gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

עטרת מוהר"ן · Ateres Moharan — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: עטרת מוהר"ן · Ateres Moharan

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

עטרת מוהר"ן · Ateres Moharan — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון מ"ט‬ ‫פרשת כי תבא שנת תשפ"ו לפ"ק‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫הקדושים (שער היחודים למהרח"ו זצ"ל ענף ג' פרק ו') בשם‬ ‫יום שבת קודש ‪ -‬שנת תש"ה לפ"ק ‪ -‬בעיר סעבען יע"א‬ ‫מרן הקדוש האר"י ז"ל דלפי מה שכתוב בזוהר‬ ‫והיה כי תבוא אל הארץ אשר ד' אלקיך נותן לך‬ ‫הקדוש (פ' תצוה דף קפ"ב ע"א) על הפסוק (איוב יח‪,‬‬ ‫נחלה וירשתה וישבת בה‪ .‬יש לפרש בדרך רמז‬ ‫ד) טורף נפשו באפו דהכועס מסתלק ממנו הנשמה‬ ‫דהנה מדת הענוה יש לו שני מעלות‪ ,‬הא' שהעניו‬ ‫הטהורה אשר בו‪ ,‬ונכנס בו נפש מצד החיצוניות‬ ‫יש לו מדת הסתפקות‪ ,‬והוא כי המתגאה מדמה‬ ‫רח"ל‪ ,‬עיי"ש‪ .‬נמצא דאף על פי שעשה תיקונים‬ ‫בדעתו שהוא ראוי לטובות גדולות‪ ,‬ומציק לו בעד‬ ‫לנפשו ומצוות רבות הכל נאבדין ממנו לגמרי רח"ל‪,‬‬ ‫כל דבר שנדמה לו שהוא צריך לו ואין לו‪ ,‬כי בכל‬ ‫כי נאבד ממנו אותה הנשמה ובאה אחרת במקומה‪,‬‬ ‫מה שיש לו סובר שכוחו ועוצם ידו עשה לו החיל‪,‬‬ ‫וצריך לחזור ולתקן כבתחילה עכדה"ק‪ .‬ומעתה‬ ‫ועל כן מתאוה תמיד ליותר ויותר‪ ,‬דיש לו מנה‬ ‫מעלת העניו שיש לו המצוות ומעשים טובים שעשה‪.‬‬ ‫רוצה מאתים (קהלת רבה פ"א סי' ל"ד) דנדמה לו דלפי‬ ‫כחו יכול להשיג יותר‪ ,‬ולכן אינו מסתפק במה שיש‬ ‫וזהו והיה כי תבוא אל הארץ ארץ רומז לענווה‬ ‫לו‪ ,‬מה שאין כן העניו יודע כי במה נחשב‪ ,‬ובכוחו‬ ‫כי כן הארץ הכל דורסין עליה והיא שפלה מן‬ ‫העצמי בלי עזר השי"ת אינו יכול להרויח ולהשיג‬ ‫הכל‪ ,‬ואמר הכתוב שכאשר יבוא למדת הכנעה‬ ‫מאומה‪ ,‬וכל מה שיש לו הכל הוא רק מהשי"ת‪,‬‬ ‫וענוה יש לו ב' מעלות‪ ,‬הא' אשר ד' אלקיך נותן‬ ‫ובפרט כשמתבונן בערכו השפל ביודעו מה שחטא‬ ‫לך שיודע שכל מה שיש לו הכל נותן לו השי"ת‪,‬‬ ‫ופשע נגדו יתב"ש ואין מגיע לו גם מה שיש לו‪,‬‬ ‫וממילא הוא שמח בחלקו ומסתפק במה שיש לו‪,‬‬ ‫הרי כל מה שיש לו הוא רק חסד גדול שהקב"ה‬ ‫שאינו סובר שמגיע לו יותר‪ ,‬ועוד מעלה יש לו‬ ‫מתחסד עמו‪ ,‬אם כן בודאי מקבלו באהבה ומסתפק‬ ‫וירשתה מה שיורש היינו המצוות ומעשים טובים‬ ‫במיעוט‪.‬‬ ‫שעושה‪ ,‬וישבת בה שמתעכב אצלו ואינו אובד‬ ‫אותם‪ ,‬כי ישיבה הוא לשון עכבה כמ"ש רש"י ז"ל‬ ‫מעלה הב' כי העניו ושפל ברך אינו כועס‪ ,‬כי‬ ‫בפרשת תזריע (יב‪ ,‬ד ד"ה תשב)‪.‬‬ ‫הגאוה והכעס הם אחים תאומים‪ ,‬כי על ידי‬ ‫(מפי השמועה ‪ -‬מהגה"צ רבי אליעזר דוד‬ ‫שהאדם מחזיק עצמו לגדול ומכובד בעיניו מקפיד‬ ‫פריעדמאן ז"ל רב דביהמ"ד דחסידי בעלזא לאנדאן)‬ ‫אם מתנהג איזה דבר שלא כרצונו ודעתו ובא לידי‬ ‫‪H‬‬ ‫כעס‪ ,‬ולולא הגאות לא הי' מתקצף‪ ,‬ומובא בספרים‬ ‫א‬ ‫כעת במרום תמריא שהוא לשון הפרשה‪ ,‬רק לשון‬ ‫והיה כי תבוא אל הארץ אשר ד' אלקיך נותם לך‬ ‫הגבהה כמו שפירש תרגום יונתן שם ואבן עזרא‪,‬‬ ‫נחלה וגו' ולקחת מראשית כל פרי האדמה‪ .‬יש‬ ‫או לשון מרידה כנראה כן מפירוש רש"י באיוב‬ ‫לומר דהתורה הקדושה מרמז דרך מוסר לחתן‬ ‫על הפסוק הזה עיי"ש‪ ,‬ועיין במס' חולין (דף נ"ח‬ ‫הנושא אשה‪ ,‬דארץ רומז לאשה על דרך שמצינו‬ ‫ע"ב) על הגמרא שב שני אימרא פירש כן‪ ,‬והביא‬ ‫לחז"ל שקראו לאשה קרקע עולם (עי' סנהדרין דף‬ ‫ראיה מפסוק הזה דאיוב כעת במרום תמריא‪ ,‬רק‬ ‫ע"ד ע"ב)א‪ .‬וכבר אמר החכם מכל אדם בית והון‬ ‫אחר כך במס' בבא מציעא במהדורא אחר זה‬ ‫נחלת אבלת ומד' אשה משכלת (משלי יט‪ ,‬יד)‪ .‬וזהו‬ ‫פירש תמריא גם כן לשון הפרשה‪ ,‬והלא כאן‬ ‫והיה כי תבוא אל הארץ היינו האשה‪ ,‬אשר ד'‬ ‫בפסוק זה האמרת והאמירך כתב גם כן רש"י ז"ל‬ ‫אלקיך נותן לך נחלה כי מד' אשה משכלת‪ ,‬אז‬ ‫ומצאתי ראיה לזה ממקרא שהוא לשון תפארת כמו‬ ‫ולקחת מראשית כל פרי האדמה וגו' (חסר וחבל על‬ ‫יתאמרו כל פועלי און‪ ,‬וזה סותר גם כן לכאורה‬ ‫דאבדין)‬ ‫(מפי השמועה ‪ -‬מבנו כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א)‬ ‫ההתחלה‪ ,‬שמצא ראיה ממקרא בפירוש אחר‬ ‫מהקודם‪ ,‬ועיין בדברי דוד מבעל הטורי זהב על‬ ‫‪H‬‬ ‫רש"י זה‪ ,‬דמקודם היה במהדורא קמא פירוש רק‬ ‫מסברא‪ ,‬ולבסוף מצא לו עד בקרא‪ ,‬ודבריו‬ ‫את ד' האמרת היום להיות לך לאלקים וגו' וד'‬ ‫הראשונים לא זזו‪ ,‬שהם גם כן נכון לפרש הענין‪.‬‬ ‫האמירך היום להיות לו לעם סגולה וגו'‪ .‬כתב רש"י‬ ‫ז"ל וז"ל‪ ,‬אין להם עד מוכיח במקרא‪ ,‬ולי נראה‬ ‫אבל אפשר עוד לומר דכל מרד הוא גם כן לשון‬ ‫שהוא לשון הפרשה והבדלה‪ ,‬הבדלתו לך מאלקי‬ ‫הפרשה‪ ,‬שפורש מאדוניו או מאבותיו וממדותיו‬ ‫הנכר להיות לך לאלקים‪ ,‬והוא הפרישך אליו מעמי‬ ‫הקודמים הראוים‪ ,‬ופונה לדרך אחר‪ ,‬וכן בבבא‬ ‫הארץ להיות לו לעם סגולה‪ ,‬ומצאתי להם עד והוא‬ ‫מציעא הוא גם כן הפרשה בדרך זה‪ ,‬שהפועלים‬ ‫לשון תפארת כמו (תהלים צד‪ ,‬ד) יתאמרו כל פועלי‬ ‫מרדו ופרשו מלילך לעבוד‪ ,‬וכן בחולין ובאויב‬ ‫און‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫עיי"ש‪ ,‬אבל כאן בפרשת כי תבוא אי אפשר לומר‬ ‫הפרשה זו לשון מרד‪ ,‬אדרבה זה שמדביקים עצמם‬ ‫נשאלתי דהנה מה שכתב רש"י ז"ל ולי נראה‬ ‫ומחשיבים את השי"ת מכל שאר א'‪ ,‬וכן השי"ת‬ ‫שהוא לשון הפרשה‪ ,‬היינו בלי ראיה ועד מהמקרא‪,‬‬ ‫מפריש את ישראל מכל האומות לשבח‪ ,‬ולזה אין‬ ‫ובמס' בבא מציעא (דף ע"ז ע"א) כתב רש"י על‬ ‫עד במקרא‪.‬‬ ‫ואימרו פועלים‪ ,‬שהוא לשון הפרשה ונזור אחור‪,‬‬ ‫ושם כן הביא ראיה לדבריו מפסוק (איוב לט‪ ,‬יח)‬ ‫אבל באמת קרוב הפשט זה לזה‪ ,‬שמרד הוא גם‬ ‫כעת במרום תמריא‪ ,‬ולכאורה סתירה לדבריו‪ ,‬דכאן‬ ‫כן לשון הפרשה‪ ,‬ואפילו פירוש לשון הגבהה הוא‬ ‫כתב שאין ראיה לפירוש זה עוד ממקרא‪ ,‬ושם‬ ‫גם כן קרוב לזה‪ ,‬שמפרישו ומגביהו מכל שאר‬ ‫מביא ראיה לזה הפירוש ממקרא‪.‬‬ ‫דבר הן לשבח‪ ,‬וחס ושלום להיפך‪ ,‬ודי בזה (עיין‬ ‫בשו"ת דעת כהן סי' ס"ט)‪.‬‬ ‫הנה מקודם רציתי לתרץ בפשיטות‪ ,‬כשכתב הפירוש‬ ‫(מכתי"ק בשו"ת דעת כהן שם)‬ ‫על התורה לא סבר עוד הפירוש באויב על הפסוק‬ ‫‪Z‬‬ ‫א ועי' בתק"ז תיקון ס"ט (דף ק' ע"א) דדריש הפסוק (קהלת א‪ ,‬ד) והארץ לעולם‬ ‫עומדת על בת זוגו של אדם‪.‬‬ ‫ב‬ ‫מדור‬ ‫עובדות וענינים‬ ‫פרשת כי תבוא‬ ‫את ד' האמרת היום להיות לך לאלקים וגו'‬ ‫וד' האמירך היום להיות לו לעם סגולה וגו'‪.‬‬ ‫כתוב בספה"ק תולדות יעקב יוסף (פ' בא) וזל"ק‪ ,‬ומשל אחד שמעתי שאמרה אשה אחת מק"ק‬ ‫מעזביז בלשון רוסיא‪ :‬יפה בחרנו לנו את אלקינו‪ ,‬אבל גם השם יתברך יפה בחר בישראל‪ ,‬שהרי‬ ‫פייבוש איש קל ומקדש השי"ת‪ ,‬עכל"ק‪.‬‬ ‫ונביא כאן הסיפור של "פייבוש הקל" כמו שסיפרו רבינו זי"ע באריכות‬ ‫כפי מה שקיבלו מאבותיו ורבותיו הקדושים נ"ע‪.‬‬ ‫‪-‬נעתק ע"פ לשון קדשו מהטעי"פ‪-‬‬ ‫(מחמת אורך הסיפור נחלקוהו לחלקים במשך השבועות הבאות בעזר השי"ת)‬ ‫דין ודברים בין ב' אנשים הלכו לו ותיוך השלום ביניהם‪ ,‬וקירב‬ ‫בעיירה אחת סמוך למעזיבוש הי' דר יהודי עשיר שניהג בית‬ ‫את כל א' וא'‪ ,‬וכה ישב שם כמה שנים‪ ,‬ובמשך זמן זה יולדו לו‬ ‫מסחר גדול ומכר שם כל צרכי בני אדם (כל בו געשעפט)‪ ,‬והי' לו‬ ‫שתי בנות‪.‬‬ ‫בת יחידה מושלמת בכל המעלות‪ ,‬ורצה ליקח חתן לבתו שישב‬ ‫ויעסוק בתורה‪ ,‬ובכן הלך לישיבה שלמדו שם בחורים מציונים‬ ‫אבל היצה"ר לא הי' יכול להסכים בזה שיושב אברך ולומד תורה‬ ‫ונכנס להראש ישיבה והעמיד עצמו לפניו מי הוא‪ ,‬ושהוא עשיר‬ ‫בלי שום פניות שאי"צ לפרנסה ואינו נצרך לבריות‪ ,‬אלא שעוסק‬ ‫גדול‪ ,‬ויש לו בת יחידה וא"כ כל נכסיו ישארו רק לה ולזרעה‪,‬‬ ‫בתוה"ק אך ורק לשמו ית' ועולה במעלת התורה והיראה‪ ,‬דבר‬ ‫ובכן מבקש הבחור היותר מובחר ומצויין‪ ,‬השיב לו הראש‬ ‫זה מאוד לא הוטב בעיניו ורח"ל רצה להניח כל כוחותיו עליו‬ ‫להפילו‪ ,‬אבל עליו לא הי' יכול לשלוט‪ ,‬כי מי שלומד תורה בכל‬ ‫ישיבה הן אתן לך הבחור היותר טוב וחריף ת"ח מופלג ומתמיד‬ ‫עצום ויר"ש מרבים ושמו פייבוש‪ ,‬ובחור זה יהי' מתאים לך‪,‬‬ ‫עת אין להיצה"ר שליטה עליו‪ ,‬על כן טיכס לו עצה אחרת‪.‬‬ ‫וכיון ששמע מהר"י האיך ששבחו כל כך ענה שרוצה לראותו‪,‬‬ ‫פעם אחת ישבו החותן עם ב"ב ביחד בסעודה‪ ,‬ענתה האשה‬ ‫הלך הר"י וקרא את המדובר‪ ,‬והוא הי' טוב תואר מאוד‪ ,‬והעשיר‬ ‫ואמרה לבעלה אני קצת מודאגת עבור צאצאינו‪ ,‬שאל אותה‬ ‫דיבר עמו קצת וראה שהוא חכם מופלג‪ ,‬וכיון שהעשיר ג"כ לא‬ ‫איזה דאגה יש לך הרי חיים בטוב‪ ,‬ויש להם זרע‪ ,‬ואדרבה הכל‬ ‫הי' עם הארץ אז כאשר דיבר עמו בדברי תורה הבין שהוא באמת‬ ‫מקנאים אותנו בחתן כזה שהוא ת"ח ויר"ש ולב טוב‪ ,‬ענתה לו‬ ‫ת"ח גדול‪ ,‬וכיון שכן אמר להר"י שהוא מסכים תיכף להשידוך‪.‬‬ ‫הן אמת ויציב הדבר אמנם צריכין לחשוב מעט חוץ מזה‪ ,‬הרי‬ ‫אנו באים בימים ועד עכשיו היית בעצמך נוסע עבור המסחר‪,‬‬ ‫הלך הר"י ודיבר עם הבחור והציע לפניו את הענין‪ ,‬ומי הוא‬ ‫ואתה יודע בטוב העובדים אצלינו שאינם מסורים באמת‬ ‫האיש הזה ושהוא תלמיד חכם וא"כ ישא בת תלמוד חכם‪ ,‬וגם‬ ‫לטובתינו רק זה מושך לכאן וזה מושך לכאן‪ ,‬אך מאחר שאתה‬ ‫הוא עשיר גדול‪ ,‬ואומר שבתו היא מושלמת ומחוכמת ויר"ש‬ ‫מנהל הכל ועומד בראש המסחר מתקיים הדבר‪ ,‬אבל מי יודע מה‬ ‫וכפי הנראה אינו שקרן‪ ,‬ורוצה ליקח חתן לתוך ביתו לקאסט ויתן‬ ‫יהי' למחר ולאחר זמן‪ ,‬הלא בתינו הלא מטופלת בבנותי'‪,‬‬ ‫לו הצטרכותו שיוכל לישב וללמוד בהרחבת הדעת‪ ,‬והשיב‬ ‫והעובדים ידעו שאין עליהם שום בעה"ב‪ ,‬א"כ בזמן קצר עד‬ ‫פייבוש דלפי מה שאומרים לו הוא מסכים להשידוך‪ ,‬רק בתנאי‬ ‫כמה חדשים יגנבו הכל‪ ,‬ולא יהי' לבתינו ומשפחתה מה לאכול‪,‬‬ ‫אחת שאינו רוצה לעולם לעסוק במסחר רק רוצה כל ימיו לעסוק‬ ‫ומה יהי' אז עמהם‪ ,‬וסבורה הייתי דבעלה ילמוד את עצמו קצת‬ ‫בתורה ולעבוד את השי"ת‪ ,‬ואין לו שם נפק"מ מי ינהג‬ ‫מסחר‪ ,‬לא על עכשיו רק אלאחר מעו"ש‪ ,‬כי צריך שיהי' לו עכ"פ‬ ‫הגעשעפטן אבל הוא אינו רוצה לעסוק כלל בזה‪ ,‬ולאותו בעה"ב‬ ‫קצת הבנה‪ ,‬אבל אני רואה דלמעשה אין לו שום הבנה כלל‬ ‫הוטב מאוד גם תנאי זה והסכים תיכף‪ ,‬וכתב מיד שטר תנאים‬ ‫במסחר‪ ,‬השיב לה בעלה איני יכול לומר לו דבר זה‪ ,‬כי הלא תנאי‬ ‫וקבעו זמן הנישואין על לאחר כמה חדשים‪.‬‬ ‫אחד הי' לו עמי שיוכל לישב וללמוד בכל עת‪ ,‬ובאיזה פנים אלך‬ ‫עכשיו לדבר עמו מזה‪ ,‬ובפרט הרי יש בורא עולם שמנהיג את‬ ‫העשיר בא לביתו והציע לפני הבני בית איזה שידוך מצא‬ ‫הכל‪ ,‬ומה שאתה מפחדת שיגנבו הרי יש ג"כ הרבה מה שישאר‪,‬‬ ‫שהמדובר הוא טוב תואר ורוב מעלותיו‪ ,‬והם היו שביעי רצון‬ ‫אולם היא עמדה על דעתה‪ ,‬אבל הוא לא רצה להגיד דבר לחתנו‬ ‫מזה‪ ,‬וגם הגיד להם התנאי שהתנה שאין רוצה כלל לעסוק‬ ‫מזה‪.‬‬ ‫במסחר רק שיוכל לישב וללמוד כל ימיו‪ ,‬וגם זה הוטב מאוד‬ ‫בעיניהם‪ ,‬ובזמן המוגבל עשו החתונה‪ ,‬ואח"כ לקחוהו לבית‬ ‫היצר הרע לא עמד ולא שקט‪ ,‬ופעם אחת נכנסו הבת ובעלה עם‬ ‫העשיר‪ ,‬וישב החתן כסדר כל היום וכל הלילה בביהמ"ד ועסק‬ ‫בנותיהם אצל ההורים‪ ,‬וספרו לפניהם החכמות של הנכדים‬ ‫בתורה‪ ,‬ובא לביתו רק לאכילה ושינה קצת‪ ,‬וחוץ מזה עסק‬ ‫וכדו'‪ ,‬והאם כשראתה את הבת עם הילדים התחילה לבכות‪,‬‬ ‫בתורה כל הזמן בביהמ"ד ולא פסיק פימי' מגירסא‪ ,‬ועלה‬ ‫ניגשה הבת לאמה ושאלה למה תבכי‪ ,‬מה נעשה‪ ,‬אמרה לה לא‬ ‫ונתעלה במעלות רמות בתורה‪ ,‬וגם הי' חכם מחוכם ואהוב על‬ ‫נעשה דבר רק כאשר אני מביט עליך בא לי לכבות‪ ,‬שאלה את‬ ‫כולם‪ ,‬וכל ענין שהי' בהעיירה היו מתייעצים עמו‪ ,‬ואם הי' איזה‬ ‫ג‬ ‫צוה האברך לאחד מהעובדים לפתוח ולעיין בהחבילה דהוא‬ ‫אמה ועל מה‪ ,‬התחילה אמה עוד הפעם בדברי' הנ"ל שהם כבר‬ ‫רוצה לראות הצדק עם מי‪ ,‬אם הוא טוען שקר אתם יכולים לזרקו‬ ‫זקנים באים בימים והיא סוברת שבעלה צריך ללמוד את עצמו‬ ‫מכאן‪ ,‬אבל אם טעיתם צריכין להוסיף לו‪ ,‬ומיד שהביטו על‬ ‫קצת מסחר וכו'‪ ,‬והבת מאחר שראתה אמה בוכה בקשה אותה‬ ‫החבילה ראו שהוא קטן מאוד‪ ,‬שאל את העובדים שם האיך‬ ‫שאבי' ידבר על זה עם בעלה‪ ,‬ענתה האם אביך אינו רוצה לדבר‬ ‫נעשה כזאת‪ ,‬ענו לו ששם בהצד מונח עוד חבילה שהזמינו עבורו‬ ‫עמו מזה לפי שהתנה עמו שלא יצטרך לעסוק בשום דבר רק‬ ‫רק שכחו להניחו בתוך חבילתו‪ ,‬אבל האברך כבר הכיר מזה‬ ‫בתורה‪ ,‬אבל איני מבין אותו ומהו שהתנה אם רואים שאין זה‬ ‫האיך מתנהגים שם והבחין שגונבין מאנשים‪ ,‬והרע מאוד בעיניו‬ ‫תכלית‪ ,‬מה יהי' כשיהי' צריך לילך לקבץ מעות ולהיות שנארער‬ ‫באומרו וכי חשוב לימודו שע"י שהוא לומד כל היום יאכל מן‬ ‫בעולם ואז לא יוכל כלל ללמוד ואפי' רק להביט בספר‪ ,‬מוטב‬ ‫הגזל‪ ,‬וחשב שצריך לראות ולהתבונן היטיב בכל הנעשה כאן‪,‬‬ ‫שיצטרף קצת להמסחר ויוכל גם ללמוד‪ ,‬וכמו שהרבה בני אדם‬ ‫אבל הרי הוא מתעכב כאן רק שעה א' ובזמן קצר כזה אינו יכול‬ ‫עושים שעוסקים במסחר וגם לומדים‪ ,‬הלא טוב תורה עם דרך‬ ‫להשגיח על זה‪.‬‬ ‫ארץ (די אלטע מימרא‪ ,)...‬והפטירה לבתה דהיות שהאב אינו רוצה‬ ‫לומר לבעלך‪ ,‬תאמר לו אתה בעצמך‪ ,‬וקיבלה דברי'‪.‬‬ ‫הלך לחותנו ואמר לו שהתיישב בדעתו שרוצה להיות לכה"פ ב'‬ ‫או ג' שעות ביום בבית המסחר‪ ,‬שעה וחצי לפנצ"ה ושעה וחצי‬ ‫פעם אחת בא האברך לביתו ומוצא את אשתו יושבת דואגת‪,‬‬ ‫אחצ"ה‪ ,‬והוטב בעיני חותנו‪ ,‬ושוב לא למד עוד באותו זמן‪ ,‬רק‬ ‫שאל אותה מה נעשה‪ ,‬התחילה היא ג"כ באותן הדברים בענין‬ ‫עמד והשגיח בהתבוננות על אופן הנהגת המסחר‪ ,‬ומחמת עוצם‬ ‫המסחר‪ ,‬והוא התחיל לבקש אצלה הלא התניתי מתחילה על זה‪,‬‬ ‫חריפתו הרגיש בכל דבר קל ותפס הכל מהרה‪ ,‬וראה איך‬ ‫וצריכין לסמוך ולבטוח בהשי"ת כי האדם בעצמו אינו יכול‬ ‫שגונבים מהקונים וגם מהבעה"ב‪ ,‬נכנס לחותנו ואמר לו מה‬ ‫לעשות מאומה‪ ,‬ולא רצה לשמוע מזה בשום אופן‪ ,‬אבל היצה"ר‬ ‫נעשה שם והאיך מתנהגים העובדים האיך שגונבים מבני אדם‪,‬‬ ‫לא נח ואשתו הציקה אותו מאוד‪ ,‬ומידי יום ביומו בכתה לפניו‬ ‫השיב לו חותנו הלא הם גונבים גם ממני‪ ,‬אמר לו אבל הגניבה‬ ‫ואמרה לו הרי איני מבקשך שתעסוק בהמסחר כל היום‪ ,‬רק‬ ‫מאחרים זה חמור יותר‪ ,‬אמר לו חותנו אין לי לטכס עצה‪ ,‬הלא‬ ‫עכ"פ שעה אחת ביום‪ ,‬עד שנתיישב בדעתו מאחר שהיא‬ ‫כבר זקנתי והם מבינים על המסחר‪ ,‬וכי אקח עובדים אחרים גם‬ ‫מתקוטטת עמו כסדר‪ ,‬יבטיח לה שיכנס לשעה א' להבית מסחר‪,‬‬ ‫הם יגנבו ולא יבינו להמסחר‪ ,‬וזה בודאי לא טוב‪ ,‬וכפי שמתנהג‬ ‫וגם שם ילמוד‪ ,‬וכן הבטיח לה‪.‬‬ ‫עד עתה הרי קצת נשארו לי ג"כ ריוח מהמסחר‪ ,‬ולהאברך הרע‬ ‫מאוד אבל הרי עמד שם ולכן עכבם עכ"פ שלא יגנבו מאחרים‪,‬‬ ‫הלך לחותנו ואמר לו היות שאשתו מציקתו שיכנס להמסחר‪,‬‬ ‫כי מה שגנבו מהם לא הי' יכול לתקן‪ ,‬אבל עכ"פ ראה של יגנבו‬ ‫ואינו רוצה לריב עמה כי רוצה לחיות בטוב ובנעימים‪ ,‬ע"כ‬ ‫מאחרים‪.‬‬ ‫החליט שיכנס בכל יום על שעה א'‪ ,‬והחותן בשמעו הדברים‬ ‫נהנה מאוד‪ ,‬כי הוא לא רצה לומר לו‪ ,‬אבל בדיעבד שהוא בעצמו‬ ‫ככה חלפו השנים‪ ,‬והוא כבר הבין היטב להמסחר‪ ,‬אבל ראה‬ ‫רוצה בכך מהיכי תיתי‪ ,‬ובכן התחיל האברך ליכנס בבית המסחר‪,‬‬ ‫כמה דברים שהי' שלא כהוגן‪ ,‬וכמה עובדים שלא התנהגו‬ ‫ובא להמשרד שהבעה"ב יושב שם והביט שם קצת‪ ,‬ובמשך‬ ‫כדבעי‪ ,‬אבל לא הי' יכול לעשות הרבה לתקן הדברים‪ ,‬כי‬ ‫שהותו שם חזר בע"פ גפ"ת עם רמב"ם‪ ,‬וכעבור השעה הלך‬ ‫העובדים שם היו כבר כמו בעלי בתים בעצמם מחמת שעבדו‬ ‫משם‪ ,‬וכן נהג לערך ב' שבועות‪.‬‬ ‫שם כבר זמן רב מאוד‪ ,‬לאחר כמה שנים וחותנו שבק לן חיים‪,‬‬ ‫והאברך ירש את בית המסחר‪ ,‬חשב לעצמו דלאט לאט יוציא‬ ‫והיצר הרע לא שקט עדיין כי לא ע"ז המתין‪ ,‬עד שפעם אחת‬ ‫משום את הגנבים‪ ,‬כי הוא עדיין צעיר ויש לו היכולת להנהיג‬ ‫בעת שהי' שם‪ ,‬והי' שקוע במחשבותיו באיזה רמב"ם‪ ,‬פתאום‬ ‫המסחר בעצמו‪ ,‬וכן עשה ובעבור כמה שבועות כבר הוציא משם‬ ‫שמע קולות מתוך הגעשעפט (וזה הי' מעשי יצר) ונכנס לראות מה‬ ‫כל העובדים הישנים‪ ,‬וקיבל לעצמו אנשים אחרים‪ ,‬והוא בעצמו‬ ‫נעשה‪ ,‬וראה והנה אחד מהקונים עומד וצועק מרה דעשו עמו‬ ‫נהג אותם מהבוקר ועד הערב בבית המסחר‪ ,‬מכל מקום לפנות‬ ‫חשבון על כך וכך סחורה וכאשר נתנו לו החבילה נתנו לו פחות‪,‬‬ ‫בוקר הי' לו שיעור קבוע ב' וג' שעות‪ ,‬וכן בלילה הי' שעה‬ ‫ומנהיג הבית המסחר שהי' שם צעק לעומתו שאינו אמת והאם‬ ‫ושתיים בביהמ"ד ולמד עם בעלי בתים‪ ,‬אבל במשך כל היום הי'‬ ‫אתה חושדני לגנב‪ ,‬והלה ביקש עצמו מהם שיוציאו הכל‬ ‫בהמסחר‪.‬‬ ‫מהחבילה ויראו שאין שם כפי מה שביקש‪ ,‬וטען שזה כבר כמה‬ ‫פעמים ששלחו לי חבילה וכאשר הצצתי על החשבון מצאתי‬ ‫והיצר הרע לא הי' עדיין שבע רצון לכן עשה שהמסחר נתגדל‬ ‫שחסר הרבה מהסחורה‪ ,‬ותמהתי על הדבר‪ ,‬ותמיד חשבתי שאני‬ ‫הרבה‪ ,‬ולא הי' לו פנאי במשך היום לעיין בהחשבונות‪ ,‬לכן ישב‬ ‫צריך פעם אחת לבוא כאן בעצמי‪ ,‬ועכשיו שבאתי כאן כן ראיתי‬ ‫כמה שעות בלילה לעיין בהחשבונות ולסדר מה שצריכין‬ ‫שמניחים בהחבילה פחות ממה שמחשבין אתי‪ ,‬והי' כועס מאוד‪,‬‬ ‫להזמין‪ ,‬וכיון שהי' נעור כ"כ מאוחר בלילה ממילא לא הי' יכול‬ ‫והעובדים שם רצו לאוחזו ולהוציאו משם החוצה‪ ,‬והוא לא הניח‬ ‫עוד לקום בבוקר‪ ,‬והי' ישן עד זמן התפילה וניער עצמו לרוץ‬ ‫עצמו‪ ,‬והי' מהפיכה גדולה ותהום כל הגעשעפט‪.‬‬ ‫להתפלל‪ ,‬ואח"כ נתאחר לו עוד יותר ולא הי' לו פנאי להתפלל‬ ‫בביהמ"ד‪ ,‬רק הניח תפילין והתפלל בביתו במהירות ורץ‬ ‫והאברך כששמע הדברים חשב בעצמו הן אמת שהמסחר הוא‬ ‫להמסחר‪ ,‬ומנחה התפלל בהגעשעפט‪ ,‬וכשבא לביתו בלילה‬ ‫של חותני אבל אני ג"כ בעה"ב‪ ,‬וכיון שיהודי צועק כמעט עם‬ ‫התפלל מעריב ג"כ ביחידות‪ ,‬ובמשך כל השבוע לא פתח שום‬ ‫דמעות ומבקש לבקר חבילתו לראות האמת וכי אניח שיזרקוהו‬ ‫ספר‪ ,‬רק בשבת שהי' לו פנאי למד קצת‪.‬‬ ‫החוצה‪ ,‬ניגש לאחד מהעובדים ואמר לו הרי עומד כאן יהודי‬ ‫וצועק שגנבו מאתו לך נא לעיין בהחבילה‪ ,‬ענה לו אין לי פנאי‬ ‫אחר כך נתרבה המסחר יותר‪ ,‬והי' צריך במשך כל ימי השבוע‬ ‫לזה הרי עומדים כאן עוד סוחרים‪ ,‬אמר לו הרי בכל זמן זה‬ ‫לנסוע מביתו לקנות ולמכור‪ ,‬וכשבא ליל שב"ק הי' עיף ויגע‬ ‫שמריבים כבר היו יכולים לסדר הכל‪ ,‬אבל הלה לא רצה לפתוח‪,‬‬ ‫ד‬ ‫מאומה ואכל הכל‪ ,‬ופטם עצמו מנבילות וטריפות‪ ,‬ואח"כ הלך‬ ‫מאוד עד שבקושי עמד בתפילה‪ ,‬וכשבא לביתו אחז בקושי גדול‬ ‫וחזר הביתה‪.‬‬ ‫את הכוס לקידוש‪ ,‬ולא הי' יכול לאכול הסעודה כראוי כי נרדם‬ ‫בשינה‪ ,‬ובבוקר הגיע לביהמ"ד לקדושה‪ ,‬וכשבא הביתה הי'‬ ‫והיה רגיל בכל עת שנסע בדרך שהקפיד מאוד על מה שאכל‬ ‫שמח שיכול להרגיע עצמו עוד שעה ושתיים ולא פתח שום ספר‬ ‫שיהי' בתכלית הכשרות‪ ,‬אבל עכשיו הרי ממילא כבר אכל‬ ‫גם בשבת‪ ,‬וכאשר עובר זמן רב ואינם לומדים ומתרחקים‬ ‫טריפות‪ ,‬וכשהגיע להחנות שהי' דרכו לקנות מאכלו שם הי'‬ ‫מהתורה הרי נעשים מגושם ג"כ‪ ,‬ולעומת זה המסחר גדלה‬ ‫החנות מלא עם הרבה אנשים‪ ,‬הלך לחנות אחר של עכו"ם וקנה‬ ‫והצליחה יותר ויותר‪ ,‬וכיון שהי' ידוע לסוחר המבין היטב‬ ‫שם ואכל‪ ,‬וכן עשה פעם ופעמים עד שעל אם הדרך כבר אכל‬ ‫ולחכם גדול נתעלה להיות שר גדול על החיילים בבית המלכות‪,‬‬ ‫לכתחילה טריפות‪ ,‬ופעם אחת נתאחר לו מסחרו בער"ש‪ ,‬אבל‬ ‫ובחריצות לשונו שהי' יכול לדבר היטב עם כל אדם נתגלגל‬ ‫וכי יפסיק את המסחר בשביל זה‪ ,‬ובכן נסע קצת גם ביום השבת‪,‬‬ ‫הדבר עד שנעשה האחראי על כל עניני המלוכה‪.‬‬ ‫וכן אם הי' צריך לנסוע אחר השבת ולא הי' לו צוג כ"א בשבת‬ ‫אחצ"ה נסע אז‪ ,‬עד שהגיע למצב אשר על אם הדרך אכל טריפות‬ ‫פעם אחת הודיעו לו שני שרי החייל שיש להם לעשות עמו‬ ‫וחילל השבת‪ ,‬אבל בביתו לא ידעו עדיין מזה‪ ,‬ומאחר שהי' רגיל‬ ‫מסחר גדול שירויח רבבות‪ ,‬וכמובן צריכין לישב ולחשוב איזה‬ ‫כ"כ בטריפות על הדרך רצה כבר גם בביתו לאכול‪.‬‬ ‫סחורה ליקח ממנו‪ ,‬לכן הזמינוהו שיבא אצלם ושם ישיחו עמו‪,‬‬ ‫פעם אחת הגיע לביתו מהדרך ואמר לאשתו שהמאכלים שאוכל‬ ‫וכשהלך לשם לא לבש את מלבושיו כמו בבית הקאפטין‬ ‫על הדרך הם טובים יותר‪ ,‬שאלה אותו הם יותר טובים ממה שאני‬ ‫והסאמעט הוט‪ ,‬רק לבש מאדערן היטל ובגדים קצרים‪ ,‬ונכנס‬ ‫עושה‪ ,‬ענה לה בודאי‪ ,‬וכי יש לך דבר אחר‪ ,‬התחילה לצעוק עליו‬ ‫שם בבית העכו"ם‪ ,‬ובאמצע האסיפה נכנסה הערלית והגישה‬ ‫מה אתה דובר‪ ,‬והוא מראה לה שיש לו חבילה מלאה עם בשר‬ ‫לפניו טיי וקצת טעימה‪ ,‬וחשב בלבו מי יודע אם אין מעורב כאן‬ ‫דבר אחר‪ ,‬התחילה לצעוק מרה מה אתה עושה מה נעשה עמך‪,‬‬ ‫טריפות‪ ,‬אבל וכי אומר להשר שאיני רוצה לטעום בביתו‪ ,‬אולי‬ ‫ובאמצע צעקתה נטל חתיכת דבר אחר והשליכה לתוך הקדירה‪,‬‬ ‫יבטל את כל המסחר‪ ,‬והוי הפסד מרובה‪ ,‬עלה בדעתו שיעשה‬ ‫והיא צועקת מה אתה עושה הלא צריכין עכשיו לשאול שאלה‬ ‫שיחה עם הגוי משיח לפי תומו‪ ,‬פנה אליו ושאל אותו הרי אני‬ ‫על הקדירה‪ ,‬ענה לה למה את עושה עצמך בטלנית אין צריכים‬ ‫רואה את המאכל שהוא נאה מאוד ממה עושים המאכל הזה‪ ,‬ענה‬ ‫לשאול כלום‪ ,‬והיא ביישה עצמה‪ ,‬וככה הטריף את כל הבית‪ ,‬עד‬ ‫אותו מקמח וצוקער וצריכין דוקא שמן פלוני וחישב לו בפרטות‬ ‫שבלית ברירה התחילה היא ג"כ לאכול טריפות‪ ,‬הגם שלא היתה‬ ‫כל מה שהכניסו לתוך המאכל‪ ,‬חשב בלבו דבכל דברים אלו יודע‬ ‫מרוצה מזה‪ ,‬וגם הבנות שכבר היו גדולות לא היו מרוצים מזה‪,‬‬ ‫שאין בהם שום חשש‪ ,‬וגם על המחבת הלא סתם כלי אינו בן‬ ‫אח"כ התחיל ג"כ לנסועה מביתו בעצם השב"ק‪ ,‬ועוד הרבה‬ ‫יומו‪ ,‬והרי הי' יכול ללמוד וחפש לעצמו היתרים ואכל המאכל‪,‬‬ ‫עבירות עבר‪ ,‬עד שכבר התוודע בכל המחוז אשר פייבוש עזב‬ ‫והרי סוכ"ס הי' מאכל עכו"ם‪ ,‬ונאפה בבית עכו"ם‪ ,‬ועם כל‬ ‫רח"ל את דת ישראל ונעשה קל שבקלים‪ ,‬וקראו אותו 'פייבוש‬ ‫ההיתרים שאינם מוכרחים‪ ,‬וכבר עשה רושם עליו‪.‬‬ ‫דער קל שבקלים'‪.‬‬ ‫כרגיל כאשר עומדים בגמר המסחר צריכים לישב ולעשות סך‬ ‫ככה התנהג בחיים חילוניים‪ ,‬והי' רגיל לילך לכל ההייזער‬ ‫הכל מהחשבון‪ ,‬לכן קראו אותו עוה"פ שיבוא אצלם לסדר הכל‬ ‫והטיאטער'ס והבאל'ן‪ ,‬אבל נאר לא הי'‪ ,‬והתורה הי' עדיין בוער‬ ‫על נכון‪ ,‬וכאשר רצה לילך בפעם השני כבר גילח קצת מזקנו‪,‬‬ ‫בקרבו‪ ,‬וראה האיך שחיים כאלו כולו נרקב‪ ,‬שכל אחד מרמה את‬ ‫ולבש עצמו עוד יותר מאדער"ן‪ ,‬וכשישב שם הכניסו שוב מאותו‬ ‫האחר‪ ,‬ואחד גרוע מהשני והכל הבל‪ ,‬ולא הי' לו שלום בית כי‬ ‫המאכל‪ ,‬וחשב שכבר אי"צ לשאול עוה"פ ממה נעשה‪ ,‬כי בודאי‬ ‫היא לא היתה מרוצית ממנו‪ ,‬וגם הוא בעצמו לא הי' מרוצה‪,‬‬ ‫הוא ממש כמו בפעם הראשון‪ ,‬ואכל ממנו‪ ,‬ואח"כ כשנכנסה‬ ‫כדרך אלו שחיים חיים חולינית‪ ,‬והבין כי העיקר הוא חיות‬ ‫הערלית אמר לה שהטעימה הי' טוב מאוד‪ ,‬אמרה לו שנתנה‬ ‫יהודיית‪ ,‬וחשב שהוא כבר נתפס רח"ל‪ ,‬אבל לבנותיו רוצה‬ ‫לתוך המאכל חלב מדבר אחר לכן הוא טוב מאוד‪ ,‬ומעתה כבר‬ ‫שיעשו שידוכים טובים כדי שיהי' להם חיים נעים בדרך היהדות‪.‬‬ ‫ידע שאכל טריפות‪ ,‬אבל מה יכול עוד לעשות כבר הוא אחר‬ ‫(ההמשך יבוא בעזה"ש בגליון הבא)‬ ‫המעשה‪ ,‬ובמשך ישיבתו שם הכניסו עוד מאכלים‪ ,‬וכבר לא שאל‬ ‫על הטוב יזכר‬ ‫על הטוב יזכר‬ ‫מע"כ ידידינו החשוב‬ ‫מע"כ ידידינו החשוב‬ ‫הרב נחמן במהרמ"צ כהנא שליט"א‬ ‫הרה"ג רבי עקיבא יוסף כהנא שליט"א‬ ‫עבור נדבתו החשובה להוצאת הגליון‬ ‫עבור נדבתו החשובה להוצאת הגליון‬ ‫לרגל שמחת הולדת בנו למזל טוב ובשטו"מ‬ ‫לרגל שמחת נישואי בנו למזל טוב ובשטו"מ‬ ‫ויה"ר שזכות מרן רבינו זצוק"ל יגן עליו‬ ‫ויה"ר שזכות מרן רבינו זצוק"ל יגן עליו‬ ‫להתברך בכל משאלות לבו לטובה ולברכה אמן‬ ‫להתברך בכל משאלות לבו לטובה ולברכה אמן‬ ‫להארות והערות‪ ,‬לקבל הגליון‪ ,‬לנדב ההוצאות המרובות‪ ,‬וכן מי שיש לו ד"ת ועובדות מרביה"ק זי"ע‬ ‫נא לפנות למערכת מכון תורת נצח‬ ‫‪mtn6990755@gmail.com 347-699-0755‬‬ ‫כל הזכיות שמורות ‪ -‬ואין להעתיק שום דבר מהגליון בלי רשות מהמערכת‬ ‫ה‬