שרי אלפים · Sarei Alaphim — ניצבים וילך (2026-08-31)

תשפ"ו לפ"ק פרשת נצבים-וילך
מקלקל אני בזה את כל תכלית הבריאה .ונמצא כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא
שכשמקשר אדם שלשה ענינים אלו ביחד, נפלאת הוא ממך ולא רחקה הוא )דברים ל,
להכיר שהעולם לא נברא אלא בשביל שאני יא(.
אעשה דבר זה ברגע זה ,הרי נתעורר בזה באופן צריכים להבין תיבת 'היום' ,שלכאורה נראית
נורא לעשות את המוטל עליו בין בסור מרע בין כמיותרת.
בעשה טוב.
ועתה כתבו לכם את השירה הזאת וגו' )שם
ויש לומר שזהו הדגשת הכתוב "כי המצוה פסוק יט( .גם כאן יש להבין אריכות הלשון,
הזא"ת" ,מצוה זו דוקא" ,אשר אנכי מצו"ך”, דלכאורה היה די לומר "כתבו את השירה” ותו
אותך דוקא" ,היום” ,בזמן וברגע זה דוקא .וכיון לא .למה כתיב 'ועתה'' ,לכם' ,ו'הזאת'.
שכן" ,לא נפלאת הוא ממך ולא רחקה הוא”,
שכשמכיר האדם חוט המשולש זה שנברא ואפשר לומר על פי מה שכתב החפץ חיים
העולם בשבילו ובשביל מצוה זו ,ברגע זה ,בנקל בספרו אהבת חסד )פרק יא ד"ה ושמעתי בשם
לו לעשות את המוטל עליו בין בסור מרע בין גאון אחד( ,שהענין שאמרו חז"ל )סנהדרין לז ,א(
בעשה טוב. "כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא
העולם” ,שייך גם בזמן ובהמעשה .דהיינו ,כמו
ועל דרך זה יש לפרש גם מאמר הכתוב "ועתה שבנפש חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם,
כתבו לכם את השירה הזאת”" .ועתה” ,עכשיו כמו כן בזמן חייב אדם לומר שכל העולם
ולא לאחר זמן" .כתבו לכ"ם” ,שאתם בעצמכם מששת ימי בראשית עד עכשיו נברא בשביל
תעשו את המוטל עליכם ,ולא תטילו את רגע זה ,ואם ח"ו לא אעשה מה שמוטל עלי
האחריות על אחרים" .את השירה הזא"ת” ,דבר לעשות בזה הרגע ,או אם אעבור איזה עבירה
זה דוקא ,המצוה והעבודה אשר השי"ת מזמין בזה הרגע ,נמצא שאני מקלקל בזה כל תכלית
לפניכם. בריאת העולם.
ונראה ששלשה ענינים אלו מרומזים בתפילות וכן שייך ענין זה לגבי המעשה ,דהיינו שחייב
ראש השנה ,במלכיות זכרונות ושופרות. אדם לומר שבשביל מעשה זה שבא לידי ,בין
ענין מלכיות הוא 'בשבילי נברא העולם', אם הוא ענין של עשה טוב או ענין של סור מרע,
להמליך את השי"ת על עצמו ,וכמו ששמעתי נברא העולם .ואם כן ,אם לא אעשה מעשה זו
כמה פעמים מראש ישיבת לוצערן הגרי"ד המוטלת עלי או אם אעשה עבירה זו ח"ו ,הרי
גליון "שרי אלפים" של חודש אלול הונצח על ידי ידידינו הנכבד ר' אברהם דיימאנד נ"י
לע"נ אביו ר' דוד בן ר' ברוך בענדיט ז"ל תנצב"ה
לעשותו .למה עכשיו ,הרי גם מחר הוא יום. קאפלמאן זצ"ל ,שלפעמים יכול האדם להיות
ולמה דבר זה דוקא ,הרי יש עוד הרבה מצוות עסוק בראש השנה להמליך את השי"ת על כל
ועבודות. העולם כולו ,עד ששוכח להמליכו על עצמו.
ובאמת עיקר העבודה הוא להמליך את השי"ת
ועל כן כתיב )דברים כה ,יז( "זכור את אשר עשה
על ה'עולם קטן' שלנו ,המחשבה ,דיבור,
ל"ך עמלק”" .לך” דייקא ,כי עמלק רוצה לקרר
ומעשה שלנו ,שלא נעשה ולא נדבר או נחשוב
אצל האדם את ההכרה שהאחריות מוטלת עליו
שום דבר שהוא נגד רצונו יתברך .וזהו ענין
בעצמו ,ושבשבילו נברא העולם.
"בשבילי נברא העולם" שבמלכיות ,העולם
ועל כן אמר משה ליהושע )שמות יז ,ט( "צא נברא בשביל שאני אמליך את השי"ת על עצמי.
הלחם בעמלק מח"ר" ,הלחם בעמלק הרוצה
ענין זכרונות הוא "בשביל רגע זה נברא העולם".
להגביר עלינו קליפת "מחר” ,לדחות את
כמו שאומרים "ועקידת יצחק לזרעו היו"ם
ההזדמנות של היום לאחר זמן .כי כוחו של
ברחמים תזכור” .כי הנה ,כאשר צוה השי"ת את
עמלק הוא לקרר את ההכרה שבשביל רגע זה
אברהם אבינו על העקידה ,לא היה אצלו שום
נברא העולם.
ספק שעליו לקיים את העקידה ולא אחר ,וכל
ועל הענין השלישי אמר השי"ת למשה )שם לא היה אצלו שום ספק מה שעליו לעשות.
פסוק יד( "כתוב זא"ת זכרון בספר”" .זאת” עיקר הנסיון היתה בענין זמן קיום הציווי ,שהרי
דייקא .אל תסיח דעתך מן הדבר המסוים לא פירש לו השי"ת באיזה שעה לעשותו .אבל
המוטל לפניך .תכיר שהעבודה הזאת והנסיון אברהם אבינו ידע ש'בשביל רגע זה נברא
הזה הוא הדבר שהשי"ת רוצה ממך. העולם' .ועל כן "וישכם אברהם בבקר”
נמצא שבכל יום ויום עומד יהודי בפני שלש )בראשית כב ,ג( ,לא המתין ולא דחה את ציווי
טענות היצר :למה אני ,למה עכשיו ,ולמה דבר השי"ת לאחר זמן ,אלא תפס את ההזדמנות
זה .ועליו להשיב כנגדן :בשבילי נברא העולם, הראשונה לקיים רצונו יתברך .וזוהי עבודת
בשביל רגע זה נברא העולם ,ובשביל מעשה זה זכרונות ,להכיר שכאשר השי"ת מזמין לאדם
נברא העולם. זמן של עבודה ,הזמן הוא "היום".
יהי רצון שנזכה לקיים המצוה הזא"ת אשר אנכי ושופרות הוא ענין של "בשביל מצוה זו נברא
מצו"ך היו"ם' ,ובזכות זה נזכה לכתיבה וחתימה העולם" ,שמזכירים את השופר של מתן תורה,
טובה ,ולשנת גאולה וישועה בביאת משיח בו קבלנו כל מצוה ומצוה מפי השי"ת.
צדקנו במהרה בימינו אמן. והנה ,עמלק היא הקליפה המנגדת לשלשה
ענינים אלו .הוא קולו של היצר המפתה את
האדם ,למה דוקא אתה ,הרי אדם אחר יכול
גליון שרי אלפים | פרשת נצבים-וילך תשפ"ו לפ"ק
