אברך · AVUREICH — ראש השנה (2026-09-07)

בס"ד
ראש השנה תשפ"ז • שנה ו' -גליון ר"צ • מכון "אוהבי תורה" להוצאת ספרי רבינו זי"ע
תפארת יוסף
פנינים בעניני ראש השנה
דאורייתא ,עיין שם .וצריך לומר כוונתו ,דזמן דסוכות הוא
חיוב גמור מעיקר הדין ,ולא כן זמן דראש השנה ודיום
הכיפורים דבעי לומר (עירובין שם) דהוא רשות. פנינים בעניני ראש השנה
ודוגמת זה שם (סימן פט) ,דקריאה בתורה הוא מן ~ מתוך :אוצרות יוסף דרשות; בית האוצר; גליוני הש"ס ~
התורה ,וקריאת המפטיר דרבנן .והכוונה בהכרח גם כן
רק ,דקריאה בתורה חיוב עיקריי יותר מקריאת המפטיר.
ועיין כזה בשו"ת תשב"ץ (ח"ב סימן קפב) ,דעיקר תקנה יהושע סבירא ליה דבניסן נברא העולם (שם יא ,).דאלו הטעם שלרבי אליעזר בתשרי נברא העולם
קרינן דאורייתא ,עיין שם היטב .ועיין עוד בבא קמא (פט,): ואלו דברי אלקים חיים ,דבתשרי עלה במחשבה לבראות נודע בספרי חכמי האמת (פרדס רמונים שער ט פרק ב; ליקוטי
דעיקר כתובה -קרינן כתובה דאורייתא ,עיין שם תוספות ולא נברא עד ניסן ,נמצא מכוון מאוד הא דרבי אליעזר
(ד"ה לא -בסוף הדיבור) ב. תורה טעמי המצות פרשת כי תצא אזהרת אתנן ד"ה והנה מה),
סבירא ליה דבתשרי נברא העולם ורבי יהושע סבירא דבית שמאי מדתם הדין ולכן הם מחמירין תמיד ,ובית
ואולם עם כל זה ,הרי הוא נגד המסקנא דעירובין (שם), ליה דבניסן נברא העולם .וזה ,דרבי אליעזר כפי מדתו הלל מדתם החסד ולכן הם מקילים תמיד.
דמשמע דגם זמן דראש השנה ודיום הכיפורים חובה. הדין -משורש המחשבה וכנ"ל ,לכן סבירא ליה דבתשרי
ושוב ראיתי בתניא רבתי הלכות ראש השנה (סימן נברא העולם ,שאז היתה הבריאה במחשבה ,ורבי יהושע וכבר כתבנו (ראה בית האוצר מערכת א כלל כז ד"ה ודע
עג ד"ה ומברכין) ,שהביא ירושלמי בפרק ראוהו בית דין, כפי מדתו החסד -משורש המעשה ,לכן סבירא ליה דמה) ,דבית שמאי דמדתם מדת הדין ,לכן אלים להו ענין
אומרים זמן על הכוס בראש השנה מדברי סופרים ,בשופר דבניסן נברא כו' ,שאז היתה הבריאה במעשה ,והדברים המחשבה וכוחה טפי מבית הלל ,וזהו ששנינו בבבא מציעא
מדברי תורה .וכן במהרי"ל הלכות ראש השנה (אות ה) ,דאין מכוונים מאוד בסייעתא דשמיא .ובכתבי אגדה שלנו (מג ,):החושב לשלוח יד בפקדון ,בית שמאי אומרים חייב,
זמן של קידוש פוטר זמן דשופר ,משום דקידוש דרבנן הארכנו עוד ממקומות רבות בזה ,ואין כאן מקומו. ובית הלל אומרים אינו חייב עד שישלח בו יד.
ושופר דאורייתא ,ואין דרבנן פוטר דאורייתא .ועיין עוד והענין ,על פי דברי הבראשית רבה (יב ,טו; ראה רש"י
רוקח (סימן רצה ד"ה בליל) שכתב גם כן ,דזמן דשלש רגלים פרשת בראשית א ,א ד"ה ברא) ,בתחלה עלה במחשבה לברוא
מן התורה ודראש השנה מדרבנן ,עיין שם. בריאת התשובה מתחדשת בראש השנה את העולם במדת הדין ,שנאמר (שם) 'בראשית ברא
ועיין רוקח (סימן רכט ד"ה בשלהי) ,מדוע אין אומרים הנה יש להתבונן בעניין ראש השנה ,דמבואר בכל הספרים אלקים' וגו' ,ראה הקדוש ברוך הוא שאין העולם מתקיים
(ראה רבינו בחיי פרשת פנחס כח ,טו ד"ה ועוד; של"ה מסכת ראש במדת הדין ,חזר ושיתף מדת הרחמים ,שנאמר (שם ב ,ד)
זמן בשבת וראש חודש ג .ולעניין ראש חודש יש לומר,
דברכת חידוש הלבנה הוא במקום ברכת זמן .וגם יש לומר, השנה אות קנז) דכל עיקר עניין ראש השנה הוא לתשובה, 'ביום עשות ד' אלקים ארץ ושמים' .והיינו ,דבעשיה שיתף
דהוא הראשון לימי תשובה (ראה ירושלמי ראש השנה פ"א ה"ג; שם הוי"ה -שם החסד והרחמים ,מה שאין כן 'בראשית
דאין אומרים זמן רק על זמן שהוא זכר ליציאת מצרים,
דשמחין על היציאה ממצרים ,וראש חודש איננו זכר תנחומא ישן פרשת אמור סימן ל). ברא אלקים' קאי על המחשבה ,ולכן הוזכר אלקים -שם
ליציאת מצרים .ושבת יש לומר ,דהואיל ואינו משלשים ונראה הבנת הדברים ,דהנה יום ראש השנה הוא יום הדין לבד.
יום לשלשים יום אין לברך זמן -עיין ברכות (נח ):ד. בריאת העולם ' -זה היום תחלת מעשיך' (עיין ראש השנה כז,). ועל כן בית שמאי דמדתם הדין ,והדין הנה שורשו
ומתחדש בו בכל שנה ושנה עניין הבריאה (ראה פרי עץ חיים
במחשבת הבריאה וכדברי המדרש הנ"ל -דבמחשבה עלה
שער ראש השנה פרק א ד"ה אלא) .ועל כן לפי המבואר בפרקי לברוא את העולם במדת הדין ,ולכן אלים להו לבית שמאי
הלל בראש השנה רבי אליעזר (פרק ג) וז"ל :עד שלא נברא העולם היה הקדוש כח המחשבה ,ומחייבים בשליחות יד גם על המחשבה,
הלל דיום טוב -עיין מקורו בש"ס ערכין (י .).ועיין ירושלמי ברוך הוא ושמו הגדול בלבד ,ועלה במחשבה לברוא את ובית הלל דמדתם החסד שעניינו רק במעשה הבריאה,
ביכורים (פ"ב ה"ג) ,ונאמר להלן (יחזקאל לג ,לב) 'ו ְִה ְנ ָך להם העולם ,ולא היה עומד .משלו משל למה הדבר דומה, דבמעשה הבריאה הוא שהיה השתתפות מדת החסד כנ"ל,
כשיר עגבים' ,עיין שם לימוד דדבר הטעון שמחה טעון למלך שהוא רצה לבנות פלטרים שלו ,אם אינו מחריט לכן לא אלים להו מחשבה כמו בית שמאי ,ובעי מעשה
שיר .ואם כן הוא הדין יום טוב דיש מצות שמחה ,יש גם בארץ יסודותיו ומובאיו ומוצאיו אינו מתחיל לבנות .כך דווקא ,ולכן אין מחייבין עד שישלח בו יד במעשה ממש,
כן חיוב שיר -דהוא הלל. הקדוש ברוך הוא החריט לפניו את העולם ,ולא היה עומד עיין שם היטב מה שהארכנו שם עוד בזה.
ולפי זה ,קושית הבבלי -מפני מה אין אומרים שירה עד שברא את התשובה ,עכ"ל הפרקי רבי אליעזר.
בראש השנה ויום הכיפורים ,עיין שם בערכין (י ,):היינו ועל כן כמו שבגוף בריאת העולם לא היה עומד עד והנה ,ממאי דרבי אליעזר אזיל תמיד בשיטת בית
הבבלי לשיטתו ,דבאיסור מלאכה תליא מילתא -לילה שנברא עניין התשובה עמו ,כך גם כן בכל ראש השנה שמאי ורבי יהושע בשיטת בית הלל א ,יש לנו להבין
המקודש לחג ,עיין שם ,ומה שאין כן לטעם הנ"ל על פי דהוא התחדשות הבריאה ,גם כן אי אפשר שתתחדש עד מזה גם כן דגם רבי אליעזר ורבי יהושע עניינם כן ,דרבי
ירושלמי הנ"ל ,אם כן ראש השנה ויום הכיפורים דליכא שמתחדש עמו גם כן עניין התשובה -ממש כמו שהיה אליעזר מדתו הדין ורבי יהושע מדתו החסד .והנה תראה
חיוב שמחה ,כמו שכתבו האחרונים (ראה שו"ת שאגת בשעת הבריאה .ועל כן יום ראש השנה הוא יום מסוגל כי כמחלוקת בית שמאי ובית הלל הנ"ל בהך דהחושב
אריה סימן קב; שו"ת חתם סופר או"ח סימן קסח ד"ה והנה בר"ה), לתשובה ,יען בו ביום הוא שמתחדש בריאת התשובה לשלוח יד בפקדון -דבית שמאי מחייבין ובית הלל
והארכתי במקום אחר (ראה גליוני הש"ס מועד קטן יט .ד"ה למעלה גם כן ,ודו"ק. אומרים עד שישלח בו יד ,הנה מצינו דוגמת זה ממש
שבת) ,שפיר ליכא חיוב הלל. פלוגתא לרבי אליעזר ורבי יהושע במשניות פרה (פ"ט מ"ד),
החושב על מי חטאת לשתות ,רבי אליעזר אומר פסול
ברכת הזמן בראש השנה ַטה (כשיטה (על ידי המחשבה לבד) ,רבי יהושע אומר ְּכ ֶשי ֶ
'חציו לכם' בראש השנה בעירובין (מ ,):והלכתא אומר 'זמן' בראש השנה וביום הכלי לשתות ויעשה מעשה ,אז הוא שפוסל) ,ודו"ק כי זה
בפסחים (סח ,):דתניא ,רבי אליעזר אומר ,אין לו לאדם הכיפורים. חידוש בסייעתא דשמיא.
עיין שו"ת הר"י מגא"ש (סימן רג ד"ה וזה) ,ד'זמן' דראש ביום טוב אלא או אוכל ושותה או יושב ושונה ,ורבי יהושע ולפי דברי התוספות ראש השנה (כז .ד"ה כמאן) ,דרבי
(המשך בעמוד ד) » » » השנה ויום הכיפורים הוא דרבנן ,ו'זמן' דסוכות הוא אליעזר סבירא ליה דבתשרי נברא העולם (שם י ,):ורבי
דערבי פסחים (פסחים פ"י ה"ה) ,תני ,כל מה שכתוב בו 'מקרא קודש' )ב שכתבו ,דאף על גב דכתובתה דרבנן ,אין להקפיד על הא דנקט )א המשך לשונו" :וכמו שהבאנו כבר (ראה בית האוצר מערכת ב כלל ב
-צריך להזכיר בו זמן". כתובה דאורייתא. ד"ה וע"ע פסחים) בזה שלשה דוכתי ,הך דפסחים (עז ).ודערכין (כג).
ודתוספות סוטה (ג .ד"ה רבי) ,ותלתא זימני הוי חזקה ,ובמקום אחר
א )ד דהרואה את חבירו לאחר שלשים יום אומר ברוך שהחיינו וקיימנו
והגיענו לזמן הזה.
)ג וז"ל" :בשילהי פרק בכל מערבין (עירובין מ ,):אומר זמן בראש השנה
ויום הכיפורים .משמע אבל לא בשבתות ובראשי חדשים .ירושלמי
הרבינו בזה עוד מכמה דוכתי בארוכה" .וראה תפארת יוסף פרשת
בראשית עמוד ט הערה כז ,בארוכה.
סדרת מאמרים מיוחדים המטעימים צוף נועם ומתיקות שבת מנהר היוצא מעדן רבינו זי"ע תפארת יוסף
עניני שבת באגדה ובהלכה
משיעלה עמוד השחר -כלומר ,וכי תימא דכיון
דמצוה בקריאתה כקורא בתורה ,אפילו לרבנן אין
קפידא אם יורה שיקראוה ,ולכך אמר להם דאם לא תקיעת שופר בראש השנה שחל בשבת
עלה עמוד השחר חייבים אתם לקרות ,ו'חייבים' לאו ~ מתוך :גליוני הש"ס ~
דווקא ,אלא כקורא בתורה ,וכמו פרעון תפלה למי
ששכח תפלה ,דאמרן פרק תפלת השחר (ברכות כו).
דיש לה תשלומין ,אם כן מאי אריא אם לא עלה, בטעם הרוקח שאין תוקעין בשבת משום שאות היא גזירת 'שמא יעבירנו' בימי משה רבינו
אפילו עלה נמי ,מתורת פרעון ליחייבו ,וכן מצאתי עיין ברוקח (סימן רא ד"ה לכל) דכתב וז"ל :אבל בשבת איתא בראש השנה (כט ):במשנה ,יום טוב של ראש
כתוב ,דיש פרעון לקריאת שמע בשמע הסמוכה לה אין תוקעין משום גזירה דרבה ,ועוד כי השבת אות השנה שחל להיות בשבת ,במקדש היו תוקעין ,אבל
-כתפלה ,עכ"ל החרדים. וישראל נשמרים בו [פירוש ,מפני השטן ,ואין צריך לא במדינה .ובגמרא ,מנא הני מילי ,אמר רבי לוי
ודע ,דמירושלמי הנ"ל יש לדקדק לכאורה, התקיעה לבטלו ,עיין שם היטב] ,עכ"ל. בר לחמא אמר רבי חמא בר חנינא ,כתוב אחד אומר
דכשפטרו חכמים ממצוה דאורייתא ,אזי הפטור הוא וצריך עיון קצת לשונו ז"ל -דתלי ליה במאי (ויקרא כג ,כד) 'שבתון זכרון תרועה' ,וכתוב אחד אומר
גם מן התורה ,ואין שם גם מן התורה המצוה עוד כלל, דשבת הוא אות ,דראש השנה שחל בחול נמי הרי (במדבר כט ,א) 'יום תרועה יהיה לכם' .לא קשיא ,כאן
ואי עביד ,לאו כלום עביד גם מן התורה ,דהאחרונים הוא אות ,מדאין מניחין בו תפילין (ראה עירובין צו,). -ביום טוב שחל להיות בשבת ,כאן -ביום טוב שחל
ז"ל (ראה שו"ת פרי הארץ ח"ב סימן י; דרוש וחידוש לרעק"א ועם כל זה תוקעין. להיות בחול.
מערכה ח ד"ה והנה המג"א) דנו בזה לעניין העובר ותוקע עיין ספר משנת חכמים למהר"ם חאגיז ז"ל (אותיות
בראש השנה שחל בשבת -אם הוא מקיים מצות מדוע ההעברה עצמה אינה מותרת משום 'מכשירין' תקלז-תקמ) [וז"ל :שנה ראשונה שיצאו ישראל ממצרים
תקיעה מן התורה מיהת וכדומה. היה ראש השנה ביום שבת קדש ,ולפיכך בפרשת
בראש השנה (כט ,):אלא אמר רבא ,מדאורייתא מישרי
ומירושלמי הנ"ל משמע ,דלאו כלום עביד גם מן שרי ,ורבנן הוא דגזור ביה כדרבה ,דאמר רבה ,הכל אמור (ויקרא שם) נאמר לו למשה 'זכרון תרועה יהיה
התורה בכהאי גוונא .דאם לא כן ,איך שייך לומר חייבין בתקיעת שופר ואין הכל בקיאין בתקיעת לכם' ,אמנם בשנה השנית בפרשת פינחס (במדבר
דכוונת רבן גמליאל להשלמה ,הרי גם לרבנן דרבן שופר ,גזירה שמא יטלנו בידו וילך אצל הבקי ללמוד, שם) שהיא בחומש הפקודים ,שחל להיות ראש השנה
גמליאל זמן קריאת שמע מן התורה עד שיעלה עמוד ויעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים. בחול ,נאמר לו 'יום תרועה יהיה לכם' ומשום הוקבע
השחר ,ומה שאמרו 'עד חצות' הרי הוא רק מדרבנן דבשבת נדחה ובחול אינו נדחה.
מה שהקשו האחרונים (ראה שער המלך הלכות שופר
משום סייג (ברכות ד ,):ואם כן אחרי שרבן גמליאל ולפיכך אמרו במסכת ראש השנה ,כתיב 'זכרון
פ"ב ה"ו ד"ה ודע; ברוך טעם שער 'עשה דוחה לא תעשה' דין
אמר להם שיקראו קודם עלות השחר ,אם כן מה שייך תרועה יהיה לכם' ,ובפרשת פנחס כתיב 'יום תרועה',
א פרק ה ד"ה שוב) ,דלרבי אליעזר דסבירא ליה (שבת
לומר דהקריאה היא השלמה ,הרי אם קוראין ,שוב הא כיצד ,כשחל ראש השנה בשבת -אז 'זכרון
קלא ):דמכשירי שופר נמי דחי שבת ,אם כן הא גם
הרי מקיימין באמת גוף מצות קריאת שמע מן התורה, תרועה יהיה לכם' ,מכאן כשחל בחול -אז 'יום תרועה
ההעברה מותרת.
ואם כן הרי הקריאה גופה של מצוה ,לא רק השלמה. יהיה לכם'].
עיין ספר יריאים (סימן קכד; במהדו"ח סימן תכב ד"ה
ושתהיה מן התורה קיום גוף המצוה ומדרבנן רק וצריך לומר ,דאפילו לפי המסקנא ,דרק מדרבנן
השלמה ,זה גם כן אי אפשר .דאחרי שגם החכמים והיכא) שכתב ,אהא דאין לולב ניטל ביום טוב ראשון
של חג שחל בשבת (ראה סוכה מב ,):וז"ל :ואף על -משום גזירה דרבה -הוא דלא תקעינן ,מכל מקום
אומרים שיקרא ,יהיה מאיזה טעם שיהיה ,מתורת כבר היתה הגזירה גם בימי משה .ולכן נאמר בשנה
השלמה או מטעם אחר ,סוף סוף כיון שאין פוטרים גב דכתיב (ויקרא כג ,מ) 'ולקחתם לכם ביום הראשון',
ואסור דרבנן [נראה דתחת 'ואסור דרבנן' צריך לומר ראשונה 'זכרון תרועה' כפי מה שהיתה העשיה בפועל
בפועל מן הדאורייתא שלא לקרות ,רק גם הם אומרים -רק 'זכרון' ולא תקיעה .ואף על גב דהיה אז מקום
לקרות ,פשיטא דשוב יש חיוב הדאורייתא בעצם גם 'ודרשינן'] 'ביום' -אפילו בשבת (סוכה מג ).להתיר
מכשירין לרבי אליעזר ,הני מילי במקדש אבל בגבולין שיש בו בית דין -דתוקעין בשבת גם בגבולין (ראה
מדרבנן ,ואי אפשר שתהיה מן התורה מצוה ומדרבנן שם) ,מכל מקום יש לומר ,דזהו רק אחר חורבן המקדש
לא תהיה מצוה .ורק כאשר החכמים אומרים בפועל לא ,מאי טעמא כו' ,גזירה שמא יטלנה בידו ויעבירנה
כו' ,עכ"ל. -זכר למקדש ,מה שאין כן אז -בשנה ראשונה -דלא
שלא לעשות ,אז יש כח ביד חכמים לעקור דבר מן היה עדיין מקדש ,לא היו תוקעין בשבת.
התורה בשב ואל תעשה (יבמות פט ,):אבל אם גם הם ומבואר ,דגם לרבי אליעזר שייכא גזירה דרבה.
וצריך לומר טעמו ,דלרבי אליעזר נמי לא הותר רק ואולם עדיין צריך עיון ,דהא טעמא דתקעינן
אומרים שיעשה ,יהיה מאיזה טעם שיהיה ,שוב הרי
הכשר הצריך ,מה שאין כן ההעברה ,דהליכה אצל במקדש הוא משום דאין שבות במקדש (ביצה יא ;:ראה
אינם באים לעקור כלל ,ואיך אפשר שיהיה שם חיוב
בקי הכשר שאין צריך הוא ,שאפשר לו ליליך בלא רש"י ראש השנה שם ד"ה גזירה) ,דהטעם משום דכהנים
מן התורה ,והוא קיום מצוה מן התורה ,ויאמרו חכמים
שופר ,וילמדנו הבקי בשופר של עצמו ,או יבא הבקי זריזין הן (שבת כ ;.עיין רבינו יהונתן עירובין לד :מדפי הרי"ף
עליה שאינה מצוה ,אחרי שבגוף הדבר גם הם אינם
לביתו ללמדו. ד"ה נועלין) ,ואם כן כל שכן בבית דינו של משה רבינו
חלוקים על הדאורייתא ,וגם הם אומרים לעשות ,ואם
ע"ה ,והרי גם בעליית בית נתזה בלוד התירו שבות
כן מדוע יבטלו עניין המצוה ויאמרו שאינה מצוה,
עבר ותקע בשבת -אם קיים מטעמא דבית נתזה זריזין הן -עיין שבת (כט ,):וכל
ודו"ק היטב.
מצות שופר עכ"פ מן התורה שכן בית דינו של משה רבינו ע"ה ,ויש ליישב ,ואין
ועל כרחך דאם חכמים פוטרין ממצוה דאורייתא, להאריך כאן.
אזי גם מן התורה פטור ,ואפילו עושה ,מעשה בטל ראיתי בירושלמי ברכות (פ"א ה"א) ,אהך (שם) דמעשה
שבאו בניו מבית המשתה כו' ,אמר להם אם לא עלה ועיין עוד חידוש בספר תניא רבתי הלכות ראש
בעלמא הוא גם מן התורה -ולא מעשה מצוה .ועל
עמוד השחר חייבים אתם לקרות כו' .ובירושלמי, השנה (סימן עז ד"ה יום) וז"ל :יש מקשין ,למה לי גזירה
כן הכא נמי ,דאמרו חכמים דאחר חצות לא יקרא עוד
ורבן גמליאל פליג על רבנין ועבד עובדא כוותיה, דרבה ,הא תרי קראי כתיבי 'יום תרועה' ו'זכרון
משום סייג ,אינו עוד אחר חצות מצות קריאת שמע
והא רבי מאיר פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה תרועה' ,ומוקמינן חד בשבת וחד בחול .ומתרצים,
כלל גם מן התורה ,ואך מתורת השלמה הוא שיש לו
כו' .שנייא הכא ,שהיא לשינון .מעתה אף משיעלה דרבה גופיה מפרש להו לקראי ואמר ,מאי טעמא
לקרות -אם טעה ולא קרא עד חצות ,כמו בטעה
עמוד השחר כו'. אמר קרא 'זכרון תרועה' ,משום דשמא ילך אצל בקי
ולא התפלל ערבית דמתפלל שחרית להשלמה ,ולכן
ללמוד כו' ,עכ"ל .וצריך עיון ,ואולי היתה לו איזה
שפיר גם מן התורה אין כאן מצוה ,ואינו רק בתורת ובפירוש החרדים :שנייא הכא שהיא לשינון
גירסא אחרת כאן.
השלמה בלבד ,ודו"ק היטב. -לשון 'ושננתם לבניך' (דברים ו ,ז) .מעתה אפילו
שביבי יוסף
אלומת אור לחקירות יסודות סברות וכללים
המפוזרים בתורת רבינו זי"ע
חילוק בין תקיעות לקידושין לענין חציו בן חורין וחציו עבד
"חציו עבד וחציו בן חורין ,רק בתקיעות אי אפשר שיתכוון שצד עבדות שלו יתקע לצד חירות שלו ,ואפילו מתכוון כן אינו מועיל ,דעבד התוקע עבור בן
חורין -אין הבן חורין יוצא בתקיעתו ,ומה שאין כן גבי קידושין ודאי דעבד האומר לבת חורין הילך מנה והתקדשי לפלוני בן חורין מהני ,ואם כן שפיר
חוסן יוסף אות עב ד"ה באבני יכול צד עבדות לקדש עבור צד חירות שלו"
הבטיח רבינו" :כל מי שיסייע בהדפסת החיבורים שלי -אהיה לו למליץ יושר בעולם העליון" ב
(הגה"צ רבי יצחק מענדל מארגנשטערן זצ"ל חתן רבינו -ששמע מפי רבינו והכריז על כך במעמד ההלוויה הרבתי באשכבתיה דרבי)
אוצרות יוסף
עיונים בספרי רבינו
פי גמרא חולין (ס ,):הביאו כפרה עלי על שמיעטתי
את הירח ,וברי"ף ריש שבועות (א :מדפי הרי"ף) הפירוש,
דלפיוס הלבנה ניתן לה כבוד זה -שיהיו ישראל
מביאים קרבן לכפרה ביום התחדשותה.
טעם שהוקבע יום ראשון דראש השנה
חודש הוא בלבנה ושנה בחמה לתחילת ימי התשובה
ועל כן יום א' בתשרי ,דאין היכיר שבא בשביל ~ מתוך :אוצרות יוסף דרוש ג ~
היותו הראשון בחודש -דהוא מפאת הלבנה ,דשמא
הוא מפאת היותו הראשון בשנה -דהוא מפאת החמה
(ראה תוספות ראש השנה יב .ד"ה למבול) .דחודש -הוא חסד ורחמים ,דעניין החנינה והחמלה שלא לפי החוק, הנה מבואר בתורת העולה (ח"ג פרק ס ד"ה וזהו) ,דבעל
בלבנה ,שמתחדשת אחרי המיעוט ,ושנה -הוא בחמה, דבר זה יש אל המלך מפאת כבודו -שהוא מלך ,ולא תשובה רומז בלבנה -שחטאה בקיטרוגה ומיעטה את
שאין בה מיעוט וחידוש ,רק שהיא ׁשֹונָ ה לבוא שנית מפאת היותו מחוקק .כך הוא בזכרוני מספר הנ"ל עצמה (ראה חולין ס ,):דזהו כמו תשובה ,שהבעל תשובה
לנקודה הראשונה שיצאה בתחלת השנה .וזהו עניין בשם הגר"א ז"ל (ראה מנחת אליהו דף לא :ד"ה זכות; סידור נכנע וממעט עצמו (ראה רמב"ם הלכות תשובה פ"ז ה"ח;
השמות 'חודש' ו'שנה' ,היינו 'חודש' בלבנה ו'שנה' אשי ישראל בפירוש אבני אליהו). שערי תשובה שער א אות כג) ,ועל כן בעל תשובה רומז
בחמה .וכל עניין השנה רק בחמה ,כי הלבנה אין בלבנה וצדיק גמור בחמה ,עד כאן דבריו ז"ל שם,
בה שנה ,רק התחדשות משלושים יום לשלושים יום, וזהו בפרק בתרא דיומא (פו ,).גדולה תשובה
שמגעת עד כסא הכבוד ,היינו לא סתם 'כסא' דהוא עיין שם היטב.
בּובּה שס"ה ימים -שהוא שנה (ראה ברכות והחמה ִס ָ
לב ,):וכדי להשוות השנה של חמה עם חדשי הלבנה, כסא הדין ,רק שמגיע לכסא 'הכבוד' ,שמצד כבודו ויש לומר עוד בפשיטות ,דהלבנה יש לה מיעוט
הוקבע שיהיה השנה י"ב חדשי לבנה ובעיבור -י"ג, הוא מלא חסד ורחמים ,ויכול לחונן שלא לפי החוק ומתחדשת אחר המיעוט ,והוא כמו בעל תשובה ,דהיה
שבכך הם משתווים יחד (ראה סנהדרין יא :ורמב"ם הלכות כנ"ל. לו מיעוט ופגם על ידי החטא ,וכשחוזר בתשובה
קדוש החודש פ"א ה"ב) ,אבל כל עניין השנה מצד עצמו וזהו גם כן פרק קמא דעבודה זרה (ג ,):שכיון מתחדש אחרי המיעוט ,ומה שאין כן החמה שאין לה
הוא רק בחמה ,וכל עניין החודש הוא רק בלבנה שהקדוש ברוך הוא רואה שנתחייב העולם בדין, מיעוט בשום פעם ,זה רומז לצדיק גמור שלא חטא
(רמב"ם שם ה"א). עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים .הרי דיש שני מעולם.
ועיין ראב"ע פרשת בא על הכתוב (שמות יב ,ב) כסאות :א) לפי החוק והמשפט ,והוא כסא דין .ב)
התשובה מועילה רק
'החודש הזה לכם' ,וז"ל :והנה אין ללבנה שנה כלל, שלא לפי החוק ,רק מרחם ,והוא כסא רחמים .ולהגר"א על ידי חסד מצד מלכותו יתברך
כאשר אין לשמש חודש כלל ,כי לא יתחדש בשמש ז"ל הנ"ל ,הנה כסא הרחמים הנ"ל -הנה הוא בהכרח
מצד כבודו יתברך ,וכמו שנאמר 'חסד ורחמים מלא ועניין היות התשובה רומזת בלבנה ,יש להבין
דבר ,רק דבר החידוש הוא לאור הלבנה .ובעבור זה עוד על פי גמרא עבודה זרה פרק קמא (ה' ,).נְ ֻאם
נקרא חדש גם 'ירח' (ראה דברים כא ,יג; עיין יבמות מח,): כבודו' ,ועל כן ראוי ֶׁשּיִ ָּק ֵרא 'כסא הכבוד' כיון שהוא
מצד כבודו .ועל כן זהו הנרצה בש"ס יומא הנ"ל - הגבר הוקם ָעל' (שמואל ב כג ,א) -דדוד המלך ע"ה
בעבור חידוש אור הלבנה ,כי אין לה אור -בראיות הקים עולה של תשובה .והבנת העניין ,כי באמת מצד
גמורות -כי אם מהשמש ,עכ"ל. גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד וכנ"ל.
המשפט והדין לא מהני תשובה ,והוא רק מצד מדת
פיוס הלבנה בא' בתשרי -בזה התגלות התשובה היתה ע"י דוד -מלכותא דארעא מלכותו יתברך ,כי המלך יכול לסלוח (בלשון אשכנז
שהוקבע ראשון לימי תשובה והנה להנ"ל דקבלת התשובה הוא מצד מדת ' -בעגנאדיגען') גם שלא לפי המשפט והחוק.
ועל כן א' בתשרי דהוא יום הראשון בחודש ויום מלכותו יתברך -דמלך יכול לסלוח שלא לפי החוק ועיין ירושלמי מכות (פ"ב ה"ו) ,שאלו לחכמה כו',
הראשון בשנה ,הרי אין ראיה שבא השעיר בשביל כנ"ל ,ולכן גם כן נגלה עניין קבלת התשובה בעולם עיין שם דהחכמה והנבואה אמרו דאין תקנה לחוטא,
ראשית החודש דהוא בעניין הלבנה ,דשמא בא בשביל הזה גם כן על ידי מדת המלכות ,היינו על ידי דוד ורק כששאלו להשם יתברך אמר 'יעשה תשובה
ראשית השנה דהוא בעניין החמה ,ונמצא שאין אז דהוא מרכבת מדת מלכותו יתברך (ראה זוה"ק וירא ויתכפר' .והוא כנ"ל ,דרק השם יתברך יכול לסלוח
פיוס ללבנה בשעיר .ועל כן הוקבע פיוס אחר, צט ,).והוא המלכות בארץ (ראה קה"ר ז ,ב; ספרי פרשת מצד מדת מלכותו יתברך ,כי המלך ביכולתו לסלוח
שהוקבע יום ההוא להתחלת ימי תשובה ,וזה לכבוד קרח פיסקא ד ד"ה אני) ,דמלכותא דארעא כעין מלכותא גם שלא לפי החוק ,ועל כן אין שם מי שיכול לומר
לה שהיום הראשון לימי תשובה הוקבע בראשית דרקיע (ברכות נח ,).ועל כן זהו שאמרו בש"ס עבודה שתועיל התשובה ,רק הוא יתברך בעצמו.
ָח ְד ָׁשּה .ובזה אין לטעות שהוא מפאת החמה -היינו זרה (ד ):הנ"ל ,לא היה דוד ראוי לאותה מעשה אלא
להורות תשובה כו' ,שנאמר (שמואל ב כג ,א) 'נאם דוד וזהו בירושלמי יומא פרק בתרא (פ"ח ה"ז) ,האומר
שהוא מפאת ראשית השנה דהוא בחמה ,כי בחמה אין אי אפשר שיכפר לי יום הכיפורים ,מכפר הוא לו על
עניין התשובה כלל ,רק בלבנה כנ"ל ,ועל כן נדע כו' ונאם הגבר הוקם על' -שהקים עולה של תשובה,
והיינו דכיון דהתשובה הוא מצד מדת מלכותו יתברך, כרחו כו' ,לא כולא מן ָה ֵדין בר נשא מימר למלכא
מאילינו דהוא רק מפאת הלבנה ולא מפאת החמה, לית את מלך ,עכ"ל ,עיין שם .הרי דכפרת החטא הוא
ועל כן הוא לפיוס לה אז ,תחת שאין השעיר אז לכן נגלה בעולם הזה גם כן על ידי מלכותא דארעא
-דוד המלך ע"ה. מצד מדת מלכותו יתברך ,שמפאת היותו מלך יכול
פיוס לה. לסלוח ולכפר.
ובזה יובן סברת רבינו משולם בתוספות פרק קמא ועל כן בראש השנה דהוא יום הראשון מימי התשובה
וכן הוא בעקרים (מאמר א פרק ד ד"ה ולרמוז) פירוש
(ראה ירושלמי ראש השנה פ"א ה"ג; תנחומא ישן פרשת אמור
דראש השנה (ח :ד"ה שהחדש) ,דפירש אהך שהחודש הכתוב (ישעיה לג ,כב) 'כי ד' שופטינו ד' מחוקקנו ד'
מתכסה בו (שם) -שאין השעיר של ראש חודש קרב סימן ל) ,לכן גם כן הכל עוברין לפניו יתברך כבני
מרון (ראש השנה טז ,).דפירשו בגמרא ראש השנה פרק מלכנו הוא יושיענו' ,היינו 'כי ד' שופטינו' -כאשר
כלל בראש השנה .ולהנ"ל מובן הטעם ,דכל השעיר השם יתברך יושב במשפט לדון את האדם ,הנה 'ד'
רק לפיוס ללבנה ' -הביאו כפרה עלי' כו' ,ובראש קמא שם (יח - ).כחיילות של בית דוד ,היינו כחיילות
השנה אינו פיוס כלל ,דיוכל היותו מפאת ראשית שנת מחוקקנו' ,ומצד זה היה ראוי שיענש החוטא כפי החוק ,מלכות דוד .והיינו מפאת דהם נתראים ונדונים לפניו
החמה כמו מפאת ראשית חודש הלבנה ,ואין היכיר ואולם הרי גם 'ד' מלכנו' ,ומלך הרי יכול לסלוח גם יתברך גם כן מצד מדת מלכותו יתברך ,כדי שיוכל
כלל שהוא מפאת הלבנה ,ועל כן אינו קרב כלל ,ודו"ק שלא לפי החוק ,ועל כן 'הוא יושיענו' ,עיין שם היטב .לסלוח גם שלא לפי החוק.
היטיב. תשובה רומזת בלבנה -דמיון מלכות דוד חנינת החוטא שלא כחוק -מצד
ואפילו לתוספות (שם) דפליגי ארבינו משולם כסא ה'כבוד' שהוא כסא הרחמים
ועל כן זהו גם כן הטעם דעניין התשובה רומזת
הנ"ל וסבירא להו דקרב ,יש לומר דהטעם מפאת בלבנה ,והוא עצמו מה שרומזת במלכות דוד ,דלבנה וכן ראיתי מובא בשם הגר"א ז"ל בספר קטן -
דלא חילקה תורה בין חודש לחודש ,וכיון דקרב הנה היא דמיון מלכות דוד ,כמבואר בראש השנה פירוש על התפלה -ושכחתי שמו .עיין שם דפירש
בכל ראש חודש -קרב נמי בראש חודש תשרי .וכזה (כה ,).זיל לעין טב וקדשיה לירחא ,ושלח לי סימנא ֵ'קל אדון' (ברכת יוצר אור בשבת) ,מה שכתב שם בפירוש
ממש בתוספות זבחים (ז :ד"ה ריצה) ,דגם בעולת יולדת 'דוד מלך ישראל חי וקים'. "זכות ומישור לפני כסאו ,חסד ורחמים מלא כבודו",
כו' חטאת קודמת ,אף דלא שייך שם הטעם דריצה דסתם 'כסא' היינו כסא המשפט (בלשון אשכנז -
פרקליט כו' ,משום דלא חילקה תורה ,עיין שם היטב. שעיר ראש חודש לכבוד הלבנה -לפייסה 'ריכטערשטוהל') ,וזהו דלפני כסאו הוא רק זכות
אבל על כל פנים גוף עניין השעיר שהוא לפיוס ועל פי הנ"ל דתשובה רומז בלבנה ,יש להבין מדוע ומישור -היינו יושר -לתת לצדיק כצדקו ולרשע
ללבנה ,אינו -לדברי הכל -בראש השנה. הוקבע יום א' בתשרי להתחלת ימי תשובה .וזה על כרשעתו ,דזהו המישור והראוי ,אבל כבודו -מלא
הגיד רבינו בחיים חיותו" :מהספרים שלי יהיו לי תלמידים"
ג (הג"ר יעקב טייטלבוים -תלמידו המובהק של הגר"מ אריק זצ"ל -ששמע מפי רבינו)
חולין קכט-קלה בשבילי הש"ס
פנינים לפי סדר הש"ס
ועיין כאן (קלג ,):סתם עובד כוכבים -מיפעא פעי, שאין קדושה חלה על קדושה ,ויכול כל אחד לומר אם קדשים נחשבים ממין חולין
[וברש"י (ד"ה אבע"א) :תדיר הוא צועק אל הטבח אל לכהן שלי הוא הבכור) ,אחד שוחט את כולן -פוטרים הנה ,סברת רש"י מכות (כב .ריב"ן ד"ה המרביע) דחולין
תתנם בכך אלא בכך ,והכל יודעין שיש לו חלק בה, לו אחד כו'. וקדשים נחשבים שני מינים ,צריכא עיונא רבא מסוגיין
אבל כהן -צנוע הוא כו' ,וסומך על הטבח ,ואין הכל ויש לעיין ,דמדוע לא יובטל הבכור במאה החייבים (קל ,).דמבואר במשנה דקדשים פטורים ממתנות זרוע
יודעין שהוא שותף] .ובערכין (ו ,):וטעמא דעכו"ם הוא -להתחייב גם הוא במתנות .ועל כרחך דהיתר והלחיים והקיבה משום דכתיב (ויקרא ז ,לד) 'ואתן
-דפעי ,הא ישראל דלא פעי כו' .ובעירובין (עה,): באיסור ,והוא הדין פטור בחיוב דדמי להיתר באיסור, אותם לאהרן הכהן' וגו' ,אין לו אלא מה שאומר
סתם עכו"ם אם איתא דאוגיר -מיפעא פעי. לא אמרינן ביה ביטול להיות ההיתר נאסר והפטור בענין (ד'אותם' מיעוטא הוא) .ובגמרא ,טעמא דכתב
ושוב מצאתי בספר גור אריה על התורה שמות נתחייב. רחמנא 'אותם' ,הא לאו הכי הוה אמינא דקדשים
(פרשת שמות ב ,יד אות כג ד"ה ומדרשו -ד"ה ותדע) שכתב ואולם ,אכתי הוי לן למיזל בכל אחד בתר רובא חייבין במתנות( ,ואמאי ,הא מחולין ליכא למיגמר,
וז"ל :שגאולה היא נמשכת ממדריגה פנימית עליונה, (ראה פסחים ט ;:זבחים עג ,):לומר שאין הבכור שלו .ואין דאיכא למיפרך) מה לחולין שכן חייבין בבכורה.
שהיא אינה בגלוי ,ומי שמגלה דברים -היפוך זה, לומר ,דכיון שאין הבכור בטל הוי ליה קבוע ,כמבואר תיתי מזכרים ,מה לזכרים שכן חייבין בראשית הגז.
שדבק במדריגה תחתונה ,והיא נקראת מדריגה גלויה כזה בר"ן גיד הנשה (חולין לג :מדפי הרי"ף ד"ה ובנמצא). מתיישים ,מה לתיישים שכן נכנסין לדיר להתעשר
וחיצונה כו' .ודבר זה רמזו רבותינו ז"ל בפרק הזרוע זה אינו ,דזה רק קבוע דרבנן (ראה תוספות פסחים שם כו' .מלקוח ויתום ,מה ללקוח ויתום שכן נכנסין במינן
(קלג ,):שאמרו שם סתם עובד כוכבים -מרבה דברים. ד"ה היינו) ,כיון שאינו ניכר ,ומהני קביעות זה להחשב לדיר להתעשר .ומשני הש"ס ,במינן קאמרת ,קדשים
וכן בעירובין ,גבי שתי חצירות זו לפנים מזו (הוא מחצה על מחצה רק להחמיר ,אבל לא להקל (ראה נמי במינן נכנסין לדיר להתעשר .ופירש רש"י (ד"ה
גמרא עירובין (עה ):הנ"ל) כו' .והטעם הוא ,שמדריגתו תוספות בבא מציעא ו :ד"ה קפץ). ה"ג) ,שהרי חולין נכנסין לדיר וכו' ,עכ"ל .ומבואר בזה
מדריגה חיצונה ,ואינה פנימית נעלמת ,לכך תמיד וצריך לומר הטעם דלא אזלינן בתר רובא לחייב להדיא דקדשים נחשבים מינן דחולין ,וצריך עיון גדול.
מדבר ואין לו רוח פנימי ,עכ"ל ז"ל. במתנות ,משום דאין הולכין בממון אחר הרוב (בבא
ותהלה לקל יתברך שכיוונתי לדעתו הגדולה ז"ל, קמא כז .):ויהיה ראיה מכאן ,דגם ברובא דאיתא קמן במיעוט אחר מיעוט נשאר קצת מיעוט
לדייק מש"ס הנ"ל דעניין עובדי כוכבים הוא הגילוי (ראה חולין יא ).אין הולכין בממון אחר הרוב (ראה שו"ת אין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות (יומא מג ;.מגילה
והפרהסיא -לא ההסתר והצינעא[ .ועיין עוד להגור תרומת הדשן סימן שיד; קונטרס הספיקות כלל ו אות ד-ה), כג - ):עיין תוספות מנחות (ט :ד"ה אין) דהקשו ,דלכתוב
אריה ז"ל בספרו נתיבות עולם (נתיב השתיקה פרק א ד"ה ושגם במתנות כהונה אין הולכין כו' (ראה קונטרס ריבוי לבד ,ולא ניבעי תרי מיעוטי ,ועיין ספר אדרת
הספיקות שם אות ה ד"ה אמנם; שו"ת שואל ומשיב תנינא ח"ב ומה) שהביא גם כן ש"ס כאן ועירובין הנ"ל -דסתם אליהו להגר"א ז"ל פרשת חקת (יט ,יט ד"ה והזה) דתירץ,
סימן לה ד"ה אבל) ,ואף דכתיב (תהלים פב ,ג) 'עני ורש עכו"ם מרבה דברים ,וכתב :והטעם בזה ,כי מיעוט דמיעוט אחר מיעוט נשאר קצת המיעוט לִ ְד ַבר מה,
הצדיקו' ַ -צ ֵדק משלך כו' (חולין קלד .).ובמקום אחר דברים מורה על צניעות כו' ,עכ"ל] .ועל כן דבר ואיננו ריבוי גמור ,וזהו החילוק שבין מיעוט אחר
הניתן בצינעה וחשאי לא שייך לעכו"ם ,שאין להם לי אריכות בזה ,ובאתי רק להעיר. מיעוט לריבוי ,עיין שם היטב.
צניעות והסתר ,וכמובן. ועיין בסוגיין (קלב ,).דבי רבי אליעזר בן יעקב תנא,
ענין העכו"ם בצעקות ובגילוי 'כהן' (דברים יח ,ג) ואפילו כהנת -הוי מיעוט אחר
המהרש"א בחידושי אגדות סנהדרין (נח :ד"ה עובד), מיעוט ,ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות .וברש"י
נתינה ע"י בקשה נחשבת נתינה או לקיחה (ד"ה דבי) ,דבעלמא סבירא ליה ד'כהן' ממעט כהנת,
דכתב אהא דאמרינן שם (נח-:נט ,).עובד כוכבים
דבר שאדם מבקש מן הזולת שיתננו לו ,וזה נותנו לו, ששבת חייב מיתה כו' ,עובד כוכבים העוסק בתורה אבל 'כהן' דכתיב גבי מתנות -אפילו כהנת במשמע,
אי מיקרי שזה נתן ,או מיקרי שנטל מעצמו ,לפי שזה חייב מיתה כו' ,וז"ל :יש לעיין בזה ,מה טעם ענין זה משום דשני פעמים הוזכר 'כהן' בפרשה (שם) ,ואין
נתן רק עבור שביקש ממנו. דוקא באלו השתי מצות כו' ,עכ"ל. מיעוט אחר מיעוט כו' ,עיין שם.
עיין בסוגיין (קלג ,).כיון דשמענא להא 'ונתן' (דברים ויש לומר ביישוב קושית המהרש"א הנ"ל ,דתורה ומכאן קצת ראיה ,דמיעוט אחר מיעוט אינו ריבוי
יח ,ג) -ולא שיטול מעצמו ,מיחטף לא חטיפנא ,מימר ושבת יש להם ייחוס אחד אשר אינו בכל המצוות, גמור -רק נשאר המיעוט לענין מה .דהא גם שם הרי
אמרי הבי לי .משמע דמה שנוטל על ידי שמבקש והוא במה שניתנו בצינעה ובחשאי ,עיין ביצה (טז,). נשאר המיעוט מתיבת 'כהן' ,דממעט לוים וישראלים
תחלה לא מיקרי נוטל מעצמו. כל מצוות שנתן להם הקדוש ברוך הוא לישראל ,נתן וכמובן ,ובאתי רק להעיר.
ואולם בירושלמי ביכורים (פ"א ה"ח) ,תני' ,אשר להם בפרהסיא ,חוץ משבת שנתן להם בצינעא כו'.
נתתה לי' (דברים כו ,י) -לא שנטלתי לי מעצמי .עיין ובתורה נמי אמרו בסנהדרין (כו ,):למה נקרא שמה ביטול בכור בחייבי מתנות כהונה ' רובא
שם דעבר הירדן שלקחו בני ראובן ,הואיל וביקשו, 'תושיה' (ישעיה כח ,כט) ,שניתנה בחשאי מפני השטן דאיתא קמן' בממון ובמתנות כהונה
אף דניתן להם אחרי בקשתם ,מכל מקום מיקרי במשנה (קלב ,).בכור שנתערב במאה (בהמות אחרות) ,כו' .ועל כן אין לעובדי כוכבים מבוא ושייכות בשני
שנטלו מעצמם ,ואם כן דבר זה פלוגתא בין הבבלי בזמן שמאה שוחטין את כולן -פוטרים את כולן דברים אלו ,כי אין לעובדי כוכבים מבוא רק בדבר של
וירושלמי. (ממתנות זרוע והלחיים כו' ,דמן הבכור אין נותנין ,פרהסיא -לא בדבר של צינעא ,ודו"ק היטב.
(המשך מעמוד א)
»»»
גברא אינו מקיים חציו לד' וחציו לכם -צריך לקיים כולו כולו לד' או כולו לכם ,ורבי יהושע סבר חלקהו -חציו אומר ,חלקהו -חציו לאכילה וחציו לבית המדרש .ואמר
לד' ,דבהא מודה רבי יהושיע לרבי אליעזר ,עכ"ל .וצריך לד' וחציו לכם. רבי יוחנן ,ושניהם מקרא אחד דרשו ,כתוב אחד אומר
עיון מנא ליה .ועיין עוד שו"ת מהר"י ברונא (סימן פב) ,עיין במהר"י ווייל (עמוד קנו אות נו) כתב :המתענה בראש (דברים טז ,ח) 'עצרת תהיה לד' אלקיך' וכתוב אחד אומר
שם היטב ה. השנה ,צריך ללמוד כל היום או לומר תחינות ,כיון דהאי (במדבר כט ,לה) 'עצרת תהיה לכם' ,רבי אליעזר סבר או
)ה שכתב" :שמעתי שאחד שאל את מהר"י ווייל יצ"ו ,מי שמתענה בראש השנה ,אם רשאי לעשות מלאכה .והשיב דאינו רשאי לעשות מלאכה ,דהא אוכל נפש לדידיה ליתא ,אם כן ממילא איתסר כל
מלאכה ,דהא כתיב (שמות יב ,טז) 'לא תעשו כל מלאכה אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם' .אף על גב דאישתרי לכולי עלמא ,שאני הכא כיון דסבר כמאן דאמר (ביצה טו ):או כולו לכם או כולו
לה' ,אם כן כיון דקבל עליו כולו לה' ,איתסר ליה אפילו להדליק נר .ותמיהני ,הרי אנן קיימא לן (רמב"ם הלכות יום טוב פ"ו הי"ט) כמאן דאמר חצי לכם וחצי לד' ,ומכל מקום כשאנו בבית הכנסת אנו מדליקין
נרות ואופין ומבשלין .ועוד ,כיון דהלכתא הכי ,בטלה דעת יחיד".
ההבטחה האחרונה שמחוללת פלאים:
"כל מי שיסייע בהדפסת החיבורים שלי ,אהיה לו למליץ יושר בעולם העליון"
(הבטחתו של רבינו זי"ע סמוך להסתלקותו ,באזני חתנו הגה"צ רבי יצחק מענדל מארגנשטערן זצ"ל -מייסד וראש חברת 'אוהבי תורה' להוצאת ספרי רבינו)
לרכישת הספרים (במשלוח עד הבית) ,לקבלת הגליון ולתרומות:
טל | 1800-200-855 :דוא"לot035104720@gmail.com :
כל הזכויות שמורות למכון "אוהבי תורה" -לההדרת ספרי שר התורה הגאון רבי יוסף ענגיל זצ"ל -מאנסי יצ"ו
Cell: 845-216-8677 | Email: ohaveitorahengel@gmail.com
ד
