למעלה מהזמן · Lemala Me'Hazman — כי תבוא (2026-08-24)

ב"ה פרשת כי תבוא
משיעורי רבי אליהו רוזמרין שליט״א
למעלה מהזמן | תשפ״ו
מאמר 'וְ הָ יָה כִּ י ]ל ֹא[ תָּ בוֹא'
ﬠַ ל הַ ְטּ ָרג ְֶדיָה שֶׁ ל הָ אָ דָ ם שֶׁ קָּ נָה ֲא ֻחזָּה בָּ אָ ֶרץ הַ מּ ְֻבטַ חַ ת ,אֲ בָ ל ִמ ְתﬠַ קֵּ שׁ לִ ְחיוֹת בַּ חֲדַ ר הַ מַּ ְד ֵרגוֹת.
הציד ,המשחק ,המלחמה ,ההמולה .לא מפני שהאדם באמת חפץ בשלל הציד; אילו
נתת לו את הארנבת במתנה ,לא היה חפץ בה .הוא חפץ במרדף עצמו ,מפני פסגה שאיננה כאב
שהמרדף מסיח אותו מן ההתבוננות במצבו — בקטנותו ,בסופיותו ,בריקנות
שתיפער אם רק ישקוט .הבריחה איננה אל התכלית; היא מן העמידה מול העצמי.
מי שקורא את התוכחה כרשימת אסונות מפספס את שיאה .הצרעת ,החרב,
הרעב ,הגלות — כולם חמורים ,ואף אחד מהם אינו נקודת השיא .השיא הוא
שימו לב לעומק :כשתשאל כל סוחר ,מדוע אתה יוצא לצוד דירות נדל"ן, משפט אחד שאין בו מכה כלל" :בַּ בֹּ קֶ ר תּ ֹאמַ ר ִמי יִ תֵּ ן ﬠֶ ֶרב וּבָ ﬠֶ ֶרב תּ ֹאמַ ר ִמי יִ תֵּ ן
יהלומים ,מניות ,משטחי טונה מנורבגיה ,ופלטות לשיניים מסקנדינביה ,הוא מיד בֹּ קֶ ר ".לא כתוב שתסבול — כתוב שלא תוכל להיות בזמן שאתה בו; שתמיד
יענה 'הלוואי וגם אני יכלתי לשבת על מי מנוחות בהיכל ה'' ....וכל הרואה יודע תימלט מן הרגע שאתה נמצא בו אל רגע אחר.
שגם זה הבל שיצא מלפני האדם .כיון שכל משטחי הטונה מנורבגיה אינם אלא
בריחה מתמדת מהצורך לראות את עצמו .יבואו אלף משטחי טונה ,וידברו עם
ולפניו פסוק שכשקוראים את השניים יחד נעשית הנקודה חדה" :וְ הָ יוּ חַ יֶּי
הסוחר ,ואל יצטרך הסוחר לדבר עם עצמו אפילו שעה אחת.
ְתּל ִֻאים לְ ִמ ֶנּגֶד וּפָ חַ ְדתָּ לַיְ לָה וְ יוֹמָ ם וְ ל ֹא תַ אֲ ִמין ְבּחַ יֶּי ".חייך יעמדו לך "מנגד"
— ִממּוּל ,כחפץ תלוי שאתה מתבונן בו מבחוץ .אתה חדל לחיות את חייך ומתחיל
תופעה זו תיאר רבינו הגדול רבי משה חיים לצאטאו" .אחת מתחבולות היצר לצפות בהם" .ולא תאמין בחייך" — לא תאמין שאתה הוא החי הזה .אדם שחייו
הרע וערמתו ",כתב במסילת ישרים" ,להכביד עבודתו בתמידות על לבות בני נעשו לו מחזה שהוא עומד מולו ,ולא בית שהוא שוכן בתוכו.
האדם ,עד שלא ישאר להם ריוח להתבונן ולהסתכל באיזה דרך הם הולכים".
והוסיף" :והרי זו מעין עצת פרעה הרשע שאמר תכבד העבודה על האנשים...
וכאן טעות שקוראים בה תמיד .כששומעים "והיו חייך תלֻאים לך מנגד",
שהיה משתדל להפריע לבם מכל התבוננות בכח התמדת העבודה הבלתי מפסקת".
מדמיינים מיד את הגרוע מכל — יהודים בשואה ,אדם תחת עינויים ,מצבי אסון
שים לב מה נטען כאן :אחד מכלי הנשק המרכזיים של היצר איננו תאווה ואיננו
וסכנת חיים .ובאמת שם הקללה גלויה לעין .אבל לא שם היא מתקיימת בטהרתה.
כפירה — אלא עומס .עבודה בלי הרף .מרוץ שאין בו רווח .לא כדי שתחטא ,אלא
עיקר הקללה — "חייך מנגד" ",לא תאמין בחייך" — מתקיים דווקא במי שגר
כדי שלא תעצור לראות היכן אתה .פרעה לא ביקש רק לשעבד גופים; הוא ביקש
בווילה של קילומטר ,עם אגם ברבורים בגינה וארבע מכוניות בחצר ,והוא עצמו
שלא יישאר לאיש רגע אחד לחשוב מי הוא ולאן הוא הולך .וזו ,אומר הרמח"ל,
איננו שם .הסובל תחת שוט יודע היטב שאלה חייו; הוא כואב אותם ,אבל הם שלו.
עצת היצר על כל אדם ואדם.
ואילו זה ,שהכל בידו — חייו תלויים לפניו כתמונה ,והוא מתבונן בהם מבחוץ.
הקללה הגלויה היא הרעה; הקללה הנסתרת ,זו שאין בה אפילו כאב שיעיד שאתה
ואל יחשוב הקורא שאנו עוסקים כאן בציורי אגדות .כאשר סחתי עם אברך עוד חי — עמוקה ממנה.
לפני שבוע ,הסיח לי לפי תומו" :מה אתה חושב ,למה אני הולך לעבודה? עבודה
שוחקת ומתישה — פשוט אין לי מה לעשות עם עצמי .וכשאני נוסע לאלפים
בשוויץ ,אני חוטף דיכאון — כי פתאום ,כשהכל נעצר ,אני מבין שאין לי כלום".
הבריחה אל אֶ תמול
הנה הרמח"ל בפה חי .הוא אינו בורח אל העבודה; הוא בורח מן השקט — מפני
שברגע שהמרוץ נעצר ,אין מי שיעמוד שם .ההרים היפים בעולם אינם מרפאים ולא זו בלבד שהאדם בורח ,אלא שאין לו מקום כלל שאליו הוא בורח" .מי יתן
אותו ,אלא חושפים אותו :שאין לו בית שאליו יחזור. ערב — ויהיה הערב של אֶ מש ...שהצרות מתחזקות תמיד וכל שעה מרובה
קללתה משלפניה ".פעמים שאדם רוצה לברוח למה שעתיד להיות ,גם זה
בריחה ,אבל עדיין בריחה עם תקווה .אבל זה האדם הנענש אינו מייחל לערב
דמויות הבריחה שיבוא ,אלא לערב שכבר עבר .וכן אמר רבא )סוטה מט ע"א(" :הי בוקר?
אילימא בוקר דלמחר — מי ידע מאי הוי? אלא דחליף" — הבוקר שאליו הוא
וכל זה אינו חדש כלל .התורה שרטטה את דמות הבורח בראשית ראשיתה, נכסף הוא הבוקר שחלף.
והנביאים אחריה .וחוס ושלום אין כוונתנו לדבר אל עמודי העולם ,אלא רק מה
שמלמדנו המקרא לדרך העבודה שלנו.
הקללה נועלת אם האדם בלופ של בריחה .הקללה איננה רק שאינו יכול להיות
בהווה .הקללה היא שאין לו אפילו לאן לברוח :העתיד נעול ,ההווה בלתי־נסבל,
אדם הראשון .מעשהו הראשון של האדם אחרי החטא איננו תירוץ ואיננו וידוי ונשאר רק געגוע אל רגע שאיננו עוד .חסר־בית מוחלט בתוך הזמן.
ירא כִּ י ﬠֵ ירֹ ם אָ נֹ כִ י וָאֵ חָ בֵ א ".והשאלה הראשונה שנשאלת
— אלא מחבוא" :ו ִָא ָ
בתורה מפי הבורא היא "אַ ֶיּכָּה" — לא מפני שאינו יודע היכן אדם ,אלא מפני
אבל חוסר־הבית הזה בזמן איננו אלא פניו החיצוניים של חוסר־בית עמוק ממנו.
שזו השאלה שתישאל מעתה לכל בורח :איפה אתה? בקריאה חסידית אפשר
שכן מדוע אין אדם יכול להיות ברגע שהוא בו? מפני שהרגע הוא המקום היחיד
לשמוע את ה"איכה" הזה מהדהד בכל דור ובכל נפש — לא היכן אתה במרחב,
שבו יצטרך לפגוש את עצמו .וזה — לא הרגע — מה שהוא בורח ממנו .האדם
אלא היכן אתה בחייך.
של התוכחה איננו בורח מן הזמן; הוא בורח מעצמו ,והזמן הוא רק הזירה.
קין .נגזר עליו "נָע ָונָד ִתּ ְהיֶה בָ אָ ֶרץ ",ו"יֵּצֵ א קַ יִ ן ִמלִּ פְ נֵי ה' ַויֵּשֶׁ ב ְבּאֶ ֶרץ נוֹד"
— כאילו התיישב בארץ שכל שמה הוא חוסר־מנוחה; מצא לו מקום ששמו
הבורח מעצמו
נדודים .ומיד" :וַיְ ִהי בֹּ נֶה ִﬠיר ".הנע־ונד ,שאינו יכול לשבת עם עצמו ,בונה לו
תחליף־בית מבחוץ — עיר של אבן ,שלעולם לא ינוח בה .זהו הבורח בספר זהו הגרעין ,ועליו נעמוד .יש אדם שכל תנועתו בעולם היא תנועת בריחה —
בראשית :בורח מן השקט ובונה לו עולם של רעש. לא אל משהו ,אלא מן עצמו .הוא ממלא את יומו ,את אוזניו ,את עיניו ,ברעש
בלתי־פוסק ,לא מפני שהוא רוצה בדברים האלה ,אלא מפני שבשקט — לרגע
אחד של שקט — יעמוד מולו האדם שהוא ,ואת זה אינו יכול לשאת.
יונהַ " .ויָּקָ ם יוֹנָה לִ ְב ֹרחַ ִ ...מלִּ פְ נֵי ה' ".והבריחה כולה ירידה :יורד יפו ,יורד אל
הספינה" ,י ַָרד אֶ ל י ְַרכְּ תֵ י הַ ְסּ ִפינָה וַיִּ ְשׁכַּב ַויּ ֵָרדַ ם ".הבריחה מן העצמי סופה שינה
— קהוּת ,טשטוש ,כיבוי .ובא רב החובל ומעיר אותו בשאלה שהיא כל העניין: את התופעה הזאת ניסח בחדות אחד מחכמי קדם .ואמר :כל אומללותו של
האדם ,אמר ,נובעת מדבר אחד :מאי־יכולתו לשבת בשקט לבדו בחדר .משם —
1עמוד | : lemala2626@gmail.comלהערות ולקבלת המדריך לשולחן שבת — נא לשלוח מייל
העבודה" שהושלמה :לא פרעה חיצוני המעמיס ,אלא נפש שהעמיסה על עצמה "מַ ה לְּ נִ ְרדָּ ם?" ואחר כך תובעים ממנו לומר מי הוא — "מֵ אַ יִ ן תָּ בוֹא ...וְ אֵ י
בריחה כה תמידית עד שלא נותר בה אף סדק שבו תפגוש את עצמה .וזו הקללה ִמזֶּה ﬠַ ם אָ תָּ ה" — והבורח ,לראשונה ,נאלץ לנקוב בשמו" :ﬠִ ְב ִרי אָ נֹ כִ י ".רק
העמוקה של כל התוכחה — לא הכאב ,אלא אי־ההימצאות; לא הסבל ,אלא כשנעצרה הבריחה ,שב אליו ה"אנכי".
שלעולם לא תהיה בבית.
ושימו לב למחיר שאינו נאמר במפורש :הבורח מעצמו בורח מכל מי שהיה
לעמוד ,ולא לברוח פוגש אותו .בני ביתו יושבים מולו אל השולחן — ומולם אדם שאיננו שם" .חייך
תלֻאים לך מנגד" אינו נאמר רק על החיים; מנגד לו עומדים גם אשתו ,ילדיו ,כל
ואולי לכך נועד תשליך .פעם אחת בשנה יש מצווה לעמוד מול המים — שיראה מי שביקש להיות ִאתו והוא איננו .הבריחה מן העצמי היא נטישה של האנשים
אדם את בבואתו משתקפת בהם ,ולא יברח .פעם בשנה הוא נקרא לעשות בדיוק שבחדר.
את מה שנמנע ממנו כל השנה :לעמוד מול המראה .ואם רק יתבונן רגע במים,
אולי יבחין שהדגים שבתוכם מביטים בו — ומעט צוחקים :הם ,שעיניהם פקוחות הגביר בסוכתו
תמיד ואינם עוצמים אותן לעולם ,רואים מכבר את מה שהוא בורח כל ימיו
מלראות. והנה דיוקן אחד ,מחיינו ממש.
ואולי ,לפיכך קוראים את מעשה יונה דווקא במנחת יום הכיפורים .ברגע הגבוה הגביר יושב בסוכתו בחול המועד ,ויש לו הכל -כפי שרגילים אנשים לומר.
בשנה ,לפני שהאדם נכנס אל נעילה ,פותחים לפניו את סיפורו של הבורח הגדול ממש הכל .ילדים ,נחת ,שולחן מלא .שני שולחנות ,אולי שלושה או ארבעה .הוא
— כמי שאומר לו :כל צרותיך מקורם בזה שאתה כל העת בורח .עסוק בלברוח, אומר פְּ שֶׁ עטְ ל חריף בשם החתם סופר ,והמסובים מהנהנים בראשם .על השולחן
ולא בלעמוד מול עצמך ולראות מה מבקשים ממך .ומיד אחר יונה — נעילה: אתרוג של אלף וחמש מאות דולר; הוא לבוש קיטל "של הרבי מברדיטשוב"
הדקה העוצמתית ביותר של השנה ,שבה עומד האדם ערום מכל עיתון ,ומכל ועטרה מכסף נוצץ עליו; הוא יודע שלושים וארבע אחוז מהש"ס ,ומחזיק שישה
טלפון ,מכל "עבודה" — מול עצמו ומול קונו ,כביום היוולדו .זהו ההיפוך הגמור כוללים וחצי .יש לו ,פשוטו כמשמעו ,רב כל.
ירא כִּ י ﬠֵ ירֹם אָ נֹ כִ י וָאֵ חָ בֵ א ",אלא לעמוד ערום —
של אדם הראשון :לא עוד "ו ִָא ָ
ולא להיחבא .כל היום הקדוש הזה אינו אלא מכונה אחת גדולה שנועדה לעצור, ובאמצע הסעודה הוא קם ,נשמט אל בית הכבוד ,ומוציא את הטלפון :מה קורה
סוף־סוף ,את הבריחה. במניות ,מה קורה בעולם .הוא אינו יכול לשבת — לא בסוכתו ,לא אל שולחנו,
לא עם ילדיו — לאורך סעודה אחת .משהו דוחף אותו החוצה ,אל הטלפון .אל
התשובה :לבוא הביתה העיתון .למקום שאיננו כאן .זהו "מי יתן ערב" בשטריימל; זוהי "תכבד העבודה"
עטל מפולפל ברש"י; זהו קין הבונה עיר ויונה היורד לישון — בשיא הדרו.
פְּ שֶׁ ְ
ומכאן גם פֵּשר המילה תשובה .אין היא ,בשורשה ,חרטה בלבד; היא שיבה —
לחזור .לחזור אל הרגע ,אל החיים ,אל האנשים ,אל העצמי .להיות ,סוף־סוף ,מי האריוע לא תם ,אחרי זמן מה ,הוא 'מגיח' מבית הכבוד ,ומיד מתחיל לזרוק
שיכול לענות ל"איכה" — הנני ,כאן. הערות .לבנו" :לא הצלחת לבוא לשחרית בזמן?" לחתנו" :חבל ,הייתי בטוח
שתהיה מן הנבחנים במעמד של מוצאי שבת הקרוב ".ואחר כך התור של אשתו:
והנה הדבר חתום בשם הפרשה עצמה" .כי תבוא" — לשון ביאה ,לשון כניסה. "הדגים של שבוע שעבר היו טעימים יותר ".הכל ,כמובן ,מתוך נימוס .שהרי הוא
וכל פתיחתה מרוצפת לשונות של בוא והגעה" :כִּ י תָ בוֹא אֶ ל הָ אָ ֶרץ" ",וּבָ אתָ אֶ ל 'מכבד את אשתו' .זהו איש התוכחה ,מי שאינו יכול לשבת עם משפחתו באמת
אתיִ " ",הגַּﬠְ ִתּי אֶ ל הָ אָ ֶרץ ".הפרשה כולה מבקשת מן האדם הַ כֹּ הֵ ןִ " ",הנֵּה הֵ בֵ ִ — ויאן ביכולתו לגעת בהם אלא בדרכו של הבורח :אין כאן אהבה ,אין כאן
דבר אחד :בוא .הגע .היכנס .לא לברוח החוצה אל רגע אחר — אלא לבוא פנימה: הקשבה ,אין כאן הורה ממשי שניתן לדבר איתו ,אלא מנהל מפעל שעושה
אל הארץ ,אל המקום ,אל החיים ,אל עצמך" .כי תבוא" הוא ההיפך הגמור של מלאכתו באמונה .כל "הערה קטנה" היא עוד דרך לא־להיות־שם; הוא מחזיק את
"מי יתן ערב" :זה בורח תמיד החוצה ,וזה נקרא לבוא פנימה .שם הפרשה הוא־ בני ביתו "מנגד ",מודד ומעריך ,מפני שלהיות אתם ממש פירושו להיות — וזה
הוא התרופה לקללתה. בדיוק מה שאין הוא יכול.
וכך עומד מביא הביכורים :הוא בא )"ובאת"( ,הוא הגיע )"הגעתי אל הארץ"(, ומהו הדבר שאדם כזה מפחד ממנו יותר מכל? המראָ ה .הוא אינו מעז להביט
והוא ניצב עם הפרי בידו ואומר " ִהנֵּה" ",הַ יּוֹם" — אדם שהוא כולו כאן .ורש"י בעצמו .יכול הוא לנאום ,לפסוק ,להעיר ,להחזיק כוללים ולחלק צדקות נשגבות
על "הַ יּוֹם הַ זֶּה נִ ְהיֵיתָ לְ ﬠָם" אומר" :בכל יום יהיו בעיניך כאילו היום באת עמו — ובלבד שלא יעמוד רגע אחד מול הזכוכית ויפגוש את מי שמאחורי הכל .את
בברית ".הברית איננה זיכרון שבורחים אליו לאחור ולא הבטחה שבורחים אליה הענים האמיתי שבאמת צריך אותו .וזהו ,פשוטו כמשמעו" ,חייך תלֻאים לך
קדימה — היא ביאה ,כאן ,עכשיו. מנגד"" :מנגד" הוא ִממּוּל ,כבבואה .חייך עומדים ומביטים בך — ואתה מסובב
את הפנים.
אמר רבינו השרף הקוצקאי :היכן נמצא אלוקים? במקום שנותנים לו להיכנס.
ואי אפשר לתת לו להיכנס למקום שאתה עצמך אינך נמצא בו .הבורח סוגר בפניו ואכן בית הכבוד ,זה אחד המקומות בהם מוצא הבורח את מפלטו :במקום
את כל הדלתות ,מפני שאין לו רגע אחד שהוא באמת בתוכו .רק מי שחדל לברוח שהמלך הולך בעצמו .זהו מקדש הבריחה של האדם המערבי — החדר האחד,
— שנעצר ,שנשאר בחדר ,שבא אל תוך חייו ובֵ יתו ועצמו — יש לו בכלל מקום מטר על מטר ,שבו הוא נמלט סוף־סוף מביתו ,ממשפחתו ומעבודתו .אלא שדווקא
להכניס בו את השכינה. שם ,באותו חדר קטן ,תלויה מראה .והרי לך כל האדם בתמונה אחת :הוא נכנס
אל המקום היחיד שבו הוא לבדו מול עצמו — וטומן מיד את פניו בטלפון ,כדי
זה ,אולי ,כל סוד הפרשה .הקללה היא אדם שברח מכל "עכשיו" עד שלא נשאר שלא לפגוש את היחיד שאסור לו לפגוש :את זה שמביט בו מן המראה.
לו בית; והברכה איננה עונג אלא ביאה — לבוא אל הרגע שאתה בו ,עם הפרי
שבידך ,ולומר עליו :הנה .היום .אני כאן. וזה בדיוק "חייך תלֻאים לך מנגד" :חייו תלויים לפניו כאתרוג בקופסתו —
יפים ,מהודרים ,ולא־נוגעים בו .הוא מחזיק אותם ואינו בתוכם" .ולא תאמין
בחייך" — הכל שלו ,והוא עצמו איננו שם .יש לו הכל ,והוא ריק מתוכן; לא מפני
שחסר לו דבר ,אלא מפני שאין בו איש שיהיה בעל־הבית על כל השפע הזה .וזו
הטרגדיה ,לא הלעג — והיא יכולה להיות של כל אחד מאיתנו :אדם נרדף בתוך
ונקודה אחת אשאיר פתוחה ,למי שירצה להמשיך ולחשוב .נאמר ביעקב:
שפעו ,בורח מסעודתו שלו ,ואינו יודע ממה.
"וַיִּ גְ נֹ ב ַיﬠֲקֹ ב אֶ ת לֵב לָבָ ן הָ אֲ ַר ִמּי ﬠַ ל ְבּלִ י ִהגִּ יד לוֹ כִּ י ֹב ֵרחַ הוּא ".יעקב בורח
— והבריחה נכרכת דווקא ב"לבן הארמי ".ובראש פרשתנו ,במקרא
ביכורים ,שבים ופוגשים אנו את "לבן הארמי"" :אֲ ַר ִמּי אֹ בֵ ד אָ ִבי ".מה עניינו הקללה :חיים שכולם בריחה
של הבורח־מלבן אצל הבא־והמביא ביכורים? ומה ביקש הכתוב ללמדנו בכך
שדווקא הפרשה שכולה "בוא פנימה" נפתחת בזכר האיש שממנו ברחנו? — עכשיו נקרא שוב את "מי יתן ערב ",ונשמע בו את קין המכה את אחיו המתחרה
את זאת אני מותיר לכם ,להמשיך ולחשוב .וכל הרוצה ,יואיל לשלוח שלו בנדל"ן .זהו "נע ונד" שהופנם והפך לקבוע — לא נדודים במרחב אלא
מחשבותיו לכתובת המופיעה למעלה. נדודים בזמן ,נפש שלעולם אינה בבית ,שתמיד רגע אחד במקום אחר .זוהי "תכבד
2עמוד | : lemala2626@gmail.comלהערות ולקבלת המדריך לשולחן שבת — נא לשלוח מייל
