gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ליקוטים וביאורים על הפרשה וענייני דיומא · Likutim U'viurim ak Haparsha V'inyanei D'yoma — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: ליקוטים וביאורים על הפרשה וענייני דיומא · Likutim U'viurim ak Haparsha V'inyanei D'yoma

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

ליקוטים וביאורים על הפרשה וענייני דיומא · Likutim U'viurim ak Haparsha V'inyanei D'yoma — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫ליקוטים וביאורים על פרשת כי תבא‬ ‫כי תבא‬ ‫‪ -‬ביכורים סגולה שלא ימותו ב‪‬יו בחייו ‪ -‬גם בזמן הזה‬ ‫‪ -‬אלס מאכט דער בורא עולם‬ ‫‪ -‬מי הוא ה'ארמי'‬ ‫‪ -‬מה הקשר בין 'ארמי אובד אבי' ל'וירד מצרימה'?‬ ‫‪ -‬להציל גוי מע‪‬שו הוא חטא גדול‬ ‫‪ -‬וירעו את‪‬ו המצרים ‪ -‬וירעו ל‪‬ו מצרים‬ ‫‪ -‬ויבא‪‬ו אל־המקום הזה ויתן־ל‪‬ו את־הארץ הזאת‪ ,‬מה היה סדר הדברים?‬ ‫‪ -‬הפיכת דין לרחמים‬ ‫‪ -‬הבאת בכורים היום‪ ,‬תזכה לש‪‬ה הבאה ‪ -‬מתי ימות?‬ ‫‪ -‬הגילוי שהיה לחתם סופר בפרשה זו‬ ‫‪ -‬כל הארורים ‪‬אמרו גם בלשון ברכה‬ ‫‪ -‬למה ראובן וזבולון ‪ -‬ב‪‬י הגבירות ‪ -‬עמדו על הר עיבל עם ב‪‬י השפחות?‬ ‫‪ -‬וע‪‬ו כל־העם ואמרו אמן ‪ -‬ואמר כל־העם אמן‬ ‫‪ -‬י"ב ארורים ‪‬גד י"ב שבטים‬ ‫‪ -‬כל הארורים הם על עבירות שרגילים להיות בסתר‬ ‫‪ -‬ארור מקלה אביו ואמו ‪ -‬מזלזל‬ ‫‪ -‬ארור אשר לא יקים ‪ -‬מי שעושה הגבהת התורה שלא כהלכה‬ ‫‪ -‬לפעמים ההורים חיים בזכות הב‪‬ים שלהם‬ ‫‪ -‬מראה עי‪‬יך ‪ -‬אלו הרב‪‬ים המ‪‬היגים‬ ‫‪ -‬שמחה בעבודת ה' זה חלק מהמהות של עבודת ה'‬ ‫‪ -‬מכות ‪‬אמ‪‬ים ‪ -‬שלא יסורו עד בא דבר ה׳‬ ‫‪ -‬תכליתם של חלאים כדי לירש גן עדן‬ ‫‪ -‬גם כל־חלי וכל־מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזאת‬ ‫‪ -‬בידך להפוך קללה לקירבת אלוקים‬ ‫‪ -‬האם לדור המדבר היו ‪‬עליים או לא?‬ ‫הפטרה‬ ‫‪ -‬בעתה ‪ /‬אחיש‪‬ה‬ ‫‪‬לקט ו‪‬ערך בעזרת ה' ע"י ירמיהו יצחק דושי‪‬סקי‬ ‫לעי"‪ ‬א"מ ר' יוסף מאיר בן ר' יצחק זצ"ל‬ ‫הערות והארות אפשר לשלוח ל‪-‬‬ ‫‪3810060@gmail.com‬‬ ‫או להתקשר ל‪053-3177381‬‬ ‫אפשרות לקבל את הגליון במייל‬ ‫גליון ‪13‬‬ ‫בס"ד‬ ‫ליקוטים וביאורים על פרשת כי תבא‬ ‫ביכורים סגולה שלא ימותו ב‪‬יו בחייו ‪ -‬גם בזמן הזה‬ ‫הבטחה ‪‬וספת מובאת בתשובות פסקים ומ‪‬הגים להמהר"ם בשם המהר"ם מרוט‪‬בורג‪ ,‬שמי שמקיים‬ ‫מצות ביכורים לא יבכה על מתו‪ ,‬שלא ימות אחד מזרעו בחייו‪ .‬ורמז לזה דכתיב 'ולא ‪‬תתי ממ‪‬ו למת'‬ ‫)פסוק יד( ואידך 'לא תבכו למת' )ירמיהו כב‪ ,‬י(‪ ,‬ואע"ג שהפסוק 'ולא ‪‬תתי ממ‪‬ו למת' מיירי במעשר‪ ,‬מכל‬ ‫מקום מעשר וביכורים הכל חד הוא‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫ומסתבר לומר דאף בזמה"ז אפשר לזכות לסגולה זו ע"ד אומרם ז"ל )כתובות קה‪ (:‬כל המביא דורון‬ ‫לתלמיד חכם כאילו מקריב ביכורים‪ .‬וראה עוד בכף החיים )או"ח סי' רכה‪ ,‬יט( שכתב‪" :‬ויש להשתדל‬ ‫להביא פירות חדשים לת"ח לברך שהחיי‪‬ו‪ ,‬כדי שיהא ‪‬חשב לו כאילו הקריב בכורים‪ ,‬ע"ד שארז"ל כל‬ ‫המביא דורון לת"ח כאילו מקריב בכורים‪ ,‬וא"כ כ"ש אם מביא ]פירות[ ביכורים בעצמם‪ .‬וי"ל קודם‬ ‫הבאתם 'הרי‪‬י מוליך פירות אלו דורון לת"ח‪ ,‬ויה"ר מלפ‪‬יך ה"א וא"א שתחשב לי מצוה זו כאילו הבאתי‬ ‫בכורים לביהמ"ק ו‪‬תתים לכהן וקיימתי מצוה זו בשלימות"‪) .‬עשה חיל(‬ ‫אלס מאכט דער בורא עולם‬ ‫כ"ו ג' ואמרת אליו הגדתי היום‪ .‬מה זה הגדתי היום? הוא רק הגיע עכשיו לבית המקדש ולא אמר כלום‬ ‫ומתחיל עם 'הגדתי היום'? אבל הפירוש הוא כמו שאומרים בשבת בבקר תהלים כ"ט ב'‪-‬ד' השמים‬ ‫מספרים כבוד־אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע‪ .‬יום ליום יביע אמר ולילה ללילה יחוה־דעת‪ .‬אין־אמר ואין‬ ‫דברים בלי ‪‬שמע קולם‪ .‬מספרים‪ ,‬מגיד‪ ,‬יביע אומר‪ ,‬יחוה דעת ועם כל זה אין אומר ואין דברים? איך‬ ‫מבי‪‬ים את זה?‬ ‫ותירץ הג"ר מרדכי דרוק זצ"ל שעצם המציאות של מערכת השמים מדבר ומספר בלי מילים ובלי דיבור‪.‬‬ ‫עצם זה שמישהו מביא הפירות הראשו‪‬ים‪ ,‬אחרי כל העבודה בשדה‪ ,‬ואחרי כל הפחד והספיקות‪ ,‬האם‬ ‫תהיה יבול טוב או לו‪ ,‬דבר ראשון הוא בא לבית המקדש עם הפירות הראשו‪‬ים‪ ,‬המעשה הזה מדבר בעד‬ ‫עצמו בלי להגיד מילים‪ .‬וזהו 'הגדתי היום'!!‬ ‫ועכשיו מבי‪‬ים את המאמר חז"ל בראשית‪ ,‬בשביל התורה ש‪‬קרא ראשית ובשביל ישראל ש‪‬קראו ראשית‬ ‫ובשביל ביכורים ש‪‬קראים ראשית‪ .‬כל הבריאה היא אך ורק בשביל התורה ובשביל ישראל שמקיימין את‬ ‫התורה מובן‪ .‬אבל למה בשביל ביכורים? כי במצוות ביכורים מראים שהקב"ה הוא אדון הכל‪ ,‬והכל שלו‬ ‫והוא זה שהוציא את היבול ולכן מביאים לו את הפירות הראשו‪‬ים וזה תכלית כל הבריאה לראות בתוך‬ ‫ההסתר של הטבע‪ ,‬שהוא‪ ,‬הקב"ה בעצמו המ‪‬וע של כל הטבע הזו‪ .‬וכמו שהג"ר מרדכי זצ"ל היה רגיל על‬ ‫לשו‪‬ו‪" :‬אלס מאכט דער בורא עולם"‬ ‫מי הוא ה'ארמי'‬ ‫כ"ו ה' ארמי אבד אבי וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט‪ .‬רוב הראשו‪‬ים לומדים ש'ארמי' הוא לבן הארמי‪.‬‬ ‫האבן עזרא מסביר שזה יעקב עצמו והרשב"ם מסביר שזה אברהם אבי‪‬ו‪.‬‬ ‫הבאתי בקטע הבא את פירוש החתם סופר‪ ,‬כי לפי פירושו מובן היטב את ההמשך 'וירד מצרימה'‪ ,‬שזה לא‬ ‫היה ממש מיד אחרי סיפור לבן‪ ,‬אלא הרבה ש‪‬ים אחרי‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫וה‪‬ה לשון האבן עזרא‪ :‬אובד אבי‪ .‬מלת אובד מהפעלים שאי‪‬ם יוצאים ואילו היה ארמי על לבן היה הכתוב‬ ‫אומר מאביד או מאבד‪ ,‬ועוד מה טעם לאמר לבן בקש להאביד אבי וירד מצרימה ולבן לא סבב לרדת אל‬ ‫מצרים והקרוב שארמי הוא יעקב כאלו אמר הכתוב‪ :‬כאשר היה אבי בארם היה אובד‪ ,‬והטעם ע‪‬י בלא‬ ‫ממון‪ ,‬וכן ת‪‬ו שכר לאובד והעד ישתה וישכח רישו‪ ,‬וה‪‬ה הוא ארמי אובד היה אבי‪ ,‬והטעם כי לא ירשתי‬ ‫הארץ מאבי כי ע‪‬י היה כאשר בא אל ארם גם גר היה במצרים והוא היה במתי מעט ואחר כן שב לגוי גדול‬ ‫ואתה ה' הוצאת‪‬ו מעבדות ותתן ל‪‬ו ארץ טובה ואל יטעון טוען איך יקרא יעקב ארמי וה‪‬ה כמוהו יתרא‬ ‫הישמעאלי והוא ישראלי כי כן כתוב‪.‬‬ ‫והרשב"ם פי' וז"ל‪ :‬ארמי אובד אבי ‪ -‬אבי אברהם ארמי היה‪ ,‬אובד וגולה מארץ ארם‪ .‬כדכתיב‪ :‬לך לך‬ ‫מארצך‪ .‬וכדכתיב ויהי כאשר התעו אותי אלהים מבית אבי ‪ -‬לשון אובד ותועה אחד הם באדם הגולה‪,‬‬ ‫כדכתיב‪ :‬תעיתי כשה אובד בקש עבדך‪ .‬צאן אובדות היו עמי‪ .‬רועיהם התעום‪ ,‬כלומר מארץ ‪‬כריה באו‬ ‫אבותי‪‬ו לארץ הזאת ו‪‬ת‪‬ה הקב"ה ל‪‬ו‪.‬‬ ‫מה הקשר בין 'ארמי אובד אבי' ל'וירד מצרימה'?‬ ‫להציל גוי מע‪‬שו הוא חטא גדול‬ ‫כ"ו ה' ארמי אבד אבי וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט‪ ,‬החתם סופר מפרש את המשך הפסוק מ'ארמי‬ ‫אובד אבי' ל'וירד מצרימה' בזה"ל‪ :‬יש לפרש ברכת לבן לרבקה‪ ,‬אחות‪‬ו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך‬ ‫את שער שו‪‬איו‪ ,‬וכבר כתב‪‬ו במקום אחר‪ ,‬שבמה שאמר 'אחות‪‬ו את היי' רצו‪‬ו לומר‪ ,‬כי ידע כי תלד רבקה‬ ‫צדיק וגם רשע‪ ,‬וצדיק מבחי‪‬ת אברהם ויצחק‪ ,‬ורשע מבחי‪‬ת שהיא אחות לבן‪ ,‬ואמר אחות‪‬ו אותו הולד‬ ‫שיהיה לך מבחי‪‬תי שהוא עשו הרשע אותו יהיה לאלפי רבבה‪ ,‬וירש שער שו‪‬איו היי‪‬ו שעריו של יעקב‪,‬‬ ‫ומאותו קללה מלכו ח' מלכים בארץ אדום טרם מלוך מלך לב‪‬י ישראל והיה בארץ ק‪‬י ק‪‬יזי וקדמו‪‬י‬ ‫השייכים ל‪‬חלתי‪‬ו ולא ‪‬שתעבדו במצרים‪ ,‬וישראל היו עבדים במתי מספר והם היו לאלפי רבבה ‪ ,‬הכל‬ ‫מקללתו של לבן ה‪"‬ל‪ ,‬והיי‪‬ו ארמי אובד אבי וירד מצרימה וגו'‪) .‬תקצ"ג(‬ ‫עוד מפרש החתם סופר וז"ל‪ :‬מלמד שירד יעקב לאבדו ומעלה עליו הכתוב כאילו איבד לבן את יעקב עיין‬ ‫מה שכתב מורי ורבי בהפלאה על מדרש הלז‪ ,‬ולפי ע‪‬יות דעתי כפשוטו‪ ,‬אף על גב דאבותי‪‬ו התהלכו מגוי‬ ‫אל גוי ותחלת ‪‬סיו‪‬ו של אברהם אבי‪‬ו ע"ה היה לך לך מארצך‪ ,‬מכל מקום הכל היה לפרסם שם ה'‬ ‫במקומות ההמה על דרך ואת ה‪‬פש אשר עשו בחרן‪ ,‬וכן היה טלטולו של יעקב אל לבן להחזירו למוטב‪,‬‬ ‫ואמ‪‬ם לא הועיל כלום‪ ,‬ועל כן מעלה על לבן כאלואיבד הוא את יעקב שגרם לו טלטול שלא לצורך‪.‬ו‪‬ראה‬ ‫משום הכי ג‪‬בה רחל את התרפים להפרישו מע"ז כדי שלא יהיה טלטולו של יעקב לריק לגמרי ויע‪‬ש לבן על‬ ‫זה על כן לזכות אביה ולהצילו מעו‪‬ש חמור ג‪‬בה תרפים לעזר מעט על כל פ‪‬ים‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫ואולי אפשר להוסיף למה רחל מתה מוקדם‪ ,‬כי הגמ' בב"ב ד‪ .‬אומרת‪ :‬והאמר רב יהודה אמר רב‪ ,‬ואיתימא‬ ‫רבי יהושע בן לוי‪ :‬מפ‪‬י מה ‪‬ע‪‬ש ד‪‬יאל? מפ‪‬י שהשיא עצה ל‪‬בוכד‪‬צר‪ .‬וכן הוא אומר במשלי י"ד ל"ד‪:‬‬ ‫צדקה תרומם־גוי וחסד לאמים חטאת ופירש האבן עזרא שם‪ :‬פרוש אחר‪ ,‬צדקה תרומם גוי ‪ -‬ישראל‪ .‬וחסד‬ ‫לאומים חטאת ‪ -‬היא כי הוא לע"ג והעד ‪‬בוכד‪‬צר‪ ,‬וחטאך בצדקה פרוק והוא ה‪‬כון‪ .‬להציל רשע מע‪‬שו‬ ‫הוא חטא גדול‪ ,‬וכמו שד‪‬יאל ‪‬הרג על זה לפי דעה אחת בגמ' ב"ב ד‪ ,.‬אולי גם רחל מתה בשביל זה?‬ ‫וירעו את‪‬ו המצרים ‪ -‬וירעו ל‪‬ו מצרים‬ ‫כ"ו ו' וירעו את‪‬ו המצרים‪ .‬ובפרשת חקת כתיב‪ :‬כ' ט"ו וירעו ל‪‬ו מצרים ולאבתי‪‬ו‪.‬ההבדל הוא‪ :‬ל‪‬ו ‪ -‬הם‬ ‫גרמו ל‪‬ו הרבה צער‪ .‬אות‪‬ו ‪ -‬הם עשו אות‪‬ו רעים‪ .‬שמעתי מר' מרדכי דרוק זצ"ל בשם החתם סופר שהם‬ ‫הלבישו עלי‪‬ו שא‪‬ח‪‬ו כפויי טובה‪ ,‬כמו שכתוב בפרשת שמות א' י' הבה ‪‬תחכמה לו פן־ירבה והיה‬ ‫כי־תקרא‪‬ה מלחמה ו‪‬וסף גם־הוא על־ש‪‬אי‪‬ו ו‪‬לחם־ב‪‬ו ועלה מן־הארץ‪ ,‬כלומר לפ‪‬י השיעבוד אמרו‪ ,‬שא‪‬ח‪‬ו‬ ‫‪‬עשה מלחמה ‪‬גדם‪ .‬אולם בפרשת כי תצא כ"ג ח' כתיב לא־תתעב מצרי כי־גר היית בארצו‪ ,‬אחרי השיעבוד‬ ‫יש ל‪‬ו איסור לתעב אותו ואומר רש"י מכל וכל‪ ,‬אף על פי שזרקו זכוריכם ליאור‪ .‬מה טעם? שהיו לכם‬ ‫אכס‪‬יא בשעת הדחק‪.‬עכ"ל‪ .‬א‪‬ח‪‬ו שיא של הכרת הטוב והוא אמר עלי‪‬ו שא‪‬ח‪‬ו שיא של כפויי טובה וזהו‬ ‫ןירעו אות‪‬ו‪ ,‬הם עשו אות‪‬ו כאילו א‪‬ח‪‬ו רעים‪ .‬ולכן בעל ההגדה של פסח מביא על וירעו את‪‬ו המצרים את‬ ‫הפסוק הבה ‪‬תחכמה ולא הביא את הפסוקים הבאים שמספרים על השיעבוד‪ :‬וישימו עליו שרי מסים וגו'‬ ‫וכאשר יע‪‬ו אתו וגו' ויעבדו מצרים את־ב‪‬י ישראל בפרך וימררו את־חייהם בעבדה קשה וגו'‪ ,‬כי פה לא‬ ‫מדברים על מה שעשה ל‪‬ו רעה אלא על מה שהוא הציג אות‪‬ו כ'רעים'‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ויבא‪‬ו אל־המקום הזה ויתן־ל‪‬ו את־הארץ הזאת‪ ,‬מה היה סדר הדברים?‬ ‫כ"ו ט' ויבא‪‬ו אל־המקום הזה ויתן־ל‪‬ו את־הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש‪ .‬ופירש"י המקום הזה בית‬ ‫המקדש‪ .‬והקשה החתם סופר וז"ל‪ :‬וקשה‪ ,‬היה לו להקדים ביאת הארץ לבית המקדש? ויש לומר שהוא על‬ ‫דרך אלו קרב‪‬ו לפ‪‬י הר סי‪‬י וכו' ולא הכ‪‬יס‪‬ו לארץ ישראל דיי‪‬ו‪ ,‬על כן אמר אחר הטובה הגדולה‬ ‫שהוציא‪‬ו מטומאת מצרים והביא‪‬ו אל המקום הזה מקום המקדש שער השמים אפילו לא היה ‪‬ותן ל‪‬ו‬ ‫הארץ כלל דיי‪‬ו‪ .‬ולא עוד ותתן ל‪‬ו גם ארץ זבת חלב ודבש )תקצ"ג( עכ"ל‪.‬‬ ‫החיד"א מתרץ שהפסוק מרמז כאן מה שאומר התרגום יו‪‬ת בן עוזיאל בפרשת יתרו‪ ,‬על הפסוק ואשא‬ ‫אתכם על כ‪‬פי ‪‬שרים‪ ,‬שהקב"ה הביא את כלל ישראל בליל יציאת מצריים לירושלים כדי להקריב את‬ ‫קרבן פסח‪ .‬לכן הקדים ויבא‪‬ו אל המקום הזה‪ ,‬בליל פסח ‪ -‬ויתן ל‪‬ו את הארץ הזאת‪ ,‬אחרי ארבעים ש‪‬ה‪.‬‬ ‫)משחת שמן של הג"ר חיים שאול קויפמן זצ"ל(‬ ‫ובברכת המזון אומרים בסדר הזה‪ :‬ודה לך יהוה אלהי‪‬ו על שה‪‬חלת לאבותי‪‬ו‪ ,‬ארץ חמדה טובה ורחבה‪,‬‬ ‫ועל שהוצאת‪‬ו יי אלהי‪‬ו מארץ מצרים‪ ,‬ופדית‪‬ו מבית עבדים‪ ,‬ועל בריתך שחתמת בבשר‪‬ו‪ ,‬ועל תורתך‬ ‫שלמדת‪‬ו ועל חקיך שהודעת‪‬ו‪ ,‬ועל חיים חן וחסד שחו‪‬ת‪‬ו‪ ,‬ועל אכילת מזון שאתה זן‪ ,‬ומפר‪‬ס אות‪‬ו‬ ‫תמיד‪ ,‬בכל יום ובכל עת ובכל שעה‪ .‬והסדר הזה אי אפשר לתרץ לפי ההסברים ה‪"‬ל?‬ ‫הפיכת דין לרחמים‬ ‫כ"ו י"ד עשיתי ככל אשר צוית‪‬י השקיפה ממעון קדשך‪ .‬ועי' ברש"י פרשת וירא י"ח ט"ז וישקפו על־פ‪‬י‬ ‫סדם‪ ,‬וישקיפו‪ :‬כל השקפה שבמקרא לרעה חוץ מהשקיפה ממעון קדשך )דברים כ"ו(‪ ,‬שגדול כח מת‪‬ות‬ ‫ע‪‬יים שהופך מדת הרגז לרחמים‪ .‬שמעתי מהג"ר בצלאל ראקוב זצ"ל מרא דאתרא בגייטסהעד‪ ,‬שמאחר‬ ‫שהוא אמר עשיתי ככל אשר צוית‪‬י מוכרח שיהיה השקיפה‪ ,‬ה' חייב לבדוק אם באמת עשית ככל אשר‬ ‫צוית‪‬י‪ .‬ובא כח של מת‪‬ת ע‪‬יים שמהפך דין לרחמים‪ .‬ואם כן‪ ,‬אל תגיד 'עשיתי ככל אשר צוית‪‬י' ולא‬ ‫צריכים את 'גדול כח מת‪‬ות ע‪‬יים שהופך מדת הרגז לרחמים'? ועל זה הסביר‪ ,‬שזה בדיוק מה שהקב"ה‬ ‫רצה‪ ,‬שתגיד את 'עשיתי ככל אשר צוית‪‬י' ותגרום בזה למדת הדין‪ ,‬ויבוא מת‪‬ת ע‪‬יים ויהפך הדין לרחמים‪.‬‬ ‫אולי ההסבר בזה הוא‪ ,‬שאם אתה מהפך הדין לרחמים אצלך פרטי‪ ,‬אתה גורם לאותו מהלך בכל העולם‬ ‫כולו‪ ,‬וזה מה שרצה הקב"ה‪ ,‬שתשפיע על כל העולם היפוך דין לרחמים‪) .‬א‪‬י מקוה שא‪‬י זוכר היטב את‬ ‫דבריו‪(.‬‬ ‫הבאת בכורים היום‪ ,‬תזכה לש‪‬ה הבאה ‪ -‬מתי ימות?‬ ‫כ"ו ט"ז היום הזה יהוה אלהיך מצוך לעשות את־החקים האלה ואת־המשפטים ושמרת ועשית אותם‬ ‫בכל־לבבך ובכל־‪‬פשך וברש"י שם‪ :‬בת קול מברכתו‪ ,‬הבאת בכורים היום‪ ,‬תזכה לש‪‬ה הבאה )ת‪‬חומא(‪.‬‬ ‫והקשה החתם סופר‪ ,‬וכי לעולם יחיה הרי בכל ש‪‬ה מבשרו שיביא לש‪‬ה הבאה והאיך אפשר זה? ויש לומר‬ ‫דה‪‬ה אמר עשיתי ככל אשר צוית‪‬י השקיפה פירש"י עשי‪‬ו מה שעלי‪‬ו עשה מה שעליך‪ .‬וקשה הא ‪‬חמיה‬ ‫‪‬ע‪‬ש על שאמר זכרה לי אלקי לטובה )ס‪‬הדרין צ"ג‪ (:‬ואיך יאמר עשיתי מה שעלי עשה אתה מה שעליך‬ ‫השקיפה‪ ,‬אבל שאומר אף על פי שאמרת עשר בשביל שתתעשר ומותר ל‪‬סות הקב"ה בזה כדכתיב בח‪‬ו‪‬י‬ ‫‪‬א בזאת )תע‪‬ית ט‪ ,(.‬מכל מקום א‪‬י לא הפרשתי מעשרותי על מ‪‬ת כן אלא כאשר צוית‪‬י לעשות רצו‪‬ך‬ ‫אלקי חפצתי‪ ,‬ומכל מקום יודע א‪‬י שאין אתה מקפח שכר אפילו שיחה ‪‬אה‪ ,‬אותו השכר א‪‬י מוותרו לכלל‬ ‫ישראל השקיפה ממעון וברך את עמך את ישראל ‪ -‬ובשרו הקב"ה שכן יעשה ויברך ישראל בגללו‪ ,‬מצא‬ ‫הביכורים שיביאו כל ב‪‬י ישראל מכאן ואילך מפירותיו ומברכותיו הם מביאין‪ ,‬והיי‪‬ו הבאת ביכורים היום‬ ‫תזכה להביא לש‪‬ה הבאה לא שהוא עצמו יביא אלא בכורי כל ישראל על שמו ‪‬קראו )תקב"ץ(‪.‬‬ ‫מע‪‬יין לדעת איך היה יכול להיות חורבן בית המקדש כשלעם ישראל יש הבטחה שיביאו כל ש‪‬ה ביכורים?‬ ‫‪4‬‬ ‫הגילוי שהיה לחתם סופר בפרשה זו‬ ‫כ"ז י' ושמעת בקול יהוה אלהיך ועשית את־מצותו ואת־חקיו אשר א‪‬כי מצוך היום‪ .‬החתם סופר על התורה‬ ‫וכן בתורת משה מביא על פסוק זה לשון מאוד ‪‬דיר‪ :‬על כן אודיעך מה שהודיע‪‬י אלוקים בזה וכו' כה‬ ‫הרא‪‬י ה' יתברך שמו‪.‬‬ ‫כל הארורים ‪‬אמרו גם בלשון ברכה‬ ‫כ"ז י"ב רש"י לברך את העם‪ .‬כדאיתא במסכת סוטה )דף ל"ב(‪ :‬ששה שבטים עלו לראש הר גריזים וששה‬ ‫לראש הר עיבל והכה‪‬ים והלוים והארון למטה באמצע‪ ,‬הפכו לויים פ‪‬יהם כלפי הר גריזים ופתחו בברכה‪,‬‬ ‫"ברוך האיש אשר לא יעשה פסל ומסכה וגו'"‪ ,‬ואלו ואלו עו‪‬ין אמן‪ .‬חזרו והפכו פ‪‬יהם כלפי הר עיבל ופתחו‬ ‫בקללה ואומרים "ארור האיש אשר יעשה פסל וגו'"‪ ,‬וכן כלם עד "ארור אשר לא יקים"‪.‬‬ ‫למה ראובן וזבולון ‪ -‬ב‪‬י הגבירות ‪ -‬עמדו על הר עיבל עם ב‪‬י השפחות?‬ ‫כ"ז י"ג ואלה יעמדו על־הקללה בהר עיבל ראובן גד ואשר וזבולן דן ו‪‬פתלי‪ .‬כל ב‪‬י השפחות עמדו על‬ ‫הקללות חוץ מראובן וזבולון‪ .‬למה הם לא זכו לעמוד כמו כל ב‪‬י הגבירות על הברכה?‬ ‫וה‪‬ה הגמ' בשבת ‪"‬ה‪ :‬מביא‪ :‬אמר רבי שמואל בר ‪‬חמ‪‬י אמר רבי יו‪‬תן‪ :‬כל האומר ראובן חטא אי‪‬ו אלא‬ ‫טועה‪ ,‬וכו' ת‪‬יא‪ ,‬רבי שמעון בן אלעזר אומר‪ :‬מוצל אותו צדיק מאותו עון‪ ,‬ולא בא מעשה זה לידו‪ .‬אפשר‬ ‫עתיד זרעו לעמוד על הר עיבל ולומר‪ :‬״ארור שכב עם אשת אביו״ ויבא חטא זה לידו? ‪‬מצא‪ ,‬במה שראובן‬ ‫עומד בהר עיבל על הקללה ושומע ״ארור שכב עם אשת אביו״ ואומר אמן‪ ,‬זה הכבוד הכי גדול שאפשר‬ ‫לעשות לו‪ ,‬כי זה מעיד על שהוא ‪‬קי מחטא זה‪.‬‬ ‫ובדרך זה אפשר להסביר את שבט זבולון‪ ,‬למה הוא עמד בהר עיבל‪ ,‬כי ה‪‬ה אי' בירושלמי סוטה כ"א ר'‬ ‫אחא בשם רבי ת‪‬חום ברבי חייה למד ולימד ושמר ועשה והיתה ספיקה בידו להחזיק ולא החזיק הרי זה‬ ‫בכלל ארור ר' ירמיה בשם רבי חייה בר בא לא למד ולא לימד ולא שמר ולא עשה ולא היתה ספיקה בידו‬ ‫להחזיק והחזיק הרי זה בכלל ברוך‪ .‬כל אלו שעמדו על הר עיבל היו חייבין להיות מושלם בעבירות האלו‬ ‫כדי שלא יחול הקללה עליהם‪ ,‬ויהיו בסכ‪‬ה‪ .‬ועל כן‪ ,‬אם זבולון עומד על הר עיבל כי הוא מחזיק ביששכר‬ ‫שיכול ללמוד‪ ,‬בשבילו זה כבוד לעמוד על הר עיבל כי זה מעיד עליו שהוא מושלם שהחזקת התורה‪) .‬הג"ר‬ ‫מרדכי דרוק זצ"ל(‬ ‫אולם‪ ,‬חייבים להבין למה שבט דן עמד על הר עיבל על אף שהיה פסל מיכה אצלם ולא פחדו לעמוד שם?‬ ‫וע‪‬ו כל־העם ואמרו אמן ‪ -‬ואמר כל־העם אמן‬ ‫כ"ז ט"ו ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה תועבת יהוה מעשה ידי חרש ושם בסתר וע‪‬ו כל־העם ואמרו‬ ‫אמן‪ .‬ובכל הארורים האחרים כתיב‪ :‬ואמר כל־העם אמן‪ ,‬בלשון יחיד המורה על ע‪‬ייתם כולם ביחד? אבל‬ ‫'וע‪‬ו כל־העם ואמרו אמן' יכול להיות רק רובו ככולו כמו שמביא המשך חכמה בע‪‬יין ‪‬עשה ו‪‬שמע‪ ,‬או‬ ‫שהיו האמירות של אלו לא כאמירות של חבירם? ומפרש הג"ר שמעון שוואב זצ"ל על פי הגמ' בס‪‬הדרין‬ ‫ק"ג‪ :‬שפסל מיכה עבר עם כלל ישראל את הים סוף‪ ,‬ואם כן‪ ,‬ה'אמן' שלו על הארור האיש אשר יעשה פסל‬ ‫ומסכה וגו' ושם בסתר‪ ,‬אם הוא בכלל ע‪‬ה אמן‪ ,‬לא היה בלב שלם מה שאין כן האחרים שלא ידעו מפסל‬ ‫מיכה‪ ,‬וע‪‬ו בלב שלם אמן‪.‬‬ ‫י"ב ארורים ‪‬גד י"ב שבטים‬ ‫כ"ז י"ט כ' ארור מטה משפט גר־יתום ואלמ‪‬ה ואמר כל־העם אמן‪ .‬ארור שכב עם־אשת אביו כי גלה כ‪‬ף‬ ‫אביו ואמר כל־העם אמן‪ .‬כל הארורים יש פרשה בי‪‬יהם )ס(‪ ,‬לבד מש‪‬י הארורים האלו‪ ,‬שהם בפרשה אחת‪,‬‬ ‫ויתכן על פי מה שכתוב בתרגום יו‪‬תן בן עוזיאל די"ב ארורים ‪‬גד י"ב שבטים וכן כתוב ברשב"ם )ודלא‬ ‫‪5‬‬ ‫כרש"י דלא מ‪‬ה האחרון(‪ ,‬ולפי זה אלו ב' הארורים ‪‬גד יששכר וזבולון שהיו שותפין ולכך ‪‬כתבו בפרשה‬ ‫אחת‪ ,‬ו‪‬גד יששכר שהיו ס‪‬הדרין אמר ארור מטה משפט וגו'‪ .‬ר' שמואל קאשל‪‬ד שיחי' בשם ה'טעמא‬ ‫דקרא'‪.‬‬ ‫כל הארורים הם על עבירות שרגילים להיות בסתר‬ ‫וה‪‬ה הרשב"ם כ"ז ט"ו מסביר מה טיבן של העבירות האלו שיש עליהם 'ארור'? וז"ל‪ :‬ושם בסתר ‪ -‬כל‬ ‫הארורים ש‪‬ים עשר כ‪‬גד ש‪‬ים עשר שבטים וכולם עבירות שרגילים להיות בסתר‪ ,‬הם כמו שאפרש בכולם‬ ‫חוץ מש‪‬ים שרגילים להיות פעמים בגלוי ופעמים בסתר והן עבודת גילולים‪ .‬ומכה רעהו‪ .‬ולכך פירש‬ ‫בש‪‬יהם בסתר‪ ,‬שעל עבירות שבגלוי לא באו לקלל‪ ,‬כי בית דין יע‪‬שוהו על הגלויות‪ ,‬כמו שכתוב בסוף כל‬ ‫הקללות‪ :‬ה‪‬סתרות לה' אלהי‪‬ו ‪ -‬הוא יקח ‪‬קמה מן ה‪‬סתרות‪ ,‬שהרי ‪‬תקללו בשם הקב"ה‪ ,‬אבל ה‪‬גלות‬ ‫ל‪‬ו ולב‪‬י‪‬ו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת ‪ -‬מלקות סקילה‪ ,‬שריפה‪ ,‬הרג‪ ,‬וח‪‬ק‪ .‬הלא תראה אין‬ ‫כתוב כאן‪ :‬ארור שוכב עם אשת רעהו‪ ,‬כי מה לך ליכ‪‬ס בבית אחרים ולא יליזו עליו‪ .‬מקלה אביו ‪-‬במקום‬ ‫בית גידולו‪ .‬אין אחרים רגילים שם‪ .‬וכן משיג גבול ‪ -‬בג‪‬בה הוא עושה‪ ,‬שאם יראה ימחה בידו‪ .‬וכן‪ :‬משגה‬ ‫עור ומטה משפט ‪ -‬כל אלו דברי סתר‪ .‬שכב עם אשת אביו ‪ -‬זהו במקום שהוא גדל שם ואין רואה‪ .‬עם כל‬ ‫בהמה ‪ -‬אין זה כי אם בסתר‪ .‬וכן‪ :‬אחותו‪ .‬וחות‪‬תו‪ .‬האם רגילה בבית בתה‪ .‬ארור אשר לא יקים ‪ -‬על כל‬ ‫עבירות שבסתר‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫וה‪‬ה‪' ,‬ברוך' הוא זה‪ ,‬שהוא מחובר למקור הברכות‪ ,‬ו'ארור' הוא זה שמ‪‬ותק ממ‪‬ו‪ .‬מי שמבחוץ הוא צדיק‬ ‫ובסתר עובר עבירות הוא לא יעשה תשובה כי הוא מרגיש טוב להיות צדיק בפרהסיא כמו שרואים אצל עשו‬ ‫שלא עשה תשובה כי הוא היה רמאי והיה עסוק בלעשר את המלח ואת התבן‪ .‬אבל ישמעאל שהיה רשע כן‬ ‫עשה תשובה כי הוא לא היה רמאי‪ .‬וכן מצי‪‬ו בחתם סופר על הפטרת פרשת בחוקותי )ירמיהו י"ז י"א( עשה‬ ‫עשר ולא במשפט בחצי ימיו יעזב‪‬ו ובאחריתו יהיה ‪‬בל‪ ,‬פירושו‪ ,‬עשה עשר ולא במשפט ‪ -‬מרוויח כסף‬ ‫מג‪‬יבות‪ ,‬אם הוא עושה חיים עם הכסף הזה ומפזר אותו ‪ -‬בחצי ימיו יעזב‪‬ו‪ ,‬יעשה תשובה באיזשהו שלב‪.‬‬ ‫אבל אם הוא ‪‬ותן אותו הכסף לצדקה ‪ -‬ובאחריתו יהיה ‪‬בל‪ ,‬הוא לא יעשה תשובה לעולם‪ ,‬כי הוא מרגיש‬ ‫טוב עם עצמו‪ ,‬הרי הוא בעל צדקה גדול‪) ....‬הג"ר מרדכי דרוק זצ"ל(‬ ‫ארור מקלה אביו ואמו ‪ -‬מזלזל‬ ‫כ"ז ט"ז ארור מקלה אביו ואמו ואמר כל־העם אמן‪ .‬מפרש רש"י‪ :‬מקלה אביו‪ .‬מזלזל‪ ,‬לשון "ו‪‬קלה אחיך"‬ ‫)דברים כ"ה(‪ .‬הג"ר מרדכי דרוק זצ"ל היה רגיל להזהיר‪ ,‬שרק לחשוב איך שא‪‬י בן תורה יותר מאבא וכו'‬ ‫יהפוך אותו לארור‪ ,‬השם ישמור‪.‬‬ ‫ארור אשר לא יקים ‪ -‬מי שעושה הגבהת התורה שלא כהלכה‬ ‫כ"ז כ"ו ארור אשר לא־יקים את־דברי התורה־הזאת‪ .‬מביא הרמב"ן וז"ל‪ :‬ולי ‪‬ראה על החזן שאי‪‬ו מקים‬ ‫ספר תורה על הצבור להראות פ‪‬י כתיבתו לכל‪ ,‬כמו שמפרש במסכת סופרים )יד יד(‪ ,‬שמגביהין אותו‬ ‫ומראה פ‪‬י כתיבתו לעם העומדים לימי‪‬ו ולשמאלו‪ ,‬ומחזירו לפ‪‬יו ולאחריו‪ ,‬שמצוה לכל‪ ,‬א‪‬שים וה‪‬שים‪,‬‬ ‫לראות הכתוב ולכרע ולומר‪ ,‬וזאת התורה אשר שם משה וגו' )דברים ד'‪:‬מ"ד(‪ ,‬וכן ‪‬והגין‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫לפעמים ההורים חיים בזכות הב‪‬ים שלהם‬ ‫כ"ח י"א והותרך יהוה לטובה בפרי בט‪‬ך‪ .‬מבואר במהרי"ל דיסקין בזה"ל‪ :‬פי' רבי‪‬ו ז"ל‪ :‬דהכי פירושו‪,‬‬ ‫דיותיר אותו לטובה ויאריך ימים כדי לגדל פרי בט‪‬ך שיהיו גם הם כשרים‪ .‬ודומה לזה בחתם סופר פרשת‬ ‫במדבר ג' ד' וב‪‬ים לא היה להם‪ :‬ואלו היו להם ב‪‬ים היו ‪‬צרכים לב‪‬יהם אחריהם על דרך דכתיב אצל‪‬ו‬ ‫והותירך ה' לטובה בפרי בט‪‬ך‪ .‬וכן בתורת משה בשם הרמב"ם‪ :‬והותירך ה' לטובה בפרי בט‪‬ך י"ל עפ"י‬ ‫דברי הרמב"ם )אגרת הרמב"ם לב‪‬ו ד"ה ודע( שכתב לב‪‬ו אשרי אדם שחתם ימיו במהרה‪ ,‬שלכל אדם‬ ‫‪6‬‬ ‫קצבה מה הוא צריך לתקן בתורת ובמצות ומי שגמר הקצבה ההיא השלים ימיו‪ .‬אמ‪‬ם היי‪‬ו אם הוא‬ ‫לעצמו אבל אם יש לו ב‪‬ים או אחרים הפועל עליהם להטיבם אז אין קצבה לזה‪ .‬ועל זה אמר והותירך ה'‪,‬‬ ‫שיתן לך מותרות חיים לטובה‪ ,‬בפרי בט‪‬ך‪ ,‬כדי שתוכל לפעול עליהם‪.‬‬ ‫מראה עי‪‬יך ‪ -‬אלו הרב‪‬ים המ‪‬היגים‬ ‫כ"ח ל"ד והיית משגע ממראה עי‪‬יך אשר תראה‪ .‬הקשה הג"ר עקיבא אייגר זצ"ל ה‪‬ה בכל יום ויום א‪‬ו‬ ‫מתפללים 'והאר עי‪‬י‪‬ו בתורתיך' ובאמת רבים הם עמי הארץ אשר כמעט רגליהם ‪‬טיו במעגלי קרוא‬ ‫מקרא‪ ,‬בחשכה ילכו ולא ידעו בין ימי‪‬ם לשמאלם ובהמה רבה‪ ,‬ושפת עברים וחכמת התורה סוגר להם על‬ ‫מסגר כבשבע דלתות ‪‬חושת ובריחי ברזל‪ ,‬וחפרה הלב‪‬ה ובושה החמה בהתפלל בערים ובורים אלו שחרית‬ ‫וערביתכזה‪ ,‬ואיך יגשו ויקרבו פ‪‬י כסא כבוד ויעתירו בעד עצמם כי יאיר ה' עי‪‬יהם עד יביטו ‪‬פלאות‬ ‫מתורת עליון‪ .‬אמ‪‬ם מלת 'עי‪‬י‪‬ו' מורה על עי‪‬י העדה‪ ,‬הם רב‪‬ים דורשים מורים ומ‪‬הלים מ‪‬היגי צאן‬ ‫קדשים עלמבועי התורה והתעודה‪ ,‬וגם משה רבי‪‬ו ע"ה משתמש בלשון זה בדברו אל חות‪‬ו‪ :‬והיית ל‪‬ו‬ ‫לע‪‬יים )בהעלותך י' ל"א‪ ,‬וכדומה לזה מאמר חז"ל בספרי פרשת עקב וז"ל‪ :‬עי‪‬יך אלו הזק‪‬ים‪ ,‬ובת‪‬חומא‬ ‫פרשת תצוה 'עי‪‬יך יו‪‬ים' מה העי‪‬ים הללו כל הגוף מהלך אחר העי‪‬ים אף ישראל כולם מהלכין אחר‬ ‫ס‪‬הדרין( וזאת היא תפילת כל איש בישראל כי השם יתברך יאר עי‪‬י העדה בתורתו‪ ,‬היי‪‬ו הרב‪‬ים המורים‬ ‫ומלמדים‪ ,‬ויראה אותם אור ‪‬וגה בתורתו‪ ,‬ואין מכשול עלי דרך בדו‪‬ם דין למזור ובשפטם משפטי דת לבל‬ ‫תבוא ח"ו תקלה על ידם‪.‬‬ ‫וה‪‬ה עתה תואר‪‬ה עי‪‬י‪‬ו גם על פסוק שהתחל‪‬ו 'והיית משגע ממראה עי‪‬יך אשר תראה' מרב‪‬ים הממו‪‬ים‬ ‫עלי ציבור ומופקדים על עדתם‪ ,‬הוי מאשריך מתעים ודרך אורחותיך בלעו יטוך בתהו לא דרך זדון לבם‬ ‫השיאוך ללכת ‪‬תיבות לא סלולות‪ ,‬והוי המותעים המוטעים המוסתים ה‪‬וקשים ו‪‬לכדים בפחי ‪‬ביאי הבעל‬ ‫ורשתותם‪ ,‬וזאת אך זאת קללה ‪‬מרצת שמה אות‪‬ו לחרפה בגוים וכל העם קדוש ‪‬ראה כ'משוגע' רק‬ ‫מ'מראה עי‪‬יך' ממראה הרב‪‬ים אשר יש ל‪‬ו לראות‪.‬‬ ‫שמחה בעבודת ה' זה חלק מהמהות של עבודת ה'‬ ‫כ"ח מ"ז תחת אשר לא־עבדת את־יהוה אלהיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל ‪ .‬פשט פשוט הוא‪ ,‬שכל התוכחה‬ ‫הגיע בגלל חוסר שמחה בעבודת ה'‪ .‬וזה מפחיד‪ .‬ואולי אפשר להפסיק אחרי ה' אלוקיך‪ ,‬שהטעם שם זקף‬ ‫קטן שהוא גם מפסיק אם כי אי‪‬ו מפסיק כמו את‪‬חתא‪ ,‬ואז הפירוש יהיה‪ ,‬שלא עבדת את ה'‪ ,‬וזה עשית‬ ‫בשמחה על אף שהיה לך הכל‪.‬‬ ‫הג"ר אליהו רוטשילד שליט"א הראה לי חיי אדם ס"ח י"ג שמביא‪ :‬השמחה הגדולה במצוה ופי' האר"י‬ ‫ז"ל שזה שכתוב תחת אשר לא עבדת כו' בשמחה ובטוב לבב מרוב כל ר"ל שלא שמחת בעבודה יותר מאילו‬ ‫מצאת רוב כל תע‪‬וגים ואב‪‬ים טובות ומרגליות‪.‬‬ ‫מכות ‪‬אמ‪‬ים ‪ -‬שלא יסורו עד בא דבר ה׳‬ ‫כ"ח ‪"‬ט האור החיים מפרש וז"ל‪ :‬מכות גדולות ו‪‬אמ‪‬ות וחלים רעים ו‪‬אמ‪‬ים‪ .‬אמרו ‪‬אמ‪‬ים ‪‬תכון לומר‬ ‫שהגם שיעשו להם רפואה טבעית שיוסרו בה‪ ,‬אף על פי כן ‪‬אמ‪‬ים בשליחותם‪ ,‬מהם לא יזועו‪ ,‬עד בא דבר‬ ‫ה׳ לסור ממ‪‬ו‪.‬‬ ‫תכליתם של חלאים כדי לירש גן עדן‬ ‫תהלים ל"ט ט' חרפת ‪‬בל אל־תשימ‪‬י ורש"י שם חרפת ‪‬בל‪ .‬חרפת ה‪‬בל אל תשימ‪‬י‪ ,‬הבא גם עליו ‪‬געים‬ ‫ומכאובות‪ ,‬שלא יוכל לומר לי‪ :‬אתם לוקים וא‪‬ו אין א‪‬ו לוקים‪ .‬והתפלה הזאת גרמה להביא יסורי חלאים‬ ‫עליהם )בראשית רבה פח‪:‬א(‪ .‬שמעתי מהג"ר מתתיהו סלומון זצ"ל‪ ,‬שבעצם רק יהודי חייב להיות חולה‪ ,‬כי‬ ‫צריך לזכות בזה לגן עדן‪ ,‬אבל גוי שאין לו גן עדן לא צריך להיות חולה‪ ,‬ויצא מזה שרק היהודים הם‬ ‫החולים ואין גוי חולה‪ ,‬לכן בקש דוד המלך‪ :‬חרפת ‪‬בל אל תשימ‪‬י‪ ,‬שלא יגידו שרק היהודים הם החולים‬ ‫‪7‬‬ ‫והם פחותים‪ ,‬לכן בקש שגם הגויים שלא צריכים את החולאים לקבל דרך זה גן עדן‪ ,‬שגם הם יהיו לפעמים‬ ‫חולים‪.‬‬ ‫גם כל־חלי וכל־מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזאת‬ ‫כ"ח ס"א גם כל־חלי וכל־מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזאת יעלם יהוה עליך עד השמדך‪ .‬ועי' ב‪‬חל‬ ‫קדומים שהביא וז"ל‪ :‬כל חלי‪ .‬גימטריא צ"ח כי צ"ח קללות בתוכחה וכלן ‪‬תקיימות בישראל ש‪‬א' כי‬ ‫מלאה צבא"ה לכך היו מקריבין כ‪‬גדן צ"ח כבשים בסוכות להגן עליהם וכ‪‬גדן התורה ‪‬דרשת בצ"ח פ‪‬ים‬ ‫מ"ט טהור ומ"ט אי‪‬ו טהור ולכך צ"ח פעמים יצחק בתורה להגן עליהם‪ .‬צ"ח פסוקים בצו את אהרן‬ ‫שיכפרו עליהם הקרב‪‬ות ולעתיד יתהפכו כלן לטובה ולששון ‪‬גיל"ה גימטריא צ"ח‪ .‬היי‪‬ו ‪‬גילה ו‪‬שמחה בך‬ ‫צ"ח קללות בתוכחה ואם תחשוב גם כל חלי וכל מכה הרי ק' כ‪‬גדן חייב לברך ק' ברכות‪ .‬וכתיב ה‪‬ה כ"י‬ ‫כ"ן יבורך גבר ירא ה'‪ .‬וכן ‪‬אם הגבר הוקם ע"ל וכן תפלה למשה איש האלהים ר"ת משה איש האלהים‬ ‫מאה‪ .‬כי זה כ"ל הא"דם גימטריא מאה‪ .‬גאו‪‬י קמאי אשכ‪‬ז בספר ר"א‪ .‬ומ"ש צ"ח פעמים יצחק בתורה‬ ‫להגן עליהם‪ .‬אתיא כמ"ש במדרש ודורשי רשומות‪ .‬ואר"א גימטריא יצחק‪ .‬הוא ‪‬תן ש' משמו כדי שיצאו‬ ‫ברד"ו‪ .‬הוא הי' מתפלל למעלה בפי החירות להציל לישראל כמ"ש ברית מ‪‬וחה וראו אותו ישראל‪ .‬ואפשר‬ ‫שהיה מתפלל דידע דמדה"ד תקטרג במרה להחזירם כמ"ש בזהר חדש‪ .‬חמ"ו ‪‬חמ"ו גימטריא יצחק‪ .‬לע"ל‬ ‫הוא יליץ בעד ישראל ב‪‬י ולא ב‪‬יך‪ .‬דל עלי לילותא וכו'‪ .‬באופן כי הוא זרוע עם גבורה להגן על ישראל‬ ‫ויתמתקו הדי‪‬ין בשרשם‪ .‬ומ"ש דק' ברכות ‪‬גד ק' תוכחות‪ .‬כ"כ הרב כת‪‬ות אור מד‪‬פשיה‪ .‬וכוון לדעת‬ ‫גדולים‪ .‬וכבר כתבתי בקו‪‬טריס קשר גודל סס"ה דכ"כ רבי‪‬ו הרקח סי' ש"ך‪.‬‬ ‫ובח‪‬וכת התורה מביא‪ :‬איתא במדרש על הפסוק גם כל חלי וכל מכה אשרי לא כתוב בספר התורה הזאת‬ ‫וגו' זו מיתת צדיקים רחמ‪‬א ליצלן‪ .‬ויש לפרש על פי מה דאיתא בספר חסידים סי' תשע"א דדיו ה‪‬שאר‬ ‫מכתיבת התורה מוחק הקב"ה בראש הצדיקים כשימותו‪ .‬ולכן זו הוא המכה אשר לא כתוב בספר התורה‬ ‫הזאת‪.‬‬ ‫בידך להפוך קללה לקירבת אלוקים‬ ‫כ"ח ס"ו והיו חייך תלאים לך מ‪‬גד ופחדת לילה ויומם ולא תאמין בחייך‪ .‬ופירש"י‪ :‬חייך תלאים לך‪ .‬על‬ ‫הספק‪ ,‬כל ספק קרוי תלוי‪ ,‬שמא אמות היום בחרב הבאה עלי‪‬ו‪ .‬ורבותי‪‬ו דרשו זה הלוקח תבואה מן‬ ‫השוק‪ .‬ולא תאמין בחייך‪ .‬זה הסומך על הפלטר )עי' מ‪‬חות ק"ג(‪.‬‬ ‫וה‪‬ה הגמ' יומא ע"ו‪ .‬מביא‪ :‬שאלו תלמידיו את רבי שמעון בן יוחי‪ ,‬מפ‪‬י מה לא ירד להם לישראל מן פעם‬ ‫אחת בש‪‬ה? אמר להם‪ :‬אמשול לכם משל‪ :‬למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שיש לו בן אחד‪ ,‬פסק לו‬ ‫מזו‪‬ותיו פעם אחת בש‪‬ה‪ ,‬ולא היה מקביל פ‪‬י אביו אלא פעם אחת בש‪‬ה‪ .‬עמד ופסק מזו‪‬ותיו בכל יום‪,‬‬ ‫והיה מקביל פ‪‬י אביו כל יום‪ .‬אף ישראל‪ ,‬מי שיש לו ארבעה וחמשה ב‪‬ים היה דואג ואומר‪ ,‬שמא לא ירד מן‬ ‫למחר‪ ,‬ו‪‬מצאו כולן מתים ברעב‪ ,‬מצאו כולן מכוו‪‬ים את לבם לאביהן שבשמים‪.‬‬ ‫אומר הג"ר חיים שמואלביץ זצ"ל יש ל‪‬ו פעמיים אותו מצב‪ ,‬שיש אוכל רק ליום אחד‪ ,‬בפרשת כי תבא זה‬ ‫קללה מן התוכחה ובמסכת יומא זה מראה קירבת אלוקים‪ .‬מכאן ראיה‪ ,‬שלא המצב קובע‪ ,‬אם זה קירבת‬ ‫אלוקים או קללה‪ ,‬אלא הב‪‬אדם קובע איך להסתכל על המצב‪ ,‬והוא בעצמו גורם שהמצב שהוא ‪‬מצא בו‬ ‫הוא ברכה וקירבת אלוקים או קללה מן התוכחה‪) .‬מהג"ר מרדכי דרוק זצ"ל(‬ ‫האם לדור המדבר היו ‪‬עליים או לא?‬ ‫כ"ט ד' ו‪‬עלך לא־בלתה מעל רגלך‪ ,‬וא"כ כן היה להם ‪‬עליים ולא הלכו יחף‪ ,‬ובפרשת עקב ח' ד' כתיב‬ ‫שמלתך לא בלתה מעליך ורגלך לא בצקה זה ארבעים ש‪‬ה ורש"י אומר לא בצקה‪ .‬לא ‪‬פחה כבצק‪ ,‬כדרך‬ ‫הולכי יחף שרגליהם ‪‬פוחות האם היה להם ‪‬עליים או לא?‬ ‫ותירץ הגר' חיים שאול קויפמן זצ"ל לפי המדרש שמביא הפסוק ביחזקאל ט"ז י' וא‪‬עלך תחש‪ ,‬שמה‬ ‫ש‪‬שאר אחרי הקמת המשכן מן עור התחש עשו ‪‬עליים‪ .‬וא"כ רק דור הראשון היה להם ‪‬עליים אבל‬ ‫הילדים ש‪‬ולדו אחרי הקמת המשכן כבר לא היה להם ‪‬עליים והלכו יחף‪ .‬הפסוק בפרשת עקב מדבר על‬ ‫‪8‬‬ ‫הדור הש‪‬י אחרי הקמת המשכן‪ ,‬לכן אומר ורגלך לא בצקה כדרך הולכי יחף אבל בפרשת כי תבא מדבר על‬ ‫הדור יוצאי מצריים שהיה להם עדיין ‪‬עליים מן התחש‪.‬‬ ‫הפטרה‬ ‫בעתה ‪ /‬אחיש‪‬ה‬ ‫ישעי' ס' כ"ב א‪‬י יהוה בעתה אחיש‪‬ה‪ .‬מובא בחידושי הגרי"ז על התורה וז"ל‪ :‬ואמרו חז"ל זכו אחיש‪‬ה‬ ‫לא זכו בעתה‪ .‬ואמר הגר"א דכל דברי חז"ל על ביאת בן דוד בפרק חלק‪ ,‬וכן מה שכתבו ה‪‬ביאים אחד מעיר‬ ‫וש‪‬ים ממשפחה‪ ,‬לא ‪‬אמר אלא אם כן יהיה הקץ בעתו‪ ,‬מה שאין כן אם יהיה אחיש‪‬ה לא יהיו כל הדברים‬ ‫ה‪"‬ל‪ .‬והוסיף מרן הגרי"ז זצ"ל דב'אחיש‪‬ה' לא ‪‬אמר שיעור כלל‪ ,‬וכל שיהיה רגע אחד לפ‪‬י הקץ הרי זה‬ ‫אחיש‪‬ה‪ ,‬ולזה צריכים לבקש ולהתפלל כי יהיה לכל הפחות רגע אחד קודם‪ .‬עכ"ל הגרי"ז‪.‬‬ ‫ובזה אפשר לפרש מה שאומרים בהגדה של פסח‪ :‬ברוך שומר הבטחתו לישראל‪ ,‬ברוך הוא‪ .‬שהקדוש ברוך‬ ‫הוא חשב את־הקץ‪ ,‬לעשות כמו שאמר לאברהם אבי‪‬ו בברית בין הבתרים‪ ,‬ש‪‬אמר‪ :‬ויאמר לאברם‪ ,‬ידע‬ ‫תדע כי־גר יהיה זרעך בארץ לא להם‪ ,‬ועבדום וע‪‬ו אתם ארבע מאות ש‪‬ה‪ .‬וגם את־הגוי אשר יעבדו דן א‪‬כי‬ ‫ואחרי־כן יצאו ברכש גדול‪ .‬והיא שעמדה לאבותי‪‬ו ול‪‬ו‪ .‬שלא אחד בלבד עמד עלי‪‬ו לכלות‪‬ו‪ ,‬אלא שבכל‬ ‫דור ודור עומדים עלי‪‬ו לכלות‪‬ו‪ ,‬והקדוש ברוך הוא מציל‪‬ו מידם‪.‬‬ ‫דבעצם קשה להבין‪ ,‬אומרים ברוך שומר הבטחתו ואחרי זה והיא שעמדה‪ .‬מהו ה'והיא' שעמדה? ואולי יש‬ ‫לפרש שלפ‪‬י כן דבר‪‬ו על זה שהקב"ה חשב את הקץ ועשה קושי השיעבוד כדי שכלל ישראל יצאו מוקדם‬ ‫ממצרים ולא יפלו ל‪ '‬שערי טומאה‪ .‬וכן בגלות של‪‬ו הקב"ה שולח ל‪‬ו כל מי‪‬י צוררים ומציל אות‪‬ו מהם‪,‬‬ ‫והכל הוא עושה כדי שהצרות האלו יגרמו ל‪‬ו לצאת קצת לפ‪‬י הזמן ו‪‬היה ב'אחיש‪‬ו' ולא ב'בעתה' ו‪‬חשוך‬ ‫הרבה צרות וקושי דרך זה‪.‬‬ ‫לעי"‪ ‬הילדה מלכה בת ר' יוסף מאיר ז"ל ‪‬לב"ע ט"ו אלול‬ ‫‪9‬‬