gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שרי אלפים · Sarei Alaphim — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: שרי אלפים · Sarei Alaphim

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

שרי אלפים · Sarei Alaphim — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫תשפ"ו לפ"ק‬ ‫פרשת כי תבא‬ ‫מה שהאדם מרגיש שהוא עדיין עומד בשער‪ ,‬ורק‬ ‫וענית ואמרת לפני ה' אלהיך ארמי אבד אבי‬ ‫עכשיו הוא מתחיל ליכנס בעבודת השי"ת‪ ,‬היא‬ ‫)דברים כו‪ ,‬ה(‪ .‬פירש רש"י‪ :‬לבן בקש לעקור את‬ ‫גופא "השער לה'" אשר "צדיקים יבאו בו"‪.‬‬ ‫הכל‪ .‬יש להבין‪ ,‬מה ענין לבן הארמי אצל ביכורים‪.‬‬ ‫ועוד‪ ,‬היכן מצינו שלבן בקש לעקור את הכל‪.‬‬ ‫וכבר הארכנו במקום אחר )שרי אלפים חלק א'‪ ,‬פרשת‬ ‫עקב עמוד שע"ה( שמדה זו מצינו אצל יעקב אבינו‬ ‫כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך וגו'‬ ‫ע"ה‪ ,‬ששמו 'יעקב' הוא מלשון 'עקב'‪ ,‬שמורה על‬ ‫ואמרת לפני ה' אלקיך בערתי הקדש מן הבית‬ ‫ההתחלה‪ .‬שמדת יעקב היא לחשוב שהוא רק‬ ‫וגו' ככל מצותך אשר צויתני לא עברתי‬ ‫בהתחלה ובעקב של עבודת ה'‪ ,‬ועל ידי זה מנסה‬ ‫ממצותיך ולא שכחתי‪ .‬שמעתי בקול ה' אלקי‬ ‫תמיד לעלות ממדריגה למדריגה‪ .‬מה שאין כן עשו‬ ‫עשיתי ככל אשר צויתני וגו' )דברים כו‪ ,‬יג‪-‬יד(‪.‬‬ ‫הוא מלשון 'עשוי'‪ ,‬שחושב שכבר עשה כל מה‬ ‫בלשון חז"ל )ברכות מ‪ ,‬ב‪ ,‬ועוד( נקראת קריאה זו‬ ‫שיש לעשות ברוחניות וכבר הגיע לתכלית‬ ‫בשם 'וידוי מעשר'‪ .‬וכבר נתקשו בזה המפרשים‪,‬‬ ‫השלימות‪ ,‬וממילא אינו מנסה לעלות בעבודת‬ ‫איזה וידוי הוא זה כשאומר אדם "לא עברתי‬ ‫השי"ת‪ ,‬שלדעתו הרי כבר עשה את כל המוטל‬ ‫ממצותיך‪ ,‬שמעתי בקול ה' אלקי עשיתי ככל אשר‬ ‫עליו‪.‬‬ ‫צויתני”‪ .‬הלא אין כאן וידוי כלל‪ ,‬אלא אדרבה‪,‬‬ ‫וכל זה הוא ברוחניות‪ ,‬אבל בגשמיות הוא להיפך‪.‬‬ ‫האדם מעיד על עצמו שקיים כל מה שנצטוה‬ ‫שיעקב אומר "יש לי כל" )בראשית לג‪ ,‬יא(‪ ,‬שיש לי‬ ‫ושמע בקול ה'‪.‬‬ ‫כל הצטרכותי ואין לי שום סיבה לבקש יותר‬ ‫ואפשר לומר בהקדם דברי הרה"ק הרבי ר' אלימלך‬ ‫גשמיות‪ .‬ועשו אומר "יש לי רב" )שם פסוק ט(‪ ,‬אבל‬ ‫זי"ע )ליקוטי שושנה אות ב( על הפסוק )תהילים קיח‪,‬‬ ‫לא 'כל'‪ ,‬כי למרות כל הגשמיות שיש לי‪ ,‬אינני שמח‬ ‫יט( "פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה י‪-‬ה"‪.‬‬ ‫בחלקי אלא רוצה אני יותר ויותר‪.‬‬ ‫שעיקר מדת הצדיקים היא‪ ,‬שאף לאחר כל מה‬ ‫ובאמת הא בהא תליא‪ ,‬כי באדם יש כח טבעי‬ ‫שפעלו והשיגו בעבודת השי"ת‪ ,‬אינם מחזיקים‬ ‫לבקש יותר ממה שיש לו‪ .‬ואם אין אדם משקיע‬ ‫עצמם כמי שכבר הגיע לאיזה מדריגה‪ ,‬אלא לעולם‬ ‫תשוקה זו ברוחניות‪ ,‬הרי ממילא ימצא תשוקתו‬ ‫נדמה להם שעדיין עומדים הם על הפתח וטרם‬ ‫בעניני גשמיות בבחינת 'יש לי רב'‪ .‬אבל אם משקיע‬ ‫התחילו בעבודתם‪.‬‬ ‫התשוקה שלו ברוחניות‪ ,‬אזי ממילא ישקיט את‬ ‫ועל כן אמר דוד המלך‪ ,‬אף לאחר יותר ממאה‬ ‫תשוקתו לעניני גשמיות‪ ,‬וישמח בחלקו ויסתפק‬ ‫מזמורים של שירות ותשבחות‪" ,‬פתחו לי שערי‬ ‫במה שיש לו בבחינת 'יש לי כל'‪.‬‬ ‫צדק אבא בם אודה י‪-‬ה"‪ ,‬שהרי בעיניו רק עכשיו‬ ‫וזהו ענין "ולאם מלאם יאמץ" דכתיב גבי יעקב‬ ‫הוא עומד להתחיל‪ .‬ועל זה משיב הכתוב )שם פסוק‬ ‫ועשו )בראשית כה‪ ,‬כג(‪ ,‬וכפירוש רש"י שם‪' ,‬כשזה‬ ‫כ( "זה השער לה' צדיקים יבאו בו"‪ .‬פירוש‪ ,‬שעצם‬ ‫גליון "שרי אלפים" של חודש אלול הונצח על ידי ידידינו הנכבד ר' אברהם דיימאנד נ"י‬ ‫לע"נ אביו ר' דוד בן ר' ברוך בענדיט ז"ל תנצב"ה‬ ‫שקוע בענינים גשמיים עד שמרגיש שבענינים‬ ‫קם זה נופל'‪ .‬כי כח התשוקה מוכרח להיות באחד‬ ‫רוחניים כמו נתינת מעשר כבר גמר והשלים את כל‬ ‫משני המקומות‪ ,‬אם יקום ויתגבר ברוחניות‪,‬‬ ‫המוטל עליו‪ ,‬זה גופא מחייב ווידוי‪ .‬כי כאשר מרגיש‬ ‫ממילא תפול תשוקתו לגשמיות‪ ,‬ואם יסתפק‬ ‫אדם "עשיתי ככל אשר צויתני”‪ ,‬שכבר עשה הכל‬ ‫האדם ברוחניות ולא יבקש לעלות יותר‪ ,‬ממילא‬ ‫ואין לו עוד מה להוסיף ולעלות‪ ,‬על הרגשה זו‬ ‫תקום ותתגבר בו התשוקה לעניני עולם הזה‪.‬‬ ‫עצמה צריך הוא להתוודות‪.‬‬ ‫ועל פי זה יש לבאר את הכתוב להלן בהפרשה‬ ‫והנה אמרו חז"ל )ראש השנה לב‪ ,‬ב( שבראש השנה‬ ‫)דברים כח‪ ,‬מז( "תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך‬ ‫'ספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניו'‪ ,‬וידועים‬ ‫בשמחה ובטוב לבב מר"ב כ"ל"‪ .‬שעבודת השי"ת‬ ‫דברי התולדות יעקב יוסף )פרשת פנחס ד"ה ונראה‬ ‫בשמחה ובטוב לבב‪ ,‬תלויה במה שיהיה לאדם‬ ‫שזהו ענין הספרים( שמפרש שספרים אלו נפתחים‬ ‫בחינת 'רב' ובחינת 'כל'‪' ,‬רב' ברוחניות ו'כל'‬ ‫לפני האדם ועל האדם לכתוב את עצמו באיזה‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫ספר שרוצה להיות‪.‬‬ ‫ולפי זה יש לבאר ענין ביכורים‪ .‬כשיהודי יורד לתוך‬ ‫ולדברינו‪ ,‬הבחירה היא היכן ישים האדם את ה'רב'‬ ‫שדהו ורואה תאנה שביכרה‪ ,‬אף שעדיין אין בידו‬ ‫שלו והיכן את ה'כל'‪ .‬אם ישים את ה'רב' ברוחניות‪,‬‬ ‫אלא פרי הראשון בלבד‪ ,‬כבר הוא עולה לבית‬ ‫להשתוקק תמיד לעלות יותר ויותר בעבודת‬ ‫המקדש להודות ולהלל להשי"ת על כל הטוב אשר‬ ‫השי"ת‪ ,‬ואת ה'כל' ישים בגשמיות‪ ,‬הרי הוא בוחר‬ ‫גמלו‪ .‬כי בעניני גשמיות הוא שמח בחלקו בבחינת‬ ‫בחיים‪ .‬אבל אם ח"ו יסתפק ברוחניות לומר 'כל'‪,‬‬ ‫'יש לי כל'‪ ,‬שמכיר שמה שנותן לו השי"ת הוא כל‬ ‫ויבקש תמיד יותר בגשמיות‪ ,‬הרי הוא בוחר ח"ו‬ ‫הצטרכותו‪ .‬אבל בד בבד‪ ,‬בעניני רוחניות הוא‬ ‫בספר השני‪ ,‬הספר של אלו שבחייהם קרויים‬ ‫מרגיש שעדיין עומד רק על הפתח‪ ,‬ועדיין לא‬ ‫מתים‪ .‬ועבודתינו בימי חודש אלול היא‪ ,‬להשקיע‬ ‫התחיל לעבוד את השי"ת כראוי‪.‬‬ ‫את התשוקה שלנו במקומו הראוי‪ ,‬שיהיה 'רב'‬ ‫ועל כן דוקא בעת הבאת הביכורים אומר האדם‬ ‫ברוחניות ו'כל’ בגשמיות‪.‬‬ ‫"ארמי אבד אבי"‪ ,‬ופירש רש"י‪' :‬לבן בקש לעקור‬ ‫יהי רצון שנזכה להכתב בספרן של צדיקים גמורים‬ ‫את הכ"ל'‪ .‬כי כאמור‪ ,‬יעקב אבינו החזיק במדת‬ ‫לחיים טובים וארוכים‪ ,‬על ידי שנאחז בה'שער לה'‬ ‫'כל'‪ ,‬להיות שמח בחלקו בגשמיות ולהסתפק במה‬ ‫צדיקים יבואו בו'‪ .‬ועל ידי זה נזכה כולנו יחד‬ ‫שנתן לו השי"ת‪ ,‬והשקיע את כל התשוקה שלו‬ ‫לכתיבה וחתימה טובה ולשנת גאולה וישועה‬ ‫בעניני רוחניות‪ .‬ולבן ברשעתו רצה לעקור מיעקב‬ ‫בביאת משיח צדקנו במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫את מדת 'כל'‪ ,‬ולהכניס בו תשוקה ורצון בעניני‬ ‫גשמיות‪ ,‬ועל ידי זה ח"ו היה אובד ממנו התשוקה‬ ‫בעניני רוחניות‪ .‬אבל לבן לא הצליח‪ ,‬ויעקב‪ ,‬וזרעו‬ ‫אחריו על ידי מצות ביכורים‪ ,‬ממשיכים להחזיק‬ ‫במדת 'כל' בגשמיות ו'רב' ברוחניות‪.‬‬ ‫אבל מיד לאחר פרשת ביכורים באה פרשת וידוי‬ ‫מעשר להראות מדריגה ההפוכה‪" .‬כי תכלה לעשר‬ ‫את כל מעשר תבואתך"‪ .‬כשתשוקתו של אדם‬ ‫גליון שרי אלפים | פרשת כי תבא תשפ"ו לפ"ק‬ KI SAVO 5786 Parshas Ki Savo opens with the Mitzvah of Bikkurim, Tehillim until this point is already filled with praise followed immediately by the Parsha of Vidui Ma’aser. and gratitude. The Chasam Sofer explains that these two Parshiyos The Noam Elimelech explains that this is a defining trait form the two bookends of the agricultural cycle. of Tzaddikim. No matter how much they accomplish, Bikkurim comes at the “beginning,” when a person they see themselves as standing at the entrance, as first sees fruit ripening in his field. Vidui Ma’aser though they have not yet begun. Dovid HaMelech comes at the end, ‫“ | ִּכי ְתכַ לֶ ה לְ ַעשֵׂ ר‬when you have finished therefore says, “Open the gates; I want to enter.” He is tithing” (Devarim 26:12). more than a hundred chapters into Tehillim, yet in his What is the deeper message of these two bookends? own eyes, he is only beginning now. Hashem The declaration of Vidui Ma’aser reads: '‫וְ ָא ַמ ְר ָּת לִ פְ נֵ י ה‬ responds in the next passuk: ֹ‫| זֶ ה ַה ׁ ַש ַער לַ ה' ַצ ִד ִיקים יָ בֹא ּו בו‬ ‫ ׁ ָש ַמ ְע ִּתי‬.‫ ל ֹא ָע ַב ְר ִּתי ִמ ִמ ְצוֹ ֶת ָיך וְ ל ֹא ׁ ָשכָ ְח ִּתי‬...‫ֱאל ֶֹק ָיך ִ ּב ַע ְר ִּתי ַהק ֶֹד ׁש ִמן ַה ַ ּביִ ת‬ “This is the gate of Hashem; the righteous shall enter ‫“ | ְ ּבקוֹ ל ה' ֱאל ַֹקי ָעשִׂ ִיתי ְּככֹל ֲא ׁ ֶשר ִצוִ ָיתנִ י‬You shall say before through it.” The very gate before which Dovid Hashem your God: ‘I have removed the sacred portions from HaMelech stands; the feeling that he is only at the the house... I have not transgressed Your commandments, beginning, is the gate through which Tzaddikim enter. nor have I forgotten. I have listened to the voice of Hashem We find this distinction between Yaakov and Eisav. my God; I have done everything You commanded me’” Yaakov is named for the Eikev, the heel. Yaakov Avinu (Devarim 26:13-14). always sees himself at the lowest point, with so much Chazal 1 call this declaration “Vidui Ma’aser,” a further to climb. Eisav’s name comes from the word confession. The Meforshim ask the obvious question: ‫עשׂ וּי‬,ָ meaning “complete.” He considers himself What kind of confession is this? Saying, “I did spiritually finished and sees no need to grow. everything I was supposed to do. I listened to Your voice Yet in Parshas Vayishlach, they seem to reverse these and fulfilled exactly what You commanded me,” sounds roles. When Yaakov and Eisav meet, Eisav says, ‫יֶ ׁש לִ י ָרב‬ more like a pat on the back than a confession. Why, | “I have much” (Bereishis 33:9), while Yaakov answers, then, is it called Vidui Ma’aser? ‫“ | יֶ ׁש לִ י כֹל‬I have everything” (Ibid 33:11). Yaakov seems To understand this, let us turn to a teaching of the to claim completeness, while Eisav admits only to Noam Elimelech. 2 “much,” implying that he still wants more. The answer lies in what they are discussing. In Gashmiyus, Dovid HaMelech says in Tehillim (118:19): ‫ּ ְפ ְתח ּו לִ י ׁ ַש ֲע ֵרי ֶצ ֶדק‬ Eisav is never satisfied. He has much but still wants ‫ה‬- ָ‫“ | ָאבֹא ָבם אוֹ ֶדה י‬Open for me the gates of righteousness; I more. Yaakov, by contrast, is satisfied with whatever will enter through them and thank Hashem.” The Noam Hashem has given him: ‫ ׁיֶש לִ י כּ ֹל‬. In Ruchniyus, however, Elimelech asks: This passuk appears more than one precisely the opposite is true. Yaakov remains at the hundred chapters into Tehillim. Why does Dovid Eikev, feeling that he has barely begun, while Eisav HaMelech ask for the gates to be opened as though he considers himself complete. was only now beginning to thank Hashem? Sefer ‫ משנה י‬,‫ מעשר שני פרק ה‬1 '‫ ליקוטי שושנה אות ב‬2 Congregation Khal Chasidim 6757 N Richmond St. Chicago, IL 60645 These two attitudes are bound together, because ‫ְּכ ׁ ֶשזֶ ה‬ Later in the Parsha comes the Tochacha, the ninety- ‫“ | ָקם זֶ ה נוֹ פֵ ל‬When one rises, the other falls.” Every person 3 2F eight curses describing what can transpire if we fail to possesses a hunger for more; the choice is where to observe the Mitzvos. The Torah states that they come: place it. If a person is content with his Ruchniyus, his ‫| ַּת ַחת ֲא ׁ ֶשר ל ֹא ָע ַב ְד ָּת ֶאת ה' ֱאל ֶֹק ָיך ְ ּבשִׂ ְמ ָחה ו ְּבטוּב לֵ ָבב ֵמרֹב כּ ֹל‬ hunger will turn toward Gashmiyus. Only when he is “Because you did not serve Hashem, your God, with joy and content with his Gashmiyus, can he direct his drive goodness of heart, when everything was abundant” toward growth to Ruchniyus. (Devarim 28:47). In the Parsha of Bikkurim, a Yid approaches Hashem The final words, ‫מרֹב כּ ֹל‬, ֵ can now be understood on a with the first fruit of his field and thanks Him for deeper level. Every person possesses both a ‫ רוֹ ב‬and a everything. With only the first fruit in his hand, he is ‫כּ ֹל‬. ‫ רוֹב‬means having much while still wanting more; ‫כּ ֹל‬ already satisfied in Gashmiyus, and overcome with expresses completeness. The question is where we gratitude. At the same time, he recognizes that in place each of them. Our ‫ כּ ֹל‬must be in Gashmiyus, while Ruchniyus he is still standing at the entrance. our ‫ רוֹ ב‬must be in Ruchniyus. When these are reversed, He therefore declares, ‫“ | ֲא ַר ִמי א ֵֹבד ָא ִבי‬An Aramean tried it robs us of the ability to serve Hashem ‫ְ ּבשִׂ ְמ ָחה ו ְּבטוּב לֵ ָבב‬ to destroy my forefather” (Devarim 26:5). Rashi explains: – with joy and goodness of heart. The Tochacha therefore ‫“ | לָ ָבן ִ ּב ֵק ׁש לַ ֲעקוֹ ר ֶאת ַהכּ ֹל‬Lavan sought to uproot the ‫כּ ֹל‬.” warns us not to misplace our ‫ רוֹ ב‬and ‫כּ ֹל‬. Throughout Yaakov’s years with Lavan, Yaakov Chazal 4 teach that on Rosh Hashanah, the books of life preserved his Middah of ‫כּ ֹל‬, remaining content with and death are opened. The Toldos teaches that Hashem whatever Hashem gave him. Since Yaakov was content places these books before each Yid and tells him, in Gashmiyus, his striving for more remained focused “Write yourself into one of them.” We must remember on Ruchniyus. Lavan, however, wanted to uproot that that stagnation in Ruchniyus is spiritual death. A very ‫כּ ֹל‬, by redirecting Yaakov’s desire away from person who is truly alive continues to grow. When Ruchniyus toward Gashmiyus. By bringing Bikkurim a those two books are opened before us, we must ask: Yid expresses his commitment to the ‫ כּ ֹל‬that Lavan Where do we want our life to be? Where do we want wanted to uproot. to grow? This lies at the heart of the judgment of Rosh Immediately afterward comes the Parsha of Vidui Hashanah. Elul is our opportunity to ensure that our Ma’aser demonstrating the opposite type of person: ‫ִּכי‬ natural drive for “more” is invested in Ruchniyus ‫“ | ְתכַ לֶ ה לְ ַעשֵׂ ר‬When you have finished tithing.” The person rather than Gashmiyus. feels that he has completed his obligation of tithing In that Zechus, may we merit a ‫ ְּכ ִת ָיבה וַ ַח ִת ָימה טוֹ ָבה‬and a and therefore declares, ‫“ | ָעשִׂ ִיתי ְּככֹל ֲא ׁ ֶשר ִצוִ ָיתנִ י‬I have done year of Geulah and Yeshuah, with the coming of everything You commanded me.” He is so consumed Mashiach Tzidkeinu ‫ב ְמ ֵה ָרה ְביָ ֵמינ ּו ָא ֵמן‬. ְּ with his growth in Gashmiyus that he has become content with his spiritual achievements. Since he feels complete in Ruchniyus, that itself demands a Vidui, a confession. For a Yid, few words are more dangerous than: “I have done everything. I am finished. I am satisfied.” ‫ כג‬,‫ בראשית כה‬,‫ רש"י‬3 ‫ ב‬,‫ ראש השנה טז‬4 PAGE | 2 SEFER SAREI ALAFIM 5786 | KI SAVO