ליקוטים וביאורים על הפרשה וענייני דיומא · Likutim U'viurim ak Haparsha V'inyanei D'yoma — כי תבוא (2026-08-24)

בס"ד
ליקוטים וביאורים על פרשת כי תבא
כי תבא
-ביכורים סגולה שלא ימותו ביו בחייו -גם בזמן הזה
-אלס מאכט דער בורא עולם
-מי הוא ה'ארמי'
-מה הקשר בין 'ארמי אובד אבי' ל'וירד מצרימה'?
-להציל גוי מעשו הוא חטא גדול
-וירעו אתו המצרים -וירעו לו מצרים
-ויבאו אל־המקום הזה ויתן־לו את־הארץ הזאת ,מה היה סדר הדברים?
-הפיכת דין לרחמים
-הבאת בכורים היום ,תזכה לשה הבאה -מתי ימות?
-הגילוי שהיה לחתם סופר בפרשה זו
-כל הארורים אמרו גם בלשון ברכה
-למה ראובן וזבולון -בי הגבירות -עמדו על הר עיבל עם בי השפחות?
-ועו כל־העם ואמרו אמן -ואמר כל־העם אמן
-י"ב ארורים גד י"ב שבטים
-כל הארורים הם על עבירות שרגילים להיות בסתר
-ארור מקלה אביו ואמו -מזלזל
-ארור אשר לא יקים -מי שעושה הגבהת התורה שלא כהלכה
-לפעמים ההורים חיים בזכות הבים שלהם
-מראה עייך -אלו הרבים המהיגים
-שמחה בעבודת ה' זה חלק מהמהות של עבודת ה'
-מכות אמים -שלא יסורו עד בא דבר ה׳
-תכליתם של חלאים כדי לירש גן עדן
-גם כל־חלי וכל־מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזאת
-בידך להפוך קללה לקירבת אלוקים
-האם לדור המדבר היו עליים או לא?
הפטרה
-בעתה /אחישה
לקט וערך בעזרת ה' ע"י ירמיהו יצחק דושיסקי
לעי" א"מ ר' יוסף מאיר בן ר' יצחק זצ"ל
הערות והארות אפשר לשלוח ל-
3810060@gmail.com
או להתקשר ל053-3177381
אפשרות לקבל את הגליון במייל
גליון 13
בס"ד
ליקוטים וביאורים על פרשת כי תבא
ביכורים סגולה שלא ימותו ביו בחייו -גם בזמן הזה
הבטחה וספת מובאת בתשובות פסקים ומהגים להמהר"ם בשם המהר"ם מרוטבורג ,שמי שמקיים
מצות ביכורים לא יבכה על מתו ,שלא ימות אחד מזרעו בחייו .ורמז לזה דכתיב 'ולא תתי ממו למת'
)פסוק יד( ואידך 'לא תבכו למת' )ירמיהו כב ,י( ,ואע"ג שהפסוק 'ולא תתי ממו למת' מיירי במעשר ,מכל
מקום מעשר וביכורים הכל חד הוא ,עכ"ד.
ומסתבר לומר דאף בזמה"ז אפשר לזכות לסגולה זו ע"ד אומרם ז"ל )כתובות קה (:כל המביא דורון
לתלמיד חכם כאילו מקריב ביכורים .וראה עוד בכף החיים )או"ח סי' רכה ,יט( שכתב" :ויש להשתדל
להביא פירות חדשים לת"ח לברך שהחייו ,כדי שיהא חשב לו כאילו הקריב בכורים ,ע"ד שארז"ל כל
המביא דורון לת"ח כאילו מקריב בכורים ,וא"כ כ"ש אם מביא ]פירות[ ביכורים בעצמם .וי"ל קודם
הבאתם 'הריי מוליך פירות אלו דורון לת"ח ,ויה"ר מלפיך ה"א וא"א שתחשב לי מצוה זו כאילו הבאתי
בכורים לביהמ"ק ותתים לכהן וקיימתי מצוה זו בשלימות") .עשה חיל(
אלס מאכט דער בורא עולם
כ"ו ג' ואמרת אליו הגדתי היום .מה זה הגדתי היום? הוא רק הגיע עכשיו לבית המקדש ולא אמר כלום
ומתחיל עם 'הגדתי היום'? אבל הפירוש הוא כמו שאומרים בשבת בבקר תהלים כ"ט ב'-ד' השמים
מספרים כבוד־אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע .יום ליום יביע אמר ולילה ללילה יחוה־דעת .אין־אמר ואין
דברים בלי שמע קולם .מספרים ,מגיד ,יביע אומר ,יחוה דעת ועם כל זה אין אומר ואין דברים? איך
מביים את זה?
ותירץ הג"ר מרדכי דרוק זצ"ל שעצם המציאות של מערכת השמים מדבר ומספר בלי מילים ובלי דיבור.
עצם זה שמישהו מביא הפירות הראשוים ,אחרי כל העבודה בשדה ,ואחרי כל הפחד והספיקות ,האם
תהיה יבול טוב או לו ,דבר ראשון הוא בא לבית המקדש עם הפירות הראשוים ,המעשה הזה מדבר בעד
עצמו בלי להגיד מילים .וזהו 'הגדתי היום'!!
ועכשיו מביים את המאמר חז"ל בראשית ,בשביל התורה שקרא ראשית ובשביל ישראל שקראו ראשית
ובשביל ביכורים שקראים ראשית .כל הבריאה היא אך ורק בשביל התורה ובשביל ישראל שמקיימין את
התורה מובן .אבל למה בשביל ביכורים? כי במצוות ביכורים מראים שהקב"ה הוא אדון הכל ,והכל שלו
והוא זה שהוציא את היבול ולכן מביאים לו את הפירות הראשוים וזה תכלית כל הבריאה לראות בתוך
ההסתר של הטבע ,שהוא ,הקב"ה בעצמו המוע של כל הטבע הזו .וכמו שהג"ר מרדכי זצ"ל היה רגיל על
לשוו" :אלס מאכט דער בורא עולם"
מי הוא ה'ארמי'
כ"ו ה' ארמי אבד אבי וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט .רוב הראשוים לומדים ש'ארמי' הוא לבן הארמי.
האבן עזרא מסביר שזה יעקב עצמו והרשב"ם מסביר שזה אברהם אביו.
הבאתי בקטע הבא את פירוש החתם סופר ,כי לפי פירושו מובן היטב את ההמשך 'וירד מצרימה' ,שזה לא
היה ממש מיד אחרי סיפור לבן ,אלא הרבה שים אחרי.
2
והה לשון האבן עזרא :אובד אבי .מלת אובד מהפעלים שאים יוצאים ואילו היה ארמי על לבן היה הכתוב
אומר מאביד או מאבד ,ועוד מה טעם לאמר לבן בקש להאביד אבי וירד מצרימה ולבן לא סבב לרדת אל
מצרים והקרוב שארמי הוא יעקב כאלו אמר הכתוב :כאשר היה אבי בארם היה אובד ,והטעם עי בלא
ממון ,וכן תו שכר לאובד והעד ישתה וישכח רישו ,והה הוא ארמי אובד היה אבי ,והטעם כי לא ירשתי
הארץ מאבי כי עי היה כאשר בא אל ארם גם גר היה במצרים והוא היה במתי מעט ואחר כן שב לגוי גדול
ואתה ה' הוצאתו מעבדות ותתן לו ארץ טובה ואל יטעון טוען איך יקרא יעקב ארמי והה כמוהו יתרא
הישמעאלי והוא ישראלי כי כן כתוב.
והרשב"ם פי' וז"ל :ארמי אובד אבי -אבי אברהם ארמי היה ,אובד וגולה מארץ ארם .כדכתיב :לך לך
מארצך .וכדכתיב ויהי כאשר התעו אותי אלהים מבית אבי -לשון אובד ותועה אחד הם באדם הגולה,
כדכתיב :תעיתי כשה אובד בקש עבדך .צאן אובדות היו עמי .רועיהם התעום ,כלומר מארץ כריה באו
אבותיו לארץ הזאת ותה הקב"ה לו.
מה הקשר בין 'ארמי אובד אבי' ל'וירד מצרימה'?
להציל גוי מעשו הוא חטא גדול
כ"ו ה' ארמי אבד אבי וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט ,החתם סופר מפרש את המשך הפסוק מ'ארמי
אובד אבי' ל'וירד מצרימה' בזה"ל :יש לפרש ברכת לבן לרבקה ,אחותו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך
את שער שואיו ,וכבר כתבו במקום אחר ,שבמה שאמר 'אחותו את היי' רצוו לומר ,כי ידע כי תלד רבקה
צדיק וגם רשע ,וצדיק מבחית אברהם ויצחק ,ורשע מבחית שהיא אחות לבן ,ואמר אחותו אותו הולד
שיהיה לך מבחיתי שהוא עשו הרשע אותו יהיה לאלפי רבבה ,וירש שער שואיו הייו שעריו של יעקב,
ומאותו קללה מלכו ח' מלכים בארץ אדום טרם מלוך מלך לבי ישראל והיה בארץ קי קיזי וקדמוי
השייכים לחלתיו ולא שתעבדו במצרים ,וישראל היו עבדים במתי מספר והם היו לאלפי רבבה ,הכל
מקללתו של לבן ה"ל ,והייו ארמי אובד אבי וירד מצרימה וגו') .תקצ"ג(
עוד מפרש החתם סופר וז"ל :מלמד שירד יעקב לאבדו ומעלה עליו הכתוב כאילו איבד לבן את יעקב עיין
מה שכתב מורי ורבי בהפלאה על מדרש הלז ,ולפי עיות דעתי כפשוטו ,אף על גב דאבותיו התהלכו מגוי
אל גוי ותחלת סיוו של אברהם אביו ע"ה היה לך לך מארצך ,מכל מקום הכל היה לפרסם שם ה'
במקומות ההמה על דרך ואת הפש אשר עשו בחרן ,וכן היה טלטולו של יעקב אל לבן להחזירו למוטב,
ואמם לא הועיל כלום ,ועל כן מעלה על לבן כאלואיבד הוא את יעקב שגרם לו טלטול שלא לצורך.וראה
משום הכי גבה רחל את התרפים להפרישו מע"ז כדי שלא יהיה טלטולו של יעקב לריק לגמרי ויעש לבן על
זה על כן לזכות אביה ולהצילו מעוש חמור גבה תרפים לעזר מעט על כל פים ,עכ"ד.
ואולי אפשר להוסיף למה רחל מתה מוקדם ,כי הגמ' בב"ב ד .אומרת :והאמר רב יהודה אמר רב ,ואיתימא
רבי יהושע בן לוי :מפי מה עש דיאל? מפי שהשיא עצה לבוכדצר .וכן הוא אומר במשלי י"ד ל"ד:
צדקה תרומם־גוי וחסד לאמים חטאת ופירש האבן עזרא שם :פרוש אחר ,צדקה תרומם גוי -ישראל .וחסד
לאומים חטאת -היא כי הוא לע"ג והעד בוכדצר ,וחטאך בצדקה פרוק והוא הכון .להציל רשע מעשו
הוא חטא גדול ,וכמו שדיאל הרג על זה לפי דעה אחת בגמ' ב"ב ד ,.אולי גם רחל מתה בשביל זה?
וירעו אתו המצרים -וירעו לו מצרים
כ"ו ו' וירעו אתו המצרים .ובפרשת חקת כתיב :כ' ט"ו וירעו לו מצרים ולאבתיו.ההבדל הוא :לו -הם
גרמו לו הרבה צער .אותו -הם עשו אותו רעים .שמעתי מר' מרדכי דרוק זצ"ל בשם החתם סופר שהם
הלבישו עליו שאחו כפויי טובה ,כמו שכתוב בפרשת שמות א' י' הבה תחכמה לו פן־ירבה והיה
כי־תקראה מלחמה ווסף גם־הוא על־שאיו ולחם־בו ועלה מן־הארץ ,כלומר לפי השיעבוד אמרו ,שאחו
עשה מלחמה גדם .אולם בפרשת כי תצא כ"ג ח' כתיב לא־תתעב מצרי כי־גר היית בארצו ,אחרי השיעבוד
יש לו איסור לתעב אותו ואומר רש"י מכל וכל ,אף על פי שזרקו זכוריכם ליאור .מה טעם? שהיו לכם
אכסיא בשעת הדחק.עכ"ל .אחו שיא של הכרת הטוב והוא אמר עליו שאחו שיא של כפויי טובה וזהו
ןירעו אותו ,הם עשו אותו כאילו אחו רעים .ולכן בעל ההגדה של פסח מביא על וירעו אתו המצרים את
הפסוק הבה תחכמה ולא הביא את הפסוקים הבאים שמספרים על השיעבוד :וישימו עליו שרי מסים וגו'
וכאשר יעו אתו וגו' ויעבדו מצרים את־בי ישראל בפרך וימררו את־חייהם בעבדה קשה וגו' ,כי פה לא
מדברים על מה שעשה לו רעה אלא על מה שהוא הציג אותו כ'רעים'.
3
ויבאו אל־המקום הזה ויתן־לו את־הארץ הזאת ,מה היה סדר הדברים?
כ"ו ט' ויבאו אל־המקום הזה ויתן־לו את־הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש .ופירש"י המקום הזה בית
המקדש .והקשה החתם סופר וז"ל :וקשה ,היה לו להקדים ביאת הארץ לבית המקדש? ויש לומר שהוא על
דרך אלו קרבו לפי הר סיי וכו' ולא הכיסו לארץ ישראל דייו ,על כן אמר אחר הטובה הגדולה
שהוציאו מטומאת מצרים והביאו אל המקום הזה מקום המקדש שער השמים אפילו לא היה ותן לו
הארץ כלל דייו .ולא עוד ותתן לו גם ארץ זבת חלב ודבש )תקצ"ג( עכ"ל.
החיד"א מתרץ שהפסוק מרמז כאן מה שאומר התרגום יות בן עוזיאל בפרשת יתרו ,על הפסוק ואשא
אתכם על כפי שרים ,שהקב"ה הביא את כלל ישראל בליל יציאת מצריים לירושלים כדי להקריב את
קרבן פסח .לכן הקדים ויבאו אל המקום הזה ,בליל פסח -ויתן לו את הארץ הזאת ,אחרי ארבעים שה.
)משחת שמן של הג"ר חיים שאול קויפמן זצ"ל(
ובברכת המזון אומרים בסדר הזה :ודה לך יהוה אלהיו על שהחלת לאבותיו ,ארץ חמדה טובה ורחבה,
ועל שהוצאתו יי אלהיו מארץ מצרים ,ופדיתו מבית עבדים ,ועל בריתך שחתמת בבשרו ,ועל תורתך
שלמדתו ועל חקיך שהודעתו ,ועל חיים חן וחסד שחותו ,ועל אכילת מזון שאתה זן ,ומפרס אותו
תמיד ,בכל יום ובכל עת ובכל שעה .והסדר הזה אי אפשר לתרץ לפי ההסברים ה"ל?
הפיכת דין לרחמים
כ"ו י"ד עשיתי ככל אשר צויתי השקיפה ממעון קדשך .ועי' ברש"י פרשת וירא י"ח ט"ז וישקפו על־פי
סדם ,וישקיפו :כל השקפה שבמקרא לרעה חוץ מהשקיפה ממעון קדשך )דברים כ"ו( ,שגדול כח מתות
עיים שהופך מדת הרגז לרחמים .שמעתי מהג"ר בצלאל ראקוב זצ"ל מרא דאתרא בגייטסהעד ,שמאחר
שהוא אמר עשיתי ככל אשר צויתי מוכרח שיהיה השקיפה ,ה' חייב לבדוק אם באמת עשית ככל אשר
צויתי .ובא כח של מתת עיים שמהפך דין לרחמים .ואם כן ,אל תגיד 'עשיתי ככל אשר צויתי' ולא
צריכים את 'גדול כח מתות עיים שהופך מדת הרגז לרחמים'? ועל זה הסביר ,שזה בדיוק מה שהקב"ה
רצה ,שתגיד את 'עשיתי ככל אשר צויתי' ותגרום בזה למדת הדין ,ויבוא מתת עיים ויהפך הדין לרחמים.
אולי ההסבר בזה הוא ,שאם אתה מהפך הדין לרחמים אצלך פרטי ,אתה גורם לאותו מהלך בכל העולם
כולו ,וזה מה שרצה הקב"ה ,שתשפיע על כל העולם היפוך דין לרחמים) .אי מקוה שאי זוכר היטב את
דבריו(.
הבאת בכורים היום ,תזכה לשה הבאה -מתי ימות?
כ"ו ט"ז היום הזה יהוה אלהיך מצוך לעשות את־החקים האלה ואת־המשפטים ושמרת ועשית אותם
בכל־לבבך ובכל־פשך וברש"י שם :בת קול מברכתו ,הבאת בכורים היום ,תזכה לשה הבאה )תחומא(.
והקשה החתם סופר ,וכי לעולם יחיה הרי בכל שה מבשרו שיביא לשה הבאה והאיך אפשר זה? ויש לומר
דהה אמר עשיתי ככל אשר צויתי השקיפה פירש"י עשיו מה שעליו עשה מה שעליך .וקשה הא חמיה
עש על שאמר זכרה לי אלקי לטובה )סהדרין צ"ג (:ואיך יאמר עשיתי מה שעלי עשה אתה מה שעליך
השקיפה ,אבל שאומר אף על פי שאמרת עשר בשביל שתתעשר ומותר לסות הקב"ה בזה כדכתיב בחוי
א בזאת )תעית ט ,(.מכל מקום אי לא הפרשתי מעשרותי על מת כן אלא כאשר צויתי לעשות רצוך
אלקי חפצתי ,ומכל מקום יודע אי שאין אתה מקפח שכר אפילו שיחה אה ,אותו השכר אי מוותרו לכלל
ישראל השקיפה ממעון וברך את עמך את ישראל -ובשרו הקב"ה שכן יעשה ויברך ישראל בגללו ,מצא
הביכורים שיביאו כל בי ישראל מכאן ואילך מפירותיו ומברכותיו הם מביאין ,והייו הבאת ביכורים היום
תזכה להביא לשה הבאה לא שהוא עצמו יביא אלא בכורי כל ישראל על שמו קראו )תקב"ץ(.
מעיין לדעת איך היה יכול להיות חורבן בית המקדש כשלעם ישראל יש הבטחה שיביאו כל שה ביכורים?
4
הגילוי שהיה לחתם סופר בפרשה זו
כ"ז י' ושמעת בקול יהוה אלהיך ועשית את־מצותו ואת־חקיו אשר אכי מצוך היום .החתם סופר על התורה
וכן בתורת משה מביא על פסוק זה לשון מאוד דיר :על כן אודיעך מה שהודיעי אלוקים בזה וכו' כה
הראי ה' יתברך שמו.
כל הארורים אמרו גם בלשון ברכה
כ"ז י"ב רש"י לברך את העם .כדאיתא במסכת סוטה )דף ל"ב( :ששה שבטים עלו לראש הר גריזים וששה
לראש הר עיבל והכהים והלוים והארון למטה באמצע ,הפכו לויים פיהם כלפי הר גריזים ופתחו בברכה,
"ברוך האיש אשר לא יעשה פסל ומסכה וגו'" ,ואלו ואלו עוין אמן .חזרו והפכו פיהם כלפי הר עיבל ופתחו
בקללה ואומרים "ארור האיש אשר יעשה פסל וגו'" ,וכן כלם עד "ארור אשר לא יקים".
למה ראובן וזבולון -בי הגבירות -עמדו על הר עיבל עם בי השפחות?
כ"ז י"ג ואלה יעמדו על־הקללה בהר עיבל ראובן גד ואשר וזבולן דן ופתלי .כל בי השפחות עמדו על
הקללות חוץ מראובן וזבולון .למה הם לא זכו לעמוד כמו כל בי הגבירות על הברכה?
והה הגמ' בשבת "ה :מביא :אמר רבי שמואל בר חמי אמר רבי יותן :כל האומר ראובן חטא איו אלא
טועה ,וכו' תיא ,רבי שמעון בן אלעזר אומר :מוצל אותו צדיק מאותו עון ,ולא בא מעשה זה לידו .אפשר
עתיד זרעו לעמוד על הר עיבל ולומר :״ארור שכב עם אשת אביו״ ויבא חטא זה לידו? מצא ,במה שראובן
עומד בהר עיבל על הקללה ושומע ״ארור שכב עם אשת אביו״ ואומר אמן ,זה הכבוד הכי גדול שאפשר
לעשות לו ,כי זה מעיד על שהוא קי מחטא זה.
ובדרך זה אפשר להסביר את שבט זבולון ,למה הוא עמד בהר עיבל ,כי הה אי' בירושלמי סוטה כ"א ר'
אחא בשם רבי תחום ברבי חייה למד ולימד ושמר ועשה והיתה ספיקה בידו להחזיק ולא החזיק הרי זה
בכלל ארור ר' ירמיה בשם רבי חייה בר בא לא למד ולא לימד ולא שמר ולא עשה ולא היתה ספיקה בידו
להחזיק והחזיק הרי זה בכלל ברוך .כל אלו שעמדו על הר עיבל היו חייבין להיות מושלם בעבירות האלו
כדי שלא יחול הקללה עליהם ,ויהיו בסכה .ועל כן ,אם זבולון עומד על הר עיבל כי הוא מחזיק ביששכר
שיכול ללמוד ,בשבילו זה כבוד לעמוד על הר עיבל כי זה מעיד עליו שהוא מושלם שהחזקת התורה) .הג"ר
מרדכי דרוק זצ"ל(
אולם ,חייבים להבין למה שבט דן עמד על הר עיבל על אף שהיה פסל מיכה אצלם ולא פחדו לעמוד שם?
ועו כל־העם ואמרו אמן -ואמר כל־העם אמן
כ"ז ט"ו ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה תועבת יהוה מעשה ידי חרש ושם בסתר ועו כל־העם ואמרו
אמן .ובכל הארורים האחרים כתיב :ואמר כל־העם אמן ,בלשון יחיד המורה על עייתם כולם ביחד? אבל
'ועו כל־העם ואמרו אמן' יכול להיות רק רובו ככולו כמו שמביא המשך חכמה בעיין עשה ושמע ,או
שהיו האמירות של אלו לא כאמירות של חבירם? ומפרש הג"ר שמעון שוואב זצ"ל על פי הגמ' בסהדרין
ק"ג :שפסל מיכה עבר עם כלל ישראל את הים סוף ,ואם כן ,ה'אמן' שלו על הארור האיש אשר יעשה פסל
ומסכה וגו' ושם בסתר ,אם הוא בכלל עה אמן ,לא היה בלב שלם מה שאין כן האחרים שלא ידעו מפסל
מיכה ,ועו בלב שלם אמן.
י"ב ארורים גד י"ב שבטים
כ"ז י"ט כ' ארור מטה משפט גר־יתום ואלמה ואמר כל־העם אמן .ארור שכב עם־אשת אביו כי גלה כף
אביו ואמר כל־העם אמן .כל הארורים יש פרשה בייהם )ס( ,לבד משי הארורים האלו ,שהם בפרשה אחת,
ויתכן על פי מה שכתוב בתרגום יותן בן עוזיאל די"ב ארורים גד י"ב שבטים וכן כתוב ברשב"ם )ודלא
5
כרש"י דלא מה האחרון( ,ולפי זה אלו ב' הארורים גד יששכר וזבולון שהיו שותפין ולכך כתבו בפרשה
אחת ,וגד יששכר שהיו סהדרין אמר ארור מטה משפט וגו' .ר' שמואל קאשלד שיחי' בשם ה'טעמא
דקרא'.
כל הארורים הם על עבירות שרגילים להיות בסתר
והה הרשב"ם כ"ז ט"ו מסביר מה טיבן של העבירות האלו שיש עליהם 'ארור'? וז"ל :ושם בסתר -כל
הארורים שים עשר כגד שים עשר שבטים וכולם עבירות שרגילים להיות בסתר ,הם כמו שאפרש בכולם
חוץ משים שרגילים להיות פעמים בגלוי ופעמים בסתר והן עבודת גילולים .ומכה רעהו .ולכך פירש
בשיהם בסתר ,שעל עבירות שבגלוי לא באו לקלל ,כי בית דין יעשוהו על הגלויות ,כמו שכתוב בסוף כל
הקללות :הסתרות לה' אלהיו -הוא יקח קמה מן הסתרות ,שהרי תקללו בשם הקב"ה ,אבל הגלות
לו ולביו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת -מלקות סקילה ,שריפה ,הרג ,וחק .הלא תראה אין
כתוב כאן :ארור שוכב עם אשת רעהו ,כי מה לך ליכס בבית אחרים ולא יליזו עליו .מקלה אביו -במקום
בית גידולו .אין אחרים רגילים שם .וכן משיג גבול -בגבה הוא עושה ,שאם יראה ימחה בידו .וכן :משגה
עור ומטה משפט -כל אלו דברי סתר .שכב עם אשת אביו -זהו במקום שהוא גדל שם ואין רואה .עם כל
בהמה -אין זה כי אם בסתר .וכן :אחותו .וחותתו .האם רגילה בבית בתה .ארור אשר לא יקים -על כל
עבירות שבסתר ,עכ"ל.
והה' ,ברוך' הוא זה ,שהוא מחובר למקור הברכות ,ו'ארור' הוא זה שמותק ממו .מי שמבחוץ הוא צדיק
ובסתר עובר עבירות הוא לא יעשה תשובה כי הוא מרגיש טוב להיות צדיק בפרהסיא כמו שרואים אצל עשו
שלא עשה תשובה כי הוא היה רמאי והיה עסוק בלעשר את המלח ואת התבן .אבל ישמעאל שהיה רשע כן
עשה תשובה כי הוא לא היה רמאי .וכן מציו בחתם סופר על הפטרת פרשת בחוקותי )ירמיהו י"ז י"א( עשה
עשר ולא במשפט בחצי ימיו יעזבו ובאחריתו יהיה בל ,פירושו ,עשה עשר ולא במשפט -מרוויח כסף
מגיבות ,אם הוא עושה חיים עם הכסף הזה ומפזר אותו -בחצי ימיו יעזבו ,יעשה תשובה באיזשהו שלב.
אבל אם הוא ותן אותו הכסף לצדקה -ובאחריתו יהיה בל ,הוא לא יעשה תשובה לעולם ,כי הוא מרגיש
טוב עם עצמו ,הרי הוא בעל צדקה גדול) ....הג"ר מרדכי דרוק זצ"ל(
ארור מקלה אביו ואמו -מזלזל
כ"ז ט"ז ארור מקלה אביו ואמו ואמר כל־העם אמן .מפרש רש"י :מקלה אביו .מזלזל ,לשון "וקלה אחיך"
)דברים כ"ה( .הג"ר מרדכי דרוק זצ"ל היה רגיל להזהיר ,שרק לחשוב איך שאי בן תורה יותר מאבא וכו'
יהפוך אותו לארור ,השם ישמור.
ארור אשר לא יקים -מי שעושה הגבהת התורה שלא כהלכה
כ"ז כ"ו ארור אשר לא־יקים את־דברי התורה־הזאת .מביא הרמב"ן וז"ל :ולי ראה על החזן שאיו מקים
ספר תורה על הצבור להראות פי כתיבתו לכל ,כמו שמפרש במסכת סופרים )יד יד( ,שמגביהין אותו
ומראה פי כתיבתו לעם העומדים לימיו ולשמאלו ,ומחזירו לפיו ולאחריו ,שמצוה לכל ,אשים והשים,
לראות הכתוב ולכרע ולומר ,וזאת התורה אשר שם משה וגו' )דברים ד':מ"ד( ,וכן והגין ,עכ"ל.
לפעמים ההורים חיים בזכות הבים שלהם
כ"ח י"א והותרך יהוה לטובה בפרי בטך .מבואר במהרי"ל דיסקין בזה"ל :פי' רביו ז"ל :דהכי פירושו,
דיותיר אותו לטובה ויאריך ימים כדי לגדל פרי בטך שיהיו גם הם כשרים .ודומה לזה בחתם סופר פרשת
במדבר ג' ד' ובים לא היה להם :ואלו היו להם בים היו צרכים לביהם אחריהם על דרך דכתיב אצלו
והותירך ה' לטובה בפרי בטך .וכן בתורת משה בשם הרמב"ם :והותירך ה' לטובה בפרי בטך י"ל עפ"י
דברי הרמב"ם )אגרת הרמב"ם לבו ד"ה ודע( שכתב לבו אשרי אדם שחתם ימיו במהרה ,שלכל אדם
6
קצבה מה הוא צריך לתקן בתורת ובמצות ומי שגמר הקצבה ההיא השלים ימיו .אמם הייו אם הוא
לעצמו אבל אם יש לו בים או אחרים הפועל עליהם להטיבם אז אין קצבה לזה .ועל זה אמר והותירך ה',
שיתן לך מותרות חיים לטובה ,בפרי בטך ,כדי שתוכל לפעול עליהם.
מראה עייך -אלו הרבים המהיגים
כ"ח ל"ד והיית משגע ממראה עייך אשר תראה .הקשה הג"ר עקיבא אייגר זצ"ל הה בכל יום ויום או
מתפללים 'והאר עייו בתורתיך' ובאמת רבים הם עמי הארץ אשר כמעט רגליהם טיו במעגלי קרוא
מקרא ,בחשכה ילכו ולא ידעו בין ימים לשמאלם ובהמה רבה ,ושפת עברים וחכמת התורה סוגר להם על
מסגר כבשבע דלתות חושת ובריחי ברזל ,וחפרה הלבה ובושה החמה בהתפלל בערים ובורים אלו שחרית
וערביתכזה ,ואיך יגשו ויקרבו פי כסא כבוד ויעתירו בעד עצמם כי יאיר ה' עייהם עד יביטו פלאות
מתורת עליון .אמם מלת 'עייו' מורה על עיי העדה ,הם רבים דורשים מורים ומהלים מהיגי צאן
קדשים עלמבועי התורה והתעודה ,וגם משה רביו ע"ה משתמש בלשון זה בדברו אל חותו :והיית לו
לעיים )בהעלותך י' ל"א ,וכדומה לזה מאמר חז"ל בספרי פרשת עקב וז"ל :עייך אלו הזקים ,ובתחומא
פרשת תצוה 'עייך יוים' מה העיים הללו כל הגוף מהלך אחר העיים אף ישראל כולם מהלכין אחר
סהדרין( וזאת היא תפילת כל איש בישראל כי השם יתברך יאר עיי העדה בתורתו ,הייו הרבים המורים
ומלמדים ,ויראה אותם אור וגה בתורתו ,ואין מכשול עלי דרך בדום דין למזור ובשפטם משפטי דת לבל
תבוא ח"ו תקלה על ידם.
והה עתה תוארה עייו גם על פסוק שהתחלו 'והיית משגע ממראה עייך אשר תראה' מרבים הממוים
עלי ציבור ומופקדים על עדתם ,הוי מאשריך מתעים ודרך אורחותיך בלעו יטוך בתהו לא דרך זדון לבם
השיאוך ללכת תיבות לא סלולות ,והוי המותעים המוטעים המוסתים הוקשים ולכדים בפחי ביאי הבעל
ורשתותם ,וזאת אך זאת קללה מרצת שמה אותו לחרפה בגוים וכל העם קדוש ראה כ'משוגע' רק
מ'מראה עייך' ממראה הרבים אשר יש לו לראות.
שמחה בעבודת ה' זה חלק מהמהות של עבודת ה'
כ"ח מ"ז תחת אשר לא־עבדת את־יהוה אלהיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל .פשט פשוט הוא ,שכל התוכחה
הגיע בגלל חוסר שמחה בעבודת ה' .וזה מפחיד .ואולי אפשר להפסיק אחרי ה' אלוקיך ,שהטעם שם זקף
קטן שהוא גם מפסיק אם כי איו מפסיק כמו אתחתא ,ואז הפירוש יהיה ,שלא עבדת את ה' ,וזה עשית
בשמחה על אף שהיה לך הכל.
הג"ר אליהו רוטשילד שליט"א הראה לי חיי אדם ס"ח י"ג שמביא :השמחה הגדולה במצוה ופי' האר"י
ז"ל שזה שכתוב תחת אשר לא עבדת כו' בשמחה ובטוב לבב מרוב כל ר"ל שלא שמחת בעבודה יותר מאילו
מצאת רוב כל תעוגים ואבים טובות ומרגליות.
מכות אמים -שלא יסורו עד בא דבר ה׳
כ"ח "ט האור החיים מפרש וז"ל :מכות גדולות ואמות וחלים רעים ואמים .אמרו אמים תכון לומר
שהגם שיעשו להם רפואה טבעית שיוסרו בה ,אף על פי כן אמים בשליחותם ,מהם לא יזועו ,עד בא דבר
ה׳ לסור ממו.
תכליתם של חלאים כדי לירש גן עדן
תהלים ל"ט ט' חרפת בל אל־תשימי ורש"י שם חרפת בל .חרפת הבל אל תשימי ,הבא גם עליו געים
ומכאובות ,שלא יוכל לומר לי :אתם לוקים ואו אין או לוקים .והתפלה הזאת גרמה להביא יסורי חלאים
עליהם )בראשית רבה פח:א( .שמעתי מהג"ר מתתיהו סלומון זצ"ל ,שבעצם רק יהודי חייב להיות חולה ,כי
צריך לזכות בזה לגן עדן ,אבל גוי שאין לו גן עדן לא צריך להיות חולה ,ויצא מזה שרק היהודים הם
החולים ואין גוי חולה ,לכן בקש דוד המלך :חרפת בל אל תשימי ,שלא יגידו שרק היהודים הם החולים
7
והם פחותים ,לכן בקש שגם הגויים שלא צריכים את החולאים לקבל דרך זה גן עדן ,שגם הם יהיו לפעמים
חולים.
גם כל־חלי וכל־מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזאת
כ"ח ס"א גם כל־חלי וכל־מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזאת יעלם יהוה עליך עד השמדך .ועי' בחל
קדומים שהביא וז"ל :כל חלי .גימטריא צ"ח כי צ"ח קללות בתוכחה וכלן תקיימות בישראל שא' כי
מלאה צבא"ה לכך היו מקריבין כגדן צ"ח כבשים בסוכות להגן עליהם וכגדן התורה דרשת בצ"ח פים
מ"ט טהור ומ"ט איו טהור ולכך צ"ח פעמים יצחק בתורה להגן עליהם .צ"ח פסוקים בצו את אהרן
שיכפרו עליהם הקרבות ולעתיד יתהפכו כלן לטובה ולששון גיל"ה גימטריא צ"ח .הייו גילה ושמחה בך
צ"ח קללות בתוכחה ואם תחשוב גם כל חלי וכל מכה הרי ק' כגדן חייב לברך ק' ברכות .וכתיב הה כ"י
כ"ן יבורך גבר ירא ה' .וכן אם הגבר הוקם ע"ל וכן תפלה למשה איש האלהים ר"ת משה איש האלהים
מאה .כי זה כ"ל הא"דם גימטריא מאה .גאוי קמאי אשכז בספר ר"א .ומ"ש צ"ח פעמים יצחק בתורה
להגן עליהם .אתיא כמ"ש במדרש ודורשי רשומות .ואר"א גימטריא יצחק .הוא תן ש' משמו כדי שיצאו
ברד"ו .הוא הי' מתפלל למעלה בפי החירות להציל לישראל כמ"ש ברית מוחה וראו אותו ישראל .ואפשר
שהיה מתפלל דידע דמדה"ד תקטרג במרה להחזירם כמ"ש בזהר חדש .חמ"ו חמ"ו גימטריא יצחק .לע"ל
הוא יליץ בעד ישראל בי ולא ביך .דל עלי לילותא וכו' .באופן כי הוא זרוע עם גבורה להגן על ישראל
ויתמתקו הדיין בשרשם .ומ"ש דק' ברכות גד ק' תוכחות .כ"כ הרב כתות אור מדפשיה .וכוון לדעת
גדולים .וכבר כתבתי בקוטריס קשר גודל סס"ה דכ"כ רביו הרקח סי' ש"ך.
ובחוכת התורה מביא :איתא במדרש על הפסוק גם כל חלי וכל מכה אשרי לא כתוב בספר התורה הזאת
וגו' זו מיתת צדיקים רחמא ליצלן .ויש לפרש על פי מה דאיתא בספר חסידים סי' תשע"א דדיו השאר
מכתיבת התורה מוחק הקב"ה בראש הצדיקים כשימותו .ולכן זו הוא המכה אשר לא כתוב בספר התורה
הזאת.
בידך להפוך קללה לקירבת אלוקים
כ"ח ס"ו והיו חייך תלאים לך מגד ופחדת לילה ויומם ולא תאמין בחייך .ופירש"י :חייך תלאים לך .על
הספק ,כל ספק קרוי תלוי ,שמא אמות היום בחרב הבאה עליו .ורבותיו דרשו זה הלוקח תבואה מן
השוק .ולא תאמין בחייך .זה הסומך על הפלטר )עי' מחות ק"ג(.
והה הגמ' יומא ע"ו .מביא :שאלו תלמידיו את רבי שמעון בן יוחי ,מפי מה לא ירד להם לישראל מן פעם
אחת בשה? אמר להם :אמשול לכם משל :למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שיש לו בן אחד ,פסק לו
מזוותיו פעם אחת בשה ,ולא היה מקביל פי אביו אלא פעם אחת בשה .עמד ופסק מזוותיו בכל יום,
והיה מקביל פי אביו כל יום .אף ישראל ,מי שיש לו ארבעה וחמשה בים היה דואג ואומר ,שמא לא ירד מן
למחר ,ומצאו כולן מתים ברעב ,מצאו כולן מכווים את לבם לאביהן שבשמים.
אומר הג"ר חיים שמואלביץ זצ"ל יש לו פעמיים אותו מצב ,שיש אוכל רק ליום אחד ,בפרשת כי תבא זה
קללה מן התוכחה ובמסכת יומא זה מראה קירבת אלוקים .מכאן ראיה ,שלא המצב קובע ,אם זה קירבת
אלוקים או קללה ,אלא הבאדם קובע איך להסתכל על המצב ,והוא בעצמו גורם שהמצב שהוא מצא בו
הוא ברכה וקירבת אלוקים או קללה מן התוכחה) .מהג"ר מרדכי דרוק זצ"ל(
האם לדור המדבר היו עליים או לא?
כ"ט ד' ועלך לא־בלתה מעל רגלך ,וא"כ כן היה להם עליים ולא הלכו יחף ,ובפרשת עקב ח' ד' כתיב
שמלתך לא בלתה מעליך ורגלך לא בצקה זה ארבעים שה ורש"י אומר לא בצקה .לא פחה כבצק ,כדרך
הולכי יחף שרגליהם פוחות האם היה להם עליים או לא?
ותירץ הגר' חיים שאול קויפמן זצ"ל לפי המדרש שמביא הפסוק ביחזקאל ט"ז י' ואעלך תחש ,שמה
ששאר אחרי הקמת המשכן מן עור התחש עשו עליים .וא"כ רק דור הראשון היה להם עליים אבל
הילדים שולדו אחרי הקמת המשכן כבר לא היה להם עליים והלכו יחף .הפסוק בפרשת עקב מדבר על
8
הדור השי אחרי הקמת המשכן ,לכן אומר ורגלך לא בצקה כדרך הולכי יחף אבל בפרשת כי תבא מדבר על
הדור יוצאי מצריים שהיה להם עדיין עליים מן התחש.
הפטרה
בעתה /אחישה
ישעי' ס' כ"ב אי יהוה בעתה אחישה .מובא בחידושי הגרי"ז על התורה וז"ל :ואמרו חז"ל זכו אחישה
לא זכו בעתה .ואמר הגר"א דכל דברי חז"ל על ביאת בן דוד בפרק חלק ,וכן מה שכתבו הביאים אחד מעיר
ושים ממשפחה ,לא אמר אלא אם כן יהיה הקץ בעתו ,מה שאין כן אם יהיה אחישה לא יהיו כל הדברים
ה"ל .והוסיף מרן הגרי"ז זצ"ל דב'אחישה' לא אמר שיעור כלל ,וכל שיהיה רגע אחד לפי הקץ הרי זה
אחישה ,ולזה צריכים לבקש ולהתפלל כי יהיה לכל הפחות רגע אחד קודם .עכ"ל הגרי"ז.
ובזה אפשר לפרש מה שאומרים בהגדה של פסח :ברוך שומר הבטחתו לישראל ,ברוך הוא .שהקדוש ברוך
הוא חשב את־הקץ ,לעשות כמו שאמר לאברהם אביו בברית בין הבתרים ,שאמר :ויאמר לאברם ,ידע
תדע כי־גר יהיה זרעך בארץ לא להם ,ועבדום ועו אתם ארבע מאות שה .וגם את־הגוי אשר יעבדו דן אכי
ואחרי־כן יצאו ברכש גדול .והיא שעמדה לאבותיו ולו .שלא אחד בלבד עמד עליו לכלותו ,אלא שבכל
דור ודור עומדים עליו לכלותו ,והקדוש ברוך הוא מצילו מידם.
דבעצם קשה להבין ,אומרים ברוך שומר הבטחתו ואחרי זה והיא שעמדה .מהו ה'והיא' שעמדה? ואולי יש
לפרש שלפי כן דברו על זה שהקב"ה חשב את הקץ ועשה קושי השיעבוד כדי שכלל ישראל יצאו מוקדם
ממצרים ולא יפלו ל 'שערי טומאה .וכן בגלות שלו הקב"ה שולח לו כל מיי צוררים ומציל אותו מהם,
והכל הוא עושה כדי שהצרות האלו יגרמו לו לצאת קצת לפי הזמן והיה ב'אחישו' ולא ב'בעתה' וחשוך
הרבה צרות וקושי דרך זה.
לעי" הילדה מלכה בת ר' יוסף מאיר ז"ל לב"ע ט"ו אלול
9
