שאז‬ ‫תשמיש של הקדירה הוא הבישול ובגללה שומרים התבשיל שם‪ ,‬וכן הובא‬ ‫א"א להשתמש בה אא"כ עושה בה מלאכה אסורה) א"כ אין לחלק בזה וגם בשעה‬ ‫בשם בעל שו"ת אז נדברו [הגרב"י זילבר בשלמי יהודה פרק ו הערה יב] וכן כתב‬ ‫שמחובר לחשמל חשיב כלי שמלאכתו לאיסור [אבל בששכ"ה פרק יג הערה קלד‬ ‫בספר הלכות שבת בשבת [פרק כד‪ ,‬הערה ‪ ]38‬שמבואר מזה שסתם הרשב"א‬ ‫הובא בשמו להקל בזה‪ ,‬וצ"ע] וע' בספר מנחת אשר [ח"ב סימן לה] שכתב שנטיית‬ ‫דקדירה מטלטלת רק עם התבשיל שבתוכה‪ ,‬שלא דמי לכלי שמיוחד גם לדבר‬ ‫לבו להקל בזה‪ ,‬אבל כתב שמ"מ יש מקום להחמיר בזה ע"ש‪ .‬וע' בשו"ת אז‬ ‫היתר‪ ,‬כיון ששימוש ההיתר של החזקת מאכלן נובע רק מכח התשמיש של‬ ‫נדברו [ח"ח סימן לג] שמשמע שדעתו להקל בזה‪.‬‬ ‫בישול‪ ,‬וכמו"כ הובא בשם הגרי"י פישר [בהליכות א"י עמוד קנו ובהערה ‪ ]10‬דאף‬ ‫‪ 7‬בספר הלכות שבת בשבת [פרק כא הערה ‪ ]42‬כתב נקודה נחוצה שאלו מכשירים‬ ‫שהיום מצוי שמחזיקים את התבשיל בקדירה כמה ימים מ"מ דיני ככלי‬ ‫שפעם אחת מפעילים אותו ואח"כ הולך תמיד מאליו‪ ,‬כגון שעון‬ ‫שמלאכתו לאיסור משום דעיקר תשמישו הוא הבישול עצמו‪ ,‬וכעין זה כתב‬ ‫אוטומטי ]‪ [Automatic watch‬י"ל דלכל הדעות דינו כמלאכתו להיתר [שהרי‬ ‫הגר"ש וואזנר [בשו"ת שבה"ל ח"א ס' קכז] שאף בימינו הדין כן שאין הקדירה‬ ‫נחשב עשיית המלאכה כחלק מיצירת הכלי‪ ,‬ודומה לכל כלי שבתחילת עשייתו נעשה ע"י‬ ‫כלי אחסון מצד עצמה אלא שאחרי שמבשלים בה משאירים המאכל בתוכה‪,‬‬ ‫מלאכה כדי ליוצרה]‪ .‬וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בשלמי יהודה פרק ב הערה‬ ‫וכמו"כ כתב הגרפ"א פלק [במחזה אליהו ח"ג סימן כח‪,‬א] וכתב שמסתימת‬ ‫כד] דשעון יד אוטומטי כשפועל אינו מוקצה‪ ,‬וכן הובא בשם בעל השו"ת אז‬ ‫הפוסקים מבואר שכל קדירות ריקנות דינים כלי שמלאכתם לאיסור‪ ,‬וכתב‬ ‫נדברו [הגרב"י זילבר בספר שלמי יהודה פרק ב הערה כד]‪.‬‬ ‫לבאר הסברא דבעצם מעולם לא היה קונה כלי זה אם לא שהיה לו צורך לבשל‬ ‫‪ 8‬עיין בספר שלמי יהודה [פרק ב‪,‬ו] שכתב דאף אם השעון הוא‬ ‫בו‪ ,‬דכדי להחזיק את המאכל חם די בכלי פשוט‪ ,‬והסיבה שקונים קדירה הוא‬ ‫אלקטרוני ]‪ ,[Digital‬כל שאינו צריך ללחוץ על הכפתור ]‪ [Press a Button‬כדי‬ ‫הצורך לבשל בה‪ ,‬וגם מה דמחזיקים מאכלים שם נגרר מהבישול‪ ,‬ואינו‬ ‫לראות את השעה אינו מוקצה‪ ,‬וכן הובא בשם הגר"מ פיינשטיין [בטלטולי שבת‬ ‫שימוש לעצמו‪.‬‬ ‫שאלה א]‪.‬‬ ‫‪ ]2‬אבל כל זמן שיש מאכל בהקדירות‪ ,‬אינם מוקצה‪( ,12‬וי"א שזה נאמר דווקא לתבשיל שנתבשל בה‪.)13‬‬ ‫‪ ]3‬מכסה של קדירה דינה כהקדירה עצמה‪.14‬‬ ‫‪ ]4‬מקלף ירקות ]‪ [Vegetable/Potato Peeler‬יש לו דין כלי שמלאכתו לאיסור‪.15‬‬ ‫‪ ]5‬ספוג ]‪ [Sponge‬שרוחצים בו את הכלים דינו כלי שמלאכתו לאיסור‪ ,16‬ואף אם עשוי מניילון ]‪.17[Plastic‬‬ ‫צעצועי ילדים ]‪[Children Toys‬‬ ‫‪ ]1‬צעצועי ילדים ]‪ [Toys‬שעיקר תשמישם להשמעת קול שיר ]‪ ,18[Musical Toys‬דינם ככלי שמלאכתם לאיסור‪.19‬‬ ‫‪ ]2‬אבל י"א שצעצועים שתולים על מטת או עגלת התינוק ]‪ [Baby Carriage‬אינם מוקצים אף שמשמיעים קול שיר‪.20‬‬ ‫‪ ]3‬צעצועים ]‪ [Toys‬שאפשר להשמיע בה קול ע"י לחיצה ]‪ [Pressing a button‬אבל עיקרם מיועד למשחק ללא השמעת הקול (וכגון צעצועי‬ ‫משאיות וכיוצ"ב‪ ,)Toy Trucks-‬דינם ככלי שמלאכתם להתיר‪ ,21‬ומותר ליתנם לתינוק‪.22‬‬ ‫‪ ]4‬י"א דמשחק 'לגו' ]‪ [Lego‬אף שמקילים לקטנים‪ ,‬דינו ככלי שמלאכתו לאיסור לגדולים ‪ ,‬ויש מקילים בזה ‪[ .‬א]‬ ‫‪24‬‬ ‫‪23‬‬ ‫ג] כלים שכל מלאכתם לאיסור‬ ‫‪ ]1‬י"א שכלי שכל מלאכתו לאיסור (שאין תשמיש היתר כלל וכגון נר שעוה וכיוצ"ב) נחשב 'מוקצה מחמת גופו' ואין היתר לטלטלו לצורך‬ ‫גופו‪/‬מקומו‪( 25‬ויש מקילים‪[.)26‬ב]‬ ‫‪ ]2‬מאוורר וכד' ]‪ [Fan or other electric appliance‬שאיננו פועל ]‪ [That’s off‬דינו ככלי שכל מלאכתו לאיסור‪( ,27‬ויש חולקים‪.)28‬‬ ‫‪ ]3‬יש פוסק' שכתבו דמחורר חורים ]‪ ,[Hole Puncher‬שדכן ]‪ ,[Stapler‬סרט סקוטש ]‪ [Scotch Tape‬גיר ]‪ [Chalk‬מחק ]‪ ,[Eraser‬מחדד‬ ‫עפרונות ]‪ [Pencil Sharpener‬כולם נחשבים כלים שכל מלאכתם לאיסור‪29‬‬ ‫‪ ]4‬אבל עט ]‪ [Pen‬ועפרון ]‪ 30[Pencil‬וכיוצ"ב נחשבים כלים שרק עיקר מלאכתם הם לאיסור (דשייך בהם שימוש היתר להראות אותיות‬ ‫בספר)‪.‬‬ ‫הגהות הרב הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א‪:‬‬ ‫[א] נוהגים להקל בזה וכמו שהורה הגר"מ פיינשטיין זצ"ל‪.‬‬ ‫[ב] הגר"מ פיינשטיין זצ"ל הקיל בזה‪.‬‬ ‫כלי נחשב ליצרה חדשה‪ ,‬כך כתב הגרש"ז ארויבראך [בששכ"ה פרק טו‪,‬כא] אבל‬ ‫‪ 12‬כתב הרשב"א [שבת דף קכג‪ .‬ד"ה הא דתנן] על מה דאיתא בגמ' ש'מדוכה בזמן‬ ‫כתב שם להקל בקטנים עד שהגיע לגיל בר מצוה ע"ש‪ ,‬ובשם הגרי"ש אלישיב‬ ‫שיש בה שום‪ ,‬מטלטלין אותה'‪ ,‬וכתב ש'היינו טעמא משום דכיון דאין זה‬ ‫[בהלכות שבת בשבת פרק טו הערה ‪ ]80‬הובא דעכ"פ לקטנים שלא הגיעו לחינוך‬ ‫אסורה אלא מחמת מלאכה ועכשיו משמש היתר במלאכתה הרי מה שאוסרה‬ ‫בודאי יש להקל בזה וכן כתב בהלכות שבת בשבת [פרק טו‪,‬מב]‪.‬‬ ‫הוא מתירה והוה ליה כקדירה המטלטלת עם התבשיל' עכ"ל‪ .‬וכוונתו שהדין‬ ‫ויש שכתבו דכיון דמעיקר הדין נקטינן שאסור לשחק בו‪ ,‬ממילא דינם ככלי‬ ‫מוקצה בהקדירה נובע מאיסור בישול המאכלים בתוכה‪ ,‬וכשהקדירה‬ ‫שמלאכתם לאיסור ואסור לגדול לטלטלו שלא לצורך גופו או מקומו‪ ,‬כך כתב‬ ‫משתמש להחזיק בה המאכל שמותר בטלטול‪ ,‬הרי זה מתיר את טלטול‬ ‫בהלכות שבת בשבת [פרק כא‪,‬כ] וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בהלכות שבת‬ ‫הקדירה עמו מאחר שדין מוקצה של הקדירה נובע ממנה‪.‬‬ ‫בשבת פרק כא הערה ‪.]43‬‬ ‫וכן כתב להלכה במשנ"ב [ס"ק כו בסו"ד] שאם המאכל המיוחד לה מונח‬ ‫‪ 24‬כך הובא בשם הגר"מ פיינשטיין [בס' טלטולי שבת שאלה ב]‪.‬‬ ‫בהקדירה לכ"ע מותר לטלטל הכלי אגב המאכל‪ ,‬וכן כתב בארחות שבת [פרק‬ ‫‪ 25‬כן הוא דעת הפמ"ג [בא"א סימן שח ס"ק יב] וכן כתב הגרעק"א [בשבת דף מז‪.‬‬ ‫יט‪,‬לח] ובספר הלכות שבת בשבת [פרק כא‪,‬יז] וכן הוא דעת הגרפ"א פלק‬ ‫וכן על המג"א ס"ק יב] והערוך השולחן [סימן רעט‪,‬א וסימן שח סכ"ג] וכן כתב‬ ‫[במחז"א ח"ג סימן כח‪,‬ב] אבל כתב שהוא דווקא אם יש כמות חשובה אבל אם‬ ‫בארחות שבת [פרק יט‪,‬ו] וכן החמיר החזו"א בזה [סימן מד ס"ק יג] וכן הוא דעת‬ ‫הכלי ריקן ורק שאינו שטוף ויש בו קצת אוכל על הדפנות מבפנים‪ ,‬אין דרך‬ ‫הגרש"ז אויערבאך [עי' בששכ"ה פרק כח הערה פב‪ ,‬בארחות שבת שם] והגרי"ש‬ ‫לשמור כמות קטנה כזו בכדי לאכלה‪ ,‬ולכן לא מהני‪.‬‬ ‫אלישיב [עי ין בארחות שבת שם וכן בוביום השבת סימן כג הערה עו וכן הובא בהלכות‬ ‫‪ 13‬כך כתב בספר הלכות שבת בשבת [פרק כא‪,‬יז] שכן משמע מדברי המשנ"ב‬ ‫שבת בשבת פרק כ הערה ‪ 15‬וכן בספר דיני מקוצה עמוד לא] להחמיר בזה‪.‬‬ ‫[בסימן שח ס"ק כו] שכתב 'אם יש בה דבר המיוחד לה כמו שום במדוכה‬ ‫‪ 26‬דעת המשנ"ב [ בסימן שח ס"ק לד וסימן רעט בשעה"צ ס"ק ד ע"ש שכתב דאם לא‬ ‫ששוחקין בה או שמונח בקדירה קצת מהתבשיל מותר לטלטל'‪ ,‬וכן משמע ג"כ‬ ‫הדליק הנר באותה שבת מקרי כלי שמלאכתו לאיסור ומותר לטלטל לצורך גופו ומקומו]‬ ‫ממקור הדברים בדברי הרשב"א שכתב 'ועכשיו משמש היתר במלאכתה'‪.‬‬ ‫משמע שמעיקר הדין נקט כהמג"א שדעתו להקל בזה [ע' מג"א סימן שח ס"ק יח‬ ‫‪ 14‬כך כתב בששכ"ה [פרק כ‪,‬טו] וכן כתב בספר ארחות שבת [פרק יט‪,‬מ] וכן כתב‬ ‫וכן בשו"ע הרב סעיף פה שדעתם להקל בזה] וכן הובא בשם הגר"מ פיינשטיין [בספר‬ ‫בהלכות שבת בשבת [פרק כא‪,‬יז] וכן כתב במנחת שבת [סימן פח ס"ק כב] וכן‬ ‫טלטולי שבת פרק פ"ב הערה ה וכן בשאלה י' בסוף הספר וכן הובא בספר דברי חכמים‬ ‫מבואר שהוא דעת הגרי"י פישר [בהליכות אבן ישראל עמוד קנז ע"ש] וכן הובא‬ ‫שאלה ‪ ]301‬שדעתו להקל בזה‪ ,‬וכמו"כ הובא בשם הגרח"פ שיינברג [בדברי‬ ‫בשם הגרי"ש אלישיב [בוישמע משה ח"א ע' קיח]‪.‬‬ ‫חכמים שאלה ‪ ]301‬שדעתו להקל בזה‪ ,‬וע' בספר הלכות שבת בשבת [פרק כ הערה‬ ‫‪ 15‬כך כתב בספר ארחות שבת [פרק יט‪,‬עד] וכן כתב בספר שלמי יהודה [פרק ו‪,‬טו]‬ ‫‪ ]15‬שכתב שרוב אחרונים הקילו בזה‪ ,‬ושעכ"פ אם יש בו מעט שימוש היתר‬ ‫מפני שרוב תשמישו הוא לקלף תפו"א חיים ]‪ ,[Raw Potatoes‬ומיוחד לכך‪,‬‬ ‫מותר לטלטלו‪.‬‬ ‫ותפוחי אדמה חיים הם מוקצה וממילא אסור לקלפם והוי כלי שמלאכתו‬ ‫וכתב הגר"ש וואזנר [בשו"ת שבט הלוי ח"ג סימן לב] דאף שמן הדין נראה להקל‬ ‫לאיסור‪ ,‬וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בספר שלמי יהודה פרק ו הערה כז]‪.‬‬ ‫בזה‪ ,‬למעשה יש להחמיר משום הוראת החזו"א [אבל בח"י סימן נט כתב להקל‬ ‫‪ 16‬כבר כתב הפמ"ג [סימן שכ א"א ס"ק כב] שספוג שרוחצים בה כלים הוא כלי‬ ‫בה]‪.‬‬ ‫שמלאכתו לאיסור כי אסור להשתמש בו בשבת משום איסור סחיטה‪ ,‬וכן‬ ‫‪ 27‬כך כתב בארחות שבת [פרק יט‪,‬ה‪ -‬אבל לא אם מחובר הוא לשעון שבת ועתיד לפעול‬ ‫הובא בכף החיים [שם ס"ק קב]‪.‬‬ ‫בשבת שאז דיני ככלי שמלאכתו לאיסור שיש בו שימוש היתר ‪-‬ע"ש בהערה יט]‪.‬‬ ‫והובא בשם הגרי"ש אלישיב [בשלמי יהודה פרק ב הערה ד] דיש לו דין של שברי‬ ‫‪ 17‬כך הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בספר שלמי יהדוה פרק ט הערה ג] וכן כתב‬ ‫במנחת יצחק [ח"ג סימן מט]‪.‬‬ ‫כלים כיון שאינו ראוי לשימוש כשאינו פועל‪ ,‬וכעין זה כתב הגרש"ז אוריבאך‬ ‫‪ 18‬וצעצעוים שעיקר ייעודם להשמעת קול שאינו קול שיר‪ ,‬כגון רעשן ]‪[Noise‬‬ ‫[ע' בשלמי יהודה פרק ב הערה ד] שלדעת החזו"א דחבור עם החשמל אסור משום‬ ‫נסתפקו הפוסקים בדינו‪ ,‬ע' בביה"ל [סימן שלח‪,‬א ד"ה אסור] שהביא את ספיקו‬ ‫בונה שפיר חשיב כשברי כלי‪.‬‬ ‫של הפמ"ג אם כלי המיועד להשמיע קול שאינו קול שיר דינו ככשמל"א או‬ ‫‪ 28‬לדעת בעל שו"ת אז נזברו [הגרב"י זליבר] לא נתבטל זה מדין כלי [שכתב דזה‬ ‫שאינו פועל אינו משום דצריך לעשות בו איזה תיקון אלא שנתקו מזרם החשמל שלא‬ ‫ככלי שמלכתו להתיר‬ ‫יפעל] ולכן כתב [בברית עולם דף ‪ 111‬סעיף כט] שהמיקל לא הפסיד בזה‪.‬‬ ‫‪ 19‬כיון שאסור להשמיע קול שיר בכל כלי שהוא כמו שכתב בשו"ע [שלח‪,‬א] כך‬ ‫‪ 29‬כך כתב בספר הלכות מקוצה [להגרש"ב כהן שליט"א‪ -‬עמוד ‪.]174‬‬ ‫כתב בארחות שבת [פרק יט‪,‬נג]‬ ‫‪ 30‬כך הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בשלמי יהודה פרק יב הערה מג] שאינם נחשבים‬ ‫והובא בשם הגרי"ש אלישיב [בשלמי יהודה פרק ה‪,‬טו] דיש להם דין כלי‬ ‫כלים שכל מלאכתם הם לאיסור‪ ,‬כי ראוי להצביע בו על אותיות בספר‬ ‫שמלאכתו לאיסור אף אם שייכים לקטן שלא הגיע לחינוך‪.‬‬ ‫להראות לילד שמתחיל לקרוא‪ ,‬ולכן מותר לטלטלה לצורך גופו או לצורך‬ ‫‪ 20‬כך כתב בספר הקטן והליכותיו [פרק כ‪,‬פט] וכן כתב בספר שלמי יהודה [פרק‬ ‫מקומו‪ ,‬וכן כתב בספר הלכות מוקצה [לרש"ב כהן שליט"א] וכן שמענו מהגרי"א‬ ‫ה‪,‬טו] כיון שהם כלי שמלאכתו לאיסור ולהיתר‪ ,‬דעשוי ג"כ למען יפתח התינוק‬ ‫הכהן פארכהיימער שליט"א‪.‬‬ ‫את ראייתו‪.‬‬ ‫‪ 21‬כך כתב בארחות שבת [פרק יט‪,‬נג]‪.‬‬ ‫‪To receive a free weekly email, send a blank email to halachahulemasah@gmail.com‬‬ ‫‪ 22‬עיין בספק הקטן והלכותיו פרק כ הערה רצא‪.‬‬ ‫‪For Dedication opportunities contact the above email address‬‬ ‫‪ 23‬בעיקר הדין של משחק לגו‪ ,‬אף שדרך לשחק בהם בתדירות ולפרקן‬ ‫ולהרכיבן תדיר לא דמו לכלי שדרך לפרקו תמיד משום שאין זה אלא גדר‬ ‫תשמיש דהכלי כבר נעשה ופירוקו והרכבתו אינו אלא בגדר תשמיש‪ ,‬משא"כ‬ ‫במחשקים אלו שכל פעם עושה צורה חדשה ומעמידו הוי בגדר בנין לשעה דכל‬