נהורא נפישא · Nehora Nefisha — ניצבים וילך (2026-08-31)

נפיש"א נהורא
נצבים וילך
ב"ה
א
נפיש"א נהורא
נצבים וילך
וועד להוצאת תורת מורינו
הגאב"ד שליט"א
שע"י קהל חרדים בוענאס איירעס ארגענטינא יצ"ו
נתנדב לזכות ולעילוי נשמת הרה"ק מרן משה לתרומות ולהנצחות
אריה בן ר' ישראל זצוקללה"ה אפשר לפנות להוועד
גאב"ד ירושלים תובב"א
טעל718-757-4024 :
עורך הקונטרס בעז"ה :הרב י .וו.
ב
נפיש"א נהורא
נצבים וילך
כוח התפילה להפקיע ‘חלאים נאמנים’ עמידה בתפילה וכוחה לבטל גזירות
משליחותם
ַ'א ֶּתם נִ ָּצ ִבים ַהיוֹם כול ֶּכם ִל ְפנֵי ה' ֱאל ֵֹק ֶּיכם’ (דברים
ב'ברך משה' מביא דבר נחמד שאמר הרה"ק כט ,ט).
מהר"י מבעלזא זי"ע :ידוע מה שאמרו חז"ל
אמרו חז"ל בגמרא (מגילה לא ):בטעם שתיקנו
(עבודה זרה נה ).על המקרא שכתוב בתוכחה
שיהיו קוראין קללות שבמשנה תורה קודם ראש
'וְ ִה ְפ ָּלא יְ הֹוָּ ה ֶּאת ַמכ ְֹת ָּך וכו' 'וָּ ֳח ָּליִ ם ָּר ִעים וְ ֱנֶּא ָּמנִ ים'
השנה ,כדי ש'תכלה שנה וקללותיה' ,ו'תחל שנה
(דברים כח ,נט) אמאי קוראם 'נאמנים'' ,א''ר יוחנן
וברכותיה'.
מאי דכתיב 'וחלים רעים ונאמנים' רעים
בשליחותן ,ונאמנים בשבועתן' .שמשביעים את וכאן מקום איתנו לעמוד ולהעמיק :למה דווקא
החולי בשעה שמשלחים אותם על האדם ,שלא פרשת ַ'א ֶּתם נִ ָּצ ִבים' דייקא ,מפסקת בין התוכחה
יבואו אלא בזמן פלוני ,ולא יתרפא האדם אלא שבפרשת כי תבוא ,לבין תחילת השנה הבא עלינו
ביום פלוני ובשעה פלונית ,שהכול חתום וגזור לטובה.
בשבועה קבועה מראש .וגם על ידי איזה סם אך יש לומר בביאור הענין ,כי תיבת ‘נִ ָּצ ִבים’ מוסב
יתרפא ,ומי יהיה הרופא שיצליח ברפואתו. על ענין עבודת התפילה .שהרי 'נצבים' הוא
ולכאורה יש להקשות :אם נאמנים הם בשליחותם מלשון עמידה ,ואיתא בגמרא (ברכות ו'‘ ):אין
וכבר נקבעו ימי החולי ורפואתו בשבועה ,מה עמידה אלא תפילה ,שנאמר וַ ַי ֲעמֹד ִפינְ ָּחס וַ יְ ַפ ֵלל’
יועיל לאדם לזעוק ולהתפלל אל ה' להסיר (תהילים קו ,ל) .וכן מצינו בדברי רבותינו הק',
מחלתו ,והלא נשבעו החלאים לבלתי סור עד לפרש בכוונת הפסוק 'אתם נצבים' -עמידה
מלאת ימיהם? לתפלהא.
אלא הרי אומרים בדברי השבח בנוסח ‘נשמת כל וזהו שנאמר ‘אתם נצבים היום’ – שבימים אלו,
חי’‘ :ו ֵמ ֳח ָּליִ ם ָּר ִעים וְ נֶּ ֱא ָּמנִים ִד ִל ָּיתנו’ .ופירוש ערב ימי הדין המשמשים ובאים ,כל איש ישראל
הדברים ,על ידי כוח התפילה ,הקדוש ברוך הוא עומד כעבד לפני אדוניו ושופך שיח ותפלה -
‘דולה’ ומפקיע את האדם מכלל הגזירה ‘לפני ה' אלקיכם’.
והשבועה של ‘נאמנים בשליחותם’ .תפילתם של
א ראה שפת אמת (תרל"ד) :א"נ היום כו' פי' בכל יום כמ"ש יהי' בעיניך כחדשים כמ"ש היום אם בקולו תשמעון .וע"י ההתחדשות יכול כל איש ישראל
ליישר עצמו להיות עומד לפני הש"י .וחז"ל פי' עמידה זו תפלה שהיא נגד ח"י חוליות שיוכל האדם להעמיד עצמו לפניו ית'...
ג
נפיש"א נהורא
נצבים וילך
להפסיק מהקללות פרשת 'אתם נצבים' ,שזה היא ישראל יש בכוחה לבטל את השבועה מעיקרה
המרפא והתרופה -ה'עמידה' בתפלה ותחנונים, ולהעביר את רוע הגזירה קודם זמנה.
ועי"ז לזכות לברכות השנה הבאה.
וכמו שמצינו בגלות מצרים ,שאף על פי שנגזרה
גזירת ארבע מאות שנה ,מכל מקום על ידי שזעקו
סוף השנה – בחינת ‘סיום מסכתא’ ובכו בני ישראל אל ה' ‘וַ ַת ַעל ַשוְ ָּעתם ֶּאל ָּה ֱאל ִֹקים’
והתעוררות המצוות (שמות ב ,כג) ,הובטלה הגזירה ויצאו קודם הזמן,
וכמו כן הוא בענין המחלות והצרות רח"ל ,שעל
ובספר הק' ‘תפארת שלמה'ג כתב :שחתימת ידי כוח התפילה באמת ,כולם מסתלקים מן
השנה דומה במהותה לסיום מסכתא .וכמו האדם.
דאמרי בגמרא (שבת קיט‘ ).עבידנא יומא טבא
וזהו המשך הדברים בתפלת 'נשמת' ,שאומרים
לרבנן דשלים מסכתא’ ,ועושים סעודה ושמחה
'מלפנים ממצרים גאלתנו' -על ידי כח התפלה,
גדולה בגמרה של תורה .וביאור והענין הוא,
כנ"ל ,וכן על דרך זה ֵ'מ ֳח ָּליִ ם ָּר ִעים וְ נֶּ ֱא ָּמנִ ים
שבשעה שאדם מסיים את המסכתא ,זכותם של
ִד ִל ָּיתנו' ,על ידי כח התפלה.
כל התנאים והאמוראים שנזכרו ונלמדו באותה
מסכתא חוזר וניעור ,והם נעשים מליצי יושר ואמר הרה"ק מהרי"ד מבעלזא זי"ע שכאשר
ומגינים על הלומדים ועל כל המשתתפים בשמחת אמר אביו הק' זה התורה ,כמה חולאים נתרפאו
התורה. בכח זה ,שע"י תפלה יכולים גם החולים הקשים
ביותר רח"ל -להרפא.
וכן הדבר בשלהי ימי השנה .כאשר קרבה השנה
לקיצה ,נעשה בשמי מרומים בחינת ‘סיום’ על כל ומבאר רביה"ק בעל 'ברך משה' זי"ע שזהו
המצוות ,התפילות ,התורה והמעשים הטובים שמרומז בפיוט לערב ראש השנהָּ ‘ :אחוֹת ָּלנו
שעשו בני ישראל במשך ימות השנה כולה .כל ְק ַט ָּנה ְת ִפלו ֶֹּת ָּיה עורכה ...תכלה שנה וקללותיה,
אותן מצוות קמות ומתעוררות כאחת ,וזכותן בוקע תחל שנה וברכותיה'ב היינו שעל ידי ריבוי
רקיעים לעורר רחמי שמים מרובים ולהשפיע התפילות נמתקים הדיניםָּ ,וכלים ונבטלים כל
הקללות ,וזוכים לשפע ברכות .ולכן תיקנו רז"ל
ב מיוסד ע"פ שיר השירים ח ,ח ,ובמדרש רבה שם.
ג וזלש"ק של התפא"ש :וזה הענין כד הוה מסיים מסכתא עבידנא יומא טבא לכולהו רבנן .ר”ל בשעת הסיום הוה מעורר הכח וזכות של כל התנאי׳
והאמוראים שנזכרו בזאת המסכתא לעורר מדתם וההשפעות טובות שהשפיעו בלימוד תורתם בעולם .וזהו יומא טבא והבן .וזה הענין הוא החודש אלול
סיומא דשתא הם ימי הרחמים ורצון ונקראים תשובת השנה סיומא דשתא .כי עתה עת לחננה לעורר כל השפעות טובות מכל המצות ומעש”ט שעשו בנ”י
כל השנה ,כמו ענין הסיום מסכתא שנתעורר אז כל הלימוד מכל המסכתא ,כן בחודש הזה נתעורר הרחמים וכל ההשפעות מכל המצות ומעש”ט מכל
השנה.
ד
נפיש"א נהורא
נצבים וילך
רבא’ ושיהיה ‘מלכותו בכל משלה’ ,ואשר 'ידע שפע ברכה ,חיים ושלום על השנה החדשה
כל פעול כי אתה פעלתו' .כמובא בספה"קד ,שכל הבעל"ט.
תפלות יום א' דר"ה הוא על כבוד מלכותו ית'
שמו ,ורק ביום השני רשאי לבקש גם על צרכי
מוצאי שביעית וכוונת התפילה בראש
האדם הנצרכים לעבודת השם.
השנה
וכשנתבונן בגדולת השי"ת ורוממותו תאחזנו חיל
ורעדה – ,בראותו לפני מי הוא עומד לשוב והנה ,בשנה זו [הדברים נאמרו בשנת מוצאי שביעית] ,יש
בתשובה ולהדבק אליו ,לפני ממ"ה הקב"ה האין להתעורר ביתר שאת ,שהרי איתא בזוהר הק'
סוף' ,ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין'. שבמוצאי שביעית עתידים ישראל להיגאל.
ובשמיטה ,כל החובות נעשים שמוט ,ועל כן
אולם בד בבד מתעוררת בנפשו שמחה עצומה,
נבקש מהבורא יתברך ,שכשם שאנו משמטים
על שזיכנו להיות חבל נחלתו ,לדבוק בו
חובותינו ,כך ישמט הקדוש ברוך הוא את כל
ובעבודתו.
חובותינו ועוונותינו ויפטרנו מן הדין ,ויחיש פדות
כדברי בעל ‘מאור ושמש’ה (רמזי ר"ה) על מאמר נפשנו בגאולה שלמה .כמו שאנו אומרים בסדר
רבי עקיבא במשנה (יומא פה‘ :):אשריכם ישראל, הסליחות (לערב ראש השנה סליחה כ"ה)' :ואשר
לפני מי אתם מטהרין ומי מטהר אתכם – אביכם יהיה לך את אחיך תשמט ידך'.
שבשמים’ .וביאר שם ,דמ"ש 'אשריכם' היא
ועיקר עבודת ימי ר"ה ,ובפרט ביום הראשון של
מלשון התחזקות שנאמרַ :א ְשרו ָּחמוֹץ (ישעיה א,
ראש השנה ,היא להמליך את המלך הקדוש
יז) ,שאין לאדם להסתפק בתשובה קלה ,אלא
עלינו ועל כל העולם כולו ,שנתפלל אך ורק על
יתבונן ‘לפני מי’ הוא עומד להיטהר – לפני מלך
כבוד מלכותו יתברך ,ש‘יתגדל ויתקדש שמיה
ד ראה יסוד העבודה במכתבים סוף הספר בשם הקאברינער זצ"ל' :ב יום ראשון של ראש השנה אל יבקש האדם על שום צורך עצמו כלל ...וביום השני,
שהוא דינא רפיא ,אז יכול לבקש גם על צרכי עצמו'.
הוהא לך לשון קדשו :אר"ע אשריכם כו'מי מטהר אתכם אביכם שבשמים שנא׳ וגו׳ וקשה מאי קמ"ל ר"ע בזה ,וכי לפני מלאך או לא׳ מצבא השמים יטהרו,
בודאי הן מטהרין עצמם לפני אביהם שבשמים .ונראה בזה שבא ר"ע להשמיענו שלא יעלה על לב האדם השב על עוונותיו ועושה צדקה וגם סיגף עצמו
בתעניתים ועוסק בתורה ותפלה שיצא ידי חובתו בתשובה חלילה וחלילה ,כי אם יתבונן האדם רוממות אלהותו ית"ש ולפני מי חטא וגודל הפגם ,בודאי
יבין שכל הסיגופים והצדקות והזעקות שלו
אינם אפילו כטיפה מן הים נגד מה שחטא לפני מי שאמר והיה העולם ,ומאד מאד צריך האדם להתחזק עצמו בכל פעם יותר יותר בתשובה ,וכל מה שזיכהו
הבורא שיבין גדלות רוממות אלקינו הוא מבין יותר גודל הפגם שלו לפני מי חטא ולפני מי צריך ליטהר עצמו בתשובה .לכן צריך האדם מאד לעשות בכל
פעם יותר תשובה .וזהו פי׳ הגמרא אמר ר' עקיבא אשריכם ישראל פי' חזקו עצמיכם ישראל בתשובה ,ותיבת אשריכם הוא מלשון 'אשרו חמוץ' ,ור"ל
התחזקו עצמיכם מאד בתשובה ואל תאמרו שיצאתם ידי חובת התשובה ,רק תתבוננו עצמכם לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אחכם -אז תראו ואז
תשכילו אשר תעשו ,ותבינו שהתשובה שעשיתם עד עכשיו אינו כפי הפגם אפי' כטפה מן הים כי מי יכול לפייס למלך גדול ונורא ממ"ה הקב"ה .וה׳ יורינו
ויפתח לנו שערי תשובה שנשוב אליו באמת אמן.
ה
נפיש"א נהורא
נצבים וילך
ביאור המליצה ‘למען חייך’ – קביעת גדול ונורא שכל שרפי מעלה וגדודי מלאכים
יראת שמים כעיקר החיים מזדעזעים מאימת מלכותו ,ומתוך חרדת הקודש
הזו יתחזק ויוסיף טהרה על טהרתו ,וישמח
אמר מרן מהר"י מבעלזא זצ"ל לבאר את סופו שבשפלותו עושה נחת רוח ליוצרו.
של מקרא זוְ ‘ :ל ַא ֲה ָּבה את ה' ֱאל ֶֹּק ָּיך ְב ָּכל ְל ָּב ְב ָּך
ו ְב ָּכל ְנַפ ְש ָּך ְל ַמ ַען ַח ֶּי ָּיך’ (דברים ל ,ו).
‘ומל ה' אלקיך את לבבך ואת לבב זרעך’
ויש להבין ,הלא קיימא לן (ברכות לג‘ ):הכל בידי – הסרת הערלה מן הבנים
שמים חוץ מיראת שמים’ ,ואם כן איך שייך לומר
‘ומל ה' אלקיך את לבבך ...לאהבה את ה'‘ ,והרי כמו כן ,יש לנו לדעת -עכשיו בימי הרחמים של
דבר זה תלוי בבחירתו של אדם ולא בידי שמים? סוף חודש אלול ,המרומז בפסוק‘ :ו ָּמל ה' ֱאל ֶֹּק ָּיך
ֶּא'ת ְל' ָּב ְב ָּך וְ ' ֶּאת ְל' ַבב זַ ְר ֶּע ָּך’ (דברים ל ,ו -ראשי
אלא י"ל דכשאדם קובע בעצמו שאין לו שום
תיבות אלו"ל כנודע) -נקודה נחוצה מאוד.
חפץ בחיים הגשמיים הללו ,וכל חייו אין בה ערך
כלל אלא רק עם התורה הק' ויראת שמים ,אצלו הנה הפליגו להזהיר בספרים הק' (ראה דברי
הרי חיים כחיי הגויים המשוקעים בתאוות העוה"ז יחזקאל)ו שעוונותיו וחטאיו של האדם פוגמים
– אינם נחשבים כחיים כלל. וממשיכים חס ושלום מסך מבדיל וערלה על לב
בניו וצאצאיו ,ועי"כ קשה להם להבין את התורה
נמצא ,שכאשר נגזר עליו בראש השנה בספרן של
הק' ונתקלים באבני נגף בעבודת השם .ונמצא
צדיקים ,ומאחר שבשמים חפצים להעניק לו
שהאב בעוונותיו מניח מכשול לפני זרעו.
‘חיים’ ,והרי אצלו אין חיים בלא יראת שמים – על
כרחך מוכרחים ליתן לו מן השמים יראת שמים לפיכך ,כשמגיע חודש אלול והאדם שב בתשובה
ותורה כדי שיתקיימו בו ה'חיים'! שלמה על חטאיו ,הוא מסיר את הערלה מעל
לבבו ,וממילא מסתלקת הערלה גם מעל לבבות
ובזה מבאר מ"ש בתפילה ‘זכרנו לחיים מלך חפץ
צאצאיו ,ויוכלו ללמוד תורה ולעבוד את ה' מתוך
בחיים’ וכו' 'למענך אלקים חיים' רק על חיים כזה
הרחבת הדעת ובלי שום מונע ומפריע.
ו וז"ל בפ' נצבים :ומל ה"א את לבבך ואת לבב זרעך .קשה להבין למה כתב לבב זרעך ,כי התורה דברה עם כל אחד ואחד ,ואיך שייך לומר את לבב זרעך.
אך דהנה החטאים של האדם הם מביאין פגם גם אל זרעו ,ע"כ אמה"כ ומל ה' את לבבך ,שתשוב בתשובה וע"י שתשוב בתשובה שלמה תסיר הפגם מזרעך
ג"כ ,שבא ע"י חטאים שלך .וזה ואת לבב זרעך שע"י לבבו יתוקן לבב זרעו .ונרמז בר"ת א'ת ל'בבך ו'את ל'בב זרעך אלו"ל ,שבחדש אלול העת מוכשר לזה.
ע"כ.
ו
נפיש"א נהורא
נצבים וילך
ואל יקל אדם בעצמו לומר‘ :מה כוחי ומה תפילתי מתפללים – שבלעדי התורה ויראת שמים – אין
לעורר רעש בשמים?’ ,כי כך שנינו בברייתא הגשמיים.
ִ חפץ וטעם בחיינו
(קידושין מ' :):לעולם יראה אדם עצמו כאילו
וזהו שאומר הכתוב ‘למען חייך’ – מאחר שזהו
חציו זכאי וחציו חייב ,וכל העולם כולו חציו זכאי
כל מהות חייך וחיי בניך ,ממילא הקדוש ברוך
וחציו חייב ,עשה מצווה אחת – אשריו ,שהכריע
הוא חונן אותך ביראה ואהבה ,ומל את לבבך ולב
את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות'.
זרעךז.
נמצא שבהתעוררות אחת ,בבכי ודמעה אחת,
הרי לן ,שאף על פי שיש לאדם לבקש על צרכים
ובתפילה מעומקא דליבא -אף של יחיד ,יכול
רבים ,מכל מקום אם ירכז תפילתו ויבקש על
הוא להטות את המאזניים ,להכריע את הכלל
יראת שמים ,כבר כלול בזה הכל .שכן כתיב
כולו לחיים טובים ולשלום ,ולהביא הגאולה
(תהילים קכח ,א)ַ ‘ :א ְש ֵרי ָּכל יְ ֵרא ה' ַהה ֵֹל ְך
השלימה.
ִב ְד ָּר ָּכיו’ ,ומצינו שם כל הברכות ,טוב הלב
והשפעות טובות.
‘בנים אתם לה'‘ – ההכרה במעלת הנשמה
פותחת רחמי אב יקרת רגעי שלהי השנה וכוחו של יחיד
להכריע את העולם
ושרש החיזוק לעבודה נשגבה זו ,הוא זכירת
מעלתנו וחשיבותנו לפני הבורא יתברך ,כמה
חובה קדושה מוטלת עלינו בימים אלו ,לדעת
שנאמרָּ ‘ :בנִ ים ַא ֶּתם ַלה' ֱאל ֵֹק ֶּיכם’ (דברים יד ,א).
ולהשכיל כי כל רגע מימי ראש השנה ,יקר ונעלה
אמרו צדיקי אמת ,שענין ‘גלות הדעת’ הגרוע הוא למאוד ,וטמירים בו סודות נשגבים ועולמות
והעמוק ביותר היא :כאשר שוכח האדם כי בן עליונים .בפרט ביום האחרון של השנה ,שבידו
מלך הוא ,ומדמה בנפשו כי חולף הוא כצל ,וגופו לתקן אז כל ימי השנה שעברהח ,וניתן להעלות את
אינו אלא בשר ודם ככל הגוים. כל הימים כולם במחשבה ובתשובה מעלייתא.
ז כן מביא בערוגת הבושם וזלש"ק :שמעתי בשם אמ”ו הה”ק מהר׳׳י מבעלזא זי”ע לבאר האי למען חייך דלכאורה איך נאמר ומל ה”א וגו׳ הא קימ”ל הכל
בידי שמים חוץ מיר”ש .אבל באמת באם האדם כשר מסתכל במעשיו וחושב חשבון הנפש איך כלה בהבל ימיו ואיך הרבה מעשה תעתועים אינו מוצא
כלל קורת רוח בחייו .ולכוונה זו אנו מתפללין זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וכתבנו בספר החיים למענך אלקים חיים למענך דייקא דבאופן אחר אין אנו
מבקשים כלל להכתב בספר החיים אלא שיהי׳ בחיותינו חיים למענך ,וכן הוא אומר כי הם חיינו ואורך ימינו .נמצא דשפיר השי׳׳ת מקיים ומל ה”א כיון
שהשי”ת פוקד כל יצורי עולמים להזכירם לחיים ואצלו אין החיים נקראים חיים כלל אם אינו יכול לעבוד בהם עבודת הקודש א”כ גם זה בכלל מה שהשי”ת
יהיב חיים .וה”ד ומל ה”א את לבבך וגו׳ שמא תאמר הלא הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים וע”ז אמר למען חייך ודפח”ח.
ח הובא בליקוטי הרי"ם ושם הובא שאמר כן לחסיד אחד בעת רדת היום בער"ה ,בתוספת דברים ש 'מקצת היום ככולו' (פסחים ד ).וא"כ 'ברגע' אחרון של
השנה אפשר לתקן את כל השנה – ע "י תשובה אמיתית מעומק הלב.
ז
נפיש"א נהורא
נצבים וילך
חלילה לנו מלטעות בזה! גופו של יהודי אינו אלא לבוש חיצוני ,אך מהותו הפנימית היא הנשמה הטהורה,
שהיא חלק אלוק ממעל ממש ,חתומה באותיות התורה הקדושה וקשורה בקדושת השבת ובשמותיו של
מלך מלכי המלכים.
אמנם זקוק האדם למעט גשמיות בעולם הזה ,כי אין זה אלא כדי לקיים בה את רצון קונו; והעיקר הוא מה
שהאדם מסגל ועמו נושא כשהוא נפטר מן העולם אל בית עולמו – תורה ,תפילה ומעשים טובים.
וכאשר אנו מתחזקים בידיעה זו ,ואין אנו שוכחים חס ושלום את אהבתו של מקום ,אלא מתנהגים בגדלות
של בני מלכים – כביכול גם הקדוש ברוך הוא אינו שוכח את בניו ,ומעורר עלינו רחמים פשוטים של אב,
כמה דאת אמר (תהילים קג ,יג)ְ ‘ :כ ַר ֵחם ָּאב ַעל ָּבנִ ים ֵכן ְת ַר ֵחם ה' ָּע ֵלינו’.
ובזכות הכרה זו ,נהיה מובטחים וסמוכים כי ישפיע עלינו הבורא שפע ברכות ,טובות ונחמות ,ויקבל
תפילותינו ברצון ,ועוד טרם תחל השנה החדשה יתחילו ברכותיה לזרום ללא מצרים ,ונזכה לחזות עין בעין
בביאת גואל צדק ובגאולה השלמה והאמיתית במהרה בימינו אמן.
ח
