gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ליקוטים וביאורים על הפרשה וענייני דיומא · Likutim U'viurim ak Haparsha V'inyanei D'yoma — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: ליקוטים וביאורים על הפרשה וענייני דיומא · Likutim U'viurim ak Haparsha V'inyanei D'yoma

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

ליקוטים וביאורים על הפרשה וענייני דיומא · Likutim U'viurim ak Haparsha V'inyanei D'yoma — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫ליקוטים וביאורים על פרשיות ‪‬צבים וילך‬ ‫ופירוש על סליחות‬ ‫‪‬צבים‬ ‫פעם האחרו‪‬ה ש‪‬תאספו כל ישראל יחדיו‬ ‫מתי ‪‬אמרה פרשה זו‬ ‫חוטבי עצים ושואבי מים ‪ -‬שכר או עו‪‬ש?‬ ‫התחיל משה לפייסם ‪ -‬א"כ מה התכלית של הקללות?‬ ‫אחרי לבבכם ואחרי עי‪‬יכם ‪ -‬עין רואה והלב חומד‬ ‫מומר‪ ,‬מיד הוא שו‪‬א ישראלים בלב ו‪‬פש יותר מכל הגוים‬ ‫לא די להיות יהודי בלב‬ ‫יש חיוב לקיים את התורה אך ורק בגלל ציווי ה' ולא בגלל רצו‪‬ות או חשבו‪‬ות אחרים‬ ‫ימות המשיח‬ ‫בשמים ומעבר לים לעומת בפיך ובלבבך‬ ‫בפיך ובלבבך לעשותו‬ ‫לחיות כמו יהודי או למות כמו יהודי‬ ‫'חיים ברכה' גימטריא 'צרה'‬ ‫וילך‬ ‫כמה פרשיות יש בתורה ומי סידרן?‬ ‫מ‪‬הגים שו‪‬ים בסידור וחילוק פרשיות התורה‪:‬‬ ‫מה רצו מלכי ישראל להשיג בזה שעברו כל מי‪‬י עבירות חמורות כולל עבודה זרה?‬ ‫הסתר פ‪‬ים לעומת 'אין אלהי בקרבי'‬ ‫רעות רבות וצרות‬ ‫פירוש על הסליחות‬ ‫ה‪‬שמה לך‪ ,‬והגוף פעלך חוסה על עמלך‪ .‬ה‪‬שמה לך‪ ,‬והגוף שלך‪ .‬יהוה עשה למען שמך‪.‬‬ ‫סלח־‪‬א לעון העם הזה כגדל חסדך וגו' 'ושם ‪‬אמר' ויאמר ה' סלחתי כדברך‪.‬‬ ‫קל ארך אפים ‪ /‬קל מלך יושב על כסא רחמים‬ ‫י"ג מידות ‪ -‬ורב חסד ואמת ‪ -‬סגולתן‬ ‫הפסוקים לפ‪‬י כל פיוט בסליחות‬ ‫מי שע‪‬ה לאברהם אבי‪‬ו ‪ -‬מי שע‪‬ה ליצחק ב‪‬ו‬ ‫‪‬לקט ו‪‬ערך בעזרת ה' ע"י ירמיהו יצחק דושי‪‬סקי‬ ‫לעי"‪ ‬א"מ ר' יוסף מאיר בן ר' יצחק זצ"ל‬ ‫הערות והארות אפשר לשלוח ל‪-‬‬ ‫‪3810060@gmail.com‬‬ ‫או להתקשר ל ‪053-3177381‬‬ ‫אפשרות לקבל את הגליון במייל‬ ‫גליון ‪14‬‬ ‫בס"ד‬ ‫ליקוטים וביאורים על פרשת ‪‬צבים‬ ‫פעם האחרו‪‬ה ש‪‬תאספו כל ישראל יחדיו‬ ‫כ"ט ט' אתם ‪‬צבים היום כלכם‪ .‬גילה לן הפע‪‬ח רזא שזו היתה פעם האחרו‪‬ה ש‪‬תאספו כל ישראל יחדיו‪,‬‬ ‫וז"ל‪" :‬היום כולכם‪ ,‬כלומר לאפוקי אחרי עברכם את הירדן תתפרדו איש ל‪‬חלתו‪ ,‬ואי אפשר לאסוף כולכם‬ ‫אחר כך טף ו‪‬שים שלא יהיה אחד מכם חסר‪ ,‬ולכן אמר 'היום'"‪.‬‬ ‫מתי ‪‬אמרה פרשה זו‬ ‫העולה מדבריו שפרשה זו ‪‬אמרה סמוך למיתת משה‪ ,‬וכן כתב רבי‪‬ו בחיי להדיא עה"פ האזי‪‬ו השמים‬ ‫ואדברה )דברים לב‪ ,‬א(‪" :‬דיבר משה עם השמים ל‪‬וכח ועם הארץ ב‪‬סתר‪ ,‬והטעם מפ‪‬י שהיה מתקרב אל‬ ‫השמים ומתרחק מן הארץ כי ביום מותו היה זה‪ ,‬וכן בכל הדברים כולן מתחילת ]פרשת[ אתם ‪‬צבים היום‪,‬‬ ‫שקיבץ כל ישראל ואמר אתם ‪‬צבים היום‪ ,‬גם פרשת וילך שהזכיר בה )דברים לא‪ ,‬ב( בן מאה ועשרים ש‪‬ה‬ ‫א‪‬כי היום‪ ,‬גם פרשת 'עלה אל העברים'‪ ,‬גם בפרשת וזאת הברכה שכתוב בה לפ‪‬י מותו‪ ,‬הכל ביום אחד‬ ‫והוא יום מותו‪ ,‬והפרשיות כולן דביקות בע‪‬י‪‬ים רבים גדולים ו‪‬פלאים‪ ,‬ראויין להעשות בימים רבים‪ ,‬ו‪‬עשו‬ ‫כולן בדרך ה‪‬ס ביום אחד"‪.‬‬ ‫אולם ברמב"ן מבואר דאסיפה זו היתה בעת הואיל משה באר את התורה )דברים א‪ ,‬ה( שהוא באחד בשבט‬ ‫כדכתיב )פסוק ב( ויהי בארבעים ש‪‬ה בעשתי עשר חודש באחד לחודש וגו'‪ .‬סמוכין לדבר מצי‪‬ו במדרש‬ ‫)קה"ר פ"א‪ ,‬לא( ]פרשה[ זה היה ראוי להיות תחילת הספר‪ ,‬אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה‪.‬‬ ‫שוב ראיתי חידוש ‪‬פלא בספר ברכת שמואל בשם המגלה עמוקות‪ ,‬וז"ל‪" :‬פרשת אתם ‪‬צבים אמר משה‬ ‫בראש הש‪‬ה קודם מיתתו‪ ,‬אתם ‪‬צבים היום‪ ,‬כמו דאמר )איוב א‪ ,‬ו( ויהי היום ויבואו ב‪‬י אלקים להתייצב‬ ‫על ה' וגו'‪ ,‬ראשיכם שבטיכם‪ ,‬אלו צדיקים גמורים‪ ,‬ואחר כך כל איש ישראל‪ ,‬אלו הבי‪‬ו‪‬ים‪ ,‬מחוטב עציך‬ ‫עד שואב מימך‪ ,‬אלו הרשעים גמורים"‪) .‬עשה חיל מהג"ר ח‪‬יה יו"ט ליפא מצ‪‬ר שליט"א(‬ ‫חוטבי עצים ושואבי מים ‪ -‬שכר או עו‪‬ש?‬ ‫כ"ט י' מחטב עציך עד שאב מימיך ורש"י אומר‪ :‬מחטב עציך‪ .‬מלמד שבאו כ‪‬ע‪‬יים להתגיר בימי משה‬ ‫כדרך שבאו גבעו‪‬ים בימי יהושע‪ ,‬וזהו האמור בגבעו‪‬ים )יהושע ט'( "ויעשו גם המה בערמה"‪ ,‬ו‪‬ת‪‬ם משה‬ ‫חוטבי עצים ושואבי מים )עי' ת‪‬חומא(‪ .‬הבעל הטורים בפרשת משפטים כ"א י"ד מביא‪ :‬בערמה ב'‬ ‫במסורה הכא ואידך ויעשו גם המה בערמה בגבעו‪‬ים זה שהזיד להרוג בערמה וריחק עצמו מעדת ישראל‬ ‫ע"כ מעם מזבחי תקח‪‬ו למות אבל בגבעו‪‬ים שבערמה קרבו עצמן לעדת ישראל זכו להיות חוטבי עצים‬ ‫ושואבי מים למזבח זה ‪‬תרחק מן המזבח ואלו ‪‬תקרבו למזבח‪ .‬א"א הרא"ש זצ"ל‪ .‬יש ל‪‬ו מחלוקת‪ ,‬אם‬ ‫מה שעשו אותם חוטבי עצים ושואבי מים היה עו‪‬ש או שכר והתקרבות לה'‪) .‬מובא בספר משחת שמן מאת‬ ‫הג"ר חיים שאול קויפמן זצ"ל(‬ ‫התחיל משה לפייסם ‪ -‬א"כ מה התכלית של הקללות?‬ ‫כ"ט י"ב רש"י מביא את מדרש אגדה‪ :‬למה ‪‬סמכה פרשת אתם ‪‬צבים לקללות? לפי ששמעו ישראל מאה‬ ‫קללות חסר שתים חוץ ממ"ט שבתורת כה‪‬ים‪ ,‬הוריקו פ‪‬יהם ואמרו מי יוכל לעמד באלו? התחיל משה‬ ‫לפייסם ‪ -‬אתם ‪‬צבים היום‪ ,‬הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כליה והרי אתם קימים לפ‪‬יו‪.‬‬ ‫וקשה דהרי כל התכלית של הקללות היה להפחיד את עם ישראל ואיך בא משה להרגיע אותם? וכמו‬ ‫שהבא‪‬ו את האבן עזרא בפרשת בחוקותי‪ ,‬שמפרש למה הקללות כל כך ארוכים והברכות די קצרות‪ ,‬בגלל‬ ‫שבקללות הקב"ה פרט את כל העו‪‬שים משא"כ בברכות הכתוב מדבר בכללות‪ ,‬והכל כדי להפחיד את עם‬ ‫ישראל‪ ,‬ואם כן‪ ,‬מה המקום כאן להרגיע את עם ישראל?‬ ‫הג"ר מתתיהו סלומון זצ"ל היה שואל על המאמר חז"ל שהקב"ה מקדים רפואה למכה‪ .‬למאי ‪"‬מ אם‬ ‫הקדים הרפואה או לא‪ ,‬העיקר שיהיה רפואה בזמן שצריכים אותה? אבל הפשט הוא‪ ,‬שמזה שהקדים את‬ ‫הרפואה למכה רואים‪ ,‬שעיקר תכלית המכה היתה הרפואה‪ .‬כדי ש‪‬עשה תשובה ו‪‬תקרב אליו ית"ש‪ .‬כל‬ ‫העו‪‬שים הם לא כמו אצל אומות העולם כדי להע‪‬יש ובסוף לא ‪‬שאר מהם כלום‪ ,‬אלא כדי להעמיד אות‪‬ו‬ ‫לכוון אות‪‬ו אל הדרך ה‪‬כו‪‬ה‪.‬‬ ‫והג"ר מרדכי דרוק זצ"ל היה מסביר‪ ,‬למה צריכים כל כך הרבה קללות‪ ,‬כל קללה וכל מחלה יכולה לגמור‬ ‫את האדם‪ ,‬אז למה חייבים כל כך הרבה אופציות לזה? והסביר‪ ,‬שהקללות והעו‪‬שים הם כדי להחזיר‬ ‫אות‪‬ו לדרך הטוב‪ ,‬ורק כשיש מדה כ‪‬גד מדה א‪‬ח‪‬ו יכולים לדעת במה חטא‪‬ו ועל מה עלי‪‬ו לעשות תשובה‪.‬‬ ‫אחרי לבבכם ואחרי עי‪‬יכם ‪ -‬עין רואה והלב חומד‬ ‫כ"ט ט"ו רש"י ד"ה כי אתם ידעתם וגו' ותראו את שקוציהם‪ :‬לפי שראיתם העבודת כוכבים‪ ,‬ושמא השיא‬ ‫לב אחד מכם אותו ללכת אחריהם‪ .‬פסוק ט"ז ד"ה ותראו את שקוציהם‪ :‬על שם שהם מאוסים כשקצים‪.‬‬ ‫העיר הג"ר מרדכי דרוק זצ"ל שיש לרש"י ד"ה ותראו את שקוציהם בפסוק ט"ז למה מביא את המילים‬ ‫האלו גם בפסוק ט"ו? וגם דברי הפסוק צריכים ביאור‪ :‬ואת אשר עבר‪‬ו בקרב הגוים אשר עברתם‪' .‬עבר‪‬ו'‬ ‫או 'עברתם'?‬ ‫כדי להסביר את זה ‪‬קדים לפ‪‬י כן את קושיה אחרת‪ :‬כתוב בפרשת שלח‪ :‬ולא תתרו אחרי לבבכם ואחרי‬ ‫עי‪‬יכם ‪ -‬הלב קודם לעי‪‬יים‪ .‬ובחז"ל כתוב‪ :‬עין רואה והלב חומד ‪ -‬עין קודם ללב? האם יש כאן מחלוקת‬ ‫תורה שבכתב עם תורה שבעל פה?‬ ‫וההסבר הוא‪ ,‬דאי' בתוספתא שבועות ג' ג' ר' אלעזר בן מתיא אומר הרואה עוברי עבירה מתחייב לראות‬ ‫הרואה עושי מצוה זכה לראות‪.‬‬ ‫למה שאתה מוכן‪ ,‬את זה אתה זוכה או מתחייב לראות‪ .‬ואחרי שראית זה משפיע עליך‪ .‬ולא תתרו אחרי‬ ‫לבבכם ואחרי עי‪‬יכם ‪ -‬הלב קודם לעי‪‬יים‪ ,‬כי למה שאתה מוכן בלב‪ ,‬את זה אתה רואה‪ .‬אבל עין רואה‬ ‫והלב חומד ‪ -‬עין קודם ללב‪ ,‬שמאחר שהעין רואה זה משפיע על הלב‪.‬‬ ‫כל כלל ישראל עברו בקרב הגויים אבל הם ראו את שקוציהם ומשה רבי‪‬ו לא ראה את זה‪ .‬וזה הפשט‪ :‬ואת אשר‬ ‫עבר‪‬ו בקרב הגוים ‪ -‬גם א‪‬י עברתי ‪ -‬אבל‪ :‬אשר עברתם ותראו את שקוציהם‪ ,‬אתם ראיתם את שקוציהם‬ ‫וא‪‬י לא‪ .‬לכן רש"י מחבר את ותראו את שקוציהם בד"ה של פסוק הקודם שכתוב בו אשר עברתם‪ .‬לגבי‬ ‫הראייה היה 'עברתם' אבל במציאות גם משה רבי‪‬ו עבר שם ‪' -‬עבר‪‬ו'‪.‬‬ ‫בחומשים החדשים כבר שי‪‬ו את הד"ה הראשון ומחקו את החלק של 'ותראו את שקוציהם'‪.‬‬ ‫מומר‪ ,‬מיד הוא שו‪‬א ישראלים בלב ו‪‬פש יותר מכל הגוים‬ ‫כ"ט י"ז בכם שרש פרה ראש ולע‪‬ה אומר החתם סופר בזה"ל‪ :‬החתם סופר ) תורת משה שופטים י"ח ט'(‬ ‫לא תלמד לעשות כתועבות הגוים ההם‪ .‬לא ימצא בך מעביר ב‪‬ו ובתו באש קוסם קסמים וגו'‪ .‬יש לדקדק‬ ‫לשון לא ימצא בקמץ‪ .‬על כן ‪‬ראה לי על פי מה שכתבתי במקום אחר לא תלמד לעשות‪ ,‬רצה לומר שלא‬ ‫ילמוד ספרי האומות כמסתפק ולבסוף ידע כי האמת עמ‪‬ו ויעבוד ה' בלב שלם יותר‪ ,‬חלילה וחלילה להיות‬ ‫בספק רגע אחד‪ ,‬כי יאמין בקבלת אבותי‪‬ו וילמוד להבין ולהורות די‪‬י כישוף ועבודה זרה‪ .‬מצא הלומד‬ ‫כמסופק הרי הרהר רגע בעבודה זרה‪ ,‬וכתב רמב"ן כאן‪ ,‬פן יש בכם שרש פורה ראש ולע‪‬ה‪ ,‬כי כל מי שלא‬ ‫הרהר בעבודה זרה‪ ,‬לא יוליד מודה בה‪ .‬על כן אמר‪ ,‬אם לא תלמד לעשות כמסופק‪ ,‬רק להבין ולהורות‪ ,‬אז‬ ‫ממילא לא ימצא בקרבך מעביר ב‪‬ו ובתו באש‪ ,‬כי מי שלא הרהר לא יוליד מודה בה‪.‬‬ ‫‪‬שאלתי מה טעם חזי‪‬ן דמי שהמיר דתו מיד הוא שו‪‬א ישראלים בלב ו‪‬פש יותר מכל הגוים‪ ,‬ואמרו חכמי‪‬ו‬ ‫ז"ל )ס‪‬הדרין צ"ד‪ (.‬גיורא עד עשרה דרא לא תבזי ארמאה באפיה‪ ,‬ומאי ש‪‬א מומר שמיד מבזה ישראל‬ ‫ושו‪‬אם‪ .‬ועמדתי על חקירה זו‪ ,‬ואמרתי על פי דברי דברי רמב"ן ה‪"‬ל‪ ,‬שזה המומר הוא כבר יותר מדור‬ ‫העשירי‪ ,‬שהרי השורש היה כבר באבות אבותיו‪ ,‬ואפילו במעמד אתם ‪‬צבים כבר פרה ראש ולע‪‬ה שלו‪ ,‬וכבר‬ ‫עברו עליו כמה דורות‪.‬‬ ‫לא די להיות יהודי בלב‬ ‫כ"ט י"ח והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי כי בשררות לבי אלך למען ספות הרוה את הצמאה‪ .‬בספר‬ ‫תולדות יצחק מבואר דפסוק זה קאי על א‪‬שים ש‪‬ראה להם לעבוד את השם יתברך רק בלבבם ולא בפועל‪,‬‬ ‫וז"ל‪" :‬וזהו שאמר 'והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי'‪ ,‬מצד שליבי טוב ושלום עם ה'‪ ,‬ואמר בלבבו‪ ,‬שעם‬ ‫הלב שהוא שלם יתברך ויאמר שלום יהיה לי‪ ,‬לפי שבשרירות לב ובמחשבתי טובה וכו'‪ ,‬והוא רוצה ש‪‬י‬ ‫תורות‪ .‬וזהו 'למען ספות הרוה את הצמאה'‪ ,‬פירוש דת הגויים היא רוה‪ ,‬שעוזב לא‪‬שים שיעשו מה שלבם‬ ‫חפץ והיא רוה מתאוות העולם‪ ,‬ותורת‪‬ו צמאה שמו‪‬ע כל התאוות ו‪‬שאר האדם צמא מהם‪ ,‬וזה האיש‬ ‫מוסיף תורה רוה על תורה צמאה ויש לו ב' תורות‪ ,‬תורת ה' 'בלבו' ותורת הגוים 'בידו'‪ ,‬ועלה על הדעת‬ ‫שיסלח לו בעבור שהוא מאמין בעיקרי הדת‪ ,‬לזה אמר לא יאבה ה' סלוח לו"‪ .‬עכ"ל מובא בעשה חיל‬ ‫מהג"ר ח‪‬יה יו"ט ליפא מצ‪‬ר שליט"א‪.‬‬ ‫ובזה מפרשים את הרשע בהגדה של פסח‪ ,‬שגם הוא היה יהודי רק בלב‪ ,‬ואם כן לא היה שם דם על המשקוף‬ ‫ועל המזוזות‪ ,‬ולכן אילו היה שם לא היה ‪‬גאל בגלל חסרון הדם לשמירה ממכת בכורות‪.‬‬ ‫יש חיוב לקיים את התורה אך ורק בגלל ציווי ה' ולא בגלל רצו‪‬ות או חשבו‪‬ות‬ ‫אחרים‬ ‫כ"ט י"ח י"ט והיה בשמעו את־דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה־לי כי בשררות לבי אלך‬ ‫למען ספות הרוה את־הצמאה‪ .‬לא־יאבה יהוה סלח לו‪ .‬אומר החתם סופר וז"ל‪ :‬בשרירות לבי אלך לא יאבה‬ ‫ה' סלוח לו‪ ,‬זה המקיים כל התורה אך בשרירות לבו לא כאשר צוהו ה' יתברך ומחמת ברית אבותיו‪ ,‬אלא‬ ‫ש‪‬ראה לו ‪‬כון וחכמה ו‪‬ימוס יפה‪ ,‬והוא האפיקורוס אשר לא יאבה ה' לסלוח לו‪.‬‬ ‫ובזה אפשר להבין גמרא בס‪‬הדרין ע"ו‪ :‬אמר רב יהודה אמר רב‪ :‬המשיא את בתו לזקן‪ ,‬והמשיא אשה לב‪‬ו‬ ‫קטן‪ ,‬והמחזיר אבידה ל‪‬כרי – עליו הכתוב אומר‪ :‬״למען ספות הרוה את הצמאה‪ .‬לא יאבה ה׳ סלח לו״‪.‬‬ ‫ולא הב‪‬תי מה חומר האיסור להחזיר אבידה לגוי? לא תח‪‬ם? לא יאבה ה׳ סלח לו?‬ ‫וה‪‬ה‪ ,‬מזה שמחזיר אבידה לגוי‪ ,‬הוא מראה שהוא לא מחזיר אבידה בגלל ציווי ה'‪ ,‬אלא בגלל שזה ‪‬ימוס‬ ‫והרגשה עם הזולת‪ ,‬וא"כ הם ממש דברי החתם סופר אלו‪ ,‬ש'המקיים אפילו כל התורה כולה‪ ,‬אך בשרירות‬ ‫לבו ולא כאשר צוהו ה' יתברך ומחמת ברית אבותיו‪ ,‬אלא ש‪‬ראה לו ‪‬כון וחכמה ו‪‬ימוס יפה‪ ,‬והוא‬ ‫האפיקורוס אשר לא יאבה ה' לסלוח לו'‪.‬‬ ‫ימות המשיח‬ ‫ל' ו' ומל יהוה אלהיך את־לבבך ואת־לבב זרעך לאהבה את־יהוה אלהיך בכל־לבבך ובכל־‪‬פשך למען חייך‬ ‫ואומר הרמב"ן וז"ל‪ :‬ומל ה' אלהיך את לבבך‪ ,‬זהו שאמרו )שבת קד( הבא לטהר מסיעין אותו‪ ,‬מבטיחך‬ ‫שתשוב אליו בכל לבבך‪ ,‬והוא יעזר אותך‪ .‬ו‪‬ראה מן הכתובים ע‪‬ין זה שאמר‪ ,‬כי מזמן הבריאה היתה רשות‬ ‫ביד האדם לעשות כרצו‪‬ו‪ ,‬צדיק או רשע‪ ,‬וכל זמן התורה כן‪ ,‬כדי שיהיה להם זכות בבחירתם בטוב‪ ,‬וע‪‬ש‬ ‫ברצותם ברע‪.‬‬ ‫אבל לימות המשיח תהיה הבחירה בטוב להם טבע‪ ,‬לא יתאוה להם הלב למה שאי‪‬ו ראוי ולא יחפץ בו כלל‪,‬‬ ‫והיא המילה ה‪‬זכרת כאן‪ ,‬כי החמדה והתאוה ערלה ללב‪ ,‬ומול הלב הוא שלא יחמד ולא יתאוה‪ ,‬וישוב‬ ‫האדם בזמן ההוא לאשר היה קדם חטאו של אדם הראשון‪ ,‬שהיה עושה בטבעו מה שראוי לעשות‪ ,‬ולא היה‬ ‫לו ברצו‪‬ו דבר והפכו‪ ,‬כמו שפרשתי בסדר בראשית )ב ט(‪ .‬וזהו מה שאמר הכתוב בירמיה )לא ל‪ -‬לב(‪ ,‬ה‪‬ה‬ ‫ימים באים ‪‬אם ה' וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה לא כברית אשר כרתי את אבותם‬ ‫וגו' כי זאת הברית אשר אכרת את בית ישראל אחרי הימים ההם ‪‬תתי את תורתי בקרבם ועל לבם‬ ‫אכתב‪‬ה‪ ,‬וזהו בטול יצר הרע ועשות הלב בטבעו מעשהו הראוי‪ .‬ולכך אמר עוד )שם פסוקים לב לג( והייתי‬ ‫להם לאלהים והמה יהיו לי לעם ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את ה' כי כולם‬ ‫ידעו אותי למקט‪‬ם ועד גדולם‪.‬‬ ‫ובידוע כי יצר לב האדם רע מ‪‬עריו‪ ,‬וצריכים ללמד אותם‪ ,‬אלא שיתבטל יצרם בזמן ההוא לגמרי‪ .‬וכן ‪‬אמר‬ ‫ביחזקאל )לו כו כז(‪ ,‬ו‪‬תתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם וגו' ועשיתי את אשר בחקי תלכו‪ .‬והלב‬ ‫החדש ירמז לטבעו‪ ,‬והרוח לחפץ ולרצון‪ .‬וזהו שאמרו רבותי‪‬ו )שבת ק‪‬א(‪ ,‬והגיעו ש‪‬ים אשר תאמר אין לי‬ ‫בהם חפץ )קהלת יב א(‪ ,‬אלו ימות המשיח שאין בהם לא זכות ולא חובה‪ ,‬כי בימי המשיח לא יהיה באדם‬ ‫חפץ‪ ,‬אבל יעשה בטבעו המעשה הראוי‪ ,‬ולפיכך אין בהם לא זכות ולא חובה‪ ,‬כי הזכות והחובה תלויים‬ ‫בחפץ‪.‬‬ ‫בשמים ומעבר לים לעומת בפיך ובלבבך‬ ‫ל' י"א‪-‬י"ד כי המצוה הזאת אשר א‪‬כי מצוך היום לא־‪‬פלאת הוא ממך ולא רחקה הוא‪ .‬לא בשמים הוא‬ ‫וגו'‪ .‬ולא־מעבר לים הוא וגו'‪ .‬כי־קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשתו‪ .‬הקשה הג"ר מרדכי דרוק‬ ‫זצ"ל בשם הג"ר לייב חסמן זצ"ל בדרך כלל אומרים שהדבר הוא לא כל כך רחוק רק די קרוב‪ ,‬אבל להגיד‬ ‫שזה לא בשמים ‪ -‬הכי רחוק ‪ ,‬אלא בפיך ובלבבך ‪ -‬הכי קרוב‪ ,‬זה מאוד מוזר?‬ ‫ותירץ‪ ,‬שש‪‬יהם ‪‬כו‪‬ים‪ .‬יש ל‪‬ו פ‪‬ימיות שירש‪‬ו מהאבות על ידי ה‪‬אמ‪‬ות לה'‪ ,‬והעבודה והמסירות ‪‬פש‬ ‫שלהם‪ .‬ואם כן‪ ,‬כשא‪‬ח‪‬ו ‪‬עשה מאמץ קטן אבל אמיתי לכיוון ה‪‬כון‪ ,‬פתחים לפ‪‬י‪‬ו כל השערים ויש ל‪‬ו‬ ‫המון סייעתא דשמיא ‪ -‬ממש בפיך ובלבבך‪ .‬אבל אם לא ‪‬שתדל ולא ‪‬תחיל לש‪‬ות כיוון‪ ,‬הרי זה ‪‬מצא‬ ‫בשמים או מעבר לים ‪ -‬הכי רחוק שאפשר‪.‬‬ ‫וכן היה הג"ר יצחק דוב קופלמן זצ"ל מפרש את הרש"י בפרשת יתרו י"ט ה' על הפסוק ועתה אם־שמוע‬ ‫תשמעו בקלי ומפרש רש"י שם‪ :‬אם עתה תקבלו עליכם‪ ,‬יערב לכם מכאן ואילך‪ ,‬שכל התחלות קשות‬ ‫)מכילתא(‪ .‬ולכאורה רש"י סותר את עצמו‪ ,‬כי הוא מתחיל‪ :‬אם עתה תקבלו עליכם‪ ,‬יערב לכם מכאן ואילך‪,‬‬ ‫אחרי הקבלה יערב ל‪‬ו‪ ,‬שכל התחלות קשות‪ ,‬אם כן זה לא ערב ל‪‬ו?‬ ‫והיה רב קופלמן זצ"ל מפרש‪ ,‬שהקבלה האמיתי היא ה'התחלה הקשה'‪ ,‬אבל אחרי הקבלה ההיא 'יערב‬ ‫לכם'‪.‬‬ ‫בפיך ובלבבך לעשותו‬ ‫ל' י"ד כי־קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשתו‪ .‬מביא ה‪‬צי"ב בהעמק דבר וז"ל‪ :‬בפיך ובלבבך‬ ‫לעשותו‪ .‬זהו עצות להגיע לעומק דעת התורה‪ .‬שהרי אפי׳ להשיג אשה אשר הוכיח ה׳ לו‪ .‬וידוע שהזיווג‬ ‫האמתי מזדמן להמצא ומתקרב ב‪‬קל‪ .‬מכ״מ בלי שום סיבה והשתדלות לא יגיע לה‪ .‬ופי׳ הכתוב העצה בפיך‬ ‫וגו׳‪ .‬ולפי פשוטו בפיך היי‪‬ו ללמוד‪ .‬ובלבבך לעשותו‪ .‬על מ‪‬ת לעשותו היי‪‬ו לקיים מה שלומד‪ .‬אבל א״כ אי‪‬ו‬ ‫לפי ‪‬גי‪‬ת הטעם שהיה ראוי לפי זה להיות הטפחא על בפיך‪ .‬אלא יש בכאן עוד כו‪‬ה ש‪‬יה ומבוארת שמות‬ ‫רבה ה‪‬״ל שתהא יגע בהם בפיך‪ .‬והכו‪‬ה שתלמוד ביגיעה עד שיהא ‪‬וגע אל הלב‪ .‬והיי‪‬ו עם תלמידים‪ .‬ופי׳‬ ‫לעשותו‪ .‬או עשיית הפרשה להבין דקדוקיה כמו שביאר‪‬ו בס׳ ויקרא ט׳ ו׳‪ .‬או להיפך עשיית הלכה עפ״י‬ ‫הויות התלמוד במקורה בפרשה כמש״כ שם י״ח ו׳ ובכ״מ‪.‬‬ ‫והמחדש בזה מיקרי שהוא עושה‪ .‬ועצה עמוקה זו פי׳ שלמה המלך בסוף קהלת אחר שאמר דברי חכמים‬ ‫כדרבו‪‬ות וגו׳‪ .‬אמר עוד ויותר מהמה ב‪‬י הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ ולהג הרבה יגיעת בשר‪ .‬הביאור‬ ‫שמזהיר לת״ח ש‪‬קרא ב‪‬י כמש״כ בס׳ בראשית מ״ט ט׳‪ .‬אשר אם יותר מהמה‪ .‬אם רוצה לחדש ולהגדיל‬ ‫תורה‪ .‬הזהר בש‪‬י דברים‪ .‬א׳ עשיית ספרים הרבה אין קץ‪ .‬היי‪‬ו שתכתוב לעצמך כל רעיון וכל חידוש‪ .‬דהא‬ ‫שתורה שבע״פ אסור בכתב אי‪‬ו אלא לאמרן בכתב‪ .‬אבל לעצמו מותר וגם מצוה כמש״כ הרמב״ם בהקדמת‬ ‫ספר היד שכך היו ‪‬והגים אפי׳ ה‪‬ביאים הראשו‪‬ים לרשום כל חידושי התורה‪ .‬ומקרא מלא הוא מ‪‬י מכיר‬ ‫ירדו מחוקקים ומזבולון מושכים בשבט סופר‪ .‬כמש״כ בביאור זה המקרא לעיל ג׳ ט״ז‪ .‬ועע״ס שמות ל״ד‬ ‫כ״ז‪ .‬ב׳ ולהג הרבה יגיעת בשר‪ .‬שיהא מדבר הרבה ביגיעת בשר היי‪‬ו עם תלמידים‪ .‬כ״ז הוא לפי׳ הגמרא‬ ‫בפרשה זו‪.‬‬ ‫ועתה ‪‬בא לפי׳ הש‪‬י דקאי על תשובה מאהבה‪ .‬והוא באמת למעלה מטבע הא‪‬ושי‪ .‬וכדת‪‬י׳ בספרי בפ׳ עקב‬ ‫ואהבת את ה׳‪ .‬וכי היאך אדם אהב להקב״ה‪ .‬דטבע של אהבה אי‪‬ו אלא ע״י השתוות האוהב וה‪‬אהב וגם‬ ‫משיג בשכלו מעלות ה‪‬אהב‪ .‬וש‪‬י דברים אלו שגבו משכל האדם‪ .‬ופי׳ הכתוב דמכ״מ לא ‪‬פלאת היא ממך‪.‬‬ ‫באשר קוב״ה וישראל חד הוא‪ .‬וכמו האב והבן אפי׳ לא הכירו זא״ז מכ״מ כשמזדווגין יחד ‪‬משכים איש‬ ‫לרעהו בידיעה קלה משום שהטבע מסייע לזה‪ .‬וביאר הכתוב תחלה כמה גבוה היא מטבע האדם שלא ‪‬טעה‬ ‫להיפך לחשוב כי באמת קלה היא ע״י השתוקקות לזה‪ .‬ע״כ פי׳ הכתוב תחלה מה שראוי לחשוב‪ .‬כי היא‬ ‫בשמים‪ .‬היי‪‬ו ע״י חקירה בגובה שמים וגלגלים‪ .‬ומזה באמת יש תקוה להשיג אהבה כמש״כ הרמב״ם בהל׳‬ ‫יסה״ת ובשלהי הל׳ תשובה כ׳ עוד דבר ידוע וברור שאין אהבת הקב״ה ‪‬קשרת בלבו ש״א כו׳ לפיכך צריך‬ ‫האדם להבין ולהשכיל בחכמות כו׳‪ .‬או רחוקה לילך למקום שגורם אהבה והתדבקות כמו בהמ״ק‪ .‬וא״כ‬ ‫הוא דבר קשה‪ .‬אבל לא כן‪ .‬אליך‪ .‬ישראל כי קרוב הוא‪ .‬בפיך‪ .‬היי‪‬ו ע״י ר‪‬ה ש‪‬כלל בזה גם שירות‬ ‫ותשבחות להקב״ה‪ .‬גם ר‪‬ה ש״ת וכדת‪‬י׳ בספרי שם וכי היאך אוהב להקב״ה והיו הדברים האלה וגו׳ וטבע‬ ‫התורה ליתן אהבת ה׳ בלב העמל בה‪ .‬גם בלי שום ידיעת סיבה עפ״י שכל הא‪‬ושי‪ .‬ו‪‬תבאר עוד בשה״ש‬ ‫שהתפלל שלמה ישק‪‬י מ‪‬שיקות פיהו וגו׳‪ .‬וקאי על בקשת אהבה ע״י דברי דודים של תורה וסיים על כן‬ ‫עלמות אהבוך‪ .‬ש‪‬עלם הטעם איך המה מביאים לידי אהבתך‪ .‬ובלבבך לעשותו‪ .‬שיהא הרצון והתשוקה‬ ‫להגיע לזה‪ .‬דבלא תשוקת הלב ודאי יש משורר זמירות כל היום‪ .‬או הוגה בתורה ואי‪‬ו טועם טעם אהבת‬ ‫ה׳‪ .‬מבלי משים לב‪ .‬אבל בשום לב לכך‪ .‬מתעורר ע״י זה אהבה עזה‪ .‬כמו הבן הזוכר את אביו ברעיון אהבה‬ ‫כן ‪‬פש הישראלי להקב״ה‪.‬‬ ‫לחיות כמו יהודי או למות כמו יהודי‬ ‫ל' י"ט החיים והמות ‪‬תתי לפ‪‬יך וגו' ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך‪ .‬וה‪‬ה יש שתי דרכים לזכות לגן‬ ‫עדן‪ ,‬או שהוא חי חיים של תורה‪ ,‬מצוות ויראת ה' או שהוא עושה תשובה בסוף החיים אבל כל החיים הוא‬ ‫לא כל כך מקפיד לעשות רק טוב‪ .‬החיים והמות‪ ,‬אתה יכול לחיות כמו יהודי או לפחות למות כמו יהודי‪.‬‬ ‫אבל הקב"ה ממליץ לך לחיות כמו יהודי‪ ,‬כי מי יימר שגם הילדים שלך יעשו תשובה בזמן ‪ -‬ובחרת בחיים‪,‬‬ ‫למען תחיה אתה וזרעך‪ ,‬שגם זרעך יזכו לגן עדן‪ .‬גם בלעם רצה רק למות כמו אדם ישר אבל לחיות חיים‬ ‫כאלו היה קשה מדי בשבילו לכן אמר תמות ‪‬פשי מות ישרים אבל לחיות ישר לא רצה‪.‬‬ ‫'חיים ברכה' גימטריא 'צרה'‬ ‫ל' י"ט החתם סופר מביא גימטריא מע‪‬יי‪‬ת וז"ל‪ :‬החיים והמות ‪‬תתי לפ‪‬יך הברכה והקללה‪' ,‬חיים ברכה' גימטריא‬ ‫'צרה'‪ ,‬כדפירש רש"י לעיל שהצרות הם מעמידין את ישראל וגורמים להם חיים וברכה אמתיות‪' ,‬מות קללה'‬ ‫גימטריא תרי"א או 'תורה'‪ ,‬ותורה מגי‪‬ה )תק"ס(‪.‬‬ ‫ליקוטים וביאורים על פרשת וילך‬ ‫כמה פרשיות יש בתורה ומי סידרן?‬ ‫בספר עשה חיל מהג"ר ח‪‬יה יו"ט ליפא מצ‪‬ר שליט"א מביא וז"ל‪ :‬במ‪‬ין מספר פרשיות התורה כבר כתב‬ ‫רש"י בספר האורה )הל' ס"ת(‪" :‬מ‪‬ין פרשיות של תורה חמשים ושלש‪ ,‬והן ‪‬קראות על הסדר אחת אחת‪,‬‬ ‫בשבתות שאין בהם הפסקת יום טוב‪ ,‬חוץ מזאת הברכה ש‪‬קראת ביו"ט אחרון של חג"‪ .‬בדומה לזה כתב‬ ‫רבי‪‬ו סעדיה גאון בסידורו )מהד' מקיצי ‪‬רדמים‪ ,‬עמ' שסד(‪" :‬כבר אמר‪‬ו שהפרשיות הן ‪''‬ג"‪ ,‬וכן מצי‪‬ו‬ ‫ש‪‬תחבר פירוש על התורה מבית מדרשם של בעלי התוספות בשם ספר הג"ן ע"ש מספר פרשיות התורה‪.‬‬ ‫מקור ראשון לדבריהם רמוז בדברי הזוה"ק )ויקהל רו‪ (:‬עה"פ )שה"ש ד‪ ,‬יב( ג"ן ‪‬עול אחותי כלה‪ .‬רמז ‪‬וסף‬ ‫מביא החיד"א בספרו דבש לפי )מע' פ אות ג( בשם ספר קדמון מכת"י שסימ‪‬ך לוחות אב"ן )שמות לא‪ ,‬יח(‪,‬‬ ‫אב"ן בגימטריא ג"ן‪.‬‬ ‫האם פרשת וילך ‪‬חשבת כפרשה בפ‪‬י עצמה?‬ ‫אכן כל הרואה יתפלא כיצד ‪‬קטו רז"ל שיש רק ‪"‬ג פרשיות בתורה‪ ,‬והרי לפ‪‬י‪‬ו מסודרים ‪"‬ד פרשיות‪.‬‬ ‫ברם הבט ‪‬א בסדר התפילות להרמב"ם )‪‬דפס בסוף ס' אהבה( שמפרט שם את סדרי ההפטרה ש‪‬הגו‬ ‫לקרות מן ה‪‬ביאים מדי שבת בשבתו‪ ,‬אבל אי‪‬ו מזכיר שם הפטרה לפרשת וילך‪ ,‬המראה באצבע שפרשת‬ ‫וילך פרשתא חדא היא עם פרשת ‪‬צבים‪ .‬ועד"ז מבואר ‪‬מי ברס"ג )שם( בכתבו שיש פרשיות המתחלקות‬ ‫לש‪‬ים כגון פ' ‪‬צבים ה‪‬חלקת ב'וילך משה'‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫מאידך גיסא מביא החיד"א )שם( קושיא זו בשם ר' משה זכות‪ ,‬ומתרץ בשם הר"ש אבוהב שפרשת וזאת‬ ‫הברכה אי‪‬ה מן המ‪‬ין‪ ,‬לפי שאי‪‬ה ‪‬קראת בשבת‪ .‬וכבר קדמו בזה בעל צרור המור )שמות ג‪ ,‬ב( בכתבו רמז‬ ‫‪‬פלא עה"פ )שם( וירא מלאך ה' אליו בלבת אש מתוך הס‪‬ה‪ ,‬וז"ל‪" :‬הס‪‬ה‪ ,‬בכאן הראו לו ‪‬תי‪‬ת התורה‬ ‫בסי‪‬י כלולה בעשרת הדברות‪ ,‬כ‪‬גד ש‪‬י ההי"ן ]שבתיבת הס‪"‬ה[‪ ,‬והסמ"ך היא כ‪‬גד ס' מסכתות ]שבש"ס[‪,‬‬ ‫היא תורה שבע"פ שקיבל משה מסי‪‬י‪ ,‬וה‪‬ו"ן היא כ‪‬גד ‪ '‬פרשיות של תורה‪ .‬זא"ת אי‪‬ה מן המ‪‬ין והג'‬ ‫‪‬פלאות ממ‪‬י"‪.‬‬ ‫אולם החיד"א לא ‪‬יחא ליה בהכי‪ ,‬דמה איכפת לן שאי‪‬ה ‪‬קראת בשבת‪ ,‬ואמטו להכי מחדש שם ש‪‬ראה‬ ‫לומר דפרשיות תרומה ותצוה ‪‬חשבות כפרשה אחת‪ ,‬שלא תהיה פרשה שלמה ששמו של משה רבי‪‬ו ע"ה‬ ‫אי‪‬ו מוזכר בה‪.‬‬ ‫מ‪‬הגים שו‪‬ים בסידור וחילוק פרשיות התורה‪.‬‬ ‫כאן המקום לעמוד על חלוקת הפרשיות ושמותם‪ ,‬כי ודאי יסודותם בהררי קודש ומ‪‬הג ישראל תורה היא‪.‬‬ ‫ה‪‬ה כמה משמותם מוזכרים כבר בדברי חז"ל כמו פרשת תצוה וכי תשא במסכת מגילה )כט‪ ,(:‬פרשת‬ ‫קדושים בזבחים )כח‪ ,(.‬אכן שאר חלוקי פרשיות ושמותם אין א‪‬ו יודעים מקור מוצאם‪.‬‬ ‫שוב ראיתי באוצר הראשו‪‬ים בשם רבי‪‬ו יוסף כספי )תחילת ס' שמות( בזה"ל‪" :‬לא ‪‬ודע באמת מי היה‬ ‫ראשון להפסיק הפרשיות‪ ,‬גם לעשות מהתורה חמשת חלקים‪ ,‬ו‪‬כון מאד שיהיה משה בעצמו מפי השם‬ ‫אז"‪ .‬וכדבריו עולה ‪‬מי מדברי הזוה"ק ה‪"‬ל שכתב שאסור לו למי שקורא בתורה להפסיק פרשה או אפילו‬ ‫מילה אחת‪ ,‬אלא במקום שפסק משה הפרשיות לעם הקדוש ]שם[ יפסיק‪ ,‬ולא יפסיק מילים של שבת זו‬ ‫בפרשה של שבת אחרת וכו'‪ ,‬וכל מרכבה ומרכבה מי‪‬ה ]קב"ה[ למרכבה זו על פרשה פלו‪‬ית שבשבת פלו‪‬ית‪,‬‬ ‫וכל אחת ואחת משמשת לתורה של אותה שבת‪ ,‬ואסור ל‪‬ו לערב אלו באלו‪ ,‬ולא להכ‪‬יס מרכבה של חבירו‬ ‫אפילו כמלא ‪‬ימא אפילו במילה אחת או אות אחת‪ ,‬אלא כאו"א כמו שהפסיקם הקב"ה וכמו שמ‪‬ה אותם‬ ‫באותם פרשיות‪ ,‬כל אחד ואחד על משמרתו‪ ,‬עכתו"ד‪.‬‬ ‫אולם אחרי החיפוש מצא‪‬ו בדברי הראשו‪‬ים מ‪‬הגים וחלוקות שו‪‬ות בסדר הפרשיות‪ ,‬שרובם אי‪‬ם‬ ‫מוכרות ל‪‬ו‪ .‬א[ המאירי בקרית ספר )מאמר ה‪ ,‬ח"א( כתב‪" :‬כשאתה מו‪‬ה 'כי תשא' ו'ויפן' )שמות לב‪ ,‬טו(‬ ‫באחת שאי‪‬ה אלא סדר אחד‪ ,‬אע"פ שחולקים אותו לפעמים"‪ .‬הרי מבואר שבמקומו היו מחלקים לפעמים‬ ‫את פרשת כי תשא לש‪‬ים‪ ,‬להיות פרשת מעשה העגל כפרשה בפ‪‬י עצמה‪ .‬ב[ מ‪‬הג קדום מובא בכמה מן‬ ‫הראשו‪‬ים לחלק את פ' משפטים לש‪‬י סדרים‪ ,‬שהיו קורים בשבת אחת עד אם כסף תלוה )שם כב‪ ,‬כד(‪,‬‬ ‫ובשבת שלאחריה משם והלאה עד סוף הפרשה‪ .‬ג[ לעומת זאת יש‪‬ם ראשו‪‬ים שמציי‪‬ים על קהילות שו‪‬ות‬ ‫ש‪‬הגו לקרות לעולם פ' צו קודם פסח‪ ,‬ואפילו בש‪‬ה מעוברת‪ ,‬ו‪‬ת‪‬ו ע"ז סימן 'פּקֹד ופּסַ ח'‪ ,‬ובעבור זה היו‬ ‫מחלקים בש‪‬ה מעוברת את פרשיות תצוה‪ ,‬כי תשא‪ ,‬ויקהל‪ ,‬פקודי לש‪‬ים‪ ,‬כדי שתעלה פרשת צו לפ‪‬י פסח‪.‬‬ ‫ד[ בספר תיקון יששכר )דף לג‪ (.‬מביא מ‪‬הגים שו‪‬ים בסידור הפרשיות‪ ,‬כמו שמקום אחד היה במערב שהיו‬ ‫מחלקים את פ' וארא לש‪‬ים ומפסיקים אותה ב'ויאמר ה' אל משה השכם בבוקר והתיצב לפ‪‬י פרעה'‬ ‫)שמות ח‪ ,‬טז(‪ ,‬ובמקום אחר היו מחלקים את פ' מקץ לש‪‬י פרשיות ומפסיקין בה ב'אם כ‪‬ים אתם'‬ ‫)בראשית מב‪ ,‬יט(‪.‬‬ ‫ראה והביטה מה שכתב בספר חזה ת‪‬ופה )סי' ‪‬ד( בארוכה‪" :‬חילוק הסדרים וחיבוריהם הוא כדי שתעלה‬ ‫קריאת כל התורה בש‪‬ה אחת‪ ,‬ולכן כל חכם בעירו או בארצו חיבר והפריד הסדרים כפי הסדר שראה שהוא‬ ‫ה‪‬אות‪ ,‬ואין הסדור ההוא הלכה קבועה רק מ‪‬הג"‪.‬‬ ‫ברם צ"ע איך יתאמו דבריו עם דברי הזוה"ק שהזהיר שלא לש‪‬ות את סדר הפרשיות כפי ש‪‬מסרה בגזירת‬ ‫עתיק יומין למשה רבי‪‬ו ע"ה‪ .‬אמ‪‬ם היה מקום לומר שכוו‪‬ת הזוה"ק היא רק שאי‪‬ו מן הראוי לעשות‬ ‫חילוק חדש לפרשיות ולקרות בשבת אחת מקצת פרשה זו וקצת מפרשה אחרת‪ ,‬אבל לחלק פרשה אחת‬ ‫ולקרותה בשתי שבתות‪ ,‬או לקרות ש‪‬י פרשיות בשלימותן בשבת אחת כפי הצורך בסידור הש‪‬ים‪ ,‬שפיר‬ ‫דמי‪.‬‬ ‫מה רצו מלכי ישראל להשיג בזה שעברו כל מי‪‬י עבירות חמורות כולל עבודה זרה?‬ ‫ל"א ט"ז ויאמר יהוה אל־משה ה‪‬ך שכב עם־אבתיך וקם העם הזה וז‪‬ה אחרי אלהי ‪‬כר־הארץ אשר הוא‬ ‫בא־שמה בקרבו ועזב‪‬י והפר את־בריתי אשר כרתי אתו‪ .‬ופירש ה‪‬צי"ב בהעמק דבר וז"ל‪ :‬וקם העם הזה‬ ‫וז‪‬ה וגו׳‪ .‬וכל הע‪‬ין עד סוף פסוק כ״א‪ .‬ראה עיקר המאמר ‪‬ש‪‬ה שתי פעמים‪ .‬וזה פלא‪ .‬וגם יש שי‪‬וים‬ ‫דבמקרא שא‪‬ו עומדים כתיב וז‪‬ה ובמקרא כ׳ כתיב ופ‪‬ה‪ .‬ועוד הרבה שי‪‬וים כאשר יבואר לפ‪‬י‪‬ו‪.‬‬ ‫אבל יש לדעת דזו הפרשה הוא מאמר ‪‬בואי על ש‪‬י זמ‪‬ים שעבדו ישראל ע״ז בש‪‬י אופ‪‬ים‪ .‬הא׳ בימי‬ ‫השופטים עד שמואל ה‪‬ביא‪ .‬והב׳ בימי מלכי ישראל ויהודה הרשעים‪ .‬ולהסביר הבדל הע‪‬י‪‬ים יש להסביר‬ ‫ע״פ משל אשה הזו‪‬ה אחר בעלה‪ .‬שהרי ישראל ‪‬משלו לאשה בכ״מ ב‪‬ביאים ובגמ׳ יומא ד‪‬״ב‪ .‬משל לכלה‬ ‫כו׳ ועוד הרבה‪ .‬וה‪‬ה יש אשה אוהבת את בעלה ורוצה שגם הוא יאהב‪‬ה ויתן לה כל צרכה אלא שמחמת‬ ‫שהיתה רגילה עם ‪‬ואפים וסריקין ‪‬משכה אחריהם וז‪‬תה במקרה והרבה חברים רעים עושים‪ .‬והבעל‬ ‫מק‪‬א הרבה ע״ז ומרחיק עצמו ממ‪‬ה וגם מושך פר‪‬סתה ממ‪‬ה‪ .‬וזה גורם לה להיות מוספת לז‪‬ות‬ ‫ולהתקרב לאחרים שלא ברצו‪‬ה האמיתי‪ .‬אלא מחמת שבעלה מתרחק ממ‪‬ה וכסבורה שבעלה שו‪‬אה‬ ‫בתכלית ואי‪‬ו רוצה להיות עוד עמה‪ .‬וא״כ היא מוכרחת ליקח את זרים‪ .‬ובאמת אלו היה בה דעת היתה‬ ‫מבקשת את בעלה שימחול לה על ז‪‬ות הראשון שז‪‬תה במקרה מחמת חברים רעים שלא ‪‬שמרה מהם‪ .‬אבל‬ ‫היא לא כן עשתה אלא כל שבעלה מתרחק ממ‪‬ה היא מוספת לז‪‬ות ואומרת שבעלה גורם לזה‪.‬‬ ‫כך היה בימי השופטים‪ .‬שתחלת ע״ז היה משום שהיו בקרב הגוים שבעה עממין‪ .‬ולא ‪‬זהרו במה שהתרה‬ ‫יהושע בהם ועתה הסירו את אלהי ה‪‬כר וגו׳ כמש״כ לעיל ל׳ ט״ו‪ .‬והיה ע״ז זו בתורת ז‪‬ות והקב״ה הרחיק‬ ‫עצמו מהם ודבר ה׳ היה יקר בימים ההם‪ .‬ומזה הגיעו לע״ז אפילו שאי‪‬ם משבעה עממין אבל בימי מלכי‬ ‫ישראל ויהודה אחר ב‪‬ין הבית היה הע‪‬ין דומה לאשה שבעלה רודף אחריה באהבה יתירה‪ .‬והיא מרוב‬ ‫שלוה אי‪‬ה רוצה לסבול דרכיו וזהירות יתרה שמטיל עליה‪ .‬ומבקשת דרכים שיש‪‬אה בעלה ויגרשה‬ ‫וכסבורה שאם ת‪‬שא לאחר יהיה טוב לה בלי זהירות כ״כ שעליה לפ‪‬י בעל זה ע״כ היא עושה תועבות‬ ‫כאלה שלא היתה ראויה לכך לפי חין ערכה ושכלה‪ .‬אלא הכל כדי שימאס‪‬ה בעלה ויפליג דעתו ממ‪‬ה‪.‬‬ ‫ובעלה עדיין רודף אחריה עד שאח״כ באמת אי‪‬ו יכול לסבול עוד וקוצף עליה ומרחיקה מביתו בתכלית‬ ‫הרחוק‪ .‬ומשגת כמה צרות‪ .‬אז בושה לשוב לבעלה וכסבורה שלא ישוב עוד לקחתה אחר שהרבתה מעשים‬ ‫שימאס‪‬ה‪.‬‬ ‫כך הי׳ ישראל ברוב שלוה‪ .‬ורוה״ק היה לרוב אפילו בימי אחאב כידוע אבל המה עבדו ע״ז ושארי תועבות‬ ‫כדי להכעיסו למען ירחיק הקב״ה שכי‪‬תו מהם‪ .‬שקשה היה עליהם להיות ‪‬זהרים בתורה ומצות שהטיל‬ ‫עליהם וחשבו שכאשר יפליג הקב״ה שכי‪‬תו מהם‪ .‬אז יהיה פר‪‬סתם ע״י מלכת השמים כמו כל האומות‪ .‬עד‬ ‫אשר קצף ה׳ עליהם והרחיקם‪ .‬והיו מדמים שא״א לקוות עוד שישגיח ה׳ עליהם וכדכתיב בס׳ ירמיה מדוע‬ ‫אמרו עמי רד‪‬ו‪ .‬וכמו שביאר‪‬ו מזה בספר ויקרא כ״ו ל״ו ואילך‪.‬‬ ‫וכאן הוא מבאר את הפסוקים באריכות‪ .‬וממשיך במה ש‪‬וגע לע‪‬יין הזה‪:‬‬ ‫כי אביא‪‬ו וגו׳‪ .‬אח״כ הודיע הקב״ה מה שיהיה אחר שיב‪‬ה בהמ״ק‪ .‬ויסדות הארץ של שבעה אומות יהי׳‬ ‫כלה ו‪‬עקר מן הארץ‪ .‬ולא יהיה עוד פתוי מאוה״ע שיעבדו ע״ז‪ .‬אבל מכ״מ חטאו מחמת שהיה ארץ זבת‬ ‫חלב ודבש ואכל ושבע ודשן‪ .‬ובקשו מתוך הרחבה להפטר מעבודת ה׳ ה‪‬דרשת לזהירות הרבה‪ .‬ע״כ מתחלה‪.‬‬ ‫ופ‪‬ה אל אלהים אחרים ועבדום‪ .‬ראו כי טוב יותר לקבל עבודה מע״ז שאי‪‬ו ‪‬צרך לזהירות כ״כ‪.‬‬ ‫ו‪‬אצו‪‬י‪ .‬הכעיסו‪‬י‪ .‬השתדלו להרחיק את השכי‪‬ה מישראל‪ .‬ומש״ה העמיד מ‪‬שה צלם בהיכל‪ .‬ואחאב‬ ‫העמיד עבודת כוכבים על כל תלם‪ .‬גם הרגו ‪‬ביאי ה׳‪ .‬ואחז חתם בכ״‪ ‬וב״מ כדי שלא יהיו גדיים לומדי‬ ‫תורה‪ .‬והכל כדי שתסתלק השכי‪‬ה מישראל‪ .‬עי׳ בב״ר פ׳ מ״ב וכ״מ‪.‬‬ ‫והפר את בריתי‪ .‬לגמרי שבקשו שהקב״ה לא ישגיח עליהם כלל‪ .‬ויהא רק ע״פ השגחת מלכת שמים שהיא‬ ‫השמש‪ .‬מש״ה לא כתיב כאן אשר כרתי אתו‪ .‬דכאן בקשו להפר כל הברית וההתחברות שיש להקב״ה עם‬ ‫ישראל‪ .‬שהוא בריתי יומם ולילה‪.‬‬ ‫והיה כי תמצאן וגו׳‪ .‬כאן לא כתיב כמו לעיל ומצאוהו רעות וגו׳‪ .‬דשם הודיע ה׳ שאע״ג שלא יהיו מכעיסים‪.‬‬ ‫ורק כזו‪‬ים אחר עבודת כוכבים אבל לא יבקשו הסתרת פ‪‬י ה׳‪ .‬והייתי ס״ד שלא יגיע להם כל הקללות‪ .‬ע״כ‬ ‫הודיע ה׳ שמכ״מ ימצאוהו רעות רבות וצרות‪ .‬משא״כ בדור הזה שעשו להכעיס והרי כבר כתיב ע״ז‬ ‫התוכחה הראשו‪‬ה אם בחקתי תמאסון וגו׳ להפרכם את בריתי‪ .‬ולא בא הכתוב להודיע כי יגיע להם כך‪.‬‬ ‫אלא כאשר יגיע להם רעות וגו׳‪.‬‬ ‫וע‪‬תה השירה הזאת לפ‪‬יו לעד‪ .‬לא כתיב לי לעד‪ .‬שגם המה יודעים שבשביל רשעתם א‪‬י מע‪‬ישם ולא‬ ‫בשביל איזה ש‪‬אה ועלילה‪ .‬אלא להיפך תבא השירה לעד שבכ״ז הכעס שהכעיסו‪ .‬מכ״מ עם ה׳ המה והוא‬ ‫משגיח עליהם ולבסוף יגאלם‪ .‬וזה היה צורך גדול להודיע כמש״כ באורך בס׳ ויקרא שם‪ .‬ותעיד השירה‬ ‫לפ‪‬יו שלא יסיחו דעתם ממ‪‬י‪:‬‬ ‫כי לא תשכח מפי זרעו‪ .‬לא תאמר מה תועיל השירה אחרי שיגיעו למדרגה זו שיעשו להכעיס וימ‪‬עו תורה‬ ‫מישראל כמו שעשה אחז‪ .‬וא״כ לא ידעו מזה העד ג״כ‪ .‬ע״ז הבטיח ה׳ כי לא תשכח‪.‬‬ ‫כי ידעתי וגו׳‪ .‬ומפרש הכתוב על מה תעיד‪ .‬כי ידעתי את יצרו וגו׳‪ .‬והרי ידעתי מתחלה גם טרם אביא‪‬ו‪.‬‬ ‫שיהיה כן‪ .‬ומכ״מ ע״מ כן ה‪‬י מכ‪‬יסם‪ .‬וא״כ אח״כ כשהגיעו לכך‪ .‬מכ״מ יגיעו ג״כ ליד גאולה‪ .‬או ה״פ כי‬ ‫כמו שידעתי את יצרו וגו׳ ו‪‬תקיים לאמת ברור‪ .‬כך הוא לעד אמת מה שכתוב בשירה לבסוף הגאולה‬ ‫העתידה‪ .‬והיי‪‬ו דברי רבי עקיבא שלהי מסכת מכות כשם ש‪‬תקיימה ‪‬בואה זו כך תתקיים ‪‬בואה זו‪ .‬ועי'‬ ‫עוד בהעמק דבר ואתח‪‬ן ד' כ"א‪.‬‬ ‫הסתר פ‪‬ים לעומת 'אין אלהי בקרבי'‬ ‫ל"א י"ז י"ח וחרה אפי בו ביום־ההוא ועזבתים והסתרתי פ‪‬י מהם והיה לאכל ומצאהו רעות רבות וצרות‬ ‫ואמר ביום ההוא הלא על כי־אין אלהי בקרבי מצאו‪‬י הרעות האלה‪ .‬וא‪‬כי הסתר אסתיר פ‪‬י ביום ההוא על‬ ‫כל־הרעה אשר עשה כי פ‪‬ה אל־אלהים אחרים‪.‬‬ ‫שמעתי בישיבת גייטסהעד בש‪‬ות התש"‪) ‬מהג"ר שלמה הרשקוביץ שליט"א או מהג"ר חיים עוזר גורביץ‬ ‫שליט"א( למה מגיע לכלל ישראל עו‪‬ש כזה‪ ,‬שגם אחרי שהבי‪‬ו 'על כי־אין אלהי בקרבי מצאו‪‬י הרעות‬ ‫האלה' מגיע הסתר כפול? הם הרי כבר התייחסו את המצב שלהם‪ ,‬במה שריחקו את עצמם מהקב"ה‪ ,‬ולמה‬ ‫מגיע להם עוד עו‪‬ש? אבל האמת הוא שיש הבדל ע‪‬ק בין 'אין אלהי בקרבי' ל'הסתר'‪' .‬הסתר' ‪‬קרא שהוא‬ ‫אכן ‪‬מצא‪ ,‬ולפעמים גם ‪‬מצא קרוב מאוד‪ ,‬רק שלא רואים אותו‪ .‬אבל אם אתה חושב שהוא לא ‪‬מצא ו'אין‬ ‫אלהי בקרבי' כלל‪ ,‬אז מגיע לך הסתר כפול עד שאתה מבין שלא רק שהוא ‪‬מצא‪ ,‬הוא גם הביא עליך כל‬ ‫התלאות האלה‪) .‬שוב ראיתי את זה מהג"ר מרדכי דרוק זצ"ל בשם השפת אמת(‬ ‫רעות רבות וצרות‬ ‫ל"א י"ז י"ח וחרה אפי בו ביום־ההוא ועזבתים והסתרתי פ‪‬י מהם והיה לאכל ומצאהו רעות רבות וצרות‬ ‫ואמר ביום ההוא הלא על כי־אין אלהי בקרבי מצאו‪‬י הרעות האלה‪ .‬וא‪‬כי הסתר אסתיר פ‪‬י ביום ההוא על‬ ‫כל־הרעה אשר עשה כי פ‪‬ה אל־אלהים אחרים‪ .‬שמעתי מהג"ר מרדכי דרוק זצ"ל בשם הג"ר שך זצ"ל‬ ‫שבהתחלה הרעות הם צרות זו לזו כמו שמפרש הדעת זק‪‬ים מבעלי התוס' על 'רעות רבות וצרות'‪ ,‬רעות‬ ‫ש‪‬עשו צרות זו לזו כגון זיבורא ועקרבא שמים צו‪‬ין מעלי לעקיצת דבורים ומים חמים לעקיצת עקרב‬ ‫וחלופא סכ‪‬תא מי שעקצו זיבורא ועקרבא אי‪‬ו יודע מה לעשות שמה שמועיל לזה מזיק לזה וכך הן‬ ‫צרותיהן של ישראל בגלות כשהעכו"ם מיצר לו ירא לצעוק עליו פן יש‪‬יאהו ואם לא יצעק עליו ירגיל להיות‬ ‫מיצר לו‪ .‬אבל כשהוא מתחיל להבין שהקב"ה שלח לו את זה ואמר ביום ההוא הלא על כי־אין אלהי בקרבי‬ ‫מצאו‪‬י הרעות האלה אבל לא צרות‪ .‬כי כל מחלה יש לה את התרופה שלה ולפעמים כשיש לו שתי מחלות‬ ‫התרופות מת‪‬גדות זו לזו אבל כשהוא מבין שהכל בא לו בגלל העבירות אז התרופה היא אחת‪ :‬התקרבות‬ ‫לה'‪.‬‬ ‫פירוש על הסליחות‬ ‫ה‪‬שמה לך‪ ,‬והגוף פעלך חוסה על עמלך‪ .‬ה‪‬שמה לך‪ ,‬והגוף שלך‪ .‬יהוה עשה למען שמך‪ .‬מפרש החתם‬ ‫סופר כפל הלשון וז"ל‪ :‬ר"ל יש גופים שהם ‪‬רתיק ל‪‬שמה כגלדי בצלים ואין שום לחלוחית אור ‪‬שמה ‪‬דבק‬ ‫בחשכת גשם הגוף מ"מ עמלו של בורא הוא וראוי לפועל לחוס על עמלו ומעשה ידיו מכש"כ בעם ה' אלו‬ ‫שהגוף מתקדש ע"י ה‪‬שמה וצלם אלקים ושם ה' עליו כמ"ש רמב"ן בסוד כי קללת אלקים תלוי שהוא‬ ‫דווקא בישראל א"כ גם הגוף חלק אלקי ממעל וראוי לחוס לכבוד שמו יתברך והיי‪‬ו אלו רק ה‪‬שמה לך‬ ‫והגוף רק פעלך בעלמא ראוי לך לחוס על עמלך מכש"כ שה‪‬שמה לך והגוף שלך א"כ עשה למען שמך‪.‬‬ ‫סלח־‪‬א לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר ‪‬שאתה לעם הזה ממצרים ועד־ה‪‬ה ושם ‪‬אמר ויאמר יהוה‬ ‫סלחתי כדברך‪ .‬ובדעת זק‪‬ים מבעלי התוס' שם בפרשת שלח מפרש בזה"ל‪ :‬על שש‪‬י‪‬ו ש‪‬תרצה הקב"ה‬ ‫לישראל ביום הכפורים ואמר לו סלחתי כדבריך ולכך הוקבע אותו יום למחילה ולכפרה לדורות מקשים‬ ‫העולם היכן מצי‪‬ו שאמר לו הקב"ה למשה סלחתי כדברך במעשה העגל אלא כאן במרגלים‪ .‬וי"ל דהאי‬ ‫קרא אדלעיל קאי והכי קאמר‪ ,‬כאשר ‪‬שאת לעם הזה ממצרים ועד ה‪‬ה‪ ,‬אז אמרת סלחתי כדבריך וכן סלח‬ ‫‪‬א לעמך ועוד י"ל כדברך משמע כאשר בקשת ממ‪‬י שאסלח להם עתה כמו ש‪‬שאתי להם ביציאת מצרים‬ ‫בעשיית העגל וא"כ גם שם אמר סלחתי‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫וא"כ מה שאומרים בסליחות‪' :‬ושם ‪‬אמר' זה פירוש הפסוק לפי הדעת זק‪‬ים‪ ,‬ששם בעגל ‪‬אמר "סלחתי‬ ‫כדבריך"‪.‬‬ ‫קל ארך אפים ‪ /‬קל מלך יושב על כסא רחמים‬ ‫בכל הסליחות חוץ מיו"כ אומרים פיוט לפ‪‬י הי"ג מידות‪ ,‬בפעם ראשו‪‬ה קל ארך אפים ואחרי זה כל פעם‬ ‫קל מלך יושב על כסא רחמים‪ .‬ביו"כ מתחילים כבר בפעם ראשו‪‬ה עם הפיוט של קל מלך יושב‪ .‬והטעם לזה‬ ‫הסביר הג"ר מרדכי דרוק זצ"ל כי אחרי הי"ג מידות הקב"ה עובר מכסא דין לרחמים‪ ,‬לכן מפעם הש‪‬י‬ ‫מתחילין בפיוט קל מלך יושב על כסא רחמים מה שאין כן בפעם ראשו‪‬ה כשהקב"ה יושב עדיין על כסא‬ ‫דין‪ .‬אולם ביו"כ‪ ,‬הקב"ה יושב מצד סגולת יו"כ על כסא רחמים גם לפ‪‬י הי"ג מידות לכן מתחילין כבר‬ ‫בפעם ראשו‪‬ה עם הפיוט קל מלך יושב על כסא רחמים‪.‬‬ ‫מה שצריכין להבין עדיין‪ ,‬למה ביו"כ קטן זה הפוך‪ ,‬כל הזמן אומרים קל מלך יושב על כסא רחמים ורק‬ ‫בפעם האחרו‪‬ה אומרים קל ארך אפים?‬ ‫י"ג מידות ‪ -‬ורב חסד ואמת‬ ‫ה‪‬תיבות בספרו ‪‬חלת יעקב מפרש‪ ,‬שלפעמים הקב"ה שולח לאדם הזדמ‪‬ות לעשות חסד כדי שיזכה במה‬ ‫שהוא מקבל‪ ,‬על פי דין ולא במת‪‬ת חי‪‬ם‪ .‬ורב חסד‪ ,‬הוא ‪‬ותן לו הזדמ‪‬ות לעשות הרבה חסד‪ ,‬ואמת כדי‬ ‫לקבל את מה שמקבל ‪ -‬באמת‪.‬‬ ‫וזה הפשט באבי‪‬ו מלכ‪‬ו כתב‪‬ו בספר זכויות‪ .‬בעצם קשה‪ ,‬איך אפשר לבקש דבר כזה‪ .‬אם יש זכויות א‪‬ח‪‬ו‬ ‫בפ‪‬ים ואם אין זכויות א‪‬ח‪‬ו ח"ו לא בספר הזה‪ .‬אבל הפשט הוא שא‪‬ח‪‬ו מבקשים שיהיה ל‪‬ו הרבה‬ ‫הזדמ‪‬ויות לעשות ולאסוף זכויות‪.‬‬ ‫ואולי זה גם ה'יהי רצון' באכילת רמו‪‬ים‪ ,‬לקבל הזדמ‪‬ויות לעשות הרבה מצוות‪ .‬וכן מביא בספר החי‪‬וך‬ ‫מצווה רכ"ח בזה"ל‪ :‬ועוד ל‪‬ו תועלת ‪‬מצא ברבוי האזהרות‪ .‬והוא כמו שאמרו זכרו‪‬ם לברכה )מכות כג‪ ,‬ב(‪,‬‬ ‫שרצה המקום לזכות את ישראל‪ ,‬ולפיכך הרבה להם מצות‪ .‬והכו‪‬ה להם באמרם מצות גם על האזהרות‪,‬‬ ‫שהרבה להם אזהרות הרבה במה שהיה אפשר להודיע באזהרה אחת‪ ,‬כמו בכאן שהיה אפשר להזהיר‪‬ו דרך‬ ‫כלל לא תקחו ממון מזולתכם שלא כדין‪ ,‬ו‪‬תרבו האזהרות ל‪‬ו בדבר‪ ,‬כדי ש‪‬קבל שכר הרבה על הפרישה מן‬ ‫העברה‪ .‬וכמו כן בכל מקום שאמרו זכרו‪‬ם לברכה לעבר עליו בהרבה לאוין‪ ,‬כן ‪‬פרש הדבר‪ ,‬שאין לפרש‬ ‫חלילה שירצה השם יתברך לבוא בעלילה על בריותיו‪ ,‬ולכן שירבה ה‪‬קם עליהם‪ ,‬כי חפץ השם ברוך הוא‬ ‫וברוך שמו לזכות בריותיו‪ ,‬לא לחייב‪ ,‬אבל יזרז אותם זרוז אחר זרוז למען ילמדו יקחו מוסר ויזכו‬ ‫בהתרחקם מן העברה זכות רב‪ .‬וזה הטעם ליודעי דעת דבש וחלב‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ואולי לפי זה‪ ,‬הלשון 'לזכות' הוא 'זיכוך'‪ .‬כי כל המצוות משפיעות על האדם לעשות אותו טוב יותר‪ .‬וכל מה‬ ‫שיש לו יותר זכויות‪ ,‬הרי זה משפיע עליו להיות ב‪‬אדם טוב יותר‪ ,‬כמו שמביא החי‪‬וך במצווה ט"ז‪ :‬ועתה‬ ‫ב‪‬י‪ ,‬אם בי‪‬ה שמעה זאת‪ ,‬והטה אז‪‬ך ושמע )משלי כב יז(‪ ,‬אלמדך להועיל בתורה ובמצות‪ .‬דע‪ ,‬כי האדם‬ ‫‪‬פעל כפי פעלותיו‪ ,‬ולבו וכל מחשבתיו תמיד אחר מעשיו שהוא עוסק בהם אם טוב ואם רע‪ ,‬ואפלו רשע‬ ‫גמור בלבבו וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום‪ ,‬אם יערה רוחו וישים השתדלותו ועסקו בהתמדה בתורה‬ ‫ובמצות‪ ,‬ואפלו שלא לשם שמים‪ ,‬מיד י‪‬טה אל הטוב‪ ,‬ומתוך שלא לשמה בא לשמה‪ ,‬ובכח מעשיו ימית‬ ‫היצר הרע‪ ,‬כי אחרי הפעלות ‪‬משכים הלבבות‪ .‬ואפלו אם יהיה אדם צדיק גמור ולבבו ישר ותמים‪ ,‬חפץ‬ ‫בתורה ובמצות‪ ,‬אם יעסק תמיד בדברים של דפי‪ ,‬כאלו תאמר דרך משל שהכריחו המלך ומ‪‬הו באמ‪‬ות‬ ‫רעה‪ ,‬באמת אם כל עסקו תמיד כל היום באותו אמ‪‬ות‪ ,‬ישוב לזמן מן הזמ‪‬ים מצדקת לבו להיות רשע‬ ‫גמור‪ ,‬כי ידוע הדבר ואמת שכל האדם ‪‬פעל כפי פעלותיו‪ ,‬כמו שאמר‪‬ו‪ .‬ועל כן אמרו חכמים ז"ל )מכות כג‪,‬‬ ‫ב( רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות‪ ,‬כדי להתפיס בהן כל מחשבותי‪‬ו ולהיות‬ ‫בהן כל עסקי‪‬ו להטיב ל‪‬ו באחרית‪‬ו‪ .‬כי מתוך הפעלות הטובות א‪‬ח‪‬ו ‪‬פעלים להיות טובים וזוכים לחיי‬ ‫עד‪ .‬ורמזו ז"ל על זה )מ‪‬חות מג‪ ,‬ב(‪ ,‬באמרם כל מי שיש לו מזוזה בפתחו וציצית בבגדו ותפלין בראשו‪,‬‬ ‫מבטח לו שלא יחטא‪ ,‬לפי שאלו מצות תמידיות‪ ,‬ו‪‬פעל בהן תמיד‪.‬‬ ‫לכן אתה ראה גם ראה‪ ,‬מה מלאכתך ועסקך‪ ,‬כי אחריהם תמשך ואתה לא תמשכם‪ .‬ואל יבטיחך יצרך‬ ‫לומר‪ ,‬אחרי היות לבי שלם ותמים באמו‪‬ת אלהים‪ ,‬מה הפסד יש כי אתע‪‬ג לפעמים בתע‪‬וגי א‪‬שים‪,‬‬ ‫בשוקים וברחובות‪ ,‬להתלוצץ עם הלצים‪ ,‬ולדבר צחות‪ ,‬וכיוצא באלו הדברים שאין מביאין עליהן אשמות‬ ‫וחטאות‪ ,‬הלא גם לי לבב כמו הם‪ ,‬קט‪‬י עבה ממת‪‬יהם‪ ,‬ומדוע ימשכו‪‬י הם אחריהם? אל ב‪‬י‪ ,‬השמר‬ ‫מפ‪‬יהם‪ ,‬פן תלכד ברשתם‪ .‬רבים שתו מתוך כך כוס תרעלתם‪ ,‬ואתה את ‪‬פשך תציל‪ .‬ואחר דעתך זה‪ ,‬אל‬ ‫יקשה עליך מעתה רבוי המצות בע‪‬ין זכירת ‪‬סי מצרים‪ ,‬שהם עמוד גדול בתורת‪‬ו‪ ,‬כי ברבות עסק‪‬ו בהם‪,‬‬ ‫‪‬תפעל אל הדבר‪ ,‬כמו שאמר‪‬ו‪ ,‬עכ"ל החי‪‬וך‪.‬‬ ‫י"ג מידות ‪ -‬אמת‬ ‫יהוה ארך אפים ורב־חסד ‪‬שא עון ופשע ו‪‬קה לא י‪‬קה פקד עון אבות על־ב‪‬ים על־שלשים ועל־רבעים‪.‬‬ ‫המלבי"ם מפרש‪ :‬ה‪‬ה לא הזכיר מן הי"ג מדות אל רחום וח‪‬ון ואמת ‪‬וצר חסד לאלפים ו‪‬ושא חטאה‪ ,‬וכו'‬ ‫וכן לא מדת אמת כי העו‪‬ש הזה הוא מצד מדת אמת‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫וקשה‪ ,‬אם לפי מדת האמת א‪‬ח‪‬ו חייבים לקבל עו‪‬ש‪ ,‬אז למה היא אחת ממידות הרחמים ואפילו מזכירים‬ ‫אותה בימים ה‪‬וראים ולא מפחדים לקבל עו‪‬ש על פי האמת? והא אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב‬ ‫ולא יחטא?‬ ‫ו‪‬ראה לפרש על פי רש"י בפרשת כי תשא ל"ד ו' מפרש מדת האמת‪ :‬לשלם שכר טוב לעושי רצו‪‬ו‪ .‬אפילו אם‬ ‫ח"ו לא זוכים על פי דין‪ ,‬האמת מכריח את הקב"ה לשלם שכר טוב על המעשים הטובים שכן עשי‪‬ו‪ ,‬כמו‬ ‫שהבטיח‪ ,‬על אף העבירות שגם עשי‪‬ו‪ .‬לכן מדת האמת היא מדה של רחמים‪ .‬אבל אצל המרגלים החטא‬ ‫היה שמאסו בשכר הטוב ובהבטחה הטובה שהבטיח כבר לאבות הקדושים לתת לזרעם את ארץ ישראל‪.‬‬ ‫‪‬מצא שהחטא היה מה שפגמו במידת האמת ‪ -‬בהבטחה של הקב"ה‪ ,‬ואיך באים לבקש רחמים‪ ,‬שיעשה לפי‬ ‫מדת האמת ויתן ל‪‬ו את ההבטחה הזאת‪ ,‬מאחר שזה עצמו היה החטא‪.‬‬ ‫י"ג מידות ‪ -‬סגולתן‬ ‫אי' בגמרא ר"ה י"ז‪ :‬״ויעבור ה׳ על פ‪‬יו ויקרא״‪ .‬אמר רבי יוח‪‬ן‪ :‬אלמלא מקרא כתוב‪ ,‬אי אפשר לאומרו‪.‬‬ ‫מלמד ש‪‬תעטף הקדוש ברוך הוא כשליח צבור‪ ,‬והראה לו למשה סדר תפלה‪ .‬אמר לו‪ :‬כל זמן שישראל‬ ‫חוטאין‪ ,‬יעשו לפ‪‬י כסדר הזה וא‪‬י מוחל להם‪ .‬אמר רב יהודה‪ :‬ברית כרותה לשלש עשרה מדות שאי‪‬ן‬ ‫חוזרות ריקם‪ ,‬ש‪‬אמר‪ :‬״ה‪‬ה א‪‬כי כורת ברית״‪.‬‬ ‫כתב רבי‪‬ו בחיי וצריך אתה לדעת כי כל המבין שלש עשרה מדות ויודע פירושן ועקרן ומתפלל בהם בכוו‪‬ה‬ ‫אין תפלתו חוזרת ריקם אלא אם כן היו בידו עבירות שמעכבות זה‪ ,‬וה‪‬ה בזמן הזה שא‪‬ח‪‬ו שרויים בגלות‬ ‫ואין ל‪‬ו כהן גדול לכפר על חטאתי‪‬ו ולא מזבח להקריב עליו קרב‪‬ות ולא בית המקדש להתפלל בתוכו לא‬ ‫‪‬שאר ל‪‬ו לפ‪‬י ה' בלתי אם תפלת‪‬ו וי"ג מדותיו ומתוך י"ג מדות אלה למד‪‬ו סדרי תפלה ובקשת רחמים‬ ‫מאת אדון הכל יתעלה‪.‬‬ ‫בראשית חכמה שער הע‪‬ווה פרק א' אות י"ד כתב‪ :‬והדבר קשה שהרי א‪‬ו רואים כמה פעמים א‪‬ו מזכירים‬ ‫י"ג מידות ואי‪‬ם ‪‬ע‪‬ים? אלא אומרים הגאו‪‬ים כי כוו‪‬ת "יעשו לפ‪‬י כסדר הזה" אין הכוו‪‬ה לבד על עטיפת‬ ‫הטלית והאמירה לחוד אלא שיעשו סדר המידות שלמד הקב"ה את משה שהוא "אל רחום וח‪‬ון" דהיי‪‬ו‬ ‫מה הוא רחום אף אתה תהיה רחום‪ ,‬מה הוא ח‪‬ון אף אתה תיהיה ח‪‬ון וכו' וכן לכל י"ג מידות‪.‬‬ ‫כתוב בשערי תשובה סי' תקפ"א ס"ק א'‪ :‬ואסור להזכיר י"ג מידות שלא בכוו‪‬ה‪.‬‬ ‫הפסוקים לפ‪‬י כל פיוט בסליחות‬ ‫הג"ר מתתיהו סלומון זצ"ל היה רגיל לומר שהפסוקים שאומרים לפ‪‬י כל פיוט בסליחות‪ ,‬הם שייכים‬ ‫לפיוט הבא‪ ,‬ואם מדלגים או מתפללים ליטא במקום ספרד‪ ,‬חייבים להגיד הפסוקים ששייכים לפיוט הבא‪.‬‬ ‫והוסיף שכח הפסוקים ההם‪ ,‬הוא די גדול‪ ,‬כי הם דבר ה' שהוא בעצמו אמר‪ .‬א‪‬ח‪‬ו לא רק מבקשים בקשות‬ ‫אלא גם מזכירים כל מי‪‬י דיבורים של הקב"ה כדי להשפיע רחמים עלי‪‬ו‪ ,‬כי הוא בעצמו אמר את הדיבורים‬ ‫האלו‪.‬‬ ‫ומע‪‬יין לדעת למה לא אומרים הפסוקים האלו לפ‪‬י הפזמון‪ ,‬חוץ מיו"כ קטן שכן אומרים פסוקים לפ‪‬י‬ ‫הפזמון‪ ,‬אבל הם לא קשורים לפזמון‪ ,‬אלא הם פסוקים שמוזכר בתוכם 'טוב'?‬ ‫מי שע‪‬ה לאברהם אבי‪‬ו ‪ -‬מי שע‪‬ה ליצחק ב‪‬ו‬ ‫מי שע‪‬ה לאברהם אבי‪‬ו בהר המוריה הוא יע‪‬ו‪ .‬מי שע‪‬ה ליצחק ב‪‬ו כש‪‬עקד על גבי המזבח הוא יע‪‬ו‪ .‬על‬ ‫איזה תפילה מדובר? אברהם אבי‪‬ו התפלל‪ ,‬מכיון שיש סתירה בין כי ביצחק יקרא לך זרע ובין והעלהו‬ ‫לעולה‪ ,‬והקב"ה חייב לוותר על אחד מש‪‬י הפסוקים האלו‪ ,‬הלואי שיצחק יכול להישאר בחיים‪ .‬אבל אם‬ ‫אתה רוצה שא‪‬י אקריב אותו‪ ,‬א‪‬י אעשה את זה בשמחה ובשלימות‪ .‬וכן התפלל יצחק גם כן‪ ,‬כי כשרוצים‬ ‫להרוג יהודי ח"ו‪ ,‬מותר לו להתפלל שיוכל לקיים מצוות 'וחי בהם'‪ .‬אבל אם הקב"ה לא מוכן לוותר‪ ,‬אז‬ ‫הוא יעשה את זה בשמחה‪) .‬הג"ר מתתיהו סלומון זצ"ל(‬