טיב הקהילה · TIV HAKEHILAH — ראש השנה (2026-09-07)

טיב ה˜הילה
שבת מברכים שבת מברכים אב | ר"ח יום חמישי-שישי | המולד יום חמישי 0 | 8:15חלק' בס"ד
ראש השנה
א' תשרי תשפ"ז
◄ הזמנים לפי אופק ירושלים ►
זמני הדלקת הנרות ומוצ”ש
יו"ל ע"י ˜היל˙ ˘ב˙י בבי˙ ד' 6:15 הדה"נ
בנ˘יאו˙ מורנו ורבנו הרה"ˆ
7:26 מוצש"ק
8:06 ר"ת
רבי גמליאל הכהן רבינובי˘ ıליט"א סוף זמן קריאת שמע ותפילה
סוז"ת א' 10:00 סוזק"ש א' 8:42
>הבנין סוז"ת ב' 10:29 סוזק"ש ב' 9:24
כרחם אב 500
של בנים שנטו קצת מדרך הישר רח”ל, אם כבנים אם כעבדים גליון מס':
כמה ממון ודמים שופכים אבותיהם בכדי לב מי לא נרעש ולא נפחד כהיום הזה ,בו
852
על בנים
לנסות להשיבם לדרך הטוב ,לא בכח ולא מעביר הקב”ה כבקרת רועה עדרו את צאנו
בחיל ,כי אם בשידולים ופיוסים ,כי אין תחת שבטו ,כל הנשכחות צצות ועולות,
דרך אחרת ,רק בדרכי שלום ונועם יכולים ספרי הזכרונות נפתחין ונקראין מאליהם,
האבות לקנות את לב הבנים ,ומדוע זה כל באי העולם עוברים לפניו כבני מרון,
יעמיד הבורא יתברך שמו את בניו אהוביו והקב”ה סופר ומונה נפש כל חי ,חותך >המערכ>>ת
למשפט על עוונותיהם ,הלא האב אינו שופט את בנו, קצבה לכל בריותיו וכותב את גזר דינם ,אפילו המלאכים
כי אם מרבה עליו מוהר ומתן לקנות את לבו ולהשיבו יחפזון וחיל ורעדה יאחזון באמרם הנה יום הדין. • אם כבנים אם כעבדים •
לרחמים ולרצון ,אדרבה ,כל כמה שהבן יותר חלוש פעם אחת נתלש כפתור מבגדו של מרן לא מדובר כאן במשפט פשוט וקל ,כל עתידנו בשנה
ורופס ישקיע האב יותר כוחות לרצותו ולהפיס דעתו.ה’חתם סופר’ זיע”א והחת”ס נתן את הבאה תלויה ועומדת בפסק שייצא מן השופט הגדול,
והאמת הוא שכבר כתב בספר הזוהר הק’ (רעיא מהימנא הבגד לבתו בבקשה שתדאג לתיקונו ,הכל חפצים לצאת זכאים בדין ,לדעת שגזר הדין יצא
-אמור צט ,):דכאשר יושב הקב”ה על כיסא הדין בראש כשהחזירה הבת לאביה את הבגד עלינו לטוב כל הימים ,ולכן אנו מתחננים ומבקשים לפני
השנה ,נעמד אצל הפתח מלאך הדין – אשר השקט לא המתוקן אמר לה אביה ‘יודע אני כי לא הקב”ה‘ :היום הרת עולם ,היום יעמיד במשפט כל יצורי
יוכל – ומבקש לקטרג על בני ישראל ,להוציא את דיבתם את תפרת את הכפתור’ ,הודתה הבת עולמים ,אם כבנים אם כעבדים ,אם כבנים רחמנו כרחם
ואמרה ‘אכן כן ,לא אני תפרתי את אב על בנים ,ואם כעבדים עינינו לך תלויות עד שתחננו
רעה ,אולם הקב”ה אינו שועה אליו ודוחה אותו מכל וכל,
למרות שאוהב את הדין ,כדכתיב (ישעיה סא ,ח) ‘כי אני ה’ הכפתור אלא נתתי למשרתת לתקן ,ותוציא כאור משפטנו ,איום קדוש’.
אוהב משפט’ ,כי בכל זאת הוא אוהב יותר את בני ישראלאבל מנין ידע האבא שכך היה?’ ענה אמת הדבר שלא התנהגנו כראוי ,אבל בכל זאת אנו
– בניו אהוביו ,ואהבת הבנים גוברת על אהבת הדין עד לה החת”ס :מכיון שבצד הבגד יש עוד מבקשים רחמים ממי שהרחמים שלו ,כי אם אנו בנים של
שנדחית לגמרי מפניה ,כלשון הזוהר הק’ – ‘נצח רחימויקרע קטן שלא ביקשתי ממך לתקנו ,מקום ,אזי רחמי האב על הבן ,וכאשר האב שופט את בנו
דבנוי לרחימו דדינא’ ,ומשמע מן הדיבורים הללו, ויודע אני בבירור שאם את היית תופרת הוא שופט אותו מתוך רחמים וחסדים ,לרחם עמו ביום
שהקב”ה באהבתו הגדולה לבניו אהוביו אכן פוטר אותם את הכפתור היית רואה את הקרע דין ,אבל גם אם לא זכינו להיות במדרגת בנים ,בכל זאת
הנוסף ותופרת גם אותו ,אבל לא כך זה אנו תולים עיניים ומבקשים ,חנני נא מאוצר מתנת חנם
לגמרי מן הדין.
אם כבנים רחמנו ואם כעבדים עינינו תלויות אצל המשרתת ,כי היא עושה רק מה ותוציא כאור משפטינו איום קדוש.
הגה”ק בעל ה’נודע ביהודה’ בדרשותיו (דרושי הצל”ח - וכל איש ישראל צריך לשאוף להיות באחד מן המדרגות שמבקשים ממנה ותו לא.
דרוש י”ב ליום א’ של סליחות) כתב דברים נפלאים ביותר,
בתפילות ראש השנה אנו מבקשים כמה הללו ,בן או עבד ,מדריגת בן הוא אכן מדריגה יותר נעלה
על פי המדרש הידוע (ויקרא רבה אמור כט ,ג)’“ ,עלה פעמים בתפילת ‘היום הרת עולם’‘ ,אם מעבד ,אבל גם אם לא זכינו להיות בן ,לפחות צריכין אנו
אלקים בתרועה ה’ בקול שופר’ (תהלים מז ,ו) ...בשעה כבנים אם כעבדים ,אם כבנים רחמנו להיות עבד ,כי סוף כל סוף תכלית שני המדרגות הללו
שישראל נוטלין את שופריהן ותוקעין לפני הקדוש ברוך כרחם אב על בנים ,ואם כעבדים ’..הוא ההתבטלות כלפי קודשא בריך הוא ושכינתיה,
הוא ,עומד מכסא הדין ויושב בכסא רחמים ,דכתיב ה’ לכאורה אנו מבקשים מהשי”ת שהוא להיות בטל ומבוטל כעפרא דארעא ,ומי שמבטל את
בקול שופר ,ומתמלא עליהם רחמים ,ומרחם עליהם יחליט אם הוא רוצה לדוננו כמו בנים או עצמו זוכה לרחמים כמבואר בספרים הקדושים.
והופך עליהם מדת הדין לרחמים”.
כעבדים ,אבל אולי יש פה משהו אחר? גודל החשיבות להיות עבד ה’ אנו רואים במעשה שהיה
ומדוע באמת עומד הקב”ה מכסא הדין ועובר לכיסא אולי יש כאן משמעות עמוקה יותר? מרגלא בפומיה של כ”ק האדמו”ר בעל ה’לב שמחה’ מגור
רחמים ,כי עד עתה עשו ישראל תשובה רק מתוך יראה, טיב זצוק”ל ,על מרן זקנו ה’שפת אמת’ זי”ע ,שפעם אחת פנה אולי אנחנו יכולים ‘להתערב’ ולהשפיע
יראת העונש ,אולם בשעה ששמעו ישראל את קול דעותלחסידיו ואמר להם שבזמן אמירת הלל ,כאשר אומרים ההואו
על החלטתו האם לדון אותנו כבנים
השופר ,הם מתעוררים לתשובה מתוך אהבה ,כי כן דרך כעבדים? על פי המעשה של החת”ס נוכל ‘אנא השם’ קען מען זעך אלעס אויסבעטין – אפשר
ה השופר לעורר לתשובה באמת ,כדכתב הרמב”ם בהלכות שהכוונה הייתה לפסוק לבאר שהבחירה בידינו ,איך שאנחנו ננהג לפעול הכל ,החסידים הבינו
יו"ר הוועדה הרוחנית :ר' יעקב רבינוביץ | עורך :ש .גולדשטיין
תשובה (פרק ג הלכה ד)‘ ,אף על פי שתקיעת שופר בראש כלפי שמיא ,כך יתנהגו אתנו‘ :אם כבנים ‘אנא השם הושיעה נא’ ,אבל באמת התכוון לפסוק ‘אנא
השנה גזירת הכתוב ,רמז יש בו ,כלומר ,עורו ישינים השם כי אני עבדך’. אם כעבדים’ ,אז איפה נמצא ההבדל?
משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם ,וחפשו במעשיכם אבא שלנו מסתכל עלינו כל הזמן
וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם’. נצח רחימוי דבנוי לרחימו דדינא לראות אם אנחנו מקיימים את התורה
לכן התיישב קודם הקב”ה על כסא דין ,כי בשעה והמצוות כמו בנים או כמו עבדים ,ובגוף הדבר יש לנו להתבונן היטב ,כי בנוסח זה של
שישראל עושין תשובה מיראה ,הם נחשבים כעבדי תמיד מגיעים ברגע האחרון לתפילה ‘היום הרת עולם’ משמע שגם הבן וגם העבד עומדים
המלך המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס ,ושפיר ובורחים ברגע הראשון שאפשר -או למשפט על חטאיהם ,ודבר זה מופלא ביותר ,הניחא אם
עושה המלך משפט בעבדיו ,שהרי מלך במשפט יעמיד שנמצאים בביהכנ”ס ומתפללים את העבד חטא לפני האדון ,מובן מאד שצריך להעמידו לדין
ארץ ,אולם לאחר שכבר שמענו קול שופר ,וזכינו כל התפילה מתחילתה ועד סופה? ולשפוט אותו בצדק ,וכך הוא באמת סדר העולם ,אבל
לעשות תשובה מאהבה ,או אז אנו מתעלים ממדרגת מגיעים תמיד לשבת ברגע האחרון עם בן אם חטא לפני אביו ,יעשה האב כל טצדקי שבעולם
הלשון בחוץ – או שמתכוננים מוקדם להסתדר עמו בחשאי ,ישלח אליו שליחים עם הצעות
עבד למדרגת בן ,כי אנו בניך ואתה אבינו ,ותיכף באותה
שעה מסתלק הקב”ה מכסא הדין ויושב על כסא רחמים, ומקבלים את השבת בנחת? ועוד הרבה שונות וישדל אותו לשוב אליו וכבר יראה למחול על
כי האב אינו שופט את בניו ,אדרבה הוא מרחם עליהם כהנה דוגמאות שממחישות לאיזה צד עוונותיו ,העיקר שהבן ישוב אליו ,אב שמעמיד את בנו
ומשפיע להם כל מילי דמיטב. אנו שייכים ,אז נכון שיש הרבה דברים ,למשפט גורם בושות לעצמו ,וכדי בזיון וקצף.
על פי זה מבאר ה’נודע ביהודה’ היטב את נוסח התפלה, וקשה לנו לשנות הכל בבת אחת ,אבל לדאבוננו ,ביודעי ובמכירי קאמינא כמה וכמה מקרים
לפחות עכשיו כשאנו עומדים ברגעים
גורליים אלו ,נקבל על עצמנו דבר אחד,
ניתן לשמוע את שיחותיו של מורנו ורבנו שליט"א ○ במספר מיוחד וישיר מצוה אחת ,שאותה נקיים בהידור רב
באידיש ○ 073-2951321 :בלשון הקודש073-2951320 : טיב ובלי פשרות ,ממש ‘כבנים ולא כעבדים’,
וכך נוכל לבקש בתפילתנו ‘רחמנו כרחם
ההודעות אב על בנים’ ,ויה”ר שנזכה לכתיבה
עדכוני שיחות0534-100024 : וחתימה טובה.
יו"ר הוועדה הרוחנית :ר' יעקב רבינוביץ | עורך :ש .גולדשטיין (ע”פ‘ :טיב המועדים’ ראש השנה )
א
זי”ע ,שהיה לו בן שלא הלך בדרך הישר כפי הראוי אליו רבי פנחס’ל ואמר ‘ודלמא לאו אביו הוא’? ‘היום הרת עולם’ ,היום – ראש השנה – הוא יום
לבן גדולים וקדושים ,אך למרות הצער ועגמת הנפש כלומר ,מאן יימר לך שאתה במדרגה של בן שאתה הדין .ולפי זה יש לתמוה ולהתפלא‘ ,היום יעמיד
הגדולה שגרם במעשיו לא הרחיקו אביו הק’ מעל יכול לקרוא להקב”ה ‘טאטע’ ,ורבי אלעזר שמע ולא במשפט כל יצורי עולמים’?! איך יתכן ,הלא האב
פניו ,אדרבה ,האכילו מפיתו והשקה אותו ממימיו השיב כלום. אינו שופט את בנו ,וישראל הרי הם בנים למקום.
ואף סיפק לו כל צרכיו בהרחבה גדולה ,לא פחות כאשר שב רבי אלעזר לביתו ,ביקש אביו הקדוש על כן מיישב הפייטן שאכן לא כל אחד עומד
מבן חשוב והגון שמביא הרבה נחת להוריו ומגדליו. לדעת מה היה שם ,בתוך הדברים סיפר לו גם על במשפט ,אלא ‘אם כבנים אם כעבדים’ ,דבר זה
ובכל יום בשעה שנעמד אותו צדיק להתפלל ,היה המאורע הזה .מה ענית לו ,שאל הרבי ר’ אלימלך. תלוי מאד במצב הנידון ,האם הוא בן או עבד‘ .אם
פונה קודם לאבינו שבשמים ואומר :ריבונו של לא עניתי כלום ,החרשתי דומיה .אמר לו הרבי ר’ כבנים’ – אם הנידון הוא בן ,שעשה תשובה מאהבה,
עולם ,הבט נא עלי וראה ,אף על פי שבני מצער אותי אלימלך ,היה לך לענות על פי הכתוב (האזינו לב ,ז) אזי ‘רחמנו כרחם אב על בנים’ ,הוא זוכה לרחמים
בהנהגתו ובתהלוכותיו ,בכל זאת אינני גורע ממנו ‘שאל אביך’ ,שאל מלשון שאילה‘ ,מען לייהט זיך מאביו ופוטרו מן הדין .אבל ‘אם כעבדים’ ,אם הנידון
מאומה ,אני דואג לו לכל הצטרכויותיו וכל פרנסתו א טאטע’ .כלומר ,אפילו שלעת עתה איננו במדרגת הזה לא עשה תשובה מאהבה ,ואינו בן אלא עבד,
עלי ,ואם אני שאיני אלא בשר ודם נוהג כך עם בני, בנים למקום ,ואין אנו ראויים שהקב”ה יהיה נקרא במצב כזה אינו יכול להיפטר ממשפט המלך ,ואין
על אחת כמה וכמה שאתה מלך מלכי המלכים צריך עלינו בשם ‘אבא’ ,אולם אפשר לקבל מדריגה זו לו עצה אחרת מלבד ‘עינינו לך תלויות עד שתחננו
לנהוג כן עם בניך רחומיך ,בני ישראל ,שאף על פי בהשאלה ,על ידי שקורא בחזקה להקב”ה ‘אבי ותוציא כאור משפטינו’.
שאינם עושים רצונך כדבעי ,אבל בכל זאת כרחם אב אתה’ ,ובזכות זה זוכה שבעתיד יהיה ראוי לתואר מען לייהט זיך א טאטע
על בנים צריך אתה להשפיע להם כל טוב סלה ובאין זה בצדק. מתוך הדברים הללו אתה למד ,שאכן מי שעושה
מחסור כל ,כך לימד ה’באר מים חיים’ זי”ע סניגוריא תשובה מאהבה מתעלה להיות במדרגת בן ופוטר
על בני ישראל. בין כך ובין כך נקראים בנים את עצמו מן הדין ,אבל יחד עם זה לא כל הרוצה
אבל אנו אין לנו לסמוך על זה ,אלא אנו צריכים וידוע מן הצדיקים הקדושים שהיו מליצים זכות יבוא ויטול עטרה לעצמו ,כי לאו כל אחד יכול
לשאוף בכל מאודנו ולהשתוקק להיות נקראים בעד בני ישראל ,אפילו בזמן שאינם ראויים להיקרא לעשות תשובה מתוך אהבה ,שהוא מדרגה גדולה,
בנים למקום ,ולפחות לצעוק ‘טאטע טאטע’ עד בנים ,אבל סוף כל סוף ישראל אף על פי שחטא כידוע ,אולם העצה בזה הוא לעורר אצלנו בכח את
שיהיה באמת טאטע ,כי סוף כל סוף זהו שאיפתנו ישראל הוא ,ובוודאי שכלפי מצב הדור והנסיונות הנקודת בן ,להתפלל אל השי”ת ולהתחנן אליו,
האמתית ,וכל מה שלא הגענו לזה הוא רק מחמת ראוי כל אחד מישראל להיקרא בן ,ועל אחת כמה לדבר אליו כדבר בן אל אביו ,ואז יתעורר גם למעלה
נסיונות התקופה ומצב הדור שמושכים אותנו וכמה חשובים בני ישראל כנגד אומות העולם וגויי בחינת אבא ,ויכנס בן אצל אביו.
אל החומר ,וכמאמר הגמרא במסכת ברכות (יז,). הארץ. וכפי המעשה הידוע שסיפר הרה”ק משיניאווא
‘רבון העולמים ,גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות ואף על פי שרבי יהודה סובר (קידושין לו ).שישראל (דברי יחזקאל הפטרת פרשת מסעי) ,שפעם אחת
רצונך ,ומי מעכב ,שאור שבעיסה ושעבוד מלכיות’, נקראים בנים רק בשעה שעושים רצונו של מקום, הכריז הרה”ק הרבי ר’ אלימלך זי”ע ,שלהכיר
והקב”ה אכן יודע את הרצון הפנימי שיש לכל אחד אבל רבי מאיר פליג עליו וסובר ‘בין כך ובין כך את הרה”ק רבי פנחס מקאריץ הוא סגולה ליראת
ואחד מישראל ,והוא גם יודע שהיצר המפתה מנסה אתם קרוים בנים’ ,וכבר פסק הרשב”א בתשובותיו שמים ,וכששמע הרה”ק רבי אלעזר מליזענסק את
למשוך אל הלבבות אליו‘ ,כי הוא ידע יצרנו זכור כי (ח”א סי’ קצ”ד וסי’ רמ”ב) ,שבהלכה זו אזלינן בתר דברי אביו יוצאים מפורשים מפי כהן גדול ,קם ונסע
עפר אנחנו’ (תהלים קג ,יד) ,אולם על על ידי תשובה רבי מאיר ,אף על פי שבכל מחלוקת רבי יהודה ורבי לקאריץ להשתתף בתפלותיו ושולחנותיו הטהורים
ומעשים טובים נזכה מהרה להיות בנים למקום, מאיר הלכה כרבי יהודה ,כי מפסוקי התורה משמע של הצדיק מקאריץ.
וכרחם אב על בנים נזכה לשנה טובה ומבורכת כרבי מאיר. באמצע עריכת השולחן התלהב רבי אלעזר ביראת
מתוך רחמים גדולים וחסדים נגלים. כהעובדה הידועה עם הרה”ק ה’באר מים חיים’ שמים טהורה ונפלט מפיו הקריאה ‘טאטע’ ,נענה
לאחר השם של חתימת הברכה לא יאמרנה במקום שנזכר (שו”ע
.זטי”א דאם שכח לומר זכרנו ,אומר אותה בשומע תפילה,
הרב שם ס”ו).
הרחמים ,שהוא צריך גם כן לומר המלך הקדוש ,אזי אנו אומרים
שמסתמא זכר גם בשעת הברכה ואמר המלך הקודש (א”א להגה”ק
מבוטשאטש).
נכתב ע"י הר"ר מאיר
רבינוביץ שליט"א >הלכה
ובשבת ויו”ט שא”א שומע תפילה ,וכן אם שכח לומר וכתוב
או בספר חיים ,יאמר אותם קודם שיעקור רגליו ,אבל אם שכח
.ח בשבת שובה ערבית יאמר בברכת מעין שבע ‘המלך
הקדוש’ ,ואם טעה ואמר הא-ל הקדוש ,יש דעות באחרונים אם
ההוספות בתפילות של עשרת ימי תשובה
לומר מי כמוך ,אין לו תשלומין ,משום שאינו בקשת רחמים צריך לחזור ,ודוקא אם סיים הברכה ,אבל אם נזכר קודם שסיים המלך הקדוש
(בא”ח נצבים ס”כ) .וי”א דאין חילוק בזה ,ובכולם אם שכח יאמר הברכה ,יתחיל עוד הפעם מן ‘המלך הקדוש’ (שו”ע ס”ג ובמ”ב שם).
.אבעשרת ימי תשובה חותם בברכת קדושה המלך הקדוש,
אותם קודם שיעקור רגליו (כה”ח סקל”ב) .ובחיי אדם (כלל כ”ד סכ”ה) המלך המשפט מפני שהימים הללו הם ימי דין שהקב”ה יושב ודן כל העולם
כתב שאם שכח לומר בספר חיים ונזכר לאחר שסיים הברכה, .טבעשי”ת אומר חותם בברכת השיבה שופטינו המלך ומראה מלכותו וממשלתו שהוא בכל משלה (שו”ע סי’ תקפ”ב ס”א
ובמ”ב שם).
ראוי לאומרו תיכף קודם יהיו לרצון ,כיון שכבר גמר התפילה. המשפט ,ואם טעה וסיים מלך אוהב צדקה ומשפט א”צ לחזור,
.זינוהגין שכשמגיע החזן לוכתוב או בספר ,אומרים הציבור ומ”מ אם נזכר תוך כדי דיבור ,אומר המלך המשפט (מ”ב סק”ו
.באם טעה ואמר הא-ל הקדוש ,ואפילו הוא רק מסופק אם
בקול רם וכתוב או בספר ,והחזן ממתין עד שיסיימו ואומר ע”פ פסק הרמ”א בסי’ קי”ז)( .וי”א דאם נזכר לאחר שעקר רגליו ,טוב אמר המלך הקדוש ,ה”ז חוזר לראש התפילה .ודוקא כשנזכר
אח”כ (מט”א סי’ תקפ”ד ס”י) .ויש מקומות שנוהגים כן גם בזכרנו ומי שיתפלל עוד הפעם בתורת נדבה ,וא”צ לחדש בה דבר ,כיון לאחר כדי דיבור משסיים הא-ל הקדוש ,אבל אם נזכר קודם
כמוך (קצה המטה סקכ”ב ,ליקוטי מהרי”ח). שהוא מתפלל אותה מחמת ספק (שו”ע הרב סי’ תקפ”ב ס”ב).
ששהה כדי דיבור ,דהיינו כדי שיעור אמירת ג’ תיבות ,יאמר
.חיבתפילת שחרית מנחה וערבית אומרים אב הרחמן, .יאבל אם סיים הא-ל אוהב צדקה ומשפט ,ונזכר לאחר כדי מיד המלך הקודש ויצא ,וכל זה דוקא כשלא התחיל עדיין ברכה
ובתפילת מוסף דר”ה ויוכ”פ ושבת אומרים אב הרחמים ,וכן דיבור ,ה”ז חוזר לברכת השיבה שופטינו וממשיך על הסדר, אחרת ,אבל אם כבר התחיל ברכה אחרת אפילו אם עדיין תוך
במנחה של שבת ובנעילה אומרים אב הרחמים (שער הכוונות ,הובא ואם נזכר לאחר שעקר רגליו חוזר לראש (שו”ע סי’ תקפ”ב ובמ”ב שם
כדי דיבור חוזר לראש (שו”ע שם ס”ב ובמ”ב שם) ,וי”א דאפילו התחיל
באחרונים). סק”ט).
כבר ברכה אחרת ג”כ אין חוזר לראש אם הוא עדיין תוך כדי
.איואומר המלך המשפט בשני ההי”ן ,ויזהר בזה ,כי י”א .טייאמר ‘לחיים’ בשב”א תחת הלמ”ד ,ולא יאמר בפת”ח דיבור (אלף המגן שם סקכ”ב).
דהוא לעיכובא ,ומ”מ בדיעבד אם אמר מלך המשפט לא יחזור דלא לישתמע לאחיים דהיינו לא חיים ,ודוקא בימים האלו כיון .גואינו מועיל מה שיאמר צ’ פעמים המלך הקדוש ,שהרי
שהם ימי דין צריך לדקדק ולפרט היטב תפילתו ,משא”כ בשאר (מ”ב סי’ קי”ח סק”ב).
אינו יכול להרגיל את עצמו לומר כמו שאומר בתפילתו ,שאם
ימות השנה אנו אומרים והעמידנו מלכנו לחיים בפת”ח תחת זכרנו ומי כמוך וכו’ יזכיר את השם הרי זה ברכה לבטלה (מ”ב שם סק”ג בשם המג”א) .וי”א
.ביתיקנו הגאונים לומר בעשי”ת זכרנו בברכת אבות ,ומי הלמ”ד ואין חוששין ,לפי שאחר כוונת הלב הן הדברים (מ”ב שם
דכשיאמר צ’ פעמים ‘ברוך אתה השם המלך הקדוש’ מהני (פר”ח,
כמוך בגבורות ,ובברכת הודאה וכתוב ,ובספר חיים בברכת סקט”ז).
הביאו בשעה”צ סק”ב) ,ורוב האחרונים לא פסקו כן (שעה”צ שם) ,ולכן
.כולא יאמר לחיים טובים ,רק לחיים ,עד שיגיע לוכתוב לחיים שים שלום ,וכיון שאינו אלא תיקון הגאונים אם שכח לאמרם אין אם אמר צ’ פעמים ‘ברוך אתה השם המלך הקדוש’ ,ועכשיו הוא
מחזירין אותו (שו”ע סי’ תקפ”ב ס”ה ובמ”ב שם) .ואפילו אם רוצה לחזור וכו’ אז יאמר לחיים טובים ,כי המבקש צריך לבקש מתחילה מסופק בתפילתו ,יתפלל שנית דרך נדבה (מט”א שם ס”ז) .ומן הנכון
דבר מועט ,ואח”כ מוסיף והולך (שם[ .ומטעם זה י”א דאין אומרים עם הש”ץ אינו רשאי (מג”א שם סק”ד ,ועי’ במחהש”ק שם). שלא יאמר צ’ פעמים ברוך אתה השם וכו’ כדי שלא להיכנס
.גיאפילו לא עקר רגליו עדיין ,רק שכבר אמר השם של סיום זכרנו ומי כמוך ,משום שלא יתכן שאחר שביקש דבר היותר גדול שכבר אמר בהודאה
במחלוקת (כה”ח שם סק”ג).
הברכה ,אינו חוזר ,אבל כל שעדיין לא אמר השם של סיום וכתוב לחיים טובים שיאמר שוב עם הש”ץ זכרנו שהוא דבר היותר קטן שאין אומרים בו
.דאם הוא מסופק בראש השנה ויוהכ”פ אם סיים המלך
הברכה ה”ז חוזר ,אפילו אם כבר אמר כמה שמות באמצע ,לחיים טובים ,ורק לבסוף בהודאה אז אומרים עם הש”ץ וכתוב לחיים טובים ,וכן בספר
הקדוש ,אך ברור לו שאמר את כל הנוסח של ובכן תן פחדך
כגון בברכת הודאה שהמשיך וכל החיים וכו’ (מ”ב שם סקט”ז) .וי”א שהוא גם כן דבר היתר גדול (טעמי המנהגים סי’ תש”ג)]) .ולכן בברכת שים שלום על הסדר ,אפשר דא”צ לחזור ,דאולי לא שייך לומר בזה שאמר
דבכה”ג יאמרנה במקום שנזכר ולא יחזור לתחילת וכל החיים מוסיפין בספר חיים ברכה ושלום וכו’ (טור).
כהרגלו כל השנה ,שהרי הוסיף לומר קודם סיום הברכה מה
שאינו אומר בכל השנה (מ”ב שם סק”ד).
ממעמקים (מט”א שם ס”י עיי”ש).
.אכבכל עשרת ימי תשובה טוב ונכון מאוד לומר בין ישתבח .דיאמר ברוך אתה השם ונזכר שלא אמר זכרנו או מי כמוך, .האם אמר תיבת הא-ל ועדיין לא אמר הקדוש ,אע”פ ששהה
לא יאמר למדני חוקיך ,אלא ימשיך בתפלתו (בא”ח נצבים ס”כ ,וכ”מ יותר מכדי דיבור ,ואח”כ סיים המלך הקדוש ,א”צ לחזור (דע”ת,
ליוצר מזמור ממעמקים קראתיך ה’ (האריז”ל בשער הכוונות דרוש
אלף המגן שם סקט”ז בשם הרה”ק מבוטשאטש).
ר”ה בהקדמה ,והובא במ”ב סי’ נ”ד סק”ד ,ובכ”ה במט”א שם ס”ט) .ואם בשעה ממ”ש בשעה”צ סי’ קפ”ח סקי”ח).
.וש”ץ שטעה בהמלך הקדוש חוזר לראש ואומר שנית קדושה .וטי”א שאם אם שכח לומר זכרנו או מי כמוך ,וכבר סיים
שהציבור אומרים ממעמקים הוא עומד עדיין באמצע פסוקי
דזמרה ,ה”ז רשאי לומר עמהם ,ומ”מ כשמגיע אחר ישתבח יוכל הברכה ,ועדיין לא התחיל הברכה האחרת ,ה”ז רשאי לאמרה טיב (שע”ת סק”א).
לאומרו במקומו (אלף למטה שם סק”ב). .זאם היה זוכר בסוף ברכת מחיה המתים כשאמר מי כמוך אב שם ,אע”פ שאינו חייב (אלף המגן שם סקכ”ה בשם א”א) .וי”א דאם נזכר
ההודעות
יו"ר הוועדה הרוחנית :ר' יעקב רבינוביץ | עורך :ש .גולדשטיין ב
>ההשגחה
גדול ,וידאגו לו לכל צרכיו מהחל ועד כלה.
שמח האיש ונסע לקרעסטיר ,ובהיות ששמע שבקרעסטיר נהוג >המעשיו>ת
להביא לרבי מתנת בקבוק יי”ש [בראנפעין] קנה לו האיש בקבוק
סיפורי השגחה פרטית יי”ש ,ובהגיעו קרעסטירה נכנס אצל הרבי הקדוש רבי ישעיה’לי
גרסינן בריש פרק האומנין (בבא מציעא עה“ :):הַ ּשוֹכֵ ר אֶ ת הָ אֻ ּ ָמנִ ין
וְ ִה ְטע ּו זֶה אֶ ת זֶה ,אֵ ין לָהֶ ם זֶה עַ ל זֶה אֶ לּ ָא תַ ְרעֹמֶ ת
שנש_לחו _למערכת ע"י הקוראים
הִ ׁ ְש ַּתדְּ ל ּו וְ הַ ְרבּ ּו
והגיש לפניו את בקבוק היי”ש שהביא עימו.
שוֹכֵ ר אֶ ת הָ אֻ ּ ָמנִ ין וְ חָ זְ ר ּו בָ הֶ ן י ָָדן עַ ל וכו’ .הַ ּ ׂ
הרבי קיבלו בשמחה ובסבר פנים יפות, הַ ּ ַת ְח ּת ֹונָהִ ,אם ַּבעַ ל הַ ַּביִת ח ֹוזֵר בּ ֹו יָד ֹו עַ ל
ְּתחִ ּנָה וּבַ ָּק ׁ ָשה לִ פְ נֵי מֶ לֶ ְך
‘כשלג ילבינו’ ואת הבקבוק שהביא לו נטל בידו ,וקם הַ ּ ַת ְח ּת ֹונָה”.
ממקומו בהדרת קודש ,ניגש אל פינת הבית
ומוקמינן לה בגמרא (עז ).דין חזרו פועלים,
ראש השנה מגיע ואני נזכר שם עמדה חבית גדולה מלאה ביי”ש חריף
ֵא’ל ָרם וְ ִנ ָֹשא
באופן דאייקר עבידתא וחזרו בהם הפועלים,
בטיב ההשגחה שהיה לי וטוב ,ושפך את כל תכולת הבקבוק אל תוך
ואזל בעל הבית ופייסינהו עד שנתרצו לשוב
לפני שנה: החבית.
למלאכתם .מהו דתימא מצו אמרי ליה
כחסיד ברסלב ,אני נוסע מדי הפועלים לבעל הבית :כי מפייסינן ,על דעת “מַ כְ נִ יסֵ י ַרחֲ ִמים הַ כְ נִ יס ּו ַרחֲ ֵמינ ּו לִ פְ נֵי ַּבעַ ל והנה ביום טוב של ראש השנה בהפסקה
שלפני קריאת התורה ,הסתובב לו בבית ו
ּ נ ָת
ֵ לּ פִת ְ ו
ּ יע מ
ִ ש ְ ׁ הַ ָה לּ פִ ת
ְ י יעֵ מ ִ שְ ׁ מַ ים, מִ חֲ רַ הָ
שנה לאומן לראש השנה, שתוסיף לנו על שכרנו ,קא משמע לן דאמר
להו :אדעתא דטרחנא לכו באכילה ושתיה לִ פְ נֵי ׁשו ֵֹמעַ ְתפִ לּ ָה ,מַ ׁ ְש ִמיעֵ י צְ עָ ָקה הַ ׁ ְש ִמיע ּו המדרש הגדול שבקרעסטיר בחור שלא
ערב ראש השנה הגיע .כל ַצע ֲָק ֵתנ ּו לִ פְ נֵי ׁשו ֵֹמעַ צְ עָ ָקה ,מַ כְ נִ יסֵ י ִד ְמעָ ה היה כל כך בריא בנפשו ,וביקש לשתות
הלחץ של ההכנות מסתיים הַ כְ נִ יס ּו ִד ְמעו ֵֹתינ ּו לִ פְ נֵי ֶמל ְֶך ִמ ְת ַר ּצֶה וכו’.
מעט מן היי”ש הטוב של הרבי...
התם לה מוקמינן הבית בעל חזרת ודין
ומגיע הרגע המיוחד .אני באופן דזל עבידתא ,וחזר בו בעל הביתּ ִ ,ב ְדמָ עוֹתִ ְ – .ה ׁ ְש ּ ַתדְּ ל ּו וְ הַ ְרבּ ּו ְּת ִח ּנָה וּבַ ָּק ׁ ָשה הגבאים כמובן לא הסכימו לו ,וגערו בו
מוציא את הקיטל הלבן שעתה באמצע התפילה אין שותים יי”ש! לִ פְ נֵי ֶמלֶך אֵ ’ל ָרם וְ נִ ָֹשא .הַ זְ ִּכיר ּו לְ ָפנָיו
שהכינו לי ולובש אותו ואזול פועלים ופייסוהו .מהו דתימא מצי הַ ׁ ְש ִמיע ּו לְ ָפנָיו ּתו ָֹרה וּמַ ע ֲִשֹים טוֹבִ ים ׁ ֶשל
אך הבחור מתעקש הוא רצה לשתות את אמר להו :נתרציתי אדעתא דבצריתו לי
ׁשוֹכְ נֵי עָ פָר ,יִזְ כּ ֹר אַ הֲ בָ תָ ם וִ יחַ ּיֶה ז ְַרעָ ם
בהרגשה עילאית .הנה אני היי”ש דווקא עתה באמצע תפילות יום מאגרייכו ,כדי שתפחתו משכר עבודתכם,
ׁ ֶשלּ ֹא תֹאבַ ד ׁ ְשאֵ ִרית ַי ֲעקֹב”.
שוב ‘דומה למלאכים’. הדין! וכראותו שמסרבים לו פעם אחר פעם, קא משמע לן דאמרי ליה :אדעתא דעבדינן לך
אחרי רגע אומר לי מישהו התגנב לו בלאט אל תוך הבית ,והחליט שאם לא מגישים לו מן עבידתא שפירתא” עיין שם היטב הסוגיא.
המשקה ,הרי יטול הוא בכוחות עצמו בשליחות יד... ופירש רש”י ז”ל“ :פייסינהו – הרבה תחנונים”.
‘יש לך כתם צהוב על
אולם לצערו כשרצה למזוג לעצמו ‘כוסית’ טובה מתוך החבית, מכאן רמזו בספרים על האי יומא דדינא רבא דראש השנה ,כאשר
השרוול’ .אני מתפלא ,מניין
הסתבך בתנועותיו המסורבלות עד שנפלה כל החבית הגדולה על בעל הבית מלכו של עולם השוכר אותנו הפועלים בעבודתו
צץ לו הכתם? הרי הקיטל הארץ בקול חבטה עזה ונשברה ,תבריה ולא שתייה ...יי”ש רב
עבר כביסה?! אני מסתכל יתברך ,לעריכת חשבון שכר המלאכה ,ומעמידים את הכל על
החל להישפך לכל עבר ,והמשמשים המסורים שרצו מהרה לקול המשקל.
ולא רואה כלום וממשיך ,טיב החבטה החזקה נדהמו למראה עיניהם.
והנה כשמתבוננים בעבודת הפועלים אצל בעל הבית במשך
לפתע עוד אחד מהאחים ההודעו עד מהרה תפסו את הבחור הסורר שעמד נכלם מן הצד ,והחלו השנה חולפת ,מתברר שלפעמים חזרו בהם פועלים ולא עשו את
שלי מעיר לי ‘יש לך כתם על להכות בו מכות נמרצות על שהעז להתגנב ללא רשות אל תוך עבודתם כדין ,או מצד שני שחזר בו בעל הבית ואינו חפץ ח”ו
כל השרוול’ ,כבר לא יכולתי ביתו של הרבי ,ולעולל בו את תעלוליו. בעבודת הפועלים.
להישאר אדיש ,הורדתי אחד המשמשים שהיטב חרה לו על כל הבלגן וההפסד הגדול, ועל כך למדין אנו מסוגיא זו ,שניתן שפיר לפייס זה את זה ,על
מהר את הקיטל ונחרדתי היכה בו חזק וצעק עליו :בראנפע’ן האסטו גיוואלד? פעטש ‘ה ׁ ְש ּ ַתדְּ ל ּו וְ הַ ְרבּ ּו ְּת ִח ּנָה
ידי שמרבים בפיוס ובתחנונים ,כד”א ִ
וועסטו חאפען! [יי”ש רצית? מכות תחטוף!]. וּבַ ָּק ׁ ָשה לִ פְ נֵי מֶ ל ְֶך אֵ ’ל ָרם וְ נִ ָֹשא’ .והפיוס הוא משני הצדדים ,הן
לראות על הצד האחורי של
הרבי הקדוש שהרגיש בהמולה הגדולה יצא החוצה לראות מה אנו הפועלים מפייסים את בעל הבית שנשוב אליו לעבודתו ,והן
הקיטל כתם צהוב ענק!
מה עושים עכשיו? אם רק
קרה שם ,והנה הגיעו לאוזניו גערותיהם של המשמשים ,וכששמע
במה המדובר ,ציווה לקרוא לפניו תיכף את הבחור המסכן.
טיב
בעל הבית מפייס אותנו כביכול כדי שנשוב אצלו יתברך שמו.
הייתי יודע לפני כמה שעות נטלו הרבי בידו ,ונכנס עימו יחדיו אל הבית פנימה ושאלו לרצונו, ההודעות
ואהא קא משמע לן ,שעל דעת כן מתפייסים שני הצדדים,
שהבעל הבית יהיב להו לפועלים ויטרח עבורם במאכל ובמשתה,
אולי הייתי מספיק לכבס ענה הבחור והתנצל שבסך הכל ‘רק’ רצה לשתות מעט יי”ש, ובהמצאת פרנסתם ומזונותיהם בריווח .ואילו הפועלים על דעת
את הקיטל ,אבל עכשיו? הוא ,החבית כולה שבורה עורך:לוש.יי”ש
גולדשטיין רבינוביץ |שאין
יעקבלא רק מזלו הוועדה לרוע
הרוחנית :ר' שיעבדו עבידתא שפירתא ,ובשנה הבאה עלינו לטובה נעבוד יו"רועתה
מאוד משפחה אנחנו ושפוכה ,והוא עוד חוטף מכות נאמנות! עבודה טובה ומשובחת יותר – .ובכך מתרצים יחדיו שני הצדדים,
מלוכדת וגם באומן כולנו וואס איז ד’פראבלעם? [מה הבעיה?] ,אמר הרבי ,אתן לך לשתות הן בעל הבית והן הפועלים ,בריצוי טוב ובפיוסים.
נמצאים יחד באותה דירה. יי”ש! “בסֵ פֶ ר חַ יִּים ְ ּב ָרכָה וְ ׁ ָשלוֹם ,וּפ ְַרנָסָ ה טוֹבָ ה ,וּגְ זֵרוֹת טוֹבוֹת י ְׁשוּעוֹת ְּ
כולם משתתפים בדאגתי בכה הבחור במר נפשו ,הלא כבר אין לנו שום יי”ש ,הכל נשפך ֶיך ,אֲ נ ְַחנוּ וְ כָל עַ ְּמ ָך ֵּבית ִי ְֹש ָראֵ ל לְ חַ יִּים וְ נֶחָ מוֹת ,נִ ָ ּזכֵר וְ נִ ּכ ֵָתב לְ ָפנ ָ
אבל לאף אחד אין רעיון וניגר על הארץ! טוֹבִ ים וּלְ ׁ ָשלוֹם” – אמן.
מה אפשר לעשות ברגע זה מדוע תאמר כך? אמר הרבי ברוב חיבה ,פאר דיר איז אלץ דא! * * *
[בשבילך יש הכל!] .וכדברו ניגש אל ארון צדדי ,שם בפינה עמד שתיית היי”ש שביטלה את הקטרוג הקשה בר”ה
.לפתע אני שומע קול בלתי מוחבא בקבוק קטן של יי”ש ,כנראה בדיוק לנסיבות שכאלו...
מוכר ‘יש לי בשבילך קיטל כאשר עלה ונתעלה הרה”ק רבי ישעיה מקרעסטיר זצוק”ל על
הרבי פתח את הבקבוק הוציא כוסית ומזג לו לבחור שישתה כס ההנהגה ,היו כמה וכמה מגדולי צדיקי הדור שחיזקו מאוד
חדש’ ,אני מתפלא מיהו להנאתו. את שבט הנהגתו.
הדובר? הבחור התמים שמח מאוד לכוסית שכה השתוקק לה ,הוא לגם אחד מהם היה מרן בעל ה”דברי חיים” מצאנז זצוק”ל ,מגדולי
אחד מהאחים הביא אתו אותה כולה בבת אחת ,ותיכף הושיט לרבי את הכוס הריקה, צדיקי ומאורי הדור ,אשר תמך בו מאוד ועודדו וחיזקו לקבל עליו
את גיסו הבחור לאומן. ובחיוך מבויש אמר :נאך איינ’ס! [עוד אחת!]. את ההנהגה.
הבחור רצה לשמח את הביט בו הרבי היטב ,ואמר :הלא עומדים אנו כעת עדיין לפני פעם הגיע יהודי מאחת מערי הונגריה בבקשת ישועה אצל
אביו שנשאר בארץ ולקנות התקיעות ,הבה ניכנס פנימה לבית המדרש לשופר-בלאזע’ן הצאנזער רב ,המדובר היה בקוויטעל קשה עם צרה סבוכה מאוד,
לו מתנה מיוחדת מאומן. ולתפילת המוספים ,ולאחר מכן אמזוג לך עוד מן המשקה הנכסף. לאחר שהתבונן הדברי חיים בפתקא זמן ממושך ,אמר שלישועה
הוא זכר שהקיטל של אבא יצאו אפוא הרבי ביחד עם הבחור ,הרבי העמידו על ידו במשך שכזו צריכים את כוח ראש השנה!
כל התפילה. היכן היית בראש השנה האחרון? – שאל הרבי.
שלו נראה זקן ובלוי ,אז הוא
ובכך הפך הצדיק הקדוש את לבבו לטובה ,כשבמשך כל עת התנצל האיש ,שאף כי בכל שנה משתדל הוא להגיע אכן לראש
קנה לו ‘קיטל’ חדש! התפילה עמד הבחור בכובד ראש בתפילות הנוראות.
ועכשיו הוא הציע להביא לי השנה לצאנז ,השנה התארכה דרכו מחמת כמה קשיים ,ולא
כשמוע הצאנזער רב את כל השתלשלות המעשה מפי האיש, הספיק להגיע עד צאנז.
את הקיטל שיהיה לי קיטל התפעל מכך מאוד ,ופנה לבניו שישבו אצלו ,שעדיין לא הכירו היכן אם כן היית בראש השנה? – שאל הרבי.
נקי וצח לראש השנה. כראוי את ר’ ישעיה’לי ולא הבינו מדוע מקרבו אביהם כל כך.
– בקרעסטיר!
סיכמנו שאחרי החג אקנה זעהט איר! [רואים אתם] אמר הרבי ,זהו צדיק מושלם וראוי
הוא להנהיג את ישראל .וגילה לפניהם מעט מכבשונו של הרבי. ביקש שם, שראית מה כל בפרוטרוט ספר נא לי
עבורו אחד חדש .לקחתי
עולם ,שבאותה ‘עבודה’ שהתעסק הרבי עם אותו בחור ,התכוון פתח האיש וסיפר ,שבהיותו בדרכים בימים שלפני ראש השנה,
בשמחה את הקיטל. וכראותו שכבר לא יוכל להספיק להגיע עד צאנז שבגליציה,
בעל המעשה:ש.ג. בכוונותיו הטמירות לבטל קטרוג קשה שריחף בבית דין של
מעלה ,ובאתערותא דלתתא שעורר את רחמיו על אותו בחור כשהוא עדיין מתעקל בדרכים עמוק בתוככי הונגריה ביקש לברר
המעונין לזכות את הרבים בסיפור של השגחה מסכן ,התעוררו למעלה רחמים מרובים ,ותיכף התבטל אותו היכן יוכל להיות בראש השנה.
פרטית מוזמן לשלוח אל ר' שמחה סמואלס קטרוג קשה ,ובאה הישועה לישראל. לאחר ששאל בכמה קהילות ,אמרו לו שלאחרונה הגיע ‘רבי קטן’
בפקס15326517922 : לעיירה קרעסטיר הקרובה ,ושם מקבלים את כל האורחים בכבוד
או לo.y.wines@gmail.com : וזו גם הסיבה שמערב את כל בקבוקי היי”ש
| המשך בעמוד הבא |>
ג
952
גליון מס':
מפעם לפעם היה צריך גם לנסוע עם ‘סטוקים’ שמקבל משלומי אמוני ישראל מכל מקומות
ענקיים של רבבות עצים על גבי רפסודות שהם ,שבכך מתכוון לאחד ולקרב לבבות ישראל
בנהר הוייסל הידוע ,כדי להובילם אל עיר יחדיו ,כדי להרבות אהבת ישראל בעולם.
הסחר המפורסמת ‘דאנציג’ [כיום ‘גדיינסק’], סע נא שוב אל רבי ישעיה’לי לקרעסטיר ,ציווה
שבהיותה עיר נמל גדולה התקיים שם אחד הצאנזער רב על האיש ,ותאמר לו בשליחותי
גליון מס':
הירידים הגדולים ביותר של העצים. שבהיות שזכית להיות עימו במחיצתו ביום הדין
[וראה בספר ‘קול מבש”ר’ (תהלים ע”ח) כמה דראש השנה ,הרי צריך הוא לפעול עבורך את
עניינים שפעל בסתר עליון ,בהיותו אז בדנציג ישועתך.
עי”ש]. ואכן נענה האיש ונסע תיכף אל הרבי בקרעסטיר,
בהמשך השנה כאשר שב הרבי ר’ בונם למעון הגיש את הפתקא ואמר את שליחותו של הדברי
קדשו של רבו החוזה ,אחרי שכבר נודעו עסקיו חיים מצאנז – .נטל ממנו הרבי את הקוויטעל,
הגדולים אצל הגבירה מרת ‘תמר’ל’ ,ושחזר ואמר שאם זו שליחות של הרב מצאנז הרי זה
והתעשר מאוד .אמר לו רבו הגדול תיכף בבואו: פסק ברור מפי הדיין אב בית דין ,ותורה לא
בונם לעבין! תדע נאמנה ,כי כשנגזרת הגזירה בשמים היא! ובוודאי כששלח אליו שליחות זו
למעלה הרי היא מציאות היותר חזקה מכל החדיר בו את הכוח לפעול עבורו את ישועתו,
העולם כולו ,ואין שום כח עומד בפני הוצאת ובירכו בשמחה בכל הנצרך לו ,ועד מהרה באה
גזירת עליון אל הפועל – .ברם בכוח תפילה ישועתו הגדולה משלם.
אמיתית מקרב לב ונפש בדמעות ובכיות נאמנות, ללמדך ,כמה גדול כוחה של מידת הרחמנות,
להתעלות מעל כל אותה מציאות ,ולקרוע את וכאשר מבקשים אנו ‘עצות טובות’ לזכות ביום
הגזירה לגזרי גזרים ,ולהפוך את כל הקערה על הדין ,הרי זו היא עצה יעוצה לרחם ולהטיב עם
פיה! ישראל ,כמ”ש בפרק שואל (שבת קנא“ :):רבן
וזה סוד אומרם ז”ל בפרק הבא על יבמתו (יבמות גמליאל ברבי אומר‘ ,ונתן לך רחמים ורחמך
סד“ :).אמר רבי יצחק ,מפני מה היו אבותינו והרבך’ (דברים יג ,יח) – כל המרחם על הבריות
עקורים – מפני שהקב”ה מתאוה לתפלתן של מרחמין עליו מן השמים ,וכל שאינו מרחם על
צדיקים .אמר רבי יצחק ,למה נמשלה תפלתן של הבריות אין מרחמין עליו מן השמים”.
צדיקים כ’עתר’ – מה ‘עתר’ זה מהפך התבואה ובכך נזכה בוודאי ביום הדין ,להפוך לנו דין
ממקום למקום ,כך תפלתן של צדיקים מהפכת לרחמים ,אמן.
מידותיו של הקדוש ברוך הוא ממידת רגזנות ביתו ,החליט לנסות את השתדלותו בנכר ,ויצא למסע *
למדת רחמנות”. לתור אחר סחורות מזדמנות ,בתקווה למצוא איזה
תפילה מעומקא דליבא שהפכה וביטלה את כל הגזירה
לפיכך ,סיים החוזה ,כל אשר אמרתי לך היה לפי מה שהיא יוזמה מסחרית מוצלחת ,שיוכל לקבץ בה מעט
מעות לכלכלת ביתו. מעשה נורא מסופר על הרה”ק הרבי ר’ בונם מפשיסחא
שראיתי בקוויטעל דראש השנה שלך במציאות שהיתה זצוק”ל ,שבצעירותו היה עולה ובא יחד עם אלפי
בך באותה שעה בלא הדמעות שלך ,אבל על תפילות [כידוע שבטרם התגלותו היה מסתיר עצמו מאוד,
ישראל רבנים ומנהיגים ,לחסות בימים הנוראים בצל
ותחנונים בדמעות שכאלה לא היתה דברתי... ומתכסה במראה של ‘סוחר’ ...והיה פועל שם בין
הקודש אצל הרבי הקדוש ה’חוזה מלובלין’ זצוק”ל.
וכאשר כבר הוכיחו זאת בספרים ,ממה שנצרך הכהן הסוחרים גדולות ונצורות בתיקון נשמות יקרות
– שהיה נקרא בפולין של מעלה ‘הרבי’ של הרעבי’ס,
גדול ביום הכיפורים לפני ולפנים ,לערוך תפילה שהעלה מבירא עמיקתא לאיגרא רמא ,ואין כאן
כידוע שחסו בצילו כארבע מאות לובשי לבן בעלי רוח
מיוחדת כנגד תפילת עוברי דרכים על עצירת הגשם המקום].
הקודש ,מלבד אלפי גולת פולין וגלילותיה.
בשעה שהעולם צריך לו (יומא נג – .):והיינו טעמא ברם לצערו ואכזבתו ,מזלו בגד בו ולא ראה לא ברכה
במוצאי ראש השנה עבר הר”ר בונם בין כל הקהל
משום שכל תפילה ישרה הבוקעת בצעקת זעקה ולא הצלחה בעמלו ,כל יוזמה שניסה לעסוק בה לא
הגדול עם הפתקא והפ”ן [פדיון נפש] בידו ,לקבל ברכת
פנימית מתוך צער וכאב לב ,בוקעת ועולה עד כסא עלתה יפה ,ובכל מה שנגעה ידו נחל הפסד אחר הפסד.
הקודש לקראת השנה החדשה.
הכבוד! ואפילו כשאותה תפילה מנוגדת למה שהעולם באחת הלילות בהיותו שם בנכר ,כאשר חישב את
צריך באותה עת לגשמים. החוזה בירכו ככל בקשתו בקוויטעל ,אך להפתעתו
מצבו הדואב שבתחתית המזל ,היה יושב ובוכה
הוסיף ואמר לו כמה מילים ,כידוע שהיה אומר ומגלה
ולפיכך מן ההכרח להעמיד כנגדה תפילה עצומה יותר בתפילות נרגשות לפני קל חי כל אותו הלילה ,ושפך
לפעמים מה שנגזר בשמים בראש השנה ,כמנהג כמה
של הכהן גדול ביום הכיפורים. תחנונים ממעמקי לבבו שירחמו עליו מן השמים,
צדיקים [כדי שיתפללו על כך] ,וכה אמר לו :תדע
* * * להפוך את הגזירה על פיה – .שכן אין לך דבר העומד
נאמנה ,שהשנה תהיה לך שנה קשה בענין הפרנסה!
עם התחלפות השנים ,בפרוס עלינו השנה החדשה בפני התפילה ,כמ”ש ז”ל בפרק הזהב (ב”מ נט ).שערי
כפי שרואה אני כאן בקוויטעל שלך ,בשלב מסוים
הבאה לקראתנו לשלום ,נבואה נא בחרדת קודש דמעות לא ננעלו ,ויפה צעקה לאדם בין קודם גזר דין בין
כנראה תפסיד את כל כספך ולא יישאר בידך מאומה.
לקדם בזה בברכת השנים ,את כ”ק רבינו הגה”צ לאחר גזר דין (ר”ה טז.).
והנני מכין אותך בזה סוף מעשה במחשבה תחילה ,כדי
שליט”א ,מורה דרכנו ומאיר נתיבותינו בכל ימות והנה תיכף למחרת בבוקר הרגיש שמיצה כבר את כל שתהיה מוכן ועומד בחוזק ביטחון איתן בצור עולמים
השנה כולה ,ונושא בעול עם כל אחד ואחד בפרטות אפשרויות השתדלותו ,הן בענייני המסחר והן בענין ברוך הוא ,ואל תיפול ברוחך! – כידוע שנגלו לפניו
ובכללות ,ובפרט בליווי אישי במדור נהדר זה מדי התפילה והבקשה .והחל אורז את חפציו ,והועיד פעמיו כל תעלומות שצפה וחזה ברוח קדשו ,בגילוי שכינה
שבת בשבתו .ואתו עימו מחברתו בקודש הרבנית בחזרה אל עיר מגוריו ,בהיותו סמוך ובטוח על עזרתו הקדושה השוכנת תדיר נר לראשו.
הצדקנית תליט”א ,ובניו הרבנים החשובים הי”ו, מעם ה’ ושנתקבלה תפילתו.
ואכן כאשר אמר הרבי – כך בדיוק היה ,שערה אחת
המסייעים בידו במשא הקודש ,ולכל אשר על והנה עוד באותו יום עצמו הגיע אליו שליח שלוח מדברי קדשו לא נפלה ארצה! כעבור חודש ימים החלו
המלאכה מלאכת הקודש ,ולכלל הקוראים הנאמנים, מאת הגבירה העשירה המפורסמת מרת תמר’ל עסקי מסחרו נופלים ונסוגים אחור ,הוא עסק באותה
ולכל בית ישראל ,ה’ עליהם יחיו:
לתר לְ חַ יִּים טוֹבִ ים”
“לְ ׁ ָשנָה טוֹבָ ה ִּת ּכ ֵָתבוּ וְ ֵתחָ ֵתמוּ לְ אַ ּ ֵ על הברכה יעמדו
בערגסון ע”ה מווארשא ,ששמעה על ישרותו וחכמתו
הרבה ,וחפצה להעסיקו בתור ‘מנהל ראשי’ לעסקיה
העלון רחבי פולניה
עת בענייני מסחר שונים ,ולאחר חודש נוסף צנחו כל
עסקיו בנפילה דראסטית ,אט-אט אזל כל כספו עד
)דוא"ל( נא לשלוח למייל המצו"ב * לקבלת העלון במייל רבים בכללהפצת התורמים
יערות ענק המסועפים .היו לה ליארצייט
רבו הקדוש שהכינואו
כפיוהצלחה
לברכה לשמחות,
בדיוק העלוןממש! פרוטה את
אחרונה ניתן להנציח
הגדולה ,וניהלה עסקים חובקי עולם במכירת אלפי בתחילת השנה ,והוא כמובן לא נפל ברוחו ולא התייאש
תשפ”ז – בגימטריא:
ורבבות עצים ,שהיה מצרך חיוני ביותר בימים ההם. חלילה ,רק פקודת רבו שמרה רוחו ,וחיזק עצמו ובני
‘אָ נֹכִ י ְמ ַצוֶּה ֶא ְתכֶם הַ יּוֹם לְ אַ הֲ בָ ה’ (דברים יא ,יג) – על אתר ניגשו לחתימת חוזה העסקתו ,שעמד על
‘כֵן אֲ ז ְַּמ ָרה ׁ ִש ְמ ָך לָ עַ ד’ (תהילים סא ,ט) ּ ביתו כל העת ,שבוודאי זהו רצון שמים ,וכנראה כך
שותפותו בעסקים באחוזים גבוהים ביותר!
על הברכה יעמדו
הוא נכנס מיד לתפקידו בנאמנות ,וניהל הכל ביד רמה.
היא המידה הטובה עבורם כעת.
ויהי בצר לו ,כאשר לא נותר בידו טרף להאכיל את בני
לקבלת העלון במייל )דוא"ל( נא לשלוח למייל המצו"ב התורמים להפצת העלון ניתן להנציח את העלון לשמחות ,לברכה והצלחה או ליארצייט
האחים היקרים העומדים תמיד לימין רבינו הרב יהודה בן שרה שיינדל והרב שאול יחזקאל בן שרה שיינדל וכל משפחתם -להצלחה בכל העניינים • יוסף בן טילה רוזא לרפו"ש • שרה שיינדל בת טילה רוזה להצלחה בכל העניינים
יו"ל ע"י קהילת שבתי בבית ד' | רח' ישעיהו 7ירושלים טלshivti11@gmail.com | 05276-10455 078-3331109 :
יהודי יקר! אל תחזיק טובה לעצמך ,הנך מוזמן להדפיס ולהפיץ את העלון באזור מגוריך ולהיות שותף לזיכוי הרבים .המעוניינים יקבלו את העלון במייל (אפשר גם ישירות לדפוס) בקובץ להדפסה.
Anyone Interested in receiving Tiv Hakehila weekly in Hebrew or English should Email - Sheldon@hpins.net Or | zeligk@gmail.com or text 718-249-7173
ד
