gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

טיב הקהילה · TIV HAKEHILAH — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: טיב הקהילה · TIV HAKEHILAH

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

טיב הקהילה · TIV HAKEHILAH — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫טיב ה˜הילה‬ ‫שבת מברכים‬ ‫שבת מברכים אב | ר"ח יום חמישי‪-‬שישי | המולד יום חמישי ‪ 0 | 8:15‬חלק'‬ ‫בס"ד‬ ‫ראש השנה‬ ‫א' תשרי תשפ"ז‬ ‫◄ הזמנים לפי אופק ירושלים ►‬ ‫זמני הדלקת הנרות ומוצ”ש‬ ‫יו"ל ע"י ˜היל˙ ˘ב˙י בבי˙ ד'‬ ‫‪6:15‬‬ ‫הדה"נ‬ ‫בנ˘יאו˙ מורנו ורבנו הרה"ˆ‬ ‫‪7:26‬‬ ‫מוצש"ק‬ ‫‪8:06‬‬ ‫ר"ת‬ ‫רבי גמליאל הכהן רבינובי‪˘ ı‬ליט"א‬ ‫סוף זמן קריאת שמע ותפילה‬ ‫סוז"ת א' ‪10:00‬‬ ‫סוזק"ש א' ‪8:42‬‬ ‫>הבנין‬ ‫סוז"ת ב' ‪10:29‬‬ ‫סוזק"ש ב' ‪9:24‬‬ ‫כרחם אב‬ ‫‪500‬‬ ‫של בנים שנטו קצת מדרך הישר רח”ל‪,‬‬ ‫אם כבנים אם כעבדים‬ ‫גליון מס'‪:‬‬ ‫כמה ממון ודמים שופכים אבותיהם בכדי‬ ‫לב מי לא נרעש ולא נפחד כהיום הזה‪ ,‬בו‬ ‫‪852‬‬ ‫על בנים‬ ‫לנסות להשיבם לדרך הטוב‪ ,‬לא בכח ולא‬ ‫מעביר הקב”ה כבקרת רועה עדרו את צאנו‬ ‫בחיל‪ ,‬כי אם בשידולים ופיוסים‪ ,‬כי אין‬ ‫תחת שבטו‪ ,‬כל הנשכחות צצות ועולות‪,‬‬ ‫דרך אחרת‪ ,‬רק בדרכי שלום ונועם יכולים‬ ‫ספרי הזכרונות נפתחין ונקראין מאליהם‪,‬‬ ‫האבות לקנות את לב הבנים‪ ,‬ומדוע זה‬ ‫כל באי העולם עוברים לפניו כבני מרון‪,‬‬ ‫יעמיד הבורא יתברך שמו את בניו אהוביו‬ ‫והקב”ה סופר ומונה נפש כל חי‪ ,‬חותך‬ ‫>המערכ>>ת‬ ‫למשפט על עוונותיהם‪ ,‬הלא האב אינו שופט את בנו‪,‬‬ ‫קצבה לכל בריותיו וכותב את גזר דינם‪ ,‬אפילו המלאכים‬ ‫כי אם מרבה עליו מוהר ומתן לקנות את לבו ולהשיבו‬ ‫יחפזון וחיל ורעדה יאחזון באמרם הנה יום הדין‪.‬‬ ‫• אם כבנים אם כעבדים •‬ ‫לרחמים ולרצון‪ ,‬אדרבה‪ ,‬כל כמה שהבן יותר חלוש‬ ‫פעם אחת נתלש כפתור מבגדו של מרן לא מדובר כאן במשפט פשוט וקל‪ ,‬כל עתידנו בשנה‬ ‫ורופס ישקיע האב יותר כוחות לרצותו ולהפיס דעתו‪.‬‬‫ה’חתם סופר’ זיע”א והחת”ס נתן את הבאה תלויה ועומדת בפסק שייצא מן השופט הגדול‪,‬‬ ‫והאמת הוא שכבר כתב בספר הזוהר הק’ (רעיא מהימנא‬ ‫הבגד לבתו בבקשה שתדאג לתיקונו‪ ,‬הכל חפצים לצאת זכאים בדין‪ ,‬לדעת שגזר הדין יצא‬ ‫‪ -‬אמור צט‪ ,):‬דכאשר יושב הקב”ה על כיסא הדין בראש‬ ‫כשהחזירה הבת לאביה את הבגד עלינו לטוב כל הימים‪ ,‬ולכן אנו מתחננים ומבקשים לפני‬ ‫השנה‪ ,‬נעמד אצל הפתח מלאך הדין – אשר השקט לא‬ ‫המתוקן אמר לה אביה ‘יודע אני כי לא הקב”ה‪‘ :‬היום הרת עולם‪ ,‬היום יעמיד במשפט כל יצורי‬ ‫יוכל – ומבקש לקטרג על בני ישראל‪ ,‬להוציא את דיבתם‬ ‫את תפרת את הכפתור’‪ ,‬הודתה הבת עולמים‪ ,‬אם כבנים אם כעבדים‪ ,‬אם כבנים רחמנו כרחם‬ ‫ואמרה ‘אכן כן‪ ,‬לא אני תפרתי את אב על בנים‪ ,‬ואם כעבדים עינינו לך תלויות עד שתחננו‬ ‫רעה‪ ,‬אולם הקב”ה אינו שועה אליו ודוחה אותו מכל וכל‪,‬‬ ‫למרות שאוהב את הדין‪ ,‬כדכתיב (ישעיה סא‪ ,‬ח) ‘כי אני ה’‬ ‫הכפתור אלא נתתי למשרתת לתקן‪ ,‬ותוציא כאור משפטנו‪ ,‬איום קדוש’‪.‬‬ ‫אוהב משפט’‪ ,‬כי בכל זאת הוא אוהב יותר את בני ישראל‬‫אבל מנין ידע האבא שכך היה?’ ענה אמת הדבר שלא התנהגנו כראוי‪ ,‬אבל בכל זאת אנו‬ ‫– בניו אהוביו‪ ,‬ואהבת הבנים גוברת על אהבת הדין עד‬ ‫לה החת”ס‪ :‬מכיון שבצד הבגד יש עוד מבקשים רחמים ממי שהרחמים שלו‪ ,‬כי אם אנו בנים של‬ ‫שנדחית לגמרי מפניה‪ ,‬כלשון הזוהר הק’ – ‘נצח רחימוי‬‫קרע קטן שלא ביקשתי ממך לתקנו‪ ,‬מקום‪ ,‬אזי רחמי האב על הבן‪ ,‬וכאשר האב שופט את בנו‬ ‫דבנוי לרחימו דדינא’‪ ,‬ומשמע מן הדיבורים הללו‪,‬‬ ‫ויודע אני בבירור שאם את היית תופרת הוא שופט אותו מתוך רחמים וחסדים‪ ,‬לרחם עמו ביום‬ ‫שהקב”ה באהבתו הגדולה לבניו אהוביו אכן פוטר אותם‬ ‫את הכפתור היית רואה את הקרע דין‪ ,‬אבל גם אם לא זכינו להיות במדרגת בנים‪ ,‬בכל זאת‬ ‫הנוסף ותופרת גם אותו‪ ,‬אבל לא כך זה אנו תולים עיניים ומבקשים‪ ,‬חנני נא מאוצר מתנת חנם‬ ‫לגמרי מן הדין‪.‬‬ ‫אם כבנים רחמנו ואם כעבדים עינינו תלויות‬ ‫אצל המשרתת‪ ,‬כי היא עושה רק מה ותוציא כאור משפטינו איום קדוש‪.‬‬ ‫הגה”ק בעל ה’נודע ביהודה’ בדרשותיו (דרושי הצל”ח ‪-‬‬ ‫וכל איש ישראל צריך לשאוף להיות באחד מן המדרגות‬ ‫שמבקשים ממנה ותו לא‪.‬‬ ‫דרוש י”ב ליום א’ של סליחות) כתב דברים נפלאים ביותר‪,‬‬ ‫בתפילות ראש השנה אנו מבקשים כמה הללו‪ ,‬בן או עבד‪ ,‬מדריגת בן הוא אכן מדריגה יותר נעלה‬ ‫על פי המדרש הידוע (ויקרא רבה אמור כט‪ ,‬ג)‪’“ ,‬עלה‬ ‫פעמים בתפילת ‘היום הרת עולם’‪‘ ,‬אם מעבד‪ ,‬אבל גם אם לא זכינו להיות בן‪ ,‬לפחות צריכין אנו‬ ‫אלקים בתרועה ה’ בקול שופר’ (תהלים מז‪ ,‬ו)‪ ...‬בשעה‬ ‫כבנים אם כעבדים‪ ,‬אם כבנים רחמנו להיות עבד‪ ,‬כי סוף כל סוף תכלית שני המדרגות הללו‬ ‫שישראל נוטלין את שופריהן ותוקעין לפני הקדוש ברוך‬ ‫כרחם אב על בנים‪ ,‬ואם כעבדים‪ ’..‬הוא ההתבטלות כלפי קודשא בריך הוא ושכינתיה‪,‬‬ ‫הוא‪ ,‬עומד מכסא הדין ויושב בכסא רחמים‪ ,‬דכתיב ה’‬ ‫לכאורה אנו מבקשים מהשי”ת שהוא להיות בטל ומבוטל כעפרא דארעא‪ ,‬ומי שמבטל את‬ ‫בקול שופר‪ ,‬ומתמלא עליהם רחמים‪ ,‬ומרחם עליהם‬ ‫יחליט אם הוא רוצה לדוננו כמו בנים או עצמו זוכה לרחמים כמבואר בספרים הקדושים‪.‬‬ ‫והופך עליהם מדת הדין לרחמים”‪.‬‬ ‫כעבדים‪ ,‬אבל אולי יש פה משהו אחר? גודל החשיבות להיות עבד ה’ אנו רואים במעשה שהיה‬ ‫ומדוע באמת עומד הקב”ה מכסא הדין ועובר לכיסא‬ ‫אולי יש כאן משמעות עמוקה יותר? מרגלא בפומיה של כ”ק האדמו”ר בעל ה’לב שמחה’ מגור‬ ‫רחמים‪ ,‬כי עד עתה עשו ישראל תשובה רק מתוך יראה‪,‬‬ ‫טיב זצוק”ל‪ ,‬על מרן זקנו ה’שפת אמת’ זי”ע‪ ,‬שפעם אחת פנה‬ ‫אולי אנחנו יכולים ‘להתערב’ ולהשפיע‬ ‫יראת העונש‪ ,‬אולם בשעה ששמעו ישראל את קול‬ ‫דעותלחסידיו ואמר להם שבזמן אמירת הלל‪ ,‬כאשר אומרים‬ ‫ההואו‬ ‫על החלטתו האם לדון אותנו כבנים‬ ‫השופר‪ ,‬הם מתעוררים לתשובה מתוך אהבה‪ ,‬כי כן דרך‬ ‫כעבדים? על פי המעשה של החת”ס נוכל ‘אנא השם’ קען מען זעך אלעס אויסבעטין – אפשר‬ ‫ה‬ ‫השופר לעורר לתשובה באמת‪ ,‬כדכתב הרמב”ם בהלכות‬ ‫שהכוונה הייתה לפסוק‬ ‫לבאר שהבחירה בידינו‪ ,‬איך שאנחנו ננהג לפעול הכל‪ ,‬החסידים הבינו‬ ‫יו"ר הוועדה הרוחנית‪ :‬ר' יעקב רבינוביץ | עורך‪ :‬ש‪ .‬גולדשטיין‬ ‫תשובה (פרק ג הלכה ד)‪‘ ,‬אף על פי שתקיעת שופר בראש‬ ‫כלפי שמיא‪ ,‬כך יתנהגו אתנו‪‘ :‬אם כבנים ‘אנא השם הושיעה נא’‪ ,‬אבל באמת התכוון לפסוק ‘אנא‬ ‫השנה גזירת הכתוב‪ ,‬רמז יש בו‪ ,‬כלומר‪ ,‬עורו ישינים‬ ‫השם כי אני עבדך’‪.‬‬ ‫אם כעבדים’‪ ,‬אז איפה נמצא ההבדל?‬ ‫משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם‪ ,‬וחפשו במעשיכם‬ ‫אבא שלנו מסתכל עלינו כל הזמן‬ ‫וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם’‪.‬‬ ‫נצח רחימוי דבנוי לרחימו דדינא‬ ‫לראות אם אנחנו מקיימים את התורה‬ ‫לכן התיישב קודם הקב”ה על כסא דין‪ ,‬כי בשעה‬ ‫והמצוות כמו בנים או כמו עבדים‪ ,‬ובגוף הדבר יש לנו להתבונן היטב‪ ,‬כי בנוסח זה של‬ ‫שישראל עושין תשובה מיראה‪ ,‬הם נחשבים כעבדי‬ ‫תמיד מגיעים ברגע האחרון לתפילה ‘היום הרת עולם’ משמע שגם הבן וגם העבד עומדים‬ ‫המלך המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס‪ ,‬ושפיר‬ ‫ובורחים ברגע הראשון שאפשר ‪ -‬או למשפט על חטאיהם‪ ,‬ודבר זה מופלא ביותר‪ ,‬הניחא אם‬ ‫עושה המלך משפט בעבדיו‪ ,‬שהרי מלך במשפט יעמיד‬ ‫שנמצאים בביהכנ”ס ומתפללים את העבד חטא לפני האדון‪ ,‬מובן מאד שצריך להעמידו לדין‬ ‫ארץ‪ ,‬אולם לאחר שכבר שמענו קול שופר‪ ,‬וזכינו‬ ‫כל התפילה מתחילתה ועד סופה? ולשפוט אותו בצדק‪ ,‬וכך הוא באמת סדר העולם‪ ,‬אבל‬ ‫לעשות תשובה מאהבה‪ ,‬או אז אנו מתעלים ממדרגת‬ ‫מגיעים תמיד לשבת ברגע האחרון עם בן אם חטא לפני אביו‪ ,‬יעשה האב כל טצדקי שבעולם‬ ‫הלשון בחוץ – או שמתכוננים מוקדם להסתדר עמו בחשאי‪ ,‬ישלח אליו שליחים עם הצעות‬ ‫עבד למדרגת בן‪ ,‬כי אנו בניך ואתה אבינו‪ ,‬ותיכף באותה‬ ‫שעה מסתלק הקב”ה מכסא הדין ויושב על כסא רחמים‪,‬‬ ‫ומקבלים את השבת בנחת? ועוד הרבה שונות וישדל אותו לשוב אליו וכבר יראה למחול על‬ ‫כי האב אינו שופט את בניו‪ ,‬אדרבה הוא מרחם עליהם‬ ‫כהנה דוגמאות שממחישות לאיזה צד עוונותיו‪ ,‬העיקר שהבן ישוב אליו‪ ,‬אב שמעמיד את בנו‬ ‫ומשפיע להם כל מילי דמיטב‪.‬‬ ‫אנו שייכים‪ ,‬אז נכון שיש הרבה דברים‪ ,‬למשפט גורם בושות לעצמו‪ ,‬וכדי בזיון וקצף‪.‬‬ ‫על פי זה מבאר ה’נודע ביהודה’ היטב את נוסח התפלה‪,‬‬ ‫וקשה לנו לשנות הכל בבת אחת‪ ,‬אבל לדאבוננו‪ ,‬ביודעי ובמכירי קאמינא כמה וכמה מקרים‬ ‫לפחות עכשיו כשאנו עומדים ברגעים‬ ‫גורליים אלו‪ ,‬נקבל על עצמנו דבר אחד‪,‬‬ ‫ניתן לשמוע את שיחותיו של מורנו ורבנו שליט"א ○ במספר מיוחד וישיר‬ ‫מצוה אחת‪ ,‬שאותה נקיים בהידור רב‬ ‫באידיש‪ ○ 073-2951321 :‬בלשון הקודש‪073-2951320 :‬‬ ‫טיב‬ ‫ובלי פשרות‪ ,‬ממש ‘כבנים ולא כעבדים’‪,‬‬ ‫וכך נוכל לבקש בתפילתנו ‘רחמנו כרחם‬ ‫ההודעות‬ ‫אב על בנים’‪ ,‬ויה”ר שנזכה לכתיבה‬ ‫עדכוני שיחות‪0534-100024 :‬‬ ‫וחתימה טובה‪.‬‬ ‫יו"ר הוועדה הרוחנית‪ :‬ר' יעקב רבינוביץ | עורך‪ :‬ש‪ .‬גולדשטיין‬ ‫(ע”פ‪‘ :‬טיב המועדים’ ראש השנה )‬ ‫א‬ ‫זי”ע‪ ,‬שהיה לו בן שלא הלך בדרך הישר כפי הראוי‬ ‫אליו רבי פנחס’ל ואמר ‘ודלמא לאו אביו הוא’?‬ ‫‘היום הרת עולם’‪ ,‬היום – ראש השנה – הוא יום‬ ‫לבן גדולים וקדושים‪ ,‬אך למרות הצער ועגמת הנפש‬ ‫כלומר‪ ,‬מאן יימר לך שאתה במדרגה של בן שאתה‬ ‫הדין‪ .‬ולפי זה יש לתמוה ולהתפלא‪‘ ,‬היום יעמיד‬ ‫הגדולה שגרם במעשיו לא הרחיקו אביו הק’ מעל‬ ‫יכול לקרוא להקב”ה ‘טאטע’‪ ,‬ורבי אלעזר שמע ולא‬ ‫במשפט כל יצורי עולמים’?! איך יתכן‪ ,‬הלא האב‬ ‫פניו‪ ,‬אדרבה‪ ,‬האכילו מפיתו והשקה אותו ממימיו‬ ‫השיב כלום‪.‬‬ ‫אינו שופט את בנו‪ ,‬וישראל הרי הם בנים למקום‪.‬‬ ‫ואף סיפק לו כל צרכיו בהרחבה גדולה‪ ,‬לא פחות‬ ‫כאשר שב רבי אלעזר לביתו‪ ,‬ביקש אביו הקדוש‬ ‫על כן מיישב הפייטן שאכן לא כל אחד עומד‬ ‫מבן חשוב והגון שמביא הרבה נחת להוריו ומגדליו‪.‬‬ ‫לדעת מה היה שם‪ ,‬בתוך הדברים סיפר לו גם על‬ ‫במשפט‪ ,‬אלא ‘אם כבנים אם כעבדים’‪ ,‬דבר זה‬ ‫ובכל יום בשעה שנעמד אותו צדיק להתפלל‪ ,‬היה‬ ‫המאורע הזה‪ .‬מה ענית לו‪ ,‬שאל הרבי ר’ אלימלך‪.‬‬ ‫תלוי מאד במצב הנידון‪ ,‬האם הוא בן או עבד‪‘ .‬אם‬ ‫פונה קודם לאבינו שבשמים ואומר‪ :‬ריבונו של‬ ‫לא עניתי כלום‪ ,‬החרשתי דומיה‪ .‬אמר לו הרבי ר’‬ ‫כבנים’ – אם הנידון הוא בן‪ ,‬שעשה תשובה מאהבה‪,‬‬ ‫עולם‪ ,‬הבט נא עלי וראה‪ ,‬אף על פי שבני מצער אותי‬ ‫אלימלך‪ ,‬היה לך לענות על פי הכתוב (האזינו לב‪ ,‬ז)‬ ‫אזי ‘רחמנו כרחם אב על בנים’‪ ,‬הוא זוכה לרחמים‬ ‫בהנהגתו ובתהלוכותיו‪ ,‬בכל זאת אינני גורע ממנו‬ ‫‘שאל אביך’‪ ,‬שאל מלשון שאילה‪‘ ,‬מען לייהט זיך‬ ‫מאביו ופוטרו מן הדין‪ .‬אבל ‘אם כעבדים’‪ ,‬אם הנידון‬ ‫מאומה‪ ,‬אני דואג לו לכל הצטרכויותיו וכל פרנסתו‬ ‫א טאטע’‪ .‬כלומר‪ ,‬אפילו שלעת עתה איננו במדרגת‬ ‫הזה לא עשה תשובה מאהבה‪ ,‬ואינו בן אלא עבד‪,‬‬ ‫עלי‪ ,‬ואם אני שאיני אלא בשר ודם נוהג כך עם בני‪,‬‬ ‫בנים למקום‪ ,‬ואין אנו ראויים שהקב”ה יהיה נקרא‬ ‫במצב כזה אינו יכול להיפטר ממשפט המלך‪ ,‬ואין‬ ‫על אחת כמה וכמה שאתה מלך מלכי המלכים צריך‬ ‫עלינו בשם ‘אבא’‪ ,‬אולם אפשר לקבל מדריגה זו‬ ‫לו עצה אחרת מלבד ‘עינינו לך תלויות עד שתחננו‬ ‫לנהוג כן עם בניך רחומיך‪ ,‬בני ישראל‪ ,‬שאף על פי‬ ‫בהשאלה‪ ,‬על ידי שקורא בחזקה להקב”ה ‘אבי‬ ‫ותוציא כאור משפטינו’‪.‬‬ ‫שאינם עושים רצונך כדבעי‪ ,‬אבל בכל זאת כרחם אב‬ ‫אתה’‪ ,‬ובזכות זה זוכה שבעתיד יהיה ראוי לתואר‬ ‫מען לייהט זיך א טאטע‬ ‫על בנים צריך אתה להשפיע להם כל טוב סלה ובאין‬ ‫זה בצדק‪.‬‬ ‫מתוך הדברים הללו אתה למד‪ ,‬שאכן מי שעושה‬ ‫מחסור כל‪ ,‬כך לימד ה’באר מים חיים’ זי”ע סניגוריא‬ ‫תשובה מאהבה מתעלה להיות במדרגת בן ופוטר‬ ‫על בני ישראל‪.‬‬ ‫בין כך ובין כך נקראים בנים‬ ‫את עצמו מן הדין‪ ,‬אבל יחד עם זה לא כל הרוצה‬ ‫אבל אנו אין לנו לסמוך על זה‪ ,‬אלא אנו צריכים‬ ‫וידוע מן הצדיקים הקדושים שהיו מליצים זכות‬ ‫יבוא ויטול עטרה לעצמו‪ ,‬כי לאו כל אחד יכול‬ ‫לשאוף בכל מאודנו ולהשתוקק להיות נקראים‬ ‫בעד בני ישראל‪ ,‬אפילו בזמן שאינם ראויים להיקרא‬ ‫לעשות תשובה מתוך אהבה‪ ,‬שהוא מדרגה גדולה‪,‬‬ ‫בנים למקום‪ ,‬ולפחות לצעוק ‘טאטע טאטע’ עד‬ ‫בנים‪ ,‬אבל סוף כל סוף ישראל אף על פי שחטא‬ ‫כידוע‪ ,‬אולם העצה בזה הוא לעורר אצלנו בכח את‬ ‫שיהיה באמת טאטע‪ ,‬כי סוף כל סוף זהו שאיפתנו‬ ‫ישראל הוא‪ ,‬ובוודאי שכלפי מצב הדור והנסיונות‬ ‫הנקודת בן‪ ,‬להתפלל אל השי”ת ולהתחנן אליו‪,‬‬ ‫האמתית‪ ,‬וכל מה שלא הגענו לזה הוא רק מחמת‬ ‫ראוי כל אחד מישראל להיקרא בן‪ ,‬ועל אחת כמה‬ ‫לדבר אליו כדבר בן אל אביו‪ ,‬ואז יתעורר גם למעלה‬ ‫נסיונות התקופה ומצב הדור שמושכים אותנו‬ ‫וכמה חשובים בני ישראל כנגד אומות העולם וגויי‬ ‫בחינת אבא‪ ,‬ויכנס בן אצל אביו‪.‬‬ ‫אל החומר‪ ,‬וכמאמר הגמרא במסכת ברכות (יז‪,).‬‬ ‫הארץ‪.‬‬ ‫וכפי המעשה הידוע שסיפר הרה”ק משיניאווא‬ ‫‘רבון העולמים‪ ,‬גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות‬ ‫ואף על פי שרבי יהודה סובר (קידושין לו‪ ).‬שישראל‬ ‫(דברי יחזקאל הפטרת פרשת מסעי)‪ ,‬שפעם אחת‬ ‫רצונך‪ ,‬ומי מעכב‪ ,‬שאור שבעיסה ושעבוד מלכיות’‪,‬‬ ‫נקראים בנים רק בשעה שעושים רצונו של מקום‪,‬‬ ‫הכריז הרה”ק הרבי ר’ אלימלך זי”ע‪ ,‬שלהכיר‬ ‫והקב”ה אכן יודע את הרצון הפנימי שיש לכל אחד‬ ‫אבל רבי מאיר פליג עליו וסובר ‘בין כך ובין כך‬ ‫את הרה”ק רבי פנחס מקאריץ הוא סגולה ליראת‬ ‫ואחד מישראל‪ ,‬והוא גם יודע שהיצר המפתה מנסה‬ ‫אתם קרוים בנים’‪ ,‬וכבר פסק הרשב”א בתשובותיו‬ ‫שמים‪ ,‬וכששמע הרה”ק רבי אלעזר מליזענסק את‬ ‫למשוך אל הלבבות אליו‪‘ ,‬כי הוא ידע יצרנו זכור כי‬ ‫(ח”א סי’ קצ”ד וסי’ רמ”ב)‪ ,‬שבהלכה זו אזלינן בתר‬ ‫דברי אביו יוצאים מפורשים מפי כהן גדול‪ ,‬קם ונסע‬ ‫עפר אנחנו’ (תהלים קג‪ ,‬יד)‪ ,‬אולם על על ידי תשובה‬ ‫רבי מאיר‪ ,‬אף על פי שבכל מחלוקת רבי יהודה ורבי‬ ‫לקאריץ להשתתף בתפלותיו ושולחנותיו הטהורים‬ ‫ומעשים טובים נזכה מהרה להיות בנים למקום‪,‬‬ ‫מאיר הלכה כרבי יהודה‪ ,‬כי מפסוקי התורה משמע‬ ‫של הצדיק מקאריץ‪.‬‬ ‫וכרחם אב על בנים נזכה לשנה טובה ומבורכת‬ ‫כרבי מאיר‪.‬‬ ‫באמצע עריכת השולחן התלהב רבי אלעזר ביראת‬ ‫מתוך רחמים גדולים וחסדים נגלים‪.‬‬ ‫כהעובדה הידועה עם הרה”ק ה’באר מים חיים’‬ ‫שמים טהורה ונפלט מפיו הקריאה ‘טאטע’‪ ,‬נענה‬ ‫לאחר השם של חתימת הברכה לא יאמרנה במקום שנזכר (שו”ע‬ ‫ ‪.‬זטי”א דאם שכח לומר זכרנו‪ ,‬אומר אותה בשומע תפילה‪,‬‬ ‫הרב שם ס”ו)‪.‬‬ ‫הרחמים‪ ,‬שהוא צריך גם כן לומר המלך הקדוש‪ ,‬אזי אנו אומרים‬ ‫שמסתמא זכר גם בשעת הברכה ואמר המלך הקודש (א”א להגה”ק‬ ‫מבוטשאטש)‪.‬‬ ‫נכתב ע"י הר"ר מאיר‬ ‫רבינוביץ שליט"א‬ ‫>הלכה‬ ‫ובשבת ויו”ט שא”א שומע תפילה‪ ,‬וכן אם שכח לומר וכתוב‬ ‫או בספר חיים‪ ,‬יאמר אותם קודם שיעקור רגליו‪ ,‬אבל אם שכח‬ ‫‪.‬ח בשבת שובה ערבית יאמר בברכת מעין שבע ‘המלך‬ ‫הקדוש’‪ ,‬ואם טעה ואמר הא‪-‬ל הקדוש‪ ,‬יש דעות באחרונים אם‬ ‫ההוספות בתפילות של עשרת ימי תשובה‬ ‫לומר מי כמוך‪ ,‬אין לו תשלומין‪ ,‬משום שאינו בקשת רחמים‬ ‫צריך לחזור‪ ,‬ודוקא אם סיים הברכה‪ ,‬אבל אם נזכר קודם שסיים‬ ‫המלך הקדוש‬ ‫(בא”ח נצבים ס”כ)‪ .‬וי”א דאין חילוק בזה‪ ,‬ובכולם אם שכח יאמר‬ ‫הברכה‪ ,‬יתחיל עוד הפעם מן ‘המלך הקדוש’ (שו”ע ס”ג ובמ”ב שם)‪.‬‬ ‫‪.‬אבעשרת ימי תשובה חותם בברכת קדושה המלך הקדוש‪,‬‬ ‫אותם קודם שיעקור רגליו (כה”ח סקל”ב)‪ .‬ובחיי אדם (כלל כ”ד סכ”ה)‬ ‫המלך המשפט‬ ‫מפני שהימים הללו הם ימי דין שהקב”ה יושב ודן כל העולם‬ ‫כתב שאם שכח לומר בספר חיים ונזכר לאחר שסיים הברכה‪,‬‬ ‫‪.‬טבעשי”ת אומר חותם בברכת השיבה שופטינו המלך‬ ‫ומראה מלכותו וממשלתו שהוא בכל משלה (שו”ע סי’ תקפ”ב ס”א‬ ‫ובמ”ב שם)‪.‬‬ ‫ראוי לאומרו תיכף קודם יהיו לרצון‪ ,‬כיון שכבר גמר התפילה‪.‬‬ ‫המשפט‪ ,‬ואם טעה וסיים מלך אוהב צדקה ומשפט א”צ לחזור‪,‬‬ ‫ ‪.‬זינוהגין שכשמגיע החזן לוכתוב או בספר‪ ,‬אומרים הציבור‬ ‫ומ”מ אם נזכר תוך כדי דיבור‪ ,‬אומר המלך המשפט (מ”ב סק”ו‬ ‫‪.‬באם טעה ואמר הא‪-‬ל הקדוש‪ ,‬ואפילו הוא רק מסופק אם‬ ‫בקול רם וכתוב או בספר‪ ,‬והחזן ממתין עד שיסיימו ואומר‬ ‫ע”פ פסק הרמ”א בסי’ קי”ז)‪( .‬וי”א דאם נזכר לאחר שעקר רגליו‪ ,‬טוב‬ ‫אמר המלך הקדוש‪ ,‬ה”ז חוזר לראש התפילה‪ .‬ודוקא כשנזכר‬ ‫אח”כ (מט”א סי’ תקפ”ד ס”י)‪ .‬ויש מקומות שנוהגים כן גם בזכרנו ומי‬ ‫שיתפלל עוד הפעם בתורת נדבה‪ ,‬וא”צ לחדש בה דבר‪ ,‬כיון‬ ‫לאחר כדי דיבור משסיים הא‪-‬ל הקדוש‪ ,‬אבל אם נזכר קודם‬ ‫כמוך (קצה המטה סקכ”ב‪ ,‬ליקוטי מהרי”ח)‪.‬‬ ‫שהוא מתפלל אותה מחמת ספק (שו”ע הרב סי’ תקפ”ב ס”ב)‪.‬‬ ‫ששהה כדי דיבור‪ ,‬דהיינו כדי שיעור אמירת ג’ תיבות‪ ,‬יאמר‬ ‫ ‪.‬חיבתפילת שחרית מנחה וערבית אומרים אב הרחמן‪,‬‬ ‫‪.‬יאבל אם סיים הא‪-‬ל אוהב צדקה ומשפט‪ ,‬ונזכר לאחר כדי‬ ‫מיד המלך הקודש ויצא‪ ,‬וכל זה דוקא כשלא התחיל עדיין ברכה‬ ‫ובתפילת מוסף דר”ה ויוכ”פ ושבת אומרים אב הרחמים‪ ,‬וכן‬ ‫דיבור‪ ,‬ה”ז חוזר לברכת השיבה שופטינו וממשיך על הסדר‪,‬‬ ‫אחרת‪ ,‬אבל אם כבר התחיל ברכה אחרת אפילו אם עדיין תוך‬ ‫במנחה של שבת ובנעילה אומרים אב הרחמים (שער הכוונות‪ ,‬הובא‬ ‫ואם נזכר לאחר שעקר רגליו חוזר לראש (שו”ע סי’ תקפ”ב ובמ”ב שם‬ ‫כדי דיבור חוזר לראש (שו”ע שם ס”ב ובמ”ב שם)‪ ,‬וי”א דאפילו התחיל‬ ‫באחרונים)‪.‬‬ ‫סק”ט)‪.‬‬ ‫כבר ברכה אחרת ג”כ אין חוזר לראש אם הוא עדיין תוך כדי‬ ‫ ‪.‬איואומר המלך המשפט בשני ההי”ן‪ ,‬ויזהר בזה‪ ,‬כי י”א ‪.‬טייאמר ‘לחיים’ בשב”א תחת הלמ”ד‪ ,‬ולא יאמר בפת”ח‬ ‫דיבור (אלף המגן שם סקכ”ב)‪.‬‬ ‫דהוא לעיכובא‪ ,‬ומ”מ בדיעבד אם אמר מלך המשפט לא יחזור דלא לישתמע לאחיים דהיינו לא חיים‪ ,‬ודוקא בימים האלו כיון‬ ‫‪.‬גואינו מועיל מה שיאמר צ’ פעמים המלך הקדוש‪ ,‬שהרי‬ ‫שהם ימי דין צריך לדקדק ולפרט היטב תפילתו‪ ,‬משא”כ בשאר‬ ‫(מ”ב סי’ קי”ח סק”ב)‪.‬‬ ‫אינו יכול להרגיל את עצמו לומר כמו שאומר בתפילתו‪ ,‬שאם‬ ‫ימות השנה אנו אומרים והעמידנו מלכנו לחיים בפת”ח תחת‬ ‫זכרנו ומי כמוך וכו’‬ ‫יזכיר את השם הרי זה ברכה לבטלה (מ”ב שם סק”ג בשם המג”א)‪ .‬וי”א‬ ‫ ‪.‬ביתיקנו הגאונים לומר בעשי”ת זכרנו בברכת אבות‪ ,‬ומי הלמ”ד ואין חוששין‪ ,‬לפי שאחר כוונת הלב הן הדברים (מ”ב שם‬ ‫דכשיאמר צ’ פעמים ‘ברוך אתה השם המלך הקדוש’ מהני (פר”ח‪,‬‬ ‫כמוך בגבורות‪ ,‬ובברכת הודאה וכתוב‪ ,‬ובספר חיים בברכת סקט”ז)‪.‬‬ ‫הביאו בשעה”צ סק”ב)‪ ,‬ורוב האחרונים לא פסקו כן (שעה”צ שם)‪ ,‬ולכן‬ ‫‪.‬כולא יאמר לחיים טובים‪ ,‬רק לחיים‪ ,‬עד שיגיע לוכתוב לחיים‬ ‫שים שלום‪ ,‬וכיון שאינו אלא תיקון הגאונים אם שכח לאמרם אין‬ ‫אם אמר צ’ פעמים ‘ברוך אתה השם המלך הקדוש’‪ ,‬ועכשיו הוא‬ ‫מחזירין אותו (שו”ע סי’ תקפ”ב ס”ה ובמ”ב שם)‪ .‬ואפילו אם רוצה לחזור וכו’ אז יאמר לחיים טובים‪ ,‬כי המבקש צריך לבקש מתחילה‬ ‫מסופק בתפילתו‪ ,‬יתפלל שנית דרך נדבה (מט”א שם ס”ז)‪ .‬ומן הנכון‬ ‫דבר מועט‪ ,‬ואח”כ מוסיף והולך (שם‪[ .‬ומטעם זה י”א דאין אומרים עם הש”ץ‬ ‫אינו רשאי (מג”א שם סק”ד‪ ,‬ועי’ במחהש”ק שם)‪.‬‬ ‫שלא יאמר צ’ פעמים ברוך אתה השם וכו’ כדי שלא להיכנס‬ ‫ ‪.‬גיאפילו לא עקר רגליו עדיין‪ ,‬רק שכבר אמר השם של סיום זכרנו ומי כמוך‪ ,‬משום שלא יתכן שאחר שביקש דבר היותר גדול שכבר אמר בהודאה‬ ‫במחלוקת (כה”ח שם סק”ג)‪.‬‬ ‫הברכה‪ ,‬אינו חוזר‪ ,‬אבל כל שעדיין לא אמר השם של סיום וכתוב לחיים טובים שיאמר שוב עם הש”ץ זכרנו שהוא דבר היותר קטן שאין אומרים בו‬ ‫‪.‬דאם הוא מסופק בראש השנה ויוהכ”פ אם סיים המלך‬ ‫הברכה ה”ז חוזר‪ ,‬אפילו אם כבר אמר כמה שמות באמצע‪ ,‬לחיים טובים‪ ,‬ורק לבסוף בהודאה אז אומרים עם הש”ץ וכתוב לחיים טובים‪ ,‬וכן בספר‬ ‫הקדוש‪ ,‬אך ברור לו שאמר את כל הנוסח של ובכן תן פחדך‬ ‫כגון בברכת הודאה שהמשיך וכל החיים וכו’ (מ”ב שם סקט”ז)‪ .‬וי”א שהוא גם כן דבר היתר גדול (טעמי המנהגים סי’ תש”ג)])‪ .‬ולכן בברכת שים שלום‬ ‫על הסדר‪ ,‬אפשר דא”צ לחזור‪ ,‬דאולי לא שייך לומר בזה שאמר‬ ‫דבכה”ג יאמרנה במקום שנזכר ולא יחזור לתחילת וכל החיים מוסיפין בספר חיים ברכה ושלום וכו’ (טור)‪.‬‬ ‫כהרגלו כל השנה‪ ,‬שהרי הוסיף לומר קודם סיום הברכה מה‬ ‫שאינו אומר בכל השנה (מ”ב שם סק”ד)‪.‬‬ ‫ממעמקים‬ ‫(מט”א שם ס”י עיי”ש)‪.‬‬ ‫ ‪.‬אכבכל עשרת ימי תשובה טוב ונכון מאוד לומר בין ישתבח‬ ‫ ‪.‬דיאמר ברוך אתה השם ונזכר שלא אמר זכרנו או מי כמוך‪,‬‬ ‫‪.‬האם אמר תיבת הא‪-‬ל ועדיין לא אמר הקדוש‪ ,‬אע”פ ששהה‬ ‫לא יאמר למדני חוקיך‪ ,‬אלא ימשיך בתפלתו (בא”ח נצבים ס”כ‪ ,‬וכ”מ‬ ‫יותר מכדי דיבור‪ ,‬ואח”כ סיים המלך הקדוש‪ ,‬א”צ לחזור (דע”ת‪,‬‬ ‫ליוצר מזמור ממעמקים קראתיך ה’ (האריז”ל בשער הכוונות דרוש‬ ‫אלף המגן שם סקט”ז בשם הרה”ק מבוטשאטש)‪.‬‬ ‫ר”ה בהקדמה‪ ,‬והובא במ”ב סי’ נ”ד סק”ד‪ ,‬ובכ”ה במט”א שם ס”ט)‪ .‬ואם בשעה‬ ‫ממ”ש בשעה”צ סי’ קפ”ח סקי”ח)‪.‬‬ ‫‪.‬וש”ץ שטעה בהמלך הקדוש חוזר לראש ואומר שנית קדושה ‪.‬וטי”א שאם אם שכח לומר זכרנו או מי כמוך‪ ,‬וכבר סיים‬ ‫שהציבור אומרים ממעמקים הוא עומד עדיין באמצע פסוקי‬ ‫דזמרה‪ ,‬ה”ז רשאי לומר עמהם‪ ,‬ומ”מ כשמגיע אחר ישתבח יוכל‬ ‫הברכה‪ ,‬ועדיין לא התחיל הברכה האחרת‪ ,‬ה”ז רשאי לאמרה‬ ‫טיב‬ ‫(שע”ת סק”א)‪.‬‬ ‫לאומרו במקומו (אלף למטה שם סק”ב)‪.‬‬ ‫‪.‬זאם היה זוכר בסוף ברכת מחיה המתים כשאמר מי כמוך אב שם‪ ,‬אע”פ שאינו חייב (אלף המגן שם סקכ”ה בשם א”א)‪ .‬וי”א דאם נזכר‬ ‫ההודעות‬ ‫יו"ר הוועדה הרוחנית‪ :‬ר' יעקב רבינוביץ | עורך‪ :‬ש‪ .‬גולדשטיין‬ ‫ב‬ ‫>ההשגחה‬ ‫גדול‪ ,‬וידאגו לו לכל צרכיו מהחל ועד כלה‪.‬‬ ‫שמח האיש ונסע לקרעסטיר‪ ,‬ובהיות ששמע שבקרעסטיר נהוג‬ ‫>המעשיו>ת‬ ‫להביא לרבי מתנת בקבוק יי”ש [בראנפעין] קנה לו האיש בקבוק‬ ‫סיפורי השגחה פרטית‬ ‫יי”ש‪ ,‬ובהגיעו קרעסטירה נכנס אצל הרבי הקדוש רבי ישעיה’לי‬ ‫גרסינן בריש פרק האומנין (בבא מציעא עה‪“ :):‬הַ ּשוֹכֵ ר אֶ ת הָ אֻ ּ ָמנִ ין‬ ‫וְ ִה ְטע ּו זֶה אֶ ת זֶה‪ ,‬אֵ ין לָהֶ ם זֶה עַ ל זֶה אֶ לּ ָא תַ ְרעֹמֶ ת‬ ‫שנש_לחו _למערכת ע"י הקוראים‬ ‫הִ ׁ ְש ַּתדְּ ל ּו וְ הַ ְרבּ ּו‬ ‫והגיש לפניו את בקבוק היי”ש שהביא עימו‪.‬‬ ‫שוֹכֵ ר אֶ ת הָ אֻ ּ ָמנִ ין וְ חָ זְ ר ּו בָ הֶ ן י ָָדן עַ ל‬ ‫וכו’‪ .‬הַ ּ ׂ‬ ‫הרבי קיבלו בשמחה ובסבר פנים יפות‪,‬‬ ‫הַ ּ ַת ְח ּת ֹונָה‪ִ ,‬אם ַּבעַ ל הַ ַּביִת ח ֹוזֵר בּ ֹו יָד ֹו עַ ל‬ ‫ְּתחִ ּנָה וּבַ ָּק ׁ ָשה לִ פְ נֵי מֶ לֶ ְך‬ ‫‘כשלג ילבינו’‬ ‫ואת הבקבוק שהביא לו נטל בידו‪ ,‬וקם‬ ‫הַ ּ ַת ְח ּת ֹונָה”‪.‬‬ ‫ממקומו בהדרת קודש‪ ,‬ניגש אל פינת הבית‬ ‫ומוקמינן לה בגמרא (עז‪ ).‬דין חזרו פועלים‪,‬‬ ‫ראש השנה מגיע ואני נזכר‬ ‫שם עמדה חבית גדולה מלאה ביי”ש חריף‬ ‫ֵא’ל ָרם וְ ִנ ָֹשא‬ ‫באופן דאייקר עבידתא וחזרו בהם הפועלים‪,‬‬ ‫בטיב ההשגחה שהיה לי‬ ‫וטוב‪ ,‬ושפך את כל תכולת הבקבוק אל תוך‬ ‫ואזל בעל הבית ופייסינהו עד שנתרצו לשוב‬ ‫לפני שנה‪:‬‬ ‫החבית‪.‬‬ ‫למלאכתם‪ .‬מהו דתימא מצו אמרי ליה‬ ‫כחסיד ברסלב‪ ,‬אני נוסע מדי‬ ‫הפועלים לבעל הבית‪ :‬כי מפייסינן‪ ,‬על דעת “מַ כְ נִ יסֵ י ַרחֲ ִמים הַ כְ נִ יס ּו ַרחֲ ֵמינ ּו לִ פְ נֵי ַּבעַ ל והנה ביום טוב של ראש השנה בהפסקה‬ ‫שלפני קריאת התורה‪ ,‬הסתובב לו בבית‬ ‫ו‬ ‫ּ‬ ‫נ‬ ‫ָת‬ ‫ֵ‬ ‫לּ‬ ‫פִ‬‫ת‬ ‫ְ‬ ‫ו‬ ‫ּ‬ ‫יע‬ ‫מ‬ ‫ִ‬ ‫ש‬ ‫ְ‬ ‫ׁ‬ ‫הַ‬ ‫ָה‬ ‫לּ‬ ‫פִ‬ ‫ת‬ ‫ְ‬ ‫י‬ ‫יעֵ‬ ‫מ‬ ‫ִ‬ ‫ש‬‫ְ‬ ‫ׁ‬ ‫מַ‬ ‫ים‪,‬‬ ‫מ‬‫ִ‬ ‫חֲ‬ ‫ר‬‫ַ‬ ‫הָ‬ ‫שנה לאומן לראש השנה‪,‬‬ ‫שתוסיף לנו על שכרנו‪ ,‬קא משמע לן דאמר‬ ‫להו‪ :‬אדעתא דטרחנא לכו באכילה ושתיה לִ פְ נֵי ׁשו ֵֹמעַ ְתפִ לּ ָה‪ ,‬מַ ׁ ְש ִמיעֵ י צְ עָ ָקה הַ ׁ ְש ִמיע ּו המדרש הגדול שבקרעסטיר בחור שלא‬ ‫ערב ראש השנה הגיע‪ .‬כל‬ ‫ַצע ֲָק ֵתנ ּו לִ פְ נֵי ׁשו ֵֹמעַ צְ עָ ָקה‪ ,‬מַ כְ נִ יסֵ י ִד ְמעָ ה היה כל כך בריא בנפשו‪ ,‬וביקש לשתות‬ ‫הלחץ של ההכנות מסתיים‬ ‫הַ כְ נִ יס ּו ִד ְמעו ֵֹתינ ּו לִ פְ נֵי ֶמל ְֶך ִמ ְת ַר ּצֶה‬ ‫וכו’‪.‬‬ ‫מעט מן היי”ש הטוב של הרבי‪...‬‬ ‫התם‬ ‫לה‬ ‫מוקמינן‬ ‫הבית‬ ‫בעל‬ ‫חזרת‬ ‫ודין‬ ‫ומגיע הרגע המיוחד‪ .‬אני‬ ‫באופן דזל עבידתא‪ ,‬וחזר בו בעל הבית‪ּ ִ ,‬ב ְדמָ עוֹת‪ִ ְ – .‬ה ׁ ְש ּ ַתדְּ ל ּו וְ הַ ְרבּ ּו ְּת ִח ּנָה וּבַ ָּק ׁ ָשה הגבאים כמובן לא הסכימו לו‪ ,‬וגערו בו‬ ‫מוציא את הקיטל הלבן‬ ‫שעתה באמצע התפילה אין שותים יי”ש!‬ ‫לִ פְ נֵי ֶמלֶך אֵ ’ל ָרם וְ נִ ָֹשא‪ .‬הַ זְ ִּכיר ּו לְ ָפנָיו‬ ‫שהכינו לי ולובש אותו‬ ‫ואזול פועלים ופייסוהו‪ .‬מהו דתימא מצי הַ ׁ ְש ִמיע ּו לְ ָפנָיו ּתו ָֹרה וּמַ ע ֲִשֹים טוֹבִ ים ׁ ֶשל‬ ‫אך הבחור מתעקש הוא רצה לשתות את‬ ‫אמר להו‪ :‬נתרציתי אדעתא דבצריתו לי‬ ‫ׁשוֹכְ נֵי עָ פָר‪ ,‬יִזְ כּ ֹר אַ הֲ בָ תָ ם וִ יחַ ּיֶה ז ְַרעָ ם‬ ‫בהרגשה עילאית‪ .‬הנה אני‬ ‫היי”ש דווקא עתה באמצע תפילות יום‬ ‫מאגרייכו‪ ,‬כדי שתפחתו משכר עבודתכם‪,‬‬ ‫ׁ ֶשלּ ֹא תֹאבַ ד ׁ ְשאֵ ִרית ַי ֲעקֹב”‪.‬‬ ‫שוב ‘דומה למלאכים’‪.‬‬ ‫הדין! וכראותו שמסרבים לו פעם אחר פעם‪,‬‬ ‫קא משמע לן דאמרי ליה‪ :‬אדעתא דעבדינן לך‬ ‫אחרי רגע אומר לי מישהו‬ ‫התגנב לו בלאט אל תוך הבית‪ ,‬והחליט שאם לא מגישים לו מן‬ ‫עבידתא שפירתא” עיין שם היטב הסוגיא‪.‬‬ ‫המשקה‪ ,‬הרי יטול הוא בכוחות עצמו בשליחות יד‪...‬‬ ‫ופירש רש”י ז”ל‪“ :‬פייסינהו – הרבה תחנונים”‪.‬‬ ‫‘יש לך כתם צהוב על‬ ‫אולם לצערו כשרצה למזוג לעצמו ‘כוסית’ טובה מתוך החבית‪,‬‬ ‫מכאן רמזו בספרים על האי יומא דדינא רבא דראש השנה‪ ,‬כאשר‬ ‫השרוול’‪ .‬אני מתפלא‪ ,‬מניין‬ ‫הסתבך בתנועותיו המסורבלות עד שנפלה כל החבית הגדולה על‬ ‫בעל הבית מלכו של עולם השוכר אותנו הפועלים בעבודתו‬ ‫צץ לו הכתם? הרי הקיטל‬ ‫הארץ בקול חבטה עזה ונשברה‪ ,‬תבריה ולא שתייה‪ ...‬יי”ש רב‬ ‫עבר כביסה?! אני מסתכל‬ ‫יתברך‪ ,‬לעריכת חשבון שכר המלאכה‪ ,‬ומעמידים את הכל על‬ ‫החל להישפך לכל עבר‪ ,‬והמשמשים המסורים שרצו מהרה לקול‬ ‫המשקל‪.‬‬ ‫ולא רואה כלום וממשיך‪ ,‬טיב‬ ‫החבטה החזקה נדהמו למראה עיניהם‪.‬‬ ‫והנה כשמתבוננים בעבודת הפועלים אצל בעל הבית במשך‬ ‫לפתע עוד אחד מהאחים ההודעו‬ ‫עד מהרה תפסו את הבחור הסורר שעמד נכלם מן הצד‪ ,‬והחלו‬ ‫השנה חולפת‪ ,‬מתברר שלפעמים חזרו בהם פועלים ולא עשו את‬ ‫שלי מעיר לי ‘יש לך כתם על‬ ‫להכות בו מכות נמרצות על שהעז להתגנב ללא רשות אל תוך‬ ‫עבודתם כדין‪ ,‬או מצד שני שחזר בו בעל הבית ואינו חפץ ח”ו‬ ‫כל השרוול’‪ ,‬כבר לא יכולתי‬ ‫ביתו של הרבי‪ ,‬ולעולל בו את תעלוליו‪.‬‬ ‫בעבודת הפועלים‪.‬‬ ‫להישאר אדיש‪ ,‬הורדתי‬ ‫אחד המשמשים שהיטב חרה לו על כל הבלגן וההפסד הגדול‪,‬‬ ‫ועל כך למדין אנו מסוגיא זו‪ ,‬שניתן שפיר לפייס זה את זה‪ ,‬על‬ ‫מהר את הקיטל ונחרדתי‬ ‫היכה בו חזק וצעק עליו‪ :‬בראנפע’ן האסטו גיוואלד? פעטש‬ ‫‘ה ׁ ְש ּ ַתדְּ ל ּו וְ הַ ְרבּ ּו ְּת ִח ּנָה‬ ‫ידי שמרבים בפיוס ובתחנונים‪ ,‬כד”א ִ‬ ‫וועסטו חאפען! [יי”ש רצית? מכות תחטוף!]‪.‬‬ ‫וּבַ ָּק ׁ ָשה לִ פְ נֵי מֶ ל ְֶך אֵ ’ל ָרם וְ נִ ָֹשא’‪ .‬והפיוס הוא משני הצדדים‪ ,‬הן‬ ‫לראות על הצד האחורי של‬ ‫הרבי הקדוש שהרגיש בהמולה הגדולה יצא החוצה לראות מה‬ ‫אנו הפועלים מפייסים את בעל הבית שנשוב אליו לעבודתו‪ ,‬והן‬ ‫הקיטל כתם צהוב ענק!‬ ‫מה עושים עכשיו? אם רק‬ ‫קרה שם‪ ,‬והנה הגיעו לאוזניו גערותיהם של המשמשים‪ ,‬וכששמע‬ ‫במה המדובר‪ ,‬ציווה לקרוא לפניו תיכף את הבחור המסכן‪.‬‬ ‫טיב‬ ‫בעל הבית מפייס אותנו כביכול כדי שנשוב אצלו יתברך שמו‪.‬‬ ‫הייתי יודע לפני כמה שעות‬ ‫נטלו הרבי בידו‪ ,‬ונכנס עימו יחדיו אל הבית פנימה ושאלו לרצונו‪,‬‬ ‫ההודעות‬ ‫ואהא קא משמע לן‪ ,‬שעל דעת כן מתפייסים שני הצדדים‪,‬‬ ‫שהבעל הבית יהיב להו לפועלים ויטרח עבורם במאכל ובמשתה‪,‬‬ ‫אולי הייתי מספיק לכבס‬ ‫ענה הבחור והתנצל שבסך הכל ‘רק’ רצה לשתות מעט יי”ש‪,‬‬ ‫ובהמצאת פרנסתם ומזונותיהם בריווח‪ .‬ואילו הפועלים על דעת‬ ‫את הקיטל‪ ,‬אבל עכשיו?‬ ‫הוא‪ ,‬החבית כולה שבורה‬ ‫עורך‪:‬לוש‪.‬יי”ש‬ ‫גולדשטיין‬ ‫רבינוביץ |שאין‬ ‫יעקבלא רק‬ ‫מזלו‬ ‫הוועדה לרוע‬ ‫הרוחנית‪ :‬ר'‬ ‫שיעבדו עבידתא שפירתא‪ ,‬ובשנה הבאה עלינו לטובה נעבוד יו"רועתה‬ ‫מאוד‬ ‫משפחה‬ ‫אנחנו‬ ‫ושפוכה‪ ,‬והוא עוד חוטף מכות נאמנות!‬ ‫עבודה טובה ומשובחת יותר‪ – .‬ובכך מתרצים יחדיו שני הצדדים‪,‬‬ ‫מלוכדת וגם באומן כולנו‬ ‫וואס איז ד’פראבלעם? [מה הבעיה?]‪ ,‬אמר הרבי‪ ,‬אתן לך לשתות‬ ‫הן בעל הבית והן הפועלים‪ ,‬בריצוי טוב ובפיוסים‪.‬‬ ‫נמצאים יחד באותה דירה‪.‬‬ ‫יי”ש!‬ ‫“בסֵ פֶ ר חַ יִּים ְ ּב ָרכָה וְ ׁ ָשלוֹם‪ ,‬וּפ ְַרנָסָ ה טוֹבָ ה‪ ,‬וּגְ זֵרוֹת טוֹבוֹת י ְׁשוּעוֹת‬ ‫ְּ‬ ‫כולם משתתפים בדאגתי‬ ‫בכה הבחור במר נפשו‪ ,‬הלא כבר אין לנו שום יי”ש‪ ,‬הכל נשפך‬ ‫ֶיך‪ ,‬אֲ נ ְַחנוּ וְ כָל עַ ְּמ ָך ֵּבית ִי ְֹש ָראֵ ל לְ חַ יִּים‬ ‫וְ נֶחָ מוֹת‪ ,‬נִ ָ ּזכֵר וְ נִ ּכ ֵָתב לְ ָפנ ָ‬ ‫אבל לאף אחד אין רעיון‬ ‫וניגר על הארץ!‬ ‫טוֹבִ ים וּלְ ׁ ָשלוֹם” – אמן‪.‬‬ ‫מה אפשר לעשות ברגע זה‬ ‫מדוע תאמר כך? אמר הרבי ברוב חיבה‪ ,‬פאר דיר איז אלץ דא!‬ ‫* * *‬ ‫[בשבילך יש הכל!]‪ .‬וכדברו ניגש אל ארון צדדי‪ ,‬שם בפינה עמד‬ ‫שתיית היי”ש שביטלה את הקטרוג הקשה בר”ה‬ ‫‪ .‬לפתע אני שומע קול בלתי‬ ‫מוחבא בקבוק קטן של יי”ש‪ ,‬כנראה בדיוק לנסיבות שכאלו‪...‬‬ ‫מוכר ‘יש לי בשבילך קיטל‬ ‫כאשר עלה ונתעלה הרה”ק רבי ישעיה מקרעסטיר זצוק”ל על‬ ‫הרבי פתח את הבקבוק הוציא כוסית ומזג לו לבחור שישתה‬ ‫כס ההנהגה‪ ,‬היו כמה וכמה מגדולי צדיקי הדור שחיזקו מאוד‬ ‫חדש’‪ ,‬אני מתפלא מיהו‬ ‫להנאתו‪.‬‬ ‫את שבט הנהגתו‪.‬‬ ‫הדובר?‬ ‫הבחור התמים שמח מאוד לכוסית שכה השתוקק לה‪ ,‬הוא לגם‬ ‫אחד מהם היה מרן בעל ה”דברי חיים” מצאנז זצוק”ל‪ ,‬מגדולי‬ ‫אחד מהאחים הביא אתו‬ ‫אותה כולה בבת אחת‪ ,‬ותיכף הושיט לרבי את הכוס הריקה‪,‬‬ ‫צדיקי ומאורי הדור‪ ,‬אשר תמך בו מאוד ועודדו וחיזקו לקבל עליו‬ ‫את גיסו הבחור לאומן‪.‬‬ ‫ובחיוך מבויש אמר‪ :‬נאך איינ’ס! [עוד אחת!]‪.‬‬ ‫את ההנהגה‪.‬‬ ‫הבחור רצה לשמח את‬ ‫הביט בו הרבי היטב‪ ,‬ואמר‪ :‬הלא עומדים אנו כעת עדיין לפני‬ ‫פעם הגיע יהודי מאחת מערי הונגריה בבקשת ישועה אצל‬ ‫אביו שנשאר בארץ ולקנות‬ ‫התקיעות‪ ,‬הבה ניכנס פנימה לבית המדרש לשופר‪-‬בלאזע’ן‬ ‫הצאנזער רב‪ ,‬המדובר היה בקוויטעל קשה עם צרה סבוכה מאוד‪,‬‬ ‫לו מתנה מיוחדת מאומן‪.‬‬ ‫ולתפילת המוספים‪ ,‬ולאחר מכן אמזוג לך עוד מן המשקה הנכסף‪.‬‬ ‫לאחר שהתבונן הדברי חיים בפתקא זמן ממושך‪ ,‬אמר שלישועה‬ ‫הוא זכר שהקיטל של אבא‬ ‫יצאו אפוא הרבי ביחד עם הבחור‪ ,‬הרבי העמידו על ידו במשך‬ ‫שכזו צריכים את כוח ראש השנה!‬ ‫כל התפילה‪.‬‬ ‫היכן היית בראש השנה האחרון? – שאל הרבי‪.‬‬ ‫שלו נראה זקן ובלוי‪ ,‬אז הוא‬ ‫ובכך הפך הצדיק הקדוש את לבבו לטובה‪ ,‬כשבמשך כל עת‬ ‫התנצל האיש‪ ,‬שאף כי בכל שנה משתדל הוא להגיע אכן לראש‬ ‫קנה לו ‘קיטל’ חדש!‬ ‫התפילה עמד הבחור בכובד ראש בתפילות הנוראות‪.‬‬ ‫ועכשיו הוא הציע להביא לי‬ ‫השנה לצאנז‪ ,‬השנה התארכה דרכו מחמת כמה קשיים‪ ,‬ולא‬ ‫כשמוע הצאנזער רב את כל השתלשלות המעשה מפי האיש‪,‬‬ ‫הספיק להגיע עד צאנז‪.‬‬ ‫את הקיטל שיהיה לי קיטל‬ ‫התפעל מכך מאוד‪ ,‬ופנה לבניו שישבו אצלו‪ ,‬שעדיין לא הכירו‬ ‫היכן אם כן היית בראש השנה? – שאל הרבי‪.‬‬ ‫נקי וצח לראש השנה‪.‬‬ ‫כראוי את ר’ ישעיה’לי ולא הבינו מדוע מקרבו אביהם כל כך‪.‬‬ ‫– בקרעסטיר!‬ ‫סיכמנו שאחרי החג אקנה‬ ‫זעהט איר! [רואים אתם] אמר הרבי‪ ,‬זהו צדיק מושלם וראוי‬ ‫הוא להנהיג את ישראל‪ .‬וגילה לפניהם מעט מכבשונו של‬ ‫הרבי‪.‬‬ ‫ביקש‬ ‫שם‪,‬‬ ‫שראית‬ ‫מה‬ ‫כל‬ ‫בפרוטרוט‬ ‫ספר נא לי‬ ‫עבורו אחד חדש‪ .‬לקחתי‬ ‫עולם‪ ,‬שבאותה ‘עבודה’ שהתעסק הרבי עם אותו בחור‪ ,‬התכוון‬ ‫פתח האיש וסיפר‪ ,‬שבהיותו בדרכים בימים שלפני ראש השנה‪,‬‬ ‫בשמחה את הקיטל‪.‬‬ ‫וכראותו שכבר לא יוכל להספיק להגיע עד צאנז שבגליציה‪,‬‬ ‫בעל המעשה‪:‬ש‪.‬ג‪.‬‬ ‫בכוונותיו הטמירות לבטל קטרוג קשה שריחף בבית דין של‬ ‫מעלה‪ ,‬ובאתערותא דלתתא שעורר את רחמיו על אותו בחור‬ ‫כשהוא עדיין מתעקל בדרכים עמוק בתוככי הונגריה ביקש לברר‬ ‫המעונין לזכות את הרבים בסיפור של השגחה‬ ‫מסכן‪ ,‬התעוררו למעלה רחמים מרובים‪ ,‬ותיכף התבטל אותו‬ ‫היכן יוכל להיות בראש השנה‪.‬‬ ‫פרטית מוזמן לשלוח אל ר' שמחה סמואלס‬ ‫קטרוג קשה‪ ,‬ובאה הישועה לישראל‪.‬‬ ‫לאחר ששאל בכמה קהילות‪ ,‬אמרו לו שלאחרונה הגיע ‘רבי קטן’‬ ‫בפקס‪15326517922 :‬‬ ‫לעיירה קרעסטיר הקרובה‪ ,‬ושם מקבלים את כל האורחים בכבוד‬ ‫או ל‪o.y.wines@gmail.com :‬‬ ‫וזו גם הסיבה שמערב את כל בקבוקי היי”ש‬ ‫| המשך בעמוד הבא |>‬ ‫ג‬ ‫‪952‬‬ ‫גליון מס'‪:‬‬ ‫מפעם לפעם היה צריך גם לנסוע עם ‘סטוקים’‬ ‫שמקבל משלומי אמוני ישראל מכל מקומות‬ ‫ענקיים של רבבות עצים על גבי רפסודות‬ ‫שהם‪ ,‬שבכך מתכוון לאחד ולקרב לבבות ישראל‬ ‫בנהר הוייסל הידוע‪ ,‬כדי להובילם אל עיר‬ ‫יחדיו‪ ,‬כדי להרבות אהבת ישראל בעולם‪.‬‬ ‫הסחר המפורסמת ‘דאנציג’ [כיום ‘גדיינסק’]‪,‬‬ ‫סע נא שוב אל רבי ישעיה’לי לקרעסטיר‪ ,‬ציווה‬ ‫שבהיותה עיר נמל גדולה התקיים שם אחד‬ ‫הצאנזער רב על האיש‪ ,‬ותאמר לו בשליחותי‬ ‫גליון מס'‪:‬‬ ‫הירידים הגדולים ביותר של העצים‪.‬‬ ‫שבהיות שזכית להיות עימו במחיצתו ביום הדין‬ ‫[וראה בספר ‘קול מבש”ר’ (תהלים ע”ח) כמה‬ ‫דראש השנה‪ ,‬הרי צריך הוא לפעול עבורך את‬ ‫עניינים שפעל בסתר עליון‪ ,‬בהיותו אז בדנציג‬ ‫ישועתך‪.‬‬ ‫עי”ש]‪.‬‬ ‫ואכן נענה האיש ונסע תיכף אל הרבי בקרעסטיר‪,‬‬ ‫בהמשך השנה כאשר שב הרבי ר’ בונם למעון‬ ‫הגיש את הפתקא ואמר את שליחותו של הדברי‬ ‫קדשו של רבו החוזה‪ ,‬אחרי שכבר נודעו עסקיו‬ ‫חיים מצאנז‪ – .‬נטל ממנו הרבי את הקוויטעל‪,‬‬ ‫הגדולים אצל הגבירה מרת ‘תמר’ל’‪ ,‬ושחזר‬ ‫ואמר שאם זו שליחות של הרב מצאנז הרי זה‬ ‫והתעשר מאוד‪ .‬אמר לו רבו הגדול תיכף בבואו‪:‬‬ ‫פסק ברור מפי הדיין אב בית דין‪ ,‬ותורה לא‬ ‫בונם לעבין! תדע נאמנה‪ ,‬כי כשנגזרת הגזירה‬ ‫בשמים היא! ובוודאי כששלח אליו שליחות זו‬ ‫למעלה הרי היא מציאות היותר חזקה מכל‬ ‫החדיר בו את הכוח לפעול עבורו את ישועתו‪,‬‬ ‫העולם כולו‪ ,‬ואין שום כח עומד בפני הוצאת‬ ‫ובירכו בשמחה בכל הנצרך לו‪ ,‬ועד מהרה באה‬ ‫גזירת עליון אל הפועל‪ – .‬ברם בכוח תפילה‬ ‫ישועתו הגדולה משלם‪.‬‬ ‫אמיתית מקרב לב ונפש בדמעות ובכיות נאמנות‪,‬‬ ‫ללמדך‪ ,‬כמה גדול כוחה של מידת הרחמנות‪,‬‬ ‫להתעלות מעל כל אותה מציאות‪ ,‬ולקרוע את‬ ‫וכאשר מבקשים אנו ‘עצות טובות’ לזכות ביום‬ ‫הגזירה לגזרי גזרים‪ ,‬ולהפוך את כל הקערה על‬ ‫הדין‪ ,‬הרי זו היא עצה יעוצה לרחם ולהטיב עם‬ ‫פיה!‬ ‫ישראל‪ ,‬כמ”ש בפרק שואל (שבת קנא‪“ :):‬רבן‬ ‫וזה סוד אומרם ז”ל בפרק הבא על יבמתו (יבמות‬ ‫גמליאל ברבי אומר‪‘ ,‬ונתן לך רחמים ורחמך‬ ‫סד‪“ :).‬אמר רבי יצחק‪ ,‬מפני מה היו אבותינו‬ ‫והרבך’ (דברים יג‪ ,‬יח) – כל המרחם על הבריות‬ ‫עקורים – מפני שהקב”ה מתאוה לתפלתן של‬ ‫מרחמין עליו מן השמים‪ ,‬וכל שאינו מרחם על‬ ‫צדיקים‪ .‬אמר רבי יצחק‪ ,‬למה נמשלה תפלתן של‬ ‫הבריות אין מרחמין עליו מן השמים”‪.‬‬ ‫צדיקים כ’עתר’ – מה ‘עתר’ זה מהפך התבואה‬ ‫ובכך נזכה בוודאי ביום הדין‪ ,‬להפוך לנו דין‬ ‫ממקום למקום‪ ,‬כך תפלתן של צדיקים מהפכת‬ ‫לרחמים‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫מידותיו של הקדוש ברוך הוא ממידת רגזנות‬ ‫ביתו‪ ,‬החליט לנסות את השתדלותו בנכר‪ ,‬ויצא למסע‬ ‫*‬ ‫למדת רחמנות”‪.‬‬ ‫לתור אחר סחורות מזדמנות‪ ,‬בתקווה למצוא איזה‬ ‫תפילה מעומקא דליבא שהפכה וביטלה את כל הגזירה‬ ‫לפיכך‪ ,‬סיים החוזה‪ ,‬כל אשר אמרתי לך היה לפי מה‬ ‫שהיא יוזמה מסחרית מוצלחת‪ ,‬שיוכל לקבץ בה מעט‬ ‫מעות לכלכלת ביתו‪.‬‬ ‫מעשה נורא מסופר על הרה”ק הרבי ר’ בונם מפשיסחא‬ ‫שראיתי בקוויטעל דראש השנה שלך במציאות שהיתה‬ ‫זצוק”ל‪ ,‬שבצעירותו היה עולה ובא יחד עם אלפי‬ ‫בך באותה שעה בלא הדמעות שלך‪ ,‬אבל על תפילות‬ ‫[כידוע שבטרם התגלותו היה מסתיר עצמו מאוד‪,‬‬ ‫ישראל רבנים ומנהיגים‪ ,‬לחסות בימים הנוראים בצל‬ ‫ותחנונים בדמעות שכאלה לא היתה דברתי‪...‬‬ ‫ומתכסה במראה של ‘סוחר’‪ ...‬והיה פועל שם בין‬ ‫הקודש אצל הרבי הקדוש ה’חוזה מלובלין’ זצוק”ל‪.‬‬ ‫וכאשר כבר הוכיחו זאת בספרים‪ ,‬ממה שנצרך הכהן‬ ‫הסוחרים גדולות ונצורות בתיקון נשמות יקרות‬ ‫– שהיה נקרא בפולין של מעלה ‘הרבי’ של הרעבי’ס‪,‬‬ ‫גדול ביום הכיפורים לפני ולפנים‪ ,‬לערוך תפילה‬ ‫שהעלה מבירא עמיקתא לאיגרא רמא‪ ,‬ואין כאן‬ ‫כידוע שחסו בצילו כארבע מאות לובשי לבן בעלי רוח‬ ‫מיוחדת כנגד תפילת עוברי דרכים על עצירת הגשם‬ ‫המקום]‪.‬‬ ‫הקודש‪ ,‬מלבד אלפי גולת פולין וגלילותיה‪.‬‬ ‫בשעה שהעולם צריך לו (יומא נג‪ – .):‬והיינו טעמא‬ ‫ברם לצערו ואכזבתו‪ ,‬מזלו בגד בו ולא ראה לא ברכה‬ ‫במוצאי ראש השנה עבר הר”ר בונם בין כל הקהל‬ ‫משום שכל תפילה ישרה הבוקעת בצעקת זעקה‬ ‫ולא הצלחה בעמלו‪ ,‬כל יוזמה שניסה לעסוק בה לא‬ ‫הגדול עם הפתקא והפ”ן [פדיון נפש] בידו‪ ,‬לקבל ברכת‬ ‫פנימית מתוך צער וכאב לב‪ ,‬בוקעת ועולה עד כסא‬ ‫עלתה יפה‪ ,‬ובכל מה שנגעה ידו נחל הפסד אחר הפסד‪.‬‬ ‫הקודש לקראת השנה החדשה‪.‬‬ ‫הכבוד! ואפילו כשאותה תפילה מנוגדת למה שהעולם‬ ‫באחת הלילות בהיותו שם בנכר‪ ,‬כאשר חישב את‬ ‫צריך באותה עת לגשמים‪.‬‬ ‫החוזה בירכו ככל בקשתו בקוויטעל‪ ,‬אך להפתעתו‬ ‫מצבו הדואב שבתחתית המזל‪ ,‬היה יושב ובוכה‬ ‫הוסיף ואמר לו כמה מילים‪ ,‬כידוע שהיה אומר ומגלה‬ ‫ולפיכך מן ההכרח להעמיד כנגדה תפילה עצומה יותר‬ ‫בתפילות נרגשות לפני קל חי כל אותו הלילה‪ ,‬ושפך‬ ‫לפעמים מה שנגזר בשמים בראש השנה‪ ,‬כמנהג כמה‬ ‫של הכהן גדול ביום הכיפורים‪.‬‬ ‫תחנונים ממעמקי לבבו שירחמו עליו מן השמים‪,‬‬ ‫צדיקים [כדי שיתפללו על כך]‪ ,‬וכה אמר לו‪ :‬תדע‬ ‫* * *‬ ‫להפוך את הגזירה על פיה‪ – .‬שכן אין לך דבר העומד‬ ‫נאמנה‪ ,‬שהשנה תהיה לך שנה קשה בענין הפרנסה!‬ ‫עם התחלפות השנים‪ ,‬בפרוס עלינו השנה החדשה‬ ‫בפני התפילה‪ ,‬כמ”ש ז”ל בפרק הזהב (ב”מ נט‪ ).‬שערי‬ ‫כפי שרואה אני כאן בקוויטעל שלך‪ ,‬בשלב מסוים‬ ‫הבאה לקראתנו לשלום‪ ,‬נבואה נא בחרדת קודש‬ ‫דמעות לא ננעלו‪ ,‬ויפה צעקה לאדם בין קודם גזר דין בין‬ ‫כנראה תפסיד את כל כספך ולא יישאר בידך מאומה‪.‬‬ ‫לקדם בזה בברכת השנים‪ ,‬את כ”ק רבינו הגה”צ‬ ‫לאחר גזר דין (ר”ה טז‪.).‬‬ ‫והנני מכין אותך בזה סוף מעשה במחשבה תחילה‪ ,‬כדי‬ ‫שליט”א‪ ,‬מורה דרכנו ומאיר נתיבותינו בכל ימות‬ ‫והנה תיכף למחרת בבוקר הרגיש שמיצה כבר את כל‬ ‫שתהיה מוכן ועומד בחוזק ביטחון איתן בצור עולמים‬ ‫השנה כולה‪ ,‬ונושא בעול עם כל אחד ואחד בפרטות‬ ‫אפשרויות השתדלותו‪ ,‬הן בענייני המסחר והן בענין‬ ‫ברוך הוא‪ ,‬ואל תיפול ברוחך! – כידוע שנגלו לפניו‬ ‫ובכללות‪ ,‬ובפרט בליווי אישי במדור נהדר זה מדי‬ ‫התפילה והבקשה‪ .‬והחל אורז את חפציו‪ ,‬והועיד פעמיו‬ ‫כל תעלומות שצפה וחזה ברוח קדשו‪ ,‬בגילוי שכינה‬ ‫שבת בשבתו‪ .‬ואתו עימו מחברתו בקודש הרבנית‬ ‫בחזרה אל עיר מגוריו‪ ,‬בהיותו סמוך ובטוח על עזרתו‬ ‫הקדושה השוכנת תדיר נר לראשו‪.‬‬ ‫הצדקנית תליט”א‪ ,‬ובניו הרבנים החשובים הי”ו‪,‬‬ ‫מעם ה’ ושנתקבלה תפילתו‪.‬‬ ‫ואכן כאשר אמר הרבי – כך בדיוק היה‪ ,‬שערה אחת‬ ‫המסייעים בידו במשא הקודש‪ ,‬ולכל אשר על‬ ‫והנה עוד באותו יום עצמו הגיע אליו שליח שלוח‬ ‫מדברי קדשו לא נפלה ארצה! כעבור חודש ימים החלו‬ ‫המלאכה מלאכת הקודש‪ ,‬ולכלל הקוראים הנאמנים‪,‬‬ ‫מאת הגבירה העשירה המפורסמת מרת תמר’ל‬ ‫עסקי מסחרו נופלים ונסוגים אחור‪ ,‬הוא עסק באותה‬ ‫ולכל בית ישראל‪ ,‬ה’ עליהם יחיו‪:‬‬ ‫לתר לְ חַ יִּים טוֹבִ ים”‬ ‫“לְ ׁ ָשנָה טוֹבָ ה ִּת ּכ ֵָתבוּ וְ ֵתחָ ֵתמוּ לְ אַ ּ ֵ‬ ‫על הברכה יעמדו‬ ‫בערגסון ע”ה מווארשא‪ ,‬ששמעה על ישרותו וחכמתו‬ ‫הרבה‪ ,‬וחפצה להעסיקו בתור ‘מנהל ראשי’ לעסקיה‬ ‫העלון רחבי פולניה‬ ‫עת בענייני מסחר שונים‪ ,‬ולאחר חודש נוסף צנחו כל‬ ‫עסקיו בנפילה דראסטית‪ ,‬אט‪-‬אט אזל כל כספו עד‬ ‫)דוא"ל( נא לשלוח למייל המצו"ב‬ ‫*‬ ‫לקבלת העלון במייל‬ ‫רבים בכל‬‫להפצת‬ ‫התורמים‬ ‫יערות ענק‬ ‫המסועפים‪ .‬היו לה‬ ‫ליארצייט‬ ‫רבו הקדוש‬ ‫שהכינואו‬ ‫כפיוהצלחה‬ ‫לברכה‬ ‫לשמחות‪,‬‬ ‫בדיוק‬ ‫העלוןממש!‬ ‫פרוטה את‬ ‫אחרונה‬ ‫ניתן להנציח‬ ‫הגדולה‪ ,‬וניהלה עסקים חובקי עולם במכירת אלפי‬ ‫בתחילת השנה‪ ,‬והוא כמובן לא נפל ברוחו ולא התייאש‬ ‫תשפ”ז – בגימטריא‪:‬‬ ‫ורבבות עצים‪ ,‬שהיה מצרך חיוני ביותר בימים ההם‪.‬‬ ‫חלילה‪ ,‬רק פקודת רבו שמרה רוחו‪ ,‬וחיזק עצמו ובני‬ ‫‘אָ נֹכִ י ְמ ַצוֶּה ֶא ְתכֶם הַ יּוֹם לְ אַ הֲ בָ ה’ (דברים יא‪ ,‬יג)‬ ‫– על אתר ניגשו לחתימת חוזה העסקתו‪ ,‬שעמד על‬ ‫‘כֵן אֲ ז ְַּמ ָרה ׁ ִש ְמ ָך לָ עַ ד’ (תהילים סא‪ ,‬ט)‬ ‫ּ‬ ‫ביתו כל העת‪ ,‬שבוודאי זהו רצון שמים‪ ,‬וכנראה כך‬ ‫שותפותו בעסקים באחוזים גבוהים ביותר!‬ ‫על הברכה יעמדו‬ ‫הוא נכנס מיד לתפקידו בנאמנות‪ ,‬וניהל הכל ביד רמה‪.‬‬ ‫היא המידה הטובה עבורם כעת‪.‬‬ ‫ויהי בצר לו‪ ,‬כאשר לא נותר בידו טרף להאכיל את בני‬ ‫לקבלת העלון במייל )דוא"ל( נא לשלוח למייל המצו"ב‬ ‫התורמים להפצת העלון‬ ‫ניתן להנציח את העלון לשמחות‪ ,‬לברכה והצלחה או ליארצייט‬ ‫האחים היקרים העומדים תמיד לימין רבינו הרב יהודה בן שרה שיינדל והרב שאול יחזקאל בן שרה שיינדל וכל משפחתם ‪ -‬להצלחה בכל העניינים • יוסף בן טילה רוזא לרפו"ש • שרה שיינדל בת טילה רוזה להצלחה בכל העניינים‬ ‫יו"ל ע"י קהילת שבתי בבית ד' | רח' ישעיהו ‪ 7‬ירושלים טל‪shivti11@gmail.com | 05276-10455 078-3331109 :‬‬ ‫יהודי יקר! אל תחזיק טובה לעצמך‪ ,‬הנך מוזמן להדפיס ולהפיץ את העלון באזור מגוריך ולהיות שותף לזיכוי הרבים‪ .‬המעוניינים יקבלו את העלון במייל (אפשר גם ישירות לדפוס) בקובץ להדפסה‪.‬‬ ‫‪Anyone Interested in receiving Tiv Hakehila weekly in Hebrew or English should Email - Sheldon@hpins.net Or‬‬ ‫|‬ ‫‪zeligk@gmail.com or text 718-249-7173‬‬ ‫ד‬