gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נהורא נפישא · Nehora Nefisha — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: נהורא נפישא · Nehora Nefisha

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

נהורא נפישא · Nehora Nefisha — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫נפיש"א‬ ‫נהורא‬ ‫נצבים וילך‬ ‫ב"ה‬ ‫א‬ ‫נפיש"א‬ ‫נהורא‬ ‫נצבים וילך‬ ‫וועד להוצאת תורת מורינו‬ ‫הגאב"ד שליט"א‬ ‫שע"י קהל חרדים בוענאס איירעס ארגענטינא יצ"ו‬ ‫נתנדב לזכות ולעילוי נשמת הרה"ק מרן משה‬ ‫לתרומות ולהנצחות‬ ‫אריה בן ר' ישראל זצוקללה"ה‬ ‫אפשר לפנות להוועד‬ ‫גאב"ד ירושלים תובב"א‬ ‫טעל‪718-757-4024 :‬‬ ‫עורך הקונטרס בעז"ה‪ :‬הרב י‪ .‬וו‪.‬‬ ‫ב‬ ‫נפיש"א‬ ‫נהורא‬ ‫נצבים וילך‬ ‫כוח התפילה להפקיע ‘חלאים נאמנים’‬ ‫עמידה בתפילה וכוחה לבטל גזירות‬ ‫משליחותם‬ ‫ַ'א ֶּתם נִ ָּצ ִבים ַהיוֹם כול ֶּכם ִל ְפנֵי ה' ֱאל ֵֹק ֶּיכם’ (דברים‬ ‫ב'ברך משה' מביא דבר נחמד שאמר הרה"ק‬ ‫כט‪ ,‬ט)‪.‬‬ ‫מהר"י מבעלזא זי"ע‪ :‬ידוע מה שאמרו חז"ל‬ ‫אמרו חז"ל בגמרא (מגילה לא‪ ):‬בטעם שתיקנו‬ ‫(עבודה זרה נה‪ ).‬על המקרא שכתוב בתוכחה‬ ‫שיהיו קוראין קללות שבמשנה תורה קודם ראש‬ ‫'וְ ִה ְפ ָּלא יְ הֹוָּ ה ֶּאת ַמכ ְֹת ָּך וכו' 'וָּ ֳח ָּליִ ם ָּר ִעים וְ ֱנֶּא ָּמנִ ים'‬ ‫השנה‪ ,‬כדי ש'תכלה שנה וקללותיה'‪ ,‬ו'תחל שנה‬ ‫(דברים כח‪ ,‬נט) אמאי קוראם 'נאמנים'‪' ,‬א''ר יוחנן‬ ‫וברכותיה'‪.‬‬ ‫מאי דכתיב 'וחלים רעים ונאמנים' רעים‬ ‫בשליחותן‪ ,‬ונאמנים בשבועתן'‪ .‬שמשביעים את‬ ‫וכאן מקום איתנו לעמוד ולהעמיק‪ :‬למה דווקא‬ ‫החולי בשעה שמשלחים אותם על האדם‪ ,‬שלא‬ ‫פרשת ַ'א ֶּתם נִ ָּצ ִבים' דייקא‪ ,‬מפסקת בין התוכחה‬ ‫יבואו אלא בזמן פלוני‪ ,‬ולא יתרפא האדם אלא‬ ‫שבפרשת כי תבוא‪ ,‬לבין תחילת השנה הבא עלינו‬ ‫ביום פלוני ובשעה פלונית‪ ,‬שהכול חתום וגזור‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫בשבועה קבועה מראש‪ .‬וגם על ידי איזה סם‬ ‫אך יש לומר בביאור הענין‪ ,‬כי תיבת ‘נִ ָּצ ִבים’ מוסב‬ ‫יתרפא‪ ,‬ומי יהיה הרופא שיצליח ברפואתו‪.‬‬ ‫על ענין עבודת התפילה‪ .‬שהרי 'נצבים' הוא‬ ‫ולכאורה יש להקשות‪ :‬אם נאמנים הם בשליחותם‬ ‫מלשון עמידה‪ ,‬ואיתא בגמרא (ברכות ו'‪‘ ):‬אין‬ ‫וכבר נקבעו ימי החולי ורפואתו בשבועה‪ ,‬מה‬ ‫עמידה אלא תפילה‪ ,‬שנאמר וַ ַי ֲעמֹד ִפינְ ָּחס וַ יְ ַפ ֵלל’‬ ‫יועיל לאדם לזעוק ולהתפלל אל ה' להסיר‬ ‫(תהילים קו‪ ,‬ל)‪ .‬וכן מצינו בדברי רבותינו הק'‪,‬‬ ‫מחלתו‪ ,‬והלא נשבעו החלאים לבלתי סור עד‬ ‫לפרש בכוונת הפסוק 'אתם נצבים' ‪ -‬עמידה‬ ‫מלאת ימיהם?‬ ‫לתפלהא‪.‬‬ ‫אלא הרי אומרים בדברי השבח בנוסח ‘נשמת כל‬ ‫וזהו שנאמר ‘אתם נצבים היום’ – שבימים אלו‪,‬‬ ‫חי’‪‘ :‬ו ֵמ ֳח ָּליִ ם ָּר ִעים וְ נֶּ ֱא ָּמנִים ִד ִל ָּיתנו’‪ .‬ופירוש‬ ‫ערב ימי הדין המשמשים ובאים‪ ,‬כל איש ישראל‬ ‫הדברים‪ ,‬על ידי כוח התפילה‪ ,‬הקדוש ברוך הוא‬ ‫עומד כעבד לפני אדוניו ושופך שיח ותפלה ‪-‬‬ ‫‘דולה’ ומפקיע את האדם מכלל הגזירה‬ ‫‘לפני ה' אלקיכם’‪.‬‬ ‫והשבועה של ‘נאמנים בשליחותם’‪ .‬תפילתם של‬ ‫א ראה שפת אמת (תרל"ד)‪ :‬א"נ היום כו' פי' בכל יום כמ"ש יהי' בעיניך כחדשים כמ"ש היום אם בקולו תשמעון‪ .‬וע"י ההתחדשות יכול כל איש ישראל‬ ‫ליישר עצמו להיות עומד לפני הש"י‪ .‬וחז"ל פי' עמידה זו תפלה שהיא נגד ח"י חוליות שיוכל האדם להעמיד עצמו לפניו ית'‪...‬‬ ‫ג‬ ‫נפיש"א‬ ‫נהורא‬ ‫נצבים וילך‬ ‫להפסיק מהקללות פרשת 'אתם נצבים'‪ ,‬שזה היא‬ ‫ישראל יש בכוחה לבטל את השבועה מעיקרה‬ ‫המרפא והתרופה ‪ -‬ה'עמידה' בתפלה ותחנונים‪,‬‬ ‫ולהעביר את רוע הגזירה קודם זמנה‪.‬‬ ‫ועי"ז לזכות לברכות השנה הבאה‪.‬‬ ‫וכמו שמצינו בגלות מצרים‪ ,‬שאף על פי שנגזרה‬ ‫גזירת ארבע מאות שנה‪ ,‬מכל מקום על ידי שזעקו‬ ‫סוף השנה – בחינת ‘סיום מסכתא’‬ ‫ובכו בני ישראל אל ה' ‘וַ ַת ַעל ַשוְ ָּעתם ֶּאל ָּה ֱאל ִֹקים’‬ ‫והתעוררות המצוות‬ ‫(שמות ב‪ ,‬כג)‪ ,‬הובטלה הגזירה ויצאו קודם הזמן‪,‬‬ ‫וכמו כן הוא בענין המחלות והצרות רח"ל‪ ,‬שעל‬ ‫ובספר הק' ‘תפארת שלמה'ג כתב‪ :‬שחתימת‬ ‫ידי כוח התפילה באמת‪ ,‬כולם מסתלקים מן‬ ‫השנה דומה במהותה לסיום מסכתא‪ .‬וכמו‬ ‫האדם‪.‬‬ ‫דאמרי בגמרא (שבת קיט‪‘ ).‬עבידנא יומא טבא‬ ‫וזהו המשך הדברים בתפלת 'נשמת'‪ ,‬שאומרים‬ ‫לרבנן דשלים מסכתא’‪ ,‬ועושים סעודה ושמחה‬ ‫'מלפנים ממצרים גאלתנו' ‪-‬על ידי כח התפלה‪,‬‬ ‫גדולה בגמרה של תורה‪ .‬וביאור והענין הוא‪,‬‬ ‫כנ"ל‪ ,‬וכן על דרך זה ֵ'מ ֳח ָּליִ ם ָּר ִעים וְ נֶּ ֱא ָּמנִ ים‬ ‫שבשעה שאדם מסיים את המסכתא‪ ,‬זכותם של‬ ‫ִד ִל ָּיתנו'‪ ,‬על ידי כח התפלה‪.‬‬ ‫כל התנאים והאמוראים שנזכרו ונלמדו באותה‬ ‫מסכתא חוזר וניעור‪ ,‬והם נעשים מליצי יושר‬ ‫ואמר הרה"ק מהרי"ד מבעלזא זי"ע שכאשר‬ ‫ומגינים על הלומדים ועל כל המשתתפים בשמחת‬ ‫אמר אביו הק' זה התורה‪ ,‬כמה חולאים נתרפאו‬ ‫התורה‪.‬‬ ‫בכח זה‪ ,‬שע"י תפלה יכולים גם החולים הקשים‬ ‫ביותר רח"ל ‪ -‬להרפא‪.‬‬ ‫וכן הדבר בשלהי ימי השנה‪ .‬כאשר קרבה השנה‬ ‫לקיצה‪ ,‬נעשה בשמי מרומים בחינת ‘סיום’ על כל‬ ‫ומבאר רביה"ק בעל 'ברך משה' זי"ע שזהו‬ ‫המצוות‪ ,‬התפילות‪ ,‬התורה והמעשים הטובים‬ ‫שמרומז בפיוט לערב ראש השנה‪ָּ ‘ :‬אחוֹת ָּלנו‬ ‫שעשו בני ישראל במשך ימות השנה כולה‪ .‬כל‬ ‫ְק ַט ָּנה ְת ִפלו ֶֹּת ָּיה עורכה‪ ...‬תכלה שנה וקללותיה‪,‬‬ ‫אותן מצוות קמות ומתעוררות כאחת‪ ,‬וזכותן בוקע‬ ‫תחל שנה וברכותיה'ב היינו שעל ידי ריבוי‬ ‫רקיעים לעורר רחמי שמים מרובים ולהשפיע‬ ‫התפילות נמתקים הדינים‪ָּ ,‬וכלים ונבטלים כל‬ ‫הקללות‪ ,‬וזוכים לשפע ברכות‪ .‬ולכן תיקנו רז"ל‬ ‫ב מיוסד ע"פ שיר השירים ח‪ ,‬ח‪ ,‬ובמדרש רבה שם‪.‬‬ ‫ג וזלש"ק של התפא"ש‪ :‬וזה הענין כד הוה מסיים מסכתא עבידנא יומא טבא לכולהו רבנן‪ .‬ר”ל בשעת הסיום הוה מעורר הכח וזכות של כל התנאי׳‬ ‫והאמוראים שנזכרו בזאת המסכתא לעורר מדתם וההשפעות טובות שהשפיעו בלימוד תורתם בעולם‪ .‬וזהו יומא טבא והבן‪ .‬וזה הענין הוא החודש אלול‬ ‫סיומא דשתא הם ימי הרחמים ורצון ונקראים תשובת השנה סיומא דשתא‪ .‬כי עתה עת לחננה לעורר כל השפעות טובות מכל המצות ומעש”ט שעשו בנ”י‬ ‫כל השנה‪ ,‬כמו ענין הסיום מסכתא שנתעורר אז כל הלימוד מכל המסכתא‪ ,‬כן בחודש הזה נתעורר הרחמים וכל ההשפעות מכל המצות ומעש”ט מכל‬ ‫השנה‪.‬‬ ‫ד‬ ‫נפיש"א‬ ‫נהורא‬ ‫נצבים וילך‬ ‫רבא’ ושיהיה ‘מלכותו בכל משלה’‪ ,‬ואשר 'ידע‬ ‫שפע ברכה‪ ,‬חיים ושלום על השנה החדשה‬ ‫כל פעול כי אתה פעלתו'‪ .‬כמובא בספה"קד‪ ,‬שכל‬ ‫הבעל"ט‪.‬‬ ‫תפלות יום א' דר"ה הוא על כבוד מלכותו ית'‬ ‫שמו‪ ,‬ורק ביום השני רשאי לבקש גם על צרכי‬ ‫מוצאי שביעית וכוונת התפילה בראש‬ ‫האדם הנצרכים לעבודת השם‪.‬‬ ‫השנה‬ ‫וכשנתבונן בגדולת השי"ת ורוממותו תאחזנו חיל‬ ‫ורעדה‪ – ,‬בראותו לפני מי הוא עומד לשוב‬ ‫והנה‪ ,‬בשנה זו [הדברים נאמרו בשנת מוצאי שביעית]‪ ,‬יש‬ ‫בתשובה ולהדבק אליו‪ ,‬לפני ממ"ה הקב"ה האין‬ ‫להתעורר ביתר שאת‪ ,‬שהרי איתא בזוהר הק'‬ ‫סוף‪' ,‬ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין'‪.‬‬ ‫שבמוצאי שביעית עתידים ישראל להיגאל‪.‬‬ ‫ובשמיטה‪ ,‬כל החובות נעשים שמוט‪ ,‬ועל כן‬ ‫אולם בד בבד מתעוררת בנפשו שמחה עצומה‪,‬‬ ‫נבקש מהבורא יתברך‪ ,‬שכשם שאנו משמטים‬ ‫על שזיכנו להיות חבל נחלתו‪ ,‬לדבוק בו‬ ‫חובותינו‪ ,‬כך ישמט הקדוש ברוך הוא את כל‬ ‫ובעבודתו‪.‬‬ ‫חובותינו ועוונותינו ויפטרנו מן הדין‪ ,‬ויחיש פדות‬ ‫כדברי בעל ‘מאור ושמש’ה (רמזי ר"ה) על מאמר‬ ‫נפשנו בגאולה שלמה‪ .‬כמו שאנו אומרים בסדר‬ ‫רבי עקיבא במשנה (יומא פה‪‘ :):‬אשריכם ישראל‪,‬‬ ‫הסליחות (לערב ראש השנה סליחה כ"ה)‪' :‬ואשר‬ ‫לפני מי אתם מטהרין ומי מטהר אתכם – אביכם‬ ‫יהיה לך את אחיך תשמט ידך'‪.‬‬ ‫שבשמים’‪ .‬וביאר שם‪ ,‬דמ"ש 'אשריכם' היא‬ ‫ועיקר עבודת ימי ר"ה‪ ,‬ובפרט ביום הראשון של‬ ‫מלשון התחזקות שנאמר‪ַ :‬א ְשרו ָּחמוֹץ (ישעיה א‪,‬‬ ‫ראש השנה‪ ,‬היא להמליך את המלך הקדוש‬ ‫יז)‪ ,‬שאין לאדם להסתפק בתשובה קלה‪ ,‬אלא‬ ‫עלינו ועל כל העולם כולו‪ ,‬שנתפלל אך ורק על‬ ‫יתבונן ‘לפני מי’ הוא עומד להיטהר – לפני מלך‬ ‫כבוד מלכותו יתברך‪ ,‬ש‘יתגדל ויתקדש שמיה‬ ‫ד ראה יסוד העבודה במכתבים סוף הספר בשם הקאברינער זצ"ל‪' :‬ב יום ראשון של ראש השנה אל יבקש האדם על שום צורך עצמו כלל‪ ...‬וביום השני‪,‬‬ ‫שהוא דינא רפיא‪ ,‬אז יכול לבקש גם על צרכי עצמו'‪.‬‬ ‫הוהא לך לשון קדשו‪ :‬אר"ע אשריכם כו'מי מטהר אתכם אביכם שבשמים שנא׳ וגו׳ וקשה מאי קמ"ל ר"ע בזה‪ ,‬וכי לפני מלאך או לא׳ מצבא השמים יטהרו‪,‬‬ ‫בודאי הן מטהרין עצמם לפני אביהם שבשמים‪ .‬ונראה בזה שבא ר"ע להשמיענו שלא יעלה על לב האדם השב על עוונותיו ועושה צדקה וגם סיגף עצמו‬ ‫בתעניתים ועוסק בתורה ותפלה שיצא ידי חובתו בתשובה חלילה וחלילה‪ ,‬כי אם יתבונן האדם רוממות אלהותו ית"ש ולפני מי חטא וגודל הפגם‪ ,‬בודאי‬ ‫יבין שכל הסיגופים והצדקות והזעקות שלו‬ ‫אינם אפילו כטיפה מן הים נגד מה שחטא לפני מי שאמר והיה העולם‪ ,‬ומאד מאד צריך האדם להתחזק עצמו בכל פעם יותר יותר בתשובה‪ ,‬וכל מה שזיכהו‬ ‫הבורא שיבין גדלות רוממות אלקינו הוא מבין יותר גודל הפגם שלו לפני מי חטא ולפני מי צריך ליטהר עצמו בתשובה‪ .‬לכן צריך האדם מאד לעשות בכל‬ ‫פעם יותר תשובה‪ .‬וזהו פי׳ הגמרא אמר ר' עקיבא אשריכם ישראל פי' חזקו עצמיכם ישראל בתשובה‪ ,‬ותיבת אשריכם הוא מלשון 'אשרו חמוץ'‪ ,‬ור"ל‬ ‫התחזקו עצמיכם מאד בתשובה ואל תאמרו שיצאתם ידי חובת התשובה‪ ,‬רק תתבוננו עצמכם לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אחכם ‪ -‬אז תראו ואז‬ ‫תשכילו אשר תעשו‪ ,‬ותבינו שהתשובה שעשיתם עד עכשיו אינו כפי הפגם אפי' כטפה מן הים כי מי יכול לפייס למלך גדול ונורא ממ"ה הקב"ה‪ .‬וה׳ יורינו‬ ‫ויפתח לנו שערי תשובה שנשוב אליו באמת אמן‪.‬‬ ‫ה‬ ‫נפיש"א‬ ‫נהורא‬ ‫נצבים וילך‬ ‫ביאור המליצה ‘למען חייך’ – קביעת‬ ‫גדול ונורא שכל שרפי מעלה וגדודי מלאכים‬ ‫יראת שמים כעיקר החיים‬ ‫מזדעזעים מאימת מלכותו‪ ,‬ומתוך חרדת הקודש‬ ‫הזו יתחזק ויוסיף טהרה על טהרתו‪ ,‬וישמח‬ ‫אמר מרן מהר"י מבעלזא זצ"ל לבאר את סופו‬ ‫שבשפלותו עושה נחת רוח ליוצרו‪.‬‬ ‫של מקרא זו‪ְ ‘ :‬ל ַא ֲה ָּבה את ה' ֱאל ֶֹּק ָּיך ְב ָּכל ְל ָּב ְב ָּך‬ ‫ו ְב ָּכל ְנַפ ְש ָּך ְל ַמ ַען ַח ֶּי ָּיך’ (דברים ל‪ ,‬ו)‪.‬‬ ‫‘ומל ה' אלקיך את לבבך ואת לבב זרעך’‬ ‫ויש להבין‪ ,‬הלא קיימא לן (ברכות לג‪‘ ):‬הכל בידי‬ ‫– הסרת הערלה מן הבנים‬ ‫שמים חוץ מיראת שמים’‪ ,‬ואם כן איך שייך לומר‬ ‫‘ומל ה' אלקיך את לבבך‪ ...‬לאהבה את ה'‘‪ ,‬והרי‬ ‫כמו כן‪ ,‬יש לנו לדעת ‪ -‬עכשיו בימי הרחמים של‬ ‫דבר זה תלוי בבחירתו של אדם ולא בידי שמים?‬ ‫סוף חודש אלול‪ ,‬המרומז בפסוק‪‘ :‬ו ָּמל ה' ֱאל ֶֹּק ָּיך‬ ‫ֶּא'ת ְל' ָּב ְב ָּך וְ ' ֶּאת ְל' ַבב זַ ְר ֶּע ָּך’ (דברים ל‪ ,‬ו ‪ -‬ראשי‬ ‫אלא י"ל דכשאדם קובע בעצמו שאין לו שום‬ ‫תיבות אלו"ל כנודע) ‪ -‬נקודה נחוצה מאוד‪.‬‬ ‫חפץ בחיים הגשמיים הללו‪ ,‬וכל חייו אין בה ערך‬ ‫כלל אלא רק עם התורה הק' ויראת שמים‪ ,‬אצלו‬ ‫הנה הפליגו להזהיר בספרים הק' (ראה דברי‬ ‫הרי חיים כחיי הגויים המשוקעים בתאוות העוה"ז‬ ‫יחזקאל)ו שעוונותיו וחטאיו של האדם פוגמים‬ ‫– אינם נחשבים כחיים כלל‪.‬‬ ‫וממשיכים חס ושלום מסך מבדיל וערלה על לב‬ ‫בניו וצאצאיו‪ ,‬ועי"כ קשה להם להבין את התורה‬ ‫נמצא‪ ,‬שכאשר נגזר עליו בראש השנה בספרן של‬ ‫הק' ונתקלים באבני נגף בעבודת השם‪ .‬ונמצא‬ ‫צדיקים‪ ,‬ומאחר שבשמים חפצים להעניק לו‬ ‫שהאב בעוונותיו מניח מכשול לפני זרעו‪.‬‬ ‫‘חיים’‪ ,‬והרי אצלו אין חיים בלא יראת שמים – על‬ ‫כרחך מוכרחים ליתן לו מן השמים יראת שמים‬ ‫לפיכך‪ ,‬כשמגיע חודש אלול והאדם שב בתשובה‬ ‫ותורה כדי שיתקיימו בו ה'חיים'!‬ ‫שלמה על חטאיו‪ ,‬הוא מסיר את הערלה מעל‬ ‫לבבו‪ ,‬וממילא מסתלקת הערלה גם מעל לבבות‬ ‫ובזה מבאר מ"ש בתפילה ‘זכרנו לחיים מלך חפץ‬ ‫צאצאיו‪ ,‬ויוכלו ללמוד תורה ולעבוד את ה' מתוך‬ ‫בחיים’ וכו' 'למענך אלקים חיים' רק על חיים כזה‬ ‫הרחבת הדעת ובלי שום מונע ומפריע‪.‬‬ ‫ו וז"ל בפ' נצבים‪ :‬ומל ה"א את לבבך ואת לבב זרעך‪ .‬קשה להבין למה כתב לבב זרעך‪ ,‬כי התורה דברה עם כל אחד ואחד‪ ,‬ואיך שייך לומר את לבב זרעך‪.‬‬ ‫אך דהנה החטאים של האדם הם מביאין פגם גם אל זרעו‪ ,‬ע"כ אמה"כ ומל ה' את לבבך‪ ,‬שתשוב בתשובה וע"י שתשוב בתשובה שלמה תסיר הפגם מזרעך‬ ‫ג"כ‪ ,‬שבא ע"י חטאים שלך‪ .‬וזה ואת לבב זרעך שע"י לבבו יתוקן לבב זרעו‪ .‬ונרמז בר"ת א'ת ל'בבך ו'את ל'בב זרעך אלו"ל‪ ,‬שבחדש אלול העת מוכשר לזה‪.‬‬ ‫ע"כ‪.‬‬ ‫ו‬ ‫נפיש"א‬ ‫נהורא‬ ‫נצבים וילך‬ ‫ואל יקל אדם בעצמו לומר‪‘ :‬מה כוחי ומה תפילתי‬ ‫מתפללים – שבלעדי התורה ויראת שמים – אין‬ ‫לעורר רעש בשמים?’‪ ,‬כי כך שנינו בברייתא‬ ‫הגשמיים‪.‬‬ ‫ִ‬ ‫חפץ וטעם בחיינו‬ ‫(קידושין מ‪' :):‬לעולם יראה אדם עצמו כאילו‬ ‫וזהו שאומר הכתוב ‘למען חייך’ – מאחר שזהו‬ ‫חציו זכאי וחציו חייב‪ ,‬וכל העולם כולו חציו זכאי‬ ‫כל מהות חייך וחיי בניך‪ ,‬ממילא הקדוש ברוך‬ ‫וחציו חייב‪ ,‬עשה מצווה אחת – אשריו‪ ,‬שהכריע‬ ‫הוא חונן אותך ביראה ואהבה‪ ,‬ומל את לבבך ולב‬ ‫את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות'‪.‬‬ ‫זרעךז‪.‬‬ ‫נמצא שבהתעוררות אחת‪ ,‬בבכי ודמעה אחת‪,‬‬ ‫הרי לן‪ ,‬שאף על פי שיש לאדם לבקש על צרכים‬ ‫ובתפילה מעומקא דליבא ‪ -‬אף של יחיד‪ ,‬יכול‬ ‫רבים‪ ,‬מכל מקום אם ירכז תפילתו ויבקש על‬ ‫הוא להטות את המאזניים‪ ,‬להכריע את הכלל‬ ‫יראת שמים‪ ,‬כבר כלול בזה הכל‪ .‬שכן כתיב‬ ‫כולו לחיים טובים ולשלום‪ ,‬ולהביא הגאולה‬ ‫(תהילים קכח‪ ,‬א)‪ַ ‘ :‬א ְש ֵרי ָּכל יְ ֵרא ה' ַהה ֵֹל ְך‬ ‫השלימה‪.‬‬ ‫ִב ְד ָּר ָּכיו’‪ ,‬ומצינו שם כל הברכות‪ ,‬טוב הלב‬ ‫והשפעות טובות‪.‬‬ ‫‘בנים אתם לה'‘ – ההכרה במעלת הנשמה‬ ‫פותחת רחמי אב‬ ‫יקרת רגעי שלהי השנה וכוחו של יחיד‬ ‫להכריע את העולם‬ ‫ושרש החיזוק לעבודה נשגבה זו‪ ,‬הוא זכירת‬ ‫מעלתנו וחשיבותנו לפני הבורא יתברך‪ ,‬כמה‬ ‫חובה קדושה מוטלת עלינו בימים אלו‪ ,‬לדעת‬ ‫שנאמר‪ָּ ‘ :‬בנִ ים ַא ֶּתם ַלה' ֱאל ֵֹק ֶּיכם’ (דברים יד‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫ולהשכיל כי כל רגע מימי ראש השנה‪ ,‬יקר ונעלה‬ ‫אמרו צדיקי אמת‪ ,‬שענין ‘גלות הדעת’ הגרוע‬ ‫הוא למאוד‪ ,‬וטמירים בו סודות נשגבים ועולמות‬ ‫והעמוק ביותר היא‪ :‬כאשר שוכח האדם כי בן‬ ‫עליונים‪ .‬בפרט ביום האחרון של השנה‪ ,‬שבידו‬ ‫מלך הוא‪ ,‬ומדמה בנפשו כי חולף הוא כצל‪ ,‬וגופו‬ ‫לתקן אז כל ימי השנה שעברהח‪ ,‬וניתן להעלות את‬ ‫אינו אלא בשר ודם ככל הגוים‪.‬‬ ‫כל הימים כולם במחשבה ובתשובה מעלייתא‪.‬‬ ‫ז כן מביא בערוגת הבושם וזלש"ק‪ :‬שמעתי בשם אמ”ו הה”ק מהר׳׳י מבעלזא זי”ע לבאר האי למען חייך דלכאורה איך נאמר ומל ה”א וגו׳ הא קימ”ל הכל‬ ‫בידי שמים חוץ מיר”ש‪ .‬אבל באמת באם האדם כשר מסתכל במעשיו וחושב חשבון הנפש איך כלה בהבל ימיו ואיך הרבה מעשה תעתועים אינו מוצא‬ ‫כלל קורת רוח בחייו‪ .‬ולכוונה זו אנו מתפללין זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וכתבנו בספר החיים למענך אלקים חיים למענך דייקא דבאופן אחר אין אנו‬ ‫מבקשים כלל להכתב בספר החיים אלא שיהי׳ בחיותינו חיים למענך‪ ,‬וכן הוא אומר כי הם חיינו ואורך ימינו‪ .‬נמצא דשפיר השי׳׳ת מקיים ומל ה”א כיון‬ ‫שהשי”ת פוקד כל יצורי עולמים להזכירם לחיים ואצלו אין החיים נקראים חיים כלל אם אינו יכול לעבוד בהם עבודת הקודש א”כ גם זה בכלל מה שהשי”ת‬ ‫יהיב חיים‪ .‬וה”ד ומל ה”א את לבבך וגו׳ שמא תאמר הלא הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים וע”ז אמר למען חייך ודפח”ח‪.‬‬ ‫ח הובא בליקוטי הרי"ם ושם הובא שאמר כן לחסיד אחד בעת רדת היום בער"ה‪ ,‬בתוספת דברים ש 'מקצת היום ככולו' (פסחים ד‪ ).‬וא"כ 'ברגע' אחרון של‬ ‫השנה אפשר לתקן את כל השנה – ע "י תשובה אמיתית מעומק הלב‪.‬‬ ‫ז‬ ‫נפיש"א‬ ‫נהורא‬ ‫נצבים וילך‬ ‫חלילה לנו מלטעות בזה! גופו של יהודי אינו אלא לבוש חיצוני‪ ,‬אך מהותו הפנימית היא הנשמה הטהורה‪,‬‬ ‫שהיא חלק אלוק ממעל ממש‪ ,‬חתומה באותיות התורה הקדושה וקשורה בקדושת השבת ובשמותיו של‬ ‫מלך מלכי המלכים‪.‬‬ ‫אמנם זקוק האדם למעט גשמיות בעולם הזה‪ ,‬כי אין זה אלא כדי לקיים בה את רצון קונו; והעיקר הוא מה‬ ‫שהאדם מסגל ועמו נושא כשהוא נפטר מן העולם אל בית עולמו – תורה‪ ,‬תפילה ומעשים טובים‪.‬‬ ‫וכאשר אנו מתחזקים בידיעה זו‪ ,‬ואין אנו שוכחים חס ושלום את אהבתו של מקום‪ ,‬אלא מתנהגים בגדלות‬ ‫של בני מלכים – כביכול גם הקדוש ברוך הוא אינו שוכח את בניו‪ ,‬ומעורר עלינו רחמים פשוטים של אב‪,‬‬ ‫כמה דאת אמר (תהילים קג‪ ,‬יג)‪ְ ‘ :‬כ ַר ֵחם ָּאב ַעל ָּבנִ ים ֵכן ְת ַר ֵחם ה' ָּע ֵלינו’‪.‬‬ ‫ובזכות הכרה זו‪ ,‬נהיה מובטחים וסמוכים כי ישפיע עלינו הבורא שפע ברכות‪ ,‬טובות ונחמות‪ ,‬ויקבל‬ ‫תפילותינו ברצון‪ ,‬ועוד טרם תחל השנה החדשה יתחילו ברכותיה לזרום ללא מצרים‪ ,‬ונזכה לחזות עין בעין‬ ‫בביאת גואל צדק ובגאולה השלמה והאמיתית במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫ח‬