אגישמקע ווארט · A GISHMAKE VORT — ראש השנה (2026-09-07)

¯·Ç¯´´Áƽȸ±
ÇÀ´½°´³²±¯°³º»³°É´¯¸Æ°°¾´¸Á°³ÈÇó»Á¼¸¿²½»»·´Æ¸»¼Á¸Á´°È¾´»Á
גליון תתס"ז ראש השנה תשפ"ז
יפעלו את פעולתם העצומה) .גליון 'דרשו'( ה'קבלה' שקיבל ע"ע מרן הרב שטיינמן זצ"ל לז־
וכך כל שנה היה מייעץ מרן עצה של "קבלה קטנה" כדי לזכות כות בדין
בדין.
לפעמים הציע לברך ברכת המזון מתוך סידור כפי שהי' מקפיד סיפר הגה"צ רבי חזקיהו משקובסקי שליט"א .אחד הנדיבים הג־
ע"ז בעצמו תמיד .או לקבל שלא לדבר ברבע שעה הראשונה של דולים של ישיבת 'אורחות תורה' התארח בשבת אצל מרן ראש
הסדר שום דיבור בטל .וכהנה עוד דברים .וצירפנו רשימה מפנקס הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל .ביום שישי הוא תינה בפני ראש
רבנו ,עם 3קבלות שקיבל על עצמו. הישיבה את צרותיו ,וראש הישיבה אמר לו להתחזק בשלושה דב־
(1דברי חול בביהכנ"ס. רים :באמירת אמן יהא שמיה רבא ,באמירת מאה ברכות ,וב־
(2כונה בשמונה עשרה עומד לפניו זהירות מלדבר דברים בטלים בבית הכנסת.
(3כונה בק"ש לקבל עולו ולקבל מצותיו. תהה הנדיב ,וכי הכל תלוי בזה?! הרי צריכים לקרוע שערי שמים.
)גליון עטרת תפארת של החברותא הגרמ"י שניידר שליט"א( אמר לו ראש הישיבה ,קשה לנו להבין שהתורה מנהיגה את הב־
ריאה ,הרי שלושת הדברים שאמרתי לך הם דברים שחז"ל מגלים
סיפר לנו אברך ת"ח ,שבהיותו בחור בישיבת 'גאון יעקב' נכנס לנו את סגולתם ,זוהי תורה כפשוטה .אומרים חז"ל )שבת קיט ע"ב(
יחד עם קבוצת בחורים בעשרת ימי תשובה קמי מרן ראה"י 'כל העונה אמן יהא שמיה רבא מבורך בכל כוחו ,קורעין לו גזר
הגראי"ל שטינמן זצוק"ל ,ובתוך כדי הדברים שאל אחד הבחורים דינו' .זה יכול אמנם ,להתפרש כענין של קבלה וסודות התורה .אבל
את מרן זצוק"ל איזו קבלה לקבל לקראת יוה"כ? ענה לו מרן ,להת־ לא ,זה פשט .התורה מנהיגה את הבריאה ואומרת לך ,שאם אתה
חזק לא לדבר בבית הכנסת ,טען הבחור שזאת קבלה קשה מאוד, באמת רוצה ששמו הגדול יהא מבורך לעולם ולעולמי עלמיא ,זה
ענה לו מרן שזו היא הלכה שאסור לדבר בביהכ"נ ,והיה ניכר על קורע גזר דין.
פני מרן פליאה בדברי הבחור מרוב פשיטות הדברים. כתב הטור )אור"ח סי' מ"ו( דוד המלך ע"ה תיקן מאה ברכות ,כי
)ק' בתי מקדש מעט( בכל יום היו מתים מאה נפשות מישראל וכו' ותיקן להם לישראל
מאה ברכות .כשהתורה מכתיבה וקובעת את ההנהגה של הבריאה,
יש כח למאה ברכות להציל מאה מתים בכל יום.
איך מקבלים קבלות
וכך גם העניין שלא לדבר בבית הכנסת .תקופת גזרות ת"ח-ת"ט
הנה יום הדין ...שוב עומדים בתחילתה של שנה ,לקראת ימים היתה אחת התקופות הנוראות בעם ישראל ,רבבות אלפי ישראל
עמוסים מלאים .ראש השנה ,עשי"ת ,יום הכיפורים ,סוכות ושמחת נהרגו ונשחטו על קידוש ה' ,וקהילות רבות נחרבו עד היסוד .בעל
תורה. ה'תוספות יום טוב' ערך שאלת חלום כדי שיודיעוהו מן השמים על
אין מי שליבו לא זז מעט אפילו בימים אלו ,אין מי שלא מקבל מה עשה ה' ככה לעם ישראל .והתשובה שקיבל מן השמים היתה
איזו התעוררות ,קטנה או גדולה .רק צריך לשמר אותה ולא לתת שזהו עונש על שהקלו ראש באיסור החמור של שיחה בשעת
ליצר למסמס את הימים האלו. התפילה .בעקבות זאת תיקן בעל ה'תוספות יום טוב' 'מי שברך'
התקשר אלי מישהו וסיפר מעשה נורא. מיוחד למי שנזהר מלדבר בשעת התפילה.
חמיו לאוי"ט היה בקיץ האחרון בבית הבראה מסויים בה־ אם כן ,יש לנו את שלושת הדברים האלו מרבותינו הקדושים.
תאוששות אחרי טיפול רפואי .זהו מקום ציבורי שנמצאים בו אנ־ צריך להאמין שהתורה קובעת ומכתיבה את הנהגת הבריאה ,צריך
שים מכל גווני הקשת ולא שייך לבחור בו את השכנים ...לידו שכב להאמין בחז"ל ולקיים את דבריהם ,ואם הם אומרים שיש כח רב
יהודי קשיש פרופסור כלשהו בן למעלה מתשעים שנה שהתאושש ועצום בשלשה דברים אלו ,צריך להתחזק בהם ,ומובטח לנו שהם
עלון מורחב זה נתרם על ידי נדיבי לב אוהבי תורה
החפצים בעילום שמם
להצלחה בכל העניינים ושפע גדול ברוחניות ובגשמיות .לשנה טובה ומתוקה
וזכות אלפי הלומדים בעלון זה יהא מליץ יושר בעבורם ביום הדין להחתם בספרם של צדיקים
גמורים וימלא השם כל משאלות ליבם לטובה לשנה טובה ומתוקה.
1
מיד לאחר תפילת שחרית ניגש הבחור הצעיר לצידו השני של גם הוא מטיפול מסויים.
החדר עם שקית התפילין כשהוא נכון למשימה החשובה. בליל שבת קודש בשעה מאוחרת ,סעודת השבת הקטנה הס־
לתדהמתו הוא נתקל בסירוב ...האדם המבוגר שמולו אינו מעו־ תיימה והנכד ששהה לצד סביו התכונן לשנת לילה .לפתע הוא
ניין להניח .הוא מסביר לבחור בכנות שלא נעים לו מרבונו של שומע את שכנו לחדר – הפרופסור הקשיש ,שלא זכה להכיר את
עולם' ,עכשיו אני אניח ,מחר תלכו מכאן ,ויותר לא אראה תפילין האור ולהימנות על שומרי המצוות ,כשהוא מייבב בבכי מר .הבחור
כמימים ימימה .אינני מעוניין להשית שקר בנפשי'... הצעיר כמובן ניגש אל החלק השני של החדר ושאל את היהודי
הבחור מנסה להסביר שכל מצווה חשובה בפני עצמה והקב"ה המבוגר מדוע הוא בוכה והאם ניתן לעזור במשהו.
שמח איתה ללא קשר למה שהיה או יהיה עוד ,הוא מנסה להבטיח "בגללך אני בוכה"!! הצהיר האיש.
שיצור קשר עם ארגון קירוב שיוכל לדאוג לו להמשיך את המצווה מה עשיתי? שאל הבחור ,מדוע אתה בוכה בגללי?
בכל יום ,אבל מצידו של הפרופסור המבוגר ניכרת המלחמה הפ־ תראה ,ענה לו האיש ,אתה הגעת לכאן בשעה מוקדמת בבוקר,
נימית ולבסוף לצער כל הנוכחים זו מסתיימת בלא הנחת תפילין. עזרת לסבך להניח תפילין ויצאתם לתפילה ביחד .מאז אני לא
באותו יום חזר הסב לביתו ולחיק משפחתו .לא כל הסיפורים רגוע ...אני לא זכיתי להניח תפילין מאז בר המצווה שלי ,אתה
נגמרים בטוב ואותו יהודי כנראה החמיץ את ההזדמנות ואת ההת־ מבין? פרצו הדמעות שוב מעיניו ,אני רוצה להניח תפילין עכשיו!
עוררות שהייתה לו ,לא כל כך באשמתו ,אבל היצר וחילותיו לא תביא את של סבא שלך או את שלך ואני רוצה שתניח לי תפילין
נתנו ליהודי כזה לעשות מעשה של קדושה. כעת!
הנכד הצעיר ובן דודו יצאו נרגשים מכל הסיפור ובאמתחתם הבחור לא ידע את נפשו ,השעה קרוב לחצות לילה של ליל
מסר נוקב עד השיתין. שבת קודש ...הוא מנסה להסביר ליהודי המבוגר שבלילה לא מני־
לעולם אסור לפספס רגע של התעוררות!! אסור לתת ליצר למ־ חים תפילין .הוא לא כל כך מבין אבל מסכים בלית ברירה להמתין
שוך עלינו את שגרת החיים ולמסמס את ההזדמנות. עד הבוקר ...בחוסר נעימות מסביר הבחור ליהודי שמולו שגם עם
הרבה אנשים חיים בתחושה קצת קשה :למה להתאמץ בימים הגיע הבוקר הוא לא יוכל לקיים את משאלתו הטובה .אדם שלא
נשגבים אלו? הלא ההתעוררות הזו בין כה לא מחזיקה מעמד יותר הניח עשרות שנים תפילין ולא יודע בכלל שלא מניחים בלילה,
מידי זמן ,אי שם בתחילת או מקסימום באמצע החורף כבר כמעט קשה להסביר לו קצת על שתי אותות ועל כך ששבת היא במקום
ולא נשאר רושם מההתעוררות של ימים נפלאים אלו ,אז בשביל תפילין ,אבל אחרי הסבר קצר ולא ממצה מבין היהודי שיש לו
מה נועדה כל העבודה הנשגבה? הלא הכל הולך כביכול לטמיון? עוד למעלה מעשרים וארבע שעות לחכות כדי לקיים את המצווה
התשובה היא שאכן כך ...בדרך הטבע היצר וחילותיו יעשו ככל הנכספת .הוא שואל את הבחור מי יהיה כאן ביום ראשון ,והב־
אשר לאל ידם להרוס ולמחוק את אותם רגעי התעוררות ,ישנה רק חור משבר את אזנו שבן דודו – בנו של מספר הסיפור יהיה כאן
דרך אחת והיא לנסות ולשמר ,קבלה קטנה ,תזכורת לאותם ימים ממוצאי שבת ועד ליום ראשון בצהרים" .ואל תדאג ,אני אומר לו
מרוממים כל השנה ,זו העצה היחידה. שאתה מעוניין להניח תפילין".
אאמו"ר שליט"א מספר את אשר הדריך אותו המשגיח הגה"צ מוצאי שבת ,הנכדים מתחלפים ביניהם ומהקצה השני של
רבי אורי וויסבלום שליט"א .באחת השנים בערב יום הכיפורים, החדר נשמע קולו מחוספס של הישיש :אל תשכח לומר לו!
אמר לו המשגיח :שהעולם חושב שלקבל קבלה בימים נוראים זה בוודאי ,עונה הבחור ומעביר את בקשתו הנרגשת של האיש לה־
בשביל להתחיל במשהו את הדרך החדשה ,אבל רואים שבכל זאת תחזק מחר עם בוקר ולהניח תפילין.
בעומק הפרשה
ריתחא דאורייתא
יודע תעלומות. כתב הרמב"ם בהלכות תשובה )בפ"ב ה"ב( וז"ל ומהי
וכבר ביארו )המבי"ט בבית אלוקים ועוד( כי לגבי דין התשובה הוא שיעזוב החטא חטאו ויסירו ממחשבתו ויגמור
התשובה הדבר תלוי ועומד באשר הוא שם ,כמו שנאמר לגבי בליבו שלא יעשה עוד ,שנאמר )ישעיהו כה ,ז( "יעזוב רשע
ישמעאל) ,בראשית כא ,יז( "כי שמע אלוקים אל קול הנער דרכו" וגו' ,וכן יתנחם על שעבר שנאמר )ירמיה לא יח( "כי
באשר הוא שם" ,הרי המודד לתשובה הוא דרגתו שבאותו אחרי שובי נחמתי" ,ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה
הזמן ולא איך יהיה ויראה בעתיד ,ובזה שייך וצריך שיהא החטא לעולם ,שנאמר )הושע יד ,ד( "ולא נאמר עוד אלוקינו
בזמן תשובתו בדרגה ,עד שיחליט שלא יחזור לאותו חטא למעשה ידינו" וגו'.
לעולם ,וע"ז יעיד עליו יודע תעלומות שהינו עתה בדרגתו זו, וגדר זה של תשובה שיגיע להעיד עליו יודע תעלומות
ומה שיורד מדרגתו לאחר מכן ,שוב אין מגרע בתשובתו של קשה הוא ,דלכאורה אחרי שרואים שחוזר וחוטא לאחר מכן,
קודם אלא מתחיל חשבון חדש ופשוט .ויש להוסיף ולדקדק מה שייך עדות של יודע תעלומות הרי הקב"ה יודע מראש
זאת בלשון הרמב"ם ,דלא כתב יעיד עליו יודע עתידות אלא שיחזור ויחטא ואיך יהיה אפשר להעיד לו בכה"ג ,א"כ יוצא
יודע תעלומות ,והם הדברים שהנידון נידון במצבו עכשיו ולא שינעלו דלתות תשובה .עיין בנושאי כלים על הרמב"ם שם,
על העתיד. וכבר הוסיפו להביא כי כבר מיד בתפילת ערבית במוצאי
)דביר קדשו( יוהכ"פ מתחילים בתפילת "והוא רחום יכפר עון" הרי שיש
עוון אף לאחר מכן ,ואיך שייך תשובה עד כדי שיעיד עליו
2
הרבה פעמים הקבלה לא מחזיקה מעמד.
שאלות מענינות בהלכה העצה לזה היא לקבל את הקבלה בצורה שונה .כלומר לקחת
)מבית הגר"ח קנייבסקי( דבר קטן מאד שהוא רק תזכורת ,כגון נעילת הנעלים לפי ההלכה
)ימין ואחר כך שמאל וקשירה של שמאל ואח"כ ימין( ,ובכל פעם
לתקוע על יד הבימה שאדם מקפיד על הקבלה הקטנה הזו הוא מעורר שוב אפילו חלק
ברמ"א סי' תקפה ס"א ,ונוהגין לתקוע על הבימה במ־ קטן מההתעוררות של אותם רגעים .כך נשמרים הרגעים הקדו־
קום שקורין .וכ' המ"ב )ס"ק ג( כדי שזכות התורה יגן עלי־ שים לכל השנה.
נו לעלות זכרונינו לפניו לטובה .יל"ע האם אפשר ללמוד זה עיקר הרווח מקבלה בימים נוראים.
דיש ענין לאמר תהלים או תחינות על יד הבימה כדי שז־ וכדבריו המאירים של בעל 'הקדושת לוי' בשם הרמב"ן בדרוש
כות התורה יגן עליו. לחג השבועות וז"ל' :אופן הג' ,הוא על פי דברי הרמב"ן שפירש
והגאון ר' זונדל קרויזר זצ"ל אמר דזכות התורה הוא על פסוק" :מה תעירו ומה תעוררו את האהבה עד שתחפץ" )שיר
זכות קריאת התורה הנעשית בציבור וא"כ לא שייך זכות השירים ח ,ד( .ופירש ,כשמגיע לאדם איזה התועררות של יראה
זה אלא במידי דתליא בציבור .ואף אם אומרים תהלים ואהבה להבורא ברוך הוא ,אזי תיכף ומיד יראה לעשות לה כלי,
בציבור א"א לדמותו לתקיעות דהוי חובת ציבור ושייך היינו שיעשה תיכף איזה מצוה ,דהיינו שיתן צדקה או ישב תיכף
גבה זכות קריאת התורה דהוי ג"כ חובת ציבור. ללמוד וכדומה ,כי ידוע שהתעוררות הבאה אל האדם בפתע
וכן אמר הגרח"ק זצוק"ל .ועוד אמר דדוקא בראש פתאום הוא אור הנשפע עליו מלמעלה ,ונקרא בחינת נשמה ,אזי
השנה מקפידין על זה כיון דהוא תחילת השנה .וכמו צריך האדם להלבישה בגוף בכדי שיהיה לה חיזוק ובסיס שלא
שמצינו בתוס' ע"ז ה :דמרבים בסעודה מפני שהוא תחי־ יהיה מוטה חס ושלום ,כידוע למביני מדע .וזה פירוש הפסוק "מה
לת השנה כדי לעשותו סימן יפה] .אף שהגרח"ק זצקו"ל תעירו ומה תעוררו את האהבה עד שתחפץ" ,כי חפץ הוא מלשון
בעצמו ישב כל השנה ע"י הבימה -אמר לי שאינו יושב כלי ,דהיינו ההתעוררות ההוא שבא אל האדם צריך תיכף ומיד
שם אלא כדי לשמור יותר טוב את הקריאה[. כלי ,וזהו "עד שתחפץ" ,עד כאן לשונו ,אף שאין זה לשונו ממש'.
ושמעתי שהמוהל ר' שלמה מילר העיד בשם החזו"א )הר' ישראל היימן – דרשו(
שיש ענין להניח התינוק בשעת המילה על הבימה שקו־
ראים בה ס"ת דהוי סגולה לתינוק שיהא ת"ח גדול .וכן עוצמת הזכות לקבל קבלה ביום הדין
הובא בספר מעשה איש )ח"ד עמ' קמד( בשם החזו"א. הגאון רבי אליעזר טורק שליט"א:
ונראה ליתן עוד טעם למה תקנו לתקוע ע"י הבימה, שמעתי מיהודי יקר סיפור קטן :בהיותו בחור בישיבה ,הוא חווה
עפ"י מה דאיתא בחכמת שלמה )סי' תקפה סעי' ד( בשם תקופה קשה מאד ,והרגיש כי אינו יכול לקבל על עצמו שום קבלה
ר' סעדיה גאון )הובא באבודרהם( דתקיעת שופר הוא טובה .אך ככל שהתקרבו הימים הנוראים ,הוא חש כי פטור בלא
רמז למתן תורה ,וכ' עפי"ז י"ל דהטעם שיש מקריא בת־ כלום אי אפשר ,והוא אינו מסוגל לעבור את כל ירח האיתנים בלא
קיעות דהוא דומיא דמתן תורה ובשעת מ"ת משה רבינו שום קבלה – אך מה יעשה והוא מרגיש כה רחוק?
היה מקריא ומסדר התקיעות כדכתי' משה ידבר ,והאלו־ בצר לו ,פנה אל ראש הישיבה שלו והתייעץ עימו מה לעשות.
קים יעננו בקול היינו שהקב"ה היה תוקע עפ"י דיבורו. "שמע ,יקירי" ,אמר לו רבו" ,קבל על עצמך משהו קטן ,ממש קטן
וא"כ י"ל דלכן תוקעין ע"י הבימה במקום קריאת התורה – לנשק את ספר התורה כשמוציאים אותו מארון הקודש"" .אבל
זכר למ"ת. בין כך מנשקים את ספר התורה" ,תמה הבחור" ,היכן הקבלה כאן?"
)חלקנו עמהם( "אינך מבין?" אמר לו ראש הישיבה בכובד ראש" ,אינו דומה אותו
מעשה כשהוא נעשה מתוך עול של קבלה ,למעשה שנעשה מכוח
ההרגל".
דן על מה שיהיה לשנים רבות" .בפזמון בסליחות הראשונות אנו הבחור נענה וקיבל על עצמו לעשות כן .כמובן שברגע שהיה
אומרים 'זוחלים ורועדים מיום בואך' ומבקשים 'לחיים טובים ממך מחוייב לכך הגיע היצר וניסה להלחם בו אפילו בענין פעוט כזה,
נשאר' – תשאיר אותנו בחיים. אך הוא נאבק והתעקש ועלה בידו" .אני יכול לומר בפה מלא כי
קדמונינו תיקנו לנו כל יום בסליחות בקשות אחרות .יש סליחות הקבלה הקטנה הזו הצילה אותי" ,סיפר לי לימים.
ליום א' וסליחות אחרות ליום ב' וכו' ,אבל תיקנו לנו הקדמה קבועה "כך זכיתי לטעום מהתחושה של להיות עבד להשם ,שעושה מה
לכל ימי הסליחות שנפתחת בפסוק שומע תפלה עדיך כל בשר שנדרש ממנו בלי טענות ומענות ,ומן ההנהגה הקטנה הזו זכיתי
יבואו )תהלים סה ,ג( וממשיכה בעשרות פסוקים מהתורה ,נביאים לצאת מאפלה לאור גדול".
)מתוך הספר 'אוצרותיהם אמלא'(
וכתובים הנאמרים גם בתפילות ערבית ומוסף ביום הכיפורים.
להקדמה זו כמה הסברים .נפתח במה ששמעתי ממרן הגראי"ל
שטינמן יומיים לפני ר"ה תשע"ד .חז"ל תיקנו לומר מלכויות ,זכרו־ זכות התורה ליום הדין
נות ושופרות – עשרה פסוקים כל ברכה ,ולכאורה מספיק להמליך "כי בא לשפוט הארץ" )תהלים צו ,יג( .מה נורא היום הזה הקובע
את הקב"ה עלינו באמירת 'ה' מלך ומדוע עלינו להמליכו דווקא על לא רק את השנה הבעל"ט ,אלא את כל החיים .לפעמים גוזרים
ידי פסוקים .יותר מכך בברכת שופרות כל פסוקי התורה הם ממתן על אדם שיהיה חולה ר"ל ומני אז יש לו ייסורים לכל החיים .וראה
תורה ואף לא מוזכרים פסוקי השופר של ראש השנה .ברכת 'אתה ביאור דברי המג"א )תקצא ,ט( בסופו בשם ספר חסידים "בר"ה
3
ונכשלנו .לא הצלחנו למלא את מה שציפינו מעצמנו ,והמצב כעת נגלית' עוסקת במעמד הר סיני ומתן תורה ולא על שופר של ר"ה.
הוא כמו לאחר יאוש ,מה תהיה השנה שונה מהשנה שלפניה? אלא שחז"ל הקדושים ידעו מה נעשה בשמים וכיצד ניתן לז־
עדיין אנו נופלים ,עדיין אנו נכשלים ,ואין לנו סיכוי להתגבר על כות בדין והם גילו לנו את הכוח העצום שיש לתורה .דווקא דרך
היצר. פסוקים ניתן להגיע ל'תמליכוני עליכם' .הזכרת מעמד מתן תורה
אך כאן טמון שורש הטעות .אמנם כן ,יצר סוכן בנו ,אבל כמעט היא הזכות הגדולה ביותר בדין .עיקר העבודה של ר"ה שכל אחד
אף בריה עלי אדמות לא יכולה לנצח אותו לגמרי .במשך כל הב־ יתכונן שהחיים שלו יהיו חיים של תורה .להגיע למצב כמו שהיה
ריאה כולה היו רק ארבעה שמתו בעטיו של נחש ,וזולתם לא יהיה במתן תורה .בזה נזכה בדין .וסיים דבריו בשאגה אדירה' :תורה ורק
עוד כאלו שימגרו אותו מעיקרו .ומדוע ,כי עיקר המטרה שעבורה תורה' ,היא העצה היחידה.
נברא היצר אינה שננצח אותו אלא שנילחם בו ,ולכן גזר הבורא ית' גם אנו נאמר לעניינינו :עצם הזכרת הפסוקים יש בכך השפעה
שהמלחמה תמשך במשך כל ימי חייו של האדם בלי שתגמר אף עצומה על האדם לעוררו לתשובה .והיא עצמה זכות גדולה לז־
פעם ,כדי שילחם שוב ושוב ושוב בלי לומר די ,וכל שלב במלחמה, כות למחילה .זהו עומק דברי ספר חסידים המובא במחצית השקל
כל איזו שהיא התגברות קטנה ואיזו תוספת איפוק ומאמץ ,תחשב )או"ח סח( כי הפסוקים שלפני הפיוטים עדיפים מהפיוטים עצמם
לנצחון ולעליה .ומשום כך אדרבה ואדרבה' ,כל הגדול מחברו יצרו שהפסוקים נאמרו ברוח הקודש ובספר חסידים )רנו( הביא על
גדול הימנו' ,וניתנה לו כמות גדולה של יצר הרע ,למען ילחם עוד כך את הפסוק )משלי כח ,ט( מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו
יותר ועוד יותר ויעלה מעלה מעלה .כי זוהי המטרה :להלחם .והמ־ תועבה .כלומר שעיקר הזכרת הפסוקים כדי לשמוע תורה.
לחמה היא הנצחון .מעתה' ,תשובה' כוללת בתוכה אפילו תוספת למדנו בזה לתת חשיבות לכל לימוד תורה ,ואפילו מעט לא לז־
קטנה של מלחמת היצר ,ואף ש'תשובה שלמה' היא עקירת החטא לזל בו ,שהרי הזכרת כמה פסוקים כבר יש בה זכות לימוד התורה.
לגמרי מתוך ציפייה שלא לחטוא עוד ,מכל מקום כבר ידוע בשם וכך רואים אנו במה שכתב הרמ"א )תקפה ,א( "ונוהגין לתקוע על
הגרי"ס שגם קבלה קטנה היא חלק ממצות התשובה .והסיבה לכך הבימה במקום שקורין – כדי שזכות התורה יגן עלינו לעלות זכרוננו
היא כפי שנאמר – שהקב"ה אינו דורש מן האדם להיות מלאך לפניו לטובה" .כמה כבר אפשר ללמוד בשעת קריאת התורה ,קשה
עליון ,אלא הוא רוצה את המלחמה ,את ההתגברויות ואת הנסיונות, להעמיק בשעה קצרה שזו ,אך אף לימוד כזה הוא זכות עצומה
וממילא גם אם לבסוף האדם לא ינצח לגמרי ,וימצא את עצמו ש"יגן עלינו לעלות זכרוננו לפניו לטובה".
נופל שוב פעם כמו בשנה שעברה ,מכל מקום יש בידו את היכולת למדנו מכאן כמה חשוב כל לימוד תורה בכל צורה שהיא ,ובכל
לחולל שינוי עצום :לנסות עוד יותר מהפעם הקודמת ולהתגבר על כמות שהיא להגן עלינו.
עצמו פעמים נוספות ,וכך אם יזכה אפילו במעט לפעמים יתרות )שואלין ודורשין(
של מלחמה וניצחון – והיה זה שכרו .אם בשנה שעברה נפלת
לאחר עשר פעמים ,ואילו בשנה זו נפלת לאחר עשרים פעמים – תשובה – הכל לפי רוב המעשה
ניצחת! הצלחת לנצח את היצר עוד עשר פעמים! אין שום השוואה
מדי שנה בשנה בימים אלו עולה הטענה :מה תעזור התשובה
בין השנה הזו לשנה הקודמת .כל פעם שהתגברת ,המשכת הלאה
שלנו ,הלא כבר בשנה שעברה קיבלנו על עצמנו את אותן קבלות
ריתחא דאורייתא
סוגיית הבכי בראש השנה
"בראש השנה כמה דכייף איניש דעתיה טפי מעליה" )=ככל בכי בראש השנה -האם הוא רצוי או לא? דעות שונות
שהאדם מכופך את דעתו ,עדיף יותר( ,ואצל אנשים אלו, מצאנו בסוגיה זו.
הבוכים בקלות ,הכפיה היא לא לבכות. בשם הגר"א מוילנא ,מובא ב"מעשה רב" )הלכות ימים
לעומת זאת ,אלו שמתקשים לבטא את רגשותיהם בדמעות, נוראים( ,שאין לבכות בראש השנה ,כמבואר בנחמיה "ואל
הכפיה היא דוקא לבכות ולהוריד דמעות בראש השנה! תבכו וגו'" .אך מאידך העיד רבי חיים ויטאל )שער הכוונות
וכך ביאר הגר"י סלנטר את הפסוקים בפרק ח' מספר נחמיה: דף צ (.על האר"י הקדוש שהיה נוהג לבכות הרבה בתפלות
בתחילה נאמר שם )פסוק ט'(" :כי בוכים כל העם בשומעם ראש השנה ,אף על פי שהוא יום טוב ,ומכל שכן בתפלות יום
את דברי התורה" ,כלומר :מיד כאשר שמעו -החלו לבכות, הכיפורים ,והיה אומר כי מי שאין בכיה נופלתת עליו בימים
וכאשר ראה שדמעותיהם קלות ,אמר להם )פסוק י'(" :לכו אלה ,היא הוראה שאין נשמתו שלימה והגונה )כמובא ב"באר
אכלו משמנים ושתו ממתקים ...כי קדוש היום לאדוננו ,ואל היטב" אורח חיים סימן תקפד ,ס"ק ג(.
תעצבו כי חדות ה' היא מעוזכם" אתם צריכים דוקא להיות לכאורה ,הפסוק בנחמיה סותר את הנהגת האר"י?
בחדות ה' ולהתאמץ שלא לבכות ו"היא מעוזכם" ,כי מאחר ואולם ,אמר הגאון רבי ישראל סלנטר ,מייסד תנועת המוסר,
שטבעכם לבכות בקלות -הרי עבודתכם בראש השנה היא אין כל סתירה ,שכן הדבר תלוי בטבעו של כל אדם ואדם :יש
לכוף את עצמכם ולא לבכות! אנשים שדמעותיהם מצויות ותדירות ,עד שכל דבר קטן עשוי
)מעשה רב -שער הכונות -קהלת יצחק( לגרום לדמעות להתגלגל על לחייהם ,ואנשים מסוג זה אל
להם לבכות בראש השנה ,שכן חז"ל אמרו )ראש השנה כו:(:
4
להילחם ולא התייאשת גם אם בסוף נפלת ,זהו עוד ניצחון .ואת
שאלות מענינות בהלכה הנצחונות הללו ,ניתן להמשיך הלאה והלאה ולא לעצור אף פעם.
)בענינים שונים ,מבית הגר"ח קנייבסקי( לנצח ,לעלות ,ושוב פעם לנצח.
שאלה :מה שאיתא שאין להתפלל בקשות פרטיות )ועד ליל שבת הגר"ב שרייבר שליט"א(
בר"ה דדומה לכלב ,האם זה גם בקשות בעניני רוחניות?
תשובה :מותר להתפלל הכל השנה כולה שואבת את כוחה מראש השנה
* כל שעה משפיעה על חמשה עשר יום!
שאלה :המתפלל ביחידות בראש השנה האם אומר לקל ראש השנה אינו רק היום הראשון בשנה ,זהו היום שממנו
עורך דין ונתנה תוקף ואב הרחמים )אחר גדלו לה' איתי(: שואבת כל השנה את כוחה!
תשובה :יכול לומר מי שפתח פעם ארון סעף של בזק ,גילה לפניו מספר גדול של
* חושים .בהוצאת חוש אחד – מנתקים את התקשורת בשלושים
שאלה :אם סיים שמו"ע ואמר יהיו לרצון ועוד לא פסע בתים! כך בדיוק גם בארון חשמל – ניתוק של חוש אחד בארון
ג"פ האם יאמר עם הציבור פיוט 'ונתנה תוקף' ו'לקל עורך הראשי ,אחראי לקצר ולשיבוש החיים בשלושים בתים!
דין'? בראש השנה אנו מתעסקים עם ארון העף של כל השנה .לכל
תשובה :יכול לומר תפילה שאנו מתפללים בו ,ולכל מצוה שאנו עושים באותו יום ,יש
)שאלת רב( כח להשפיע על שנה שלמה!
בחשבון קצר נגלה כמה משמעות יש לכל שעה ולכל דקה ביום
הזה :ראש השנה הוא ,למעשה ,שני ימים של דין ,אך רבי אליהו
שכנה עוקצת אותי ,ואני צריך לרדוף אחריה ,להנקם ממנה ולה־
אליעזר דסלר זצ"ל כותב ,שישנו הבדל בין הימים :ביום הראשון
רגה .הלא יסכל בזה מאד ,ולשוטה וחסר דעת יחשב האיש ההוא.
דנים את האדם על הרוחניות שלו במשך השנה ,וביום השני על
"על כן עיקר הבקשות הראוי לבקש בימים האלה ,צריך כל אדם
הגשמיות של השנה כולה.
לכוון בבקשתו ,רק על 'נפשו' – שיהיה לפליטה ,ויהיה מבני היכלא
והנה ,בשנה יש שלוש מאות ששים וחמשה ימים .נחלק את
דמלכא.
המספר הזה לעשרים וארבע שעות שיש בכל אחד מימי ראש
"גם בהתפלות שנתקנו על בקשת הגאולה מהגלות ,יהא גם
השנה ,ונקבל מעט יותר מחמש עשרה .במלים אחרות :כל שעה
כן כוונתו על גלות השכינה כביכול ,וגלות 'נפשו' – אשר אינה
בראש השנה משפיעה על חמשה עשר ימים במהלך השנה!
יכולה להשתלם עתה בעסק התורה והמצוה כראוי ,מגודל כובד
אם זכינו בראש השנה להתפלל טוב ,לקיים מצוות וללמוד
הפרנסה.
תורה ,גרמנו לכך שבמהלך השנה יהיו לנו למעלה משבועים ימים
"כי בעונותינו הרבים ,עיקר הגלות הוא כעת על הנפש ,שאין
של כח לשמור את הפה ,וכח ללמוד תורה.
יכולים להתעסק בשום עסק מעסקי הנפש ,מחמת טרדת הגלות.
וחלילה להפך – מי שחטא בראש השנה והעביר שעות בבטלה,
"כי בהיות ישראל שרויים על אדמתם איש תחת גפנו ותאנתו,
גורם במו ידיו לכך שבמשך שבועיים בשנה יהיו לו קשיים ומפ־
בלי דאגת הפרנסה ,בנקל היה יכול כל איש לשום על לב ,לתקן
ריעים.
נפשו העלובה בעסק התורה והמצוה.
האדם עצמו – בהשקעה ובמאמץ שלו – גרם לכך!
"אבל עתה ,בגלות המר הזה ,אשר אנחנו תחת הס"מ ,הוא
כשאנו מבינים את המשמעות של הימים הללו ,וקולטים שאנו
השטן ,כל חפצו ומגמתו לבטל אותנו מעסק התורה והמצוות,
מתעסקים כעת עם ארון הסעף של כל השנה – ודאי נתחזק וננצל
מרוב טרדת הפרנסה גורם ביטול התורה והמצוות ,ועל כן ,מתאחר
כל רגע!
זמן גאלתנו מן הגלות מאד.
)נאה דורש(
"...על כן ,מהראוי לכל איש הישראלי ,לשום עיקרי בקשותיו
באלה ימים הנוראים ,על 'נפשו' העלובה – שלא תאבד חס ושלום,
לפדותה מני שחת ,לבל תכרת חס ושלום... על מה צריך לשים עיקר מגמתנו בתפילות ראש
"ואם היינו מכוונים בכל התפילות ובקשות רק על צער הש־ השנה
כינה כביכול ,בודאי היינו זוכים להיות נענים על ענין בקשתנו, כתב רבינו הגר"ח מוולאז'ין:
ולהגאל גאולה שלמה. אמת הוא ,בלי ספק ,שגם על 'עניני הגוף' נדונים בראש השנה,
"אבל אשמים אנחנו בעצמנו ,שאין אנו משימים על לבנו כלל אך מי הוא פתי אשר יערב לו לבו לבוא לבקש על 'עניני הגוף',
צער השכינה כביכול ,ואין אנו מבקשים רק על צערנו ודאגת פרנ־ נגד ספק אבדן 'נפשו' חס ושלום ,בראותו כי נפשו נידונית ,שהיא
סתנו ,לכן אין אנו נושעים רק מעט הנוגע לפרנסתנו ,להחיות את כעת במבוכה גדולה ,ואיך ישליך 'נפשו' אחרי גויתו ,ויבקש על
גויתנו... 'הגוף' הנגוף.
"ישראל קדושים הם ,בראותם כי קרוב יום הדין הנורא הבא "הלא ידמה בזה האיש הלז ,לאיש נרדם בביתו ,ותגע האש
עליהם ,דא יומא דראש השנה ,המה מתאספים בבתי כנסיות, בארבע פינות הבית אשר יעוררו אותו משנתו בנחיצה ,ואומרים לו,
לבקש ולהתחנן לפני המלך ה' בצאות ,נפשם בשאלתם' ,וגללו מה לך נרדם ,מהר קום המלט על נפשך ,פן תספה באש ההבע־
את האבן' כו' )בראשית כט ,ג(. רה אשר ללהב יצאת ,כי אחזה אש סביב בכל קירות הבית ,והוא
ואם היה כל עיקר כונתנו בתפלתנו ,רק על דאגת גלות השכינה מתעצל בהצלת נפשו ,וישיב להם שאני צריך להמתין עוד ,מחמת
5
שופר ,שהרי פעם היו תוקעים בשחרית ,ומלכויות זכרונות ושו־ כביכול ,כמו שכתוב )משלי ל ,כב( 'תחת עבד כי ימלוך' ,ובאמת
פרות אמר בשחרית ,ואז לא תקעו ל' תקיעות קודם התפילה, ולב שלם ,בודאי היינו מסירים את ה'אבן נגף' – לב האבן – לגמרי.
וזאת משום שלא הוצרכו לל' תקיעות הללו ,משום שקודם שח־ "אך אין אנו משימים זאת על לבנו כלל ,וכל מגמתנו בתפלת
רית אומרים פסוקי דזמרה ,וע"י זמרו עריצים ,והיו מוכנים לאמירת הימים נוראים רק על דאגת הפרנסות ,ושארי צרות הדחופות
מלכויות זכרונות ושופרות .כיום שאומרים מלכויות זכרונות ושופ־ עלינו בכל יום ,לכן אין אנו גוללים את האבן ]היא היצה"ר ,הוא
רות במוסף ,הוצרכו לל' תקיעות קודם התפילה. הס"מ ,הנקרא בזוהר 'אבן נגף'[ רק מעט ,הנוגע לעצמנו ,היינו
והסיבה למעלה הגדולה ,משום שברית כרותה לי"ג מידות של 'להשקות הצאן קדשים'' ,והשקו את הצאן' )שם( – כדי פרנסתם,
רחמים ,ופסוקי דזמרה מיוסדים על כך ,בברוך שאמר יש י"ג פע־ ואחר כך 'והשיבו את האבן על פי הבאר למקומה'.
מים "ברוך" ,פסוקי דזמרה יש י"ג פרקים ]כיצד ,ואופן המספור ויעקב אבינו עליו השלום ,כאשר ראה ברוח קדשו את כל ענייני
יש מחלוקת[ ,ובישתבח יש י"ג שבחים] .שיר ושבחה הלל וזמרה הנהגתינו בגלות החיל ,התחיל לקונן במרירות לבו ,ואמר ,אני רואה
וכו'[ וזה מעורר רחמי ה' כשם שהשופר בא לעורר רחמי ה' .א"כ ש'עוד היום' – מהומה ומבוכה' )ישעיה כב ,ה( – הוא הס"מ – 'גדול',
שומה עלינו להקפיד היטב על אמירת פסוקי דזמרה בכל השנה ומחמת זה 'לא עת האסף המקנה' – להגאל גאולה שלמה.
ובפרט בימים אלה לאומרם ללא דילוגים ובכוונה מיוחדת לעורר "ונתן להם ]לנו[ עצה הוגנת על זה ,איך להתגבר על הס"מ...
רחמי ה' יתברך עלינו. וזהו שאמר 'השקו הצאן' – היינו שתעסקו בתורה שנמשלה למים,
)הר' דרוק שליט"א( ולכו רעו' – היינו גמילות חסדים ,ואז יהיה יצרכם מסור בידכם,
ותזכו להגאל גאולה שלמה".
תפקיד האדם בראש השנה )דרשת מהר"ח(
הגאון רבי עזריאל טאובר זצ"ל המשיל על תפקידנו בראש
השנה ,בשונה מעבודתנו ביום הכיפורים ,את המשל הבא :בני
ביאור סגולת המטה משה לזכות בדין לומר אדון עולם בכוונה
זוג הגיעו ליועץ והבעל סיפר ששני דברים מפריעים לו ,האחד –
"מצאתי כל מי שמכווין בעת התחלת אדון עולם ,כתב רב
אשתו מדוכאת ועצובה מהקשר שביניהם ,אינה מאושרת מחייהם
יהודה חסיד ורב האי ורב שרירא גאון ערב אני בדבר שתפלתו
המשותפים .והשני – רעייתו אינה ממלאת את תפקידה כראוי.
נשמעת ואין שטן מקטרג על תפילתו ,ואין לו שטן ופגע רע
מידי פעם היא מכבסת ,לפעמים היא מבשלת ,מנקה ומסדרת,
בראש השנה ויום הכיפורים בתפלתו ואויביו נופלין לפניו .ויש
ולפעמים ,הרבה פעמים ,היא לא עושה זאת .היועץ אמר לבעל
אומרים אף יצר הרע משלים אתו ועליו אמר שלמה המלך ע"ה
שביכולתו לגרום לכך שאשתו תשתפר באחד משני החסרונות
ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו ע"כ" )מטה משה ל"א
שהוא העלה ,והבעל אמר מיד ,ללא היסוס ,שראשית כל ירצה הוא
הביאו האליה רבה מ"ו(.
שעזרתו לא תחוש עצבות וקושי בקשר שביניהם והיא תשמח
אמירת אדון עולם כל כך נשגבה שאין שטן מקטרג ואין לו
ותעלוז על כך שהם חיים יחד.
פגע בראש השנה ויוה"כ! מדוע? כי מי שאומרו בכונה משתייך
עבודת ראש השנה היא שנשמח ונעלוז בכך שהקב"ה הוא
ליחוד ה' – "אדון עולם" – קובע כי הוא האדון של העולם! לא אני!
המלך שלנו ואנחנו עבדיו חייליו .רק לאחר שנחוש שמחה שאנחנו
"בטרם כל" "ואחרי ככלות הכל"" ,והוא אחד ואין שני להמשיל לו",
יהודים ,בני המלך ,עבדיו ועושי רצונו .רק לאחר שנמליך בשמחה
יחוד ה'! שליטתו הבלעדית! "הוא אלי" "וחי גואלי" "צור חבלי"
את הקב"ה עלינו ,נוכל להגיע ליום הכיפורים ,שם נשוב בתשובה
"נסי ומנוס לי" ,עד כדי "בידו אפקיד רוחי"" ,ה' לי ולא אירא" ,לא
ונקבל על עצמנו לעשות ,לשרת את הקב"ה" ,לכבס ולבשל" ,היינו
אירא אני לא מיחס לעצמי שום "כוי ועוצם ידי" ,אני נתון בידיו!
לקיים תורה ומצוות .אך דבר ראשון עלינו לקבל ,בשמחה ובאהבה
בידי השליט היחידי כל יכול ,שהוא כמובן אוהב אותי על כן "לא
גמורה ,את המלך עלינו.
אירא"! אדם שאומר זאת בכוונה ממילא אומר זאת בהרגשת
- - -כן ,אנחנו שמחים לקבל את עול מלכותך ,מלך יקר ואהוב.
שירה לה"י מובטח "אין לו שטן ופגע רע בראש השנה ויום הכיפו־
הרבה לפני האמצעים של חיי הגשם ,הבריאות והפרנסה ,הממון
רים בתפלתו ואויביו נופלין לפניו".
והרווחה .אנחנו מבקשים ומייחלים שתגלה כבוד מלכותך עלינו.
"וזכורני פעם אחת בסליחות אמר ]-התרומת הדשן[ לבחורים
זהו האושר שלנו ,זהו הרצון הפנימי והחשוב ביותר שלנו!!
למה אתם הולכים מב"ה קודם שמע ישראל? אף על פי שמ־
כולנו מכירים את דברי חז"ל ש"מזונותיו של אדם קצובים לו
קצתם הולכים ללמוד .כי הגאון ז"ל ]-התרומת הדשן[ הוי מנגן
מראש השנה ועד ראש השנה" .ידועים דברי הזוהר הקדוש ,המ־
מר"ח אלול בחול עד אחר יוהכ"פ בברוך שאמר כמעט שעה
לגלג על אותם יהודי העסוקים בתפילות ראש השנה ומבקשים
אחת" )לקט יושר חלק א(.
רק על עצמם ,פרנסתם ועניניהם הפרטיים .הזוהר הקדוש משווה
התרומת הדשן תבע מהבחורים ,לבטל מלימודם על מנת לומר
אותם לכלבים ,הנובחים "הב הבן" ,והוא גוער בהם ומבקשם להת־
פסוקי דזמרה בנחת יותר! והוא עצמו ניגן את פסוקי דזמרה
מקד במטרה האמיתית ,להתפלל בראש השנה על גילוי השכינה,
כמעט שעה! למדים אנו כמה חשיבות קיימת לפסוקי דזמרה,
ריבוי כבוד שמים בעולם ,על התועלת הגדולה ביותר לכלל ישראל
וככל האמור לעיל נוכל להבין כי בפסוקי דזמרה יש הכרה בכוחו
כולו.
של ה' ובמלכותו ,ושליטתו על כל הבריאה ,וכולה נעשתה במאמר
הספרים הקדושים האירו את עינינו שמסדרי התפילות ראו
ה' בלבד! נועדו להיות שירה לה' יתברך"-] ,והוא ניגן"[ וא"כ היטב
לנכון לסדר את נוסח התפילה בלשון רבים ,כדי שתמיד נתמקד
מובן כי הם נצרכים ביותר לימי הדין ולקבלת סליחה ומחילה.
בכלל ישראל כולו ולא רק בעצמנו.
יתירה מזו לפסוקי דזמרה במובן מסוים יש כוח כמו תקיעת
6
מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל האיר נקודה נפלאה .חז"ל )ר"ה
שאלות מענינות בהלכה י ,ב( אמרו שחנה נפקדה בתפילתה בראש השנה והלכות תפילה
)בענינים שונים ,מבית הגר"ח קנייבסקי( רבות נלמדים) ,במסכת ברכות דף ל' ואילך( ,מתפילת חנה .חנה
ביקשה "ונתתה לאמתך זרע אנשים" ,ואמרו חז"ל )ברכות לא ,ב(
שאלה :האם נכון להסתפר שבוע לפני ר"ה כדי שלא שחנה ביקשה שיוולד לה בן ששקול כשני אנשים ,כמשה ואהרן.
יהיה טרוד בערב ר"ה ,או אינו הגון ,שבהלכה כתוב שיש לחנה לא היו ילדים .היא סבלה סבל נורא במשך שנים רבות.
להסתפר בערב ר"ה להראות שבטוחים בדין? לכאורה ,היה עליה לבקש שהקב"ה יתן לה מה שהוא רוצה ,לא
תשובה :יש לעשות כמו שכתוב בשו"ע משנה בן או בת ,ולא משנה באיזו רמה יהיה הילד .העיקר שסוף
* סוף יוולד לה ילד .אך לא .חנה "הולכת על כל הקופה" ,היא יודעת
שאלה :לכאורה אם אפשר להגיד תשליך בציבור שהקב"ה יכול להעניק לה בן ששקול כמשה ואהרן ,והיא מבקשת
במקום של מים אבל אין שם דגים או ביחיד עם דגים, את זה ,ללא היסוס.
עדיף לבקש בציבור? חנה אינה מסתפקת במועט .היא יודעת שזהו הזמן של "בהמ־
תשובה :אולי דגים עדיפי. צאו" .הזמן בו המלך יורד אל עמו אהובו והוא מוכן להעניק לנו את
)שאלת רב( הכל ,רק אם נבקש באמת .ואכן ,הנה קיבלה את שמואל ,השקול
כמשה ואהרן!
כתיבה וחתימה טובה לכולנו ולכל בית ישראל .לשנה טובה תכ־
תבו ותחתמו!!!!
בכל דבר וענין. )הגרש"ב גנוט שליט"א(
מבואר בזוה"ק שיש חילוק בין הדין ביום הראשון לדין ביום השני,
שביום הראשון זהו "דינא קשיא" וביום השני זהו "דינא רפיא",
בדרכי העבודה לימי ראש השנה – לקיים המצוות כעבד
והביאור הוא – שביום הראשון דנים כל יחיד ויחיד בפני עצמו ולכך
למלך
יותר קשה לזכות בדין שצריך להיות צדיק גמור ,אך ביום השני
דנים כל אחד כחלק מהציבור ,כמה הוא מועיל לציבור ובכלל כמה הנה בעבודת ימים אלו יש כמה פנים ,תשובה תפילה וצדקה,
הוא חלק מהציבור ,ואם רבים צריכים לו הוא יוצא זכאי ,ולכך זהו אולם ודאי שהיסוד של ראש השנה זהו "המלכת הקב"ה" ,שעל
דין יותר קל. האדם להמליך את הקב"ה עליו ולהתנהג כעבד ,וכדאי מאוד לה־
וא"כ עיקר העצה לזכות בדין ביום השני זה לקבל על עצמו לה־ חדיר לעצמינו הרגשה ,שאע"פ שאנו נקבל שכר על המצוות ,וגם
תחזק בעבודת השם באופן שזה ישפיע על סובביו ,וחס ושלום בעולם הזה יש לנו סיפוק מכך ,אולם אנו עושים זאת מחמת שאנו
לא לעשות רפיון ברבים שאז נמצא מזיק הרבים ,וכל התעלות עבדים של הקב"ה ואין לנו אפשרות אחרת ,הרי עבד אין לו מגר־
או התמדה יותר בלימוד ממילא היא מוסיפה לכלל שמחזקת את מיה כלום והוא חייב לעשות רצון אדונו ,וכך ממש אנחנו .ובאמת
האווירה הרוחנית. שצריך חיזוק גדול בזה ,אנשים יכולים ללמוד כל היום וכל הלי־
וכן יש להקפיד להיות תמיד בשמחה חיצונית שעי"ז משפיע על לה ,להדר בכל המצוות בתכלית ההידור - ,אבל בלי לחשוב על
הסובבים לטובה ,ואם מסתובב בקדרות הוא בור ברשות הרבים, הקב"ה .וכפי שמרן המשגיח שליט"א חוזר ומעורר ,גם מי שמניח
ואדרבא בכל הזדמנות ישתדל לפרגן לשני ולחייך אליו ,וצריך תפילין לא 'מלומדה' אלא מכיוון שכך כתוב בשו"ע – בכ"א הוא לא
לדעת שיחס כזה לבחור יכול לשנות את כל מצבו לטובה ,ויש חושב למה זה כתוב בשו"ע ומי ציווה על כך .ומסופר על מישהו
הרבה סיפורים על אנשים שנשארו שתולים בבית ה' רק מחמת שלילה אחד חלם על הקב"ה ,וכשהתעורר התפלא :הרי אין אדם
יחס טוב מחבר .וצריך לדעת שבאמת אין אדם בעולם שאינו צריך חולם אלא מהרהורי ליבו ,וכי מתי חשבתי על הקב"ה? הן אמנם
את העידוד והפרגון ,כל אחד מוכרח לזה ,אפי' מי שנראה שהכל למדתי ,התפללתי ,קיימתי מצוות ,אבל על הקב"ה לא חשבתי...
'זורם' אצלו על מי מנוחות – אין לתאר גודל התועלת שתהיה לו וכבר הפסוק אומר "ותופשי התורה לא ידעוני" .נתאר לעצמנו לו
ממילה טובה ומפרגון ואף מהארת פנים בעלמא ,ומי שיקבל ע"ע רעק"א היה אומר לנו על מישהו שהוא 'בן תורה' – ודאי היינו מבי־
חיזוק בזה אין ספק שהוא בגדר 'רבים' צריכים לו ברמה הגבוהה נים שמדובר באדם גדול מאד .ואם הרשב"א היה אומר – ור' יוחנן
ביותר .וזה גם יעזור לו באופן טבעי שיהיה אהוב על הבריות. – ור' שמעון ,ואם משה רבינו היה אומר 'ער איז א בן תורה' – לא
)כת"ת /עבודת הימים הנוראים( היינו יודעים לתאר מעלתו של אותו אחד .אבל הנה הקב"ה עצמו
מעיד "ותופשי התורה – לא ידעוני" .אפילו אנשים שהם 'תופשי
עצה לתשובה שלמה ברגע אחד התורה' ,ת"ח מופלגים – 'לא ידעוני' ,לא חושבים על הקב"ה .וזוהי
עיקר העבודה בימים אלו ,להחדיר בעצמנו שאיננו מקיימים מצ־
רבינו יונה כותב בשערי תשובה )ב ,י( שאפשר לזכות לתשו־
וות כי כך חונכנו וכך צריך .אלא משום שהקב"ה ברא את עולמו
בה שלמה בשעה קלה ,אם אדם מקבל על עצמו לשמוע דברי
ואותנו כדי שנקיים מצוותיו.
מוסר בקביעות ולקיים את כל מה שישמע ,שעל ידי זה הוא בודאי
עצה מעשית לחיזוק בזה
ישתנה .וכן על ידי לימוד המוסר ,אם יש לאדם קביעות ללמוד
לקבל על עצמנו שבמשך השנה לכה"פ ב' פעמים ביום כשנ־
ספרי מוסר ,בכל יום קצת ,וכפי שאמר פעם מרן הגראי"ל שטינמן
קיים מצווה מסוימת – נחשוב על כך שאנו עושים זאת רק מחמת
זללה"ה שגם חמש דקות ביום ,אם זה בקביעות יום יומית זה
שכן הוא ציווי ה' ,וע"י זה משתנה כל מהלך החיים ,כי חיים כל
משפיע!
הזמן בידיעה שנמצאים יחד עם הקב"ה וצריך לעשות את רצונו
7
לכותיים שלא לנו הם ,כוחות שייחסנו לעצמינו בטיפשותנו .להכניע וזוהי העצה והקבלה הכי טובה ,לקבל על עצמו לעסוק בקביעות
את עורפנו הקשה ולהכיר את מלכות ה' כי "אנו כחומר ביד היוצר", בספרי מוסר ,שזה כבר נקרא תשובה ,כי הוא כבר עומד בדרך שב־
להתבטל לקב"ה ולהפנים שכל מקרינו הן לבד בהחלטת ה' וכי אין טוח שיחזור בתשובה שלמה ,ועל ידי זה נחשב כאילו שכבר חזר
עוד מלבדו! בתשובה ,וכלשון רבינו יונה 'צדק נפשו בשעה קלה' ,היינו שבשעה
ועפי"ז נוכל ליישב בכך את מה שהקשה ראש הישיבה הגאון ר' קלה הוא כבר נעשה צדיק ,בלי שום חטא ,ומה שהיה – היה ,וגם יש
שמחה זיסל ברוידא )עי' שם דרך בראשית ח"א עמ' קצ"ו הערה לו כבר מעכשיו זכות ושכר על כל המעשים הטובים שהוא עתיד
(10על הפיוט 'מלך עליון' שבו אנו מעמידים לכא' את הקב"ה בה־ לעשות כאילו עשאם.
שווה למלך בשר ודם ,ומראים בזה כמה רב ועצום ההבדל ביניהם, )הגרי"ג אדלשטיין זצוק"ל(
בין מלך עליון לבין מלך אביון.
והקשה ר' שמחה זיסל ,הכיצד שייך לקרוא לאדם מלך בשעה מלכות השם – שתמליכוני עליכם
שמזכירים את מלך מלכי המלכים ,וכי איזה דמיון והשוואה קיים
"אמר רב כל ברככה שאין בה הזכרת שם אינה ברכה ורבי יוחנן
ביניהם שנצרכים אנו לחילוק כלשהוא .הלא מלכות בית דוד אסור
אמר כל ברכה שאין בה מלכות אינה ברכה" )ברכות מ.(:
להזכיר יחד עם מלכות ה' .אוריה שהזכיר אדוני יואב לפני דוד
"ולכך היה אומר ר"י שאם היה מדלג מלכות של ברכת המוציא
המלך נידון להריגה כמורד במלכות )עי' תוס' בקידושין( וא"כ כיצד
שצריך לחזור ולברך ואפי' דלג תיבת העולם בלבד דמלך לבד
ניתן להזכיר שם מלך על בשר ודם יחד עם מלכות ה'.
אינו מלכות וברכות של שמונה עשרה אין בהן מלכות דאינן באין
ומשום כך הרגיש "שיש עלבון וזלזול כשאנו באים להבדיל בין
בפתיחה ובחתימה אין שייך מלכות אבל אלהי אברהם הוי כמו
מלך עליון למלך אביון" "ועצם הזכרת מלך אביון בכפיפה אחת עם
מלכות דאברהם אבינו המליך הקדוש ברוך הוא על כל העולם
מלך עליון יש בה ח"ו פחיתות וזלזול בקב"ה שבכלל שייך להשוות
שהודיע מלכותו" )תוס' שם(.
כלפיו מלכות בשר ודם" ולכן היה נוהג לדלג קטע זה בפיוט כמובא
זה הפי' 'מלכויות' לא שהוא מלך לבד! אלא הכרה במלכות שלו
שם
עלינו" .אמרו לפני מלכויות כדי שתמליכוני עליכם" ומכלל זה מה
אך לפי האמור נראה לבאר ,שאכן אין בכוונתנו להעמיד חלילה
שאמר הגרי"ס "אדם מוכן להמליך את הקב"ה על כל העולם כולו,
חילוק בין הקב"ה למלך בשר ודם ולשבחו ולפארו בכך שגדול הוא
מלבד על עצמו"!
ממלך אביון ,אלא מכוונים הדברים אלינו ,אותנו אנו מכנים בשם
כך שנוכל לסכם שעבודת המלכויות שלנו ביום ראש השנה ,היא
מלך אביון ,וזאת כפי שהבאנו ,שאדם מדומיין לייחס לעצמו כוחות
לפוצץ את הבלון הנפוח הנקרא אדם ,לנתץ את הדמיון התדמיתי
מלכות של ה'.
שהדבקנו לעצמנו כאילו יש בידינו שלטון ,להסיר את הכוחות המ־
ולזה מכווין אדם על עצמו ואומר 'מלך אביון' חושב אני את עצמי
אך זה אינו ,שכתב ביום תרועה )ר"ה דף כח ע"א( שלשיטות ריתחא דאורייתא
שנעשה גדול מעת לעת ,דהיינו שאם נולד בראש השנה בחצות,
אינו נעשה גדול אלא בעוד שלש עשרה שנים בראש השנה בח־ עשרה פעמים תקיעת שופר
צות ,ולכן אם שמע תקיעת שופר קודם חצות ,צריך לחזור ולש־ חידה :איך יתכן שאדם חייב לשמוע מעיקר הדין עשרה פע־
מוע תקיעת שופר לאחר חצות ,והעיר רע"א )הגהות( שמשכחת מים תקיעת שופר?
לן גם לשיטתנו שנעשה גדול מיד בתחילת היום ,אולם אם הביא תשובה :חידה זו שאל הגאון רבי דוב לנדו שליט"א ,והשיב
שתי שערות בחצות ,שאז נעשה גדול מן התורה ,צריך לחזור עבד של עשרה אדונים ,דהנה עבד של שני שותפים ושחרר אותו
ולתקוע שופר לאחר חצות. אדון אחד הוא צריך לשמוע קול שופר ,אך רק הצד חירות שלו
ובהדרת קודש )סימן כ( תמה בזה ,מאי שנא שופר ממגילה, חייב בשופר ,והצד עבדות שלו פטור ,כמבואר בראש השנה דף
שלגבי מגילה אמרינן שאם נתגייר לאחר הנץ פטור כמבואר בי־ כט ע"א ,מי שחצי ועבד וחציו בן חורין אינו מוציא לא את מינו
רושלמי ,ומשמע שאם נתגייר לאחר הנץ פטור כמבואר בירוש־ ולא את שאינו מינו ,ואפילו את עצמו אינו מוציא ,דלא אתי צד
למי ,ומשמע שעיקר החיוב חל בתחילת היום ,ושאר היום הוי עבדות דידיה ,ומפיק צד חירות דידיה.
תשלומים לבוקר ,ואם כן גם בשופר נאמר שכיון שנפטר בבוקר ואם כן אם בראש השנה מת אחד מאדוניו בלא יורשים נתחייב
פטור גם כשהגדיל באמצע היום .והשיב שמגילה תלוי בפרוז שוב בתקיעת שופר ,כיון שעכשיו נתוסף לחלק החיוב שלו ,עוד
ומוקף וזה נקבע על פי מקומו של האדם בעת עלות השחר, חלק ממה שהיה פטור מקודם כאשר שמע קול שופר ,והחלק
ומהאי טעמא המתגייר בפורים פטור הואיל ולא נעשה פרוז או הזה עוד לא יצא ידי חובת תקיעת שופר ,ואם מתו לו עוד שמ־
מוקף ,יעו"ש. נוה אדונים כנ"ל בראש השנה בזה אחר זה ,כל פעם שמת אדונו
וכן מפורש בירושלמי )עירובין פ"ד ה"ה( שנסתפק לגבי גר נתחייב שוב בתקיעת שופר ,כדי להוציא את החלק שנתוסף לו
שטבל בשבת לאחר שהאיר המזרח ,היכן קונה שביתה ,הרי כעת ,שהיה פטור מקודם.
שאם נתגייר בשבת ,חל עליו חיובי השבת גם באמצע השבת ,וכן אמנם יש להעיר שאולי כיון שנעשה בן חורין באמצע ראש
מבואר ברא"ש )מו"ק פ"ג סימן צו( ששבת חל גם בעצם היום, השנה ,אולי לא נתחייב באמצע ראש השנה בתקיעת שופר ,וכמו
שאין סוף השבת תשלומין לתחילת השבת. שכתב בירושלמי )מגילה פ"ב ה"ג( גר שמל לאחר שהאיר המז־
)חשוקי חמד ר"ה כט ,א(. רח כבר נפטר ממגילה.
8
למלך ...וכי לזה יקרא מלך? הלא 'בלה ורד שחת בשאול ובתחת',
שאלות מענינות בהלכה אלא הראוי להיקרא מלך ,אבל המלך האמתי ,הוא 'מלך עליון'
)בענינים שונים ,מבית הגר"ח קנייבסקי( שתקפו לעד ותפארתו עדי עד.
מאריכים בר"ה בפיוטים ובתפילות על חצות" )רמ"א )הגרש"ז דרוק שליט"א(
סימן תקפ"ד ס"א( ,וכתב שם ה"מגן אברהם " )הובא במ"ב(
דהיינו לכל הפחות עד חצות. ר"ה שחל בשבת – עיצומו של יום שבת מתקן
והעירו בזה כיצד הותר הדבר ,והרי בעינן חציו לה' וח־
נשאל רבינו בעל 'בן איש חי':
ציו לכם ,וראש השנה יש בו דין ושמחת בחגך )מ"ב סימן
"שאלה :בזמן הזה כשחל ראש השנה בשבת דאין תוקעין משום
תקצ"ז סק"א( ,ולגבי יו"ט כתב המ"ב )סימן תקכ"ט( שיש
גזרה שמא יעבירנו ד' אמות ברשות הרבים ,וכן הוא הדין כשחל יום
לגעור בחזנים המאריכים יותר מחציו של יום?
ראשון דסוכות בשבת שאין נוטלין לולב ,ואף על פי שהוא מצות
והשיב על כך מו"ר שליט"א :יתכן שבראש השנה התפי־
עשה מן התורה ,איך משום גזרה שמא יעביר ד' אמות ברשות הר־
לות ג"כ מ"חציו לכם" ,שהרי מתפללים על כל השנה.
בים ,יבטלו חז"ל מצות עשה מן התורה ,והלא אין ודאי נדחה מפני
מטעם זה יש לבאר דברי ה"מגיד משרים" )הובאו במ"א
הספק ,ובעלמא אמרינן אתי עשה ודחי לא תעשה וכאן העשה
סימן תקצ"ז( שלא לאכול בשר ולשתות יין בר"ה ,אף שבכל
נדחה מפני ספק של לא תעשה דילמא יעביר.
יו"ט חייב בבשר ויין צ"ל דבר"ה זה העונג ,שהרי מתפלל על
"ועוד רצינו לידע ,מאחר דעל ידי מצות עשה של תקיעת השופר
כל השנה ,וזהו עינוגו .לשאלה האם עד כדי כך תפילות ר"ה
נעשה הנסירה ונתקן הפגימות ,אם כן כשחל ראש השנה בשבת
נחשב כעונג יו"ט וכ"חציו לכם" ,השיב מו"ר :למה לא.
במה נתקן ונעשה כל דברים הנעשים ע"י תקיעת שופר למעלה.
בילקוט )תהלים ק"ב( מבואר שתפילת ראש השנה
וכן בענין נטילת לולב שהוא המשכת החסדים דבר יום ביומו ,במה
ויוהכ"פ כוחה כ"נביא" ,כ"כהן" וכ"בית המקדש" והטעם כ
יהיה המשכת החסדים אותו היום .יורנו המורה לצדקה ושכמ"ה".
תשובה למעלה מהכל.
)מחזור שי"ח שפתותינו
וכה השיב:
"הטעם דשמא יעבירנו ד' אמות ברשות הרבים לא אמרו רז"ל
אלא בשביל לעשות טעם פשטי ונגלה לגזרתם לפני המון ישראל,
כדי שתתקבל גזרתם אצל כל אדם ולא תהיה גזרה שאין בה טעם,
בישיבת ראדין ומחוסר מקום ואפשרות סרבה ההנהלה לקבלם. אך אין זה עיקר הטעם שלהם ,אלא העיקר הוא מפני שהם ידעו
הבחורים נכנסו לקבל ברכה ממרן החפץ חיים זצוק"ל .תוך כדי ברוח קדשם שהתיקון הנעשה ע"י מצות אלו ביום זה ,הנה כאשר
שיחה נודע לו שהם נכדי הצדיק רבי לוי יצחק מברדיטשוב זצוק"ל. חל יום זה בשבת הנה הוא נעשה מאיליו מכח קדושת השבת ואין
קרא מרן החפץ חיים להנהלת הישיבה וביקש לאפשר בכל זאת צריך לעשותו על ידינו .לכן בעבור כבוד שבת תקנו שלא לתקוע
לתלמידים להתקבל בישיבה. ביום זה ולא יטלו לולב ,להורות שהתיקון של המצות האלה הוא
כשנשאל מדוע הוא כל כך משתדל עבורם שלא כהרגלו ,השיב נעשה מאיליו ע"י קדושת השבת.
החפץ חיים :כיון שמתקרבים ימי הדין רצונו עז שנכדיו של סנגורן "אך זה הטעם הוא סוד ונסתר ולא יספיק להמון ישראל ,ולכן
של ישראל יתפללו במחיצתו יחד עם כל בני הישיבה. הוכרחו לעשות טעם אחר לגזרתם ,והוא שמא יעבירנו ד' אמות
סיפר רבי ירחמיאל קיפניס על אחד מימי ראש השנה במחיצת ברשות הרבים .ומאחר שהם מוכרחים לגלות הזה הטעם ,על כן
בעל ה"חפץ חיים" בשנותיו האחרונות .אני זוכר פעם באחד מימי במקדש דלא שייך זה הטעם דשמא יעביר ד' אמות תוקעין ,וכן
ראש השנה אצל הגאון הצדיק בעל ה"חפץ חיים" בראדין והיה זה במקום שיש סנהדרין של כ"ג שהם סנהדרי קטנה ,ג"כ תוקעין,
בשנותיו האחרונות כשמרן ה"חפץ חיים" כבר לא התפלל בישיבה משום דבפני בית דין לא שייך טעם זה .ולעולם עיקר הטעם הוא
אלא בביתו ,הכניסו אותו לבית המדרש באותו ראש השנה על פי משום דהתיקונים הנעשים ע"י מצוה זו הם נעשים מאליהם מכח
בקשתו שיש לו משהו לומר ל"עולם" ואז הביאוהו לבית המדרש תוספת קדושת השבת.
ליד הכניסה שכן להגיע עד למזרח היה קשה מדי ללכת והוא אמר "וכל זה בחלק ה'מעשה' אבל בחלק ה'דיבור' .גם כשחל בשבת
שהוא רוצה רק לעורר את הציבור ,שהנה מתפללים "זכרנו לחיים אנחנו מקיימים המצוה ,כי חלק הדיבור של מצות תקיעת שופר
מלך חפץ בחיים" הציבור מפרש לעצמו כך" :זכרנו לחיים" כי אתה מתקיים ע"י פרשת המפטיר שקורין 'יום תרועה יהיה לכם' ,וגם
הרי "מלך חפץ בחיים" אתה ריבונו של עולם הרי רוצה שבני אדם ע"י הפסוקים שמזכירין בתפלת מוסף .וכן כשחל יום ראשון של
יחיו ,אולם – אמר – מרן ה"חפץ חיים" לתלמידי הישיבה – תכוונו סוכות בשבת אנחנו מקיימים חלק הדיבור של מצות לולב ומיניו
את הביאור דלהלן" :זכרנו לחיים" אנו מתפללים להקב"ה שהוא בפרשה שקורין בספר תורה שאומרים פסוק 'ולקחתם לכם ביום
יזכרנו לחיים ,ואיזה סוג של חיים אנו מבקשים? מלך חפץ בחיים. הראשון' וכו'.
אנו מבקשים כזה סוג של חיים שהמלך החפץ בחיים חפץ ורוצה "והיה זה שלום ואל שדי ה' צבאות יעזור לי".
בהם! )שו"ת תורה לשמה ,סי' תלו(
קולו החלוש כמובן שלא נשמע היטב ולא הגיע לאזני כל בני
הישיבה ,ועל כן תלמידו הגדול ,מרן הגאון רבי אלחנן ווסרמן הי"ד ראש השנה במחיצת החפץ חיים – א'
שנכח במקום ,כמנהגו המפורסם להסתופף בצל רבו מרן ה"חפץ
שיהיו עמנו בראש השנה...
חיים" בתקופת הימים הנוראים חזר על דברי מרן ה"חפץ חיים"
סיפר הגה"צ רבי זאב צ'ציק זצ"ל ,פעם באו שני בחורים ללמוד
בקול רם שיגיע לאוזני כולם .אני זוכר עד עתה את חרדתו העצו־
9
מה של רבי אלחנן מהדר גאונו של רבו הקדוש .לפני שהיה מזכיר
את שמו של רבו מרן בעל ה"חפץ חיים" היה עומד בכזה פחד
שאלות מענינות בהלכה ואימה יוצא מן הכלל ,לא יאומן כי יסופר .פעם מנה שמונה תיבות
)בענינים שונים ,מבית הגר"ח קנייבסקי( שהוסיף מרן בעל ה"חפץ חיים" בדרשתו בראש השנה יתר על
דרשתו בשנה הקודמת.
שאלה :אם מאריך ולא גמר הסליחה כשהתחילו הציבור )מאיר עיני ישראל – מוסף שבת קודש(
סליחה חדשה ,האם ימשיך בסליחה שלו ,שכך יגמור עכ"פ
כמה סליחות ,או עדיף להתחיל תמיד עם הציבור אע"פ
שלא יגמור אותן?
ראש השנה במחיצת החפץ חיים – ב'
תשובה :יגמור הסדר. שח הגאון רבי אליעזר טורק שליט"א :הגאון רבי מנחם צבי
* ברלין שליט"א ,ראש ישיבת 'רבינו חיים עוזר' ,מספר כי שמע
שאלה :המאחר לסליחות ומגיע באמצע ,האם יאמר עם פעם על תלמיד חכם צעיר מגרוזיה ,שיצא למסע לליטא כדי
הציבור היכן שאוחזים ,או שיתחיל מהתחלה ,ויאחז כל לקבל 'סמיכה' ממרן הגאון רבי חיים מבריסק זצ"ל .כיוון שהיה זה
הזמן במקום שונה מהציבור) .וכמובן שי"ג מידות יאמר כמה ימים לפני ראש השנה ,החליט אותו תלמיד חכם להמשיך
עם הציבור רק בסליחות יאחז במקום אחר(? אחר כך לראדין ,ולשהות ביום הדין – הקדוש והנורא במחיצתו של
תשובה :כרצונו. הכהן הגדול מאחיו ,מרן ה'חפץ חיים' זצ"ל .ה'חפץ חיים' אכן קיבלו
)שאלת רב( בסבר פנים יפות ,והזמינו לסעוד על שולחנו בליל ראש השנה.
הייתה זו חוויה שנשמרה בזכרונו לנצח ,והוא מסר כמה וכמה
פנינים שזכה לשמוע בהזדמנות מיוחדת זו .בין כל הרגשי הקודש
הוא יכול לעשות מלאכה בשבת... והאימרות הנוקבות ,אמר ה'חפץ חיים' בעת הסעודה כך:
השאלה נכנסה באותו שכן כארס של עכנאי .הוא הזדעזע ,פרץ "כל יהודי צריך לדעת את ההבדל היסודי והעצום שבין קיום
בבכי סוער ופנה לרבי שלמה זלמן ביפחה קורעת לב" :אני מקבל מצווה ,לחלילה וחס עשיית עבירה .כאשר יהודי נכנס לעול מצוות,
עלי מהיום שלא להדליק את הפתיליה בשבת; אינני מוכן כי תא־ קוראים לו 'בר מצוה' – בן של מצווה ,כי המצוות קשורות ומחו־
מרו עליי שאני גוי!".... ברות עימו כמו בן שאינו יכול לנתק את הקשר הטבעי עם אביו.
כך זה כל יהודי ,בכל מצב .הוא יודע בפנימיות ליבו את ערכו, אבל יהודי שנפל רחמנא ליצלן בעשיית חטא ,גם אם הוא שקוע
וגם אם הוא חלילה נופל – הוא עדיין רוצה להישאר מחובר למקור בדבר ,לא עלינו ,הרי שכינויו הוא 'בעל עבירה' ,ולא 'בר עבירה' –
טהור .לכן ,כשהוא שב בתשובה מאיזה מקום שלא יהיה – הדרך כיון שזה אינו קשר דם ,אלא כקשר בין בעל לאשה הניתן לניתוק
סלולה לפניו ,כי בנקודה הפנימית הוא עדיין מחובר בקשר חם... ולביטול".
עניין זה מוביל לרובד נוסף בהבנת מהות התשובה .אם אמרנו נמצא ,שכאשר עושים מצווה ,מתקשרים עם הבורא יתברך
שהתשובה טמונה מעצם מהותה בפנימיותו של כל יהודי ,הרי בקשר בל ינתק ,מרומם ומזכך :ואם נכשלים חלילה בעבירה ,הרי
שיש בזה משהו עמוק אף יותר – התשובה היא יסוד מוסד בכל שעלינו לא לפול ברוחינו ,אלא תיכף ומייד לקיים בעצמינו "הת־
הבריאה כולה! נערי מעפר קומי" ולשוב אל טהרתינו כבראשונה – כי העבירה
כבר מבריאת העולם נבראה התשובה ,כחלק בלתי נפרד מי־ לעולם לא נהפכת לחלק מן המהות של היהודי!
צירתו של הקדוש ברוך הוא ,שכן בלעדיה לא היה לעולם קיום. זהו חז"ל מפורש )שה"ש ו ,א('" :אל גינת אגוז ירדתי' ,אמר חורי:
"הלא אם תיטיב שאת" ,אמר הבורא לקין – יש אפשרות לשאת מה אגוז זה אם נופל לתוך הטינופת ,את נוטלו ומורקו ושוטפו
את החטא .אמירה זו לקין ,אומר הגאון הצדיק רבי ראובן הכסטר ומדיחו ,והוא חוזר כתחילתו ,והוא יפה לאכילה .כך כל מה שיש־
שליט"א ,משגיח ישיבת מיר-ברכפלד ,בשם רבו המשגיח דליקווד ראל מתלכלכין בעוונות כל ימות השנה ,בא יום הכיפורים ומכפר
הגאון הצדיק רבי נתן מאיר ויכטפויגל זצ"ל ,היא שיחת המוסר עליהם".
הראשונה שמופיעה בתורה – והיא עוסקת במצוות התשובה ,ולא אצל כלל ישראל החטא אינו פוגם בפנימיותם ,הוא דבוק רק
בכדי. בהם רק בחיצוניותם ,לכן על ידי מריקה ושטיפה יכול האדם בק־
הקדוש ברוך הוא ברוב רחמיו וחסדיו ,נתן לנו את האפשרות לות לקנחו .זהו גדר כפרת יום הכיפורים ,שמגיע ומקנח את עוונו־
לחזור בנו ממעשינו ,אך אנו צריכים להאמין בכח הזה ,ולהפנים תיהם של ישראל כלא היו .עמוד ההוראה ,מרן הגאון רבי שלמה
שהוא באמת משנה אותנו ,ואחרי התשובה האדם הוא ממש כתי־ זלמן אויערבאך זצ"ל ,סיפר פעם דוגמה מוחשית לכך ,כי יהודי ,אף
נוק שנולד. על פי שחטא ,נשאר זך וטהור בעצמותו:
)אוצרותיהם אמלא( בשכנותו של רבי שלמה זלמן ב'שערי חסד' התגורר יהודי חי־
לוני ,שנהג רחמנא ליצלן לחלל את השבת בקביעות ,והיה מדליק
טבעו של התפוח שאחרי קילופו ,מתחיל צבעו את הפתיליה בעיצומו של היום המקודש .רבי שלמה זלמן לא
חשב כי יצליח לשכנע את האיש להיטיב את דרכיו ,אך חשש
להשחיר
מנזק חינוכי שהיה עלול להיגרם לבני ביתו ,למראה יהודי שאינו
מנהג ישראל לטבול תפוח בדבש ,ולומר" :יהי רצון שתחדש שומר שבת .הוא פנה אל השכן ,ושאל אותו האם הוא מוכן כי רבי
עלינו שנה טובה ומתוקה" .הסבר נאה הביא בהקשר לכך הגה"צ שלמה זלמן יספר לילדיו ,כי השכן אינו נמנה על בני ברית ,ולכן
רבי אהרן טויסיג :טבעו של התפוח ,שאחרי קילופו ,מתחיל צבעו
10
כבקרת רועה עדרו ,מעביר צאנו תחת שבטו ,כן להשחיר .כדי לשמור על מראהו בכל זאת ,ניתן למרוח על הפרי
תעביר ותספור ותמנה ותפקוד נפש כל חי ,ות־ דבש .סגולתו הטבעית של הדבש מגינה על מראה התפוח ושו־
מרת עליו לבל ישחיר .כשאנו לוקחים בליל ראש השנה תפוח
חתוך קצבה לכל בריותיך ,ותכתוב את גזר דינם
בדבש ,אנו אומרים בזאת לה' יתברך :עם ישראל ,שנמשל לתפוח,
)מתוך 'ונתנה תוקף'(. עובר כל כך הרבה צרות וייסורים ,ולפעמים מרוב צרות ,בלבולים
נראה דמונח בדימוי לרועה המבקר את צאנו מוסר השכל ודחקות ,אנחנו עושים מעשים נגד רצונך ,ובכך משחירים את פנינו
עצום ונורא ,שהרי כיצד מבקר הרועה את צאנו ,וכיצד הוא בודק בעבירות ומעשים שאינם ראויים.
אותם האם הם ראויים להמשיך לחיות ,או שמא מתאימים הם אך ,ריבונו של עולם ,אנא תזכינו בשנה טובה ומתוקה :תמרח
יותר לבית השחיטה ,והתשובה היא שאם הכבש נותן פריון ,אם ותציף אותנו בדבש ,אך טוב וחסד ירדפונו ,ותראה כיצד אנו
הוא ממשיך לתת חלב ,והצמר שלו מחמם את הבריות ,הרי שה־ פתאום מצליחים לשמור על מראנו ומשתדלים להיות יותר ויותר
רועה ישאיר אותו בעדרו ,אבל ברגע שהכבש הפסיק לתת חלב, טובים אליך.
וגם צמרו אינו פורה כפי שהיה בעבר ,הוא יובל מיידית לבית )הרב שלמה לוונשטיין מתוך "ומתוק האור" סדר תפילותינו
השחיטה .הרי לנו כלל גדול ויסוד-מוסד בדרכי שמים ,אם האדם בהוצאת "יפה נוף"(
מוכיח את פריונו ,וממשיך לתרום מכישוריו ,מחמם את הבריות
ב'צמרו' ,וגורם להרבות כבוד שם שמים בעולם ,לאדם כזה נות־
נים חיים. ובמה בשופר
ויסוד זה כתב המשך חכמה בפרשת אמור )ויקרא כג כב ,ד"ה "אמר הקדוש ברוך הוא נסכו לפני מים בחג כדי שיתברכו לכם
במדרש( לגבי בנימין הצדיק ,שאמרו חז"ל )ב"ב דף יא ע"א( גשמי שנה ואמרו לפני בראש השנה מלכיות זכרונות ושופרות
שהוסיפו לו כ"ב שנה בגלל שהחיה אלמנה ושבעת בניה ,ואע"פ מלכיות כדי שתמליכוני עליכם זכרונות כדי שיעלה זכרוניכם
שהיה צדיק עוד לפני כן ,מ"מ כל הזכויות הרגילות לא הועילו לו לפני לטובה ובמה בשופר" )טז ,.לד.(:
לקרוע גזר דינו ,וביאר המשך חכמה' :ושמעתי ,כי היה מלא מצוות מקשים העולם ,מה הפירוש במה בשופר ,הלא כבר אמר שת־
ומעשים טובים ,שלכן נקרא צדיק .רק לחיות מה שאינו מגיע מליכוני עליכם ע"י אמירת מלכויות ,ושיעלה זכרוניכם לפני לטובה
לו ולהוסיף על ימיו ,צריך להיות מדה כנגד מדה ,במה שהחיה ע"י שתאמרו זכרונות א"כ מה המשך הענין ובמה בשופר?
לאשה ושבעת בניה ,כן יוסיפו לו חיים" ,עכ"ל. וי"ל על דרך צחות כי ה"במה" מתייחס במה יהיה זה "לפני",
וביאור הדברים הם כך ,דרכי שמים הם שבשביל מצוות ומעשים אכן תאמרו מלכויות תאמרו זכרונות אבל צריך שאמרו לפני וזה
טובים ,יהיו כמה שהם גדולים ,בשביל זה לא מוסיפים לאדם חיים. במה בשופר ,כמו שאמרו האריז"ל והבית הלוי שהשופר אין בו
שהרי הוקצבו לו מלכתחילה כך וכך שנים ,ועם זה הוא חי .להוסיף מילים ,אין בו שימושים בפה שחטא בלה"ר ושאר עונות ,אלא
חיים כיון שהוא צדיק ,זה לא עושים .אבל ישנה מידה שקוראים לה נשימה בלבד! נשימה כזאת שמביאים לפני הקב"ה ומביאים בזה
'מידה כנגד מידה' ,שכל אדם שמוסיף חיים למישהו אחר ,חייב אני שלך! הנשימה שיש בקרבי גם היא שלך! אין לי כלום! בזה
הקב"ה להוסיף לו חיים .ולכן הצדקות שלו עדיין לא היתה בכוחה המלכויות והזכרונות נעשים "לפני" לכן תוקעים לאחר מלכויות
להוסיף לו חיים ,כי כדי להוסיף לו חיים – הולכים ומסתכלים אם לאחר הזכרונות!
הוא הוסיף למישהו אחר חיים ,אז יוסיפו לו גם חיים ,ונפלא. )הגרש"ז דרוק שליט"א(
)הגר"י זילברשטין שליט"א(
אם כבנים ואם כעבדים
הפחד גם כשהדיין הוא האב ללובש צדקות ביום דין ,למוחל עוונות בדין )פיוט
ולכאורה אם אנו בדרגה של בנים ,מה הפחד ואימת הדין ,הרי 'ובכן לך הכל יכתירו ,לקל עורך דין' ,הנאמר בחזרת הש"ץ ,בשח־
האב מרחם על הבן ,ורוצה את טובתו של הבן ,וכשהבן מבקש דבר רית ליום א' דר"ה(.
מאביו ,האב נותן לו את מה שהוא מבקש. שמעתי מדודינו הגאון ר' אליעזר פלצ'ינסקי זצ"ל )ראש ישיבת
אבל באמת זה תלוי מה היא הבעיה שיש לבן ,ואם הבעיה היא בית אריה ,ומח"ס שלום יהודה ,חתן הגה"צ רבי אריה לוין זצ"ל(
רק במה שאינו מכבד את אביו כראוי ,אזי האב מוחל על כבודו לפרש ,שהקב"ה לובש מעיל מהצדקות שעושים בני אדם ,ובמעיל
ומכאן ולהבא יכבד כראוי .אבל אם יש לבן מחלה גופנית ,וצ־ זה מתכסה ויושב על כסא המשפט ,וכל אחד ואחד ישתדל לשזור
ריך לעשות ניתוח שיש בו ייסורים וכאבים ,אזי אף על פי שהאב עוד חוט ועוד חוט בבגד הנארג מחסדי בני אדם והצדקה שהם
מרחם על הבן ואינו רוצה להכאיב לו ,בודאי יעשה את הניתוח, עושים.
מפני שמוכרחים לעשות את הניתוח לטובתו של הבן ,ולמרות וגיסי מרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל פירש דנקט לשון 'לבוש' בצד־
שיכאב לבן ,הרי זוהי גם התרופה בשבילו. קה ,וכדמצינו בישעיה )נט ,יז( 'וילבש צדקה כשריין וכובע ישועה
וכך גם ברוחניות ,אם יש לאדם חטאים שקשה לעשות תשובה בראשו וגו'' ,ובאיוב )כט ,יד( 'צדק לבשתי וילבשני כמעיל וצניף
עליהם ,כמו שכתב הרמב"ם )הלכות תשובה ז ,ג( שיש חטאים משפטי' ,כי כולו מעוטף בצדקה לרחם על בריותיו.
שקשה לפרוש מהם ולחזור בתשובה עליהם ,כשהחטא הוא במי־ )הגר"י זילברשטיין(
דות רעות כמו כעס וגאווה ,שצריך לשנות את הטבע ולתקן את
11
תשובה שלא רק אנחנו חושבים שהיא שלמה ,אלא לפניך! שגם האופי ,ושינוי הטבע הוא עבודה גדולה וקשה מאד ,ואם לא עושים
לפני הקב"ה ,חוקר לב ובוחן כליות ,יהיה גלוי וידוע שהיא תשובה תשובה יש צורך בייסורים שממרקים ומכפרים העוונות.
שלמה ,וכמו שכתב הרמב"ם )הלכות תשובה ב ,ב( שיעיד עליו )ישיבת פוניבז' ,אלול תשע"ב(
יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם.
ואמנם אלו הן דרגות גבוהות מאד ,אבל אפשר לבקש ולהתפלל
על זה. "החזירנו בתשובה שלמה לפניך"
ומסופר על בעל מנוחה וקדושה שפעם אחת כשאמר בסליחות
והנה אנו מבקשים בתפילה באבינו מלכנו וגם בשמונה עשרה
"לך השם הצדקה ולנו בושת הפנים" הוא הרגיש ממש את בושת
בכל יום "והחזירנו בתשובה שלמה לפניך" ,ומזכירים בזה שלושה
הפנים ,והרגשה חושית של בושה עד שהתחיל לבכות ,ורק פעם
לשונות :תשובה ,שלמה ,לפניך ,ויש להתבונן מה הם שלושת הל־
אחת זה היה אצלו ,ולא היה יכול עוד פעם להגיע לזה ,וכל ימיו
שונות האלו.
השתוקק לזכות להגיע שוב למדרגת הבושה כפי שהרגיש בפעם
והנה זה מובן שיש 'תשובה' ויש 'תשובה שלמה' ,כי יש הרבה
ההיא.
מדרגות בתשובה ,ואנו רוצים לזכות לתשובה שלמה עם כל המ־
ובאמת כתב רבינו יונה בשערי תשובה )א ,כא-כב( שמדרגת
דרגות ,ועם סייעתא דשמיא זה שייך ,ועל זה מתפללים והחזירנו
הבושה היא גבוהה מאד ,וכתב שם "וישיג אדם מדרגת הבושה
בתשובה שלמה ,שנזכה לסייעתא דשמיא לחזור בתשובה שלמה
בהתבודד לחשוב בגדולת השם וכמה רבה רעת הממרה את פיו
עם כל מדרגות התשובה ,אך עדיין יש להבין מה הכוונה 'לפניך'.
ובזכרו תמיד כי השם רואה מעשיו ובוחן כליותיו וצופה מחשבו־
וביאר מו"ר הגה"צ רא"א דסלר זללה"ה )מכתב מאליהו ח"ד
תיו" ,ויש הרבה דרגות בזה.
עמ' (315כי לפעמים נדמה לאדם שהוא כבר חזר בתשובה
וכן בכל ענייני הרוחניות יש הרבה דרגות ,וכל דרגה הכי קטנה
שלמה ,וכבר התחרט על העבר וקיבל על להבא ,אבל הקב"ה יודע
כשאדם מתקדם בה קצת אין לשער גודל חשיבותה ,ואין לשער
ומכיר בו שאין תשובתו שלמה ,ועדיין אין חרטתו וקבלתו מספי־
את הערך של כל מעשה קטן וכל התעוררות ,וכפי שביקש מרן
קים ,ועל זה מבקשים והחזירנו בתשובה שלמה 'לפניך' ,שתהיה
הגרא"מ שך זללה"ה בצוואתו 'מחשבה אחת של מוסר' ,שכל מח־
ריתחא דאורייתא
נתכוין בתקיעות של יום השני למצוה דאורייתא -וכונה למצוה דרבנן אם מועלת לדאו'
מעשה שהיה באחת הישיבות בארצנו הקדושה שראש הישיבה דיבר עם כמה בחורים ביום השני של ראש השנה לאחר
התפילה ,ובתוך הדברים נודע לו שהם סברו שקיימו גם היום מצוה דאו' של תקיעת שופר ולא ידעו שכל דין יו"ט שני ומ־
צוותיו הוא רק מדרבנן .ואמר להם ראש הישיבה שהיות ומחשבתם היתה למצוה דאו' הרי הם עברו על בל תוסיף ,ונמצא
מצותם באה בעבירה ועל כן שישמעו שוב התקיעות.
וכאשר הציעו זאת לפני הגאון רבי דב לנדו שליט"א טען שהיות ובעינן כונת משמיע ושומע ,והמשמיע )דהיינו הבעל תוקע(
לא טעה בטעות זו ידע שזה דרבנן ,נמצא שבכונת שומע לחוד לא הוסיפו מצוה כהלכתה שעדיין חסר במעשה המצוה שזה
בלא כונת משמיע ממילא אין כאן בל תוסיף.
ועצם הדבר שיש בזה בל תוסיף כן סובר הבכורי יעקב ]סי' תרנ"ח סוס"ק א'[ וכתב דמי שזוכה לגור בירושלים יכוין בשאר
ימי החג שאם יש מצוה דאו' מכוין לצאת מצוה דאו' כיון שאם יחשוב שזה ודאי דרבנן הרי הוא נמצא בספק בל תוסיף] .וכ"כ
בחלקת יואב או"ח סי' ל"ג[ ויסד דבריו על דברי הרמב"ם פ"ב מהל' ממרים ה"ט .ולולא דבריו היה מקום לומר שזה רק כאשר
בי"ד מכוונים להוסיף על מצוות התורה אבל אדם פרטי שטועה לא) .אכן בסה"מ הקצר של הח"ח כתב דלאו דוקא בי"ד אלא
ה"ה חכם( .והגרד"ל הביא שכן הוא ברמב"ן עה"ת פ' ואתחנן שלאו דוקא בי"ד אלא כל אדם שמוסיף וזה כדברי הבכורי יעקב.
אכן יש מקום עיון דבמקום אחר הבאנו מהרמב"ן ]במלחמות בראש השנה דף כ"ח[ דבל תוסיף אין עוברים רק בכונת
הוספה אבל בשוגג שאין כונת הוספה ליכא איסור כלל ,וכן ראיתי מובא בשם המהרי"ל דיסקין זצ"ל ,ולפי דבריהם כלל אין
באופן דידן משום בל תוסיף כיון שהכל נעשה משוגג בחוסר ידיעה.
ולענין מצוות צריכות כונה כאשר מכוין למצוה דרבנן אם מהני לצאת מן התורה ,היה רגיל רבינו להביא מדברי החלקת
יואב ]או"ח סי' ל"ג ד"ה והנה[ דסובר שיצא .והוכיח רבינו שכן גם דעת המשנ"ב ממש"כ בסי' ר"ט לענין מי שבטעות במקום
להתחיל ברכת המזון התחיל ברכת על המחיה וכתב המשנ"ב שבזה ודאי יצא ידי חובה שמחיה ומזון הם ענין אחד .ושאל
רבינו הרי על המחיה לרוב הפוסקים הוא מצוה דרבנן ואילו ברכת המזון באכל כדי שביעה הוא מן התורה .ומוכח שכוונה
לדרבנן מועלת לצאת מצוה דאו'.
וכעת שמעתי שדעת הגאון רבי דב לנדו שליט"א דמי שמכוין למצוה דרבנן אינו יוצא ידי חובתו .ואת הראיה מהמשנ"ב
אמר שיש לדחות שמדובר באדם רגיל שיש לו רק כוונה סתמית למצוה אבל כאשר מכוין באמת רק לדרבנן אכן לא יצא ידי
חובתו.
)אגן הסהר ח"ג(
12
שבה משפיעה ,וכשאדם חושב משהו זה משפיע עליו ,כל מה
שאלות מענינות בהלכה שאדם שומע וחושב זה משפיע ,דברים טובים משפיעים לטובה,
)בענינים שונים ,מבית הגר"ח קנייבסקי( ורעים להיפך.
והכלל ,יש להשתדל לעסוק בתשובה עם תפילה ,ובזה זוכים
שאלה :תוהה על הראשונות וחזר בתשובה .מי ששנה לסייעתא דשמיא ,ועתה בעמדנו לפני ראש השנה זהו זמן של אור
ופירש והיה תוהא על הראשונות על כל המצוות שעשה, וסייעתא דשמיא להכרת האמת ,ובזכות זה נזכה כולנו לכתיבה
ולבסוף חזר בתשובה ,האם זהו מועיל להחזיר לו את כל וחתימה טובה.
זכויותיו או שכבר איבדם והוי מעוות שלא יוכל לתקון. )ליקוטים(
תשובה :אולי.
)שאלת רב(
"ספרי חיים וספרי מתים פתוחין לפניו".
בשלמא ספרי חיים מובן על מה ולמה פותחים אותם ,שכעת
הוא שעת הדין לדון את החיים האם יזכו להמשיך לחיות או שי־
סחורה בהקפה אצל חנוני גדול ,ולאחר המכירה מחזיר לו הדמים.
עברו מן העולם.
אירע פעם אחת שהחנוני הקטן לא היה באפשרותו לסלק את
אך לשם מה נפתחים גם ספרי מתים? שאל הח"ח ,הרי הם כבר
חובו ולא רצה החנוני הגדול ליתן לו עוד סחורה בהקפה ,בעוד
מתו ,נעשה ונחתך כבר גזר דינם ועונשם למיתה?
איזה ימים אח"כ בא אליו החנוני הקטן וטענתו בידו ,והסביר לו
אלא התירוץ הוא – הסביר לי הח"ח באותו לילה כך :ישנם שני
שבאמת אין כדאי לו למנוע מליתן לו עוד סחורה בהקפה ,ויהיה
סוגי מצוות .יש מצוה שלמרות שהיא מצד עצמה גדולה מאוד,
זה טובה גדולה גם בעדי וגם בעדך ,בעדי יהיה טובה בזה שאהיה
אולם אין היא מצוה שנושאת פירות מעבר לעצם קיומה ,ויש לעו־
יכול לקחת אצלך סחורה ולהשתכר כדי מחייתי ,וגם בעדך יהיה
מת זאת מצוה ,שנהי שמצד עצמה היא לא כ"כ גדולה ,אמנם היא
טובה שאם לא תתן לי עוד סחורה בוודאי לא יהא באפשרי לסלק
מצוה כזאת שנושאת פירות ופירי פירות במשך הזמן ,הרבה מעבר
את חובך ,אבל אם תתן לי עוד סחורה אז יוכל לעזור לי השי"ת
לשעת קיומה .מצות חינוך למשל –
שאשתכר ויהא באפשרי לסלק את חובך.
אמר הח"ח – הרי היא מצוה שנושאת פירות תמיד .אדם לוקח
וזה אנו מבקשים מהקב"ה ,שאם תיקח מאתנו את החיים
נער יתום עזוב ואוספו לתוך ביתו ומגדלו ומחנכו לתורה ומצוות,
בוודאי לא יהא ביכולתנו לתקן מה שפגמנו ,אבל אם תתן לנו חיים
הרי בהגיע זמנו נושא הוא אשה ומקים משפחה ,ואף את כל בני
יהיה טובה גם "למענך" ,שאפשר בשנה זו לתקן את אשר פגמנו
משפחתו מגדל כעת היתום הזה בדרך התורה בה חונך וגודל ע"י
עד עתה.
)רבי משה דוד דרייען אב"ד גלזגו ,סקוטלנד( מאמצו .הרי לך הפירות של אותו חינוך שחינך הלה .ולפעמים
במשך הזמן פותח יתום זה ישיבה ,שבה לומדים אח"כ מאתיים
בחורים .נמצא א"כ ,שלאותו מאמץ של היתום יש כעת חלק ונוטל
מאימיה דסיסרא למדים על חרדת יום הדין שכרו בכל התורה שלומדים מאות הבחורים הללו ,תלמידי וחניכי
מה ענין מנין התקיעות של ראש השנה לפעיות אמו של סיסרא. היתום אותו אסף לביתו ,וכשם שלרמב"ם נותנים שכר על מה
יש לפרש ע"ד המוסר ,שיש בזה לעורר נרדמים ,שגם מי שמ־ שאנו היום בדורותינו לומדים רמב"ם ,אמר הח"ח .ומעתה מובן,
רגיש בעצמו בטוח ביום הדין ,אם מצד מצבו הגשמים שבטוח שזה הפירוש באותם ספרי מתים שנפתחים לפני ה' בימי הדין,
בעושרו ואם מצד מצבו הרוחני שבוטח בזכויותיו – עליו ללמוד קל שכן כעת דנים על אותו שכר שמגיע לו עבור פירות מעשיו שעשה
וחומר מאמו של סיסרא. בעודו בחיותו לפני כמה שנים ,האם וכמה להוסיף לו שכרו עבור
הנה ,מצד דרך הטבע לא היה לה לפחד ולירא כלל ,שהרי לסי־ פירות מעשיו הטובים .ואותו דבר בדיוק גם להיפך ,סיים הח"ח
סרא היו תשע מאות רכבברזל .וכמו כן ראינו שישועות ישראל דבריו באזני משמשו) .דהיינו ,אם אחד עושה עבירה שנושאת
היו שלא כדרך הטבע ,כנאמר )שופטים ה ,כ( "מן השמים נלחמו פירות ,למשל ,כותב ספר מינות ,כל שנה הרי צריכים להוסיף לו
הכוכבים ממסלותם" .הרי שמצד דרך הטבע והמזלות היה לה לב־ לחשבון עבירותיו את פרי הפעולה וההשפעה הרעה שנעשה מע־
טוח בנצחונו של סיסרא .אך מכל מקום לא סמכה ולא בטחה שי־ בירות שעבר בחייו(.
שוב בשלום מן המלחמה וחרדה וחששה מאד לגורלו ויבבה מאה אלה היו דברי הח"ח באותו לילה שלפני יום הדין ראש השנה,
פעיות של פחד וחרדה .ואמנם מסתבר שהיה יסוד לחששותיה, כפי שסיפר משמשו הבחור נתן ברזר ז"ל.
שהרי לבסוף באת נפל שדוד. )מאיר עיני ישראל(
ומזה יש להתעורר כמה צריך כל אחד ואחד להיות חרד ביום
הדין ולא לסמוך ולבטוח בשום דבר ,כי מי יודע אם יצדק לפניו
בדין. זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים למענך אלקים חיים
)מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א ,הערות ,מס' ר"ה(
שמעתי מפה קדוש רבינו החפץ חיים" :אנו מתפללים בעשי"ת
זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים ,חיים כאלו שהמלך הקב"ה יהיה
ק' תקיעות – לימוד על דקדוק גזירת שמים שבע רצון מחיינו ,וכתבנו בספר החיים למענך אלקים חיים.
ולכאורה ,האם יאה ונאה לקבוע דין זה של מאה קולות לזכר וצריכין להבין אמאי הוסיף עוד "למענך אלקים חיים" ,והלא
אותה נכריה ,אם סיסרא. אמר כבר "מלך חפץ בחיים" .ע"י משל :חנוני קטן שלוקח תמיד
13
והביא את דברי החפץ חיים ,אותם שמע מפיו באסיפת רבנים אלא רמז עמוק רמזו לנו חכמים בזה .שהרי מנין לנו שאם סיס־
גדולה. רא גנחה מאה פעיות ,שמא פחות ואולי יותר .אלא שחז"ל קיבלו
הביא החפץ חיים משל: ברוח קדשם שמאה פעיות בדוקא ,מאה פעיות בדיוק ,לא פחות
הקיסר הגדול של רוסיה יצא לסיור ברחבי ממלכתו ,ובכל מקום ולא יותר ,גנחה אם סיסרא .פירוש הדברים ,שעמד מלאך ומנה
שהגיעה פמליית הקיסר ערכו בני המקום קבלת פנים לכבוד הקי־ אחת לאחת את הגניחות שבהן היתה צריכה להתייסר אם סיסרא,
סר .קבלת הפנים הראשונה היתה בצאתו משערי הארמון בעיר וכל גניחה היתה בחשבון מדויק ומדוקדק ,ועד שלא הושלם המנין
הבירה פטרבורג .כל המושלים והשרים הנכבדים שבעיר הבירה כפי שנגזר מן השמים ,לא השלים המלאך את ספירתו .וכאשר
התאספו לכבוד הקיסר וערכו לו קבלת פנים מלכותית עם כל הגיע למאה הפסיק המלאך את הספירה ,שכאן בדיוק ,לא פחות
גינוני המלכות. ולא יותר ,נשלמה הגזירה מן השמים.
מעיר הבירה נסעה פמליית הקיסר לעיר מוסקבה ,השניה בח־ צא ולמד עד כמה מדוקדקת גזירת שמים ,באיזו מדה וחשבון
שיבותה בערי ממלכת רוסיה .בעיר זו לא גרו שרי הממלכה והאדם נעשית ההשגחה הפרטית בעולם על כל יחיד ויחיד ועל העולם
הנכבד ביותר בעיר זו היה מושל העיר .המושל בא בחברת פקידיו כולו.
וקציניו הגבוהים לקבל פני הקיסר ,אך מטבע הדברים ירדה קבלת וכנגד מאה פעיותיה של אם סיסרא ,והרמז הטמון בהן ,תוקעים
הפנים במדרגתה ולא היו בה כל גינוני המלכות שהיו בעיר הבירה. אנו בראש השנה מאה תקיעות .באים אנו לפני אבינו שבשמים
משם המשיכה הפמליה לעיר קטנה יותר ,ושם קבלת הפנים ואומרים ,אם נכריה עלובה זו גנחה מאה פעיות בכזו מידת חשבון
היתה צנועה יותר יחסית לקבלות הפנים שזכה להן בערים הקוד־ ועומק הדקדוק ,על אחת כמה וכמה ,להבדיל ,אנו בני אברהם
מות ,אך על פי מושגיהם של בני אותה עיר היה זה המירב שידעו יצחק ויעקב ,יעלו לפניך כל גניחה ויללה של כל אחד ואחד מר־
לעשות לכבוד הקיסר. בבות אלפי ישראל שמסרו נפשם על קדושת שמך.
וכך נסע הקיסר מעיר לעיר ,זו קטנה מזו ,ובכל מקום ערכו לו ואף לימוד יש בזה לעצמנו ,חיזוק באמונה בהשגחה פרטית,
קבלת פנים לפי מושגיהם של בני אותו מקום. באדון הכל היה הוה ויהיה – אם בנכריה כאם סיסרא כך ,אנו על
אמר החפץ חיים :מאז חרב בית המקדש וגלינו מארצנו ,גם אחת כמה וכמה.
השכינה כביכול בגלות ,ומרכבת מלך מלכי המלכים הקב"ה נוסעת *
מדור לדור זה כאלפיים שנה .בדורות ראשונים היו אנשי כנסת דברים אלו השמיע רבי אייזיק שר בעידן השואה האיומה,
הגדולה ואחריהם התנאים קדושי עליון שידעו לכבד את המלך כשהלבבות צמאו לדברי נוחם וחיזוק באמונת אומן בבורא ית"ש.
בכבוד מלכות עם כל גינוני המלכות .מאז מתמעטים הדורות ומ־ הדברים הלהיבו את כל השומעים והיו כטל של תחיה לנפשם
עלתם פוחתת והולכת ,ובד בבד גם מושגיהם ב'כבוד מלכות' פו־ הדוויה.
חתים והולכים ,ומכל מקום הם מקבלים פני המלך לפי מושגיהם )תורת זאב ,פנינים(
המועטים.
וכעת באה מרכבת המלך אל דורנו אנו – עיר קטנה ואנשים בה השל"ה הק' בביאור סדר התקיעות
מעט ,אין בה קצין שוטר ומושל ,כולם עניים בדעת ודלים במע־
השל"ה הק' הביא טעם לסדר התקיעות תשר"ת :תקיעה ,שב־
שים .ומכל מקום אין אנו פטורים מלקבל פני המלך ,אי אפשר
רים ,תרועה ,תקיעה:
להשתמט מלכבדו במושגים שלנו ,מעטים ועלובים ככל שיהיו.
"עשה האלקים את האדם ישר" )קהלת ז ,כט( .בתחילה האדם
כל רבבעירו וכל מנהיג בעדתו יידע כי הוא נושא באחריות גדולה
פשוט ,וכנגד זה באה 'תקיעה' שהוא קול פשוט .אחר כך חוטא
שהרי תפקידו לעמוד בראש מקבלי פני המלך ,כי הוא השר והמו־
האדם ונעשה שבר כלי ,וכנגד זה – 'שברים' .אחר כך עושה תשו־
של הנכבד שבעירו ובעדתו.
בה ,וכנגד זה – 'תרועה' ,שהיא גנוחי גנח ילולי יליל )ר"ה לד.(.
*
ולאחר שעשה תשובה ,חוזר להיות כבראשית בריאתו ונעשה
ואפשר להוסיף למשל עוד המשך ותוספת נופך:
פשוט כבתחילה ,וכנגד זה 'תקיעה' אחרונה) .וראה דברי תשל"ה
את מסעו הנרחב קינח הקיסר בכפר קטן ונידח ,שדייריו היו אנ־
בהרחבה בפרק "כוונות התקיעות"(.
שים כפריים מגושמים וגסי שכל .מנהגם היה שבכל פעם כשהגיע
*
לכפר אדם זר היו משליכים עליו אבנים .לפני בוא הקיסר לכפר,
ואפשר להוסיף נופך ולומר שמטעם זה תוקעים לבסוף 'תקיעה
קיבץ ראש הכפר את בני הכפר ,פנה אליהם ואמר :איכרים יקרים,
גדולה' ,לעומת ה'תקיעה' הרגילה שבתחילה ,וזאת כדי להורות
בשבוע הבא אמור להגיע לכפר אורח נכבד ,הקיסר הגדול של
שגדול כח התשובה שלאחר החטא יותר מן הצדיק שמעיקרא,
רוסיה ,אין זה אורח רגיל ,על כן אנא מכם ,אל תשליכו עליו אבנים.
וכמו שאמרו חז"ל )ברכות לד :(:במקום שבעלי תשובה עומדים
זו היתה 'קבלת הפנים' שזכה לה הקיסר בבואו לכפר – שלא
אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד.
השליכו עליו אבנים... )רבי אלעזר קאליר ,חות יאיר ,בעמח"ס אור חדש(
בכל ראש השנה יורדת השכינה הקדושה לעולם .קבלת הפנים
הראשונה היתה אצל האבות שהיו "מרכבה לשכינה" – הפסגה
העליונה של כבוד מלכות ושיא השלימות של קבלת פני מלך בכל
גינוני המלוכה .אחר כך היתה קבלת הפנים של משה רבינו ואחר
'כבוד המלכות' שבכל דור ודור
כך של הנביאים – נורא נוראות ,אך מכל מקום כבר אין זה כבדור בראש השנה האחרון שטרם הסתלקותו נשא המשגיח רבי לייב
הראשון .ואחר כך באו דורות התנאים ,האמוראים ,גאונים ,ראשו־ חסמן דברי התעוררות קודם התקיעות בישיבת חברון בירושלים,
14
נים – דור אחר דור .כל הדורות היו קדושי עליון ,אך מכל מקום
שאלות מענינות בהלכה בכל דור היתה ירידה בדרגה לעומת הדור שלפניו.
)בענינים שונים ,מבית הגר"ח קנייבסקי( והנה הגענו לדורנו ,דור עלוב ושפל .אין לנו כל מושג בכבוד
מלכות .ובכל זאת ,מה דורשים מאתנו – אנא ,אל תשליכו אבנים
שאלה :יש להסתפק במה שאמרו מזונותיו של אדם על המלך" ,אך בה' אל תמרודו" )במדבר יד ,ט(.
קצובין לו מר"ה ,האם הכוונה "הכסף" בשביל לקנות איתו והוסיף ר' לייב חסמן בדברי ההתעוררות שהשמיע לבני הישי־
המזונות ,או שהמזונות עצמם קצובים לו כמה אוכל יהיה בה :לדאבון לב ,אוי לעיניים שכך רואות ,יוצאים כנגד מלכו של
לו. עולם בחירופים וגידופים ר"ל ,משליכים אבנים על המלך! אוי לנו
ונפקא מיניה :האם להשתדל לקנות בזול ,שאם "הכסף" שכך עלתה בימינו.
קצוב צריך להשתדל לקנות בזול שמא יעבור את הקצבה וסיים בעל "אור יהל" את דבריו :התאספנו ביום קדוש זה –
של הכסף שנקצב לו ,אבל אם האוכל קצוב לו א"כ אין בראש השנה ,ליתן כבוד לאבינו מלכנו .וכיצד נעשה זאת – כל
ענין לקנות בזולשנקצב לו שיהיה לו אוכל בכל מחיר מה שבכוחנו הוא לקיים "נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'"
שיעלה ,וצ"ע )איכה ג ,מ( ,ולצעוק אל ה' "השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו
תשובה :הכל] .א"ה :דאיתא שנזגר הכסף והאוכל כקדם" .ולשמע דברי ההתעוררות הללו כל העם געו בבכיה עצו־
שניהם יחד וצריך להשתדל לקנות בזול ,ודו"ק[. מה והתפללו תפילת "השיבנו".
)והגית(
)אור יהל .לקט רשימות מהמשגיח דלייקווד(
אות חביבות ,אמרתי אשלח לך בזה מתנה גדולה וחשובה ,מתנה
יקרה מאד למי שמבין ערכה .ואם באמת בין-מבין אתה ,תבין אבינו מלכנו חטאנו לפניך ...אין לנו מלך אלא
לשום לבך לדבר הזה ,ותשיג את עוצם ערך מתנתי". אתה
ומהי אותה מתנה – היתה זו רשימה קצרה שהיתה טמונה בתוך את ההכרזה "אין לנו מלך אלא אתה" אנו סומכים להודאתנו
מעטפה מיוחדת ,ועליה נכתב" :המתנה הגדולה" ,ועוד הוסיף כי "חטאנו לפניך" ,ונראה כי הדבר בא כלימוד זכות עלינו וכטענת
וכתב הרב דסלר על גבה" :אל תקראנה אלא בהכנה מתוך ישוב סנגוריה על חטאינו .ולכאורה ,אם אנו מודים ומתוודים כי חטאנו
הדעת ומנוחת הלב". לפניו ,איזו מעלה ולימוד זכות יש בהודעתנו כי הוא מלכנו יחידנו.
ומה היתה אותה רשמה – היה זה קטע מתוך "הספר הקטן", ברם ,ידועה השאלה ,כיצד בכלל שייך תשובה ומחילה לאדם על
שהכיל שיחות מוסר של הסבא מקעלם ,שנרשמו בשעתן על ידי חטא שחטא לפני מלכו של עולם ,והלא מלך שמחל על כבודו אין
רבי ראובן דב דסלר .בנו ,רבי אליהו אליעזר דסלר ,הוסיף נופך כבודו מחול )קידושין לב.(:
משלו והעיר את הערותיו על הדברים. ויש לומר ,כי הטעם והסיבה שאין מחילה על פגיעה בכבודו של
וכך נאמר שם: מלך ,ואף למלך עצמו אין כח למחול על כבודו – הרי זה משום
"אבינו מלכנו החזירנו בתשובה שלימה לפניך" .מהו "לפניך", שאף אם הגיע האדם לכס המלכות ,אין המלכות שלו ,ומי שפו־
ומהו "שלימה". גם בכבוד המלוכה הריהו פוגם בכל 'מוסד' המלכות בעולם ובכל
יש שתי בחינות בשב בתשובה .עיקר התשובה היא חרטה על המלכים שהיו לפניו ושיבואו אחריו .ולכן אין כח ורשות ביד המלך
העבר וקבלה על להבא .יש אחד אשר לא יחשוב כראוי איך לה־ הנוכחי למחול על כבוד המלכות.
תחרט על העבר ולקבל על להבא .ויש אחר אשר יחשוב ויתבונן, אך כל זה דוקא במלך בשר ודם ,שהמלכות אינה שלו וכל מע־
ויסבור בלבו כי התחרט וגם קיבל ,אך יושב בשמים ישחק – כי לתו היא שזכה להגיע לכס המלוכה – אם מכח ירושה או בכח הז־
שם רואים שחרטתו לא היתה אמיתית וקבלתו לא היתה שלימה. רוע ,או משום מעלותיו ותכונותיו שמצאו חן בעיני ההמון ושמוהו
יכולים לעבור עליו ראש השנה ויום הכיפורים מתוך בכיה גדולה עליהם לראש .אבל השי"ת ,שהוא מלכו של עולם ומלכותו מלכות
ותפילות ותחנונים ,ובכל זאת מאומה אין בידו! אמת ,בוודאי יש בו הכח למחול על כבודו.
זהו שמתפללים" :החזירנו בתשובה שלימה" – שתעזור לנו וזהו שאנו פותחים בלשון וידוי" :אבינו מלכנו חטאנו לפניך" –
שנחזור בתשובה שלימה ככל יכולתנו .וכיצד – הרמב"ם ביאר, ובוודאי שאין אנו מתוודים כאן לשם וידוי גרידא אלא שרוצים אנו
כי גבול החרטה הוא ,עד שיעיד עליו אביו שבשמים שלא יחזור בזה לבקש מחילה מלפניו .אך במה נבוא לפניו לבקש מחילה,
לכסלה עוד .דהיינו" ,חרטה" נחשבת לתשובה אם יעיד הקב"ה והלא "מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול" .לפיכך אנו אומרים
שאחר תשובה זו שוב לא ישוב האדם לחטאו. מיד בסמוך" :אין לנו מלך אלא אתה" – לעולם ולעולמי עולמים,
וזהו "לפניך" – שגם אתה תדע .שהרי רק כשהקב"ה יעיד עליו ולכן יש בך הכח והרשות למחול לנו על חטאינו.
שאכן עשה תשובה – ייחשב הדבר ל"תשובה שלימה". )טללי אורות(
)רבי אליהו אליעזר דסלר ,מכתב מאליהו(
אבינו מלכנו החזירנו בתשובה שלימה לפניך
ומלאכים יחפזון וחיל ורעדה יאחזון בר"ח אלול תרצ"ה שיגר רבי אליהו אליעזר דסלר איגרת חיזוק
בראש השנה ספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפני הקדוש לבנו .באיגרתו מרחיב הרב דסלר על הצורך בהכנה ראויה ליום
הדין המתקרב ובא .בתוך דבריו הוא מוסיף" :ולמען להראות לך ברוך הוא ,ובו ביום יוצאת הגזירה" :מי יחיה ומי ימות ...מי ישפל
15
כמה הן באמת שוות'... ומי ירום".
לכן ,במקום לבכות על עצמכם ,בכו עלי! בכו על כבוד מלכות היטיב רבי אמנון ממגנצא להעביר את התחושות המלוות את
שמים שיתגלה בעולם! בקשו שיאמר כל אשר נשמה באפו" :ה' היום הזה ,בתפילת "ונתנה תוקף" שחיבר :ומלאכים יחפזון וחיל
אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה". ורעדה יאחזון ויאמרו הנה יום הדין ...אך טבעי היה ,לו כל תפילו־
אם תכאבו את הכאב שלי – אהיה "מחויב" ,מידה כנגד מידה, תינו היו סובבות סביב בקשת חיים ,בריאות איתנה ,פרנסה טובה...
לאוג לכאב שלכם .אם השמחה שלי היא זו שתענין אתכם – או והנה :כלום! וליתר דיוק :כמעט כלום.
אז" :אני לדודי ודודי לי" ,ואהיה "מחויב" גם אני לשמח אתכם חוץ מ"זכרנו לחיים" בתחילת התפילה ,ו"בספר חיים" בסוף הת־
בחזרה .זהו ה"פטנט" :אני לדודי – ודודי לי. פילה – איננו מבקשים שום בקשות אישיות בכל התפילה .מייד
)אריה שאג( לאחר שלוש הברכות הראשונות ,כשמתחילות הבקשות ,אנו מב־
קשים רק על כבוד שמים" :ובכן תן פחדך ה' אלקינו על כל מע־
מדוע נעשית הכרזת "המלך" ממקומו הפרטי של שיך ...וייראוך כל המעשים ,וישתחוו לפניך כל הברואים."...
שליח הציבור? הדבר טעון באור :מדוע איננו מתחננים על נפשנו? הן גורלה
של כל השנה הבאה מוטל על כף המאזניים – מדוע איננו מבק־
כבר בתפילת שחרית ,מיד לאחר פסוקי דזמרה ,המילה הרא־ שים על כך כלום?
שונה של שליח הצבור היא – "המלך" .עוד בהיות במקומו ,לפני הרמח"ל גילה לנו את הסוד :הקב"ה ,הוא 'עורך הדין' הטוב
שהוא מתחיל לפסוע אל עמוד התפילה ,הוא מתנגן וקורא בקול ביותר בעולם – "לא-ל עורך דין" ,ועורך הדין הזה לימד אותנו את
גדול "המלך" .לאחר ההכרזה הזאת הוא פוסע אל התיבה ,ורק ה"פטנט" :אם רוצים אתם לצאת זכאים בדין ,אם חפצים אתם
לאחר שהוא מתמקם שם ,הוא ממשיך להתנגן ומשלים את המ־ בשנה טובה ומתוקה – תתפללו עלי ,ולא על עצמכם:
שפט ..." :יושב על כיסא רם ונישא". אם תתפללו עלי – יהיה לי מה להשיב כנגד כל המקטרגים,
מדוע נעשית הכרזת "המלך" ממקומו הפרטי של שליח הצי־ הבאים לקטרג עליכם ביום הדין.
בור? מדוע שלא יתחיל להתנגן רק לאחר שנעמד ליד התיבה? אם תתפללו על עצמכם ,ותבטיחו כל מיני הבטחות בתמורה
הרי לא מצאנו כדבר הזה בשאר ימות השנה? – יכולים המקטרגים לומר' :גם לפני שנה הם הבטיחו ...גם לפני
אומר ה"מטה לוי" :משל לקבוצת לסטים שנכנסו לאחד הכפ־ שנתיים ושלוש ...אנחנו מכירים כבר את ההבטחות שלהם ועד
רים ולכדו יהודי .הם חמסו ובזזו אותו ,ולאחר מכן אסרוהו באזיקים
ריתחא דאורייתא
"יום תרועה יהיה לכם" )במדבר כט ,א(
ומה בין שופר ומה בין לולב? אמר רבי יוסה :בלולב כתיב 'ולקחתם לכם' -משלכם ,לא משל איסורי הנייה ,ברם הכא 'יום
תרועה יהיה לכם' -מכל מקום .אמר רבי לעזר :תמן בגופו הוא יוצא ,ברם הכא בקולו הוא יוצא" )ירושלמי סוכה פ"ג ה"א(
מעין זה פסק הרמב"ם )פרק א' מהלכות שופר הלכה ג'(" :שופר הגזול שתקע בו -יצא ,שאין המצוה אלא בשמיעת הקול,
אף על פי שלא נגע בו ולא הגביהו השומע )יצא( ,ואין בקול דין גזל".
ותמה הגאון רבי חיים הלוי סולובייצי'ק מבריסק :מה בכך שהמצוה היא שמיעת הקול ולא התקיעה ,והלא ה"חפצא" של
שופר הוא לעיכובא ,ואם כן למה אין בו דין גזל?
אלא ,תירץ הגר"ח הלוי ,עלינו לומר שהרמב"ם סובר שאף על פי שיש דין שופר שמעכב את המצוה ,אין זה אלא משום
שהשופר מכשיר את המצוה ,אבל ה"חפצא" של המצוה אינו השופר -אלא הקול ,והדין של "מצוה הבאה בעבירה" אינו פוסל
אלא ב"חפצא" של המצוה ,שהוא הקול ,ולא במכשיר המצוה ,שהוא השופר ,אולם בקול אין דין גזל ,כפי שכתב הרמב"ם.
)וזה משום שהרמב"ם לשיטתו ,בתחילת הלכות שופר וכן בתשובותיו ]סימן קכא[ ,שעיקר מצות השופר הוא השמיעה ולא
התקיעה ,ולכן הקול הוא ה"חפצא" של המצוה(.
והגר"ח מביא ראיה נפלאה ליסודו בענין "מצוה הבאה בעבירה" -מדברי הירושלמי )שבת ,פרק י"ג הלכה ג( ,שמי שקרע
על מתו בשבת ,יוצא ידי מצות קריעה -אף על פי שהוא חייב מיתה על שחילל את השבת .ומקשה הירושלמי :למה כאן יוצא
ידי חובה ,ואילו האוכל מצה גזולה בפסח אינו יוצא ידי מצות אכילת מצוה? ומתרץ הירושלמי" :תמן גופא עבירא ,ברם הכא
הוא עבר עבירה ,כך אני אומר :הוציא מצה לרשות הרבים -אינו יוצא בה ידי חובתו בפסח?"
הרי למדנו מדברי הירושלמי ,שיסוד הענין של "מצוה הבאה בעבירה" אין פירושו עשיית עבירה בעת עשיית המצוה ,או
חטא בבת אחת עם עשיית המצוה ,ובכגון אלו אין העבירה פוסלת את המצוה" .מצוה הבאה בעבירה" היא כאשר ה"חפצא"
של המצוה הוא עצמו "חפצא של עבירה" ,כגון שהוא גזול ,ולכן הוא פסול למצוה ,אבל הקורע באיסור בשבת על מתו ,או
האוכל מצה אגב הוצאה מרשות לרשות בשבת -יוצאים ידי חובתם ,מפני שאין המצוה עצמה "חפצא של עבירה"!
)אסופות רבינו חיים הלוי ר"ה ס"ד(
16
את השאלה ,ולכן אפרש שיחתי :הנה ,בדרך משל ,מי שעומד וגררו אותו אל מאורתם .בעודם צועדים ברחובה של עיר עבר
בראש של רשת חנויות ולכל חנות וחנות יש מנהל לאותו סניף, שם המלך במרכבתו ההדורה ,כשראה היהודי את מרכבת המלך,
עם פועלים ועובדים השייכים לאותה חנות .והנה ,לאחר תקו־ תכף ומיד צעק בקול גדול "המלך!" .המלך עצר את מרכבתו ,וכל
פה של עבודה ,עורך המנכ"ל מאזן כלכלי ומסיק שצריך לפטר הליסטים נמלטו על נפשם ...ציווה המלך לשחרר את היהודי מן
חלק מהעובדים בחנויות .והנה ,אומרים לו יועציו ,אע"פ שאתה האזיקים ושלחו לחופשי.
מתכוין לפטר חלק מהעובדים ,אבל ישנו עובד אחד בשם פלוני, כל השנה אנו אסורים וכבולים בכבלי היצר הרע ,נתונים לשלי־
שאותו כדאי להשאיר ,כי עצם שהייתו מביאה לך הרבה קונים טתו .אנחנו משתוקקים להשתחרר מכבליו ,אבל הוא חזק מאיתנו.
לחנויות ,מפני שהוא מחייך ומאיר פנים לכולם .וכך גם הנמשל. מגיע ראש השנה ,אנחנו מרימים קול צעקה "המלך" ,ומן הצעקה
ביום ר"ה עורך הקב"ה 'מאזן' לכל העולם הוא בודק את מי צריך הזו בורחים כל המשטינים והמקטרגים.
להשאיר כאן לשנה החדשה ואת מי חלילה לפטר וברגע שיש כל השנה האדם מתרגל להיות תחת שליטת היצר .הוא כבר
יהודי שמאיר פנים לכל אדם ,הוא גורם לקידוש שם שמים ,הוא רגיל לכך שידיו כבולות ,ובקלות הוא נכנע ליצר הרע ..הוא אומר
מאהיב את התורה על כולם ויש בו צורך גדול לעולם ,כי הוא לעצמו' :אני לא אשם ,זה לא אני ,זה היצר הרע .היצר שם עליי
מקדש שם שמים ברבים ,וכמאמר הגמרא ביומא )פו:(. אזיקים ושולט בי ללא מצרים' .על כך משיבים לו :תצעק בקול
תניא ,ואהבת את ה' אלקיך -שיהא שם שמים מתאהב על ידך, גדול" :המלך"!! "אבאל'ה ,תעזור!" .תצעק אליו מהלב .תמליך אותו
שיהא קורא ושנה ומשמש תלמידי חכמים ,ויהא משאו ומתנו עליך ,ותראה איך היצר נמלט על נפשו.
בנחת עם הבריות ,מה הבריות אומרות עליו -אשרי אביו של־ דבר ראשון ,תחליט שהוא המלך ,הוא ה'בוס'! אם מישהו היה
מדו תורה ,אשרי רבו שלמדו תורה .אוי להם לבריות שלא למדו נותן לך חמישים אלף דולר ,הרי כל היום היה הראש שלך עסוק
תורה ,פלוני שלמדו תורה -ראו כמה נאים דרכיו ,כמה מתוק־ במחשבות איך לרצות אותו..
נים מעשיו ,עליו הכתוב אומר ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר הקב"ה ,מלך העולם ,לא נתן לך רק חמישים אלף דולר ,הוא נתן
בך אתפאר .אבל מי שקורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים ואין לך את כל החיים שלך ,הכל ממנו! הוא פותח לך את העיניים בכל
משאו ומתנו באמונה ,ואין דבורו בנחת עם הבריות ,מה הבריות בוקר ,הוא נותן לך את היכולת ללכת ,לדבר ,לשמוע ,הכל ממנו,
אומרות עליו -אוי לו לפלוני שלמד תורה ,אוי לו לאביו שלמדו ובלעדיו אין לך כלום..
תורה ,אוי לו לרבו שלמדו תורה ,פלוני שלמד תורה -ראו כמה )אריה שאג(
מקולקלין מעשיו וכמה מכוערין דרכיו! )שיחת חיזוק(
לא-ל עורך דין
מדוע אומרים 'זכר ליציאת מצרים' בתפילות רמז נפלא שמעתי בביאור מה שאנו אומרים 'לא-ל עורך דין' ,כי
ראש השנה הנה כל מהותו של 'עורך דין' )לויער( הוא להוכיח את דבריו וטע־
בספר ערבי נחל שואל ,מדוע תיקנו לומר בנוסח התפילות נותיו של זה ששכר אותו ,ואין ברצונו לברר את האמת ...ומעולם
בראש השנה 'זכר ליציאת מצרים'? מה הקשר בין יציאת מצרים לא שמענו כי יאמר 'עורך הדין' כי נראה לו שצריך לחייב את מי
לבין ראש השנה? והוא מבאר ,שהטעם בזה כדי שנזכור שלפי ששכר אותו ,אלא אדרבה יהפוך בק"נ טעמים לטהר את השרץ...
התכנית האלקית היו אמורים בני ישראל להשתעבד למשך ולפעמים גם מי ששכר את העו"ד יודע בבירור שאינו צודק בדין,
ארבע מאות שנה וכמו שנאמר בברית בין הבתרים )בראשית ואע"פ כן הוא שוכר עו"ד לצידו ...וכאותו מעשה שאחד נתבע למ־
טו יג(' :ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועי־ שפט ורץ בבהלה אל רבו ,ברכו הרבי שהאמת תצא לאור ...נחרד
נו אותם ארבע מאות שנה' .ולבסוף השעבוד היה רק מאתיים הלה ואמר ,אוי רבי ,רק זאת לא ארצה ...לעומתו ה'שופט' עליו
ועשר שנים כמנין 'רדו' שנים ,וכל כך למה? מפני שזעקו להשי"ת לדרוש ולחקור ולברר את האמת ,ואסור לו להיות מוטה לצד אחד.
בתפילות ותחנונים וכמו שנאמר )שמות ב כג(' :ויאנחו בני יש־ ועל כן אנו מבקשים 'לא-ל עורך דין' ,שהקב"ה לא יהא כ'שופט'
ראל מן העבודה ויזעקו ,ותעל שוועתם אל האלקים מן העבודה'. אלא כ'עורך דין' ,שיעמוד לימיננו לגמור את הדין לטובתנו ,כי הרי
ובא זה ללמדנו ,שגם עתה בראש השנה ,גדול הוא כח הזעקה כביכול 'שכרנו' אותך בכסף מלא – בתשובה תפילה וצדקה...
והתפילה שלנו לבטל גזירות קשות מעם ישראל ,כמו שנתבטלו )באר הפרשה(
ביציאת מצרים.
)שיחת חיזוק( הארת פנים לכל יהודי -כהכנה לזכות בדין
בראש השנה
המלכויות האמיתיות הגה"צ רבי אלימלך בידרמן מספר בענין זה )גליון כי תבוא
התשע"ו עמ' ב אות ב'( על הגאון רבי אביגדור מילר ,שלעת זק־
מובא בס' הנפלא "לקט רשימות" מהמשגיח של ליקווד הגה"צ
נותו נכנס אליו יהודי אחד ,בימים שלפני ר"ה ושאל אותו במה
ר' נתן וואכטפויגל זצ"ל ]עמ' קל"ג[ "ביוהכ"פ לפני כמה שנים,
יכין את עצמו לקראת יום הדין הקרב ובא? השיב לו הרב :תחייך
המשגיח לא הרגיש טוב והלך לשכב בחדרו ,וסיפר אח"כ ,הייתי
לכל אדם ,תאיר בפנים של שמחה לכל אחד .הלה חשב שמחמת
חלש ביותר ,וקבלתי מפטיר יונה ולא הרגשתי כלום ,תמיד יש לי
רוב זקנותו לא הבין הרב את שאלתו ,שהרי לא ביקש ממנו הדר־
התעוררות והפעם לא היה כלום .שאלוהו איך לא היה בעצבות
כה לקראת 'פורים' אלא לקראת יום הדין! ולכן חזר לשאול אותו,
במצב כזה ביוהכ"פ ,אמר המשגיח סמכתי על בורא עולם שמה
מהי ההכנה הראויה לקראת יום הדין ושוב הרב חזר על תשובתו,
שהוא יעשה ,יהיה טוב ,מה שיהיה יהיה טוב"...
והוסיף לבאר את דבריו :אתם חושבים שלרוב זקנותי לא הבנתי
17
זה לא חייב להראות שדרגתו פחותה .ובכלל ,כשם שהיו גדולי סיפר אברך אחד ,שבהיותו אברך צעיר התפלל ביוה"כ בי־
ישראל שהתפללו כל תפילתם בדמעות שליש ,כן היו גדולי יש־ שיבתו ,והוא היה רגיל שבכל שנה תהיה לו התעוררות ב"ונתנה
ראל עובדי ה' מובהקים שכמעט לא ראו שבכו ואעפ"כ אין ספק תוקף" .והנה באותה שנה כשהגיע ול"ונתנה תוקף" השכן שעמד
שזכו בדין .כל אחד והכלים שה' ית' נתן לו .ובהחלט יתכן שראובן לידו התחיל לפזם לעצמו את המילים בניגון של איזה שיר ,אשר
שקיבל קבלה חזקה לשנה הבאה כעבד נאמן ,עם חשבון נפש לא התאים לרצינות של המילים ,וזה ממש הפריע לו להרגיש
כראוי ,מתפלל כמעט ללא דמעה ,ותפילתו עדיפה משמעון שכל את השברון לב הראוי ולהזיל דמעות כהרגלו .ומה שיצא הוא
הזמן מזיל דמעות .לא הדמעות קובעות ,אלא ההכרה הפנימית שבכל ה"ונתנה תוקף" היו בלבו רק שתי מחשבות שקשקש והר־
בשפלות עצמו ובמלכות ה' ,והקבלה הפנימית להיות עבד נאמן עיש היצה"ר "אוי ואבוי שאני לא מתעורר כמו תמיד" "אוי ואבוי
יותר .למשל ,אדם זרק אבן ,ובשוגג היא פגעה בראשו של אדם שאולי קצת כעסתי על השכן" .וזה ליווה אותו עוד זמן רב ביום
שהלך ברחוב .הוא מרגיש מאוד לא נעים .אולם פתאום מתברר הק' של יוה"כ.
לו שהנפגע הוא המלך בכבודו ובעצמו .בבת אחת הוא מתמלא וכאמור ,יש ללמוד מהדברים דלעיל של המשגיח של ליק־
פחד ואימה ,וחרטה אמיתית וכו' ,אפילו אם אינו בוכה] .וזהו אחד ווד -לא להתפעל כלל ,אלא להרגיש "סמכתי על בורא עולם
הביאורים מדוע ר"ה הוא לפני יוה"כ[. שמה שהוא יעשה ,יהיה טוב" .לפני שנה עבדתי את ה' עם דמ־
יש להוסיף משל .אם יאמרו לך שנבחרת לתפקיד חשוב למשך עות ,ועתה אני אעבוד את ה' ית' עם הניגון של השכן שהזמין לי
יום שלם ,להיות המסייע לגדול הדור .להיות בביתו מבוקר עד הקב"ה בדיוק ובהכנה מראש .עם ה"כלים" שה' נותן לי איתם אני
ערב ,ולסייע לו בכל עניניו .והנה בבוקר אתה מתיישב ללמוד, יעבוד אותו .וכאמור אולי זה גופא ה"מלכויות" וה"נתנה תוקף"
ופתאום דופקים בדלת ומגיעים לקרוא לו לסנדקאות .אתה רוצה וה"נעילה" הכי טוב.
לומר להם "תנו לי בבקשה ללמוד בשקט" אלא שאתה נזכר כיון שהעבד הכי נאמן זה לא העבד שנותן עיצות לאדון ,אלא
שאתה מסייע היום לגדול הדור ,ואתה אוחז בידו ומלווה אותו העבד שמקבל בנאמנות את המצב שלו ברגע זה .וזה אנחנו צרי־
למקום הברית .בשמחה .חוזרים ,ואתה שוב נכנס לסוגיה ,ופ־ כים להבין ,לא לרצות להיות במצב אחר .אלא במצב שלי כמו
תאום שוב דופקים בדלת ומגיעים להביא אותו לומר שיעור בי־ שאני עכשיו ,אם אני עושה את כל מה שאני יכול -בזה מילאתי
שיבה .אתה שוב רוצה לומר "תנו לי לפחות להיכנס לסוגיה" אלא בנאמנות את תפקידי .יום אחד האדון נותן לעבד טרקטור גדול
שאתה נזכר בפקיד ,ומיד אוחז בידו ומלווה אותו למקום השיעור. לעבוד בשדה ,ויום שני האדון נותן לעבד רק מעדר לעבוד בשדה.
בשמחה .חוזרים ,ושוב אתה רוצה ללמוד ,ושוב דופקים בדלת, ואם העבד מתחיל להתווכח עם האדון שיתן לו גם היום טרקטור,
ובאים לקחת אותו לומר שיחה לפני עם ועדה .ואתה שוב רוצה כיון שעל ידי זה הוא יספיק הרבה יותר ,וכשהוא לא נענה הוא
לומר "לא הספקתי כלום" אלא שאתה נזכר שהיום יש לך תפקיד. עצוב כיון שהיום הספיק פחות מאתמול -זהו לא עבד נאמן.
ואתה מלווהו לשיחה .בשמחה .וכך כל היו .כאן אתה צריך להביא משא"כ העבד הנאמן מבין שהיום הוא צריך לעבוד את האדון עם
לו ספר ,וכאן אתה צריך לערוך לו בכתב את חידושיו ,כאן באים מעדר קטן ,ולא עם טרקטור גדול .והוא לא עצוב מחמת ההס־
לשאול שאלות בהלכה ,וכאן באים ליטול עיצה ,כאן צריך ללכת פק הקטן .כיון שהעיקר הוא שהוא עשה עם הכלים שקיבל את
לסדר חופה ,וכאן מגיעים הורים לילדם בן השלש לגזור לו את כל מה שהיה יכול .את זאת ה' ית' רוצה מכל אחד ואחד ,ולא
מחלפות ראשו .וכו' וכו' .בכל אותו יום המחשבה הראשית היא יותר .וכמאמר דוד המלך ע"ה "לעשות רצונך אלוקי חפצתי" .ואם
לא "אני" "אני" "אני"" ,אני רוצה ללמוד" "אני רוצה להספיק" ,וכו', אני רוצה שיהיה לי מצב אחר זה עצמו סתירה למלכויות .וה"ה
אלא "אני עושה מה שגדול הדור צריך"" ,אני הולך לאן שגדול אם אני קובע לעצמי שבקטעים אלו ואלו בתפילה אני "מוכרח"
הדור אומר לי" ,וכו' וכו'. להוריד דמעות ,זה גם נתינת עיצות .אלא אני אקבל באהבה וב־
ואעכ"ו בנמשל ,שכך צריך להרגיש כל השנה ,ובפרט בשני ימי שמחה את המצב שלי בכל רגע ורגע ,ואני אעשה מה שאני יכול.
ר"ה ,שאני עבד של מלך .אין לי רצונות משלי ,אלא בכל רגע ואם כרגע אני לא מתעורר ,אז אין להצטער ,כיון שכרגע רוצים
אני עושה את רצון המלך .ואם זהו רצונו -אני עושהו בשמחה. שאני יעבוד עם המצב שלי ,וזו עבודתי ועבודתי הנאמנה.
ובפרט שזהו לא רק גדול הגדור ,אלא מי שברא את גדול הדור, שהרי כל עקידת יצחק שאנו סמוכים עליה בר"ה הנסיון של
מלך מלכי המלכים הקב"ה ,והוא גם "אבינו" שבשמים ,ובפרט אברהם אבינו היה ,שהוא רצה שתהיה לו המשכיות אשר יוצא
שכל מה שעובר עלינו הכל ,הוא לטובתינו האישית] .עין כעין זה ממנה כלל ישראל" ,למען אשר יצוה את בניו וכו'" ,ולמרות כל
באור-יחזקאל אלול עמ' קל"ג .ועוד עיי"ש ריש עמ' קי"ג[. זאת הוא ביטל את כל רצונותיו הרוחניים אל רצון ה' בביטול
)שיחות חיזוק( גמור .ועם זה אנו באים ומבקשים מה' ית' "רבונו של עולם ,כמו
שכבש אברהם אבינו את רחמיו לעשות רצונך בלבב שלם ,כן
הבקשות ותפילות בראש השנה -זהו חלק מהכ־ יכבשו רחמיך את כעסך מעלינו וכו'".
תרת המלך יש להוסיף ,שבכלל זהו דבר רגיל ביותר ,שיתכן שביום הראשון
של ר"ה אדם יתעורר בקטע מסויים ויזיל בו דמעות לרוב ,וביום
זכורני פעם אחת בראש השנה אמר מורי ורבי הגאון רבי ברוך השני של ר"ה כשיגיע לאותו הקטע הוא לא יצליח להתעורר כלל.
בער ]ליבוביץ זצ"ל ,ראש ישיבת קאמניץ ,בעל ברכת שמואל[, וכן יש שנה שכל ה"נעילה" היא בהתעוררות רבה ,ושנה אח"כ
דלכאורה קשה על זה שאומרים תפילת "אבינו מלכנו" ,דהלא לא מרגישים התעוררות .והיצה"ר מנסה כל הזמן לומר שצריך
המנהג שלא לבקש בקשות בראש השנה ,וביאר רבינו שדרך מל־ להתעורר אותו הדבר ,כאילו שאדם הוא מכונה .וכאמור צריך
כים בשעת משיחתם וכל מנהג המדינות גם בזמן הזה ,למלא כל לדעת שהאמת היא לא כן .מה עוד שעתה שאינו מזיל דמעות
בקשת מחילה ,ומוחלין גם את הגנבים והגזלנים ,כל זה משום
18
שזה סימן למלכות ,שמורה שכל אחד צריך לו ובידו למחול ,כמו
שאלות מענינות בהלכה כן הקדוש ברוך הוא בראש השנה ,שביום זה מקבלים עלינו עול
מלכותו יתברך ,ויכול כל אחד לבקש ממנו רצונותיו ,כי זה מורה
האם חייב בשתית יין בר"ה מלכותו ,נמצא דזה שתקנו רבותינו תפילות ובקשות אינו אלא
מצד קבלת מלכות ,דהיינו שבידו לעשות הכל ,ואמר בזה הלשון:
בר"מ משמע דשמחה שבכל המועדים יש ג"כ בר"ה אלא דאס איז א חלקפון קראנאציא ]זהו חלק מהכתרת המלך[.
דהלל לא אמרי' דימי יראה ]עי' ספר אורי וישעי שהאריך[ )מאמר מרדכי ]שוואב[ ,ח"א עמ' ח'(
ולכאו' יש לדון אם יש ענין ]השנה שיוצא יום א' בשב"ק[
לפחות בקידוש להקפיד לשתות יין ]למי שמקדש תמיד
במיץ ענבים[.
אמרו לפני מלכויות כדי שתמליכוני עליכם
תשובה – מנ"ל שבמיץ ענבים אין יוצאין) .ועי' בספר
בתפילות ראש השנה אנחנו אומרים' :קדוש אתה ונורא שמך
שמחת מרדכי עמ' שפ"ד דאפי' להגר"א דהוא כיו"ט ואין
ואין אלוק מבלעדיך ככתוב :ויגבה ה' צבקות במשפט והקל הק־
לבכות ,אבל כ' דאין צריך לשתות רביעית יין בר"ה ועיי"ש
דוש נקדש בצדקה' .ולכאורה קשה ,איך רואים מהפסוק הזה של
מה שהרחיב עוד בזה ,ונפ"מ ללבישת בגדי יו"ט(.
'ויגבה ה' צבקות במשפט' שאין אלוק מבלעדיך? לכאורה היה
תשובה – היום קובע גם לבקשות] .במקום אחר דנתי
מתאים יותר לומר :קדוש אתה ונורא שמך ואין אלוק מבלעדיך,
קמיה מו"ר מהגמ' בב"מ ק"ו א' ברש"י ד"ה ותגזור אומר
ככתוב :אין עוד מלבדו!
וז"ל :ואני לא ביקשתי מן השמים בתחילת השנה שיצלי־
אומר הגה"צ רבי נחום דיאמנט ווארט נפלא :כשאדם עומד
חני בשעורים אלא בחיטין ,ומה הכונה תחילת השנה האם
לדין בבית דין של מטה ,מגיע לפני השופט איזה רוצח שפל ,יש
לר"ה וביקש על פרנסה וראיה שיש לבקש בקשות פר־
עדים ויש ראיות חותכות שהוא עשה זאת במזיד .השופט גוזר
טיות ,או שכל עשי"ת נחשב לתחילת השנה ותפילת יחיד
עליו עונש של מאסר עולם! אבל לכאורה ,ברגע שהאיש הזה
כציבור[.
נכנס לבית הסוהר -נחרץ בזה גם גזר דינה של אשתו ,אפילו
)גדולה שימושה(
שהיא אשה צדקת ,מעולם לא פגעה באיש ,ועם כל זה היא נכ־
נסת כעת לתקופה של עשרים וחמש שנות אלמנות מחיים .וגם
תשעת הילדים שלה -ייאלצו לגדול כמו יתומים בלי אבא .אלא
כניסה עם קיטל לבית הכסא שברור לכולנו ,שאמנם נכון שהם סובלים ,אבל אין ברירה אחרת,
שאלה – האם מותר להיכנס עם הקיטל לבית הכסא כיון כי המשפט הנעשה כאן בבית דין של בני אדם הוא צדק יחסי
שהוא בגד המיוחד לתפילות. ואינו צדק מוחלט ,שאע"פ שנגרם כאן סבל לאחרים -מוכרחים
לעשות משפט ברשעים הללו ,כי אחרת יסתובבו כאן עבריינים
תשובה – אם יאכלו עמו מעט ,יפקיעו מלהיחשב 'בגד
ורוצחים שיעשו ככל העולם על רוחם ,בלי דין ובלי דיין .אבל
המיוחד לתפילה' ועל ידי כן מותר לעשות כל צרכיו עם
המשפט בבית דין של מעלה אינו נוהג כך ,כי על הקב"ה נאמר
הקיטל .ודברי המשנה ברורה )תר"י ,י"ח( "אין לכנוס לבית
)דברים לב ד( :הצור תמים פעלו כי כל דבריו משפט קל אמונה
הכסא בקיטל שהוא מיוחד לתפלה" אמורים כשמקפיד
ואין עוול צדיק וישר הוא .הקב"ה עושה צדק מוחלט! דהיינו,
ללובשו רק בשעת התפילה.
שכאשר הוא עושה משפט באדם החוטא -הוא מחשב יחד עם
וגם אם אוכל ושותה עמו בליל הסדר ,אינו מועיל ,כיון
זה את כל הסובבים אותו ,את כל מי שקשור אליו ובודק האם
שעבודת ואכילת ליל הסדר נחשבת כאכילה משולחן גבוה
מגיע לו הצער הזה שיגרם מפטירתו של אותו חוטא ,ואם לא
)רבינו( ולא מורידו מייחודיותו כ'בגד המיוחד לתפילה' .אך
מגיע לו -אז אינו ממית את אותו חוטא ,כי הוא קל אמונה ואין
אם אוכל עמו בעת הקידוש בין שחרית למוסף ,או במנה
עוול צדיק ויישר הוא.
הראשונה בסעודת יו"ט וכדו' מועיל.
)הגרבצ"ק במשנת הגרי"ש אלישיב זצוק"ל( מקורו הוא בדברי הגאון רבי ישראל מסלנט וכמובא בס' חשו־
קי חמד )ר"ה יח (.וז"ל שם :רבי ישראל מסלנט זצ"ל ביאר את
הפסוק בהאזינו' :קל אמונה ואין עוול ,צדיק וישר הוא' ,והיינו
שמנהג מלך בשר ודם אם אדם חטא ונגזר עליו עונש מיתה ,אף
ע"כ .והלום ראיתי בדברות קדשו של הגה"צ רבי אליהו לופיאן על פי שעל ידי זה שנענש ,נעשה עוולה לאחרים ,שנשארה אשתו
בס' לב אליהו )ח"ג מערכות התשובה מאמר ה' -למען תלמד אלמנה ובניו יתומים ,והם לא אשמו ולא חטאו ,וגם אם מביא תו־
ליראה ,עמ' רצו( שמבאר מה ההכרח לפרש כך ,כי לכאורה איזה עלת לאחרים ,הם כולם נזוקים ,אפילו הכי אי אפשר להתחשב
מן התואר ושבח הוא לקב"ה שאינו עושה עוולה? נתבאר לעצמ־ בצערם .אבל מנהג הקדוש ברוך הוא אינו כן ,אלא אם יש אחד
נו ,אם יבוא אחד ויציע שידוך למישהו ,ויבקשו ממנו שיגיד איזה בכל העולם שיצטער על ידי זה שהחוטא יענש ,והוא אינו מגיע
מעלות יש למדובר ,ויענה שהוא לא עושה עוולות! הוא לא גונב לו הצער ,אין הקדוש ברוך הוא מעניש את החוטא והוא ניצול
ולא מכה שום איש ,היתכן שיתייחסו לזה כמעלות? בודאי שלא! משום כך! וזהו קל אמונה ואין עוול ,היינו שאינו גורם שום עוולה
ומשום כך ,לא שייך לפרש 'ואין עוול' כפשוטו. לאף אחד ,שאינו ראוי לזה הצער .ולזה האדם שהוא מביא תוע־
ועל פי זה ,מובנים דברי רבותינו ז"ל שאמרו בגמ' בשבת )קו(. לת לרבים ,על אף שמחמת עבירותיו צריך להיענש ,מכל מקום
'אחד מבני החבורה שמת -ידאגו כל בני החבורה כולם' .והיינו, הקדוש ברוך הוא ימנע מענשו ,כדי שאחרים לא יסבלו עבור כך.
19
רוצים מלך כזה! וממילא אנחנו מוכנים לקבל את משפטו .וזהו שמאחר שהקב"ה עושה צדק מוחלט ,אם כן ,בודאי שדן כל אחד
מה שאמרו בגמרא בראש השנה )טז' (.אמרו לפני מלכויות כדי ואחד מבני החבורה ובדק לפי מעשיו אם הוא ראוי לצער הזה,
שתמליכוני עליכם' .איך ממליכים את הקב"ה עלינו? כשאומרים שימות פלוני מתוך החבורה ונמצא שאכן בני החבורה היו ראויים
את פסוקי המלכויות בצורה כזו שתעורר לנו את הלב ,שנראה לכך .דהיינו ,שגם עליהם היתה מידת הדין מתוחה ,שאם לא כן,
מתוכם את הגדלות והעוצמה של השי"ת איזה יושר מוחלט לא היה מת מתוכם ולפיכך תדאג כל החבורה -שיפשפשו במע־
רואים כאן ,כשזועקים מעומק הלב את הפסוק ':והיה ה' למלך שיהם ויעשו תשובה.
על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד' ומצפים באמת וצריך להתבונן היטב מנפלאות תמים דעים ,עד היכן הדברים
מתי כבר נגיע ליום הזה ,שבו הקב"ה יהיה מלך על כל הארץ ,מתי מגיעים :נתאר לעצמנו ,שבית דין של מעלה דן אדם מסויים לפי
נגיע לרגע הזה שידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור -כי מעשיו -ופסק את דינו למות .אלא ,שצריך לבדוק גם מה עם
אתה יצרתו ויאמר כל אשר נשמה באפו ,ה' אלקי ישראל מלך אשתו? האם מגיע לה הצער הזה שבעלה ימות בחייה? ובי"ד של
ומלכותו בכל משלה!!! זוהי המלכה אמיתית של הקב"ה. מעלה יושב ומחשב את הצער הזה לפרטי פרטים ,כמה צער ייג־
)שיחות חיזוק הר' אוריין( רם לה בעקבות כך ,ומחשב לפי מעשיה האם מגיע לה הצער
הזה ,שבעלה ימות על פניה או לא .וחשבו ומצאו שאכן ,מגיע לה
סגולות וישועות בר"ה הצער הזה .אבל רגע אחד ,הרי יש להם עשרה ילדים ,האם מגיע
לילדים הצער הזה? אז דנים כל ילד בנפרד ,מהו הצער שייגרם
כתב החת"ם סופר :כל הקונה מפטיר של ראש השנה -תשרה
לו בעקבות פטירת האבא והאם זה מגיע לו לפי מעשיו .ופוסקים
עליו רוח שכינה כל השנה.
שכן מגיע להם צער זה .אבל עדיין זה לא הכל ,כי האדם הזה הוא
כותב ר' חיים פלאג'י זצ"ל" :יאמר ברכת 'שהחיינו' בליל ר"ה,
מנהל מפעל של 150פועלים וברגע שהוא ימות -המפעל ייסגר,
לאט ,באימה ובכוונה ויודה לה' יתברך שזיכה אותו לחיות גם
ויהיו כאן פיטורים רבים של פועלים ,שמביאים פרנסה לבתיהם,
בשנה זו ולהגיע לרגע זה ,ויזכור כמה לא זכו להגיע ללילה הזה.
וצריך לחשב האם מגיע להם הצער הזה -שיחיו בדוחק כזה בלי
והאומרה בשמחה והודאה -סגולה שייגע גם לר"ה הבא בשמ־
פרנסה? ושוב הבי"ד של מעלה ישוב ומחשב כל משפחה ומש־
חה!".
פחה בנפרד ,הם ונשיהם ובניהם -האם מגיע להם הצער הזה.
סגולת ה"איה"
והנה ,יוצא באופן מדוקדק להפליא ,שאכן מגיע לכולם הצער
כאשר הש"ץ מגיע בקדושה של מוסף ל"איה מקום כבודו"
הזה .אלא ,שצריך עתה לחשב גם את הצער המגיע למתפללי
מאריך בתיבת 'איה' ,ומבקשים שיתן לנו הקב"ה אחד משלשה
בית הכנסת שלו ,שיצטערו מפטירתו וכן של השכנים והידידים
דברים :עושר מופלג .בנים צדיקים וחכמים .רוח הקודש.
והמכרים ,את כל זה הקב"ה מחשב באופן נפלא ,ומוצא -שאכן
מחלוקת גדולה יש אימתי מבקשים זאת ' -מצאתי כתבו
מגיע לו למות .והכרוז כבר כמעט שיוצא ומכריז על פלוני שנ־
בסידור כתיבת יד של מורי ז"ל האר"י במסוף ראש השנה ויום
גזר דינו למות ,ואז פתאום מתברר ,שרגע אחד! ישנו איש זקן
הכיפורים לבקש אחד משלשה דברים") '...נגיד ומצווה" וכן כתב
אחד שהוא מסכן וערירי ,שאף אחד כמעט שלא מתעניין בו ,אבל
ב"פרי עץ חיים"( אמנם ב"שער הכוונות" מבוא שיעשה כן רק
האדם הזה שעומד לדין ,רגיל לשלוח לו מידי שנה כרטיס ברכה
ביום הכיפורים.
של שנה טובה ומתעניין בשלומו וזה ממש מחיה אותו ומכניס
נביא בזה אזהרה חשובה -כתב הגאון רב בין ציון מוצפי' :ואמר
לו שמחה לכל השנה! אבל השנה ,אם הוא ימות -לא יהיה מי
לי אבי מורי שאין לומר בקשות אלו בפה ,אלא בהרהור בלבד,
שיתעניין בו ויהיה לו צער מזה! ובי"ד של מעלה ישוב ומחשב
אין לבקש זאת בפירוש אלא רק במחשבה ויועיל ,וכן היה נוהג!'
ומוצא שלזקן הזה לא מגיע צער שכזה! אם היו שואלים אותנו,
כדברי הגאון רבי אברהם הלוי מסלוניקי שכתב :כל ימי הייתי
אחרי כל כך הרבה חשבונות ובדיקות ,היינו מציעים הצעה מאוד
מצטער על מה שהובא בסידורים לומר תפילה בראש השנה
פשוטה ,שנמצא איזה מישהו אחר שיכתוב כרטיס ברכה לזקן
ויום כיפור ב'איה מקום כבודו' .וכבר ידוע מה שכתב הרב "בית
הזה ,אבל את האדם הנידון -נוציא למוות .אבל אצל הקב"ה אין
יוסף" שארבעה מלאכי חבלה עושים דין ,שמפסיק בין "קדוש"
דבר כזה! כי הוא קל אמונה ואין עוול!!! אפילו לא צל צילו של
ל"ברוך"! ולכן אין לומר תפילה זו אלא בהרהור.
עוול! צדיק וישר הוא ,ולכן בזכות האדם הזקן הזה ,הוא ניצל מן
הדין .זה ממש פלאי פלאות!
ומעתה ,יתבאר באופן נפלא מה שאנחנו אומרים בתפילה:
זכרנו לחיים -למה לי חיים קדוש אתה ונורא שמך -ואין אלוק מבלעדיך .היכן רואים את
שח מרן הגר"י אדלשטיין זצ"ל :בראש השנה אומרים את הבק־ הגדלות של הקב"ה? היכן רואים את גבהותו ,היכן רואים שאין
שה 'זכרנו לחיים' אמר לי חברי ר' ברל פוברסקי שליט"א כשהרב עוד מלבדו? דוקא במשפט ,בצדק המוחלט שעושה עמנו ,שיורד
דסלר היה בישיבה והיינו צעירים אמר לי ,תראה את הכח של עד לפרטי פרטים כאלו ,מה שאין הדעת יכול לתפוס כלל ,דוקא
הרב דסלר פלוני חברנו כשאמר זכרנו לחיים מה הוא ביקש הוא שם רואים את גדלותו ושאין עוד מלבדו ,וזהו שאומרים :ככתוב
ביקש שבראש השנה אם זה לטובתי הנכונה שלא אחיה עד שנה ויגבה ה' צבקות במשפט .כי כשמתבוננים במשפט של השי"ת אז
הבאה אז שהקב"ה ,יקח את נשמתו כי אלה חיים אמיתיים כך הוא נעשה גבוה בעינינו ,ערכו רם ונישא לאין ערוך! אשרי העם
שמענו מהרב דסלר זצ"ל ששוחח על ביטול היש של עוה"ז] .א"ה שככה לו אשרי העם שה' אלוקיו.
ועי' בד קודש מועדים[. איזו עוצמה ,איזו שלמות רואים כאן! וזה מביא אותנו לאהבה
ובס' בד קודש מועדים הוסיף וז"ל יש לבאר בעומק כוונת תפי־ עצומה לבורא יתברך ,זה מעורר בנו רצון להתחבר אליו ,אנחנו
20
לה זו למענך אלקים חיים וכן ביאר יסוד הדברים מו"ר הגרא"א
שאלות מענינות בהלכה דסלר זצ"ל עפי"מ שמבואר בספרים כי גם השטן מתייצב לפני
)בענינים שונים ,מבית הגר"ח קנייבסקי( הקב"ה ביום זה ותובע חלקו וע"כ מתפללים שנזכה לחיים שהם
להרבות בזכויות מר"ה ועד יוהכ"פ למענך אלוקים ולא למען השטן ונראה לבאר ענין חלקו של שטן
"ומפני ענין זה נהגו כל בית ישראל להרבות בצדקה כך שהרי אם היה מתקיים הענין כהלכתו והמשפט בכל דקדו־
ובמעש"ט ולעסוק במצוות מר"ה ועד יוהכ"פ יתר קו והשי"ת היה קוצב חיים בראש השנה לכל אדם לפי מעשיו
מכל השנה" )רמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ד( כראוי הרי היו הצדיקים חיים והרשעים מתים מיד וכבר לא היה
שאלה :שאל חכם אחד ,מדוע שלא יעשה כן קודם מקום לבחירה כלל ובטל עניינו של השטן שהוא מעיקרי תכלית
ר"ה ויהיה צדיק ויחתם לאלתר ,ולמה שימתין עד עשי"ת. הבריאה שיהיה כל אחד במצב של בחירה ויקוים ענין ובחרת
ומה עוד ,ששיטת הרמב"ם )פ"ג ה"ג( שבינוני לא יועיל לו בחיים ליטול שכרו ואשר לכן נוטל גם השטן חלקו ומן השמים
בעשי"ת עוד זכות אחת ,אלא תשובה בלבד ,ולמה שלא ניתן לו כח לתת חיים לחילותיו והם הרשעים לתת מקום לטעות
ירבה בזכויות לפני ר"ה ויעשה לצדיק. לקיים ענין הבחירה ומעתה נראה שהוא ביאור התפילה זכרנו
לחיים וכו' למענך אלקים חיים כלומר שתהא קצבת החיים מאת
תשובה :נכון שכך צריך לעשות ,ולכן באמת אומרים הקב"ה למען שמו כי היא התכלית הרצויה ולא ח"ו חיים מכח
אנו סליחות לפני ר"ה ,אבל אין זה לכולם ,ולשון הרמב"ם חילותיו של השטן חיים אלו עצמם הם כבר קטרוג בהיותם מש־
"נהגו כל בית ישראל" -וזה בעשי"ת ,כי עד ר"ה קשה הדבר משים כלי לטומאה אוי לו למי שקצבתו בר"ה חיים כאלו ואשרי
להתבצע ורק לאחר ר"ה שנתעורר ע"י השופר ומצוות היום הזוכה אשר חייו הם חיי נצח למענך אלוקים חיים.
-אז מרבה בזכויות. )הגרב"ד פוברסקי(
)דרך שיחה(
זכרנו לחיים ,מלך חפץ בחיים ,וכתבנו בספר
והתייסר קיבל דבש מתוק במינו .וזהו הסימנא מילתא בר"ה, החיים ,למענך אלוקים חיים.
שגם אם הייסורים עוקצים אותנו ומכאיבים לנו עד מאד ,מ"מ שמעתי שבברנוביץ נערכה מסיבת תנאים לחתן וכלה וכשת־
תפילתנו ותחינתנו שהתכלית תהיה כמו בדבש הדבורים .עליו חייבו המחותנים איזה סכום כל אחד יביא ,ביקש אחד הצדדים
נאמר 'צוף דבש אמרי נעם ,מתוק לנפש ומרפא לעצם' )משלי לכתוב הכל על שטר .והצד השני נפגע ,וטען שהוא סוחר גדול
טז ,כד( ,ומתוך המרירות תצוף המתיקות ,ומתוך החושך ייבקע וכולם נותנים בו אימון מלא ואינו רוצה לכתוב ומספיק שה־
האור. תחייב בע"פ ,ולמרות ההפצרות סירב .עד שהגיע רבינו הגה"ק
)הגר"י זילברשטיין( רבי אלחנן וסרמן זצוק"ל הי"ד ובתבונתו הגדולה אמר ,הרי גם
בימים הנוראים אנו מבקשים מהקב"ה שיזכירנו לחיים טובים,
מוציאין שני ספר תורה ,באחד קורין חמישה ,מוה' ואעפ"כ אין אנו מסתפקים בזכירה בעלמא ,אלא מוסיפים ומ־
פקד את שרה עד ויהי אחר הדברים האלה )שו"ע בקשים 'וכתבנו בספר החיים' ,האם ח"ו מטילים פגם בנאמנותו
או"ח סימן תקפד ס"ב(. של השי"ת ,חזינן דאעפ"כ מבקשים גם 'כתיבה' ,ואכן המחותן
לפי שבראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה )משנ"ב סק"ו(. נעתר וכתבו השטר .ובביאור הדברים נראה ,דבית דין של מעלה
וצ"ב דאמנם תחילת הקריאה הוא על ענין פקידת שרה ולידת מתנהג באותן דרכים הנהוגות בב"ד של מטה ,וכיון שבב"ד של
יצחק ,אך כל ההמשך על מעשה הגר וישמעאל ,וכל ענין מה מטה הדיינים כותבים הכל לחזק את פסק הדין' ,כי כתב אשר
שאברהם אבינו גירש את הגר ואת בנה ,לכאורה מה עניינם נכתב בשם המלך ונחתם בטבעת המלך אין להשיב' )אסתר ח,
לראש השנה .ויש לומר ,דנה בישמעאל כתיב 'כי שמע אלוקים ח( ,כך גם בב"ד של מעלה עושין כן ,וזה גם הענין בספר הזכ־
את קול הנער באשר הוא שם' )בראשית כא ,יז( ,כלומר שהשי"ת רונות שיש להקב"ה ]וראה בספר 'לשוח בשדה' )עמ' צט( מה
ריחם על ישמעאל ,והנה אותו ישמעאל ,עליו נאמר בזוה"ק )ח"ב שביארנו עוד בזה[.
)הגר"י זילברשטיין(
דף לב( 'וי על ההוא זימנא דאיתיליד ישמעאל בעלמא' ,ועוד
אמרו חז"ל )ב"ר מה ,יב( שהוא והכלב שווין ,ולמרות הכל נת־
עוררו עליו רחמי שמים ונעשו לו נסים ונפלאות ,משום שמסרה ויש נוהגין לאוכל תפוח מתוק בדבש )טור( ,ואומ־
הגר את עצמה לידי השגחת השי"ת ,וכמ"ש בקדושת לוי עה"פ רים שתחדש עלינו שנה מתוקה )אבודרהם( )לשון
'ותשלך את הילד תחת אחד השיחים' )שם ,מו( ,שהסיחה דעתה הרמ"א ,סימן תקפד ס"א(.
ממנו ,והשליכה אותו לידי השגחת השי"ת .ולכן אנו מזכירים הנה דבש בלשון התוה"ק הכוונה לדבש תמרים ,ותמוה א"כ
בר"ה פרשה זו ,ומבקשים מהקב"ה' :אם על אלה ריחמת ,בעת כשמטבילין התפוח בדבש נוהגים עמ"י קדושים לקחת דבש
שמסרו עצמם אליך -ק"ו שתרחם על עמך ,בני אברהם יצחק דבורים ,הלא דבר הוא .ושמעתי מהרה"ג ר' אפרים שרגא שפי־
ויעקב ,בשעה שתולין עיניהם אליך' .עוד שמעתי בשם הגרש"ר גל זצ"ל לבאר ,שכידוע דבש תמרים כולו מתוק הוא מתחילת
הירש זצ"ל לבאר ,דכיון שאמרה הגר 'ואל אראה במות הילד' בריאתו ,ואין בו אפי' לחלוחית של מרירות .משא"כ דבש דבו־
וזהו קטרוג גדול על ישמעאל ואמו שהשליכתו כך למיתה ,ולכן רים ,שהכוורן פעמים רבות נעקץ מהדבורים ,אך בסופו של דבש
להרבות זכויות על עם ישראל אנו אומרים שדרך נשות ישראל מעז יצא מתוק ,ואין שמחה כמו שמחת הכוורן שלאחר שנעקץ
21
גיש ,ולסוג כזה של 'כבני מרון' אנו דומין בעוה"ר. אינו כן ,אלא עומדים לימין ילדיהם בכל עת ובכל שעה.
)הגר"י זילברשטיין( שופר,
ידוע מה שנהגו לכסות השופר בשעת הברכות ,וכמ"ש האליה
מהפכת התשובה -ברוך מחיה המתים רבה )סימן תקפה סק"ה( בשם הגהות המנהגים ,וכ"כ במטה אפ־
איתא בשו"ע )או"ח סי' רכ"ה ס"א( "הרואה את חבירו לאחר רים )שם ס"ג( שנוהגין לכסות השופר במפה הפרוסה על השול־
ל' יום אומר שהחיינו ,ואחר י"ב חודש מברך מחיה המתים" וכו' חן ,ורק לאחר הברכות נוטלו הבעל תוקע בידו כדי לתקוע בו ,וזה
ובמשנ"ב )שם סק"ד( ביאר "וטעם ברכה זו כתב בחידושי אגדות להיפך מכל המצוות ,כמו תפילין וד' מינים שמגלין אותם לפני
לפי שבכל שנה האדם נדון בראש השנה ויום כיפורים אם למוות שמברכין עליהם .ובקצה המטה )סק"י ,בהשמטות( כתב רמז
אם לחיים ,ואם רואהו אחר ראש השנה ויום כיפורים זה ,ואח"כ לזה תקעו בחודש שופר בכסה' ,שצריך לכסות השופר .וכמה
אין רואה אות ועד אחר ראש השנה ויום הכיפורים הבא ,הרי עבר טעמים נאמרו בדבר ]עיין בשו"ת אבני נזר )סימן תלא( ,ובשו"ת
עליו דין אם למוות אם לאו ,ועל כן אומר ברוך מחיה מתים שני־ אפרקסתא דעניא )ח"א סימן קטז([ .וראיתי בשדי חמד )מערכת
צול מדין מיתה בראש השנה יום הכיפורים" כידוע אין אנו מבר־ ר"ה ,סימן אות יד( שהביא בשם הרד"ל סמך לזה ממה שכתוב
כים ברכות מספק ,והלכה זו בהכרח פירושה כי הסכנה המרחפת במדרש )ב"ר מ ,ה( שכשבא אברהם לשחוט את יצחק בנו ע"ג
בימי הדין סכנה ודאית היא ,שהניצול מברכין עליו מחיה המתים. המזבח ,קינן בליבו החשש שמא ירצה השטן למנוע את קיום
בהבנה זו יש לגשת לימים אלו ,וכמסופר על מרנא רבי יש־ המצוה ויזרוק אבן על יצחק ויעשהו לבעל מום ויפסל לקרבן.
ראל מסלנט זיע"א אשר ראהו אחד בשעת התפילה ביום ראש לכן הצניע את יצחק בשעת בנין המזבח עד העקידה ממש .וא"כ
השנה ,והבחין שהיה בוכה ומתרגש באמירת 'זוכרנו לחיים מלך כיון שהתקיעה בשופר של איל היא זכר לעקידת יצחק ולאיל של
חפץ בחיים' ,ושאלו הלה היאך בוכה הוא ,הלא ר"ה הוא ,ובקושי יצחק .א"כ כדי להזכיר את הזכות הגדולה הזו ,גם אנו מכסים את
התירו להזכיר וודאי שלא לבכות ,וכדנקט אדוננו הגר"א זיע"א השופר ]ואמנם הרד"ל עצמו פקפק על מנהג זה של כיסוי הוש־
)מעשה רב ,אות ר"ז( "ואין לבכות בראש השנה כמבואר בעזרא פר ,ראה בספרו קדמות ספר הזוהר )עמ' לט ,בהערה([
ואל תבכו" ,והשיב לו רבי ישראל מסלנט ושאלו ,האם בטוח הוא )הגר"י זילברשטיין(
בעצמו שאינו בוכה מחמת שהלכה היא לא לבכות בר"ה ,או שמא
אינו בוכה כי אין הוא מבין ומרגיש שמדובר בשאלה של חיים
ומוות .זו ההרגשה שבה יש לנו להתעורר בימים אלו. בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני
ולצערינו בעוה"ר בימינו אין צריך כלל להתאמץ לראות עומק מרון ,מאי כבני מרון ,הכא תרגימו כבני אמרנא.
הדין ,די לאדם שיתבונן מעט בקורות אותנו בשנה החולפת ,כמה
ריש לקיש אמר כמעלות בית מרון .רב יהודה אמר
אסונות ,כמה בצורה משונה כ"כ ,שלא בדרך הטבע ,הרי שכל
אחד בעל אמונה בסיסית ,יש לו להזדעזע ולהתעורר ,שכן בראש שמואל ,כחיילות של בית דוד )ראש השנה דף יח ע"א(.
השנה נגזר כל זאת ,ומי שח"ו אינו מתרגש בחושבו זאת ,פגם וח־ ופירש"י דכבני אמרנא הכוונה לכבשים ,כאשר מעשרים אותם,
סרון גדול הוא באמונתו .וכדכתב המאירי )ביה"ב ,ר"ה ט"ז ע"ב( שיוצאים בזה אחר זה בפתח קטן .ומעלות בית חורון היינו שה־
"המתרשל בזמן הזה מן התשובה אין לו חלק בה' אלקי ישראל דרך צר והעמק עמוק משני צידי הדרך ,ואין שניים יכולים לילך
שכל השנה אין התעוררות מצוי כל כך ואף מדת הדין מתייאשת זה בצד זה .וחיילות בית דוד ,היינו שבצאתם למלחמה היו מו־
ממנו וממתנת לו עד זמן זה". נים אותם ע"י שהיו יוצאין זה אח"ז .ושמעתי ממו"ח מרן הגרי"ש
)הגר"י אזרחי שליט"א( אלישיב זצוק"ל פירוש מופלא בזה ,דשלוש תקופות נאמרו כאן,
דהנה ידוע שחיילי בית דוד תמיד היו מנצחים במלחמה ]וכדכ־
י"ג מידות של רחמים תיב 'ארדוף אויבי ואשיגם ,ולא אשוב עד כלותם' )תהלים יח ,לח(,
וכן 'הכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו' )שמאול א ,יח ז([ ,ואעפ"כ
מרן המשגיח הגה"צ רבי דב יפה זצוק"ל :בימים אלו אנו מר־
אמרו חז"ל )שבת דף נו ע"א( דכל היוצא למלחמת בית דוד ,גט
בים באמירת י"ג מידות שהקב"ה גילה למשה רבינו ,והבטיח לו
כריתות נותן לאשתו ,והיינו שלא בטחו על עצמם .וזה קאי על
עליהם הבטחה נשגבה" ,כל זמן שישראל חוטאים יעשו לפני
כסדר הזה ,ואני מוחל להם!" דורות הראשונים שהיו ניגשים ליום הדין בפחד גדול ולא בטחו
בעצמם .למרות זכויותיהם הגדולות בתורה ומעש"ט .ותקופה נו־
ה'ראשית חכמה' מביא קושיית הגאונים שעינינו הרואות שפ־
עמים שאנו צועקים י"ג מידות בקול גדול ולא נענים? ספת הדומה למעלות בית חורון ,שהיא דרך צרה ,וההליכה שם
מחדש ה'ראשית חכמה' שלא מספיק אמירת י"ג המידות גרי־ כרוכה בסכנה גדולה ,אך מעולם לא שמענו שההולך שם ייכתוב
גט לאשתו ,כלומר דאע"פ שידעו שהדרך מסוכנת וצריך זהירות,
דא ,אלא צריך גם מעשים! שנלך בדרכיו של הקב"ה ונדבק בי"ג
מידותיו" ,מה הוא רחום אף אתה רחום ,מה הוא חנון אף אתה מ"מ היו בטוחים שיעברו אותה לשלום .וזו התקופה המאוחרת
יותר ,שהתכוונו ברצינות ובכובד ראש ליום הדין ,אך כבר סמכו
חנון".
וכך דייק גם השל"ה הק' ממה שאמר הקב"ה למשה "יעשו על עצמם ...ואילו התקופה השלישית של ימינו אנו ,מתאימה
לפני כסדר הזה" דמשמע עשייה ,ולא רק אמירה בעלמא! ל'בני אמרנא' ,לבהמה שאינה מרגשת מאומה ,וגם כשלוקחים
והנה משאר המפרשים שלא כתבו שההבטחה תלויה במע־ אותה לבית השחיטה היא והלוכת לשם בשמחה ,וכאותה בהמה
שים ,נראה שהם הבינו בפשטות שההבטחה נאמרה על עצם שיצאה ב'עשירי קודש' ,וצבעו אותה בסיקרא ,ולא חלי ולא מר־
22
אלקינו למעשה ידינו וגו' ,וצריך להתודות בשפתיו ולומר עניינות אמירת י"ג מידות ואינה מותנית במעשים .אך על אף שחידו־
אלו שגמר בלבו" )רמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ב(. שו של ה'ראשית חכמה' אינו הדעה המקובלת והרווחת ,בוודאי
ורבים תהו ונתחבטו בכוונת הרמב"ם עד שיעיד עליו ידוע תע־ שיש לנו להתחשב בדבריו ,ועל כל פנים בוודאי שיש הבדל גדול
לומות שלא ישוב לזה החטא לעולם ,וללא כן אין זה תשובה, אם רק אומרים את הי"ג מידות ,או שגם מתעוררים על ידם ללכת
ולכאורה גזירה היא שאין רוב הציבור יכולים לעמוד בו. בדרכי ה' ולנהוג כדרכיו.
והנה שלשה גדולי עוולם ,עמודי התווך בעולם החסידות ,המו־ ועל כן ראוי מאוד בזמן שאומרים את הי"ג מידות להתעורר
סר והלמדנות פירשו את דברי הרמב"ם בדרכים שונות כל אחד לנהוג אותם הלכה למעשה ,ועל כל פנים לפחות לעורר רצון
לפני דרכו ומהותו ,ונבאר: לקיימם ,ובוודאי שלא להסתפק באמירה גרידא!
א .כתב השפת אמת )שבת תשובה תר"מ(: )מתוך עבודת הימים הנוראים(
"וברמב"ם עד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לדבר
הזה .ומהתימא לומר שאינו נק' תשובה עד שיעיד עליו דא"כ לא
שבקת חיי .אכן המכוון הוא כי התשובה צריך להיות עד מדריגה עלינו לשבח לאדון הכל
זו .והיינו ביטול הבחירה לגמרי כי בוודאי צדיקים זוכין בעבודתם הגה"צ רבי יעקב גלינסקי זצוק"ל :סיפר לי רופא שיניים :הגיע
עד שנקח מהם כמעט כל הבחירה .כיון שבוחרים בזה ובדרך אדם ,ופיו עיי חרבות נצרך לשיקום פה ולסת ,שיקום חניכים
שאדם רוצה לילך כו' .וזה באמת יהי' סוף התיקון כאשר ישובו והשתלת שיניים ,עבודה סבוכה ומורכבת ,רווחית סבלנות ועמו־
כל בנ"י באמת .וזה כוונת הרמב"ם כי התשובה אין לה שיעור סת אחריות .אנו עובדים לפי מחירון .הקליניקה יקרה ,המזכירה
והפסק עד שיעיד יודע תעלומות כו' .ועל תשובה זו אמרו שמ־ והסייעת והטכנאי מקבים משכורת ,ומס הכנסה שותף ברווחים.
ביאה רפואה לעולה בביטול הבחירה לגמרי". והמומחיות והמוניטין ,ובכלל ,איני צריך להתנצל .עמד על המקח
הרי לשיטתו כונת הרמב"ם לסוף מעלת התשובה שישובו יש־ והוזיל בשליש ,שיהיה עוד נותר רווח.
ראל בסוף הימים ורק מעט צדיקים זוכים לו ,אבל אינו מעכב הגיע ועבר שלב אחר שלב ,ניקוי ושיקום ותותבת זמנית ושי־
בתשובה. ניים קבועות ,עולם אחר .וזהו ,לא שילם פרוטה.
וכמה רחוקים הדברים מפשטות כוונת הרמב"ם שלא בא אלא מה עמדת על המקח ,אם לא חשבת לשלם .כדי שהמצפון
לבאר את עיקרי התשובה לכל שב. יציק לו פחות .טילפנתי ,שלחתי תזכורות ,והתעלם .החלטתי,
ב .ועוד כתב השפת אמת )שבת תשובה )תרל"ח(: אעלה עליו הביתה ,הרי מדובר בסכום נכבד .אמרתי לו" :אם
"במדרש פסיקתא עד ה' אלקיך השי"ת עד בדבר כו' .שהוא קשה לך ,נפרוס לתשלומים ,נגיע להסדר" .לא תאמין :הוא פער
מפרש עד לשון עדות ע"ש .וביאור הענין שודאי יש הרהורי פה ,תצלינה האזנים .זרק אותי מהבית .ואתה ידוע מה הכי כאב?
תשובה בכל איש ישראל והשי"ת בוחן לבות וכליות ואיתא עד שהוא צעק עלי בשיניים שלי!
שלא נוצרה המחשבה בלב השי"ת מכיר בה כו' .וזהו נאמר ג"כ חוצפן ,עז פנים ,לפחות תעקור את השינים ששתלתי לך ,לפני
על מחשבה טובה שאעפ"י שאין אדם יכול להטות עצמו לגמ־ שאתה צועק עלי ומסרב לשלם ,ומשיב רעה תחת טובה...
רי לתשובה .אעפ"כ מועיל היגיעה להטות הלב במה שאין ניכר וזהו" :אשמנו" ,חטאנו לבורא יתברך" .בגדנו" ,השבנו רעה תחת
לאדם עצמו והשי"ת עד על תשובה זו .וזהו ג"כ לשון הרמב"ם טובה .אבל גם" :גזלנו" ,בחיים שהוא נתן לנו ,בבריאות שהוא חנן
שיעיד עליו יודע תעלומות .פי' יודע תעלומות אף מה שנעלם אותנו ,בכח שהוא העניק לנו ,בזמן ששייך לו -בכל אלו ,המרינו
מעיני האדם עצמו כמ"ש". את פיו?!
ופירוש זה נפלא הוא במליצה ישרה ,אך גם הוא אינו מתיישב זהו" :מלכויות" ,להכיר בכך שהכל שלו .שהוא אדון הכל ,והוא
בפשטות כוונת הרמב"ם. יוצר בראשית!
וכעין דברי השפת אמת כתב גם במשך חכמה בסגנון שלו את ברכת מלכויות בראש השנה פותחים אנו ב"עלינו לשבח
)וילך הפטרת שובה ישראל(: לאדון הכל ,לתת גדולה ליוצר בראשית" .כמה זה מחייב אותנו
"וזה )דניאל י' כ"א( 'הרשום בכתב אמת' ,כי יש מחשבה לתשו־ ל"מלכויות" ,לקבלת עול" ,כדי שתמליכנו עליכם"! "עלינו לשבח
בה ויש תחילת התנוצצות המחשבה ,אשר באמת לבבינו אטום, לאדון הכל" ,הכל שלו! ויותר" :לתת גדולה ליוצר בראשית".
ורק להתוכן עלילות ובוחן כליות נגלה כי יש תחילת התנוצצות )מתוך הספר" :והגדת" ראש
טהרה ,אשר אם יקרה איזה דבר טוב לאיזה עניין יולד מחשבה השנה(
טהורה או גם פעולה טובה מן שעה זו .ועל זה נאמר "כי אתה
לבדך בוחן כליות ולב". גדרי התשובה -עד שיעיד עליו -יודע תעלומות
עי"ש בדבריו היקרים.
"והיה כי יבאו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה אשר
ג .ולעומתו כתב הגר"י פטרבורג בכוכבי אור )סימן ז'( לפרש
נתתי לפניך והשבת אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך ה' אלקיך
את דברי הרמב"ם כפשוטם שאם אכן היודע תעלומות מעיד
שמה .ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקלו ככל אשר אנכי מצוך
עליו שלא יעמוד כנגד יצרו וישוב לחטוא אין תשובתו תשובה.
היום אתה ובניך בכל לבבך ובכל נפשך" )דברים ל' א'-ב'(.
אך גם גאון זה התחבט בתמיה הגדולה ,וכי אם יחזור אדם לח־
"ומה היא התשובה הוא שיעזוב החוטא חטאו ויסירו ממחשבתו
טוא בסוף ימיו בטלה תשובתו למפרע ,ופלפל בזה בדקות הענין,
ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד שנאמר יעזוב רשע דרכו וגו' ,וכן
והסיק דרק אם חוזר הוא לחטוא משום התחדשות היצר וסיבות
יתנחם על שעבר שנאמר כי אחרי שובי נחמתי ,ויעיד עליו ידוע
מתחדשות לא בטלה תשובתו למפרע.
תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם שנאמר ולא נאמר עוד
23
תשובה ומקודשת .ומתוך הדברים אפי' אם קבל אפי' מלוי בר־ ד .הבית הלוי )דרוש י"ג וקדם לו הנתיבות בספרו נחלת יעקב(
בית לקרוע שטרו ושלא להלות לגוי נר' לי שאין צריך יותר דהא כתב דמטבע האדם ותולדותו בן בחירה הוא ואינו נוטה ליצרו
אמרי' אפי' לגוי לא מוזפי ומתי יודע אם לא יבא הגוי לעולם .ותו הטוב יותר מאשר ליצרו הרע) ,וכמ"ש הרמב"ם בהל' תשובה פ"ה
אפי' במדבר נמי לא עבדי ואם לא ילך במדבר הרי הוכשר .וחזרת ה"א( אך כאשר חטא ושנה והלך בשרירות לבו מוליד בעצמו
דברים דר' נחמיה היינו לא אוסיף עוד לעשות אלא אומ' אני פלו' טבע רע להיות נמשך אחר החטא ,ותמצית התשובה לשוב מד־
בן פלו' כנסתי מאתים זוז מפירות שביעית והרי הן נתונין לעניים. רכו הרעה ולחזור לעיקר טבעו להתהלך בשביל הזהב ,וזה כוונת
הרי לך אמירתו היא חזרתו וכשר אף על פי שלא החזיר עדיין הרמב"ם שאינו חזור לחטוא מחמת חטאיו וטבעו הרע שהוליד
דסמכינן אדיבורא דידיה .והיינו לר' נחמיה דמחמיר .אבל לרבנן בעצמו בעברו על מצות ה'.
לא צריך כולי האי אלא הרהור בדעתו ואמירתו כדאשכחן גבי וארבעת הדרכים גם יחד נראים רחוקים ,דברי השפ"א אינן
קידושין דאיסור כרת וסקילה וחנק .והרוצה ליחנק יתלה באילן מתיישבים כלל בלשון הרמב"ם ופשטות כוונתו ,ודברי הגר"י
גדול כמו שפירשתי ומזקנים התבוננתי". קשים גם מלשון הרמב"ם וגם מסברא ,וכך גם דברי הבית הלוי
הרי לן להדיא שהאדם השב בתשובה הוא זה שמעיד עליו את והנחלת יעקב.
הקב"ה ,וכענין הכתוב )דברים ל' י"ט( "העדתי בכם היום את הש־ והאמת יורה דרכו כפי שהבינו נושאי כליו הגדולים של הנשר
מים ואת הארץ". הגדול ,הכסף משנה והלחם משנה שפירשו שאין כוונת הרמב"ם
ולדבריהם פשוט דאם בשעה שחזר בתשובה אכן העיד על כלל שהקב"ה יעיד על האדם שאינו חוזר לזה החטא לעולם ,אלא
עצמו את הקב"ה שכוונתו לא לחזור לזה החטא לעולם אף אם שהרמב"ם מסביר את עומק הענין של קבלה על העתיד ,שהאדם
חזר לחטוא אין התשובה בטלה למפרע ,וכך מבואר בדברי רבינו צריך כאילו לפנות את הקב"ה הבוחן כליות ולב ולהעיד על עצמו
סעדיה גאון )אמונות ודעות מאמר ה'(: את הקב"ה ,כלומר רבש"ע אתה תעיד עלי שכונתי ורצוני ומאויי
"ואבאר עוד כי האדם כאשר יסכים בעת תשובתו בלב שלם שלא אחזור לזה החטא לעולם.
שלא ישנה ,תהיה תשובתו מקובלת .ואם תשיאהו התאוה אחר ולדבריהם אין כאן כל תנאי עתידי אלא אין המדובר אלא בכו־
כן לשנות ,אין תשובתו נפסדת ,אך ימחלו לו העונות שהיו קודם נת הקבלה כאשר הוא שב ,וכל כוונת השב רצונו ותקוותו שלא
התשובה ,ויכתב עליו מה שיהיה לאחריה .וכן אם ינהג המנהג לחזור לעולם לעבירה זו ,וכל שזה כוונתו יש כאן תשובה גמורה.
הזה פעמים רבות ,שישוב ואחר כן ישנה לחטא ,אין כותבין עליו וראיה גדולה לדברי הכס"מ והלח"מ מלשונו של ספר חסידים
כי אם מה שאחר .התשובה ,כשתהיה בכל פעם דעתו שלמה ולבו )אות כ'( שהאריך בגדרי התשובה והוידוי כעין דברי הרמב"ם,
טוב שלא ישנה .וזה אשר אתה מוצא הכתוב אומר )עמוס ב' ו'( ובתו"ד כתב:
על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו ,איננו בקבול "ויאמר אני מעיד עלי היודע כל תעלומות שלא אשוב בזה
התשובה ,אבל הוא בדחות הענש מהם אחר השליחו ,כאלו היה החטא לעולם שנאמר )הושע י"ד ד'( ולא נאמר עוד אלקינו למ־
שולח אל עם שישובו ,ואם לא ישובו ,אביא עליהם החרב והרעב, עשה ידינו".
ואם ישובו אחר השליחות הראשונה או השנית או השלישית ,לא ועיין עוד בספר הישר לר"ת )חלק החידושים סימן ק"מ(:
יביא עליהם מה שאמר להביא ,ואם לא ,יגזור עליהם מה שאמר "ואם שאר עבירות הפוסלות באו לידינו דהא אמרי' ארבעין
להביא ,ואם יגזור עליהם מה שאמר ,אפילו אם ישובו אחר כן לא בכתפיה וכשר הרי אנו בתשובה לפניכם ולא נוסיף עוד כדאמרי'
יועיל להם תשובתם ברביעית ,לדחות מהם הענש ההוא בעולם על מנת שאני צדיק אפי' רשע גמור מקודשת שמא הרהר תשובה
הזה ,אבל היא מועיל להם להנצל בעולם הבא". בדעתו .ולרווחא בעלמא הוצרכתי תשובה בפני רבים פן יאמרו
וכך הוא גם בחיבור התשובה למאירי )מאמר א' פרק ט'( שכתב: כשאומ' צדיק הוא יש לתלות שמא עשה תשובה אבל כשלא אמ'
"זה דבר השב לקל אך דבר שפתים ,מתודה בפיו ,ולבו לשוב לא נתלה כדקאמרינן קמיי דידי גנב קתא דבורטיא דהתם בשלא
לחטאיו ,כמאמר ,יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבם החזירו .מכל מקום למדתה במקום שאו' הנני ]שב[ מכל עבירות
רחק ממני וגו' ,קרוב אתה בפיהם ורחוק מכליותיהם ,ואיך יחשוב שוב אין לפוסלו דקידושי אשה כרתוסקילה שייך בוה ואין קידו־
שתהא תשובתו תשובה מועלת ,הלקל ידברו עולה אם לו ידברו שין תופסין באחותה ואמרי' מקודשת כיון שאמר על מנת שאני
רמיה ,ואין מזה המין מי שבעת התשובה גומר בלבו לעזוב דרכו צדיק .כ"ש שאומר שהוא שב מידיעתו .ואפי' לא החזיר אותו המ־
הרעה תכלית עזיבה אבל אחר זה יכריחהו יצרו לשוב לחטוא". קדש גזלו וחמסו קידושין קידושין .דהא קאמר שמא הרהר תשו־
ועיין עוד בדברי המבי"ט בבית אלקים )שער התשובה פרק ו'( בה בדעתו .אף על פי ששנינו מאימתי תשובתן להכשירן משי־
שכתב: שברו את פספסיהן גבי מלוה ולוה משיקרע את שטריהן היינו
"ואומר כי נראה מדברי רבותינו ע"ה כי כיון שחזר האדם בתשו־ במלוין בריבית בפרהסיא ומחתימין עדים ועברין בלא תעשה
בה מן החטאים שעשה וגמר בלבו שלא לעשותם עוד ,השם ית־ הלוה והמלוה והערב והעדי' ותשובתן דאפי' לגוי לא מוזפי בשטר
ברך מעביר חטאתו בתשובה זאת ,ואם אח"כ חוזר לחטוא יצה"ר ובעדים דומיא דישראל ...אבל בגזלן חזרתו אי מקבל להחזיר היא
הוא שפתה אותו מחדש לחזור למה שחטא ,ולא יהיו החטאים תשובתו .דכי קתני תקנתא להנהו דרבית וקוביא ומבריחי יונים
הראשונים חוזרים וניעורים אחר שנתבטלו בתשובה הקודמת". וסוחרי שביעית ומלוי ברבית דלא בדילי אינשי מינייהו דמלוי
והנה בספר מנוחה וקדושה להגאון ר' ישראל איסר מפונוביז' בריבית ומגדלי בריבית ומגדלי חזירים הנאתן מרובה .אבל גזלנין
תלמידו של מרן הגר"ח מולוז'ין )שער התורה א' אות ו'( כתב: וחמסנין דאוריתא ודרבנן לא מיכתב כתיבי ולא מיתנא תנא ואין
"הנה בחרטה על העבר יש כמה מדרגות כנ"ל ,ואולם הקבלה צריך אלא לקבל להחזיר גזילו אם הוא גזלן מפורסם גזילו בידו.
על הבא אינה כ"א אחת ,והוא מה שכתב הרמב"ם )ובלעדה לא והני חזרתן חומרא דרבנן דלגבי קידושין אמרינן שמא הרהר
24
עשה כלום( וז"ל יעיד עליו את הידוע תעלומות לב שלא ישוב
שאלות מענינות בהלכה לחטוא עוד .והעיקר ע"ז צריך לשרש אחריה )פי' כי אין אנו מד־
)בענינים שונים ,מבית הגר"ח קנייבסקי( ברים אודות רשעים שחוטאין בשאט נפש כ"א אודות אנשים
בינונים כמוני היום שחטאינו כאנוסים ביצה"ר( .וכתב בספר
ש .צ"ב מדוע לא הוזכר אבינו מלכנו שיבנה בית המקדש יסוד ושורש העובדה עצה נכונה ,והוא שבהתודותו ביוה"כ ישכיל
במהרה בימינו. הסיבה שגרמה לו לחטוא איזה גדר לקבלו על עצמו שיהא כחו
ת .התפילה על צורכי היום ע"י הגדר להסיר סיבת החטא שבזה יהא בטוח שיהא משומר
מלחטוא בקבלה אמיתית ,וכן עשיתי בילדותי ביוה"כ והטעתי
ש .צ"ב מדוע לא אומרים אבינו מלכנו יפתח לבנו בתורתו את בוראי בהטעת עצמי שהייתי סבור שגדר הזה יועיל באמת,
שזהו תכלית הבריאה. וביוה"כ הבא חיפשתי באמתחתי ומצאתי הקופה מלאה שרצים
ת .תחילה צריך מחילת העוונות .ואז יוכל להפתח ליבנו כדאשתקד .וחפשתי ומצאתי גדר ששערתי שיועיל בוודאי וגם
לתורתו. הוא לא הועיל ,וכן נהגתי כמה שנים בזה אחר זה ,עד שנתברר
לי מה שכתבתי שער התפילה )ח"א סימן ט'( שיצה"ר הכנסני
ש .אבינו מלכנו כתבנו בספר זכויות צ"ב אם עשינו מע־ בשקו וקשרו למעלה מראשי ואין לי כ"א לחתור השק ולברוח
שים טובים אנו נזכרים לפניו ית"ש ואם לאו מהיכן יהיו לנו על רגע ,ואין בכחי לשוב בשלימות ,ומעתה באמרי תבא לפניך
זכויות. תפילתנו וכו' ,מחשבתי רבש"ע זכות א' יש לי ללמד על עצמי כי
ת .מבקשים שנזכה ליכתב בספר זכויות. אין אנו עזי פנים וכו' ,אני יודע באמת שעוונתי רבו משערותי וע־
ברו ראשי וטמאו את רמ"ח אברי וטמטמו את לבי שאין ביכלתי
ש .אבינו מלכנו חטאנו לפניך .צ"ב מדוע מתחילים "בא־ לשוב אליך ,אך אתה רחום וחנון וכל יכול תן פחדך עלי ואימתך
בינו מלכנו חטאנו לפניך ולמה לא יתחילו באבינו מלכנו אין ורוח נכון תחדש בקרבי ואז אשוב אליך באמת".
לנו מלך אלא אתה. ודבריו יש בהם חיזוק גדול לדידן ולדכוותן.
ת .מצוה דאוריתא להתוודות על החטא ועדיין מעלה נשגבה היא ועבודה גדולה שיעמדו אדם ויעיד
על עצמו את הידוע תעלומות ובוחן כליות ולב שלא ישוב לזה
ש .אבינו מלכנו כתבנו בספר זכויות ואח"כ אנו מזכירים החטא לעולם.
עוד כמה ספרים ,צ"ב האם כל אחד מאלו הספרים הוא ספר אך כבר כתבתי במנחת אשר )שיחות על המועדים ח"א מאמר
בפני עצמו או שהוא ספר אחד של צדיקים גמורים. ח'( שאף תשובה לחצאין ,ותשובה שאינה שלימה מועילה ויש
ת .הכוונה ברשימה של זכויות וכן בכולם בה מצוה ומכפרת לפי ערכה ומשקלה.
וכבר כתב כן המבי"ט בבית אלקים )שער התשובה פרק י"ב(
ש .אבינו מלכנו )על קידוש השם( עשה למען הרוגים על והביא ראיות מדברי חז"ל ורבותינו הראשונים.
שם קדשיך ,עשה למען טבוחים על יחודך ,עשה למען באי ולענ"ד סברא פשוטה היא ,דהלא אין לך עבודה שבלב יותר
באש ובמים על קידוש שמך .צ"ב הא שלשתן הם עניני קי־ מן התשובה ומטבעה של עבודת הלב ועבודת הנפש שכל מש־
דוש השם ולמה נכפלו ונשתלשו. קלה לפי האדם ,הענין ,המקום והזן ,ורק הבוחן כליות ולב מלך
ת .כל אחד ענין אחר זכות אחר ועונש אחר. המשפט יכול לשקול את הנסיונות והקשיים של כל אחד ואחד
מצד תכונות הנפש ,החינוך ,הרקע שבעבר של השב בתשובה,
ש .צ"ב למה חותמין הרשע למיתה ,למה לא מחכים עד ואין זה עולה על הדעת שמי שחזר בתשובה גמורה בקל וללא
יום הכיפורים אולי ישוב מרשעתו ויעשה תשובה. מלחמה גדולה ביצרו יכופר לו ,וחבירו שנלחם מלחמה עצומה
ת .אם לא רשע גמור ,ואם באמת ישוב יקרעו ויזכה בדינו ביצרו ועומד בנסיונות עצומים כדי לחזור בתשובה ,ולא זכה
ויזכוהו. עדיין לתשובה גמורה כל יגיעתו ועמלו לריק.
וע"כ דאף תשובה לחצאין מועילה ומכפרת לפי מעלתו מע־
ש .צ"ב מדוע אנו אומרים כתבנו בעשרת ימי תשובה הרי מדו של השב.
כבר כתב אותנו בראש השנה. ודו"ק בפשטות הדברים ועומקם.
ת .גמר הכתיבה וראיתי דבר נחמד בספר חידושי הרי"ם )ליקוטי הרי"ם ח"ב
עמוד ת"נ( שהביא שבעל חידושי הרי"ם בשכבו על ערש דווי
ש .אבינו מלכנו קרע רוע גזר דינינו צ"ב מדוע 'חוזרים שלא קם ממנו נסתפק האם תשובתו מועילה לפי דברי הרמב"ם
לומר קרע רוע גזר דינינו' הרי אמרנו מחוק ברחמיך הרבים דבעינן שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעו־
כל שטרי חובתינו וכן אמרנו בטל מעלינו כל גזירות קשות, לם ,דהלא אם ימות מתוך חליו הרי לא יוכל לחזור עוד לעשות
וזה כולל את הגזירות. החטא ההוא ,האם גם זה תשובה גמורה.
ת .הכל לפי שעה ויכולים לחזור .ולכן צריכים להתפלל ועוד חידש גאון קדוש זה דכל יסוד התשובה אינו אלא בגדר
קרע. שינוי וכאילו שינוי מעשה הוא ופנים חדשות באו לכאן ואינו
)מתיקות המועדים( אותו האיש שחטא )עיין לשון הרמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ד(,
ולפיכך צריך שינוי שאינו חוזר לברייתו וכמבואר בב"ק )צ"ע
25
בון אם יכול להוסיף עוד חמש דקות ,בן תורה הלומד כל היום, ע"ב -צ"ד ע"א( דשינוי החוזר לברייתואינו קונה ,ומשו"כ אין כאן
יעשה חשבון אם יכול להוסיף עוד קצת בלימודו .וכל אדם באשר שינוי אא"כ לא ישוב לזה החטא לעולם.
הוא יעשה חשבון אם יכול להוסיף בעשיית חסד עם הזולת ,וכ־ אך חכמים תיקנו משום תקנת השבים דאפילו שינוי החוזר
דומה. קונה ומי שגזל מריש ובנאו לתוך ביתו קנאו ופטור מלקעקע את
ומהו ההגדרה והמהות של מלכות שמים ,והכרת כבוד מלכותו. כל הבירה ,הרי דמשום תקנת השבים אף שינוי החוזר קונה ,וכך
יש לבאר בהקדם דברי הגר"י בלאזער זצ"ל )כוכבי אור ח"ב סי' גם אך אם ישוב לחטוא שוב וחוזר לברייתו ,מ"מ אהני ליה תשו־
כד ,ויסודו עפ"ד הג"ר ישראל זצ"ל( ,בהקדם מה שאמרו חז"ל בתו ,ודפח"ח.
)ברכות יג (.למה קדמה שמע לפרשת והיה אם שמוע אלא כדי )שיעורי הגר"א וייס שליט"א(.
שיקבל עליו עול מלכות שמים תחילה ואח"כ יקבל עליו עול
מצוות ,וצ"ב מה הן שני הדברים עול מלכות שמים ועול מצוות.
ומבאר הגר"י בלאזער ,דהנה עיקר הדבר שהקב"ה הוא בעל ענין המלכויות בר"ה -לעבוד כחייל ,ולהבין הטבת
הבירה ונותן לנו ציוויים וצריכים לשמור כל אשר ציוה אותנו, המשפט
הרי גם בגוים יש ענין זה ,דהלא ניתנו להם שבע מצוות וגם הם הנה מיסודי ועיקרי יום ר"ה הוא ענין ה"מלכיות" ,להכיר
מכירים שהקב"ה הוא הבעלים וצריך לשמוע לדבריו .אך יש חי־ שהקב"ה מלכותו בכל משלה .ביום ר"ה אנו נכנסים לעולם של ה'
לוק יסודי בין יהודי לגוי מלבד עצם ריבוי המצוות ,והוא שהגוי מלך ,חיים במצב משונה לגמרי משאר ימות השנה ,בכניסה לתוך
אינו משועבד לכ"ד שעות ביום ,וגדר עבודתו וז' מצוות שלו הן עולם של מלכיות .ר"ה הוא הזמן להכיר שהקב"ה הוא המנהיג
כמו 'פועל' שצריך לעבוד עבודה אצל הבעה"ב ושוב חוזר לביתו. והעושה בכל דבר ומאורע בעולם ,ולידע שהוא צריך לעזרתו ית־
אולם האיש הישראלי ,הרי הקב"ה נתן לו גדרים מיוחדים ומצ־ ברך בכל פרטי החיים ,ושאין שום דבר נעשה מבלעדי רצונו ית־
וות פרטיות בכל אשר ילך ובכל מעשי ידיו אשר יעשה ,וזהו גדר ברך .ע"י עבודת היום יכול לבוא למדרגה ,שבכל מעשה ותנועה
אחר לגמרי בענין העבדות -שהוא כמו 'חייל' בצבא ולא רק כמו במשך השנה הרי הוא מחובר להשי"ת לגמרי ,ושמרגיש הצורך
'פועל' .החייל צריך להיות מוכן לעבוד כ"ד שעות ביום ,ואם יק־ שיהא ה' עמו בכל אשר יפנה.
ראוהו באמצע הלילה וכדומה צריך להזדרז תיכף ומדי ,זהו מצב אומרים בשם הג"ר שלמה היימן שהתבטא פעם על העיתו־
העבודה של היהודי. נים ,שעיקר החסרון שלהם הוא שמספרים ומודיעים החדשות
וזהו ענין 'מלכות שמים' שהוא דבר נפרד מ'עול מצוות' ,מלכות בלי להזכיר את הבורא יתברך ,אינם מכניסים את הרבש"ע לתוך
שמים משמעותה היא -ההכרה שהקב"ה הוא המלך מלכי המ־ החיים .צריך לדעת בכל מאורע וכל דבר בעולם ,שעלינו לייחסו
לכים ,שהננו כמו "חיילי הצבא" שלו ,שצריכים לעמוד הכן ולה־ מיד להקב"ה ולהבין שזה ביטוי מהדר כבוד מלכותו.
תייצב למערכות המלחמה בכל שעות היום והלילה ,לכל משך וכשמתבוננים בענין זה רואים ,שימי ר"ה הם ימים מיוחדים
החיים .הגוי אף כשבא לקיים שבע מצוות אינו אלא כמו 'פועל', לעשות חשבון הנפש ,לחשוב ולראות אם יכול לתקן ולשפר עוד
אבל הישראל הרי הוא 'חייל' כפשוטו ממש. קצת בדרכי העבודה .מי שלומד דף יומי לשעה אחת ,יעשה חש־
מעשים והנהגות
• אחד היה אמור לעבור טיפול רפואי שאל לרבינו אם לע־
שות זאת קודם ראש השנה או אח"כ אמר לו שיעשה אח"כ ממרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א
כיון דבראש השנה נידונין מחדש. .
* שאלו לרבינו איזה קבלה ראוי לקבל על עצמו לראש
• ראש ישיבה אחד בא לספר שחסר לו חמישים אלף דולר, השנה וענה לשבת וללמוד זה הקבלה הכי טובה ,ואח"כ הוסיף
אמר לו רבינו אתה אשם אתה לא התפללת מספיק טוב ב' ואמר לשואל באמת שזה אתה מחויב גם בלי ראש השנה.
ראש השנה'.
• אברך ת"ח ,ששאל מה לקבל קבלה לראש השנה אמר לו
• אחד שיש לו בעיות באזניים אמר רבינו שילמד הלכות רבינו תלמד בהתמדה ,ותלמד דברים שעדין לא למדת ,כגון
תקיעת שופר. קידוש החודש.
• סיפר רבינו שר' אליה דושניצר זצ"ל אמר בהישיבה לפני • שמעתי מהרה"ג ר' משה סמוטני שליט"א ששנה אחת
התקיעות דברי חיזוק ,שכתוב בחז"ל שהמילים של בן אדם כשחזר רבינו ממעריב בליל א' דראש השנה שמע איך שר־
מדודים ונגזר כמה ידבר ובאם מדבר יותר מפסיק לדבר. בינו אומר להרבנית השנה ודאי יהיה לנו שנה טובה ,שכל כך
והבאתי חז"ל זה בארחות יושר אלא 'שר' אליה אמר שבדברי הרבה יהודים ברכו אותי .
תורה אינו כן וכנראה זה מסברא[ וכן כתוב בחז"ל שהפסיעות .
של בן אדם מדודות. • אחד בא לרבינו ואמר לו ,שקשה לו בלימוד הגמרא אמר
)מנחת תודה( לו רבינו עכשיו בא ראש השנה ,תתפלל!
26
למוח שהוא מעבד ומפרש את דברי התורה. וממשיך הגר"י בלאזער דכאשר מתבוננים וקונים לעצמנו
הלב מטבעו הוא סתום .איך פותחים את הלב? קול שופר קורע מבט זה ,שוב מסתלק הקושי והנסיון בקבלת עול מלכותו ועול
ופותח את ערלת הלב ,כך היה במעמד הר סיני וכך נאמר לדו־ העבודה .והטעם ,כי מתי מרגיש הקושי והטירחא בעבודה -זהו
רות "אמרי שפר" וכשהשופר פותח את הלב ,אפשר ללמוד תורה רק כאשר אינו מתייחס אליה אלא כפועל ,והוא מסתובב וחושב
ויחד עם המוח והשכל זה נהיה לקנינו של האדם. שזה "עול על צוארי" ואינני מרוצה בעובדה כ"כ כבידה ומקי־
אי אפשר להמליך את הקב"ה לפני שפותחים את הלב .פתיחת פה .אולם כאשר מסגל לעצמו שם 'חייל' ומבין שהוא במציאות
הלב "ומל ד' אלוקיך את לבבך ואת לבב זרעך" זה על ידי שופר אחרת של עול מלכות שמים ,ובכל תנועה הרי הוא משועבד
שמרעיד את הלבבות "אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו". למלך מטעם שהוא מכלל חיילי צבא המלך ,הקושי חולף והולך
כשניגשים לראש השנה ,צריך בהתחלה לבדוק עם הלב פתוח, לו ,וסר מעליו לגמרי.
וכשהלב פתוח על ידי חרדת השופר יש סיעתא דשמיא לשוב ומשל למה הדבר דומה ,לאדם העובד בכל שעות היום להר־
בתשובה ולהמליך את הקב"ה. וויח פרנסתו ,ואף בלילה ומוקדם בבוקר שוקד על העבודה ,כי
)מבית הבד הגרב"ד פוברסקי( יודע שיש כאן רווחים גדולים .ודרך העולם הוא שאדם במצב
כזה אינו מרגיש שום כבידות ,שהרי פשוט אצלו שמוכרח לעמול
ולהשקיע זמן רב -כדי להרוויח המליונים ,וזה שוה לו ונוח לו.
אין אומרים תפילות פרטיות על גשמיות בר"ה כמו כן בעבודת השי"ת ,כאשר מרגיש כבר כ'מוכרח' מטעם שזהו
דכל תפילותינו רק על רוחניות. צבא המלך ,והוא מרוצה בכך ,שוב אין כאן שום קושי ועייפות
בתהליך העבודה.
אמנם שמעתי מהגאון ר' זונדל קרויזר זצ"ל דלהתפלל על ומי שאינו מתנהג כך ,אלא מתפלל ולומד רק כשהוא רוצה ,אף
גשמיות של אחרים דוודאי מותר דזה מעשה חסד .וכן אמר אם למעשה עוסק רוב שעות היום בענינים רוחניים אלה ,עדיין
הגרח"ק זצוק"ל דתפילה על גשמיות של חבירו נחשבת כבקשת יש לו חסרון גדול ,שאינו חי עם 'קבלת עול' .והג"ר ישראל )אור
רוחניות ]א"ה .עי' מגד תבואת שמש )ש"ב אות לד( ששאלתי ישראל מכתב יז( כתב דבר נורא ,דמי שניגש לעבודתה' באופן
להגרמש"ש זצ"ל לפ"מ שידוע בשם מרן הגרי"ס זללה"ה שאמר זה שיפסיק בשעה שאינו מרוצה בכך וכדומה ,הרי זה בכלל פרק
"הגשמיות של חברך היא הרוחניות שלך" ,האם לפ"ז יהא מותר עול ,כי אם עובד רק כפי נטיית טבעו ,וכשהוא מקשה מזניח הע־
להתפלל בשבת על צרכיו הגשמיים של חבירו .והשיב שאכן בודה כדי לנוח ,שוב אינו מתנהג כ'חייל' אלא כ'פועל' שאינו כ"כ
מותר .ואמרתי לו שחידוש הוא ,ואמר דאה"נ אבל כך הדין .ועי' מוכרח ,ואינו משעבד בכל שעה ,והרי זה פריקת עול.
שו"ע ומ"ב סוסי' רפ"ח לענין תפלה על חולה דמשמע שאסור ד[ וזהו עבודת ר"ה ,כשאומרים מלכיות עלינו להמליך השי"ת
להתפלל על חולה ]אע"פ שחבירו הוא החולה[ .ובלא"ה גם על בתור "חייל שלו" ,שאני משעבד עצמי לעשות כרצונו ,אף
רוחניות י"ל דאסור להתפלל על שאילת צרכיו בשבת כדמוכח כשאינני מרוצה בכך .לא אעשה תורה ומצוות סתם כשזה בא
במ"ב סי' רצד סק"ב בשם הירו' ,וכ"כ הגרח"ק שליט"א בס' דעת לידי בנקל ,אלא כל העשייה בכל פרטיה בתורת חייל המקבל
נוטה דיני השכמת הבוקר הע' [.55 עול מלכותו יתברך ,זהו עול מלכות שמים אמיתית ,ובזה טמון
ויש לדון אם מותר להתפלל עבור גשמיות של חבירו כדי שי־ סוד ההצלחה.
תקיים בו כל המתפלל בעד חבירו הוא נענה תחילה .והגרח"ק ויצויין בזה ביאור מחודש שמצינו בספר יסוד ושורש העבודה
שליט"א אמר דאם כל כוונתו כן ה"ז אסור אבל אם עיקר כוונתו )תפילת שחרית ,פתיחה להללויה( בפירוש הפסוק "אשרי שקל
עבור חבירו יכול הוא להרויח שיהא נענה תחילה. יעקב בעזרו שבו על ה' אלקיו" )תהלים קמו ,ה( ,שמפרש דתיבת
ועצם הדבר אם מועיל כשכל כוונתו אינה אלא שיענה הוא 'שברו' יתכן לבארו מלשון 'שבירה' ,שהוא משבר עצמו וכופף
תחילה ,לכאו' נראה דהוא תלוי במש"כ המהרש"א בעירובין נד. את טבעו בשביל עבודת הבורא יתברך ,וזהו ענין המלכיות.
דאין לעשות שום דבר לשם הסגולה ,ורק בסתמא ושממילא )עטרת שמואל(
יזכה בסגולה .ועי' בספר בית אלקים להמבי"ט )שער התפילה
פי"ב(.
כוח השופר
אמנם שמעתי בשם הגרח"ק זצוק"ל להביא ראי' דאפשר לכוין
להדיא שיהא הוא נענה תחילה ,דהרי המג"א )סי' רל ס"ק ו( הביא בגמרא כבר נאמר" :אמר לפני מלכויות כדי שתמליכוני עליכם
מהיש"ש )ב"ק פ"ח ,סד( דמי שמתעטש וחבירו אומר לו אסותא זכרונות כדי שיעלה זכרונכם לפני לטובה ובמה בשופר" .ההמל־
יאמר לו ברוך תהיה ואח"כ יאמר לישועתך קויתי ה' ,דהמתפלל כה נעשית על ידי השופר.
על חבירו הוא נענה תחילה ,ורואים מכאן דגם אם כוונתו לכך ובברכת יעקב אבינו לנפתלי הוא מברכו" :נפתלי אילה שלוחה
מועלת) .חלקנו עמהם( הנותן אמרי שפר" מפרש המדרש רבה אמרי שפר זו תורה .למה
תורה נקראת 'אמרי שפר' "אמרים שניתנו בשופר ותרועה" .האם
הקבלה המועילה ביותר לזכות בדין זהו מעלת התורה שניתנה בשופר?
יש הבדל גדול בין חכמות העולם לתורה בדרכי קבלת הלי־
סיפר לי הג"ר יהושע משקובסקי שליט"א שהוא היה אצל מוד .כל החכמות משתמשים במוח ובשכל לקבל אותם .תורה
ראש הישיבה הג"ר אהרון לייב זצ"ל ושאל אותו איזה קבלה מתחילים עם הלב .אנחנו אומרים כל יום" :וידעת היום והשבות
כדאי לקבל לקראת הימים הנוראים ,אמר לו הרב שטיינמן :אם אל לבבך" .מה שייך כאן 'השבה' היה צריך לומר 'ונתת אל לבבך'
אתה שומע בקולי תקבל על עצמך פעם אחת ביום לוותר ,ויתור מה זה 'והשבות'? תורה מתחילים עם הלב והלב הוא שמעביר
27
וכי למלאכים יש יום הדין בראש השנה? הרי אין להם בחירה ,ואם זה לא כשיש לך ספק ספיקא אולי אתה צודק רק כשאתה בטוח
כן ,למה הם רועדים מקירוב יום הדין וראש השנה? מליון אחוז שאתה צודק ואתה מוותר בכל זאת זה נחשב ויתור,
מבין אני מדוע יש לבני אדם לרעוד ולהתחנן על נפשם ,אך וכשאדם מתרגל לוותר פעם ביום זה נהיה אצלו קנין ,על ידי זה
מדוע יש למלאך לירא ולפחד?"... זוכים להשיג את כל המידות טובות בין בבין אדם לחבירו בין
תשובה :המשיך ואמר ,ננסה לתאר לעצמנו בניין גבוה בן תשע בבין אדם למקום ,הוא מרגיל את עצמו להכנעה ולביטול ה"אני"
קומות ,אשר היה בסופו גג גבוה ,ללא מעקה או גדר .והנה ,באחד שזוהי המחיצה הגדולה שמפריעה לאדם בכל עבודת שמים.
הימים רואים בקצהו של הבניין ,ילד קטן בן 3משחק בכדור על )יום תרועה(
הגג ,כשהוא רץ מצד לצד.
למרגלות הבניין עומדים עשרות אנשים מבוהלים ומבועתים סגולה נפלאה לזכות ביום הדין
הצופים במחזה הנורא ולא יודעים כיצד להציל את הילד .הם
"היוצר יחד ...המבין ...כל מעשיהם" )תהילים ל"ג ,ט"ז(
צועקים לעברו" :ילד ,צא משם" ,אך הלה הוא בשלו ,ממשיך לרוץ
הנה עומדים אנו בפני הימים הכי גורליים ומשפיעים בשנה -
בשמחה כשהוא בועט בכדור מצד לצד.
יומיים שיקבעו שנה שלימה.
'מה יהיה'? הם מבוהלים' ,הלא בכל שניה יכול הוא ליפול
"ונתנה תוקף קדושת היום כי הוא נורא ואיום ,ומלאכים יחפזון,
למטה ולהגיע אל היום והנורא' .נשים צועקות בכל הכוח ,חלקן
וחיל ורעדה יאחזון ויאמרו הנה יום הדין" ,כותב ר' אמנון ממגנצא
אף מתעלפות ובוכות ,אך הילד ממשיך לצחוק ולרוץ בשמחה,
זיע"א בפיוטו המרטיט" :וכל באי עולם יעברון לפניך כבני מרון
ואינו מבין את הסכנה הנוראה המרחפת תחת רגליו בכל עת
כבקרת רועה עדרו מעביר צאנו תחת שבטו ,כן תעביר ותספור
ובכל רגע ובכל שנה
ותמנה ותפקוד נפש כל חי ותחתוך קצבה לכל בריותיך ותכתוב
"אוי ,רבותי היקרים" ,זעק ר' משה חברוני בחלל הישיבה" ,זה
את גזר דינם".
המצב שבו אנו נמצאים ביום ראש השנה ,המלאכים כלל לא רו־
כתב הגר"ח פלאג'י )מועד לכל חי י"ב ,ב'( בשם המקובל הח־
עדים מעצמם אלא הם רועדים מהמצב שלנו .ומדוע? ...כי הם
סיד רבנו דוד שרירו כי אשרי האדם הקורא בערב ראש השנה
רואים ממרגלות הבניין הגבוה כיצד אנו משחקים כמו ילדים על
מתחילת פרשת כי תבוא עד "והגר ...בקרבך" ) 11פסוקים( שכל
פני תהום ולא חשים כלל בסכנה האיומה המתקרב ,על כן הם
הקורא פרשה זו הקב"ה מעביר כרוז ברקיע ואומר" :גביתי חובי
זוחלים ורועדים בשבילנו.
מאדם זה את כל החובות ,ומוחל אני לו כל חטאיו".
הרי כעת נקבע איזו שנה תהיה לך בכל התחומים .כיצד תרגיש
אך יזכור האדם כי שיא השיאים הוא שני ימי ראש השנה ,אשר
ומה יעבור עליך בכל רגע ושנייה ,מדוע אינך מבין זאת? ...יהודים
כפי שיתנהג בהם האדם ,כך מובטח לו שתיראה כל השנה ,וכך
יקרים ,זו ההרגשה אותה אנו חייבים לסגל לעצמנו בימים אלו
ישפטו אותו ,שאם יתקדש ויתחזק בשעות יקרות אלו ,ידונו אותו
כדי שיהיה לנו קצת נגיעה במצבנו.
בשמים כאדם שעשה תשובה ומתנהג כראוי לכן יברח מאוד
משיחה בטילה ,ליצנות או דברי שחוק.
עצת הזהב לעבור את יום הדין מהמשגיח הגר"י וכך אמר המשגיח הרב שלמה וולבה זצ"ל בפני תלמידיו ואמר:
לוינשטיין זצקו"ל "סוד גדול יש לי לומר לכם ,אשר רבים אינם מכירים והוא ע"פ
אם רוצים אתם עצת זהב לעבור את יום הדין בהצלחה ,אשר דברי הירושלמי -כי כאשר דנים את האדם בראש השנה ,גם אם
כל אחד יכול לעמוד בה ,הרי לנו הבטחה גדולה ועצומה שמסר הרבה לחטוא ולפשוע כל השנה ,בשמיים נעשה עמו הדין ע"פ
המשגיח ,רבנו יחזקאל לוינשטיין זצ"ל ,אשר תיארה בצורת משל: התנהגותו ומצבו בשני ימי ראש השנה ,כמו שנאמר" :באשר הוא
באמריקה ישנם ארצות מסוימות ,אשר יורד בהם חורף שלג שם ,שדנים את האדם ע"פ התנהגותו באותה שעה" וכך אף מגלה
כבד .הרחובות באותן מדינות מלאות בשלג כבד ,וקשה מאוד המדרש ואומר )ילקוט תהילים(" :בליל ראש השנה עושה הקב"ה
לצאת ולעבור ממקום למקום .מכיוון שכך ,חוקקו אותן מדינות דין עם העכו"ם ,בשעה שהם ישנים מן העבירות.
חוק האומר כי כל אחד חייב לנקות את הרחבה שמלפני ביתו וביום ראש השנה ,דן הקב"ה את ישראל ,שזהו הזמן שהם
מכל השלג שנערם ,ולשם כך העיירה העניקה לכל תשוב כף מקיימים מצוות" .ונשאלת השאלה :וכי זה משנה באיזה רגע
מיוחדת לפינוי השלג. בראש השנה ידונו את האדם ,הרי הכל תלוי במעשי אותה שנה?
העירייה אף הודיעה כי מי שלא יקפיד על כך וישאיר את השלג אלא ,אומר הרה"ג ר' דב יפה זיע"א שיש פה סוד גדול שהקב"ה
ברחבת הרחוב שלפני ביתו ,עתיד לקבל דו"ח וקנס כספי גבוה. מרחם על האדם ודן אותו לפי מצבו ביום ראש השנה עצמו ,ולכן
פקחים מסתובבים מידי פעם ומחלקים דוחות לאלו שאינם ישתדל האדם שלא יעבור עליו רגע אחד ביום קדוש זה בדיבורים
עומדים במשימה .רבים מהתושבים נענים לבקשת השלטונות אסורים ,שחוק וליצנות ,אלא ינצל הזמן בקריאת תהילים ולימוד
ומפנים מידי יום את השלג המצטבר ,אך ישנם גם כאלו המתעצ־ מוסר.
לים לעשות זאת ,אלא שמצד שני הם אינם חפצים בקבלת קנס. "לפי מצבו באותו רגע ,כך שופטים אותו בשמים"!
על כן ,מה הם עושים? בכל פעם שמגיע לרחוב הפקח ,הם
מיד רצים החוצה עם המטאטא המיוחד ועושים עצמם כאילו היו
באמצע הניקיון ומפנים את השלג .הפקח שרואה שהם שומרים פחד המלאכים ממצבנו ביום הדין
על החוק ,מחייך לעברם וממשיך לדרכו. פנה הגאון הגדול רבי משה חברוני זצוק"ל ,ראש ישיבת חברון
אומר רבי יחזקאל זצ"ל" :גם אנחנו -כאשר אנו רואים את ער־ בשיחתו בימים הנוראים אל עשרות הבחורים ואמר" :אינני מבין,
28
מות העבירות שצברנו כל השנה הרי שאנו מתייאשים מלהתחיל
שאלות מענינות בהלכה לנקותם.
)בענינים שונים ,מבית הגר"ח קנייבסקי( כל כך צריכים תשובה על הדיבור ,המחשבה ,העיניים וכו',
ועל כן מה העצה להינצל בדין? העצה להינצל מהעונש היא לפ־
שאלה :האם ניתן בראש השנה לאכול שביבי אגוזים הנ־ חות להחזיק את המטאטא ביד ,כלומר ,להראות לבורא עולם
מצאים בתבשילים או בעוגות? שאומנם קשה לנו לנקות לגמרי את עצמנו ,אבל לפחות אנו
תשובה :עדיף שלא מראים רצון לנקות ,אנו מחזיקים את המטאטא ביד.
)הרמ"א בסי' תקפ"ג כתב בשם המהרי"ל שמדקדקים כך בראש השנה ישנה בדיקת פיקוח בשמיים ,ומה שאנו צרי־
שלא לאכול אגוזים בראש השנה .כיון שאגוז בגימטריה כים לעשות זה להחזיק את המטאטא לנקיון המעשים :לקרוא
"חטא" וגם מפני שהאגוזים מרבים כיחו וניעו )ליחת הגרון(. תהילים בתחנונים ,להיזהר שלא לדבר שלון הרע ,שלא לראות
ומבטלים את התפילה .והטעם הראשון הוא תמוה ביותר. דברם לא טובים ,שלא לכעוס או להתגאות ,וכן שלא לעבור על
שהרי אגוז הוא בגימטרי' 17ואילו חטא הוא בגימטרי' .18 איסורים שונים ,ובפרט לקיים את המצוות כראוי ובצורה טובה,
ואם כן .אגוז כלל אינו גימטרי' "חטא"?! שהרי המלך פה כעת ובא לעשות בדיקה ,להבדיל כמו הפקח.
הישוב המקובל בדבר הוא שלמרות שכותבים "חטא" אם יעשה האדם כך ,יזכה לעבור את הדין בשלום.
כך.אך כשהוא נשמע ,לא שומעים בו את האות אלף ,והוא ואם תשאלו :והרי זה סתם משחק ולא עשיית תשובה באמת?
נשמע "חט"( עונים רבותינו כי נשמתו של האדם רוצה בכל נפשה לעבוד את
ה' ולקיים מצוות ,אלא שהיצר הרע מבלבל אותה כל העת.
על כן ,משתדלים בראש השנה ,בעשיית המצוות ,ומראים את
רצוננו האמיתי החבוי בעומק בתוך כל יהודי ויהודייה .שהקב"ה
המוותר ,וא"ל הצלת אותי מבזיונות שהיו אומרים הילדים שלי
יראה שאכפת לנו ממנו ,ובעיקר ביומיים אלו של ראש השנה,
רבים ,כעת אתן לך בכפלים .כך הקב"ה אנו בניו וכשמוותרים
הרי שזו העצה הגדולה להינצל מיום ראש השנה ולהיכתב לחיים
הוא מחזיר בכפלים .עוד הביא רבי הלל זקס בשם הח"ח שאמר
טובים ולשלום בעז"ה!
אילו היה כח בידי הייתי עובר מבית לבית והייתי אומר לכולם כל
)אור יחזקאל(
המרחם על הבריות מרחמים עליו מהשמים .לא להתעלם מה־
כאב של השני ,להתחבר לזה רגשית ועי"כ נזכה שירחמו עלינו
מהשמים. עצות למחילת עוונות בערב ר"ה
עוד רעיון יפה אברהם קסלר חיבר ספר נוטרי אמן ,והוא מספר בטור סימן תקפא כתב שע"י התענית של חצי יום בער"ה נמ־
שהתקשר אליו יהודי מארה"ב והוא בכה שיש לו ג' צרות כואבות חלים שליש מעוונותיו של האדם .והמהרש"א בברכות לב :כותב
מאוד .א .הוא נשוי כעשר שנים ואין לו זש"ק .ב .כל עסק שהוא שאיגרתא דתעניתא צדקה ,ורק ע"י צדקה נחשב שצם) .ויש
נוגע נכשל ואין לו פרנסה .ג .כעת גילו לו גידול והוא נמצא במצב להוסיף שמובא בשם רבי חיים ויטל שבערב ראש השנה אפשר
מסוכן והוא מבקש שיגשו לשאול את הרב שטינמן מה עליו לעשות פדיון נפש ע"י שסופר 160שקל בשקלים שומר לערב
לעשות .הרב קסלר ביקש מרבי משה שטינמן שישאל את אביו יו"כ ועושה ע"ז כפרות ואז בהגיע חג הסוכות הוא מחלק לעניים,
מה לעשות .והרב שטינמן הביא את הסיפור הידוע שהובא במ־ ויש שכתבו שהעושה זאת מובטח לו שמשלים שנתו( והרמ"א
דרש ,על אחד שהיה מנגן יפה לפני המלך והמלך מאוד אהב את בסוף הסימן שם הוסיף שנהגו לילך על הקברות בער"ה להר־
נגינותיו ,ותמיד כשהיה המלך עצוב היה נקרא המנגן לפניו לנגן בות שם בתפילה והטעם ,אומר המשנ"ב כי שם התפילה נשמעת
לו את המנגינות האהובות על המלך .לימים הנגן נתפס במעשי ביותר .וראוי להוסיף שתפילה זה הפתרון לכל הבעיות .החזו"א
פשע ונגזר דינו למות ,אך המלך חנן אותו כי לא רצה להפסיד היה אומר שהוא לא מכיר בעייה שא"א לפתור אותה בעשר
את נגינותיו ,הדבר חזר ונשנה וכל פעם המלך חנן אותו ,והנה יום דקות והוא ע"י תפילה.וכמובן שצריך שיהיה בלב נשבר .רבי
אחד בשעת הפשע נקטעו אצבעותיו של הנגן ,מיד כששמע ע"כ חיים פלאג'י בספרו מועד לכל חי מביא סגולה נוספת למחילת
המלך הוא אמר תהרגו אותו מיד כי אין בו תועלת ...והנמשל. עוונות :לקרוא בערב ראש השנה מתחילת פרשת כי תבוא ועד
הקב"ה ממ"ה אוהב מאוד את המנגינה הנקראת אמן יהא שמיה סוף פרשת מקרא ביכורים ומוסיף רבי חיים פלאג'י שהעושה
רבה מבורך ,והוא מבטיח על המנגינה הזאת חנינה למרות שנגזר זאת בערב ראש השנה הקב"ה מוכל לו על כל העוונות.
גז"ד למות ...כעבור שנה הוא התקשר לרב קסלר שהוא נפקד )הערות לימים נוראים(
ומצליח מאוד בעסקים והגידול ...כלא היה.
)הערות לימים הנוראים( עצות לזכות ביום הדין
להיות מעביר על מידותיו ולוותר .החפץ חיים המשיל זאת
ליהודי ששלח את שני בניו למרחקים ונתן לכאו"א מהם די מח־
החידוש של ר' ישראל סלנטר סורו ,אחד הילדים לא התנהג כראוי והתגרה באחיו עד שנטל לו
מתפקידנו בר"ה הוא להמליך עלינו את הקב"ה ,והיינו שכל מחלקו .האח הנעשק היה חכם ואמר למה לי לריב עמו ,הרי אבי
מטרתנו בעולם זה לעשות רצונו יתברך ,ואני כלום ,וכל הצרכים בוודאי ישמע מזה וישיב לי את חלקי האבוד ,כי לאבי לא חסר
שלי מתגמדים כשזה מתנגש ברצון ה' .רבי ישראל מסלנט חידש כסף .כמובן כשהאבא שמע זאת הוא מיד חיבק ונישק את הבן
29
המקומות המועילים לבקש בקשות לנו שדברי הזוהר נאמרו רק בדורות הראשונים ,אבל בדורינו
שאחד שיש לו קצת קשיים בפרנסה הוא כולו טרוד בזה ,אפי'
לבד מהמקומות בהם מוזכר להדיא כ'זכרנו לחיים' וכו' יבקש
אם נבקש על דברים גשמיים כפרנסה ובריאות זה המלכה של
לפני יהיו לרצון הנאמר בסוף אלוקי נצור .ולפני שמבקש יודה על
הקב"ה כי אנחנו מרגישים שהקב"ה היום קובע את עתידנו וזה
מה שקיבל כל השנה ,ויבקש שהקב"ה יחון אותו במתנת חינם
גופא המלכה .משא"כ בדורות ראשונים שאנשים היו יכולים לה־
ויתן לו לעשות את תפקידו בעולם הזה גם השנה ,ללא בעיות
תרכז במלכות שמיים ולשכוח מכל העולם .וברור שצריך לבקש
של פרנסה ,בריאות ,וצער גידול בנים ,ושיוכל לעבוד את ה' בלי
שה' ימלוך ולשמוח במלכותו אבל החידוש הוא שגם בקשה על
הפרעות .ועוד כמה זמנים שמסוגלים מאוד לקבלת התפילות
צרכים פרטיים היא מלכות ,משום שמביעים בזה את ההכרה
עפ"י הספרים הקדושים :ברכת כהנים שאז התפילה מתקבלת
שרק הקב"ה בכוחו לעזור לנו .ומותר וצריך לבקש בקשות פר־
אפי' שלא הולך בחוקות ה'.
טיות אפי' בפה ובשבת ,כן פסקו החזו"א והרב אלישיב .וכותב
וכן בפתיחת הארון ובהגבהת התורה.
רבי שלמה קלוגר שהדרך לקבל שנה טובה ומתוקה זה ע"י שאנו
ובתקיעות הוא זמן מסוגל מאוד ,שזהו הזמן שבו דנים את
נאמין בכל לב שהקב"ה יכתבנו לטובה.
האדם וזה זמן של וידוי ותשובה והוא עת רצון גדול לשוב בת־
שובה ,ואפשר אז לשוב בתשובה גם על דברים שבזמן רגיל קשה
שו"ת בעניני ראש השנה
שאלה :אדם שלא יכול לאכול את הסימנים או בגלל )מבית הגר"ח קנייבסקי(
בריאות או בגלל חשש תולעים ,האם יש עניין להניח על
השולחן ולומר יהי רצון ,שהרי יש כאלה שגורסים "למחזי" שאלה :לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה – לכאורה מהי
או שאין עניין. המעלה של עם ישראל שעזבו את מצרים מקום ששעבדו
תשובה :כן. אותם כל כך והרגו תינוקיהם והלכו אחריו למדבר
תשובה :יכלו לחזור למצרים שכבר טבעו כל שונאיהם.
שאלה :בענין טיבול פרוסת המוציא בדבש האם יש ענין
לטבול גם במלח או לא. שאלה :איך צריך להיות העבודה בימים נוראים ,האם בש־
תשובה :דבש זה במקום המלח ,ואין צורך לטבול במלח. מחה מדודה ,או באימה ויראה
תשובה :תפוס לשון אחרון) ,אבל במידה(.
שאלה :האם אפשר לבקש בקשה פרטית בראש השנה ,או
לא ,שבתיקוני זוהר) ,כב ,א( כתוב הני כלבין דצוחין הב חיי הב שאלה :האם ראש השנה יש בו דין של "שמחה" כמו בכל
מזוני ,משמע שלא לבקש. יו"ט ,וממילא יש ענין לאכול בשר ולשתות יין מצד שמחת
תשובה :מותר לבקש יו"ט ,או לא.
תשובה :כתוב בספרי שיש שמחה בראש השנה ,וממילא
שאלה :לגבי תשליך האם צריך לעמוד ליד הבור או שמס־ יש ענין לאכול בשר ולשתות יין.
פיק שרואים את הבור
תשובה :מספיק לראות ,והוא הדין לראות את הים אף מר־ שאלה :בראש השנה נוהגים החסידים להתפלל אצל רבם,
חוק זה מספיק ]לפני הרבה שנים נהג מרן הגר"ח שליט"א, אך יש צפיפות וזה אף מפריע לכוונה לפעמים ,האם עדיף
ללכת עד הירקון לומר תשליך ,ואח"כ מנהגו היה ללכת לעי־ להתפלל עם הצדיק למרות הצפיפות או ללכת לביהכנ"ס
ריה של בני ברק ,ובשנים האחרונות מנהגו לומר תשליך אצל אחר
בנו הגראי"ש שליט"א על אקווריום שבביתו[. תשובה :עם הצדיק.
שאלה :ראיתי ב"אור זרוע" שכתב שאוכלים "רוביא" כדי שאלה :כתוב שלא לישון בראש השנה שמאן דדמיך בריש
שירבו נכסינו כרוביא ,האם יש לזה מקור קדום יותר. שתא דמיך בכולי שתא ,האם בגלל זה יש ענין לקום לפני
תשובה :לא ידוע לי מקור. עלות השחר ,או שאין הקפדה
תשובה :לא צריך לקום לפני עלות השחר.
שאלה :ובאור זרוע הנ"ל קשה לכאורה שאיתא בתקוני
זוהר שאין מבקשים על גשמיות בראש השנה. שאלה :בענין המנהג שאוכלים סימנים האם גם בלילה
תשובה :נכסינו הרוחניים. השני יש ענין או לא.
דעת מרן הגר"ח שליט"א שמותר לבקש בבקשות גשמיות תשובה :המנהג הוא שאוכלים בלילה השני ממה שנשאר
בראש השנה ,אמנם מה שענה כאן ,זה הכוונה שבכלל לא בלילה הראשון] .וכך נוהג למעשה מרן הגר"ח שליט"א ,לא־
דברו כאן על נכסים גשמיים ,אלא על רוחנים ,אבל באמת כול מהסימנים בלילה השני ממה שנשאר מהלילה הראשון[.
30
את ממונו ,וביקש מהרב שיברכו שיזכה לשפע של פרנסה. מאוד לשוב עליהם כגון מחטיא את הרבים .החסידים נהגו אז
חייך הרב ואמר לו" :ישנם רק יומיים בשנה שבהם יכול האדם לומר יה"ר המודפס ,אך בישיבות )הליטאיות( לא נהגו לומר בפה
להשקיע בפרנסה -יומיים של ראש השנה ,בהם קובע מלכו של כי אם להרהר בתשובה ולהתוודות בלב .וכמובן שלאחר כל זה
עולם כמה ירוויח האדם בשנה הקרובה וכמה חלילה יפסיד .אחר יכול להרהר בקשות בליבו .ויש להוסיף שעיקר התיקון בתקיעת
כך ,במשך השנה זה רק הוצאה לפועל שכל אשר נגזר ביומיים שופר הוא התשובה של האדם.
הללו .גם אם האדם יהפוך את העולם להרוויח יותר וישקיע בצו־ )הערות לימים נוראיים(
רות שונות ומשונות הוא יכלה את כוחו לריק .ביומיים הללו מש־
קיעים השתדלות רוחנית בפרנסה". יום המלוכה
"כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד יום הכי־
הנה הגיע הראש השנה השנה -יומיים בלבד 48 -שעות הקו־
פורים" קובעת הגמרא )ביצה טז( ,ביומיים הללו תופסים את
בעות מה יהא על כל אחד מאיתנו במשך 365יום בשנה" .בתר
התהילים ,מעוררים רחמי שמיים ומבקשים להמליך את ה' עלינו
רישא -גופא אזיל" ,קובעים חז"ל )עירובין מא( כי הגוף הולך
לשנה הבאה!.
אחר הראש ,אם הראש ילך ימינה -כל הגוף ילך אחריו ,כך כל
)טוב לחסות בהשם(
השנה מושפעת מאשר יקבע וייגזר בראש השנה.
נביט ונראה כמה תינוקות נולדו השנה ,כמה אנשים קיבלו
כמה דכייף איניש דעתיה טפי מעלי -ימי עבודה משרה חדשה השנה ,כמה חתונות היו השנה -הכל נקבע ונגזר
והכנעה ביומיים של ראש השנה התשפ"ד הקודם .מאידך ,כמה אנשים
נודע מה שכתב הרמב"ם )פירוש המשניות ר"ה פ"ד( 'שהם ימי עזבו את העולם השנה ,כמה אנשים שכבו חולים במיטה ה"י,
עבודה והכנעה ופחד ומורא מהשם ויראה ממנו ומברח ומנוס כמה אנשים קיבלו מכתב פיטורים -הכל נקבע בראש השנה
אליו' .ומפורש כן להדיא בגמ' )ר"ה טז' (:כל שנה שרשה בתחיל־ שעבר .יום בו עומד ה' למלך על כל הארץ ובודק עד כמה מילא
תה מתעשרת בסופה' ,ופירש רש"י' ,שישראל עושין עצמן רשין כל יצור בבריאה את תפקידו בשנה האחרונה ,והאם כדאי ונכון
בר"ה לדבר תחנונים ותפלה ,כענין שנאמר )משלי יח כג( תחנו־ לתת לו עוד שנה לקיום תפקידו בעולם ,וגם אם כן ,באילו תנאים
נים ידבר רש' .והרי שעל האדם להרגיש בכניסתו לימים הללו יחיה ויקבל למלא תפקידו.
כמי שאין לו מאומה ,וכלשון הפייטן )שחרית ליום ב' דר"ה( דבר נורא אומרים חז"ל :כשבאו המלאכים לעיר סדום על
'אתיתי לחננך בלב קרוע ומורתח לבקש רחמים כעני בפתח'. מנת להשמיד את העיר ולהציל את לוט ,הם הוציאו אותו מסדום
ו'כדלים ורשים דפקנו דלתיך'. והעבירו אותו לעיר הסמוכה ' -מצער'.
כן איתא עוד בגמ' )כו (:שמצוה לתקוע בשופר של איל כפוף שואלים רבותינו ז"ל :והרי בני העיר 'מצער' התנהגו בדיוק כמו
כי 'כמה דכייך איניש דעתיה טפי מעלי' ,כי הכנעתו 'וכפיפותו' אנשי העיר סדום ,גם הם לא הכניסו אורחים והתנהגו בצורה נו־
כלפי שמיא מעוררים עליו רחמים רבים .ורמזו לה גם באופן הת־ ראה המצערת את בורא עולם ,ומדעו לא נחרבה 'מצער' כפי
קיעה שצריך לתקוע בצד הקצר והצר ,שיש בזה ללמד לאדם שהושמדה סדום?
להכניע עצמו ולהרגיש שהוא ב'מיצר' לולא ה' עזרתה לנו ,ועי"ז זועקים רבותינו ואומרים :אכן שניהם היו זהות במעשיהם ,אך
יצא למרחב. סדום היתה בת 52שנה 52 .שנה של מעשים נוראיים שגדשו
כך כתב הגאון הצדיק רבי חיים פרידלנדר זצ"ל במכתב ממיטת את הסאה והוחלט בשמיים לאבדה מן העולם' .מצער' ,מאידך,
חליו בער"ה תשמ"ה ,וז"ל ,עושה את עצמו כרש ,ודאי אין הכוונה נקראת בשם זה על כך שהיתה צעירה מסדום בשנה אחת .היא
היא שעושה את עצמו כאילו ,אלא שר' יצחק נותן לנו דרך בעבו־ היתה בת 51שנים מהיווסדה ,ולכן למרות שמעשיה היו דומים
דת ר"ה ,ביאור הדבר ,שהאדם יבין ויבהיר לעצמו בראש השנה, לסדום ,אך היו להם פחות בכמות של העבירות ,ועדיין לא הגיע
שכל צרכיו בשנה החדשה מדי יום ביומו נגזרים עליו ביום זה. זמן פירעונם.
כלומר ,כרגע אין לו כלום ,וצריך לקבל את הכל מחדש. "רבותי" ,זעק מכך אחד המשגיחים" ,מה שהיה לך עד היום -
ואם תאמר יהודי זה יש לו ב"ה פרנסה קבועה ,ויש לו גם הון הוא לאו דווקא מה שיהיה בשנה הבאה 51 .שנה אנשי סדום המ־
במקום בטוח ,יש לו כשרונות וקשרים טובים וידידים טובים ,יש שיכו בחייהם וראו שלא קרה כלום ,אך בשנה ה 52-כשהוגדשה
לו משפחה ובית וכו' איך יוכל יהודי זה לעמוד בר"ה לפני הקב"ה הסאה הם נענשו .חייהם של הרבה אנשים התהפכו ברגע אחד
כרש שאין לו כלום כעני בפתח ,אלא על האדם לדעת ,שכל מה בשנה האחרונה לטוב וחלילה גם להיפך .צריכים להגיע לראש
שיש לו הוא רק ברצון הבורא ית' ,ועד כמה שהבורא רוצה יש לו, השנה בהכנעה לפני המלך .להרכין ראש לפני בורא עולם ולומר
ואם ח"ו אין זה רצון השי"ת יכול לאבד את הכל בן רגע ח"ו ,או לו" :אני רוצה להמליך אותך על החיים שלי .שאתה תנהיג אותי
שהכל מה שיש לו לא יעזור לו במצב של אסון ושל מחלה ח"ו. בכל דבר ,ואם לא הלכתי בדרכך ומרדתי בך ,אני עומד כעת ומ־
בראש השנה נגזר עליו על כל יום ויום של השנה הבאה -מה צהיר כי רצוני לעשות את רצונך ,אבל היצר הרע הבוער בקרבי
יהיה לו ,ועד במה יוכל לנצל את מה שיש לו ,ועד כמה יועיל לו, משגע אותי ומבלבל אותי ,אך רצוני להמליך אותך על כל רגע
אם כן הוא צריך לקבל עכשיו את הכל מחדש ,ועכשיו עומד לפני בחיי! .אנא ,תן לי ברחמיך הרבים ולבני משפחתי ,עוד שנה של
כסא הדין כעני ורש שאין לו כלום ,וכולו תלוי בחסדי השי"ת הוא חיים ,עוד כלים של בריאות ,פרנסה זיווגים ופרי בטן -על מנת
וכל אשר לו ,אם כן ודאי ידבר תחנונים כעני בפתח -שאינו דורש שאוכל לעבוד אותך ולעשות את רצונך!"
שיתנו לו אלא רק מתחנן ...אם האדם מבין כך את הראשית של באחד הימים בשנה נכנס פנימה אל מעון קודשו של מרן הרב
ראש השנה שהיא ממש התחלה חדשה ,לכן מרגיש את עצמו חיים קנייבסקי זצ"ל ,יהודי איש עסקים שהתלבט היכן להשקיע
31
"עד לפני שלושת רבעי שנה הייתי הילדה המאושרת בעולם. באמת בבחינת רש ,כי צריך לקבל את הכל מחדש עבור כל יום
כזה אבא מקסים היה לי .כזו אמא נהדרת היתה לי ,אין כמותם ויום של השנה החדשה ,אז הוא זוכה לאחרית טובה לגזר דין של
בעולם .בוקר אחד ,אותו לא אשכח לעולם ,קבלתי את הבשורה: חן וחסד.
אמא חלתה במחלה... עובדא ידענא באברך שבימים שלפני ראש השנה נפל בחלקו
אבל אני הכרתי את אמא שלי .ידעתי שאמנם מצד אחד היא ירושה גדולה -סכום שלפי הנהוג בקהילתו היה בו כדי להשיא
אשה צנועה ,עדינה ומתחשבת ,אבל מצד שני יש בה חוזק ,עקש־ את כל צאצאיו בהרחבה ,וכה אמר האברך נכנסתי לראש השנה
נות ודבקות במטרה ,ואם היא תמות ויורידו אותה לקבר ,היא לא מתוך הרגשה כי 'מסודר' אנכי ...ולא היו תפילותי מקרב לבי...
תנוח ולא תשקוט ,ותתפוס בכח את המשיח ותביא אותו... סוף דבר היה שלא עלתה השנה יפה.
הרגשתי מן הרגשה כזאת ,שגם אם אמא תמות ,אני נפרדת הגרי"ז מבריסק זצוק"ל היה נוהג להרבות באמירת תהלים
ממנה רק ליום יומיים ,עד שהיא חוזרת עם המשיח ביד ,בתחיית במשך כל היום כולו של ראש השנה ,וביאר הנהגתו זאת ,כי ביום
המתים... הזה דומה האדם כמי שהתמוטטו לו נכסיו רחמנא ליצלן ,שגם מי
אמא נפטרה .הורידו אותה לקבר .עובר שבוע שבועיים חודש שעד עכשיו היה מסודר בפרנסתו וכל בני משפחתו היו בריאים
וגם חודשיים ,והמשיח לא בא ...ואמא לא חוזרת... ושלמים וכן בשאר הדברים ,ברגע זה הכל תלוי על בלימה ,ועלה
התפלאתי :איך זה יכול להיות? למה הוא לא בא? על כף מאזניים ,וההכרעה תלויה בידו -על כן יש לו להרבות
רבותי! עכשיו קבלתי את התשובה! אם יושבים אנשים שלא בתפלה ,לבקש רחמים ותחנונים לפני המקום שיתן לו שנה טובה,
איכפת להם כלום מכבוד ה' יתברך ,שהתורה כלל אינה מעניינת וזה פשטות כוונת התפילה 'כדלים וכרשים דפקנו דלתך פשוטו
אותם ,שכאשר מדברים איתם על תכלית החיים ועל העולם הבא, כמשמעו ממש גם בגשמיות ,שברגע זה עומד בעירום ובחוסר
זה לא מתחיל להזיז להם ...האם יש פלא למה הוא לא בא?!... כל כפשוטו ממש.
ואני מבקשת לשאול אתכם שאלה -המשיכה הילדה להטיח והסביר ,שעל כן הוא מעדיף לומר תהלים יותר מללמוד שי־
בציבור הנדהם ,האם אני חייבת להיות יתומה במקום הבנות עוריו הקבועים ,כי בדרך לימוד מתעורר אצלו הערות וקושיות
שלכם? למה אשאר אני יתומה ,ולא הילדים שלכם? ...בגללכם על הנלמד ,ועליו לחפש בספרים כדי למצוא יישוב לקושיות,
ובגלל אנשים שכמותכם המשיח לא בא!" ולפעמים יכול לבוא עי"ז לבזבז רגע כמימרא בעת החיפושים,
במשך עשר דקות היא המשיכה להצליף בהם בשבט לשונה. לכן הוא מעדיף לעסוק באמירת תהלים כדי שבכך ינצל את כל
לא היתה עין אחת שנותרה יבשה.... עיתותיו בתכלית השלימות.
כולם בכו .יש תמונות מהסמינר הזה בהן רואים את האנשים )הג"ר אלימלך בידרמן(
מנגבים דמעות ...גם האנשים שהשתתפו וגם הרבנים המרצים...
הרב ניסים יגל זצ"ל סיפר לי על אנשים שהשתתפו בסמינר
הזה .שחזרו בתשובה שלמה ,והודו בפה מלא :הילדה הזאת הח־ בקשת כבוד שמיים
זירה אותנו בתשובה!!! מצינו בזוה"ק )פר' פנחס רלא (.שר' יהודה ביקש מר' שמעון
זוהי כוחה של מחאה הפורצת מנהמת הלב! מחאה הזועקת, שיאמר ויגלה מעניני ראש השנה ,ופתח ר' שמעון ודרש את הפ־
באמת ובתמים ,על כבוד שמים! סוק )איוב א' ו'( 'ויהי היום ויבואו בני האלקים להתיצב על ה''
אוי לנו מיום הדין ,אוי לנו מיום התוכחה ...ישאלו כל אחד שהכונה על ראש השנה .ובהמשך הדברים הקשה על מה שנאמר
מאיתנו :למה לא היה איכפת לך על כבוד שמים? איך יכולת לה־ להתיצב על ה'' ,וכי על ה' הם עומדים ,כלומר לדון על ה' ח"ו ,אלא
משיך ולהיות שאנן ,כששכן שלך ,חבר שלך ,קרוב משפחה שלך, הכונה היא ,שבשעה שהממונים עומדים על הדין לדון את העו־
מזלזל בכבודו של המלך? לם ,הדין הראשון שדנם בו הוא על מי שאינו מכבד את שמו של
הקב"ה ,ואינו מכבד את התורה ועבדיו ,דהיינו את לומדי התורה.
וכמו כן דנים את מי שאינו חושש על כבוד שמו של הקב"ה שלא
אכילת הסימנים יתחלל בארץ ,ומי הוא זה שאינו חושש לכבודו של הקב"ה ,מי
סיפר אחד מתלמידיו של הגה"ק בעל החפץ חיים זי"ע על שנה שאינו מכבד את שמו הק'.
אחת שזכה להסב יחד עם רבו בסעודת ליל ראש השנה ,והנה, לפי זה מובן מדוע כל תפילות ראש השנה מדברות על כבוד
כאשר הגיע עת אכילת הסימנים החל החפץ חיים זי"ע לומר: שמים משום שזה בעצם הדין בראש השנה ,עד כמה היה איכפת
הגמרא )הוריות יב (.אומרת שיש תוקף וחוזק לסימן טוב שאדם לך מכבוד שמים.
עושה .ומשום כך ראוי ורצוי לאכול בראש השנה דברים מתו־ סיפר רבי אריה שכטר זצקו"ל:
קים ,ולהימנע מאכילת דברים חמוצים וחריפים .כן נוהגים לאכול ברצוני לספר סיפור ששמעתי בהיותי נוכח באחד הסמינרים
בליל ראש השנה "ראש כבש או דג" ,שנהיה לראש ולא לזנב. שהתקיים בארצות הברית .כל המשתתפים היו אנשי עולם הזה,
"קרא" שייקרעו שטרי חובותינו" .סילקא" שיסתלקו שונאינו. שכל מה שעניין אותם בחים הוא כסף ומילוי התאוות ,ועד פעם
ובחג עצמו ,אמרו בתלמוד הירושלמי שרצו להימנע מלישון )לפ־ כסף ועוד פעם תאוות .שום דבר רוחני לא עניין אותם .לא היה
חות עד חצי היום( כדי שמזלינו לא יישן ,ואמרו רבותינו שההולך טעם אפילו לנסות לדבר איתם על תכלית החיים ,על העולם הבא
בטל -הריהו כישן ,אלא יתפלל או ישמח בשמחת החג .והנה ,אם וכדומה.
אנו מהדרים אחר סימנים -המשיך החפץ חיים ואמר :הרי אין ילדה בת שש עשרה וחצי ביקשה את רשות הדיבור ,ומשקבלה
סימן נאה ויאה יותר מהארת פנים לזולתו חיוך וסובלנות! ואין עלתה על הבמה והחלה לספר:
32
כי זכר כל היצור לפניך בא מעשה איש ופקודתו סימן לא-טוב יותר מכעס והקפדה .ובכלל ,הארת פנים לזולת,
ועלילות מצעדי גבר חיוך וברכה ,עזרה ועידוד ,הרי הם סגולה בדוקה לזכייה בדין.
שכן אמרו רבותינו ז"ל" :כל המרחם על הבריות ,מרחמים עליו
יש להבין מהו הכונה ופקודתו ,וכן איזה תוספת יש בזה .ושמ־ מן השמים" .ואמרו" :כל המעביר על מידותיו ,מעבירין לו על
עתי לבאר בזה בשם א' מגדולי ישראל ,דשייך שיהיה ב' אנשים כל פשעיו ,ובמידה שאדם מודד לאחרים -מודדים לו .אם כן,
שנמצאים באותה מדרגה ,וא' זכה עבור זה לחלק גדול בעוה"ב המחייך לזולת -יחייכו אליו מן השמים! המאיר פנים -יזכה
והשני לא רק שלא זכה אלא נענש בחומרה ,והיינו שלכל אחד יש להארת פנים באור פני מלך חיים ...על כן ,בימי ראש השנה )וגם
תפקיד בעולם מה הוא צריך לפעול ולפי תפקידו ניתן לו מן הש־ בשאר ימות השנה( נקפיד לעשות סימנים יפים של הארת פנים,
מיים הכוחות לזה ,ואף אם הגיע למדרגה רמה ,מ"מ ביחס לכוחו־ חיוך וסובלנות ,בכדי שהם ישפיעו לנו לכל השנה לקבלת הארת
תיו יכול להיות שהוא עדיין רחוק מהמדרגה שהוא אמור להגיע פנים מהקב"ה...
אליה ובגלל זה הוא נענש ,משא"כ לאדם אחר שהגיע למדרגה )פנינים(
הזאת הרי זה המדרגה שאליה היה צריך להגיע בחייו ,ובזה קיים
תפקידו ולכן מגיע לו ע"ז שכר מרובה ]ואין מגלין לאדם תפקידו
כי אז לא יהיה לו בחירה[ ,וזהו שאומרים מעשה איש ופקודתו,
המלך
היינו שהקב"ה רואה מעשה איש ביחס לתפקידו בעוה"ז ע"כ.
ויש לבאר דזהו הכונה )אבות פ"ב( הזהר במצוה קלה כבחמו־ הרה"ק רבי משה מקוברין זי"ע היה מספר סיפור זה בכל שנה
רה שאין אתה יודע מתן שכרן של מצות ,ר"ל שאין אתה יודע לפני תחילת התפילה בראש השנה .ברוסיה שלפני מאות בשנים
תפקידך בעולם ולאיזה מדרגה אתה צריך להגיע ,ולכן הזהר במ־ שלט הצאר הרוסי על המדינה וסביבותיה ,לצאר זה היה כסף
צוה קלה כבחמורה. ועושר רב ובן יחיד שנולד לו אחרי הרבה שנים ,וכמובן ילד זה
)מאורות רבינו מאיר הלוי( קיבל את כל מה שרצה ולא ידע מחסור מעולם בשנת ילדותו,
כשגדל הילך והחל להתבגר לא ידע להחזיר טובה כלפי אביו על
בדין שמחה בראש השנה כל מה שהשקיע בו ,ולא רק זה ,אלא גם חתר נגד אביו וניסה כל
העת איך להביא עוד ועוד אנשים לרשותו ,ולהבאיש בפניהם
במגיד מישרים )פרשת נצבים( כתוב שהמגיד אמר להבית את אביו ,בכדי להפילו ולירוש את ממלכתו בחייו .אך כמו שכל
יוסף שלא לאכול בשר בליל ראש השנה ]יעוי"ש מש"כ בביאור דבר מתגלה בסוף ,גם ניסיון זה של בן הצאר נחשף בפני אביו,
הפסוק אכלו משמנים[ ,אבל הגר"ח מוואלז'ין תמה על כך דלא ונגזר דינו למוות ...הצאר הודיע שזהו גזר דין סופי ,והוא אף איים
יתכן לומר כן שהרי משנה מפורשת היא בחולין דף פ"ג א' בא־ בעונש על מי שיעז לבקש חנינה עבור בנו.
רבעה פרק בשנה המוכר בהמה לחבירו צריך להודיעו אמה מכ־ ביום ביצוע גזר הדין נזדמן הדבר שגם הצאר עבר והא רוכב
רתי לשחוט בתה מכרתי לשחוט ואלו הן ערב יום טוב האחרון על סוסו יחד עם בני פמלייתו סמוך למקום ביצוע גזר הדין .בת־
של חג וערב יום טוב הראשון של פסח וערב עצרת וערב ראש חילה ניסה הצאר להתעלם מכך ,אך בסוף גברו רגשותיו ,הסתכל
השנה ,ובהמשך המשנה שם איתא בארבעה פרקים אלו משחי־ בעיני בנו ואמר לו" :מצטער אני שעשית את מה שעשית ,וצר לי
טין את הטבח בעל כרחו אפילו שור שוה אלף דינרים ואין לו שצריכים להמית אותך ,אבל אני לא יכול בשום פנים ואופן לחון
ללוקח אלא דינר כופין אותו לשחוט ע"כ ,הרי מפורש שיש חיוב אותך"! אמר הבן לאביו :אני מבין שעברתי עבירה חמורה ,וכבר
לאכול בשר. לא איכפת לי מה שיעשו איתי ,אבל לפני שהולכים לבצע את
ועכ"פ מבואר דאע"פ שאינו יום שמחה יתירה ,מ"מ יום שמחה גזר הדן ,יש לי משאלה אחת אחרונה! עד המקום שיוציאו אותי
הוי וכמבואר בפסוק בנחמיה .וקצת צ"ע למה ר"ה נתמעט מו־ להורג יש עוד כמה מטרים ,עד שם ,הייתי רוצה לרוץ לפניך ולק־
ביום שמחתכם דהא מבואר עכ"פ מהמשנה הנ"ל דמשחיטין את רוא עם כל הלב :יחי אדוני הצאר לעולם! יחי אדוני הצאר לעולם!
הטבח ]ועיין בשאג"א שדן אם יש דין אכילת בשר בר"ה[. כמובן ,שמשאלתו האחרונה ניתנה לו כמקובל ,והנה כשהחלו
כשמרן זיע"א היה בקרעניץ הוא היה שם בראש השנה ג"כ, לתופסו וללכת עימו ,החל להכריז יחי הצאר! יחי הצאר לעולם!
ובחדר הסמוך שהה האדמו"ר מגור .ובמשך היום נכנס הגבאי בראות זאת אבין לא יכל לעמוד מנגד ,והבחין כי זהו הכרזה
של האדמו"ר וכוס יין בידו שנשלח ע"י האדמו"ר ,אך כאשר מרן שבתוכה יש גם חרטה עצמוה על העבירה שעשה ,ומיד צווה
זיע"א ראה את הגבאי נכנס עם כוס יין הוא הגיב בתמיה ,וואס? לשחררו ,והשיב אותו אל חיקו ומשפחתו...
אויף ראש השנה טרינקט מען וויין? ]מה ,בר"ה שותים יין?[. והיה ממשיך הרה"ק מקוברין זי"ע ואומר לחסידיו :זהו מה
)מאורות רבינו מאיר הלוי(
שאנחנו אומרים להקב"ה בראש השנה ,נכון שהתנהגנו לפיך
בצורה לא טובה במשך כל ימות השנה ,ונכון שמגיע לנו עונש
ר"ה יום הדין – ואפ"ה ששים ושמחים חמור עלך כך ,אבל אבא! לפני שאתה חותם את גזר דיננו ,אנחנו
כתיב בספר נחמיה )ח' ,י'( 'אכלו משמניו ושתו ממתקים צועקים לפניך "המלך"!!! המלך היושב על כסא רם ונשא המלך
וגו' כי קדוש ה' לאדונינו ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעוזכם'. הקדוש! ואז בראות אבינו מלכנו כי אמת בפינו והננו באמת
ואמר החתם סופר )דרשות לר"ח אלול תקצ"ה ד"ה חדות( א ממליכים אותו עלינו ומתכוונים אנו לשפר את מעשינו ,נותן לנו
מורא'דיגע ווארט כי בראש השנה ,בני ישראל מפקירים את כל שנה טובה ,וכתיבה וחתימה טובה לאלתר לחיים ולשלום
)פנינים(
עצמיותם ואת כל ישותם למען כבוד מלכותו יתברך באהבה,
33
המלך' ,וכאשר היו נוקבים לו במספר הימים היה קופץ ורוקד דאף על פי שבעת הזה הם נתונים בדין ובמשפט על כל מהלך
מרוב שמחה ,המה ראו כן תמהו ולא הבינו לשמחה זה מה היא השנה הבאה ,וכל חיותם בסכנה ,אפילו הכי הם ששים ושמחים
עושה ,והלא ביום הזה עתידים להורגו ולתלותו על העץ ,אולם ביום הזה ,מחמת שבו מתחדשת המלוכה של השי"ת.
הוא לא התייחס לדבריהם והיה סופר ומונה בשמחה את מנין דכמו להבדיל מלך בשר ודם ,ביום שמחדשים מלכותו ,יש
הימים שנשארו עד היום ההוא. שמחה גדולה לפניו ועושה יום טוב ,כמו כן בראש השנה מת־
הדבר הזה עורר תמיהה רבתי בכל רחבי המדינה ,והיו אף שח־ חדשת מלכותו יתברך ,שהרי ביום הזה נוצר אדם הראשון ,ואז
ששו שמא נשתבשה דעתו ,כי מי פתי יצפה ויחכה בכליון עינים נקרא השי"ת לראשונה בשם 'מלך' ,דקודם זה הרי 'אין מלך בלא
ליום בו יתנו הקולר על צווארו. עם' ,ורק משנברא האדם נקרא 'מלך' ,ומאז ,בכל שנה ושנה בבוא
אך כאשר הגיעה דבר השמועה לאוזני המלך ידע שיש דברים היום הזה מתחדשת מלכותו יתברך ,ובודאי שיש אז עוד וחדוה
בגו ,מפני שהכיר את השר שפיקח הוא ,לפיכך הפשיט מעל עצמו במקומו ושמחה גדולה לפניו יתברך .ועל כן בני ישראל ,אף על
בגדי המלכות ותחת זאת התלבש כאחד משומרי בית האסורים, פי שהם עצמם נתונים בדין ובסכנה ,מכל מקום מפקירים את כל
ונכנס אל חדר מעצרו כדי לבדוק במו עיניו אם אמת נכון הדבר חיותם ומציאותם ,ואינם חושבים אלא על מלכות שמים ,ואוכלים
שהשר משתוקק כבר להיום ההוא ,ואכן תיכף בכניסתו שאלו ושותים ושמחים על שזה היום עשה ה' לחדש מלכותו יתברך
השר בהתרגשות ,האם נכון שבעוד כך וכך ימים חל יום גינוסו של בעולם ,וכן כל עיקר תפילותיהם ביום הזה הוא על התגלות מל־
המלך .משנענע לו בראשו ,ביקש ממנו שיגלה לו מדוע הוא כל כות שמים בעולם' ,וידע כל פעול כי אתה פעלתו וכו' ותמלוך
כך מצפה להיום הזה ,והלא רע ומר יהיה גורלו. אתה ה' אלהינו לבדך'.
שמע השר את שאלתו והשיב לו בתנועת ביטול' ,מה הנך מבין, וזהו כוונת הכתוב 'אכלו משמנים ושתו ממתקים וגו'' ,היינו
וכי יודע אתה מהו יום גינוסו של המלך ,והלא אני זכיתי להימנות עשו חג ויו"ט' ,כי חדות ד'' ,פירוש דמה שאתם מפקירים את כל
ולהיות מקורב למלכות ,ויודע אני כמה גדול היום הזה אצל המלך, חיותכם ואתם שמחים במלכות השי"ת' ,היא מעוזכם' ,זה גופא
שכל השרים והעמים ממליכים אותו ביקר ותפארת גדולתו ,ואם העוז שלכם ,שעל ידו אתם זוכים בדין.
כן פשיטא שעלי לשמוח בשמחת המלך ,ובאשר לגזר דין שלי, וזהו הלימוד זכות היותר גדול על בני ישראל ,כאשר השי"ת
הלא אני בטל כאין וכאפס כלפי גדלותו של המלך ,ואם כן מאי רואה איך שהם שמחים במלכות שלו ואינם חושבים על עצמם
שנא מה יעשה בדיני כאשר יתגדל ויתקדש שמו של מלך בעולם'. כלל.
ואין צורך להאריך בנמשל המובן לכל בר דעת ,דבני ישראל והגה"ק בעל ה'חתם סופר' זי"ע המשיל דבר זה לאחד מגדולי
מתשכחין בצערא דלהון ועסקין בחדוותא דמלך מלכי המלכים, שרי מלך שנתפס פעם בקלקלתו ,ונתנוהו במאסר כדת מה לע־
ואף אם אנו אסורים בכבלי ברזל והקולר תלוי בצוואר האדם, שות עמו ,אחר הדין והמשפט גזרו עליו השופטים עונש תלייה.
שהרי כולנו תלויים ועומדים בין חיים למוות ומי לא נפקד כהיום הנה באותה מדינה היו מבצעים כל פסקי הדין ביום גינוסו
הזה ,אעפ"כ שמחים אנו בהמלכת הבורא בעולם ,ולא עוד אלא של המלך ,ואז היו צריך גם לתלות שר זה ,לכן מה רבה היתה
שאנו קרוצי חומר זוכים להמליכו. פליאתם של שומרי בית האסורים כאשר מדי יום ביומו היה השר
)דברות מרדכי פנינים נחמדים( שואל להם בהתרגשות 'בעוד כמה ימים יחול יום הולדתו של
שאלה :כל הוצאותיו של אדם קצובין לו חוץ מהוצאת שבת שו"ת בעניני ראש השנה
ויו"ט ומה לגבי ההוצאה בשאר מצוות.
תשובה :לא מצינו. ממרן הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל
.
שאלה :כתוב בדין שבר"ה לא לתקוע סתם תקיעות לא לצו־ שאלה :צ"ב מדוע לא הוזכר אבינו מלכנו שיבנה בית המ־
רך היום .מה הדין מי שהוא אשכנזי ורוצה לשמוע עוד תקי־ קדש במהרה בימינו
עות לפי נוסח של תימני ,אבל הוא לא תימני האם מותר? תשובה :התפילה על צרכי היום.
תשובה :מותר .אם יש ענין מותר – הלא הוא רוצה להדר.
שאלה .צ"ב מדוע לא אומרים אבינו מלכנו יפתח לבנו בתו־
שאלה :מי שקשה לו לעמוד גם בחזרת הש"ץ בימים נו־ רתו שזהו תכלית הבריאה
ראים וגם בזמן אמירת הפיוטים כשהארון קודש פתוח ,מה תשובה :תחלתה צריך מחילת העוונות ואז יוכל להפתח
מהם עדיף לעמוד? לבנו בתורתו.
תשובה :חזרת הש"ץ אינו חיוב.
שאלה :מה ההנהגה הנכונה בר"ה לבכות כהאר"י או שלא
שאלה :האם יש ענין בר"ה לשתות יין כמו כל יו"ט? לבכות כמש"כ הגר"א.
תשובה :לא נוהגים) .א"ה .יכול להיות שכוונתו שבכל יו"ט תשובה :מנהגינו כהגר"א.
לא נוהגים בזה מצד שמחה ,כידוע שכן דעתו(.
34
יכול לתקוע השופר יהיה שנה שמריעין לה בסופה ,אבל אם לא
תקעו השופר מחמת שהיה שבת ,בכה"ג לא תהיה שנה שמריעין תשובה מיראה בימים נוראים
לה בסופה .וצ"ב מהו החילוק בין אונס לשבת ,הא סו"ס לא תקע
הקב"ה מעביר את הרע מן הגזירה ואינו מבטל הגזירה לגמרי
השופר ולא עירבב השטן.
בתפילת ימים נוראים אנו אומרים "ותשובה ותפילה וצדקה
ותירץ המשך חכמה בפרשת אמור )כ"ג-כ"ד( דמצות שופר
מעבירין את רוע הגזירה".
היא לתקוע עם שופר של איל כדי להזכיר זכות עקידת יצחק
וצ"ב מהו הלשון "מעבירין את רוע הגזירה" דמשמע שאין הג־
שהיה מוסר נפשו כדי לקיים רצון השי"ת ,והנה בראש השנה
זירה נתבטל לגמרי אלא רק את הרע מן הגזירה ,דלכאורה הל"ל
שחל בשבת כלל ישראל ג"כ מוסרים נפשם לוותר על זכות הע־
"מעבירין את גזירה רעה" דהיינו שיתבטל הגזירה רעה לגמרי.
קידה ע"י שאין תוקעין בשופר בשבת שמא יעבירנו ד' אמות
ותירץ הבית הלוי )דרוש י"ד( דהנהגת הקב"ה הוא דאינו מבטל
ברשות הרבים ותתחלל קדושת שמו יתברך ,וא"כ מסירת נפש
לגמרי הגזירה רעה ע"י תשובה ,אלא הקב"ה מהפך את הגזירה
זו היא ממש במקום הזכות של תקיעת שופר שג"כ היא להז־
רעה להיות גזירה טובה ,ויתפרש הלשון של הגזירה רעה להיות
כיר זכות עקידת יצחק שהיתה מסירת נפש ,ועל כן לא יהיה רע
גזירה טובה להאדם ,ונמצא שהקב"ה מעביר רק הרוע מן הגזירה
בסופה ,ורק אם נאנס דליכא שום זכות של מסירת נפש יהיה רע
ולא מבטל הגזירה לגמרי.
בסופה.
וכ"כ השיח יצחק בסידור הגר"א בשם הט"ז )או"ח סי' תרכ"ב(
ודבריו צריכים ביאור ,דמתחילה הביאו בגמ' דהטעם שתוקעין
על הבקשה "אבינו מלכינו קרע רוע גזר דינינו" ,וז"ל "בנוסח אבי־
בשופר של איל הוא כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם
נו מלכנו קרע רוע גזר דיננו ,נראה לי שיש לומר רוע גזר בנשימה
ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפני ,ואח"כ הביאו
אחת כי שייכים להדרי דהיינו שיקרע הוא יתברך רוע שיש בגזי־
בגמ' דהטעם שתוקעין ומריעין כשהן יושבים ותוקעין ומריעין
רה וכו' ,וכן ותשובה וכו' מעבירין רוע הגזירה הוא ג"כ בדרך זה,
כשהן עומדין הוא כדי לערבב השטן ,ומבואר דאע"פ שאנו תו־
ולא כמו שרבים מפסיקין בניגון בין רוע לגזירה וכו' על כן צריך
קעין בשופר של איל שהוא כדי שאזכור לכם המסירת נפש של
למחות בפרט החזנים שלא יעשו כן".
העקידה ,אעפ"כ עדיין אנו צריכין לערבב השטן ולתקוע ב' פע־
וכ"כ בסידור אוצר התפלות בשם העץ יוסף על הבקשה "אבינו
מים ,דבלאו הכי עדיין השטן יכול לקטרג ,וא"כ צ"ב דהא הטעם
מלכנו קרע רוע גזר דיננו" ,וז"ל "קשה אם קאי על הגזירה עצמה
דכל שנה שאין תוקעין בתחילתה מריעין בסופה הוא משום דלא
הל"ל קרע גזר דיננו ,אך יבואר ע"פ מה שאמרו חז"ל במסכת
עירבב השטן ,וא"כ אפילו אם הא דאין תוקעין שופר בשבת הוא
ראש השנה הרי שהיו רשעים בראש השנה וגזר עליהם גשמים
ענין של מסירת נפש ,מ"מ לא עירבב השטן ועדיין יכול לקטרג
מועטים וחזרו בתשובה ,להוסיף עליהם א"א ,אלא מורידין בזמן
עלינו.
ועל הארץ הצריכה להם ,הרי אף שנגזר תוכחה ויסורין הקב"ה
ושמעתי מידידי הר' משה הכט שליט"א לבאר הענין ,דהטעם
מסתיר את התוכחה שהגשמים מועטים שבם סימן קללה שולח
שתקיעת שופר ב' פעמים מערבבת השטן היינו כמש"כ רש"י
על הארץ הצריכה להם ,ונמצאת גזרת הקללה באה אבל לא
משום שהשטן רואה שכלל ישראל מחבבין את המצות ומס־
לרעה שלא נרגשת הקללה ,וזהו שאנו מתפללין קרע רוע גזר
תתמין דבריו .ולפי"ז י"ל דעיקר עירבוב השטן הוא מצד שמזכי־
דיננו ,ר"ל אע"פ שהגזירה קיימת כי להוסיף א"א ,עכ"פ הרוע
רין את מסירות נפש דעקידה שהיה חיבוב מצוה עד כדי שמו־
שבגזירה יתהפך לטובה לשלוח בזמנן ועל הארץ הצריכה להן
סר נפשו עליה ,אמנם עדיין יש לשטן מקום לטעון דהשתא בני
באופן שהגזירה באה אבל לא לרעה רק לטובה שנעשה מרעה
ישראל אינם מחזיקים מעשה אבותיהם בידיהם ,ולהכי תוקעים
טובה ,וכן אפשר לומר ותשובה ותפלה וצדקה מעבירין אפילו
ב' פעמים להראות שגם אנו מחבבין את המצות ,ועי"ז נסתתמו
בתוך השנה את רוע הגזירה שנתהפך הגזירה מרעה לטובה".
טענותיו.
ולפי"ז מובן היטב למה בתפלת "ונתנה תוקף" אנו מזכירין רק
ולפי"ז י"ל דכיון שכלל ישראל מוותרים על הסגולה של תקי־
תשובה תפלה וצדקה ,ואין אנו מזכירין שינוי השם ,משום דאנו
עת שופר כדי שלא יבאו לידי חשש חילול שבת ,א"כ מזה רואין
מתפללים רק שהקב"ה יעביר את רוע הגזירה ,והיינו שיתקיים
שכלל ישראל מחבבין את המצות ואפילו מחשש חילול שבת
הגזירה כמו מקודם אלא שיסלק הקב"ה הרע מן הגזירה וישאר
כדאי הוא לוותר על תקיעת שופר ,ומחמת זה מסתתמין דבריו
הגזירה רק לטובה ,אבל שינוי השם אין בכחה לסלק רק הרע מן
של השטן ולא יהיה רע בסופה של השנה כיון שהם מחזיקים
הגזירה ,אלא הגדר הוא שאין הגזירה כלל על אדם זה ששינה את
מעשה אבותיהם בידיהם.
שמו ,ולכן אנו מתפללים "ותשובה ותפלה וצדקה מעבירין את
עי' בספר משנת ר' אהרן )ח"ב עמוד ר'( שביאר הג"ר אהרן
רוע הגזירה".
קוטלר זצ"ל על דרך המשך חכמה וקצת בנוסח אחר ,דהענין
)אביר יעקב(
של עירבוב השטן הוא ע"י שכלל ישראל מחבבין את המצוה של
תקיעת שופר ותוקעין שני פעמים ,וכשחל ראש השנה בשבת
אנו מוותרין על מצות תקיעת שופר משום חשש רחוק שמא יע־
בירנו ד' אמות ברה"ר ,וזה מורה על החיבוב המצוה של שמירת כל שנה שאין תוקעין בתחילתה מריעין לה בסופה
שבת ,ולכן יש לנו אותו סגולה שהשטן מעורבב מחמת שרואה עי' בגמ' ראש השנה )ט"ז" (:כל שנה שאין תוקעין בתחילתה
החיבוב המצות של כל ישראל. מריעין לה בסופה ,מ"ט דלא עירבב השטן" .וכתבו התוס' )ד"ה
)אביר יעקב( שאין( וז"ל "מפרש בהלכות גדולות לאו דמיקלע בשבתא אלא
דאיתייליד אונסא" ,והיינו דרק אם איתיליד לו אונס ולא היה
35
וברחמיו על בן המלך שלח לו אוכל ושתיה להחיות את נפשו, אם יש דין למטה אין דין למעלה
הלא וודאי הוא שהמלך על אף רצונו להעניש את בנו ישמח ויתן
עי' במדרש רבה ריש פרשת שופטים )ה'-ה'( "דבר אחר רבי
מתנות לאדם שהחיה את נפש בנו .בזה מסביר רבי עקיבא את
אליעזר אומר במקום שיש דין אין דין ,ובמקום שאין דין יש דין,
הנהגת מלכו של עולם שברא עניים ונתן מקום לעשירים לפרנס
ומהו כן ,אלא אמר רבי אליעזר אם נעשה הדין למטה אין הדין
אותם.
נעשה למעלה ,ואם לא נעשה הדין למטה הדין נעשה למעלה".
נסורה נא ונעמוד על נקודה זו שיכולה לתת פתח לכל אחד
וצ"ב מה הכוונה בזה דאם נעשה הדין למטה אז אין לו דין למ־
ואחד לעבור בקלות את הדין ולזכות אותנו בשנה הבאה עלינו
עלה.
לטובה בשנת הצלחה וברכה .המשגיח דליעקוואד הגאון הצדיק
ושמעתי מהג"ר ישראל דוד שלזינגר שליט"א לבאר הענין
רבי נתן וואכטפויגעל זצ"ל היה נוהג בכל שנה בימי האלול לספר
ע"פ דברי המשגיח הג"ר ירוחם זצ"ל בספרו דעת תורה בתחי־
את הסיפור המפעים הבא:
לת פרשת שופטים שכתב שם דברים נפלאים ,דהיסוד של מל־
הסבא מקלם בשיחה באחד מימי האלול סיפר על חלום נורא
כות הוא המדה של משפט ,וכיון שיהודה היה מודה על חטאו
אותו הוא חלם כמה לילות קודם לכן .המשפט הזה לכשעצמו
ואמר "צדקה ממני" ,נמצא שהיה יכול לדון את עצמו ולהצדיק
מעורר סקרנות גדולה לדעת מה חלם היו הגיוני ליבו הטהור של
את הדין ,וזה היה הסימן ליעקב אבינו שהוא הוא בעל המשפט
הסבא מקלם ובפרט בימי האלול ,שהרי אין אדם חולם בלילה
ואוהב את המשפט בתכלית ,ולכן יהודה זכה למלכות שכל ענינו
אלא מהרהורי ליבו ביום .ניתן לקבל כאן על הצצה למה שהעסיק
הוא משפט.
את הסבא בימים קדושים אלו.
והוסיף דזהו ג"כ הפשט דמודה בקנס פטור ,וילפינן זה מהקרא
בחלומו רואה הסבא את עצמו מסתובב ברחובות העיירה קלם
ד"אשר ירשיעון אלהים" פרט למרשיע את עצמו ,והיינו דאם הוא
בעיצומם של ימי האלול ,והכרוז עובר ומכריז לכל בני העיירה
עצמו הרשיע את עצמו ועשה משפט על עצמו ,והצדיק על עצמו
להתאסף בבית המדרש לשמוע את דרשתו של האורח הדגול,
את הדין ואמר רשע אני ,אז אין הב"ד צריך לדון אותו ולהרשיע
שהוא לא אחר מאשר רבנו יונה גירונדי ,בעל ה'שערי תשובה'
אותו .ובאמת יש מעלה למי שמרשיע את עצמו ,משום דעי"ז הוא
שבא לשאת מאמריו לקראת ימי הרחמים והסליחות .תוך דקות
נפטר מתשלומין לגמרי שכבר נעשה עליו הדין ,אבל אם הב"ד
ספורות התמלאו רחובותיה של העיירה בכל מי שרק היה יכול,
מרשיע אותו אז צריך לשלם תשלומין.
והכל אצו רצו לנצל את ההזדמנות הנדירה לבוא ולשמוע עוד
והוסיף המשגיח הג"ר ירוחם זצ"ל עוד דבר נפלא ,דנמצא לפי"ז
פרק שכנראה לא נכתב בשערי תשובה.
לימוד גדול לאדם ,שיכול האדם בנקל להסיר מעצמו את כל
זיהיתי כמה מהממהרים ,מספר הסבא בהתרגשות ,וכיוונתי אף
הגיהנם ברגע אחד ,בהצדיקו עליו את הדין ובהרשיעו את עצמו,
אני את רגליי לבית המדרש לתפוס גם אני זיקוקין דינור מפיו
שבזה יפטר עצמו מכל עונשים חמורים ומרים ,כמו במודה בקנס
הקדוש של אחד מגדולי הראשונים ש'צנח' לדור אחרון לאל־
פטור ,ואין לך עצה גדולה לאדם יותר מזה ,להיות מרשיע את
פנו דעת ומוסר .ככל שמתקרב אני להיכל בית המדרשה גברה
עצמו ,וזו כוונת המדרש במקום שיש דין למטה אין דין למעלה,
הצפיפות בדרכים המובילות אליו ,וכשסוף סוף הגעתי אל פתח
כי אם האדם תובע דין למטה ,אין דינו למעלה כ"כ בריתחא.
ההיכל נכונה לי אכזבה מרה ,עמד שם שומר גדול ממדים וחסם
ומבואר מדבריו דזהו הביאור של המדרש הנ"ל ,דאם יש דין
את דרכי מלהיכנס פנימה.
למטה היינו דאם האדם תובע את עצמו בדין ושוקל כל מעשיו
עמדתי שם ורציתי מאד להיות שם בפנים ולהאזין ,והתחל־
אם הם ע"פ התורה או לא ,ומרשיע את עצמו על כל העבירות
תי לחלות את פניו של השומר שיתן לי להיכנס ,הזכרתי לו את
שעשה ,אז אין דין למעלה והיינו שהקב"ה ידון את האדם ולא
זכויותי הגדולות בהעמדת התלמוד תורה המפורסם ובהרבצת
יענש אותו כיון שכבר דן את עצמו ,ובימי הסליחות צריך לכוין
התורה ,אך הוא לא התרגש מכך והמשיך לחסום את דרכי .המ־
כשאומר "ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו
שכתי להעלות ולהזכיר את זכות אבותי הקדושים ואת מעשיהם
הרשענו" ,דזהו המקום שהוא מרשיע את עצמו.
הטובים וגם זה לא עזר .עמדתי שם כשאני מנסה לטכס עצה איך
וזו עצה גדולה לזכות ביום הדין של ראש השנה ,דע"י שהאדם
לגרום לשומר להניח לי להיכנס ולשמוע.
יעשה חשבון הנפש וידון את עצמו וירשיע את עצמו ,שוב לא
לפתע עלה רעיון במוחי ,פניתי אל השומר ואמרתי לו :הלא
יצטרכו להענישו מן השמים ,ועי"ז יזכה לכתיבה וחתימה טובה .
אביו של ר' נחום וועלוול הנני ,וכאביו בוודאי מגיעה לי הזכות )אביר יעקב(
להיכנס אל הקודש.
כאילו רק למילים האלו חיכה השומר ,הוא פינה בזריזות את
בחסד ואמת יכופר עוון
המקום ונתן לי להיכנס אל בית המדרש .בשלב זה הקצתי והנה הסיפור המפעים שהמשגיח דלעיקוואד הגה"צ רבי נתן וואכ־
חלום!! טפויגעל זצ"ל היה נוהג לספר בכל שנה 'בחסד ואמת יכופר עון'
אולי אם החלום היה ממשיך ,היום היו לנו עוד כמה פרקים אחת העצות המרכזיות המובאות בחז"ל לזכות בדין היא העצה
ב'שערי תשובה' אבל כיון שהוא נגמר בזה ,נשאר לסבא רק לברר של עשיית חסד 'בחסד ואמת יכופר עוון' .עשיית חסד עם בניו
אצל בנו מהו הזכות העצומה שגברה על זכויותיו שלו עצמו ועל של המלך מביאה את המלך לנהוג במידה כנגד מידה ולהטות את
זכות אבותיו .מהו הדבר בו מחזיק ר' נחום וועלוול שבוקע כל הכף לטובה ולזכות את העושה בדין.
מחסום. במסכת בבא בתרא מובא משלו של רבי עקיבא שאמר
ר' נחום וועלוול נקרא אל הקודש ,הסבא סיפר לו את דבר הח־ למלך הרומאי :מלך אחד חבש את בנו בבית האסורים וציווה
לום ופנה אליו 'אמרו נא לי בני רחימאי ,מהי לדעת הזכות הגדולה את הסוהרים לבלתי יזונו אותו במאכל ומשתה ,בא אדם אחד
36
שלך שגוברת על זכויותי וזכויות אבותי ,מהו הדבר שבגללו זכי־
תי להיכנס ב'שערי התשובה'?
שאלות מענינות בהלכה ר' נחום וועלוול חכך בדעתו מספר רגעים ואחר פנה אל אביו
)בענינים שונים ,מבית הגר"ח קנייבסקי(
הצדיק וכה סיפר לו.
בינונים תלוים ועומדין בחורף האחרון בעיצומם של השלגים הליטאים הסוערים ,נק־
שאלה :בדברי הרמב"ם )פ"ג ה"ג( שכתב שלבינונים רעו המגפיים היחידים שהיו לרגלי ,לא שייך כמובן ללכת בשלג
שתלויים ועומדים מהני להו רק תשובה ,ולמה לא סגי שנערם לגובה של מטר ויותר בלי מגפיים ראויים לשמם ,ניגשתי
בעוד מצוה אחת ,ובס' "כוכבי אור" פירש בזה דבר נפלא. לסנדלר היחיד שיש כאן בעיירה קלם וביקשתי ממנו שיתקן את
תשובה :וכי בינוני נמדד לפי המספר ממש ,היר רבה מגפי בעד כמה פרוטות אותם מצאתי בבית.
אמר אנא בינוני וכו' )ברכות ס"א ,ב'( וכי היה לו חשבון בעודי ממתין שמגפי יוחזרו לי הבחנתי שעל המדף מולי
מדוקדק על מעשיו שהיו מחצה על מחצה ,אלא ,בינונים מונחות מגפיים חדשות ומפוארות עם פרווה פנימית מחממת,
תלויים ועומדים היינו מצב וסוג אדם .הצדיק -דרכו טובה תאווה לעיניים ,נפשי חשקה מאד במגפיים הללו שיכולים לתת
ורק שנכשל לפעמים בעבירה ,הרשע -דרכו רעה רק לי לעבור את החורף הקשה ביתר קלות ,אבל המכשול בין הרצון
שזוכה לפעמים בעשיילת מצוה ,והבינוני -דרוכ שפעמים למציאות היה כמובן הכסף ממנו יש בביתי בצמצום גדול בלאו
כך ופעמי םכך ,א"כ צריך לשנות הדרך ,ולזה נקרא הכי.
תשובה ,שבוחר בדרך ובמצב אחר .ולפי"ז ה"זכו" שמוזכר קיבלתי את מגפי הישנים מתקונים ,ובדרך לביתי חישבתי
בגמ' )ראש השנה ט"ז ב'( וה"תשובה" שמוזכר ברמב"ם, לעצמי שאם אחסוך כמה פרוטות כל שבוע הרי שתוך שבועות
אחד הוא ,שא"צ תשובה מדין תשובה על חטאים ,רק כדי ספורים אוכל להגיע אל הסכום שעולים המגפיים החדשים ול־
שיחשב בדרך של טוב ,ולזה נקרא "זכו". ממש את רצוני לקנות את אשר חשקה נפשי.
)דרך שיחה( שבועות ארוכים שחסכתי מפת לחמי ועשיתי מאמץ גדול
מאד כדי להגיע אל היעד ,ואכן בסייעתא דשמיא גדולה אחרי
חודשיים היה בידי הסכום המיוחל ,צררתי אותו במטפחת בד,
וצעדתי אל הסנדלר בתקווה שהמגפיים הנחשקים עדיין עומדים
בינונים תלויים ועומדים שם על המדף.
הלשון בגמ' בינונים 'תלויים ועומדים' קשה ,אם תלויים אינן לשמחתי כבר בכניסתי אל הסנדלר ראיתי את המגפיים ,ורכ־
עומדין ,ואם עומדין אינם תלויים. שתי אותם בכל המעות שהיו בידי ,חזרתי הביתה שמח והודיתי
רק אם אחד נשפט לתליה ,התליין יתן החבל על צווארו ,ויציג להשי"ת על שברחמיו נתן לי את האפשרות לקנות מצרך שבש־
כסא קטן תחת רגליו עד אשר יתקן החבל על צווארו ,ואחר כך בילי הוא יקר המציאות אבל נצרך מאד.
מסיר הכסא מתחת רגליו ונשאר תלוי ,כן בינונים תלוים ועו־ לא יצאו ימים מועטים ועל דלת ביתי דופק הלך עני בלבוש
מדים ,שהחבל ניתן בראש השנה על צוואריהם ,רק יציגו כסא מרופט ומבקש כוס חמין ודבר מאכל להחיות את נפשו ,כמובן
תחת רגליהם עד יום הכיפורים וכשעושים תשובה אז נוטלים שהכנסתי אותו תחת קורת ביתי ,האכלתי והשקתי אותו במעט
החבל ,ואם אין עושים תשובה אז יסירו הכסא ונשארו תלויים שהיה לי בבית ,וכשביקשתי להציע לו מיטה למנוחה התעקש
למיתה ח"ו. ההלך לצאת ולהמשיך בדרכו ,בטענה שמשפחתו המגוררת במ־
אך יש גם צד שני למטבע זו ,הוסיף נכדו ,מו"ר הגר"א מישקו־ רחק רב מחכה לו כבר תקופה ארוכה.
בסקי זצ"ל ,הרי אם יעשה תשובה יוסר החבל מעל צווארו ,והוא כשהבטתי על רגליו נדהמתי לראותם יחפות לחלוטין ונתונות
ישאר עומד על הדוכן גבוה. בזוג גרבים קרועות בלבד ,רגליו היו פצועות ומלאות כתמי דם
היחלצות הבינוני ממצב 'תלוים ועומדים' על ידי תשובה ,מרו־ וסימנים כחולים של קור .לא יכולתי לדמיין אותו הולך כך יחף
ממת אותו. דרך ארוכה כ"כ בשלג ובקור ,נכנסתי לחדרי כשבדעתי לתת לו
)ילקוט לקח טוב( את המגפיים הישנות שאני כבר לא משתמש בהם.
מחשבה מהירה כבזק חלפה במוחי כשהבנתי שמצוה נדירה
קדוש אתה ונורא שמך הזדמנה לידי ,ואם זו מצוה נדירה הרי שראוי להדר בה עד קצה
גבול היכולת .בהחלטה של רגע נטלתי את המגפיים החדשים
קדוש אתה ונורא שמך .לכאורה יפלא אם כן שכל כך 'קדוש ומסרתי אותם במהירות להלך העני.
ונורא אתה' ,איך שייך בכלל לבקש ממך על דברים גשמיים ,כמו את הסיפור הזה סיפר הסבא בעצמו בשיחתו בתלמוד תורה
פרנסה וכדומה ,הלא דברים כאלה אין להם שייכות למלך גדול דקלם ,ובסופו הוא האריך לבאר את הענין של 'בחסד ואמת יכו־
וקדוש כמוך. פר עון'.
אך מה ביכולתינו לעשות 'ואין אלוה מבלעדיך' ,שאין לפני־ הרי לנו שלהיכנס ל'שערי התשובה' צריך זכויות מיוחדות ,ואין
נו אחר חוץ ממך שנוכל לבקש מלפניו על הצטרכיותינו בעניני לנו זכות גדולה יותר מלהיטיב עם בן המלך ,אין דרך יותר טובה
גשמיות ,ממילא אין לנו ברירה אחרת ,וכשנצרך לנו לחם לאכול להמשיך עלינו את השפע ממלכו של עולם יותר מלהתחסד עם
מוכרחים אנחנו לבקש ממך. בניו אהוביו ,זו העצה הגדולה ביותר לזכות בדין.
)כנסת דוד( )לקראת שבת מלכתא(
37
נמצא העיקר הוא ההתעוררות והתפלה ,ולאחר שהתפלל לדוד מזמור – מי זה מלך הכבוד
ואוכל דבר זה אז הוא רושם שתתקיים תפלתו.
שמעתי מהניד החסיד בן אוריין הרב משה באראן ע"ה ,מעיר
)השל"ה הקדוש(
קאנסטנטין -ישן פלך זיטאמיר ,שהיה פעם אחת בבריסק דלי־
טא בראש השנה ,והלך להתפלל לבית הכנסת של הרה"ג ר' יוסף
סגולה עצומה לזכות ביום הדין בער ז"ל אב"ד דשם ,ואחר התפילה פנה אליו הרה"ג בזה הלשון:
הנה הטעם מה שמבואר בש"ס ובשו"ע לאכול דברים טובים 'פוילישער חסיד ,בבקשה להגיד לנו איזה מאמר מהבעל שם טוב
ומתוקים ,אין הכוונה דרך תפלה ,דאין מקום לתפלה בשעת אכי־ זצוק"ל'.
לה ,רק זה הוי לבטחון ואמונה ,כי מראה שהוא מאמין ובוטח ואמר לו הרב משה הנ"ל :שמעתי בעירי לספר בשם הבעל שם
שכן יהיה. טוב ז"ל טעם על המנהג שבליל ראש השנה ובליל יום הכיפורים
ובפרט לפי מה שכתבתי בדרושים לפרשת תבא )שנת תרי"ב( לאחר תפילת ערבית אומרים הקהל עם השליח ציבור פסוק בפ־
דבראש השנה יהיה אדם משמח ואומר כל מה שעשה הוא יתברך סוק 'לדוד מזמור' )בתהילים כ"ד( ,ואומרים אותו בנוסח מיוחד
הוי לטובה ובזה יהיה נהפך באמת לטובה. ובהתלהבות גדולה ,מה שאין כן כל השנה.
ולכך מהאי טעמא נראה שיהיה אדם רגיל לומר בראש השנה ואמר הבעש"ט ז"ל ,כי איתא בגמרא )קידושין דף ל"א(" :נשיא
אחרי תפלת שחרית 'כל מה דעביד רחמנא לטב עביד' ו'גם זו שמחל על כבודו כבודו מחול ,אב שמחל על כבודו כבודו מחול,
לטובה'. מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול' ,וכן היא הלכה .מפני שנ־
ולכן מהאי טעמא תקנו לאכול מאכלים טובים ומתוקים ולומר שיא ואב ורב ,בני אדם ממנים אותם על הצבור ,וכבודם הם של
עליהם סימנים כדי שאם ח"ו נגזר להיפוך ,יהיה נהפך ע"י אמירה עצמם ,ויכולים למחול על כבודם .מה שאין כן מלך ,שאנחנו מב־
זו לטובה ,אמן כן יהי רצון. רכין עליו ברכה 'שחלק מכבודו לבשר ודם' ,כדנקטינן בגמרא
)חכמת שלמה ס' תקפ"ג ס"א( ברכות ,ואם כן הכבוד של מלך אינו שלו ,אלא של הקב"ה שהוא
נתן לו ,כדדרשו' :יפקוד ה' על צבא מרום במרום' ,ולפיכך ,אפילו
נאפד נקמה אם המלך מחל על כבודו ,אין כבודו מחול.
נמצא לפי זה ,אם כל השנה אנו עוברים בעבירות בין אדם למ־
נאפד נקמה סתרו יושר עצתו אמונה פעולתו אמת' .נאפד
קום ,ואנו עוברים על כבוד מלך עליון ,אין אנו מבקשים אותו
נקמה' ,אם כי נראה לעינים שהוא 'נקמה' ח"ו ,שהשי"ת מייסרו
'סלח לנו'' ,מחל לנו' ,הלא מלך שמחל על כבודו הדין מפורש
ביסורים ,אבל 'סתרו יושר' ,פנימית הדבר הוא אשר 'טוביה גניז
שאין כבודו מחול .לכן אנו אומרים 'לדוד מזמור' תיכף בליל ראש
בגויה'' ,עצתו אמונה' ה'עצה' לזה 'אמונה' ,להאמין אשר הכל חסד
השנה ,להראות לו שהוא יכול למחול על כבודו ,כי שליט על
והוא מקור הטוב ,וכאשר נאמין באמיתיות שחפץ חסד הוא ,אזי
כבודו והכל ,ואנו צועקים לפניו במזמור זה 'מי זה מלך הכבוד',
יבין גם הוא ש'פעולתו אמת' וצדק וישר] .אמ"ה :עי' גם באוהל
כלומר מי השליט על הכבוד ויכול למחול על כבודו' ,ה' צבאות
תורה שפי' כן[.
)אור ישרים( הוא מלך הכבוד סלה'.
והיה מסיים הרה"ג מבריסק הנ"ל' :ראויין הדברים למי שאומרם,
זה היה יכול להגיד רק הבעש"ט ז"ל'.
עשה למענך אם לא למעננו ,עשה למענך והושי־ ואם כי יש עוד טעמים אחרים על זה ,כמו בספר 'ליקוטי צבי'
ענו ועוד ספרים נאמר כי מזמור זה סגולה לפרנסה ,ויש להקשות
סיפר לי איש אחד מתושבי עירנו ,ששמע מידידו שגר בצרפת, למה אין אנו אומרים פסוקים אחרים בתהלים שגם הם מסוגלים
ולפני תקופה נכנס לאחד מגדולי הדור וסיפר לו מעשה שאירע לפרנסה ,כמו 'מזמור לדוד ה' רעי לא אחסר' ,וכן למה אנו אומ־
לפני כמה זמן ,ובסיפור זה ביאר את נוסח תפילתנו בכל עת רים רק בלילות של ימים נוראים ,וכן למה פסוק בפסוק ,ובנוסח
'עשה למענך אם לא למעננו ,עשה למענך והושיענו' ,שמבקשים מיוחד ,אלא לפי הטעם הנכון של אא"ז הבעש"ט זיע"א הכל ניחא.
להשי"ת שיעשה רק למענו ,וכך סיפר: ]אמ"ה :עי' גם מהרש"א בקידושין )לב ,:ד"ה א"ל ר' צדוק([.
הוא גר בצרפת ,ויש לו ידיד שגר בשכינותו ,ובבנין מגוריו ישנם )שרשרת זהב(
עוד כמה נכרים ,ואחד הנכרים שדירתו סמוך אליו הוא איש מבו־
גר ומלומד ,ומשוחחים הרבה ביניהם ,והנכרי מתעניין תמיד על
עניני היהדות ועם הנבחר.
ענין הסימנים בר"ה
פעם כשוחח האברך ההוא עם אחד ,ושאלו הלה על מקום מגו־ לכאורה יש להקשות במה שכתב רוביא ירבו זכויותינו ,אמת
ריו ,אמר לו שגר במקום פלוני ,וסיפר לו על הנכרי שמדבר עמו, כי לשון רוביא מורה על ירבו ,אבל איך נרמז שם זכויותינו ירבו,
אמר לו האיש' :תדע שנכרי ההוא הוא חמיו של מלך מדינת מרו־ דלמא זכיות דעלמא .וכן בכרתי יכרתו שונאינו ,איך נרמז שם
קו' .אבל האברך לא האמין למשמע אזניו ,כי אף פעם לא אמר לו שונאינו ,דלמא חלילה וחס להיפך.
שכנו שום דבר בענין זה ,והחליט לברר הדבר. אלא הענין הוא ,שאין שום רמז באכילת הפרי ,רק הפרי הוא
בפעם הבא כשנעמד לשוחח עם שכנו הנכרי שאלו על כך ,והוא סימן שיזכור האדם ויתעורר בתשובה ויתפלל על הדבר הזה.
אכן אישר לו הדבר ,וכששאלו למה לא אמר לו אף פעם ,השיבו רצוני לומר שכשמשים רוביא על שלחנו ואכלו ,אז הוא לו למ־
השכן שלא ידע שזה יעניין אותו .ע"ז אמר לו האברם שבוודאי זכיר שיתפלל על שירבו זכויותינו ,וכשרואה כרתי אז הוא הוא
ברצונו לדעת ,כי מסתמא הוא מגיע לעיתים תכופות לבקרו ,ולנו למזכיר ורמז שיתפלל על הכרתת שונאינו.
38
להם ,היות שהם מתלמידי ה'חפץ חיים' ,לכן אי אפשר להם לי־ יש ברכה מיוחדת שמברכים בעת שרואים מלך ,לכן מבקש ממנו
פטר בלא כלום ,וביקשו שיספרו איזה דבר מרבם הגדול מרן שבפעם הבא שהוא מגיע יודיע לו ,והסכים הנכרי.
ה'חפץ חיים' זצ"ל ששמו הלך לפניו בכל תפוצות ישראל. אחרי תקופה ,הודיע לו השכן שחתנו המלך מגיע ממרוקו,
וסיפרו דבר אחד :שבביהמ"ד בראדין היה נהוג כמו בכל המ־ ואכן השכן היהודי ההוא נפגש עם המלך ,ושכינו הציגו לפני
קומות לעשות הפסקה לפני תקיעת שופר בראש השנה .ודרכם חתנו המלך שזהו השכן שלו איש יהודי ,שמדבר עמו רבות על
של ישראל לנצל זמן נשגב זו כהכנה דרבה לקראת מצות תקיעת עניני יהדות ,ואמר להמלך שברצונו לברך הברכה המיוחדת בעת
שופר ,אבל בין הבחורים בישיבה היו כאלו שלא הבינו את ערך שרואים מלך ,ובירך את הברכה.
הזמן ,והחליטו לצאת לכל הבתי מדרש בעיר לעמוד על מספר אח"כ התעניין המלך על דרכי היהודים ועל חיובם בקיום המ־
המתפללים וכו' ,באיזה מקום יש ציבור גדול ,ובאיזה מקום נמ־ צוות ,ובין הדברים שאלו על זמן תחילת חיובם בכל המצוות,
צאים רק ציבור קטן. וענה האיש שמיום הגיעם לבן שלש עשרה למצוות חייבים הם
ובעת חזרו ,סיפר כל אחד מה שראה בביהמ"ד שהוא הגיע, בכלל המצוות ,ועד אז רק מחנכים אותם שידעו כשיגדלו.
ובתוך שיחתם נכנס ה'חפץ חיים' לביהמ"ד לתקיעת שופר עטור ושאל המלך ,איך זה שביום אחד נעשים מחוייבים .השיבו,
בטליתו ,ובדרך כניסתו קלט את דבריהם ,ועלה על הבימה לדבר שבעת נעשה הילד בן י"ג ,עורכים לכבודו סעודה גדולה ,ואז הוא
דברי כיבושים. מקבל עליו עול תורה ומצוות .והוסיף לו האברך שגם לו יש בן
ופתח ואמר :כתיב 'תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו', שממש לפני איזה זמן נכנס לעול המצוות ואכן ערך סעודה ,וכך
וביאר בדרך משל לאב שהיה לו בן יחיד ,ושלחו לישיבה ללמוד, נמשך השיחה.
ובימים ההם כמעט ולא היה קשר בין ההורים להבנים בישיבה, לפני שיצא האברך מלפני המלך ,קראו המלך ואמר ,היות
ולמד שם בישיבה משך כמה שנים ולא היה לו קשר להוריו. ששמע שעשה שמחה שהכניס בנו בעול מצוות ,ברצונו להעניק
לימים נחלה אמו ונפטרה ,והיות שהיה אחר תקופה ארוכה לו מתנה לכבוד השמחה ,ושאלו אם על פי דת יהודי מותר לקחת
בישיבה שלא ראה אותה ,חשב אביו איך להודיע לבנו בכדי שלא מתנה מגוי ,וכמובן נענה בחיוב .והוציא המלך את ה'טשעק ביכל'
יקבל הבשורה באופן קשה מדי ,ונפל לו ברעיונו עצה טובה ,שי־ וכתב שטר של ארבעים אלף יורו ,והגיש לו.
קנו לבנו מלבוש חדש ,ובתוך כיס הבגד יטמין פתק בו יכתוב האברך שלא ראה סכום כזה בחייו ,עמד משתומם בהתרגשות
שאמו נפטרה ,וכך בעת יקבל הבשורה המרה ,יתנחם לכל הפ־ גדולה ,ולא האמין למראה עיניו .המלך שהבחין בפליאתו ,אמר
חות במלבוש החדש שקיבל ,וכן עשה. לו שהוא מבין שלפי השגתו הוא מתנה גדולה מאוד ,אבל ליהוי
אחרי כמה זמן הגיע המלבוש החדש לבנו בישיבה ,ונתמלא ידוע לך ,שכל אחד הנותן מתנה ,נותן לפי מעמדו והשגתו ,כן
בשמחה על המתנה החשובה מאביו ,והראה אותו לכל חבריו, הדבר גם במלך ,שיש לו סכום ,שליתן פחות מזה אי אפשר לפי
אבל בעת לבש אותו הניח ידו אל תוך חיקו ,ואז הוציא משם מעמדו הרם ,ולכן ,אמר לו המלך ,פחות מסכום זה אי אפשר
הפתק ,ונהפכה לו שמחתו לתוגה ,שראה שאמו נפטרה ,עד כאן לי ליתן ,ונתתי לך הנתינה הכי קטנה שאפשר לי ליתן ,עד כאן
דברי המשל. המעשה.
והמשיך החפץ חיים :הנמשל הוא ,בעצם כל איש ואיש במשך ובעת סיפר הדבר לאותו גדול אמר לו ,שבמעשה פלא זה עלה
כל ימות השנה מתענג בתענוגים ,אבל לכל אחד יש 'בכסה' ,איזה ברעיונו לפרש מה שמבקשים תמיד מהשי"ת 'עשה למענך' ,כי
פתק טמון בבגדו ,והוא גזר דינו שנכתב עליו מן השמים ,ועל ידי השי"ת הוא מלך מלכי המלכים ,ואין סוף להשגתו וליכלתו ,וע"ז
'תקעו בחודש שופר' ,מצות תקיעת שופר שמתעוררים לתשובה, אומרים 'עשה למענך אם לא למעננו' ,היינו שיעשה לפי השגותיו
יוכל האדם להמתיק את ה'בכסה' ,הפתק שבסתר. ולא לפי השגתנו הדלה .ואמר אותו גדול שהוא פשט נכון.
והפטיר דבריו :ובעת כזאת ,איך אפשר לתלמידים שלנו ,לדבר והראה לי ת"ח אחד בספה"ק 'לב שמחה' )מאמרי פסח ,אמ־
דברים בטלים ,דברים של אין בהם ממש ,צריכים לגשת בהכנה רים בד"ה בתפלת טל( שמביא דומה לזה ,ואלו דבריו :בתפילת
נאותה לקראת מצוה רבה זו. שמנו' ,מובא בספר ישן ,שאלכ־ טל אומרים דוֹד כערכך העמד ֵ
)פנינים נחמדים( סנדר מוקדון כאשר בא לכבוש את ארץ ישראל ,קידם את פניו
יהודי אחד בברכה ,וביקש המלך ליתן לו מתנה ונתן לו עיר שלי־
בזכות לב נשבר ונדכה מה ,אמרו לו משרתיו הלא די לזה במתנה מועטת שיהיה בה כדי
לשמחו ,והשיב להם :כי המלך כאשר נותן צריך לתת כפי מה
אחד מתלמידיו הגדולים של הבעל שם טוב הקדוש נקרא ר'
שנקרא אצלו מתנה לפי השגתו ,ולא לפי השגת המקבל .אולי
דוד לייקעס ,שנה אחת אמר לו הבעל שם טוב בחודש אלול,
זה פירושו' :דוד כערכך וכו'' ,שמבקשים שכפי הערך שמעריך
'בשנה זו רוצה אני למנותך לבעל המקריא של התקיעות' ,והבעל
הקב"ה' ,העמד שמנו' ,עכ"ד.
שם טוב היה הבעל תוקע .הלך רבי דוד ,והחל לומד בכל ספרי
)פנינים נחמדים(
המקובלים בענין תקיעת שופר וכוונותיו ,והכין ר' דוד מחברות
שלימות כתובות עם הכוונות הצריכות בזמן תקיעת שופר.
כשהגיע יום ראש השנה לאחר קריאת התורה בהפסקה ,פנה ר' מצות תקיעת שופר – המתקת הדין "שבכסה"
דוד לביתו להביא את המחברות עם הכוונות ,חיפש וחיפש ,ולא סיפר הרה"ח ר' אברהם גוטליב ע"ה מפה בני ברק ,שבבחרותו
מצא בכל הבית .ר' דוד נשבר בקרבו ,הרי הוא צריך להקריא את למד בישיבתו של הגה"ק רבי מנחם מענדיל מווישאווא זי"ע,
סדר התקיעות אצל הבעל שם טוב ,והאיך יעשה זאת כשאין לו ופעם הגיעו לעיר ווישאווא שני תלמידים מישיבת ראדין שב־
את הכוונות ,רבי דוד לא ידע להשית עצות בנפשו ,והזמן חולף, ליטא לעסוק באיזה דבר מצוה ,ובעת פנו לנסוע מהעיר ,אמרו
39
שטיינמן זצ"ל היה אומר" :כדאי לכם לקבל ממנו ברכה בעולם עד שהגיע שליח מהבעל שם טוב ,וקרא לו ואמר לו' ,ר' דוד ,הרבי
הזה ,מפני ש בעולם הבא לא נוכל לראות אותו בכלל!" והקהל כבר ממתינים לכבודו בבית המדרש' .רבי דוד הלך לבית
פעם פגש בו אדם בשעת בין הערביים של ערב ראש השנה המדרש בראש מורכן ושברון לב ,שהרי הוא המקריא אצל הבעל
לפני תפלת מנחה ,ושאלו" :מה העצה שהרב יכול לתת לי לזכות שם טוב ותלמידיו הגדולים ,ואין בידו את הכוונות.
בדין ראש השנה?" כשנכנס לבית המדרש ,כבר אחזו באמירת 'למנצח' שקודם
רבי ועלועל השיב תשובה שתפסה אותי חזק" :הקשב היטב. התקיעות ,נחלי דמעות החלו לזלוג מעיניו ,והתחיל להקריא בפ־
בחודש אלול אנחנו בידידות עם הקב"ה ,כמו שנאמר )שיר השי־ שטות את הכתוב סדר התקיעות .לאחר תפילת מוסף ,פנה הבעל
רים ו ,ג( 'אני לדודי ודודי לי' ,ועם דודים אפשר לסגור דברים. שם טוב אל ר' דוד ואמר לו' ,דע לך ,סדר התקיעות שהקראת
לעומת זאת בראש השנה הקב"ה מתנהג בהנהגה של מלכות .עם היום ,זה ממש בקע רקיעים ,ופרץ מסכי ברזל' .פרץ ר' דוד בבכי,
מלך אי אפשר לפטפט ולדבר .בא תנצל את תפלת מנחה האח־ ושאל 'רבי היתכן ,הרי היום הקראתי זאת כיהודי פשוט ,ללא שום
רונה של השנה ,את הדקות האחרונות שבהן יש לך יחס של דוד כוונות ויחודים'.
עם הקב"ה ,ותסגור אתו דברים". ענהו הבעל שם טוב בהסבר נורא ,ואמר לו' :דע לך ,לכל מנעול
יש מפתח מיוחד ,ואין מפתח אחד פותח מנעול שאינו שייך לו,
לכל מנעול יש את המפתח המתאים ,אך הדבר היחיד שיכול לפ־
כל מזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה רוץ את כל המנעולים זהו גרזן ,שפורץ הכל'.
אמר לו הבעל שם טוב' ,כך גם הסדר בשמים ,לכל דבר יש שער
הנה בראש השנה הקב"ה ישוב ודן את כל יצורי עולמים ,וכמו
מיוחד ,יש שערי רחמים ,שערי תשובה ,שערי פרנסה ,שערי קדו־
שאומרים בארוכה בפיוט "ונתנה תוקף"" ,וכל באי עולם יעברון
שה ,וכו' וכו' .ולכל שער יש פתיחה מיוחדת ,יש שער הנפתח על
לפניך כבני מרון" ,וכל הענינים שיתרחשו במשך כל השנה כולה
ידי תורה ,יש שער הנפתח על ידי תשובה ,ויש על ידי צדקה וכו',
הקב"ה גוזר את גזר דינם ביום הדין בראש השנה .וכמו שאומרים
אך ישנו דבר אחד הפותח את כל השערים ,וזהו אם יש לאדם 'לב
בהמשך הפיוט" ,מי יחיה ומי ימות ,מי יעני ומי יעשיר ,מי ישפל
נשבר' ,אדם מסתובב עם הרגשת שברון לב ,מי אני ,ומה אני ,אדם
ומי ירום".
ניגש להתפלל ומתבונן בדברי חז"ל הקדושים 'דע לפני מי אתה
ובגמרא בביצה )דף ט"ז א'( איתא" ,תני רב תחליפא אחוה
עומד ,לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא' ,אדם שיש לו
דרבנאי חוזאה ,כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה
'לב נשבר ונדכה' אזי 'אלהים לא תבזה' ,ופורץ את כל השערים'.
ועד יום הכפורים" ,שהקב"ה קוצב לאדם את כל מזונותיו של
ואמר לו הבעל שם טוב' ,ר' דוד ,מן השמים אבדת את מחברת
כל השנה כולה בראש השנה ,וכפי מה שנפסק לו בדינו כך הוא
הכוונות ,ועל ידי זה הגעת לשברון לב ,כחרס הנשבר ,ועם לב
מקבל במשך השנה.
נשבר הגעת להקראת התקיעות ,לב נשבר זה בקע את כל הרקי־
ולא רק המזונות נקצבים בראש השנה ,אלא גם החסרונות
עים ,והביא השפעה גדולה לכל השנה'.
וההפסדים שיהיו במשך השנה גם כן נקבעים בראש השנה ,כמו )הר' אהרון טויסיג שליט"א(
שמובא בגמרא בבבא בתרא )דף י' א'( "דרש רבי יהודה ברבי
שלום כשם שמזונותיו )שכר שיתפרנס ממנו ,רש"י( של אדם
קצובין לו מראש השנה ,כך חסרונותיו )הפסד שעתיד להפסיד,
ר"ה שחל להיות בשבת
רש"י( של אדם קצובין לו מראש השנה ,זכה הלא פרוס לרעב הנה תמיד כשחל ר"ה להיות בש"ק ,היה מרגלא בפי אותו צדיק
לחמך )זכה ,למזל טוב יתן אותו חסרון לעניים ,רש"י( ,לא זכה הרה"ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב זי"ע להמליץ בעד ישראל
ועניים מרודים תביא בית". ולומר:
מבואר שבראש השנה נגזר על האדם כמה הפסדים הוא צריך רבונו של עולם ,השתא צריך אתה לכתוב את כל ישראל לחיים,
להפסיד מממונו במשך השנה ,ומי שזוכה ונותן צדקה מממונו, כי אם לא כן ח"ו ,האיך אתה רשאי לכתוב בשבת הלא הוא חילול
מורידין לו את הכסף שנתן לצדקה מהגזירה של החסרונות שנ־ שבת ,אבל לחיים רשאי אתה לכתוב ,כי פיקוח נפש דוחה את
גזר עליו. השבת .וז"ש )ראש השנה פ"ד מ"א( "יום טוב" היינו זה היום הוא
אבל אם לא זכה ,ועניים מרודים תביא בית ,שבאה המלכות טוב למאוד ,ומפרש והולך איזה יום הוא טוב ,על זה אומר "של
ולוקחת לו את כספו -בא מס הכנסה ולוקח את כספו! ראש השנה" היינו היום של ר"ה אע"פ שהוא יומא דדינא אעפ"כ
מרן הגרי"י קנייבסקי זצ"ל מביא "בברכת פרץ" )פרשת מקץ( הוא טוב ,ומפרש והולך אימתי הוא טוב למאוד ,על זה אומר בזמן
את המדרש במקץ שכתב "אמר רבי אלכסנדרי אין לך אדם בלא "שחל להיות בשבת" ומטעם הנ"ל ,והבן.
יסורים ,אשריו לאדם שיסורים באים עליו מן התורה" .וביאר )תולדות קדושת לוי(
שהיסורים מוכרחים לאדם הן למען כפרת עוונותיו ,והן למען
השגת התורה והעולם הבא ,והקב"ה שולח אותם בדקדוק עצום
מאוד רק לפי המוכרח לו לפי מה שהוא בלא תוספת משהו. עם דוד אפשר לסגור דברים
ומעתה אומר המדרש שמי שיש לו יסורים מהתורה ,שמתאמץ רבי ועלועל אידלמן זצ"ל היה צדיק יסוד עולם שגר בבני ברק
ללמוד גם בזמנים קשים וגם כשאין כח ,הוא זוכה שהקב"ה לוקח בשכנות לרב פרדו זצ"ל ,ונפטר בלי ילדים ל"ע ,כל ברכה שהוציא
את היסורים הללו ומוריד אותם מהחשבון של היסורים שהיו מפיו ארכה חצי שעה .מחמת שהיה שומר את העינים הלך תמיד
אמורים לבוא עליו. כשראשו כפוף ,עד שצוארו נטה מעצמו כלפי מטה ,מרן הגראי"ל
וכתב" ,נמצא דמחמת היסורים הבאים ע"י התורה והמצוות לא
40
יצור כי אתה יצרתו ,ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלוקי ישראל נוסף לו יסורים אפילו משהו ,כי תחת זה ינוכה לו ממנת היסורים
מלך ומלכותו בכל משלה" ,וכן כיוצא בזה כמעט כל הבקשות הם הבאים עליו ,ועוד הם ריווח עצום ורב שאין לתאר ולהשיג כלל,
על כבוד שמים שיתגלה ויתעלה בעולם. וזהו שאמר אין לך אדם שאין לו יסורים אשרי מי שיסוריו מן
התורה" .ועיין בדבריו בהרחבה.
מרן החפץ חיים זצ"ל ,כאשר דיבר בימי אלול על תפילות בספר "בטוב ירושלים" ,להמגיד הירושלמי הגה"צ רבי בן ציון
הימים הנוראים ,היה מספר שבשנת תרע"ז הדיחו את המלך ידלר זצ"ל מספר שבשנות נעוריו הקב"ה זיכה אותו ברע וידיד
ניקולאי מכסא המלכות ,וכאשר שהה במעצר ביקש שיגדילו נפש ,הלא הוא הרה"צ רבי אברהם חנוך הופמן זצ"ל ,שלמד ממנו
לו את מנת האוכל ,ויתנו לו כמות יותר גדולה של לחם ותפוחי הבנה אמיתית בתורת המוסר .וכתב עליו" ,יודע אני בעצמי ,שה־
אדמה. מעט יראת שמים שיש לי ,קיבלתי ממנו".
כאשר הדבר התפרסם בעולם כולם צחקו עליו ,שבעת שישב ומספר שרבי אברהם חנוך הופמן היה גר בחוץ לארץ ,ובבחרותו
על כסא המלכות היה ניקולאי מלך אדיר ,שכל פקודה שלו היו עלה לארץ ,כי מרוב תשוקתו לעלות לארץ לא רצה לשאת אשה
חייבים לקים באש ובמים .ואילו עתה הוא שכח מכל הנהגת המ־ בחו"ל שמא היא לא תסכים לעלות לבסוף לבוא לארץ.
לכות ,ונכנס לכזו שפלות שכל מה שיש לו לבקש זה רק לחם וכתב" ,בהיותו עני מדוכא ,ואין בידו הסכום הנדרש להוצאות
ותפוחי אדמה. הדרך ,וגם תעודת הפספורט לא היתה לו ,החליט לעשות הדרך
אמר החפץ חיים אותו הדבר יש לומר גם כלפינו ,עם ישראל רגלי ,וכן עשה .כיתת את רגליו מעיר לעיר וכמפר לכפר ,מווילנא
שהם בני מלכים גלו מעל שולחן אביהם ,ועתה כאשר אנו באים עד אודיסא וכו' ,וכאשר שאלוהו כיצד אינו מפחד לעבור את
בימי הדין לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה ,צריכים שלא להיות הדרכם האלה ללא פספורט ,היה פתח את הסידור ומראה על
טפשים כניקולאי ולבקש רק "לחם ותפוח אדמה" ,אלא עיקר "תפילת הדרך" ,ואומר "הנה ,זהו הפספורט שלי".
הבקשות צריך להיות על המלך שיחזור לכסא מלכותו "הופע כיון שהגיע לעיר הנמל אוידסא ,עלה מיד על אוניה נכרית
בהדר גאון עוזך על כל יושבי תבל ארצך" ,שכאשר המלך ישוב המהלך לארץ ישראל וחבילתו בידו ,עד שהגיע בודק התעודות
בוודאי שלא יתן לבניו בני המלכות שירעבו .ולכן בכל התפילות והאישורים על תשלום דמי הנסיעה .הלה ביקש ממנו את תעו־
מבקשים בעיקר על כבוד שמים ,שהיא בקשה שכוללת את הכל. דותיו ,וכיון שלא היו בידו גרשו בחזרה אל החוף ,ואך חבילתו
נשארה בספינה.
פנה לתלאות ולא לחטאות למזלו -כותב רב"צ ידלר -נעצרה האוניה בשעה שעמדה
לצאת לדרכה ,ואחד הנוסעים הביא עימו עדר גדול של כבשים
בסוף שנת תקס"ט יצאו ממדינת ליטא החבורה השלישית של
ועיזים להטעין אותם על האוניה .נדחק ר' אברהם חנון בין הצאן,
תלמידי הגר"א כדי לעלות לארץ ישראל ,בראש החבורה עמד
ועלה אתם על האוניה מבלי שירגישו בו כלל ,ורק כשזזה הספי־
הגאון הצדיק רבי ישראל משקלאוו )בעל "תקלין חדתי"( .היו
נה ממקומה ,חזר אל חבילתו .וכך יצא בדרכו אל הארץ הקדושה.
שם 40משפחות 150 ,נפש.
כשעברו כמה ימים ,והנוסעים התחילו להכיר אחד את חברו,
ויהי בהיותם בלב ים בדרכו לארץ ישראל ,וסערה גדולה הת־
שאלוהו אם יש לו בארץ איזה קרוב משפחה או ידיד? וכשע־
חוללה בים ,נחשולים עזים איימו להטביע את הספינה ,המלחים
נה בשלילה התחילו להציק לו בשאלות ,כיצד אתה נוסע לארץ
נראו מודאגים מאוד ,הנשים הצדקניות פרצו בזעקות ובבכיות,
שאינך מכירה ללא פרוטה בכיסך?
והאנשים קראו בקול תהילים ,ויהי המקום לחרדת אלוקים!
אמר לה" ,יש לי צ'ק בנקאי על סכום ענק ,שרשום על הבנק
עמד רבי ישראל משקלאוו על רגליו ,והכריז שכל האנשים
הכי גדול בעולם שמכבדים אותם מכל מקום בעולם".
הגדולים והקטנים ,חייבים כולם להתאסף לחדר אחד ,וחובה על
הנוסעים שמעו כך ,התחילו לכבדו וביקשו מפעם לפעם שי־
כל אחד להתוודות על כל חטאיו שעשה בחייו ,ויהיה ווידוי זה
ראה להם את הצ'ק ,בסוף ר' אברהם חנוך הראה את הצ'ק ,הוציא
כפרה ,ותקובל תשובתנו ,והים ינוח מזעפו .מיד נתאספו כולם
נייר מכיסו שהיה כתוב עליו "תני רב חליפתא אחוה דרבנאי חו־
לחדר אחד ,והסכימו כולם להתוודות איש איש על חטאיו.
זאה ,כל מזונותי ושל אדם קצובים לו מראש השנה ועד יום הכ־
ציווה ריב ישראל משקלאוו על הקטן שבחבורה שיתוודה
פורים" ,והוסיף ואמר "נאמן עלי בעל ההבטחה שיקיים דבריו!".
תחילה ,ואחר כך לגדול ולזקן שבחבורה .קם הצעיר שבחבורה
וכותב רב"צ ידלר ,וזכורני שנייר זה היה מונח בכיסו כל ימי
ואמר" ,פששפתי ומצאתי חטא גדול שחטאתי אני בנערותי ,אני
חייו".
רוצה להתווודת ולשוב בתשובה".
וממשיך לתאר את הסייעתא דשמיא שהיתה לו כשהגיע
וכך היה המעשה -פתח הצעיר ומספר " -אבי זצ"ל היה ביתו
לארץ ,ואת הנהגותיו הנפלאות שנהג בהם וקידש שם שמים בכל
ליד בית מרן הגר"א בווילנא ,קיר קרשים הפריד בין בית אבא
מעשיו ודרכיו .והגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל היה אומר
לבין דירת הגר"א .וחשקה נפשו של אבא להאזין לקול תורתו של
עליו "טוב יצר בוד לשמו" בגימטריא "רבי אברהם חנוך הופמן".
הגר"א ,אשר נשמע היטב דרך קיר המבדיל ביום ובלילה .ואשר )שלמים מציון(
בגלל זה לא רצה אבא לעזוב את דירתו ולצאת לשוק לחפש
פרנסה ,כי נכסף מאוד לקלוט את קול צלילי הגר"א .ובכן ישב כל
היום והלילה בבית ,והרווה את צמאונו בקול תורתו של הגר"א. שוועתנו תאזין בעמדנו לפניך בתפילה
ובבית שלנו אין לחם ואין שמלה ,היינו 12ילדים מבקשים טרף
עיקר התפילות בימים הנוראים הם על כבוד שמים "מלוך על
לפיהם .לאמא שלנו היתה חנות מכולת קטנה ,ומפרנסת בצמ־
כל העולם כולו בכבודך"" ,וידע כל פעול כי אתה פעלתו ,ויבין כל
צום את אבא והילדים .הדוחק בבית היה נורא .נכמרו רחמי על
41
עולם במלכות ש-ד-י וידעו כל יושבי תבל וגו' והרי אנו מוס־ אבא ואמא ועל אחד עשר אחי אשר בבית.
רים חיינו להצליח בעבודת ד' ,וממילא נוכל לבקש על זה בקשה רחש לבי דבר טוב ,הייתי אז ילד בן ,9אמרתי אל לבי אני
שלימה ולכוף פינו לבקש באמת מה שידענו בעומק לבבינו שזהו אביא בשורה לאבא ,שהחל ממחר יונהג בחיידר לתת ארוחת צה־
האמת הנרצה והטוב האמיתי. רים בחינם לכל הילדים שבחיידר .האמנתי שעל ידי זה שאני לא
)המלקט( אבוא לאכול בצהרים ,אני אקל מאבא את עול הפרנסה ,שיחסוך
יום יום מזון ארוחת צהרים .וכך עשיתי ,באתי מהחיידר ואמרתי
שופט שהוא גם עורך דין לאבא על הנוהג החדש ,כי החל ממחר לא אבוא בצהרים הביתה,
כי יותן לנו ארוחת חינם בחיידר.
ביום הדין יושב הקדוש ברוך הוא על כסא המשפט ,אך בד בבד
אבל האמת לא היה כך ,כי למעשה לא נתנו לנו ארוחה .רעבתי
הוא גם 'עורך הדין' שלנו ,וסולל לנו את הדרך שבעזרתה נהפך
ולא אכלתי ,ההורים בתומם חשבו כי אני אוכל בחיידר .דבר הזה
את מדת הדין למדת רחמים.
נמשך שנתיים רצופות ,ארוחת צהרים לא אכלתי ,והעלמתי את
בכל ימות השנה אין אנו זוכים לראות עין בעין את הנהגת ה',
האמת מהורי...
אלא נראה שעולם כמנהגו נוהג .אמנם באמת הקדוש ברוך הוא
הרי מתוודה עתה על חטאת נעורים זו ,וה' יסלח לי .זהו החטא
מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית .אין שבריר שניה
היחידי שאני זוכר להתוודות עליו" .דמעות זלגו מעיני כל השומ־
ואין רגע בלי השגחה פרטית .וראיה לדבר מברכות השחר :ברכה
עים לשמוע ווידוי כזה...
מברכים כאשר מקבלים משהו ,לדוגמא :לא מברכים היום על
ככלותו להתוודות לעיני כל ,קם רבי ישראל על רגליו נשא עינו
תפוח עץ שקבלנו לפני כמה חדשים .מכאן ,שאם מברכים בכל
למרום ואמר" ,רבונו של עולם ,בסליחות אנו מבקשים ממך פנה
יום 'פוקח עורים' או 'זוקף כפופים' זאת אומרת שכל יום קבלנו
לתלאות ואל לחטאות ,עכשיו אני אומר להפך פנה נא לחטאות
את המתנה הזו .כל יום קבלנו מחדש את כח הראיה ואת היכלת
-הביטה וראה מהם החטאים והפשעים של הקטן שבתוכנו,
לזוז ,ובכל יום רוקע ה' את הארץ על המים ,משום שהוא מחדש
שלא מצא שום חטא לתלות את העונשים של זעף הים ,אלא בזה
בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית.
שבהיותו ילד הוליך שולל את הוריו ,והעדיף ללמוד תורה מתוך
אם ,חלילה ,קורה לאדם פתאום שהוא מאבד את יכולת הראיה
הדחק ולהקל על צער אביו ואמו .כן אבינו שבשמים פה לחטאות
או התנועה ,זה איתות רציני בשבילו ,המשכנע אותו לשפר את
האלה ,וצווה לשר של ים להשקיט את גליו".
מעשיו .אבל הקב"ה מנהיג את העולם באופן כזה שלא נראה את
הדברים יצאו מפיו רבי ישראל והסערה קמה לדממה ותנח
מלכותו בצורה מוחשית כל יום ,ונחשוב שהעולם כמנהגו נוהג.
הספינה .אחרי גמר הווידוי עמדו כולם ואמרו בהתלהבות "מז־
בכל זאת יש יום אחד שבו אומר לנו המלך :שמעו ,היום אני
מור לתודה" ,ושם שמים התגדל והתקדש לעיני רב החובל ומלחי
מראה את מלכותי בעולם! היום שולטת מדת מלכות!
האוניה) .עיקרו של הסיפור נדפס בספר "עולמות שחרבו" עמוד
מהי מדת מלכות?
קי"ח ,בשם הגה"צ רבי שמואל שניקר זצ"ל(.
"מלך במשפט יעמיד ארץ" .היום יש משפט לכל באי עולם,
ויש להוסיף בזה שמרן הגרי"ז זצ"ל סיפר למרן הגרא"ז מלצר
וכל באי עולם יעברון לפניו כבני מרון ,כמו כבשים ,אחד אחד .כל
זצ"ל ,שפעם אחת רבי חיים מוואלאז'ין נכנס לישיבה בוולאוזין
השנה רואה הקדוש ברוך הוא את כל הלבבות ואת כל המעשים,
כאשר דמעות זלגו מעיניו ,וביקש מהבחורים בישיבה לומר
אבל רק יום אחד בשנה הוא יום דין ,שבו אנו עוברים מעין מבחן,
תהילים .נעמדו הבחורים יחד עם הגר"ח ואמרו זמן רב תהילים,
כל אחד על כל פסיק ופסיק ממה שעשה במשך כל השנה.
כאשר אף אחד אינו יודע את הסיבה לאמירת התהילים.
"מלכותא דרקיעא כעין מלכותא דארעא" )ברוכת נח ע"א( -
לאחר זמן התברר שבאותה העת היתה הספינה מטטלת בסע־
מלכות שמים היא כמו מלכות העולם .כפי שכאן יש בתי משפט,
רה בים ,כאשר כל יושביה עומדים בסכנת נפשות.
קטגורים וסנגורים ,כך בשמים .הקטגורים מכינים גליונות אשום
יש להדגיש בזה שברור הוא שהמרחק מוואלאז'ין עד האניה,
עם המוני סעיפים מחמר רב שנאסף במשך כל השנה ,והם יוש־
היה כרחוק מזרח ממערב ,ובכל זאת עמד רבי חיים בעת ההיא
בים ומחכים ליום שבו ירשו להם לבוא לבית המשפט.
בישיבה ואמר תהילים להצלת תלמידי הגר"א ,נוסעי הספינה.
הנס שלנו הוא שהשופט הוא בורא העולם.
)שלמים מציון(
הרמח"ל כותב ,שכאשר מגיע יום הדין וכולם מתכוננים -קט־
גורים וסנגורים עם קלסרים מלאים בגליונות אשום ובטעונים
כנגד -מחכים כולם באולם המשפט שמלך המשפט יכנס לאולם. להתפלל על הגאולה בימים נוראים
באותה שעה המלאכים רצים לפה ולשם ,גם עליהם יש משפט. כתב הגר"ח ז"ל מולאז'ין בדרשתו לראש השנה שאם היינו
בעולם יש פחד נורא ואיום" .ומלאכים יחפזון וחיל ורעדה יאחזון מכוונים בכל התפילות והבקשות של הימים הללו רק על צער
ויאמרו הנה יום הדין לפקד על צבא מרום בדין .כי לא יזכו בעיניך השכינה כביכול ,בודאי היינו זוכים להיות נענים על ענין בקש־
בדין". תינו ,ולהגאל גאולה שלימה ,אך אין אנו משימים זאת על לבנו
כשהשופט נכנס ומתישב על כסא המשפט ,יש שקט מוחלט. כלל ,וכל מגמתינו בתפלת הימים הנוראים רק על דאגת הפרנסה
שקט שאפשר לחתוך בסכין. ושארי צרות הדחופות עלינו בכל יום ,לכן אין אנו נושעים רק
ואז ,כשכולם ממתינים למוצא פי המלך המשפט ,קורה משהו מעט הנוגע לפרנסתינו להחיות את גויתינו ,עיין שם ,והנה גם אם
נורא -פתאום בתוך אותו שקט שומעים :טוווו ,טואו טואו ,טוטו־ נתפלל על מלכות שמים שלא לשמה רק לטובתינו הרי קיימנו
טוטוטוטו ,טוווווווו. המצוה שלא לשמה ,וכ"ש שאם מאמינים שהטוב האמיתי והתכ־
באותה שעה המלך מתרומם מכסאו אומר" :מצטער יש לי עכ־ לית המתבקש מעמנו הוא להחזיר מלכות שמים למקומה לתקן
42
הטובים. שיו ענין אחר" ,ומשאיר את כולם עם הלשון בחוץ...
אנו מביאים לפני ה' את כל מסירות הנפש מעקדת יצחק ועד האולם נשאר כך ,והמלך כבר עובר לאולם אחר ,כמו שנאמר
היום ,כל המיליונים שנהרגו ונשחטו על קדוש ה' ,כל הקהילות "עלה אלקים בתרועה ה' בקול שופר" -אלקים זו מדת הדין,
שהיו מוכנות למות ולא להתנצח ,על אף שהבטיחו להן מה שה־ והיא עלתה עם התרועה של עם ישראל .ונהיה "ה'" ,שזו מדת
בטיחו .כל אלו עולים על השלחן בראש השנה ,כולם נערמים רחמים "בקול שופר" .הקדוש ברוך הוא עולה לאולם משפט
לגובה. אחר ,ושמאיר את כל המקטרגים לבד.
אמרו לפני זכרונות כדי שיעלה זכרונכם לפני לטובה. איך קורה דבר כזה? מה מונח בזה?
כך פועלים הפסוקים של הזכרונות. אנו אומרים" :לקל עורך דין ,לבוחן לבבות ביום דין ,לגולה
אחר כך אומר לנו בורא עולם ,העורך דין שלנו -אמרו לפני עמוקות בדין ,למוחל עוונות ביום דין ,לסולח לעמוסיו בדין,
שופרות .אמרו עשרה פסוקים של שופרות ,השופר שהיה במתן לפועל רחמיו בדין" .הקדוש ברוך הוא הוא העורך דין הגדול
תורה והשופר לעתיד לבוא. ביותר בעולם .הוא לימד אותנו מה לטעון ,איך לטעון ,נתן לנו
בשעת התקיעות -הכונה העקרית שצריכה להיות היא ,לצאת את הכיוון ,וגם גילה לנו איך נוכל לפעול.
ידי חובת התקיעות ,אבל מעבר לזה צריך לחזור בתשובה ולתקן עורך הדין שלנו מגלה לנו -שימו את הדברים על השלחן .דעו
את מעשינו .שופר -מלשון שפרו ,צריך לעשות שפור במעשים. לכם ,שאם יבואו אלי עם כל מיני עברות שעברתם ,לא אוכל
סגולת תקיעת שופר להעביר את הקדוש ברוך הוא מכסא דין לתת לכם חיים! אבל אתם תשימו את האמת על השלחן! אמרו
לכסא רחמים היא לומר :רבונו של עולם ,אני עוזב הכל. לפני מלכויות כדי שתמליכוני עליכם .תגידו לי :קשה לנו לחיות
השופר מגיע אחרי מלכויות ,שבהם קיבלנו עלינו עול מלכות על קדוש ה' ,משום שזה נסיון ,אבל כולנו מוכנים למות בשבילך!
שמים ,ואחרי תזכורת כל הזכרונות הטובים ,ואז אנו מגיעים לכך זו האמת של עם ישראל.
שאנחנו רוצים לשפר. האדמו"ר בעל ה"אמרי חיים" זצ"ל נהג לספר מעשה שהיה עם
יש לנו אבא רחום וחנון ,שלמד אותנו פטנט מופלא ,איך הוא רבי לוי יצחק מברדיטשוב זצ"ל:
פועל רחמיו בדין ,איך הוא סולח לעמוסיו בדין ,ואיך הוא עונה למחרת יום הכפורים הוא קרא לעגלון המגושם והפשוט
לקוראיו בדין. ביותר שהיה בברדיטשוב ,ואמר לו" :יענק'ל ,בוא לגור אצלי .אתן
יש לנו אבא מופלא ,שנותן לנו את הדרך לפניו אליו! לך אכילה ,שתיה ולינה על חשבוני".
)אריה שאג( במשך כל השנה כולה הוא פינק אותו ,עד שהעגלון חש כלפיו
הכרת הטוב עצומה ,והיה מכון לעשות עבורו כל דבר בעולם,
ללכת בשבילו באש ובמים.
קריאת 'המלך' מבריחה את המקטרגים חלפה שנה ,ובערב יום כפור קורא רבי לוי יצחק לעגלון ואומר
בראש השנה אנו מכתירים את מלכו של עולם " -אמרו לפני לו" :יענק'ל ,לך לכומר ותתנצר!"
מלכויות די שתמליכוני עליכם" )ראש השנה יז ע"א( .אנו מתפ־ "מה?" נדהם העגלון.
ללים "מלוך על כל העולם כולו בכבודך ...ויאמר כל אשר נשמה רבי לוי יצחק חזר על דבריו בהדגשה" :כן ,מה ששמעת .לך
באפו ה' אלקי ישראל מלך ,ומלכותו בכל משלה" .בברכת "אתה לכומר ותתנצר!".
קדוש" אנו חותמים "המלך הקדוש" .ובתפלת המוסף אנו מי־ "שאני אתנצר?!" -שואל יענק'ל בקל מבועת.
חדים חלק נכבד מהתפלה לפסוקי המלכויות ,וחותמים" :ברוך "כן ,זה בדיוק מה שאמרתי לך .לך תתנצר" -חוזר הרבי.
אתה ה' מלך על כל הארץ מקדש ישראל ויום הזכרון". "רבי ,לא בא בחשבון!" -פוסק יענקל.
כבר בתפלת שחרית ,מיד לאחר פסוקי דזמרה ,המלה הרא־ אומר לו הרבי" :יענקל ,תמהני עליך! איך זה שאתה לא שומע
שונה של שליח הצבור היא " -המלך" .עוד בהיותו במקומו ,לפני בקולי? האם כבר שכחתי את כל מה שעשיתי בשבילך עד היום,
שהוא מתחיל לפסוע אל עמוד התפילה ,הוא מתנגן וקורא בקול אני מצוה לך ללכת להתנצר!"
גדול "המלך" .לאחר ההכרזה הזאת הוא פוסע אל התיבה ,ורק הפעם רוגז יענקל באמת .הוא תופס את הרבי בזקנו ,וצועק:
לאחר מכן הוא מתמקם שם ,הוא ממשיך להתנגן ומשלים את "רבי ,שאתה תגיד לי להתנצר? זה לא בא בחשבון!".
המשפט..." :יושב על כסא רם ונשא". מעצמת ידיו של יענק'ל נמרטו כמה שערות מזקנו של רבי לוי
מדוע נעשית הכרזת "המלך" ממקומו הפרטי של שליח הצ־ יצחק .אסף סנגורן של ישראל את השערות הללו .הלך איתן לא־
בור? מדוע שלא יתחיל להתנגן רק לאחר שנעמד ליד התבה? רון הקודש ,פתח אותו ואמר" :רבונו של עולם ,ראה נא את עמך
הרי לא מצאנו כדבר הזה בשאר ימות השנה .ומה יום מיומיים? ישראל! האדם המגושם ביותר שיש בברדיטשוב ,שהיה מוכן
אומר ה"מטה לוי" :משל לקבוצת לסטים שנכנסו לאחד הכפ־ ללכת בשבילי באש ובמים על כל מה שעשיתי לו ,תראה מה
רים ולכדו יהודי .הם חמסו ובזזו אותו ,ולאחר מכן אסרוהו בא־ עשה לי כשאמרתי לו להתנצר ...היתכן שעוד תהיינה לך טענות
זקים וגררו אותו אל מאורתם .בעודם צעדים ברחובה של עיר על העם שלך?!"...
עבר שם המלך במרכבתו ההדורה .כשראה היהודי את מרכבת וברגע שתמליכו אותי עליכם -אומר לנו הקדוש ברוך הוא
המלך ,תכף ומיד צעק בקול גדול "המלך!" .המלך עצר את מר־ -איעץ לכם עוד משהו :אמרו לפני עוד עשרה פסוקים של זכרו־
כבתו ,וכל הליסטים נמלטו על נפשם ...צוה המלך לשחרר את נות ,ורק את הזכרונות הטובים.
היהודי מן האזיקים ושלחו לחפשי. רבי סנדר ארלנגר שליט"א פרש מה שאומרים ב'יעלה ויבוא'
מכל השנה אנו אסורים וכבולים בכבלי היצר הרע ,נתונים "זכרנו ה' אלקינו בו לטובה" כלומר ,זכור לנו רק את הדברים
43
לכן ,במקום לבכות על עצמכם ,בכו עלי! בכו על כבוד מלכות לשליטתו .אנחנו משתוקקים להשתחרר מכבליו ,אבל הוא חזק
שמים שיתגלה בעולם! בקשו שלי יהיה טוב בעולם! ש"וידע כל מאתנו .מגיע ראש השנה ,אנחנו מרימים קול צעקה "המלך" ,ומן
פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו"! שיאמר כלא־ הצעקה הזו בורחים כל המשטינים והמקטרגים.
שר נשמה באפו" :ה' אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה". כל השנה האדם מתרגל לחיות תחת שליטת היצר .הוא כבר
אם תכאבו את הכאב שלי -אהיה "מחויב" ,מדה כנגד מדה, רגיל לכך שידיו כבולות ,ובקלות הוא נכנע ליצר הרע .הוא אינו
לדאוג לכאב שלכם .אם השמחה שלי היא זו שתענין אתכם -או נזהר לשמר על טהרת לבו ומחשבתו ,אינו שומר על עיניו ,על
אז" :אני לדודי ודודי לי" ,ואהיה "מחויב" גם אני לשמח אתכם אזניו ,על פיו .הוא אומר לעצמו' :אני לא אשם ,זה לא אני ,זה היצר
בחזרה. הרע .היצר שם עלי אזיקים ושולט בי ללא מצרים'.
זהו ה"פטנט" :אני לדודי -ודודי לי .והפטנט הזה "עובד" בכל על כך משיבים לו :תצעק בקול גדול" :המלך"!! "אבאל'ה ,תע־
שטחי החיים :אני לאשתי ואשתי לי ...אני לחברתי וחברי לי... זור!" .תצעק אליו מהלב .תמליך אותו עליך ,ותראה איך היצר
)אריה שאג( נמלט על נפשו.
דבר ראשון ,תחליט שהוא המלך ,הוא ה'בוס'! אם מישהו היה
"אריה שאג" -על מקרי השנה החולפת נותן לך חמשים אלף דולר ,הרי כל היום היה הראש שלך עסוק
במחשבות איך לרצות אותו ,מה לעשות כדי שהוא יווכח שאתה
אריה שאג מי לא יירא
נאמן לו .האם היית מעלה בדעתך לעשות מול עיניו איזה מעשה
"אריה שאג מי לא יירא" )עמוס ג ,ח( מובא בספרים' :אריה'-
שירגיז אותו?!
ראשי תיבות" אלול ,ראש השנה ,יום כיפור ,הושענא רבא.
הקדוש ברוך הוא ,מלך העולם ,לא נתן לך רק חמשים אלף
הימים האלה שואגים כאריה ,כשרואים מה מונח על כך המאז־
דולר ,הוא נתן לך את כל החיים שלך .הכל ממנו! הוא פותח לך
נים -הפחד נורא ,מי לא יירא מפני הימים הנוראים הללו.
את העינים בכל בוקר ,הוא נותן לך את היכולת ללכת ,לדבר ,לש־
שואל רבי חיים קניבסקי זצ"ל :למה נאמר "אריה שאג" בלשון
מעו ,הכל ממנו ,ובלעדיו אין לך כלום ,ואיך אינך מתביש לפעול
עבר ,היה לו לומר 'אריה שואג' -לשון הווה ,שהרי האריה שואג
בנגוד לרצונו"! איך אתה מעז למרוד בו ולהרגיז אותו?!
בימים אלו מאימת הדין.
אלא יש לומר ,כי ה"אריה שאג" על כל מה שהתרחש בשנה
שעברה .שאגת האריה היא על מה שעבר עלינו בשנה החולפת. ה'פטנט' כנגד טענת המקטרגים
כמה תהפוכות ,כמה גזרות ,כמה אסונות ,ה' ירחם ,וכשמביטים ביום ראש השנה ספרי חים וספרי מתים פתוחים לפני הקדוש
לאחור ורואים מה עבר עלינו בשנה האחרונה ,איך אפשר להשאר ברוך הוא ,ובו ביום יוצאת הגזרה ":מי יחיה ומי ימות ...מי ישפל
שוה נפש" -מי לא יירא"?! ומי ירום".
ההמבחן של ראש השנה הנוכחי שונה מכל השנים .מישהו בא היטיב רבי אמנון ממגנצא להעביר את התחושות המלוות את
לאחד ה'גדולים' ואמר" :התפללתי בראש השנה ולא התרגשתי". היום הזה ,בתפילת "ונתנה תוקף" שחבר:
אמר לו אותו 'גדול'" :מי אמר שאתה צריך להתרגש? הקב"ה מת־ "ומלכים יחפזון וחיל ורעדה יאחזון ויאמרו הנה יום הדין"...
רגש ,לא אתה". אך טבעי היה ,לו כל תפלותינו היו סובבות סביב בקשת חיים,
אדם סבור שהוא צריך להתרגש ,הוא מודד את מדת ההצלחה בריאות איתנה ,פרנסה טובה...
או אי -ההצלחה לפי מדת ההתרגשות שלו .אולם זה לא קנה והנה :כלום! וליתר דיוק :כמעט כלום.
המדה הנכון .המבחן האמיתי הוא ביכלתו של האדם לדבר עם חוץ מ"זכרנו לחיים" בתחילת התפילה ,ו"בספר חיים" בסוף
הקב"ה בהכנעה ובלב שבור ,מתוך חרטה עמוקה על המעשים התפילה -איננו מבקשים שום בקשות אישיות בכל התפלה.
הלא -רצויים שנעשו במהלך השנה .זה המבחן האמיתי ,ובזה נמ־ מיד לאחר שלוש הברכות הראשונות ,כשמתחילות הבקשות ,אנו
דדת הצלחה. מבקשים רק על כבוד שמים" :ובכן תן פחדך ה' אלקינו על כל
רבי יצק פנחס גולדווסר שליט"א אמר :תפלה אחת לא הת־ מעשיך ...וייראוך כל המעשים וישתחוו לפניך כל הברואים ,ויעשו
קבלה בשנה שעברה" :אבינו מלכנו מנע מגפה מנחלתך" .אבל כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם".
תפלה אחרת התקבלה בותר" :וידע כל פעול כי אתה פעלתו, הדבר טעון באור :מדוע איננו מתחננים על נפשו? הן גורלה של
ויבין כל יצור כי אתה יצרתו ,ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלו־ כל השנה הבאה מוטל על כף המאזנים -מדעו איננו מבקשים
קי ישראל מלך" .כל העולם ראה בחוש מיהו בעל הבירה ,כולם על כך כלום?
ראו שהקב"ה פועל ועושה את כל המעשים. הרמח"ל גילה לנו את הסוד :הקדוש ברוך הוא הוא 'עורך הדין'
כל החכמים בעיני עצמם מגששים כסומא בארובה ,אינם יוד־ הטוב ביותר בעולם " -לקל עורך דין" ,ועורך הדין הזה למד אותנו
עים מאומה" .להפנות אליך כל רשעי ארץ" ,אפילו הרשעים מכי־ את ה"פטנט" :אם רוצים אתם לצאת זכאים בדין ,אם חפצים אתם
רים בזה .וכל זה מכח התפלה שהתפללנו בשנה שעברה" :וידע בשנה טובה ומתוקה -תתפללו עלי ,ולא על עצמכם!
כל פעול כי אתה פעלתו". אם תתפללו עלי -יהיה לי מה להשיב כנד כל המקטרגים,
)הגר"פ גולדווסר שליט"א( הבאים לקטרג ביום הדין.
אם תתפללו על עצמכם ,ותבטיחו כל מיני הבטחות בתמורה
ראש השנה -מתנה לישראל -יכולים המקטרגים לומר' :גם לפני שנה הם הבטיחו ...גם לפני
בראש השנה כל אחד מתפלל מעמק לבו ,אבל צריכים לדעת שנתים ושלש ...אנחנו מכירם כבר את ההבטחות שלהם ועד כמה
הן באמת שוות'...
44
עמוד תשכ(. על מה להתפלל .עקר השאיפה הוא שנדע איך לחיות ,שיהיה לנו
כיוצא בזה הוא ב'מדרש פנחס' )שער ז' אות יח( בשם הרה"ק סיפוק ממה שאנו עושים ,שנהנה מהרוחניות ונשמח במצוות.
רבי פנחס מקאריץ זי"ע .וזל"ק "שוטים רעדין זיך איין ]מתפתים ראש השנה הוא כמו מעלית ,והקבלה היא לחיצה על הכפתור.
לחשוב[ צווחין ככלבים הב הב ,ואין מתפללים שבר"ה ויו"כ על באמצעות אותה לחיצה על כפתור נתן להגיע עד קומה מאה
פרנסה ,דאס האבין זיי ניט ,אום דאס בעטין זייא ניט" ]שאין להם ועשרים ,אבל צריכים ללחוץ על הכפתור .אם אדם יכנס למע־
מדרגה זו שלא לבקש על הפרנסה ,וכיון שאינם מבקשים אינם לית ולא ילחץ על הכפתור -יהיה חושך .המעלית תשאר תקועה
זוכים לפרנסה ,ונמצא קרח מכאן ומכאן[ .ואכן מקובל בשם אחד במקומה .והאדם יצעק מרב פחד .כל שעליו לעשות הוא ללחוץ
מאדמו"רי בית קארלין זי"ע ,הורה לומר פרשת המן בכל עשרת לחיצה קלה ,ואז יעלה במהירות שלא חלם עליה!
ימי תשובה. אומרת התורה )דברים כט ,ט(" :אתם נצבים היום כולכם לפני
מספרים שפעם באה קבוצת חסידים להסתופף בצל קדשו של ה' אלוקיכם" .ידועים דביר הזהר הקדוש )במדבר רלא ע"א( ,שכל
הרה"ק רבי אשר מסטולין זי"ע ,אך שהוא שם רק בשעת התפילה מקום שנאמר "היום" -זהו ראש השנה ,כמובא באיוב )א ,ו( "ויהי
ואילו את הסעודות אכלו במקום אחר .משהבחין בכך הרה"ק היופ ויבאו בני האלוהים להתיצב על ה'" ,ואומר רש"י" :אותו יום
מסטולין נענה ואמר בדרך צחות "חסידים אלו מתפללים כאן היה ראש השנה".
על הפרנסה -ואילו אכילתם במקום אחר הוא ."...עמד שם הח־ אומר מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל ,כי במלים אלו טמונה תוכחה
סיד רבי נתנאל רדזינר ז"ל ]זקינו של החסיד רבי נתנאל רדזינר גדולה לכלל ישראל" :אתם נצבים היום" -בראש השנה" -לפני
ז"ל מבני -ברק ,שהקים את בית המדרש לתורה ולחסידות "אש ה'" .למה אתם "נצבים היום" בואתו מקום ,למה נשארתם באותה
קודש" .וזכותו קיימת לעד[ והרהר לנפשו ,הלא איתא בזוה"ק מדרגה כבשנה שעברה? למה לא השתניתם ,למה לא השתפר־
שאין להתפלל על הפרנסה בראש השנה .ומאי א"כ קאמר להו תם?!
רבינו שהם מתפללים כאן על הפרנסה ,ויהי כאשר עבד החסיד בענינים חמריים וגשמיים האדם אינה נשאר על מקומו .תמיד
לפני הרה"ק מסטולין להתברך בברכת שנה טובה ,עצר אותו הוא ואף להתקדם ולהשתדרג .הוא קונה דירה יותר ,מחליף את
הרבי ואמר לו "מה שאסור להתפלל על הפרנסה היינו רק לאדם הרכב לחדיש יותר .ועל כך באה התוכחה לאדם :למה זה קים
שיש לו פרנסה ומבקש עוד ,אבל מי שאין לו פרנסה כלל מותר אצלך רק לגבי ענינים חומריים ,ולא בעולמך הרוחני? למה בע־
לו להתפלל על כך בראש השנה ,"...ותפס בזה את מחשבתו שה־ בודת ה' מספיק לך להשאר תקוע במצבך ,ואינך שואף ופועל
רהר עליו בעת מעשה ,והוסיף שבזה מדויק היטב לשון הזוה"ק להעפיל למדרגה גבוהה יותר?
"צווחין ככלבים הב הב" ולא אמר פעם אחת "הב" ,והיינו מפני בסדר הסמנים בראש השנה לוקחים ראש של כבש ,של בהמה
דקאי על אלו שיש להם ומבקשים להוסיף עוד על מה שכבר או של דג ,ואומרים" :שנהיה לראש ולא לזנב" .מה פשר הברכה
ניתן להם .אולם כל בר דעת המבין שבראש השנה אין לו כלום הזו? וכי משום שראש השנה היום ,לכן מבקשים להיות ל'ראש'
ממה שהיה לו בשנה שעברה ,הרי הוא כאותו איש שאין לו כלום, ולא ל'זנב'? וכיצד נראה מי שנהיה ל'זנב'?
ולו מותר לבקש "הב לן מזוני". אומר הרב אלישיב :יש אנשים שבאים לראש השנה ,כשהשנה
)באר החיים( האחרונה שלהם נראית כמו הזנב של קודמתה .לכן מבקשים:
"שנהיה לראש ולא לזנב" ,במקום להזדנב אחרי השנה הקודמת,
בראש השנה מותר לסמוך על הנס יהי רצון שנצליח להיות לראש ,להתחיל דרך חדשה ,שהשנה
הזאת תהיה התחלה חדשה ,שהשנה הזאת תהיה התחלה חדשה,
כתוב בטור )הלכות ראש השנה סימן תקפא( שנוהגים שמכ־
עם רוממות אחרת .שנה שהיא ראש לשנה הקודמת ולא זנב
בסי ומסתפרים בערב ראש השנה ,ולובשים בגדים לבנים ,וזאת
עלוב שלה.
כדי להראות שאנו בטוחים שהקב"ה יעשה לנו נס ,ונצא זכאים
)שש באמרתך(
בדין.
כתוב כאן שכדי לעבור את הדין בשלום -צריך נס!
אדם לא יכול לומר לעצמו :מה נס? למה נס? בסך הכל אני התפילה על הפרנסה בראש השנה
בסדר ..אני יהודי כשר ,שרב הזמן עושה מצוות ...הטור מלמדנו ויש שמפתה אותם היצר למנוע להתפלל באופן אחר ,שמזכיר
שצריך נס! להם את דברי הזוה"ק )תיקוני זוהר כב" (.צווחין ככלבין הב הב",
מעתה נשאלת השאלה :הרי כתבו ש"אין סומכים על הנס"? שהזוה"ק מגנה את אלו שמבקשים בימים נוראים עבור פרנס־
מה הפשט ,אפוא ,שאנו בטוחים שהקב"ה יעשה לנו נס? תם בלבד ,ואין הרוחניות נגד עיניהם כלל ,ואז מתעטף השטן זה
שמעתי תשובה בשם ר' גדליה איזמן זצ"ל ,שהתרגשתי ממנה היצה"ר באצטלא דרבנן ומכנעו שאף אסור לבקש על הגשמיות
מאוד :יום ראש השנה הוא יום של נסים! שרה -שלא היה בית בימים אלו .ואף טענה זו אין בה ממש ,וכי שהובא ב'בעל שם
ולד -אין לה שום אפשרות ללדת בדרך הטבע -נפקדה .גם רחל טוב' עה"ת )ליקוטים לר"ה ויו"כ אות כד( ששנה אחת אמר מרן
וחנה נפקדו בראש השנה ,יוסף -שעל פי דרך הטבע היה צריך הבעש"ט הק' זי"ע קודם התקיעות ,שדברי הזוה"ק לא נאמר על
להנמק בבית האסורים ,אף אחד לא זוכר אותו -השתחרר ממנו זמנינו שחוסר הפרנסה מפריע לאדם לעבוד את בוראו בישוב
ביום ראש השנה. הדעת ,וכיון שכן לית לן בה ואף חובה להתפלל על הפרנסה.
יום ראש השנה הוא ,אפוא ,יום שקורים בו נסים .ביום שכזה- ואדרבה הן הן עיקר התפילות ,וכפי שאמר הרה"ק רבי שמואל
אפשר לסמוך על הנס! מליובאוויטש זי"ע ,כי "האנחה והבכיה על המצב הגשמי בראש
כשקראתי את התשובה התרגשתי מאד ,חשבתי :אומרים לבן השנה ,הוא תשובה עילאה )הובא ב'ליקוטי דיבורים' חלק ד'
45
אליך כ רשעי ארץ .,אנחנו מתפללים גם על הרשעים ,ומבקשים אדם :תחזור בתשובה! תעשה משהו! והוא אומר :אין לי סיכוי!
שישובו בתשובה .כן ,גם על רשעים גמורים ,שהסבו לצבור החרד כבר שלושים שנה אני מנסה להשתנות בדבר זה ,או אחר ,ואני אל
לדבר השם הרבה מאוד צרות אנו מתפללים שישובו. מצליח ..אומרים לו :דע לך יום ראש השנה הוא יום של נס! אתה
תאמרו ,אולי נתפלל שימח שמם? אך לא .בנוסח התפילה יכול לבקש גם על נסים .גם על מה שנראה לך בלתי אפשרי .אתה
כתוב "להפנות אליך כל רשעי ארץ" -אנו מתפללים שהם יחזרו יכול לבקש גם על נסים ולהיות בטוח שיעשו לך נסים.
בתשובה. זוהי מעלתו הגדולה של יום ראש השנה! כמה שאפשר לזכות
תשאלו ,מצאתם על מי להתפלל ...יש כל כך הרבה אנשים שיש בו!
להתפלל עליהם לפניהם ...אך האמת היא שמי שמוכן להתפלל
על כל בני בשר ומסכים לסבול את האנשים הגרועים ביותר ,יזכה כוחו של יום הדין
שהקב"ה ירחם עליו.
"ועקדת יצחק היום לזרעו ברחמים תזכור"
זהו כחו של יום הדין!
האר"י ז"ל כותב ,שראש השנה הוא כנגד יצחק אבינו .מזכירים
בכוחנו להתפלל על רשעים -ועל ידי כל לזכות לרחמים .בכו־
בו את עקדת יצחק ,ומבקשים "ועקדת יצחק היום לזרעו ברחמים
חנו להתגבר על מדותינו -ובזכות זאת לזכות שהקב"ה יעביר על
תזכר".
מדותיו ,וירחם עלינו בחותמו אותנו לשנה טובה ומתוקה!
מדוע מוזכר רק יצחק? מה עם אברהם בעל החסד או יעקב
מהו עיקר העבודה בראש השנה?
עמוד התורה? מדוע בחרו רק את יצחק שהוא מדת הדין? וכי
ראש השנה ,שהוא יום הדין ,היה אמור להיות יום התשובה הג־
מישהו מחפש דין ביום של דין?
דול ביותר מבין כל הימים הנוראים .אך למרבה הפלא ,אין זה כך.
אלא מתרץ האר"י תרוץ נפלא:
עיקר העבודה בראש השנה היא המלכת ה' ,ואין בתפלות היום
ביצחק מזכרת אהבה מיוחדת" :ויאהב יצחק את עשה" )ברא־
אזכור של עקרי התשובה ,הלא הם :ודוי ,עזיבת החטא וקבלה
שית כה ,כח( .ולכאורה קשה ,יצחק מסמל את מדת הדין .אדם
לעתיד!
שפועל על פי דין לכאורה אינו מותר .הוא מחמיר עד הסוף ,הוא
והקשה רבי שלמה וולבה זצ"ל :איך יתכן דבר כזה? היעלה על
נוקט בגישה של יראה ודקדוק הדין .מה מקום האהבה שאהב את
הדעת שביום הדין אדם רק ממליך את השם מבלי לחזור בת־
עשו? איך יתכן שנקט בגישה כזו כלפיו?
שובה?
התשובה לכך מצויה בדברי הגמרא )שבת פט ע"ב( ,שלעתיד
והוא מתרץ בשם הירושלמי ,שביום ראש השנה הקב"ה אינו
לבוא יאמר הקב"ה לאברהם 'בניך חטאו' ,ותשובתו תהיה' :ימחו
בודק אותנו על מעשינו בעבר .הבדיקה היא לראות למה אנו
על קדשת שמך'.
שייכים ומה אנו רוצים .האם אנו שואפים למצב של "מלוך על כל
יאמר ליעקב ,ותשובתו תהיה' :ימחו על קדושת שמך' .יאמר
העולם כלו בכבודך" ,או שאנו מעדיפים להשאר על גבי משאית
ליצחק 'בניך חטאו' ,ומיד יאמר לו "רבונו של עולם ,בני ולא בניך?
הזבל של העולם...
בשעה שהקדימו לפניך נעשה לנשמע קראת להם 'בני בכור' עכ־
שיא השיאים של יום ראש השנה הוא רגע תקיעת השופר.
שיו 'בני ולא בניך'? ועוד ,כמה חטאו? כמה שנותיו של אדם? שב־
לאחר הרגע הזה בודקים את האדם -לאן הגעת ברגע הזה? האם
עים שנה? "...הוא ממשיך ומפרט כמה יש להפחית מסך שבעים
אתה רוצה כעת "מלך" ומתפלל שיפנו אל הקב"ה כל רשעי ארץ,
השנה ,ולבסוף מבקש :חצי עלי וחצי עליך.
ושלא יהיה רשע בעולם ,ושואף לגדול ולדעת את כל התורה כלה,
מדוע רק יצחק יכול לומר זאת? משום שהוא היה היחיד ,שלמ־
בבלי וירושלמי ,או שאתה רוצה להשאר קטן ,ללמד שעור אחד,
רות היותו במדת הדין ,הוא סבל את בנו הרשע עשו ,ולא רק סבל
ואחר כך לרדת למטבח לאכל משהו...
אותו -אלא גם התפלל עליו ורצה לברך אותו!
יש כאלו שאינם מסוגלים להתנתק מן העולם הזה ולעצור בעד
רק הוא מבטא את היכולת של מדת הדין לסבול חטא ,ובזכות
תאוותיהם .הם נשארים תמיד אנשים קטנים הקשורים לתפוח
זאת הוא יכול לבקש מהקב"ה ,שגם כאשר בניו חוטאים ועוברים
אדמה שלהם ,ואינם מסוגלים בלעדיו ...הם אינם קולטים שהם
עברות ,הוא ירחם עליהם.
בני מלך ,ויש להם נשמה מרוממת החצובה תחת כסא הכבוד.
נמצא ,שכל הכח של התפילה ביום ראש השנה שהוא יום דין,
המשל המפורסם אודות השועל מוכר לכולם .שועל התאוה
שאוב מיצחק אבינו .מדת הדין שלו ,ועם זאת ההתגברות שה־
להכנס לכרם ענבים ,אך גילה חור זעיר ,ולא הצליח לעבר דרכו.
תגבר על עצמו ,הם טבעו את היכולת הזו להפך את טבעה של
מה עשה? צם במשך שלושה ימים ,נכנס פנימה ,והחל לאכול
מדת הדין!
ולאכל להנאתו .כשסיים גילה כי השמין וכעת אינו מסגל לצאת.
זוהי הסבה לכך שעקדת יצחק מיוחסת לו ,ולא לאברהם שעקד
לא נותרה לו ברירה ,הוא צם שלושה ימים נוספים ,וכך יצא .עמד
אותו .יצחק כולו דין .מן הראוי היה שיעמד מול אביו ויבדוק מה
וצעק :כרם ,כרם ,רעב נכנסתי ורעב יצאתי!...
מותר לו לעשות לו ,ומה אסור ..אך למרות זאת הוא מוסר את
אמר על כך רבי חיים שמואלביץ זצ"ל במתק לשונו :אל תצעק
עצמו לאבא שלו...
'כרם ,כרם' ,תצעק 'שועל ,שועל' .כמה שוטה אתה ,שועל .כבר
הוא אינו מנסה לומר לו :אבא ,אולי לא הבנת בדיוק? אולי זו
צמת ונכנסת לכרם -תחשב על ההמשך .אל תאכל מיד! תפוס
טעות בהלכה? הוא מוסר את כל כלו ומתגבר על טבע מדת הדין
לך ענבים ,זרוק אותם מחוץ לגדר ,ותצא כשאתה עוד רזה ..אם
שלו! הוא מכניע את עצמו לפני אביו ,על אף שהוא לא זה ששמע
תתאפק קצת ,תקבל את כל האוכל ללא שתאלץ להתענות ולה־
את צווי ה' ,אלא רק אביו! הוא מכבד את אביו ,ואומר :איני שואל
תיסר.
שאלות ,אני מתגבר על טבעי ,ועושה מה שהורו לי לעשות.
האיפוק מרומם את האדם .הוא הופך אותו מבהמה שאינה
מכח מדתו של יצחק אנו מתפללים בראש השנה "להפנות
46
יכולה לשלט בעצמה -לאדם בעל נשמה טהורה המכוונת את
שאלות מענינות בהלכה כל צעדיו.
)בענינים שונים ,מבית הגר"ח קנייבסקי( ראש השנה ,היום הראשון לעשרת ימי תשובה ,בא לכוון אות־
נו אל הרוממות הזו .באותו יום אנו נקראים להתרומם ,לחטוף
ש .הראוני שהגאון הגדול ר' יצחק זילברשטיין שליט"א יראת שמים ,מצוות וזכויות ,ולטעת בלבנו שאיפות מרוממות
בספרו עלינו לשבח פרשת פנחס עמוד תצו' מביא במע־ למלכות ה'.
לת הענין להתברך איש מרעהו בליל ראש השנה בברכת אמירת 'אמן יהא שמיה רבא' היא הזדמנות להביע את רצוננו
לשנה טובה ,שבספר אוסרי לגפן כתב דברים שגילה לו הפנימי והאמיתי במלכות ה' .הזוהר הקדוש אומר ,שיש לומר
מגיד אחד ,ובין היתר הוא כותב "כה דיבר ,לא טוב עשית זאת בזעזוע ,מתוך רצון עז ששמו הגדול של ה' יהיה מברך ,שכו־
שהארכת מאוד בתפילת מעריב בעמידה ,ולא בירכך איש לם יכירו בכך ,ושלא יהיה אפילו רשע אחד שלא ידע שהק אחד
בברכת השנים )לשנה טובה תכתב ותחתם לאלתר לחיים ושמו אחד .מי שזועק זאת בכל לבו ונפשו ,אומר הזוהר ,מבשר
טובים( ,כי ברכה בראש השנה מועילה לרעים ולטובים שתפילתו מתקבלת!
ובלילה הראשון דוקא ,כי מה שכתוב למען ירבו ימיכם )שש באמרתך(
היא ברכה ללילה הזה" .ולכן מסיק הגאון הרב זילבר־
שטיין שליט"א שראוי לקצר בשמו"ע בליל ראש השנה בזכות המלכת ה' בעולם -נסלחים עוונותינו
באופן שלא יפסיד להתברך מפי הציבור בברכת לשנה
טובה ,ולא יאריך עד שלא יהא מי שיברכהו. ראש השנה בפתח .שואל האדם את עצמו :איך אבוא אל
ילמדנו רבינו שליט"א אורחות חיים ,האם צריך לנהוג המלך בלבוש שק?! הרי אני מגואל בחטאים ובעוונות ,אני לבוש
כן הלכה למעשה ,או שיכול כל אחד להתפלל כרצונו גם בגדים צואים ,ואיך אתייצב לפני מלכות של עולם?! איך ארהיב
באופן שכבר גמרו להתפלל. עז בנפשי להתפלל על עצמי? איך אבוא להתפלל על רוממות
ת .דבריו נכונים. מלכות ה' בעולם?
המחשבות הללו עלולות להמיט על האדם ייאוש וחסר תקוה.
ש .כיצד באופן שנשארו שנים או שלשה אנשים, אך יש עצה נפלאה שיכולה להפיח בנו רוח של עידוד ותקווה.
שמהם יכול להתברך ,או באופן שודאי ימצא ברחוב או כשקיסר אוסטריה היה נוסע בדרכים בכרכרתו המלכותית.
בביתו כמה אנשים שכן יברכוהו בברכת לשנה טובה, בכל פרשת דרכים היה עומד חייל אוסטרי ,מניף בידו גדל של
האם באופן זה יוכל להאריך בשמו"ע ,ולומר שכל דברי הממלכה ומכוון לקיסר את הדרך .באחד הימים קיפחה השמש
המגיד כפי שכתב בספר אוסרי לגפן מדובר ,שאין שום על ראשו של אחד החילים שניצב בעמדתו .בסמוך למקום זרם
אדם שיברכהו. נהר ,אמר החייל :עד שהמלך יבוא ,אטבול במי הנהר הצוננים.
ת .יותר טוב לא להאריך מדאי ולהתברך מהרבה אנ־ החייל פשט את בגדיו ,קפץ למים והשתכשך להנאתו במימי
שים. הנהר .פתאום הוא שמע את קול שקשוק גלגלי המרכבה של
)מתוך קובץ עזרת אליעזר לר' אליעזר קרביץ שליט"א, הקיסר .התלבט החייל :מה עלי לעשות ברגע זה? אם אמהר
שו"ת ממרן שר התורה הגר"ח קניבסקי זצוק"ל( לצאת מן המים והתייצב על משמרתי ,לא אספיק ללבוש את
בגדי ,ואין זה נאה להניף את דגל הממלכה כשאני מערטל מב־
גדי .מאידך ,אם אחזור למשמרתי רק לאחר שאלבש את בגדי,
לא אספיק להניף את הדגל לכבוד הקיסר ,ויש בזה משום בזוי
ובד בבד הורה להעניק לו אות הוקרה! אמר הקיסר :חיל שמוכן כבוד המלכות.
להיענש ,ובלבד שכבוד הקיסר ישמר -ראוי למחילה על מעשיו חכך החיל בדעתו ,עד שהחליט לשוב אל עמדתו כמות שהוא,
וראוי להוקרה על נאמנותו! העיקר שיספיק לפגוש בקיסר ולהניף את הדגל לכבודו .חשב
האדם מגיע לראש השנה כשהוא לבוש בגדים צואים .הוא בליבו :אני מוכן לקבל את ענשי על המעשה שעשיתי ,שעזבתי
ידוע שהוא לא נהג כשורה ,ומוכן לשאת את ענשו ,אך כל מעיניו את משמרתי כדי להשתכשך במי הנהר ,והוספתי חטא על פשע,
נתונים לדבר אחד ויחיד -לכבוד מלכות שמים! הוא רוצה להניף כשמיהרתי להתייצב על משמרתי בלא לבוש ראוי לגופי .הכל
את הדגל ולקרא בקול רם" :מלך על כל העולם כלו בכבודך"! שווה לי ,ובלבד שאזכה להניף את הדגל לכבוד הקיסר.
כשרואה הקב"ה עד כמה חשוב לנו כבוד מלכות שמים ,ועד כרכרתו של הקיסר הגיעה סמוך לעמדתו של החיל ,ראה הקי־
כמה אנו משתוקקים לרומם ולהאדיר כבוד מלכותו יתברך בעו־ סר את החיל המערטל מחזיק בידו את הדגל ומנוף בו לכבוד
לם -הוא מתמלא קורת רוח וסולח לנו על עוונותינו. הקיסר .עצר הקיסר את מרכבתו וחקר את החיל לפשר מעשהו.
ספר החיל את הדברים כהווייתם .הוא התודה בפני הקיסר
כח הקבלה -לזכות בדין על נטישת משמרתו כדי להשתכשך במי הנהר ,והוסיף וספר
כל קבלה להתחזק ,לשמר ולעשות ,היא טובה ומועילה .אבל לו על התלבטותו כיצד לנהג כששמע את קול שקשוק מרכבתו
ישנן קבלות שיש להן כח מיוחד .וזו עצה טובה נוספת לזכות של הקיסר .לבסוף פר על החלטתו למהר ולשוב אל עמדתו כדי
בדין: לנופף בדגל לכבוד הקיסר ,על אף שידע כי הוא עלול להיענש
הנה ,שלושה עשר הלולים ישנם בפרק ק"נ בתהילים .כשנמנה על כך.
את המלים ששרשן ה.ל.ל ,.החל מהמלים "הללויה ,הללו א-ל נהנה הקיסר מנאמנותו של החיל ,והחליט למחול לו על חטאו,
47
אוהב את היהודים אהבת נפש". בקדש" שפותחות את הפרק ועד למילים" :כל הנשמה תהלל יה
אחרי שהות קטנה ,פנה הנשיא הגוי אל רבי משה וולפסון ,ואמר הללויה" ,החותמות את הפרק ,נמצא ,כאמור ,י"ג הלולים.
לו" :דע לך שבעניני כספים של החברה שלי אני עקשן וקשוח .לא והנה ,אנו אומרים שם" :הללוהו בתוף ומחול" ,כלומר אנו רוק־
פעם כשהגענו לחתימה ,פרשתי מהעסקה מפני שהיא לא הייתה דים לכבוד השי"ת" ,כל עצמותי תאמרנה" ,אנו גם מנגנים בכלים
מאה אחוז לטעמי .אבל הפעם ,מכיוון שיש לי סימפטיה ליהודים, רבים -בנבל וכנרו ,במינים רבים ובעוגב ,ולבסוף אנו אומרים:
אני סוגר אתך את העסקה הזאת בכל מקרה ,גם אם יהיו פרטים "הללוהו בצלצלי שמע הללוהו בצלצלי תרועה" ,מה הם "צלצלי"?
שאינם נוחים לי". מצלתיים .אם כן הבטוי "צלצלי תרועה" מובן ,הכוונה היא לקול
מדהים! המתוך חשש שהכפה תמוטט את העסקה שהוא תרועה היוצא ממצלתיים ,ומה הם "צלצלי שמע"?
כה טרח למען קיומה ,ולבסוף מתברר שהיא זו שהבטיחה את אמר על כך רבי שמעלקא מנקלשבורג זצ"ל" ,בצלצלי שמע"
קיומה .ללא כיפה ,לא היה הנשיא יודע שרבי משה וולפסון יהודי. פרושו שאדם שומע ומקבל מה שהשי"ת אומר .זהו ההלל הגדול
הסימפטיה שלו לא היתה מתעוררת ,ומי יודע אם היתה העסקה ביותר -גדול מתוף וכנור ,גדול ממחולות ורקודים .גדול ממחולות
יוצאת לפעל .אולי בגלל איזו נקדה קטנה ,היה הכל מתפוצץ ,כפי ורקודים?! היתכן?! היש לך עבודה גדולה מזו? הלא בשמחת
שאמר הנשיא בעצמו. תורה ,כשאדם מפזז ורוקד עד כלות כוחותיו ,הוא קופץ ומתרומם
"הללוהו בצלצלי שמע"' .אני עבד ה' ,אני שומע לקול מצוותיו' עם כל גופו ,אגלי זעה נגרים על פניו ,זעה של קדושה ,ומה יכול
הכריז רבי משה וולפסון בסירובו להסיר את כפתו .כשיש נכו־ להיות גדול יותר מזה?
נות לקבל את מצוות ה' ,מיד מופיעה סיעתא דשמיא! "וירשת אכן כן! "צלצלי שמע" גדולים יותר מהכול .אדם האומר "אני
את הארץ" ,ממש כמו ירושה ללא מאמץ ללא טרחה ,הוא קבל מוכן לשמע למה שה' אומר" -אומר הקב"ה ,זהו ההלל הגדול
על מגש של זהב סיעתא דשמיא ,והצליח הרבה מעבר לצפיות, ביותר שאתה עושה עבורי.
הרבה מעבר לחלומות ,כפי שמבאר ה"כתב סופר". הנה כי כן ,החלטה קטנה ,אבל חשובה ,לשמע למה שהשם
זהו הסוד שהתורה מלמדת אותנו בפסוק" :צדק צדק תרדף", מצוה אותנו ,היא דבר נפלא ,ובודאי יש בכוחה להוסיף על זכיותיו
עשה עוד ועד מצוות ,ותזכה ל"וירשת" ,כלומר לסיעתא דשמיא. בדין.
כפי שאנו רואים ,יש כאן עצה נפלאה לזכות בדין -עוד לפני אספר ספור מדהים ,וגם ממנו נשאב עצה נפלאה ליום הדין.
שיהודי עושה הרבה מצוות ,אם הוא רק מקבל על עצמו לעשות הנגיד רבי משה וולפסון ,יצא לסינגפור לשם עריכת עסקה
את רצון ה' ,אם הוא רק מכריז" :אני ירא השם" ,כבר הוא זוכה גדולה .לצורך ניהול המשא ומתן הביא רבי משה עמו צוות עוב־
בדין ,הוא כבר קיבל סיעתא דשמיא גדולה -וירשת". דים רחב מאד ,שישבו מול צוותי המשא ומתן של החברה מסינג־
)שש באמרתך( פור .המשא ומתן הסתיים בהסמכה ליצירת עסקה .נקבע כי ביום
מסוים יערך טקס חתימת החוזה עם נשיא החברה.
מעלת תקיעת השופר והתקונים שבה בשלב זה פנה המתווך לרבי משה וולפסון ואמר" :המנטליות
הסינגפורית מאד אוהבת ומכבדת טקסים ,חייב להיות טקס
מדוע תוקעים בשופר?
רשמי ,בלי טקס לא יהיה כלום .בטקס כולם לבושים בחליפות
מבאר ה"חפץ חיים" זצ"ל בספרו "זכור למרים" :במשך כל
הדורות ומקושטים בעניבות ,כולם נראים שווים ,ולא יתכן שאתה
השנה האדם מדבר בפיו דבורים אסורים ,וכעת הוא בא בראש
תחבוש כפה לראשך .אם אל תסיר אותה ,לא יהיה טקס והעסקה
השנה ,ובאותו פה הוא מעז לבקש מהרבונו של עולם שירחם
כולה תתבטל".
עליו ויתן לו שנה טובה -הרי אין לך עזות גדולה מזו! לא רק
רבי משה וולפסון סרב" .אני לא מסיר כפה מהראש ,אפילו
שבקשתו לא תתקבל ,אלא שאדרבה ,נוסף עליו עוד קטרוג על
לרגע לא!" הכריז.
כל החטאים שחטא בפיו!
"לא בקשתי שתזרוק את הכפה" ,התנצל המתוך" ,הנח אותה
לפיכך עשה עמנו הקב"ה חסד אדיר וצוה עלינו לתקע בשופר,
בכיסך ,ולאחר כמה שעות ,כשנגמור את פגישת הסיום ,תשוב
מפני אדם לא מספק לשון הרע בדרך של נשיפה ,ואם כן נותר
לחבש את הכפה".
קול זה בטהרתו.
אבל רבי משה וולפסון נשאר איתן בדעתו" :אני את הכפה לא
ומדוע המצוה על כל הקהל היא רק לעמוד ולשמע את קול
מסיר מראשי!"
השופר ,ולא לעשות באותה שעה פעולת ממשיות?
המתוך נאלץ להשלים עם המציאות .כך נפתח הטקס בהש־
אומר על כך רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל :אם היינו צריכים אז
תתפות כמאה איש ,ורבי משה בלט בכפה החבושה לראשו .פני
להתפלל או לעשות דבר מה ,כל אחד היה מתגאה וחושב שהוא
הנוכחים שדרו ארשת של שביעות רצון ,הכול שוחחו זה עם זה,
התפלל ועשה את מעשיו בצורה טובה יותר מחברו ,ואז הדבר
ופתאום נגש נשיא החברה הסינגפורית לרבי משה ,והושיט לו את
היה מונע מתפלתו וממעשיו להגיע לפני כסא הכבוד ,שהרי
ידו .הוא הגיש לו כוס מים ,ובקש ממנו" :תברך בבקשה".
נאמר )משלי טז ,ה(" :תועבת ה' כל גבה לב" .לפיכך צוה הקב"ה
רבי משה נדהם' .מאיפה הסינגפורי הזה יודע שמברכים?' .הוא
שכלם בשוה ישמעו את קול השופר ,וכאשר אף אחד לא יוכל
התעשת וברך ,אבל לא יכול לעצור את סקרנותו .הוא שאל את
להתגאות על חברו -הקב"ה ישמע את תפלתנו.
נשיא החברה" :מנין לך המושג הזה שמברכים על שתיה?"
ימי ראש השנה -אומר הרב מבריסק זצ"ל -הם ימים גדולים,
השיב לו הנשיא" :אני גוי ,אבל גדלתי אצל יהודי .הייתי יתום
ולכן צריך האדם להשתדל שלפחות בהם הוא יעשה את כל המ־
קטן .והיהודי שגדל אותי ,אמנם לא דרש ממני להתנהג כיהודי,
צוות באופן של לכתחילה ,לא של דיעבד .אם אדם משתדל לדבר
אבל התחנכתי יחד עם ילדיו לברך ,הלכנו לבית הכנסת ,ומאז אני
כמה שפחות דבורי חולין ,משקיע מאמץ לכוון בתפלה ,ועמל
48
משנתו הרי הוא מקבל על עצמו בקבלה גמורה שהיום ינצל את שהמצוות שהוא מקים יהיו על הצד הטוב ביותר -הקב"ה יזכה
כל זמנו ללימוד התורה ולתפילה בלבד .ואכן בשעות הבוקר הרי אותו בכל הזכויות הגדולות.
הוא עוד מצליח לעמוד בקבלתו ,אך בהמשך היום מצטננת הת־ ומביא האר"י הקדוש שבתקיעות נתן לתקן פגמים רבים:
להבותו ושוב אינו מתגבר על היצה"ר ,ובשעות הערב כשעושה בתקיעות הראשונות ,המכונות 'תקיעות דמיושב' מתקנים את
חשבון נפש הרי הוא רואה שלא ניצל את היום כדבעי ,ואינו יודע החטא של עבודה זרה ,בתקיעות של תפלת לחש מתקנים את
לשית עצות בנשפט כדת מה לעשות .השיב לו ה'חזון איש' בפ־ החטא של גלוי עריות ,בתקיעות של חזרת הש"ץ מתקנים את
שטות "תמשיך להתחיל גבוה ,ותמשיך לרדת ,ותמשיך להצט־ החטא של שפיכות דמים ,ובתקיעות האחרונות שבקדיש מתק־
ער" ,כלומר שלעולם אל יתרשל מלהתחזק )הובא ב'מעשה איש' נים את חטאי הלשון.
חלק ב' עמוד קמד( .והן הן הדברים שנתבאר ,כי רצון השי"ת הוא ומהי אותה עבודה זרה שנתקנת ב'תקיעות דמיושב'?
שיקום האדם בבוקר ויקבל על עצמו להיטיב מעשיו ולהשתפר, אם אדם קרא דברי כפירה או שיש לו שאלות הרהורים וספ־
ואילו התוצאה אינה מעלה ומורידה. קות על דרכי הנהגת ה' יתברך ,גם אם הוא לא מאמין בזה ומ־
)באר החיים(. תיחס לכך בבטול ,נעשה פגם בלבו ,ולכן כאשר הוא בא בראש
השנה להמליך את הקב"ה -עליו להתפלל שמחשבות אלו יעקרו
אשרי העם יודעי תרועה מלבו ולא יותירו בו כל רשם ,כיון שמהות ההמלכה היא ההכרה
שאין עוד מלבדו ,ושיש לעשות את מצוותיו ללא כל שאלות
רבי גדליה אייזמן זצ"ל ,המשגיח של ישיבת קול תורה ,היה
)הגר"י אברמסקי זצוק"ל( וספקות.
אומר" :אשרי העם יודעי תרועה" .תרועה היא יללה וגניחה של
צער וצרה" .אשרי עם" ,הגדולה של עם ישראל היא" -ה' באור
פניך יהלכון" ,הם לא מתבוססים ביגונם ,אלא ממשיכים ללכת לצופה נסתרות ביום דין
ולהתקדם הלאה.
)ר' גדליה אייזמן( זעק הרה"ק בעל ה'דברי שמואל' מסלונים זי"ע לפרש נוסח
התפילה )בפיוט לא-ל עורך דין( "לצופה נסתרות ביום דין",
דהנה ישנם אנשים המתכונני בהכנה דרבה לקראת ר"ה אך בה־
עבודת המלכויות
גיע יום הדין מפיל עליהם השטן תרדמה גדולה ואינם מרגישים
הנה ידועים דברי הזוה"ק שאין לבקש בר"ה בקשות פרטיות, התלהבות בעת התפילה ,ולאידך גיסא יש אנשים ,שלא התכוננו
וכל בקשותינו בר"ה הם אך לגילוי כבודו ית' בעולם וכנ"ל .אכן כלל מבעוד מועד ליום הדין ,ואילו בר"ה הם מתפללים בהתלה־
ידועים בזה דברי הגרי"ס זצ"ל שבדורנו צריכים לבקש בקשות בות וכל עצמותם אומרות התפילה ברתת ובזיע ,והאמת שלפני
פרטיות בר"ה) ,ואכמ"ל בביאור ההבדל בין דורות הקודמים לדו־ הקב"ה גלוים כל סתרי לב של כל אחד ואחד ,והוא לבדו יודע
רנו( .ובספה"ק ביארו ,דאחד מהענינים בזה הוא ,שגם בקשות את מכאוביו ויסוריו של מי שהשקיע בכל כוחותיו להגיע מוכן
פרטיות הרי הן בכלל עבודת המלכויות ,גם בהן מונח המלכת ומזומן ליום הזה ,ואין הקב"ה בוחן את התוצאות ,אלא את ההכ־
ה' ,כי כשמבקשים בקשה מאת ה' כדבעי ,הרי היא מתוך הכרה נות שטרח האדם לעשות תחילה .וכמו שדייקו בלשון חז"ל )ע"ז
שאין מי שיוכל לעזור זולתו ית' ,ש"אין חונן ומרחם זולתך", ג" (.מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" ,שלא אמרו "מי שהכין
ולמה ,כי הוא המלך היחיד שיש ,רק בידו הכל ,הוא לבדו עשה בערב שבת" אלא מי שטרח ,כי אין המעשה בפועל העיקר אלא
עושה ויעשה לכל המעשים .ולכן עצם הבקשה מאתו ית' הרי הטירחא שהאדם מתאמץ לבוא את הקדושה ,ורחמנא ליבא בעי.
היא הכרה עצומה במלכותו ית' אשר בכל משלה ,ופעולה נפ־ אל הרה"ק בעל ה'נתיבות שלום' מסלונים זי"ע נכנס פעם
לאה של המלכה ,ובפרט בר"ה ,שמאמינים אנו באומנה שלמה חסיד אחד ,והתאונן במר לבו על שתמיד כאשר יש לו שאיפות
שספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניו ,ושהצלחתנו כל השנה ורצונות להתחזק בעבודת ה' ולהתעלות עוד ועוד ,הרי הוא
בכל ענינינו תלויים בגדר דין הטוב שיגזור עלינו הקב"ה ביום נתקל בקשיים בבואו לקיים את הקבלות הטובות מן המחש־
הזה ,וא"כ בקשת כל צרכינו וענינינו עד פרטי הפרטים הרי היא בה למעשה ,ועל פי רוב מתחזק עליו היצר הרע והוא אינו מצ־
ביטוי נפלא מאד להכרת מלכותו ית' והיא גופא מעשה נפלא של ליח לקיימם בפועל ,ובצערו הוסיף ואמר ,שהוא חושש שלאחר
המכלה וכנ"ל. פטירתו יחרטו על מצבתו "פה נטמן בעל השאיפות" ,היינו שכל
בלקט רשימות עמ' נ"ו מובא" :פעם היה במיר קבלת פנים ימיו אכן שאף להישגי מדרגות ,אך מעולם לא הצליח ליישמם
לאיזה מושל ,ושאל ר' ירוחם מה ראו שם ,וספרו לו על כל הכבוד בפועל ,ונשאר בידים ריקניות .השיב לו הרה"ק מסלונים מיניה
שנתנו לו ,ואמר ר' ירוחם ,שהיתה עיר קטנה ונשפטו בה אנשים וביה "אדרבה ,אם הייתי נכנס לבית החיים ,ורואה מצבה כזאת
למוות ,וכשבא המלך לשם נפלו אנשים לפני המרכבה כדיש בין שאר המצבות ,לא הייתי פונה ומתפלל כי אם באותו מקום"...
יחוס עליהם ,ואמר ר' ירוחם -זהו כבוד מלך ,אימת מלכות ,חיים כי זה חשוב יותר מן הכל ,ואין הקב"ה שוקל את מעשי האדם כי
ומות בידו! וזהו במלך בשר ודם ,כ"ש הקב"ה החותך חיים לכל אם כפי כוחותיו ,והוא יתב"ש יודע תעלומות ובודק ובוחן במע־
חי ,אשר בידו נפש כל חי". מקי הלב ,אם היה אונס ולא היה בידו להוציא מחשבתו מן הכוח
פעם שמעו אחד מהצדיקים מבקש מהקב"ה שהמשרתת לא לפועל ,ובכהאי גוונא נחשב לו כאילו עשה את הכל כמשפט בש־
תעזוב את ביתו ,וחשבו השומעים שמסתמא מכיון בבקשה זו למות הראויה.
לענינים רמים נגבים ועמוקים ,אמנם כששאלוהו אח"כ מה הי' מעשה בצורבא מדרבנן שנכנס אל הגאון בעל ה'חזון איש'
כוונתו ,ענה שהרעבעצין כבר זקנה וחלשה ,וזקוקה לעזרה ,ויש זצ"ל ,וגלל לפניו את צערו הגדול ,שבכל יום ויום בקומו בבוקר
49
מכה חזקה על השולחן ,העירה את כולם .הם פקחו עיניהם, לה עוזרת בבית ,והיא שוקלת לעזוב את ביתם ,ואם היא באמת
הביטו ברבם באי נעימות ,והחזיקו את עצמם בכח להקשיב לד־ תעזוב ,יקשה הדבר מאד על הרבנית ,ולכן מבקש הוא מה' שהיא
בריו. לא תעזוב ,ובשמעם את דבריו התפלאו מאד ושאלו בפליאה:
הפעם פנה אליהם בסיפור שלא נתן להם לשוב ולהירדם .וכך האם גם על דברים כאלו מתפלל רבנו? ואילו הוא ענם :וכי ממי
סיפר :מעשה היה לפני עשרות בשנים .בחור ישיבה פנה לראש אבקש אם לא מהקב"ה...
הישיבה והודיע לו כי הוא עוזב את הישיבה .לתמיהת הרב ' ,מה בקשות פרטיות בר"ה מתוך הכרה שהיום יום הדין והכל נקבע
ראה לעזוב באר מים חיים ולחצוב בורות נשברים" .השיב בחור: ביום זה ,ויש רק אחד שיכול לעזור -הלא הוא מלך הכבוד ,ופונה
'חלילה ,לא בורות נשברים אני הולך לחצוב ,הולך אני לקדש שם אני אליו שיעזור לי ,זה גופא עבודה נפלאה של מלכויות ,זה גופא
שמים ברבים. כבוד המלך .מרן רבנו רבי מיכל יהודה זצ"ל אמר לי ]כששאלתי
לקדש שם שמים? שאל אותו הרב ,היכן תעשה זאת אם לא בין אותו על מה לדבר באלול[ "מ'דארף גוט אפ לערנען" -צריכים
כותלי הישיבה? בתיאטרון! השיב. ללמוד היטב את דברי רש"י בר"ה ט"ז ב' על המימרא של רבי
הרב נבעת למשמע אזניו ,ושאל .בתיאטרון ניתן לקדש שם יצחק שם כל שנה שרשה בתחלתה מתעשרת בסופה ,וז"ל רש"י
שמים? הרי זהו מקום לכל הבוקי וסריקי ,וכי משם יצא כבוד שם -שרשה בתחלתה .שישראל עושין עצמן רשין בר"ה לדבר
שמים? תחנונים ותפלה כענין שנאמר תחנונים ידבר רש ,עכ"ל ,ולדמנו
והבחור בשלו' .אני אקדש שם שמים דווקא מהמקום שנחשב שדבר זה הוא עבודה גדולה בעבודת המלכויות -לבקש מהשי"ת
למקום שהשכינה ממנו והלאה'. בר"ה כל משאלות לבנו )אך כמובן לא לשכוח את הפירוש הפ־
'אני לא אעלה הצגות של סרק על הבמה .וגם לא מחזות של שוט שדיברנו בעבודת התפלה של מלכויות -והוא לבקש בכל לב
הבל .אעשה הצגות שיש בהם ניחוחות של קדושה .אעלה את ונפש להתגלות כבודו ית' בעולם(.
אוהלו של אברהם אבינו במחזה .אביא את יוסף ואחיו אל מול ]עצה טובה קמ"ל בזה ,שמאד מומלץ וכדאי לחשוב מראש על
הצופים הרבים ,ואטעים להם נגיעות מעולמה של תורה .כך יתק־ מה רוצים לבקש ,ולחלק את הבקשות בין כל התפלות ,קודם כל,
דש שם שמים וישובו המונים בתשובה לפני ה'. מהטעם הפשוט שאם מתפללים על הרבה דברים בבת אחת ,זה
ראה הרב כי הבחור 'נעול' על צעדיו ופטרו לשלום. מוריד מאיכות התפלה כידוע ,ויש גם עוד ענין ,שבלי סדר מראש,
עבור הימים וחלפו השנים ,והאדם הלך בדרכו של עולם והגיע חושבים הרבה פעמים באמצע התפלה על עוד ועוד ענינים שרו־
לעולם והגיע לעולם שכולו טוב .כשעלה למרום וראה שתי דר־ צים לבקש עליהם ,וזה מאד מכביד ,וגורם שמאריכים יותר מדאי
כים לפניו ,האחד לגן עדן והשני לגיהנום ,צעד בבטחה היישר ויכול הדבר להוציא הרבה מהטעם הטוב של התפלה כידוע ,ולכן
לשערי גן עדן .הלא הוא 'גדול המחזירים בתשובה' ומי יעכבו עצה טובה לסדר את סדר הבקשות שרוצה לבקש מראש וכנ"ל[.
בגן עדן. )חיים ברצונו(
ואמנם בין דין של מעלה אינו כפי שהכיר בעולם התיאטרון.
אין הדברים כפי מחשבותיו של האדם שהביא עמו בכדור הארץ, אבינו מלכנו כתבנו בספר זכויות
זהו עולם האמת .כאן צריך הכל להתנהל על פי דין .ורק בית דין
ובימים אלו ,כאשר אנו מתפללים ומבקשים" :אבינו מלכנו.
של מעלה יחליט אם דרכו לגן עדן אם לגיהנום.
כתבנו בספר זכויות" .נבקש דבר נוסף.
ומה פסקו הבית דין? שאל הרב אל מול עיניהם הסקרניות של
לכאורה הבקשה תמוהה .אם יש לנו זכויות אין ספק שהם
היושבים.
חקוקות עלי ספר ,וכי יעלה על הדעת ח"ו שהם לא יכתבו בספר
הם פסקו שישב על מפתן הדלת בשערי גן עדן ,וכשיגיע האדם
הזכויות? ואם אין לנו זכויות מה יועיל מה שאנו מתפללים 'כתבנו
הראשון ששב בתשובה מכח ההצגות שערך בתיאטרון ,יכנס יחד
בספר הזכויות' ,כיון שאין לנו במציאות זכויות ,ומה יכתבו בספר
אתו לגן עדן.
זכויות?
ומה אתו היום?
אלא שיש כאן תפילה ובקשה ,מה שאנחנו עושים למען ה'
הוא עדיין יושב וממתין מתי יבא זה ויגאלנו ,ואין כזה...
ותורתו ,יסייע ה' שיגיעו לכמה שיותר אנשים .ומה שאנחנו מלמ־
וכאן הרים את קולו ופנה אל הקהל בבקשה' .אנא מכם .אני,
דים ,שיקלטו באזניהם של השומעים וילמדו דעת ויעשו מעשים
כשאבא לשער השמים ואבקש לזכות היכנס בשערי גן עדן ,וודאי
טובים בעיני ה' .וכך ירבו זכויתינו.
גם אני אשאל 'מה עשיתי עלי אדמות'? ומה אשיב להם? אשיב
מעשה היה באחד מלילות השבת שבקיץ .סביב השולחן
להם כי פעם בשבוע הייתי אוסף סביב שולחני קהל קדוש ואומר
הטהור של אחד מגדולי הרבנים .באו להסתופף שומעי לקחו.
לפניהם דברי תורה ודברי חיזוק ,ויהא זה שכרי ...אך זה הכל
הוא ישב אתם במקהלות .אכלו מעט .שתו משקה כלשהו ופצחו
כאשר אתם מקשיבים לי נוטלים משהו של חיזוק ליראת שמים
בזמירות שבת להמתיק ולהנעים את שולחן השבת.
אתכם ומתחזקים .אך אם אתם נרדמים ,מה אשיב לי נוטלים
והנה הס הולך במקום .הרב כהרגלו החל נושא את דבריו ,תוך
משהו של חיזוק ליראת שמים אתכם ומתחזקים .אך אם אתם
שהוא מתבל בטוב טעם ודעת את דבריו באמרות מפרשת הש־
נרדמים ,מה אשיב להם? מה אומר להצלתי .כלום רוצים אתם
בוע שזורים במאמרי חז"ל ועטופים בסיפורי חיזוק שהשפעתם
שאשב לי אותו במאי מהתיאטרון ואצפה למאן דהוא שיצלני?
על השומעים רבה.
הקהל הבין .התעורר והמשיך להקשיב.
באותו ליל קיץ .היושבים הרבים סביב השולחן היו עייפים מע־
והקול הזה מהדהד עדיין ואומר .אם כבר עושים משהו לרבים,
מלם שעמלו בששת ימי המעשה ,ונרדמו בזה אחר זה .המראה
כמה צריך להתפלל כדי לזכות שהדברים יהיו נשמעים והזכויות
היה נורא .הרב מדבר וסביבו דממה ,כולם נמים בשינה עמוקה.
50
באמת לטובה. יבואו בעקבות החיזוק שיבא מכח המעשים שלנו.
"ולכך מהאי טעמא נראה שיהיה אדם רגיל לומר בראש השנה אוי ריבונו של עולם" .אבינו מלכנו ,כתבנו לזכויות "...למען לא
אחרי תפלת שחרית :כל מה דעביד רחמנא לטב עביד וגם זו ניגע לריק.
לטובה. )הגדתי היום(
"ולכן מהאי טעמא תקנו לאכול מאכלים טובים ומתוקים ולומר
עליהם כן ,כדי שאם ח"ו נגזר להיפוך יהיה נהפך ע"י אמירה זו הבקשות בסימנים
לטובה ,אמן כן יהי רצון".
בראש השנה מלמדים אותנו את המבט הנכון על העולם ,וגם
)חכמת שלמה(
כאשר אנחנו רואים לפנינו אוכל -עלינו לדעת שיש לפנינו דבר
רוחני ,ולכן אמר השל"ה הקדוש שצריך לומר את ה"יהי רצון"
מעלת הרימון -מהי? שלפני אכילת הסימנים בהתעוררות ותשובה גדולה.
בסדר הסמנים של ליל ראש השנה ,אומרים על אכילת הרמון: בלילה זה -כך כותב הבן איש חי" זצ"ל -אנחנו מזכירים שלוש
"שירבו זכויותינו כרמון" ,או ,שנהיה מלאים מצוות כרמון". פעמים שיכלו ויסתלקו אויבינו ,מפני שכל בקשה רומזת לאויב
לכאורה ,אם אנו רוצים שנזכה להרבות זכויות ומצוות ,מדוע אחר:
לצמצם אותן" -כרמון" ,הרי כמות גרעיני הרמון מגבלת? מדוע בבקשה הראשונה אנו אומרים על התמר "שיתמו אויבינו ושו־
לא נאמר 'שירבו זכויתינו עד בלי די'? נאינו" ,ויש לכוון על אויבינו ושונאינו בעולם הזה שעומדים לכ־
אלא -אומר רבי דוד פוברסקי זצ"ל -התכונה המאפינת של לותנו -החמאס ,חיזבאללה ,ושאר מרעין בישין.
גרעיני הרמון היא ,שהם צמודים ומחוברים זה לזה ,אין ביניהם בבקשה השנייה אנו אומרים על הכרתי "שיכרתו אויבינו
רוח. ושונאינו" ,וכאן שיש לכוון על הכוחות הרעים שנבראו ממעשי
על כך מבקש האדם" :שירבו זכויותינו כרמון" ,דהיינו :כל ימות האדם עצמו.
השנה שלנו יהיו מלאים במצוות ,בלי הפסקה ,בצפיפות .מצוה ובבקשה השלישית אנו אומרים על הסילקא "שיסתלקו
רודפת מצוה ,מצוה הולכת ומצוה באה. אויבינו ושונאינו" ,ובה יש לכוון על המקטרגים בשמים שעומדים
מלהדר בוי המצוות על ידי רצף ושרשרת תמידית של קיום לקטרג עלינו ביום הדין.
מצוות ,יש לכך עוד מעלה גדולה :כשזמנו של האדם מלא במ־ )השל"ה -בן איש חי(
צוות ,בלי מרווח ביניהן ,מובטח לו שלא יחטא .בשביל לחטוא
צריך זמן ,ואם אין לו זמן -איך יחטא? "שירבו זכויותינו כרימון"
ויש אומרים" :שנהיה מלאים מצוות כרמון" ,דהיינו ,שהמצוות
שמעתי מהג"ר שמחה פוברסקי שליט"א בשם זקנו מרן הגר"ד
תמלאנה אותנו ,שנרגיש על ידן ספוק והנאה .יש אדם שממלא
פוברסקי זצוק"ל על הא דאיתא בחגיגה )כז ,א( שאפי' ריקנין
את עצמו בשטויות והבלים ,הוא מתעניין בכל מיני נושאים רדו־
שבישראל מלאים מצוות כרימון ,ונודעת הקושיא אם הם מלאים
דים והם ממלאים את חייו .על כך אנו מבקשים שנתמלא מן
מצוות כרימון מדוע הם נקראים ריקנים.
המצוות ,שנרגיש שהן ממלאות את כל ישותנו.
וביאר הג"ר דוד שהרימון מתייחד בכך שכל גרעין וגרעין שבו
)הגר"ד פוברסקי זצוק"ל(
הוא נפרד משאר הגרעינים ,והיינו שהריקנים הם עושים מצוות
לא בשיטה ,אלא לפי המקרה וההזדמן ,וכל מצוה היא קיימת לכ־
זנב טוב מראש שעצמה ,ועל כן ודאי הם נקראים ריקנים ,ומכל מקום אנו אומ־
נוהגים לאכול בליל ראש השנה ראש של דג ולומר" :יהי רצון רים שירבו זכויותינו כרימון ,מכיון שכל ההסבר הנ"ל שייך כאשר
שנהיה לראש ולא לזנב". אומרים על הגברא שהוא מלא מצוות כרימון ,והיינו שצורת מילוי
מסופר על ה"אור שמח" שישב עם קבוצת תלמידים בסעודת המצוות היא כמו הרימון שכל מצוה היא דבר נפרד ,אך כאן אנו
ליל ראש השנה .הגישו לכולם ראש של דג ,ואחד התלמידים מדברים על הזכויות עצמם שיהיו רבות כרימון ,ולא על צורת הע־
ברוב חוצפתו רצה לקנטר את חברו ,והניח לו בצלחת זנב של דג שייה שלהם ע"י הגברא ,ובזה שפיר הוי ברכה.
במקום ראש... )יקרא דחדוותא(
ה"אור שמח" התבונן לראות כיצד יגיב אותו בחור .מה הוא
יגיד? יהי רצון מלפני אבינו שבשמים שנהיה לזנב? נדמה שכל
אחד היה מתרעם" :מה תקעת לי זנב? אתה רוצה להרס לי את סימני ראש השנה – רוביא
כל השנה"?
סגולת יום הדין – מהגר"ש קלוגר החכמת שלמה זצוק"ל
אך אותו תלמיד לא כעס כלל! אדרבה ,הוא הסתכל על הזנב
"אם ח"ו נגזר להיפוך ,יהיה נהפך ע"י אמירה זו לטובה"
בעין טובה ,וה"אור שמח" שמע אותו אומר" :יהי רצון שנזכה
על דין השו"ע שכשיאכל רוביא יאמר "יהי רצון שירבו זכויותינו",
להיות כל חיינו זנב לאריות ולא ראש לשועלים".
כתב רבי שלמה קלוגר:
כשה"אור שמח" שמע זאת ,הוא התפעל מאד .פנה לאותו
"אין הכונה דרך תפלה ,דאין מקום לתפלה בשעת אכילה ,רק
תלמיד ואמר לו" :אני רוצה ללמד אתך חברותא" ,וכן אמר לו
זה הוי לבטחון ואמונה ,כי מראה שהוא מאמין ובוטח שכך יהיה.
שמאותו יום יאכל עמו בביתו ולא ילך לבתים אחרים .וכן הוא
"ובפרט לפי מה שכתבתי בדרושים ...דבראש השנה יהיה
לקח אותו חברותא ,וגדל אותו כאלו הוא בנו .הוא צמח להרה"ג
משמח ואומר :כל מה שעושה הוא ית' הוי לטובה ,ובזה יהיה נהפך
51
ממיתה ,לכן צריך להתפלל לקב"ה שיחיה אותנו ,ואכן אומרים רבי שפטיה סגל ,שהיה רב בתל אביב.
"והושיענו בו" -תושיע אותנו ב'בו' -שמונה השעות שישנים- )שש באמרתך(
"לחיים" -שנקום למחרת בבקר לחיים ולשלום.
)ר' שלמה מבאבוב זצוק"ל( אבינו מלכנו כתבנו "בספר"
האדמו"ר רבי שלמה כהן מרדומסק זצ"ל שואל בספרו "תפא־
ראש השנה – הסגולה הבדוקה לזכיה בדין רת שלמה" :דמוע בכל הבקשות אנחנו מבקשים "כתבנו בספר"?
התורה אומרת והיו חייך תלואים לך מנגד )דברים כ"ח ס"ו( מדוע לא מבקשים "אבינו מלכנו כתבו לפרנסה טובה"" ,אבינו
אין לאף אחד "ביטוח חיים"! תראו את כל המודעות הגדולות מלכנו כתבנו לגאולה וישועה"? כל מלה בתפילה יש לה משמ־
התלויות ברחובות וקוראות לנו לתרום צדקה לכל מיני מקרים עות והיא איננה מיותרת!
מזעזעים ,קורעי לבבות .תראו את המודעה של הרב צ’ולק יו"ר והוא מבאר באור שהפך אצלי את כל הכוונה ב"אבינו מלכנו":
ארגון "עזר מציון" בו הוא נראה עם ילד קטן ,בן שנה – שנתיים, "בספר" -הכונה לתורה ,לספר התורה ,אנו מבקשים :רבונו של
חולה במחלה הנוראה ,והרב שטיינמן מסתכל עליו בחרדת אלו־ עולם ,גם אם אתה כותב אותי למזונות ופרנסה -שלא יהיו אלו
קים נוראה .מתי קרו כל המקרים המזעזעים האלו? הם לא קרו מזונות ופרנסה שיפריעו לי ל"ספר" ללמוד התורה ,שתהיה לי
בחודש טבת או ניסן! אולי גילו אותם אז ,אבל באמת הם קרו פרנסה וכלכלה ויחד עם זה שאוכל להמשיך ללמד במלא הע־
בימים אלו! בראש השנה יכתבון וביום צום כיפור יחתמון .מדו־ צמה.
בר בשאלות של חיים ,פיקוח נפש ממש! האם אפשר להמשיך וכן על זה הדרך :רבונו של עולם ,גם כשאני זקוק לגאולה וישו־
את מסלול החיים כרגיל ? האם יש אבסורד גדול יותר מאשר עה ,ואני צריך לרוץ לרופאים ,לרוץ לקופת העיר ,צריך לרוץ לכל
להמשיך לחיות ,בימים ָה ֵרי גורל שכאלו בלי להשתנות? האם יש מיני השתדלויות כתבני שאשאר ב"ספר" ,שאשר בלימוד ,יחד
מחדל גדול יותר מאשר להמשיך להתפלל כרגיל ,להתנהג כרגיל, עם הגאולה והישועה.
בלי להביא בחשבון שאין לנו שום "תעודת ביטוח?" .הנה נתבונן, גם כשאני צריך לחפש זכויות ,ועלי לצאת לזכות את הרבים
לאיזו "פאניקה" נכנסו מנסחי התפילה בעשרת ימי תשובה! כל וכיוצא בזה שאשאר עם הלמוד ביחד עם הזכויות.
ה"שולחן ערוך" השתנה להם ברגע אחד :ידוע ששלוש הברכות רבונו של עולם! אני מבקש להמשיך להיות שקוע בלמוד,
הראשונות ,שבשמונה עשרה ,הן "ברכות השבח" ואין מבקשים ושכל הטרדות לא יהיו על חשבון למוד התורה שלי ,לא יהיו על
בהן דבר .והנה ,רק הגיעו עשרת ימי תשובה וכבר בברכה הרא־ חשבון העליה הרוחנית שלי.
שונה ,עוד בטרם סיימנו אותה ,אנחנו מבקשים "זכרנו לחיים". ממש מתיקות .הפרוש הזה פתח לי את העינים להבין מה אני
מה יש? מה קרה? אי אפשר לחכות קצת? עוד לא גמרנו “מגן מבקש.
אברהם” וכבר זכרנו לחיים?" .זאת ועוד ,גם בתפילות השבת אנו )שש באמרתך(
מבקשים "זכרנו לחיים ...וכתבנו בספר החיים" ,על אף שידוע
שבתפילות השבת לא מבקשים בקשות! מה קרה? מדוע משתנה
ה"שולחן ערוך?" ,אלא ,הימים הם ימים גורליים ,ימים של פיקוח זכרנו ה' אלוקינו בו לטובה ,ופקדנו בו לברכה,
נפש ,ופיקוח נפש דוחה את ה"שולחן ערוך" הרגיל! מיד בעמדנו והושיענו בו לחיים
לפני המלך ,באמצע הברכה הראשונה ,בימי חול וגם בשבת ,אנו
זועקים "זכרנו לחיים" ומבקשים “כתבנו בספר החיים" .והנה בז־ שואל רבי שלמה מבאבוב :מה זה ה'בו'? האם רק בו אנחנו רו־
כות מה אנו "משכנעים" את הקב”ה – בזכות זאת שיזכור אותנו צים שה' יזכר אותנו לטובה? אני רוצה שכל השנה יהיה לי טוב...
לחיים ויכתוב אותנו בספר החיים? בזכות "למענך אלוקים חיים" אם כך ,למה שלש פעמים אנחנו מדגישים 'בו ,בו ,בו'?
שנקדיש את חיינו למען אלוקים! נהפוך את עצמינו להיות "עבדי הוא עונה שכתוב ברמב"ם בהלכות דעות ,שאדם צריך לחלק
ה'!" .שמעתי מהרב מישקובסקי שליט”א את סיפורה של האישה את היממה שלו לשלושה חלקים :בשמונה שעות ביום מתוך
הצעירה ,שהיתה בסך הכול בת שלושים וחמש ,אימא לתשעה עשרים וארבע שעות היממה הוא צריך לישון .את שמונה השעות
ילדים ,ששכבה על ערש דווי בבית החולים "הדסה עין כרם" כל הללו אפשר לחלק לשבע בלילה ועוד אחת ביום ,כל אחד כפי
הטיפולים הכימותרפיים כבר לא עזרו .הרופאים התייאשו והרי־ רצונו ,וה'בן איש חי' אומר שבאלול אפשר לישון פחות וללמוד
מו ידיים .המצב התדרדר מיום ליום .כולם ידעו שזה עניין של יותר ,וזה לא יזיק לבריאות .שמונה שעות נוספות ביממה האדם
ימים ספורים .דבורה’לה ,בתה הגדולה ,כבת חמש עשרה ,עמדה צריך ללמד ,ובשמונה השעות האחרונות יאכל ,ישתה ויתעסק
ליד מיטתה כשלפתע האימא פקחה מעט את העיניים וביקשה לפרנסתו.
ממנה ,בחולשה נוראה ,שתצא מהחדר .הבת הבינה את משמעות אנחנו מבקשים מהקב"ה" :זכרנו ה' אלוקנו בו לטובה" ,אין טוב
הדבר :האימא לא רוצה שהיא תהיה נוכחת בעת יציאת נשמה. אלא תורה ,שנאמר" :כי לקח טוב נתתי לכם" )משלי ד ,ב( .דבר
שלא תישאר לה טראומה לכל החיים .היא הוציאה אותה מהחדר ראשון מברכים את שמונה השעות ,את ה'בו' ,של התורה ,ומבק־
כמו שמוציאים כהן בזמן יציאת נשמה ,שלא ייטמא באוהל המת שים "זכרנו בו" -שיהיו שמונה שעות מלאות של טובה ושל תורה.
...היא מיהרה לצאת מהחדר .הן היתה זו ,ככל הנראה ,בקשתה אחר כך אומרים "ופקדנו בו" -שהתפקיד והפרנסה שלנו יהיו
האחרונה של אמה! וכפי שהכינו אותה מראש למצב שכזה -היא לברכה ,וה' ישלח ברכה בכל מעשי ידינו ,שהרי אנחנו מצדנו מת־
ניגשה לדלפק של האחיות להזעיק את אבא" .אבא" בא מיד – חילים את המלאכה ,והקב"ה גומר אותה.
היא בוכה בטלפון אני גם מזכירה לך להביא את נרות הזיכרון כפי לבסוף מבקשים על השליש האחרון .השנה היא אחד מששים
52
שלת! משמונה בבוקר עד שתיים בצהריים! היא אמנם סבתא בת שבקשת ממני להזכיר לך" .היא חזרה לחדר .עמדה על מפתן
שבעים ושתיים ,שחיתנה כבר את כל ילדיה ,אך ניצבת כמו חייל הדלת .כמובן שלא נכנסה .דרך חריץ זעיר היא רואה את אימא
מידי יום ביומו לתפקידה .רק ב"בין הזמנים" היא הייתה "נכנסת שלה מושכת ,בכוחותיה האחרונים ,את השמיכה ומכסה את
ללחץ" .בא’ בניסן כל הישיבות נסגרות .אין בחורים .אין מטבח... הפה .מרימה עוד קצת ומכסה את האף .מרימה עוד קצת ומכסה
אך גם לכך נמצא פתרון :ישיבת מיר! אמנם שלושת אלפים בחו־ את העיניים ...לפתע היא שומעת את אימא שלה מתחילה לדבר,
רים ואברכים יוצאים לחופשה ,ומכל מקום כחמש מאות בחו־ לבכות" :ריבונו של עולם! אני לא טיפשה .אני יודעת היטב את
רים ,תושבי חוץ לארץ ,נשארים .היא מבשלם להם! היא יודעת המצב שלי .אני יודעת שנשארה לי אולי שעה ,אולי שעתיים
היטב :יש לה "הסכם עבודה" עם בורא עולם! היא עשתה אתו של חיים .אבל -אבא שבשמים – אני רוצה לשאול אותך שאלה:
"עסקה!" .ה’ נותן לה חיים -והיא מקדישה אותם "למענך אלקים איזה תועלת תהיה לך מעוד מצבה בהר המנוחות? מה יהיה לך
חיים!" .גם אנחנו :אי אפשר לבוא לקדוש ברוך הוא ולבקש "זכ־ מעוד כמה פרקי תהילים ביום היארצייט שלי? בא ונעשה עסקה:
רנו לחיים"" ,כתבנו בספר החיים" ,בלי שנקבל איזושהי "קבלה" הרי אתה כל יכול .אתה 'מלך ממית ומחיה' .עליך נאמר 'כי הוא
שתוכיח שאנו מבקשים את החיים "למענך אלקים חיים!" .אני אמר ויהי הוא ציוה ויעמוד'' ,כי א-ל מלך רופא נאמן ורחמן
רגיל לספר את מה ששמעתי ממרן הרב שך זצ”ל בהיותי אברך אתה' .ברגע אחד אתה יכול לרפא אותי! אני מבטיחה לך אם
צעיר לימים .היה זה בלוויה שיצאה מישיבת פוניבז' ,בתאריך כ"ז אצא מכאן בריאה – תהיה לך תועלת ממני! אני אהפוך לשפחה
באלול תשמ"ט ,ימים ספורים לפני ראש השנה ,וכך הוא אמר: נאמנה לתורתך הקדושה! אמנם פטורה אני מתלמוד תורה ,אבל
"הנפטר שלפנינו מכוסה בטלית ,ודבר זה לבד כבר צריך לעורר זאת כן אעשה :אקדיש את כל הבקרים שלי ,משמונה בבוקר ועד
אותנו לשוב בתשובה .ובפרט שהנה קרב ובא יום ראש השנה, שתיים בצהריים ,להיות טבחית ולבשל לבני תורה את אכלם,
יום הדין ,שבוודאי זה מחייב אותנו ,ביתר שאת וביתר עוז ,להת־ חינם אין כסף"" .ריבונו של עולם! תן לי את האפשרות .תן לי
עורר ולעשות תשובה". את היכולת .אנא! אנא ,ברחמיך הרבים!– סיימה ונרדמה מתחת
"אבל איך עושים תשובה?" שאג הרב שך – "תשמעו ממני! לשמיכה ,שכיסתה את פניה .כעבור רבע שעה פקחה את אותי"
תשמעו עצה מאדם זקן! לאדם זקן יש ניסיון!" .היינו בטוחים עיניה וקראה" :דבורה’לה ,תביאי לי בבקשה כוס מים .אני מאד
שהוא הולך להגיד משהו כמו :שכל אחד יקבל על עצמו שמש־ צמאה"...חודשים שהיא כבר לא מסוגלת לשתות! חודשים שלא
עה תשע בבוקר עד אחת בצהריים הוא לומד בלי לדבר דברים הכניסה דבר לפיה! אין לה וושט ,אין לה מעיים ,הכול אכול שמה,
בטלים ...אבל הרב שך הפתיע" :נקבל על עצמנו לברך ברכת ולפתע פתאום היא מבקשת לשתות ...הילדה החלה לרעוד .אוי
המזון בכוונה!" .ואיך נעשה את זה? הרי לפעמים ,בעת הברכה, ואבוי! היא הספיקה לשמוע שכתוב בספרים הקדושים שלפני
אנחנו עייפים ,הראש לא מרוכז ,המוח לא צלול ...מה נעשה?", שהצדיקים מסתלקים מהעולם הם מבקשים כוס מים כדי לברך
נברך ברכת המזון מתוך סידור!" ,אמר הרב שך" ,זה יעזור מאד "שהכל" ו"בורא נפשות" ,ולבקש "להחיות בהם נפש כל חי" בת־
לכוונה! תלכו הביתה ,תגידו לנשים ולילדים שלכם ,שמהיום חיית המתים...דבורה’לה רצה להביא לה כוס מים .האחות צועקת
והלאה מברכים ברכת המזון מתוך סידור! אני מבטיח לכם שאם לעברה" :מה את עושה? את רוצה שהיא "אימא ביקשה ממני"...
נקבל זאת על עצמנו זה יעשה רעש גדול בשמים! יכריזו עלינו תיחנק? מה אתך?" –"אימא שלך חולה סופנית .היא לא מבי־
בשמים 'פלוני עשה תשובה'! 'פלונית עשתה תשובה'! אם נבוא נה מה שהיא מדברת" .היא נכנסה לחדר עם כוס המים .האימא
ליום ראש השנה עם קבלה קטנה זו -זוהי 'תשובה'!" .הנביא פקחה את העיניים ,אמרה את הברכה ובעזרת הבת שלה שתתה
אומר ‘קחו עמכם דברים ושובו אל ה'’ -סיים הרב שך את דב־ את כל הכוס! כשסיימה ביקשה כוס נוספת ...ממש "תחיית המ־
ריו – "עלינו לקחת עמנו דבר אחד קטן וללכת אתו הביתה... תים"...האחות היתה בהלם .היא הזעיקה את הרופאים .גם הם
וללכת אתו 'עד הסוף' ...ולבוא אתו בראש השנה ...תשמעו ממני היו בהלם .הם ביקשו לעשות לה בדיקת דם ,ספירת דם ,אך היא
עצה‘ :קחו עמכם דברים’ יש שהמליצו על כך את הפסוק במגי־ בקשה" :תעזבו אותי! זה כבר לא שייך אליכם! לפי כללי הרפואה
לת אסתר )ט,כה(" :אמר עם הספר ישוב מחשבתו הרעה" .כאשר מקומי בהר המנוחות ,אלא שפתחתי 'ערוץ ישיר' עם בורא עולם!
"עם הספר" ,מתוך סידור ,הדבר מועיל ל "ישוב מח־ מתפללים ִ זה כבר לא שייך להדסה עין כרם!" ...היא נרדמה לרבע שעה
שבתו הרעה" -לבטל את כל המחשבות הטורדות את הכוונה נוספת ומשהתעוררה פנתה לבתה" :דבורה’לה! תביאי לי משהו
הראויה. לאכול .משהו מרוסק .אני מאד רעבה" .הרופא נדהם" :אני רופא
אברך אחד הגיע לרבי מיכל יהודה ליפקוביץ זצ"ל ימים ספו־ כבר ארבעים שנה .מעודי לא ראיתי דבר שכזה!" ...כעבור מספר
רים לפני יום כיפור ואמר לו כי כבר שנים שהוא משתדל לקיים ימים היא שוחררה לביתה! לאחר שהודתה לכל הצוות -בעלה
את הקבלה הזו שהמליץ הרב שך ,והוא מעוניין להתחזק ולקבל הזמין מונית והם עזבו את בית החולים .האישה פנתה לבעלה
על עצמו קבלה נוספת שראש הישיבה יציע לו .רבי מיכל יהודה ואמרה לו" :אני לא חוזרת הביתה עד שאני יודעת באיזו ישיבה
השיב לו" :האם שמת לב איך אנחנו מברכים ברכת 'אשר יצר'? אני מתחילה לבשל מחר בבוקר!" .בעלה ביקש מהנהג לנסוע
הנה אני נמצא כאן בישיבה ורואה את הבחורים שנוטלים ידיים לאחת הישיבות .האשה נשארה ברכב והוא עלה לדבר עם ראש
ביציאתם מהשירותים ,ובעודם צועדים בחזרה לכיוון בית המד־ הישיבה ,וסיפר לו את כל הדברים ,כהווייתם .ראש הישיבה שמח
רש הם ממלמלים את הברכה ...וכי ברכת 'אשר יצר' היא 'תפילת מאד ואמר" :הגעת אלינו ממש מן השמים! מספר הבחורים בי־
הדרך' שאומרים אותה באמצע הדרך? הרי בשעת ברכה אסור שיבה גדל מאד .לומדים בה כיום שלוש מאות וחמישים בחורים.
לעשות שום פעולה נוספת! אסור לנגב ידיים ,גם לא ללכת" .לפ־ המבשלת אמרה לנו כמה וכמה פעמים כי היא זקוקה לכח עזר".
חות פעם אחת מדברים עם המלך!"" .כדאי שנקבל על עצמנו" מה יש להאריך בדיבורים? כבר שלושים ושבע שנים שהיא מב־
53
נה לחנה ואומר לה שלא תצטער על כך שאין לה ילדים .היא לא -סיים רבי מיכל יהודה –ביום ,לעמוד מתחילת הברכה עד סופה,
יכלה לנשום מרוב בכי. ולומר גם את הברכה הזאת מתוך סידור ,במתינות".
הבנות שלי ,שישבו לידה בתפילה ,ברחו מהמקום מרוב פחד ]זה השער -יחי ראובן[
לראות אשה הבוכה מתוך צער כה רב .היא בכתה ללא הרף
במשך שבע דקות ,כאשר לא היה אדם אחד בבית המדרש שלא הסגולה הבדוקה לשנה טובה ומתוקה
הצטמרר מהמעמד .הבחורים פנו לראש הישיבה ושאלו מה לע־
הגמרא בברכות במס' 'הרואה' מחדשת " :שהרואה את חברו
שות ,אין זה אפשרי להמשיך בקריאת התורה כשקולות בכי כה
לאחר י"ב חודש ,מברך" :מחיה המתים".
קשים נשמעים בבית המדרש .ראש הישיבה השיב להם" :תנו
שואל המהרש"א הקדוש :רגע ,מי מת? למה לברך עליו מחיה
לה לבכות ,הרי זו אשה צעירה ששנים לא זכתה לילדים ,ומבינה
המתים? הרי הוא היה חי ושלם עד עכשיו? ...עונה המהרש"א
היא שהיום ,ביום ראש השנה יכול ה' לפקוד כל אחת ,על כן היא
הקדוש ואומר :כי כל אדם בראש השנה הינו כמו מת ,אשר פוס־
שופכת את כל ליבה בדמעות רותחות לה'" .ראש הישיבה הטה
קים לו חיים חדשים לחלוטין ,ללא קשר לכל מה שהיה לו בשנה
את ראשו מטה ברעדה והקשיב לבכי שלא פסק .לא היתה עין
החדשה .זה שהיה חי בשנה שעברה ,לא קשור כלל לחיים שקי־
שנשארה יבשה ,כולם הרגישו באותה העת את חרדת הדין וליבם
בל בשנה הקרובה :הבריאות נקבעת מחדש ,ההצלחה ,הפרנסה,
נשבר בקרבם .לאחר שבע דקות בדיוק היא נרגעה והחזן המשיך
הנחת והשמחה – הכל נקבע מחדש .לכן ,מברכים עליו מחיה
בקריאת ההפטרה .התלמידה לא ויתרה כלל ובכל היומיים של
המתים.
ראש השנה היא לא פסקה מלומר תהילים ולהתחנן לה' שבראש
סיפר הרה"ג הרב מנחם שטיין שליט"א את המעשה המופ־
השנה הזה יתן לה חיים חדשים ויזכה אותה בילדים .ראש השנה
לא הבא "היה זה לפני מספר שנים ,כמה ימים לפני ראש השנה.
נגמר והתלמידה ובעלה שבו לביתם" .מעולם לא היתה בישיבה
מתקשרת אליי תלמידה ופונה אליי בתחנונים" :שלום כבוד הרב,
כזו התעוררות בראש השנה" ,קבע ראש הישיבה" ,והכל בזכות
רציתי לשאול האם אני ובעלי יכולים לעשות אצלכם את ראש
אותה אשה שבורה שבכתה ללא הרף בעת הדין הגדול".
השנה?" .הכרתי אותה ,היתה זו תלמידה מהשכונה שלנו אשר
רבותיי היקרים ,הקשיבו לי טוב ,אחר שנים רבות שלא זכתה
תמיד מגיעה לשמוע שיעורים "הרב יודע שאני ובעלי כבר שנים
לילדים ,באותה שנה בחודש תמוז ,מתקשרת אליי אותה תל־
רבות לא זכינו בילדים ,על כן החלטנו השנה ,לבוא אליכם על
מידה ואומרת לי" :הרב שטיין ,בשעה טובה נולד לנו בן זכר".
מנת להתחזק איתכם בראש השנה הקרוב ולהרגיש את רוממות
וכך שנה אחר שנה היא זכתה בילד ועוד ילד ,כשהיום היא אמא
היום ,בתפילה שאולי השנה ירחם עלינו ה'" ,סיימה בצער.
מאושרת ל 8-ילדים נפלאים .אנשים רבים עומדים המומים עד
"בשמחה" ,השבתי.
היום :כיצד זכתה היא ל 8-ילדים ,אחר ששנים רבות בהן חיה
הם הגיעו אלינו בראש השנה ,סידרנו להם חדר ,כשהם מצ־
בבדידות ובהבנה שאולי לא תזכה לעולם לחבוק בן? ...אך כל מי
טרפים אלינו לתפילות ,לסעודות ,לשירי הנשמה ולדברי ההת־
שהיה בישיבת 'אור ישראל' באותו ראש השנה יודע באופן חד
עוררות שנאמרו מפי בני הבית ביום הדין הגדול .מוקדם בבוקר
משמעי – התפילות,
עם עלות השחר ,קמו כולם ברטט ורעדה ועשו את דרכם אל
הבכי הרותח מקירות הלב לה' שבכתה בזמן קריאת התורה,
התפילה בישיבת 'אור ישראל' בפ"ת .בית המדרש היה מלא מפה
קרע שערי שמיים וזיכה אותה להפוך סדרי בראשית ולזכות
לפה .בחורי הישיבה שקמו מוקדם ,ישבו כבר במקומם והחלו
בדבר מבוקשה" .אין זה משנה מה היה לך בשנה שעברה ,בראש
את התפילה .אף עזרת הנשים היתה גדושה ,והכל שפכו את ליבם
השנה הזה אתה יכול לקבל כל שתבקש ,כי כעת -עכשיו זה
בתפילה לה' שירחם עליהם בדינם ויזכה אותם בשנה טובה .והנה,
הזמן ,ומי שינצל את היומיים מחלק ה' :בריאות ,פרנסה ,ילדים,
לאחר תפילת שמונה עשרה ,נפתח ההיכל והוציאו את ספר התו־
זיווגים ,הצלחה וכו' האלה בקדושת הדיבור ויתחנן לה' מקירות
רה על מנת לקרוא את קריאת היום הראשון" :וה' פקד את שרה",
ליבו שיזכהו בכל מבוקשו – יזכה לשנה טובה ומאושרת.
ואח"כ :את קריאת ההפטרה בה מסופר על פקידת חנה ,אשת
שווה להשקיע יומיים ,בשביל לנוח שנה שלימה!.
אלקנה .חז"ל מספרים כי שרה וחנה ,שניהם נפקדו ביום ראש
כתב ה'אלף המגן' )תקפד ,מד(" :גם אדם שנכתב ונחתם בראש
השנה ,אחר ששנים רבות לא זכו בילדים .מלבד זאת ,מציינת הג־
השנה בספרן של רשעים חס ושלום ,מכל מקום אם יבכה ויעשה
מרא ,אף 'בית -ולד' לא היה להם ,כך שלא היה להם סיכוי על פי
תשובה באותו יום – יקרע גזר דינו ויכתב בספר חיים טובים בין
טבע לזכות בילדים .אך בראש השנה הם שכנעו את הבורא לתת
הצדיקים" ,כותב הצדיק .ננצל את היומיים של ראש השנה להת־
להם ילד ,על כן קוראים ביום גדול שכזה דווקא את המעשה על
חנן ,לבקש ולהרעיש עולמות לפני אב הרחמן לזכות בשנה טובה!
פקידת שרה אחר 90שנה ,וכן על פקידת חנה לאחר שנים רבות
]הר' מנחם שטיין שליט"א[
של סבל וצער ,ללמדנו שביום ראש השנה יכול ה' לתת לאדם
את כל מבוקשו ,אף שעל פי הטבע אין לדבר סיכוי להתרחש.
סגולה בדוקה לפרנסה מהגר"ח קנייבסקי זצוק"ל החזן החל בקריאת ההפטרה ,ואז לפתע ,בעת אשר הגיע למילים:
"ויאמר לה אלקנה אשה :חנה ,למה תבכי ,ולמה לא תאכלי ,ולמה
אחת המשימות הקיומיות המוטלות על כל יהודי ,היא ההשת־
ירע לבבך ,הלא אנכי טוב לך מעשרה בנים" ,נשמעה זעקה אדירה
דלות בפרנסה .למרות הביטחון שלנו כי הקדוש ברוך הוא זן ומ־
מעזרת הנשים .הכל נבהלו עד למאד ,ואף החזן הפסיק בקריאה.
פרנס לכל ,מוטל עלינו להשתדל לפרנסתנו ,ולפעול ככל שלאל
היתה זו אותה תלמידה צעירה .היא בכתה בהיסטריה ממש כמו
ידינו להביא פרנסה הביתה די הצורך .אלא שהכל דנים על שיעור
ילדה קטנה .כל הצער והקושי במשך שנים רבות ,התרכזו לה
ההשתדלות הראויה .עד כמה על האדם להשתדל ,מה מוטל עליו
לאותו רגע ששמעה את החזן קורא את המילים בהם פונה אלק־
54
תות לשוכרה בשעות הפנאי" .פנה המנכ"ל לעורך הדין ושאלו לעשות ...אל הגאון רבי חיים קניבסקי זצ"ל נכנס יהודי ,ושטח
מה ניתן לעשות" ,אף אם חוקית הוא צודק ,רצוני לפטרו לאלתר, בפניו שאלה' :כבוד הרב' ,שאל בהכנעה' ,ילמדנו רבנו ,מתי ועד
כיצד אני עושה זאת"? ענה לו עורך הדין" :ראה ,אם נגן זה מי־ כמה עליי להשתדל לפרנסת בני ביתי ומשפחתי?' השיבו רבי
תמם שהוא הולך רק לפי הכתוב בחוזה ,אנו כבר נטפל בו לפי חיים תשובה ,אותה שמענו מנכדו הרה"ג ר' גדליה הוניגסברג
החוזה ...כי בחוזה זה יש עשרות סעיפים ,ובוודאי על אחדים שליט"א ,וכדאי שתהדהד באוזנינו' :אני משתדל לפרנסתי יומיים
מהם הוא עובר .כאשר העובד הוא חלק מהחברה ורוצה בהצל־ בשנה .בראש השנה .הלא מזונותיו של אדם קצובים לו מראש
חתה ,אז גם אם יש לו לעיתים מעידה ,החברה מעלימה עין מכך. השנה ,ביומיים הללו מוכרע בשמים כמה פרנסה תהיה לכל אחד
אך אדם המתנכר להצלחת החברה וכל מעייניו הם כיסו וצרכיו ואחד .ביומיים הללו אני משתדל לפרנסתי ,בתפילה מעומק הלב
האישיים ,ללא שום אחריות להצלחת החברה ,עם אדם כזה בוד־ ותחנון אצל הנותן לחם לכל בשר ,למען לא יחסר לי דבר כל ימי
קים בציציותיו סעיף סעיף ,ובסופו של תהליך סביר להניח שהוא חיי!'
ימעד באחד הסעיפים ,אנו נאכוף זאת ונפטרו מידית" .בראש מדהים! אנשים חושבים שצריך לרוץ ולהתרוצץ ,לריב עם
השנה דנים את היהודי על מטרת חייו ועל מימוש תפקידו בתור המנהל על ההלעאה במשכורת ,להתחנן לעוד כמה שעות עבו־
"ממלכת כהנים וגוי קדוש" ,האם גילית אכפתיות ורצון לקדש דה ,אולי להחליף מקצוע ...אנשים חושבים שהבעיה במינוס,
שם שמים בגלוי ובסתר? האם התפללת לגילוי כבוד ה' בעו־ בהוצאות המרובות ,או בגורמים אחרים.
לם? האם השתוקקת לתיקון העולם במלכות ש-ד-י? האם כאב רבי חיים מגלה וחושף :יומיים בשנה ,זה הכל! יומיים של ראש
לך באמת הכפירה והאפיקורסות השולטת כאן במדינה? האם השנה ,ביומיים הללו צריך להשתדל ,לעשות הכל למען פרנסת
הזלת דמעה של צער על כך שמיליוני ילדים יהודים מתחנכים כל השנה הבאה! ככל שננצל את היומיים הללו היטב ,ככל שנ־
כאן בארץ לכפירה ומרידה במלכות שמים? האם בתוככי מחננו רבה בהם בתפילה ובתחנונים – כך נזכה שבורא עולם יפתח לנו
כיום אכן שם שמים מתקדש ?...או שמא כל מעיינך הם צרכיך שערי פרנסה ,ולכל אורך השנה הקרובה יריק עלינו שפע ברכה
האישיים ובקשותיך הפרטיות ותו לא...ביום ראש השנה כל יהודי ופרנסה מאוצרו הטוב ,עד בלי די!
מתרומם טפח מעל קרקע בקשותיו האישיות ,ומבקש רק על גי־ ]פרי עמלינו[
לוי מלכות שמים ,לזכות להיות חלק משמעותי בממלכת כהנים,
להשתמש ביכולותיו ובכוחותיו בתפקיד נעלה זה .אם זו תהיה
מגמתו ושאיפתו ,אזי ביום הדין המבט על בקשותיו האישיות מדוע תקנו את ראש השנה שהוא יום הדין לפני
לחיים ופרנסה וכו' יקבל מימד שונה ,מפני שזה יהיה כביכול יום הכיפורים שהוא יום סליחה וכפרה.
'אינטרס' של מלכות ה' שיוכל לבצע את תפקידו בכלים הנכו־ רבים שואלים מדוע תקנו את ראש השנה שהוא יום הדין לפני
נים ,שיהיה לו את המעוף והפנאי לעסוק רובו ככולו במלכות יום הכיפורים שהוא יום הסליחה והכפרה ,הרי היה מן הראוי לה־
ה' ולא לעסוק רוב זמנו בחיי החומר .כאשר יראה היהודי את פוך את היוצרות ,לסיים את ימי אלול הנשגבים בעשרת הווידויים
עצמו כחלק ממלכות ה' ,רוממות זו תביאו לעשיית תשובה אמי־ של יום הכיפורים ,ורק אז בהיותנו נקיים מן החטא ,לעמוד בדין
תית כדי לתקן עולם במלכות ש-ד-י ,וזו היא הדרך לגשת גם ולזכות בו .התשובה לכך נעוצה בהבנת מהותו של יום הדין הנ־
אל בקשת המחילה ביום הכיפורים .כי כך בנקל תתקבל בקשתו שגב .כשנתבונן בנוסח התפילה ניווכח שהתפילות עוסקות רובן
לסליחה וכפרה ביום הכיפורים. ככולן בבקשה לגילוי מלכות שמים ,בזעקה ובמחאה לביעור
] היא שיחתי -רעיון זה מבוסס על דברי בעל האפיקורסות והכפירה בעולם" :וילמדו טועים בינה ויתנו לך
ה'שפתי חיים' )מועדים מאמר מלכויות( [. כתר מלוכה" .ארבעים ושמונה שעות אנו מרוממים מחיי היום
יום ,מהצרכים והבקשות האישיות ,ועוסקים רק באחת -בקשות
לגילוי מלכות שמים לעיני כל בשר .ולכאורה הרי בראש השנה
עניין השמחה בראש השנה. כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון ונידונים על כל השנה ,כמו
בכל ספרי הקבלה וההלכה מודגש עניין השמחה בראש השנה, שאנו אומרים בפיוט "ונתנה תוקף"" ,בראש השנה יכתבון וביום
שעל האדם ,למרות חרדת הדין ,להיות בשמחה גדולה ביום זה, צום כיפור יחתמון ,כמה יעברון וכמה יבראון ,מי יחיה ומי ימות".
כאדם המראה בטחון בבוראו שיזכה לשנה טובה ומבורכת .אך א"כ מדוע אין אזכור לכך בליבת תפילת העמידה? נראה להסביר
יותר מכל מזהירים ספרי הקבלה :לא לכעוס ולא להיות בצער זאת במשל :סיפר עורך דין המיצג את אחת התזמורות הפילה־
ביום זה! שכן התנהגותו ושמחתו של אדם ביום זה ,משפי־ רמוניות הגדולות בעולם ,שיום אחד פנה אליו המנכ"ל בבעיה
עה מאוד על כל השנה כולה! .מספר הרה"ג ר' בן ציון מוצאפי שהתגלגלה לפתחו .החברה חתמה חוזה שמן עם נגן מחו"ל
שליט"א ,בספרו 'שופר בציון'" :סיפר לי אבי ]רבי סלמן מוצאפי ששמו יצא למרחקים ,והנה מתברר שהנגן אינו ממלא את הצי־
זצ"ל[ ,מעשה שאירע עם מורו ורבו ,הצדיק המקובל הקדוש ,ר' פיות בלשון המעטה ,בניגוד לשמו שיצא למרחוק ,נגינתו הייתה
יהודה פתייה זצ"ל .כידוע ,בעיר בגדד שבעיראק ,עירו של רבי לוקה בחסר ,הצלילים היו חסרי ליטוש וברק .החליט המנכ"ל
יהודה פתייה ,שורר חום כבד ברוב ימות השנה ,ולכן ,היה מנהגם לשכור בלשים פרטיים שיעקבו אחר מעשיו בשעות הפנאי ,והנה
של היהודים בבגדד לערוך את סעודות השבת והחג בעליות הגג מתברר שנגן זה מבלה בלילות בבתי מרזח ושותה לשוכרה ,ולכן
של בתיהם ,שם האוויר צלול ונעים יותר .שנה אחת ,בליל ראש אינו מרוכז בשעות היום .קרא המנכ"ל לנגן וביקש ממנו הסבר
השנה ,הלך המקובל ר' יהודה פתייה זצ"ל אל בית -הכנסת עטוף לדבר .הנגן הראה פני תם כאינו מבין מה רע בכך ,ברוב חוצפתו
בבגדי לבן צחורים להתפלל את התפילה הראשונה של השנה אמר" :לא מצאתי בחוזה שום הערה או סעיף האוסרים עלי לש־
55
לווה גמורה ,כשאין שום טיפת כעס וצער בליבו ואמר" :שטן ,שטן בקדושה עצומה ובהתלהבות גדולה .בינתיים ,אשתו הרבנית סי־
,יודע אני שהיום הקדוש הזה באת להרגיזני ולנסותי שאעבור על דרה את כל המטעמים והסימנים של ראש השנה ,בכדי שהכל
רצון בוראי ואהיה בכעס ובצער! ,אך דע לך ,שלא ולא! יהיה מה יבוא על מקומו בשלום .הסתיימה התפילה והצדיק עשה אתה
שיהיה – אשמח ביום הקדוש הזה ככל יכולתי!" ,חרץ הרבה בקול דרכו בזריזות לעבר ביתו לערוך את קידוש הלילה בקדושה נו־
רועד שהרעיד את השמיים ,ומיד החל לפצוח בשירה ובזמרה ראה .רבי יהודה פתייה נכנס לביתו ,ובפנים מאירות ושמחות הוא
גדולה ,כשהגג חשוך לגמרי וגם האוכל נפסל לאכילה.והעיד הצ־ מברך את אשתו ובני ביתו בקול רם ושמחה גדולה" :שתכתבו
דיק הקדוש ,רבי יהודה פתייה ואמר ,בסוף אותה שנה" :מעולם! ותחתמו לשנה טובה ומבורכת" ,כמובא בספרי הקבלה על חשי־
מעולם לא היתה לי שנה מוצלחת ומבורכת בגשמיות וברוחניות בותה של כניסה לבית מתוך שמחה וברכה לכל הסובבים .השמ־
כשנה הזאת!" .וכך הזהיר בספר 'ערוגת הבושם' שיהיה האדם חה בבית היתה גדולה והרב פתייה ובני ביתו עלו אל עליית הגג,
שמח וטוב לב ביום זה ,ומובטח בחסדי האל שיצא משפטו לאור כדי לערוך את הקידוש בכוונה עצומה ,כפי הוראת ספרי הקבלה,
.ואף הוסיף הבן איש חי שכעס בראש השנה הוא סימן רע מאוד, שבסגולת ברכת שהחיינו בשמחה והודאה לה' על כך שהגיע גם
ולכן יהיה רק בשמחה! כתב ה'חיי אדם'" :ואוכלים בשר שמן ומי־ לשנה זו בבריאות ושמחה ,יזכה לשנה נוספת של ברכה והצלחה.
ני מתיקה והכל לסימן טוב ,ולכן פשיטא שיזהר מאוד שלא יכעס הגג היה מואר על ידי מנורת שמן גדולה שהכינה אשתו טרם
בימים האלו ,מלבד גודל האיסור ,כדי שיהיה לסימן טוב ,ורק החג ,שהאירה באור גדול את השולחן המפואר .הרב פתייה נעמד
יהיה שמח לבו ונכון לבו בטוח בה' עם התשובה ומעשים טובים". ליד כוס הקידוש ,אך הרגיש שהחום הכבד מתגבר עליו והחליט
ספרי המקובלים מראים שהשנה מתנהגת על פי צורת התחלתה, להוריד את גלימתו הטהורה .תוך כדי הסרת הגלימה הצחורה
לכן ירבה השמחה ובקדושה רבה! והנקייה ,נתקלה לפתע ידו ,שלא בכוונה ,במנורת השמן הגדולה,
]'טוב לחסות בה' תשעג[ והנה מאומה ...מנורת השמן נשפכה על מצנפתו וגלימתו של הצ־
דיק ולכלכה אותם לחלוטין ,אך יותר מכל ,נרות השמן שבמנורה
ראש השנה – כוחה של תפילה כבו לגמרי ובגג נהיה חושך אפילה ,נבהלה אשתו מהמחזה וח־
מספר הרב מנחם שטיין שליט"א" :אני מכיר אברך מפתח תק־ שבה" :כיצד ישהה הצדיק ללא בגדיו ביום קדוש שכזה ,אך יותר
ווה ,בשם דניאל אשר סובל ל"ע 12שנה מכאבי גב תחתון נו־ מכל ,כיצד נערוך את סעודת ראש השנה הקדושה בחושך אפי־
ראיים ביותר! אצל כל הרופאים הוא היה ,הוא אפילו נשלח למו־ לה?" ...רבי יהודה פתייה ,שם לב לבהלת אשתו ,והחל מיד להת־
מחים באמריקה ,ולאף אחד אין שמץ מושג מה הבעיה ומהיכן זה פרץ בצחוק גדול על מנת להרגיעה ,והראה שלא קרה כלום ,סדר
נובע 12 .שנה של סבל נורא! רק לסבר את האוזן -הוא לא מסוגל ליל ראש השנה הקדוש יערך גם בחושך אפילה וללא בגדיי ,אם
לשבת יותר מרבע שעה בכיסא .כשהוא מתיישב מתחילים לו כך הוא רצון ה' יתברך .לאחר צחוק ממושך של הצדיק שהאיר
לחצים בגב ,שמתגברים עד חוט השדרה הצווארי ,ואז הוא חייב את ליבם בשמחה ,החל לומר את סדר הקידוש בשמחה עצומה,
לשכב במיטה .במשך 6שנים שלמות שהוא לוקח וולטארנים כשסביבו חושך אפילה .הקידוש נאמר בקדושה נוראה ,ובסיומו
כתרופות וזריקות! אין לו ברירה ,זה תוקף אותו ,והוא לא מצליח ניגשו כולם ליטול את ידיהם כדי לפתוח בסעודה .הרבנית הקדו־
ללמוד גמרא עם יוני ,בנו הקטן בן ה .12אחרי רבע שעה הוא שה ,הלכה אל המטבח ,הוציאה את המגש והניחה בתוכו את סיר
זועק מכאבים ונשכב במטה" .הוא לא מצליח להיות סימפטי לא־ המרק המהביל ואת הבשר הרך והמבושל במיוחד .היא החלה
שתו בגלל הכאבים! הוא לא מצליח ללמוד כרגיל בכולל בפתח לעלות במעלות הגג בזהירות כששתי ידיה אוחזות במגש הטיב,
תקווה". פסיעה אחר פסיעה ,מפני החושך הכבד ששרר בביתם .והנה,
ממשיך הרב שטיין שליט"א" :ניגשתי אליו ושאלתי אותו' :האם במרחק קצר מהגג ,כשלה רגלה של באחת ממדרגות העלייה,
אתה מאמין שבראש השנה הקב"ה בורא כל אדם מחדש? האם היא איבדה את שיווי המשקל ,והמגש העשיר במרק חם ומהביל
אתה באמת מאמין ,שהאדם לא ממשיך לחיות כרגיל ,אלא שב־ ועופות חמים ,נזרק לעבר רצפת הבית ,כשהרבנית נופלת אחריו.
ראש השנה הוא נוצר מחדש? והבאתי כדוגמא את שרה אימנו, רעש גדול נשמע עם נפילת המגש ,והרבנית הקדושה החלה לפ־
שזכתה להיפקד בגיל תשעים שנה!" .המשכתי לומר לדניאל: רוץ בבכי חונק .מה קרה השנה :האור כבה ,הבגדים של בעלי הת־
"אתה יודע ,שאם לא ראית את חברך שאתה אוהב מאוד שנה לכלכו ,וכעת כל סעודת הלילה הקדוש נפלה על הרצפה וממה
שלימה אתה צריך לברך עליו 'ברוך אתה ...מחיה המתים?!' .אבל נאכל? ...רבי יהודה פתייה הצדיק ,חס וחלילה לא כעס על אשתו
תגיד לי רגע ,מי מת? מתי הוא מת ,שצריך לברך זאת? עונה החפץ ולא האשים אותה בדבר ,אלא רץ ממקומו בעליית הגג וסייע לה
חיים בשם המהרש"א :מברכים מחיה המתים מכיוון שעבר עליו לקום ממקומה ,אסף את חלקי המרק והעופות שעדיין נשארו
ראש השנה ויום כיפור הוא נברא מחדש בראש השנה! "זו לא שלמים ולא התלכלכו ברצפתה הבית .הרב הרגיע את אשתו הצ־
סוללה שממשיכה משנה שעברה!" ,המשכתי ואמרתי לו" :דניאל דקת במילים חמות ומעודדות ובכך שהיא לא אשמה ,ובידיעה
,הבורא הוא כל יכול .בקלות יכול לתת לך בראש השנה גב חדש שהכל מאת ה' לטובה גמורה ,ושאסור להכניס עצבות בלילה
גם לאחר 12שנה .תתבודד עם הבורא! תתחנן! אם תאמין בכך קדוש זה .הרבנית התאוששה מהמאורע וסידרה לרב צלחת ערו־
שבראש השנה הקב"ה בורא את האדם מחדש ,וזה לא המשך כה שעוד נשארה בשלמותה .רבי יהודה הודה לה וברכה בכל
משנה שעברה תקבל גב חדש !אבל תכין תצהירים משפטיים. ליבו בשמחה גדולה ,ועשה את דרכו סוף סוף לשבת ולסעוד בק־
תגיד לא-לוקים" :אבא! אולי לי לא מגיע גב בריא ,אבל הילד דושה ובשמחה .והנה ,הוא מגיע לעבר השולחן החשוך ,ומה הוא
שלי יוני ,אין לו אבא שילמד אתו גמרא .הוא בוכה למה אבא שלו רואה? לא פחות ולא יותר – חתול עולה על שולחנו ומושך בעוף
מפסיק ללמוד אתו כל 10דקות?!" .תוסיף עוד טענות כבדות ואוכלו ...רבי יהודה פתייה עמד במקומו הביט למרום ואמר בש־
56
מסיבת הודיה לבורא עולם בביתו .כי בראש השנה ובעשרת ימי משקל" -הרי לאשתי מגיע בעל עם פרצוף מחייך ולא חמוץ!" .
תשובה אפשר לזעוק! ולשכנע את בורא העולם :תן לי בריאות, תכין תצהירים על דף ותוסיף את זה למחזור שלך בראש השנה.
כדי שאוכל להתפלל וללמוד ...תן לי שמחה כדי שאוכל לקיים תעבוד ,תילחם!" .המשכתי לומר לו" :תראה פה את בית המד־
מצוותיך בשמחה וכדי לשמח את אשתי וילדיי. רש ,בראש השנה יהיה עמוס לחלוטין .כשיגיעו לקריאת התורה
]הר' מנחם שטיין שליט"א[ בראש השנה ,מה יקראו? אתה יודע? על אישה זקנה שנפקדה,
שרה ,תגיד לי למה מדברים על זה בראש השנה? אני מצפה,
תשובה מאהבה -זדונות נעשות לו כזכויות שבראש השנה יקראו בתורה על עניינו של היום ,על משפט!
שהרי כולנו עומדים לפני הכרעה ,מה יהיה אתנו בשנה הבאה.
בר"ה )ד' ט"ז( איתא מפני מה תוקעין ומריעין ותוקעין כשהן
מדוע מדברים על אישה שנפקדה ...אחרי כמה דקות יוציאו ספר
עומדים כדי לערבב את השטן ,ולא מובן איך אפשר לערבב את
הפטרות ויקראו על עוד אישה שנפקדה ,חנה! מה זה קשור למי־
השטן ,האם השטן הוא כזה קטלא קניא ,ועיי"ש ברש"י ותוס'.
לוני יהודים בראש השנה שנמצאים בדין? אלא צריך לדעת את
ואולם בהקדמה לספר המקנה ראיתי ביאור נפלא ,דהכונה בזה
המסר של רבותינו אותו הם מבקשים שנפנים -רוצים הם ללמד
הוא דע"י שרואה השטן שישראל מחבבין את המצוה שתוקעין
את הציבור ,שזו הזדמנות חייהם! שיש בכוח התפילה לשנות
ומריעין ושוב תוקעין ,א"כ חושש שיעשו תשובה מאהבה ,ובת־
את הכול! שבזכות אותה תפילה של חנה זכתה היא לשמואל
שובה מאהבה זדונות נעשות לו כזכויות ,ונמצא שכמה שיש יותר
הנביא! היא ניצלה ראש השנה אחד .כמו שאומרת הגמרא" :ג'
קיטרוג של זדונות נעשות לו יותר זכויות ,וא"כ השטן מניח מל־
נשים נפקדו בראש השנה :שרה ,רחל ,חנה" .אומר רש"י" :נפקדו
קטרג שאינו רוצה שלבסוף הקיטרוג שיקטרג עוד יהפך לזכויות.
בתפילה" .הן נלחמו על ההזדמנות שיש בראש השנה להיברא
וראיתי דבר נפלא בתפארת ישראל )סוף מס' תענית( במאי שאנו
מחדש! ולכן משדרים לכל הציבור בקריאת התורה' :עכשיו
נוהגין ביוה"כ לומר על חטא בניגון ,והדבר תמוה שהרי היה צריך
אתה נברא מחדש! אתה רוצה כישרון? ילדים? זיווג? בריאות?
לבכות על החטאים ולא לנגן ,ותירץ דכיון שאנו עושים תשובה
תתפלל! תתחנן! עכשיו מייצרים הכול מחדש !".דניאל קלט את
מאהבה וכל העבירות נעשים לנו לזכויות ,על כן עתה בתשו־
המסר ,הלך לישיבה בראש השנה ,קיבל על עצמו תענית דיבור:
בה אנו שמחים בכל עבירה .ושמעתי ממרן הגרא"מ שך זצוק"ל,
רק תורה ותפילה ,סעודה ושינה והוא נלחם 48שעות .הרי כל
דאיך אדם מגיע לידי דרגה של תשובה מאהבה ,והוא כשרואה
שעה בראש השנה זה כשבוע וחצי של השנה! יומיים שקובעים
שאע"פ שעשה חטאים מ"מ מצד מידת החסד של הקב"ה יכול
את כל השנה! דניאל כל כך בכה ,כל כך ביקש בראש השנה!
לשוב מחטאו ,א"כ היא גופא גורם שמתמלא אהבתו להקב"ה
המחזור שלו היה מלא דפים שהוסיף לשכנע את בורא העולם" :
ושב מאהבת ה' ,ונמצא שהחטא עצמו גם מביאו לאהבת הש"י
ריבונו של עולם! אני לא מבקש בשביל עצמי גב בריא ,יוני שלי
ולתשובה מאהבה .ובנפש החיים )שער ד' פ' ל"א( ביאר במאי
בן 12לפני בר-מצווה אין מי שילמד אתו גמרא ,תוך 10דקות
דמקדימין בתפילה השיבנו אבינו לתורתיך ורק אח"כ והחזירנו
אבא שלו מתמוטט ונופל על המיטה .אשתי -אין לה בעל .רק
בתשובה שלימה לפניך ,דיסוד התשובה הוא ע"י התורה ,וע"י
עצבים וחוסר סבלנות תעשה למענה! תן לי גב חדש למענך!".
התורה יכולים לבוא לדרגא של תשובה מאהבה .ובעיקר המידה
הוא נלחם באמת ובכנות! .עבר יום כיפור ,סוכות ושמחת תורה...
של אהבת ה' כתוב בתהלים )פ' צ"ז( "אהבי ה' שנאו רע" ,והנה
התחיל חודש חשוון והוא בא לבקש את הוולטרנים שלו לשלו־
בפשוטו כתוב בזה דאוהבי ה' גם צריכים לשנוא הרע ,אבל אין
שת החודשים הקרובים .אך שהבורא רוצה והגיע הקץ לחושך,
תלוי אחד בחברתה ,ושייך להיות אוהב ה' גם אם אינו שונא את
אז הוא לא צריך שום דוקטורים להבאת הישועה .דניאל מגיע,
הרע ,ואולם זקני מרן הגרב"ד זיע"א פי' שכתוב כאן תלייה ,דה־
והנה יושב ממלא מקומו של הרופא שלו .היה זה בחור צעיר בן
מידה לאהבת ה' הוא השנאה לרע ,כי לא שייך בזה מצב דמחד
, 29רופא מתחיל שסיים לא מכבר את לימודי הרפואה .הוא פונה
אוהבים את ה' ומאידך לא שונאים את הרע ,דעצם זה שלא שו־
אליו בבקשה" :אני צריך וולטרן לשלושה חודשים .שים חלק טי־
נאים את הרע בהכרח חסר באהבת ה' ,כי אהבת ה' צריך להביא
פות ,חלק זריקות" .הרופא הצעיר נדהם" :מה? יותר מידי וולטרן
לשנוא את הרע ,וכשאינו שונא את הרע בהכרח חסר בו אהבת
הורס את הגוף" .דניאל הבין ,שהרופא התמים חדש במקצוע,
ה' ,ולא שייך בזה שום פשרות .וזקני מרן הגרב"ד זיע"א היה
שהרי הוא כבר 6שנים לוקח פה קבוע ,אך הרופא התעקש" :אולי
אומר שכשרוצה לבחון את אהבתו לה' יתברך ,בוחן את עצמו
תעשה אולטרא-סאונד על הכליות .לפעמים הכליות מקרינות
כמה הוא שונא את הרע ,וכמה שהוא יותר שונא את הרע רואה
כאב על כל הגב " .דניאל גיחך ,הרי הוא היה אצל כל הרופאים
את מידת אהבתו להשי"ת .ובאמת איך אפשר לעשות תשובה
המומחים ,ואפילו באמריקה שלא גילו מה זה ,ורופא זה ,שע־
שלימה מאהבה ,ובודאי דלא בנקל הוא ,והעצה לזה הוא מה שא־
דיין אין לו ניסיון ,רוצה להצליח במקום שאחרים נכשלו?! אך
מרו חז"ל פתחו לי פתח כפתחו של מחט ואני אפתח לכם פתח
הרופא הצעיר התעקש וקבע לו תור .הלך דניאל ועשה אולטרא
כפתחו של היכל ,ושמעתי ממו"ר המשגיח מרן הגר"א לופיאן
סאונד במקום ,שכב על הבטן ,והרופא המקומי נבהל :אני רואה
זצוק"ל להסביר הכוונה פתח של מחט ,הרי פתח של מחט כלום
שעשרים ושתיים אחוז מהכליה שלך סתומה ,ומצב זה עושה
הוא ,והסביר דמ"מ צריך שיהי' הפתח כמו נקב מפולש ,ולא כמו
כאבים עזים בגב !!! דניאל שומע זאת ורץ לרופא הבכיר ,שרואה
ששם מחט בבצק שנקבו חוזר ונסתם אלא נקב מפולש ,וע"כ
את הבדיקות ,ונבוך כולו" :אני ממש מתנצל ,על זה לא חשב־
העצה בזה לכה"פ להתחיל לעשות תשובה על משהו ,משהו
נו כל השנים! " .זה לא הרופאים! זה הבורא ,שסתם לרופאים
מאהבה ,ובמצב שישאר המשהו נקב מפולש ולא יחזור ח"ו לסו־
בכל העולם את הראש 12שנה ,כי ,כנראה ,הוא לא היה ראוי
רו ,ועי"ז יבוא לידי סייעתא דשמיא דנקב התשובה יתרחב כפ־
לישועה 12 .שנות סבל! עד היום ,בתאריך ד' חשוון ,הוא עושה
תחו של היכל ויזכה לעשות תשובה שלימה .והנה ביומא )ד' פ"ו
57
מאד לא נוחים? מי גזר שהילד ישבור בקבוק שמן זית ושיקח לי ע"ב( איכא כמה חילוקי כפרה ,יש דתשובה תולה ויום הכפורים
כל כך הרבה זמן לנקותו? ביעקב מתלבשת האמונה ,הוא מכתיר מכפר ,ויש דתשובה ויום הכפורים תולין ויסורין ממרקין ,ויש דרק
את הקב"ה למלך ,הוא לא חושב" :אשתי שכחה מהאירוע ,כי היא מיתה ממרקת .ונראה דכ"ז הוא בתשובה מיראה ,אבל בתשובה
לא אחראית" ,הוא גם לא חושב" :נשבר הבקבוק ,כי הילד הזה מאהבה שזדונות נעשות לו כזכויות שאני ,ומצאתי כן אח"כ בספר
יש לו ידיים שמאליות" ,אלא הוא עומד וצועק" :אתה המלך! אני חרדים בשם שו"ת הרא"ש.
יודע ריבונו של עולם שאתה גזרת! ואני מקבל באהבה ובהבנה!". ]שיעורי הגרח"ש ליבוביץ זצוק"ל[
אפשר לשבת ולצייר לכם עוד הרבה מצבים שעלולים לקרות,
ובטח גם אתם נזכרים בכמה סיטואציות שכעסתם ,שנעצבתם, "היום הרת עולם ,היום יעמיד במשפט כל יצורי
שהאשמתם ,ושכחתם לרגע קט שיש מישהו למעלה שהוא זה עולם"
שהביא את כל זה עליכם .ושכחתם גם לרגע ,את דבריו של החפץ
חיים שאמר" :כל השכר המצפה לאדם ,תלוי אך ורק בצורה בה אנו עומדים בפתחו של יום הדין הגדול ,וידוע מה שכתוב בס־
מקבל את מאורעות החיים" .אבל לא נורא הגיע הזמן להשתנות. פרים הקדושים ,שעיקר העבודה של ראש השנה היא המלכת
ועלינו לזכור! ניסיונות האמונה בבית הם מהניסיונות הקשים הקב"ה עלינו" -אמרו לפני מלכויות"" ,מלכותו בכל משלה" ,וכן
ביותר! מה הסיבה? מלבד מה שבבית האדם אינו 'עושה הצ־ בנוסח התפילה משנים ואומרים" :המלך הקדוש" ו"המלך המש־
גות' ,וכבר נתבאר ,מסתתר משהו נוסף עמוק יותר (והוא שייך פט" .אין כמעט מקום בתפילה שאיננו צועקים" :אתה המלך!".
בכל הניסיונות שבין אדם לחברו) ונסביר ...כאשר אין לאדם את וצריך לדעת ,ישנם אנשים החושבים שניסיונות זה רק בעבודה,
מי להאשים ,שאין לו על מי להתלונן ובמי לתלות את הבעיה, רק שיוצאים מהבית ,הם לא יודעים שהבית הוא מפעל הניסיונות
קל לו הרבה יותר להתכופף לרצון ה' ולקבל באהבה ...שמקב־ הגדול ביותר ,ניסיונות בכל הרמות -קטנים וגדולים ,המוכיחים
לים מכה ,שנשבר חפץ ,שנאבד הארנק ,קל להוציא את המילים מיהו האדם באמת .ניסיון בדיבור ,ניסיונות בכבוד הבעל\האישה,
'שיהיה לכפרה' ,'...גם זו לטובה .'...אך שיש את מי להאשים במצב ניסיונות של כעס ,גאווה ,צרות עין ,חסד ,עצלות ,אונאת דברים,
שאני נמצא בו ,שבעלי אמר מילה פוגעת ,שאשתי לא מקיימת דרך ארץ ,אנכיות והרשימה עוד ארוכה ...ואומר השי"ת ,בכל יום
את רצוני ,שיש על מי לכעוס וה'אשם' עומד כאן מולי ,ועוד שזה אני אטמין לכם מספר לא מבוטל של ניסיונות ,את תהיי בטוחה
נראה כל כך 'הוא' ויש לי על מי 'לפרוק' ,וכל כך עומדים לי על שזה 'הוא' ,אבל אם תתעמקי היטב ,אם את תלבשי משקפיים
הלשון משפטים כמו' :אתה אשם'' ,הכל בגללך'' ,אתה רואה למה של אמונה את תביני -אין לי מה לחפש אשמים ,אין לי על מי
אני לא מקשיבה לך?!'' ,כמה פעמים אמרתי לך ...אתה לא אוהב לכעוס ולהתלונן ,את תביני -זה הקב"ה בודק אותי עכשיו ,אני
להקשיב!' ,ועוד משפטים כאלה וכיוצא בהם ...באופן כזה קשה נמצאת כרגע במבחן .עליכם לזכור היטב ,כתוב בפסוק )איוב ז,יח
מאד לקבל את רצון ה' באהבה ,באופן כזה קשה מאד ,כי יש במי וראה מפרשים שם(" :לרגעים תבחננו" -אומר השי"ת ,שלא תח־
לתלות את האשמה וכאן האדם נבחן! )וניכרת אישיותו האמ־ שוב שאני בודק אתכם רק בדברים הגדולים ,רק 'פעם ב ,'...אלא
תית( .מספר הקדוש ר' יונתן אייבשיץ זצוק"ל ,שהיה רואה תופ־ בכל שעה ושעה ,בכל דקה ודקה ,אני בודק כמה אתם מאמינים
עת פלא .כשהייתה מגיע אליו לשאלה בדיני איסור והיתר ,והיה בי ...כל רגע שאת\ה נמצא\ת בבית עלול להיות 'בוחן פתע' ,עלו־
עליו פעמים להטריף את הבהמה ,היה עומד ואומר" :הבהמה לים להיות הרבה דברים שלא ימצאו חן בעיניך ועכשיו אני בודק
טריפה ,אסור לאכלה" .הוא היה רואה איך בעל הבית מקבל את כמה אתה מבין שאני המבחן בהצלחה! משקיף עליך עכשיו ורו־
הדין באהבה" :גם זו לטובה ...כפרה על עוונותי" היה אומר .בהמה צה לראות שאתה לא מאכזב אותי ועובר את המבחן בהצלחה!
עולה כמה אלפי שקלים אבל בכל זאת ...איש אמונה! והנה ,אותו נתאר לעצמנו את יעקב ,איש עובד למחייתו .החל מארבע בבוקר
אדם ,בעל הבהמה ,היה חוזר והפעם בא לדין עם חברו ,על סכום משכים לסליחות ותפילת שחרית ,אחר כן ממשיך ביום עבודה
פעוט הרבה יותר ,עשירית משווי הבהמה .ושפוסקים לחיוב ,הינו מפרך ולבסוף נכנס לביתו בארבע בצהריים .סוף יום עבודה אחד,
צועק ומשתולל ...ולפי היסוד שאמרנו ,מובן מה הסיבה ,שיש מי־ יעקב ,כשהוא עייף מהרגיל ,תיאר לעצמו את הרגעים בהם ישים
שהו מולי ויש לי את מי להאשים בהפסד ובעגמת נפש נעשה רגליו בפתח הבית ,יטעם משהו ויניח את הראש למנוחה שעה
הניסיון הרבה יותר קשה! יהי רצון שנזכה להמליך את הקב"ה קלה כדי שיהיה לו כוח בהמשך היום ,אמנם כשהגיע לביתו חי־
עלינו ונכתב ונחתם לשנה טובה ,נתבשר בשורות טובות ויבוא כתה לו הפתעה ...הוא מוצא את עצמו עומד בתוך ערימות של
משיח צדקנו במהרה, בלאגן ,הילדים מגיעים בדיוק מהגנים ותלמודי התורה .ואשתו?
]הגר"א שרהבני שליט"א[ אשתו נזכרה שיש לה אירוע משפחתי מחוץ לעיר שבשום פנים
לא יכולה לפספס ...מה שאומר ,ששינה כבר לא תהיה והשיעור
הקבוע שהוא כל כך אוהב גם כן לא יהיה .מה שכן יהיה ,הוא סי־
שנה טובה ומתוקה דור ואירגון כל הלכלוך והבלאגן ,מקלחות לארבעה ילדים קטנים,
מדוע מבקשים בראש השנה שיהא שנה טובה ומתוקה מה זה השגחה עליהם ועוד .ממשיך היום -אשתו הלכה ,הבית כולו רעש
הכפל הבקשות? יש להקשות :מדוע מבקשים בראש השנה שיהא ומהומה ,ואז מגיע ה'קש ששבר את גב הגמל' ,הילד משחק בכ־
שנה טובה ומתוקה ,וכי טובה בלא מתוקה אינה טוב ,ומהו הכפל דור ושובר בקבוק שמן זית ,כאן יעקב כמעט ומתפוצץ ,אך הוא
הלשון ,כך מקשה בפרדס יוסף פרשת אמור .איכא כמה תרוצים: לוקח נשימה ארוכה ומנסה לקבל פרופורציה נכונה על המצב:
א .מבקשים שלא רק שיהיה שנה "טובה" ,שנצטרך להאמין הוא נזכר ,מי עשה כל אלו? מי גזר עליי שלא אוכל לישון? מי
שהוא טוב המכוסה והנסתר דכל מה דעביד רחמנא לטב עביד, גזר שלא יהיה אוכל מוכן? מי גזר שאשתי תשכח מהאירוע ולא
אוכל להתכונן כראוי למצב? מי גזר שדווקא היום הילדים יהיו
58
הראשונות שואלים ,והביאו ראי' מהא דמבקשים זכרנו ,ולפ"ז אלא שיהיה "מתוקה" עם הרגשת טעם של מתיקות ונועם ,שה־
נצטרך לומר מה שלא מזכירים לחיים טובים כהמשנ"ב .ועפי"ז טוב יהיה נראה לנו לעינים ,כך כתב בפרדס יוסף פרשת אמור.
נראה ,דזהו הטעם במנהגנו בחזרת הש"ץ שהציבור חוזר רק ובמפרשים כתבו להסביר מה שאומרים בתפלת שבת "שבענו
על הבקשות שבסוף התפילה "וכתוב לחיים טובים" וכן "בספר מטובך" ,דבודאי אין רע יורד מן השמים ,וכל מה דעביד רחמנא
חיים" ולא בברכות הראשונות "זכרנו לחיים" ו"מי כמוך" ,והוא לטב עביד ,אבל אנו מתפללין שלא רק יהיה טוב מלעילא ,אלא
משום שמה שהציבור חוזר הוא מצד בקשת ציבור ,וא"כ רק שזה יהי' הטוב הנראה והנגלה לנו שנשבע מזה ,דהרי דבר שאין
באלו ההזכרות שבאים בתורת בקשות וכמו ההזכרות שבסוף רואים איתא בגמ' יומא ע''ד ע''מ דאין נהנים שבעים מזה ,ועוד
התפילה חוזר הציבור ,משא"כ בהזכרות הראשונות שאי"ז בקשה איתא שעיור אוכל הרבה ואינו שבע ממה שאוכל כיון שאין רואה
אלא בא מהזכרת שבח מלכותו אינם חוזרין הציבור ,דאדרבא את האוכל .ומבקשים שאנו רוצים לראות ולהרגיש את חסדי
בברכות הראשונות אסור לבקש. הי"ת ועי"ז נהיה שבעים ,ובזה גם מפרשים את הפסוק תהלים
]משנח ר' חיים שלמה מועדים[ צ' שבענו בבוקר חסדך ונרננה ונשמחה בכל ימינו ,אנחנו רוצים
לשבוע בבוקר היינו שנראה את זה כמו בבוקר שרואים הכל ואז
ונשמחה בכל ימינו ,כך כתב הישמח משה .על דרך זה מפרשים
ראש השנה – העצה הבדוקה איך לבקש בקשות את הפסוק "הראנו ד' חסדיך" ,שאמנם למעלה הכל הוא חסדים
פרטיות ורחמים ,אבל אנו מבקשים שהראנו ד' חסדיך ,שנראה החסדים
היה פעם צדיק אחד בעל יסורים ש ...הוא מצד עצמו לא היה בפועל למטה לעינינו .עוד נראה לפרש בזה את הפסוק תהלים
מתלונן על היסורים שהוא עובר ...אבל!!! כל לילה לפני שהוא צ' ט''ו "שמחנו כימות עניתנו שנות ראינו רעה" דאנו מבקשים
היה הולך לישון ...היה לו מנהג מעניין ...הוא היה פונה לקב"ה מהקב''ה שכמו שהצרות והיסורים ראינו עם העינים ולא ברמ־
ומאחל לו ...רבש"ע שיהיה לך לילה טוב!!! שיהיה לך לילה זים ,אותו דבר החסדים אנחנו רוצים לראות עם העינים ולא רק
רגוע!!! מה הכוונה?? פשוט מאוד :אם יענקלה שוכב במיטה וסו־ להאמין ולדעת שהכל לטובה ,וזה כוונת הפסוק תשמח אותנו
בל מכאבי גב ...והוא כבר חצי שעה מחפש תנוחה ולא מוצא... הקב''ה כמו הימים שסבלנו שהיה שנים שראינו את הרעה אותו
והוא מתהפך ומתהפך ולא מצליח להירדם ...אז לא רק הוא עבר דבר את הישועות אנו רוצים לראות,
לילה קשה ...יש עוד מישהו שעבר לילה קשה ...מי זה ה??? ג .ע''פ מה שכתב במלא העומר פרשת תזריע למהר''ל
הרבש"ע בכבודו ובעצמו סוף סוף!! בכל צרתם לו צר ו ...אם צינץ זצ''ל מדוע טבע העולם שאומרים על תינוק שהוא חמוד
יהודי לא נרדם בלילה מיסורים ...הרי בלילה ההוא נדדה גם שנת ואוהבים אותו ,אלא משום דאיתא במשנה אבות פרק ג משנה י'
המלך ...אם יש בחור שמרטיב את הכרית בלילה בדמעות ...יש כל שרוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו ,וכל שאין
עוד מישהו שכביכול לא ישן בלילה ...קודשא בריך הוא ושכינ־ רוח הבריות נוחה הימנו אין רוח המקום נוחה הימנו ,תינוק בגלל
תיה ...קלני מראשי קלני מזרועי ...ממילא אותו צדיק היה מאחל שהוא נקי מעבירות ורוח המקום נוחה הימנו ,לכן רוח הבריות
לרבש"ע מידי לילה : :רבש"ע שיהיה לך לילה טוב ...שליהודים נוחה הימנו ואוהבים אותו ,לכן מברכים שיהא שנה טובה יתנהגו
יהיה לילה טוב ...שלא יצטרכו אופטלגין ...שלא יצטרכו להזמין ע''פ התורה יהא מתוקה יהא לך חן בכל מקום,
אמבולנסים .שכולם ישנו שינת ישרים ואז גם לך יתברך גם לך ]מעדני אשר[
יהיה לילה טוב ...לילה רגוע ...בלי להצטער בצער הבנים שלך...
את האיחול הזה שאותו צדיק היה מאחל לקב"ה מידי לילה ...הרי
זכרנו לחיים
אנחנו יכולים לקחת את אותו סוג איחול לברכת שנה טובה
לרבש"ע ...כן כולנו עסוקים בלאחל לעצמנו שנה טובה ...כל אחד במשנ"ב )סי' תקפ"ב סעי' ה'( ביאר ,מדוע בתחילה מזכירים
מאיתנו זוכר את הקשיים שהוא עבר בשנה שעברה ...והוא מאוד רק "זכרנו לחיים" "למענך אלוקים חיים" ולא כמו בהזכרות בסוף
מאחל לעצמו שבשנה הבאה יהיה לי שנה יותר טובה '...אבל התפילה שמזכירים "לחיים טובים" ,והוא כי המבקש צריך לבקש
חכה!!! אל תשכח יש ש עוד מישהו בתמונה ...גם אבא שבשמים מתחילה דבר מועט ואח"כ מוסיף והולך.ואמנם במשך חכמה
בתמונה!!! אם לך הייתה שנה קשה ...גם לו יתברך הייתה שנה )דברים פ' ל"ג פסוק א'( תירץ הקושיא באופן אחר ,דהנה באמת
קשה ...היה קשה לו לראות אותך סובל ...הוא בכה יחד איתך... איך מבקשים בקשה בג' ברכות הראשונות ,והרי איתא בברכות
והצטער יחד איתך ...וגם לו מגיע איחול שנה טובה .כן ...על ראש )ד' ל"ד ע"א( דאל ישאל אדם לצרכיו בג' הראשונות ,דראשונות
השנה נאמר :כי חק לישראל משפט לאלוקי יעקב!!! מפחיד דומה לעבד שמסדר שבח לפני רבו ,ומשא"כ ג' אחרונות לצר־
לומר אבל כתוב כאן שלא רק אנחנו עומדים במשפט ...אלא כי ציבור שואלין ,ואשר בהכרח צ"ל דההזכרה של זכרנו לחיים
משפט ל- -אלוקי יעקב ...גם אלוקי יעקב בעצמו עומד במש־ ומי כמוך אי"ז בגדרי בקשה ,אלא מכיון שאין מלך בלא עם א"כ
פט ...בטח ...אם לקב"ה יש כל כך הרבה בנים אהובים שכולם אנו מבקשים חיים דבזה יתמלך מלכותו ,וכלשון ההזכרה "מלך
עומדים למשפט בזה יום הדין ...וביום הזה חותם כל יד אדם בו... חפץ בחיים" "למענך אלוקים חיים" והוא מהזכרת שבחו דמל־
וכל אחד חורץ לעצמו במו ידיו את הדין איזו שנה תהיה לו ...אז כות הקב"ה ,וע"כ אנו מזכירין רק חיים ,אבל חיים טובים שהוא
גם הוא יתברך כביכול עומד במשפט הזה!!! אבא שבשמים כבר בקשה אין מזכירין בג' ברכות הראשונות ,משא"כ בברכות
דואג ...משתוקק ורוצה שנעזור לו במשפט ...שנאפשר לו לתת האחרונות ששואלים לצרכי ציבור וההזכרה בא בגדרי בקשה
לנו שנה טובה ...ואי לכך :לא נותר לנו אלא לאחל לו יתברך התם אנו כבר מבקשים חיים טובים .ואמנם שי' התוס' בברכות
מעומק לב ולברך אותו כר' ישמעאל בן אלישע בשעתו :רבש"ע )ד' ל"ד ע"א ד"ה אל ישאל אדם לצרכיו( דלצרכי ציבור אף בג'
59
ריות שלנו בעבודה של ר"ה :הרי אחת הנקודות הכי מסובכות אנחנו מברכים אותך שיהיה לך שנה טובה ומתוקה ...שלבנים
בראש השנה ...שמצד אחד זה יום הדין וכל אחד מאיתנו מטבע שלך יהיו חיים טובים ומאושרים ...ואז גם אתה יתברך תשמח
הדברים קרוב אצל עצמו וחושב על עצמו ...כל אחד רוצה לזכות איתנו ...שאף אחד מהבנים שלך לא יסבול ולא יצטער ואז גם
ביום הדין ...ומצד שני :למרבה האבסורד דווקא ביום הזה מצפים אתה יתברך לא תצטער ...שהבנים שלך לא יהיו תקועים בשידו־
ממני שאני לא אתפלל על עצמי ...בדיוק ביום הכי גורלי!!!! בדיוק כים ...ולא ממורמרים ...ושהילדים שלך לא יריבו ...שלא תצטרך
ביום שהתפילה בו הכי מתבקשת ....דווקא ביום הזה נדרש ממני כל היום להפריד בין הניצים ...רבש"ע :אנו מאחלים לך יתברך
להיות בתוך עמי אנוכי יושבת ולהתפלל רק על כבוד שמים ...מה שבשנה הקרובה תוביל לחופה את כל הרווקים והרווקות שאתה
הפשט בזה???? מה זה הפרנציפ הזה??? תמיד חשבתי לעצמי: כל יום בוכה עליהם ומשתתף בצערם ...שהשנה הזו תראה את
תביא איזה יום שאתה רוצה שאני לא אתפלל על עצמי ...אני הבנים שלך מסודרים בחיים ...באושר ועושר ...אנחנו מאחלים לך
מוכן לא להתפלל על עצמי בשבועות ...בסוכות ...נו ...נסתדר עם יתברך שבשנה זו כל הבחורי ישיבות ישבו וילמדו ויהיה להם
זה איכשהו ...אבל בראש השנה?? בדיוק ביום הכי גורלי?? בדיוק חשק וגישמאק וחיבור ללימוד ...ואז לא תצטרך לבכות כל יום
אז להתעלם כביכול מהצרכים הבוערים לי?? למה הפרנציפ על מי שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק ...שלכל הבחורים
הזה?? נו ...מה התשובה??? אני אסביר את זה בדוגמא :לפני שנ־ יהיה כח ללמוד ...שלא יהיה להם קשיים ומשברים ...שלא תצטרך
בחנתי לישיבה קטנה ...הייתי במתח מאוד גדול כמו כל הילדים לשבת כל יום ולבכות על מי שאי אפשר לו לעסוק בתורה ועו־
בכיתה ...ישבתי וחזרתי על החומר של המבחן עשרות פעמים... סק ...כן!!!! כל יהודי שצריך ישועה ...שתדע לך :לא רק אתה
ותכל'ס לא הבנתי את החומר ...היה בחור אחד מבוגר שלמד שומר ומצפה לישועה ...לא רק ההורים של מעוכבי השידוכים
איתי ולמד איתי ולא הבנתי ...עד שיום אחד הוא שאל אותי: שומרים ומצפים נו ...מתי כבר יגיע הערב הגדול ...לא!!!! יש פה
בעצם למה אתה כ"כ לחוץ מהמבחנים לישיבות?? עניתי לו :מה עוד מישהו בתמונה!!!! יש פה קל מסתתר ...שגם הוא שומר ומ־
פירוש ...אני מפחד ש ...ש ...שאני לא אענה טוב ...ולא אצליח צפה לאותו ליל שימורים לקיים הבטחתו ולהוציא כל אחד ואחד
במבחן ואז לא יקבלו אותי ...הוא צחק ולחש לי באוזן :זה מגלותו הפרטית ...וגם לו יתברך מגיע איחול מעומק לב :רבש"ע:
בסייידר ...אין סיכוי שלא יקבלו אותך!! תבין :אבא שלך הוא אחד שיהיה לך קורת רוח בשנה זו ...ושיהיה לך רק שמחות וישועות
מהקהילה פה ...ולפי הנתונים שיש כאן בקהילה ...הרי אם אותך ונחמות עם בניך אהוביך ...יהודי יקר :כן ...המצב הכלכלי לא
לא יקבלו לישיבה זה כמו שלא יקבלו אותו ...אז זה בסיידר... פשוט ...הריחיים של עול הפרנסה עומדים על הצוואר מעיקים...
אתה יכול להיות רגוע ...כשאתה נכנס למבחן ...זה בדיוק כמו וכולנו מברכים אותך מעומק לב שהשנה הזו תהיה שנת אוסם...
שאבא שלך נכנס למבחן ...מה שאותו אחד אמר לי ...דווקא היה שנת אוצרך הטוב תפתח לבנו ...אבל יש פה עוד מישהו שמגיע לו
אמור להרגיע אותי ...אבל דא עקא!!!!! שבדיוק אז הייתי בשיא איחול :אבא שבשמים בכבודו ובעצמו!!! שכל פעם שמגיע לך
הטיפש עשרה ...והייתי אז בשיא הגישה שאני מבין יותר מכולם... טלפון מלחיץ ...או כל פעם שמגיע תאריך פרעון ...הוא איתך!!
וכמובן שיותר מאבא שלי ...ואני מסתדר בלעדיו ...ואני לא צריך הוא סובל יחד איתך את עול הפרנסה ...מצטער יחד איתך ...בוכה
את העזרה שלו ...והנה ...פתאום מגיע רגע של לחץ ...ופתאום אני יחד איתך ...רק מסיבות השמורות איתו ...הרי במשך השנה הוא
מרגיש נמושה ואני מפחד שלא יקבלו אותי לישיבה ...ואז מה כביכול עומד מהצד כמו קל מסתתר ...אבל בראש השנה???...
אומרים לי?? תגיד שאתה בן של אבא שלך ...אבל לא!!! לא שאז הכל פתוח ...ואז מתגלה המלך בשדה ...אז אנחנו פתאום
רוצה!! אני גדול!! אני מסתדר לבד!! אני מבין יותר!!!! והתחילה נזכרים שגם אבא שבשמים בתמונה ...גם הוא עבר שנה קשה יחד
פה מלחמה פנימית ...הטיפש עשרה דוחף עם כל הכח להתנער איתך ...גם הוא עבר יחד איתך בכל הרגעים הקשים ...וממילא :לא
מאבא ...עזוב ...אני אפתח את הפה ...אני אדבר ...נראה אותם נותר לנו אלא להתפלל מעומק לב :אנא ה' ...שיהיה לך שנה
שהם לא מקבלים אותי ...אני אראה להם מה שזה ...אבל מאידך טובה!!! שכל הבנים שלך יהיו מסודרים בחיים בבני חיי ומזוני ואז
הפחד המחלחל והמשתק שוב מחזיר אותי בכח להסתתר מאחו־ השמחה והחדווה ישובו לשרור במעוניך ...היה זה בראש השנה...
רי הסינר של אבא ...נו ...מי ינצח??? בסופו של דבר הנס שלי היה עמדה שם חנה במשכן שילה ...והיא מרת נפש ותתפלל על ה'
שהפחד ניצח ...וברגע האמת עמדתי כמו עלה נידף ...ובמקום ותאמר ...וכולם שואלים :מה זה ותתפלל על ה'??? היה צריך לכ־
להפגין שרירים ולהראות איזה אובייקט עומד לפניהם ישבתי תוב ותתפלל אל ה''?? אומר הנפש החיים :חנה התפללה על
כמו ילד טוב ואמרתי שאני בן של אבא שלי ...ואז התקבלתי... הצער של ה'!!!! חנה הגיעה במיוחד לראש השנה למשכן שילה...
ואם הייתי מקשיח ומנסה להפגין נוכחות ולהראות מה אני לא בשביל לאחל לקב"ה שנה טובה ...והיא אמרה לו :רבש"ע :אני
יודע ...הם היו נרתעים מהפרוייקט ולא מקבלים אותי למרות עוד מילא ...אני מקבלת באהבה את המרירות הפרטית שלי...
אבא שלי ...עד כאן המשל ...זה בדיוק מה שקורה בראש השנה!!! אבל מה איתך?? מה עם השכינה שלך?? הרי אני יודעת שאם אני
כל השנה אנחנו בטיפש עשרה ...אני מבין ...אני יכול ...אני מנסה מרת נפש ...אז גם אתה יתברך שרוי במרירות נפש!!! אם אני
פה ושם ...יש לי מהלכים שלימים איך אני פותר את הבעיות שלי עברתי שנה של השפלות ואכזבות אז גם אתה יתברך היית מוש־
לבד ...אל תשאל ...יש לי תכניות ארוכות טווח ...בקיצור :אני מבין פל ומאוכזב יחד איתי ...אנא ממך ה' ...אני מתפללת עליך -
יותר ...והנה!!! מתקרב יום המבחן!!!! ומגיעים חז"ל ולוחשים לי ותתפלל על ה'!! אני מתפללת שיהיה לך שנה טובה ...אל יבושו
באוזן :עזוב ...אל תנסה להיות חכם ...אל תנסה לעשות שרירים... בי קוויך ה' אלוקים צבקות ...אומר הנפש החיים :זו התפילה הג־
כי זה מבחן קשה ...יש לחץ גדול ...מאוד קשה להתקבל במבחן דולה ביותר ...זו תפילה שגם אם בראש השנה אנחנו נזהרים שלא
הזה ...יש הרבה יותר מוצלחים ממך שלא התקבלו ...בקיצור :ואל לבקש על עצמנו ...אבל להתפלל על הצער שיש לקב"ה בגללנו...
תבא במשפט את עבדך כי לא יצדק לפניך כל חי ...כמעט אף על זה אפשר להתפלל ...והאמת היא שזו אחת הנקודות העיק־
60
החיד"א הקדוש ואומר" :אדם אחר המכיר במיעוט ערכו ומבין אחד לא הצליח במבחן של יום הדין ...כך שאם אתה מופיע לבד
שכל מעשה טובּ ,ולו הגדול ביותר שזכה הוא לעשות ,אינו אלא ומתחיל להתפלל ולבקש בקשות ולהפגין נוכחות ...חבל על
'מתנת חינם' מאבינו שבשמים שזיכה אותו לקיים מצווה חשו־ המאמץ ...אין טעם אפילו לשלוח טפסים ...אבל!!!! ברגע שאתה
בה שכזאת ,כיון שכך ,אינו מחזיק טובה לעצמו ובוודאי שאינו מפנים שהמשפט שלך זה משפט לאלוקי יעקב!!! ברגע שאני
מתרברב על שזכה הוא לעשות זאת ,ובמשך הזמן אף שוכח הוא מפנים שאני בנו של הקב"ה ...ואני ילד קטן ...ומסתתר מאחורי
ממצווה נפלאה זאת שזכה הוא לקיים" .אדם איכותי שכזה ,יש הסינר של אבא ...אני מצידי לא חושב שיש לי מה להציע ...מילת
בכוחו לפייס את אבינו שבשמים על ידי כך שאומר הוא בתפי־ קסם אחת יש לי להגיד :אני בן של הקב"ה!!! ואם אני כעת עומד
לה" :כי זוכר כל הנשכחות אתה" ...דהיינו :אבינו שבשמים! גם בדין ...אז הקב"ה נמצא פה איתי!!! וגם הוא שרוי בדין!!!! אה...
אם במשך השנה זכיתי לעשות מצווה שיש בה משקל רב שת־ ככה???? זהו!!!! הכל פתאום נהיה מובן ...הכל מסתדר ...זה בדיוק
כתבני בזכותה לחיים טובים ,הרי גלוי וידוע לפניך שאין דרכי מה שקורה בראש השנה ...אנחנו מגיעים עם הרבה בטחון עצמי
להתפאר במצווה שכזאת ,ובמשך הזמן אף שכחתיה .אך אתה ומתחילים לירות צרור בקשות ...תחנונים ...אני מתפלל בבית
הוא זה שזוכר את הנשכחות ושמח בהן יותר מכל מצווה אחרת, כנסת טוב ...במנין ישיבתי ...ואני מכוין ...מממזה מכוין ...ואיזה
אז אנא ממך! בזכות מצוות כאלו שנשכחו ממני תכתבני לחיים בכיות ...ואני כל הזמן עסוק ב"איך אני מתפלל" האם אני מתפלל
טובים ולשלום .וכל כך רב כוחו של איש זה עד שיש ביכולתו טוב או לא טוב ...אבל אדוני היקר!!! עם כל הכבוד לתפילה המ־
לבקש חיים טובים לכל עם ישראל .לכך תיקנו לנו שכל עם יש־ שתפכת שלך הדינא קשיא קצת יותר חזק מזה!!!! בוחן לבבות
ראל יאמרו נוסח זה בתפילה ,ובוודאי שיש בינינו אנשים איכו־ גולה עמוקות קצת יותר תובעני ומלחיץ ממה שיש לך להציע
תיים ,בעלי ענווה ,שבכח תפילתם יזכו כל עמנו הנפלא לחיים כאן ...אז בבקשה ...במקום להופיע עם שרירים ולהפגין נוכחות
טובים ומאושרים .העולה מכל האמור :אבינו שבשמים אוהב את ולהסביר בדיוק מה אתה רוצה ...עזוב ...תהיה עסוק בייחוס
המצוות הטהורות ,אלה שלא גרפנו מהם כבוד ,אלה שקיימנו שלך ...תהיה עסוק בלהמליך את הקב"ה ...ולהסתתר מאחורי
ושכחנו .את המצוות האלו הוא אוסף וזוכר תמיד .וביום הדין הכח הגדול שלו ...ולומר :אני שייך אליו!!! אני איתו!!!!! במקום
הגדול והנורא הוא מניח אותן על המאזניים ומביא אותן בחשבון להופיע מול השטן ולהתחיל להסביר את עצמך ולנסות להיות
גדול מאד ,בזכות מצוות אלו מתגלגלים רחמיו של הקדוש ברוך יותר צודק ממנו ...תעמוד עם שופר ותכריז אני בן של הקב"ה...
הוא על עמו ישראל וסותם את פיהם של כל המקטרגים וכותב הוא המלך שלי ...אתה יודע מה??? רוצה לשמוע את ההגדרה הכי
אותנו לחיים טובים ולשלום. הכי קולעת? אתה מכיר את הילדים הקטנים האלו ...שבגיל
]אהבת ישראל[ מסוים הם פתאום מתחילים ולהתמרד ...ואז כשמגיע איזה דוד
ומתחיל לתת להם פקודות ...מה הם אומרים לו?? הם מושכים
כבני מרון -יום הדין בכתפיים ואומרים :אתה לא קובע עלי!!! אתה לא מחליט עלי!!!
אז זהו!!! בדיוק זו המילה ..אני בראש השנה מגיע ...ועסוק בדבר
במשנה בראש השנה איתא כל באי עולם עוברין לפניו כבני
אחד :אתה -הרבש"ע קובע עלי!!! אתה -הרבש"ע מחליט עלי
מרון .שואלת הגמרא מה זה בני מרון? מביאה הגמרא ג' דעות
ואם אתה יתברך מחליט עלי וקובע עלי ...אז פרטים נוספים
לבאר מה הפשט כבני מרון :
אצלך יתברך ...זהו ...זו הנקודה ...בראש השנה העבודה שלנו לה־
"כבני אימרנא" – כמו כבשים .כשעושים מעשר בהמה, א.
תמקד ב"אתה מחליט עלי"!!!אח"כ ...בעשרת ימי תשובה נתחיל
מכניסים את כל הבהמות לדיר ,ועושים פתח שרק אחד יוכל לע־
ליכנס לפרטים ..נתחיל לבקש בקשות ...כי אז ...בעשי"ת הקב"ה
בור .וכך מעבירים אחד-אחד עד שמגיע העשירי ,ואותו מסמנים.
נמצא איתנו לבד ...אבל בראש השנה יש בית דין ...יש מערכת
בקיצור בראש השנה כולם עוברים לפניו אחד-אחד.
שלימה של מבחן ...כאן לא מדברים מידי הרבה ...כאן אני צריך
כמעלות של בית מרון" – זה היה מעבר צר ,ומשני ב.
להזכיר לעצמי ולכולם את הייחוס שלי ...להסכים להסתתר מא־
צדדיו היתה פעורה תהום .ממילא אם היתה מגיעה שיירה משני
חורי הסינר של אבא ולא להמשיך בטיפש עשרה ...ככה??? אשרי
צדי המעבר ,אי אפשר היה לעבור ביחד ,אלא היו חייבים לעבור
העם יודעי תרועה ה' באור פניך יהלכון!!! התקבלת!!!
אחד -אחד .ובקיצור ,בראש השנה כולם עוברים אחד-אחד.
]אז נדברו[
"כחילות של מלך מרון" – החיילים של דוד המלך ,לפני ג.
שיצאו למלחמה ,היו סופרים אותם,
והם היו עוברים אחד-אחד .גם כאן הכוונה היא שבראש השנה, "כי זוכר כל הנשכחות אתה".
כולם עוברים אחד-אחד .
מהו הפיוס הזה? מה כוונתנו באומרנו זאת? איך זה יביא לס־
אז אם רוצים להגיד שבראש השנה כל באי עולם עוברים
ליחת עוונותינו? החיד"א הקדוש זיע"א מסביר זאת כך" :טבעו
לפני הקב"ה אחד-אחד ,למה הגמרא צריכה לעטוף את זה ב3-
של אדם ,במעשהו הטוב ,נצרב מעשה זה בזיכרונו ולא ישכ־
עטיפות שונות?! אומר ר' חיים מוואלוז'ין :רוצים לספר לנו מה
חהו לעולם .כשעושה הוא מעשה טוב ,מצווה ,אזי ככל שהשקיע
מתרחש בראש השנה ,רוצים להמחיש לנו איך נראה המשפט
הוא יותר לפעמים 'מגדיל' הוא לעשות ואף מתגאה בשיחתו עם
ביום הדין! הדבר הראשון שבודקים זה את הדיבור של האדם –
קרוביו וחבריו על המעשה הטוב שזכה לעשות .וזוכר תמיד את
'אימרנא' הדיבור זה האדם ,זה מה שמייחד אותו בבריאה–'רוח
מעשהו זה" .מצווה כזאת" אומר החיד"א הקדוש "הגם שתהא
ממללא'" .יוצר הרים ובורא
גדולה ביותר ,אין לה שום ערך לפני אבינו שבשמים .כיון שג־
רוח ,ומגיד לאדם מה שיחו" .מה זה "מגיד לאדם מה שיחו"
עושיה " "לעומת זאת" ,ממשיך
ַ ררה היא גאווה סרוחה לליבו של
– אפילו שיחה קלה יזכירו לו לאדם ביום הדין .כל התמליל של
61
לטובה .אדם שלומד – נהדר! אבל אדם שלומד בקול רם ומצליח כל מה שהוא הוציא מהפה ,אפילו השטויות ,הכל יובא לפני בית
לעורר את חבריו ללמוד איתו –שכרו עצום! זהו .זה המשפט – "כי הדין ...אבל מה הקשר לרישא של הפסוק? "יוצר הרים ובורא
לא יצדק לפניך כל חי" ,אין לנו סיכוי .יש רק 3נתיבי מילוט ,מס־ רוח" ,מדבר על הבריאה ,מה הקשר עכשיו להמשך הפסוק "ומ־
לולים עוקפים–ותשובה ותפילה וצדקה. גיד לאדם מה שיחו" ,שמדבר על יום הדין?! אומר 'הבן איש חי':
]אפיריון לשלמה[ למה יש הרים בעולם? לא היה עדיף שכל העולם היה שטוח ,לא
היו צריכים להתאמץ כל כך קשה לעלות לירושלים ,גם רכבים לא
סוד התשובה – לב נשבר היו מאבדים את הבלמים בירידות ...משום שיש רוחות בעולם.
מסופר כי פעם בראש השנה כשנכנס הרה״ק רבי שלום מבעל־ רוח יכולה להיות מאוד מסוכנת ,עד כדי קטלנית .בניו יורק כשיש
זא זי״ע לבית המדרש בעת התפילה ,אמר לבנו הרה״ק רבי יהושע רוחות הוריקן וטורנדו ,מפנים 5מליון אנשים מהבתים שלהם.
זי״ע :הנה שם בצד עומדים שני יהודים ומדברים ,לך נא ושמע למה? משום שניו יורק נמצאת על שפת האוקיינוס ,ואין לה הרים
על מה משוחחים הם! חזר הרה״ק רבי יהושע זי״ע ואמר לאביו: מסביב שישמרו עליה מן הרוחות העזות ,התוצאות הרסניות,
"שמעתי שאחד אומר לחבירו :אוי ויי ,ראש השנה היום ,ובמה אנו הכל עף ,אפילו בניינים! אז למה בישראל אין הוריקן? כי כל אגן
באים לפני מלך מלכי המלכים...״ אמר הרה״ק רבי שלום מבעלזא ים התיכון מוקף בהרים שבולמים את הרוח הזו .לכן הקב"ה ברא
זי״ע :הנה בכך משברים הם את הקיטרוגים הגדולים על בני יש־ את ההרים .נו ,אז לא הרים ולא רוח! למה בכלל צריך את הרוח
ראל ...כי בכל דבר שממליץ הסניגור עלינו -עומד כנגדו המקטרג הזו?! משום "מגיד לאדם מה שיחו" .אדם חושב שהוא יכול לדבר
ואומר :גם בגויים יש שעושים כן ...אם מרבים הסניגורים לדבר חופשי ,והפה שלו יורה כמו אקדח וכשאומרים לו שהוא יכול
על ה״צדקה" שבכלל ישראל -אומר המקטרג כי גם אצל הגויים להרוס ,לא בניינים ,אלא עולמות!!! ,הוא אומר "מה כבר עשיתי?
יש צדקה ,אם מרבים לתאר את ה״יסורין״ של בני ישראל -אומר בסה"כ דיברתי ,רק רוח" ...אז אומרים לו :בוא ותראה מה שרוח
המקטרג כי גם אצל אומות העולם יש "בעלי יסורין״ ...רק כנגד יכולה לעשות ...עד כאן החלק הראשון של המשפט – 'אימרנא'.
ה״לב נשבר" אין למקטרג מה לומר ...לפי ש״לב נשבר" כמו שיש החלק השני הוא 'מעלות בית מרון' – אין משפט שווה לכולם ...כל
ליהודי אין לאף אחד אחר בעולם ...ובזה משברים את כל הדי־ אחד נידון לפי המעלה שלו ,ולפי היתרונות והכלים שניתנו לו .יש
נים ...בפי חסידים מסופר ,כי הבעש״ט הקדוש ציוה פעם לתל־ אדם חכם ויש טיפש ,יש עשיר ויש עני ,כל אחד יבוא למשפט לפי
מידו הגדול הרה״ק רבי וואלף קיצעס זי״ע שילמד את כוונת הת־ מה שציפו ממנו והוא קיבל ,בשביל לעבוד את הבורא יתברך!
קיעות וישמש כ״בעל תוקע" במניינו .השקיע הרה״ק רבי וואלף כשהנצי"ב הוציא לאור את חיבורו 'העמק דבר' ,הוא עשה מסיבה
זי״ע רבות בלימוד הכוונות והסודות ,ואף עשה לעצמו רישומים יוצאת מן הרגיל .וכששאלו אותו על מה ולמה השמחה היתירה?
על ניירות והניחם בתוך מחזורו למען יעמדו לפניו ביום הדין הוא סיפר שכשהוא היה ילד ,הוא היה שובב ,ולא רצה ללמוד.
בעת התקיעות .אך בהגיע עת התקיעות ,והנה נעלמו ממנו כל עד שלילה אחד הוא שמע את ההורים שלו מדברים שחבל על
הדפים שהכין ,ולא עלה בידו לזכור מאומה ,ובלית ברירה תקע הכסף שהם משקיעים במלמד הפרטי ,ושהם מחליטים לשלוח
בפשטות בלא שום כוונה מיוחדת ,רק כפשוטו לקיים רצון אבינו אותו להיות שוליה של נגר ,לפחות הוא יהיה יהודי טוב ,בעל מק־
שבשמים .אך כמובן שלבבו היה שבור לרסיסים על אשר לא זכה צוע .הוא התחנן על נפשו שיתנו לו עוד הזדמנות אחת ,ויתנו לו
לכוון כדת וכדין במצוה גדולה זו ,מה גם שלא קיים אשר הורה ללמוד .סיים ר' נפתלי ואמר :הייתי יכול להיות יהודי טוב ,שמניח
לו רבו הבעש״ט זי״ע .ויהי אחר התפילה ,אמר לו הבעש״ט זי״ע: כל יום תפילין ,כל בוקר שם חצי שקל ב"ויברך דוד" ,ומתפרנס
"דע והבן ,כי בהיכלי המלך ישנם חדרים מחדרים שונים ,ולכל בכבוד אבל כשהייתי מגיע למעלה ,היו מכניסים אותי לגיהנום
אחד מהם יש "מפתח" מיוחד אשר בלעדיו אי אפשר להיכנס לנצח נצחים!!! "איפה 'העמק דבר'?!" ,היו שואלים אותי" ,איפה
פנימה ,אך עם כל זאת ישנו דבר אחד העולה על כל המפתחות, כל החיבורים שהיית צריך לחבר?! ,הייתי יהודי טוב ,אבל נתנו לך
והוא "מפתח גנבים" אשר פותח את כל הדלתות ומשבר את כל כלים כאלו שאיתם היית צריך להיות גדול הדור!!!" ,היו צווחים.
המנעולים ...כן הוא ממש בהיכלי מלך מלכי המלכים ,לכל חדר ידונו את האדם בשמיים לפי המדרגה שלו – מעלות של בית מרון.
ישנו "מפתח" מיוחד -הם הכוונות הנצרכים בשביל לפתוח את והשלב השלישי של המשפט הוא כחילות של בית דוד .אם חייל
הדלתות ,אולם "לב נשבר" פורץ שובר את כל המנעולים וכל הד־ פשוט מסרב פקודה באמצע המלחמה ,מה יהיה עונשו? כנראה
לתות ...בפניו אין עומד מאומה "...וסיים ואמר לתלמידו הגדול: ישפטו אותו וישימו אותו בכלא לשנתיים .סה"כ חייל פשוט .אבל
אתה בלבך השבור פעלת יותר מכל הכוונות ...וכדכתיב )תהלים אם מפקד פלוגה ימרוד? אם מפקד גדוד? רמטכ"ל? מה אז?! ככל
נא ,יט(' :לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה'... שהדרגה תהיה גבוהה יותרה ,כך העונש יהיה חמור ...למה? כי
]זה השער[ חייל פשוט גורם לרפיון אצל חבריו ,אבל לא עד כדי כך .אבל אם
מפקד גדוד בורח באמצע המלחמה ,כל הגדוד הלך .אם הרמטכ"ל
בורח ,אפשר לסגור את הצבא – ההשפעה עצומה! ראיתם פעם
"סוד התקיעות" שכשמגיעים ל'אשרי-ובא לציון' ,שאחרי עמידה של שחרית,
מישהו התחיל לקפל את התפילין? מה קרה מיד אחר כך? עוד
החסיד רבי אברהם מאיר מווארשא ז״ל” ,בעל התוקע“ הקבוע
שלושה אנשים נזכרו שגם הם צריכים לקפל את התפילין .האדם
בחצר קדשו של הרה״ק רבי ירחמיאל ישראל יצחק מאלכסנדר
הוא יצור חברתי והוא משפיע ומושפע מהסביבה שלו .לא דומה
זי״ע בעל ה״ישמח ישראל“ ,היה מבקש בכל שנה מרבו הקדוש
אדם שעשה עבירה בסתר ,לזמרי בן סלוא ...בראש השנה האדם
שיאמר לו את ”סוד“ התקיעות .שנה אחת אמר לו ה״ישמח יש־
נידון על מעשיו לפי ההשפעה שהיתה לאותם המעשים .וכמו כן
ראל“ :רצונך לדעת את סוד התקיעות? הנה אגלה לך הסוד! הסוד
62
השנה ,לבין דורינו האדיש :,כאשר זאב תופש כבשה ברגליה, הוא לאהוב כל יהודי ויהודי מישראל ,אפילו הפחות ביותר ,ולת־
היא משתוללת וצורחת ועושה כל טצדקי שבעולם כדי להחלץ קוע גם עבורו .ואם נראה בעיניך שכוונתי דוקא ליהודי שמתנהג
ממלתעותיו החדות .הצעקות והבכיות שלה יכולות להרעיד כל כיהודי ,לא ולא ,כוונתי גם על יהודי שמגיע לבית הכנסת רק ביום
לב .אבל כאשר הזאב תופס את הכבשה בצוארה ,לא שומעים הכיפורים ...ולא רק יהודי כזה ,אלא אפילו יהודי שהוא בער ולא
שום צעקות ותלונות...אם הכבשה בשקט ,סימן הדבר כי הזאב ידע ,והולך ביום הכיפורים ,ורואה לתמהונו כי החנויות סגורות,
תפס אותה בצואר ,באיבר שהנשמה תלויה בו .מימלא היא לא ושואל :מה זה? ואומרים לו :היום הוא יום משפט ומחילה לאלקי
יכולה לעשות מאומה ונכנעת לגורלה בדממה. ישראל! וכששומע זאת מתעוררת בקרבו הנקודה היהודית ,ורץ
בשנים עברו היתה אימת הדין-פחד פחדים! לעמת זאת בימי־ לביתו ,ואומר לאשתו :את יודעת ,היום יום משפט ומחילה ,וצ־
נו ,ודאי שיש פחד נורא ,אבל לא שומעים מאומה .אין צעקות, ריכים אנו לילך לבית הכנסת ,כי זוכר אני שסבי היה הולך להת־
ואין בכיות .כיון שהיצר הרע תופס אותנו בצוארינו ,באיבר שהנ־ פלל בזה היום! וזוגתו משיבה כנגדו ואומרת לו :עוד לא בישלתי
שמה תלויה בו ,ומקרר אותנו באמונה ,רח"ל! סעודת צהרים -כי החנויות סגורות ,ואיך נלך בלי לאכול? מיד
הבה נתאר לעצמינו ,כי בעל רוח הקודש או אליהו הנביא בכ־ מלביש עצמו בחץ וקשת ,רוכב על סוסו לתוך היער ,צד ארנבת,
בודו ובעצמו ,היו באים ואומרים לאחד מאיתנו' :דע לך כי קיבלת ומביאה לאשתו לבשל צהרים .אחר כך הולך ולוקח הסכין ומג־
מסוד ה' ליראיו ,שבשנה הבאה תהיה לך שנה טובה ומבורכת. לח את עצמו ”לכבוד היום“ ,ואוכל צהרים ,ולוקח את אשתו ,ורו־
לא רק לך אלא לכל הנלוים אליך .כל בני משפחתך וקרוביך יזכו כב אל פתח בית הכנסת ,וכשמגיע לשם עומד על שער הכניסה,
בעזר ה' לחיים ובריאות .לנחת מהצאצאים ,לשפע רב ולפרנסה מרים עיניו לשמים ואומר :אבא רחימא ,אתה יודע שאני נבער
ברוח גדול .הכל ילך על הצד הטוב ביותר ,ברב נחת ובלי עגמת וריק ,איני יודע אפילו לקרוא ולהתפלל ,וכי למה אכנס לבית
נפש .בקיצור ,שנה טובה ומתוקה כדבש!'. הכנסת? על כן ,אלקים ,אני מודה לך על העבר ומבקש ממך
נתן להניח כי אותו אדם מאשר היה אומר לעצמו' :אני עם על העתיד ,ובזה מסתיימת ”תפילתו“ ...גם ליהודי כזה כוונתי...
ראש השנה גמרתי ,הרי אני מסודר,ממה יש לי עוד לחשוש? אין גם יהודי כזה צריכין לאהוב ...ואמר לה״בעל התוקע“ :הנה רצית
אימת הדין ,ואין כלום! ברוך השם קבלתי בשורה טובה שהכל לדעת את ”סוד התקיעות“ ...זהו סוד התקיעות ...אולם אין הם
יהיה בסדר! לא אצטרך להיות בקופת חולים אפילו פעם אחת! דברים הנקנים באמירה בלבד ...על אהבת ישראל צריכים לע־
אזכה לבריאות ,לפרנסה בשפע ,לנחת מהצאצאים ,וכל משאלות מול רבות )'שמועה טובה'( .אצל ה״תפארת שלמה" מראדומסק
ליבי תמלאנה לטובה! '... זי״ע אירע פעם שעמד "בעל התוקע" לתקוע ולא הצליח להוציא
תחושה זו נובעת מכך שאנו שוכחים מהו המהות האמיתית אפילו תקיעה אחת ,קרא הרבי לאברך מן הקהל וצוה עליו לת־
של ראש השנה .אמנם ראש השנה הוא יום הדין בו נגזר מה יהיה קוע -והנה עלו תקיעותיו כהוגן .חלשה דעתו של ה״בעל תוקע"
גורלו של האדם בשנה הבאה ,אילו יסורים יעברו עליו ,לאיזו הקבוע ,שהיה יהודי חסיד וירא שמים מרבים .לאחר התפילה
פרנסה הוא יזכה ,וכמה נחת הוא ירוה .אבל עיקר העבודה של אמר לו ה״תפארת שלמה" זי״ע :תנוח דעתך ,לא מיניה ולא מק־
כל יהודי בראש השנה הוא -להמליך עליו את ה' יתברך .בראש צתיה ,למה הדבר דומה? פעם ביקשו בני המדינה לעשות עבור
השנה ,בורא העולם מבקש ודורש מכל יהודי" :אמרו לפני מל־ מלכם "כתר מלכות" חדש ,המשובץ ביהלומים ומרגליות ,ויבק־
כויות כדי שתמליכוני עליכם" שו אומן שיקבל על עצמו אומנות נפלאה כזו ולא מצאו ,כי כולם
לא מדובר פה במליצות ולא בגוזמאות .בראש השנה כל יהודי יראו שמא יתקלקל הכתר על ידם ,לבסוף בא אומן אחד פשוט
מקבל עול מלכות שמים וממליך את הקב"ה למלך על כל העו־ ואמר שיתנו לו זמן של חודש ימים ויעשה להם את ה׳׳כתר" כדת
לם. וכהוגן ,אך למעשה בכל פעם שניגש למלאכה החלו ידיו רוטטות
)יחי ראובן( ביודעו שהוא כתר למלך ,עד שהחליט בדעתו וקרא לנער שעבד
עמו והראה לו מה שצריך לעשות ,והנער שלא ידע שזהו כתר
ענין הבכי בר"ה המלך עשה הכל על צד היותר טוב ,ותשלם כל המלאכה ...כן
הוא הדבר בענייניך ,אתה שיודע אתה את גודל כוונת ומעלת
בראש השנה ,הקב"ה דן אותנו .הדין בראש השנה ,נעשה בדין
התקיעות -מרוב יראה לא יכולת להוציא התקיעות כהוגן ,אולם
אמת .הקב"ה אמת ,וחותמו אמת ותורתו אמת והדין שלו אמת
אותו אברך פשוט שאינו יודע מכל זה ,קיים את הציווי כפשוטו,
-ודברך אמת וקים לעד ,אנחנו אומרים בראש השנה .הכל סב,
ולכן עלו תקיעותיו כהוגן...
מסביב לאמת ,זה ראש השנה .אם ראש השנה הוא אמת ,יש
]שמועה טובה[
לנו קצת בעיה .מה הבעיה? כי הקב"ה מכיר לנו ,והבטחנו לו
כבר בשנה שעברה ,שנראה קצת אחרת ,ולכאורה ,שאנחנו באים
ראש השנה -יום הדין
בראש השנה ,ואומרים לו – זכרנו לחיים ,מלך חפץ בחיים ,כתבנו
בספר החיים ,למענך אלוקים חיים ....שואל הקב"ה – בא ותראה ראש השנה הוא יום הדין ,בו כל באי עולם עוברים לפני הקב"ה
לי ,למה אתה מתכוון שאתה אומר למענך אלהים חיים? אז כבני מרון .כל אדם ,כל מעשה ,כל דיבור וכל מחשבה נמדדים
במצב הזה ,אנחנו מגיעים ליום הדין ,נפולים מאוד .אם הקב"ה במאזנים ,כפי שאומרים בתפילה" :כי זכר כל היצור בא לפניך,
דן אמת והכל אצלו אמת ,אנחנו לכאורה ,פעמים מדברים אחד מעשה איש ופקודתו ועלילות מצעדי גבר .מחשבות אדם ותח־
בפה ואחד בלב .מבטיחים דבר אחד ,אבל הלב רחוק מאוד בולתיו ויצרי מעללי איש".
מההבטחה .ר' חיים מבריסק ,שהיה מגיע לפסוק לבוחן לבבות ר' אליהו לופיאן זצ"ל ,היה מתאר במשל חריף את החילוק
ביום דין ,פיוט שאומרים אותו בני עדות אשכנז ,ליודע מחש־ בין הדורות הקודמים ,בהם נשמעו בכיות וצעקות נוראות בראש
63
אותו עד שיאמר "רוצה אני" ,כי בפנים שלו ,הוא רוצה! אם ככה, בות ביום דין ...הוא היה פורץ בבכי ,ששלולית של דמעות היתה
נוכל להבין טוב מאוד :היום הזה הוא יום תרועה ,לא יום תקיעה. סביבו .שאלו אותו פעם – כבוד הרב ,למה אתה בוכה?? כולם
התרועה הזאת מבטאת בכי – או גנוחי גנח או ילולי יליל .חולה בוכים ב '' -ונתנה תוקף קדושת היום'' ,מי יחיה ,מי ימות ,מי
מתאנח כי כואב לו .אדם בוכה ,כי כואב לו .אומר הקב"ה – אם בקיצו ,מי לא בקיצו ...מי יעני מי יעשיר ..למה אתה בוכה בבוחן
תבכה לפני ותראה שכואב לך הריחוק ממני ,זה האמת שבך ,כי לבבות?? התשובה פשוטה -כאשר בן-אדם כותב חוזה עם מי־
הפנימיות שבך -רצוננו לעשות רצונך ומי מעכב שאור שבעיסה שהו ,והוא חותם על החוזה ,הוא הולך לעו"ד ,והעו"ד עובר על
ושעבוד מלכיות .אז הפנימיות שלנו באמת רוצה ,אנחנו באמת החוזה" ...תשמע ,תפור נהדר" .חלפו שנים ,ומתברר שיש איזה
רוצים ,את הקב"ה! אם ככה ,יום ראש השנה ,שהוא יום אמת, פגם בחוזה .בא הבן-אדם לפני השופט – תשמע ,חתמתי ,אבל
אמר הקב"ה – קח שופר ,ולא תתקע בו ,תעשה תרועה! מה זה בלב חשבתי אחרת .אומר לו השופט -אנחנו לא יודעים מה היה
תרועה?? יללה או יבבא .באו אנשי כנסת הגדולה ואמרו – הקב"ה בלב ,אנחנו יודעים מה חתמת .חתמת?! כתוב! אצל הקב"ה ,זה
שומע כל שופר ,מאזין?! הוא מאזין תרועה! אחד שאומר – רי־ בדיוק ההיפך – זה לא מה חתמת ,אלא זה מה חשבת .בדינים של
בונו של עולם ,כואב לי שאני רחוק ממך ,אני בוכה על זה שהת־ הקב"ה ,אתה יכול להגיד שאתה ככה ואתה ככה לבוחן לבבות
רחקתי ממך – זו ההמלכה הכי גדולה ,של הקב"ה .אומרים חז"ל ביום דין ,אבל הקב"ה בוחן את הלב שלך .אם הוא בוחן את הלב
-כי אתה שֹומע קול שֹופר ומאזין תרועה ואין דומה לך .מה זה ְו שלך ,הוא רוצה לדעת מה נעשה בלב שלך ,ופעמים שהאדם
אין דומה לך? אף אחד מהמלכים ,ביום ההמלכה שלו ,לא אוהב מבטיח לקב"ה "אני אהיה אדם אחר לגמרי" ,אבל בלב פנימה
שאנשים מתחילים לבכות לו באזנים .הוא רוצה שיעשו לו מטס הוא יודע ,שמה שהיה קודם ,ימשיך להיות ,אז איך אנחנו יכולים
אווירי ,יפריחו לו בלונים ,יעיפו לו יונים ,יעשו לו מצעד ,יעשו לבוא לדין ,בראש השנה??? שהכל מתנהל במידת האמת ,ולאמר
תזמורת ...המלך היחיד שאומר – אתה רוצה להמליך אותי?? דבר לקב"ה – "אני מבטיח לך!"
אמת! האמת היא היבבא ,זה וְאין דומה לך .אף מלך לא עושה אני לא מדבר על הרמב"ם ,שאומר שצריך שיגיע לתשובה ,שי־
דבר כזה ,ביום ההכתרה .יוצא ,שיום ההכתרה של הקב"ה ,דוקא עיד עליו יודע תעלומות ,שלא ישוב לחטא הזה לעולם .הדבר
בא ,ע"י התרועה .אם ככה ,אומרים חז"ל -אשרי העם יֹודעי הזה ,לכאורה ,שובר את כולנו .אתה מגיע לראש השנה ,ואתה
תרועה ..וכי אומות העולם לא יודעים? אומרים חז"ל – הם יודעים שואל את עצמך -עם מה אני מתייצב? ולא בכדי ,תיקנו לנו לומר
"לפתות" את הקב"ה .הפיתוי ,זה לא פיתוי בשקר ,אומר הרמב"ן. בסדר הסליחות כדלים וכרשים דפקנו דלתיך – אנחנו באים כע־
הפיתוי ,זה פיוס! אנחנו מתפייסים עם הקב"ה .אנחנו מראים ניים מרודים .כל ההבטחות שהבטחנו ,לכאורה ,הכל הפך לאבק
לקב"ה ,כמה אנחנו רוצים להתקרב אליו ,הכאב הזה ,מתבטא פורח ...מה נישאר מההבטחות האלה? והשאלה היא – אם מה
בדמעות .אם אלה הדברים ,הגענו למר"ן הבית יוסף ,שאומר בדיוק אנחנו באים? ואיך אנחנו מתייצבים במידת האמת ,ולהבין
– יום השנה הוא יום של אמת ,אם ככה ,אל תקשט לי שופרות. עפ"י זה ,מה זה יום תרועה ,מה מונח ביום תרועה? התשובה
קישוטים ,זה לא אמיתי .אדם שיש לו חורים בפנים ,שם מייקאפ. לכך היא מאוד מעניינת :האדם בפה ,אומר דברים ,אבל יכול
מה עושה המייקאפ? סותם חורים בפנים .אז מה ,עכשיו אין לך להיות שאחד בפה ואחד בלב ,אבל כשבן-אדם בוכה ,זה אמי־
חורים?? לא ,יש לך חורים ,אתה רק מייפה את זה ,ואומר שאין תי .שבן-אדם בוכה ,הבכי הוא אמיתי ,כי הוא בא מהלב .המילים
לך חורים .אומר הבית יוסף – בראש השנה ,אל תקשט לי שופרות. באות מהדעת ,הדמעות באות מהלב .אומרים לנו חז"ל -אמר ר'
שופר אומר אמת ,שופר מראה ,מה נעשה בלב פנימה! תן לזה יעקב ,למה תוקעים בקרנות? שתחשיבנו כגואים לפניך כבהמה.
להיות ,כמו שהוא טבעי! ממילא ,ראש השנה דוקא בשופר ,דוקא מה יש לנו עם בהמה?! בהמה גואה ,היא לא משחקת ,כשהיא
מתוך העומק פנימה של הלב ,נאמר – ריבונו של עולם ,אנחנו מתחילה לגאות ,פירוש הדבר – "אני צריכה עזרה" .זה אמיתי.
גואים לפניך כבהמה. אנחנו תוקעים בקרן -ריבונו של עולם ,תחשיב את זה כמו
]הגר"ב רוזנבלום[ בהמה שגואה .תינוק שבוכה ,אמא יודעת לזהות ,אם הבכי שלו
זה מרעב ,או מכאבי בטן ,או משניים .היא יודעת לזהות דמעות,
כי הבכי ,בא משורש פנימי עמוק! אם הבכי בא משורש פנימי
כיון שהרהר בליבו לעשות תשובה עמוק ,אומר הקב"ה – תשמע ,לכל יהודי ,יש נקודה פנימית .מהי?
בספר "ראשית חכמה" מצטט מדרש" :דרש רבנו הקדוש :גדול אומרת הגמרא )מסכת ברכות יז ,א( -ר' אלכסנדרי בתר צלו־
כוחה של תשובה ,שכיון שאדם מהרהר בליבו לעשות תשובה, תיה אמר הכי יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתעמידנו בקרן אורה
מיד היא עולה ועומדת לפני כיסא הכבוד ,וכן אומר הושע )יד ,ב(: ואל תעמידנו בקרן חשכה ואל ידוה לבנו ואל יחשכו עינינו איכא
‘שובה ישראל עד ה’ אלוקיך’" .והדברים פלא ,שהלא יודעים אנו דאמרי הא רב המנונא מצלי לה ור' אלכסנדרי בתר דמצלי אמר
שלתשובה יש שלושה חלקים :חרטה על העבר ,קבלה לעתיד, הכי רבון העולמים גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך ומי
ווידוי ,ובלי קיום שלושת החלקים האלו אין תשובה ,ואילו כאן מעכב שאור שבעיסה ושעבוד מלכיות יהי רצון מלפניך שתצילנו
כתוב שתיכף ומיד "כיון שאדם מהרהר בליבו לעשות תשובה מידם ונשוב לעשות חוקי רצונך בלבב שלם .פירוש הדבר – ריבונו
מיד היא עולה ועומדת לפני כיסא הכבוד"! של עולם ,אתה הרי יודע ,שהנקודה הפנימית של כל יהודי ,היא
מרן המשגיח ,רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל ,תירץ זאת עפ"י משל לעשות את רצונך .הרמב"ם אומר ,שאדם שנשוי למישהי שאסור
ברוסיה הסובייטית ,בעת שירד שלג על הארץ והדרכים היו מכו־ לו להינשא לה ,מה עושים איתו? מכים אותו ,עד שיאמר "רוצה
סות בשלג וההליכה בהם היתה קשה ביותר ,יצאה פקודה מאת אני" .שואלים כולם – מכים אותו עד שיאמר "רוצה אני"?! מילא
השלטונות ,שמוטלת חובה על כל בעל בית לפנות את השלג שנ־ תגיד "מוכרח אני" ,למה "רוצה אני "? אומר הרמב"ם – מכים
64
מנה ויתום לֹא תענון ]כב[ אם ענה תענה אֹתו כי אם צעק יִצעק ערם ליד פתח ביתו ,וכן על כל בעל חנות לפנות את השלג שליד
אלי שמע אשמע צעקתֹו .אומר הרמב"ן – אומר הקב"ה ,ליתום פתח חנותו .מי שעבר על החוק ולא פינה את השלג -היו אנשי
אין למי לפנות ,הוא צועק רק אליי .מי שתולה את בטחונו רק המשטרה ,העוברים לבדוק את ביצוע הפקודה ,רושמים עליו
בקב"ה ,זה האדם שזוכה לישועה .אם ככה בע"ה ,נוכל לסיים תלונה ,והוא היה נענש בעונש חמור ביותר .מה עשו האנשים?
את הדברים :בסיום סדר השופרות בראש השנה ,נאמר "כי אתה נוהגים היו ,שבו ברגע שהופיע השוטר באזור מגורם או עסקם,
שומע קול שופר ,ומאזין תרועה ואין דומה לך" למה אין מי שדו־ מיד תפשו בידם מטאטא והחלו לטאטא את הרחוב ,למען יס־
מה? אם תיקח עכשיו שופר ,ותשים באזניו של מלך ספרד ,הוא בור הפקח שאכן ממלאים הם כראוי את תפקידם ויסתלק מן
לא ישמע את תקיעת השופר?! כל בן-אדם שומע שופר! המקום .ברם ,בעל חנות אחד כן קיבל קנס! היה זה מי שלא אחז
ראיתי במפרשים על התפילה ,שאומרים דבר נפלא :יום ההכ־ בידו את המטאטא ,והפקח מצא אותו יושב בידיים שלובות .לא
תרה של המלך ,הוא יום שכל מלכי אומות העולם עושים חגיגה הועילו לו כל הסבריו שגם בעלי החנויות ישבו עד רגע זה בידיים
– מפריחים בלונים ...עושים מצעד ...כולם עומדים בפני המלך שלובות כמותו ,ורק ברגע זה ,משראו אותו ,נטלו את המטאטא
ומצדיעים לו ...מה אנחנו עושים בראש השנה? מייבבים לפני לידיהם ...תשובה שלמה -אמר המשגיח זצ"ל -עדיין לא עשינו,
הקב"ה ...איזה מלך ,ביום ההכתרה שלו ,אוהב שיבכו לפניו?! לצערנו הרב .אבל על כל פנים יראה כל אחד ואחד לאחוז על כל
"אבא ,תן לנו אוכל ...תן לנו חיים ...תן פרנסה ...תן בריאות,"... פנים במשהו מדרכי התשובה .כי אם לא יתעורר במשהו ,וימשיך
ביום ההכתרה ,זה היום שצריך לייבב לו באזנים?! תעשה את זה בשגרת חייו של כל השנה ,ואפילו לא ייקח את ה"מטאטא" לי־
חודש אחרי ההכתרה ]תהילים קב ,יח[ פנה אל תפלת הערער ְו דיו ,כי אז מזלזל הוא בחוקי המלך ועונשו מרובה .מאידך גיסא,
לא בזה את תפלתם .אומר רש"י -הערער .הצועק כמו ] ישעיה אם נתאמץ לאחוז במשהו מדרכי התשובה ,ונעשה איזשהו צעד
טו[ זעקת שבר יעטרו ,ד''א ערער הרוס ונשחת כמו] ,לקמן קלז[ שיש בכוחנו לעשות -אף שאין הוא גדול ומושלם ,ואין זה הת־
ערו ערו .אומר המדרש -פנה אל תפלת הערער ...זו תפילת ראש שובה השלמה הנדרשת -מכל מקום נצא זכאים כיוון שעל כל
השנה ויום הכיפורים .נמצאים שלושה ימים לפני ראש השנה, פנים היה ה"מטאטא" בידינו בעת שעבר הפקח .מויראדיג אויף
היום הנשגב והנורא .דבר ראשון צריך לדעת ,לאסוף זכויות .כל דעם וועלד!
אדם שהולך למשפט ,הולך ומביא עוד ועוד מסמכים "אולי זה ]יחי ראובן[
יעזור" .יש לנו שבת לפנינו ...כותב הבן איש-חי ,שלימוד של
שעה בשבת ,שווה לכאלף שעות לימוד ביום חול! אתם יודעים זכר ליציאת מצרים
כמה זכויות אפשר להשיג בשבת כזאת?! תישן פחות ,תלמד
בקידוש ובתפילה של ראש השנה ,אנחנו אומרים "זכר לי־
יותר! יום שישי ,לקבל את השבת מוקדם יותר ,זה מקור כל הב־
ציאת מצרים" .שואלים המפרשים – מה הקשר בין יציאת מצרים
רכות! יום ראשון ,לנצל כל רגע לפני המשפט ,אבל שנדע שכל
לראש השנה?! ביציאת מצרים כתוב ]דברים כו ,ז[ ונצעק אל
מה שצועק האדם לקב"ה ,זו "תפלת הערער" .הרב מבריסק זצ"ל
ה' אֹלהי אבתינו וישמע ה' את קלנו ...אומר הרמב"ן ,שאעפ"י
אמר ,שאדם צריך לבוא לראש השנה ,אנחנו אומרים את זה כל
שלא היינו ראויים להיגאל ,הוציא אותנו הקב"ה ממצרים .למה,
יום בסליחות "כדלים וכרשים דפקנו דלתיך" .אדם צריך להרגיש
אבל לא היית ראוי?! למה הקב"ה הוציא אותך ממצרים! ? כי
שאין לו חיים בראש השנה ,הכל נמחק ,אתה ביתרת ' ' !0אתה
צעקת אליו! "ותתן לנו ה' אלוקינו באהבה את יום הזכרון הזה"...
מבקש "זכנו לחיים" ...אחרי זה אתה מבקש עליך ,ועל המשפחה
למה??? זכר ליציאת מצרים! איך תעמוד בדין בראש השנה?
שלך ועל כל בית ישראל .אתה מבקש על הפרנסה שתהיה לך,
איך תצליח בראש השנה?! כמו שבמצרים הצלחת ,דע לך ,שה־
כי עד עכשיו היא לא היתה מובטחת ...כל זה צריך לבקש בראש
דרך היחידה להינצל בראש השנה וביום הכיפורים ,זו הצעקה
השנה .זוהי תפילת היתום ,זוהי הבקשה האמיתית ,זהו זכר לי־
שתצעק לקב"ה .צעקה ,פירוש הדבר ,שאין לך כלום ,רק הקב"ה!
ציאת מצרים ...למה?! ונצעק אל ה' אלהי אבתינוי שמע ה' את
אם אלה הם פני הדברים ,נוכל בס"ד להבין :אמרנו ביום א' דס־
קלנו וירא את ענינו ואת עמלנו ואת לחצנו] ...תהילים קב ,יח[
ליחות – "צדק צועקיך מפליא פלאות ...פנה נא אל התלאות ואל
פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם .אמר דוד – יש להם
החטאות" .על מה "צדק צועקיך"?! הצעקה ,היא זו שמביאה
תפילה אחת בראש השנה וביום הכיפור ,ריבונו של עולם ,אל
את הגאולה .בני עדות אשכנז ,אומרים את זה בתפילת הנעילה –
תבזה אותה ,כי זו תפילה של עני .אין לך תפילה שמקובלת יותר
"יהי רצון מלפניך שומע קול בכיות שתשים דמעתנו בנדך להיות,
לפני הקב"ה ,כמו תפילה של עני ]תהילים קב ,א[ תפילה לעני
ותצילנו מכל גזירות אכזריות ורעות "...למה?! אומר הפייטן – "כי
כי יעטוף ולפני ה' ישפך שיחו -זו הבקשה שלנו בראש השנה
לך לבד עיננו תלויות" .אם אתה בוטח רק בו יתברך ,זו ההגנה
]הגר"ב רוזנבלום שליט"א[ .
שמגיעה לך! "יהי חסדך ה' עלינו כאשר יחלנו לך" ...כמה שאתה
מייחל וכמה שאתה בוטח בו ,זה המקור להצלחה! שואל הטור –
סימני ליל ר"ה -מה הסוד של הסימנים אתה יודע מה סוד ההצלחה?! בטוחים שיעשה להם נס! מה זה
אני רוצה לשאול שאלה עם יד על הלב – אילו היה לבן-אדם 'בטוחים'?! לדעת שלצאת מראש השנה ,צריכים נס! איך אתה
דין ,בבית משפט והשופט גוי .מחר בבוקר ,הוא אמור לתת הכ־ מצליח?! תתלה את מאה אחוזי הביטחון שלך ,רק בקב"ה! מהי
רעה בגזר דין ,בוויכוח שיש לך עם מס -הכנסה ,וכשהוא יחליט הבעיה?! אדם מרגיש בראש השנה ,שהוא דיי בטוח בעצמו –
את גזר הדין ,יכל להיות שיעקלו לך את הדירה .אין דירה ,אין נכ־ פרנסה יש ,אישה יש ,ילדים יש ...אדם כזה לא ישוב בתשובה ,כי
סים ,הטילו עיקול ...הם זורקים אותך מהבית בתוך שבעה ימים. הוא לא יקבל את ההגנה של הקב"ה" ...אשר בך ירוחם יתום"...
מגיע ערב גזר הדין ,מחר הטיעונים האחרונים לעונש וגזר הדין. מי זה היתום?! אומרת התורה בפרשת משפטים ]כא[ כל אל־
65
יום הדין! אומר הקב"ה – אם אני רואה שאתם פוחדים ...הפחד הוא חוזר הביתה עם תיקים משני צדדים ,הוא חוזר על החומר...
מיום הדין ,הוא מעוזכם! ברגע שבן-אדם מפחד מיום הדין ,זה על הכל יש לו תשובות ...באה אליו אשתו – דוד ,להכין לך ארו־
מביא לו את הביטחון! רבותי ,ישנו משל אחד ,שקראתי אותו חת ערב? הוא אפילו לא שומע מה היא מדברת" ...דוד ,ארוחת
במכתב ,אני לפחות ,מאוד התעוררתי ממנו :אותו יהודי שכתב ערב"! "מה ...מה אמרת? " "ארוחת ערב! " "לא ...לא עכשיו"...
את המכתב ,כנראה שפעם ראשונה הוא הגיע לבית חולים ,והוא "אולי חביתה ?...אתה צריך כוח ,מחר אתה בדין" "...תאמיני לי,
כנראה הגיע לבית חולים מאוד משוכלל ,בית חולים אסותא אם אני אזכה בדין ,אני יאכל כפול! תני לי לראות מה אני הולך
ברמת החייל .הוא כתב לו במכתב – הייתי מבקר את פלוני בן להגיד מחר .מילה אחת לא במקום מחר ,אבוי לי ואבוי לבית!
פלוני ...שכב שם ...עבר ניתוח ...והוא כותב לו ,שהוא לא מצא " "אולי בכל זאת תאכל? יכל להיות שזו הארוחה האחרונה
אותו ,הוא לא היה בחדר ,אז הוא שאל את האחיות איפה הוא שלנו בבית...כי יכל להיות שיזרקו אותנו מחר מהבית "...האם
נימצא ...אמרו לו האחיות ,שהוא ירד לחדר ניתוח ...הוא חשב יש בן-אדם שמסוגל לשבת ערב גזר דין ,לא לגבי החיים שלו,
שבחדר ניתוח ,יושבים ומחכים שם החולים ,עד שיכניסו אותם אלא לגבי הדירה שלו ...הוא מסוגל לשבת ולאכל ערב קודם???
לניתוח ...הוא כותב – ירדתי למטה ...שאלתי את האחות "איפה ? הוא מסוגל לבלוע משהו??? ? למי יש תיאבון בערב גזר דין???
הוא?" ,ואמרה לי שהוא באמצע ניתוח ...הבנתי שזה סיפור ארוך... ? ניגש בן-אדם ,בערב ראש השנה ,שמחר לא אמורים לקחת
אני בדרכי הביתה ,פתאום אני רואה רחבה בחוץ ,יושבים בערך לו את הדירה ...יכל להיות שיקחו לו את הנשמה מחר ...אז איך
מאה איש ,בירות ,פיצוחים ,סיגריה ...אווירה מאוד מוזרה ...אני אתה מסוגל לשבת בליל ראש השנה ,בתשע בערב ,כשבעוד
רואה מסך על הקיר ,ועל המסך יש מספרים ,לכל חולה שניכ־ תשע וחצי שעות ,יכל להיות שנגזר ,שלא תהיה פה יותר! !!
נס לחדר ניתוח יש מספר ,והמשפחה יודעת את מספר החולה איך יש לך בכלל תיאבון לאכל?! אלא מה? "ביום שמחתכם
שלהם .כל חולה ,מופיע המצב שלו במסך .הוא כותב – ראיתי שם ובמועדיכם" –זה יום חג .זה יום ההמלכה של הקב"ה למלך .אני
אישה ושלושה בנים .אחד נראה בערך בן ,20אחד בן ,25אחד בן שמח ,שאני ממליך אותו למלך! מצד אחד זה וגילו ברעדה – אני
.30אחד שותה ,אחד משחק בטלפון ,אחד קורא עיתון ...ניגשתי ממליך אותו ,אבל אני מפחד ,מי יודע מה הוא יגזור מחר?! איך
אליהם בתמימות – סליחה ,מה עושים פה? "ממתינים שהחולה אתה מסוגל לאכל??? מתי אמר עזרא הסופר "לכו אכלו מש־
יצא "...למי אתם מחכים? "אבא שלנו כאן בניתוח מעקפים"... מנים ושתו ממתקים"??? בראש השנה ,כשהקריא בפניהם את
רפואה שלמה! מתי התחיל הניתוח? "ממש לפני רבע שעה ...זה הקללות ,ועם ישראל לא היה מסוגל ללכת ולאכל בראש השנה,
לוקח בערך שש שעות ,ככה אמר לנו הרופא "...סליחה שאני מת־ כי כולם פחדו 'פחד -מוות'! אמר להם עזרא – אם אתם מפח־
ערב ,אבל למה אתם מחכים פה? אם אתם יודעים שבתשע הוא דים ,לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לֹו
ניכנס לניתוח ובשלוש רק הוא אמור לצאת ,אז מה אתם יושבים למה??? כי חדות ה' היא מעזכם .למי שמפחד ,יכל ללכת לאכל!
פה?! "מה זאת אומרת ...אבא שלנו עובר מעקפים ,איפה אתה ראיתי שמביאים בשם השל"ה הקדוש ,שזה כל הסימנים .היות
רוצה שנהיה?! " שאלתי את אחד מהם – מה אתה עושה? "אני וכל המושג של חרדת הדין ,אבד מאיתנו .כמה אנשים אתם
עובד בבנק" ..נו ...אז תלך תעבוד עד שלוש ,גם ככה הוא לא יצא רואים ,שהוריקו פניהם ביום הדין?! ב"ה ,הם מסודרים ...קנו
עד אז ...ואז תבוא" ...נראה לך שאני אהיה מרוכז בעבודה ,שאבא גזר ,קנו ראש של דג...אז ממילא הם רגועים .אם הם רגועים ,אז
שלי עובר מעקפים?! " הסתכלו עליי כאילו אני לא נורמלי! הוא ממילא ,הם מלאים שמחה .היות וקרה מצב ,שבני האדם הפסיקו
מספר שהוא עזב את המקום ,והתחיל לעשות חשבון נפש ...רבינו לצייר את יום הדין מול העיניים ,כותב השל"ה הקדוש – לכן
יונה בספרו {שערי תשובה} ,כשהוא מדבר על עשרת ימי תשובה, נתנו לנו כל מיני מנהגים ,שתבין ,שבעוד תשע שעות מתחיל יום
הוא שואל – ומה נועלו האנשים ,שמסוגלים ללכת לעבודה ,בע־ הדין! אז מה אומרים לך?! תאכל גזר ,כדי שיגזרו עלינו גזירות
שרת ימי תשובה? על כף המאזנים ,מונחים החיים שלך ושל בני טובות .אז מה אתה חושב ,שמהגזר יבואו גזירות טובות?! אם
משפחתך ...אתה מסוגל ללכת לעבוד??? אתה יודע מה זה ראש מגזר היו באות גזירות טובות ,היינו מתחילים מט"ו באב לאכל
השנה?! אתה יודע מה נגזר בראש השנה! אז איך אתה מסוגל גזר רק היות ויום הדין נישכח ,והמהות של פחד יום הדין ירדה,
ללכת לעבודה?! אנשים שאבא שלהם עובר ניתוח ,לא מסוגלים באו ותיקנו לנו מנהגים ,כדי להחזיר לנו את המושג של יום הדין.
לעזוב את המקום ...כאן לא מדובר בניתוח ...כאן מדובר בחיים תשמע חביבי ,אתה יושב לך כאן ,אתה יודע שבעוד תשע שעות
של אדם ,לא רק שלו ,אלא של כל בני משפחתו! כל הבעיה היא, יתחיל יום הדין ,ואתה רוצה שהקב"ה יגזור עליך גזירות טובות.
שאנחנו לא מסוגלים לצייר ,מה זה עשרת ימי תשובה .אילו היינו אתה גומר את הסעודה בעשר בערב ,אתה הולך לישון ב ,12יש
מצליחים ,לצייר לנו ביום הדין את כוח הציור מה זה יום הדין, לך שעתים ...מה אתה עושה בשעתיים האלה?! האם אתה שורף
הכל היה נראה אחרת! את זמנך לריק ,או שאתה אוסף עוד זכויות??? תשב בלילה הזה,
]הגר"ב רוזנבלום שליט"א[ כל מילה של תורה ,כנגד תרי"ג מצוות .ארבע פרקים במשניות
ראש השנה ,כנגד ארבע סעודות .כל סעודה ,פרק משניות .גמרת
תהילים ,אתה רוצה שירבו זכויותיך כרימון? אתה חושב שאם
לבוחן לבבות ביום דין תאכל רימונים ,יהיו לך זכויות?! תאכל רימונים ,שום דבר לא
יהיה מזה .זה בריא אומרים ,כך ראיתי היום ,שלט בחנות אבל
רבי חיים מבריסק כשהיה מגיע לפסוק דין לבוחן לבבות ביום,
אם תאכל רימון ,ותגיד "יהי רצון שירבו זכויותינו כרימון" ,זה יביא
]פיוט שאומרים אותו בני עדות אשכנז[ ... ,ליודע מחשבות ביום
אותך לחשוב ,כמה זכויות מול חובות יש לך?! זה יביא אותך לה־
דין הוא היה פורץ בבכי .שאלו אותו רבנו ,למה אתה בוכה??
תעוררות! אם זה יביא אותך להתעוררות ,בלילה הזה ,הרווחת את
כולם בוכים ב'' -ונתנה תוקף קדושת היום'' ,מי יחיה ,מי ימות,
66
'תפלת הדרך' שאומרים אותה באמצע הדרך? הרי בשעת ברכה מי בקיצו ,מי לא בקיצו...מי יעני מי יעשיר ..למה אתה בוכה
אסור לעשות שום פעולה נוספת! אסור לנגב ידיים ,גם לא ללכת. בבוחן לבבות בדין? ענה להם ,כאשר -אדם כותב חוזה עם
מדברים –עם המלך!" – סיים רבי מיכל יהודה "כדאי שנקבל על מישהו ,והוא חותם על החוזה ,הוא הולך לעו"ד ,והעו"ד עובר
עצמנו" "לפחות פעם אחת ביום ,לעמוד מתחילת הברכה עד על החוזה ...ומאשר אותו .חלפו שנים ,ומתברר שיש איזה פגם
סופה ,ולומר גם את הברכה הזאת מתוך סידור ,במתינות" .פעם בחוזה.בא הבן -אדם לפני השופט וטוען ,אמנם חתמתי ,אבל
בחודש אלול תלמיד חכם מופלג דיבר עם מרן הגאון רבי שלמה בלב חשבתי אחרת.אומר לו השופט -אנחנו לא יודעים מה היה
זלמן אויערבאך בענינים שונים .כשסיים ,שאל את רבינו מה הוא בלב ,אנחנו יודעים מה חתמת .ואחרי שחתמת אין להשיב .אמר
יכול לקבל על עצמו לקראת ימי הדין .אמר לו רבי שלמה זלמן: להם ר 'חיים ,אצל הקב"ה ,זה בדיוק ההיפך זה לא מה חתמת,
"אני לא גר בבית שלך ,איני יודע מה נעשה אצלך ...ממילא ,איני אלא זה מה חשבת .בדינים של הקב"ה ,אתה יכל להגיד שאתה
יודע מה להגיד לך ,רק דבר אחד אומר לך 'אני קיבלתי על עצמי ככה ואתה ככה ,אבל" לבוחן לבבות ביום דין ,אבל הקב"ה בוחן
בכל ברכה לכוון לפחות בשתי המילים הראשונות' 'ברוך אתה את הלב .שלך.
' הוסיף אותו ת"ח :שני דברים היו פה ,ראשית רבי שלמה זלמן ]הגר"ח מבריסק[
אמר לי אל תלך על גבוה ' '.גם אני התחלתי בדבר קטן – שנית
,אנו מברכים 'ברוך אתה' בלשון נוכח ,הרגשתי לפני מי אני אומר.
ממילא מאז כל הברכות נהיו אצלי אחרת ,קבלה זו עשתה אצלי מה הקבלה הכי טובה לקראת השנה החדשה
גדולות. סח הגה"צ רבי ראובן קרלנשטיין זצ"ל :אני רגיל לספר את
)נר לשולחן שבת( מה ששמעתי ממרן הרב שך זצ"ל בהיותי אברך צעיר לימים.
היה זה בלוויה שיצאה מישיבת פוניבז' ,בתאריך כ"ז באלול
תשמ"ט ,ימים ספורים לפני ראש השנה ,וכך הוא אמר" :הנפטר
מהי הקבלה הכי טובה שביכולתינו להגיש לבורא שלפנינו מכוסה בטלית ,ודבר זה לבד כבר צריך לעורר אות־
עולם? נו לשוב בתשובה .ובפרט שהנה קרב ובא יום ראש השנה ,יום
רבים השומעים בדרשות ובספרי מוסר על הצורך לקבל הדין ,שבוודאי זה מחייב אותנו ,ביתר שאת וביתר עוז ,להתעו־
קבלה חדשה לקראת יום הדין ,בכדי שכאשר נצעק בתפילה רר –ולעשות תשובה"" .אבל איך עושים תשובה? שאל הרב שך
"זכרנו לחיים… למענך אלוקים חיים" ,יהיה לכך משמעות כולם "תשמעו ממני! תשמעו עצה מאדם זקן! לאדם זקן יש ניסיון!"
מחפשים כל מיני סגולות ,אחד מחליט להתחזק בלהגיד עלינו היינו בטוחים שהוא הולך להגיד משהו כמו :שכל אחד יקבל על
מתוך הסידור.ואחד מעדיף לקבל לכבד את השבת.ועוד כהנה עצמו שמשעה תשע בבוקר עד אחת בצהרים הוא לומד בלי
וכהנה .ישנה מבוכה רבה בעניין! איזו קבלה באמת מומלצת, לדבר דברים בטלים ...אבל הרב שך הפתיע" :נקבל על עצמו
שבכוחה יסתכלו עלינו באור אחר בשמים? מהי הקבלה הכי לברך ברכת המזון בכוונה!" ואיך נעשה את זה? הרי לפעמים
טובה שביכולתנו להגיש לבורא עולם? העצה המומלצת היא זה בעת הברכה ,אנחנו עייפים ,הראש לא מרוכז ,המוח לא צלול...
"כלום"! אל תרבה בתעניות ובסיגופים ,אל תעמיס על עמודים מה נעשה? "נברך ברכת המזון מתוך סידור!" אמר הרב שך,
חלשים עוד קומות ,פשוט תתרכז במה שאתה עושה! לפני כל "זה יעזור מאוד לכוונה! תלכו הביתה ,תגידו לנשים ולילדים
פעולה תכוון "לשם מצוות…" ,אתה מניח תפילין? תעצור שניה שלכם ,שמהיום והלאה מברכים ברכת המזון מתוך סידור! אני
ותהרהר :אני בא לקיים מצוות תפילין בשביל לעשות נחת רוח מבטיח לכם שאם נקבל זאת על עצמנו זה יעשה רעש גדול בש־
לבורא עולם .אני נוטל ידיים לסעודה? תעצור רגע ותהרהר אני מים! יכריזו עלינו בשמים 'פלוני עשה תשובה'! 'פלונית עשתה
נוטל ידיים בכדי לעשות נחת לבורא עולם .לפני כל פעולה תשובה'! אם נבוא ליום ראש השנה עם -קבלה קטנה זו 'זוהי
רוחנית \ מצווה \ הנהגה ,לחשוב לפני העשייה א .מה אנו באים תשובה'!" סיים הרב שך את דבריו –"הנביא אומר 'קחו עמכם
לעשות .ב .להוסיף שמטרתנו לעשות נחת רוח לבורא עולם .ומה דברים ושובו אל ה'" "עלינו לקחת עמנו דבר אחד קטן וללכת
העמקות שטמונה בעצה זו? פשוט! עד היום הגשנו לה' חצאי אתו הביתה ...וללכת אתו 'עד הסוף' ...ולבוא אתו בראש השנה...
מעשים ורבעי מצוות ,בראנו מלאכים בלי עיניים נטולי אוזניים, תשמעו ממני קחו עמכם את הקבלה הזו ואתה תלכו –עצה:
צולעים ומחוסרי אברים ,ברכנו כמצוות אנשים מלומדה ,הגענו 'קחו עמכם דברים' הביתה" ...יש שהמליצו על כך את הפסוק
לרמה כזו ,ששנייה אחרי הברכה -וכבר אנו מסופקים אם ברכנו במגילת אסתר "אמר עם הספר ישוב מחשבתו הרעה" )ט ,כה(
או לא .עבדנו את ה' בצורה רדודה ומלאכותית ,ועכשיו :א .לפני :כאשר מתפללים מתוך סידור ,הדבר מועיל ל"ישוב מחשבתו
כל פעולה אנו מתכוננים נפשית ומקדישים תשומת לב וכוונה, הרעה" ומצליחים לבטל את כל המחשבות הטורדות את הכוונה
ממילא המצוות נעשות בשלמות ,עם כוונה ופנימיות. הראויה .אברך אחד הגיע לרבי מיכל יהודה ליפקוביץ זצ"ל ימים
)המלקט( ספורים לפני יום כיפור ואמר לו כי כבר שנים שהוא משתדל
לקיים את הקבלה הזו שהמליץ הרב שך ,והוא מעונין להתחזק
ראש השנה -יום חלוקת התפקידים ולקבל על עצמו קבלה נוספת שראש הישיבה יציע לו .רבי מיכל
יהודה השיב לו" :האם שמת לב איך אנחנו מברכים ברכת 'אשר
נותר לנו כמה שעות ואולי ימים בודדים – עד ליום המכריע
יצר'? הנה אני נמצא כאן בישיבה ורואה את הבחורים שנוטלים
והחשוב ביותר בחייו של כל אדם עלי אדמות ,בו יפסק ויחרץ
ידים ביציאתם מהשירותים ,ובעודם צועדים בחזרה לכיוון בית
גורלו של כל רגע בשנה הקרובה שלו ,שנת התשע"ט .מספר הרב
המדרש הם ממלמלים את הברכה ...וכי ברכת 'אשר יצר' היא
שטיין שליט"א" :עליתי עם נהג מונית לפני ראש השנה ,שאמר
67
שהוא יום מחילת עוונות .שרק לאחר הידיעה שאין ויתור ,וכל לי" :אני לא מבין מה כל ההפחדות הללו שלכם הרבנים? אני
פרט ופרט יבוא במשפט ,ועל כולם ישתדל לשוב בתשובה ,יש כל השנה הייתי יהודי טוב ,לא עשיתי רע לאף אחד ורוב שעות
תקווה למחילת עוונות. היום עבדתי לפרנסתי .לדעתי ,אני מסודר לראש השנה 'לגמרי'.
וכתב ה'דעת תבונות' ,שיסוד בריאת העולם ותכליתו הוא אפילו דגים ומקום לבית הכנסת ליד המזגן יש לי מסודר".
להגיע להכרת היחוד ,שאין עוד מלבדו ,וכל יחיד ויחיד שהגיע "שמעתי אותו" ,אומר הרב שטיין" ,ופשוט הצטמררתי ,עד כמה
להכרה זו ,כבר התקרב לבורא וקיים את תכלית הבריאה והרי ישנם אנשים שאינם מבינים מהו ראש השנה ,וכיצד דנים כל
הוא מקרב את הישועה ,ואם כן ,ראש השנה ,הוא יום המסוגל אדם האם קיים הוא את החוקים שנתן בתורה :פגיעה בזולת,
מכח עצמו להגיע בו ליחוד והכרה במלכות .כל יחיד אשר ניצל שמירת עיניו ,הלכות שבת וכדומה .שיפתח את העיתון בכל יום
את יום ראש השנה כמצותו והגביר בקרבו את עקרי היחוד ,הרי ויראה שהבורא לא נח לרגע .הרי מי לא בוכה כשמגיע לקטע
הגיע במקצת לתכלית הבריאה ,הוא הוא אשר יוכל לבוא ביום בתפילה" :ביום ראש השנה יכתבון וביום צום הכפורים יחתמון.
הכפורים ,ולבקש מחילה ,סליחה וכפרה. כמה יעברו )יפטרו מהעולם( וכמה יבראו )יוולדו בעולם( .בראש
)הגר"י בלאזר( השנה נפתחת רשימה בשמיים ומתחילים להכריז" :מי ישלו" –
איזה אדם יזכה השנה לרוגע ושלווה ,ומצד שני איזה אדם יהיה
תמיד במתח ודאגה ח"ו" .מי ישפל ומי ירום" – מי יקבל פיטורין
לא נכנסים לפרטי פרטים מהעבודה או הורדה בתנאים וירגיש השפלה ,ומאידך גיסא ,מי
בהיותי בחור צעיר לימים ניגשתי בערב ראש השנה אל המש־ יקבל העלאה בתפקיד ויקבל מעמד מוצלח במקום עבודתו.
גיח ,הגה"צ רבי יצחק ירוחם ברודיאנסקי שליט"א ושטחתי לפניו איזו אשה תקבל יחס נפלא וטוב מבעלה ומבני הבית ומי ח"ו לא
את התלבטויותי בדבר ה"קבלות" לשנה החדשה .כיצד להתמו־ תקבל זאת – גם זה כלול בכך! .כל זה מכריזים ביום חמישי בבוקר
דד ואיזה מינון ראוי לקבל על עצמי לתקן את מעשי ולהתקדם בשעת התפילה! .לכן ,כותב ר' ישראל מסלנט זצ"ל ,שחובה על
בנושא פלוני ואלמוני .הביט בי המשגיח ופסק" :בראש השנה לא כל אדם לבקש ולהתחנן בראש השנה על כל דבר ודבר בחייו:
מקבלים "קבלות" על נושאים פרטיים! "קבלות" שכאלה מקו־ שלווה ,בריאות ,הצלחה ,פרנסה ,שמחה ,שלום בית וכו' ,וכל זאת
מם ביום הכיפורים! בראש השנה אנו מקבלים על עצמנו קבלה למרות דברי הזוהר הקדוש שאדם המבקש על צרכיו ביום זה,
כללית ,להיות עבדי המלך .לעשות את רצונו ,בדיוק איך שהוא הרי הוא ככלב הצווח" :הב הב" ,מפני שבדורנו ,אדם שלא מבקש
רוצה מאיתנו! ראש השנה אינו יום של תשובה וחרטה על העבר, בקשות על חייו ביום קדוש זה ,יום שבו קובעים כל רגע מחייו,
אלא יום של חיבור בינינו לבין מלך העולם!" הרי הוא מראה שאינו ירא מה' ומדינו .ולכן ,פסק הרב אלישיב
ראש השנה היו היומיים הראשונים של "עשרת ימי תשובה", זצ"ל שמותר לבקש בקשות אישיות בראש השנה אף בפיו" .וצריך
אך לא מצאנו שום אזכור לתשובה ,וידוי וחרטה בתפילות ראש האדם לדעת" ,כותב הצדיק בעל ה'שפתי חיים' בשם הרמח"ל
השנה ,לדעת הקדוש האריז"ל )בשער הכוונות( כלל לא מזכירים הקדוש" ,שביום ראש השנה מחלק הקב"ה לכל יהודי ויהודיה
ב"אבינו מלכנו" את המילים "חטאנו לפניך" חטאים ,כך פסק תפקיד במלכות ה' בבריאה לשנה הקרובה .לדוג'' :פלוני אלמוני'
האריז"ל ,אין מקומם בראש השנה ,עליהם אנו מתחרטים ביום יזכה לשנה של שלווה בחייו ,על מנת שיוכל לעמול בתורת ה'
כיפור ,לא כעת. שעות רבות ללא הפרעה' .ופלוני אלמוני' יזכה השנה לבריאות
גישה זו ,אותה שמעתי ,בהפתעה גמורה ,בגיל ,16מהגרי"י מושלמת ,ואף ללא צינון קל ,על מנת שיעשה חסדים ועזרה
ברודיאנסקי שליט"א ,היא גישתם של חכמי התורה והמוסר לנזקקים מידי שבוע בשבוע ויתרום לישיבות' .ופלונית אלמונית'
לדורותיהם" .ראוי לימי התשובה שיתחילו בתשובה כללית של תקבל נחת מהילדים ומהעבודה השנה כדי שתוכל לכבד יותר
קבלת עול מלכות שמים בשמחה אמיתית" מסכם מורי המשגיח את בעלה ושתשרה השכינה ביניהם.
רבי שלמה וולבה זצ"ל את פרקי "ראש השנה" שלו "ואחריה )המלקט(
תבוא התשובה הפרטית על החטאים ,שהכפרה עליהם תהיה
ביום הכפורים".
)בסוד שיח( מדוע ראש השנה קודם ליום הכפורים?
הגר"י בלאזר זצ''ל שואל ,לכאורה היה מועיל יותר אם יום
עד שיעיד עליו יודע תעלומות הכפורים היה לפני ראש השנה ,שהרי ראש השנה הוא יום
הרב עזריאל לוין מברוד ,מחשובים הגאונים בדורו ,היה מגדולי המשפט והדין ,ובו מבקשים אנו חיים ובריאות ,ויום הכפורים הוא
חסידי הרה"ק רבי שלום מבעלזא זי"ע הידוע בכינוי "השר שלום". יום מחילת עוונות ,והרי הקדוש ברוך הוא רוצה בתקנת ישראל,
פעם אחת בעת שהותו במחיצתו של השר שלום בראש השנה, והיה צריך
חש שלא בטוב בהפסקה שלפני התקיעות ,והתעקש להיכנס להיות תחלה יום הכפורים ,שבו נזכה למחילת עוונות ,ואחר כך
לחדרו של מרן מהר"ש זצוק"ל .היות והמשמשים בקודש ידעו נוכל לבוא לדין ,לבקש רחמים מאתו יתברך.
על הקירבה בינו לבין הרה"ק .נתנו לו להיכנס לחדרו המיוחד של ותירץ ,אמת הוא שלראש השנה היה מועיל לו קדם לו יום
מרן השר שלום. הכפורים ,אך כדי לזכות ליום הכפורים ולהגיע לכפרת עוונות
הרב לוין נכנס וראה שמרן מתעמק בספר המפורסם "תבואות צריכים אנו תחילה לראש השנה ,שבו נשריש בקרבנו יסודות
שור" בהלכה אחת מהלכות טריפות ,הגאון נשאר עומד על מקומו המלכות ,ומלכות היא ללא ויתור כלל ,ונדע יסודות המשפט,
עד שמרן הרגיש בו והורה לו לשבת .מיד שאל אותו מרן השר שהוא קבלת עול מלכות שמים ,ואז יש תקווה ליום הכפורים,
68
יצוריו לחיים ברחמים"" ,וכתוב לחיים טובים" ו"בספר חיים ברכה שלום בזה הלשון :ידידי ר' עזריאל ,יש לי רמב"ם קשה מאוד.
ושלום ופרנסה טובה" ,תפילות שמונה עשרה הן כה ארוכות ,אך אולי תוכל לענות לי על זה ,הרי יש לך ראש טוב וחזק .הציע ר'
אין בהם שום תפילה על החיים שלנו ,כלום! עזריאל למרן שישאל .שאל מרן זי"ע :ידוע שהרמב"ם בהלכות
לפני 22שנה אמר לי מורי המשגיח הישיש הגה"צ רבי גדליה תשובה )פרק ב' ה"ב( פוסק שהתשובה צריכה להיות באופן כזה
אייזמן זצ"ל ,כי "בישיבות נוהגים שלא להתפלל בכלל בראש שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם .והדבר
השנה על החיים שלנו ועל הבקשות הפרטיות שלנו .בראש צ"ע הרי יהודי הוא בעל בחירה והאיך יכול להיות שהתשובה
השנה מתפללים עבור כבוד המלוכה ,כבדו שמים בעולם וכבודם צריכה להיות שהקב"ה יעיד עליו ששוב לא יחטא ,והרי א"כ
של הכלל ישראל" .ור' גדליה הוסיף בחיוך גדול" :אם אתה רוצה ניטלת ממנו הבחירה שלא יוכל לחטוא עוד ,וזה הרי לא יתכן
להתפלל על שידוך טוב ,אל תתפלל על כך בפירוש ואל תבקש שהרי כל יהודי הוא בעל בחירה .ובכלל ,יש להבין איך יהודי יכול
בבירור על זה בראש השנה ,רק כשאתה אומר "שים שלום טובה לעשות תשובה כל כך גדולה ,שהיודע תעלומות יעיד עליו ...מי
וברכה" בשמונה עשרה ,תכוון ש"אין טוב אלא אשה"... יכול לעשות תשובה כזאת?
בראש השנה אנחנו לא עסוקים בכלל בעצמנו ,בחיינו או הגאון הרב לוין הקשיב ברוב קשב למרן הרה"ק וענה בענווה,
בחיי ילדינו והורינו .בראש השנה אנו טרודים ,חושבים ,עסוקים הרי לרבנו יש גם כן ראש טוב ,עדיף שרבנו יענה ,ובוודאי יש
ומתפללים אך ורק על המלך האהוב שלנו ,מלכותו והתפתחותה, לרבנו ישוב טוב לקושיא זו .אשים אזני כאפרכסת לשמוע את
התפשטותה וכפייתה על פני היקום כולו. התשובה .ובכן ענה מרן בהתלהבות גדולה :דע לך שיהודי אע"פ
וכך כתב הגה"צ רבי שלמה ברוודה זצ"ל בסוף פרק "יסוד כשהוא ל"ע נכשל בחטא ,מ"מ אחרי החטא נשבר לבו בקרבו ,ויש
תפילת ראש השנה" שבספרו "ימי רצון"" :והנה אם נשאל את לו חרטה גדולה ועצומה ,והוא שרוי בצער גדול על שלא הצליח
פיו של איש המון העם כמה ימים לפני ראש השנה על מה הוא להתגבר על היצר באותו רגע קשה .ונמצא שע"י מחשבות חרטה
דואג ולאיזה דבר הוא מקווה בראש השנה הנה רוב העולם ישיבו אלו ,בעצם אין ליהודי הזה שוב קשר לחטא זה ,והוא מרוחק
כי הם דואגים ומקווים לזכות לכתיבה ולחתימה טובה ,חיים של ממנו מאד מאד ,ומוחלט אצלו ששוב לא יחטא כלל ועיקר.
בריאות ופרנסה טובה ונחת .אך עובד ה' באמת ,אם נשאל את ואף אם ח"ו נכשל עוד פעם בעבירהזו מ"מ הרי זה בבחינת
פיו על מה הוא דואג ומקווה לקראת ראש השנה ,הוא ישיב" :יש עבירה חדשה שמעולם לא עשה ,ואין לה שייכות לעבירה הישנה.
לי עבודה גדולה וקשה מאד בראש השנה ,לעבוד את מלך מלכי שכן ,על העבירה הישנה כבר התחרט מעומק הלב והתוודה עליה
המלכים ,להגיד לפניו מלכויות ,זכרונות ושופרות בלב שלם, וקיבל על עצמו שלא לעשותה יותר ,כמו שנאמר )איוב לד לב(:
להתעורר לתשובה שלמה על ידי קול השופר ולהתפלל מעומק אם עול פעלתי לא אוסיף.
הלב שתתפשט ותתעלה כבוד מלכותו יתברך בכל העולם כולו, וזוהי א"כ בשורת התשובה ,שלא נשאר פגם מהעבירה .שאף
ואני דואג מאד שלא אחסיר כלום מעבודה גדולה זו ,ואני מקווה כאשר היצר פעל עליו ונכשל פעם נוספת מ"מ עבירה חדשה
מאד לקיים עבודה זו בשלמות ,כעבד לפני אדונו ,ולהקריב את היא ואיננה המשך לקודמתה .וזהו איפוא הפירוש ברמב"ם:
עצמי לפני הקב"ה". עד שיעיד עליו ידוע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם.
והגר"ש ברוודה זצ"ל מסיים" :זאת אומרת ,שהאדם הפשוט לחטא זה דווקא לא ישוב לעולם .זאת אומרת :לא תהיה שום
דואג "מה ייתן לי ה' בראש השנה" ,ואילו עובד ה' באמת דואג "כ שייכות עם העבירה הראשונה .ואכן זו האמת שלא ישוב לעבירה
כמה אזכה לעבוד את מלכי בראש השנה"... הראשונה ,משום שאף אם יעשה חטא כזה פעם נוספת ,מ"מ אין
הדברים גבוהים ורחוקים מאיתנו?? יתכן .אך שלפחות נדע לזה שום שייכות וקשר עם העבירה הראשונה ,ואינה נעשית
להיכן עלינו לשאוף ולנסות להגיע ,אולי אפילו בראש השנה כהמשך לפעם הראשונה ,שהרי היא עצמה נמחקה כליל .וזו
הנוכחי ,ואם לא ,אז בסיעתא דשמיא בראש השנה הבא. עבירה חדשה שהיצר הכשיל אותו .וזהו מה שהרמב"ם התכוון:
---ושנזכה כולנו להמליך עלינו באהבה את מלך העולם! עד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לחטא זה דווקא
כוח הריכוז בתפילת ימים נוראים לעולם.
א .אנו מוצאים שעיקר עבודת הימים הנוראים בנוייה על )משמרת הכשרות(
עבודת התפילה ,כמפורש בפסוק )תהילים קב,יח(' :פנה אל
תפילת הערער ולא בזה את תפילתם ,תכתב זאת לדור אחרון הזוהר מלגלג על 'נביחות הב הב'
ועם נברא יהלל ה" דמפורש במדרש שזה הולך על דורות
ידועים דברי הזוהר הקדוש המלגלג והמזלזל באותם יהודים
האחרונים שהם כמתים במעשיהם ולא נותר להם אלא תפילת
העסוקים בתפילות ראש השנה ומבקשים על עצמם ,פרנסתם
רה"ש ויוה"כ והקב"ה בורא אותם מחדש .וצריך להבין מדוע הכל
וענייניהם הפרטיים .הזוהר הקדוש משווה אותם לכלבים,
עומד על עבודת התפילה.
הנובחים "הב הב" ,והוא גוער בהם ומבקשם לשוב הביתה ,אל
ובגמ' בב"מ )קו,א( מבואר שכוח התפילה ברישא דשתא הוא
המטרה האמיתית ולהתפלל בראש השנה על התכלס' ,על גילוי
כל כך ברור ומוחלט עד שהוא קביל לגמרי במשא ומתן של טוען
השכינה וריבוי כבוד שמים בעולם .למרות שכולנו נידונים בראש
ונטען בחושן משפט ,שמסופר שם על א' שסיכם עם האריס שלו
השנה על חיים ומוות ,בריאות ופרנסה ,הרי שבכל נוסח תפילות
לזרוע חיטים ,והלה עבר על דבריו וזרע שעורים ,אח"כ השתדפו
שמונה עשרה של ראש השנה בכלל לא הוזכר שום אזכור
שדות השעורים יחד עם כל שדות הבקעה ,והאריס טוען אילו
לתפילה על חיים וכתיבה בספר החים .רק בתקופה מאוחרת
הייתי זורע חיטים היה קורה לך כמקרה כולם ,והבעלים טוען
יותר ,בזמן הגאונים ,חידשו הם להזכיר בתפילת שמונה עשרה
אילו זרעת חיטים כבקשתי היה מתקיים בי 'ותגזר אומר ויקם
בקשות קצרות של "זכרנו לחיים"" ,מי כמוך אב הרחמים זוכר
69
שבהם האדם מפקיר את עצמו ואת נפשו ...לכן קרוי אדם זה לך' ,ופרש"י :מה שתבקש מן היוצר יעשה ,ואני לא בקשתי מן
בשם התואר "מת" ,שכן מעשיו הרעים ממיתים אותו )מבחינה השמים בתחילת השנה שיצליחני בשעורים אלא בחיטים .עכ"ל.
נפשית(!!!... וכך מכריעה הגמ' שהבעלים צודק שבוודאי היה מתקיים בו
"אדם חי" – זהו אדם שהחליט החלטה אמיצה שבו הוא בוחר "ותגזר אומר ויקם לך"!!
לעשות שינוי לטובה בכך שהוא מתקן את דרכיו הרעים יום ,יום ובאמת קצת פלא על האיש הלז מדוע התפלל במסויים על
שעה ,שעה ובכל רגע וכתוצאה מכך הוא משפר את עצמו כאדם חיטים ולמה לא ביקש בכללות הצלחה בשדותיו ,ואשר לכאורה
לכן קרוי אדם זה בשם התואר "חי" ,שכן מעשיו הטובים מחיים מבואר כאן כדברי המשנ"ב )תקפ׳׳ב ס"ק ט"ז( שיאמר לחיים
אותו )מבחינה נפשית(!!! ...אך בשביל להגיע לשינוי הטוב הזה בשו"א תחת הלמ"ד ולא יאמר בפת"ח דלא לשתמע לאחיים,
האדם צריך לשלב שני דברים – "מחשבה +עשייה". לומר לא חיים ,ובימים האלו שהם ימי דין צריך לדקדק ולפרט
"המחשבה" -היא דבר חשוב בחיינו שבעזרתה אנו מתכננים היטב תפילתו ,אבל בשאר ימות השנה אנו אומרים והעמידנו
תכנונים טובים ,אך בשביל להפוך את המחשבה הטובה למציאות מלכינו לחיים בפת"ח תחת הלמ"ד ואין אנו חוששים שאחר
בשטח אנו צריכים להעביר אותה לשלב הבא ההכרחי שהיא שלב כוונת הלב הן הדברים ,עכ"ל .הרי מבואר שבראש השנה אי
"העשייה" ועל ידי כך נקבל תוצאה של עשיית טוב בעולם!!! ...ולא אפשר לסמוך על כוונת הלב בכללות אלא צריך לפרט ,ואשר על
יאמר האדם לכשאפנה )כשאני אהיה פנוי( אשנה )אעשה שינוי( כן הסגולתיות של כוח התפילה הוא דווקא בפירוט חטים ...ולא
שמא לא תפנה )לא תהיה פנוי( – כלומר תעשה ותגרום לשנוי שאומר 'שדי' בעלמא.
לטובה עכשיו ומיד! ...ואל תתמהמה כי החיים עוברים מהר!!! ב .ומצאתי בגידולי מוסר שהביא דבר פלא בשם הסבא מקלם,
משל למה הדבר דומה ,מעשה היה באדם אחד שעבר דרך דהטעם שנקבע כל העבודה על התפילה ,משום שאנו רוצים
גדרות הנהר ופתאום שמע צעקות אימים הצילו!! קפץ האיש שהקב"ה יכבוש את כעסו ויתן לנו שנה מבורכת ,ולכן יש כאן
מיד לתוך הנהר וגילה שם את "בת המלך" ,שנאחזת בו בשארית מהלך של מדה כנגד מדה ,שכשם שכובש בשעת התפילה את
כוחותיה חיש קל משך אותה בכל כוחו והצילה. כל ההפרעות והמחשבות הזרות שאופפות את רעיונו ,כך הקב"ה
"המלך" בשמעו זאת החליט שהאלמוני שהציל את בתו יקבל מדה במדה ימדוד לו שלא יתחשבו בכל ההפרעות ועיכובי
פרס כאות הוקרה על מעשהו שהיא כניסה חופשית לחדרי השפע.
"האוצרות של הממלכה" ובמשך קצבת זמן של " 70דקות" יש ולפ"ז כמה עלינו להתאמץ להתרכז בתפילתינו בפירוט
ברשותו לחטוף לעצמו מכל הבא לידו ...קפץ האיש בשמחה הבקשות ובריכוז המחשבה כמה שיותר ,כי בזה תלוי כל זכייתינו
לאור הבשורה שקיבל והחל להרהר לעצמו כמה אבנים טובות במשפט.
ומרגליות יוכל להכניס בתוך הזמן הארוך שקיבל וכך בין לילה וזה ג"כ עידוד גדול לנשותינו היקרות תחי' שמתאמצות בלי
יהפוך לאדם עשיר ובעל עוצמה חיכך האיש את ידיו מרוב שמחה גבול בתפילה במחיצת המרעישים הקטנים ,ולפעמים נופלות
וחיכה בקוצר רוח ליום המיוחד. ברוחם וכי לזה תקרא תפילת ימים הנוראים ?...אבל האמת היא
בארמון המלוכה אבל כבד ירד על כל השרים בשמעם את מתנת שדרגתה עולה עשרת מונים על חברתה שמתבודדת עם קונה
המלך שהעניק לאלמוני ,ושטחו בפני המלך את דאגתם העמוקה בעזרת הנשים הממוזגת ...כי היא נאלצה לתמרן בין המשחקים
לחשש האוצרות ,הבין המלך שנעשתה טעות מצידו שכן היה פזיז של הקטנים ובין מריבותיהם ,ו'התאמצה' בתפילה ,ו'התמודדה'
מידי אולם מילה של מלך זו מילה לכן גובשה הצעה שבה יפגעו עם הפרעות בלתי פוסקות ,ובעצם המאבק שלה ,היא מגלגלת
בעקיפין באיסוף האוצרות מבלי לפגוע בבחירה החופשית של כוח של כבישת כעס וגלגול רחמיו יתב' עלינו מה שאי אפשר
אותו אדם ,ההצעה התקבלה ברוב קולות וכשהגיע היום המיוחל לתאר!...
ניצב האלמוני בפתח הארמון עם עגלות רבות להעמיס בהם )ישיבת מיר(
את אוצר הממלכה ,והינה תקיעת הפתיחה של משרתי המלך
נשמעה בקול גדול זהו סימן של האלמוני לצאת לדרך אך לפתע ג' ספרים נפתחים
מגלה לנגד עיניו את המלך בכבודו ובעצמו וכל פמלייתו שכולם
אמרו רבותינו בתלמוד" :ג" ספרים נפתחים ביום ראש השנה
עומדים לכבודו ...לא היה לו נעים למהר פנימה לפני גדולים אלו
אחד של רשעים אחד של צדיקים ואחד של בינוניים...אנחנו
לכן כיבד כל אחד בלחיצת יד ובמילה טובה ,אולם היה ליבו
נתמקד בשניים מהם" :בצדיקים וברשעים" ה"צדיקים" -נחתמים
כבר בוער לרוץ פנימה החל להתקדם האלמוני אך לפתע הוא
לחיים!! ה"רשעים" – נחתמים למיתה!!
מגלה במסדרון תאורה של זרקורים שמחליפים צבעים ופתאום
ישנה תמיהה עצומה כיצד נאמר שהצדיקים )הטובים( נחתמים
קולטות אוזניו מנגינה ערבה אשר מורכבת משלושים נגנים אשר
לחיים ,ואילו הרשעים )הרעים( נחתמים למיתה ,והלא בעינינו
מתוכם משתלב קולו הבוקע של הזמר שהוא כל כך אוהב אשר
אנו רואים מידי שנה שחלק מהאנשים "הרעים" חיים ,חיים טובים
שר כ 10-שירים שהולחנו במיוחד לכבודו ...השירה שבתה אותו,
)מבחינה גשמית( ,וגם באריכות ימים ,ובעושר רב ,ולעומת זאת
ורק לאחר שנגמרה יצא האורח שלנו משכרות הקסם והחל
חלק מהאנשים "הטובים" חיים רעים מבחינה גשמית חיי סבל
להתקדם עוד ד' אמות אך לפתע ,הוא רואה בזווית החדר שורת
ועוני ונפטרים מן העולם טרם זמנם?" ...התשובה היא" -יום ראש
מלצרים לבושי כבוד כשלידם שולחן עמוס במעדנים שריחם
השנה זהו יום של "שינוי" של קבלת החלטה מבחינה רוחנית!!!...
נודף למרחוק ומושך את חוטמו המהופנט לכיוון המעדנים .החל
שבו האדם בוחר להיות "אדם מת" ,או להיות "אדם חי" "אדם
האורח הנכבד שלנו לבלוס ולבלוע הכול מכל וכול עד אשר הגיע
מת" -זהו אדם אשר נשאר בשגרה הרגילה שלו שבו הוא מתעלם
לכבדות משא ועייפות ,שפתאום הוא נזכר שהזמן שלו הולך
ממגרעותיו וממעשיו הרעים אשר פוגעים בו ובאחרים ,אלו חיים
70
הוא לא עושה כל כך הרבה כסף מאשר שיבוא לפני העשיר, להסתיים ,האורח שלנו נכנס לפאניקה והחל לרוץ כמטורף לעבר
וכן מי שאומר לך תן לי מעטפה ואני ישלח לך כסף הוא כבר האוצרות אלא שבדיוק אז הוא מרגיש לפתע יד כבדה נוחתת
לא מחכה להרבה כסף ,כי כמו שאין אדם מעיז פניו ,בפני ,כך על צווארו ,ובאדיבות תקיפה מבקשת ממנו לעזוב את האולם
כשצריכים נדבה אם אתה עומד בפני העשיר קשה לו לשלוח -זמנך תם!
אותך ,כן פי כמה וכמה אצל כשאדם בא לבקש מהקב"ה מבקש "הנמשל" -לפעמים טרדות והנאות העולם מושכות אותנו
הוא לפניך אני רוצה שיכתב לפניך שתתן יותר ,וכמו שחטאנו וגורמות לנו לעייפות ולחוסר מעש...
ומתוודים שהחוצפה היה לפניך ואנו שבים לפניך ומבקשים לכן יהי רצון ש"בזמן הקצוב שיש לנו בעולם ,נאסוף אוצרות
זכרנו בזכרון טוב לפניך .ואנו אומרים ב"לדוד ד' אורי וישעי", של מצוות ומעשים טובים"!!!
"לך אמר לבי בקשו פני ,את פניך ה' אבקש" ,הבקשה כאן מפורט בגמרא נאמר" :בראש השנה כל באי עולם עוברים לפניו כבני
שאנחנו מבקשים את פניו דייקא .לזכות לקבל פני המלך. מרון" .כמו אותם הכבשים שכדי לעשר אותם מעבירים אותם
)המלקט( דרך פתח צר ,וכל כבש עשירי מסמנים בצבע אדום .כל הכבשים
המסומנים ,סופם להשחט ולעלות למזבח ,אולם הם ממשיכים
והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האבדים להתנהג כרגיל ,לאכול עשב ולהשתעשע עם חבריהם ,כאילו
בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו לה' כלום לא קרה.
בהר הקודש בירושלים. כמה טיפש ועצלן הוא הכבש! הרי ביכולתו לקפוץ לנהר
ולרחוץ במים עד שימחק ממנו הסימן האדום ,וכך ינצל מעונש
כולנו מכירים את השיר "ובאו האבדים . "....והיינו חושבים המוות אשר נגזר עליו .במקום זאת מעדיף הכבש להשתזף
שלפי ההגיון ,המילים הבאות צ"ל "מארץ אשור והנדחים מארץ בשמש ,לאכול עשב או סתם להשתעשע.
מצרים .".....ההגיון אומר שמביאים "ממקום" ולא "במקום". כך גם אנו!!!
)ואמנם כך שמעתי ששרים!( איש אינו יודע מה נגזר עליו ,אך יודעים אנו ,שע"י תשובה
אבל בפסוק לא כתוב כך אלא "בארץ אשור" ו" -בארץ מצרים" ודמעות אפשר למחוק גזרות רעות .בתפילה ובמצוות אפשר
חשבתי על דרך אחרת להבין משמשעות המילים כאן ,בס"ד. לשנות דברים לטובה ולזכות לשנה טובה ומתוקה.
כשתבוא הגאולה ב"ב ,כשנעלה ארצה ,באופן "טבעי" יישאר )עפ"י שנה טובה(
בנו חלק של הגלות שבה היינו שקועים ואז נתחיל לחפש בארץ
את השיכון "שלנו" שבו נקנה דירה ונחפש השכנים "משלנו",
נלמד בשפה "שלנו" וכו' ,ונמשיך את הדרך ורמת החיים "שלנו" הופע בהדר גאון עוזך על כל יושבי תבל ארצך
כמו שהיינו בחו"ל .ככה "נרגיש בבית!" .נכון הוא שאנו בארץ
ישראל אבל הגלות עדיין איתנו -הגלות עדיין בנו! ובאו האבדים הגרב״צ פלמן זצ״ל היה מביא בשיעוריו את דברי מרן החפץ
}והם עדיין{ באשור ,ונדחים ]ושהם עדיין[ במצרים!... חיים זצ״ל ,שכאשר דיבר בימי אלול על תפילות הימים הנוראים
ומתי תצא הגלות ממנו? -הרי התשובה היא בסוף הפסוק היה מספר שבשנת תרע״ז הדיחו את המלך ניקולאי מכסא
"והשתחוו לה' בהר הקודש בירושלים!!!" המלכות ,וכאשר שהה במעצר ביקש שיגדילו לו את מנת האוכל,
אין הגאולה גאולה אמיתית ,אין אנו מטוהרים מהגלות ,עד ויתנו לו כמות יותר גדולה של לחם ותפוחי אדמה .כאשר הדבר
שכולנו יחד ,שנשתחוה לה' ביחד על הר הבית ביחד ,בירושלים התפרסם בעולם כולם צחקו עליו ,שבעת שישב על כסא המלכות
המאוחדת -ביחד!! בב"א ,אכי"ר. היה ניקולאי מלך אדיר ,שכל פקודה שלו היו חייבים לקיים באש
מהי הכוונה של עניין המלכת הקב"ה עלינו? ה"מגלה עמוקות" ובמים .ואילו עתה הוא שכח מכל הנהגת המלכות ,ונכנס לכזו
רבה של העיר קראקא ,צדיק וקדוש ,חי לפני כארבע מאות שנה שפלות שכל מה שיש לו לבקש זה רק לחם ותפוחי אדמה .אמר
והיה גאון אדיר ,בראש השנה כשהיה ניגש וצועק "המלך" היה החפץ חיים אותו הדבר יש לומר גם כלפינו ,עם ישראל שהם בני
פורץ בבכי נוראי ,בוכה וגועה .לעיתים חצי שעה ולעיתים שעה מלכים גלו מעל שולחן אביהם ,ועתה כאשר אנו באים בימי הדין
או שעתיים .שאלוהו תלמידיו :ילמדנו רבינו מה טעם הבכיות לפני מלך מלכי המלכים הקב״ה ,צריכים שלא להיות טפשים
הנוראיות הללו ב"המלך"? אמר להם ,בוודאי הנכם מכירים את כניקולאי ולבקש רק ״לחם ותפוחי אדמה״ ,אלא עיקר הבקשות
הסיפור שהגמרא מספרת שבזמן חרבן הבית רבי יוחנן בן זכאי צריך להיות על המלך שיחזור לכסא מלכותו ״הופע בהדר גאון
הצליח לחמוק ולעבור את המצור ,והגיע אל אספסיינוס וקרא לו עוזך על כל יושבי תבל ארצך״ ,שכאשר המלך ישוב בוודאי שלא
מלך ,אמר לו שהרי נאמר" :והלבנון באדיר ייפול" סימן שאתה יתן לבניו בני המלכות שירעבו .ולכן בכל התפילות מבקשים
מלך ואין אדיר אלא מלך דכתיב "והיה אדירו ממנו" ,שאלו בעיקר על כבוד שמים ,שהיא בקשה שכוללת את הכל.
אספסינוס :אם אני מלך מדוע לא באת אלי עד היום ,אמר לו )הגרב"צ פלמן זצ"ל(
הבריונים לא נתנו לי .אומר המגלה עמוקות ,השאלה הזו נזעקת
כל שנה כאשר הנך אומר "המלך" ,בעצם אתה מצהיר שהקב"ה בספר חיים ברכה ושלום וכו' נזכר ונכתב לפניך.
הוא המלך שלנו ,אם כן היכן היית עד עתה? מה עשית עבורו? בספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה ,וכו' נזכר ונכתב לפניך,
האם התנהגת כמו חייל של המלך?! ומפחד השאלה הזו געה וצריך להבין מה הכוונה "לפניך" מה צריך דווקא לפניך ,וכן
בבכי .ובזה אנו צריכים להתבונן ,כשאומרים המלך הקדוש ,אנו אומרים אבינו מלכינו חטאנו לפניך ,ומבקשים זכרנו בזכרון טוב
ממליכים אותו עלינו ,במה? אם אתה מצהיר כי אני המלך שלך "לפניך" ,אלא זה ידוע שאם שנורר או אספן כסף שולח שליח
מה עשית כל השנה ,האם התנהגת כאילו אני המלך שלך? ונבדיל
71
חשבונות ה'? כולם מסתכלים כמו סוסים ,האם מישהו חלם בין הטהור לטמא ,באנגליה ישנם חיילי המלכה שעומדים ניצבים
שיפלו בנייני התאומים? שבעת אלפים הרוגים ,והאמריקאים לא בחוץ במשך יום שלם עטורים במדיהם ולא זזים כלל ,וזה אפילו
אומרים את האמת .בוודאי היה שם פי כמה .וכל זה גם מיום הדין בחום נוראי ,יש תמונה מפורסמת שאחד מהחיילים נפל והתעלף
של השנה הקודמת .האם משהו חלם על ההוריקנים בטקסס מהחום ואף אחד לא הסתכל לא שמאלה ולא ימינה ,שכב ביניהם
ובפלורידה .וכל זה ג"כ מיום הדין בשנה הקודמת. במשך חצי יום ,מדוע? המלך! בכל מקום שהיה מלך כולם היו
הקב"ה מייסר אותנו היהודים ייסורים בלי סוף ,בגלות ובצרות רועדים.
אחרות ,כל העולם רודף אותנו ,ובכל ההיסטוריה מיליוני יהודים במה מתבטא חייל המלך? כאשר לובש את הבגדים לפי החוק,
נשחטו ,ומבאר הגאון מווילנה מדוע קורה כל זה? מפני שאם לא עם הכובע והחגורה והמעיל שצריך ללכת עמו ,מסודר ונקי ,שלא
היו באים ייסורים אלו לעם היהודי אוי לנו מיום הדין ,וזאת מפני יהיה עליו רבב ,בצבא לובשים כולם את אותם המדים כדי שהכל
שאיננו יודעים מהו יום הדין ,כאן ,בעולם הזה ,אנו מכירים את ידעו כי הם חיילי המלך .במה אנחנו חיילים? מדוע "עד האידנא
הקב"ה שהוא מלך יושב על כיסא רחמים ,אבל בעולם הבא אין לא אתינן" ,אם אתה המלך צועקים ולא חשובים במה הוא מלך
מידת הרחמים ,שם ההנהגה היא של מידת הדין והאמת ,וללא עלינו ,האם אני חייל נאמן אשר כל בוקר מגיע בזמן לתפילה,
הייסורים שפוקדים אותנו לא היינו מחזיקים שם רגע אחד. מתפלל כראוי ,מקיים את המצוות ,כשאני אומר ברכה אני חושב
בראש השנה אנו תוקעים בשופר :תקיעה ,שברים ותרועה... על מה שאני אומר?! וכן הלאה .ומפורסם משלו של ר' חיים
ישנם בעולם שלושה מצבים לאדם: מבריסק ומקובל כי היה חוזר עליו בכל ערב ראש השנה :סוחר
מצב 1-שהכל מסתדר לו בחיים ,כל התכנונים שרוצה לעשות בדים רצה להבריח את הגבול הרוסי ולמכור שם את סחורתו
בעתיד -נעשים .והוא חי באושר .זה אדם שהוא כמו התקיעה ללא מכס ,וכבר חודש ימים לפני כן הזמין את העגלון וסיכם עמו
שהקול שלה תמיד ישר ללא מעידות. על היום המיועד ,בקש ממנו שייקח אותו אל רוסיה ,והעגלון לא
מצב :2אדם שמידי פעם נופל ונכשל אך בדר"כ הוא מסתדר היה מתרגש מכך ,הרי כל יום עובר את הגבול ,אך הסוחר רועד
בחיים .זה אדם שהוא כמו שברים ,שמדי פעם יש משברים כמו מפחד ,כיון שיודע שהולך לעשות מעשה שהוא נגד החוק ,אך
הקול של השברים שמידי פעם יש הפסקות ומעידות. העגלון אדיש .ככל שמתקרבים הימים הפחד של הסוחר הולך
מצב :3אדם שתמיד נופל ונכשל ,שוב תמיד לא מצליח לו וגדל ,מגיע כבר יום הנסיעה ונוסעים בדרך ,הסוחר כולו רועד,
בחיים! בקיצר כישלון אחד גדול .זה אדם שהוא כמו תרועה שכל שואל אותו העגלון" :מה ארע למצב רוחך ,מדוע אתה כל כך
רגע יש הפסקה ושבירה .ואם נשים לב תרועה מזכיר קול בכי. חושש?" אומר לו הסוחר" :האם הנך טיפש!? האינך יודע שאני
אך בסופם של כל התקיעות יש תקיעה :תשר"ת ,תש"ת ,תר"ת. מבריח פה סחורות שלא שילמתי עליהן מכס?! "לפתע העגלון
מפה אנו רואים שתמיד אדם צריך להאמין שבסוף תגיע מתחיל גם כן לרעוד ,יודע שאם יתפסוהו יקחו לו את המרכבה
התקיעה ,ז"א שהמצב יסתדר... והסוסים ,והוא ישב בכלא ,וכמה שעות לפני שעוברים את הגבול
)המלקט( העגלון גם כן מפחד .וכשמתקרבים לגבול יש רק שניים שאינם
חוששים ואינם מתרגשים ,אלו הסוסים! אומר על כך ר' שלום
שמחת הממלכה שבדרון :מי הם הסוסים ,אלו שמחפשים בערב ראש השנה את
הספר ,בראש השנה הרי הולכים לעבור את הגבול ,נכנסים לחצר
ומתי בדיוק ,בכל שלבי טכס הממלכה ,המתמשכים מעלות
המלך ,המלך יושב על כיסא כבודו בימי הדין ,ואנחנו סוסים לא
השחר ועד צאת הכוכבים של ראש השנה ,אנו מכריזים את
מתרגשים ,האדישות ממלאת אותנו .הסיבה לאדישות מפני שכל
קריאת "יחי המלך"? מתי בדיוק ,באיזו שעה ,מניחים את הכתר
אחד מאתנו אומר ,כל השנה אני שומע על יום הדין שנכתב בו
על ראשו של המלך ואנו מקבלים על עצמנו באמת ובכל לב את
מי לחיים ומי למוות ,מי לפרנסה ומי לבריאות וכו' וכו' ואח"כ
מלכותו? מתי מתרחש לו הרגע המאושר הזה?
ביום כיפור נחתמים .והנה ברוך ה' אני כבר עובר את זה חמישים
אדונינו הגר"א ז"ל מוילנא היה שרוי בשעת תקיעת השופר
שנה ,שישים שנה ,והכל בסדר ,לא ארע לי כלום ,וכך הופך להיות
בשמחה גדולה ובהתרוממות רוח ,באומרו כי כעת ,בשעת תקיעת
סוס אדיש ,במקום שיסתכל על האמת ,סוס שכמוך ,הרי אין
השופר ,אנו ממליכים את הקב"ה עלינו ,שעת המלכתו של אבינו
יום ללא אסונות .הנה ,רק לפני שבוע נכתב בעיתון על ילד בן
מלכנו הינה שעה נפלאה בעבורנו ,רגע של התרוממות ושמחה
שנה וחודשיים ,טיפס על הטלוויזיה להוריד לעצמו במבה האם
מיוחדת .מי הוא מלכנו? הקב"ה! אבא שלנו! אנו מקבלים כעת
שמעה נפילה חזקה ,באה לראות ומצאה את בנה מעוך תחת
את עול מלכותו ואנו שמחים על כך בשמחה רבה ועצומה!
הטלוויזיה ,האם זה לא החשבון של ראש השנה האחרון? מי
כולם אומרים מיד אחרי התקיעות את הפסוקים הבאים:
לרעב ,מתרחשים בימינו דברים הנראים בלתי מציאותיים ,באותו
"אשרי העם יודעי תרועה ,ה' באור פניך יהלכון"" .בשמך יגילון כל
עיתון סופר על אישה צעירה בת שלושים ושש שגילו אותה
היום ובצדקתך ירומו" .לא פסוקים של צער ,לא פסוקים של בכי,
פורצת לבית של שכן ,יושבת ליד המקרר ואוכלת כל מה שיש,
חלחלה או מורא ,אלא דוקא פסוקי שמחה וגיל ,שנראה שנלקחו
הגיעה המשטרה ,תפסה אותה ,אמרה" :כבר שלושה ימים שאיני
מפסוקי שמחת תורה .וזאת מדוע? כי אנו ממליכים שו במחדש
אוכלת"! ,התביישה לבקש ולכן הלכה לגנוב .אכלה וזללה כל מה
את מלכנו אהובנו!
שראתה לא הבדילה בין מבושל ללא מבושל .כשאומרים בראש
ראש השנה הראשון של החוזרים מגלות בבל לירושלים .המונים
השנה מי בחרב ומי ברעב ,אלו דברים שקורים בימינו ,בעינינו
נאספו כאיש אחד ברחוב שלפני "שער המים"עזרא הסופר קורא
רואים אנו את הקורה בארץ ,כמה משפחות הרוגים ופצועים,
את דברי ספר התורה והעם כולו גואה בבכי חסר מעצורים ,מכים
כמה אסונות ,ואנשים חושבים שלי זה לא יקרה ,אני חי .מי יודע
על חטא על חטאיהם .על כך שעברו על דברי ספר התורה .ואז
72
העיקר שלא יהיו תלמידי חכמים .והסביר רבינו הלא תראו מה פונים אליהם נחמיה ,עזרא הכהן הסופר והלויים "המכינים את
כוחו של תלמיד חכם אחד ,מה "חזון איש" אחד יכול לעשות, העם" ואומרים להם" :היום קדוש הוא לה' אלוקיכם ,אל תתאבלו
כזו מהפיכה בכל העולם ,ומזה היצר הרע הכי מפחד ואת זה הוא ואל תבכו! – כי בוכים כל העם כשמעם את דברי התורה .ויאמר
מבקש למנוע בכל כוחו ,ותלמידי ישיבה שיש לכל אחד עתיד להם" :לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין
לצמוח ולגדול תלמיד חכם ,את זה היצר הרע לא רוצה לתת . נכון לו ,כי קדוש היום לאדונינו ,ואל תעצבו! כי חדוות ה' היא
צדיק אחד יכול לעשות מהפך בכל העולם ,כמו שמצינו אצל מעוזכם" )נחמיה ח ,א-יב(.
שמעון הצדיק שמאז פטירתו נעשו כל כך הרבה שינויים )עיין "בראש השנה אין מאריכים בתפילה יותר מידי ,שאין להתענות
יומא לט ,א( ,הרי שכל מה שהיה זה היה בזכות הצדיק ועל ידי בו עד חצות כמו בשאר ימים טובים .ואין לבכות בראש השנה,
פטירתו פסק הכל .וכן אמרו בפולין שכל זמן שהחפץ חיים היה כמבואר בספר עזרא "אל תבכו" והקפיד לנגן הקדיש שאחר
עדיין חי היו מצליחים על ידי השתדלות להשתמט מגזירת הגיוס מוסף ,לכבוד יום טוב") ...מעשה רב ,הנהגות הגאון מוילנא
לצבא הפולני ,אבל מאז שנפטר החפץ חיים כבר התחילו לגייס זללה"ה(.
בחורי ישיבה לצבא ולא הצליחו בעשיית השתדלות .גם קודם לפי דעת הגר"א ,אין לבכות בראש השנה ,ראש השנה הוא
שנות הזעם באירופה נפטרו הרבה מגדולי הדור ואילו היו בחיים "יום טוב" ,יוםשל שמחה ,כבו אנו ממליכים את הקב"ה .נכון,
עוד תלמידי חכמים היו פחות יהודים נהרגים ,ומי יכול לדעת מה האריז"ל קבע שצריך לבכות בראש השנה ,ואדם שאינו בוכה
היה .כי כל מה שיש יותר תורה ,יותר חסד ,יותר מצוות ,זה מגן בראש השנה הרי נשמתו פגומה .נכון ,שגם תלמידי הגר"א לא
)מרן הגראי"ל שטינמן זצ"ל -רשימות תלמידים( קיבלו את דעת רבם בענינן זה ובכו גם בכו הם בראש השנה )כפי
שכתב לי הגה"צ רבי שריה דבלצקי שליט"א( .אך כבר הסביר את
האי סתירה שבדבר ,בספר "אור חדש" להר"ש מלאצן זצ"ל ,ואלו
חידושו הנפלא של הירושלמי שבר"ה אין דנין דבריו המתוקים" :אלו ואלו דברי אלוקים חיים .הגר"א מיירי במי
אלא לפי מעשיו באותו היום שהביא את עצמו לידי בכיה ,כמו אלו החזנים שמשתלים לעורר
ראיתי שמביאים דבר נפלא בשם הירושלמי ,כי בראש השנה את העם לבכיה בשעה שאומרים בפיוט "ונתנה תוקף" וכדומה,
אין דנים את האדם לפי מעשיו לשעבר ,אלא לפי מה שהוא וזה אינו נכון .אבל מי שבוכה בעצמו מרוב דביקותו בהקב"ה,
ביום ראש השנה עצמו ,ולא מסתכלים על העבר אלא מה המצב זוהי ודאי מידה טובה!"
שלו כעת ,באיזה דרגה הוא ומה מצבו הרוחני בראש השנה ,מה מצד אחד ,פחד המשפט וחרדת הדין הנורא הוא בסיס איתן
המעשים שלו ,מה הדיבורים שלו ומה המחשבות שלו ,אם בראש בעבודת ימי ראש השנה .רק אנשים קטנטנים בשכלים ותינוקים
השנה הלב שלו הוא טוב כמו שצריך להיות ,הרי הוא צדיק גמור בנשמתם אינם מפחדים בראש השנה ,ביום בו מחליטים האם
ונכתב ונחתם לאלתר לחיים ,כי מאחר שהוא במצב טוב ,הרי יחיו או ימותו ,האם ילדיהם יחיו או ימותו וכיצד תיראה השנה
עכשיו זהו מצבו ,ואפילו אם פעם היה בטלן ומדבר לשון הרע שלהם בכל נושא ועניין .אך מנגד ,מצד שני ,אנו מאושרים
ובעל מידות רעות ,הרי עכשיו השתנו מידותיו ,וכיון שהוא מתנהג ושמחים שאנו ממליכים ביום זה עלינו את אבא שלנו,את מלכו
יום שלם כמו שצריך ,זהו סימן שהשתנה ונהפך לאדם אחר. של עולם.
וכמו ששמעתי פעם מעשה שהיה באחד שאמרו עליו שהוא נפסק ב"שולחן ערוך" שבראש השנה עלינו לאכול דווקא
אדם גדול ,והיה אחד שביקש לבדוק אם זה נכון או לא נכון ,ונסע דברים מתוקים .התקיעות צריכול לעבור עלינו בשמחה ועלינו
אליו והתאכסן בביתו שלושה ימים רצופים ,וביקש לראות במה ללבוש בגדים יפים וטובים .כי אכן כן ,אנו ממליכים את מלכנו
הוא גדול ,אך לא ראה אצלו שום דבר מיוחד יוצא מן הכלל, עלינו!
והכל היה בפשטות בלי שום צדקות מיוחדת ,ויצא מאוכזב שלא ---ורגע ,כיצד ניתן לשלב פחד ואימה מצד אחד ושמחה
ראה עליו שום גדלות ,ושאלו אותו האם ראה אצלו איזה מעשה וגילה מצד שני?
קטנות ,או דבר שיש לו ביקורת לומר עליו ,ואמר כי לא ראה אכן ,כבר אמרו החכמים שרק יהודים מסוגלים לשלב בין
שום דבר שאפשר לבקר אותו ,אלא הוא מתנהג באופן נורמאלי, שני הניגודים הללו .לשמוח מצד אחד ,להיות בטוחים וסמוכים
ואינו עושה דברים משונים וחריגים ,ואמרו לו אם כן זוהי שאבינו מלכנו יוציא את דיננו לטובה ולברכה ,אך גם לפחד,
גדלותו! אם שלושה ימים היית אצלו ולא מצאת בו שום פגם, לרעוד מפחד ,מצד שני .היצריה המופלאה הנקראת "יהודי"
זהו אדם גדול! ולפי המבואר בראש השנה יהיה די ביום אחד מסוגלת להצליח לשלב את שתי התחושות הסותרות – לכאורה
של התנהגות כזאת ,שהכל לפי ההלכה בלי שום פגם ,ואם אדם יחדיו .נסו והווכחו לראות...
עומד בניסיון יום שלם ,כבר נתהפך מצבו והשתנה טבעו בזכות )בסוד שיח(
קדושת היו ,והרגל נעשה טבע ,ונחשב כבר צדיק גמור לזכות
בדין לשנה טובה .בגמרא בראש השנה כתוב" ,אין דנין את האדם
שיחה ערב ראש השנה
אלא לפי מעשיו באותה שעה" ,וברבנו חננאל הביא מהירושלמי
"אם זך וישר היית אין כתוב כאן אלא אם זך וישר אתה עכשיו". משגיח באחת הישיבות שאל את מרן הגראי"ל שטינמן זצ"ל
וזה פתח גדול ליום הדין שאפילו אם הרשע חוטא במשך השנה, מה לומר לתלמידיו בישיבה בשיחה לפני ראש השנה ,רבינו אמר
אם בשעת הדין הוא כהוגן זכה בדין ,אלא אליה וקוץ בה דחטא לו שיגיד לבחורים שיידעו שעיקר מה שהיצר הרע מבקש וזה
שחוטא האדם אינו עובר ודי אלא מותיר בו רושם .והאריז"ל ידע עיקר העבודה שלו שלא ייצאו תלמידי חכמים! לא אכפת כל
לקרוא על מצח האדם את עונותיו. כך ליצר הרע שילמדו שיתפללו שיעשו מצוות ומעשים טובים
73
ברם יש עצה אחת כיצד לבקש ,וכפי ששמעתי פעם כי חייבים להתאמץ ולהשתדל לעבור בלא חטא לפחות את שני
רבנית גדולה שהייתה באמריקה כתבה מכתב לבניה כאן ימי ראש השנה.
בארץ ,שבראש השנה יבקשו בתפילתם בעיקר על כלל ישראל, ודא עקא ,הואיל ובר"ה יש מתח מעצם היום ,ונוסף לזה גם
הנה זה לא כל כך קשה לבקש שיהיה טוב לכולם ולא רק לו, ההשתדלות הנ"ל שלא לחטא בהם ,זה מוסיף מתח ,ועלולים
ובהרבה מקומות מזכירים בלשון רבים כגון 'כתבנו בספר פרנסה מחמת זה לבא להקפדה וכשאנו מדברים על ללא חטא מובן
וכלכלה' ,וצריך לחשוב על הכלל שלכולם יהיה פרנסה וכלכלה שאין זה רק בחטאי בין אדם למקום אלא אף בין אדם לחברו,
ולא רק על הפרט ,וכשאדם מבקש על הכלל ,ממילא יהיה גם לו, וכן בתפילה בשו"ע נפסק שבר"ה אפשר קצת להגביה קולו
שהוא ביחד עם כולם. בתפילה ,ויש אחד שכששכנו מגביה קצת את קולו זה מרגיז אותו
)המלקט( כל התפילה ומעצבן אותו כך-כל ,התפילה עוברת עליו בהקפדה
וכעס ,לכן בישיבתנו הנהגנו שהתפילה תהיה בלחש גמור ,אך
בבית-הכנסת האדם איננו שליט על כך וישנם המגביהים קולם,
"כל מזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה" וצריך להיות בסבלנות ובמנוחה ולא להתעצבן מזה ,וכן אם עושים
הנה בראש השנה הקב"ה יושב ודן את כל יצורי עולמים ,וכמו איזה דבר שלא כרצונו שיהיה סבלן ולא יקפיד ויקבל במנוחה מה
שאומרים בארוכה בפיוט "ונתנה תוקף "" ,וכל באי עולם יעברון שנעשה בניגוד לרצונו.
לפניך כבני מרום" וכל הענינים שיתרחשו במשך כל השנה כולה וכשאנו מדברים על ימי ראש השנה ,הכוונה היא על כל היום
הקב"ה גוזר את גזר דינם ביום הדין בראש השנה .וכמו שאומרים ולא רק שעת התפילות אלא כל היום כי מי יודע אולי ברגע זה
בהמשך הפיוט" ,מי יחיה ומי ימות ,מי יעני ומי יעשיר ,מי ישפל דנים אותו .שתהיה לו זהירות מחטא :במעשה .בדיבור .במחשבה.
ומי ירום" .ובגמ' בביצה איתא ,תני רב תחליפא אחוה דרבנאי שלא לדבר אפי' דברים בטלים ,וכל-שכן דברים האסורים .חידושו
חוזאה ,כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד יום הנפלא של הירושלמי הוא פתח תקווה נכבד ,וכך גם אמר לי אחד
הכפורים" שהקב"ה קוצב לאדם את כל מזונותיו של כל השנה ששמע את הדברים והיו לו למשיב נפש .אשרינו שיש לנו את
כולה בראש השנה ,וכפי מה שנפסק לו בדינו כך הוא מקבל דברי חז"ל ואנו יודעים מה לעשות.
במשך השנה. )הרב וולבא זצוק"ל – לאורם(
בספר "בטוב ירושלים" להמגיד הירושלמי הגה"צ רבי בן ציון
ידלר זצ"ל ,מספר שבשנות נעוריו הקב"ה זיכה אותו ברע וידיד
נפש ,הלא הוא הרה"צ רבי אברהם חנוך הופמן זצ"ל שלמד בקשות בתפילות ראש השנה
ממנו הבנה אמיתית בתורת המוסר וכתב עליו "יודע אני בעצמי הנה עיקר הבקשות בתפילות ראש השנה הם על מלכות שמים,
שהמעט יראת שמים שיש לי קיבלתי ממנו" ומספר שרבי שכולם יהיו משועבדים למלכות שמים ,וכפי שאנו מבקשים
אברהם חנוך הופמן היה גר בחוץ לארץ ,ובבחרותו עלה לארץ, בשמונה עשרה "ובכן תן פחדך השם אלוקינו על כל מעשיך
כי מרוב תשוקתו לעלות לארץ לא רצה לשאת אשה בחו"ל שמא ואימתך על כל מה שבראת ויראוך כל המעשים וישתחוו לפניך
היא לא תסכים לעלות לבסוף לבוא לארץ .וכתב "בהיותו עני כל הברואים" ,ובאמת כתוב שבראש השנה אין לבקש בקשות
מדוכא ,ואין בידו הסכום הנדרש להוצאות הדרך ,וגם תעודת פרטיות על עצמו ,וכן בקשת סליחה ומחילה מזכירים רק באבינו
הפספורט לא היתה לו החליט לעשות הדרך רגלי ,וכן עשה. מלכנו ולא בתוך התפילה ,וכל הבקשות בשמונה עשרה הם על
כיתת את רגליו מעיר לעיר ומכפר לכפר ,מווילנא עד אודיסא מלכות שמים והתגלות כבודו ית'.
וכו' ,וכאשר שאלוהו כיצד אינו מפחד לעבור את הדרכים האלה אבל כבר אמר הגאון רבי ישראל סלנטר זצ"ל כי אנו בדורנו לא
ללא פספורט ,היה פותח את הסידור ומראה על "תפילת הדרך" שייכים למדרגה הזאת ,וכי אדם אינו דואג לעצמו? האם אכפת
ואומר "הנה זהו הפספורט שלי" .כיון שהגיע לעיר הנמל אודיסא, לו רק מכבוד שמים? וכי לא אכפת לו מפרנסה ובריאות? הרי כל
עלה מיד על אוניה נכרית המהלכת לארץ ישראל וחבילתו בידו, אחד אכפת לו והוא רוצה גם את צרכי עצמו ,ואם יעמוד ויבקש
עד שהגיע בודק התעודות והאישורים על תשלום דמי הנסיעה. רק על כבוד שמים זהו שקר ואינו אמת ,לכן מותר לנו לבקש
הלה ביקש ממנו את תעודותיו ,וכיון שלא היו בידו גרשו בחזרה באבינו מלכנו על פרנסה ועל חיים טובים ,כי בוודאי אנו רוצים
אל החוף ,ואך חבילתו נשארה בספינה .למזלו -כותב רב"צ ידלר גם את הפרנסה.
-נעצרה האוניה בשעה שעמדה לצאת לדרכה ,ואחד הנוסעים ומעשה שהיה באיזה מקום ,שהגיע לשם אחד וראה כי
הביא עימו עדר גדול של כבשים ועיזים להטעין אותם על האוניה. כשאומרים אבינו מלכנו החזירנו בתשובה שלמה לפניך הם
נדחק ר' אברהם חנוך בין הצאן ,ועלה אתם על האוניה מבלי מבקשים בכוונה ובהתרגשות גדולה מאד ,ואחר כך כשהגיעו
שירגישו בו כלל ,ורק כשזזה הספינה ממקומה ,חזר אל חבילתו. לאבינו מלכנו כתבנו בספר פרנסה וכלכלה לא התרגשו כלל,
וכך יצא בדרכו אל הארץ הקדושה .כשעברו כמה ימים ,והנוסעים והתפעל מאד מזה שהם דואגים על תשובה ורוצים רוחניות יותר
התחילו להכיר אחד את חברו ,שאלוהו אם יש לו בארץ איזה קרוב מגשמיות ,עד שבא אדם פיקח והעמיד אותו על טעותו ,כי על
משפחה או ידיד? וכשענה בשלילה התחילו להציק לו בשאלות, תשובה הם מבקשים בכוונה גדולה מפני שהם יודעים שיש להם
כיצד אתה נוסע לארץ שאינך מכירה ללא פרוטה בכיסך? אמר על מה לחזור בתשובה ,אבל על פרנסה הם לא דואגים ובטוחים
להם "יש 'לי צק בנקאי על סכום ענק ,שרשום על הבנק הכי גדול שיהיה להם פרנסה כמו בשנה שעברה ,אך מי שהוא בעל אמונה
בעולם שמכבדים אותם בכל מקום בעולם" .הנוסעים שמעו כך, יודע שגם על פרנסה ובריאות צריך לפחד ,כי הכל בידי שמים
התחילו לכבדו וביקשו מפעם לפעם שיראה להם את הצ'ק ,בסוף ומי יודע מה יהיה ,לכן צריך לבקש גם על זה.
74
כדי שלא יהיה להם חלק לעולם הבא ,ואילו הצדיקים מקבלים ר' אברהם חנוך הראה את הצ'ק' הוציא נייר מכיסו שהיה כתוב
יסורים על חטאיהם בעולם הזה ,בשביל שיהיה להם עולם הבא, עליו "תני רב תחליפא אחוה דרבנאי חוזאה כל מזונותיו של אדם
כי העולם הבא הוא חיי נצח והעולם הזה הוא כחלום יעוף ,וכיון קצובים לו מראש השנה ועד יום הכפורים ,והוסיף ואמר "נאמן
שהם מחשיבים יותר את העולם הבא נותנים להם את העולם עלי בעל ההבטחה שיקיים דבריו" וכותב רב"צ ידלר "וזכורני
הבא ,והרשעים שמעדיפים את העולם הזה מהעולם הבא ,נותנים שנייר זה היה מונח בכיסו כל ימי חייו" .
להם את שכרם בעולם הזה כמו שהם רוצים. )בטוב ירושלים(
ולכן אין מקום להיות רגוע ממה שעבר את השנה במצב טוב,
כי שמא הוא רשע שנותנים לו את שכר המצוות בעולם הזה
במקום העולם הבא ,וידוע שהשל"ה חיבר תפילה מיוחדת שלא אין ראיה משנים קודמות שיצא זכאי בדין
יאכל את העולם הבא בעולם הזה ,וכך גם מצינו )סנהדרין קא, ידוע כי פעם הייתה אימת הדין גדולה מאד בחודש אלול,
א( שאמר רבי עקיבא לרבי אליעזר שמא ח"ו קיבל רבי עולמו ובימינו לא רואים ולא מרגישים את אימת הדין ,ובדרך כלל
וכו' ,וכל אחד צריך לפחד שלא יקבל שכר בעולם הזה על חשבון אדם מרגיע את עצמו וחושב ,שהרי בכל שנה יש יום הדין בראש
העולם הבא ,ועדיף לחיות חיי צער בעולם הזה ולא להפסיד את השנה ,ותמיד בכל השנים יצא זכאי בדין וכל השנה עברה עליו
העולם הבא ,וכמו ששמעתי מבעלי מוסר כי העולם הזה הוא בטוב ,והוא סבור כי הוא בחזקת זכאי וצדיק והדרך שהוא הולך
פנסיון יקר מאד ,שאפילו כוס תה עולה שם הרבה מאד ,ועל כל בה היא דרך טובה ונכונה ,ויכול להמשיך את החיים שלו כמו
הנאת העולם הזה משלמים ביוקר בעולם הבא. שהיה רגיל עד עכשיו ,כי בשנה שעברה לא היה צדיק יותר ממה
ושמעתי בשם הגר"א והרמח"ל )מאמר החכמה( שביארו שהוא עכשיו ,ואם בשנה שעברה יצא זכאי אין שום סיבה שגם
מה שמבקשים בימים נוראים "זכרנו לחיים" ואחר כך "וכתוב השנה לא יזכה בדין ,ככה יש שחושבים ומרגיעים את עצמם.
לחיים טובים" ,מה הם חיים ומה הם חיים טובים? וביארו בזה כי ושמעתי פעם מהגה"צ רבי אליהו לאפיאן זצ"ל ,שדיבר שנה
מתחילה מבקשים על חיי הנצח ,לזכות לחיי עולם הבא ,ואחרי אחת בישיבה ביום כיפור לפני כל נדרי כשמרן הרב מפוניבז' זצ"ל
שמבקשים על עולם הבא בלי שום חשבונות ותנאים על העולם היה בחוץ לארץ ,ואמר כי אדם חי באשליות שבשנים הקודמות
הזה ,אזי מבקשים גם על 'חיים טובים' בעולם הזה ,שלא יהיו יצא זכאי בדין ,כי כל השנים הקודמות עברו עליו בטוב ,אבל
קשיים המפריעים לחיי התורה והמצוות ,והכל יהיה בצורה נוחה באמת אין זו ראיה ,כי שמא באמת כבר בשנים שעברו יצא חייב
בלי קשיים ובלי יסורים ,כי היסורים הם ניסיונות ואנחנו לא בדין ,והורידו לו שנה אחת או יותר מקצבת שנותיו ,וכן כתב
רוצים ניסיונות ,אך מתחילה מבקשים על העולם הבא. הראב"ד בהשגות על הרמב"ם )הלכות תשובה ג ,ב(" :לא כמו
וכשאדם יודע ומכיר שכל חיי הנצח שלו תלויים במעשים שהוא סובר שכשאמרו רשעים נחתמים לאלתר למיתה שמיד
הטובים ,וגם העולם הזה שלו תלוי לפי המעשים הטובים, מתים ,ואינו כן כי יש רשעים חיים הרבה אלא נחתמים לאלתר
ממילא בעמדו לפני הדין והמשפט הוא משתדל ומחפש עצות שלא ימלאו ימיהם שני הדור שנגזרו עליו" ,עכ"ל.
כיצד לזכות בדין ,וכמו שכתב רבינו יונה )ב ,יד( "ובעת אשר יידע וכשאדם אינו מנצל את החיים כראוי מורידים לו מקצבת
האדם כי יביאו את דינו לפני מלך בשר ודם ,הלא יחרד חרדה שנותיו ,כי מן השמים העניקו לו את החיים כדי שישתמש בהם
גדולה וישית עצות בנפשו ,ובכל דרכי חריצות יחיש מפלט לו, להרבות כבוד שמים ,שזה תכלית הבריאה ,וכמו שאמרו )אבות
ולא תעלה על רוחו לפנות על ימין או על שמאל ולהתעסק ביתר ב ,יב( "כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו
חפציו" ,וקל וחומר לפני משפט מלך מלכי המלכים הקב"ה ,כמה שנאמר כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו",
צריך להשתדל ולחפש עצות כדי לזכות בדין. ואם הוא לא מנצל את החיים ,ומבזבז אותם לא על התכלית
)מרן הגר"ג אדלשטיין זצ"ל -כתבי תלמידים( האמיתי של כבוד שמים וחיי העולם הבא ,אם כן למה לו חיים,
וכל אחד צריך לחשוש שמא כבר הורידו לו שנה אחת או כמה
שנים מחייו והוא אינו יודע מזה ,ואולי אם יחזור בתשובה יאריכו
כח הקבלה-בר"ה את ימיו ,אבל אם לא חזר בתשובה אינו יכול לדעת מה נגזר עליו
הנה הגענו של השעה הגדולה והנשגבה בשנה ,שעת הכתיבה ומה יהיה בעוד כמה שנים.
והחתימה לכל אחד מה יעלה בגורלו בשנה הקרובה .לעיתים ומלבד זאת גם אדם אינו יכול לדעת מה שנגזר עליו בנוגע
,מגיע האדם ליום הדין ,יום ראש השנה בהרגשה כי אין לי סי־ לחיים נצחיים ,ומי יודע אם זכה לסייעתא דשמיא כמו שהיה
כוי ,גם ככה בקושי הספקתי לעשות תשובה ,ואפילו לסליחות יכול לזכות ,וכל אחד אם יעשה חשבון יראה שיש מקום לזכות
בקושי הצלחתי להתמיד ,על כן איני יודע מה יכתבו לי בש־ לסייעתא דשמיא יותר ממה שיש לו ,ואם כן יש לחוש שמא לא
מיים ,שהרי גם במשך השנה לא הייתי צדיק גדול .לאדם זה צריך יצא זכאי בדין בשנים הקודמות ,ולכן לא זכה לסייעתא דשמיא
לומר כי השופט והדיין הוא האבא הרחמן שלנו שרוצה שנצא גדולה יותר ברוחניות ,לכן אין מקום להיות רגוע ולחשוב ,כשם
זכאים בדין ,וחפץ הוא ביותר לתת לנו שנה טובה ומבורכת ,ועל שזכיתי בדין בשנים הקודמות כך אזכה גם השנה ,כי באמת אי
כן גילה הוא לנו סוד גדול כיצד ניתן לשנות ולהפוך הכל ביום אפשר לדעת אם אכן יצא זכאי או שנתחייב בדין.
הדין בעצמו ,גם אם לא הצליח להשתנות ולהתחזק כל השנה. ויש עוד סיבה שאי אפשר לדעת אם יצא זכאי בדין ,מפני
את אחד הסודות הגדולים אמר הגאון הרב מוצאפי שליט"א שכתוב )דברים ז ,י( "ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו",
בשיעורו ואמר " :ואם ירצה האדם הצלה לנפשו ,יעשה את דברי ופירש"י" ,בחייו משלם לו גמולו הטוב כדי להאבידו מן העולם
הרש"ש הקדוש בהקדמתו לספר 'נהר שלום ',בו הבטיח מופר־ הבא" ,והיינו שרשעים נותנים להם את העולם הבא בעולם הזה,
75
שסובל באוזניו כבר מזה שנים רבות ואינו יכול לשאת אותו יותר שות ואמר ":כל מי שיקבל עליו ביום קבלה אני ערב לו שהקבלה
.שמע זאת רבו בכאב והורה לו כי אם הגיע לפחי נפש שכזה הזו –אחת קטנה תהיה לו למליץ יושר בשעת דינו !".מספרים כי
,עליו לעבור ניתוח מיידי ,על אף הסכנות הטמונות בו .הוא פנה כאשר הגיעו תלמידי ישיבת 'כפר חסידים 'בערב ראש השנה אל
אל עסקני רפואה חשובים אשר חשו לעזרתו ותוך כמה ימים רבם הנערץ ,ר 'אליהו לופיאן זצ"ל וביקשו פתח והצלה ליום הדין
קבעו לו ניתוח מיוחד לאוזניים ,בתקווה לפתור את בעייתו או אף ,ענה להם הרב " :יש לי עצה וסגולה נפלאה בו יוכל האדם למלט
להקל במעט את הסבל מאוזניו .התור לניתוח נקבע לאחר ראש נפשו בשעת המשפט ,אף אם לא הכין עצמו כדבעי ,והוא על ידי
השנה .בינתיים ,ביומיים של ראש השנה סבל האברך סבל נוראי שיקבל על עצמו בראש השנה קבלה אחת קטנה ,בה יחזיק בשנה
באוזניו וזעק לבורא מקירות ליבו שירפאו ויושיעו במהרה .רגעי הקרובה".
השיא הגיעו בשעת התקיעות בו הרהר האברך בתשובה וקיבל ונשאלת השאלה :הכיצד קבלה אחת קטנה יכולה להפוך את
על עצמו מקירות ליבו" :רבונו של עולם ,אני מקבל על עצמי כל מה שעשיתי בשנה האחרונה ,ולגזור עליי שפע וברכה לשנה
קבלה חזקה לשנה החדשה והיא ,שלא לדבר בשעת התפילה הקרובה? ...את התשובה לכך מגלים בעלי המוסר ואומרים -אדם
,ואנא ממך – בעבור שאני מקבל על עצמי לסתום את פי בשעת שעד היום ,במשך השנה –האחרונה היה נוהג ,לדוגמא ,שלא לה־
התפילה ,אנא סתום לי את החור באוזניי ורפא אותי מהסבל גיע לשיעור תורה בשבת ,ועכשיו בראש השנה הוא מקבל על
הנורא ".סיפר לי האברך בזה הלשון" :תמו להם ימי ראש השנה עצמו אני מגיע לשיעור תורה" "....עד היום לא הקפדתי על כש־
המרוממים ,והלכתי לבדיקה אצל הרופא לפני ביצוע הניתוח . רות טובה ומהיום אני מהדר ומקפיד בכשרות המאכלים ...הרי
הרופא מכניס מכשירים לאוזניי ומבקש לערוך בדיקה נוספת שקבלה זו מצילה את חייו ,מפני שברגע זה הוא הפך להיות אדם
.הוא עורך את הבדיקה שוב ואומר לי בתדהמה" :אין לך שום אחר ,שהרי זה לא אותו אדם שלא מגיע לשיעור ,שלא מקפיד
חור בעור התוף אני מצטער! החור שהיה לך בצילומים הקודמים בכשרות ,שלא מקפידה בצניעות הרי שמעתה זה מישהו אחר,
נסתם לחלוטין .אתה בריא לגמרי !".חתם האברך ואמר" :כל מי ועל כן ,כיוון שזה אדם אחר אין מה לדון אותו כפי שהיה עד היום
שמכיר אותי יודע כיצד אני סובל שנים מאוזניי ,ואף אוזניי –אחד ,ובכל ניצלים חייו!.
לא האמין למשמע הבשורה התרפאו לחלוטין ,וכיום אני שומע סיפר הגה"צ ר 'אלימלך בידרמן שליט"א :
מצויין ללא שום סבל וכאב ,כשאני לעצמי יודע הקבלה שקי־ "ישנו אברך יקר וחשוב ,אותו אני מכיר כבר שנים על גבי שנים
בלתי בראש –את הסוד השנה לסתום פי מלדבר בבית הכנסת , ,מאז שהיה נער ,אשר בא וסיפר לי את המעשה המדהים הבא :
היא זו שעוררה עליי רחמים בשמיים לסתום את החור באוזניי כבר שנים רבות שאותו אברך סובל מ'חור ' בעור התוף שבאוזניו
')".באר הפרשה'( .יש לו חור גדול שלא נסתם ,והדבר גורם לו לסבל וצער רב כבר
זהו הסוד של קבלה ביום הדין ,עליה חתום הרש"ש הקדוש כי שנים רבות בכך שלא שומע טוב באוזניו ,ואף כאבים עזים תו־
הוא ערב שזו תהיה לו למליץ יושר והצלה במשפט . קפים אותו באוזניו ללא הרף ,ובעיקר על כך שאסור לו בשום
)טוב לחסות( פנים ואופן שיכנסו לו מים לאוזניו ,כי אם יכנסו לו מים יוכפל
סבלו פי שנים ושלוש .והנה ,לפני כשלש שנים ,ערב יום הדין
התשע"ה ,הלך הוא אל רבו בבכיות וסיפר לו על הסבל האדיר
לחזור גם על המילים "ברוך אתה ה'" ,אלא מספיק לחזור רק ריתחא דאורייתא
על סוף הברכה ולומר "המלך הקדוש" .ואם כן יש לדון ולומר
דאפשר שהתוספת הזו שאינה צריכה ,תחשב כהפסק בברכה סיים הקל הקדוש ותוך כדי דיבור חזר ואמר
ושוב לא יועיל החזרה. ברוך אתה ה' המלך הקדוש
ונראה לומר דיסוד הדין שמועיל חזרה תוך כדי דיבור של
כתב השו"ע )סימן תקפ"ב סעיף ב'(" ,אם אמר הקל הקדוש,
סיום הברכה ,הוא שכל זמן שלא עבר שיעור זמן של תוך כדי
ותוך כדי דיבור נזכר ואמר המלך הקדוש ,אינו צריך לחזור".
דיבור אפשר להוסיף הוספות ולתקן תיקונים בתוך הרכה .ומ־
וכתב המשנה ברורה )סק"ח(" ,אינו צריך לחזור ,היינו אפילו
עתה נראה פשוט שגם אם חזר ואמר שוב "ברוך אתה ה'",
לא נזכר שהוא ימי תשובה ובעת שאמר ברוך אתה ה' היה
אין זה הפסק וקלקול בברכה ,שסוף סוף למעשה עתה סיום
בדעתו גם כן לסיים הקל הקדוש ,אפילו הכי כיון שלבסוף
הברכה נגמר בהמלך הקדוש .ומה שחזר ואמר מתחילת הח־
נזכר ואמר המלך הקדוש מהני".
תימה אין זה סיבה לגרע שלא יוכל לתקן את הברכה ,דסוף
מבואר שאף על פי שסיים כבר את הברכה ואמר "הקל הק־
סוף התיקון נכנס בברכה ויצא בה ידי חובה.
דוש" ,מכל מקום תוך כדי דיבור אפשר לחזור ולתקן ,ולכן אם
והחיסרון היחיד בזה הוא שע"י שהתחיל את ההוספה מת־
תוך כדי דיבור מיד חזר ואמר "המלך הקדוש" נחשב שתיקן
חילת החתימה ,גרם שהחתימה הראשונה שאמר בה "ברוך
את הברכה וסיימה כראוי ואין צריך לחזור.
אתה ה' הקל הקדוש" ,נעשית ברכה לבטלה ,אבל בעצם התי־
יש להסתפק אם סיים "הקל הקדוש" ,ותוך כדי דיבור חזר
קון של המלך הקדוש אין בזה חסרון ,ויכול להמשיך את הת־
ואמר "ברוך אתה ה' המלך הקדוש" ,האם התוספת שהוסיף
פילה(.
לומר "ברוך אתה ה'" נחשב כהפסק ,או לא.
)שלמים מציון(
והנידון בזה הוא דהנה בשביל לתקן את הברכה לא צריך
76
מתוח וטרוד כיצד לבכות וחושב שאם לא יבכה לא יהיה לו ראש לבקש ַחכה ולא דגים.
השנה ,מחמת זה הוא מאבד את העשתונות ואת ההרגשים והלב
מסופר על דייג זקן ,ולו שני בנים ,האחד חכם ולעומתו השני
נסתם ונעשה קשוח ,והיצר הרע מפתה אותו להתאמץ לבכות ,כי
טיפש .לפני מותו חילק האב את נכסיו ,לבן החכם נתן “חכה
כשהוא בוכה הוא מרגיש שבזה הוא צדיק ,וכשהוא לא מצליח
"וכלי דייג וכן ספינת הדייגים שבעזרתם יוכל להמשיך באומנות
לבכות הוא לא רואה את צדקותו ,ומה שהוא משתדל זה לא
אביו לדוג הדגים .ואילו לבנו הטיפש בריכת דגים שכבר העלה
לשם שמים ,אלא כדי להרגיש את חשיבותו.
במצודתו .בא החכם בתערומת לאביו ,הרי שוויי בריכת הדגים
והעצה היא להתפלל בפשטות כמו שילד קטן מתפלל ,ולכוון
עולה עשרת מונים על כלי הדייג הפשוטים שקיבל ,מדוע העדיף
רק את פירוש המילים הפשוט ,כמו שכתב המשנה ברורה )צח,
את אחיו הטיפש על פניו .השיב לו האב‘ :אדרבא חלקך גדול
א( "ואל יכוון האדם בשמות וייחודים רק יתפלל כפשוטו להבין
משלו' אמנם לו נתתי בריכת דגים שאכן ערכם רב .אולם לאחר
הדברים בכוונת הלב וכו' ,ובתשובת רש"ל העיד על הר"ש שאמר
שיגמרו הדגים הללו ,ישאר אחיך בלא כלום .לעומת זאת אתה
אחרי שלמד סתרי הקבלה שהוא מתפלל כתינוק בן יומו" ,וידוע
קיבלת כלים חזקים ,שילוו אותך ,במשך ימי חייך ובעזרתם תהיה
שרבים מגדולי ישראל לא היו מאריכים בתפילתם ,כי צריך
פרנסתך מצויה לך תדיר .פעמים רבות דווקא הכלים הפשוטים
רק להבין את פירוש המילים הפשוט כדי שהמחשבה תהיה
שמקבל החכם ,אם ידע איך וכיצד להשתמש בהם ,ולהוציא מהם
ברציפות ,וכשמבינים את פירוש המילים ממילא אפשר להרגיש
את המקסימום ,התועלת שיקבל תהיה הרבה יותר ,מאוצרות
את התפילה.
גדולות שמקבל הטיפש .שכן בטיפשותו איננו יודע להעריך
ובאמת סיפר לי אותו אברך שקיבל את העצה שאמרו לו,
ולהשתמש כראוי .בזמן ששנה חדשה עומדת לפרוס את כנפיה,
והתחיל להתפלל כמו ילד קטן עם כוונת פירוש המילים הפשוט,
נתן לנו בורא עולם מתנה גדולה ,של זמן קירבה ,זמן של אהבה,
ובכה באותה שנה יותר מכל השנים! מפני שתפילתו הייתה זכה
זמן שבו שערי שמים פתוחים וביכולתנו לגשת את “המלך"
וטבעית ללא מאמצים ,וכיון שהתפלל בצורה טבעית בלי מתח,
ולבקש שימלא אסמינו שובע .ויתן לנו שנה מבורכת ברוחניות
הרגש מתפרץ ממילא ,לכן בכה יותר מכל השנים.
ובגשמיות .אך צריכים אנו להיות חכמים ,ולא לבקש רק “דגים",
)מרן הגר"ג אדלשטיין זצ"ל הכנה ליום הדין(
והיינו שלא די בזה שנבקש על פרנסה בשפע ועל ילדים מוצלחים,
שהרי ילדים אפילו המוצלחים והכשרונים ביותר .דרוש השקעה
''כדלים וכרשים דפקנו דלתיך'' וטיפוח של ההורים ,וממילא אם לא נדע להשתמש בכלים
הנכונים ,כיצד לחנכם כראוי ,וליצוק בנפשם תורה ויר"ש ,הם
בספר חידושי אגדות מובא פלא עצום ,כיצד יתכן שעם
לא יגדלו בעצמם .שכידוע עצים לא גדלים מהאוויר -אלא ע"י
ישראל שהיו במדריגה נחותה ושפילה כ''כ והגיעו עד מ''ט
טיפוח ,השקיה במים וכו' .כמו"כ גם אם נוושע בפרנסה טובה,
שערי טומאה ,יתעלו ויתרוממו למדריגה נשגבה ועליונה עד
אם לא נדע כיצד להתנהל בחיים הכלכליים ,נמצא את עצמנו
שזכו לגילוי שכינה ולקבלת התורה הקדושה בהר סיני? וביאר
שוב בחובות עצומים .שכן פעם נשקיע בשיפוץ הבית ,ופעם
על פי יסוד ,דהנה ,כאשר האדם איננו מודע למצבו השפל וחי
בקניית ביגוד יקר וכדו' ,כך שתמיד נגלגל חובות .לכן צריך
בעולם של דמיון ,וסבור כאילו מצבו איתן ,הרי לעולם לא יצליח
לבקש מהקב"ה שיתן לנו “חכה" שיתן לנו כלים ראויים ונקבל
להיחלץ ממצבו .הדבר הראשון הנדרש מן האדם הוא – לבחון
את השכל וישוב הדעת להתנהל נכון .רק כך נוכל בס"ד לנצל
את עצמו במבט נכון ולהיות מודע למצבו האמיתי! וכפי שמובא
את המתנות שנקבל מאבינו שבשמים לשנה החדשה .נעתיר
בשם החוזה מלובלין שאמר ,כי רשע שיודע שהוא רשע – נחשב
בתפילה שלא נהיה בבחינת שוטה – המאבד מה שנותנים לו.
יותר מצדיק שיודע שהוא צדיק ...ולפי זה יש לומר ,שעל ידי
אלא נדע איך להשתמש כראוי במתנת המלך לעשות נחת רוח
שעם ישראל ידעו והכירו את מיעוט ערכם ופחיתותם – זה גופא
ליוצרנו ,שכן ראש השנה ר"ת -רצון אבינו שבשמים .בכל מצב
סייע להם להיחלץ מטיט היון שבו היו שקועים ולהתרומם
ובכל רגע נקיים כראוי את רצונו ,ונזכה לכתיבה וחתימה טובה
למדריגות גבוהות .זהו שאומר הנביא ''ותבאי בעדי עדיים ...ואת
ולשנה טובה ומתוקה.
ערם ועריה'''' .ותבאי בעדי עדיים'' רומז להר סיני ,כמו שנאמר
''ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב'' ,ובזכות מה זכו לבוא
להר סיני? כי ידעו והכירו בעצמם ש''את ערם ועריה'' .וכך גם תפילות הימים הנוראים ,כיצד?
בימי הרחמים והסליחות ,כאשר אנו באים אל ה' ומתחננים יש רבים שמודאגים על מצבם ובאים להתייעץ לפני הימים
לפניו שיסלח לנו על חטאותינו ,אנו אומרים'' :לא בחסד ולא הנוראים מה לעשות וכיצד להתחזק ,ומעשה שהיה בשנים
במעשים באנו לפני ,כדלים וכרשים דפקנו דלתיך'' .ולכאורה ,אם האחרונות באברך שבא והתאונן על עצמו שהוא מרגיש בעצמו
חסד ומעשים אין בנו ואנו ''כדלים וכרשים'' ,על מה אנו נסמכים ירידה ,כי בכל השנים בימים הנוראים היה בוכה בתפילות ,והרגיש
בבואנו לפני ה' לבקש סליחה ומחילה על חטאותינו? התשובה היטב את מה שהוא אומר בתפילה עד שהיה מתעורר לבכייה,
לכך :עצם ההכרזה כי ''כדלים וכרשים דפקנו דלתיך'' ,דהיינו ולא היה צריך לזה השתדלות אלא היה בוכה ממילא ללא שום
עצם הדבר שאנו מודעים לאפסיותינו ודלות ערכנו ,יש בה כדי מאמץ ,ועכשיו זה כמה שנים שלבו נעשה לב האבן ואינו בוכה
לחלץ אותנו ממצבנו השפל ולרומם אותנו למדריגות גבוהות. בתפילה ,ולמרות שהוא משתדל ומנסה לבכות זה לא עולה בידו,
זאת ועוד :כאשר אנו מודעים לשפלות ערכנו ומכריזים לפני ה' והוא מודאג וחושש מה קרה לו ,ומדוע אינו מצליח לבכות?
כי אנו דלים ורשים ואין לנו משל עצמו מאומה – או אז יודעים והתייעץ בזה עם אחד שמבין ,והלה הסביר לו בדברים נכונים
אנו שאיננו יכולים להיתלות על עצמנו ולהסתמך על זכויותינו, כי טבע האדם ששרוי במתח שאינו יכול לבכות ,ומרוב שהוא
77
ולהשתמש בו לצרכי עליה ,קולו נפסק ונחנק מדמעותיו ,ושוב ובמצב זה אנו משליכים כל יהבנו אך ורק על רחמי ה' וחסדיו.
פנה אלינו במתק קולו ,אחים יקרים חוסו נא על אדם זקן שהעביר ובזכות זה סולח לנו ה' על חטאותינו.
זמנו לבטלה ,והגיע לגיל שכמותו לא יצלח לכל מלאכה ,הצטרפו )חידושי אגדות – טל השמים(
נא עמי בתחינה לאבי הרחמים .ושוב חזר בקולו הנעים ובניגון
עצוב חוצב כליות ולב על הפסוק -אל תשליכנו לעת זקנה. ''כהודעת לענו מקדם''
את הרושם אין לתאר בדברים ,אנו הרגשנו כאלו זרם חשמלי בראש השנה אנו נסמכים בתפילתנו על דרך התפילה והתשובה
עבר בתוכנו ,ולא קמה בנו רוח חיים ידענו מי המתחנן אלינו ,גאון שהורה ה' למשה רבינו ,כמו שאמרו חז''ל'' :הראה לו למשה סדר
קדמון כולו אומר קדושה וטהרה ,איש שלא הפסיק ממשנתו אף תפילה ,אמר לו'' :כל זמן שישראל חוטאין – יעשו לפני כסדר הזה,
רגע אחד ,ושלא שח מימיו שיחה בטלה ,והוא מתמוגג בדמעות ואני מוחל להם'' ,אך ישנה כאן הדגשה חשובה :מדוע הראה ה' את
שלא יצא ידי חובתו כלפי אביו שבשמים... דרכי תשובתו למשה? מה היתה מעלתו המיוחדת שבגללה זכה
הדברים השאירו רישומם עוד עשרות שנים אחר כך .בכל אותן לכך? ענותנותו! ''כהודעת לענו מקדם'' ,מכל מעלותיו של משה,
שנים כשמגיע אני בסליחות לאותו פסוק 'אל תשליכינו וכו', זו היתה מעלתו המיוחדת שמכוחה זכה שילמדהו ה' לדורות דרך
נזכר אני בערגה בקולו הענוג והעצוב המהדהד בלבי ,ובהגיע ליל התשובה .צא וראה גודל ענותנותו של משה ,אשר התורה העידה
יו"כ וקריאת "אל תשליכנו" מנסרת באויר ,פועם בי לבי בחזקה עליו'' :והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה''.
ותמונת הגאון מבהיקה לנגד עיני בהוד קדושתה'. ולכאורה הרי תמוה ,כיצד יכול היה משה רבינו להיות עניו ,הרי
)ע' דרכי תורה(
הוא היה בחיר ה' ,הגדול והמרומם שבעם ישראל! אלא ,משה
רבינו חשב בלבו :אין זו רבותא גדולה בכך שנתעליתי ונתרוממתי,
"אדם יסודו מעפר וסופו לעפר בנפשו יביא לחמו הרי זכיתי להיות מ' שנה בשמים ,להסתופף בצל השכינה וללמד
משול כחרס הנשבר" וכו'. תורה מפי הגבורה .אילו להם היה ''רבי'' כמו שהיה לי יכלו ,גם הם
שואל הגאון רע"ק איגר זצ"ל – לכאו' הסדר כאן אינו נכון ,שכן להיות כמוני ויותר ממני! ...זו היתה ענותנותו הגדולה של משה.
הפיוט מתאר כאן שאדם יסודו מעפר ,ומיד קופץ לסוף חייו – כלומר ,ענוה איננה אי הכרה בערך עצמו .אלא ,משה רבינו ידע
וסופו לעפר ,ואח"כ מתאר את מה שבאמצע חייו – בנפשו יביא בדיוק שאין עוד אחד כמוהו בעם ישראל .אלא ,שלפי ענותנותו
לחמו .הל"ל אדם יסודו מעפר ,בנפשו יביא לחמו ,וסופו לעפר! הבין שגם אין אף אחד שקיבל כאלה אפשרויות ,וכל אחד שהיה
ויש לומר ,אדם שבתחילת שנה היה לו סכום מסויים ובסוף השנה מקבל את אותן אפשריוות היה מגיע ליותר ממנו!
נשאר עם אותו סכום ,הרויח או הפסיד? ודאי שהפסיד ,שהרי )אזניים לתורה(
כל השנה התרוצץ ,עמל ועבד בעסק שלו ,נמצא שהפסיד זמן
ועבודה ונשאר עם אותו סכום ,הרי שהפסיד! כמו כן האדם ,אם אל תשליכנו לעת זקנה
תחילתו – יסודו מעפר ואף סופו לעפר ,מה הועיל ומה הוסיף רבי יחיאל יעקב וינברג זצ"ל ,הנודע בכינויו 'השרידי אש' ,תיאר
בחייו ,הרי בנפשו יביא לחמו – התרוצץ והתרוצץ ונשאר עם אותו באחד מכתביו ,אודות דרשה אחת ששמע מרבי יצחק בלאזר,
דבר ,נמצא שאין לו כלום והוא כחרס הנשבר ,כציץ נובל וכו' .כי שנחרטה בזכרונו לשנים ארוכות ורבות.
כאשר ההתחלה והסוף שווים ,ובאמצע יש מאמץ ויזע ,יש פה היה זה בימי הדין לאחר ראש השנה האחרון קודם עלותו לארץ
כלום גדול – הפסד עצום. ישראל ,רבי איצל'ה ישב ישיבת ארעי בווילנה לשם הכנת עלייתו
)הרב יהודה אריה דינר שליט"א( ובא לסלבודקה כדי לשאת דרשותיו בישיבת כנסת ישראל בימים
הנוראים ,הוא היה עטוף בטליתו ובאדרתו הלבנה – קיטל ,עמד
על הבימה כשכל גופו רועד מפחד ורעדה ,חיור רזה גבוה דק
כשלהבה פתח במתק קול ממעמקים פתח בפסוק -אל תשליכנו
היום הרת עולם ...אם כבנים אם כעבדים לעת זקנה ככלות כחנו אל תעזבנו.
ביאר רבי חנוך העניך קרלנשטין זצ"ל )קונט' עצות לזכות עמ' הוא המשיל זאת במשל ,לחיילים שברחו מחמת הצבא לחו"ל,
נה( דיש ב' דרגות ביהודי :יש היהודי הרגיל הנקרא "עבד" והוא מאימת העונש החמור שהוטל על המשתמטים מעבודת הצבא
מבקש "עינינו לך תלויות" ,אבל יש דרגה מיוחדת המתווספת ע"י דיזירטורים ,כעבור עשרות בשנים קם מלך חדש והוציא כרוז
לימוד התורה )ופשיטא מילתא דלנשים ע"י 'נשים במה זכיין'( חנינה לבורחים ,בתנאי שישובו וימלאו את חובת עבודתם בצבא,
ההופכת אותנו מ"עבד" ל"בן" כמבואר בדברי רבותינו )הגר"א והנה בא חייל זקן ותש כוח וביקש ליהנות מחנינת מלך זו ,והביע
משלי יז ,ב ,רוח חיים אבות פ"ד מ"ב והרב החיד"א ועוד( ,שהעוסק נכונותו לעבוד בצבא ,אבל הפקידים הממונים שהסתכלו בגוף
בתורה נקרא "בן" .וכמו שאומרים :השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו השחוח מזקנה לעגו לו ואמרו ,כלך לך הנך גבר לא יצלח לכל
מלכנו לעבודתך .ביחס לעבודה אנו עבדים ,אך ביחס לתורה אנו מלאכה ,בהוציאו מילים אלה התעלף רבי איצלה ,וכמעט נפל
בנים ,וממילא עומדים ומבקשים :הן זכות התורה בידינו וא"כ ארצה מרוב בכי ונהי...
"רחמנו כרחם אב על בנים". בשוב רוחו אליו פנה לתלמידי הישיבה בקול תחנונים בזעקו
)רבי חנוך קרלנשטיין זצוק"ל( מנהמת ליבו :אחים יקרים – בלשונו -טייערע ברידערלאך ,הנכם
אנשים מאושרים צעירי האונים ומלאי כוח ,ויש בידכם לעלות
למדרגה גבוהה ,רק צריכים אתם לחוס על הזמן היקר מכל יקר
78
מגיעים עליו עונשים בדיני שמים ,ולגבי זה אם אדם עושה "תשובה ,תפילה וצדקה"
תשובה שלמה ,כבר מתכפר לו החטא ,ואינו נענש עליו ,אבל
אחד הפיוטים מרגשי הלב הנאמר במוספי הימים הנוראים,
יש עוד חלק והוא מה שהחטא פוגם ומותיר רושם בנפש האדם,
סוקר את הדין הנערך במועד זה" :בראש השנה ייכתבון וביום
שעל ידי החטא מתחזק בו היצר הרע והשאיפה לחטא ,ולזה לא
צום כיפור ייחתמון ,כמה יעברון וכמה יבראון וכו'" .הפייטן
מספיק מה שעושה תשובה ,כי גם לאחר התשובה עדיין נשאר
מדגיש שלמרות שגזר הדין עלול להיות חמור ,חלילה ,עדיין יש
בו רושם טומאת החטא ,וזהו ענין מה שאמרו חז"ל )קידושין
תקווה" :ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה".
מ ,א( כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה נעשית לו כהיתר ,והיינו
אין מקום לייאוש .הכל תלוי באדם ,בעבודה מאומצת הוא
מפני שאדם העובר עבירה שורה עליו רוח של טומאה ,ועל ידי זה
מסוגל לשנות אפילו את מה שנגזר.
נכנס בנפשו תאווה ושאיפה לעבירות ,ומאחר שנמשך לעבירה
העובדה שהתשובה מסוגלת לבטל גזר דין כתוב וחתום ,הינה
הרי זה נעשה אצלו כהיתר ,ואף אם עושה תשובה ומתכפר לו
חידוש גדול ,ויש בה להוכיח על עוצמת מעלתה של התשובה
החטא ,זה מועיל רק לענין שאינו נענש על אותו החטא ,אבל
ועל האפשרויות הגלומות בה.
עדיין לא נטהרה נפשו מרושם הטומאה שמחמת החטא ,ויש
אין משמעותה של התשובה הרהורי חרטה בלבד .הרמב"ם
בו עדיין תאווה ושאיפה לחטא .ופה בא הבית הלוי וחידש שיש
כותב שדרכו של השב שהוא "מתרחק הרבה מן הדבר שחטא
מעלה מיוחדת ביום כיפור מכוח קדושת היום ,שאם אדם חוזר
בו ,ומשנה שמו ,כלומר ,אני אחר ואיני אותו האיש שעשה אותם
בתשובה ביום כיפור זה מועיל לטהר את נפשו שכל רושם החטא
מעשים".
נמחק לגמרי ,ומעתה שוב אין בו שאיפה ותשוקה לעבירות ,אלא
מהי שייכותה של הצדקה ,שתחומה בין אדם לחברו ,להועיל
רק שאיפה לתורה ולמצוות.
לתשובתו של אדם על מה שחטא כלפי קונו .כיצד תועיל הצדקה
ובזה מבואר היטב שני החלקים הנזכרים בלשון הפסוק "יכפר
להפוך את הקללה לברכה?
עליכם" ו"לטהר אתכם" ,כי יש שני עניינים ביום הכיפורים ,האחד
בכל עבירה שאדם עובר מצוי סממן של כפיות טובה כלפי
הוא מה שזוכים בו לכפרת החטאים ,ומלבד זה זוכים גם "לטהר
בוראו .הן כל ימיו מקבל האדם מתנות מהקב"ה ,ואיך אינו חש
אתכם" – שהנפש מקבלת טהרה וכל רושם החטא נמחק לגמרי,
מחוייבות להישמע לו ולמלא את הוראותיו? אין זאת אלא
שאפילו מי שהיה שקוע בחטאים ובעוונות ,כיון שעשה תשובה
שהעבריין לקה בחיידקי כפיות טובה.
ביום הכיפורים זה מועיל לטהר את נפשו ,שלא תישאר בלבו
בנקודה זו פועלת מצות הצדקה את פעולתה .זו התרופה
הנטייה והתשוקה לחטא ,ואינו נמשך יותר אחר העבירות .
המסייעת לחלץ את עובר העבירה ממשבר כפיות הטובה שלקה
והוסיף הבית הלוי כי יש עוד כוח אחר המטהר את הנפש כמו
בו .מכאן נפתח מעבר לפסים של התחושה" :מה אשיב לה'
יום הכיפורים ,והוא לימוד התורה ,שהתורה מטהרת את הנפש
כל תגמולוהי עלי" ,האדם חש בצורך להודות לה' ולהשיב לו,
מכל השאיפות הרעות ,וכמאמרם )קידושין ל ,ב( בראתי יצר
כביכול ,עבור טובותיו .ככל שיעמיק האדם בהכרה זו ,ישתנה
הרע בראתי לו תורה תבלין ,והיינו שהתורה היא כמו 'תבלין'
יחסו אל החטא ,וממילא משתנית גם אישיותו של החוטא.
המשנה את הטעם ,והביא בזה מה שאמרו באבות פרק ששי על
הלל הזקן היה זה שהצביע על עיקרון זה ,בהוראתו לאותו גוי
העוסק בתורה לשמה "ומכשרתו להיות צדיק חסיד ישר ונאמן",
שבא להתגייר ,שהתחום שבין אדם לחברו הוא המפתח לכל
וביאר כי 'מכשרתו' הוא כמו הכשרת כלים האסורים ,שאם אדם
התורה כולה )שבת ל"א ,א'( .הלל לימד ששבירת מעגל האנוכיות,
דבוק בתורה וחוזר בתשובה ,יש בכוח התורה להכשיר ולטהר
מהווה פתח לשינוי ערכים יסודי בחיי האדם .מפתח זה עצמו
את נפשו לגמרי ,ולבטל מלבו את הנטייה והשאיפה לחטא.
הוא גם העשוי להפוך את החוטא לבעל תשובה ,וממילא גם גזר
ואמנם יש דרגות בטהרה ,וכפי שמצינו בטהרת הגוף שיש בה
דינו עשוי להשתנות על ידי כך לטובה.
כמה דרגות ,אב הטומאה ,ראשון לטומאה ושני לטומאה ,ויש
יתר על כן ,כיוון שהקב"ה מתנהג עם האדם ב"מידה כנגד
דרגת טבול יום שהוא טמא לקדשים ולתרומה וטהור לחולין
מידה" ,התוצאה הנובעת מכך שהאדם נוקט בדרך של הטבה
ולמעשר שני ,ומחוסר כיפורים טמא רק לגבי אכילה בקדשים
לזולת ,שאף מן השמים נוהגים באותה מידה ומטיבים לו .הצדקה
וטהור לתרומה ,כך גם בטהרת הנפש יש הרבה דרגות ,ותלוי לפי
והחסד שאדם עושה הם המפעילים את מידת החסד של מעלה,
הדבקות בתורה של כל אחד ואחד.
המטיבה לכולם ,והיא זו שמשנה את גזר דינו לטובה.
)בית הלוי(
)המלקט(
"אבינו מלכנו חדש עלינו שנה טובה" "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם"
הקשה הגה"צ רבי אורי ויסבלום שליט"א )הארת התפילה, הנה ביום כיפור כתוב )ויקרא טז ,ל( "כי ביום הזה יכפר עליכם
רמ"ה( הן השנה כבר התחדשה בכניסת ר"ה והיאך אנו ממשיכים לטהר אתכם מכל חטאתיכם" ,היינו שמלבד מה שזוכים ביום
לומר עד סוף ימי עשי"ת "חדש עלינו"? ותירץ הן לבינוניים טרם כיפורים לכפרת החטאים ,זוכים גם לטהרה מן החטאים ,ויש
התחדשה השנה עד יוהכ"פ ,שכן דינם תלוי ועומד והם עדיין להבין מה הם שני עניינים אלו הנזכרים בלשון המקרא "יכפר
יכולים לבקש "חדש" ,ולהגר"א ,על דיני עוה"ז כולם ,גם הצדיקים, עליכם" ו"לטהר אתכם" ,מה היא הכפרה ,ומה היא הטהרה
נחתמים ביוהכ"פ ,ושפיר נכון לומר חדש עלינו שנה טובה. הנוספת על זה.
)הארת התפילה( ויבואר על פי מה שכתב הבית הלוי )דרוש ט"ו( כי הנה בכל
חטא ישנם שני חלקים ,האחד הוא עצם מעשה החטא אשר
79
כשנגיד לאדם כי ביום ראש השנה הבעל"ט תוכל שתתקיים ביאורים בתפילת ראש השנה ממרן הגר"ח
הגאולה השלימה ממש ,וגם תחיית המתים וכל הנלווים עם זה, קנייבסקי זצ"ל
הלא צריך הוא להאמין ולהכיר בזה ,כי היום הזה הלא הוא מעין
המאורע על הכל. באין מליץ יושר וכו' וצדקנו וכו'.
"ועד היכן הם הדברים ...איתא בירושלמי ...כד שמע ]השטן[ אין מובן מה טעם הוא זה .וי"ל דה"פ מתחלה אמר שתזכור
קול שופר חדא זימנא ,בהיל ולא בהיל ,אומר שמא ההיא זימנא לנו זכות אברהם זכות יצחק זכות יעקב ואח"כ אמר אם אין שום
דשופר גדול ,כד שמע תניינא אמר ודאי מטא זימנא ומירתת מליץ יושר מול המקטרג תפסוק לנו כפי ההלכה דסנהדרין שראו
ומתערב ,ולית ליה פנאי למעיבד קטגוריא. כולם לחובה פוטרין אותו וזהו תגיד ליעקב דבר חוק ומשפט ולכן
"הנה כי גם מלאך חיל ורעדה יאחזהו ,ויאמר ממש הנה יום וצדקנו במשפט.
)דברי שי"ח – טעמא דקרא(
הדין ,היום הוא יום הדין שלעתיד ,ומתפחד וחושש כי זה היו
םשבו בלע המות לנצח ,ושכבר בוטל כל הרע מן העולם ,ואין לו
כבר מה לעשות. היום הרת עולם.
"עד כדי כך הנה זה היום כולל הכל". פי' כמו בהריון וכמו ששם יכול הקב"ה להפך מזכר לנקבה כמו
על פי זה מובן מדוע נפתחים גם ספרי מתים? כדי לדון איזה שהי' בדינה )עי' ברכות ס' א'( כן בכל הגזרות שנגזר בר"ה אפשר
מתים יקומו לתחיה כשתבוא הגאולה. להפך ,וכמ"ש בר"ה אפשר להפך ,וכמ"ש בר"ה י"ז ב' הרי שהיו
)להתעדן באהבתך( ישראל צדיקים גמורים כו' הרי שהגזרה מתקיימת אלא שנהפכת
ע"ש.
דרש רבי נסים יגן זצ"ל -שמועה שמעתי ,שהיה רבי חיים )דברי שי"ח טעמא דקרא(
שמואלביץ נוהג להתפלל גם במערת אבשלום .ותמוה היה הדבר
בעיני מאוד -אנו מתפללים על קברם של צדיקים שזכותם תגן "הכל נכלל ויוצא מן זה היום של ראש השנה"
עלינו ,איזו תועלת יש מתפילה על 'מערתו' של רשע?!
אבשלום היה רשע גדול ,הוא היה בנו של דוד המלך ומרד כתב רבי ירוחם ממיר בספרו "דעת תורה" )דברים(:
במלכות דוד .הוא ניסה לגנוב את לב העם ,שיבואו להשפט אצלו "צריך כל אדם להאמין כי כל הנמצא בהבריאה -קבלת התורה,
ולא אצל דוד המלך ואחר יכתירוהו למלך עליהם במקום דוד. גאולה העתידה ,שופרו של משיח ,תחיית המתים וכו' וכו' -הכל
אבשלום רדף אחרי דוד להרגו! בעצת אחיתופל גם לקח אבשלום בכל מכל כל נכלל ויוצא מן זה היום של ראש השנה...
לעצמו את פילגשי אביו לאור יום ולעיני ישראל ,כחלק מהמרד "אחת צריכים לידע ,כי הגאולה העתידה ,אשר תהיה כמיועד,
שמרד בדוד המלך. 'הנה היום בא בוער כתנור' )מלאכי ג ,יט( ,הלא יהיה יום הדין
מאחר שזכיתי לשמש את רבי חיים שנים רבות העזתי פעם הגדול והנורא -הנה כל זה נכלל ביום של ראש השנה.
אחת לשאול אותו" :השמועה אומרת שהרב הולך להתפלל כל כך נורא הוא יום הדין של ראש השנה!
ריך בתקיעה כשיעור שתי תקיעות ,לא מועיל בזה ששומע ריתחא דאורייתא
בתקיעה שיעור תקיעה .אלא בשביל לצאת ידי חובה חייבים
לשמוע את כל התקיעה כולה מתחילתה ועד סופה. כמה צריך לשמוע בתקיעות בשביל לצאת ידי
והיסוד בזה הוא שכל תקיעה צריך להיות בה ראש וסוף ,כמו חובה
שכתב המשנה ברורה בסימן תק"צ )סקכ"ד(" ,ותקיעה שחסר
כתב השו"ע )סימן תקפ"ז סעיף ג'(" ,השומע מקצת תקיעה
לה ראש או סוף נחשבת כחצי תקיעה שאי אפשר לצאת בה
שלא בחיוב ומקצתה בחיוב ,או שאמר לתוקע כמתעסק כוון
ידי חובה" .וממילא אם השומע שומע רק חצי תקיעה ,או
להוציאני ידי חובתי ותקע ומשך בה שיעור תקיעה ,לא יצא.
שבתחילת התקיעה לא כיון לצאת ידי חובה ורק מהאמצע
ויש אומרים ,שיצא אי איכא שיעור תקיעה בחיוב".
מתחיל לכוון לצאת ידי חובה ,הרי אפילו בחלק ששומע מה־
וכתב המשנה ברורה )סקי"ד(" ,לא יצא ,שהרי על כל פנים
תקיעה יש בה שיעור תקיעה ,מכל מקום כיון שלא שמע את
חסר לו התחלת התקיעה .והוא הדין נמי אם כל התקיעה היה
תחילת התקיעה הרי זה נחשב כמי ששומע רק חצי תקיעה
בחיוב אלא שהוא נכנס באמצע התקיעה ,או שיצא מבית הכ־
ואי אפשר לצאת ידי חובה בחצי תקיעה.
נסת באמצע התקיעה ושוב לא שמע לא יצא ,אף על פי שהיה
ומטעם זה כתב המשנה ברורה )סימן תקפ"ז סקט"ז(" ,כתבו
שיעור תקיעה במה ששמע וכמאן דשמע חצי שיעור תקיעה
האחרונים דיזהרו כל העם שלא להוציא כיחם וניעם בשעת
דמי".
תקיעה ,כדי שישמעו כל הקולות מתחלתם ועד סופם .וכן לא
ובסקט"ו כותב המשנה ברורה" ,וסברא ראשונה עיקר וצריך
יביאו ילדיהם אצלם וגם כן מטעם זה וכו'".ובכל זה לא מועיל
לחזור ולתקוע וכו'".
מה שהתוקע מאריך בתקיעה יותר מהשיעור ,שכל מי שחסר
מבואר בשו"ע ובמשנה ברורה שבשביל לצאת ידי חובה
לו אפילו משהו מהתקיעה בין בהתחלה ובין בסוף ,וכלשכן
בתקיעה חייבים לשמוע את כל התקיעה מתחילתה ועד סופה,
באמצע לא יצא ידי חובה בתקיעה.
ולא משנה מהו האורך של התקיעה ,שאפילו אם התוקע מא־
)שלמים מציון(
80
"לב אברהם" שבראש השנה גם הקב"ה בעצמו עומד בדין, במערת אבשלום .כלום נכון הדבר ,והרי היה אבשלום רשע
כביכול ,ושופט את עצמו על כל מעשי השנה שעברה ,שהמית גדול?!"
והחיה ,פעל גבורות ועשה מלחמות ,וכן על כל מה שפעל ועשה, ענה רבי חיים שמואלביץ ואמר" :אני הולך להתפלל בכותל
וזה מה שנאמר "משפט לאלוקי יעקב" כלומר :שגם לאלוקי ובקבר רחל וגם במערת אבשלום .במערת אבשלום אני לא
יעקב הוא יום משפט ,כביכול. מדבר עם אבשלום ,אני מדבר עם הקב"ה ומתחנן לפניו".
ומשום כך אנו מבקשים שהקב"ה לא יעשה את משפטו יחד אבשלום היה רשע גדול וגרם לדוד המלך סבל רב מאד
עם משפטנו ,כי אז ייראו באופן מוחשי כל החסדים שעשה עמנו ובזיונות נוראים .דוד יכול היה בנקל להרוג את אבשלום ,אך הוא
בחסדו הגדול ,שהרי כל מה שעושה הקב"ה הכל לטובה ואז לא רצה להרוג את בנו ,על אף שהבן הזה המריד את ישראל נגדו,
בודאי לא נזכה בדין! רדף אחריו להרגו ולקח את פילגשיו .דוד המלך לא אבה בשום
וזו הכוונה" :אל תבוא במשפט עמנו" ,כלומר :אל תעשה את פנים ואופן להרגו משום שלאב יש רחמים על בנו.
משפטיך יחד עם משפטינו" ,כי" אם תעשה כן " -לא יצדק לפניך בעיצומה של המלחמה הקשה והעקובה מדם בין המורדים
כל חי!" אשר עם אבשלום לבין האנשים הנאמנים לדוד ,מצאו אנשי דוד
)אבן יחזקאל ניו יורק תש"י( את אבשלום תלוי בשערו על עץ האלה בין השמים לארץ .וכך
מסופר בנביא )שמואל ב יח ,ט(" :ואבשלום רוכב על הפרד ויבא
הפרד תחת שובך האלה הגדולה ויחזק ראשו באלה ויתן בין
בראש השנה יכתבון השמים ובין הארץ והפרד אשר תחתיו עבר" .על אף שדוד המלך
את המעשה הבא סיפר רבנו יחיאל מפאריס ,מרבותינו בעלי צוה לא לפגוע באבשלום ,תקע יואב בלבו של אבשלום שלושה
התוס' ,קודם תקיעת שופר .מעשה נורא ומעורר שהביאו הגאון שבטים ,ואחר המיתוהו נושאי כלי יואב.
רבי יוסף משאש זצ"ל )בס' מעיין המועד( :היו אלו שני שותפים הבן המורד הרשע ,שלקח לעצמו את פילגשי אביו ,שרדף אחר
הגונים וישרי דרך :יעקב אבודרהם ונפתלי עזריה .ברשותם עסק אביו להרגו -מת! המלחמה הסתיימה .שוב אין דוד המלך צריך
פורח לצורפות ולזהב .הם היו יהודים תמימים ופשוטים שהאמינו להמלט על נפשו .כאשר באו לבשר את הבשורה הטובה הזאת
בכל ליבם בהבטחת הגמ' )ביצה טז (.מזונותיו של אדם קצובין לדוד" ,וירגז המלך ויעל על עליית השער ויבך וכה אמר בלכתו
לו מר"ה ועד ר"ה ,ובליבם עלתה אפוא משאלה נועזת :סיכמו בני אבשלום ,בני בני אבשלום ,מי יתן מותי אני תחתיך ,אבשלום
ביניהם להתענות ובקשו מה' בתפילה בכל ליבם שיראם כמה בני בני ...ותהי התשועה ביום ההוא לאבל לכל העם ,כי שמע
פוסקים להם בר"ה שירויחו לזאת השנה .תפילתם אכן התקבלה העם ביום ההוא לאמר נעצב המלך על בנו ...והמלך לאט את פניו
ובליל ראש השנה הראו להם כמה יהיה הרווח השנתי שלהם: ויזעק המלך קול גדול בני אבשלום ,אבשלום בני בני".
יעקב התבשר על רווח יפה של מאתיים זהובים ,ולנפתלי נקבע הגמרא מספרת ,שכאשר מת אבשלום הורידוהו למדור שביעי
רווח נקי של מאה וחמישים זהובים ,לא פחות .שניהם שמחו בגיהנום .אין אנחנו יכולים לתאר לעצמנו עד כמה נורא ואיום
בחלקם ,וששו על אמונת ה' שנתגלתה לפניהם ,ואף מיהרו לספר הוא ענשה של גיהנום .משה רבנו ,עבד ה' גדול הנביאים -נמלא
לרב ,רבי יחיאל מפאריס ,את חלומם הנפלא ופתרונו ,וסיכמו חרדה איומה והחלו ידיו לרטוט ,כאשר הראהו ה' את הגיהנום
ביניהם עם הרב :רשום נרשום בדקדוק כל חשבון הכנסותינו, לפני פטירתו.
ולתקופת השנים נבדוק כיצד באופן נפלא התגשם דיננו לטובה הרמב"ן כותב ב"שער הגמול" שאם היו גוזרים על אדם שעה
כפי שהראונו בחלום ,ונמשיך להתחזק באמונה בדין של מעלה בגיהנום או שבעים שנה יסורי איוב ,היה האדם מעדיף שבעים
ובנפלאותיו לבני אדם .באמצע השנה אירע דבר שהעיב מעט שנה של יסורי איוב ולא שעה אחת בגיהנם.
על החשבון ברשומות ,אך עד מהרה הצליחו לפתרו אל נכון, שמונה פעמים זעק דוד המלך "בני" ובכל פעם שזעק העלה
כך לפחות חשבו :היה זה עת נקלעו לויכוח ולדיון אודות סכום את אבשלום למדור גבוה יותר ,עד שהוציאהו משבעת מדורי
מסוים שהרויחו ,כיצד סכמו ביניהם לחלקו ,ופנו ,כדרך היראים, גיהנום והביאהו לגן עדן.
לפני רבם שהורה :המוחזק ישבע וירויח את שבידו .אלא שהלה רבי חים שמואלביץ התפלל אל ה' במערת אבשלום" :רבונו
סירב להישבע והעדיף להעביר את הסכום לידי חברו שנשבע של עולם ,כמה חטא אבשלום לדוד אביו וכמה רדפו? ומה עשה
הוא והרויח את עשרת הזהובים המוטלים במריבה .בכך תם הדיון דוד המלך? -התאבל עליו ,התפלל עליו וזעק' :בני אבשלום
והסיפור נשכח משניהם .ובספרי החשבונות ,החשבון מתאסף, בני '...להוציאו משבעת מדורי הגיהנם הנורא ולהביאו לגן עדן.
פרוטה לפרוטה מצטרפת ,כמה נכנס ,כמה הרווח ,כמה סיכום כלום אנחנו גרועים מאבשלום?! הן אנו בניך אהוביך ,אף אם
השנה .ולתקופת השנה התאספו השותפים ובאו לפני רבי יחיאל חטאנו ופשענו -הצל אותנו ,אבא ...יום הדין מתקרב ,בסכנה
איש איש ופנקסו בידו ואז גילו דבר מדהים :יעקב הרויח מאה גדולה אנחנו ,אנא הצל אותנו ,אבינו מלכנו"...
שמונים ותשעה זהובים ,ונפתלי מאה ששים ואחד זהובים .מיד תפלותיו של רבי חיים שמואלביץ שינו אצלי את כל התפילה
אמר רבי יחיאל :אכן נודע הדבר .עשרת הזהובים ,בנוסף לשכר לקראת יום הדין.
הסופר זהוב אחד יצטרכו לעבור מיד נפתלי לידו של יעקב ,בדיוק )ע"פ נתיבי אור(
כמו שמוכח מן החלום מריש שתא :מאה וחמשים לזה ומאתיים
לזה .כל העיר רעשה; דבר סיפור החלום ופתרונו והתגשמותו "אל תבוא במשפט עמנו כי לא יצדק לפניך כל
המדויקת פשט במהירות רבה ,כולם התרגשו והתחזקו לאחוז חי"
באמונת אבותם לקראת יום הדין "מי יעני ומי יעשר" .נפתלי
נראה לי לפרש -כותב הגאון רבי אברהם ווינפלד ,בעל שו"ת
81
תפקיד לכל יהודי ,ולפי התפקיד נקבע מצבו בחיים!" .ולכן ,נקבע לא הסכים להתרגש יתר על המידה" :לא אתן את הכסף! אין
יום זה ליום של דין ומשפט" ,אומר הרמח"ל" ,מפני שביום זה דנים מן החלום ,אי אפשר לפסוק על פי חלום ,ואם בבי"ד נפסק
בודק הקב"ה כל אדם ואדם ,האם מילא הוא כראוי ובשלמות את שהכסף שלי -הוא ישאר בידי" .כולם שתקו ,מה יש לומר? על
תפקידו בשנה האחרונה .אם כן ,אכן ראוי הוא לתפקיד טוב מתוך פי דין תורה כך פסקו ,והלכה זו הלכה .שתקו בבושה ,הלכו איש
תנאים טובים ונוחים גם בשנת התשע"ט ,אך אם לא מילא את איש למקומו ,היום קצר והמלאכה מרובה ,ערב ראש השנה היום.
תפקידו בשנה האחרונה ,למרות השלווה והבריאות שנתתי לו, לפתע דפיקות נשמעו בפתח ביתו של יעקב :איש בהול ניצב
אם כן כיצד אוכללתת לו תפקיד ראי בשנה הקרובה?! אין ברירה בפתח ביתו ובפיו בקשה שחייבת להיענות במהירות .הוא שכח
אלא לתת לו תפקיד אחר"" .על כן" ,כותב הצדיק בעל ה'שפתי ועכשיו הוא מוכרח לקנות תכשיט לאשתו לחג ,עם יהלום .הוא
חיים'" ,ביום זה מחלק הקב"ה תפקידים לכל יהודי ויהודיה, מוכן לשלם יותר בגלל השעה הלא צפויה .האיש אמיד ,וזה חשוב
ובתפקיד זה נקבע גורלו של כל אחד ,לכן חייב האדם לבקש לו .יעקב הסכים ואמר ,אתן לך מן התכשיטים החדשים שבביתי.
ביום זה בקשות מה' יתברך עם נימוקים ושכנועים כיצד הדבר הזדרז האיש ובחר לו תכשיט יפה ונפרד מעשרה זהובים עבור
יעזור לו בהמלכת ה'" :רבונו של עולם ,תן לי בריאות השנה ,כדי התכשיט ועוד זהוב אחד לתוספת הטרחה המיוחדת .יחד קיבל
שאוכל לעסוק בתורתך ללא טרדה .תן לי זיווג ,כדי שאהיה שמור יעקב אחד עשר זהובים יפים ומבהיקים ישר לספר החשבונות.
ממחשבות זרות .תן לי פרנסה טובה ,כדי שאעזור להחזקת תורה והנה חשבונו הושלם בדיוק למאתיים זהובים בדיוק כאשר נקבע
ולגמחים" .כשהעת הגדולה ביותר לבקש ולזכות הוא כדברי לו מריש שתא ...פלאי פלאים .רץ יעקב לר' יחיאל לספר לו
הרה"ג בן ציון מוצאפי שכתב" :ואם ירצה האדם הצלה לנפשו, על דבר המעשה המרומם .ובאותה השעה ,התרחשות מסעירה
יעשה את הבטחתו של הרש"ש הקדוש המובאת בהקדמתו לספר במוקד נוסף :נפתלי החליק בפתח ביתו ומעילו היקר נקרע .יקר
'נהר שלום' ,וכך הם דבריו" :מי שיקבל עליו ביום זה של ראש היה המעיל ,יקר ערך ..אחד עשר זהובים מחירו .ספר החשבונות
השנה ,ובפרט בין התקיעות ,קבלה אחת קטנה לתחילת השנה – סודר שוב לסכום המדויק שנקבע מראש ...מאה וחמישים זהובים!
אני ערב לו שהקבלה הזו תהיה לו למליץ יושר בשעת דינו!" .אין נורא נוראות .רץ נפתלי לר' יחיאל על דבר המעשה המרעיש .ואת
שעה גדולה כשעת התקיעות שמהרהר בתשובה – זכה!. מי הוא פוגש שם? את שותפו אהובו יעקב ,ושניהם סחים ברגש
]הרה"ג מנחם שטין שליט"א[ ובמקהלה אחת איש לרעהו "אתה חייב לשמוע מה שקרה ."...ר'
יחיאל שמע את סיפורם המרגש וסיפר אותו קודם תקיעת שופר
והיו הדברים למרוממי נפש ורוח ולחיזוק האמונה :הכל נחתם
''בראש השנה כל באי עולם עוברין לפניו כבני בראש השנה! נזכור אף אנו :בראש השנה יכתבון בספר החיים,
מרון" ולתפילה ולברכה על כל עשרות הכותבים ,הרבנים והאברכים
שליט"א שהשקיעו מזמנם והגישו לפנינו מיטב פרי עטם ,על
שנאמר" :היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם"" .אמר רבה
יושבי עיה"ק רכסים ,ועל כל בית ישראל לכתיבה וחתימה טובה.
בר בר חנה אמר רבי יוחנן :וכולן נסקרין בסקירה אחת'' .ופירש ]המלקט[
רש''י'' :ואף על פי שעוברין זה אחר זה".
כיצד מתיישבים שני מאמרים אלה?
על מדוכה זו ישב ה''סבא מקלם'' זצ''ל ,אשר יישב את הדברים
בראש השנה יכתבון וביום צום הכפורים יחתמון.
על פי דברי ר' ישראל מסלנט זצ''ל ,על הפסוק ''אל אמונה ואין כמה יעברו )יפטרו מהעולם( וכמה יבראו .בראש השנה נפתחת
עול ,צדיק וישר הוא'' .מה שבח הוא למשפטי השם יתברך שאין רשימה בשמיים ומתחילים להכריז" :מי ישלו" – ומי ירום .כל זה
בהם עוול ,וכי במשפטי בני אדם מותר שיהיה עוול? מכריזים ביום ראש השנה בשעת תקיעת השופר!
ר' ישראל סלנטר הסביר שבמשפט בשר ודם נלקח בחשבון רק לכן כותב ר' ישראל מסלנט זצ"ל ,שחובה על כל אדם לבקש
שיעור הצער והכאב של החוטא עצמו ,ואף שבהכרח מעונשו של ולהתחנן בראש השנה על כל דבר ודבר בחייו :שלווה ,בריאות,
החוטא נגרם צער וסבל גם לסובבים אותו ,אם זה לבני משפחתו הצלחה ,פרנסה ,שמחה ,שלום בית וכו' ,וכל זאת למרות דברי
או לידידיו ומכריו ,הרי אין באפשרותו של בשר ודם להתחשב הזוהר הקדוש שאדם המבקש על צרכיו ביום זה ,הרי הוא ככלב
בכך בגוזרו את עונשו של העבריין ,נמצא אפוא ,שבכל עונש הצווח" :הב הב" ,מפני שבדורנו ,אדם שלא מבקש בקשות על
שניתן ע"י בשר ודם ,בוודאי נענשים וסובלים גם אלו הנקיים מכל חייו ביום קדוש זה ,יום שבו קובעים כל רגע מחייו ,הרי הוא
חטא ואשמה. מראה שאינו ירא מה' ומדינו .ולכן ,פסק הרב אלישיב זצ"ל
אבל להבדיל ,משפטי ה' אינם כן ,כל פרט ופרט נלקח בחשבון שמותר לבקש בקשות אישיות בראש -השנה אף בפיו .וצריך
-אין צער ,ולו גם הקטן ביותר ,הנגרם לאדם בדרך מקרה .עונשו האדם לדעת" ,כותב הצדיק בעל ה'שפתי חיים' בשם הרמח"ל
של החוטא ,כמו גם של הסובבים אותו ,נמדד בדיוק מופלא .אם הקדוש" ,שביום ראש השנה מחלק הקב"ה לכל יהודי ויהודיה
עלול להגרם צער או בושה לאדם אחר שאינו ראוי מצד עצמו תפקיד במלכות ה' בבריאה לשנה הקרובה .לדוג'' :שלמה אביטן'
לעונש זה ,הרי לא ייענש החוטא כלל וכלל .וכן גם מתפרש יזכה לשנה של שלווה בחייו ,על מנת שיוכל לעמול בתורת ה'
הפסוק'' :משפטי ה' אמת -צדקו יחדיו". שעות רבות ללא הפרעה' .מרדכי כהן' יזכה השנה לבריאות
כך יתפרשו גם דברי הגמרא :אמנם כולם עוברים לפני הקדוש מושלמת ,ואף ללא צינון קל ,על מנת שיעשה חסדים ועזרה
ברוך הוא זה אחר זה ,כלומר ,כל אחד נדון לבדו לפי זכיותיו לנזקקים מידי שבוע בשבוע ויתרום לישיבות' .לאה מרום' תקבל
וחובותיו ,אף על פי כן עדין יש מקום ל''כולם נסקרין בסקירה נחת מהילדים ומהעבודה השנה כדי שתוכל לכבד יותר את בעלה
אחת'' ,שאם יש אחד בכולם שאין מגיע לו הצער ,נפטר גם ושתשרה השכינה ביניהם .ביום ראש השנה מחלק הבורא יתברך
82
על חטאינו וימחוק את הסימנים והגזירות הרעות מעלינו ,ונזכה החוטא מעונש.
לשנה טובה ומתוקה... הגר"א לופיאן זצ''ל היה רגיל להוסיף ,שלאור הדברים כדאי
)שבתי( לאדם להרבות לו ידידים ואוהבים ,ועל ידי כך יוכל להנצל ביום
הדין .שכן ,אף אם יחטא ולפי מדת הדין יגיע לו עונש ,יצטרכו
בשמים לקחת בחשבון את הצער שיגרם על ידו לידידיו .ואם
איך פותחים בתשובה הם טובים וישרים במדה כזו שאין מגיע להם הצער לא יענישוהו
שאלו את מרן הגראי"ל שטינמן זצ"ל :במה מתחילין לעשות בזכותם ,כי משפטי ה' אמת צדקו יחדו.
תשובה ,הרי אי אפשר בבת אחת לתפוס הכל. )הסבא מקלם -הגר"א לופיאן(
ענה מרן זצ"ל' :בני תורה עיקר כוחם בפה ,לכן צריך להתחיל
לעשות תשובה בעניני זהירות בדיבור ,לשון הרע וכו'".
עצה נפלאה לזכות ביום הדין:
העצה בשבילנו לזכות להיות בינוני" ,לקבל על עצמו עול
"וכל באי עולם יעברון לפניך כבני מרון"
תורה" שהרי אפילו מי שהוא רק מהנה תלמידי חכמים נחשב בתפילת ראש השנה אנחנו אומרים "וכל באי עולם יעברון
לבינוני ,כל שכן אם הוא מקבל על עצמו עול תורה! בכל הכחות! לפניך כבני מרון" ככבשים הנכנסים לדיר ומעשרים אותם אחד
שישתדל כל החיים שלו להיות "בן תורה" עד כמה שאפשר אחד ,העשירי נותנים לו עם שוט על גבו בצבע אדום ,והוא
לו ,וזה יועיל עד כדי כך שאפילו אם ח"ו יש לו עבירות ,הקב"ה המיועד לשחיטה.
כבר מחשיב אותו לשקול -בינוני .ואז יש סיכויים שכבר לא ידונו אמר רבי ישראל מסלנט "כל באי עולם עוברים לפני ה' כבני
אותו ח"ו בראש השנה לרע ,וממילא יש סיכויים שיזכה בדין. מרון" כאותם כבשים -אילו היתה לנו שיחה משותפת עם כבשה
הנהגת החזו"א באלול: זו שגבה צבוע אדום "מה קרה לך בגב?" היינו שואלים.
בספר "הדור והתקופה" מביא ר' אליקים שלזינגר שליט"א, "קיבלתי מכה עם שוט"
שאמר לו החזון איש :כי בימי האלול לומד "יותר גמרא" ...אך "כואב לך?"
הפלא הוא הרי החזון איש היה מתמיד נורא ,ומתי היה לו זמן "לא ,הכאב עבר חלף ,שכחתי ממנו" כך תאמר לתומה.
להוסיף? אילו הכבשה היתה מבינה שהצבע שעליו מדברים -הוא
ההכנה לכל נדרי של ר' ישראל סלנטר: גורלה הרע ,היתה ניגשת לנהר להתרחץ והכל יבוא על מקומו
על רבי ישראל סלנטר זצ"ל מסופר שבשעה שהיו צריכים בשלום ,ואז ,כשבעל הבית יחפש אותה לא יידע מי היא ..אבל,
ללכת לכל נדרי ,מצאוהו יושב ועמל בחידושי הרשב"א! אינה מבינה ,אין לה מידע על גורלה הנחתך ובעקבות כך היא
)בנתיבות ההלכה( מובלת לשחיטה...
יש בכוחו של אדם לעמול ולנקות את הסימן שנגזר עליו
ההבדל בין ג' הרגלים לראש השנה בראש השנה ,וזו עבודתנו בימים אלו של עשרת ימי תשובה -
ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את הצבע האדום -את רוע
אחד מן ההבדלים בין השלש רגלים לבין יום הזכרון ,הוא
הגזירה .וזה מה שנותר בידינו כי חוץ מזה ,שום דבר לא בידי
שהג' רגלים הם חגים השייכים רק לעם ישראל בלבד ,בנוים הם
האדם ,מאומה לא יועיל לו .פרנסה לא ייקח לבד ,בריאות לא
על המקרים והמאורעות שאירעו להם בזמן העבר ,ובשמחתו
נוטלים בכח ,כי רק הוא ,הקב"ה לבדו פועל גבורות עושה חדשות
לא יתערב זר .אולם ביום הזכרון ,אשר "בריות בו יפקדו לחיים
בעל מלחמות זורע צדקות -הכל.
ולמות ...מעשה איש ופקודתו ...ועל המדינות בו יאמר" ,הם
ומה אנו כן עושים בעולם? ותשובה ותפילה וצדקה -כח
שייכים לכל יושבי תבל ,אלא שאינם רוצים להכיר את תוקף
הבחירה ,לבחור בטוב "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים"
קדושת היום ,ואף מזלם לא חזי להרגיש "מה נורא היום הזה".
)ברכות לג ,ב(.
בכל הג' רגלים היתה מצוה על כל יהודי לעלות ולהראות ,להיות
הנה ,מלאך המות בא להקב"ה בטענה :רבונו של עולם ,כולם
מושפע שפע רב מקדושת המקום ,שבו ראו את העשרה נסים
יקללו אותי על המוות שבא לעולם בגיני ,יש בעולם מלאכים
והשראת קדושת השכינה .ודוקא ביום הזה ,היה יכול כל יהודי
טובים ועלי נגזר להיות המלאך הרע ,אמר לו הקב"ה :אל דאגה,
להשאר בביתו הפרטי ,אינו זקוק לשום השפעת קדושה ,אינו
אין לך לפחד .לא יזכירו אותך בכלל .מי חושב על מלאכים בזה
צריך לשום חיזוק ,כי הזמן הזה ,הימים הנוראים הם מוכשרים
העולם? כאשר אחד ימות ישאלו ,ממה הוא מת?
לפעול את פעולתם החזקה על לב היהודי -לחשלו ,ולחזקו.
היה לו את המחלה.
בימים הללו מרגיש לב היהודי כי הוא נכנס לתקופה חדשה
ממה הוא נפטר?
שעלולה לשנות את ערכי חייו ,ולהכניסו לערכים חדשים .הלב
מהתקף לב.
היהודי מרגיש ,כי כלל חיי האדם מסומנים בתחנות -כל שנה
איפה מלאך המות? הוא כביכול לא קיים .האנשים לא חושבים
תחנה ,וכך הוא נוסע מתחנה לתחנה ומתקרב לגבול ,והלב
עליו כלל ,האנשים לא מודעים לעובדה שאין מחלות ,הללו רק
מתעורר לחשוב חשבונו של עולם במה הנציח את השנה
שמות ,הכל משמים בכל מיני צורות.
שעברה ,האם פעל בה משהו בקשר עם זה ,או ש"בגפו יצא" ,רק
ולכן אם נשוב אליו יתברך ,אין ספק כי אבינו אב הרחמים
הזדקן בעוד שנה ולא יותר.
המכיר אותנו ואת מצבינו "זכור כי עפר אנחנו" הוא יודע את
תפקידו של היום הזה הוא שהאדם צריך לשנות את עצמו ,שנה
מכאובינו וכוחותינו ,וירחם עלינו כרחם אב על בנים .וימחול לנו
חדשה ואדם חדש .אותם ההרגשים שעמהם הוא נכנס לימים
83
השי"ת מעביר חטאו בתשובה זאת ,ואם אח"כ חוזר לחטוא, הנוראים ,ישארו אצלו ויפעלו עליו .זהו חובת היום -להכניס את
יצה"ר הוא שפיתה אותו לחזור למה שחטא ,ולא יהיו החטאים הקדושה בתוך חיינו.
הראשונים חוזרים ונעורים אחרי שנמחלו בתשובה הקודמת" )דברי אגדה להגרי"ש אלישיב זצוק"ל(
ועיין שם שהאריך להוכיח ולבאר יסוד זה ,אלא שהוסיף )עפ"י
הגמ' יומא פ"ו( שעבירה שחזר עליה בתשובה ושב ונכשל בה,
הנה כאשר יחזור עליה בתשובה פעם נוספת ויבא להתודות, שלשה ספרים נפתחים
יזכיר בוידוי גם את העבירה הראשונה שעבר" ,כדי שיזכור שחטא ר"ה ט"ז ,שלשה ספרים נפתחין בראש השנה ,אחד של צדיקים
כבר פעם ופעמים ולא ישוב עוד למה שחטא". גמורים ,ואחד של רשעים גמורין ,ואחד של בינונים ,צדיקים
והנה ,מצוי מאד שעברו עלינו כמה וכמה ימי כיפורים ,ולדאבון גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים ,רשעים גמורין נכתבין
לב ,חוזרת על עצמה התופעה ,שקבלות שקיבלנו על עצמנו לא ונחתמין לאלתר למיתה ,בינונים תלויין ועומדין מראש השנה
מחזיקות מעמד ,פעם אחר פעם .תופעה זו עלולה לגרום לרפיון ועד יום הכפורים ,זכו נכתבין לחיים לא זכו נכתבין למיתה.
ידים מעסק התשובה. מקשים העולם ,למה צריכים הבינונים לעשות תשובה ,ולמה
אך להאמור ,אפשר לשאוב עידוד מדברי הרמב"ם ,המבי"ט אין די שיעשו מצוה אחת ויכריעו הכף לצאת מכלל הבינונים
והחיי אדם ,שאם בשעה שעשה תשובה ,הסכים בדעתו בלב ולהיות בכלל הצדיקים.
שלם להתאמץ בכל כוחו שלא לשוב לחטא זה לעולם -תשובתו ונראה בזה ,דהרי ודאי שהגדרות צדיק ורשע ובינוני אינם רק
התקבלה. ע"פ מספר מקרי של מצוות ועבירות ,שאם נזדמנו לידו מצוות
ברם ,פשיטא שאם אנו רואים שקבלותינו אינן מחזיקות יהפך לצדיק ,ואם יחסר מהמספר יהא רשע ,דודאי צדיק ורשע
מעמד ,פעם אחרי פעם ,חובה עלינו לטכס עיצה איך להביא לכך אינם דבר של מקרה אלא הם מדרגות בקדושה וצדקות ,ממילא
שלקבלותינו יהיה קיום. לא יתכן שמי שהוא בחפצא רשע או בינוני יעשה בהזדמנות
אחת העצות הטובות לכך ,שכאשר אנו יודעים על דברים שאנו ובמקרה איזו מצוה קלה ויהפך לצדיק.
לקויים בהם במיוחד ,כגון ברפיון בשקידת התורה ,אזי בנוסף ואף שאם המשקל שוה מה יעכב שלא תכריע מצוה אחת
לקבלה להתחזק בשקידת התורה ,עלינו להוסיף ולקבל על את הכף ,אבל כבר אמרו חז"ל )קידושין דף ל'( יצרו של אדם
עצמנו ,לעסוק במשך השנה לעיתים תכופות בפסוקים ,במאמרי מתגבר עליו בכל יום ומבקש המיתו ,שנאמר )תהלים לז( צופה
חז"ל וספרי מוסר העוסקים בערך הנשגב של שקידת התורה .אין רשע לצדיק ומבקש להמיתו ,ואלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול
ספק שעיסוק זה ילהיב את לבנו ויסייע לנו באופן ממשי ,במשך לו ,שנאמר ה' לא יעזבנו בידו .הרי דבאמת אין ביד האדם כלל
כל השנה ,במאבקינו עם יצר הבטלה .וכך גם עלינו לעשות בכל מעצמו לעשות מצוות ולהזהר מעבירות בלי סיעתא דשמיא.
הדברים שאנו קרובים להכשל בהם תדיר. וא"כ לא קשה למה אינו מועיל שיעשה הבינוני מצוה אחת
וכפי שכתב רבנו יונה ב'ספר היראה'" :הרגל תמיד על שפתיך להיות בכלל הצדיקים ,דלעולם לא יהיה לו את הסיעתא דשמיא
דברי יראת שמים כגון' :הוי עז כנמר' '...סוף דבר הכל נשמע'... לעשות מצוה להיות בכלל צדיק ,אם באמת אינו צדיק ,וכ"ש
'ועתה ישראל מה ה' אלוקיך שואל מעמך כי אם ליראה' '...מאד הרשע שהוא בחפצא רשע ,לא שייך שתתהפך מציאות האדם
מאד הוי שפל רוח '...ואז לא תכשל". על ידי מעשה קל ,דכיון דהנהגת הקב"ה והסיעתא דשמיא הם
בעת שלמדתי בישיבת חברון ,זעק ראש הישיבה ,הגר"י סרנא במשפט ,נמצא שמי שהוא במציאות רשע לעולם לא ימצא
זצ"ל ,שהמחזור של יו"כ צריך להיות מונח על השלחן במשך כל שיעשה מצוות יותר ממה ששייך למציאותו ,ולכן העצה לבינוני
השנה! כך שבכל פעם שעינינו יתקלו במחזור ,ניזכר בקבלות הוא רק לעשות תשובה ולהפוך את מציאותו לצדיק ועי"ז יחתם
שקבלנו על עצמנו ביו"כ ,ונתבונן מה מצבינו עכשיו ביחס למה לחיים.
שקבלנו על עצמנו ביו"כ. תפארת תורה להגר"ש פינקוס זצ"ל(
)לעבדך באמת(
חוזר בתשובה ששב לחטאו הראשון
ברמב"ם בהל' תשובה משמע שאיכות התשובה נמדדת עפ"י
אשרי איש שלא ישכחך ובן אדם יתאמץ בך מצבו בשעה ששב ,ולא עפ"י העתיד.
בספר זכרונות אומרים את הפסוק" :אשרי איש שלא ישכחך דברים מפורשים מצאנו בזה במבי"ט.
ובן אדם יתאמץ בך". בספר 'בית אלוקים' )שער התשובה פרק שישי( כתב המבי"ט:
דודי ,הגה"צ ר' אהרון כהן זצ"ל ,מראשי ישיבת חברון ,פירש "ראוי לבאר ענין התשובה ששב אדם בכל שנה ושנה וחוזר אח"כ
את הפסוק כך: למה שחטא ,האם תועיל התשובה שעשה על עבירות הקודמים
אשרי מי שדבוק בקב"ה באופן מתמיד עד שאינו שוכח למרות שחזר לחטוא אותם חטאים ,או אם נאמר כיון שחזר למה
מהקב"ה כלל .אך אפילו מי שלא זכה לדרגה זו של דביקות שחטא יראה שלא היתה תשובתו נכונה ושלימה ולא גמר בליבו
מתמדת ,צריך שיהיה בבחינת 'יתאמץ בך' -שיתמאץ לאחוז לעזוב חטאים והעוונות ,הואיל וחזר אליהן אח"כ".
בקב"ה ככל יכולתו. "ואומר כי נראה מדברי רבותינו ע"ה ,כי כיוון שחזר האדם
)לעבדך באמת( בתשובה מן החטאים שעשה וגמר בליבו שלא לעשותם עוד,
84
פירוש שלישי" :כבני אימרנא" .כאשר מעשרים את הצאן ,הן אשמנו בגדנו
עוברות דרך דלת קטנה שרק אחד יכול לעבור וכך סופרים עד
יש בנותן טעם להביא מש"כ התפארת ישראל )פ"ד מתענית
עשר ,אחד ועוד אחד.
מ"ח( לבאר ,מדוע אומרים את הוידוי של אשמנו בגדנו בניגון
אינני מבין ,וכי כדי להסביר שכל אחד עובר לחוד צריך שלושה
ומבואר ברמ"א )סימן תרי"ט ס"א( ,שלא ישנה מהמנהג בניגונים
משלים? כחילות ,כמעלות בני חורון ,כבני אימרנא ,אתמהה?!.
או בפיוטים שאומרים שם ,ומה שמחה היא זו הרי היה צריך
וכדי ליישב ,אספר לכם סיפור קטן.
לומר זאת בבכיות נוראות.
היה פעם סוחר גדול שנסע ליום השוק והשקיע שם את כל
וכתב הביאור בזה ,כיון שהעושה תשובה מאהבה זדונותיו
כספו ברכישת סחורה יקרה וגם כספי הלוואות שחברים נתנו לו,
נהפכים לזכויות כמבואר בגמ' יומא )פ"ו ע"ב( ,הרי עתה מכח
הוא החליט להסתכן ולעבור בגניבה את הגבולות כדי להיפטר
תשובתו הנעשית באהבה ,הרי נתרבו לו הרבה זכויות ,וזה פשר
מהמכס על הסחורה וכך יוכל להתעשר ,הוא לא נח ולא שקט עד
השמחה והניגון עיי"ש.
שמצא עגלון המוכן לעבור איתו את הגבול.
ומשמיה דהחתם סופר אמרו ,דהרי הוידוי הוא מצות עשה
הוא סידר את כל תוכנית הבריחה -מסלולי הנסיעה לשעות
כמבואר ברמב"ם בהלכות תשובה )פ"א ה"א( ,וא"כ כמו בכל
לילה שאין אור של ירח ,ולילות שאין חילים רבים ליד הגבול וכו'.
מצוה צריך שיעשה זאת בשמחה.
הגיע הלילה המיועד .הסוחר העמיס על העגלה את כל סחורתו )דביר קדשו(
היקרה .ושניהם ,הסוחר והעגלון ,עלו על העגלה.
העגלון מבחין כי בעל הבית הסוחר יושב על הכסא -ושיניו
נוקשות דא לדא ,ידיו ורגליו רועדים. אשמנו ...בגדנו ...גזלנו ..סרנו ממצותיך...
שאל אותו העגלון בלגלוג :מה אתה רועד ,הרי יש עוד יותר
סיפרו לי שפעם אחת בראש השנה לפני תקיעת שופר בישיבת
מחמש שעות עד שנגיע ליער ,מה הפחד שלך כאן ליד הבית?
סלבודקה אמר רבנו יחזקאל זצוק"ל בזה הלשון:
"למה שלא אפחד ,אני עושה חשבון פשוט ,אם אצליח
אומרים בוידוי :אשמנו ,בגדנו ,גזלנו .מה שייך כל זה אצל בני
במשימתי ,איזה עושר ימלא את כיסי ,ההון האישי שלי יהיה
ישיבה? הם ב"ה לא אשמו ,לא בגדו ,לא גזלו!
פי עשרה ממה שהשקעתי ,ממחר -אחיה חיי עושר וכבוד ,מה
אלא שפירוש המילים הללו לגבי בן ישיבה הוא כך :אשמנו
נפלא .אבל אם חס ושלום לקראת עלות השחר ניפגש חלילה
-שלא סיימנו ללמוד את כל המסכת ...בגדנו -שלא חזרנו על
בשוטר הגבולות שיכריז "עצור! הרם ידים!" הסחורה תלך
המסכת שלמדנו .גזלנו -זה גזל זמן ,שבטלנו מלימוד התורה...
למשטרה ,פרוטה לא אראה ממנה ,ואת עצמי אפגוש בבית
ויש אומרים ששמעו מרבנו יחזקאל זצוק"ל שאמר כך:
האסורים ,בעלי חובות ירדפו את משפחתי וכו' ,א"כ למה שלא
אומרים בוידוי "סרנו ממצוותיך" .מה יכולים בני ישיבה לכוון
ארעד ,בעוד כחמש שעות אני על פתח עושר או על פי תהום
ב"סרנו ממצוותיך"? הרי הם דבוקים במצוות ה' ,ואינם סרים ח"ו
ואיך לא ארעד?.
מהמצוות!
נסעו נסע .הגיע חצות לילה .החלו כבר להיכנס ליער ,חצו את
אלא שצריכים לכוון" :סרנו ממצוותיך" -שלא חזרנו מספיק
הגבול ,ראה הסוחר שהעגלון רועד קמעה .שואל אותו :עגלון,
אוי! ...אוי! ...אוי!... על הלימוד שלנו!
עגלון ,מדוע אתה רועד?
)הגרמ"ש שולזינגר זצוק"ל(
משיב לו העגלון" ,שמע נא ,בסך הכל אני גם בן אדם ,ואנו
מתקרבים לרגעים קשים ומסוכנים ,נכון שאין לי כאן סחורה
פרטית ,אבל לא נעים לשבת חודש בבית סוהר ,וגם העגלה "בארבעה פרקים העולם נידון בפסח על התבואה
והסוסים שיטלו ממני לא באו לי בחינם". בעצרת על פירות האילן בחג נידונים על המים
ממשיכים לנסוע פנימה במעבי היער בין השבילים המוכנים
בראש השנה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון
מראש ,והם שניהם רועדים ,קילומטר ועוד קילומטר ,מה הם
רואים בבירור ,כי הסוסים אינם רועדים ,לא מבינים כלום. שנאמר היוצר יחד ליבם המבין אל כל מעשיהם"
הפחד השורר כל כך לא מדבר אליהם כלום .הסוס נשאר בעל )ראש השנה דף טז(
חיים לפני הגבול ,בתוך הגבול ולאחריו .נשאר כמו קודם.
הנה כל זאת מרמזת ואומרת הגמרא בשלושת הדוגמאות. המשנה בתחילת ראש השנה אומרת" :ארבעה ראשי שנים
יש יהודי שלקראת ימים נוראים מתחיל לרעוד. הם "...אח"כ המשנה מוסיפה "בארבעה פרקים העולם נידון
עוד בשבת מברכים כאשר מכריזים "ראש חודש אלול" הוא בפסח על התבואה ,בעצרת דנים על פירות האילן ,בחג נידונים
כבר מתחיל לרעוד "כחילות בית דוד" שאינם עוברים סתם כך, על מים ,בראש השנה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון"
אלא מתאמנים קודם ,משקיעים כוח ומאמץ זמן רב עוד לפני שואלת הגמרא )בדף יח( מה הכוונה כבני מרון? מבארת הגמרא
המפקד המכריע. בשלושה פירושים.
ויש סוג שני ,שעד ראש השנה הוא חלש ביראת שמים .אבל פירוש ראשון :כחיילות של בית דוד .הצבא של דוד היו הולכים
כאשר בא ראש השנה מתחיל לרעוד "כמעלות בני חורון" כי אחד אחד - .כך בראש השנה אנו עוברים לפניו כבני מרון אחד
כאשר צועדים בשביל המסוכן כאשר משני צדדים תהום, אחד ,כאותם גדולים וחשובים.
רועדים ,פוסעים עוברים אדם אחרי חברו -בפחד ,כמו כן ,בשעה פירוש שני" :כמעלות בני חורון" .הר גבוה ,שבגובהו יש שביל,
שעוברים לפני המשפט ,ביום המשפט הפחד שורר. בו אפשר לעבור רק אחד אחד ,כך ממש בראש השנה עוברים
לפני הקב"ה זה אחר זה.
85
והנה בראש השנה דנין על המזונות ,כמו שאמרו חז"ל :כל אבל .יש סוג שלישי ,יהודים הדומים לבני אימרא כהצאן ,אותם
מזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה עד ראש השנה )ביצה כבשים שקטים צוהלים ומתרוצצים שנכנסים בפתח וסופרים
טז (.וזה הענין במה שטובלין דוקא תפוח בדבש ,לרמז ,שמבקשים אותם אחד אחד ואינם מבינים כלום ,אוי ,הכבש העשירי לא יודע
אנו מה' שיתן לנו מזונא רויחא ,לא רק לפי ההכרח ,אלא כענין כי בעל הבית סימן לו פס אדום על גבו...
תפוח בדבש שהוא לתענוג ולהרווחה. "בראש השנה יכתבון וביום צום כיפור יחתמון כמה יעברון מי
)להתעדן באהבתך( יחיה ומי ימות" קו חיים על הגב וחס ושלום להיפך פס אדום -
"מי ימות" .היכן השכל שלך?.
הבקשה היחודית לימים הנוראים :ובכן תן פחדך הקב"ה יושב בראש השנה על כסא דין ,אך המשפט לא הגיע
עלינו בפתאומיות "כנשר יעיר קינו על גוזליו ירחף" -הנשר הזה הוא
רחמן על בניו ואינו בא לקינו בפתע פתאום אלא מקשקש מאילן
אחת הבעיות המרכזיות שבן דורנו מתחבט בהן היא בעיית
לאילן ומסוכה לחברתה כדי שיעורו בניו ויהא בהם כח לקבלו.
הפחד .האנושות סובלת במידה זו או אחרת מפחדים שונים .יש
כך הקב"ה דופק לנו כל חודש אלול בשופר ,עורו ישנים משנתכם
שפחדיו סובבים סביב עניינים חומריים ,ויש שנושא הפחד שלו -
ונרדפים הקיצו מתרדמתכם .לעוררנו לקראת ראש השנה -
הוא כבודו ומעמדו .תופעת הפחד מאובחנת כבר אצל תלמידים
כאשר נפתחים ספרי חיים ומתים.
צעירים היראים מכשלון במבחן ,ואילו אצל המבוגרים הפחד הוא )להגיד(
מפני אובדן מקור פרנסה וכדו' .אדם עצמאי חושש מפני העסק
המתחרה ,ואילו עובד במפעל ירא פן יפוטר מעבודתו או שמא
יבקש עובד אחר לרשת את תפקידו או להתנכל למעמדו .באם תפוח בדבש
האדם התעשר והתברך בהון ,הוא מתיירא פן יתרושש בעקבות
כתב הרמ"א )סימן תקפ"ג(:
משבר עולמי או מפולת שערים בבורסה .מלבד זאת ,אופפת את
נוהגים לאכול בליל ראש השנה תפוח מתוק בדבש ,ואומרים
כל בני האדם יראה רבתי מפני מחלות באשר הן.
"תתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה".
בראש השנה ,ביום "הרת עולם" ,מתייצבים כולם לפני הבורא
יש להתבונן ,למה דווקא תפוח ,ולא כל פרי אחר ,או אחד
ומבקשים ממנו שישליט את פחדו על כל בני האדם .במבט
משבעת המינים?
ראשון ושטחי ,משמעות הדברים היא ,שאם בכל זאת נמצא
כן הקשה המהרי"ל )הל' ר"ה( ומביא שהטעם לאכילת תפוח
אי שם בעולם אדם הנמלט מאימת כל הפחדים שהוזכרו לעיל,
מתוק כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים ,ומצטט
מתחננים אנו לפני ה' שגם אדם זה יכנס לכלל הפוחדים ,ואף הוא
פסוקים הרומזים לאכול דברים מתוקים בר"ה .אמנם כתב אין
יתיירא .אך נשאלת השאלה :האמנם זוהי שאיפתנו המרכזית?
הטעם מבואר מספיק ,מהו הטעם לאכול דוקא תפוח ,והלא יש
האמנם זוהי משאת הנפש העיקרית שעליה אנו מתחננים? כלום
כמה מינים מתוקים יותר מתפוח ,ונתן טעם ע"פ הסוד שרומז
רק פחד זה חסר לאנושות המעונה והמפוחדת?
לשדה של תפוחים הידוע למקובלים "ויאמר ראה ריח בני כריח
התבוננות נוספת מורה לנו שההיפך הוא הנכון .היראה הגדולה
שדה" עכ"ל) .מובא ב"דרכי משה" וה"אליה רבה" ופרישה( וכתב
מפני הקב"ה היא היא תקוות האנושות .רק היא זו העתידה
הגר"ח פלאג'י בספר "מועד לכל חי" )סי' יב אות יג( כשאוכל
לשחרר את בני האדם מכל פחדיהם ,הגדולים והקטנים.
התפוח יכוין לחקל תפוחין קדישין הרומז לשכינה ,דעתה היא
אדם הנמלט כל עוד נשמתו בו מאימת לסטים הרודפים אחריו,
בחינת דינא קשיא ,ובאכילת התפוח בדבש יכוין להמתיק הדינים.
האם באותה שעה יחשוש פן תפגע בו דבורה ותעקצנו או שמא
הבן איש חי )פר' ניצבים( כתב הטעם שלוקחים דווקא תפוח,
יתלכלכו בגדיו מאבק הדרך? יתכן שבזמנים כתיקונם ,דעתם של
כי בתפוח יש שלוש הנאות:
אנשים נתונה לזוטות מעין אלו ,אולם כאשר מדובר בפיקוח נפש,
טעם -שמתוק הוא .מראה -שחזותו נאה .וריח -שמריח הוא
הפחד האימתני מפני הלסטים מעמיד בצל את כל שאר הפגעים,
בריח טוב .על כן לוקחים תפוח ,לסימן טוב ,שנזכה לג' דברים -
עד שלא נותר מקום לחשיבה אודותם .אותם שהצליחו בחשכת
בנים ,חיים ,ומזונות.
לילה לנוס מן הגיטאות או לקפוץ מרכבות המוות ,יאשרו זאת. )אוצרות התורה(
בראש השנה וביום הכיפורים אנו מתפללים על תקנת העולם.
שואפים אנו בכל ליבנו שכל הפגמים המצויים בעולמנו יתוקנו,
שיתחילו לשרור בעולם סדרים נאותים ,כפי שאמנם ייעד הקב"ה תפוח בדבש
לאנושות כולה בתחילת בריאת העולם .דוקא היראה מפני ה',
יש נוהגין לאכול תפוח מתוק בדבש ,ואומרים תתחדש עלינו
מלכו של עולם ,היא השער למחוזות האושר.
)המלקט(
שנה מתוקה )רמ"א או"ח תקפג ,א( .והלא דבר הוא שנהגו לטבול
דוקא תפוח בדבש.
וביאר הגאון רבי נתן גשטטנר זצ"ל ,בהקדם ביאור התוספות
"ובכן תן פחדך ה' אלוקינו על כל מעשיך ...וייעשו )ברכות לז (.נוסח ברכת "בורא נפשות רבות וחסרונם" :ד"חסרונם"
כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם" היינו לחם ומים שאי אפשר בלעדם ,ו"על כל מה שבראת להחיות
בהם נפש כל חי" כלומר "על כל מה" שבעולם שגם אם לא בראם
לכאורה יש בתפילה זו שתי בקשות שונות שאין ביניהם כל יכולין העולם לחיות בלא הם ,שלא בראם כי אם לתענוג בעלמא,
קשר :האחת -ענין נתינת הפחד מפניו של הקב"ה על כל ברואיו, כמו תפוחים וכיוצא בהם ,ע"כ.
86
הגזרה ניחתה עליהם כרעם ביום בהיר .בברכים כושלות קמו השניה -ענין האחדות המקווה בין בני האדם .אך אם כך יש
השנים והלכו לבתיהם. להקשות :מדוע סידרו שתי הבקשות יחדיו?
האחד מהם פנה אל ביתו ,וסיפר לאשתו ולילדיו את אשר ארע. אלא ודאי -ביאר הגאון רבי שמואל רוזובסקי ראש ישיבת
אין לשער ואין לתאר את הבכי והיללות .הוא ניצל את השעות פוניבז' -קשורות שתי הבקשות ביניהן בקשר אמיץ .שכן בכדי
המעטות להכין צוואה ולהחתימה כדין ,נפרד מרעייתו מבניו להשיג "וייעשו כולם אגודה אחת" מוכרחים קודם להגיע ל"וכן
בבכיות נוראות ,ומסר את עצמו ביד החיילים שבאו להוליכו אל תן פחדך" -פחד מפני בורא עולם ,שבכוחו ליישר את מידותיהם
המשפט של בני האדם.
בדרכו ,ראה את חברו מובל אף הוא בידי פלוגת חיילים .אך בלי יראת שמים -הרי מידותיהם של בני האדם גורמות לפירוד
ראה זה פלא .עיני חברו לא היו אדומות מבכי ,וקומתו לא היתה ביניהם .כאשר השאיפה האנוכית היא המדריכה את צעדיו של
שחוחה .הוא לא שרך את רגליו כנידון למות .להיפך ,הוא הלך האדם ,הרי בהכרח יהיה לראובן אינטרס מנוגד ,סותר לזה של
בקומה זקופה ,וניתן היה לראות בדל חיוך בשפתיו. שמעון.
מסכן ,חשב האיש ,ודאי נתבלעה עליו דעתו .הוא קרב אליו כך גם להיפך :טובתו האנוכית של שמעון תושג אך ורק על
שאלו" :האם ציווית לביתך?" חשבון זולתו .במצב שכזה לא תיתכן אגודה אחת!
"לא" ,ענהו. יסוד זה מצינו גם ב"שערי תשובה"" :הרוצה את מידותיו -
"דומני שאינך מבין את חומרת מצבנו" -אמר לו" .אנו עומדים רבים הקופצים עליו" .רק היצר הוא הגורם לפירוד .ולכשייחלש
להיות מואשמים בהאשמות ,שדינן מות .והמלך עצמו הוא הדיין תזדכך החומריות אז יחברו להם הנפשות ,שמצד עצם מציאותן
והוא העד!" -מאוחדות הן.
"אמנם כן" ,השיב הלה" ,וזו נקודת האור במצבנו .עד שאתה משום כך ,מתפללים אנו שנזכה ליראת שמים ולהתגבר על
בכית והתייפחת ,שיגרתי את המשנה למלך שיתיצב בפניו מדותינו .אז ורק אז -ממילא -ייעשו כולם אגודה אחת!!
וישאל על אודותינו .הוא המליץ טוב בעדנו ,ואמר שהיין סיחרר )זכרון שמואל -שיחות מוסר(
את ראשינו .שעשינו את מעשינו מתוך קלות דעת וראש ,לאחר
שהיין עירפל את חושינו .והמלך ברוב חסדו נענה ואמר ,שאם "חדוות ה' היא מעוזכם" בראש השנה
אמנם נביע חרטה כנה אם אמנם נבטיח בכל לבנו שלא נשגה
הטור )אורח חיים סימן תקפ"א( הביא את דברי המדרש:
עוד ביין ולא נזלזל עוד בפקדון שהופקד בידינו ,כי אז -יסלח
"מידת בשר ודם ,הנידון לפני הדיין לובש שחורים ומתעטף
וימחל!
שחורים .אבל מידת הקב"ה כשהוא דן את ישראל ,לובשים
לפיכך ,איני הולך קדורנית .לפיכך ,איני הולך ובוכה כנידון
לבנים ומתעטפים לבנים".
למוות .כי אמנם ההאשמה -אשמת מות היא .אבל אני הוא
כיצד זה ,באמת? שאל המגיד מדובנא זצ"ל .כיצד לובשים
הדיין ,בי הכל תלוי :אם חרטתי תהיה כנה ,ותשובתי אמיתית ,הן
בגדי חג ,ואוכלים סעודת חג ,כאשר החיים תלויים מנגד .כאשר
אצא זכאי בדיני!"
המשפט הגדול עומד להפתח ,והכל עומד להקבע בו :החיים
כיון ששמע זאת חברו ,האיר חיוך את פניו ,וגם קומתו הזדקפה.
והבריאות ,הנחת והפרנסה ,האושר והשלוה ,הכל -ואנו כה דלי
והנמשל -מובן...
מעש מלאי עוון .איך יערב לנו לאכול ולשתות ,כיצד נוכל לעלוז
)אוהל יעקב ,אמור(
ולשמוח?
הוא שאל והוא השיב -במשל.
שמחה בר"ה מעשה בשני שרים נכבדים ,שזכו לכבוד הגדול הנעלה ביותר:
המלך הפקיד בידם את חותם הממלכה .חותם גדול עשוי זהב
כתוב בירושלמי )ר"ה פ"א ה"ג הובא בטור או"ח סי' תקפ"א(,
טהור ,שבו היו חותמים על כל פקודות הממלכה וצווי המלך.
א"ר סימון ,כתיב )דברים ד ,ז( "כי מי גוי גדול אשר לו אלקים
השרים זכו לכבוד ויקר ,התגוררו עם בני משפחותיהם בארמון
קרובים אליו כה' אלוקינו" .ר' חנינא ור' יהושע אומרים איזו אומה
המלך ,מפיתו אכלו ומיינו שתו .חייט המלך תפר את בגדיהם
כאומה זו שיודעת אופיה של אלוקיה] ,פירוש מנהגיו ודיניו[.
וסנדלרו הכין את מנעליהם .כל שהיה עליהם לעשות ,לשמור את
שמנהגו של עולם ,אדם שיש לו דין לובש שחורים ,ומתעטף
החותם ולחתום בו על החוקים והצווים.
שחורים ,ומגדל זקנו ,ואינו חותך צפרניו ,לפי שאינו יודע איך
פעם ישבו השנים ,והסבו למשתה יין .התבשמו והתשכרו מיינו
יצא דינו .אבל ישראל אינם כן ,לובשים לבנים ומתעטפים לבנים,
של המלך ,אכלו מפירותיו וביקשו לפצח אגוזים .האגוזים היו
ומגלחים זקנם ומחתכין צפרניהם ,ואוכלים ושותים ושמחים
קשים והמפצח לא נמצא .מה עשו? נטלו את חותם המלך היקר,
בר"ה ,לפי שיודעין שהקב"ה יעשה להם נס.
ופיצחו בו את האגוזים .החותם נפגם והאגוזים פוצחו ,ולפתע
ענין זה מצריך ביאור רב .היתכן לשמוח בר"ה ,והלא חיל ופחד
הופיע המלך בטרקלין...
יאחז את כל אשר יתבונן במעשיו ויראה את מצבו האמיתי ,ולב
"יין קשה -פחד מפיגו" .בבת אחת התפכחו השנים מיינם.
יודע מרת נפשו ,כי בעוונותינו שקועים אנו עד למעלה מצווארנו
המלך סקר את הקנקנים הריקים ,את האגוזים השבורים ואת
בחטא ובפשע .ואפילו אם 'נעלים עין' מאותם החטאים בהם
החותם השבור ,ואמר" :בעוד ארבע שעות ,יתקיים משפטכם
נכשלים פעמים בודדות ,עדיין מי יוכל לומר כי במשך השנה
באולם המשפט .אתם תואשמו במעילה בתפקיד ,בביזוי חותם
נזהר מלחטוא בלשון הרע ובדברים בטלים ,וא"כ לשמחה מה
המלך ובהשחתת רכושו .כל אחת מהאשמות אלו ,דינה מות.
זו עושה? מה גם כי בעינינו ראינו את הדין של ר"ה שעברו,
ועתה לכו לצוות לבתיכם .אנשי המשמר יביאוכם למועד".
87
ישישה ,והוא בנה יחידה .הוא מפרנסה ,והיא תלויה בו .לפיכך, בתוקפם ,פלוני מת בקיצור ימים ושנים ,אלמוני מת במיתה
עליו להמשיך ולעבוד כדי לתמוך בה ולכלכל את שיבתה בכבוד. משונה ,ולשמחה מה זו עושה?!
המפקד התרשם מאד מן המכתב ,אבל שלח חייל אחד כדי הרה"צ רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל )אור יחזקאל אלול( מביא
לאמת את הכתוב בו .הלך החייל והדפק על דלתו של הבחור. קושיא זו בשם הסבא מקלם זצ"ל ,וז"ל :הסבא מקלם זצ"ל היה
הוא ביקש לשוחח עם האם .היא אינה כאן ,אמרו ,ומסרו לו את שואל שאלה ,היאך מתאימה הרגשת הביטחון שצריכה להיות
כתובתה .החייל פנה לשם ,ומצא בקתה דלה ,ועניות משוועת. ביום הדין עם רגשי היראה והפחד מאימת המשפט ,והאם יתכן
הוא שאל את הישישה ממה היא מתפרנסת. לאחר שיודע חובתו וכמה רחוק הוא מהשגתה ,שיהיה לו בטחון
"מכסף נדבות" -ענתה האשה. שיצא זכאי בדין.
"ובנך ,אינו תומך בך?" שאל החיל. תשובתו היא ,כי באמת כלל ישראל כולו בטוח הוא שיצא זכאי
האשה תלתה בו עינים עצובות וחייכה חיוך מריר" .בני?! בני?! במשפט ,אבל כל יחיד ויחיד עומד הוא בסכנה גדולה ,וחייב לירא
הוא מתנכר לי ,אינו רוצה לראותני .הוא השליכני מביתו ,ואסר ולפחד מאימת הדין ,עכת"ד הסבא מקלם.
עלי לדרוך על סף דלתו!"... הנה מבוארת היא סיבת הביטחון והידיעה 'שהקב"ה יעשה
ועתה ,היש סיכוי שבן חסר לב זה יזכה לדחיית גיוס ,לביטול להם נס' ,עם ישראל ככלל בטוחים שלא יארע להם כל רע ,שהלא
שירות המילואים?! כבר הובטח להם "ואותך לא אעשה כלה" )ירמיה מו ,כח(.
ואנו -כלום אין אנו דומים לאותו בן מביש? מבקשים אנו שנה מעתה מסיים ה"אור יחזקאל" -העצה היעוצה ליחיד כדי
טובה "למענך אלוקים חיים" כדי ללמוד את תורתך ,לקיים את שיצא זכאי ,כאשר ישתדל לא להיות נפרד אלא יהיה חלק מן
מצוותיך ,להתפלל כיאות ,לעבדך באמת ,ביראה ובאהבה. הכלל ,וכשם שהכלל בטוח ,כן בשעה שהיחיד ייעשה לחלק
ואז ,ישלחו שליח כדי לשאול את פי התורה הקדושה -איך מהכלל יהיה בטוח שיצא זכאי בדין .ומפורש הוא במדרש "אתם
אנו תומכים בה ,איך אנו לומדים אותה .שליח לשאול את מילות ניצבים היום כולכם" ,כולכם -היינו הכלל כולו ,כי הכלל בטוח
התפילה -איך אנו הוגים אותן .את המצוות ועבודת ה' -איך אנו שיהיה ניצב בדין.
מסורין להן...
אילו פנים יהיו לנו ,איזה סיכוי יהיה לבקשותינו להענות?!
)עטרת חכמים דרוש כ"ב( מסופר על רבי אלחנן וסרמן זצ"ל ,שביקש בתחנונים ,שלא
