נהורא נפישא · Nehora Nefisha — כי תבוא (2026-08-24)

נפיש"א נהורא
כי תבוא
ג' חלקים
1
ב"ה
נפיש"א נהורא
כי תבוא
להוצאת ספרי
ספרי מכון להוצאת
מכון
שליט"אא
הגאב"דד שליט " מורינו
מורינו הגאב "
בוענאס איירעס ארגענטינא
שע"י קהל חרדים 4024
נתנדב לזכות ולעילוי נשמת הרה"ק
מרן ר' משה אריה בן ר' ישראל
זצוק"ל
גאב"ד ירושלים
חדי ם קה
ארגנטינא באונעס איירעס
בנשיאות כ" ק מרן הגאב " ד שליט "
עורך הקונטרס בעז"ה :הרב י .וו.
2
ב
נפיש"א נהורא
כי תבוא
'חלק א
דברי תורה על הפרשה
ללימוד ומביאים שכחה ,ואמרו שם: ביאור המקראות בווידוי מעשרות
'חמשה דברים משכחים את הלימוד...
בפרשה זו ציוותה אותנו התורה
והאוכל ממה שאכל עכבר וממה שאכל
הקדושה על מצוות וידוי מעשרות,
חתול ...מביא את האדם לידי שכחה',
שהאדם עומד לפני קונו ומתוודה על
דהיינו שמביא הדבר לידי שכחת
קיום מצוות המעשרות כתיקונן ,וכמו
התורה חס ושלום ,ומשכח תלמודו.
שנאמר'ִ :בּ ַﬠ ְר ִתּי ַהקּ ֶֹדשׁ ִמן ַהביִ ת וְ גַ ם
נְ ַת ִתּיו ַל ֵלּוִ י וְ ַלגֵּ ר ַליָּ תוֹם וְ ָל ַא ְל ָמנָ ה ְכּ ָכל
ית ִני ,לֹא ָﬠ ַב ְר ִתּי ִמ ְצוָ ְת� ֲא ֶשׁר ִצוִּ ָ
והנה מצינו מעשה פלא המובא במדרש
ִמ ִמּ ְצוֹ ֶתי� וְ לֹא ָשׁ ַכ ְח ִתּי' )דברים כ״ו ,י״ג(.
רבה )פרשת עקב( ובש"ס ירושלמי במסכת
דמאי )פרק א׳( ,מעשה ברבי פנחס בן יאיר בספה"ק 'זית רענן' מרבינו בעל המגן
שהלך לעיר אחת ,ובאו אליו בני העיר אברהם מדקדק בזה ,דלכאורה מהו
והיו צועקים לפניו במר נפשם כי ענין כפל הלשון שאומר האדם 'לא
העכברים באו בתחומם והם אוכלים עברתי ממצוותיך' ולאחר מכן מוסיף
ומכלים את כל תבואתם ואין להם מנוח. ואומר 'ולא שכחתי'? הרי מכיון שקיים
אמר להם רבי פנחס בן יאיר :שמא אין את המצווה כדבעי ,עדיין צריך להוסיף
אתם מפרישים את מעשרותיכם כראוי? ולהבהיר שלא שכח אותה?
באו ובדקו ומצאו שכן הוא ,ומיד
אכן ,נקודה נחוצה עולה מתוך דברים
שקיבלו עליהם להפריש מעשרותיהם
אלו ,והיא יסוד גדול בחובת עסק
כדת וכהלכה ,נעצרו העכברים ולא
התורה ובשמירת הנפש .והענין יובן על
נראו עוד בתחומם .ושם בירושלמי
פי מה שמצינו בגמרא במסכת הוריות
איתא עוד ,מעשה באדם אחד שאסף
)יג (:בברייתא המונה דברים הקשים
ג
נפיש"א נהורא
כי תבוא
ומעשרות' שנקראו ראשית ,שנאמר את העכברים והיו מצפצפים ,ואמר
'ראשית דגנך' )דברים יח( .ויש להבין ,מהו להם דעו לכם שהם אומרים בצפצופם
הקשר בין קיום מצוות מעשרות לבין הפרשתם שלא בשביל שרק
עצם בריאת השמים והארץ והחזקת מעשרותיכם כראוי ,לפיכך נשתלחו הם
העולם? לאכול את התבואה.
אך לפי האמור מובן הדבר היטב; דהנה נמצאנו למדים ענין נורא :כאשר אין בני
כתיב 'בראשית ברא אלקים' – ודרשו ישראל מפרישים תרומות ומעשרות
חז"ל 'בראשית -בשביל התורה כראוי ,משתלחים העכברים בתבואה
שנקראה ראשית דרכו' .וממילא נמצא ואוכלים ממנה .ואח"כ כאשר האדם
שאם אין תורה – אין קיום לשמים וארץ, אוכל מתבואה זו שהיא בגדר 'מאכל
שהרי 'אם לא בריתי יומם ולילה חוקות עכבר' ,הרי הוא נופל ברשת השכחה
שמים וארץ לא שמתי' .ובזוה"ק ומשכח תלמודו ותורתו.
ובתרגום ירושלמי תרגמו 'בראשית" –
ובזה פי' ה'זית רענן' כוונת הכתוב בוידוי
'בחכמתא ברא ה'' ,וע"כ צריך שחכמת
וֹתי�' – מעשרות' :לֹא ָﬠ ַב ְר ִתּי ִמ ִמּ ְצ ֶ
התורה תתקיים בעולם ולא תאבד מן
שהפרשתי תרומות ומעשרות כראוי
הלומדים חלילה על ידי מגרעת
ובזמנם ,וממילא לא נשתלחו עכברים
השכחה.
בתבואתי ולא נטמאה במאכל עכברים,
ומאחר שחזינן שאם אין האדם מפריש ועל ידי כן זכיתי לבחינת 'ולֹא ָשׁ ָכ ְח ִתּי' –
מעשרותיו הרי הוא נופל ברשת שלא באתי לידי שכחת התורה
השכחה על ידי אכילה מפגעי העכברים הקדושה ,כי מצוות המעשר היא
כנ"ל ,נמצא שמצוות המעשרות היא השומרת על בהירות השכל וזכירת
הנותנת קיום ועמידה לתורה הקדושה, התורה.
שהיא שומרת עליה שלא תשתכח
מישראל .נמצא שתלוי קיום העולם
במצוות מעשר ,ובשבילה נברא העולם ביאור המדרש -בריאת העולם בזכות
כדי שתתקיים התורה בלי שום שכחה, המעשרות
ואתי שפיר דברי המדרש .כך פירש בזה יומתק להפליא מה שמביא בשם
ב'זית רענן'. המדרש )בראשית רבה פרק א׳( ,כי בשביל
ארבעה דברים שנקראו 'ראשית' נברא
העולם ,ואחד מהם הוא בזכות 'תרומות
ד
נפיש"א נהורא
כי תבוא
קדושת הארץ ע"י קיום התורה ובזה מבאר מרן רביה"ק זי"ע ב'דברי
יואל' א )דף קס״ה( ,מאמר הכתוב בפרשתן:
אך דבגמרא ברכות )מח (:תניא ,רבי
'וְ ָשׂ ַמ ְח ָתּ ְב ָכל ַהטּוֹב ֲא ֶשׁר נָ ַתן ְל� ה'
אליעזר אומר כל שלא אמר ארץ חמדה
�קי�' .ודרשו חז"ל במדרש )ילקוט שמעוני פ׳ ֱא ֶ
טובה ורחבה בברכת הארץ לא יצא ידי
ראה רמז תתצ״ג( 'אין טוב אלא תורה' ,שנאמר
חובתו ,רבי יוסי אומר צריך שיזכור בה
'כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל
ברית ותורה ,ופירש רש"י שם שהתורה
תעזובו' ,לפיכך משה מזהיר את ישראל
והמצוות הן אלו שבזכותן ירשו אבותינו
'עשר תעשר' ,והמדרש אומר דרשוני.
את הארץ ,שנאמר 'למען תחיון ורביתם
ובאתם וירשתם את הארץ'. גם יש להתבונן בדבר ,שהרי מקרא זה
ומבואר בדברי האור החיים הקדוש )פ׳ נאמר בעיצומו של ענין הבאת ביכורים
ראה( ,שהארץ מצד עצמה ,בלא אור ומצוות מעשרות בארץ ישראל ,שנאמר
התורה והמצוות ,אין בה חפץ וקדושה, 'והיה כי תבוא אל הארץ ...וירשתה
ואדרבה ,אם חלילה אין שומרים חוקי וישבת בה' )דברים כ״ו ,א׳( .ומה ענין שמחת
התורה ,הרי הארץ מקיאה את יושביה, התורה אצל נחלת הארץ ופירותיה
'וּשׁ ַמ ְר ֶתּם ֶאתוכמו שהזהירה התורהְ : הגשמים?
יתם א ָֹתם ָכּל ֻחקּ ַֹתי וְ ֶאת ָכּל ִמ ְשׁ ָפּ ַטי וַ ֲﬠ ִשׂ ֶ
וְ לֹא ָת ִקיא ֶא ְת ֶכם ָה ָא ֶרץ ֲא ֶשׁר ֲאנִ י ֵמ ִביא
א וז"ל ˘ם :ל„רכנו י˙ב‡ר „ברי ‰מ„ר˘ ‰נ״ל ,ו˘מח˙ בכל ‰טוב ‡ין טוב ‡ל‡ ˙ור ,‰לפיכך מ˘ ‰מז‰יר ‡˙ י˘ר‡ל ע˘ר ˙ע˘ר,
ב„˜‰ם מ״˘ ‰זי˙ רענן על „ברי ‰מ„״ר ב˘ביל מע˘רו˙ נבר‡ ‰עולם ֈופי׳ עפימ״„ במ„״ר 'מע˘ ‰ב״ר פנחס בן י‡יר ˘‰לך
לעיר ‡ח˙ ,ו‰יו ‰עכברים ‡וכלים ב˙חומ˘ ‰ל ‡ו˙‰ ‰עיר ֈו‡מר ל‰ם ˘ב˘ביל ˘ל‡ ‰פר˘˙ם מע˘רו˙יכם לפיכך ‰ם ‡וכלים
‡˙ ˙‰בו‡.‰
ו‡מחז״ל '‡‰וכל ממ‰˘ ‰עכבר ‡וכל מ˘כח ˙למו„ו' ֈופי' בז'..‰ל‡ עבר˙י ממˆו˙יך' ˘‰פר˘˙י ‰מע˘רו˙ כר‡וי כפר˘״י
ז״ל' ,ול‡ ˘כח˙י' ועי״ז ל‡ ב‡˙י לי„י ˘כח˙ ˙‰ור .‰ויובן בז„ ‰ברי ‰מ„ר˘ 'ב˘ביל מע˘רו˙ נבר‡ ‰עולם' ,ור"ל „˜יום ‰עולם
˙לוי בו‡„ ,״‡ ˘י˙˜יים ‰עולם בלי ˙ור ,‰כמ˘‰״כ '‡ם ל‡ ברי˙י יומם וליל '‰ו‚ו׳ ֈומוכרח ˘י˙˜יים חכמ˙ ˙‰ור ‰ול‡
י‡ב„ו‰ו ע״י ˘כח ,‰ומסו‚ל לז ‰מˆו˙ מע˘ר כנ״ל ,ו‡״˘ „ברי ‰מ„״ר ב˘ביל מע˘ר נבר‡ ‰עולם ,ר״ל „˜יום ‰עולם ˙לוי בוֈ
ו‡מרי׳ ב‚מ׳ ברכו˙ 'ר יוסי ‡ומר ˆריך ˘יזכור בו ˙ור ',‰פר˘״י˘ :בזכו˙ ˙‰ור ‰ו‰מˆו˙ יר˘ו ‡˙ ‡‰ר ֈıוע״כ ב‰ב‡˙ בכורים
˘חייב˙ו ˙ו‰״˜ ל˘בח ול‰ו„ו˙ על נ˙ינ˙ ‡‰רˆ ,ıריך לˆרף ‡לי׳ ‚ם זכיר˙ ˙‰ור˘ ,‰נ˙ינ˙ ‡‰ר ıמ˜ו˘ר ב˜יום ˙‰ו‰״˜ ,וח״ו
בלי ˜יום ˙‰ור‡ ‰ין ˘בח בנ˙ינ˙ ‡‰ר ֈıוז˘‰״כ 'ו˘מח˙ בכל ‰טוב' ,ו„ר˘ו חז״ל '‡ין טוב ‡ל‡ ˙ור˘ ,'‰ב‰ב‡˙ ‰בכורים
˘ˆו˘‰ ‰י״˙ ל„‚‰יל ˘‰מח ‰על נ˙ינ˙ ‡‰רˆ ,ıריך לˆרף ‡לי׳ זכיר˙ ˙‰ור˘ ,‰בלי ˜יום ˙‰ור ‰ח״ו ‡ין ˘מח ‰בנ˙ינ˙ ‡‰ר.ı
וז„˘ ‰ר˘ו חז״ל 'ו˘מח˙ בכל ‰טוב ‡ין טוב ‡ל‡ ˙ור˘ ,'‰זו ‰י‡ עי˜ר ˘‰מח ‰בנ˙ינ˙ ‡‰ר .ıוסיום ‰מ„ר˘ לפיכך מ˘‰
מז‰יר ‡˙ י˘ר‡ל ע˘ר ˙ע˘ר˘ ,בזכו˙ מע˘ר ל‡ יבו‡ לי„י ˘כח˙ ˙‰ור ,‰כמ״˘ בזי˙ רענן ‰נ״ל ,ו‡״˘ ˜י˘ור ‰מ„ר˘.
ה
נפיש"א נהורא
כי תבוא
זי"ע במקום אחר ב :הרי גלוי וידוע ֶא ְת ֶכם ָשׁ ָמּה ָל ֶשׁ ֶבת ָבּהּ' )ויקרא כ׳ ,כ״ב(.
שהתורה הקדושה משמחת לב, ונמצא שיש בנתינת הארץ בחינת ברכה
והשמחה האמיתית והיחידה בעולם וקללה חס ושלום .על כן ,אין שבח
הזה היא שמחת התורה והגיונה ,כנ"ל אמיתי בנתינת הארץ אלא כשהיא
'ושמחת בכל הטוב – ואין טוב אלא מקושרת בקיום התורה ובזכירתה.
תורה' .אולם ,כדי שתתקיים התורה
וזהו שצוה הכתוב בהבאת הביכורים
בעולם ,מוכרח שיהיו בני חבורה
והמעשרות ,שהגם שצריך האדם
קדושה ,לומדי תורה ואברכים יקרים,
להודות ולשבח על נתינת הארץ
שישבו על התורה ועל העבודה וישקדו
ולהגדיל השמחה בה ,מכל מקום חובה
על דלתותיה יומם ולילה מתוך שמחה,
עליו לצרף לזה את זכירת התורה ,וזהו
מנוחת הנפש והרחבת הדעת.
'ושמחת בכל הטוב – ואין טוב אלא
אך כיצד יוכלו הלומדים להגות בתורה תורה' ,כי עיקר השמחה בנתינת הארץ
בשמחה ובהרחבה ,אם אין להם לחם היא שמחת התורה ,שבלי תורה אין
לאכול ובגד ללבוש ,וכיצד יתקיימו ערך ושמחה בארץ חס ושלום .ולפיכך
הלומדים בלי משענת ומחזיק? משה רבינו מזהיר את ישראל באזהרת
'עשר תעשר' ,שבזכות המעשר לא
על כן הזהירה תורה 'עשר תעשר' –
יבואו לידי שכחת התורה על ידי
להזהיר את בעלי הבתים והמחזיקים
העכברים כנ"ל ,ויתקיים בהם אור
להפריש מממונם ומעשרותיהם כדי
התורה בארץ ,וזהו סיום וקישור
להחזיק ידי לומדי תורה ולכלכלם
המדרש כפי שנתבאר.
בכבוד .ועל ידי שהאדם מפריש
מעשרותיו ומחזיק את הלומדים ,הרי
הוא נעשה שותף גמור לתורתם, דרך הפשט :ע"י החזקת התורה
ותורתם נחשבת לו כאילו הגה בה יתקיים 'ושמחת בכל הטוב'
בעצמו ,ובזה הוא גורם שהתורה
ואמרתי לבאר -יותר על דרך הפשט -
תתקיים בעולם מתוך הרחבה ושמחה,
ושוב מצאתי שכוונתי בזה לדברי מרן
ב ר‡ ‰מ˘"כ ב„ף ˜נ"ו :וכמ״˘ רז״ל 'ו˘מח˙ בכל ‰טוב ‡ין טוב ‡ל‡ ˙ור ,‰וכמו ˘פיר˘נו לעיל˘ ,בכל עניני עו‰״ז‡ ,ח˙ י‰י׳
כוונ˙ו ,ל˘‰י‚ ‰טוב ‰מעול ,‰ו‰ו‡ ˜יום ועס˜ ˙‰ור ,‰ו‡ם ככ ‰י‰י׳ כוונ˙ו‡ ,ז ‚ם עס˜ו בפר‚מטי‡ ובעניני טו‰״ז‰ ,ו‡ נˆחיו˙
ועומ„˙ לע„ ,ל‡ כ˘‡ר עניני עו‰״ז‰˘ ,ם כˆל עובר ו‡יננו .ר‡ ‰עו„ „ברי יו‡ל פ' ויחי „ף ˙˜מ"ב )למסיב ‰ל‰חז˜˙ ‰י˘יב.(‰
ו
נפיש"א נהורא
כי תבוא
ידוע הדבר כי הקדוש ברוך הוא הוא ומתקיים גם אצליהם בחינת 'ושמחת
מקור הטוב והחסד המוחלט ,וכשהאדם בכל הטוב' – שמחת התורה המחזקת
שופך שיח לפניו ומבקש ממנו בני ,חיי, את קיום העולם כולו.
ומזוני – הקדוש ברוך הוא בשמי
מרומים שומע תפילתו ומיד משפיע
השפעת התפילות ועיכובן בבית דין של
ומעניק לו את כל משאלות ליבו .אם
צפון
ביקש חיים – נותנים לו ,אם ביקש
עשירות – משפיעים לו ,ואם ביקש זרע עוד ניחזי בזה פשט נחמד להשכיל,
של קיימא – גוזרים עליו לטובה תיכף אשר הביא מרן החיד"א זי"ע ,בביאור
ומיד ,שהרי הבורא יתברך חפץ להיטיב המקרא 'ושמחת בכל הטוב' )פני דוד כי
לבריותיו בכל עת. תבוא( ג .שמביא בשם הילקוט הראובני
)ותמצא הקדמה זו בילקוט ראובני ויקרא ועיין עוד שם בפ׳ וירא(
אך אם כן ,יש לתמוה :מדוע חזון נפרץ
יסוד נפלא מחכמי האמת והמקובלים,
הוא שאנו רואים בני אדם רבים המרבים
בענין תפילתו של אדם כשהוא עומד
בתפילה ובבכי ,ומכל מקום אינם
לפני קונו ומתחנן אליו ,והיה לנו הדבר
נושעים ,ונראה כאילו תפילתם חזרה
הזה לנתיב אור ולנר לרגלינו ,בימים
ריקם חס ושלום?
הקדושים והנוראים האלו -ימי רחמים
אלא ,גילו לנו חכמי המקובלים ,שיש ורצון -בעומדינו בתפלה ותשובה לפני
סדר והנהגה בשמי מרומים .ואין השפע אדון כל.
האלוקי והברכה יורדים ומגיעים ישר
ג וזל"˘ ‰חי„"‡ ˘ם‡ :ו י‡מר במ˘˘ ‰מע˙י ֈמ˘ם ‰מ˜ובלים ,ו‰י‡ כי כל „בר ‡˘ר „‡‰ם ˘ו‡ל מ‡˙ו י˙ברך ˙כף ‰ו‡
ברחמיו מ˘פיע ˘פע ˜„ו˘ ‰ר‡וי למל‡ו˙ ˘‡ל˙ „‡‰ם‡ ֈמנם ב˘מים י˘ ב״„ בˆ„ ˆפון ֈו‰ם רו‡ים ‡ם „‡‰ם ‰‰ו‡ ר‡וי
לטוב‰ ‰זו מˆ„ מע˘יו ,מניחין ˘‰פע לעבור‡ ֈך ‡ם ‡ינו ר‡וי‰ ,ב״„ מעכבין ‡ו˙ו ˘ם .וז‰ו ל‰ר‡ו˙ ֈכי ‰׳ מטובו כבר נו˙ן
כל ‡˘‰לו˙ ‡ך מע˘י ‰בריו˙ מעכבין ֈוז״˘ 'מ ‰רב טובך ‡˘ר ˆפנ˙ לירי‡ך' ,רמז „רב טוב ‰מעוכב בי„ ב״„ ˘בˆ„ ˆפוןֈ
י‰י ‰ליר‡ך.
ו‡פ˘ר ˘ז ‰כוונ˙ ‡‰מור ב‡בר‰ם ‡בינו ע״' ‰ו‰׳ בירך ‡˙ ‡בר‰ם בכל' ,ו‡ז״ל כל מ˜ום ˘נ‡מר ו‰׳ ‰ו‡ וב״„ .וב‡ ‰כ˙וב לומר
כי כל ˘‰פע ‡˘ר ˘‰פיע ‰׳ ל‡בר‰ם ֈל‡ נ˙עכב ˘ום „בר בב״„ ‡˘ר מˆ„ ˆפון ,כי ‰ב״„ ‰מ ‰ר‡ו ˘‡בר‰ם ‡ע״ ‰ר‡וי לז‰
וכל ˘‰פע נ˘˙ל˘ל ו‚‰יע ע„יו ,וז״˘ ו‰׳ ‰ו‡ וב״„ ברך ‡˙ ‡בר‰ם בכל ֈל‡ ‰י ‰ב״„ מעכב ו‰כל ב‡.
ו‡פ˘ר ˘בזכו˙ מˆו˙ ‰בכורים ֈמ‰פך מ„‰״„ למ„˙ רחמים ֈכ„‡י˙‡ ˘מ˙נו˙ עניים ‰ופכ˙ מ„‰״„ למ„˙ רחמים .וכן
‰כ˙וב מב˘רו ˘‡ם יע˘ ‰מˆו˙ ‰בכורים כ˙˜נ ‰כל ˘‰פע ‡˘ר ˘‰פיע ‰׳ ל˘מו יב‡ ‡ליו ,וז‡˘ ‰מר 'ו˘מח˙ בכל ‰טוב.'ֈ
כי כל ‰טוב ‡˘ר נ˙ן ‰׳ ונ˙עכב -ע˙ ‰ע״י מˆו ‰זו ֈיב‡ ‡ליך .וביל˜וט „ר˘ו 'ו˘מח˙ בכל ‰טוב' בזכו˙ ‰מע˘רו˙ ,ו‡˙י
˘פיר ל„רכנו„ ,במע˘רו˙ מˆינו ˘מ„‰״„ נ‰פכ˙ למ„˙ רחמים כ‡מור.
ז
נפיש"א נהורא
כי תבוא
טוב וברכות ,אשר נגזרו על בני האדם; אל האדם ,אלא עליו לעבור דרך
אלא שהם מונחים ומעוכבים בתוך אותו מערכת של בדיקה וביקור בבית דין של
בית דין של צפון! מעלה .שם ,באותו בית דין ,מעמידים
את האדם במשפט ושוקלים במאזני
כל אותן תפילות שמתפלל אדם בכל
צדק את כל מעשיו והליכותיו של אדם,
השנה ,והשפעות טובות שחפץ הבורא
ובודקים את זכויותיו ,לראות אם ראוי
להעניק לו ,נשארות גנוזות וצפונות
והגון הוא שיחול עליו השפע ההוא
באותו מקום צפון .ואימתי הן יוצאות
שנגזר עבורו ,או שמא חטאיו מעכבים
משם? כאשר האדם מתעורר בימי
אותו.
האלול הקדושים ,עושה מצוות ומעשים
טובים ,ושב אל ה' בתשובה שלמה ,הרי והיכן הוא אותו מקום שבו מעכבים את
הוא מנקה את עצמו מן העוון ונעשה השפעות התפילות? הנה למדונו
ראוי לקבלת הפרס; ואז נפתחים שערי קדמונינו המקובלים כי ברוח 'צפון',
בית הדין של צפון ,וכל השפע שהיה שהוא ירכתי צפון שבשמי מרומים ,שם
מעוכב שם ,חוזר ויורד על ראשו לטובה מיוסד בית דין קשה הדן את בריותיו של
ולברכה. מקום .ושם נשארים תלוים ועומדים כל
אותם אוצרות שפע ,חיים ועשירות
אך אם חלילה אין האדם שב בתשובה,
שהיו ראוים לירד לעולם ,אלא
ואינו נעשה ראוי לאותו השפע ,הרי
שעוונותיהם של בני האדם עיכבו אותם.
אותם אוצרות צפונים אינם הולכים
לאיבוד ,אלא הקדוש ברוך הוא נוטלם
ומחלק אותם לצדיקים הגדולים וליראי 'מה רב טובך אשר צפנת ליראיך'
השם ,שהם ראויים לשפע זה בכל עת
ועל פי סוד נשגב זה ,ביאר רבנו
ובכל שעה .וזהו שנאמר 'אשר צפנת
החיד"א בטוב טעם את הכתוב הידוע
ליראיך' – שאותו הטוב המונח בצפון,
טוּב� ֲא ֶשׁר ְ 'מה ַרב בספר תהיליםָ :
סופו להינתן אך ורק ליראיך הצדיקים,
ָצ ַפנְ ָתּ ִל ֵיר ֶאי�ָ ,פּ ַﬠ ְל ָתּ ַלח ִֹסים ָבּ� נֶ ֶגד ְבּ ֵני
אם אין בעליו הקודמים שבים בתשובה
ָא ָדם' )תהילים ל״א כ׳(.
כדי לקחתו.
מהו פירוש המילה 'צפנת'? אין המכוון
רק לשון סתר והסתר גרידא ,אלא הוא
מלשון צד 'צפון'! דוד המלך משבח את
ה' ואומר :כמה מרובה הוא אותו שפע
ח
נפיש"א נהורא
כי תבוא
ומתוך כך זכה אברהם להתברך ַ'בּכֹּל', "וה' ברך את אברהם בכל" – הוא
שקיבל את כל השפעות החסד והחיים ובית דינו
בשלימות נצחית מחמת עוצם זכויותיו.
ומתוך יסוד זה ביאר מרן החיד"א זי"ע
במקרא שכתוב בתורה באברהם אבינו
השמחה במצוות היא המפתחת את ע"ה' :וְ ַא ְב ָר ָהם זָ ֵקן ָבּא ַבּיָּ ִמים ,וַ ה' ֵבּ ַר�
צינורות השפע באלול ֶאת ַא ְב ָר ָהם ַבּכֹּל' )בראשית כ״ד ,א׳(.
ומעתה יאירו עינינו להבין את עומק ויש לדקדק בזה על פי מה שלימדונו
כוונת הכתוב בפרשתנו' :וְ ָשׂ ַמ ְח ָתּ ְב ָכל חכמינו ז"ל; בכל מקום שנאמר בתורה
�הי�' )דברים כ״ו ,י״א(.ַהטּוֹב ֲא ֶשׁר נָ ַתן ְל� ה' ֱא ֶ תיבת 'וה'' ,בתוספת אות ו' החיבור,
כיצד יכול האדם לזכות לאותו 'כל הכוונה לומר :הוא ובית דינו של מעלה
הטוב' המזומן ונערך עבורו בשמי )בראשית רבה ,פרשה נ״א ,אות ב׳( .ואם כן ,למה
מרומים ,ולא ישאר מעוכב וצפון בבתי הוצרך הכתוב להדגיש בכאן ש'וה'' –
הדין של מעלה מחמת חטאיו? הקדוש ברוך הוא יחד עם בית הדין –
בירכו את אברהם?
התשובה לזה היא :על ידי קיום מצוות
הכלולים בהפרשת מעשרות וביכורים, אלא ,הביאור בזה הוא עמוק להפליא:
כשהן נעשות מתוך שמחה עצומה אברהם אבינו ,מחמת צדקתו העצומה
ורוממות הנפש .בשעה שהיהודי וזכויותיו הנשגבות שעמד בהן בעשרה
מפריש מעותיו לצדקה ומעשרותיו ניסיונות ,אף כשהגיע לאותו בית דין של
לעמלי התורה ,בלב רחב ובחדווה מעלה היושב בצפון לבקר במעשיו אם
עילאית ,אותה שמחה של מצווה יש בה ראוי הוא לקבלה ,לא נתעכב השפע
כוח נורא ונשגב לבקוע שחקים, שם .ופסקו פסק דין מוחלט כי צדיק
ולהשתיק את כל המקטרגים בבית דין גמור הוא וראוי לקבל את כל השפע
של מעלה ,ויש בכוחה להפך מדת הדין בלא שום מניעה ועיכוב.
למדת רחמים! כדכתיב לקמן במעשר נמצא ,שגם אותו בית דין קשה של
השקיפה וכו׳ וארז״ל השקפה לטובה - מעלה הסכים וחתם על הברכה ,וכל
שמתנות עניים הופכת מדה״ד למדת אוצרות הטוב שהיו צפונים שם ,ירדו
רחמים. והושפעו על ראשו של אברהם אבינו.
השמחה במצוות מוכיחה כי היהודי וזהו שנאמר 'וַ ה' ֵבּ ַר�' – דהיינו הוא
דבוק באביו שבשמים באמת ובתמים, ובית דינו של מעלה פסקו לטובה,
ט
נפיש"א נהורא
כי תבוא
והנה באנו להרחיב עוד בענין נשגב זה ובזכותה הוא קונה מליצי יושר וזכויות
של מצוות המעשר והצדקה ,ונבוא עצומות המהפכות את מידת הדין
להשמיעכם עובדא דהוי ,מעשה פלא למידת הרחמים .ואז נפתחים לרווחה
ונורא אשר כבר סיפרנוהו פעם אחת, כל שערי צפון ,וכל הברכות ,הישועות,
וכה מספרים על הגאון הגדול ר' חיים הרפואות והחיים שהיו מעוכבים שם
מוואלוז'ין זצ"ל ד. במשך כל הזמן ,משתחררים ויורדים
ישר אל ביתו של האדם .זהו 'וְ ָשׂ ַמ ְח ָתּ
ידוע הדבר כי רבי חיים מוואלוז'ין,
ְב ָכל ַהטּוֹב' – שעל ידי השמחה
מלבד היותו ראש גולת אריאל ועוסק
במעשרות ובצדקה ,תזכה לקבל את 'כל
בתורה יומם ולילה ,היה בעל נכסים
הטוב' הגנוז ,ותוכל לשמוח בו באמת
וניהל בית מסחר לממכר סחורות .ויהי
בלא שום שטן ופגע רע.
היום ,וגנב שפל אחד ובליעל נתן את
עיניו באותו בית מסחר של רבנו, בפרט בעת רצון זו ,בימי חודש אלול,
ובאשמורת הלילה ,בעת שהבריות אשר המלך בשדה ומקבל כל אדם
ישנים על מיטותיהם ,פרץ את המנעולים בסבר פנים ,והמה ימי הכנה והתעוררות
ונכנס אל תוך החנות פנימה כדי לשדוד לקראת יום הדין הגדול והנורא .הנה זה
את כל רכושו של הצדיק. הזמן להרבות בצדקה הגונה ולהחזיק
ידי לומדי תורתו מתוך חדווה ,ובכוח
אותו גנב פעל בזריזות רבה ,נטל
השמחה הזו נבקע את כל מסכי הברזל,
חבילות חבילות של סחורות יקרות
ויפתחו לנו ארובות השמים להריק עלינו
ערך ,ומילא בהן עגלה גדולה ורחבה
ברכה עד בלי די ,ונזכה להיכתב
שעמדה לפתח החנות .לאחר שסיים
ולהיחתם בספרן של צדיקים גמורים
למלא את העגלה על גדותיה ,קפץ עליה
לחיים טובים ולשלום.
וביקש להריץ את סוסיו ולהימלט מן
המקום קודם שיעלה עמוד השחר.
והנה ,דבר פלא קרה באותו רגע :אירע סגולת החומש והמעשרות לשמירת
נס מבהיל ,ואותם סוסים ,שהיו גיבורים הנכסים
וחזקים ,עמדו על עומדם קפואים
ד ר‡‡ ‰רחו˙ חיים -כ˙ר ר‡˘ ‡ו˙ כ‚ :רבי חיים מוולוז'ין ‰עי„ ב˘ם רבו ‡‚‰ון מווילנ‡‰ ,נו˙ן חומ˘ מובטח לו ˘י˙ע˘ר‡ .ך
‰נו˙ן מע˘ר בלב„ ,מובטח לו ˘ל‡ יבו‡ לי„י ‰יז˜1.
י
נפיש"א נהורא
כי תבוא
אדם בעולם יכול לגנוב מאומה! ומהו כאבנים ולא יכלו להניע אף רגל אחת!
הטעם? מפני שאני נזהר בכל עת הגנב הכה עליהם בשבטו שוב ושוב,
להפריש חומש מכל רווחי לצדקה והפליא בהם מכות קשות ומרות ,אך
ולהחזקת התורה ,ומפריש מעשר כדין. הסוסים נשארו מסומרים לאדמה
וקבלנו מרבותינו הקדמונים ,שאדם כשהם מסרבים לזוז ממקומם.
המדקדק במצוות מעשר וחומש,
ראה הגנב כי כלתה אליו הרעה וכי מן
הקדוש ברוך הוא מגין את נכסיו בחומת
השמים מעכבים אותו ,ונכנס בליבו פחד
מגן ,ואין שום גנב ,מזיק או מקטרג יכול
עצום פן יתפסוהו אנשי העיר בבוקר.
לשלוט בממונו) .ראה תענית דף ט׳.(.
מיד ירד מן העגלה ,נטל את כל
הסחורות היקרות ,והחזירן אחת לאחת
פי' 'ושמחת בכל הטוב' – הבטחת אל תוך החנות פנימה כפי שהיו מונחות
השמירה מפני פגעי תבל בתחילה ,והלך לו לדרכו בידים ריקניות,
אבל וחפוי ראש.
ומתוך מעשה נורא זה ,השכלנו לפרש
פשט נעים בכתוב' :וְ ָשׂ ַמ ְח ָתּ ְב ָכל ַהטּוֹב בבוקר הגיעו המשרתים ומצאו את
�הי�' )דברים כ"ו ,י"א(. ֲא ֶשׁר נָ ַתן ְל� ה' ֱא ֶ דלתות בית המסחר פתוחות לרווחה,
רוצה לומר ,שכאשר אדם מקיים את אך כשבדקו בתוך החנות ראו בתימהון
מצוות ַ'ﬠ ֵשּׂר ְתּ ַﬠ ֵשּׂר' ומפריש חומש גדול כי אין שום חסרון בסחורה ואף לא
ומעשרות מתוך שמחה וטוב לבב ,הוא חוט אחד נגנב מן המקום .שמועת
זוכה להבטחה עליונה מאת הבורא המעשה הגיעה לרבנו חיים ,וברוח
יתברך שמו ,שכל אותו הטוב והעושר קודשו או באיזה אופן אחר נתוודע לו
שהעניק לו ה' – ישאר ברשותו מי הוא הגנב .בדרכיו מצא רבי חיים את
ובשלימותו ,והוא יוכל לשמוח בו תמיד הגנב ושאלו לפשר הענין ,והגנב מירר
בלא שום דאגה ופחד! בבכי בפני הצדיק ,וסיפר לו את כל
המעשה הנורא עם הסוסים שעמדו
האדם הזה אינו צריך לחשוש עוד מפני
מלכת ,ושאל אותו הגנב :במה זכית
הגנבים והליסטים ,ולא מפני החולדות
שהסחורה שלך מוגנת בשמירה עליונה
והעכברים ,ושאר פגעי תבל המכלים
כזו מפני גנבים ושודדין?
את ממונו של אדם ,שהרי הקדוש ברוך
הוא בכבודו ובעצמו נעשה שומר על נענה רבי חיים מוואלוז'ין ואמר לו בזה
נכסיו ומגרש מעליו את כל המשחיתים, הלשון :דע לך ,כי ממני ומנכסיי אין שום
יא
נפיש"א נהורא
כי תבוא
וּב ָחנוּנִ י נָ א ָבּזֹאת ָא ַמר יְ הוָ ה... וכלשון הכתוב )מלאכי ג׳ ,י״א(ָ :ה ִביאוּ ֶאת ָכּל ַה ַמּ ֲﬠ ֵשׂרְ ...
וַ ֲה ִריק ִֹתי ָל ֶכם ְבּ ָר ָכה ַﬠד ְבּ ִלי ָדי :ואחר כך אומר :וְ ָג ַﬠ ְר ִתּי ָל ֶכם ָבּא ֵֹכל וְ לֹא ַי ְשׁ ִחת ָל ֶכם ֶאת
ְפּ ִרי ָה ֲא ָד ָמה וְ לֹא ְת ַשׁ ֵכּל ָל ֶכם ַהגֶּ ֶפן ַבּ ָשּׂ ֶדה ָא ַמר יְ הוָ ה ְצ ָבאוֹת .ובזכות החזקת עמלי
התורה ]תמכין דאורייתא[ ,ממונו מתברך ומתקיים ,בלב שקט ובטוח ,מתוך שמחה
ורחבות הדעת.
'חלק ב
הכנה לימי הסליחות
דווקא במוצאי שבת קודש? ואנו ימי הסליחות הבאים עלינו לטובה –
פותחים ואומרים בפיוט המפורסם: ענין 'במוצאי מנוחה'
נוּחה ִק ַדּ ְמנוּ�' )נוסח פיוט הסליחות(.
מוֹצ ֵאי ְמ ָ
ְ'בּ ָ
והנה עומדים אנו עתה בשלהי חודש
ומהו הטעם לזה?
אלול ,בימים הנשגבים שבהם אנו
וביאר בעל ה'ברך משה' יסוד מתוק מתכוננים לקראת ימי הדין והמשפט,
מדבש :דעו נא ,כי ביום השבת קודש ומתחילים להשכים פתחי הרחמים
זוכה כל יהודי ויהודי לנשמה יתירה, באמירת סדר הסליחות.
ומתעוררת בלבו אהבה עזה ,וכיסופים
והסביר רבינו בעל 'ברך משה' זצ"ל:
עילאים של ידידות וקרבה לאביו
מפני מה נהגו כל בית ישראל מאז
שבשמים .אותה קדושה של שבת
ומקדם להתחיל באמירת הסליחות
יב
נפישא נהורא
כי תבוא
בעבודתו – כך מעורר הוא כנגדו בשמי מנקה את הנפש ומעלה אותה למדרגה
מרומים )זוהר הקדוש חלק א ,דף פח ,ע״א(. נשגבה של דבקות.
נמצאנו למדים ,שאם האדם מקיים את על כן ,חפצו חכמינו וקדמונינו לנצל את
מצוות התורה ועבודת הבורא מתוך אותם רגעים עילאים של קדושת
)הנקרא ואניסות לחץ דוחק, השבת ,ובשעה שההשפעה והרושם של
פרעשו"ר( ,ואינו מרגיש בלבו שום אור השבת עדיין שרויים בתוך לבבות
חמימות של אהבה וחשק ,אלא עושה בני ישראל – מיד במוצאי מנוחה ,מתוך
מעשיו כמצוות אנשים מלומדה וכמי אותה התעוררות של אהבה וקדושה,
שרוצה לפרוק מעליו עול כבד ומעיק – אנו נכנסים אל תוך שערי הסליחות!
הרי אותה עבודה היא בבחינת מדת מתוך השמחה והרוממות של השבת,
הצמצום והדין הקשה .ומכיוון שהוא אנו באים לבקש רחמים ומחילה על
עובד את קונו מתוך צמצום הלב ,אין עוונותינו ,ובזכות אותה אהבה,
הוא יכול להמשיך עליו מן השמים אלא תפילותינו מתקבלות ברצון ,ומתהפכים
הנהגה של צמצום ודין! עלינו כל הדינים לרחמים לקראת השנה
החדשה.
והלא כל ענין הגלות המר הזה שאנו
שרויים בו ,אינו אלא בחינה של צמצום
והסתר פנים ,שאין הברכה מצויה עבודת ה' מתוך אהבה ורחבות -לא
כראוי .ואם חפצים אנו להביא את מתוך דוחק וצימצום
הגאולה השלימה ,ולהמשיך שפע ברכה
והנה ,כדי לזכות לאותה השפעה
ורחבות בכל הענינים – שלא יחסר לנו
עליונה ופתיחת אוצרות השפע ,עלינו
ולכל בית ישראל שום פרנסה ,שום
לעורר בשמי מרומים את הבחינה
בריאות ,ושמחת חיים – מוכרחים אנו
הנקראת 'יְ ִמין עֹז' .ידוע הדבר מחכמי
לעבוד את ה' יתברך מתוך רחבות
האמת כי הימין היא מדת החסד ,מדת
הדעת ,מתוך חשק נמרץ ,חדווה
הרחמים והאהבה המוחלטת ,שהיא
עילאית ושמחה פנימית .זהו סוד מדת
ההיפך ממדת השמאל שהיא מדת הדין
החסד המשברת את חומות הצמצום
והצמצום .וכלל גדול הוא בהנהגת
ומביאה ישועה לעולם.
הבורא עם בריותיו ,שמידה כנגד מידה
פועל האדם למטה ,וכפי שהוא מתנהג
יג
נפישא נהורא
כי תבוא
השבת ,אנו זוכים לפתוח את שערי שבת קודש – שורש האהבה השלמה
הסליחות מתוך רחבות הדעת ,להשתיק בכל לב ,נפש ומאוד
את כל הדינים ,ולזכות לשנה של שפע,
ועל פי יסוד נשגב זה ,מובן היטב מה
ברכה וגאולה שלימה לכל כלל ישראל.
שנתבאר לעיל ,שמפני זה תיקנו
קדמונינו לפתוח את שערי הרחמים של
הסליחות 'במוצאי מנוחה' .כי הנה יום
השבת קודש הוא היום המיוחד והמזומן
חיבור הסליחות אל השפע של שבת
ביותר לעורר את מדת האהבה
קודש
והרחבות בלבבות בני ישראל ,ובשעה
אמת הדבר ,כי מצינו בכמה מקומות שהיהודי שובת ממלאכתו ונכנס
קדושים שהיו נוהגים לאמר הסליחות לקדושת היום ,הוא משליך מעליו את
במוצש"ק תיכף אחר חצות הלילה, כל דאגות העולם הזה וצמצומי הזמן,
אולם אצלינו לא נהגו כן בבחינה זו, ומתבודד עם קונו באהבה ובכיסופים.
מפני שדרכם של רבותינו וצדיקי
ורמזו לנו חכמי האמת ברמז נפלא
הדורות היתה להקדים לאמירת
ונורא ,וכבר דיבנו מזה הרבה :כי תיבת
הסליחות עסק רב של הכנת הלב
ַשׁ ָבּת עולה בגימטריא בדיוק נמרץ כמנין
באמירת מזמורי תהילים בדמעות שליש
שלוש התיבותַ :א ֲה ָבה ְבּ ָכל ֵלבַ ,א ֲה ָבה
ובהתעוררות עצומה ,אך מכל מקום,
ְבּ ָכל נֶ ֶפשַׁ ,א ֲה ָבה ְבּ ָכל ְמאֹד.
היסוד במקומו עומדת :להרגיש את
הקשר והאחיזה באור השבת ,כדי לבוא בשבת קודש ,כאשר היהודי מתבונן
אל שערי התשובה מתוך רחבות הדעת ומשכיל במעלת היום ובגדלות הבורא,
ולא מתוך עצבות וצמצום. נכנסת בלבו שלהבת אש קודש של
ידידות .מתוך אותה אהבה שלמה הוא
בא לשורר ניגוני דבקות ושבחות לקל
מלחמת היצר בשעת 'רעווא דרעווין' חי ,וקורא אל הבורא מנהמת ליבו
ושלש סעודות בחשק עצום ובכל לבו ,נפשו ,ומאודו.
והנה ,מדי דברנו בגודל שגב ותוקף נמצא ,שאור השבת מעלה את היהודי
מעלת השעות הקדושות הללו ,חובה ממדרגת הצמצום והדוחק למדרגת
קדושה מוטלת עלינו לעורר ולהשמיע הרחבות והאהבה השלימה ,ובזכות
קול דאבונינו על דבר מכאוב אשר אותה התעוררות נשגבה הבאה מן
יד
נפישא נהורא
כי תבוא
ומה עושה השטן והיצר הרע באותן נתפשט בין ההמון .הלא גלוי וידוע לכל
דקות יקרות ומקודשות ביותר ,שבהם משכיל ודעת ,כי השעה המרוממת,
יכול היהודי לפעול ישועות נוראות המקודשת והמסוגלת ביותר בכל שבעת
לעצמו ולכלל ישראל? הנה הוא בא בכל ימי המעשה ,היא העת הזו של תפילת
כוחו ומזימותיו לבטל את האדם מן המנחה בשבת קודש ועת סעודתא
הקדושה ,ומפתה את בני האדם תליתאה .עת אשר העיד עליה בוצינא
להתאסף יחדיו חבורות חבורות קדישא בזוהר הקדוש )חלק ב ,דף פח ,ע״א( כי
)קופקעס( ,ולעסוק בשיחות בטלות, שעת ַ'ר ֲﬠוָ א ְדּ ָכל ַר ֲﬠוִ ין' היא – רצון
בדברי הבאי ,שמועות העולם ,פוליטיק הרצונות העליון ,שבו מתעורר רצון
ושאר שטויות המטמאים את הנפש! נשגב ומחילה עילאה בשמי מרומים,
ובעת הזאת נסתלק משה רבנו ,מן
אין אנכי רוצה להיכנס בכאן בדיקדוק
העולם בקדושה ובטהרה ,כמה
הענין ,אם אותן שיחות הן בכלל דברים
סליק רעווא 'בהאי דאתמר:
האסורים בשבת מדברי קבלה ומשום
משה'"".וכבר הפליא להפליג במעלת
"מ ְמּצוֹא ֶח ְפ ְצ� וְ ַד ֵבּר ָדּ ָבר" )ישעיהו נ״ח ,י״ג; שו״ע
ִ
השעה הזאת רבנו הקדוש בעל ה'בני
או״ח סימן ש״ז( ,שהרי גלויה וידועה הבטחת
יששכר' זי"ע )במאמרי שבתות השנה ,מאמר ח׳(,
"בּרֹב ְדּ ָב ִרים שלמה המלך ע"ה שאמרְ :
בבארו את סוד הכתוב 'וַ אני תפלתי לך
לֹא יֶ ְח ַדּל ָפּ ַשׁע" )משלי י׳ ,י״ט( ,ובוודאי מתוך
ה' עת ָרצוֹן' ה ,כי שעה מופלאה זו עת
שמרבים לדבר שטויות באים לידי לשון
רצון גמור והיא ,ובה נפתחים שערי
הרע ,רכילות וליצנות המפיגה כל
שמים לרווחה ,ומתקבלות כל התפילות
התעוררות של תשובה .כמה אומלל
והבקשות של בני ישראל לפני כסא
הוא האדם המחליף שעה קדושה
הכבוד ,מסך ועיכוב כלל.
ונוראה כזו ,שעת 'רעווא דרעווין'
ה בבני י˘˘כר ˘ם ‡ו˙ ‡' כ˙ב :ל‰יו˙ ברי‡˙ ‰עולם ב˘˘˙ ימי בר‡˘י˙ ֈובזמן מנח˘ ‰ל ˘ב˙ ˘‰י ‰לפני
‰ברי‡‡ ,‰ז על ‰ברˆונו י˙ברך לברו‡ ‡˙ ‰עולם ב˘ביל י˘ר‡ל ֈולכן נ˜ר‡ 'רעוו‡ „רעווין' )רˆון ‰רˆונו˙(..
עיי"˘ .וב‡ו˙ כח‡ :פר˘ לך עו„ ‰פסו˜‡ „רחמי ˘‡נחנו ‡ומרים ב˘ע˙‡ „ˆלו˙‡ „מנח˘„ ‰ב˙‡ ,ו‰ו‡ 'ו‡ני
˙פל˙י לך ‰וי" ‰ע˙ רˆון' ֈב˘ע˙ ע˙ רˆון ‰נ ‰ברˆון „˜‰ום ‰מˆי‡ ‡ין סוף ברוך ‰ו‡ ‰כל מ‡ין לי˘ ֈממיל‡
בכל פעם ב˙‰עוררו˙ )ב˘ע ‰זו( יכולים י˘ר‡ל ‚ם כן ל˙‰פלל..
טו
נפישא נהורא
כי תבוא
עיקר כוחה וסגולתה של פעולה נשגבה בשיחות הבל בשוקי הדברים! עלינו
זו – לעסוק בתורה תיכף ומיד בצאת להתחזק בכל עוז ,לפרוש מאותן
השבת – אינו חל אלא אם כן נזהר חבורות ,ולנצל רגעים אלו לתפילה,
האדם בכל עוז שלא להפסיק כלל לתהילים ולדבקות בבורא.
בשיחות בטלות ובדברי חול ,מרגע
שיצאו אותן דקות אחרונות של שבת
קודש ועד לשעה שיושב ללמוד.
המשכת אור השבת לימי החול –
אם נזהר האדם מן הדיבור הבטל ,הרי
והאזהרה משיחות בטלות המפסיקות
קדושת השבת נמשכת עמו ברצף אחד
את השפע
ובלא שום מסך מבדל אל תוך ימי החול.
ומתוך כך ,כאשר הוא ניגש לאחר מכן על האדם לדעת ולהשכיל ,כי סופו של
אל סדר אמירת הסליחות ,תפילתו יום השבת הוא היסוד הגדול לכל ימי
נאמרת מתוך התקשרות עילאה, החול הבאים לקראתו ,ומאותן דקות
בבחינת 'במוצאי מנוחה' באמת ,ושערי אחרונות ומקודשות צריך הוא לקשור
שמים נפתחים לקראתו. ולקדש את כל ימי השבוע הבא עלינו
לטובה.
'את ימין עוז עוררה לעשות חיל' ואם עוסקים בתורה ,אחר תשובה
מאהבה כזו ,כמו שעושים רוב הציבור
ועל ידי עבודה קדושה זו ,נזכה לעורר
שקובעים עת ללמוד התורה הקדושה
בשמי מרומים את אותו אור גדול של
עם יוצאי חלציו במוצאי שבת קודש
'יְ ִמין עֹז' ,שהוא אור החסד והאהבה
בסדר הלימוד הנקרא 'אבות ובנים' –
המוחלטת ,ויאירו עלינו רחמי שמים
בין אם לומדים בבחינת 'אבות על בנים'
בזכותם של אבות העולם ,אברהם
ובין אם והוא בבחינת 'בנים על אבות'...
יצחק ויעקב אבותינו ,אשר יעמדו
– מכל מקום בעסק קדוש זה הרי הוא
לימיננו ביום הדין הגדול והקדוש
מקשר ומחבר בקשר אמיץ את ימי
וימליצו על ישראל לטובה .ונזכה למסור
החול אל קדושת השבת שחלפה,
את נפשנו ולשחוט את היצר הרע ואת
ושומר על טהרת הנפש.
כל תאוות עולם הזה מתוך אהבה עזה
וחשק נמרץ לבורא יתברך ,אהבה שאין ואמנם תנאי כפול בדבר ,כי הנה נאמר
לה שיעור ואין ערך. משמו של מרן הרה"ק רבי מנחם מנדל
מרימנוב זי"ע ,שהיה מזהיר ומעורר ,כי
טז
נפישא נהורא
כי תבוא
ותמה מאוד בלבו ,שהרי מעולם לא היה מעשה נורא בענין חשבון הנפש והפיוס
זה מדרכו של הרבי להביט אל תוך שבין ישראל לאביהם שבשמים
חלונותיהם של בני אדם ,ובוודאי ענין
נהגתי מאז לספר עובדא זאת קודם
נשגב ונורא מתחולל כאן באותם רגעים.
שמתחילין לומר הסליחות ,מעשה נורא
לאחר שעה קלה ,פנה הרבי מן החלון
עם רבנו הקדוש מהר"י מבעלזא – רבי
וחזר אל ביתו בשתיקה ובכובד ראש.
יהושע זצוק"ל –והגם שרוב מנין ובנין
נפשו של הגבאי לא מצאה מנוח ,וחשק של הציבור כבר הקדימונו והחלו
עצום בער בו לדעת מה ראה הצדיק להשכים ולומר סליחות ותחנונים עוד
באותו בית דל .מיד לאחר שהביא את מראשית ירח אלול ,ומכל מקום אנו
הרבי אל נווהו ,מיהר הגבאי ורץ בחזרה מחזיקים בטובה זו בשעתה במוצאי
אל אותו בית ,והמתין לפתח הדלת. שבת קודש .ושמעתיו מפי החסיד ר'
והנה ,באותה שעה ממש נפתחה שלמה גפן הי"ו ,אשר קיבל הדברים מפי
הדלת ,ויצאו מתוכה שני זקנים באים גבאי הרב מבעלזא – או מפי מי ששמע
בימים – איש ישיש ואשתו הזקנה – מן הגבאי– ,עדות נאמנה וברורה לעורר
ומחזיקים בידיהם ספרי סליחות, ולהכין את הלבבות לקראת שעות
וממהרים להשכים ולילך אל בית הרחמים והרצון של ימי הסליחות
המדרש. הבעל"ט.
קרב הגבאי אל הזקן ושאל אותו ברעד: בליל מוצאי שבת קודש של ימי הרחמים
אנא אמור לי ,מה פעלתם ומה עשיתם והרצון ,בעיצומו של ליל אמירת
בתוך ביתכם בשעה האחרונה? האם הסליחות 'במוצאי מנוחה' ,יצא מרן
אירע אצלכם דבר פלא או ענין שאינו הקדוש מבעלזא זצ"ל לטייל בחוצות
כרגיל? העיר כשהוא מלווה בגבאי הנאמן
המשמש בקודש.
נענה אותו זקן תמים ואמר לו :דע לך
בני ,כי אנו אנשים פשוטים מאוד ,עמי תוך כדי הילוכם בחוצות ,קרב הרבי אל
הארצים שאינם יודעים כלום ,ואינם בית אחד של איש פשוט מעניי העיר,
מבינים כוונות נשגבות; אך יודעים אנו וניגש אל החלון .עמד הצדיק לפתח
כי הנה הגיעה שעת הסליחות ,וכיצד החלון משך זמן רב ,והיה מביט פנימה
נלך לבקש מחילה מאת ה' בלא לעשות אל תוך הבית בדביקות נוראה ובעינים
'חשבון הנפש' על כל השנה שחלפה צופיות ,כאילו הוא רואה שם מראות
ועברה? על כן ישבנו יחדיו ,אני וזוגתי אלוקים נשגבים .הגבאי עמד לצדו
יז
נפישא נהורא
כי תבוא
הנה בא חודש אלול ,וימי ראש השנה הזקנה ,וערכנו משפט וחשבון פשוט
ממשמשים ובאים ,ואין זה נאה ושורת בינינו לבין אבינו שבשמים.
הדין שנהיה שרויים במחלוקת וברוגז
עם אבינו שבשמים .על כן אמרתי לפניו:
חשבון הנפש של האיש הפשוט ואשתו
ריבונו של עולם! בוא נא ונתפייס יחדיו
הזקנה
בלב שלם .אני מוחל לך על כל הצרות,
הנגעים והמכות שהבאת עלי ועל ביתי התחיל אותו זקן לבאר לגבאי את דבר
בכל השנה הזו ,ואתה תמחול לי על כל חשבון הנפש שלו ,ואמר :עמדתי
העוונות ,הפשעים והחטאים שחטאתי בתפילה ואמרתי לפני הקדוש ברוך
לפניך! נעשה שלום בינינו ונמחק את כל הוא :רבונו של עולם! הנה בשנה זו
החובות ,כדי שנפתח שנה חדשה מתוך שעברה ידעתי גם ידעתי כי לא
אהבה ושלווה. התנהגתי עמך כשורה ,לא דקדקתי
בתפילה במנין כדת וכדין ,פגמתי פה
ומאחר שערכנו פיוס ועשינו שלום ,הרי
ושם ,ולא עבדתיך באמת ובתמים כראוי
מנהג בני אדם שכשעושים שלום,
ליהודי כשר .אך גם אתה ,לא הטיבות
שותים כוס של לחיים! מיד פקדתי על
עמי ,והבאת עלי מכה אחר מכה וקלאפ
אשתי שתחי' שתוריד את בקבוק היין
אחר קלאפ בכל השנה כולה .אך אמנם,
שרף ששמרנו לימים טובים ,וציוויתי
רבונו של עולם ,עם כל זה שזהו חשבון
עליה למזוג שלושה גביעים של לחיים:
נפשי על חטאי ,מכל מקום עליך לדעת
כוס אחת עבורי ,כוס אחת עבורה ,וכוס
כי אתה הוא זה שהתחיל עמי! הלא מיד
שלישית מזגנו עבור הקדוש ברוך הוא,
לאחר יום הכיפורים שעבר ,שבו ישבתי
שהוא השותף השלישי שלנו בהשלום!
בתענית ובבכי וכל היום כולו התפללתי
סיימנו את דברי הפיוס ,נטלתי את כוסי לפניך ,יצאתי אל השוק ומיד איבדתי את
ושתיתי לחיים ,וגם זוגתי שתתה את אחד מגדולי קוני סחורתי ,והבאת עלי
כוסה לחיים ,והנה נשארה הכוס מניעת פרנסה קשה .ולאחר מכן,
השלישית של הקדוש ברוך הוא מלאה כשניסיתי לתקן את הדבר ,באה עלי
על השולחן .עמדתי ואמרתי :ריבונו של מכה שניה ,וכל השנה כולה התנהגת
עולם! גלוי וידוע לפניך שאתה רוחני ואין עמי ביד קשה ובדינים מתוחים!
שייך אצלך אכילה ושתיה גשמית ,על
וכך ,המשיך הזקן ואמר לגבאי :עמדנו
כן ,אנכי אהיה השליח שלך ואשתה את
ושקלנו את הדברים ,והגענו למסקנה כי
הכוס הזו במקומך לחיים ולברכה!
יח
נפישא נהורא
כי תבוא
מחול התמימים עם השכינה ומה נטלתי את כוסו של הקדוש ברוך הוא,
שגילה מרן מבעלזא אל הגבאי ושתיתי גם אותה מתוך אהבה ושמחה
עצומה.
למחרת היום ,נכנס הגבאי אל הקודש
פנימה ,וסיפר למרן מבעלזא זצ"ל את לאחר שאותו זקן וזוגתו שתו את כוסות
כל השתלשלות הדברים ששמע מפי הפיוס והשלום ,עמדו ואמרו בדעתם:
אותו זקן ,וכיצד מזגו כוסות לחיים הלא מנהג העולם הוא ,שכאשר שני
ורקדו לכבוד השלום שעשו עם הבורא. אוהבים שהיו שרויים ברוגז עושים
אז נענה הרבי והוכיחו בזה הלשון: שלום ומסירים את המחיצה שביניהם,
'הסכת ושמע ,כלום סבור אתה כי אין הם מסתפקים בשתיית לחיים בלבד,
שחוק ושעשוע בעלמא היה הדבר? דע אלא מיד אוחזים זה בידו של זה ויוצאים
לך ,כי אין אתה מבין ויודע כלל מה במחול ובריקוד של שמחה! ומאחר
נורא וקדוש היה המצב שם באותה שעשינו עתה שלום גמור עם הקדוש
השעה! דע ,כי באותן דקות שהיה אותו ברוך הוא ,הרי חובה גמורה היא עלינו
זקן מפזז ורוקד ,ועושה שלום עם אביו לרקוד עמו יחד בשמחה עצומה!
שבשמים ,נזדעזעו והתרעשו כל עולמי
ומה עשה אותו יהודי תמים? נטל את ידי
עד ,ונפתחו שערי רצון ורחמים עליונים
זוגתו הזקנה ,והתחילו שניהם לרקוד
בשמי מרומים וירד הקדוש ברוך הוא
בעיצומו של ליל הסליחות סביב
בכבודו ובעצמו ,וכל פמליא דיליה של
השולחן בתוך ביתם הדל ,כשהם
מלאכי השרת ירדו עמו יחד אל תוך
מפזזים ומכרכרים בכל עוז ,ושרים ניגוני
אותו בית דל ,ועמדו כולם סביב השולחן
שבח והודיה לקל חי על שנתרצה להם
להביט ולהתענג על מחול השמחה
ועשה עמם שלום ,ומתוך אותו מחול
והתמימות של אותו יהודי! ואני ,סיים
קדוש יצאו לבית המדרש לומר סליחות.
הרבי מבעלזא להסביר ,עמדתי שם
לפתח החלון משום שראיתי את כשמוע הגבאי דברים אלו ,הבין מיד כי
השכינה הקדושה ואת כל מלאכי רוח הקודש של מרן מבעלזא צפתה
השרת עומדים ומביטים בנחת רוח באותו פיוס נשגב ותמים הבוקע
נוראה באותו ריקוד ,ועמדתי יחד עמם שחקים ,ועבודה תמימה זו של יהודי
להסתכל באור התמימות של אותו איש פשוט העושה שלום עם בוראו מתוך
פשוט. מדת האהבה והרחבות ,היא שהביאה
נחת רוח עצומה בשמי מרומים ,וביטלה
את כל המקטרגים בבית דין של מעלה.
יט
נפישא נהורא
כי תבוא
איזו דברים זקוקים אצלו לתיקון לקראת מוסר השכל ללומדי התורה וחתימת
יום הדין הנורא .ננצל נא את שעות הברכות לשנה החדשה
רעווא דרעווין הללו של שבת קודש,
על כן כאשר בן ישראל שמח בנפשו
ונשב לעשות חשבון הנפש אמיתי וישר,
שמחה של מצווה ,ומחליט בדעתו
בלא רמיה והבל .נקבל על עצמנו קבלות
לעשות שלום עם אביו שבשמים,
טובות ווחזקות ,ונעשה שלום גמור עם
כביכול ,ומקבל על עצמו מכאן ולהבא
אבינו שבשמים ,מתוך אהבה עזה
להיות איש כשר וטוב ,לעובדו בלבב
וחשק נמרץ לעבודתו.
שלם ,ולקבל באהבה וברצון את אשר
ומתוך שנבוא אל ימי הדין והסליחות יגזור עליו הבורא יתברך שמו – הרי זה
מתוך אותו פיוס קדוש ,נזכה לקיים כל האדם ,וזוהי מעלתה של תמימות
בעצמנו מצוות 'וְ ָשׂ ַמ ְח ָתּ ְב ָכל ַהטּוֹב' )דברים היהודית הפשוטה והישרה ,העולה על
כ״ו ,י״א( ,ונשמח באור התורה ובמצוותיה כל החכמות כולן.
בלב רחב ובשלום פנימי .וממילא
הרי לכם ,אחים אהובים ,עוצם כוחה
יושפעו עלינו מן השמים ,מידה כנגד
של עבודת השם הנעשית מתוך מדת
מידה ,כל הברכות וההשפעות הטובות,
האהבה ,השמחה ורחבות הדעת בימי
ויפתחו לנו כל אוצרות הרחמים.
הרחמים הללו .ואם באנשים פשוטים
נזכה כולנו לשנה מבורכת ומוצלחת, ועמי הארצים כך ,שעל ידי חשבון נפש
שנת בריאות הגוף והנפש ,שנת רחבות פשוט ותמים פועלים רעש גדול
הדעת ושמחה ,בכל מילי דמיטב – בני, במרומים ומהפכים את כל הדינים
חיי ומזוני רוויחי .נזכה להחזיק בתורת לרחמים – כמה וכמה מוטלת חובה
ה' ביראת שמים טהורה ,לעשות נחת קדושה זו עלינו ,בני עליה ,תלמידי
רוח ושעשועים ליוצרנו ,ולראות חכמים ,בעלי תורה ויראי שמים!
בישועתן של ישראל בביאת גואל צדק
כל אחד ואחד מאיתנו ,כפי מדרגתו
ובגאולה השלימה במהרה בימינו ,אמן
והשגת ידו ,יודע נגעי לבבו ומבין היטב
ואמן!
כ
נפישא נהורא
כי תבוא
חלק ג'
יומא דהילולא של מרן הרמ"א פריינד זי"ע
גאב"ד ירושלים
רבי משה אריה האט זיך אנגעגרייט דער גבאי איז פשוט געווען היינט ,כ' אלול ,איז די יארצייט פון
נעגל וואסער ,וואס ס'איז דעמאלטס דערשיטערט צו זען אזא סארט דעם הייליגן ירושלימ'ער רב ,רבי
געווען גאר שווער צו האבן .איין הנהגה .דער רב האט דאך בסך הכל משה אריה פריינד זצוקל זיין גאנצע
אינדערפרי האט פאסירט אז מ'האט געשלאפן קוים א שעה מיט א האלב לעבן איז געווען איין שטיק מסירות
אוועקגערוקט זיין נעגל וואסער אינמיטן די נאכט ,און אפילו נפש.
ווייט פון זיין בעט ,און ער האט נישט דעמאלטס זענען זיינע פיס נאך
איינער פון די גבאים האט
געוואלט אראפגיין פונעם בעט אן געווען אויף א בענקל אראפ פונעם
פארציילט אז איינמאל ווען ער איז
נעגל וואסער ,אפילו דאס האט בעט ,און פונדעסטוועגן האט ער
געווען מיט'ן רב אין לאנדאן האט ער
געמיינט אז מ'קען אים הרג'ענען .ער אזוי געשריגן אויף זיך אליין געקאכט
איבערגענעכטיגט אין דעם זעלבן
האט זיך בשום אופן נישט געוואלט פארן שלאפן אזוי לאנג".
צימער מיט'ן רב בכלל פלעגט דער
רירן פונעם בעט ביז ער פונעם
רב ווייניגער שלאפן אויפ'ן בעט; ער
באקומען דאס וואסער נעבן זיך .ער
פלעגט זיך לייגן אין צימער מיט די
איז געווען א געוואלדיגער עובד ה'.
א מעשה פון פיס אראפ פונעם בעט .דאס פלעגט
מסירות נפש אין די ער טון כדי ער זאל נישט זיין צו
לאגערן באקוועם ביים שלאפן ,און ער זאל
די עבודה פון זיך קענען שנעל אויפכאפן צו זיין
חודש אלול און נאך א מורא'דיגע מעשה האט
עבודה.
דער כח פון תשובה דערציילט הרה"ח ר' משה וואלף
זארגער ע"ה פון צאנז ,וואס איז אליין איין נאכט ,בערך א שעה אדער צוויי
איך וויל נאך זאגן עטליכע ווערטער דארט געווען בשעת מעשה .ער האט נאכדעם וואס ער איז געגאנגען
וואס איך האב געזאגט פאר א בחור דערציילט וואס ער האט צוגעזען שלאפן ,האט זיך רבי משה אריה
א תלמיד הישיבה ,אויפ'ן פסוק "כי בעת דער צווייטער וועלט מלחמה אויפגעוועקט .דער גבאי האט
תצא למלחמה על איביך ונתנו ה' ווען זיי זענען געווען אין די געהערט ווי ער רב שרייט צו זיך
אלהיך בידך ושבית שביו" .די קאנצענטראציע לאגערן .ער האט אליין" :פארוואס שלאפסטו אזוי
מפרשים פרעגן ,פארוואס זאגט די געזען ווי מ'פלעגט דארט שלאפן לאנג? דו האסט ליב צו שלאפן?
)זיין שביו" "ושבית תורה איינער לעבן דעם אנדערן ,און יעדן וואס גייט זיין מיט דיין לעבן? אזוי
געפענגעניש( און נישט פשוט אינדערפרי פלעגן די רשעים גייט זיך דיין לעבן ענדיגן? דו וועסט
"ושבית שבי"? רש"י זאגט אז דאס אויפוועקן די אידן מיט קלעפ מ'זאל נאר שלאפן און שלאפן?" אזוי האט
מיינט מרמז זיין אויף אלעס וואס איז לויפן צו די ארבעט. ער זיך אליין מוסר'ט מיט א ברען.
כא
נפישא נהורא
כי תבוא
פאר כלל ישראל .פון דער אנדערער דאס מיינט אז דער רצון העליון שוין פריער געווען אין געפענגעניש
זייט זענען דא די קליפות ,דער שטן ווערט נתגלה פון אויבן כדי צו קענען ביי אנדערע.
מיט זיין גאנצער גרופע און די ארבע מקבל זיין די תשובה פון א איד.
מלכיות הרעות ,וואס גרייטן זיך ממילא זענען די טעג זייער חשוב'ע אבער בדרך רמז קען מען דאס
מקטרג צו זיין אויף כלל ישראל און טעג .אין הימל ווארט מען אז יעדער פארבינדן מיט דעם וואס דער בני
אפשוואכן זייער כח. זאל תשובה טון ,און מ'וויל מקבל זיין יששכר שרייבט אויפ'ן פסוק "מצא
די תשובה .דעריבער איז פיל אשה מצא טוב ויפק רצון מה'" ,וואס
איז דא א כלל אין מדרש שמות ,אז גרינגער תשובה צו טון אין די טעג. מיר זאגן ביי יעדן תנאים .דער
ווען איין זייט זעט אז זי האלט ביים אויב א מענטש עפנט נאר א קליינע פשוט'ער פשט איז אז א גוטע פרוי
פארלירן ,לייגט זי זיך אריין מיט גאר עפענונג ווי א חודו של מחט ,העלפט האט א גוטן עתיד און קען מקיים זיין
גרויסע כוחות כדי צו געווינען .דאס אים דער אייבערשטער מיט א רצון השם .אבער דער בני יששכר
זעט מען יום כיפור ,ווען דער יצר גרויסע עפענונג ווי א פתחו של טייטשט עס אויפ'ן חודש אלול ,וואס
הרע זעט אז דער כהן גדול וויל אים אולם. זיין מזל איז "בתולה" .ווען א מענטש
מנצח זיין מיט זיין עבודה ,לייגט זיך טרעפט דעם חודש אלול ,דעמאלטס
דער יצר הרע אריין מיט אלע כוחות "מצא טוב" – ער האט געטראפן א
אפצושוואכן דעם כהן גדול ,כדי ער
לימוד התורה אלס גוטע זאך" ,ויפק רצון מה'" דאס
זאל חלילה נטמא ווערן .די זעלבע
די בעסטע תשובה מיינט אז דער אייבערשטער האט
זאך איז ביים סוף פונעם יאר; דער רחמנות און אונז געגעבן די טעג פון
די בעסטע תשובה איז לימוד
שטן לייגט זיך ארויף מיט אונז זייער חודש אלול ,וואס זענען טעג ווען
התורה .ס'איז דא א מדרש וואס
שטארק צו שטערן דאס דאווענען, מען קען זיך מעורר זיין צו תשובה,
זאגט אז אויב א מענטש האט געטון
די תהלים ,די סליחות און דאס און דער אייבערשטער איז מקבל די
אן עבירה ,וואס זאל ער טון כדי ער
לערנען .ער ווייסט אז יעדע ווארט תשובה.
זאל זוכה זיין לחיים? ער זאל לערנען
תורה און תפילה שוואכט אים אפ און
תורה דאפלט .אויב ער פלעגט
קען מקרב זיין די גאולה ,דעריבער זינט אדם הראשון האט געזינדיגט,
לערנען איין עמוד ,זאל ער לערנען
פראבירט ער אונז אזוי שטארק איז נתערב געווארן טוב ורע .יעדער
צוויי; אויב ער פלעגט לערנען איין
אפצוקילן אין חודש אלול. מענטש האט אין זיך סיי גוטס און
שעה ,זאל ער לערנען צוויי שעה.
סיי שלעכטס ,און א מענטש דארף
דאס מיינט מרבה זיין בתורה .חודש
יעדע סעקונדע וואס מ'נעמט קעמפן מיט זיך אליין אז דער
אלול איז א צייט וואס מען דארף
אוועק פון לערנען תורה ,זאגן תהלים שלעכטער חלק זאל זיך נישט גובר
תשובה טון און חרטה האבן אויף די
אדער פון דאווענען איז א גרויסער זיין אויפ'ן גוטן .אסאך מאל קען א
עבירות ,און מען דארף אויסנוצן
געווינס פארן יצר הרע וואס וויל מענטש מיינען אז א געוויסע זאך איז
יעדע מינוט פאר לימוד התורה און
אפשטיפן די גאולה .ממילא דארף גוט אבער באמת איז עס שלעכט .אן
נישט פארלירן קיין צייט.
מען זיך אנשטרענגען און נישט הילף פון אויבן וואלט א מענטש
פאלגן דעם יצר הרע ,נאר אויסנוצן
די רוחניות'דיגע נישט געקענט וויסן וואס איז באמת
יעדע סעקונדע פאר עבודת השם.
מלחמה ביים סוף גוט .דאס איז "ויפק רצון מה'" ,אז
מ'טאר נישט פארגעסן אפילו איין
מינוט אין דעם חודש ,כדי מיר זאלן
פונעם יאר דורך די קדושה פון די טעג קען א
מענטש צוקומען צום אמת'ן רצון
קענען געווינען דעם דין ,האבן דעם עס שטייט אז יעדעס יאר איז דא א השם .דאס איז דער רמז פון "מצא
זכות אינעם משפט ,און צו ווערן מלחמה צווישן דעם צד הקדושה פון אשה" – אז ווער עס האט דאס זכות
געבענטשט א יאר פון חיים טובים כלל ישראל און דער אנדערער זייט. אנצוקומען צום חודש אלול ,קען ער
ולשלום. עס זענען דא די מלאכי רחמים און די טרעפן און וויסן וואס גוטס מיינט.
צדיקים וואס גרייטן זיך אן פאר ראש
השנה צו קענען פועל'ן א גוט יאר
כב
נפישא נהורא
כי תבוא
איז אנגעפילט מיט צרות ,כדי די תפילות פון כלל ישראל; אלעס ליגט די גרויסקייט און
ענדגילטיגע גאולה זאל שוין קומען. אין תהלים. חשיבות פון זאגן
תהלים
דער ספרים זאגן ,אז אין תהלים
קענען אידן טרעפן אלע בקשות בכלל וויל איך זאגן ,אז דער
תהלים אלס שוץ וואס זיי דארפן ביז ביאת המשיח; ירושלימע רב פלעגט שטענדיג
פאר צרות מענטשן קענען דארט טרעפן אלע אויסזאגן גאנץ תהלים ביזן סוף .ערב
ישועות וואס זיי נויטיגן זיך. שבת אין חודש אלול ,און שבת,
מ'רעדט פון מלחמות און גאנצע
פלעגט עס נעמען בערך דריי שעה;
איבערקערענישן ,אז מ'וועט דארפן דער של"ה הקדוש זאגט ,אז ווער דאס איז א גרויסע סגולה .א מענטש
מאכן א שטאט אזוי ווי א צווייטע עס וויל זיך מתדבק זיין מיטן קען צוקומען צו זייער אסאך זאכן
שטאט וואס איז נישט באזארגט. אייבערשטן ,זאל זאגן ספר תהלים. דורך דעם כח פון תהלים.
וואס טוט מען טאקע? מ'נעמט דעם
תהלים און מ'זאגט תהלים .תהלים רש"י אין תהלים זאגט ,אז מ'דארף איך וויל מסביר זיין די חשיבות פון
איז דאס כלי זין וואס א מענטש זאגן תהלים מיט שמחה און מיט א תהלים.
פארמאגט .אין אלע מיני מצבים חשק ,מען זאל עס זינגען און עס
וואס א מענטש גייט דורך ,דארף ער נישט מאכן ווי אן עול. דער אייבערשטער האט געזאגט
עס ניצן .מען דארף זיך אנגרייטן נאך פאר די אבות הקדושים — טראץ
פאר ס'קומט א פראבלעם און זאגן דער של"ה הקדוש זאגט ווייטער ,אז איז תהלים וואס דעם
תהלים .דו קענסט זיך אנגרייטן און ס'איז נישטא קיין בעסערע און קיין צוזאמגעשטעלט געווארן דורך
זאגן תהלים ,כדי ס'זאלן בכלל נישט שטערקערע זאך ווי צו זאגן תהלים. עשרה זקנים ווי אדם הראשון,
קומען קיין שום פראבלעמען .איך עס האט סיי דעם זכות פון תורה און אברהם ,משה און די בני קרח — אז
האב שוין אמאל געהערט ,אז ס'איז סיי דעם זכות פון תפילה; סיי דעם אלע זענען זייער גוט ,אבער "איך
דא א חלק וואס מ'בעט פאראויס. כח פון תורה און סיי דעם כח פון וויל הערן מיין "באליבטן זינגער",
איידער עפעס פאסירט ,קען מען תפילה .אזוי ווי מ'איז עוסק אין איך וויל הערן זיין תהלים" .דאס איז
מיט א קליינע בקשה אלעס נגעים ואהלות ,און אין די זעלבע וואס איך האב ליב .ווער איז דער
איינמאל אבער אויספועלן. צייט האט עס א כח ווי תפילה, זינגער פונעם אייבערשטן? דוד
ס'פאסירן שוין שווערע זאכן ,דארף ממילא האט עס א דאפלטן כח .דער המלך .דוד המלך איז דער "נעים
מען שוין אסאך מער ישועות און מהרש"א זאגט ,אז ספר תהלים איז זמירות ישראל" ,ער איז דער זינגער
אסאך מער תפילות .עס איז אזוי ווי כולו יראת שמים .איך ווייס אז עס פון כלל ישראל ,און דער
א משל :ווען מ'זעט א חמור וואס זענען דא אסאך בחורים און אייבערשטער האט דאס זייער ליב.
טראגט שווערע פעקלעך ,אויב דער עלטערע מענטשן וואס זוכן יראת יעדן טאג זאגט דער אייבערשטער:
בעל הבית האלט אים אונטער ער שמים; ווער עס איז עוסק אין תהלים "איך וויל הערן ווי דוד עבדי זינגט
זאל נישט פאלן ,איז ער שוין מקיים קען דארט טרעפן יראת שמים .דער פאר מיר".
די מצוה .ער זאל אים העלפן שטיין מהרש"א זאגט אויך ,אז דער זכות
אויפן פלאץ .אבער איינמאל ער פון תהלים וועט ברענגען די גאולה
פאלט שוין אראפ ,דארף מען שוין שלימה און עס וועט מקרב זיין די
אסאך מענטשן אים צוריק ישועה. תהלים :דער מקור
אויפצושטעלן .דאס זעלבע איז ביי
פון אלע ישועות
צרות :איידער עס קומט ,קען מען
רבי חיים פאלגי זאגט ,אז דאס לשון און דביקות
פון "תהלים" קומט מלשון "תלויות",
עס מיט איין תפילה אפשטעלן. אלע זכותים וואס מיר האבן ,זאגט
אזוי ווי "עינינו תלויות" — אז אלעס
אבער נאכדעם וואס עס פאסירט ער ,ליגן אין תהלים .דוד המלך האט
ווענדט זיך אין דעם; און די וועלט
שוין ,דארף מען שוין אסאך כוחות דארט אריינגעלייגט אלע מיני
כג
נפישא נהורא
כי תבוא
לענגער זאגן תהלים; די ישיבה דארף זענען גוט און ווילן נישט אז די און מענטשן צו קענען לייגן די זאך
זאגן תהלים אזוי ווי אמאל ,אין די קינדער זאלן אויך האבן צער. צוריק אין פלאץ .ווי ס'שטייט אז
צייטן ווען מ'איז געווען שטארק און ס'איז א גרויסע סגולה ,ברענגט עס
מ'האט געזאגט פיל תהלים .די אבער די קינדער ווייסן נישט ,אז דער תניא בשם דעם אריז"ל ,פאר
רעזולטאטן זענען נישט געווען די מיט אביסל תפילה וואלטן זיי קדושה און אלס א תיקון אויף
זעלבע ווען מ'האט נישט געזאגט געקענט העלפן; זיי קענען אסאך חטאים ,צו לערנען משניות טהרות.
אסאך תהלים .ווען א מענטש האט גרינגער מאכן דאס לעבן פון זייערע און טהרות איז אזוי ווי נגעים
צייט ,זאל ער זאגן תהלים מיט כוונה. עלטערן .א קינד האט א גרויסן כח, ואהלות; לערנען משניות טהרות איז
צו ראטעווען א איד איז פונקט ווי ווי עס שטייט גענוי געשריבן אין די א גרויסער תיקון אויף עבירות וואס
געבן טויזנט דאלער ,און נאך מער ספרים. א מענטש איז געפאלן אין עניני
געלט ,אפילו צען טויזנט דאלער; עס קדושה.
און איך טראכט ,אפילו עס שטייט
איז גרעסער פון יעדן אנדערן צדקה
צו ראטעווען א איד ,און מ'דארף
אז פאר ביאת המשיח וועט מען דער כח פון תפילה
נישט אויסגעבן קיין געלט פאר דעם,
קומען אהיים ,זאגט די גמרא אז די פארן דור און פאר
לאמיר נאר זאגן תהלים .מ'קען בעטן
צייט פון עקבתא דמשיחא איז א די עלטערן
זייער שווערע צייט .איינע פון די
פאר די משפחה אדער פאר אנדערע
זאכן וואס מ'הערט זענען שלעכטע עס שטייט אין פרשת משפטים ,ווי
מענטשן ארום .די נקודה איז פאר
בשורות. דער רבי ז"ל האט געזאגט ,אז דוד
יעדן איינעם און פאר גאנץ כלל
המלך האט געבעטן אויף אלע מכות
ישראל .דער אויבערשטער זאל
און יסורים" :וכל עולמך תביא עלי",
עפענען די בחינה פון ירושלים'ער
ער האט געבעטן אויף פרנסה און
רב ,און מ'זאל מבטל זיין די גזירות, זיך מחזק זיין מיט אויף אלע גזירות קשות .קינדער
עס זאל זיין דער זכות פון מדת תהלים און קדושה ווייסן נישט וויפיל צער די עלטערן
היושר .וואס מ'דארף האבן אסאך עקבתא אין האבן צוליב פרנסה אדער אנדערע
רחמי שמים ,און זיך האלטן מיט דמשיחא עגמת נפש וואס די קינדער
קדושה אין אזעלכע דורות ,און זיין
און עס איז געווען אין תהלים — באמערקן נישט ,ווייל די עלטערן
ווי שומרי מצוות מיט אן אמת.
אמאל פלעגן די אינגעלייט אויך
כד
