הלכה ולמעשה · Halacha Ulema'aseh — כי תבוא (2026-08-24)

הלכה ולמעשה – כלי שמלאכתו לאיסור
בס"ד – גליון ל"ה -סיכום חבורות על סימן שח במשנ"ב ח"ג מבית מדרש גבוה – הלכות מקוצה -פרשת כי תבוא
עם הגהות הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א -מו"ץ בבית מדרש גבוה ובק"ק ליקוואוד יצ"ו
א] טלטול כלי שמלאכתו לאיסור
]1כל כלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטל לצורך גופו או לצורך מקומו( ,1משא"כ מוקצה מחמת חסרון כיס או מחמת גופו אסור לטלטל
כדרכו כלל).2
]2אין להשתמש בכלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו/מקומו אם אפשר לעשות את הפעולה בכלי אחר של היתר( ,3אבל אינו צריך לחזור
ולשאול כלי היתר משכנו.)4
ב] דוגמאות של כלים שלמלאכתם לאיסור
כלים חשמלים ][Electric Appliances
]1לדעת הרבה פוסקי זמנינו ,כל כלים שהפעלתן בחשמל ] [Run on Electricדינם ככלי שמלאכתו לאיסור( ,5ויש שמצדדים להקל.)6
]2אבל שעון יד ] [Watchיש לו דין כלי שמלאכתו להיתר( ,7ואף אם הוא אלקרוני ,Digital8ויש מקילים אף אם יש בו מחשב .)Calculator9
]3י"א ששעון המחובר לחשמל ] [Digital plug-in clockיש לו דין כלי שמלאכתו לאיסור.10
כלי המטבח ][Kitchen appliances
]1מחבות ] [Pansוקדירות ] [Potsריקנות דינם ככלי שמלאכתו לאיסור) ,ולדעת הרבה פוסקי זמנינו הוא אף אם רגילים להחזיק בהם את
התבשיל שנתבשל בהם.(11
וע"ע בספר שלמי יהודה שכתב דאם אפשר לראות השעה בלי לחיצה ,אף 1וכמו שכתב בשו"ע סימן שח,ג וכן ביאר המשנ"ב [בס"ק א] כוונת השו"ע של
שבלילה צריך להדליק את אור בפנים ע"י לחציה על הכפתור כדי לראות את 'כל הכלים נטלים בשבת'.
השעה בחושך ,הובא [שם בהערה לט] בשם הגרי"ש אלישיב שאינו מוקצה ,וע"ש 2הכלל הוא שאסור לטלטל כל דבר שהוא מוקצה מחמת חסרון כיס אפילו
יותר שכתב בשם הגרש"ז אוריבאך שמי שבטוח שלא יגע בכפתור מותר לצורך גופו או מקומו וכמו שכתב בשו"ע סימן שח,א ,וכן אסור לטלטל כלל
ללובשו בלילה ,אבל מי שחושש אולי מתוך הרגלו ילחץ על הכפתור ,עצה טובה כל דבר שמוקצה מחמת גופו (והיינו ,שאין לו שום שימוש ולכן מקצה אותו מדעתו)
היא שלא ללובשו וכ"ש שלא לישן כשהוא לובש בו ,אבל מעיקר הדין אינו וכמו שכתב הרמ"א בסימן שח,ז.
אסור .אולם ,בשם הגרי"י פישר הובא [שם] שאסור להשתמש בשעון זה בשבת אולם ,מותר לטלטל כל דבר המוקצה 'מן הצד'( ,והיינו לטלטל דבר המותר וע"י
שמא ילחוץ על כפתור האור ,וחוכך להחמיר גם כשעושה היכר ,כי בלילה לא זה מנדד את הדבר האסור) ,אם הוא לצורך דבר המותר [ע' בשו"ע שט,ד] וכן מותר
יראה את ההיכר. לטלטל כל דבר המוקצה ע"י גופו ,ואפ' לצורך דבר האסור [ע' בשו"ע סימן שיא,ח
ובשם הגר"מ פיינשטיין [בס' טלטולי שבת שאלה א] הובא דמי שחושש שמא יבא וכן כתב הרמ"א בסימן שח,ג].
ללחוץ בכפתור מוטב שישים כיסוי עליו. 3משנ"ב בסימן שח ס"ק יב [וע"ש בשעה"צ ס"ק יג] ולכן כתב בארחות שבת [פרק
9כך כתב בספר ארחות שבת [פרק יט,מג] והטעם משום שעיקרו של הכלי הוא יט,טו] דאין להשתמש בפטיש ] [Hammerלצורך פיצוח אגוזים אם יש לו מפצח
השעון ,והמחשב הוא חלק טפל בו. אגוזים ].[Nut Cracker
10כך כתב הגר"מ פיינשטיין [באג"מ או"ח ח"ג סימן מט] וכן הובא בשם הגרי"ש 4כך כתב הגר"מ פיינשטיין [באג"מ או"ח ח"ה סימן כא,יב] וכן כתב בארחות שבת
אלישיב [בשלמי יהודה פרק ב הערה ל]. [פרק יט,טו].
11כתב המשנ"ב [בס"ק כ] שקדירה שמלאכתה הוא לבשל ,ורק לפעמים 5כך מבואר מהפמ"ג [סימן שלח משב"ז ס"ק ב] שכתב דשעון שאסור להעריכו
משתמשין בה להחזיק בהם מים ופירות ,היא בכלל כלי שמלאכתה לאיסור, דינו כמלאכתו לאיסור ,וכן כתב הגר"מ פיינשטיין [באגרות משה ח"ג סימן מט]
ומבואר כן מדברי הרשב"א [שבת דף קכג ד"ה הא דתנן] שהובא בפמ"ג [סימן שח שכתב וז"ל 'דיש טעם גדול לאסור לטלטל שעון חשמלי וכן מאורר המחוברים
א"א ס"ק ט] וכתב בארחות שבת [פרק יט,לח] שאף בזמנינו הקדירות ריקנות לחשמל ,דאע"ג דאין עצם מלאכתן ענין איסור דהוראת השעות וגלגול
נחשבות כלי שמלאכתו לאיסור ,וכן כתב בהלכות שבת בשבת [פרק כד,יז] המאורר אינו איסור ,מ"מ כיון שהכח שעושה המלאכה בהם הוא באיסור ע"י
ובספר וביום השבת [ע' שיז] וכן הובא בשם הגר"נ קרליץ [חוט שני ח"ג פרק מו חיבורן לחשמל ,חשובים כלים שמלאכתם לאיסור' [וע"ש שכתב דצריך ג"כ
ס"ק א]. לעשות היכר דהיינו שיכסה מקום הכפתור של המאורר כדי שיזכור שהיום שבת ולא יבא
וע' בביה"ל [שח,ג ד"ה קרדום] שסיים בצ"ע בקדירות שדרך הכלי להשתמש הן להגדיל ולהקטין וכן במקום החיבור לחשמל ישים איזה דבר לסימן שלא יוכל להוציא
לבישול והן לאיחסון המאכל ,ורק שלאיסור משתמשין בה יותר ,דמנלן דנעשה התקע מהכותל ע"ש ,וכמו"כ מבואר מאג"מ ח"ה סימן כב,כה שדינם ככלי שמלאכתם
מוקצה ,דהלא ג"כ עיקרה עשויה למלאכת היתר .וע"פ דבריו כתב בספר לאיסור אבל שם בסימן כג כתב שאינו מוקצה ,וצ"ע בדעתו] ,וכן הובא בשם הגרי"ש
שמירת שבת כהלכתה [פרק כ,טו וע"ש הערה לז] דקדירות שהדרך לבשל בו וגם אלישיב [בהלכות שבת בשבת פרק כא הערה 42וכן בספר שבות יצחק וכן הובא בספר
לשמור בו אוכלין ,הויין כלי שמלאכתו לאיסור ולהיתר ,ומותר לטלטלם שלמי יהודה פרק ב,הערה ב] וכן כתב בהלכות שבת בשבת [פרק כא,כ] וכן מבואר
בשבת לכל צורך שהוא כדין כלי שמלאכתו להיתר. שהוא דעת הגרי"י פישר [ בהליכות אבן ישראל עמוד קנח ,אבל ע"ש שמותר לטלטלו
לצורך גופו או מקומו ואין לחוש שע"י הטלטול יתטלטל התקע ויבוא לידי איסור כיבוי
אולם ,רוב פוסקי זמנינו כתבו דאף הקדרות שהדרך ג"כ להחזיק בהם את והבערה] וכן כתב בספר ארחות שבת [פרק יט,ה] וכן נפסק בששכ"ה [פרק כ,טו].
המאכל הנתבשל בו לזמן רב ,מ"מ נחשבים כלים שמלאכתם לאיסור [כשהם
ריקנות ממאכל שבה] כך כתב בארחות שבת [פרק יט,לח] וכן הובא בשם הגרי"ש 6צידד הגרש"ז ארויבאך [במנחת שלמה ח"א סימן ט עמ' עה] דהוי מלאכתו להיתר
אלישיב [בשלמי יהודה פרק ו הערה יב וכן במחזה אליהו ח"ג סימן כח,א] דעיקר כשהוא מחובר בזרם החשמל כיון שאח"כ כשמחובר נפעל מעצמו ,אבל בסוף
דבריו כתב דכיון דכשאינו מחובר לחשמל חשוב מלאכתו לאיסור (כיון שאז
תשמיש של הקדירה הוא הבישול ובגללה שומרים התבשיל שם ,וכן הובא א"א להשתמש בה אא"כ עושה בה מלאכה אסורה) א"כ אין לחלק בזה וגם בשעה
בשם בעל שו"ת אז נדברו [הגרב"י זילבר בשלמי יהודה פרק ו הערה יב] וכן כתב שמחובר לחשמל חשיב כלי שמלאכתו לאיסור [אבל בששכ"ה פרק יג הערה קלד
בספר הלכות שבת בשבת [פרק כד ,הערה ]38שמבואר מזה שסתם הרשב"א הובא בשמו להקל בזה ,וצ"ע] וע' בספר מנחת אשר [ח"ב סימן לה] שכתב שנטיית
דקדירה מטלטלת רק עם התבשיל שבתוכה ,שלא דמי לכלי שמיוחד גם לדבר לבו להקל בזה ,אבל כתב שמ"מ יש מקום להחמיר בזה ע"ש .וע' בשו"ת אז
היתר ,כיון ששימוש ההיתר של החזקת מאכלן נובע רק מכח התשמיש של נדברו [ח"ח סימן לג] שמשמע שדעתו להקל בזה.
בישול ,וכמו"כ הובא בשם הגרי"י פישר [בהליכות א"י עמוד קנו ובהערה ]10דאף 7בספר הלכות שבת בשבת [פרק כא הערה ]42כתב נקודה נחוצה שאלו מכשירים
שהיום מצוי שמחזיקים את התבשיל בקדירה כמה ימים מ"מ דיני ככלי שפעם אחת מפעילים אותו ואח"כ הולך תמיד מאליו ,כגון שעון
שמלאכתו לאיסור משום דעיקר תשמישו הוא הבישול עצמו ,וכעין זה כתב אוטומטי ] [Automatic watchי"ל דלכל הדעות דינו כמלאכתו להיתר [שהרי
הגר"ש וואזנר [בשו"ת שבה"ל ח"א ס' קכז] שאף בימינו הדין כן שאין הקדירה נחשב עשיית המלאכה כחלק מיצירת הכלי ,ודומה לכל כלי שבתחילת עשייתו נעשה ע"י
כלי אחסון מצד עצמה אלא שאחרי שמבשלים בה משאירים המאכל בתוכה, מלאכה כדי ליוצרה] .וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בשלמי יהודה פרק ב הערה
וכמו"כ כתב הגרפ"א פלק [במחזה אליהו ח"ג סימן כח,א] וכתב שמסתימת כד] דשעון יד אוטומטי כשפועל אינו מוקצה ,וכן הובא בשם בעל השו"ת אז
הפוסקים מבואר שכל קדירות ריקנות דינים כלי שמלאכתם לאיסור ,וכתב נדברו [הגרב"י זילבר בספר שלמי יהודה פרק ב הערה כד].
לבאר הסברא דבעצם מעולם לא היה קונה כלי זה אם לא שהיה לו צורך לבשל 8עיין בספר שלמי יהודה [פרק ב,ו] שכתב דאף אם השעון הוא
בו ,דכדי להחזיק את המאכל חם די בכלי פשוט ,והסיבה שקונים קדירה הוא אלקטרוני ] ,[Digitalכל שאינו צריך ללחוץ על הכפתור ] [Press a Buttonכדי
הצורך לבשל בה ,וגם מה דמחזיקים מאכלים שם נגרר מהבישול ,ואינו לראות את השעה אינו מוקצה ,וכן הובא בשם הגר"מ פיינשטיין [בטלטולי שבת
שימוש לעצמו. שאלה א].
]2אבל כל זמן שיש מאכל בהקדירות ,אינם מוקצה( ,12וי"א שזה נאמר דווקא לתבשיל שנתבשל בה.)13
]3מכסה של קדירה דינה כהקדירה עצמה.14
]4מקלף ירקות ] [Vegetable/Potato Peelerיש לו דין כלי שמלאכתו לאיסור.15
]5ספוג ] [Spongeשרוחצים בו את הכלים דינו כלי שמלאכתו לאיסור ,16ואף אם עשוי מניילון ].17[Plastic
צעצועי ילדים ][Children Toys
]1צעצועי ילדים ] [Toysשעיקר תשמישם להשמעת קול שיר ] ,18[Musical Toysדינם ככלי שמלאכתם לאיסור.19
]2אבל י"א שצעצועים שתולים על מטת או עגלת התינוק ] [Baby Carriageאינם מוקצים אף שמשמיעים קול שיר.20
]3צעצועים ] [Toysשאפשר להשמיע בה קול ע"י לחיצה ] [Pressing a buttonאבל עיקרם מיועד למשחק ללא השמעת הקול (וכגון צעצועי
משאיות וכיוצ"ב ,)Toy Trucks-דינם ככלי שמלאכתם להתיר ,21ומותר ליתנם לתינוק.22
]4י"א דמשחק 'לגו' ] [Legoאף שמקילים לקטנים ,דינו ככלי שמלאכתו לאיסור לגדולים ,ויש מקילים בזה [ .א]
24 23
ג] כלים שכל מלאכתם לאיסור
]1י"א שכלי שכל מלאכתו לאיסור (שאין תשמיש היתר כלל וכגון נר שעוה וכיוצ"ב) נחשב 'מוקצה מחמת גופו' ואין היתר לטלטלו לצורך
גופו/מקומו( 25ויש מקילים[.)26ב]
]2מאוורר וכד' ] [Fan or other electric applianceשאיננו פועל ] [That’s offדינו ככלי שכל מלאכתו לאיסור( ,27ויש חולקים.)28
]3יש פוסק' שכתבו דמחורר חורים ] ,[Hole Puncherשדכן ] ,[Staplerסרט סקוטש ] [Scotch Tapeגיר ] [Chalkמחק ] ,[Eraserמחדד
עפרונות ] [Pencil Sharpenerכולם נחשבים כלים שכל מלאכתם לאיסור29
]4אבל עט ] [Penועפרון ] 30[Pencilוכיוצ"ב נחשבים כלים שרק עיקר מלאכתם הם לאיסור (דשייך בהם שימוש היתר להראות אותיות
בספר).
הגהות הרב הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א:
[א] נוהגים להקל בזה וכמו שהורה הגר"מ פיינשטיין זצ"ל.
[ב] הגר"מ פיינשטיין זצ"ל הקיל בזה.
כלי נחשב ליצרה חדשה ,כך כתב הגרש"ז ארויבראך [בששכ"ה פרק טו,כא] אבל 12כתב הרשב"א [שבת דף קכג .ד"ה הא דתנן] על מה דאיתא בגמ' ש'מדוכה בזמן
כתב שם להקל בקטנים עד שהגיע לגיל בר מצוה ע"ש ,ובשם הגרי"ש אלישיב שיש בה שום ,מטלטלין אותה' ,וכתב ש'היינו טעמא משום דכיון דאין זה
[בהלכות שבת בשבת פרק טו הערה ]80הובא דעכ"פ לקטנים שלא הגיעו לחינוך אסורה אלא מחמת מלאכה ועכשיו משמש היתר במלאכתה הרי מה שאוסרה
בודאי יש להקל בזה וכן כתב בהלכות שבת בשבת [פרק טו,מב]. הוא מתירה והוה ליה כקדירה המטלטלת עם התבשיל' עכ"ל .וכוונתו שהדין
ויש שכתבו דכיון דמעיקר הדין נקטינן שאסור לשחק בו ,ממילא דינם ככלי מוקצה בהקדירה נובע מאיסור בישול המאכלים בתוכה ,וכשהקדירה
שמלאכתם לאיסור ואסור לגדול לטלטלו שלא לצורך גופו או מקומו ,כך כתב משתמש להחזיק בה המאכל שמותר בטלטול ,הרי זה מתיר את טלטול
בהלכות שבת בשבת [פרק כא,כ] וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בהלכות שבת הקדירה עמו מאחר שדין מוקצה של הקדירה נובע ממנה.
בשבת פרק כא הערה .]43 וכן כתב להלכה במשנ"ב [ס"ק כו בסו"ד] שאם המאכל המיוחד לה מונח
24כך הובא בשם הגר"מ פיינשטיין [בס' טלטולי שבת שאלה ב]. בהקדירה לכ"ע מותר לטלטל הכלי אגב המאכל ,וכן כתב בארחות שבת [פרק
25כן הוא דעת הפמ"ג [בא"א סימן שח ס"ק יב] וכן כתב הגרעק"א [בשבת דף מז. יט,לח] ובספר הלכות שבת בשבת [פרק כא,יז] וכן הוא דעת הגרפ"א פלק
וכן על המג"א ס"ק יב] והערוך השולחן [סימן רעט,א וסימן שח סכ"ג] וכן כתב [במחז"א ח"ג סימן כח,ב] אבל כתב שהוא דווקא אם יש כמות חשובה אבל אם
בארחות שבת [פרק יט,ו] וכן החמיר החזו"א בזה [סימן מד ס"ק יג] וכן הוא דעת הכלי ריקן ורק שאינו שטוף ויש בו קצת אוכל על הדפנות מבפנים ,אין דרך
הגרש"ז אויערבאך [עי' בששכ"ה פרק כח הערה פב ,בארחות שבת שם] והגרי"ש לשמור כמות קטנה כזו בכדי לאכלה ,ולכן לא מהני.
אלישיב [עי ין בארחות שבת שם וכן בוביום השבת סימן כג הערה עו וכן הובא בהלכות 13כך כתב בספר הלכות שבת בשבת [פרק כא,יז] שכן משמע מדברי המשנ"ב
שבת בשבת פרק כ הערה 15וכן בספר דיני מקוצה עמוד לא] להחמיר בזה. [בסימן שח ס"ק כו] שכתב 'אם יש בה דבר המיוחד לה כמו שום במדוכה
26דעת המשנ"ב [ בסימן שח ס"ק לד וסימן רעט בשעה"צ ס"ק ד ע"ש שכתב דאם לא ששוחקין בה או שמונח בקדירה קצת מהתבשיל מותר לטלטל' ,וכן משמע ג"כ
הדליק הנר באותה שבת מקרי כלי שמלאכתו לאיסור ומותר לטלטל לצורך גופו ומקומו] ממקור הדברים בדברי הרשב"א שכתב 'ועכשיו משמש היתר במלאכתה'.
משמע שמעיקר הדין נקט כהמג"א שדעתו להקל בזה [ע' מג"א סימן שח ס"ק יח 14כך כתב בששכ"ה [פרק כ,טו] וכן כתב בספר ארחות שבת [פרק יט,מ] וכן כתב
וכן בשו"ע הרב סעיף פה שדעתם להקל בזה] וכן הובא בשם הגר"מ פיינשטיין [בספר בהלכות שבת בשבת [פרק כא,יז] וכן כתב במנחת שבת [סימן פח ס"ק כב] וכן
טלטולי שבת פרק פ"ב הערה ה וכן בשאלה י' בסוף הספר וכן הובא בספר דברי חכמים מבואר שהוא דעת הגרי"י פישר [בהליכות אבן ישראל עמוד קנז ע"ש] וכן הובא
שאלה ]301שדעתו להקל בזה ,וכמו"כ הובא בשם הגרח"פ שיינברג [בדברי בשם הגרי"ש אלישיב [בוישמע משה ח"א ע' קיח].
חכמים שאלה ]301שדעתו להקל בזה ,וע' בספר הלכות שבת בשבת [פרק כ הערה 15כך כתב בספר ארחות שבת [פרק יט,עד] וכן כתב בספר שלמי יהודה [פרק ו,טו]
]15שכתב שרוב אחרונים הקילו בזה ,ושעכ"פ אם יש בו מעט שימוש היתר מפני שרוב תשמישו הוא לקלף תפו"א חיים ] ,[Raw Potatoesומיוחד לכך,
מותר לטלטלו. ותפוחי אדמה חיים הם מוקצה וממילא אסור לקלפם והוי כלי שמלאכתו
וכתב הגר"ש וואזנר [בשו"ת שבט הלוי ח"ג סימן לב] דאף שמן הדין נראה להקל לאיסור ,וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בספר שלמי יהודה פרק ו הערה כז].
בזה ,למעשה יש להחמיר משום הוראת החזו"א [אבל בח"י סימן נט כתב להקל 16כבר כתב הפמ"ג [סימן שכ א"א ס"ק כב] שספוג שרוחצים בה כלים הוא כלי
בה]. שמלאכתו לאיסור כי אסור להשתמש בו בשבת משום איסור סחיטה ,וכן
27כך כתב בארחות שבת [פרק יט,ה -אבל לא אם מחובר הוא לשעון שבת ועתיד לפעול הובא בכף החיים [שם ס"ק קב].
בשבת שאז דיני ככלי שמלאכתו לאיסור שיש בו שימוש היתר -ע"ש בהערה יט].
והובא בשם הגרי"ש אלישיב [בשלמי יהודה פרק ב הערה ד] דיש לו דין של שברי 17כך הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בספר שלמי יהדוה פרק ט הערה ג] וכן כתב
במנחת יצחק [ח"ג סימן מט].
כלים כיון שאינו ראוי לשימוש כשאינו פועל ,וכעין זה כתב הגרש"ז אוריבאך 18וצעצעוים שעיקר ייעודם להשמעת קול שאינו קול שיר ,כגון רעשן ][Noise
[ע' בשלמי יהודה פרק ב הערה ד] שלדעת החזו"א דחבור עם החשמל אסור משום נסתפקו הפוסקים בדינו ,ע' בביה"ל [סימן שלח,א ד"ה אסור] שהביא את ספיקו
בונה שפיר חשיב כשברי כלי. של הפמ"ג אם כלי המיועד להשמיע קול שאינו קול שיר דינו ככשמל"א או
28לדעת בעל שו"ת אז נזברו [הגרב"י זליבר] לא נתבטל זה מדין כלי [שכתב דזה
שאינו פועל אינו משום דצריך לעשות בו איזה תיקון אלא שנתקו מזרם החשמל שלא ככלי שמלכתו להתיר
יפעל] ולכן כתב [בברית עולם דף 111סעיף כט] שהמיקל לא הפסיד בזה. 19כיון שאסור להשמיע קול שיר בכל כלי שהוא כמו שכתב בשו"ע [שלח,א] כך
29כך כתב בספר הלכות מקוצה [להגרש"ב כהן שליט"א -עמוד .]174 כתב בארחות שבת [פרק יט,נג]
30כך הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בשלמי יהודה פרק יב הערה מג] שאינם נחשבים והובא בשם הגרי"ש אלישיב [בשלמי יהודה פרק ה,טו] דיש להם דין כלי
כלים שכל מלאכתם הם לאיסור ,כי ראוי להצביע בו על אותיות בספר שמלאכתו לאיסור אף אם שייכים לקטן שלא הגיע לחינוך.
להראות לילד שמתחיל לקרוא ,ולכן מותר לטלטלה לצורך גופו או לצורך 20כך כתב בספר הקטן והליכותיו [פרק כ,פט] וכן כתב בספר שלמי יהודה [פרק
מקומו ,וכן כתב בספר הלכות מוקצה [לרש"ב כהן שליט"א] וכן שמענו מהגרי"א ה,טו] כיון שהם כלי שמלאכתו לאיסור ולהיתר ,דעשוי ג"כ למען יפתח התינוק
הכהן פארכהיימער שליט"א. את ראייתו.
21כך כתב בארחות שבת [פרק יט,נג].
To receive a free weekly email, send a blank email to halachahulemasah@gmail.com
22עיין בספק הקטן והלכותיו פרק כ הערה רצא.
For Dedication opportunities contact the above email address 23בעיקר הדין של משחק לגו ,אף שדרך לשחק בהם בתדירות ולפרקן
ולהרכיבן תדיר לא דמו לכלי שדרך לפרקו תמיד משום שאין זה אלא גדר
תשמיש דהכלי כבר נעשה ופירוקו והרכבתו אינו אלא בגדר תשמיש ,משא"כ
במחשקים אלו שכל פעם עושה צורה חדשה ומעמידו הוי בגדר בנין לשעה דכל
