עטרת מוהר"ן · Ateres Moharan — כי תבוא (2026-08-24)

גליון מ"ט
פרשת כי תבא שנת תשפ"ו לפ"ק
הקדושים (שער היחודים למהרח"ו זצ"ל ענף ג' פרק ו') בשם יום שבת קודש -שנת תש"ה לפ"ק -בעיר סעבען יע"א
מרן הקדוש האר"י ז"ל דלפי מה שכתוב בזוהר והיה כי תבוא אל הארץ אשר ד' אלקיך נותן לך
הקדוש (פ' תצוה דף קפ"ב ע"א) על הפסוק (איוב יח, נחלה וירשתה וישבת בה .יש לפרש בדרך רמז
ד) טורף נפשו באפו דהכועס מסתלק ממנו הנשמה דהנה מדת הענוה יש לו שני מעלות ,הא' שהעניו
הטהורה אשר בו ,ונכנס בו נפש מצד החיצוניות יש לו מדת הסתפקות ,והוא כי המתגאה מדמה
רח"ל ,עיי"ש .נמצא דאף על פי שעשה תיקונים בדעתו שהוא ראוי לטובות גדולות ,ומציק לו בעד
לנפשו ומצוות רבות הכל נאבדין ממנו לגמרי רח"ל, כל דבר שנדמה לו שהוא צריך לו ואין לו ,כי בכל
כי נאבד ממנו אותה הנשמה ובאה אחרת במקומה, מה שיש לו סובר שכוחו ועוצם ידו עשה לו החיל,
וצריך לחזור ולתקן כבתחילה עכדה"ק .ומעתה ועל כן מתאוה תמיד ליותר ויותר ,דיש לו מנה
מעלת העניו שיש לו המצוות ומעשים טובים שעשה. רוצה מאתים (קהלת רבה פ"א סי' ל"ד) דנדמה לו דלפי
כחו יכול להשיג יותר ,ולכן אינו מסתפק במה שיש
וזהו והיה כי תבוא אל הארץ ארץ רומז לענווה לו ,מה שאין כן העניו יודע כי במה נחשב ,ובכוחו
כי כן הארץ הכל דורסין עליה והיא שפלה מן העצמי בלי עזר השי"ת אינו יכול להרויח ולהשיג
הכל ,ואמר הכתוב שכאשר יבוא למדת הכנעה מאומה ,וכל מה שיש לו הכל הוא רק מהשי"ת,
וענוה יש לו ב' מעלות ,הא' אשר ד' אלקיך נותן ובפרט כשמתבונן בערכו השפל ביודעו מה שחטא
לך שיודע שכל מה שיש לו הכל נותן לו השי"ת, ופשע נגדו יתב"ש ואין מגיע לו גם מה שיש לו,
וממילא הוא שמח בחלקו ומסתפק במה שיש לו, הרי כל מה שיש לו הוא רק חסד גדול שהקב"ה
שאינו סובר שמגיע לו יותר ,ועוד מעלה יש לו מתחסד עמו ,אם כן בודאי מקבלו באהבה ומסתפק
וירשתה מה שיורש היינו המצוות ומעשים טובים במיעוט.
שעושה ,וישבת בה שמתעכב אצלו ואינו אובד
אותם ,כי ישיבה הוא לשון עכבה כמ"ש רש"י ז"ל מעלה הב' כי העניו ושפל ברך אינו כועס ,כי
בפרשת תזריע (יב ,ד ד"ה תשב). הגאוה והכעס הם אחים תאומים ,כי על ידי
(מפי השמועה -מהגה"צ רבי אליעזר דוד שהאדם מחזיק עצמו לגדול ומכובד בעיניו מקפיד
פריעדמאן ז"ל רב דביהמ"ד דחסידי בעלזא לאנדאן) אם מתנהג איזה דבר שלא כרצונו ודעתו ובא לידי
H כעס ,ולולא הגאות לא הי' מתקצף ,ומובא בספרים
א
כעת במרום תמריא שהוא לשון הפרשה ,רק לשון והיה כי תבוא אל הארץ אשר ד' אלקיך נותם לך
הגבהה כמו שפירש תרגום יונתן שם ואבן עזרא, נחלה וגו' ולקחת מראשית כל פרי האדמה .יש
או לשון מרידה כנראה כן מפירוש רש"י באיוב לומר דהתורה הקדושה מרמז דרך מוסר לחתן
על הפסוק הזה עיי"ש ,ועיין במס' חולין (דף נ"ח הנושא אשה ,דארץ רומז לאשה על דרך שמצינו
ע"ב) על הגמרא שב שני אימרא פירש כן ,והביא לחז"ל שקראו לאשה קרקע עולם (עי' סנהדרין דף
ראיה מפסוק הזה דאיוב כעת במרום תמריא ,רק ע"ד ע"ב)א .וכבר אמר החכם מכל אדם בית והון
אחר כך במס' בבא מציעא במהדורא אחר זה נחלת אבלת ומד' אשה משכלת (משלי יט ,יד) .וזהו
פירש תמריא גם כן לשון הפרשה ,והלא כאן והיה כי תבוא אל הארץ היינו האשה ,אשר ד'
בפסוק זה האמרת והאמירך כתב גם כן רש"י ז"ל אלקיך נותן לך נחלה כי מד' אשה משכלת ,אז
ומצאתי ראיה לזה ממקרא שהוא לשון תפארת כמו ולקחת מראשית כל פרי האדמה וגו' (חסר וחבל על
יתאמרו כל פועלי און ,וזה סותר גם כן לכאורה דאבדין)
(מפי השמועה -מבנו כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א)
ההתחלה ,שמצא ראיה ממקרא בפירוש אחר
מהקודם ,ועיין בדברי דוד מבעל הטורי זהב על H
רש"י זה ,דמקודם היה במהדורא קמא פירוש רק
מסברא ,ולבסוף מצא לו עד בקרא ,ודבריו את ד' האמרת היום להיות לך לאלקים וגו' וד'
הראשונים לא זזו ,שהם גם כן נכון לפרש הענין. האמירך היום להיות לו לעם סגולה וגו' .כתב רש"י
ז"ל וז"ל ,אין להם עד מוכיח במקרא ,ולי נראה
אבל אפשר עוד לומר דכל מרד הוא גם כן לשון שהוא לשון הפרשה והבדלה ,הבדלתו לך מאלקי
הפרשה ,שפורש מאדוניו או מאבותיו וממדותיו הנכר להיות לך לאלקים ,והוא הפרישך אליו מעמי
הקודמים הראוים ,ופונה לדרך אחר ,וכן בבבא הארץ להיות לו לעם סגולה ,ומצאתי להם עד והוא
מציעא הוא גם כן הפרשה בדרך זה ,שהפועלים לשון תפארת כמו (תהלים צד ,ד) יתאמרו כל פועלי
מרדו ופרשו מלילך לעבוד ,וכן בחולין ובאויב און ,עכ"ל.
עיי"ש ,אבל כאן בפרשת כי תבוא אי אפשר לומר
הפרשה זו לשון מרד ,אדרבה זה שמדביקים עצמם נשאלתי דהנה מה שכתב רש"י ז"ל ולי נראה
ומחשיבים את השי"ת מכל שאר א' ,וכן השי"ת שהוא לשון הפרשה ,היינו בלי ראיה ועד מהמקרא,
מפריש את ישראל מכל האומות לשבח ,ולזה אין ובמס' בבא מציעא (דף ע"ז ע"א) כתב רש"י על
עד במקרא. ואימרו פועלים ,שהוא לשון הפרשה ונזור אחור,
ושם כן הביא ראיה לדבריו מפסוק (איוב לט ,יח)
אבל באמת קרוב הפשט זה לזה ,שמרד הוא גם כעת במרום תמריא ,ולכאורה סתירה לדבריו ,דכאן
כן לשון הפרשה ,ואפילו פירוש לשון הגבהה הוא כתב שאין ראיה לפירוש זה עוד ממקרא ,ושם
גם כן קרוב לזה ,שמפרישו ומגביהו מכל שאר מביא ראיה לזה הפירוש ממקרא.
דבר הן לשבח ,וחס ושלום להיפך ,ודי בזה (עיין
בשו"ת דעת כהן סי' ס"ט). הנה מקודם רציתי לתרץ בפשיטות ,כשכתב הפירוש
(מכתי"ק בשו"ת דעת כהן שם) על התורה לא סבר עוד הפירוש באויב על הפסוק
Z
א ועי' בתק"ז תיקון ס"ט (דף ק' ע"א) דדריש הפסוק (קהלת א ,ד) והארץ לעולם
עומדת על בת זוגו של אדם.
ב
מדור
עובדות וענינים
פרשת כי תבוא
את ד' האמרת היום להיות לך לאלקים וגו'
וד' האמירך היום להיות לו לעם סגולה וגו'.
כתוב בספה"ק תולדות יעקב יוסף (פ' בא) וזל"ק ,ומשל אחד שמעתי שאמרה אשה אחת מק"ק
מעזביז בלשון רוסיא :יפה בחרנו לנו את אלקינו ,אבל גם השם יתברך יפה בחר בישראל ,שהרי
פייבוש איש קל ומקדש השי"ת ,עכל"ק.
ונביא כאן הסיפור של "פייבוש הקל" כמו שסיפרו רבינו זי"ע באריכות
כפי מה שקיבלו מאבותיו ורבותיו הקדושים נ"ע.
-נעתק ע"פ לשון קדשו מהטעי"פ-
(מחמת אורך הסיפור נחלקוהו לחלקים במשך השבועות הבאות בעזר השי"ת)
דין ודברים בין ב' אנשים הלכו לו ותיוך השלום ביניהם ,וקירב בעיירה אחת סמוך למעזיבוש הי' דר יהודי עשיר שניהג בית
את כל א' וא' ,וכה ישב שם כמה שנים ,ובמשך זמן זה יולדו לו מסחר גדול ומכר שם כל צרכי בני אדם (כל בו געשעפט) ,והי' לו
שתי בנות. בת יחידה מושלמת בכל המעלות ,ורצה ליקח חתן לבתו שישב
ויעסוק בתורה ,ובכן הלך לישיבה שלמדו שם בחורים מציונים
אבל היצה"ר לא הי' יכול להסכים בזה שיושב אברך ולומד תורה ונכנס להראש ישיבה והעמיד עצמו לפניו מי הוא ,ושהוא עשיר
בלי שום פניות שאי"צ לפרנסה ואינו נצרך לבריות ,אלא שעוסק
גדול ,ויש לו בת יחידה וא"כ כל נכסיו ישארו רק לה ולזרעה,
בתוה"ק אך ורק לשמו ית' ועולה במעלת התורה והיראה ,דבר ובכן מבקש הבחור היותר מובחר ומצויין ,השיב לו הראש
זה מאוד לא הוטב בעיניו ורח"ל רצה להניח כל כוחותיו עליו
להפילו ,אבל עליו לא הי' יכול לשלוט ,כי מי שלומד תורה בכל ישיבה הן אתן לך הבחור היותר טוב וחריף ת"ח מופלג ומתמיד
עצום ויר"ש מרבים ושמו פייבוש ,ובחור זה יהי' מתאים לך,
עת אין להיצה"ר שליטה עליו ,על כן טיכס לו עצה אחרת. וכיון ששמע מהר"י האיך ששבחו כל כך ענה שרוצה לראותו,
פעם אחת ישבו החותן עם ב"ב ביחד בסעודה ,ענתה האשה הלך הר"י וקרא את המדובר ,והוא הי' טוב תואר מאוד ,והעשיר
ואמרה לבעלה אני קצת מודאגת עבור צאצאינו ,שאל אותה דיבר עמו קצת וראה שהוא חכם מופלג ,וכיון שהעשיר ג"כ לא
איזה דאגה יש לך הרי חיים בטוב ,ויש להם זרע ,ואדרבה הכל הי' עם הארץ אז כאשר דיבר עמו בדברי תורה הבין שהוא באמת
מקנאים אותנו בחתן כזה שהוא ת"ח ויר"ש ולב טוב ,ענתה לו ת"ח גדול ,וכיון שכן אמר להר"י שהוא מסכים תיכף להשידוך.
הן אמת ויציב הדבר אמנם צריכין לחשוב מעט חוץ מזה ,הרי
אנו באים בימים ועד עכשיו היית בעצמך נוסע עבור המסחר, הלך הר"י ודיבר עם הבחור והציע לפניו את הענין ,ומי הוא
ואתה יודע בטוב העובדים אצלינו שאינם מסורים באמת האיש הזה ושהוא תלמיד חכם וא"כ ישא בת תלמוד חכם ,וגם
לטובתינו רק זה מושך לכאן וזה מושך לכאן ,אך מאחר שאתה הוא עשיר גדול ,ואומר שבתו היא מושלמת ומחוכמת ויר"ש
מנהל הכל ועומד בראש המסחר מתקיים הדבר ,אבל מי יודע מה וכפי הנראה אינו שקרן ,ורוצה ליקח חתן לתוך ביתו לקאסט ויתן
יהי' למחר ולאחר זמן ,הלא בתינו הלא מטופלת בבנותי', לו הצטרכותו שיוכל לישב וללמוד בהרחבת הדעת ,והשיב
והעובדים ידעו שאין עליהם שום בעה"ב ,א"כ בזמן קצר עד פייבוש דלפי מה שאומרים לו הוא מסכים להשידוך ,רק בתנאי
כמה חדשים יגנבו הכל ,ולא יהי' לבתינו ומשפחתה מה לאכול, אחת שאינו רוצה לעולם לעסוק במסחר רק רוצה כל ימיו לעסוק
ומה יהי' אז עמהם ,וסבורה הייתי דבעלה ילמוד את עצמו קצת בתורה ולעבוד את השי"ת ,ואין לו שם נפק"מ מי ינהג
מסחר ,לא על עכשיו רק אלאחר מעו"ש ,כי צריך שיהי' לו עכ"פ הגעשעפטן אבל הוא אינו רוצה לעסוק כלל בזה ,ולאותו בעה"ב
קצת הבנה ,אבל אני רואה דלמעשה אין לו שום הבנה כלל הוטב מאוד גם תנאי זה והסכים תיכף ,וכתב מיד שטר תנאים
במסחר ,השיב לה בעלה איני יכול לומר לו דבר זה ,כי הלא תנאי וקבעו זמן הנישואין על לאחר כמה חדשים.
אחד הי' לו עמי שיוכל לישב וללמוד בכל עת ,ובאיזה פנים אלך
עכשיו לדבר עמו מזה ,ובפרט הרי יש בורא עולם שמנהיג את העשיר בא לביתו והציע לפני הבני בית איזה שידוך מצא
הכל ,ומה שאתה מפחדת שיגנבו הרי יש ג"כ הרבה מה שישאר, שהמדובר הוא טוב תואר ורוב מעלותיו ,והם היו שביעי רצון
אולם היא עמדה על דעתה ,אבל הוא לא רצה להגיד דבר לחתנו מזה ,וגם הגיד להם התנאי שהתנה שאין רוצה כלל לעסוק
מזה. במסחר רק שיוכל לישב וללמוד כל ימיו ,וגם זה הוטב מאוד
בעיניהם ,ובזמן המוגבל עשו החתונה ,ואח"כ לקחוהו לבית
היצר הרע לא עמד ולא שקט ,ופעם אחת נכנסו הבת ובעלה עם העשיר ,וישב החתן כסדר כל היום וכל הלילה בביהמ"ד ועסק
בנותיהם אצל ההורים ,וספרו לפניהם החכמות של הנכדים בתורה ,ובא לביתו רק לאכילה ושינה קצת ,וחוץ מזה עסק
וכדו' ,והאם כשראתה את הבת עם הילדים התחילה לבכות, בתורה כל הזמן בביהמ"ד ולא פסיק פימי' מגירסא ,ועלה
ניגשה הבת לאמה ושאלה למה תבכי ,מה נעשה ,אמרה לה לא ונתעלה במעלות רמות בתורה ,וגם הי' חכם מחוכם ואהוב על
נעשה דבר רק כאשר אני מביט עליך בא לי לכבות ,שאלה את כולם ,וכל ענין שהי' בהעיירה היו מתייעצים עמו ,ואם הי' איזה
ג
צוה האברך לאחד מהעובדים לפתוח ולעיין בהחבילה דהוא אמה ועל מה ,התחילה אמה עוד הפעם בדברי' הנ"ל שהם כבר
רוצה לראות הצדק עם מי ,אם הוא טוען שקר אתם יכולים לזרקו זקנים באים בימים והיא סוברת שבעלה צריך ללמוד את עצמו
מכאן ,אבל אם טעיתם צריכין להוסיף לו ,ומיד שהביטו על קצת מסחר וכו' ,והבת מאחר שראתה אמה בוכה בקשה אותה
החבילה ראו שהוא קטן מאוד ,שאל את העובדים שם האיך שאבי' ידבר על זה עם בעלה ,ענתה האם אביך אינו רוצה לדבר
נעשה כזאת ,ענו לו ששם בהצד מונח עוד חבילה שהזמינו עבורו עמו מזה לפי שהתנה עמו שלא יצטרך לעסוק בשום דבר רק
רק שכחו להניחו בתוך חבילתו ,אבל האברך כבר הכיר מזה בתורה ,אבל איני מבין אותו ומהו שהתנה אם רואים שאין זה
האיך מתנהגים שם והבחין שגונבין מאנשים ,והרע מאוד בעיניו תכלית ,מה יהי' כשיהי' צריך לילך לקבץ מעות ולהיות שנארער
באומרו וכי חשוב לימודו שע"י שהוא לומד כל היום יאכל מן בעולם ואז לא יוכל כלל ללמוד ואפי' רק להביט בספר ,מוטב
הגזל ,וחשב שצריך לראות ולהתבונן היטיב בכל הנעשה כאן, שיצטרף קצת להמסחר ויוכל גם ללמוד ,וכמו שהרבה בני אדם
אבל הרי הוא מתעכב כאן רק שעה א' ובזמן קצר כזה אינו יכול עושים שעוסקים במסחר וגם לומדים ,הלא טוב תורה עם דרך
להשגיח על זה. ארץ (די אלטע מימרא ,)...והפטירה לבתה דהיות שהאב אינו רוצה
לומר לבעלך ,תאמר לו אתה בעצמך ,וקיבלה דברי'.
הלך לחותנו ואמר לו שהתיישב בדעתו שרוצה להיות לכה"פ ב'
או ג' שעות ביום בבית המסחר ,שעה וחצי לפנצ"ה ושעה וחצי פעם אחת בא האברך לביתו ומוצא את אשתו יושבת דואגת,
אחצ"ה ,והוטב בעיני חותנו ,ושוב לא למד עוד באותו זמן ,רק שאל אותה מה נעשה ,התחילה היא ג"כ באותן הדברים בענין
עמד והשגיח בהתבוננות על אופן הנהגת המסחר ,ומחמת עוצם המסחר ,והוא התחיל לבקש אצלה הלא התניתי מתחילה על זה,
חריפתו הרגיש בכל דבר קל ותפס הכל מהרה ,וראה איך וצריכין לסמוך ולבטוח בהשי"ת כי האדם בעצמו אינו יכול
שגונבים מהקונים וגם מהבעה"ב ,נכנס לחותנו ואמר לו מה לעשות מאומה ,ולא רצה לשמוע מזה בשום אופן ,אבל היצה"ר
נעשה שם והאיך מתנהגים העובדים האיך שגונבים מבני אדם, לא נח ואשתו הציקה אותו מאוד ,ומידי יום ביומו בכתה לפניו
השיב לו חותנו הלא הם גונבים גם ממני ,אמר לו אבל הגניבה ואמרה לו הרי איני מבקשך שתעסוק בהמסחר כל היום ,רק
מאחרים זה חמור יותר ,אמר לו חותנו אין לי לטכס עצה ,הלא עכ"פ שעה אחת ביום ,עד שנתיישב בדעתו מאחר שהיא
כבר זקנתי והם מבינים על המסחר ,וכי אקח עובדים אחרים גם מתקוטטת עמו כסדר ,יבטיח לה שיכנס לשעה א' להבית מסחר,
הם יגנבו ולא יבינו להמסחר ,וזה בודאי לא טוב ,וכפי שמתנהג וגם שם ילמוד ,וכן הבטיח לה.
עד עתה הרי קצת נשארו לי ג"כ ריוח מהמסחר ,ולהאברך הרע
מאוד אבל הרי עמד שם ולכן עכבם עכ"פ שלא יגנבו מאחרים, הלך לחותנו ואמר לו היות שאשתו מציקתו שיכנס להמסחר,
כי מה שגנבו מהם לא הי' יכול לתקן ,אבל עכ"פ ראה של יגנבו ואינו רוצה לריב עמה כי רוצה לחיות בטוב ובנעימים ,ע"כ
מאחרים. החליט שיכנס בכל יום על שעה א' ,והחותן בשמעו הדברים
נהנה מאוד ,כי הוא לא רצה לומר לו ,אבל בדיעבד שהוא בעצמו
ככה חלפו השנים ,והוא כבר הבין היטב להמסחר ,אבל ראה רוצה בכך מהיכי תיתי ,ובכן התחיל האברך ליכנס בבית המסחר,
כמה דברים שהי' שלא כהוגן ,וכמה עובדים שלא התנהגו ובא להמשרד שהבעה"ב יושב שם והביט שם קצת ,ובמשך
כדבעי ,אבל לא הי' יכול לעשות הרבה לתקן הדברים ,כי שהותו שם חזר בע"פ גפ"ת עם רמב"ם ,וכעבור השעה הלך
העובדים שם היו כבר כמו בעלי בתים בעצמם מחמת שעבדו משם ,וכן נהג לערך ב' שבועות.
שם כבר זמן רב מאוד ,לאחר כמה שנים וחותנו שבק לן חיים,
והאברך ירש את בית המסחר ,חשב לעצמו דלאט לאט יוציא והיצר הרע לא שקט עדיין כי לא ע"ז המתין ,עד שפעם אחת
משום את הגנבים ,כי הוא עדיין צעיר ויש לו היכולת להנהיג בעת שהי' שם ,והי' שקוע במחשבותיו באיזה רמב"ם ,פתאום
המסחר בעצמו ,וכן עשה ובעבור כמה שבועות כבר הוציא משם שמע קולות מתוך הגעשעפט (וזה הי' מעשי יצר) ונכנס לראות מה
כל העובדים הישנים ,וקיבל לעצמו אנשים אחרים ,והוא בעצמו נעשה ,וראה והנה אחד מהקונים עומד וצועק מרה דעשו עמו
נהג אותם מהבוקר ועד הערב בבית המסחר ,מכל מקום לפנות חשבון על כך וכך סחורה וכאשר נתנו לו החבילה נתנו לו פחות,
בוקר הי' לו שיעור קבוע ב' וג' שעות ,וכן בלילה הי' שעה ומנהיג הבית המסחר שהי' שם צעק לעומתו שאינו אמת והאם
ושתיים בביהמ"ד ולמד עם בעלי בתים ,אבל במשך כל היום הי' אתה חושדני לגנב ,והלה ביקש עצמו מהם שיוציאו הכל
בהמסחר. מהחבילה ויראו שאין שם כפי מה שביקש ,וטען שזה כבר כמה
פעמים ששלחו לי חבילה וכאשר הצצתי על החשבון מצאתי
והיצר הרע לא הי' עדיין שבע רצון לכן עשה שהמסחר נתגדל שחסר הרבה מהסחורה ,ותמהתי על הדבר ,ותמיד חשבתי שאני
הרבה ,ולא הי' לו פנאי במשך היום לעיין בהחשבונות ,לכן ישב צריך פעם אחת לבוא כאן בעצמי ,ועכשיו שבאתי כאן כן ראיתי
כמה שעות בלילה לעיין בהחשבונות ולסדר מה שצריכין שמניחים בהחבילה פחות ממה שמחשבין אתי ,והי' כועס מאוד,
להזמין ,וכיון שהי' נעור כ"כ מאוחר בלילה ממילא לא הי' יכול והעובדים שם רצו לאוחזו ולהוציאו משם החוצה ,והוא לא הניח
עוד לקום בבוקר ,והי' ישן עד זמן התפילה וניער עצמו לרוץ עצמו ,והי' מהפיכה גדולה ותהום כל הגעשעפט.
להתפלל ,ואח"כ נתאחר לו עוד יותר ולא הי' לו פנאי להתפלל
בביהמ"ד ,רק הניח תפילין והתפלל בביתו במהירות ורץ והאברך כששמע הדברים חשב בעצמו הן אמת שהמסחר הוא
להמסחר ,ומנחה התפלל בהגעשעפט ,וכשבא לביתו בלילה של חותני אבל אני ג"כ בעה"ב ,וכיון שיהודי צועק כמעט עם
התפלל מעריב ג"כ ביחידות ,ובמשך כל השבוע לא פתח שום דמעות ומבקש לבקר חבילתו לראות האמת וכי אניח שיזרקוהו
ספר ,רק בשבת שהי' לו פנאי למד קצת. החוצה ,ניגש לאחד מהעובדים ואמר לו הרי עומד כאן יהודי
וצועק שגנבו מאתו לך נא לעיין בהחבילה ,ענה לו אין לי פנאי
אחר כך נתרבה המסחר יותר ,והי' צריך במשך כל ימי השבוע לזה הרי עומדים כאן עוד סוחרים ,אמר לו הרי בכל זמן זה
לנסוע מביתו לקנות ולמכור ,וכשבא ליל שב"ק הי' עיף ויגע שמריבים כבר היו יכולים לסדר הכל ,אבל הלה לא רצה לפתוח,
ד
מאומה ואכל הכל ,ופטם עצמו מנבילות וטריפות ,ואח"כ הלך מאוד עד שבקושי עמד בתפילה ,וכשבא לביתו אחז בקושי גדול
וחזר הביתה. את הכוס לקידוש ,ולא הי' יכול לאכול הסעודה כראוי כי נרדם
בשינה ,ובבוקר הגיע לביהמ"ד לקדושה ,וכשבא הביתה הי'
והיה רגיל בכל עת שנסע בדרך שהקפיד מאוד על מה שאכל שמח שיכול להרגיע עצמו עוד שעה ושתיים ולא פתח שום ספר
שיהי' בתכלית הכשרות ,אבל עכשיו הרי ממילא כבר אכל גם בשבת ,וכאשר עובר זמן רב ואינם לומדים ומתרחקים
טריפות ,וכשהגיע להחנות שהי' דרכו לקנות מאכלו שם הי' מהתורה הרי נעשים מגושם ג"כ ,ולעומת זה המסחר גדלה
החנות מלא עם הרבה אנשים ,הלך לחנות אחר של עכו"ם וקנה והצליחה יותר ויותר ,וכיון שהי' ידוע לסוחר המבין היטב
שם ואכל ,וכן עשה פעם ופעמים עד שעל אם הדרך כבר אכל ולחכם גדול נתעלה להיות שר גדול על החיילים בבית המלכות,
לכתחילה טריפות ,ופעם אחת נתאחר לו מסחרו בער"ש ,אבל ובחריצות לשונו שהי' יכול לדבר היטב עם כל אדם נתגלגל
וכי יפסיק את המסחר בשביל זה ,ובכן נסע קצת גם ביום השבת, הדבר עד שנעשה האחראי על כל עניני המלוכה.
וכן אם הי' צריך לנסוע אחר השבת ולא הי' לו צוג כ"א בשבת
אחצ"ה נסע אז ,עד שהגיע למצב אשר על אם הדרך אכל טריפות פעם אחת הודיעו לו שני שרי החייל שיש להם לעשות עמו
וחילל השבת ,אבל בביתו לא ידעו עדיין מזה ,ומאחר שהי' רגיל מסחר גדול שירויח רבבות ,וכמובן צריכין לישב ולחשוב איזה
כ"כ בטריפות על הדרך רצה כבר גם בביתו לאכול. סחורה ליקח ממנו ,לכן הזמינוהו שיבא אצלם ושם ישיחו עמו,
פעם אחת הגיע לביתו מהדרך ואמר לאשתו שהמאכלים שאוכל וכשהלך לשם לא לבש את מלבושיו כמו בבית הקאפטין
על הדרך הם טובים יותר ,שאלה אותו הם יותר טובים ממה שאני והסאמעט הוט ,רק לבש מאדערן היטל ובגדים קצרים ,ונכנס
עושה ,ענה לה בודאי ,וכי יש לך דבר אחר ,התחילה לצעוק עליו שם בבית העכו"ם ,ובאמצע האסיפה נכנסה הערלית והגישה
מה אתה דובר ,והוא מראה לה שיש לו חבילה מלאה עם בשר לפניו טיי וקצת טעימה ,וחשב בלבו מי יודע אם אין מעורב כאן
דבר אחר ,התחילה לצעוק מרה מה אתה עושה מה נעשה עמך, טריפות ,אבל וכי אומר להשר שאיני רוצה לטעום בביתו ,אולי
ובאמצע צעקתה נטל חתיכת דבר אחר והשליכה לתוך הקדירה, יבטל את כל המסחר ,והוי הפסד מרובה ,עלה בדעתו שיעשה
והיא צועקת מה אתה עושה הלא צריכין עכשיו לשאול שאלה שיחה עם הגוי משיח לפי תומו ,פנה אליו ושאל אותו הרי אני
על הקדירה ,ענה לה למה את עושה עצמך בטלנית אין צריכים רואה את המאכל שהוא נאה מאוד ממה עושים המאכל הזה ,ענה
לשאול כלום ,והיא ביישה עצמה ,וככה הטריף את כל הבית ,עד אותו מקמח וצוקער וצריכין דוקא שמן פלוני וחישב לו בפרטות
שבלית ברירה התחילה היא ג"כ לאכול טריפות ,הגם שלא היתה כל מה שהכניסו לתוך המאכל ,חשב בלבו דבכל דברים אלו יודע
מרוצה מזה ,וגם הבנות שכבר היו גדולות לא היו מרוצים מזה, שאין בהם שום חשש ,וגם על המחבת הלא סתם כלי אינו בן
אח"כ התחיל ג"כ לנסועה מביתו בעצם השב"ק ,ועוד הרבה יומו ,והרי הי' יכול ללמוד וחפש לעצמו היתרים ואכל המאכל,
עבירות עבר ,עד שכבר התוודע בכל המחוז אשר פייבוש עזב והרי סוכ"ס הי' מאכל עכו"ם ,ונאפה בבית עכו"ם ,ועם כל
רח"ל את דת ישראל ונעשה קל שבקלים ,וקראו אותו 'פייבוש ההיתרים שאינם מוכרחים ,וכבר עשה רושם עליו.
דער קל שבקלים'.
כרגיל כאשר עומדים בגמר המסחר צריכים לישב ולעשות סך
ככה התנהג בחיים חילוניים ,והי' רגיל לילך לכל ההייזער הכל מהחשבון ,לכן קראו אותו עוה"פ שיבוא אצלם לסדר הכל
והטיאטער'ס והבאל'ן ,אבל נאר לא הי' ,והתורה הי' עדיין בוער על נכון ,וכאשר רצה לילך בפעם השני כבר גילח קצת מזקנו,
בקרבו ,וראה האיך שחיים כאלו כולו נרקב ,שכל אחד מרמה את ולבש עצמו עוד יותר מאדער"ן ,וכשישב שם הכניסו שוב מאותו
האחר ,ואחד גרוע מהשני והכל הבל ,ולא הי' לו שלום בית כי המאכל ,וחשב שכבר אי"צ לשאול עוה"פ ממה נעשה ,כי בודאי
היא לא היתה מרוצית ממנו ,וגם הוא בעצמו לא הי' מרוצה, הוא ממש כמו בפעם הראשון ,ואכל ממנו ,ואח"כ כשנכנסה
כדרך אלו שחיים חיים חולינית ,והבין כי העיקר הוא חיות הערלית אמר לה שהטעימה הי' טוב מאוד ,אמרה לו שנתנה
יהודיית ,וחשב שהוא כבר נתפס רח"ל ,אבל לבנותיו רוצה לתוך המאכל חלב מדבר אחר לכן הוא טוב מאוד ,ומעתה כבר
שיעשו שידוכים טובים כדי שיהי' להם חיים נעים בדרך היהדות. ידע שאכל טריפות ,אבל מה יכול עוד לעשות כבר הוא אחר
(ההמשך יבוא בעזה"ש בגליון הבא) המעשה ,ובמשך ישיבתו שם הכניסו עוד מאכלים ,וכבר לא שאל
על הטוב יזכר על הטוב יזכר
מע"כ ידידינו החשוב מע"כ ידידינו החשוב
הרב נחמן במהרמ"צ כהנא שליט"א הרה"ג רבי עקיבא יוסף כהנא שליט"א
עבור נדבתו החשובה להוצאת הגליון עבור נדבתו החשובה להוצאת הגליון
לרגל שמחת הולדת בנו למזל טוב ובשטו"מ לרגל שמחת נישואי בנו למזל טוב ובשטו"מ
ויה"ר שזכות מרן רבינו זצוק"ל יגן עליו ויה"ר שזכות מרן רבינו זצוק"ל יגן עליו
להתברך בכל משאלות לבו לטובה ולברכה אמן להתברך בכל משאלות לבו לטובה ולברכה אמן
להארות והערות ,לקבל הגליון ,לנדב ההוצאות המרובות ,וכן מי שיש לו ד"ת ועובדות מרביה"ק זי"ע
נא לפנות למערכת מכון תורת נצח
mtn6990755@gmail.com 347-699-0755
כל הזכיות שמורות -ואין להעתיק שום דבר מהגליון בלי רשות מהמערכת
ה
