א ליכטיגן תמיד · A LICHTIGEN TUMID — ראש השנה (2026-09-07)

הקודש לשון
טעימה קלה פון די 'לעכטיגע גוט מארגן – אשב"ש' שמועסן
יום ה' נצבים תשפ"ב
ה' באור פניך יהלכון
(ספר העיקרים מאמר
ד פרק נ)
תוכן המאמר :ה' באור פניך יהלכון; הקבלה טובה – לשחוק! /העולם צריך לאותן שמסובבים ב'פנים מאירות'
/לומר בראש השנה 'כל מה דעביד רחמנא לטב' לסימן טוב /לא לדבר מילים שאין בהם מתיקות וחסד ורחמים
/להיות בשמחה עם הקושיים כי המה מצוות הפרטיים שלי מה' /לצעוק המלך בלב אמיתי.
כתיבה וחתימה טובה ,הצלחה וסייעתא הקבלה טובה – לשחוק!
דשמיא ,שנה טובה ומתוקה. ימים אחדים קודם
ענה לו :לשחוק!". ראש השנה,
נכנס יהודי אחד
אותו יהודי סבר ,שרבי לרבי אביגדור
אביגדור מילער לא מילער זצ"ל,
הבין מה ששאלו, וביקש מלפניו
ולכן חזר ושאלו: עצה טובה ,איזה
שואל "אני קבלה טובה שיקבל על
איזה מהרב, עצמו לכבוד שנה החדשה
הבעל"ט ,בכדי שבזכות זה ,יתן לו הקב"ה
א
ומה שלא טוב .וכן עברו על כל סניף של קבלה טובה שאקבל ,שאזכה בדין?".
המסחר ,מספר העובדים שעבדו שם ,כמה
משלמים להם .ואכן נתברר שבאחד מן ענה לו רבי אביגדור" :לשחוק!".
החנותים ,יש פועלים יותר מן הצורך. חשב יהודי זה :כנראה שרבי אביגדור
קרא הבעל הבית להמנהל ואמר לו: מילער כבר הוא זקן בא בימים ,ואינו שומע
כתוב לי רשימה מכל הפועלים ,ונא לברר בטיב ,ואינו תופס השאלה.
מי שישלח מן החנות ,ומי שישאירו ר' אביגדור מילער הבין ותפס מה
לעבוד .ולאחר שהמנהל עשה לו הרשימה, שיהודי זה חושב עליו ,אמר לו רבי
אמר לו הבעל הבית מי שישלח ,ולהמנהל אביגדור :אני שומע טוב ויפה ,ואני יודע
לא איכפת לו מי שישלח .כשהגיעו לאחד היטב ,ואף על פי כן אני
מן הפועלים ,אמר לו עונה לך ,שתקבל על
"
המנהל" :אני מבקש מי ששוחק לכולם ,מי עצמך לשחוק!".
ממך ,שפועל זה אל
תפטר ,הוא מוכרח ענה יהודי זה" :למי שנותן 'סבר פנים יפות'
להיות בהחנות!". לכלל ישראל ,עליו אשחק? מתי :היכן?"...
שאלו העושר הבעל אומרים כל הסניגורים העולם צריך להיות
הבית" :מהו עמו ,מה עולם! של "רבונו להם אותן יהודים
טיבו?!".
העולם צריך לו! הבת שפניהם מאיר לכולם
אמר לו המנהל: שחוק שלו ,החמימות ענה לו רבי אביגדור
"הבת שחוק שפועל זה מילער כזה :כל בעל
נותן להקונים ,תדע לך, שלו לכלל ישראל ,כל
הבית של חנות ,כל
שהרבה קונים שנכנסים יהודים הרבה כך סוחר ,עושה בסוף
בהחנות ,נכנסים רק השנה חשבונות גדולות,
לקבל הבת שחוק שלו!
ממתינים על החיזוק
לראות אם החנות מרויח,
הרבה אנשים נכנסים רק והבת שחוק שלו ,הוא או מאבד .עושים כל סוגי
משום שהם רוצים צריך לישאר בחיים... חשבונות לראות מה
לשכור עמו! הוא כל כך שצריכים לתקן ,מה
בידידות ,הוא מקבל את שצריכים להוסיף כח וחיל ,ומה שצריכים
כולם בסבר פנים יפות ,הוא נותן פריסת לשנות בהחנות.
שלום לכולם ,דבר נחוץ מאוד שיהיה לנו
פועל זה בהחנות ,אותו אי אפשר לשלח!". היה פעם עושר גדול ,שהיה לו רשת
עסקים שהתפשט בהרבה עיירות
הבעל הבית הסכים ,אכן ,מי ששוחק ומדינות .פעם אחת הוא אסף אסיפה
לכולם ,הוא מביא קונים ביותר ,אותו אכן גדולה מכל המנהלים של החניות מכל
לא ישלחו. המדינות ,וישבו לעשות חשבונות .מה
אומר רבי אביגדור מילער :פעם אחת שמרויח כל חנות ,כמה מוחרים שם ,ממה
בשנה יושבים בשמים ממעל ,ועושים שצריכים לעשות חדשות ,מה שצריכים
חשבון' ,כל באי עולם עוברין לפניו כבני להזמין מחדש ,מה שהוא טוב להמסחר
ב
אריכות ימים ,כי העולם צריך לכל יהודי מרון' ,כל בריאה מהעולם עובר לפני ה'
שיש לו פנים מאירות ,כי הרבה אנשים בפרטיות ,וה' עושה הרבה החלטות .כמו
מאוד מצפים ומייחלים על הבת שחוק שאומרים בפיוט 'ונתנה תוקף' ,אבל מי
והבוקר טוב שלו ,הרבה יהודים מצפים ששוחק לכולם ,מי שנותן 'סבר פנים יפות'
שיוכלו לשפוך לפניהם את הלב הקשה לכלל ישראל ,עליו אומרים כל הסניגורים
שלהם. "רבונו של עולם! העולם צריך לו! הבת
שחוק שלו ,החמימות שלו לכלל ישראל,
יש הרבה אנשים שעל ידי שהם כל כך הרבה יהודים ממתינים על החיזוק
צועקים עליך ,ויש להם טענות עליך ,על והבת שחוק שלו ,הוא צריך לישאר בחיים,
ידי זה הם מקילים מעליהם את הלב קשה לו אתה צריך ליתן פרנסה ,צריך להיות לו
שלהם ,ואתה צריך להיות כאן בעולם לזה שנה טובה ,שיוכל להמשיך בעבודתו
המטרה .יש הרבה דרכים כיצד שופכים הקודש!".
את הלב הקשה ,אבל
"
העולם צריך להבת שעת הסעודה אינה זמן אנו צריכים לדעת,
שחוק והנחת שלך. עומדים עכשיו לפני
תפילה .זהו זמן של פתח של השנה חדשה.
זהו הקבלה טובה בטחון ואמונה ,שמראים צריכים לקבל על עצמינו
שצריכים לקבל על לשחוק ,להראות את
עצמינו לכבוד השנה להקב"ה ,שאכן עכשיו
האהבת הקב"ה שלנו,
החדשה ,ובכדי שנזכה הוא ראש השנה ,יום אהבת התורה ,להראות
בדין. יותר אהבת ישראל,
הדין ,יש לנו אימה ופחד
לחיות יותר עם פנים
לומר בראש השנה מיום הדין ,אבל אני מאירות ,שפנינו יהיה
'כל מה דעביד רחמנא מאמין ואני בטוח בה', מאיר באמת ,בכל מקום
לטב' בתור סימן טוב שיהיה לנו שנה טובה שאני עומד והולך אהיה
ובזה יובן ,מה בשמחה ובנחת ,ולא
ומתוקה... להיות מבוהל מכל דבר.
שאיתא בשלחן ערוך
(סימן תקפ"ג ס"א), הפירוש של 'פנים מאירות' הוא :שלא
המחבר מביא שם כל הסימנים שאוכלים נתפעלים מאחד שאמר לי דברים דוקרים.
בראש השנה בתור סימן טוב .וכפי שיוצא אין אני כועס על שום אחד ,אין אני מבוהל
לנו מהשלחן ערוך ,שצריכים לאכול דברים מדברי הזולת.
טובים ומתוקים לסימן טוב ,שיהיה לנו
שנה טובה ומתוקה .כותב שם הג"ר שלמה יש הרבה אנשים מאוד ,שיש להם טבע,
קלוגער ז"ל :אין הכוונה על דרך תפילה, שכשאחד אומר להם דבר מה ,או אם אירע
בשעת האכילה אין מתפללים ,שעת להם איזה דבר – למשך שבועיים ושלשה
הסעודה אינה זמן תפילה .זהו זמן של שבועות המה יוצאים מן כליהם ,נכנסים
בטחון ואמונה ,שמראים להקב"ה ,שאכן בעצלות ,וביאוש ח"ו.
עכשיו הוא ראש השנה ,יום הדין ,יש לנו
אימה ופחד מיום הדין ,אבל אני מאמין אנו רוצים שיהיה לנו אריכות ימים ,ומי
ואני בטוח בה' ,שיהיה לנו שנה טובה שיש לו פנים מאירות צריך שיהיה לו
ג
וברכה – כמו כן הוא בענין הדיבורים, ומתוקה .והוא מביא מאחד מדרושים שלו
מדברים רק מה שמונח בזה מתיקות ,ויש (פרשת כי תבא תרי"ב) ,שבראש השנה
בזה חסד ורחמים. צריך האדם להיות שמח ולומר 'כל מה
דעביד רחמנא לטב' ,כי הרי צריכים להרבה
להיות בשמחה עם הקושיים שזה סימנים טובים ,אוכלים סימנים טובים,
המצוות הפרטיות שלי מה' אומרים יהי רצון ,ולכן צריכים גם במשך
יהודי היה אצלי ,והוא מתחיל לספר יום ראש השנה ,כסדר להיסובב בשמחה,
מהקושיים שעובר עליו ,ומה שעובר על ולומר 'כל מה דעביד רחמנא לטב' ,ועל ידי
בניו .ה' סיבב שיש ליהודי זה בנים שיש כן נתהפך הכל לטובה .ולכן הוא אומר
להם קושיים ,וגם בניו יש להם בנים שיש שבראש השנה אחר תפילת שחרית,
להם הרבה קושיים .וכשבניו באים אליו כשמסיימים תפילת מוסף אומרים 'כל מה
על יום טוב ,הוא נעשה דעביד רחמנא לטב עביד
מאוד מושבר מזה ,כי – גם זו לטובה' .ולכן
"
יש לו לב חם מאוד תיקנו – אומר רבי שלמה אין אוכלים מאכלים
והרגישים לבניו ,והוא קלוגער – לאכול שמרמזים על גבורה,
מאוד נתרגש מאכלים טובים ומתוקים
ולומר כל הני יהי רצון ,אוכלים רק מאכלים
שעובר מהקושיים
עליהם. שאם ח"ו שנגזר על שמראים על אהבה ,על
האדם להיפך – ה'
חסד מתיקות ,על
ושחנו עמו בפרטיות ישמרינו – על ידי אמירת
הענין ,ויצא מן השיחה 'לטב ולברכה' יתהפך ורחמים ,על טובה
דבר חיזוק: הכל לטובה ,ואכן נעשה וברכה – כמו כן הוא
הכל לטובה ולברכה ,אמן
כשמגיע עכשיו יום הדיבורים, בענין כן יהי רצון.
טוב ראש השנה ,והאדם מדברים רק מה שמונח
לחשוב מתחיל לא לדבר מילים שאין
מהקושיים שעובר עליו, בזה מתיקות...
להם מתיקות חסד
ומיד הוא מתחיל לחשוב:
מגיע עתה שנה חדשה ,ומה יהיה עם כל ורחמים
הני קושיים?... במשך כל היום של ראש השנה ,לא
יהיה האדם אף פעם בכעס ,לא להוציא אף
כל הני המחשבות אין בהם סימנא טבא, פעם מילים שאינו טוב .לא יצעוק ,ולא
הרי זה מחשבות מ'לא טוב' ,זהו מחשבות לכעוס ,לא לדבר דברים חרופים ,ולא
חרופות ,זהו מחשבות חמוצים .אסור לנו דברים איומים ,ולא מילים שנראים
לאכול בראש השנה מאכלים חמוצים, ככשלון .כל הני מילים אין בהם סימנא
ומאכלים שמראים על לא טוב .וכמו כן טבא .אין אוכלים מאכלים חמוצים ,אין
אסור לנו לדבר ולא לחשוב מדברים אוכלים 'אגוזים' שמרמזים על חטא ,אין
חמוצים ,מדברים שאין בהם טוב. אוכלים מאכלים שמרמזים על גבורה,
אוכלים רק מאכלים שמראים על אהבה,
כשאדם מתחיל לחשוב" :ומהו תפקידי
על מתיקות ,על חסד ורחמים ,על טובה
בעת כזה?".
ד
אכן אנו אנשים מבחוץ צריכים לחשוב התשובה על זה הוא :התפקיד שלי הוא
כן עליהם ,ולהעתיר על ישועתם ,ולהרגיש לעשות רצון השם .השי"ת נתן לכלל
בצרתם ,ולעזור בכל מה שיכולים. ישראל תרי"ג מצוות ,וזהו לכלליות
ישראל .חז"ל הוסיפו מצוות וגזירות
אבל אותן יהודים צריכים להרגיש ומנהגים ומסורות ,וזהו ג"כ לכל הכלל
אווירה נעימה שיש להם הזכיה ,שהקב"ה ישראל .אבל יש מצוות שמצווה השי"ת
נתן להם הרבה מצוות ,והמה עושים אותם לכל יהודי בנפרד ובפרטיות .כל יהודי
בשמחה .כי אין בעל רחמנות כמו הרבונו מקבל מה' רשומה מלאה של מצוות ,שרק
של עולם בעצמו ,לא רחמנות מבקש ממנו הוא יכול לקיים אותן המצוות .אותן
הקב"ה בעת כזה .בוודאי שאנו צריכים המצוות לא כתיב בהתורה בפירוש ,כי
להראות להם הרגישי רחמנות ,אבל המה מצוות לכל יהודי בנפרד ובפרטיות.
מבקש הרבוש"ע
מאותם אנשים בעת המצוות ומהו
"
כזה :עשה מצוותי יש מצוות שמצווה שהקב"ה מצוה לכל
בשמחה. השי"ת לכל יהודי יהודי בפרטיות?
זהו העבודת הקודש בנפרד ובפרטיות .כל המאורעות זהו
שלנו בימים הנוראים, יהודי מקבל מה' רשומה שאירע בחיים של
בימי הרחמים והרצון. האדם ,מצביו הטובים
מלאה של מצוות ,שרק
ומצביו הקשים ,הבין
לצעוק 'המלך' בלב הוא יכול לקיים אותן אדם למקום שלו והבין
אמיתי המצוות .אותן המצוות אדם לחבירו שלו,
הרה"ק רבי משה הרוחניות והגשמיות
בהתורה כתיב לא שלו ,כל מקום וכל זמן כל
מקאברין זצ"ל ,נהוג היה
לספר בכל ראש השנה בפירוש ,כי המה מצוות אופן כיצד שיהיה .כל
המה אלו ענינים
קודם התפילה ,מעשה בנפרד יהודי לכל
דלהלן :ברוסיא היה מצוותיו ,והשי"ת מבקש
בימים הקודמים הצאר,
ובפרטיות... מיהודי זה" :בני ,אלה
שהיה לו עשירות המצוות שאני מצוה
מופלגה ,והיה לו בן יחיד .הבן יחיד כמובן, במיוחד אליך ,אני נותן לך מצוות אלו,
קיבל מהוריו כל מה שהיה רוצה .כשבן ותקיימם בשמחה ,תקבלם מאהבה!" .ועל
יחיד נתגדל ,לא היה יודע אפילו כמה ידי שיהודי זה מתבונן בזה ,שכל מה
הכרת הטוב שצריך שיהיה לו כלפי הצאר, שעובר עליו ,ומה שעובר על בניו ,אלו
ולא עוד ,אלא התחצף לו הרבה ,הרי היה המה מצוות ה' ,זהו רצון ה' ,ואנו יעשו
ילד מפונק ,לא היה נוהג כשורה ,וגם ויקיימו מצוות אלו מתוך שמחה ,אז נכנס
התחיל לבייש כל המלוכה ,והמצב היה כל המשפחה באווירה של שמחה ,שאנו
עובר על כל הגדרים. מקיימים הרבה מצוות! לא שמביטים על
זה "אנו משפחה בעלי צרות ,הרבה צרות
הלכו שופטי המלך ,והחליטו ,שצריכים יש לנו ,אוי רבונו של עולם?! רק
להרוג הילד הזה ,הרי הוא מורד במלכות, אצלינו?!".
לא שייך דבר אחר לעשות.
ה
הלך המלך ופיטר אותו מהדין .ליבו יצא הגיע היום שהיה צריכים להוציא הפסק
ממנו ,בקשה אחרונה כזה? צריכין לפטרו, דין ,ובימים הללו היה נוהג ,שביום שיצא
צריכים להניחו חפשי. הפסק דין ,קיימו הפסק על אתר .הצאר
והמלכה וכל הפמליא ישבו על העגלה,
סיים הרה"ק מקאברין :אנו אומרים והם יהיו בעת המשפט .לב האב יצא למען
בראש השנה להקב"ה: בנו ,ואמר לבנו" :ייצר לי
יכול להיות שבמשך מאוד ,אבל אין אני יכול
"
השנה העבר חטאנו לעשות מאומה ,יש חוקי יכול להיות שבמשך
לפניך ,ומגיע לנו עונש מלוכה ,דנו אותך למורד השנה העבר חטאנו
חמור על זה .אבל אבי!
מקודם שתוציא עלינו במלכות ,ואין מה לפניך ,ומגיע לנו עונש
לעשות!".
הגזר דין ,אנו רוצים חמור על זה .אבל אבי!
לצעוק "המלך" .והקב"ה אמר הבן לאביו ,זה מקודם שתוציא עלינו
רואה שזה נובע מעומק הוא מבין ,אבל הוא
שבלב ,אמר הקב"ה: רוצה לקבל רשות לומר הגזר דין ,אנו רוצים
"ובכן בני יקריי ,ליבי בקשתו האחרונה .אמר לצעוק "המלך"
יוצא לי למענכם – המלך :בוודאי .אמר בן
אכתוב לכם כתיבה המלך ,שבקשתו הוא,
וחתימה טובה ושנה טובה ומתוקה!". לרוץ מקודם לפני המלך והמלכה ,ולצעוק
בכל ליבו" :יחי אדונינו הצאר לעולם! יחי
נא לחזק עצמינו לצעוק המלך ,אין עוד אדונינו הצאר לעולם!" .זה מה שהוא
מלבדו ,אמת מלכינו אפס זולתו ,וכל מה רוצה לעשות כדבר האחרונה בחייו .ונתנו
דעביד רחמנא לטב עביד ,אני מאמין שכל לו הרשות ,והתחיל לרוץ לפני אביו ,וצעק
מה שעושה הקב"ה הוא טוב ,ואז יכתוב בקול רם "יחי אדוננו הצאר לעולם!" .מכיון
הקב"ה אותנו כתיבה וחתימה טובה ושנה שראה אביו ,ושמע בתוך קולו של בנו,
טובה ומתוקה ,ותמיד יאיר לנו ,אמן כן יהי שזה נובע ממקום עמוק ואמיתי שבליבו.
רצון.
לקבל גליון זה או שאר הגליונות מהמערכת תפנו ל:
gilyonospm@gmail.com
ו
מעשה בחסיד אחד
"כן ,זהו השעיר לעזזאל! ...אין אתה יודע מה שעשיתי עמי רבי
יוד"...
לעזזאל!" .שאלו המלמד" :למה?". יהודי סיפר סיפור מאלף מאוד:
מקודם לא רצה לענות לו .והמלמד חימם
את ליבו ,אז פתח את ליבו ואמר לו הוא למד בחיידר ,ובכתה שלו למדו
האמת ,בדמעות בעיניו בכה ,שאחיו שני אחים תאומים ,המה היו נראים
התאום הוא כל כך מוכשר ברוחניות שוים ,והיו להם טבעיות שוים .אבל לא
ובגשמיות ,ולו לא הולך מאומה ,הוא היה להם כשרונות שוים .בהעת שלילד
מרגיש ממש כמו השעיר לעזזאל ח"ו. אחד היה לו כשרונות נפלאות ,למד,
התפלל ,היה לו התמדה ,מידות טובות,
אמר לו המלמד :יש חילוק גדול בינך דיבור דברים מחוכמים ,היה ילד מתוק,
ובין השעיר לעזזאל .השעיר לעזזאל לא ילד חן .היה אח האחר ממש להיפך ,היה
היה לו בחירה ,מכיון שהוציאו את הגורל, יותר עצל ,לא השתמש עם הראש שלו,
והניחו עליו הגורל לעזזאל ,בלי ברירה ולא היה אהוב על הבריאים כל כך ,לא
היה צריך ללכת ,צריכים לעשות את רצון היה מוטעם כל כך ,לא אמר מאמרים
ה' ,הכריחו אותו ללכת .אבל אתה בני מחוכמים מפיו ,המצב בין שני אחים
היקר ,בחרת לומר עליך שאתה השעיר התאומים היה קשה.
לעזזאל ,אבל אתה יכול גם לבחור,
שאתה רוצה להיות להשם ,זהו בידך. פעם אחת בשעה שהמלמד שלהם
אתה יכול לשנות עצמך ,אתה יכול לימד קודם יום כיפור שהיה בבית
להקים חיים חדשים ,יש לך הכוחות. המקדש שתי שעירים ,אחד היה לשם,
הפראבלעם שלך הוא ,שאתה חושב ואחד לעזזאל ,ואיתא בחז"ל שהשעירים
שאתה שעיר לעזזאל .ואם אתה יחשוב היו צריכים להיות נראים שוים ממש,
שאתה שעיר להשם ,אז תרגיש שונה. שוה בקומה ,שוה בצורה .ועל אחד הניחו
קלפא של גורל לשם ,ועל אחד הגורל
עברו הרבה שנים ,המלמד כבר נזדקן היה לעזזאל .כמו שהמלמד אמר זה
ובא בימים ,והזמינו אותו לאיזה חתונה. בהכתה ,פתח ילד אחד את פיו ואמר על
הוא הגיע להקבלת פנים ,והמתינו עצמו "אני הוא השעיר לעזזאל!" ...וזה
שהראש ישיבה של החתן יגיע לסדר היה אותו האח התאום שלא היה בעל
קידושין .הראש ישיבה מגיע ,ויהודי כשרון כל כך.
הזקן – המלמד של פעם – הביט בו .הוא
שואל לאחד מן הסביבה" ,מה שמו של המלמד עשה עצמו כאילו לא שמע,
הראש ישיבה?" הלה אומר לו שמו. והמשיך בהלימוד .כשהגיע הפסקה,
והראש ישיבה רואה שיהודי הזקן מביט שאל המלמד מהילד" :מה אמרת
בו ומתבונן בו .ניגש אליו ,ואמר לו" ,כן, באמצע הלימוד בענין השעירים?!" .אמר
זהו השעיר לעזזאל! ...אין אתה יודע מה הילד להמלמד" :כן כן ,אני הוא השעיר
ז
כל אחד צריך להחליט בעצמו" :אני שעשיתי עמי רבי יוד ,מכיון שנתת לי
הוא השעיר לשם ,אני יכול!" .ואז יוכלו הדברים החמומים והחיזוק ,שזה בידי
להגיע לעלות במעלות רמות .וזהו הסימן להיות השעיר לשם ,הנחתי עצמי בתורה
טוב לשנה הבאה .לא להיות טרוד בכל ועבודה ויראת שמים ,באמונה פשוטה
ראש השנה "אם אכן כיוונתי ,או לא בה' שזהו בידי ,ואוכל להגיע לזה ,כן!
כיוונתי? יצאתי או לא יצאתי?" רק כהיום אני מנהיג ישיבה! אני ראש
המחשבה תהיה" :כן ,אני יכול ,אני כולו ישיבה!".
לשם!".
אור לנתיבתי
לקבל קבלה טובה בלי נדר
תשובה :פסק המחבר
אנו עומדין עכשיו בימים הקדושים (חיו"ד סי' רי"ד) :דברים
בעשרת ימי תשובה ,כשכלל ישראל המותרים והיודעים בהם
מתעוררים בתשובה ותיקון המעשים ,מותרים נהגו בהם איסור,
וכל אחד מקבל על עצמו קבלות טובות .הוי כאילו קבלו עליהם
ונתעורר שאלה אצל אנשים :האיך בנדר ,ואסור להתירם
יכולין לקבל על עצמו דבר טוב ,ויהיה להם .הלכך מי שרגיל
לה המעלה של קבלת דבר טוב ,כל להתענות תעניות שלפני
הזכותים והשפעות טובות שמנהג טוב ראש השנה ושבין ראש
השנה ליום כיפורים ,ומי
מביא עמו ,ועכ"ז לא יהיה בגדר של נדר,
שרגיל שלא לאכול בשר
ובאופן שלא יכשלו לעולם בעוון נדרים .ושלא לשתות יין מר"ח
אב או מי"ז בתמוז ,ורוצה
לחזור בו מחמת שאינו בריא ,צריך ג' שיתירו לו .אם בשעה שהתחיל לנהוג
היה דעתו לנהוג כן לעולם ונהג כן אפילו פעם אחת ,צריך התרה ויפתח
בחרטה שמתחרט שנהג כן לשם נדר .לפיכך הרוצה לנהוג בקצת דברים
המותרים לסייג ופרישות ,יאמר בתחלת הנהגתו שאינו מקבל עליו כן בנדר,
וגם יאמר שאין בדעתו לנהוג כן אלא בפעם ההוא ,או בפעמים שירצה ולא
לעולם ע"כ.
ח
ולפי דברי המחבר נמצא ,שצריכין לעשות שני דברים .א ,לומר בפירוש,
שאינו מקבלו בתורת נדר .והשנית ,שאפילו כשעושה הדבר טוב ,עושה
אותה רק בפעם זה ,ואם מקיימו עוד פעם ,הרי עשה אותה רק עוד פעם,
ואינו דבר שהוא מקבלו לעולם ,ואזי יש לזה כל ההשפעות טובות כמו
קבלה טובה.
ויש גם פוסקים שחלוקים על המחבר ,וסב"ל שאין צריך להוסיף תנאי
השנית ,ודיו אם מפרשים מתחילה שאינו מקבלו בתורת נדר.
וראינו ,שהיוסף אומץ מביא ,שכל הפרשיות שאם עושה ,כגון תענית,
או שלא לאכול בשר באיזה יום מן הימים ,או שלא ישתה יין באיזה יום
מהימים ,יאמר בפה מלא בפעם הראשון ,שאינו מקבלו משום נדר ,ואזי
אפילו אם יעשה אותו כמה פעמים ,לא יכנס בגדר נדר לעולם.
כתב החיד"א ,שיאמר האדם ,שאפילו אם נוהג בדבר טוב ,הרבה פעמים
וכסדר ,עכ"ז אינו מקבלו עליו בתורת נדר ,בשום אופן שבעולם.
וגם יש פוסקים שסב"ל ,שסגי אפילו אם חושבין כן במחשבה ,אבל מרוב
הפוסקים משמע ,שלכתחילה צריך לפרש בפה ,ובדיעבד יש לסמוך על
אותן הפוסקים ,שאם היה לו בשעת מעשה מחשבה שאינו מקבלו בתורת
נדר ,אינו חשוב כנדר.
הפוסקים האחרונים כתבו ,שמה שהמחבר מוסיף ,שיאמר בפירוש
שאינו מקבלו לעולם ,הוא מפני להביא בהירות לעצמו ,שאכן אינו עושה
הדבר בתורת נדר .אכן הקשו השפת אמת והאמרי יושר על דברי המחבר,
למה צריכין ב' התנאים ,שאם כבר אמר בפירוש שאינו מקבלו בתורת נדר,
למה צריך עוד להוסיף שאינו עושה אותה רק בפעם זה .אבל למעשה הרי
האמרי יושר מתרץ שהמחבר מוסיף תנאי זה משום שהתנאי שאינו
מקבלו בתורת נדר אינו מועיל רק בפעם הראשונה ,אבל כשיעשה אותה
בפעמים אחרים ,לא יפרש כל פעם שאינו עושה אותה בתורת נדר ,ואנו
חוששין שלבסוף ייעשה לנדר ,אבל אם מגלה דעתו מתחילה ועד סוף,
שלעולם ועד לא יתנהג בזה בתורת נדר ,נחשב הדבר כאילו בכל פעם מפרש
שאינו מקבלו ועושה אותה בתורת נדר.
השפת אמת מתרץ ,שפשר דברי המחבר הוא ,משום שאם יעשה הדבר
ג' פעמים ,יש לחשוש שנעשה נדר ,אבל אם אמר שאינו מקבלו לעולם,
מועיל שלא יעשה נדר אפילו אחר שמקיימו ג' פעמים.
ט
בכל אופן ,לכתחילה צריך לנהוג כדברי המחבר ,להתנות בב' התנאים,
הוא מקבל דבר טוב ,ואומר להקב"ה :אני רוצה לנהוג כן ,אני רוצה לעשותו,
אבל לא בתורת נדר .וצריך לזכור ,שיש ענין של קבלה לעשות דבר טוב ,וזה
סגולה בפני עצמו .וחוץ מזה יש קבלת נדר ,וזה התחייבות אחרת .ואנו
רוצין ליזהר שלא יעשה בתורת נדר ,שלא יהיה התחייבות ,שאם ח"ו ישכח
לפעמים ויעבור על זה ,או יהיה במצב של אונס ולא יכול לעמוד בה ,ולא
יהיה יכול להתיר הנדר ,לא יהיה הקבלה טובה בתורת נדר ,שלא יעבור על
עוון נדברים ,ואלו התנאים מועילים שלא יהיה בתורת נדר ,אבל אינו לוקח
כלום מהסגולות הגדולות שיש בענין לקבל קבלות טובות שהאדם מקבל
על עצמו.
יכולין לשמוע התשובות על הקו על כפתור511 :
שיעור הכנה לסליחות-
לבחורי ישיבת
סאטמאר01 :
דרשת שבת שובה
מוקדם01 :
דברות קודש בעת רעווה
דרעווין נצבים וילך
תשפ"ד01 :
י
גליון
מאמר :מלכיות -כדי
שתמליכוני עליכם
העבודה המיוחדת בזמנינו
יצא לאור
על ידי מערכת פנים
מאירות סיקסא
ב
שיעור הכנה לראש
השנה; מלכיות -כדי
שתמליכוני עליכם
העבודה המיוחדת בזמנינו
יש לנו תפילין היקרים ביותר ,הציצית היכן הוא הפחד שלנו מימי הדין?
היקרים ביותר ,שופר כשרה – וכי יתכן הגאון רבי ישראל סלאנטער ז"ל
שדווקא בענין אימת הדין ,נשארנו מביא :לכאורה צריכין להבין ,בדורות
בקלות?! הקודמים כשבירכו חודש אלול ,נפל
העולם בפחד ששרר עד אחר הימים
אמר על זה המשגיח רבי יחזקאל נוראים ,מה נעשה עמנו?
לעווינשטיין :העולם התרגל ,שלכל
בעיה יש לה רפואה. זקני [כ"ק אדמו"ר הגה"ק בעל
אם אין יכולים לאכול, ברכת שמים מקאשוי
"
יש לנו אינטערווינעס, זצוק"ל] אמר לי,
הקודמים שמילדותו הוא זוכר ,בדורות
מכניסים צינור לתוך
הבטן .מי שאינו מרגיש שמראש חודש אלול כשבירכו חודש אלול,
עד אחר שמחת תורה
בטוב ,על כל ענין יש נפל העולם בפחד
רפואות טבעיים ,יש בהגופים נכנסו
עצות וסגולות .מה ובהעצמות ,איזה שינוי ששרר עד אחר הימים
שזה גרם הוא ,שכשאנו משמעותי ,ראו את נוראים ,מה נעשה
חושבים מהיום הדין, חודש אלול ותשרי,
מהימים הנוראים – יש ראו שינוי משמעותי עמנו?
לנו 'אנטיביאטיק' ...כמו שיש על הפעולות ,על
אנטיביאטיק בגשמיות ,יש לנו גם כן המחשבה דיבור ומעשה ,מאיזה ימים
אנטיביאטיק ברוחניות .אנו רגילים מדברים עכשיו ,אם זה יהיה ימי
שעל כל דבר יש עצה בגשמיות ,יש הסליחות ,ערב ראש השנה ,עשרת ימי
ארגונים לכל ענין ,נוסעים למקומות תשובה ,יום כיפור ,הימים בין יום כיפור
הקדושים ,יש סגולות ,נתרגלנו לסוכות ,סוכות ,חול המועד ,הושענא
שקושיים ובעייות אין מעמיד אותנו רבה ,שמיני עצרת ,הגופים והצורות של
מחיינו ,יש לנו עצה לכל פראבלעם. כל אחד דיבר בעד עצמם.
בימים הקודמים ,כשהיה לאחד ל"ע הקלות נובע מכיון שיש לנו על הכל דרך יציאה
אינפעקציע על הראיה ,נפל עליו אימה מובא מרבי יחזקאל לעווינשטיין
ופחד נורא ,התענו ,עשו תשובה .כהיום, ז"ל ,שזה מה שלא רואים כהיום מה
על כל דבר יש לנו עצה ,אנו חיים בדור שראו בימים הקודמים ,אינו בדווקא
שהקב"ה הרגיל אותנו ברוך ה' ,שעל כל ענין של ירידת הדורות .בזמנינו ,יושבים
דבר יש לנו עצה .ולכן כשמגיע הימים ולומדים ,מדקדקים בקלה כבחמורה,
ג
עצה על כל דבר .נא ליקח את מצב הנוראים ,אנו חושבים ,מה הפראבלעם?
הדור ולהתקרב להקב"ה ,להרבות יאמרו סליחות ,יתפללו באריכות,
בתורה תשובה תפילה וצדקה ,אם וממילא אין לנו הפחד כמו לפנים.
הקב"ה עזר לנו שעל כל דבר יש לנו
עצות ,אין אנו צריכים לעסוק כל כך צריכים להכיר שאין לנו דרך יציאה – זה תלוי בידינו
מהו העבודה שלנו? אליבא דאמת,
בעניני גשמיות ,הרופא אין צריך כל כך
אין זה פראבלעם ,אכן צריכים להודות
את העזר שלך .אבל בעניני רוחניים
לה' שבדורותינו ,הדור של משיח ,שאין
צריכים בדווקא לעזרתך ,זהו הנסיון
לנו הכוחות לעבור כל הקושיים ,הרבונו
שלנו ,מה שלא היה בדורות הקודמים.
של עולם מגלה לנו התגלות כבוד
להודות לה' שהכל הוא אכן בקלות יותר השכינה .אבל יש קושיים אחרים ,יש
אנו צריכים להודות לה' ,שכשבא קושיים ללמוד ולהתפלל בעמקות ,יש
יהודי בראש השנה לבית המדרש, קושיים בעבודת תיקון המידות ,יש
הטעמפראטור הוא בדיוק כמו שהוא קושיים בעניני חינוך הבנים והבנות ,אין
טוב ליום ראש השנה לפני צהריים, לנו הצדיקים כדוגמת הבעל שם טוב
ואחר צהריים כמו שהוא טוב לזמן הק' ותלמידיו .ולכן ,יש לנו אכן רפואות
ההוא ,ומה אתה צריך לעשות? עשה על כל דבר ,וגם ברוחניות ,אבל לגבי
חשבון הנפש ,תשוחח אל ה' ,תסדר את עניני רוחניות צריכין יותר להתבונן,
הסדר היום שלך ,תרגיש שה' עושה קל שזהו בידינו .שאר הדברים הקב"ה לקח
לנו ברוחניות ובגשמיות ,כדי שנתקרבנו מעמנו ,יש רופאים ובית החולים ,אבל
לו ,זה מה שצריך הדור שלנו לעשות. ברוחניות אנו צריכים להתבונן ולהכיר,
שזה נשאר מיתלי תליא בידינו ,לא
אנו צריכים להכיר שרק ה' יכול לעזרינו הרבי שלי ,הצדיק שלי ,הסגולות
אמרו חז"ל (מובא בספר דגל
והמקומות הקדושים ,יכול לעזור אותי,
המוסר עמ' 80בשם ר' חיים זייצ'יק.
רק זהו בידינו ,כל אחד כפי הכוחות
ולשון חז"ל הוא (ילקוט שמעוני פרשת
שלו ,וכפי היכולת שלו.
ויחי רמז קסב) אנא שא נא [נ ,י"ז] אמר
הקדוש ברוך הוא אתם אמרתם בלשון הדור שלנו יש לה נסיון שלא היה לפנים – צריכים
אנא עתיד כהן גדול ליכנס לבית קודש לקחת ביד עצמו
הקדשים ומלמד סניגוריא על בניכם המהלך המחשבה צריך להיות,
בלשון הזה אנא השם( .בראשית רבתי שהקב"ה אכן עזר לנו ,ברוחניות
פרשת ויחי עמוד )259א"ר אבין הלוי, ובגשמיות הוא קל ביותר לנו ,קל ביותר
אמר הב"ה לשבטים אתם אומרים אנא, להדפיס ספרים ,יש לנו כל מיני ספרים,
חייכם כי בלשון [הזה] כהן גדול עומד ומה אנו צריכים לעשות עם זה? לא ח"ו
ומכפר עליכם ביום הכפורים אנא ה' לקחת את הימים הנוראים בקלות,
כפר נא( .מדרש תנחומא (בובר) פרשת ליקח בקלות הענין של לעשות תשובה
שמות סימן ב) אמר ר' אבין אמר הקדוש – קח את זה ברצינות .אבל מאידך גיסא,
ברוך הוא אתם אמרתם בלשון הזה אנא, עם אמונה ובטחון ,שהקב"ה אכן יש לו
ד
העליונה .וזה שנתן לנו הקב"ה במתנה עתיד כהן גדול ליכנס לבית קדש
והוא אומר 'כפר נא' ,אנו מכירים הקדשים ומלמד סניגוריא על בניכם
בהשגחה העליונה .כהיום יום, בלשון הזה אנא השם) כשהשבטים
כשהקב"ה נתן לנו כל כך תרופות לכל אמרו ליוסף 'אנא שא נא לפשע אחיך',
הפראבלעמען שלנו ,עם כל זה רצה בזכות זה זכה כלל ישראל שהכהן גדול
הקב"ה שאנו יכירו ,שלא הארגונים נכנס לקדשי קדשים ומתפלל על הכלל
מצילים אותנו ,רק הקב"ה עוזר לנו ,לא ישראל בכל שנה ושנה ,והוא מבקש
המקומות הקדושים עוזרים ,המקומות 'כפר לעמך ישראל' .מה השייכות בין
הקדושים המה מקום קדוש ,מקום הענינים? מה השייכות של 'מכירת
השראת השכינה ,ששם יוסף' עם הכהן גדול
מתפללים להקב"ה ,זהו לקדשי שנכנס
"
בימים עבודתינו עם כל זה רצה הקב"ה קדשים?
להכיר הקדושים,
בהשגחתו העליונה. התשובה על זה שאנו יכירו ,שלא
מצילים הוא – מובא מבעלי הארגונים
גופינו הוא עבודת השם מוסר .השבטים מכרו
מכירים כיצד את יוסף מכיון שפסקו אותנו ,רק הקב"ה עוזר
העליונה? בהשגחה
השאלה שהם צריכים לנו ,לא המקומות
איתא ברשב"א (מסכת למכרו ,אבל מה אירע?
ברכות י) ,כשיהודי עוזרים, הם חסרו כביכול את הקדושים
עומד להתפלל להקב"ה
העליונה המקומות הקדושים ההשגחה
צריך הוא לכווין דעתו מפסקם .לאחר מכן
להקב"ה ,לא לחשוב קדוש, מקום המה כשהם ראו שה' בחר
השראת מדבר אחר רק מהקב"ה. בנשמת יוסף הצדיק ,מקום
אומר הרשב"א ,שכל הקב"ה האמין בו שיוכל
ששם עניני גשמיות שאנו השכינה,
להגיע למצרים ,להיות
עושים ,אכילה שתיה מלך ,והיה המציל מכלל מתפללים להקב"ה...
ודומיהן ,זהו הכל שיהיה ישראל עד סוף כל
לנו גוף בריא לעבודת ה', הדורות ,שיוכלו להחזיק מעמד בגלות
ולכן עומדים ברגליים צמודים בשעת המר ,אמרו 'אנא שא נא פשע אחיך'.
שמונה עשרה ,להראות שהגוף הגשמי כשהכהן גדול נכנס לקדשי קדשים ,הוא
הוא רק להכיר שכל הגוף הוא עבודת ה'. עושה העבודה ביום כיפור ,הוא אומר
העבירות נובעים שאין אנו מכירים בהשגחה העליונה
'כפר נא' ,קח את אותו העבודה
וזהו העבודה שלנו ביום כיפור, שהשבטים עשו כשביקשו מחילה
שאנו מכירים שכל הדברים טובים מיוסף.
שהקב"ה נתן לנו במשך השנה ,אנו
כי כל העוונות נובעים מהטעות
שהאדם שוכח חס ושלום בהשגחתו
ה
מתפללים על עניני גשמיות ,וביום שני מתריעין ,שהכל הוא השגחתו העליונה,
על עניני רוחניות. וזהו תשובה שלימה.
ענה להם הרה"ק מראפשיץ: הסיבה למה האדם נכשל עם
אומרים בתפילה 'זה היום תחילת עוונות ופשעים ,לדבר לשון הרע,
מעשיך' ,כשנכנס ראש השנה ,הבריאה לחלוק על יהודים אחרים – הכל נובע
נתחדש מחדש ,גם האדם נעשה בריה מכיון שחסר לנו ההכרה שהכל הוא
חדשה .שלמה המלך אומר בקהלת בהשגחתו יתברך .עבודתינו הוא ,להבין
שהשורש של האדם הוא כולו רוחניות, ולהכיר ולתריע להקב"ה ,שאנו כן
רק במשך השנה על ידי הדאגות ,או אם מכירים בה' ,וכל עניני קלות ונוחות
ח"ו עושים עבירה ,יכול לירע בעניני גשמיות ורוחניות שהקב"ה מכין
שמנותקים מן השורש ,שהיינו נשמה לנו ,הוא לעשות עמהם עבודת ה'
קדושה וטהורה. בחוזק.
ואמר על זה משל ,כשילד נולד, אין לנו חולשת הדורות ,יש לנו
עדיין אינו ידוע כלום ,ככל היותר התגלות הדורות ,הקב"ה מתגלה לנו
שנגדל ,מבינים יותר ,ברוחניות בדור שלנו ,שאנו יכולין לנצל כל תנועה
ובגשמיות .אומרים לפעמים לילד קלה לעבודת ה'.
ולבחור 'כשתגדל אז תבין' .כמו כן ,בליל
ראש השנה ,האדם הוא כתינוק שנולד, בתחילת יום ראש השנה הוא היותר רוחני ,ונעשים
יותר ויותר מגושמים
ואז צריך הוא לחטוף ולהתפלל על אומרים בשם הצדיקים ,שביום א'
עניני רוחניות .ביום שני ,כשכבר חטף דראש השנה מתפללים רק לעניני
להתפלל על עניני רוחניות ,יכול רוחניות ,וביום ב' מתפללים גם על עניני
להתפלל גם על עניני גשמיות ,מכיון גשמיות (עי' פרי עץ חיים שער ראש
שעתה הוא מבין שכל עניני גשמיות השנה פ"ד ,שבכל העולמות יש גוף
המה ג"כ חתיכה אחת של רוחניות .ביום ונשמה ,פנימיות וחיצוניות ,וביום א
ראשון אומרים לו ,כשאתה תגדל אז דר"ה מעלין פנימיות ונשמות העולמות,
תבין .וביום שני אומרים לו ,כבר וביום ב' דר"ה מעלין חיצוניות וגוף
נתגדלת ,אתה כבר יכול להתפלל גם על העולמות) .מספרים שפעם אחת באו
עניני גשמיות ,אתה כבר יודע כיצד החסידים להרה"ק מראפשיץ זי"ע,
להשתמש בעניני גשמיות לצורך רוחני. ושאלו ,לכאורה היה צריך להיות הסדר
הפוך ,ביום ראשון דראש השנה ,עדיין
להשתמש עם הקלות שלנו לעניני עבודת ה'
צריכין להביט על העולם בעין מונחים קצת בגשם ,ערב יום טוב עדיין
טוב .הרבונו שלו עולם התגלה לנו יום חול הוא ,ועדיין אין לנו המוחין
באופן שלא התגלה אף פעם .כל דבר להתפלל על עניני רוחני ,ולכאורה היו
שעושים המה יותר קלים .האדם צריך צריכים לתקן להיפך ,שביום ראשון
להתבונן בזה ,ולהשתמש עמה לעבודת
ו
לבקש גשמיות כי זהו כבוד שמים ה' ,לכבוד זה הוא ילמוד יותר חסידות
דוד המלך אומר בתהלים 'מה רב ומוסר ,גמרא עם כל המפרשים עד
טובך אשר צפנת ליראיך' ,יש כלל גדול, השלחן ערוך ונושאי כליה.
הקב"ה ברא הכל רק לכבודו (ישעיהו מג
ז – ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו), לפנים היה קשה להתאפק לא
מי שהוא מתפלל לבני חיי ומזוני צריך לדבר לשון הרע ,כהיום הכל הוא
להיות בזה כבוד ה' .לכאורה לא היה בקלות ,וזה גם כן קל .הכל הוא כהיום
אדם צריך להתפלל ,אבל הקב"ה קל ,וגם כן קל יותר לא לישן כל שבת
מתאווה לתפילתן של צדיקים ,ולכן בצהריים ,רק גם ללמוד כמה שעות,
מותר להתפלל על כהיום קל ביותר שלא
צרכי פרטיים ,אבל אנו ליכנס בכעס ,לא לנהוג
"
מתפללים לעשות רצון לאכול כאשר שמעתי מפי מחלוקת,
ה' ,ואז נשפע לנו כל בתכלית הכשרות.
טובים דברים
ליןמלוב אדמו"ר
והשפעות טובות. שאמר שהוא מתפלל מבקשים חיים מאירים למען
שמו
בהשפע הגשמי מונח גם על אדם שיושפע לו המאיר האור
רוחניות מפרש :אנו מתפללים
שאיתא כמו זו ובהשפעה ,עשירות 'כתבינו בספר החיים
בספה"ק זרע קודש (פ' למענך אלקים חיים' .נשפע גם יראת שמים,
תולדות ד"ה קטונתי) 'ספר' הוא גם מלשון
וזל"ק :כאשר שמעתי ב"ה המקום שפע י כ
'ספיר ויהלום' ,מלשון
מפי אדמו"ר מלובלין טוב, מכל בהירות .יש לך אדם נכלל
שאמר שהוא מתפלל שהוא מבלה ימיו
על אדם שיושפע לו
משפיע וכשהקב"ה
בעניני גשמיות ,לכלכל
ביתו ,והוא עוד אומר לאדם טובה ,בתוכה כל עשירות ,ובהשפעה זו
נשפע גם יראת שמים,
שהוא מקיים מצוות מיני טובות ,אפילו
כי שפע המקום ב"ה צדקה ,מכיון שהוא
טוב, מכל נכלל מפרנס אשתו ובניו .יראת שמים...
משפיע וכשהקב"ה אומר האור המאיר ,לא לכך נבראת ,אין
לאדם טובה ,בתוכה כל מיני טובות, זה העיקר .העיקר הוא ,לעסוק בעניני
אפילו יראת שמים וכו' ,ולזה יכוון כל עבודת ה' בכל לבבך ובכל נפשך ובכל
אדם בתפילתו על צרכי הגוף ,כי נכלל מאודך .ולפי זה הוא אומר' :כתבינו
בזה גם צרכי הנפש ,כאשר אמרנו ,מזון בספר החיים' ,שאנו יחיו ויראו האור,
וצדה השביע לנפשנו ,דהיינו החיות ואנו ישמעו מה הקב"ה רוצה שיעשנו
הקודש הניצוד בהמזון ,מחיה לנפשינו, בחיינו.
דהיינו תורה ומצות ויראת שמים ,הוא
חיי הנפש וכו' ,עכלה"ק.
ז
כשכבר קצת מגושמים ,צריכים כבר זהו עבודתינו בימים הקדושים,
להזכיר בפירוש. זהו התפילה שלנו בגשמיות וברוחניות,
זהו עבודתינו הקודש בחודש תשרי,
הרעיון של 'מלכיות זכרונות שופרות' להכיר שאין עוד מלבדו ,וידע כל פעול
מהו מלכיות זכרונות שופרות?
כי אתה פעלתו ויבין כל יציר כי אתה
'מלכיות' הוא לומר שאנו זוכרים שכל
יצרתו – דהיינו ,שהאדם יכיר שטוב
דבר עושים לכבודו יתברך' .זכרונות'
בגשמיות הוא רק אם זה מתאים והולך
הוא לזכור שהן כשהולך קשה או קל,
צמוד עם הרוחניות.
זוכרים שיש בורא עולם .ו'שופרות' הוא
ענין של מתן תורה וגאולה ,שופרות בתפילת מעריב ביום ראשון של ראש השנה האדם
הוא חכמה ואינה מלאכה ,מונח בזה הוא היותר רוחני
'ראשית חכמה יראת ה'. בשאלות ותשובות 'שיח יצחק'
הוא מביא ,שהוא רוצה לומר טעם חדש
צריכים לשמור היטב הנשמה החדשה שמקבלים למה אומרים מזמור 'לדוד מזמור' בליל
כשאדם קונה בית חדש ,מתחילה ראש השנה ,יש אפילו קהילות שמנגנים
הוא שומר היטב על הבית ,שלא לגשת 'וישאו כל לעבדך' כמו שמובא באלף
וליגע בכלי בית החדשים .כשקונים המגן .דהנה ,השיטה של הבעל המאור
מלבוש חדש ,מתחילה שומרים עליה הוא ,שצריכין להזכיר 'מלכיות זכרונות
היטב ,וכן הוא בכל דבר ,ככל שהדבר שופרות' בכל תפילות של ראש השנה,
יקר יותר ,שומרים הדבר יותר ולזמן מעריב ,שחרית מוסף ומנחה ,ואפילו
ארוך יותר .וכן אנו צריכים לעשות שאין אנו פוסקים כשיטת הבעל המאור,
ברוחניות ,לשמור את הנשמה הקדושה עם כל זה אנו עושים זכר לדבר ,שאנו
החדשה שמקבלים בליל ראש השנה. אומרים במעריב 'לדוד מזמור' שיש בזה
משה רבינו אמר בשעת קריעת ים סוף פסוקים של מלכיות ,ולפני שמונה
'התיצבו וראו את ישועת ה' אשר יעשה עשרה אנו נוהגים לומר 'תקעו בחודש
לכם היום'' ,היום' מרמז על ראש השנה, שופר' שמזכירים שופרות ,ואומרים
כל מיני ישועות מכל השנה מיתלי תלי 'יעלה ויבוא ...ויזכר זכרונינו' זהו
בראש השנה ,אין סוף וגבול להחסדים זכרונות .ונמצא שאומרים גם במעריב
של הקב"ה ,אין לנו שמץ השגה בזה, 'מלכיות זכרונות שופרות'.
ואנו מקבלים את השגחתו העליונה,
להיות סמוך ובטוח רק על ה'. ולפי דברי הרה"ק מראפשיץ הנ"ל
הדבר מתאים היטב .כי במעריב יכולים
אמונתינו ובטחונינו נשאר לנו על ידי שמירת המסורה להזכיר מלכיות זכרונות שופרות גם
כיצד ישאר אצלינו האמונה
ברמז ,מכיון שהוא עוד בתחילת היום,
והבטחון? על ידי שאנו יעשו כל עניני
שאנו נחשבים כקטן הנולד ,ויכולין
המסורה ,ומנהגים ,בהכנעה גדולה לה'.
להזכיר אפילו רק ברמז ,כי הנשמה מבין
'התייצבו וראו את ישועת ה' אשר יעשה
גם רמזים ,אבל אח"כ בעצם היום,
לכם היום' ,אנו צריכים להתרוע 'יתגדל
ח
תפילה מעומקא דליבא נתקבל ויתקדש שמיה רבה' מכיון שזהו
איתא בגמרא (יומא נג ):לפני חלקינו.
שהכהן גדול יצא ביום כיפור מהקדשי
קדשים התפלל תפילה קצרה, בכל פעם למצוא את העבודת השם בתוך המצב
שכשהעוברי דרכים יתפללי שלא ירד למה אנו אומרים בלשון כפולה
גשמים ,לא יקבל הקב"ה את תפילתם. 'שנהיה לראש ולא לזנב' ,כבר אמרת
וכל אחד מקשה :וכי זהו התפילה 'שנהיה לראש' ולמה צריכים גם
המעולה להתפלל ביום כיפור? למה להדגיש ההיפך 'ולא לזנב'? אמר רבי
צריכים להתפלל על זה? מתרץ יעקב גאלינסקי ז"ל :כשהוא היה בגטו,
הפאניוויטשער רב ז"ל ,שיהודי מצא גוי זקן שהיה מחנך גדול בליטא,
שמתפלל על זה ,הוא איש עב וגס רבי יענקל רצה לשמח את הגוי .אמר לו
ביותר ,הוא מתפלל מתוך גסות רוח הגוי :כיצד יכולין להיות בשמחה ,הרי
שלו ,אבל הוא מתפלל מעומקא דליבא. ישרפו אותנו? הוא חשב :אפילו אם עוד
והכהן גדול בקדשי ישארו כאן לעוד
עשרים שנים ,הוא יכול
"
קדשים היה צריך
להתפלל שה' לא יקבל לעבוד את ה' .לכן כשהוא היה בגטו ,מצא
מכיון תפילתו, התפלל לה' שיוכל גוי זקן שהיה מחנך
מתפלל שכשיהודי להתחזק ביהדות .אחר
דליבא, מעומקא כך כשהכיר מה גדול בליטא ,רבי
שיודע שאין אף אחד שהרשעים עושים ,וזהו יענקל רצה לשמח את
שיכול לעזור לו מלבד שאלה מחיים או מוות,
הקב"ה ,נתקבל מיד הגוי: לו אמר הגוי. אז התפלל שיגיע
תפילתו ,אבל תפילתו ליקבר בקבר ישראל .כיצד יכולין להיות
אינו טוב לכלל העולם. אחר כך כשניצל מגיא
צלמוות ,אמר רבי בשמחה ,הרי ישרפו
כשיודע שרק ה' יכול לעזור
נתקבל התפילה
יעקב :צריך למצוא בכל אותנו?
רואים אנו מצב את העבודת ה',
במעשה דחנה ,אלקנה היה לו מנהג אפילו במצב הרע ביותר הוא מצא
לעלות להבית המקדש ארבע פעמים להתפלל תפילה לעבודת ה' ,שיגיע
בשנה ,בכל שלש רגלים ,וגם בראש לקבר ישראל ,ולכן הוא נעשה מגיד
השנה ,אלקנה נתן בכל פעם מהמתנות מישרים לכלל ישראל .ולפי זה הוא
לחנה מנה כפולה ,מכיון שאהבה אותה פירוש :עכשיו אנו מבינים למה אומרים
יותר מפנינה .אלקנה שאל פעם את כפל הלשון 'ונהיה לראש ולא לזנב'
חנה :אהבתי אותך יותר מעשר ילדים, שלא יגיע למצב להיות ראש במצב של
למה אתה בוכה? אז הלכה חנה לבכות זנב ,אבל בכל מצב אפילו בשעת נפילה
ממרת נפשה ,והתפללה לה' שיתן לה יכולים עדיין להיות ראש.
בן .מה הפשט מזה? אלא מכיון
ט
השי"ת יעזור לכל ישראל בשנה טובה שאלקנה אמר לה את זה ,ראה שבעלה
ומתוקה ,ה' ישלח עשירות שהוא כולו אלקנה הצדיק ,כבר התייאש שיהיה לו
טוב ויש בזה יראת שמים ,ואנו יעסקו ממנה ילדים ,אז הלכה לבכות רק לה',
בעבודת ה' ,נחיו באמונה ובטחון, מכיון שרק הוא יכול לעזור לה ,וזה היה
ונתפלל ,ונזכה לשנה טובה ומתוקה, אכן הסוף ,שהיה לה בן.
ולביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן.
מכינים אנו בהכנה גדולה
להתגלות כבוד שמים ,אכן דורינו זכה
לאור גדול ,אבל צריכים להכיר בה'.
פנינים יקרים מתוך 'קונטרס הדרכה ליום טוב ראש
השנה' (שיצא לאור אשתקד תשפ"ד)
נכר .בגמרא שבת קה ,איתא אמר רבי שלא שלכעוס בראש השנה
שמעון בן אלעזר בשום חילפא בר
בשו"ע סי' תקפ"ג איתא ,מענין
איגרא בשם רבי יוחנן בן נורי :הקורע
המאכלים שאוכלים בראש השנה
כליו בשעת כעסו ,משבר כלים בשעת
לסימנא טבא .אמנם צריכים לידע מה
כעסו ,זורק מעות ,יהיה בעיניך כאילו
שאיתא בפוסקים ,מובא במשנ"ב
עובד ע"ז ,שזה אומנתו של היצר הרע,
ובשאר פוסקים ,שצריכין ליזהר מאור
היום אומר לו עשה כך ומחר אומר לו
שלא לכעוס בימים אלו .חוץ מזה
עשה כך ,עד שאומר לו לך ועבוד ע"ז.
שזהו איסור חמור ,נחשב כעובד ע"ז,
ומנין למידין דין זה ,שנאמר לא יהיה
הרי זה ג"כ סימן טוב .כי מי שהוא
לך אל זר ולא תשתחוה לאל נכר ,מהו
בכעס ,הרי הוא במצב רע ,הרי הוא
אל זר השורה בגופו של אדם ,זהו
כועס ,ואינו שרוי בשמחה .לכן אחד
היצר הרע .הרי לן מדברי חז"ל ,כי
מהסימנים טובים ,והסימן טוב החזק
הפסוק של לא יהיה בך אל זר מיירי
מכולם הוא ,שיהיה בשמחה ,בשלוה,
באיסור של כעס ,שזה מביא ע"ז .ולפני
ובטוח בה'.
פסוק זה מיירי מענין של ראש השנה,
תקעו בחודש שופר .וזה מלמד לנו אומרים ר"ה הפסוק בתהלים :תקעו
התוה"ק ,כי בראש השנה צריכין ליזהר בחודש שופר בכסא ליום חגנו כי חק
שלא ליפול במידת הכעס ,שזהו כעובד לישראל הוא משפט לאלקי יעקב.
ע"ז. ובאותו פרק בתהלים כתוב אח"כ :לא
יהיה לך אל זר ,ולא תשתחוה לאל
י
את כולם ,לומר דיבורים טובים ,לקיים ובפרשת האזינו כתיב :ה' בדד ינחנו
את ובערת הרע מקרבך ,כל המידות ואין עמו אל נכר ,והכוונה י"ל ,שאין
הרעות לשרש מלבו ,ולהביא רק לנו מידת הכעס ,הנרמז בתיבות אל
שמחה ושלוה ,שמחה בבית היהודי. נכר ,דהיינו שכעס בא מזה שהאדם
אינו מאמין ח"ו שהכל הוא מהקב"ה,
בהיכנס יום טוב ,ונזכרו ששכחו יש לו חסרון אמונה ,חסרון בטחון.
לקנות איזה דבר ,שלחו שליחות ואחד וכשאדם מאמין שהכל מה שקרה ,אינו
לא מילא את שליחתו ,השלחן אינו תלוי בהאדם ,אין שום בריה יכול
ערוך ,מאכלים אינם מבושלים ,דברים לעשות מאומה ,לא לטוב ולא לרע ,לא
אינם הולכים כדרך שרצית ,הילדים לאחר ,לא לשכוח ,אין שום דבר יכול
מלכלכים בגדיהם ,אינם נוהגים כהדרך לקרא רק אם זהו רצון ה' .ממילא מובן
שאתה סובר שכך צריכים להתנהג הפסוק ,ה' בדד ינחנו ,כשאדם מאמין
ביום נורא וקדוש כזה .יכול אתה לומר שהכל מתנהג רק ע"י הקב"ה לבדו,
מוסר ,יכול אתה לעשות כל מה ואין עמו אל נכר ,אזי לא נכנס בו
שרצית ,אבל הבת שחוק ,הפנים מידת הכעס ,שזהו כעובד ע"ז.
מאירות לא יעבור מפניך .כעס ,גאוה,
פירוד לבבות ,מילים שמצערים ,אינם ממילא ,עכשיו כשמתכוננים לראש
מדברים מיום א' סליחות עד אחר השנה ,וכולם מצפים ליכתב בשנה
שמחת תורה ,וכן ממשיכין הלאה לכל טובה ומבורכת ,עושים כל כך עניני
אורך השנה .מלמדים זכות על הבעל, סגולות לסימנא טבא ,שיהיה שנה
והבעל על האשה ,על הילדים ,על טובה ,היותר רע שהאדם יכול לעשות
המשמש ,על האב"ד ,על האדמו"ר ,על להיפך מסימן רע ,הוא ענין של כעס!
הסוחר ,על כולם ,רק ללמד זכות ורק שכעס ,קודם כל הרי זה אינו סימן
להאמין באמונה פשוטה שזהו הרצון טוב ,זהו כעס ומחלוקת ופירוד לבבות,
ה' ,רק הקב"ה עושה הכל ,ואנו דיבורים מיאוסים ,דיבורים רעים .וחוץ
משפחה שמחה ,אנו משפיעים שמחה, מזה ,שזהו כעובד ע"ז ,הרי זה חסרון
אנו משפיעים טוב ,אנו מליצי יושר ,על גדולה באמונה ,חסרון גדולה בבטחון,
משפחה שלנו ועל כל ישראל .ואוודאי והרחקות נוראה מדביקות הבורא
אינם יושבים בראש השנה לא בבית ית"ש ויתעלה .האיך יוכל האדם
המדרש ולא בשעת הסעודה ,ומדברים לעשות דבר חמור בהימים הקדושים
לשון הרע ,רכילות ,על שום ישראל ,רק של ראש השנה יום כיפור ,סוכות ,וכל
מלמדים זכות ,ומדברים רק דברים הימים נוראים ,וימי הרחמים והרצון?!
טובים ורמים ושמחים על עם קדוש. ממילא צריכים לידע ,שבימים אלו
בית היהודי צריך להיות בראש צריכים לקבל הכל באהבה ,בימים אלו
השנה במצב של מנוחה ושמחה אור צריכים ללמד זכות על כולם ,לברך
יא
בכעס ,הכל יעשו ברגיעה ,הכל יעשה ליהודים ,כל דבר שההורים יודעים
במתינות .תגיע ליום טוב ,ואם לא שזה יביא לכעסנית ,יקבלו עליהם
תגיע תדע שזהו רצון ה' .יזהרו מאוד מעכשיו ,לעשות הכל שהדברים אלו
כשקונים הבגדים להילדים לראש יהיה מסודים ככל הקודם .ובכל אופן
השנה ,תדע כי הילדים אוהבים מאוד אינם נכנסים בכעס ,לא יכעסו ,ולא
את מאכלי ראש השנה ,ובפרט ידחקו שום אחד ,לא ישאגו ,ולא
המאכלים של ליל השני של ראש יזעפו ,רק לעבוד על ענין של שמחה
השנה כשאוכלים פירות השהחיינו, ואמונה ,ובטחון ,על אהבה אחוה שלום
ולכן צריכים לקנות בגדי יום טוב וריעות בין ישראל לאביהם שבשמים,
מיוחדים לסעודת יום טוב ,באופן שלא בין ישראל לישראל ,אהבת ישראל,
יניחו עליהם לחץ ,ובגדים שבהם יוכלו אהבת חברים ,זהו ענין שצריך להיות
לאכול במנוחה ושמחה. גם בבית עצמך ,ההורים עם הילדים,
ראש השנה אינו הזמן הנכון ללחוץ הכל רק שמחה ומאירה ,לא לכעוס על
על הילדים .תלך ,לא תלך ,ראה נא שום אחד ,זהו הסימן טוב היותר גדול
התלכלך בגדיך ...תקנו בגדים בשפע. שיכולין לכבד את היום טוב ,ואת כל
צריכים להביא שמחה ,מארש ,ניגונים, השנה ,להשפיע שיהיה שנה שמחה,
בתוך היום הדין ,ביחד עם האימה מאירה ,בריאה ,לטובה ולברכה
ופחד צריכין להביא בביתינו שמחה ברוחניות ובגשמיות.
ומנוחה רבה ,להראות לילדינו האיך
ש'אידישקייט' הוא רגיעה ושמח דמעות מתוך שמחת הנפש
ומאירה ומתיקה ,והכל מתוך אימת יום אמר הצמח צדק מליובאוויטש
הדין. זצוק"ל :היום הוא ערב ראש השנה,
צריכין להרבות באמירות תהלים עם
דמעות ,מעומקא דליבא .אבל צריך לקבל על עצמו איזה הנהגה טובה
כתבו הספרים הקדושים ,שכל אחד להיות מתוך שמחות הנפש .החיילים
אומרים ,לכבוש עיר לא כובשים עם יקבל על עצמו בצהרי ערב ראש
דמעות אלא עם מארש .כשכובשים השנה ,איזה הנהגה טובה שיתנהג בזה
היצר הרע עושים את הכיבוש בשמחה .כל השנה ,ויתאמץ בזה בעזר ה' ובס"ד.
שזה מראה להקב"ה את הרצינית שלנו
עצה כיצד להיות סעודת יום ליום הדין ,כיצד אנו ניגשים ברצינית
ובפחד ליום הדין ,וזה סימן טוב נעלה
את וינצח שיצליח להאדם, טוב רגיעה
נחוץ מאוד לכל אחד ,והוא בדרך המקטריגים ,ויכתב לשנה טובה
סגולה ,שבערב ראש השנה לא יפול ומתוקה.
יב
