gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

הבינני · HAVINEINI — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: הבינני · HAVINEINI

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

הבינני · HAVINEINI — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫א‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫ר"ה ויוה"כ‬ ‫תשפ"ז‬ ‫שנה ט'‬ ‫חוברת א'‬ ‫גליון ‪433‬‬ ‫לתרומות וזכויות בהפצת הגליון‬ ‫ושיעורי הבינני‪ ,‬צרו קשר עם 'מכון‬ ‫הבינני'‪ 718.387.1122 :‬או במייל‪:‬‬ ‫‪info@machonhavineini.com‬‬ ‫לקבלת הגליון וקונטרס הבינני המלא‪,‬‬ ‫או לקבלת השיעורים‪ ,‬שלחו מייל‪:‬‬ ‫‪info@machonhavineini.com‬‬ ‫קו עדכונים לשיעורים‪ ,‬פארברענג‬ ‫ליל שישי‪ ,‬ומעמדים מיוחדים בא''י‪.‬‬ ‫‪073-347-8404‬‬ ‫‪072.257.7726‬‬ ‫קול הבינני‬ ‫א"י‬ ‫‪718.686.8300‬‬ ‫ארה"ב‬ ‫‪0333.070.6585‬‬ ‫בריטניה‬ ‫‪0480.20.1618‬‬ ‫בלגיה‬ ‫עימוד‬ ‫נחמן אייזנבאך‬ ‫‪)+972( 053-3153-305‬‬ ‫ה‬ ‫ג‬ ‫העניניםבמדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫נשא (בא״י)‬ ‫מפתח‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫מפתח הענינים‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫חלק א' ‪ -‬אלולמדור אמונה ובטחון‬ ‫יום שני פרשת כי תצא ד' אלול תשפ"ו‬ ‫ומשפחתו‪. .‬הי ‪".‬ו ‪ . . . . . . . . . . . . .‬ז‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא ‪. . . . . .‬‬ ‫בןב‪. . .‬‬ ‫פיגא‪.‬‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫החדשה‬ ‫לשנה‬‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫שרטוט תכנית פעולה‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫להתחיל | שאלות לראיון עבודה |‬ ‫רצון להשתפר אינו מספיק | אין לך עם מה‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫אמונה‬ ‫חייב לבוא מבפנים | בין חיי האברך לעולם‬ ‫מדור‬ ‫התעוררות היא דבר חולף |פטרו‪‬‬ ‫השינוי‬ ‫המושלם | הקב"ה קובע את מציאות החיים | השתלמות על‪-‬ידי חוסר השלימות |‬ ‫משלימים את האדם | ככה הקב"ה‬ ‫פסח ז"ל‬‫הרוחניים‬ ‫הקשייםהרה"ח‬ ‫המחנך הטוב ביותר של האדם |‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫מנהל את העולם | נבראנו עלים נידפים | משגיח כזה מפוטר על אתר | האדם הנכון‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫במקום הנכון | כך נראה פרוזדור | כך נראה בית עם ילדים | העולם הזה מצליח‬ ‫שנה אחרי שנה | ללמוד לחיות עם הקב"ה | ללמוד להתרגש במקום הנכון | ויהי‬ ‫'תשפ"ב הבאים‬ ‫בסבלנותהלשערים‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫חכהכ"ג אייר‬ ‫)בחו"ל לקטנות |‬ ‫את הרגש‬ ‫במדבר‬ ‫פרשתתבזבז‬ ‫שלישי‬ ‫סיפור | אל‬ ‫למחרתיו‪‬‬ ‫אותו‬ ‫| וכל החיים יודוך סלה | סביב שולחן עגול בחודש אלול | כך חוזרים בתשובה‬ ‫חלק ב' ‪-‬ראש השנה‬ ‫יום ראשון פרשת נצבים כ"א אלול תשפ"ה‬ ‫יודע‬ ‫האד‪ . ‬יט‬ ‫תמיד ‪. . .–.‬‬ ‫א‪. . . . . ‬‬ ‫הקב"ה ‪.‬‬ ‫מועיל‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫המלכת‬ ‫קבלת הארה של השגחה פרטית על‪-‬ידי‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫נחו‪‬עללדעת‬ ‫להשפיע‬‫האב יותר‬‫כח אבל‬‫להשתמש | בו‪.‬‬ ‫לגלות ההסתר‬‫חבל להתייסר בגלל ההסתר | כח היחיד אי‪‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪ ‬לו |‬ ‫שמפריעים‬ ‫מרגישמול‬ ‫הצדיקכראוי‬‫לבטוח‬ ‫המלמדים | הקב"ה השליט את האדם על אי‪‬‬ ‫הבריאה |‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫שסוחף‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫פרטית | גל‬ ‫דברי‪‬‬ ‫נחו‪ ‬מול‬‫בהשגחה‬ ‫השעבוד‬ ‫שהוא‬ ‫הקליפה נלחמת בהכרת ההשגחה | אף קושימכפי‬ ‫הטבע‬ ‫|‬ ‫הנפש‬ ‫את‬ ‫מסעירים‬ ‫השינויים‬ ‫|‬ ‫עברו‬ ‫וגליך הרי‬ ‫עלי חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫משבריך‬‫לדברי‪‬‬ ‫כל‬ ‫|‬ ‫בנוגע‬ ‫האדם‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫את‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫הטבע | אין לך בן חורין גדול מזה | כך נראית‬ ‫כנגדא‪ ,‬על‬ ‫לרוחניות‬ ‫הדי‪ ‬ישראל‬ ‫יו‪ ‬שמע‬ ‫הואגיל |‬‫השבועותבכל‬ ‫קיים‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫דרך אחת לחיות את החיים | את כל השינויים‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכלכף הקלע |‬ ‫להשתמש נראה‬ ‫כ‪ ‬עלינו‬ ‫שלוות הבוטח | כך‬ ‫להעבירשיי‪‬‬ ‫בגשמיות‪ |.‬מה ג‪‬‬ ‫כששכחו שאי‪‬‬ ‫להצליחבראש השנה‬ ‫ורצו‪ | ‬כישלונות‬ ‫וימשיכו להיות‬ ‫היו רחמי‪‬‬ ‫כדישינויים‬ ‫לעורר‬ ‫עשיתי |‬ ‫אני לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫כלל‬ ‫לנו בהתייסרות‬ ‫נת‪‬ייגמר‬‫הקבזה"הלא‬ ‫שבת |‬‫למצבאכ‪‬‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫המקרר‬ ‫אתדיננו‬‫שייצא‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫נפלאי‪‬נצבים כ"ג אלול תשפ"ה‬ ‫כלי‪‬שי פרשת‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪,‬יום שלי‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫ונוסי‪ . . ‬ל‬ ‫הישנות ‪. . . . .‬‬ ‫על‪. . . . . .‬‬ ‫העברכ‪. . .‬‬ ‫החרטה על‬ ‫ללמוד מה‬ ‫האמונה לבין‬‫בין ועלינו‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬הנכון‬ ‫האיזון‬ ‫עליה‪‬‬ ‫נחזור א‪‬‬ ‫הקושי כשמדובר ברוחניות | בכל גשמיות יש גם‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנו אי‪‬‬ ‫כסותרות |‬ ‫מלמדת שנראות‬ ‫שתי דרכים‬ ‫התורה‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫רוחניות‪ | .‬תורה היא ולתלמוד היא צריכה | מעשה ברבי אלעזר ברבי שמעון | כמה‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‬ ‫אמונה רק‬ ‫לעצמי‬ ‫הרצועה |‬ ‫וכשאני‬ ‫התרת מי לי‬ ‫שתהיהאני לי‬ ‫א‪ ‬אי‪‬‬‫מכוער אותו האיש | מאת ה' היתה זאת | חלילה‬ ‫מסירה את פגם‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫תשובהאני‬ ‫כשכדאי אינה אמונה | אמונה לחצאין אינה אמונה חושית | מה‬ ‫הפרדת החטא על‪-‬ידי אמונה | הכל לפי מדרגת‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫החטאשבנוגע‬ ‫על‪-‬ידי חרטה |‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לשער‬ ‫הפרדת‬ ‫הלבבות‬ ‫החטא |‬ ‫מזההיא‪:‬‬ ‫ומזה אי‪‬‬ ‫המתאימה |בה‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪‬‬‫השאלה הדרך‬ ‫הדרך הנכונה היא‬‫וכמה‬ ‫פי כמה‬ ‫בעברו |‬ ‫נחו‪‬נזכר‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עקיבא‬ ‫עבודת |ה'כשרבי‬ ‫של האדם‬ ‫נמצאיםרוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬‫באיזו דרגה‬ ‫לדעתלהיות‬ ‫צרי‪ ‬המבחן‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫תשובה בהידור |‬ ‫מצותגשמיי‪.‬‬ ‫רצוני לקיים‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪‬ידך |‬ ‫בנוגע‬ ‫אל תנח‬ ‫משהוא‬ ‫| לכל אחד עוזר משהו אחר | הבעיה היא החיבור אל העבירה | מחשבה שמביאה לידי‬ ‫יאוש | לכל אחד תפקיד אחר | מוסיפים תבלינים לפי הצורך | לא הצלחתי אינה ראיה‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ד‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫יום חמישי פרשת נצו"י כ"א אלול תשפ"ג‬ ‫בראש השנה מבקשים להיוולד מחדש ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מד‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫זה היום תחילת מעשיך | ותן חלקינו בתורתך | זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים |‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫המסע לא היה לחינם | כברת הדרך האחרונה | יתרונו של היהודי על המלאך |‬ ‫תכלית השכחה | אליך נשאתי נפשי | יתגדל ויתקדש שמיה רבה בשמיא | ציצים‬ ‫ופרחים לתורה | צמצום מלמטה כנגד צמצום מלמעלה | וקראת אליה לשלום |‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫תלמיד | הנשמה מלמדת את‬ ‫הלכה מפי‬ ‫המונע‬ ‫לזכות | כל‬ ‫מגיד שיעור טוב יודע לצמצם‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫הגוף | כאן בונים יסודות הבי"ת | רגל אחת משאירה את הדלת פתוחה | כל הדרכים‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫סלולות כבר‬ ‫ז"ל אלול ה'תש"פ‬ ‫פסח כ"ו‬ ‫"חשנה ‪-‬‬ ‫הרה ה‬ ‫"נ ראש‬ ‫לעבו‬ ‫נלמדחל‬ ‫יום שלישי שבוע ש‬ ‫ראטה‪ . . . . . . . . . . . .‬נו‬ ‫הפנימית ‪.‬‬ ‫הנקודהליפא הי"ו‬ ‫הר"ראת‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫לעורר‬ ‫כוחה של תקיעת שופר‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫התחברות אל המצוות על‪-‬ידי המוח | התחברות המוח בלי ידיעת פרטי הטעמים |‬ ‫הבנה עמוקה כיצד | הזהירות שלא תהא חכמתו מרובה ממעשיו | ידיעת הטעם‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫הפשוט מספקת | עורו ישנים משנתכם | אשרי העם יודעי תרועה | יאה עניותא‬ ‫ליהודאי | ערבוב השטן על‪-‬ידי חיבוב המצוות | שורש כל הטעמים נעוץ בטעם זה‬ ‫| פתח להם נועם ורצון‬ ‫יום שלישי פרשת נצבים כ"ד אלול תשפ"ב‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫המסורים בידיו יתברך ‪ . . . . . . . . . . . . .‬סב‬ ‫חיינורוחניי‪‬‬ ‫בנוגע על‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫הבטחו‪‬השנה‬ ‫עבודת ראש‬ ‫נחיצות‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אוכלים ושותים ושמחים | ואני בחסדך בטחתי | בלבול הדעת | כי חדות ה' היא‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫משאלות‬‫דברי‪‬‬ ‫כראויה' מול‬ ‫ויתן לך‬ ‫לבטוח‬ ‫והתענג על‬ ‫מעוזכם | איזהו עשיר? מי שאין לו רחוב אי‪‬‬ ‫בווארשא |‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫כגולם מוטל לפניך | יצר מחשבות לבו | על‬‫מכפי‬ ‫הרי | חג‬ ‫אושוויץ‬ ‫לדברי‪‬אדמת‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫התענוג על‬ ‫בנוגע‬ ‫לבך |‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫מן‬ ‫|‬ ‫לשבוייה‬ ‫דמתחנן‬ ‫שביא‬ ‫כבר‬ ‫|‬ ‫ביותר‬ ‫הנוראיים‬ ‫היסורים‬ ‫|‬ ‫ונשימה‬ ‫נשימה‬ ‫כל‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫אליךצרי‪‬‬ ‫משהוא‬‫יותר| ממך‬ ‫אעזבך‬ ‫להצליחארפך ולא‬ ‫ברוחניות‬ ‫המצר קראתי י‪-‬ה | עיני עמך לך מייחלות | לא‬ ‫לטהר‬ ‫הבא‬ ‫|‬ ‫ה'‬ ‫בנועם‬ ‫לחזות‬ ‫|‬ ‫עולמים‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫יצורי‬ ‫כל‬ ‫יעמיד בכל‬ ‫במשפט‬ ‫להשתמש‬ ‫היום‬ ‫|‬ ‫עלינו‬ ‫אברח‬ ‫כ‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫ורצו‪ ‬חוסר נוחות בראש השנה‬ ‫אלוקיך |‬‫רחמי‪‬‬ ‫לעורר עד ה'‬ ‫כדי | ושבת‬ ‫לנו אותו‬ ‫שניתנו‬ ‫מסייעין‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫תשובה נפלאי‪‬‬ ‫עשרת ימי‬ ‫ברוחניות‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫חלק ג' ‪-‬‬ ‫להצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫עלפ"הידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת‬ ‫מההאזינו ו' תשרי תש‬ ‫ללמודפרשת‬ ‫ועלינום ראשון‬ ‫יו‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪,‬‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫על‬ ‫כ‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫תשובה ובכל השנה ‪ . . . . . . . . . . . . . . .‬עד‬ ‫אי‪‬ימילהשתמש‬ ‫בעשרת‬‫הנסירהאותנו‬ ‫עבודתמלמדת‬ ‫התורה‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫דאורייתא בטעמא‬ ‫יותררזין‬ ‫ירידות לקבל‬ ‫ונפילות |‬ ‫ויבן ה' אלוקים את הצלע | עשי"ת עם כדי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫דמילתא | בורא נפשות רבות וחסרונן | אדם חזק יותר הוא פגום | הכל עובד בצורה‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובתכשרוח חודרת בין הדבקים | העבודה לקרב‬ ‫רבינו בעל‬ ‫חיצונים |‬ ‫בהקדמת‬ ‫זיווג אין‬ ‫למדנו| כשיש‬ ‫כבר‬ ‫של זיווג‬ ‫מה אני‬ ‫תחילת הסיפור אינה סוגה בשושנים | לעולם‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעורביה? |‬ ‫הצדדים |הבטחו‪‬‬ ‫עסקת בפריה‬ ‫הלבבות לשער‬ ‫בין‬ ‫יכול אי‪‬‬ ‫המלמדהיא‪:‬‬ ‫שצרי‪ ‬שאין‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫רחמים | הילד‬ ‫וכמהדין וסופוהשאלה‬ ‫החודש‬‫תחילתכמה‬ ‫לשמה |נחו‪ ‬פי‬ ‫שלאהבטחו‪‬‬ ‫של ילמוד‬ ‫עבודת ה'‬ ‫יושברוצה‬ ‫להיות | הקב"ה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫הבטחו‪‬בני אדם‬ ‫יאושם של‬ ‫גשמיי‪ | .‬מקור‬ ‫צרי‪‬‬ ‫יש ילד כזה‬ ‫בנוגעלכל אחד‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪‬ממנו |‬ ‫להיפרד‬‫משהוא‬ ‫ומזווג זיווגים | הקב"ה חיבר את העני עם העשיר | הקב"ה סילק את המעכב |‬ ‫ההוה אמינא היא חלק מהדרך‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫העניניםבמדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫נשא (בא״י)‬ ‫מפתח‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫יום שני פרשת האזינו ז' תשרי תשפ"ו‬ ‫הזכות לשאת משאות של אחרים ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬פו‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫המתקת הדינים בעשי"ת | בכל יום ובתחילת השנה | שני אופנים של י"ג מדות |‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫שני אופנים של תפילה | יעשו לפני כסדר הזה | הקב"ה מפרנס את המשחית |‬ ‫נושאים חבילותיהם של אחרים | הילד )ולא רק( מסרב לאסוף את המשחקים |‬ ‫נושא עוון הוא קיום העולם | אור בלתי נדלה של סבלנות | כשיהיה אבא ‪ -‬יבין |‬ ‫פיגא ומשפחתו הי"ו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫ומשפחתו קשה אבל כדאי | מביא‬ ‫על האב | זה‬ ‫שנופלת‬ ‫לזכותהשקעה‬ ‫יודעים מראש למה נכנסים |‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫לידי חרטה עמוקה | אין חרטה על מעשה נאצל | אדם לא נורמלי במעגל הקרוב‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫| הדבר דורש הכנעה‬ ‫ז"לתשפ"ו‬ ‫פסחשרי‬ ‫"חח' ת‬ ‫הרהנו‬ ‫"נ האזי‬ ‫שת‬ ‫לע‬ ‫נלמד פר‬ ‫י ום ש ל י ש י‬ ‫ראטה‪ . . . . . . . . . . . .‬צו‬ ‫ליפא הי"ו‬ ‫לעזרנו ‪.‬‬ ‫יו"ט יכול‬ ‫שרק חנני'‬ ‫הקב"ה‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫עיקר התשובה היא ההכרה‬ ‫אי אפשר לבד להתנקות מהעבירות | להתחבר אל האמת שהכל ביד הקב"ה |‬ ‫תפילה מתוך‬ ‫בבעיהה|'תשפ"ב‬ ‫כ"ג אייר‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫ולהכיר‬ ‫)בחו"ל | להבין‬ ‫נענית בגלוי‬ ‫במדבר‬‫עליון‬ ‫שלישילעזר‬ ‫פרשת‬ ‫אמיתית‬ ‫תפילה יו‪‬‬ ‫הכרה בגדלות ה' | להתפלל כמו יתום | אין מה ליבוש מלדבר אל ה'‬ ‫חלק ד' ‪ -‬יום כיפור‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫יום שני פרשת האזינו ח' תשרי תשפ"ג‬ ‫הכיפורים ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬קה‬ ‫לעניני‪ ‬ביום‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫בנוגעשבעינוי‬ ‫והשמחה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫התועלת‬ ‫נחיצות‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫שמחה ועינוי משמשים בערבוביא | כך דרכו של עבד | עובד מסור עושה דברים‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫שמחת‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מולהפה |‬ ‫בלימת‬‫כראוי‬ ‫לבטוח‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫לא נעימים | עבודת ה' מתוך יסורי הגוף | אי‪‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫היא נקבל | השרשת העבדות ביום הכיפורים |‬ ‫מכפי‬ ‫רוחניי‪.‬קבלה‬ ‫מהלב | אם‬ ‫הטמטום‬ ‫הסרת‬ ‫הרי חג‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עינוי |צרי‪‬‬ ‫מתוךהאד‪‬‬ ‫שהרי‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫דווקא‬ ‫לכ‪‬שמחה‬ ‫האדם בן ימינוהסיבה‬ ‫להתפנק |‬ ‫שאיפה להיות חייל | נטיית‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫האורצרי‪‬‬ ‫משהוא‬‫יותרלקבלת‬ ‫ברוחניותכלים‬ ‫עבדים | עשיית‬‫להצליח‬ ‫מתפלל מנחה בלי חשבונות | כי לי בני ישראל‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫הצלחהשפ"ג‬ ‫כלל תשרי ת‬‫יום שלישי פרשת האזינו ט'‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫של ‪ . .‬קטו‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחנית ‪. . . .‬‬ ‫ההצלחה‪. . . . . . . .‬‬ ‫כל ‪. . . . . . .‬‬ ‫כוח יום הכיפורים לעקור ההרגלים ‪. . . .‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫יש‬ ‫ליהודי‬ ‫|‬ ‫להבא‬ ‫על‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫העוונות‬ ‫במחילת‬ ‫התכלית‬ ‫גודל האהבה במחילת העוונות |‬ ‫מה‬ ‫ללמוד‬ ‫ועלינו‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬לעקור‬ ‫שבכלעליה‪‬‬ ‫להאמין‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫כיפור |‬ ‫הישנות‬ ‫ביוםעל‬ ‫שנעשה כ‪‬‬ ‫נחזור א‪‬‬ ‫שלא בדרך הטבע | השינוי‬ ‫הרגלים‬ ‫כוח‬ ‫אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫מלמדת לחזור‬ ‫מצב אפשר‬ ‫התורה‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫למדנותשובה‬ ‫בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫כבר ה' ‪-‬‬ ‫חלק‬ ‫ליל שישי פרשת האזינו ה' תשרי תשפ"ד מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫היא‪:‬קכא‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה ‪. . .‬‬ ‫לדו‪. . . ‬‬ ‫שצרי‪. . . . ‬‬ ‫השאלה‪. . . . . .‬‬ ‫וכמה‪. . . . . . . . .‬‬ ‫הקב"ה ‪. .‬‬ ‫אל פי כמה‬ ‫החולשותנחו‪‬‬ ‫עם ה' הבטחו‪‬‬ ‫באים‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫עזרירוצה‬ ‫להיותמאין יבוא‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬חלש |‬ ‫רוצה להרגיש‬ ‫האדם אינוצרי‪‬‬ ‫הפנים |‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫ולנו בושת‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫הצדקה‬ ‫בנוגע‬ ‫לך ה'נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫‪ -‬עזרי מעם ה' | בינו לבין קונו בלבד | וידוי על אשר עתיד לעשות | מכאן ואילך‬ ‫פוחת והולך | נחת רוח עשיתי לבורא‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫ונשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫ליל שישי פרשת האזינו ה' תשרי תשפ"ד‬ ‫תשובה על הטעות שאפשר להתגבר על היצר לבד ‪ . . . . . . . . . . . .‬קכה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫לברית הבט ואל תפן ליצר | כי הנה כחומר ביד היוצר | הטענה מדוע לא קרא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫לעזרה | אם קטן אתה בעיניך | טעיתי ותעיתי | אל תאמין בעצמך‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫ליל שישי פרשת האזינו ה' תשרי תשפ"ד‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫ובטחו‪ . . . . . . . . . . . . . . . ‬קכח‬ ‫בתים ‪. .‬‬ ‫בעלי‬ ‫אמונה‬ ‫כמנהג‬ ‫מדור‬ ‫תשובה על שלא התנהגנו פטרו‪‬‬ ‫כשמנהל השתלט על בעל הבית | כשהגוף השתלט על הנשמה | להשליט מוח על‬ ‫הלב | ליתן מזון לנשמה | ליתן כלי זיין לנשמה | דמות דיוקנו של אביו ‪ -‬מעשה‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫בן ימינו‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫(בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫נשא אלול‬ ‫חודש‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מדור אמונה ‪ -‬חלק א' ‪-‬‬ ‫אמונה ובטחון‬ ‫אלול‬ ‫מדור‬ ‫תשפ"ו"ו‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ד' אלול‬ ‫תצא‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬‬ ‫אליעזר בן‬ ‫כי‬ ‫פרשת‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכותשני‬ ‫לזכות‬ ‫יום‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫לשנה החדשה‬ ‫שרטוט תכנית פעולה‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫לצאת‪ .‬מיד הם מושכים לו בגלימתו‬ ‫רצון להשתפר אינו מספיק‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫ואומרים לו‪ :‬לא‪ ,‬אל תלך‪ .‬שב ונסביר לך‪.‬‬ ‫תארו לכם אברך צעיר שעובד בחינוך‪,‬‬ ‫אתה מתאים מאוד לתפקידך‪ .‬לא התכווננו‬ ‫מלמד או משגיח או מנהל‪ ,‬והצוות דן לאור‬ ‫'תשפ"ברק דורשים‬ ‫אייר ה‬ ‫חולם‪ .‬אנו‬ ‫סתם‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫שאתהכ"ג‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל לומר‬ ‫הטעויות הרבות שהוא עושה אם להשאיר‬ ‫ממך ללמוד קצת יותר איך הדברים פועלים‪.‬‬ ‫אותו על משרתו או לו‪ ,‬ומגיעים למסקנא‬ ‫זה דבר שדורש הרבה לימוד‪ .‬זה לא דבר‬ ‫שהגם שהוא טועה על ימין ועל שמאל )ימין‬ ‫שקורה מרגע לרגע‪ .‬הלה שוב מגיב בחוסר‬ ‫מקרבת ושמאל דוחה(‪ ,‬כל כוונתו לטובה‪ ,‬ועוד‬ ‫שביעות רצון ‪" -‬אין צורך‪ ,‬אני מבטיח לכם‬ ‫לוקח –את‬ ‫זאת יש לו את הכלים להצליח‪ ,‬אך הוא‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫בידיים‪.‬‬ ‫א‪‬עצמי‬ ‫מועילאניתמיד‬ ‫הבטחו‪ ‬בל"נ‬ ‫שממחר‬ ‫לבצע‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לעניני‪‬איך‬ ‫כדי לדעת‬ ‫הבטחו‪‬הרבה‬ ‫בנוגע‬ ‫נחיצותלהתלמד‬‫צריך‬ ‫מנסים‬ ‫שוב‬ ‫הכוחות"‪.‬‬ ‫כל‬ ‫עם‬ ‫אי"ה‬ ‫אבוא‬ ‫את תפקידו נכון‪ .‬ומתקבלת ההחלטה לאור אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫רוצים ממך‪.‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מולשאנו‬ ‫דברי‪‬‬ ‫כראוי מה‬ ‫לבטוח "לא זה‬ ‫להסביר לו‪:‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫לא זה הנושא‪ .‬הנושא הוא ‪ -‬בא נבין את‬ ‫בפתיחות‪ .‬בסוגיית‬ ‫נעסוק הפע‪‬‬‫שבועות אתו‬ ‫להזמינו ולדבר‬ ‫כךלכבוד‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הדבר טוב יותר‪ ,‬בא נחליט שאנו הולכים‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫הרי לו‪:‬‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫ואומרים‬ ‫לדברי‪ ‬אותו‬ ‫בנוגע מזמינים‬ ‫הבטחו‪ ‬עושים‪.‬‬ ‫כך‬ ‫ללמוד איך המנגנון של הילדים פועל‪ ,‬איך‬ ‫על‬ ‫א‬ ‫לרוחניות ‪,‬‬ ‫יודעים הדי‪‬‬ ‫השבועותאנוהוא יו‪‬‬ ‫לטובה‬ ‫שאתה מתכוון‬ ‫"תשמע‪,‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫גורמים להם לדלות את כשרונותיהם‪ ,‬איך‬‫להצליח‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש בכל‬ ‫הנדרשים‪ ,‬אבל אתה‬ ‫גם את הכלים‬ ‫עלינו‬ ‫כ‪‬ויש לך‬ ‫שיי‪‬‬ ‫ג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫ראשית כל‪,‬‬ ‫בגשמיות‪.‬לו מה‬ ‫קשיים‪.‬‬ ‫להצליחלילד שיש‬ ‫עוזרים‬ ‫רחמי‪ ‬דברים‬ ‫עדיין הרבה‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫כדי לךלעורר‬ ‫לנו ויש‬ ‫שניתנו צעיר‬ ‫עדיין‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחעצמו‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫להתאים את‬ ‫שהוא צריך‬ ‫הצלחה‬ ‫שעליך להתלמד‪ ,‬על כן אנו דורשים ממך כלל‬ ‫מראים לו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫להשתמט‪"...‬‬ ‫בריא‬ ‫לא‬ ‫כי‬ ‫הקשיים‬ ‫אף‬ ‫על‬ ‫או ללכת לקורס או להתייעץ עם מחנך כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫פלוני לכל הפחות שלושים שעות‪ ,‬או‬ ‫אכן כן‪ ,‬חינוך הוא נושא רחב‪ .‬התגובה‬ ‫מה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד‬ ‫שיהיה לך מישהו שילווה אותך בכל‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫אינה יכולה להיות ‪ -‬ממחר אני לוקח את‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנו אי‪‬‬ ‫להתנהל עם הילדים‬ ‫הספיקותמלמדת‬ ‫העולים‪ ,‬איך‬ ‫התורה‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫צריכה להיות‪ :‬אני‬ ‫יותר‬ ‫התגובה‬ ‫עצמילקבל‬ ‫בידיים‪.‬‬ ‫כדי‬ ‫להתנהל עם ההורים‪ ,‬במיוחד‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫ואיך‬ ‫שומע‪ ,‬זה מעניין‪ ,‬אני רוצה ללמוד‪ ...‬אני‬ ‫כשהמצבים מורכבים‪ ,‬ואיך להגיע לאן‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל‬ ‫יותר טוב בזה ובבא‬ ‫מהליאני‬ ‫באמת חושב שיהיה‬ ‫שצריך מבלי להסתכסך"‪.‬‬ ‫אם אלמד באופן יותר יסודי‪ ...‬כשהאדם‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪‬‬ ‫מסכים‬ ‫אי‪‬‬ ‫היא‪:‬‬‫בההוא‬ ‫לדו‪ ‬כל‪,‬‬ ‫שצרי‪‬ראשית‬ ‫באופן כזה‪,‬‬ ‫השאלה‬‫מגיב‬ ‫כמה"הבנתי‬ ‫וכמה‬ ‫תיכףפיומיד‪:‬‬ ‫ועונהנחו‪‬‬ ‫הבטחו‪‬‬‫שומע‬ ‫של האברך‬ ‫עבודת ה'‬ ‫להיותשנית‪ ,‬הוא‬ ‫כשהאד‪‬מתחיל‬ ‫רוצה‬ ‫הבטחו‪‬טעויות‪,‬‬ ‫צרי‪‬שיש לו‬ ‫לכך‬ ‫לענייני‪ ‬על עצמי‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגע אני מקבל‬‫תלונתיכם עלי‪,‬‬ ‫את‬ ‫משהוא נחו‪‬‬ ‫להשתוקק לכל דבר חכמה ואמת כדי שיוכל‬ ‫החל ממחר לעשות את מלאכתי טוב יותר‪.‬‬ ‫להבין את התמונה הגדולה טוב יותר‪.‬‬ ‫ממחר אני לוקח את עצמי בידיים"‪ ,‬ומתנער‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ח‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫לי שאתה הולך לקחת את עצמך בידיים‪.‬‬ ‫אין לך עם מה להתחיל‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫אני יודע שאתה אדם רציני‪ ,‬אני רוצה סתם‬ ‫אל הנמשל‪ :‬מגיע חודש אלול ואומרים‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫לדעת מה נחשב אצלך להצלחה‪ .‬זה חשוב‬ ‫מאוד‪ ,‬כי מהתשובה נוכל להבין על מה‬ ‫לאדם‪ :‬תשמע‪ ,‬היה לך הרבה טעויות השנה‪.‬‬ ‫הקב"ה שהוא אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬בוחן כל‬ ‫תחשוב בשעת התפילה‪ .‬זה מגלה לנו מהי‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫הר"רהוא גרם‬‫רבות‪,‬‬ ‫אדם ‪ -‬היו לו טעויות‬ ‫ועל מה תבקש בברכת‬ ‫סיבת לימודך‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫לזכות אליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחון‬ ‫לפשיטת רגל‪ ,‬אל תשאל‪ ...‬דנים את האדם‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫תפילה‪ .‬אנו חייבים לדעת זאת‪ ,‬אנו‬ ‫שומע‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫בבית דין של מעלה‪ ,‬ואז אומרים ככה‪:‬‬ ‫פטרו‪ ‬האם‬ ‫לדעת היכן האדם עומד כדי לדעת‬ ‫חייבים‬ ‫הוא התכוון לטוב? כן‪ .‬נשמתו רוצה‬ ‫איך להתעסק אתו‪.‬‬ ‫לעשות רק טוב‪ ,‬ואף הוא בעצמו‪ ,‬הסתכל‬ ‫לע"נלו הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫נלמד יש‬ ‫עליו‪ ,‬הוא רוצה לעשות טוב‪ .‬האם‬ ‫ועוד שאלות מהסוג הזה‪ .‬מה אתה‬ ‫ברא"ראת‬ ‫את הכלים? ‪ -‬בוודאי‪ .‬אם הקב"ה‬ ‫ראטה מה אתה חושב יקרה‬ ‫על הי"ו‬ ‫טעויותיך?‬ ‫ליפא‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫חושב‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫האדם‪ ,‬הוא ברא אותו עם הכלים הנדרשים‬ ‫בשנה הבאה? אכן יש רבים שעונים‪ :‬לא‬ ‫לו לעובדו‪.‬‬ ‫טיפשית ‪ -‬בשנה‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫תשובה‬ ‫ויש – כ"ג‬ ‫שעוניםאייר ה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל יודע‪.‬‬ ‫בחוקותי(‬ ‫הבאה לא יהיו לי טעויות? ובכן‪ ,‬מה באמת‬ ‫כעת אומרים לו לאדם‪ :‬דע לך שעשית‬ ‫התשובה‪ .‬הרמב"ם הרי קבע שתשובה‬ ‫טעויות‪ ,‬צריך לתקן‪ ,‬זה לא בדיחה‪ ,‬נמצאים‬ ‫אמיתית היא כשיעיד עליו יודע תעלומות‬ ‫כאן בעולם בשביל תכלית‪ ,‬אתה חייב לתקן‪.‬‬ ‫שלא יחזור לסורו‪ .‬מה אתה מתכנן לעשות?‬ ‫הנה מצוי מאוד שתגובת האדם היא‪ :‬מאה‬ ‫זאת‪,‬‬ ‫לדעת‬ ‫מאוד‬ ‫–‬ ‫חשוב‬ ‫אה‪,‬‬ ‫יודע‪.‬‬ ‫לא‬ ‫‪-‬‬ ‫אחוז‪ .‬אני כבר מתחיל‪ .‬מנסים לרמז לו הבטחו‪ ‬מועיל תמיד א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫כי צריך‬ ‫למה?‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שלך‪.‬יותר‬ ‫מהקבלהאבל‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬‫הרבה יותר‬ ‫ואומרים לו‪ :‬כן‪ ,‬אבל עם מה אתה מתחיל? אי‪‬‬ ‫לדעת לאן מתקדמים מכאן?‬ ‫הרבה יותר נכון הוא שתנסה ללמוד קצת‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪‬‬ ‫מה קורה פה‪ .‬מה הם הדברים שתופסים‬ ‫חולףגשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬‫מולדבר‬ ‫נחו‪ ‬היא‬ ‫מכפי שהוא‬ ‫התעוררות‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫בתפיסת‬ ‫לדברי‪ ‬טעויותיך‬ ‫בנוגע מה הן‬ ‫הבטחו‪ ‬קשה?‬ ‫אותך‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫הקדמה זו נחוצה באופן גורלי למי‬ ‫נדבר‪,‬א‪,‬הבה‬ ‫על‬ ‫לרוחניות‬ ‫מאיפה יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫מתחילים? הבה‬ ‫השבועות הוא‬ ‫העולם?‬ ‫צרי‪‬‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא‬ ‫שרוצה לחזור ולבנות‪ .‬כל אדם‪ ,‬גם מי‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫שנחליט מה אתה‬‫לפני בכל‬ ‫להשתמש‬ ‫כ‪‬נדברעלינו‬ ‫כמה שעות‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬דירה‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫דעת‪ ,‬ג‪‬‬ ‫להצליחמוגדר כבר‬ ‫מבחינתך הופך‬ ‫שיש לו‬ ‫שאינו‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫מה רחמי‪‬‬ ‫אמור נא!‬ ‫לעורר‬ ‫לעשות?כדי‬ ‫הולך‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫מטפטף‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫ומהתקרה‬ ‫ישנה‪,‬הצלחה‬ ‫הקירות קלופים‬ ‫כלל‬ ‫דיננולמוצלח?‬ ‫האדם‬ ‫את‬ ‫לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫שייצא‬ ‫של יש מי‬ ‫האד‪‬‬ ‫אמנם כן‪,‬‬ ‫לשפצה‪...‬‬ ‫הרוחנית‬ ‫מים‪ ,‬ורוצה‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫עבודה נפלאי‪‬‬ ‫ברוחניות‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח‬ ‫שאלות לראיון‬ ‫לבטוח דבר‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אי‪‬אף אחד‪.‬‬ ‫ידיעתו עם‬ ‫על להתייעץ‬‫מיוסדתהולך‬ ‫שאינו‬ ‫אחרי זה‬ ‫המרצפות‪...‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫עוקרעלאתהישנות‬ ‫הוא כ‪‬‬ ‫ראשון א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫כשמראיינים אדם כדי לקבלו לעבודה או‬ ‫הוא מופתע ‪ -‬אוי‪ ,‬לא חישבתי‪ ...‬לא‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנו אי‪‬‬ ‫שמקבלים בו אנשים‬ ‫מלמדתמסוים‬ ‫התורה‬ ‫להכניסו לכולל‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫עובדים ככה‪ .‬זה נורמלי‪ ,‬הדירה התיישנה‪,‬‬ ‫אלה‪.‬בלבד‪ ,‬מציגים בפניו שאלות‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫מסוימים‬ ‫לעשות‬ ‫שלך לעצמי‬ ‫התכנית‬ ‫וכשאני‬ ‫לראות לימהמי לי‬ ‫תןא‪‬ליאי‪ ‬אני‬ ‫מיוחדות כדי לראות אם הוא מתאים ‪ -‬בא‬ ‫אני התכנית‪ ,‬אזי מה‬ ‫מה על‬ ‫פה‪ ...‬אם אתה חושב‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫נשמע איך אתה חושב?‬ ‫שאתה עושה ומה שאתה אומר לעצמך ‪-‬‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫מתיישב‪.‬‬ ‫כמה אלול‪,‬‬ ‫וכמה‬ ‫בחודש‬ ‫האדם פי‬ ‫כשרוציםה'לדון את‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫של עבודת‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫לענייני‪‬הוא‪ :‬אמור‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫ששואלים אותו‬ ‫מהדברים בנוגע‬ ‫אחד‬ ‫משהוא נחו‪‬‬ ‫אם כן‪ ,‬הבה נגיע אל הבהירות‪ .‬ראשית‬ ‫נא‪ ,‬מה נחשב אצלך הצלחה? מי נחשב‬ ‫כל‪ ,‬אם אתה רוצה שחודשי אלול‪-‬תשרי‬ ‫אצלך כמוצלח? אני רוצה לשמוע‪ .‬אל תגיד‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫ט‬ ‫(בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫נשא אלול‬ ‫חודש‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫עסק גדול מדבר שבקדושה כדי שלא יראו‬ ‫יהיו בשבילך זמן של התעוררות‪ ,‬זה נידון‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שמבפנים הוא מבולבל לגמרי‪ .‬מי אומר?‬ ‫לכשלון‪ ,‬כי התעוררות היא דבר שאינו‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אלול הוא הזמן הנעים ביותר לשבת מבלי‬ ‫להצטרך לחפות‪.‬‬ ‫מתקיים‪ .‬היא באה והולכת‪ .‬היא מחזיקה‬ ‫לזמן מועט ביותר‪ .‬ברגע שהרגש הבא‬ ‫מגיע‪ ,‬אתה שוכח מהתעוררות שלך‪ .‬כיון‬ ‫האברך לעולם המושלם‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגאבין חיי‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‪-‬‬ ‫הר"ר‬ ‫חודש אלול‬‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫שיש לו לאדם טרדה באמצע‬ ‫מעשי‪ .‬מדור אמונה ובטחון‬ ‫הכל נגמר‪ .‬זה צריך להיות דבר פטרון‬ ‫ובכן‪ ,‬הבה נלך ונלמד קצת בסגנון זה‪.‬‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫נתחיל בשאלה ותשובה‪ ,‬אמנם פשוטות‪ ,‬אך‬ ‫משמשות כנדבך לשלב הבא‪ .‬כשמסתכלים‬ ‫השינוי חייב לבוא מבפנים‬ ‫העולם‪ ,‬רואים שיכולתו וגדלותו של‬ ‫על פסח ז"ל‬ ‫נוסף‪ .‬הרה"ח‬ ‫אך כעת אנו מדברים על נושא‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫סוף‪ ,‬ושלימות בריאתו‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ואין‬ ‫ליפא הן‬ ‫הקב"ה‪,‬‬ ‫נשאר"רעם‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫כשמדברים על למעשה‪ ,‬אם אתה‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫ויכולתו‪ ,‬ניכרות על כל צעד ושעל‪ .‬אם‬ ‫ההנחות הישנות שלך‪ ,‬אם אין לך תשובות‬ ‫האדם רק יתבונן בחכמה שבכל אילן ובכל‬ ‫ברורות לכמה שאלות פשוטות‪ ,‬יתכן אמנם‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫ה‬ ‫אייר‬ ‫כ"ג‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( –‬ ‫אדם‪ ...‬קצת להוריד דמעה באשר יצר‪ ,‬פלאי‬ ‫שתצליח בדברים המעשיים‪ ,‬אבל‪ ...‬הבה‬ ‫הפלאים‪ ,‬מפליא לעשות‪ ,‬המציאות של‬ ‫נחזור אל המשל שהבאנו לעיל‪ .‬משגיח‬ ‫המערכת שעשויה נקבים נקבים חלולים‬ ‫שלא למד איך נפשות של ילדים פועלות‬ ‫חלולים‪ .‬כך הרי אומרים שם‪ :‬אם יפתח‬ ‫ואינו מבין בשכלו מה שאמרו חז"ל שצריך‬ ‫אחד מהם או אם יסתם אחד מהם אי אפשר‬ ‫להיות ימין מקרבת ושמאל דוחה‪ ,‬ואין לו‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫להתקיים אפילו שעה אחת‪ .‬ואם מתבוננים‬ ‫שלא‬ ‫דברים‬ ‫מעצמו‬ ‫להבין‬ ‫היכולת‬ ‫את‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצות‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬הדברים‬ ‫נולדיותר‬ ‫עם כל‬ ‫אבל‬ ‫נולד‪.‬בו‪.‬הוא‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬התינוק‬‫איך‬ ‫אומרים לו‪ ...‬לא על כל מצב מורכב שהולך‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מולזהדברי‪‬‬ ‫אלוקות‪ .‬אתה‬ ‫לבטוח כראוי‬ ‫המציאויות‪.‬‬ ‫הקטנים וכל‬‫לקרות‪ ,‬אפשר ללמדו מראש‪ ...‬אם אינו אי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫הקב"ה‪ ,‬אשר‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מולשלדברי‪‬‬ ‫יכולתו‬‫שהואאתנחו‪‬‬ ‫מכפי מיד‬ ‫רואה‬ ‫הולך להתרחב יותר ולקבל הבנה יותר‬ ‫המכשירים‬ ‫חג‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הריעםהאד‪‬‬ ‫ביותר‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬‫האדם החכם‬ ‫אפילו‬ ‫הסיבה לכ‪‬‬ ‫עשירה איך לדבר עם אנשים ואיך לקדם‬ ‫המפותחים ביותר‪ ,‬אינו יכול לגעת אפילו‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫מעשיים ‪-‬‬ ‫יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫שיעשה שינוי‬ ‫הואהגם‬ ‫השבועות‬ ‫תלמוד‪-‬תורה‪,‬‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫בחוט השערה של חכמת הבריאה‪ .‬סוף דבר‪,‬‬ ‫יועיל‪.‬להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫עלינו‬ ‫כ‪‬זה לא‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬מבלי‬ ‫צעדג‪ ‬ושעל‬‫כל מה‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫להצליחזאת על‬ ‫רואים‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫להזדקק לאמונה‪ .‬יש בוודאי עוד ועוד‪ ,‬עד‬ ‫כלל‬ ‫נת‪ ‬עם‬ ‫הקב"הנשאר‬‫אכ‪ ‬הוא‬ ‫לטובה‪.‬מאוד‪.‬‬ ‫דיננו מצוי‬ ‫דבר זה‬ ‫לנו‬ ‫שייצא‬ ‫האד‪‬‬ ‫של על מה‬ ‫הרוחנית‬ ‫מדברים‬ ‫ההצלחהאך אנו‬ ‫אין שיעור‪,‬‬ ‫שגיאותיו והוא מחליט השנה לעשות כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫לראות בעין‪.‬‬ ‫שאפשר‬ ‫מיוסדת על‬ ‫מבצע‪ .‬המבצע שלך אולי יצליח למחצה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫לשליש ולרביע‪ ,‬אבל אל התכלית אשר נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫ואז יש את העובדה הידועה שהמקום‬ ‫להשתמש‬ ‫הילדים צריכים‬ ‫אליהאי‪‬‬‫אותנו‬ ‫מלמדת ואשר‬ ‫בגללה אתה פה‬‫התורה‬ ‫לא מסתדרים‪ ,‬זה‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותרהענינים‬ ‫היחידלקבל‬ ‫שאצלו‬ ‫כדי‬ ‫לא התקדמת מאומה‪ .‬עשית רק‬ ‫להגיע ‪-‬אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫האברך היהודי‪ .‬הצורך להתפרנס‪ ,‬הצורך‬ ‫חיפוי חיצוני‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫בעל‬ ‫רבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנו‬ ‫כבר‬ ‫הצורך למצוא דירה‪,‬‬ ‫מה אני‬ ‫לחתן את הילדים‪,‬‬ ‫הצורך למצוא דירה לבני הזוג‪ .‬המציאות‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שמי שיש לו‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬הרבה‪,‬‬ ‫לראות זאת‬‫אפשרלשער‬ ‫הלבבות‬ ‫עם‪ :‬סדר‬ ‫אי‪‬‬ ‫להסתדרהיא‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫מתחילה‬‫שצרי‪‬‬ ‫השאלהאינה‬ ‫של חייו‪,‬‬ ‫כמהאכן מי‬ ‫וכמה‬ ‫לחפותפיאותן‪.‬‬ ‫עמוקות‪ ,‬מנסה‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫בעיות‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬החוק‬ ‫רוצה‬ ‫להיותעולים‪ ,‬כאן‬ ‫המחירים‬ ‫העולם‪ .‬כאן‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אותן בדברים‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫חרדית‪ ,‬מחפה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫בסביבה בנוגע‬ ‫משהוא נחו‪‬‬‫שגדל‬ ‫אינו נותן לבחורי הישיבה ללמוד‪ .‬זה תקוע‬ ‫שבקדושה‪ .‬הוא עורך מסיבת סיום גדולה‬ ‫מכל הכיוונים‪ .‬בעיות צצות יומם ולילה‪.‬‬ ‫או הכנסת ספר תורה וכדומה‪ .‬הוא עושה‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫ינשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫השתלמות על‪-‬ידי חוסר השלימות‬ ‫הקב"ה קובע את מציאות החיים‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫אכן כשהאדם מתבגר‪ ,‬ההתפעלות מכל‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מה איפוא ההסבר שדווקא יהודי ירא‬ ‫שמים זה שרוצה לעבוד את ה'‪ ,‬דווקא הוא‬ ‫הבעיות נחלשת‪ ,‬כי כל יום מתעוררות‬ ‫כל‪-‬כך הרבה דברים אין מסתדרים לו? אכן‬ ‫בעיות חדשות‪ .‬זה פשוט לא הפעם‬ ‫דבריםהי"ואינם מסתדרים לו‪ .‬הוא‬ ‫ומשפחתו‬‫פיגאטכנית‬ ‫ב‪ ‬כן‪,‬‬ ‫שיחת טלפון‬ ‫מקבל‬ ‫הראשונה אצלו שהוא לזכות‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫להספיק את הבנק והגיע מאוחר‬ ‫רצהובטחון‬ ‫פטרוןמאוד‬ ‫מדור אמונה‬ ‫שאירע כך וכך‪ .‬שוב‪ ,‬אם הוא אדם‬ ‫רשעים! אנטישמים! הם סוגרים‬ ‫מדי‪...‬ובטחו‪‬‬ ‫דרגה‪ ,‬אבל‬ ‫מדור אמונה‬ ‫טיפשי‪ ,‬הוא כועס תמיד באותה פטרו‪‬‬ ‫בשעה אחת בדיוק‪ .‬מה הם חושבים?‬ ‫אם יש לו קצת שכל‪ ,‬די בכך שהוא מסתכל‬ ‫הגעתי באחת וחמש דקות‪ ,‬אז מה? שום‬ ‫סביבו ורואה שזוהי מציאות החיים‪.‬‬ ‫מסתדר‪.‬‬ ‫לא ז"ל‬ ‫דברפסח‬‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫מאוד‬ ‫בצורה הר"ר‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫והנה אפשר לחיות‬ ‫שטחית‪ .‬כשיש לו צרה‪ ,‬תחילה הוא עושה‬ ‫התשובה היא שאם הבריאה תהיה‬ ‫את הטעות של השתדלות ואז הוא עושה‬ ‫'תשפ"ב אתה לא‬‫שאתהה רוצה‪,‬‬ ‫כ"ג אייר‬‫מושלמת( –כפי‬ ‫)בחו"ל בחוקותי‬ ‫במדברהסדר‬ ‫כעס‪.‬פרשת‬ ‫בדרך כלל‬ ‫את הטעותיו‪‬שלשלישי‬ ‫תשתלם‪ .‬היות שאתה תכלית הבריאה‬ ‫הפוך‪ .‬תחילה בא הכעס‪ ,‬אח"כ ההשתדלות‪.‬‬ ‫ועליך להשלים את עצמך‪ ,‬הכלים שתוכל‬ ‫ואז הוא מתפלל‪ .‬לפעמים אינו נושע ואז‬ ‫להשלים את עצמך‪ ,‬הם כל הדברים‬ ‫הוא ממשיך לעשות כפי העולה‬ ‫שמסביבך שאינם מסתדרים‪ .‬פשוט מאוד‪.‬‬ ‫במחשבתו‪ ,‬ופעמים שהוא נושע אז הוא‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬מצבים‬ ‫א‪ ‬על‬ ‫תמיד –‬ ‫יסתכל‬ ‫פירושו ש‬‫להשתלם מועיל‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬חזק‪.‬‬ ‫נחיצותלה' מאוד‬ ‫מודה‬ ‫גם‬ ‫יוכל‬ ‫וש‬ ‫‪,‬‬ ‫סיבב‬ ‫כך‬ ‫שהקב"ה‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫וייזכר‬ ‫דברי‪‬עם אותה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫להישאר‬ ‫רואה מול‬ ‫ואינוכראוי‬ ‫כשחשוך‬ ‫לבטוח‬ ‫אבל רגע אחד! הקב"ה הוא הרי כל אי‪‬‬ ‫בהירות שהתורה מדברת עליה ושהוא‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫יכול‪ .‬אכן הרגש שלנו נתפס בכפירה מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫בעצמו חווה ‪ -‬זה אותו אלוקים‪' ,‬ה' אחד‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫העיניים‪,‬‬ ‫לדברי‪ ‬קיר מול‬ ‫בנוגע כשרואים‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נוראית‪ .‬שוב‪,‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫ושמו אחד'‪ ...‬האלוקים של 'להגיד בבוקר‬ ‫על‬ ‫לחודש‬‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫בבנק בעשרים‬‫המצב הדי‪‬‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫השבועות את‬ ‫כשרואים‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫חסדך'‪ ,‬הוא אותו אלוקים של 'ואמונתך‬ ‫להצליח‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫ורואים מה זה‬ ‫יאמירבכל‬ ‫להשתמש‬ ‫את היוקר‬ ‫עלינו‬ ‫כ‪‬ורואים‬ ‫שיי‪‬‬ ‫עכשיושאי‪‬‬ ‫הוא אמר‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫בגשמיות‪.‬יש‪ .‬ו‬ ‫להצליח א‪-‬ל אחד‬ ‫בלילות'‪.‬‬ ‫רחמי‪ ‬נתפס‬ ‫ילדים‪ ,‬הרגש‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫משפחהכדיעםלעורר‬ ‫לגדל‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫לבטוח בין‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫ביותרבליבשבילי‪...‬‬ ‫הצלחה הטוב‬ ‫ברוחניות‬ ‫שזהו הדבר‬ ‫באמרו‪ :‬מה אעשה? אמור לי מה לעשות‪ .‬כלל‬ ‫ובטחון‬ ‫אמונה‬ ‫בין‬ ‫בטחון‪,‬‬ ‫בין‬ ‫אמונה‪,‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫אני מגלגל חובות מבוקר ועד צאת הנשמה‪ ,‬כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כשזה נוגע לבין אדם לחבירו וההרגשים‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫אינני נושם‪ ,‬אינני יכול יותר‪...‬‬ ‫קשים‪ .‬כך הוא משלים את עצמו‪ .‬הוא‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫על‬ ‫כ‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫מזכך את מדותיו‪ ,‬הוא מתדבק שכל‬ ‫להשתמש‬ ‫שבנה את הקיר‪,‬‬ ‫אותנוזהאי‪‬‬ ‫מלמדתהוא הרי‬ ‫אבל הקב"ה‬ ‫התורה‬ ‫הרגשתו הם באופן‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותרוצורת‬ ‫מהלךלקבל‬ ‫חשיבתו‬ ‫הוא זה שעשה את הצמצום‪ .‬כל פעם כדי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫של 'והלכת בדרכיו'‪ .‬בשביל כל זה הוא‬ ‫שהאדם מתמרמר‪ ,‬אין זה אלא משום שסבור‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רוצה בעל‬ ‫אנירבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫חייב שדברים מסביבו לא יסתדרו‪ .‬זה‬ ‫ללכת והוא‬ ‫למדנו מבחוץ‪.‬‬ ‫כבר לו דבר‬ ‫שקרה‬ ‫מה אני‬ ‫מה שילמד אותו שאין לו באמת כח‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגענותנת לי‪,‬‬ ‫לשער הבטחו‪‬‬ ‫המציאות אינה‬ ‫נותן לי‪.‬‬‫הלבבות‬ ‫אינו‬ ‫היא‪ :‬אותו‬ ‫אי‪‬‬ ‫לדו‪‬מהבהשילמד‬ ‫שקר‪ .‬זה‬ ‫השאלה זהשצרי‪‬‬ ‫ועוצם יד‪.‬‬ ‫כמהלי‪ .‬אך‬ ‫וכמה‬ ‫פי נותן‬ ‫אינו‬ ‫חברי‬ ‫נחו‪‬‬ ‫נותן לי‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אינו ה'‬ ‫עבודת‬‫הטבע‬‫של‬ ‫בעצמו‪ ,‬וכך‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫הקב"ה‬ ‫הבטחו‪ ‬הוא‬ ‫להיות‬ ‫שמקור החיות‬ ‫שאינו נותן לך‪.‬‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫לענייני‪‬‬‫הוא זה‬ ‫נחו‪‬הקב"ה‬ ‫בנוגע‬ ‫האמת‪,‬‬ ‫לפי‬ ‫משהוא‬ ‫כל מה שבשבילו האדם הגיע לעולם ‪-‬‬ ‫אמר אויב ארדוף אשיג אחלק‪ ,‬חמש אלפי"ן‬ ‫יקרה‪.‬‬ ‫לרמז על אלופו של עולם‪ ,‬כדברי התולדות‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫אי‬ ‫(בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫נשא אלול‬ ‫חודש‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫במכונת הכביסה שנקראת עולם הזה‪ ,‬הוא‬ ‫המחנך הטוב ביותר של האדם‬ ‫ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫אמונה האדם‬ ‫מתחיל לקלוט את האמת‪ .‬לכן זה נראה‬ ‫מדור‬ ‫העולם באופן זה‪.‬‬ ‫בגלל זה נברא‬ ‫אמונה ובטחון‬ ‫מדורמחנך אותו‬ ‫ככה‪.‬‬ ‫מתהלך כאן בעולם והעולם‬ ‫בצורה הטובה ביותר‪ ,‬וכל אחד לפי מה‬ ‫הקשיים הרוחניים משלימים את‬ ‫שהוא צריך להשתלם‪ ,‬מתאימים לו את‬ ‫האדם‬‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫אשתו וילדיו וכל שאר סובביו‪ ,‬חבילה של‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫השלב הבא הוא שלא רק הגשמיות של‬ ‫פטרו‪ ‬באה‬ ‫נסיונות‪ .‬ובוודאי יחד עם חבילה זו‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫האדם אינה מסתדרת וזה מה שמשלימו‪,‬‬ ‫עוד חבילה‪ .‬כל אחד מחזיק במשך כל‬ ‫אלא גם הרוחניות שלו אינה מסתדרת‬ ‫החיים שתי חבילות בידיו‪ .‬בידו הימנית‬ ‫טעמא‪ .‬מאוד חשוב להבין זאת‪.‬‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫מהאי‬‫פנים הרה"ח‬ ‫הוא מחזיק חבילה של הארות‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫קשיים רוחניים‪ ...‬זה קשור‬‫הי"ולךראטה‬‫ליפאשיש‬‫הסיבה‬ ‫הר‪".‬ראצל‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫הנגלה‬ ‫מהקב"ה‪ ,‬אשר שם יש לו טוב‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫לעבירות שעשית בעבר והותירו בך רושם‪,‬‬ ‫אחד זה כשרון חזק‪ ,‬אצל השני בית טוב‪,‬‬ ‫כפי שכתב ה'אור החיים' הקדוש בפרשה‬ ‫אצל השלישי כסף בשפע‪ .‬ובידו השמאלית‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫ה‬ ‫אייר‬ ‫כ"ג‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( –‬ ‫הקודמת ‪' -‬עם רב ממך'‪ ,‬כל מיני קליפות‬ ‫הוא מחזיק חבילה של נסיונות‪ .‬כל אחד‬ ‫שהגיעו מחמת עבירות שעשית‪ ,‬וכן‬ ‫חבילה מסוג אחר‪ ,‬חבילה של דברים‬ ‫תכונות הנפש שמכבידות על האדם‪ .‬אצל‬ ‫שאינם עולים יפה ומהווים בשבילו‬ ‫אחד זה עצלות‪ ,‬אצל השני זה גאוה‪ ,‬וכן‬ ‫התמודדות‪.‬‬ ‫הלאה‪ ,‬כל הדברים שכרוכים באדם מאז‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫בשיעור‬ ‫תמידכפי– א‪‬‬ ‫שהזכרנו‬ ‫העולם‪,‬‬ ‫מועיל‬ ‫הבטחו‪‬לאויר‬ ‫שבקע‬ ‫השילוב של שני אלה מביא את האדם‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫שמעוןנחו‪‬‬ ‫מזעליכוב‬ ‫אבל יותר‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫הגה"ק רבי‬ ‫הקודם בשם‬ ‫להתדבק בתורה וזהו העבודה בפרוזדור אי‪‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫שהאדם נולד‬‫הטבעיתדברי‪‬‬ ‫כראוי מול‬ ‫לבטוח הגאות‬ ‫הזה‪ .‬לכן נראה העולם ככה‪ .‬בגלל זה אי‪‬‬ ‫זיע"א בענין‬ ‫בסוגיית‬ ‫תמיד קורים‬ ‫הפע‪‬‬ ‫נעסוק זה‬ ‫לכבודבךשבועות‬ ‫אנשים‪ ,‬בגלל‬ ‫פוגעים‬ ‫דברי‪‬יש דברים‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מול מקום‪.‬‬ ‫לתפוס‬‫רוצהנחו‪‬‬‫שהוא‬‫מכפישהוא‬‫בה‬ ‫האד‪‬הקדוש‬ ‫הריהחיים'‬ ‫ה'אור‬ ‫לכ‪ ‬בהם‪ .‬כך‬‫הסיבה נולד‬ ‫שאתה‬ ‫הרי מה‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫במעשיו‪...‬‬ ‫יפשפש‬‫לדברי‪‬‬ ‫בנוגע‬ ‫האלה‪...‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הדברים‬ ‫לך‬ ‫צרי‪‬‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫לרוחניותא‪,‬לומד‬ ‫הדי‪ ‬לי?‪ ...‬הוא‬ ‫יו‪ ‬קורה‬ ‫הואשזה‬ ‫הפשט‬ ‫באמת‬ ‫אומר ‪ -‬יש תכונות שאתה נולד בהן‪ .‬ואז יש‬ ‫על‬ ‫השבועות‬ ‫מאמר חז"ל והמאמר אומר‪ :‬כל המקבל להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫סתם תחבולות‪ ,‬כאשר היצר הרע תוקע‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫להצליחלאדם‪.‬‬ ‫רגליים‬ ‫עליו עול תורה מעבירין ממנו עול דרך‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫ארץ‪ .‬הוא מנסה את המאמר‪ .‬הוא רואה כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫עוד מאמר חז"ל בפרקי אבות שאם האדם כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫‪,‬‬ ‫לאדם‬ ‫לו‬ ‫שיש‬ ‫הרוחניים‬ ‫הקשיים‬ ‫כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מבטל תורה‪ ,‬יש הרבה בטלים כנגדו‪ .‬מן מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫וכן נפילות‪ ...‬הוא חטא‪ ,‬הוא עשה דבר‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אסור‪ ...‬כל הדברים האלה‪ ,‬חלק הם‬ ‫מה‬ ‫ללמודלו את‬ ‫ועלינו שיגזלו‬ ‫תמיד‪,‬לו דברים‬ ‫שמועילי‪‬מזמינים‬ ‫השמים‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫מהתוכנית‪ ,‬חלק מהתמונה‪ .‬כך נראה‬ ‫להשתמש‬ ‫עצמו לא לבזבז‬ ‫עם אי‪‬‬ ‫אותנו‬ ‫מלמדתנלחם‬ ‫התורה וכשהוא‬ ‫זמנו‪.‬‬ ‫הקב"ה ברא אותו‪.‬‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫בדיוק כך‬‫הזה‪.‬יותר‬ ‫לקבל‬ ‫זמן‪ ,‬הוא רואה איך זמנו מתברך‪ .‬אם רואה כדי‬ ‫העולם‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫כפי שאתה יכול לשאול את השאלה על‬ ‫אדם מזונותיו מצומצמין ‪ -‬יעשה מהן‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫כשאתה מסתכל על‬ ‫דברים גשמיים‪ .‬מה אני‬ ‫בעל העולם‬ ‫בהקדמת רבינו‬ ‫הבלגן של‬ ‫למדנונמצא בתוך‬ ‫כבר הוא‬ ‫צדקה‪.‬‬ ‫נפלאות הבריאה‪ .‬אתה רואה שהקב"ה ברא‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫להתנהג לפי‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬ומנסה‬ ‫לשערבתורה‬‫ומסתכל‬‫הלבבות‬ ‫הזה‬ ‫היא‪:‬והרים‬ ‫אי‪‬‬ ‫תכולים‬ ‫שמים בה‬ ‫מרהיבה‪ .‬לדו‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪‬‬‫בריאה כה‬ ‫כבר‪ ,‬לא‬ ‫וכמה‬ ‫מזמין פילוכמה‬ ‫שכתוב‪,‬ה' והקב"ה‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫מהעבודת‬ ‫של‬ ‫כצמר כפור‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫להיות שלג‬ ‫יפיפיים‪' .‬הנותן‬ ‫וגבעות הבטחו‪‬‬ ‫אלא גם את‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫שנוגעים לו‪,‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪‬חז"לבנוגע‬ ‫מאמרי‬ ‫משהוא‬‫רק‬ ‫כאפר יפזר'‪ .‬ובדיוק אצלי הדברים אינם‬ ‫בני האדם שילמדוהו אותם ויעמידוהו על‬ ‫מסתדרים‪.‬‬ ‫טעויותיו‪ ,‬ותוך כדי שהוא מסתובב‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫בי‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫שגיאות? ביקשו ממנו לקנות משהו‪ ,‬חשבו‬ ‫ככה הקב"ה מנהל את העולם‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שהוא כבר התבגר בשנתיים ואפשר כבר‬ ‫יש לו דירה‪ ,‬הוא רוצה לשבת בה בישוב‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫לשלוח אותו לחנות‪ .‬ולמעשה‪ ,‬הוא גם איבד‬ ‫את הכסף‪ ,‬גם לווה ממישהו ואינו זוכר‬ ‫הדעת‪ ,‬אך שכינו מלמעלה משפץ עכשיו‬ ‫את דירתו ומרעיש מבוקר ועד ערב‪ .‬כל‪-‬כך‬ ‫ממי‪ ,‬וגם קנה את הדבר הלא נכון‪ .‬כך היינו‬ ‫בדלת‬ ‫לזכותלו‬ ‫נוקש‬ ‫קשה לו גשמית‪ .‬ואחד‬ ‫הי"והיום‪ ,‬כי הדברים קורים‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתוכל‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫נראים כל יום‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫העולם‬ ‫ואומר לו‪ :‬בוא ואלמד אותך כיצד‬ ‫ובטחון הקב"ה מרחם עלינו ומסבב‬ ‫מדור אמונה‬ ‫אתנו‪ ,‬אך‬ ‫פטרון‬ ‫למה בנך‬ ‫הזה מתנהל‪ .‬ובכן‪ ,‬זה דווקא ככה‪.‬‬ ‫ובטחו‪ ‬יהיה ככה וביום שלישי ככה‪,‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫שביום שני‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫חייב היה להיוולד בתכונות נפש כאלה‬ ‫אבל למעשה אנו עלים נידפים‪ .‬בדבר של‬ ‫שמלמדות אותך לקפוץ? אכן בדיוק ככה‬ ‫אפשר להכשיל אותנו‪.‬‬ ‫בכך‬ ‫מה‬ ‫נברא הרה"ח פסח ז"ל‬‫שהוא לע"נ‬ ‫הקב"ה מנהל את העולם‪ ,‬מאז נלמד‬ ‫ראטה הקב"ה והוא עומד‬ ‫כזה ברא‬‫ליפא הי"ו‬ ‫חנני' יו"ט עולם‬ ‫אותו‬‫הר"ר‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫לנהל‬ ‫ועד לרגע זה‪ ,‬וכך הוא ימשיך‬ ‫לצדנו ועוזר לנו בכל עת‪ .‬הקב"ה מציץ מן‬ ‫עד התיקון השלם‪ ,‬באופן שסביבת האדם‬ ‫בחוקותי( – כ"ג‬ ‫'תשפ"ב עוזר לאדם‬ ‫לחילופין‪ .‬הוא‬ ‫מפריעה לו בעבודתו הרוחנית‪ ,‬ובגלל זה‬ ‫ומסתתראייר ה‬ ‫)בחו"ל החרכים‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר‬ ‫ללא הרף‪ ,‬אך מתחבא ממנו‪ .‬הבעש"ט הק'‬ ‫שלו‬ ‫ובגלל עוד דברים מפנים‪ ,‬הרוחניות‬ ‫מדבר הרבה על משל זה‪ .‬מדוע זה כך? כי‬ ‫אינה מסודרת‪ .‬כל אחד לפום דרגא דיליה‪,‬‬ ‫אם הוא יהיה מדי גלוי‪ ,‬שוב לא יגיע האדם‬ ‫אך אי אפשר לומר שרואים כאן מושלמות‪,‬‬ ‫אל תכליתו‪ .‬אם האדם מצליח יותר מדי‬ ‫עד שיוכל האדם לענות כשישאלוהו איך‬ ‫הקב"ה‪ ,‬אין‬ ‫יודע‬ ‫על האד‪‬‬ ‫תמיד –‬ ‫סומך א‪‬‬ ‫מועיל הוא‬ ‫עניניו‪ ,‬אין‬ ‫בכל‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הולך ‪' -‬גיוואלדיג'‪ .‬מי שעונה שהרוחניות‬ ‫נחו‪ ‬ייהפך‬ ‫יותר הוא‬ ‫אבל רגע‬ ‫עמו‪ .‬תוך‬ ‫הוא מתאחד‬ ‫עצמו‬ ‫לעניני‪‬עלרוחניי‪‬‬ ‫ופלא‪ ,‬מוכיח‬ ‫הפלא בנוגע‬ ‫נחיצותהיאהבטחו‪‬‬ ‫שלו‬ ‫לדעת‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫שעדיין לא נגע בידית של העבודה אי‪‬‬ ‫לבעל גאוה‪ .‬עוטף הקב"ה את האדם‪,‬‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫מה זו‪.‬‬ ‫נעסוקיודע‬ ‫עדיין אינו‬ ‫לכבוד‪ .‬הוא‬ ‫הרוחנית‬ ‫ומתחבא‪ ,‬ומשגיח עליו‪ ,‬ועוזר לו‪.‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬‬ ‫שבועות‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬מלאים‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫שחיינוהרי‬ ‫הרוחניים‬ ‫יש לכך‬‫סיבהלכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫ו‬ ‫אכן כן‪ ,‬יש הרבה מאוד דברים שאינם‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫משהוא בשנה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫יותרזה היה‬‫ברוחניותוככה‬ ‫להצליחבקשיים‪,‬‬ ‫כל‪-‬כך‬ ‫כראוי‪ .‬הוא מתחיל לראות את מדותיו ואת‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכלכעס בלי שום‬ ‫להשתמש‬ ‫אותו לידי‬ ‫עלינוהמביאים‬ ‫כ‪‬הדברים‬ ‫החדשה‪ .‬ודאי‬ ‫שיי‪‬‬ ‫בשנהג‪ ‬שאי‪‬‬‫יהיה מה‬ ‫להצליח וככה זה‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫החולפת‬ ‫שכך‪ .‬ללא שום ספק‪ .‬אחרת‪ ,‬אינך קולט את‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪ ‬בתחום‬ ‫לעורר‬ ‫באיזה תחום‪.‬‬ ‫כדיתלוי‬ ‫לנופעם‪,‬‬ ‫שניתנו‬ ‫מאמץ‪ .‬עוד‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח‬ ‫הענין‪ .‬אינך יכול לחזור בתשובה‪ ,‬אם אינך‬ ‫לנו‬ ‫לו"ה נת‪‬‬ ‫נסיונות ‪-‬‬ ‫ואיןהקב‬ ‫'טריגרים'אכ‪‬‬ ‫לו לטובה‪.‬‬ ‫דיננו‬ ‫שייצאאין‬ ‫שבו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬לו שם‬‫במקומות‪ ,‬שיש‬ ‫קולט כיצד העולם מתנהל‪ .‬סתם טיפש‪.‬‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫אך ברוחניות‬ ‫לבריאות‪.‬‬ ‫להצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח צריך‬ ‫מי אי‪‬‬‫ידיעתו‬ ‫פעם‪,‬על‬ ‫מיוסדת‬ ‫ללמודשניות‬ ‫רב‪ .‬בעשר‬ ‫לוקח זמן‬ ‫לדבר‪ .‬אתה‬ ‫אין עם‬ ‫שוב‬ ‫מה‬ ‫ועלינו‬ ‫שמועילי‪‬לא תמיד‪,‬‬ ‫רגישות‪,‬‬ ‫הזה‪ .‬ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬‫הישנות‬ ‫המקום‬‫קצתכ‪‬עלעל‬ ‫ללמוד א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫אפשר להביאו לידי כעס‪.‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫נבראנו עלים נידפים‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫משגיח כזה מפוטר על אתר‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫כעסבעל‬ ‫רבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫אני משגיח בישיבה‬ ‫להיות‬ ‫לקחתי מישהומה‬ ‫הוא רק‬ ‫בלבד‪.‬‬ ‫למדנו אחד‬ ‫כבר‬ ‫וזהו נושא‬ ‫בשנה החדשה‪ ,‬אם אני שומע אותו אומר‪:‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעשל דברים‬ ‫הבטחו‪ ‬ארוכה‬ ‫יש רשימה‬‫לשער‬‫הלבבותאחד‪.‬‬ ‫נושא‬ ‫לא‪ :‬יהיה‬ ‫אי‪‬‬ ‫בישיבה‪,‬היא‬ ‫משגיח‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫אהיה פה‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫כשאני‬ ‫השאלה‬ ‫וכמה‬ ‫כמהעוזר לו‬ ‫אתם‪ .‬אכן‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫הקב"ה‬ ‫מתמודד‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫שהאדם‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫הסדר‪ ,‬לא‬ ‫רוצה‬ ‫להיותבאמצע‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫שבחור יקום‬ ‫צרי‪‬כזההבטחו‪‬‬ ‫דבר‬ ‫הנפילות‪ .‬לולי היה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגעכללענייני‪‬‬ ‫יום חרף‬ ‫משהוא בכל‬ ‫נחו‪‬‬ ‫לאדם‬ ‫יהיה דבר כזה שבחור יקום באיחור ‪ -‬אני‬ ‫עוזר לנו‪ ,‬היינו נכשלים כל יום בכולם‪ .‬אתם‬ ‫נפרד ממנו תיכף ומיד‪ .‬לא צריך להמתין‬ ‫מכירים את האדם בסגנון נח עם שבע‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫גי‬ ‫(בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫נשא אלול‬ ‫חודש‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫ישאל הכסיל‪ :‬אם זה ימשיך‪ ,‬אין צורך‬ ‫ולהתמלא אח"כ בעגמת נפש‪ .‬בקיצור‪ ,‬זה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫במשגיח‪ .‬אתה הולך להחליף משגיח‪ ,‬אתה‬ ‫היה טעות‪ .‬טעיתי‪ .‬הוא לא האדם המתאים‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫הולך להביא מישהו שיודע להחזיק יותר‬ ‫טוב‪ ,‬מה יש לך מזה? נראה לך שההוא‬ ‫בכלל‪ .‬לא יודע כיצד קרתה הטעות‪ ,‬לא‬ ‫קולט איך‪ ,‬אבל בסדר‪ ,‬תן לי לגמור עם‬ ‫באמת מושלם?! סילקת את פלוני‪ ,‬ואת מי‬ ‫הנושא בצורה מכובדת‪.‬‬ ‫אגב‪ ,‬זה בבחינת מלח על‬‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫תביא במקומו?‬‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחוןלאלו שהיו צריכים לעשות זאת‬ ‫הפצעים‬‫מדור אמונה‬ ‫פטרוןששוב‬ ‫מה התוכנית שלך לשנה הבאה‪,‬‬ ‫האחרון‪ .‬זרקת מישהו אחד והבאת‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫בחודש‬ ‫לא תלמד את זה נכון?! אדם באפטרו‪‬‬ ‫ללוות שני‬ ‫מישהו אחר‪ .‬מה אתה משתטה? נראה לך‬ ‫מיליון דולר‪ ,‬שואלים אותו איך ישלם אותם‬ ‫החדש הוא משה רבינו? הוא אדם‬ ‫והוא מתחיל לומר דרשות‪ .‬שואלים אותו‬ ‫שהמלמדז"ל‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח‬ ‫פשוט עם חולשות‪ ,‬וגם אתו תצטרך‬ ‫שוב‪ :‬ואם זה לא ילך כמתוכנן? והוא משיב‪:‬‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫אותו‪:‬הר"ר‬ ‫שמענו‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫זה ילך כמתוכנן‪ .‬שוב שואלים‬ ‫לעבוד‪...‬‬ ‫את כל התוכנית שלך‪ ,‬אך לו יצויר שזה לא‬ ‫'תשפ"במבטלים את‬ ‫אייר ה‬ ‫והיא שאין‬ ‫כ"גיש‪,‬‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫תשובה‬ ‫אכן‬ ‫אז? הנה‬ ‫)בחו"ל‬ ‫במדבר‬‫פרשתתעשה‬ ‫התוכנית‪ ,‬מה‬ ‫ילך בדיוק כפי‬ ‫יו‪ ‬שלישי‬ ‫הבעיות‪ .‬אין מבטלים את סדר פעולתם של‬ ‫אם הוא עדיין עומד בתשובתו‪ ,‬אומרים לו‪:‬‬ ‫בני אדם‪ .‬סך הכל צריך מישהו שיש לו את‬ ‫בסדר‪ ,‬איננו מעוניינים להלוות לך‪ .‬בשביל‬ ‫הכלים ומישהו שרוצה להתלמד איך‬ ‫מה להסתכסך אחר‪-‬כך‪ .‬עדיף שתהיה עכשיו‬ ‫לעשותו טוב יותר‪ ,‬ואז עושים את הדבר‬ ‫ברוגז על שאין רוצים להלוות לך‪ .‬זה הרבה‬ ‫יודע‬ ‫שאינוהאד‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫מישהו א‪‬‬ ‫יותר קל מכפי שנצטרך לריב אחר‪-‬כך‪.‬‬ ‫עשוי לזה‪,‬‬ ‫הנכון‪ .‬פעמים שיש‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫ששניהם‬‫נחו‪‬‬ ‫יותר או‬ ‫להשתפר‪,‬‬‫הרצוןאבל‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫אי‪‬אין לו את‬ ‫או‬ ‫זה שהקב"ה אומר בפסוקים 'אדם אין‬ ‫הוא מאוד‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מול קשה‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫כראוימאוד‬ ‫לבטוחאז זה‬ ‫חסרים לו‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫הפע‪‬יחטא' וכן‬ ‫בסוגיית‬ ‫טוב ולא‬ ‫שבועותיעשה‬ ‫נעסוק‬ ‫בארץ אשר‬ ‫לכבוד‬‫צדיק‬ ‫אם מביאים‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מולהנכון‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫במקום‬ ‫שהוא לאנחו‪‬‬ ‫מוצלח‪ ,‬אבל‬ ‫מכפי‬ ‫מבראשית עד‬ ‫חג‬ ‫ובכלל‪,‬‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫צדיק וקם'‪,‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫בנוגע‬‫הבטחו‪‬יפול‬ ‫'שבע‬ ‫מישהו שיש לו את הכלים לזה ורוצה‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫וזאת הברכה‪ ,‬מאז הפרשה הראשונהא שבה‬ ‫להשתפר‪ ,‬הרי הוא האדם הנכון במקום‬ ‫על‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪,‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא‬ ‫אדם הראשון חטא בעץ הדעת‪ ,‬וסוף פרשת‬ ‫הנכון‪ .‬אם יטעה‪ ,‬הוא ינסה להשתפר‪ .‬זה‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫בראשית ופרשת נח‪ ,‬עד וזאת הברכה‪,‬‬ ‫שאי‪‬שנקרא‬ ‫זה מה‬ ‫מצוינת‪ ,‬ג‪‬‬ ‫להצליח‬ ‫שנקרא ישיבה‬ ‫מה‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫ומתאוננים‪,‬לעורר‬ ‫תוכחה‪ ,‬לנו כדי‬ ‫שניתנו‬ ‫מההתחלה‬ ‫ומרגלים‪,‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫מקדמים‬ ‫אתם‪,‬‬‫עובדיםבלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫מצוינים‪.‬‬ ‫כלל‬ ‫תלמידים‬ ‫הזה‪.‬לנו‬ ‫העולםנת‪‬‬ ‫סדרואכ‪‬שלהקב"ה‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫דיננוכי זהו‬ ‫הסוף‪,‬‬‫שייצא‬ ‫עד‬ ‫האד‪‬‬ ‫בצעד אחד‬‫נמצאים של‬ ‫הרוחנית‬‫ההצלחה שהם‬ ‫אותם מהמקום‬ ‫כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫קדימה‪.‬‬ ‫במקום הנכון‬ ‫ללמוד מה‬ ‫הנכון ועלינו‬ ‫האדםתמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫פרוזדור‬ ‫יותרנראה‬ ‫כדי לקבל כך‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬יש לי לחזור‬ ‫אותנו למה‬ ‫מלמדת אם כן‪,‬‬ ‫התורה‬ ‫ישאל האדם‪:‬‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫אלה‪ .-‬אה‪ ,‬בוא נתיישב‪ ...‬הבה נחזור‬ ‫בתשובה?‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫זוהי תכליתך כיהודי‪ ,‬שמהמקום שאתה‬ ‫אל המשל שהבאנו לעיל‪ .‬כשהמשגיח אומר‪:‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫ילמדו בעל‬ ‫בהקדמת רבינו‬ ‫למדנו‬ ‫מדרגה אחת‪ .‬ואז תעלה‬ ‫נמצא‪ ,‬תעלה בעודמה אני‬ ‫ועדיין יהיו‬ ‫בחורים שלא‬ ‫כבריהיו‬‫עדיין‬ ‫אל המדרגה הבאה‪ ,‬ואל זו שלאחריה‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫מג"ש שיגיע‬‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ועדיין יהיה‬ ‫הלבבות לשער‬ ‫שיתחצפו‬ ‫בחורים‬ ‫יצרך‪.‬היא‪:‬‬ ‫התכלית‬ ‫אי‪‬‬ ‫את בה‬‫לבטללדו‪‬‬ ‫השאלהאיננה‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫התכלית‬ ‫כמה מג"ש‬ ‫וכמה‬ ‫נפלא‪ ,‬פיבאמת‬ ‫הוא מג"ש‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫מאוחר‪...‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫נראה מה‬ ‫רוצה‬ ‫אתה‪ ,‬בוא‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫נראה היכן‬ ‫להיות‬ ‫הבטחו‪‬‬‫צרי‪ -‬בוא‬ ‫היא‬ ‫מסתדר‪ .‬זהו‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫הזמנים אינו‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪‬עםבנוגע‬ ‫משהוא אבל‬ ‫מצוין‪,‬‬ ‫הדבר החשוב ביותר לעבוד עליו‪ ,‬בא נראה‬ ‫חולשתו‪ ...‬אם אינך יודע שהדברים האלה‬ ‫היכן טעויותיך ונקדם אותך‪.‬‬ ‫ימשיכו ‪ -‬סימן שלא התחלת‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫די‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫העולם הזה מצליח שנה אחרי שנה‬ ‫בין כה וכה העולם הזה אינו אלא‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שוב‪ ,‬איננו אומרים שאין דרך נכונה‬ ‫פרוזדור‪ .‬מי שחושב שצריך להיות כאן‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫לומר זאת‪ .‬אנו מדברים על הדרך הבלתי‬ ‫מושלם ‪ -‬רבי יעקב חולק עליו‪ .‬העולם הזה‬ ‫הוא פרוזדור‪ ,‬לא טרקלין‪ .‬בטרקלין ישנם‬ ‫נכונה‪ ...‬אילו היה פלוני יודע בראש השנה‬ ‫אנשים מושלמים‪ .‬בפרוזדור רק מכינים‪.‬‬ ‫הי"והוא כזה‪ :‬העולם הזה‬ ‫הפירוש‬ ‫האחרון‪...‬‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"רשמכין‬ ‫אליעזר‬ ‫בו‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫המקום‬ ‫ככה פרוזדור נראה‪ .‬תמיד‬ ‫נכשל‪ .‬כבר חמש אלף שבע מאות‬ ‫שוב‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרוןחנות‬ ‫את האוכל‪ ,‬נראה ככה‪ .‬אפשר לראות‬ ‫ושש שנים שהוא נכשל‪ .‬הולכים‬ ‫שמונים‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫לממכר מזון מוכן‪ .‬יש מזגן‪ ,‬המוזיקה מנגנת‪,‬‬ ‫לנסות שוב‪...‬‬ ‫המקום נקי ומטופח‪ .‬אך יש שם גם מקום‬ ‫אתה מדבר? המקום כאן נודע‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫לא הרה"ח מה‬ ‫לע"נ‬‫בכלל‬ ‫שמכינים בו את האוכל‪ ,‬ושם זה‬ ‫נלמד‬ ‫ראטה ולהתלמד פירושו‪:‬‬ ‫להתלמד‪,‬‬ ‫בשביל‬ ‫נראה ככה‪ .‬לא לחינם לא נותנים לך‬ ‫ליפא הי"ו‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫להתבונן‪ .‬אם קרה אסון‪ ,‬תן לי ללמוד‬ ‫להיכנס שמה‪.‬‬ ‫אותו‪ .‬מה קרה פה? יש מהלך‪ ,‬יש זמן קצוב‬ ‫כאן'תשפ"ב‬ ‫בעולם‪ .‬ודאי שזה‬ ‫אייר ה‬ ‫נשמה– כ"ג‬ ‫שנמצאת‬ ‫בחוקותי(‬ ‫כך נראה בית עם ילדים‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל לכל‬ ‫מעורר באדם תשוקה עצומה לנצל את ימיו‬ ‫אמא יכולה לפעמים להתבטא בביתה‪:‬‬ ‫ולקחת את עצמו בידיים כמה שיותר מהר‪.‬‬ ‫תגיד לי‪ ,‬לא יודעת מה‪ ,‬המקום פה נראה‬ ‫ודאי שכך‪ .‬אבל הדרך הרגשית שאומרים‬ ‫כמו רפת‪ .‬תראה איך נראה פה השולחן‪,‬‬ ‫זאת‪ ,‬סתם מלחיצה את האדם ואינה‬ ‫איך נראים הכסאות‪ .‬נשפך פה מכל‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫גורמת לו לעשות שום שינוי מעשי‪ .‬אתה‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫הכיוונים‪...‬‬ ‫נחיצות‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬ ‫בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫צריך ללמוד כל מה שקרה‪ .‬תראה‪ ,‬תראה‬ ‫אי‪‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪ ‬קח את‬‫מול אותו‪.‬‬ ‫כראויתעבד‬‫לבטוח אבל‬ ‫אי‪ ‬שקרה‪,‬‬‫מה‬ ‫כן‪-‬כן‪ ,‬את מגדלת ילדים‪ .‬את במקום‬ ‫בסוגיית‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪‬‬ ‫נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫והתבונן‪.‬‬ ‫שמגדלים בו ילדים קטנים‪ .‬את יודעת מה מכפי‬ ‫הדבריםשהוא‬ ‫הריהיום‬ ‫חג‬ ‫חשק‪,‬‬‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫היום אין לו‬ ‫בנוגע‬ ‫פרוזדור‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לגדל? ‪-‬‬ ‫זה‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫האם האדם יודע כמה זמן הוא יהיה‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫שעושים‬ ‫יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫בוכה‪ .‬זה מה‬ ‫הוא הוא‬ ‫השבועות היום‬ ‫הוא ישן‪,‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫בעולם? ‪ -‬לא‪ .‬האם זה אחד מהדברים‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכלשעושים פה‪.‬‬ ‫להשתמש מה‬ ‫בבית‪ .‬זה בדיוק‬ ‫כ‪‬כאן עלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬באופן‬ ‫אבל לא‬ ‫בגשמיות‪ -.‬מה‬ ‫ודאי‪.‬ג‪‬‬ ‫להצליחצריך לזכור?‬ ‫שהאדם‬ ‫בריאים‪ ,‬ככה‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫לעורריהיורחמי‪‬‬ ‫כדי שכולם‬ ‫דשמיא‪,‬‬ ‫בסייעתאלנו‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫שזה יגרום לו להתעלם מזה‪ ...‬עכשיו אתה‬ ‫כלל‬ ‫נת‪‬נכנס‬‫הבאות‪.‬‬ ‫לנו‬ ‫השניםהקב"ה‬ ‫דיננובעשרות‬ ‫לטובה‪ .‬אכ‪‬‬ ‫ייראה‬ ‫זה‬ ‫שייצא‬ ‫לא בעיה‪,‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחנית זהשל‬ ‫ההצלחהבך שמחה‪...‬‬ ‫צריך לעורר‬ ‫ויוצא‪ ,‬יוצא ונכנס‪ ,‬כואב לו הראש‪ ,‬כואב לו כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫לבטוחזה רק‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫יותר טוב‪.‬‬ ‫עולם אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬‫על הוא‬ ‫מיוסדתהבא‬ ‫העולם‬ ‫האף‪ .‬ככה זה הולך‪.‬‬ ‫ונוסי‪‬טרקלין‪.‬‬ ‫הישנות הוא‬ ‫העולם הבא‬ ‫פרוזדורא‪‬כאן‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫כ‪ ‬על‬ ‫נחזור‬ ‫אתה עושה מצוות לרוב‪ .‬אתה מצליח‪ .‬בא‬ ‫להשתמש‬ ‫המקוםאי‪‬שבו אנחנו‬ ‫הוא אותנו‬‫מלמדת‬ ‫פרוזדור‬‫התורה‬ ‫משתלמים‪ .‬אם אנחנו מושלמים‪ ,‬איננו כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫נעשה את זה יותר טוב‪ .‬הבה נלך וננצל‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫היכן‬ ‫וכשאנינראה‬ ‫בוא‪ ,‬בוא‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫אמורים להיות פה בכלל‪ .‬ובכן‪ ,‬אם האדם‬ ‫לעצמי‬ ‫מי לי‬ ‫עוד לי‬ ‫אי‪ ‬אני‬‫אתא‪‬הזמן‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫אניבאיזה תחום אתה‬ ‫מה בו‪,‬‬ ‫מקומך שאתה מצליח‬ ‫פירושו של‬ ‫בהקדמתהבאה‪,‬‬ ‫כבר למדנו‬ ‫להשתלם בשנה‬ ‫רוצה‬ ‫מצליח? היכן אפשר להוסיף שזה לא יבוא‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע ונסיונות‬ ‫הבטחו‪‬בנפילות‬ ‫לשער מלא‬ ‫הלבבותלהיות‬ ‫דבר‬ ‫היא‪ :‬אי‪‬‬‫בהנראה‪.‬‬ ‫לדו‪‬בוא‬ ‫אחרים‪.‬‬‫שצרי‪‬‬ ‫השאלה דברים‬ ‫על חשבון‬ ‫כמהזה‪ .‬אל‬ ‫וכמה‬ ‫לומרפיאת‬ ‫תחשוש נחו‪‬‬ ‫אל הבטחו‪‬‬ ‫ופרשיות‪.‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫השורש את צורת‬ ‫בנוגע מןלענייני‪‬‬ ‫צריך לעקור‬ ‫תחשוש‪ .‬נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫על כל פנים‪ ,‬העולם הזה הוא מלא‬ ‫המחשבה האומרת‪ :‬תראה‪ ,‬תראה כמה‬ ‫בנסיונות‪ ,‬נפילות ופרשיות‪ .‬למד את זה‪.‬‬ ‫אנשים נפטרו‪...‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫וט‬ ‫(בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫נשא אלול‬ ‫חודש‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫פרשיות אחת אחרי השניה שמופיעה בהם‬ ‫כלומר‪ ,‬תבין מדוע זה כך‪ .‬תבין שזה ימשיך‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫הלשון ענייה‪ .‬שופטים‪ ,‬כי תצא‪ ,‬כי תבוא‪.‬‬ ‫להיות כזה עולם הזה מצד העולם הזה‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫בפרשת כי תבוא נאמר 'וענית ואמרת'‪,‬‬ ‫ופירש רש"י שהוא מלשון הרמת קול‪ .‬לומר‬ ‫כשאתה חי עם האמיתות הזו‪ ,‬זה צריך‬ ‫להביא אותך לשאול‪ :‬אז מה צריך לעשות‬ ‫שצריך להודות עם רגש‪ .‬הן אתה בא עם‬ ‫עכשיו?‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫המקדש להודות לה'‪ .‬והנה‬ ‫ומשפחתו‬ ‫לבית‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫הביכורים‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫ובטחוןשופטים כבר נאמר 'וענו ואמרו‬ ‫ללמוד לחיות עם הקב"ה‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫בפרשת‬ ‫שפכו את הדם הזה'‪ ,‬ובפרשת כי‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫ידינו לא‬ ‫ובכן‪ ,‬באופן כללי אתה צריך להגיע‬ ‫תצא 'וענתה ואמרה ככה יעשה לאיש אשר‬ ‫למצב שאתה חי יותר עם הקב"ה‪ .‬הבה‬ ‫את בית אחיו'‪ .‬מדוע איפוא חיכה‬‫יבנה ז"ל‬ ‫לא פסח‬ ‫יותר הרה"ח‬ ‫ניכנס לע"נ‬ ‫נדבר על התמונה הגדולה ואז נלמד‬ ‫רש"י עד לפעם השלישית כדי להסביר את‬ ‫הקב"ה‪",‬רוזה‬ ‫לפרטים‪ .‬עליך לחשוב יותר על‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫משמעות המילה? למה לא פירשה בשתי‬ ‫מה שיעורר בך את הרצון לנסות למלא את‬ ‫הפעמים הראשונות?‬ ‫אחריותך‪ ,‬כלומר‪ ,‬לחפש עצות לדברים‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫במדבר‬ ‫כולל גם‬ ‫פרשתעצות‬ ‫שלישילחפש‬ ‫יו‪ ‬כהוגן‪.‬‬ ‫שאינם עולים‬ ‫התשובה היא כזו‪ :‬כשהאדם טוען שאינו‬ ‫תפילה וגם לא הביישן למד‪ ,‬והיינו גם‬ ‫אשם‪ ,‬אינך צריך ללמדו לצעוק‪ .‬מאליו הוא‬ ‫לשאול מאחרים וגם לנסות‪ .‬יהיה איך‬ ‫מרים את קולו‪ .‬כמו כן כשהאדם טוען‬ ‫שיהיה‪ ,‬אתה צריך להגיע למקום שאתה‬ ‫שפלוני אשם‪ ,‬אינך צריך ללמדו לצעוק‪ .‬אך‬ ‫חושב יותר על הקב"ה‪.‬‬ ‫פתאום‪.‬‬ ‫יודע‬ ‫א‪‬נרגע‬ ‫האד‪‬‬ ‫הופ!–הוא‬ ‫תמיד‬‫להודאה ‪-‬‬ ‫כשמגיע מועיל‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחו‪‬לשפם‪.‬‬ ‫מתחת‬ ‫לתודה‬ ‫רוחניי‪‬‬‫לעניני‪‬הוא‬ ‫בנוגע הקב"ה‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצות‬ ‫לדעת‬ ‫יותר‬ ‫מזמור אבל‬ ‫הוא ממלמל‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫יודע‬ ‫חושב על‬ ‫כשהאדם‬ ‫כאן צריך ללמדו להרים את קולו‪.‬‬ ‫שהקב"ה ניהל את זה ככה‪ ,‬וכן הוא יודע‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪ ‬להתייחס‬ ‫שבועות נעסוק‬ ‫מנסה‬ ‫לכבוד שהוא‬ ‫שהדרך‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫אנשים מלאי‬ ‫אמיתי‪.‬מול‬ ‫אנחנו‬ ‫כל‪-‬כך נחו‪‬‬ ‫זה שהוא‬‫מכפי‬ ‫חג‬ ‫שכחת‬ ‫רוחניי‪.‬כי הרי‬ ‫לדברי‪‬מדויקת‪,‬‬ ‫בנוגע אינה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫להתמודדויות‪,‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫כשלוחצים על‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫אותנו‪,‬הרי האד‪‬‬ ‫הסיבה לכ‪‬‬ ‫כשמדליקים‬ ‫רגש‪.‬‬ ‫לרוחניותא‪,‬עסוק‬ ‫על‬ ‫כדי שאתה‬ ‫מהקב"היו‪‬תוךהדי‪‬‬ ‫עכשיו‬ ‫השבועות הוא‬ ‫אבן קרה‪.‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האדם אינו‬ ‫משהוא‬ ‫אוהו‪ ...‬יותר‬ ‫להצליחהנכון‪,‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫הכפתור‬ ‫להשתמש גםבכלבהיותך עסוק‬ ‫בהשתדלותך‪ .‬אכן כן‪,‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו‬ ‫שרואים‬ ‫שיי‪‬‬ ‫פעמים יש‬ ‫שאי‪‬‬ ‫הרבהמה ג‪‬‬ ‫בסדר גמור‪.‬‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫הוא‬ ‫להצליח‬ ‫את האדם נדלק ואומרים בהשתאות‪ :‬לא‬ ‫מהקב"ה‪,‬‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬‫לעוררלשכוח‬ ‫אסור לך‬‫בהשתדלותך‪ ,‬כדי‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח‬ ‫זאת על אף שמותר לך לעשות את‬ ‫ידענו שהוא יודע לבכות‪ ,‬לא ידענו שהוא‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫ההשתדלות ועל אף שאתה מחויב בכך‪.‬‬ ‫יודע לצחוק‪ .‬אך מה? זה לא במקומות‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫הנכונים‪ ...‬על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת‬ ‫מה‬ ‫ללמודלראות‬ ‫מהמקומות ועלינו‬ ‫שהאדם יכול‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪,‬‬ ‫אחד‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫במצוקה‪ ,‬כי אז הוא‬ ‫כשהוא שרוי‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנו אי‪‬‬ ‫התורההואמלמדת‬ ‫זאת‬ ‫אותו סיפור‬ ‫למחרת‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫ויהייותר‬ ‫כדי לקבל‬ ‫אלה‪.‬הקב"ה הרבה בהתפללו אליו‪,‬‬‫בכלי‪ ‬על‬ ‫חושב‬ ‫האדם חושב שחודש אלול הוא זמן שבו‬ ‫וכשהוא נושע ‪ -‬איה הוא ה'שמחנו כימות‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫ההודיה? אנו‬ ‫בהקדמתרגש‬ ‫עיניתנו'?למדנו‬ ‫היכן הוא‬ ‫כבר‬ ‫ומבולבל‪ .‬צריך לחשוב‬ ‫צריך להיות מטושטש‬ ‫מה אני‬ ‫יותר על הקב"ה? אז תן לי לחשוב יותר על‬ ‫שבנוגע רגש רגעי‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫מתמשך‪ ,‬לא‬ ‫הבטחו‪‬‬‫לשעררגש‬ ‫מדברים על‬ ‫הלבבות‬ ‫היא‪:‬השנה‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫עזר לך‬ ‫הקב"ה בה‬ ‫תראה כמה‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪‬‬ ‫הקב"ה‪.‬‬ ‫השאלה‬ ‫עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫בר חלוף‪.‬‬‫של‬ ‫היסודית‬ ‫להיות התמונה‬ ‫לשנות את‬ ‫צרי‪ ‬חייב‬ ‫אתה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לפני שאתה מתחיל לבנות בנין חדש‪.‬‬ ‫לענייני‪‬הנכון‬ ‫נחו‪ ‬בנוגע‬ ‫להתרגש במקום‬ ‫משהואללמוד‬ ‫התמונה היסודית היא לחיות עם הקב"ה‪.‬‬ ‫שמעתי 'ווארט' יקר מאוד‪ .‬יש שלוש‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫זט‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫מהתשובה שלי‪ .‬אני רוצה לראות את‬ ‫הוא מתפלל על הצרה חצי שנה‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫התמונה יותר בהירה‪.‬‬ ‫וכשהוא נושע‪ ,‬הוא אומר פעם אחת תודה‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫הרי זה כמשל הראשון שהבאנו בתחילת‬ ‫היתכן?! הלא זה דבר פלאי‪ .‬כשהאדם נמצא‬ ‫בנקודת השיא של המצוקה‪ ,‬הוא עושה‬ ‫השיעור‪ .‬לפני שאתה צועק ‪ -‬כן‪-‬כן‪ ,‬אני‬ ‫דברים מטורפים‪ .‬כשהוא שרוי במצוקה‬ ‫עצמי בידיים‪ ...‬לא‪-‬לא! אל‬ ‫את הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫הולך לקחת‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫להיפתר‪.‬‬ ‫לזכותחייב‬ ‫לזכות‬ ‫קשה‪ ,‬הוא מרגיש שהדבר‬ ‫ובטחון עצמך בידיים‪ .‬עשה לי טובה‪ ,‬אל‬ ‫מדור אמונה‬ ‫תיקח את‬ ‫מישהו אומר לו‪ :‬עבור אלפיים פטרון‬ ‫דולר אני‬ ‫ובטחו‪ ‬עצמך בידיים‪ ...‬אפילו אצל‬ ‫תיקח את‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרו‪‬בעיה‪.‬‬ ‫יכול לסדר לך את זה‪ .‬אין לי שום‬ ‫העשירים קיים הדבר הזה‪ .‬כשיודעים‬ ‫והוא מגיב בהתרגשות‪ :‬ככה? אני משלם לך‬ ‫שמפלוני אפשר להוציא סכום נאה‪ .‬בונים‬ ‫כעבור הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫חמש אלף‪ .‬העיקר שתסדר את זה‪.‬‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫בית כנסת‪ ,‬עם היכלות‪ ,‬שטיבלאך ומקווה‬ ‫חמש דקות‪ ,‬כשפלוני מבקש ממנו את‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫וכו'‪ ,‬וזקוקים לשישים שבעים מיליון דולר‪.‬‬ ‫הכסף‪ ,‬תגובתו היא‪ :‬איזה גנב! אלפיים דולר‬ ‫והנה היהודי הלז חם מאוד לנושא ויש לו‬ ‫הוא לוקח על זה‪.‬‬ ‫התלהב מאיזה‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫והנהה הוא‬ ‫לתת‪,‬אייר‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫היכולת כ"ג‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל את‬ ‫דבר קטן והוציא על זה צ'ק על סך אלף‬ ‫כיון שהוא יצא מהמצוקה‪ ,‬הרגש שלו‬ ‫שמונה מאות דולר‪ .‬הדבר הטיפשי ביותר‬ ‫השתנה מקצה אל קצה‪ .‬הוא כבר לא צריך‬ ‫הוא לקחת ממנו את הצ'ק‪ .‬אל תיקח ממנו‬ ‫את זה‪ ,‬אין לו את הכסף בשביל זה‪ .‬באופן‬ ‫פרוטה‪ .‬חכה‪ ,‬שב אתו‪ ,‬שוחח אתו בנחת‪,‬‬ ‫כזה‪ ,‬אינך משליט את המוח על הלב‪.‬‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫למכירה‪.‬‬ ‫הדברים– א‪‬‬ ‫המוצעים‬ ‫כל תמיד‬ ‫מועיל‬ ‫הבטחו‪‬לו את‬ ‫תראה‬ ‫כשאתה נמצא בתוך המצוקה ואתה מרגיש‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אל תתן‬ ‫לדעת‬ ‫יותררגש‪,‬‬ ‫נחו‪‬‬ ‫אבלמלא‬‫בו‪.‬והוא‬‫ורוצה‬ ‫אובד עצות‪ ,‬אתה צועק אל ה'‪ ,‬וכשהקב"ה אי‪‬‬ ‫היהודי יכול‬ ‫להשתמש‬ ‫קטן‪ .‬יש לו‬ ‫בדבר‬ ‫עוזר לך‪ ,‬ברגע הראשון‪ ,‬כשאתה עדיין‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫הרגשמול‬‫כראוי‬ ‫לבטוחאת‬ ‫אי‪‬להכניס‬‫לו‬ ‫ביכולת לתת מינימום חצי מיליון דולר‪,‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫אתה הפע‪‬‬ ‫מודה )בתקווה(‪,‬‬ ‫נעסוק‬ ‫לכבודאתשבועות‬ ‫המצוקה‪,‬‬ ‫מרגיש‬ ‫ויהי למחרת‪ ,‬שוב אתה ממורמר‪ .‬מה קרה? מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫והוא יהיה שמח מאוד כשהוא יתן אותו‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫ארוכות‬ ‫אתה בוכה‬ ‫אתה צריך ללכת לאט‪ .‬אם הוא פגש אותך‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫שובהדי‪‬‬ ‫חדשה‪ .‬יו‪‬‬ ‫‪ -‬צרה‬ ‫השבועות הוא‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫תיכף ומיד‬ ‫יותר לך‬ ‫ברוחניות‬ ‫מאוד ונתן‬ ‫להצליחהתלהב‬ ‫ברחוב‪,‬‬ ‫בשומע תפילה‪ .‬הלו! מה עם מודים‪ ,‬אח‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫יצאתשאי‪‬‬ ‫נפסד‪ ,‬כי‬ ‫מה ג‪‬‬‫בכיס‪,‬‬‫בגשמיות‪.‬‬ ‫להצליח שהיה לו‬ ‫כל מה‬ ‫יקר? האינך אותו אחד שדיברנו אתו‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫ממנו ‪-‬‬ ‫לבטוח‬‫שיבקש‬‫ברוחניותמיבלי‬ ‫הצלחהיענה לכל‬ ‫אתמול? ‪ -‬אה‪ ,‬כן‪ ,‬ברוך השם‪ ,‬ברוך השם‪ ...‬כלל‬ ‫מעתה הוא‬ ‫לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫לא דיננו‬ ‫נורמלי!!!‬ ‫שייצא‬ ‫זה‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫תרמתי‪.‬‬ ‫כבר‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫זה מה שקורה אתנו בחודש אלול‪ .‬האדם‬ ‫לקטנות מה‬ ‫הרגש ללמוד‬ ‫תמיד‪,‬את ועלינו‬ ‫שמועילי‪‬תבזבז‬ ‫אל‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫כל‪-‬כך התלהב‪ ,‬התעורר בו תשוקה כה עזה‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬אותו אוויל‬ ‫אותנו‬ ‫להישאר‬ ‫מלמדתיכול‬ ‫התורה‬ ‫ובכן‪ ,‬אתה‬ ‫בהירות‪.‬עשה? ‪ -‬הוא נתן‬ ‫יותרומה הוא‬ ‫לחזורלקבל‬ ‫בתשובה‪,‬‬ ‫כדי‬ ‫שינויים קטנים בלבד או סתם‬ ‫ולעשותאלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫סכום גדול לצדקה‪ .‬ו‪ ?...‬האם שינית את‬ ‫ענינים של התעוררות‪ .‬ולפי האמת‪ ,‬האדם‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫אני רבונו של עולם!‬ ‫אומר‪:‬‬ ‫דעתך? ‪ -‬לא‪ .‬הואמה‬ ‫בעל וענית‬ ‫רבינוצודק‪.‬‬ ‫אתה‬‫בהקדמת‬ ‫למדנו ולומר‪:‬‬ ‫כבר לקום‬ ‫צריך‬ ‫אמרת ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫הרבה מאוד‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫להכניס‬ ‫לשעררוצה‬‫הלבבות אני‬ ‫ואמרת‪.‬‬ ‫היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫בה זה‪...‬‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪‬‬ ‫עשיתי את‬ ‫רועהשאלה‬ ‫הגזירה‪ ,‬נכון? ‪-‬‬ ‫וכמה‬ ‫פי כמה‬ ‫חשבתי על‬ ‫לא נחו‪‬‬ ‫מספיק‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫בחודשה' אלול‪.‬‬ ‫רגשעבודת‬ ‫של‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫השנה‪ .‬הקב"ה‬ ‫לענייני‪‬ניהל אותי‬ ‫במשך בנוגע‬ ‫הקב"ה נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫סליחה! אינני צריך את הצדקה שלך‪ .‬אז‬ ‫והשנה היתה שנה נפלאה ביותר‪ ,‬עם‬ ‫מה אתה כן רוצה? ‪ -‬אני רוצה לשבת אתך‪.‬‬ ‫הרבה מאוד טוב נגלה‪ .‬חלק הוא‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫זי‬ ‫(בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫נשא אלול‬ ‫חודש‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫נמחץ לפינה איך מוחו רץ‪ .‬אתה רואה‬ ‫הגביר הפיקח אומר‪ :‬לא‪ ,‬אינני יכול לשבת‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫בשעת הצרה איזה סגולות הוא עושה‬ ‫אתך‪ .‬עדיף לי פה‪ .‬ארשום לך צ'ק כאן‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ולאיזו בבות הוא פונה‪ .‬טוב לדעת‪ .‬ואת‬ ‫האלול שלו הוא גם עובד בצורה כזו‪.‬‬ ‫ועכשיו ואדע שתרמתי לך‪ .‬ובעל הנסיון‬ ‫מתעקש כנגדו ‪ -‬לא‪-‬לא‪ ,‬אני רוצה לשבת‬ ‫אתך במשרד‪.‬‬ ‫נכון הוא שכאשר אתה‬ ‫יותר הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגאהרבה‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫ובטחון 'ואמונתך בלילות'‪ ,‬אתה כבר‬ ‫מגיע אל‬ ‫הבאים מדור אמונה‬ ‫חכה בסבלנות לשערים פטרון‬ ‫אחרי 'להגיד בבוקר חסדך'‪ .‬אדם‬ ‫נמצאובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫כך פועל הספר חובת הלבבות‪ .‬יש‬ ‫מיושב‪ .‬הוא עובר קשיים‪ ,‬לא קל‪ ,‬אף הוא‬ ‫שערים‪ ,‬שער לפנים משער‪ .‬איך פועלים‬ ‫צריך להתחזק‪ ,‬אבל הוא יודע מה שהוא‬ ‫שער הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫חשוב?לע"נ‬ ‫השערים? ‪ -‬שער הבטחון מאוד נלמד‬ ‫מדבר‪ .‬גם כשהוא נאנח‪ ,‬הוא נאנח כיהודי‪.‬‬ ‫ראטה‬ ‫מאוד‬ ‫הכניעההר"ר‬ ‫היחוד מאוד חשוב? שער‬ ‫בלב איש ישיחנה'‪ ,‬אנשים‬ ‫הי"ואגה‬ ‫חנני' יו"ט ליפא‬ ‫כשאומרים 'ד‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫חשוב? זה פצצות‪ ,‬כן? זה ענוה‪ ,‬זה כל‬ ‫חושבים שהותרה הרצועה‪ .‬אך לא‪ ,‬יש דרך‬ ‫יסודות הדת‪ .‬מדוע איפוא אינך מתחיל עם‬ ‫כיהודי‪.‬‬‫–‬ ‫לעשותו‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫במדבראומר‬ ‫פרשתהלבבות'‬ ‫ה'חובת‬‫שלישי‬ ‫זה? ‪ -‬איננייו‪‬‬ ‫מעוניין‪.‬‬ ‫זאת בפירוש פעמים אין מספר‪ .‬הוא אומר‪:‬‬ ‫וכל החיים יודוך סלה‬ ‫בחלק ב' אדבר על זה‪ .‬ראית שיש שני‬ ‫ה'שפת אמת' מביא )חנוכה תרנ"א( בשם‬ ‫כרכים? מצוין‪ .‬בחלק ב' שם יש יחוד‬ ‫ה'חידושי הרי"ם' על זה שאומרים ועל‬ ‫המעשה וכניעה‪ ,‬כל הדברים הטובים‪ .‬למה‬ ‫יודע‬ ‫א‪ ‬האד‪‬‬ ‫אומרים וכל‬ ‫–‬ ‫תמיד ואח"כ‬ ‫ויתנשא‬ ‫מועיל‬ ‫הבטחו‪‬יתברך‬ ‫כולם‬ ‫רק בחלק ב'? כי אינני רוצה לדבר אתך‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫נחו‪‬כפי מה‬ ‫לדעת‬ ‫ישראל‬ ‫אישיותר‬‫בו‪".‬כיאבל‬ ‫סלה‪:‬‬ ‫החיים יודוך‬ ‫להשתמש‬ ‫עליהם לפני שאדבר אתך על שער הבחינה אי‪‬‬ ‫ולהודות לשמו‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫להלל דברי‪‬‬ ‫לבטוח החיות‬ ‫כראוי מול‬ ‫שמכניס כל‬ ‫ועל שער עבודת אלוקים‪ .‬פשוט מאוד‪ .‬בכל אי‪‬‬ ‫יתברך‪ ,‬כמו כן יכול לעורר כל החיים ממש‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫שער הוא מתחיל ככה‪ :‬אחרי שלמדתי אתך מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫להודות לה'"‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫ועבדת שנתיים כדי להיות קצת יותראמכיר הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫על‬ ‫לרוחניות ‪,‬‬ ‫על זה‪.‬‬ ‫הדי‪‬סיפרתי לך‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫אפילו לא‬ ‫השבועות‬ ‫להקב"ה‪...‬‬ ‫טוב‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהואויתנשא‬ ‫יותר יתברך‬ ‫ברוחניות‬ ‫ועל כולם‬ ‫אומרים ככה‪:‬‬‫להצליח‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכלאיך מה שמו‬ ‫להשתמשאפילו‬ ‫רוצה לומר לך‬ ‫כ‪‬אינניעלינו‬ ‫בכל‬ ‫הקב"ה‬ ‫של‬ ‫שמו‬ ‫ותנשא‬ ‫תברך‬ ‫אם‬ ‫‪-‬‬ ‫של השער הבא‪ ,‬עד שאינך משנה קצת את להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫לבטוח שכל‬ ‫בלי תהיה‬ ‫התוצאה‬ ‫והאופנים‪,‬‬ ‫הלשונות‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫החיים )כלומר‪ ,‬כל הברואים( יודוך סלה‪ ,‬כי‬ ‫גישתך‪.‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫חשיבתך ואת‬ ‫לטובה‪ .‬אכ‪‬‬ ‫צורת‬ ‫שייצא דיננו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫אדם אתה‪ ,‬עולם קטן אתה‪ ,‬והקב"ה שורה‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫מתמודד עם‬ ‫כלי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫כשהאדם‬ ‫להצליח‬ ‫לראות זאת‬ ‫כלי‪‬מצוי‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫על‬ ‫מיוסדת‬ ‫בך‪ ,‬ויש לך חלק אלו‪-‬ה ממעל‪ ,‬וההרגשים‬ ‫מה‬ ‫ללמודלהרבה‬ ‫ועלינוהוא צרה‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫דוגמא‪ ,‬כי‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫אלול הוא‬ ‫צרה‪.‬‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫על‬ ‫כ‪‬‬ ‫שלך נתפסים בדברים אחרים‪ .‬יש לך הרבה‬ ‫א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫להשתמש‬ ‫צרה‪ .‬מה הוא‬ ‫אותנועםאי‪‬‬ ‫מתמודד‬ ‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫אנשים‪ .‬הוא‬ ‫הרבה כעס‪ ,‬ועליך‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותרדאגות‪,‬‬ ‫הרבה‬ ‫לקבל‬ ‫עושה בצרתו? אתה רואה איך אינו בנוי‪ .‬כדי‬ ‫טרדות‪,‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫להתיישב שוב ושוב‪.‬‬ ‫צרה היא דבר קשה‪ .‬שוב‪ ,‬שלא נתנסה‪ .‬זה‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינוחזקבעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנו‬ ‫ולהתחזק‬ ‫להחזיק‬ ‫אחד‪ .‬צריך‬ ‫כברלכל‬ ‫קשה‬ ‫עגולאניבחודש אלול‬ ‫סביב שולחן מה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫יכול לראות‬‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אבל אתה‬ ‫לשער קל‪.‬‬ ‫הלבבות‬ ‫ושוב‪ .‬לא‬ ‫שוב‬ ‫היא‪:‬חודש‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה הוא‬ ‫לדו‪‬לכך‪,‬‬ ‫שצרי‪‬ביותר‬ ‫המתאים‬ ‫הזמן‬ ‫השאלה‬ ‫כמהמתחיל‬ ‫וכמה‬ ‫האםפיהוא‬‫מדבר‪.‬נחו‪‬‬ ‫הבטחו‪‬‬‫צורהה'הוא‬ ‫עבודת‬‫באיזו‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬אנשים‬ ‫רוצה‬ ‫על זה כאילו‬ ‫להסתכל‬ ‫להיות‬ ‫אלול‪ .‬אפשר‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הקב"ה‪ ,‬ותוך כדי‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫וטענות על‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫קושיות בנוגע‬ ‫לירות‬ ‫משהוא נחו‪‬‬ ‫חכמים מתיישבים סביב שולחן עגול עם‬ ‫הוא אומר‪ :‬אין לי טענות חס ושלום‪ ,‬אבל‪...‬‬ ‫כיבוד קל‪ ,‬כשמזג האויר נאה‪ ,‬והכל שקט‬ ‫ושוב הוא יורה חיצים‪ ...‬אתה רואה כשהוא‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חי‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫ולהתקדם‪ .‬אתה צריך להתלמד מהמצבים‬ ‫ורגוע‪ ,‬ומדברים יחד על התוכנית להמשך‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫של השנה החולפת שיעזרו לך להתקדם‪,‬‬ ‫הדרך‪ .‬לא באים לכבות דליקות‪ ,‬לא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫וזה מה שתעשה בשנה הבאה ג"כ בס"ד‪.‬‬ ‫מרגישים אובדי עצות‪ .‬מדברים בנחת‪ .‬מה‬ ‫התוכנית שלנו? הבה ניקח את הפרשיות‬ ‫כך חוזרים בתשובה‬ ‫שלנו‪ ,‬הבה ניקח את העבר ובפרט את‬ ‫הי"ורבי אביגדור מילר זצ"ל‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגאאחד שאל‬ ‫ומשפחתואת‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫כיצד‬ ‫טוב‬‫הר"ר‬ ‫לזכותיותר‬ ‫לזכות‬ ‫השנה האחרונה ונבין עוד‬ ‫חוזרים בתשובה באלול‪ .‬אמר לו‪ :‬קח‬ ‫איך ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרון‬ ‫כלומר‪,‬‬ ‫העולם מתנהל‪ .‬נבין שסגנון העולם‪,‬‬ ‫חמש דקות ותחשוב‪ .‬תחשוב על התכלית‪,‬‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫צורת ההתנהלות של העולם כמבואר‬ ‫תחשוב על עצה לאחד מהדברים שאינם‬ ‫בפרשת והיה אם שמוע ובחוקותי ‪ -‬לא‬ ‫כהוגן‪ .‬הקב"ה שולח לאדם עצות אם הוא‬ ‫הולך להשתנות‪.‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫בא ליטהר‪ .‬ה'בא ליטהר' הוא ‪ -‬תן לי‬ ‫עצה‪ .‬מטכסים עצה‪ .‬רוגע‬ ‫הי"וישראטה‬‫ליפאאולי‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫לחשוב‪,‬‬ ‫פרשת והיה אם שמוע ובחוקותי‪ ,‬אינן‬ ‫זה‪ ,‬יסודיות זו‪ ,‬בהירות זו‪ ,‬יכולה להוות‬ ‫אומרות שהעולם הזה לא יהיה עולם הזה‪,‬‬ ‫אחד שאומר‪:‬‬ ‫לכם‬ ‫תארו‬ ‫חזק‪.‬‬ ‫–‬‫לבנין‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬‫יסוד‬ ‫במדברותזכה‬‫הקב"ה‬‫פרשת‬‫שלישי את‬ ‫יו‪ ‬תראה‬ ‫אלא שאתה‬ ‫אתה רוצה תכנית לבניית בנין? תוך רבע‬ ‫להארת פנים‪ .‬כשהאדם רואה טוב מהקב"ה‪,‬‬ ‫שעה אני נותן לך‪...‬‬ ‫הוא רואה הארת פנים‪ .‬צריך להפנים את‬ ‫תן לי לחשוב‪ .‬רגע! רגע! תן לי לחשוב‪.‬‬ ‫זה‪ .‬הנקודה היא ‪ -‬ראיתי את הקב"ה‪,‬‬ ‫יקח לי שבוע‪ .‬תן לי לדבר אתך עשר‬ ‫הרגשתי את הקב"ה‪ .‬לכן אתה צריך להודות‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫–‬ ‫לך הוה‬ ‫א‪ ‬לתת‬ ‫שאני תמיד‬ ‫קולט‪ .‬תן לי‬ ‫הבטחו‪‬עדמועיל‬ ‫פעמים‬ ‫כל‪-‬כך חזק‪ ,‬כי אתה צריך להיאחז בגילוי‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שיפורים‬ ‫יותראיזה‬ ‫בו‪ .‬אבל‬ ‫תאמר לי‬ ‫להשתמש ואז‬ ‫אמינא )סקיצה(‬‫זה שראית את הקב"ה‪ ,‬וזה מה שיביא אי‪‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לעשות‪.‬דברי‪‬‬ ‫השדכן עושה‬ ‫כראוי מול‬ ‫אתה רוצה‬ ‫לבטוח‬ ‫אותך להרגיש יותר ולחיות יותר עם זה אי‪‬‬ ‫ושינויים‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫דברי‪ ‬מחליטים‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מחפש? לא‬‫אתהמול‬ ‫שהואמהנחו‪‬‬‫מכפי הדבר‪.‬‬ ‫אותו‬ ‫שיש אלוקים ושהוא מטיב לך בכל עת‪.‬‬ ‫רואים מה‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫מנצל את‬ ‫לדברי‪‬חיות‪ ,‬אינך‬ ‫בנוגעאינה עם‬ ‫הבטחו‪‬הודאה‬ ‫ואם ה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הצעות‪ ,‬האד‪‬‬ ‫מביאים כמה‬ ‫פשוטה‪ ,‬שהרי‬ ‫הסיבה לכ‪‬‬‫ברגע‪.‬‬ ‫א‬ ‫מתאים‪ ,‬מה לא מתאים‪ .‬ככה בונים‪...‬‬ ‫על‬ ‫לרוחניות ‪,‬‬ ‫להתעלות‬ ‫סביבךיו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫שיעזרו לך‬ ‫השבועות הוא‬ ‫המצבים‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫טי‬ ‫(בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫נשאהשנה‬ ‫ראש‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מדור אמונה ‪ -‬חלק ב' ‪-‬‬ ‫אמונהנהובטחון‬ ‫מדור ראש הש‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫תשפ"ה‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫כ"א אלול‬ ‫ב‪‬‬ ‫אליעזר בן‬ ‫נצבים‬ ‫פיגא‬ ‫הר"רפרשת‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫ראשון‬ ‫לזכות‬ ‫יום‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫השגחה פרטית‬ ‫קבלת הארה של‬ ‫על‪-‬ידי המלכת הקב"ה‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫כח היחיד לגלות ההסתר‬ ‫חבל להתייסר בגלל ההסתר‬ ‫נפלאה שביום‬ ‫'תשפ"ב‬‫מתנה‬ ‫הקב"ה‬ ‫אייר ה‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫לנו כ"ג‬ ‫נתן‬ ‫במדברלראש‬ ‫)בחו"ל‬ ‫פרשת עצמנו‬ ‫מכינים את‬ ‫שאנושלישי‬‫בשעה יו‪‬‬ ‫כזה‪ ,‬יום תחילת מעשיך‪ ,‬יכולים בני ישראל‬ ‫השנה‪ ,‬להזדמנות הנפלאה שנתן לנו הקב"ה‬ ‫לומר פסוקי מלכיות‪ ,‬להמליך את הקב"ה‬ ‫להמליכו‪ ...‬דבר מעניין‪ ,‬נברא קטן יש לו‬ ‫במצות עשה של שופר‪ ,‬ועל‪-‬ידי כן להכניס‬ ‫ביכולת להמליך את מלך מלכי המלכים‪...‬‬ ‫בתוכם גילוי יותר גדול במציאות זו של‬ ‫אבל כך הקב"ה ברא את הבריאה‪ ,‬שיהודי‬ ‫האד‪‬ש כח‬ ‫יודע‬ ‫פרטית‪ –,‬א‪‬‬ ‫ולדבר זה י‬ ‫בהשגחה תמיד‬ ‫אמונה‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל‬ ‫יהיה לו כח על‪-‬ידי הדיבורים שלו‪ ,‬על‪-‬ידי‬ ‫העולם כולו‪,‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫ההסתר מכל‬ ‫יותר נחו‪‬‬ ‫להשתמשאתבו‪ .‬אבל‬ ‫עצום להסיר‬‫אמירת פסוקי מלכיות‪ ,‬להמשיך אלוקות אי‪‬‬ ‫כלשון ה'שפת אמת' )ר"ה תרמ"ו(‪" :‬כאשר‬ ‫בעולם‪.‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪‬‬ ‫מבקשין מלוך על כל העולם כו' צריך‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫להיות עיקר הבקשה על עצמינו‪ ,‬שכל אדם‬ ‫הריגדול‬ ‫חג‬ ‫הסתר‬‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬הזה יש‬ ‫בנוגע בעולם‬ ‫הבטחו‪ ‬אומר‪:‬‬ ‫הוי‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫מישראל נקרא עולם בפני עצמו‪ ,‬וכפי מה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫לרוחניותא‬ ‫ברא‪ ,‬את‬ ‫הדי‪‬שהקב"ה‬ ‫בעיניים‬ ‫לראות‬ ‫וקשה‬ ‫על‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא הארה‬ ‫יותרנמצא מזה‬ ‫ברוחניות‬ ‫עצמינו‪ ,‬כך‬ ‫העולם ושהוא מנהיגו‪ ,‬והגם שעל פי דרך להצליח‬ ‫שמקבלין על‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫ג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫ישרים' כתב‬ ‫בגשמיותש‪ .‬מה‬ ‫ה'מסילת‬ ‫להצליח‬ ‫הכלל"‪ ,‬וכפי‬ ‫לכל‬ ‫הטבע אין להסתר זה הגיון‪ ,‬כי יש כל‪-‬כך‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫מתקן את‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫האדםלבטוח‬ ‫שכאשר בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫חיבורו‪,‬‬ ‫הצלחה‬‫בתחילת‬ ‫הרבה ניסים‪ ,‬ואם מתבוננים‪ ,‬מציאות כלל‬ ‫מתוקן‪.‬‬ ‫יותר‬ ‫העולם‬ ‫נעשה‬ ‫עצמו‪,‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫שלימה איך דברים פועלים‪ ,‬איך מערכת כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫האדם פועלת‪ ...‬ומפליא לעשות‪ ...‬על כל מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫נרחיב באופן פרקטי‪ :‬כשאומרים‬ ‫מה‬ ‫ללמוד שאין‬ ‫ילדים ועלינו‬ ‫נולדים‪ ...‬דברים‬ ‫ושעל‪...‬תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫צעד‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫שכאשר האדם מכניס את הקב"ה בתוכו‪,‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬לראות מהם‬ ‫אותנו כדי‬ ‫פיקח גדול‬ ‫מלמדת‬ ‫התורה להיות‬ ‫צריך‬ ‫העולם כולו‪ ,‬יש‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫על כל‬ ‫משפיעיותר‬ ‫כדי לקבל‬ ‫זה‬ ‫ברא את הבריאה ושהוא מנהלה‬ ‫שהקב"ה‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫שחושבים שזה כך באופן סגולי בלבד‪...‬‬ ‫בהשגחה פרטית מדוקדקת‪ ,‬מכל מקום כך‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫אניהאדם עובד על‬ ‫שכאשר‬ ‫צדיקים אמרו מה‬ ‫הסתר‪ ,‬וכיון‬ ‫בהקדמת של‬ ‫למדנו מציאות‬ ‫כברהקב"ה‬ ‫ברא‬ ‫עצמו‪ ,‬יהודי בקצה השני של העולם חוזר‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעומתייסרים‪.‬‬ ‫לשער הבטחו‪‬‬ ‫מתמודדים‬ ‫הלבבות הסתר‪,‬‬ ‫שיש‬ ‫היא‪ :‬יהודי‬ ‫אי‪‬‬ ‫לומד בהתורה‪,‬‬ ‫אתה לדו‪‬‬ ‫השאלה אםשצרי‪‬‬ ‫בתשובה‪.‬‬ ‫כמה ואח"כ‬ ‫וכמה‬ ‫שטות‪,‬‬ ‫מעשי‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫עושים‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫מתרגזים‪,‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫חושבים שזה‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫להיותשבת‪...‬‬ ‫אנו מחלל‬ ‫במקום נידח‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לענייני‪ ‬המציאות‪.‬‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫מתוצאותיהם‪ .‬זו‬ ‫סובלים נחו‪ ‬בנוגע‬ ‫משהוא‬ ‫רק באופן סגולי‪ .‬אך האמת שזה גם פרקטי‬ ‫ההסתר יוצר בעיות גדולות‪ .‬חבל‪ .‬למה‬ ‫מאוד‪.‬‬ ‫צריך להתייסר?‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫כ‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫היפך האמונה‪ .‬דרך אגב‪ ,‬הקונה הבא‬ ‫כח האב להשפיע על המלמדים‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שייכנס לחנות גם יחטוף )וועט אויך כאפן(‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫למה יחטוף? כי המוכר חטף ממך‪ ,‬ועכשיו‬ ‫הוא פגוע וממורמר‪ ,‬ויעביר את מרירותו‬ ‫דוגמא לדבר‪ :‬קהילה שיש לה ת"ת והנה‬ ‫אחד מהאבות יש לו‪ ,‬כנהוג‪ ,‬טענות על‬ ‫לעוד אחד‪ .‬כך היא המציאות‪ .‬הצלחת‪ .‬גם‬ ‫המנהלים‪ .‬טענתו היא שאין להם מספיק‬ ‫תחטוף מאותה סיבה‪.‬‬ ‫המוכרהי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬‫אשתו של‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫יסודות‬ ‫מספיקאליעזר‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫סבלנות או שאינם מלמדים‬ ‫לזכות‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מתמקדים אך‬ ‫פטרון‬ ‫הדת‪ ,‬אמונה והרגשים‪ ,‬אלא‬ ‫ובטחו‪‬זה נראה כשהקונה אומר למוכר‪:‬‬ ‫מדור אמונהוכיצד‬ ‫פטרו‪ ‬אותו‪:‬‬ ‫ורק בלימוד חומש וגמרא‪ .‬שואלים‬ ‫טוב‪ ,‬הכל כפי שנגזר עלי מלמעלה‪ .‬רק תדע‬ ‫מה אתה מציע? מה צריך להיות לדעתך?‬ ‫שהקב"ה מנהל את העולם‪ ,‬ובכלל‪ ,‬אני‬ ‫והוא מתחיל להסביר איך צריך להתמסר‬ ‫ומה הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫אליהם‪,‬לע"נ‬ ‫לילדים‪ ,‬ואיך צריך להתכופף נלמד‬ ‫רואה שיש לך חיוך על הפנים‪ ,‬אני נהנה‬ ‫המוכר עם הקונה הבא?‬ ‫ראטה‬ ‫מה הי"ו‬ ‫יעשה‬ ‫ממך‪.‬ליפא‬‫חנני' יו"ט‬ ‫הר"רנכון‪.‬‬ ‫ביבדלחט"א לא‬ ‫צריך ללמד אותם‪ ,‬מה נכון ומה‬ ‫הוא יחזק אותו‪ .‬ומה יעשה המוכר אח"כ‬ ‫תורה שלימה‪ .‬והנה כשמסתכלים אצלו‬ ‫ביתו‪.‬‬ ‫פניו הלנוות‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫יאיראייר‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫הוא כ"ג‬ ‫)בחו"ל בביתו?‬‫שמדבר‪,‬‬ ‫במדבר‬‫פרשת מה‬ ‫מקיים את‬ ‫הואשלישי‬ ‫בבית אם יו‪‬‬ ‫רואים שזה דבר שהוא מתמודד אתו‪ .‬לא‬ ‫הקב"ה השליט את האדם על הבריאה‬ ‫נרחיק יותר מדי‪ .‬הוא מתמודד‪ .‬הוא מנסה‬ ‫לזכור‪ .‬לא תמיד הוא זוכר‪ ,‬אבל אתם‬ ‫הא לך שאפילו באופן פרקטי‪ ,‬כשהאדם‬ ‫יודעים‪ ,‬גם הוא נמצא בעולם הזה‪ ,‬וכאן‬ ‫מתקן את עצמו‪ ,‬העולם נעשה מתוקן‪.‬‬ ‫יודע‬ ‫על האד‪‬‬ ‫הילדים‪ ,‬זה‬ ‫מועילזהתמיד –‬ ‫משפיע א‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬היא‪.‬‬ ‫מציאות‬ ‫בעולם הזה יש לו לאדם יצרים‪.‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪ ‬האמת‬‫יותרהולך‪.‬‬ ‫ככה זה‬‫הסביבה‪.‬אבל‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫משפיע על‬ ‫אי‪‬‬ ‫דברי‪‬רואה‪ .‬זה‬ ‫מול שאתה‬‫כראויממה‬ ‫גם יותר‬ ‫היא שזה‬ ‫כעת תארו לכם שאב זה היה עובד על‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫אנשים שראית‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬וללמד את‬ ‫להיותנעסוק‬ ‫בסבלנות‬ ‫שבועות‬‫כדבעי‬‫לכבוד‬ ‫עצמו‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מולשנידברי‪‬‬ ‫אותם‬ ‫שהואאצל‬ ‫נחו‪‬‬ ‫מכפימסתיים‬ ‫לא‬ ‫שזה עבר אליהם‪ .‬אפילו באופן פרקטי‬ ‫צריכים‬ ‫חג‬ ‫שהמלמדיםהרי‬ ‫לדברי‪ ‬רוחניי‪.‬‬ ‫שהוא סבור‬ ‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫כל מה‬ ‫בניו‬ ‫ללמד את תלמידיהם‪ ,‬ותארו לכם אשעוד הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫הגלגל לא נעצר‪ ,‬כי זה ששמע את המילה‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫עשרים אבות היו עושים כך‪ ,‬הרי הילדים‬ ‫הטובה מפלוני‪ ,‬אף הוא יעביר אותה לעוד‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל‬ ‫שיי‪‬‬ ‫מזה יש‬ ‫שאי‪‬‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫אחריו‪ ,‬ג‪‬‬ ‫וחוץ‬ ‫להצליחוהלה לבא‬ ‫מישהו‪,‬‬ ‫המלמדים‪.‬‬ ‫של‬ ‫האלה‪ ,‬הם יהיו הדור הבא‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחאמת‬ ‫שאף הוא‬ ‫הסגוליבלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחההחלק‬‫כלל גם את‬ ‫בכך‬ ‫רצוננו לומר‪ :‬מהיכן המלמדים מגיעים?‬ ‫לנו‬ ‫יש‬ ‫כאילו נת‪‬‬ ‫להם‬ ‫המלמדיםהקב"ה‬ ‫לטובה‪ .‬אכ‪‬‬ ‫על‬ ‫שייצא דיננו‬ ‫מסתכל‬ ‫אתה‬ ‫של הבריאה‪.‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הקב"ה את‬ ‫הרוחנית‬ ‫כך ברא‬ ‫לאמיתו‪ ,‬כי‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫לך‬ ‫כלי‪‬מראים‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫המלמדים רק‬ ‫להצליחנכון‪.‬‬ ‫כלי‪‬‬ ‫בעיות‪ .‬זה לא‬ ‫הבריאה‪ ,‬כפי‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫על לבטוח‬ ‫האדםאי‪‬‬ ‫השליט את‬ ‫ידיעתו‬ ‫מיוסדת על‬‫הקב"ה‬ ‫שהקב"ה‬ ‫הישנותברור‬ ‫עלתהלים‪.‬‬‫אומרים ב‬ ‫שאנו‬ ‫מה‬ ‫ללמודאנשים‬‫ועלינו בכמה‬ ‫הציבורתמיד‪,‬‬ ‫עומד‪ .‬בחרו‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫היכן‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪‬‬ ‫והם‬ ‫למלמדים‪,‬‬ ‫מנהל את העולם ואת האדם‪ ,‬אבל נתן כח‬ ‫להשתמש‬ ‫אותםאי‪‬‬ ‫מלמדתומינו‬ ‫אותנו‬ ‫התורה הציבור‬ ‫מתוך‬ ‫נותנים לך סקירה בערך היכן הכלל נמצא‪ .‬כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫לאדם להשפיע על הבריאה באמצעות‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫בחירתו‪.‬‬ ‫ועוד‬ ‫אתה‬ ‫עצמך‪,‬‬ ‫על‬ ‫עובד‬ ‫כשאתה‬ ‫ובכן‪,‬‬ ‫אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫א‪‬‬ ‫חובת‬ ‫שהעולם‬ ‫היאבעל‬‫רבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫המציאות‬ ‫למדנו‬ ‫אחד‪,‬‬ ‫כברועוד‬‫אחד‬ ‫מה אני‬ ‫כשאתה מתעלה קצת מהמקום שהיית‪,‬‬ ‫הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫מתוקן‪.‬‬‫לשער‬‫הלבבותיותר‬ ‫נעשה‬ ‫הכל בהכפיהיא‪:‬שנגזר‬ ‫אי‪‬‬ ‫שצרי‪ ‬שלדו‪‬‬ ‫השאלההמחשבה‬ ‫בסגנון‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫כשהאד‪‬השגחה‬ ‫רוצה‬ ‫דיבור של‬ ‫בצורתלהיות‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עם צרי‪‬‬ ‫מלמעלה‪,‬‬ ‫לענייני‪ ‬בחנות‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫כשאתה מתקוטט‬‫כן‪ ,‬בנוגע‬ ‫לעומת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫פרטית‪ ,‬בקבלת יסורים באהבה‪ ,‬תבין‬ ‫המוכר ומרים עליו את קולך והלה מחזיר‬ ‫שהעולם באמת נעשה מואר יותר‪ ,‬ובכלל‬ ‫לך וחוזר חלילה‪ ,‬אתה משריש בעולם את‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫אכ‬ ‫(בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫נשאהשנה‬ ‫ראש‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫אומות העולם כי עזב ה' את הארץ ומסרה‬ ‫זה מתמלא אור אצלך‪ ,‬ואתה מתחיל‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫למזלות‪ .‬וכותב שם בלשונו‪" :‬כידוע מענין‬ ‫להתמודד ולהתייסר הרבה פחות‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫התחזקות הקליפה לעמוד על נצחונה‬ ‫בכפירת ההשגחה פרטית‪ ,‬וזהו 'ויעבידו את‬ ‫הצדיק מרגיש שמפריעים לו‬ ‫בני ישראל בפרך' בכדי להתחזק בענינם‬ ‫ה'שפת אמת' כותב שם שכך הוא גם‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫יותר"‪.‬ומשפחתו‬‫פיגא‬ ‫ב‪‬‬ ‫אליעזר‬ ‫ע"י בן פיגא‬ ‫אליעזר‬‫הר"ר כן‬ ‫לזכות כמו‬ ‫לזכות‬ ‫להיפך‪ ,‬וזה לשונו‪" :‬ולכן‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫הרשעים‪ ,‬מרגישין הצדיקים שאין יכולים‬ ‫הקליפה מנהלת מלחמה‪ ,‬מלחמה גדולה‪.‬‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫לקבל על עצמן בשלימות‪ ,‬ולכן מבקשין‬ ‫כל יום‪ ,‬עם פצצות‪ .‬הכל לעקור מלב‬ ‫מלוך על כל העולם כולו בכבודך"‪.‬‬ ‫היהודי את האמונה בהשגחה פרטית‪ .‬איננו‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫צריכים להרחיק נדוד‪ ,‬כי אנו יודעים‬ ‫הצדיק מרגיש שמישהו מפריע לו‪ .‬הוא‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫הואהר"ר‬ ‫מנסה‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫לומד‪ ,‬הוא חוזר בתשובה‪,‬‬ ‫ומכירים במה מדובר‪ .‬אבל אנו זקוקים‬ ‫לאותיות להסביר את הקורה‪ ,‬ואז יאמר כל‬ ‫להתפלל‪ .‬הוא עובד על עצמו‪ .‬והוא מרגיש‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫יודע מזה‪.‬‬ ‫אייר ה‬ ‫כן‪ – (,‬כ"ג‬ ‫בוודאי אני‬ ‫בחוקותי‬ ‫במדברמישהו‬ ‫)בחו"ל אחד‪:‬‬ ‫שמפריע לו‪.‬‬ ‫שלישי פרשת‬‫יו‪ ‬מבחוץ‬ ‫שיש מישהו‬ ‫גרם לו לשכוח‪ .‬שוב פעם פרקטי‪ .‬כוונתנו‬ ‫אתה לומד על השגחה פרטית‪ ,‬אתה‬ ‫לומר שזה מתחיל ברובד הפרקטי‪ .‬הוא‬ ‫אומר השגחה פרטית‪ ,‬אבל הלב כל‪-‬כך‬ ‫כבר היה שמח‪ ,‬כבר היתה לו בהירות‪ ,‬הוא‬ ‫מתפעל מהשינויים שהעולם הגשמי מציע‬ ‫כבר קיבל את המצב באהבה‪ ,‬הוא כבר למד‬ ‫יודע‬ ‫א‪ ‬האד‪‬‬ ‫שינויים‪ .‬בכל‬ ‫תמיד –‬ ‫הקב"ה אין‬ ‫אצל‬ ‫מועיל‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫יום ויום‪.‬‬ ‫בכל‬ ‫והתפלל והרגיש כל‪-‬כך נפלא ומרומם‪ .‬הגיע‬ ‫נחו‪‬הקב"ה‬‫יותרהזמן‬ ‫אחד'‪ .‬כל‬ ‫להשתמשושמו‬ ‫אי‪' ‬ה' אחד‬ ‫עת‬ ‫עד רוחניי‪‬‬ ‫שהצליח‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫אותו בנוגע‬ ‫והלחיץ אותו‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬‬‫וסיבב‬‫נחיצות‬ ‫אחד‬ ‫לדעת‬ ‫בו‪ .‬אבל‬ ‫דברי‪‬שינויים‪...‬‬ ‫הטבע יש‬ ‫להוציאו מן הכלים‪ .‬בגלל האנשים האלה‪,‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫בעולםמול‬‫כראוי‬ ‫לבטוחכאן‬ ‫מטיב‪ .‬אבל‬ ‫אי‪‬‬ ‫הוא רץ‪ .‬הוא רצה להספיק את האוטובוס‪.‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫יכולים לבל‬ ‫שאינםהפע‪‬‬‫הצדיקיםנעסוק‬ ‫מרגישים שבועות‬ ‫לכבוד‬ ‫מלכותו יתברך על עצמם בשלימות‪ ,‬ולכן מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫וברגע האחרון‪ ,‬הוא הפסיד אותו‪ .‬מישהו‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫עצר אותו‪ ,‬מישהו צעק עליו‪ .‬יש שינויים‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫לרוחניותא‪,‬כולו‬ ‫הדי‪ ‬כל העולם‬ ‫מלוך על‬ ‫מבקשים‬ ‫הם‬ ‫על‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫מהקב"ה‪ :‬עזור גם‬ ‫הולך‪ .‬הוא‬ ‫האדם‬ ‫פעמים‬ ‫עת‪ .‬הרבה‬ ‫בכל‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫מבקש בכל‬ ‫להשתמש‬ ‫עלינוהצדיק‬ ‫כ‪‬בכבודך‪.‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫ג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫לעשות היום‬ ‫בגשמיות‪.‬לאמההולך‬ ‫להתפלל‪ ,‬הוא‬ ‫להצליח‬ ‫הולך‬ ‫לאחרים להכיר במלכותך‪ ,‬כי הם ואני‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫תכנית‬ ‫בלי בכלל‬ ‫לבטוח‬ ‫אין לו‬ ‫הצלחהדסליחות‪.‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫עבירות‪ .‬א'‬ ‫כלל‬ ‫כל‪-‬כך קשורים ומאוד קשה לי‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫רציני‪ ,‬הוא‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחניתהואשל‬ ‫ההצלחההוא מיושב‪,‬‬ ‫ללכת לחטוא‪.‬‬ ‫כל‬ ‫מלא התעוררות‪ .‬מגיע אחד‪ ,‬מדבר אתו‪,‬‬ ‫ההשגחה‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫בהכרתכלי‪‬‬ ‫להצליחנלחמת‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫כלי‪‬הקליפה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫מביא לו‪ ,‬מתקשר אליו‪ ,‬מוציאו מהכלים‪.‬‬ ‫מה‬ ‫ללמוד בפרי‬ ‫האחרון‪ .‬יש‬ ‫ועלינו‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫בענין זה‬ ‫שמועילי‪ ‬קצת‬ ‫נרחיב‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫מה זה? מה זה הדבר הזה? אנו נותנים לזה‬ ‫להשתמש‬ ‫בענין‬ ‫אי‪‬ידועים‬ ‫מלמדת באאותנו‬ ‫דיבורים‬ ‫התורה בפרשת‬ ‫הארץ‬ ‫אחרים‪ .‬בשורש מדובר‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫הרבהיותר‬ ‫שמות‬ ‫כל‪-‬כךלקבל‬‫אמונה בהשגחה פרטית‪ ,‬והדבר ידוע להוגי כדי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫בקליפה שמנהלת מלחמה עם האמונה‬ ‫הספר הקדוש‪ .‬הוא כותב שם שפרעה‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫הפרטית בעל‬ ‫בהקדמת רבינו‬ ‫כבר לא יוכל לומר‬ ‫הואאני‬‫בהשגחה הפרטית‪.‬מה‬ ‫ולכן אמר‪:‬‬ ‫למדנוההשגחה‬ ‫כבר‬ ‫הכחיש את‬ ‫אשרי אח"כ‪ .‬הוא לא יוכל להתפעל מ'עזוז‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעלא ידעתי‬‫הבטחו‪ ‬כלומר‪,‬‬ ‫לשער‬ ‫את הוי"ה‪,‬‬ ‫הלבבות‬ ‫ידעתי‬ ‫לא‬ ‫במקום‬ ‫אי‪‬‬ ‫נמצאבהכברהיא‪:‬‬‫שצרי‪‬לבולדו‪‬‬‫השאלהיאמרו'‪.‬‬ ‫נוראותיך‬ ‫ואף שלא‬ ‫וכמה‬ ‫הכל‪.‬כמה‬‫נחו‪ ‬פי‬‫הבטחו‪ ‬את‬ ‫עבודת ה'‬ ‫מהווה ומחייה‬ ‫שהוא‬‫של‬ ‫לבו‪ .‬הוא‬ ‫רוצה‬ ‫גנב לו את‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫להיות‬‫מישהו‬ ‫צרי‪ ‬זהו זה‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אחר‪.‬‬ ‫הוא‬ ‫לענייני‪‬העולם‪,‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫שהקב"ה ברא את‬ ‫משהואנגד זה‬ ‫נחו‪ ‬בנוגע‬ ‫נלחם‬ ‫כבר לא יכול להרגיש שהקב"ה מנהל את‬ ‫נלחם מלחמת חרמה נגד האמונה שהקב"ה‬ ‫העולם‪.‬‬ ‫מנהל את העולם‪ .‬הוא טען כפי שטוענים‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫בכ‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫עשה זאת? ‪ -‬הקב"ה‪ .‬בהשגחתו הפרטית‬ ‫אף קושי השעבוד בהשגחה פרטית‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫סובב הדבר שהגל יהיה יותר גבוה‪ ,‬שהדמיון‬ ‫ממשיך ה'פרי הארץ'‪ ,‬והוא פלאי פלאים‪:‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫השקרי שזה תלוי בפלוני ופלוני‪ ,‬יהיה יותר‬ ‫ברור‪ ,‬שהצבעים יהיו יותר עזים ויהיה יותר‬ ‫"ובאמת לא ידעו כי גם זה )ויעבידו את בני‬ ‫ישראל בפרך( מתת אלוקים הוא‪ ,‬שהרי קושי‬ ‫קשה לזכור שזה א‪-‬ל אחד בשמים‪ .‬אמר‬ ‫כמאמר חז"ל"‪.‬‬ ‫השעבוד היה משלים לזכות‬ ‫שיג"ו אחלק‪ .‬חמש אלפין‪.‬‬ ‫ומשפחתואהי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא ארדוף‬ ‫פיגא‬ ‫ויב‬ ‫ב‪ ‬א‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬‫לזכות‬ ‫של עולם א‪ .‬זה א‪-‬ל אחד בשמים‪.‬‬ ‫ובטחון‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫אלופו‬ ‫הם באמת הצליחו להעביד את בני‬ ‫א‪-‬ל זה סיבב שיהיה גל יותר קשה‪ .‬הרגשים‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫ישראל בפרך‪ ,‬הם באמת הצליחו לגרום‬ ‫שמראים לך באופן ברור שזה תלוי בפלוני‬ ‫להם להיות בקוצר רוח ועבודה קשה‪ ,‬הם‬ ‫בהקב"ה‪.‬‬ ‫ולאפסח ז"ל‬ ‫להתלונן הרה"ח‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫באמת הצליחו לגרום למשה רבינו‬ ‫)לא שאנו מבינים‪ ,‬אבל כך כתוב בתורה( בפני‬ ‫ראטה‬ ‫אומר ה'פרי הארץ'‪ :‬ומדוע עשה כן ה'?‬‫הי"ו‬ ‫ליפא‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫הקב"ה 'למה הרעות לעם הזה'‪ .‬אכן כן‪,‬‬ ‫כי קושי השעבוד מוציא אותנו מן הגלות‬ ‫הקליפה מקשה על האדם יותר ויותר‪ ,‬עד‬ ‫כזה‪ :‬אתה הרי‬ ‫הוא‬ ‫הדבר‬ ‫פירוש‬ ‫–‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫מהר‬ ‫במדבר‬ ‫ואז היא‬ ‫הכלים‪,‬‬‫פרשת‬ ‫מצליחה שלישי‬ ‫להוציאו מן‬ ‫יו‪‬‬ ‫שהיא‬ ‫צריך להגיע להכרה שאין עוד מלבדו‪,‬‬ ‫מחככת את ידיה בהנאה וצוחקת‪ .‬אבל‬ ‫ואינך יכול להגיע להכרה זו אם נסיונותיך‬ ‫הקב"ה אומר‪ :‬אף את זאת אני עשיתי‪,‬‬ ‫הם תמיד דברים חמודים כאלה‪ .‬הוא איבד‬ ‫ועשיתי זאת כדי להטיב לאדם‪ ,‬כי קושי‬ ‫עשרה שקלים‪ .‬מסכן‪ .‬הוא מאמין באמונה‬ ‫השעבוד משלים את הגלות‪.‬‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬הוא בן‬ ‫העולם‪.‬‬ ‫–‬ ‫מנהיג אתא‪‬‬ ‫שהקב"ה תמיד‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל‬‫שלימה‬ ‫נחו‪‬העולם‬‫התארס‪ .‬כל‬ ‫בו‪ .‬לא‬‫להשתמשועוד‬ ‫אי‪ ‬ושבועיים‬ ‫י"ח‬ ‫האדם רוחניי‪‬‬‫בנוגעאתלעניני‪‬‬‫שסוחף‬‫הבטחו‪‬‬‫נחיצות גל‬ ‫לדעת‬ ‫אבל יותר‬ ‫כבר משתתפים בצערו והוא אומר‪ :‬יש‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫נדבר בשפתינו‪ :‬אם הקליפה נלחמת אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪‬‬ ‫אלוקים‪ .‬אין צורך לדאוג‪ .‬איננו מתלוצצים‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫באמונה בהשגחה פרטית‪ ,‬ואם הקליפה מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫ח"ו‪ .‬הוא כבר ארבע עשרה ימים אומר את‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫הרי בני‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬את‬ ‫לדברי‪‬שמעבידה‬‫בנוגע היא זו‬ ‫הבטחו‪ ‬קשה‬ ‫היותר‬ ‫כל השיר השירים‪ ,‬אבל גלות ארוכה מחכה‬ ‫על‬ ‫א‬ ‫לרוחניות ‪,‬סיבב‬ ‫נכון שהקב"ה‬ ‫יו‪ ‬זההדי‪‬‬ ‫הואואם‬ ‫בפרך‪,‬‬‫השבועות‬ ‫ישראל‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫לו לאדם כזה‪ ,‬שהרי הוא צריך לקבל בירור‬ ‫להצליח‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫ישלים את הגלות‪,‬‬‫השעבוד בכל‬ ‫להשתמש‬ ‫עלינושקושי‬ ‫כ‪‬זאת כדי‬ ‫שיי‪‬‬ ‫לשם‪.‬שאי‪‬‬ ‫ובכן‪ ,‬כמה‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫להגיע ג‪‬‬ ‫פירושו של דבר שכל אדם כשעובר עליו להצליח‬ ‫שבירורים‪ .‬הוא חייב‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫לבטוחנסיון‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בליקטן זה‪,‬‬‫נסיון‬ ‫נשתטה כך?‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל עוד‬ ‫זמן‬ ‫נת‪‬גבוה‬ ‫לנו‬ ‫קצת"היותר‬ ‫גל הקב‬‫בחיים‪...‬אכ‪‬‬ ‫קשהלטובה‪.‬‬ ‫יותרדיננו‬ ‫גל‬ ‫שייצא‬ ‫פלוני‪...‬‬ ‫קטן‬ ‫שמציף אותו בהרגשים יותר עמוקים‪ ,‬כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫הרגשים שאומרים שהמצב יותר מתוח מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫כל משבריך וגליך עלי עברו‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫ושאין זה פשוט בכלל‪ ...‬כבר היו לו אנשים נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫להגביר את הגלים‪.‬‬ ‫הקב"ה‬ ‫איפוא‬ ‫צריך‬ ‫להשתמש‬ ‫נולד היום‪ .‬הוא‬ ‫לא אי‪‬‬‫אותנו‬‫מלמדת הוא‬ ‫התורה‬ ‫שעשו לו עוול‪.‬‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫זה לא חייב להיות טרגדיות‪ .‬מי שיודע‪ ,‬לא‬ ‫הוא לא ילד קטן‪ .‬אבל לא עד כדי‬ ‫מסתדר‪.‬אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫חייבים‬ ‫האדם‪.‬לעצמי‬ ‫הבירורלישלוכשאני‬ ‫א‪‬זהאי‪‬עיקר‬ ‫אני לי מי‬ ‫שם‬ ‫כך‪ .‬זה כבר חידוש‪ .‬שפלוני ילך ויעשה כזה‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫שהאדם כבר השלים‬ ‫מה אני‬‫לדעת שלפעמים יש‬ ‫דבר נורא?! זה כבר חידוש‪ .‬גל שסוחף את‬ ‫את שנותיו וחייב להסתלק מן העולם‪ .‬זה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫לומר 'תהלה‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪ ‬יוכל‬ ‫לשערלו שלא‬ ‫הלבבותוגורם‬ ‫האדם‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה היא‪:‬‬ ‫החיים של‬ ‫לדו‪‬נסיון‬ ‫שצרי‪‬להיות‬‫השאלה מוכרח‬ ‫בכלל לא‬ ‫וכמה‬ ‫בכללפי כמה‬ ‫'ויעבידו את‬ ‫הואנחו‪‬‬‫הבטחו‪‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫בהתלהבות‪,‬‬ ‫של‬ ‫לדוד'‬ ‫רוצה‬ ‫פעמים זה‬‫כשהאד‪‬‬ ‫הרבה מאוד‬‫הבטחו‪‬לא‪.‬להיות‬‫האדם‪ .‬בכלל‬‫מי צרי‪‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫אתה יודע‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫ובכן‪ ,‬האם‬ ‫בנוגע‬ ‫בפרך'‪.‬‬ ‫נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫ישראל‬ ‫בני‬ ‫א‪ .‬כמבואר כמה פעמים בתולדות יעקב יוסף בשם מורו הבעש"ט הק' זיע"א‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫גכ‬ ‫(בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫נשאהשנה‬ ‫ראש‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫חשבו וכבר קיוו כי הנה עוד מעט קט בא‬ ‫היה צריך לקרות בגלל שזה נגמר‪ .‬ופעמים‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫הקץ לסבלם‪ ,‬וכבר ראו את האור מפציע‬ ‫הרבה רואים שהאדם דווקא שם עומד‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫כאשר הקב"ה התגלה למשה רבם בסנה‪,‬‬ ‫ומשה כבר בא אל פרעה בשליחותו של‬ ‫בנסיון‪ .‬זוהי הראיה‪ .‬האדם באמת עומד‬ ‫בנסיון‪ .‬הוא יודע איך לקבל זאת‪ ,‬והוא‬ ‫הקב"ה לבקש ממנו לשלח אותם מארצו‪,‬‬ ‫מודה לה'‪ .‬אמנם יש מקרים יותר קשים ואין‬ ‫הי"ומודיע שמהיום יצטרכו‬ ‫פרעה‬‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫ושוב פעם‪,‬‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫יכול‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫האדם‬ ‫לזכות‬ ‫מקרה דומה לרעהו‪ ,‬אבל‬ ‫להביא את התבן ללבנים‪ .‬כך נראים‬ ‫לבדובטחון‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫להחזיק את עצמו‪.‬‬ ‫נסיונות החיים‪ .‬הוא שומע שמחירי‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫אך כשזה מגיע לפרשה של בין אדם‬ ‫השכירות עולים ומעתה יצטרך לשלם דמי‬ ‫לחבירו‪ ,‬שם הוא מתנהג כבר אחרת‪ .‬יש לו‬ ‫יותר גבוהים כל חודש‪ .‬בדיוק כך‪.‬‬ ‫שכירות‬ ‫הניצוח‪ .‬הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫את תאות הממון‪ ,‬יש לו את תאות‬ ‫זה מה שנקרא 'ויעבידו בני ישראל בפרך'‪.‬‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬‫קשור‬‫בהכרחהר"ר‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫נסיון החיים של האדם‪ ,‬לא‬ ‫זה לא מסתדר‪...‬‬ ‫לצרות וטרגדיות‪ .‬זה תלוי ברצונו של‬ ‫האדם( – כ"ג‬ ‫'תשפ"ב רשע הוא‪.‬‬ ‫לצווח‪ :‬פלוני‬ ‫הקב"ה להביא לו גלים‪ .‬כאן גל של פחד‪,‬‬ ‫מתחילאייר ה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי‬ ‫צריך לצאת להפגנה אדירה‪ ...‬הירגע נא!‬ ‫כאן גל של דאגה‪ ,‬כאן גל של אכזבה‪ .‬הוא‬ ‫איה הקב"ה? איה האלוקים? הקב"ה הוא זה‬ ‫רצה דבר מה וקרה בדיוק הפוך מרצונו‪.‬‬ ‫שסיבב זאת‪ .‬אכן כן‪ ,‬הם הם הגלים‬ ‫דברים כאלה שמושכים את לבו‪ ...‬העולם‬ ‫העוברים על האדם‪ .‬הדברים מן הסוג הזה‪.‬‬ ‫בכלל לא מבחין בכך‪ .‬לא מדובר באיזה‬ ‫שעולם‬ ‫יודע‬ ‫א‪ ‬זמן‬ ‫האד‪‬‬ ‫תמיד –‬ ‫באותו‬ ‫מועיל כך‪:‬‬ ‫הבטחו‪ ‬אומר‬ ‫והקב"ה‬ ‫'נייעס'‪ .‬אבל הוא יודע איזה נסיונות יש לו‪,‬‬ ‫אכן כן‪,‬‬ ‫אדם‪...‬‬ ‫חושב‪,‬‬ ‫לעניני‪‬הוארוחניי‪‬‬ ‫בנוגעלבו‪ ,‬מה‬ ‫כובשים את‬ ‫נחיצותהםהבטחו‪‬‬ ‫כמה‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שליותר‬ ‫נפשואבל‬ ‫הטבע מסעיר‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫מה הוא מרגיש‪ ,‬במה הוא מתחזק‪ ,‬באיזו אי‪‬‬ ‫עולם הטבע מסעיר את הנפש בכל עת‪ .‬זה‬ ‫תדירות הוא מתחזק‪ ,‬האם הוא שם לב אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫מפליא לראות שעולם הטבע מציע שינויים‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫בנפש האדם‪ .‬צריך להבין מה שכתוב כאן‬ ‫עצמו‪.‬הרי חג‬ ‫מרמה את‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫בנוגעאינו‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬והאם‬ ‫למצבו‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הרי האד‪‬‬ ‫בקטנותו‪ ,‬בגיל‬ ‫את ש‬ ‫הילד‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫לכ‪ ‬תראה‬ ‫הסיבההארץ‪.‬‬ ‫בפרי‬ ‫הנפשא‪ ,‬על‬ ‫לרוחניות‬ ‫הוא יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫מסעירים את‬ ‫השבועות‬ ‫השינויים‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫הוא כבר‬ ‫יותרבוכה‪,‬‬ ‫ברוחניות כבר‬ ‫להצליח‬ ‫שנתיים‪ ,‬הוא‬ ‫שנה‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫דווקא בכל‬ ‫למחלות או למוות‬ ‫להשתמש‬‫עלינו קשור‬ ‫כ‪ ‬אין זה‬ ‫שאי‪‬כי הוא‬ ‫שיי‪‬‬ ‫ורגליים‪,‬‬ ‫ידיים ג‪‬‬ ‫בפישוט‪ .‬מה‬ ‫בגשמיות‬‫ארצה‬ ‫נשטח‬ ‫להצליח‬ ‫אומרים אז?‬ ‫רחמי‪ ‬זהורצו‪‬‬ ‫לא‬ ‫כדיזהלעורר‬ ‫תשאיר בצד‪.‬‬ ‫לנו את‬ ‫שניתנו לא!‬ ‫רח"ל‪.‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מה לבטוח‬ ‫פלוני‪.‬בלי‬ ‫פלוני ולא‬ ‫ברוחניות‬ ‫כלל צבע‬ ‫הצלחה‬ ‫רצה‬ ‫‪ -‬בסדר‪ ,‬הוא ילד בן שנתיים‪ ,‬זה לא אומר‬ ‫לנו‬ ‫כאמור‪",‬ה נת‪‬‬ ‫כשיש גל‬ ‫אכ‪ ‬הקב‬ ‫לטובה‪.‬הוא‬ ‫דיננו הנושא‬ ‫שייצא‬ ‫הנושא כאן‪.‬‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫להתפעל‬ ‫והמוח‬ ‫להצליח הלב‬ ‫שמושך את‬ ‫כלום‪ .‬נפלא‪ .‬אבל מה קורה אצלו? אצלו יש‬ ‫כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫כלי‪‬‬ ‫הנפש‪ .‬ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על‬ ‫אחד עם‬ ‫הגשמי‪ .‬כל‬ ‫סערת‬ ‫מה‬ ‫ללמוד‬ ‫שבעולם ועלינו‬ ‫מהשינויים תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫הנקודה שלו‪ .‬לפעמים יתכן דבר שכעבור‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫בכל גיל‬ ‫יותר קיים‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫כדי לקבלהטבע‬ ‫שנה מעורר צחוק‪ ,‬אבל כשהוא התמודד‬ ‫הוציא אותו לגמרי מהכלים‪ .‬ושם‬ ‫בכלי‪‬זהאלה‪.‬‬ ‫אתו‪,‬‬ ‫וכך בכל גיל‪ ,‬הנסיונות שיש לו לילד‪...‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫ש'יעבידו‬ ‫חובת‬ ‫מסבבבעל‬ ‫הקב"הרבינו‬ ‫נפלא‪ ,‬ש‬ ‫בהקדמת‬ ‫כברגילוי‬ ‫למדנו‬ ‫מונח‬ ‫מישהואניהסתכל עליו‪ ,‬הוא‬‫מה‬ ‫בו‪,‬‬ ‫פגע‬ ‫מישהו‬ ‫את בני ישראל בפרך' כדי לעזור להם‬ ‫התחלף איזה צעצוע עם חבירו והלה‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫ללמוד וכדי שקושי השעבוד ישלים את‬ ‫לו‪ ...‬הוא‬ ‫אי‪‬‬ ‫החזירוהיא‪:‬‬ ‫שצרי‪‬לו ולא‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫השאלהשיחזירנו‬ ‫הבטיח לו‬ ‫עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫של‬ ‫הגלות‪.‬‬ ‫רוצה‬ ‫הולך לחיידר‪...‬‬ ‫כשהאד‪ ‬סערת‬ ‫הוא לא‬ ‫להיות‬ ‫בוכה‪ .‬מחר‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫הנפש‪ .‬זה לא נגמר‪ ,‬אף לא בשנות‬ ‫'ויעבידו בני ישראל' לא היה בדווקא‬ ‫הבחרות‪ ...‬סערת הנפש‪ .‬הוא טוען שאביו‬ ‫טרגדיה‪ .‬ממש לא‪ .‬הנקודה היתה שכבר‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫דכ‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫באיחור‪ ,‬והיא מרימה את קולה ופותחת‬ ‫משוגע‪ ,‬יש לו תאוות ופרשיות‪ ...‬ששון‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫במתקפה‪ .‬הנה מה הוא עושה? הוא מוריד‬ ‫ושמחה‪ ...‬ככה זה כל הזמן‪ .‬שוב זה חוזר‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫את השפופרת על השולחן ואומר‪ :‬כשהיא‬ ‫תסיים לצעוק תודיע לי‪ .‬זה בכלל לא נוגע‬ ‫על עצמו בגיל עשרים והפעם בגרסא‬ ‫חדשה‪ .‬הוא מרגיש שהיות שהוא כבר‬ ‫לו כל הסיפור‪ .‬הוא אפילו לא נלחם ולא‬ ‫מתעטף בטלית‪ ,‬הוא יכול לנגן את השיר‬ ‫הוא אפילו לא מזלזל‪.‬‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫מתרגז עליה‪.‬‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"רחדש‪.‬‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫בניגון‬ ‫'אני מבין יותר טוב מאבי'‬ ‫ובטחוןמזלזל‪ ,‬הוא מגלה דעתו שהצליחו‬ ‫כשמישהו‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫ובטחו‪‬הוא אפילו לא מזלזל‪ .‬אם הטענה‬ ‫מדור אמונה‬ ‫לגעת בו‪.‬‬ ‫פטרו‪‬וחמש‬‫ככה זה ממשיך בגיל שלושים‬ ‫נכונה וצריך לעשות שינוי ‪ -‬הוא יעשה‬ ‫ובגיל ארבעים וחמש‪ .‬סערת הנפש רק‬ ‫ז"ללאו ‪ -‬לאו‪ .‬מעבר לזה שום דבר‬ ‫פסחואם‬‫שינוי‪,‬‬ ‫פושטת צורה ולובשת צורה‪ .‬עניני כספים‪,‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫נוגע לו‪ .‬הוא יכול אפילו לדבר בחמימות‪.‬‬ ‫עניני עסקים‪ .‬הוא משחק עם פלוני‪ ...‬זוהי‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫לתת"ראת‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫הצעתי האחרונה‪ ,‬אם אינך רוצה‬ ‫זה נובע אצלו ממקום שהשינויים כבר לא‬ ‫מדברים אליו‪ .‬כשנודע לו שחלון נשבר‬ ‫הסכום‪ ,‬אני חוזר בי מכל הדיל‪ ...‬יש לו‬ ‫'תשפ"בצריך ללכת‬ ‫אייר הבסדר‪,‬‬ ‫כ"ג היא‪:‬‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫תגובתו‬ ‫)בחו"ל בת"ת‪,‬‬‫רב‪ .‬אף‬ ‫כבר זמן‬ ‫במדבר‬ ‫פרשת‬ ‫אתה‬ ‫יו‪‬תקוע‬ ‫שלישי‬ ‫קרקע שהוא‬ ‫ולטפל בזה‪ .‬לא קרה כלום‪.‬‬ ‫אחד לא צריך לדעת‪ ,‬אבל שנים עשרה‬ ‫מיליון דולר שקועים בקרקע זו‪ .‬והוא כל‪-‬כך‬ ‫אין לך בן חורין גדול מזה‬ ‫דחוק‪ ,‬כי היה אמור למכור אותה מיד‬ ‫הלאה ולהוציא את רווחיו‪ ,‬ולמעשה‪ ,‬הכל‬ ‫אדם כזה שחי עם האמונה שהקב"ה‬ ‫יודע‬ ‫האד‪ ‬חיים‬ ‫יודע איזה‬‫אתה– א‪‬‬ ‫תמיד‬ ‫הבטחו‪‬אתמועיל‬ ‫העולם‪,‬‬ ‫מנהל‬ ‫תקוע‪ .‬הוא כבר לווה ולווה‪ .‬יש לו כבר‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪ ‬הנאה‬ ‫יותר כמה‬ ‫אבל מושג‬ ‫להשתמש?!בו‪.‬יש לך‬ ‫נעימים יש לו‬ ‫משכנתאות‪ .‬וכעת משהכניסו עוד תנאי אי‪‬‬ ‫בחוזה‪ ,‬הוא קופץ‪ .‬אין היום שחרית מנחה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מול דברי‪‬‬ ‫כשהקב"ה יתן לו‬ ‫כראוי‬ ‫בעוה"ז‬ ‫לאדם‬‫לבטוח‬ ‫מחכה לו‬ ‫אי‪‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬דבר‪ .‬הוא‬ ‫נעסוק אותו‬ ‫היום כלום‪.‬‬‫שבועות‬‫לכבוד אין‬ ‫וערבית‪.‬‬ ‫דברי‪ ‬זה הנאה‪,‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מולפרטית?!‬ ‫השגחה‬‫שהואשלנחו‪‬‬ ‫מכפיההארה‬ ‫את‬ ‫הנפש‪.‬‬ ‫לכ‪ ‬בריאות‬ ‫חיות‪ ,‬זה‬ ‫זה‬ ‫חג‬ ‫ששההרי‬ ‫ילדים‪,‬‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪ ‬חיתן‬ ‫בנוגעהוא כבר‬ ‫הבטחו‪‬מיושב‪,‬‬ ‫אדם‬ ‫הרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫הסיבה‬ ‫שאין‬ ‫זאת‪ ,‬הוא‬ ‫ובכל‬ ‫מהשינויא‪ ,‬על‬ ‫כל‪-‬כךלרוחניות‬ ‫נסערהדי‪‬‬‫הוא יו‪‬‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותרפלוני?‬ ‫פעמים ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫הוא עדיין‬ ‫שאומרים‪ :‬אה‪,‬‬ ‫כלום‪ .‬האמצעי‪‬‬ ‫אצלו בכל‬ ‫להשתמש‬ ‫אלוקים ואין‬ ‫כ‪‬אצלועלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬מקום‬ ‫יכולמה ג‪‬‬ ‫לנסוע לכל‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫הוא עדיין‬ ‫להצליח‬ ‫בחור‪,‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח לו‬ ‫מהחיים‪ .‬אין‬ ‫הצלחה וליהנות‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫שלבו חפץ‬ ‫זה מה שעולם הטבע מציע‪ .‬שינויים כלל‬ ‫לנו‬ ‫נת‪‬שמים‬ ‫הקב"ה‬ ‫שיעלו‬ ‫מאלה‬ ‫להיותאכ‪‬‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫שייצא דיננו‬ ‫שיגרמו לו‬ ‫בנפש‬ ‫מרגיש‬ ‫האדם‬ ‫ש‬ ‫לכם‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫דעו‬ ‫ובכן‪,‬‬ ‫שעבודים‪...‬‬ ‫את השחרור הגדול ביותר כשהוא מקבל‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫סיבה‬ ‫בגלל‬ ‫כלי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫כל יום‬ ‫להצליחכל היום‪,‬‬ ‫כלי‪ ‬תהומות‬ ‫ירדו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫מן השמים את הארת ההשגחה הפרטית‪.‬‬ ‫ולסביבה‪ .‬ללמוד מה‬ ‫לגיל ועלינו‬ ‫תמיד‪,‬‬‫בהתאם‬ ‫אחרת‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫הוא כל‪-‬כך בן חורין‪ .‬אין לו שום יום קשה‪.‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫שאין כזה מושג יום‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותרהאור‬‫לקבל את‬ ‫הוא קיבל‬ ‫כדי‬ ‫שמע ישראל כנגד הטבע‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫קשה‪ .‬זה לא הגיע אליו ברגע אחד‪ ,‬וכשזה‬ ‫לעומת כן‪' ,‬שמע ישראל ה' אלוקינו ה'‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫יתפעלבעל‬ ‫לא רבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫הגיע‪ ,‬הקב"ה הואמהזהאנישנתנו לו‪ ,‬כי אי‬ ‫משינויים‪.‬‬ ‫למדנושהאדם‬ ‫כברמציע‬ ‫אחד'‬ ‫אפשר להשיגו לבד‪ ,‬כמו שכתוב בפרי‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫איתנה‪ .‬הוא כבר‬ ‫נפש‬‫הבטחו‪‬‬ ‫חזק‪ ,‬בעל‬ ‫לשער‬‫הלבבותאדם‬ ‫יש לך‬ ‫הקטנה‬ ‫אי‪‬‬ ‫שהאמונההיא‪:‬‬ ‫שופטים(לדו‪ ‬בה‬ ‫)פרשתשצרי‪‬‬ ‫השאלה‬ ‫הארץ‬ ‫שנה‪ .‬יום‬ ‫וכמה‬ ‫ושתיםכמה‬ ‫נחו‪ ‬פי‬‫שלושים‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫המוסדות‬ ‫עבודת ה'‬‫מנכ"ל‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬קדשו‪:‬‬ ‫רוצה‬ ‫הא‪-‬ל‪ .‬בלשון‬ ‫מתנתלהיות‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫בת צרי‪‬‬ ‫ביותר היא‬ ‫בישראל‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫אליו אמא‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫מתקשרתבנוגע‬ ‫משהוא נחו‪‬‬‫אחד‬ ‫"מיעוט נקודת אמונתו בו יתברך‪ ,‬ג"כ‬ ‫עשרים ושתים ומתלוננת על ההסעה‬ ‫מאתו יתברך"‪ .‬כי מי שנלחם בזה‪ ,‬הוא‬ ‫האוספת את בנה הקטן שהוא מגיע‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫הכ‬ ‫(בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫נשאהשנה‬ ‫ראש‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫מחובר‪ .‬הנאה נובעת מחיבור‪ ,‬וחיבור יכול‬ ‫קליפה‪ .‬זה לא שאתה מנסה להלחם עם‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫להיות רק כשיש לו לאדם דבר שהוא יכול‬ ‫איזו מציאות‪ .‬זה כח של טומאה שכאשר‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫להחזיק בו בכל מצב‪ ,‬ואף פעם אינו מאבד‬ ‫אותו‪ .‬אחרת‪ ,‬כשדברים יתחילו להסתבך‬ ‫אתה מעורר קדושה‪ ,‬הקדושה מתגברת על‬ ‫הטומאה‪ ,‬וכשזה קורה‪ ,‬הקב"ה נותן לך את‬ ‫קצת יותר‪ ,‬מיד יפול‪.‬‬ ‫הכח להאמין‪.‬‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון כך נראה כף הקלע‬ ‫כך נראית שלוות הבוטח‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫קחו לכם דוגמא ממי שנמצא בעסקי‬ ‫כמה טובים ונעימים ושמחים הם חייו‬ ‫מסחר‪ ,‬מסחר קצת יותר גדול‪ .‬אם אין לו‬ ‫של זה שזכה לאותו אור‪ .‬כשאתה מסתכל‬ ‫הוא שורף את חייו‪ .‬הוא מכלה את‬ ‫אמונה‪,‬‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫אומר הרה"ח‬ ‫עליו‪ ,‬אינך רואה עליו כלום‪ .‬אתה‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫הרגשים שלו‪ .‬הוא חושב שזה נורמלי‪ .‬הוא‬ ‫עם"רשום‬ ‫לעצמך‪ :‬כפי הנראה אינו מתמודד‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫מכלה את הרגשים שלו‪ ...‬פלוני הולך לקנות‬ ‫דבר קשה‪ .‬ובכן‪ ,‬יש לי חדשות בשבילך ‪-‬‬ ‫ממני‪ .‬יש לך מושג בכמה כסף מדובר?‬ ‫הוא באמת לא מתמודד עם שום דבר קשה‪.‬‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫ה‬ ‫אייר‬ ‫כ"ג‬ ‫–‬ ‫(‬ ‫בחוקותי‬ ‫)בחו"ל‬ ‫הציפייה עולה ועולה‪' ,‬תוחלת ממושכה‬ ‫במדבריש לו‬ ‫פרשתלי‪ ,‬כן?‬ ‫שלישי לספר‬ ‫מה פירוש?יו‪‬‬ ‫אל תבוא‬ ‫מחלה לב'‪ ,‬ובסוף פלוני אומר שהוא יורד‬ ‫ארבעה עשר ילדים‪ .‬אני יודע מה‬ ‫מזה‪ .‬אח"כ מגיע לו מכתב שרוצים לקחת‬ ‫המשמעות‪ .‬יש לו כמה זוגות נשואים‪ ,‬ששון‬ ‫אותו לחקירה ברשויות המס‪ .‬אופ! חסמו לו‬ ‫ושמחה‪ .‬יש לו בחור שמעורר בעיות‪ ,‬יש לו‬ ‫עכשיו את כל חשבונות הבנק‪ .‬צריך לחקור‬ ‫שלושה ילדים שתקועים בגיל השידוכים‪.‬‬ ‫תמידחי‪ –.‬א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫מועיל‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אותו‪ .‬אדם כזה אינו‬ ‫מה אתה אומר לי שהוא לא מתמודד עם‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫שום דבר קשה?‬ ‫המהלך הזה כה חשוך‪ .‬עולם הטבע‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫ישאב את כל אחד ואחד בכל הכוחות לתוך‬ ‫בסוגיית‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪‬‬ ‫אתה יודע מה התשובה? ‪ -‬הוא באמת‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪‬‬ ‫אותו כף קלע של 'יעלו שמים ירדו‬ ‫חג‬ ‫פשוט‬‫קשה‪.‬הרי‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪ ‬דבר‬ ‫בנוגע עם שום‬ ‫מתמודד‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לא‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הרי האד‪‬‬ ‫הקליפה‪ ,‬של‬ ‫תפקידהששל‬ ‫זהופשוטה‪,‬‬ ‫תהומות'‪.‬לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫דקות‪.‬‬ ‫הדי‪ ‬אתו כמה‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫עליו‪ .‬דבר‬ ‫הסתכל‬‫השבועות‬ ‫מאוד‪.‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהואאת זה‪,‬‬ ‫יותרזה שברא‬ ‫ברוחניות‬ ‫והקב"ה הוא‬ ‫להצליח‬ ‫הטבע‪,‬‬ ‫עולם‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכל כי אי אפשר‬ ‫להשתמש‬ ‫אחריות? לא!‬ ‫עלינוחוסר‬ ‫כ‪‬האם זה‬ ‫שאי‪ ‬פלוני‬ ‫שיי‪‬‬ ‫ג‪ ‬ברא‪...‬‬‫מההוא‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫השעבוד‬ ‫להצליח קושי‬ ‫ואף את‬ ‫חוסר‬ ‫מתוך ורצו‪‬‬ ‫הנפשרחמי‪‬‬‫שלוותלעורר‬ ‫לכזו כדי‬ ‫להגיע‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫לשמים‪...‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלינסקו‬‫המחירים‬ ‫הצלחהקיים‪,‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫הבטיח ולא‬ ‫כלל‬ ‫הגדולנת‪‬ביותר‬ ‫האחריות‬ ‫בעל חוסר‬ ‫הלילהשללכל אחד‬ ‫ההצלחההיום וכל‬ ‫כל קורה כל‬ ‫זה‬ ‫לנו‬ ‫הקב"ה‬ ‫לטובה‪ .‬אכ‪‬‬ ‫אחריות‪.‬דיננו‬ ‫שייצא‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחנית‬ ‫אינו מצליח שלא להתפעל‪ .‬אתה צריך‬ ‫ואחד‪.‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫לתפוס אותו בנקודה הנכונה ותראה איך‬ ‫מה‬ ‫ללמודלשחק‬ ‫ועלינושיודעים‬ ‫קופץ‪ .‬ישתמיד‪,‬‬ ‫אמנם אנשים‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫הוא‬ ‫החיים עליה‪‬‬ ‫את ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫אחתעללחיות‬‫דרך כ‪‬‬ ‫נחזור א‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬אבל אין מי‬ ‫אותנו‬ ‫זה כן‪,‬‬ ‫מבחוץ‪,‬‬‫מלמדת‬ ‫התורהזה טוב‬ ‫את‬ ‫בהירות‪.‬יהודי ממשפחה‬ ‫לקבל יותר‬ ‫סיפרנו על‬ ‫כדיבעבר‬ ‫לשחק את זה מבפנים‪ .‬אצלו בבית‪,‬‬ ‫שיודע אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫מפורסמת בירושלים שחיתן את בתו‬ ‫כשאף אחד אינו רואה‪ ,‬האם הוא רגוע שם?‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל‬ ‫ברחוב מאה שערים‪,‬‬ ‫היחידה‪ ,‬ובלכתו אז‬ ‫מה אני‬ ‫האם הוא מתנהג שם כמו שצריך מתוך‬ ‫פגש יהודי אחר‪ ,‬אף הוא ממשפחה‬ ‫הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫לשער לא?‬ ‫הלבבות‬ ‫בהירות? כן או‬ ‫עת את‬ ‫אי‪‬‬ ‫באותה‬ ‫היא‪:‬‬ ‫שחיתן בה‬ ‫בירושלים‪ ,‬לדו‪‬‬ ‫מפורסמת‬ ‫השאלה שצרי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫כשהאד‪ ‬ואמר‬ ‫רוצה‬ ‫התחילו לשוחח‬ ‫עשרה‪.‬להיות‬ ‫צרי‪‬השש‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫בנו‬ ‫לו‬ ‫הקב"ה נותן‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגעאמונה‪,‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪ ‬לאדם‬ ‫כשיש לו‬ ‫משהוא‬ ‫הראשון תוך כדי אנחה‪ :‬מה שזה עלה לי‪...‬‬ ‫את המתנה‪ ,‬וחייו מאירים‪ .‬הוא יכול לחיות‪,‬‬ ‫לא יודע מה הייתי עושה אם היה לי עוד‬ ‫הוא יכול ליהנות‪ .‬ליהנות פירושו שהוא‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫וכ‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫והקב"ה מחייך אליו ואומר לו כך‪:‬‬ ‫ילד‪ .‬וענה לו השני באותו סגנון‪ :‬זהו זה‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫הנבראים שחיים בהסתר‪ ,‬הדרך היחידה‬ ‫סיימתי‪ .‬אני כבר לא יכול יותר‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫לחיות את החיים היא ‪ -‬דבר ראשון‪ ,‬הם‬ ‫מקווים שלהם זה לא יקרה‪ ,‬ואח"כ כשזה‬ ‫הוי אומר‪ :‬סערת הנפש‪ ...‬פלוני יסכים‬ ‫קורה להם‪ ,‬הם מתחזקים ואומרים‪ :‬אבל יש‬ ‫או יסרב? לומר לשדכן כך או לומר לו כך?‬ ‫אחרים שכן הולך לי טוב‪,‬‬ ‫דבריםהי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגאשלושה‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ב‪ ‬לי‬ ‫פיגא‬ ‫סערת‬ ‫תנאי‪...‬אליעזר‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫השידוך נפל‪ ,‬הלה הציב‬ ‫לזכות‬ ‫מאוחר יותר הם משתכרים כדי‬ ‫ובטחון‬ ‫פטרון הוא‬ ‫מדור אמונה‬ ‫ובשלב‬ ‫הנפש‪ ...‬הוא לא יכול להתפלל מנחה‪,‬‬ ‫מהחיים הקשים‪ .‬כך הם משתמשים‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫החברותא‪ .‬מתי‬ ‫מדור אמונה‬ ‫לשכוח‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫לא יכול ללמוד היום עם‬ ‫בכל מיני עצות ומהלכים כדי להתמודד עם‬ ‫'כן' תוכל ללמוד עם החברותא? כשהיית‬ ‫השינויים‪.‬ז"לובגיל זקנה האדם אומר‪ :‬אני‬ ‫בחור‪ ,‬אמרת שקשה לך קצת; כשהיית‬ ‫קצת הרה"ח פסח‬ ‫שהמצב לע"נ‬ ‫אברך בשנה ראשונה‪ ,‬אמרת נלמד‬ ‫יכול‪ .‬הוא עושה שרירים ואומר‪ :‬אני יכול‪.‬‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫בביתהר"ר‬ ‫החולים‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫לחוץ; אח"כ היית צריך להיות‬ ‫אף זו אינה הדרך הנכונה‪.‬‬ ‫‪ -‬סיפור שלם‪ .‬מתי כן תוכל ללמוד?‬ ‫'תשפ"בהאמת‪ ,‬ואנו‬ ‫מרגיש את‬ ‫בחוקותי( – כ"ג‬ ‫כשהאדםאייר ה‬ ‫אכן‬ ‫)בחו"ל‬ ‫במדבראחת‪,‬‬‫רק דרך‬ ‫פרשת‬ ‫שלישי לך‬ ‫התשובהיו‪‬היא‪ :‬יש‬ ‫בהיותנו בני ישראל עם קרובו‪ ,‬הקב"ה נותן‬ ‫שתאמין שהקב"ה מנהל את עולמו‪ ,‬ותראה‬ ‫לנו להרגיש את האמת‪ ,‬ולקבל בלבנו את‬ ‫כמה הכל נפלא ונעים‪.‬‬ ‫הגילוי הגדול של האמת לאמיתה‪ ,‬ואין לך‬ ‫מתנה גדולה מזו לחיי האדם ‪ -‬חיי העוה"ז‪.‬‬ ‫יתכן שמפני כך סיבב הקב"ה שהאדם‬ ‫העוה"ב‪ ,‬לא‬ ‫יודע‬ ‫א‪ ‬האד‪‬‬ ‫תמיד –‬ ‫בשביל‬ ‫מועילעובד‬‫הבטחו‪ ‬האדם‬ ‫בוודאי‬ ‫יוכל לקרוא סיפורי בדים עם דמיונות‬ ‫מהמדרגה‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נתחילנחו‪‬‬ ‫הבה יותר‬‫אבלאבל‬ ‫בשביל העוה"ז‪.‬‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫שמעוררים את ההרגשים‪ ...‬הוא מרחם על אי‪‬‬ ‫הקטנה‪ .‬האדם הרי צריך לעבוד שלא לשמה‬ ‫עני פלוני שלא היה ולא נברא‪ ,‬ומתרגז על אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫ומתוך שלא לשמה בא לשמה‪ .‬מה לעשות‬ ‫בסוגיית‬ ‫וצוחק עם זה‪,‬‬‫נעסוקזה‪,‬הפע‪‬‬ ‫שבועות‬ ‫בוכה עם‬ ‫לכבוד פלוני‪,‬‬ ‫עז פנים‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהחי באמונה‪ ,‬חייו בעוה"ז נעימים‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫הריהכל‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫צודק‪...‬‬ ‫לדברי‪‬שפלוני‬ ‫בנוגע‬ ‫אני חושב‬ ‫הבטחו‪ ‬צד‪,‬‬ ‫ותופס‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫ומתוקים כדבש? כפי שה'אגלי טל' כותב‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להסתכל‬ ‫הדי‪ ‬עצמנו‪,‬‬ ‫יו‪ ‬על‬ ‫לצחוק‬‫שנוכלהוא‬ ‫כדי‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫אתה יכול‬ ‫יותר מה‬ ‫ברוחניותמתוקה‪,‬‬ ‫במראה ולומר‪ :‬מה החילוק? ההתעוררות להצליח‬ ‫בהקדמתו‪ :‬התורה‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫הדבורים‬ ‫ורגלי‬ ‫לדבש‪,‬‬ ‫נמשלה‬ ‫היא‬ ‫לעשות?‬ ‫ההרגשים נותנים להרגיש חיות‪ ,‬אבל למה להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫כלומר‪,‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫התורה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫לדבש‪ ,‬בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה הן‬ ‫נהפכות אף‬‫אתה צריך להרגיש את החיים מהמוות כלל‬ ‫מהפכת את האדם לגמרי וממתיקה אותו‪.‬‬ ‫לנו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪‬‬ ‫כשאתה יכול להרגיש את החיים מהחיים?‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫לבטוח בה'‪.‬‬ ‫ידיעתו אי‪‬‬ ‫וימשיכו להיות‬ ‫מיוסדת על‬ ‫שינויים היו‬ ‫אני עשיתי‬ ‫השינויים‬ ‫ללמוד מה‬ ‫ועלינו‬ ‫שמועילי‪ ‬כלתמיד‪,‬‬ ‫את‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫אומר הקב"ה‪ :‬הדרך היחידה שהאדם‬ ‫להשתמש‬ ‫גילה‬ ‫אי‪‬העולם‪,‬‬ ‫אותנו את‬ ‫מלמדתזה שברא‬ ‫התורה‬ ‫ובכן‪ ,‬א‪-‬ל‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫היא רק מלמעלה‪.‬‬ ‫להגיע יותר‬ ‫להבנה זו‪,‬‬ ‫יוכל לקבל‬ ‫כדי‬ ‫ישראל עם קרובו‪ .‬כל שנה ביום‬ ‫בכלי‪‬לבני‬ ‫סוד‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫כפי שמבואר בפרי הארץ פרשת שופטים‪.‬‬ ‫תחילת הבריאה‪ ,‬הקב"ה אומר‪ :‬אתה רואה‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫אניאתה חייב לקלוט‬ ‫זאת‪,‬‬ ‫אתה חייב לקלוטמה‬ ‫בעל עליית‬ ‫רבינואותם‪.‬‬ ‫בהקדמת‬ ‫עשיתי‬ ‫כל למדנו‬ ‫השינויים? אני‬ ‫אתכבר‬ ‫מי הוא הנלחם ומדוע קורה מה שקורה‪,‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע בני אדם‪,‬‬ ‫קשות של‬‫הבטחו‪‬‬ ‫המחירים‪,‬לשער‬ ‫תכונות‬ ‫הלבבות‬ ‫היא‪:‬ימשיך‬ ‫אי‪‬‬ ‫לדו‪ ‬כןבהשזה‬ ‫שצרי‪ ‬כמו‬ ‫חייב להבין‬ ‫השאלה‬‫ואתה‬ ‫וכמה‬ ‫אתכמה‬ ‫כולם אני‬ ‫אדם‪ .‬פי‬ ‫בני נחו‪‬‬ ‫גנטיות של‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עבודת ה'‬‫בעיות‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬תוקף'‪.‬‬ ‫רוצה‬ ‫ומיילל ב'ונתנה‬ ‫בוכהלהיות‬ ‫לקרות‪ .‬אתה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫יוכל להשתדך‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫מרגיש שלא‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫האדם בנוגע‬ ‫עשיתי‪ .‬נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫אח יקר! זה ימשיך לקרות‪ .‬זהו עולם הטבע‪.‬‬ ‫עם אף אחד‪ .‬כיון שהבעיה נכנסת לו לחיים‪,‬‬ ‫אתם זוכרים את דברי הספר הישר? ‪ -‬למד‬ ‫הוא מרגיש שכל חייו התעוותו‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫זכ‬ ‫(בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫נשאהשנה‬ ‫ראש‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫הלב‪ .‬אני מתפלל עם כל בית ישראל‪ ...‬קחו‬ ‫איך העולם הזה פועל‪ .‬העולם הזה הוא‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫לכם דוגמא‪ :‬מי שהסתובב אמש ברבע‬ ‫עולם של שינויים‪ ,‬וזה יקרה גם אם תבכה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫לאחת )עת אמירת הסליחות הראשונות(‪ ,‬ראה‬ ‫שאין נפש חיה ברחוב‪ ,‬ואח"כ בשתים‬ ‫חזק בראש השנה‪ .‬אל תתלונן על אף אחד‪.‬‬ ‫זהו סדר הטבע‪ ,‬וזה מה שיקרה‪ .‬אבל זה לא‬ ‫עשרה וחצי‪ ,‬פתאום הבוקר חזר‪ .‬וכן קודם‬ ‫חייב לשאוב אותך‪ .‬אני נותן לך עצה לזה‪.‬‬ ‫"ו שקק חיים‪ .‬אבל ברבע‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫הרחוב‬ ‫ומשפחתו‬ ‫שתים עשרה‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ר‬ ‫להקב"האליעזר‬ ‫שיאיר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫תעבוד ותתפלל מאוד חזק‬ ‫ובטחוןאין נפש חיה ברחוב‪ .‬מה קרה?‬ ‫לאחת ‪-‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫במקום‬ ‫פטרון‬‫לך יסודות של אמונה‪ ,‬שיחדרו‬ ‫כולם מדברים להקב"ה‪ .‬אתה יודע איזו‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫עמוק בנפש‪ ,‬יותר עמוק מכפי שהיו‪.‬‬ ‫נעימות זו? כולם מדברים עכשיו עם‬ ‫על האדם להיות אמיתי עם הקב"ה‬ ‫ז"ל אחד‪.‬‬‫פסח כל‬‫הקב"ה‪.‬‬‫לע"נלי הרה"ח‬ ‫נלמד‬ ‫כי יש‬ ‫ולומר‪ :‬חטאתי‪ .‬לא מגיע לי האור‪,‬‬ ‫באשמורת הבוקר‪ .‬השתתף‬ ‫הי"ו ראטה‬ ‫ליפא דבר‬ ‫בחוסר‬ ‫חנני' יו"ט אותו‬ ‫שחטאתי הר"ר‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫טמטום הלב‪ .‬די בכך‬ ‫עם כולם‪ .‬אומר האדם‪ :‬רבונו של עולם!‬ ‫אמונה‪ .‬די בחטא זה לעצור בעדי את האור‪.‬‬ ‫בחוקותי( – כ"ג‬ ‫עושים זאת‪.‬‬ ‫זאת‪,‬ה ואנו‬ ‫אבל אני יודע שאתה חנון ורחום‪ ,‬ואתה‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫שנעשה אייר‬ ‫)בחו"ל ביקשת‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר‬ ‫עזור לי בכך‪ .‬עזור לי שאכיר בהשגחה‬ ‫מבקש‬ ‫רוצה שיגיע לי אור זה‪ ,‬על כן אני‬ ‫הפרטית‪ .‬אני יודע שאני יכול לקבל זאת‬ ‫ממך שתאיר לי אור ואזכה לעלות בדרגה‬ ‫רק ממך‪ ,‬אבל הבא ליטהר מסייעין אותו‪.‬‬ ‫אחת בסוגיית האמונה‪ ,‬ואני יודע שאף בזה‬ ‫גופא‪ ,‬העולם לא סודר באופן כזה‪ ,‬שכיון‬ ‫תמיד –‬ ‫השנה‬ ‫שאשא תפילה לה'‪ ,‬אקבל אמונה חושית‬ ‫האד‪ ‬יודע‬ ‫בראשא‪‬‬ ‫כישלונות‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל‬ ‫ולעולם‬ ‫כולםרוחניי‪‬‬ ‫אצחק על‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫השנהבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬‫שבמשך כל‬ ‫נחיצות‬ ‫לדעת‬ ‫יותר נחו‪‬‬ ‫עוברים על‬ ‫אבלעצמו‬ ‫השנה‬‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫אי‪‬ואף בראש‬ ‫לא יהיו לי נסיונות‪ .‬אני יודע שאע"פ‬ ‫דברי‪ .‬הקב"ה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מול הרגשים‬ ‫מעוררי‬ ‫שינוייםכראוי‬‫האדםלבטוח‬ ‫שתפילותיי יתקבלו‪ ,‬עדיין יהיו לי נסיונות אי‪‬‬ ‫שהאדם יתקדם‬ ‫נחו‪ ‬כדי‬ ‫שהוא שוב‬ ‫עושה זאת‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מול דברי‪‬‬ ‫חזקים באמונה ובכללם גם כשלונות‪ .‬פשוט מכפי‬ ‫ויתעלה‪ .‬האדם רואה כל מיני דברים שאינם‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫שכך‪ .‬כי אם אסיים את מלחמתי‪ ,‬לאא יהיה הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫מסתדרים לו‪ .‬ובתפילה עצמה ‪ -‬הוא הצליח‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫לי מה לעשות כאן יותר‪ ,‬ואם כן לא‬ ‫להתרכז‪ ,‬הוא לא הצליח; כן היה עמוס‪ ,‬לא‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫ולא בשביל זה‬ ‫נשמתי‪ ,‬בכל‬ ‫להשתמש‬ ‫עלינותכלית‬ ‫כ‪‬תתקיים‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬עולם!‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫רבונו של‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫האדם‪:‬‬ ‫עמוס‪ .‬אומר‬ ‫להצליח‬‫היה‬ ‫בתפילהורצו‪‬‬ ‫אחת‬ ‫לבוארחמי‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫כדיאפשר‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫לעולם‪ .‬אי‬ ‫באתי‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫נתת לי את קושי השעבוד כדי להוציאני‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫העולם‪ .‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫לטובה‪ .‬אכ‪‬‬ ‫דיננותכלית‬ ‫שייצא‬ ‫ולבטל את‬ ‫הפרטית‪ ,‬כי לא‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחנית של‬ ‫הכפירה בהשגחה‬‫מגלותההצלחה‬ ‫כל‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫היא‪:‬‬ ‫האדםכלי‪‬‬ ‫להקב"ה‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליח‬ ‫תפילתו של‬ ‫כלי‪‬ובכן‪,‬‬ ‫לבטוחזה לא‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אי‪‬חם לי‪.‬‬ ‫אנשים ‪-‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫הרבה‬ ‫שישעל‬ ‫בגלל‬ ‫מיוסדת‬ ‫ונוסי‪‬זה‪ .‬ולא‬ ‫לתקן את‬ ‫על היה‬ ‫הקב"הכ‪‬יכול‬ ‫נכון‪.‬‬ ‫מה‬ ‫ללמוד‬ ‫אמרו לפני‬ ‫ועלינו‬ ‫ואמרת ִ‬ ‫תמיד‪,‬אליך‪,‬‬ ‫שנתפלל‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫ביקשת‬ ‫עליה‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫נחזור א‪‬‬ ‫צפוף לי בגלל שמה לעשות אין מקום‪ .‬עולם‬ ‫להשתמש‬ ‫אני‬ ‫עליכם‪ ,‬והנה‬‫אותנו אי‪‬‬ ‫שתמליכוני‬ ‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫מלכיות כדי‬ ‫בא יחד עם עוד מבני ישראל‪ .‬לא לבד‪ .‬כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫הטבע אומר‪ :‬מה לעשות? אין ברירה‪ .‬אבל‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫ומשתחווים‬ ‫עומדים ליצפופים‬ ‫זהא‪‬לאאי‪‬נכון‪.‬‬ ‫אנחנו באים כאיש אחד בלב אחד‬ ‫וכשאני לעצמי‬ ‫אני לי מי‬ ‫חובת‬ ‫בלבו‪:‬בעל‬ ‫אומררבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנו‬ ‫כבר‬ ‫מסבירים‪ :‬מי שעומד‬ ‫רווחים‪ .‬הצדיקיםמה אני‬ ‫חלק אני‬ ‫יחד‪ .‬הוא‬ ‫ומתחזקים‬ ‫ואינו מבטל את עצמו ‪ -‬צפוף לו‪ ,‬אך מי‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעבכל מקום‬ ‫הוא לאדם‪,‬‬‫הבטחו‪‬‬ ‫לשער נחוץ‬ ‫הלבבותישראל‪.‬‬ ‫מכלל‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה‪ -‬היא‪:‬‬ ‫מרווח לו‪.‬‬ ‫עצמו‬ ‫לדו‪‬‬‫שצרי‪ ‬את‬ ‫השאלה‬ ‫שמשתחווה ומבטל‬ ‫בבית כנסת‬ ‫וכמה‬ ‫פי כמה‬ ‫נמצא‬ ‫נחו‪‬‬‫שהוא‬ ‫נמצא‪,‬ה'אע"פ‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עבודת‬‫שהוא‬‫של‬ ‫נעים‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫לענייני‪ ‬יותר‬ ‫בנוגעאת זה עוד‬ ‫איש‪ ,‬עשה‬‫אלפינחו‪‬‬ ‫של‬ ‫משהוא‬ ‫האם יש חוק בבריאה שמי שמאוורר לו‬ ‫תרגיש שאתה מתפלל לא רק עם אותם‬ ‫ויש לו מספיק מקום והוא רענן ונהנה‬ ‫אלפים‪ .‬בשעת מעשה‪ .‬זה כל‪-‬כך מחמם את‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חכ‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫שנשלחו אליו כששכר אותה‪ .‬הוא סופר‬ ‫מקולו של בעל התפילה‪ ,‬שבוודאי יהיה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫כבר את השעות לזמן יציאת היו"ט‪ .‬רבותי!‬ ‫מוחו מרוכז במשך כל התפילה ולא יפסיד‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫עוד קצת והסיפור הזה נגמר‪ .‬אבל תהיה לו‬ ‫שנה טובה‪ ,‬למה? כי הוא ניסה ושילם כסף‪,‬‬ ‫אפילו מילה אחת של חזרת הש"ץ? מה‬ ‫אתה משתטה? ברור שלא‪ .‬ומי אמר‬ ‫והקב"ה בוודאי יקבל את רצונו הטוב‪ .‬לא‬ ‫שכאשר הוא עומד בצפיפות והוא עייף וחם‬ ‫הכסף‪ ,‬ובכל זאת שכר את‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא לו את‬ ‫ב‪ ‬היה‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ר‬ ‫ברוראליעזר‬ ‫שיתכן‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫לו‪ ,‬אין מוחו יכול לעבוד?‬ ‫ובטחון הרגיש שזה הדבר הנכון‪ .‬בוודאי‬ ‫מדור אמונה‬ ‫הדירה‪ ,‬כי‬ ‫פטרון תלוי‬ ‫שמוחו יעבוד‪ .‬ובכן‪ ,‬במי זה תלוי? זה‬ ‫תהיה לו שנה טובה ומתוקה‪.‬‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫בהקב"ה‪ .‬אם כן יתפלל להקב"ה שיעזור‬ ‫לו‪ ,‬ואם לא יצליח‪ ,‬יאמר שקושי השעבוד‬ ‫מסכן! האם הסיפור קרה מחמת‬ ‫שאצטרך הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫עצמו בא מהקב"ה‪ .‬הקב"ה רצה‬ ‫ההכרח? האם זה היה מוכרח? מה פתאום?‬ ‫להתמודד עם עוד כשלון‪.‬‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫זה היה סיפור של השגחה פרטית‪ .‬אך‬ ‫הקליפה נלחמת על זה ביותר‪ ,‬בהתחזקות‬ ‫אבל כשהקב"ה נותן לנו הזדמנות לומר‬ ‫בפרשת בא‪,‬‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫אייר ההארץ'‬‫כ"ג ה'פרי‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫כלשון‬ ‫באמונה‬ ‫)בחו"ל יתירה‪,‬‬ ‫במדבר‬ ‫שלישישנלך ו‬ ‫פרשתנעסוק‬ ‫יו‪‬האלה‪,‬‬ ‫את הפסוקים‬ ‫ומקבלת רשות מהקב"ה לגרום שהנורה של‬ ‫ביום זה‪ ,‬שהשופר יזכיר לנו שנשמתינו‬ ‫המקרר תישאר דלוקה‪ .‬זו התכנית‪.‬‬ ‫בפנים יודעת שהקב"ה מנהל את העולם‬ ‫בהשגחה פרטית מדוקדקת‪ ,‬הרי זו מתנה‬ ‫אם נדבר בשפתינו‪ ,‬נאמר כך‪ :‬כמעט‬ ‫שאין גדולה ממנה‪ .‬התבונן בזה‪ .‬הקב"ה‬ ‫יודע‬ ‫המקרר‬‫האד‪‬‬ ‫א‪ ‬את‬‫העביר‬ ‫תמיד –‬‫מועיל עצמו‬ ‫הבטחו‪ ‬הדירה‬ ‫שבעל‬ ‫אומר לך‪ :‬אני אגיד לך מה לעשות‪ ,‬וזה‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫נחו‪ ‬ממנו‪,‬‬ ‫לדעת‬ ‫השכיח זאת‬ ‫אבל יותר‬ ‫הקב"ה‬ ‫אבלבו‪.‬‬ ‫למצב שבת‪,‬‬ ‫להשתמש‬ ‫יעורר אצלי הרצון לתת לך את המתנה כדי אי‪‬‬ ‫מן השמים‬ ‫השעבוד‪.‬‬ ‫שתמליכוני עליכם‪ .‬כמה אהבה יש בזה!‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫לקושימול‬‫זקוקכראוי‬ ‫אי‪‬השוכר‬ ‫לבטוח‬ ‫כי‬ ‫דאגו שישכח‪ ...‬אה‪ ,‬הוא שוכח‪ ,‬ברוך השם‪,‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫בשבילך הוא‬ ‫הפע‪‬‬ ‫נעסוק‬ ‫ביותר‬ ‫שבועות‬ ‫הטוב‬ ‫אנילכבוד‬ ‫יודע הדבר‬ ‫שתוכל לראות אותי מבעד למציאות‪ .‬זו מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫התכנית עובדת‪ ...‬הקב"ה אינו רוצה לצערו‪,‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫ובבא‪.‬‬ ‫בשבילך בזה‬ ‫ביותר‬ ‫אבל יותר מזה אינו רוצה שיחיה כל ימיו‬ ‫לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫הדי‪‬‬ ‫הגדולה יו‪‬‬ ‫המתנה‬ ‫השבועות הוא‬ ‫צרי‪‬‬ ‫יותראלמשהוא‬ ‫התכלית‪ .‬הוא‬ ‫ברוחניות פעם‬ ‫להצליחולא יגיע אף‬ ‫בדמיון‬ ‫זה יעזור לך לא לחטוא‪ ,‬כי זה יעזור לך‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬שיגיע‬ ‫מהאיןג‪‬פירושו‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫ולהגיע‬ ‫להצליח‬ ‫צריך להגיע‪,‬‬ ‫הרי‬ ‫להכיר בטובתי‪ .‬זה יעזור לך בהכל‪ .‬ואני‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחבלבו‬ ‫שום נסיון‬ ‫ברוחניותלובלי‬ ‫הצלחה ולא יהיה‬‫לראש השנה‬ ‫נותן לך עצה לראש השנה‪ ,‬אותו יום כלל‬ ‫לנו‬ ‫שתהיהנת‪‬עסוק‬ ‫השנה‪,‬הקב"ה‬ ‫לטובה‪ .‬אכ‪‬‬ ‫רושם לכל‬ ‫שמותירדיננו‬ ‫שייצא‬ ‫הריקוד‪,‬‬ ‫בתוך‬ ‫ילדיו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כל‬ ‫את‬ ‫ויכניס‬ ‫וירקד‬ ‫שהמאכלים‬ ‫מחמתנפלאי‪‬‬ ‫כורח‬ ‫הנראים כלי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫לזכור להצליח‬ ‫שהשינויים‬ ‫כלי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫רצהלבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫הקב"ה‬ ‫ידיעתו‬ ‫ויאמרו‪:‬‬ ‫ישירועל‬ ‫ויחד‬ ‫מיוסדת‬ ‫יתקלקלו‪ ,‬נמליך את הקב"ה ככה‪ ...‬לא! לא‬ ‫המציאות‪ ...‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫זה היה הסיפור‪ .‬הוא כעס‪ .‬היית צריך איך‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כששכחו להעביר את המקרר למצב‬ ‫בהירות‪ .‬השנה‪ .‬הוא הלך‬ ‫יותר ליל ראש‬ ‫לקבל אצלו‬ ‫כדי‬ ‫היה נראה‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫לחפש גוי‪ ,‬ולא מצא‪ ,‬ובגלל שהלך לישון‬ ‫שבת‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫שהמקררבעל‬ ‫בהקדמת רבינו‬ ‫אחרי העלות‪ .‬איזה‬ ‫התעורר אני‬ ‫מה‬ ‫מאוחר‪ ,‬הוא‬ ‫אינו שלו‪,‬‬ ‫למדנודירה‪ ,‬וכיון‬ ‫כבר‬ ‫הוא שכר‬ ‫סיפור‪ .‬זה היה החלק הראשון של הסיפור‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫דלוקה‪ .‬יומיים‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נשארה‬ ‫המקרר‬‫לשער‬‫הלבבותבתוך‬ ‫הנורה‬ ‫היא‪ :.‬אי‪‬‬ ‫לפי בה‬ ‫התכנית‬ ‫לדו‪‬‬ ‫ממש‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫השאלה‬ ‫השעבוד‪.‬‬ ‫‪ -‬קושי‬ ‫כמההמקרר‬ ‫וכמה‬ ‫פי את‬ ‫להשאיר‬ ‫נאלץ נחו‪‬‬ ‫הבטחו‪‬‬‫השנה‪.‬ה'הוא‬ ‫ראשעבודת‬ ‫של‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫ובכלל‪,‬‬ ‫התקלקלו‪.‬גשמיי‪.‬‬ ‫מהמאכליםלענייני‪‬‬ ‫נחו‪ ‬בנוגע‬‫משהוא וחלק‬ ‫פתוח‬ ‫אח"כ מתי שהוא באמצע פסוקי‬ ‫אין שום קשר בין הדירה כפי שהיא נראית‬ ‫המלכיות של היום השני ‪ -‬בום! זה חדר‬ ‫במציאות לכפי שהיתה נראית בתמונות‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫טכ‬ ‫(בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫נשאהשנה‬ ‫ראש‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫על זה שוב ושוב‪ :‬הקב"ה עשה שזה לא‬ ‫לו ללב‪ .‬וידע כל פעול כי אתה פעלתו‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫יסתדר‪ ,‬הקב"ה עשה שזה לא יסתדר‪ ,‬זה‬ ‫אומר הקב"ה‪ :‬אה‪ ,‬מצוין‪ ,‬נפלא מאוד‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫בוודאי טוב‪ ,‬האור יגיע‪ ,‬לא אתייסר כל‬ ‫החיים‪ ,‬ואף לא כל ראש השנה‪ .‬הקב"ה‬ ‫זה לא ייגמר בהתייסרות‬ ‫סיבב שיהיה כך‪ .‬תודה לך ה'‪ .‬זה רק כדי‬ ‫בוודאי זה כך‪ .‬אנו חושבים שזה משל‪.‬‬ ‫הי"ואין עוד מלבדו‪ ,‬אין עוד‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫זאת ‪-‬‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫שאני אומר‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫האוירה‬ ‫לזכות‬ ‫את‬ ‫ממש לא‪ .‬אינני רוצה לזכות‬ ‫להרוס‬ ‫זה לא ייגמר בהתייסרות‪ .‬זה ייגמר‬‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫מלבדו‪.‬‬ ‫פטרון‬ ‫העולם‪.‬‬ ‫כבר לפני ראש השנה‪ ,‬אבל כך זה‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫באור שהקב"ה ישלח לי‪ .‬כשאתה לוחם את‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫זוהי השגחתו הפרטית של הקב"ה‪ .‬אולי‬ ‫המלחמה הזאת‪ ,‬אתה מקיים את נשמת‬ ‫השנה זה לא יקרה עם המקרר‪ ,‬כי העולם‬ ‫פסחואזז"להקב"ה יאיר לך את כל השנה‪,‬‬ ‫באופנים הרה"ח‬ ‫היום‪,‬‬ ‫נלמד לע"נ‬‫כבר יודע את הסוד‪ ,‬אבל זה ילך‬ ‫כי זה מגיע לך‪ .‬זכית לזה על‪-‬ידי עמלך‬ ‫אחרים‪ .‬הקליפה קיבלה רשות לנסות בכל‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫ויגיעתך‪ .‬המלאכים אין להם עבודה זו‪.‬‬ ‫מיני דרכים‪ .‬בוודאי זה כך‪ .‬וכאמור‪ ,‬מתנה‬ ‫אנחנו קיבלנו אותה‪.‬‬ ‫היא מהקב"ה‪ .‬האדם נלחם עם עצמו וחוזר‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫לנשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫יום שלישי פרשת נצבים כ"ג אלול תשפ"ה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ובטחוןעל העבר‬ ‫אמונה‬ ‫לבין החרטה‬ ‫מדור האמונה‬ ‫האיזון הנכון בין‬ ‫פיגא ומשפחתו הי"ו‬‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫ומשפחתו היה שימין מקרבת תועיל‪,‬‬ ‫בחינוך‪ .‬סבור‬ ‫לזכות‬ ‫שתי דרכים שנראות כסותרות‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫ועכשיו הוא רואה שהילד זקוק היה לשמאל‬ ‫פטרו‪‬עסקנו‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫בשיעור הקודם משיעורי הבטחון‪,‬‬ ‫דוחה‪ ,‬או להיפך‪ .‬הוא צעק עליו והבהיר לו‬ ‫בענין התשובה והחרטה‪ .‬כעת נרחיב בפרט‬ ‫בצורה הברורה ביותר שלא עושים כך וכך‪,‬‬ ‫אחד שאנשים מתקשים בו‪ .‬נניח לרגע את‬ ‫הוא רואה שהילד דווקא עשה מה‬ ‫כךז"ל‬ ‫ואחר‬ ‫פסח‬ ‫החלטה הרה"ח‬ ‫נלמד לע"נ‬‫נושא החטאים‪ ,‬ונעסוק בסתם‬ ‫ראטהאומרים לו‪ :‬מה חשבת‬ ‫בסתר‪ ,‬ואז‬ ‫שעשה‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫התוצאה‬ ‫שאדם עשה ‪ -‬וכעת הוא רואה את‬ ‫לעצמך בכלל?‬ ‫המבישה‪ .‬במצב כזה יש לו שתי דרכים‬ ‫'תשפ"בהאפשרויות‪:‬‬ ‫בפניוה שתי‬ ‫בחוקותי( – כ"ג‬ ‫עומדות אייר‬ ‫שוב‬ ‫ההחלטה‪,‬‬ ‫)בחו"ל‬ ‫במדבר‬‫פרשת על‬ ‫להתחרט‬‫שלישי‬ ‫לגשת לזה‪ .‬יו‪‬‬ ‫האחת ‪-‬‬ ‫שהרי הוא מבין עכשיו שזה לא היה לו‬ ‫הוא יכול לומר לעצמו שזה היה 'באשערט'‪,‬‬ ‫כדאי‪ .‬והשניה ‪ -‬לומר לעצמו שכך נגזר‬ ‫ויכול לומר לעצמו‪ :‬כפי הנראה עשיתי‬ ‫מלמעלה‪ ,‬שזה היה 'באשערט'‪.‬‬ ‫טעות גדולה ועלי ללמוד להבא‪ .‬ושתי‬ ‫המחשבות נראות כסותרות‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫הדוגמא המצויה ביותר היא בעניני‬ ‫להשקיע‬ ‫שמסוכן רוחניי‪‬‬ ‫בנוגעלו לעניני‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬אמר‬ ‫ממונות‪ .‬מישהו‬ ‫נחיצות‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬גדולות‬ ‫יותריותר‬ ‫לגביבו‪ .‬אבל‬ ‫החלטות‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬כך גם‬ ‫במקום מסוים‪ ,‬אך הוא לא הצליח‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪ ‬החלטות‬ ‫כראוי מול‬ ‫בחייהם‪ ,‬כגון‬ ‫מקבלים‬‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫שאנשים‬ ‫הפע‪‬מבין יותר‬ ‫נעסוקשהוא‬ ‫שבועות שסבר‬ ‫להתאפק‪ ,‬מה גם‬ ‫בסוגיית‬ ‫לכבוד‬ ‫החלטה לגבי‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫קיבלדברי‪‬‬ ‫האדםמול‬ ‫שידוכים‪.‬נחו‪‬‬ ‫לגבי‬ ‫מכפי שהוא‬ ‫טוב ‪ -‬והחליט להשקיע בכל זאת‪ .‬עכשיו‪,‬‬ ‫כשרואה מה‬ ‫שנים‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הרי האד‪‬‬ ‫עשר‪ ,‬ש‬ ‫וכעבורפשוטה‬ ‫שידוך‪,‬‬ ‫הסיבה לכ‪‬‬ ‫ההפסד‬ ‫כשהוא עומד לאחר מכן ורואה את‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‬ ‫שיצא מזה‪ ,‬הוא יכול לומר לעצמו‪ :‬זה היה‬ ‫על‬ ‫‪,‬‬ ‫הגדול ‪ -‬יש לו את מהלך המחשבה‪ :‬זה היה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא‬ ‫'באשערט'‪ ,‬ויכול לומר‪ :‬הייתי צריך לבדוק‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫מהלך בכל‬ ‫המחשבה‪ :‬למה לא‬ ‫להשתמש‬ ‫עלינו ויש לו את‬ ‫כ‪'‬באשערט'‪.‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫יותר לעומק‪ ,‬לברר על המידות‪ ,‬לחשוב‬ ‫כאלה‪.‬ורצו‪‬‬ ‫איזה‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫לעוררדברים‬ ‫תמידכדי‬ ‫אני עושה‬ ‫הקשבתי?לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫אחרת‪.‬הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫טיפש‪.‬‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫לבטוח בה'‪.‬‬ ‫כשמדובראי‪‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫הקושי ידיעתו‬ ‫מיוסדת על‬ ‫שתי הדרכים נראות כסותרות זו את זו‪:‬‬ ‫מה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד‬ ‫אם אני רואה את עצמי כאחראי ‪ -‬אני‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫חז"ל מלמדים אותנו שכאשר מדובר‬ ‫להשתמש‬ ‫את‬ ‫אי‪‬אני רואה‬ ‫מלמדת אותנו‬ ‫ומתחרט‪ .‬אם‬ ‫התורה על עצמי‬ ‫כועס‬ ‫בהירות‪.‬במצוות ועבירות‪,‬‬ ‫יותר קשורים‬ ‫לקבלשאינם‬ ‫כדי‬ ‫בעניינים‬ ‫אלה‪ .‬מן השמיים ‪ -‬אין על מה‬ ‫בכלי‪‬כגזירה‬ ‫זה‬ ‫צריך האדם להתרגל לומר‪ :‬זה התנהל כך‬ ‫להצטער‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫בעל‬ ‫רבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנו‬ ‫כבר‬ ‫פחות שייך לבחירה‪,‬‬‫שהדבראני‬ ‫מלמעלה‪ .‬ככל מה‬ ‫יש את המושג של רשעים מלאים חרטה‪ ,‬כי‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫למשל‪ ,‬מישהו‬ ‫הבטחו‪‬דבר‪.‬‬ ‫לשער‬ ‫לגבי כל‬ ‫הלבבותהוא‬ ‫כך‬ ‫'באשערט'‪ :,‬ולכן‬ ‫אי‪‬‬ ‫לדו‪ ‬בה היא‬ ‫שזה היה‬ ‫שצרי‪‬‬‫אמינים‬ ‫אינם מ‬ ‫השאלה‬ ‫ענין גשמי‬ ‫וכמה‬ ‫באיזהכמה‬ ‫אחר‪,‬‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫לשכנע אדם‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עבודת ה'‬‫שניסה‬ ‫של‬ ‫לו הייתי‬ ‫רוצה‬ ‫להיותואומרים‪:‬‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫הבטחו‪‬בכל עת‬ ‫צרי‪‬מתחרטים‬ ‫הם‬ ‫זמן‪,‬‬ ‫לענייני‪‬הרבה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫השקיע בכך‬ ‫נחו‪‬הואבנוגע‬ ‫רוחני‪.‬‬ ‫או‬ ‫משהוא‬ ‫עושה כך וכך‪ ...‬צדיקים היו אומרים‬ ‫ובסופו של דבר הוא מגלה שזה גרם את‬ ‫שהמושג "אילו הייתי יודע שכך וכך ‪ -‬הייתי‬ ‫התוצאה ההפוכה‪ .‬זה יכול לקרות לפעמים‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫אל‬ ‫(בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫נשאהשנה‬ ‫ראש‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫כשעליך לבחור בין שתי דירות‪ ,‬ונראה‬ ‫עושה כך וכך"‪ ,‬הוא כפירה‪ ...‬אם זה התנהל‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שהבחירה היא רק טכנית ויבשה ‪ -‬זו יותר‬ ‫כך‪ ,‬זה בוודאי היה 'באשערט'‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫יקרה אבל יש לה יותר אויר‪ ,‬וזו יש לה‬ ‫פחות אויר אבל יותר שמש‪ ...‬כשאתה מגלה‬ ‫אבל כשההחלטה היא החלטה של חטא‬ ‫אחר כך שהדירה שבחרת בה‪ ,‬יש לה בעיות‬ ‫—כאן האדם מתבלבל‪ .‬האם גם במקרה כזה אני‬ ‫ידועות לך‪ ,‬ואתה אומר‪:‬‬ ‫היוהי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫קשות שלא‬‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫תמיד‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר בו‬ ‫משתמש‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫יכול לגשת עם המהלך שאני‬ ‫ידעתי‪ ,‬הייתי בוחר בשניה ‪ -‬אין זו‬ ‫אילוובטחון‬ ‫פטרוןהמוכר‬ ‫מדור אמונה‬ ‫או לא? אולי כשבחר בין שתי דירות‪...‬‬ ‫גשמית בלבד‪ .‬אם אתה חוזר אל‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫החלטה‬‫מדור אמונה‬ ‫הציע לו שתי דירות‪ ,‬אחת בצד ימין‪,‬פטרו‪‬‬ ‫השניה בצד‬ ‫החלטתך ואומר‪ :‬מה אני הולך לעשות‬ ‫שמאל‪ .‬הוא שקל את המעלות והחסרונות של‬ ‫הבאה אחרת? ‪ -‬אם אתה יהודי‬ ‫בפעם‬ ‫כל אחת מהן‪ ,‬התייעץ עם אשתו עשר פעמים‪,‬‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫אחרי הרה"ח‬ ‫מהן‪ .‬לע"נ‬ ‫ובסוף קיבל החלטה וקנה אחתנלמד‬ ‫מתבונן‪ ,‬אתה חושב לעצמך‪ :‬הלכתי מדי‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫רעש"רגדול‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫שקנה ונכנס לדור בה‪ ,‬גילה שיש בה‬ ‫מהר‪ .‬היכן היתה תפילתי? היכן היתה‬ ‫אמונתי? היכן היה הביטול שלי להקב"ה?‬ ‫מאחד מהשכנים‪ ...‬אז הוא מחזק את עצמו‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫כשאבי אמר לי‬ ‫אייר השלי‬ ‫היה – כ"ג‬ ‫הכיבוד אב‬ ‫בחוקותי(‬ ‫כך נגזר‬ ‫)בחו"ל היכן‬ ‫במדבר‬‫באשערט" —‬ ‫יו‪" ‬זה היה‬ ‫שלישי פרשת‬ ‫במהלך המוכר‪:‬‬ ‫אני קצת יותר חכם ממך?‬ ‫מלמעלה‪ .‬זה לא אומר שהוא תמיד זוכר‬ ‫את זה‪ .‬לפעמים הוא יכול לשכוח‪,‬‬ ‫לכן‪ ,‬ההחלטות הגשמיות אינן מנותקות‬ ‫ולהתמרמר‪ ,‬ולהבטיח שבפעם הבאה לא‬ ‫מן הרוחניות‪ .‬כשאדם מקבל החלטה מכל‬ ‫יקבל החלטה בצורה כזו‪ ,‬אבל אחר כך הוא‬ ‫אמיתי עם‬ ‫יודע‬ ‫הוא האד‪‬‬ ‫אם א‪‬‬‫תמיד –‬ ‫בגשמיות‪,‬‬ ‫שהואמועיל‬ ‫סוג‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אומר‪ :‬תשמע‪ ,‬הקב"ה כך סיבב‪.‬‬ ‫הוא מגיע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫כראוי‪,‬נחו‪‬‬ ‫נפש יותר‬‫חשבון אבל‬ ‫עצמו ועושה‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫אבל כשמדובר בחטא‪ ,‬אומר האדם אי‪‬‬ ‫מהר מאוד למסקנא שהיה עליו לפעול‬ ‫לעצמו‪ :‬אסור לי לחשוב כך‪ .‬למה? כי אני אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אחרת ‪ -‬מבחינה רוחנית‪.‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫אמור להתחרט‪ .‬אני צריך להבין שהלכתי מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צריכהצרי‪‬‬ ‫היאהאד‪‬‬ ‫תורהלכ‪‬היאפשוטה‪ ,‬ש‬ ‫ולתלמודהרי‬ ‫אחר יצרי‪ .‬היתה לי בחירה והחלטתי אללכת הסיבה‬ ‫על‬ ‫לרוחניות ‪,‬לומר‬ ‫הדי‪ ‬איך אוכל‬‫היצר‪.‬יו‪‬אם כך‬ ‫עצת הוא‬ ‫השבועות‬ ‫אחר‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫ישאל השואל‪ :‬אם כך‪ ,‬יוצא שאף פעם אי‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫במקום זאת‪ ,‬עלי‬ ‫להשתמש בכל‬ ‫עלינו 'באשערט'?‬ ‫כ‪‬שזה היה‬ ‫שיי‪‬‬ ‫של ג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫'באשערט'? אני‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫במהלך מה‬ ‫להצליחלנקוט‬ ‫אפשר‬ ‫רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫וסיגופים‪,‬‬ ‫לעוררתעניות‬ ‫כדי לערוך‬ ‫לנו חטא‪,‬‬ ‫שניתנו‬ ‫להכות על‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫קצת מבולבל‪ .‬תן לי דוגמא שבה אפשר‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫יקרה"השוב‪.‬‬ ‫נת‪ ‬לנו‬ ‫לא הקב‬‫שזהאכ‪‬‬ ‫ולהשתדל‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫לבכות דיננו‬ ‫שייצא‬ ‫שללומר‪ :‬זה‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחנית מותר‬ ‫בביטוי הזה ‪ -‬מתי‬ ‫ההצלחה‬‫להשתמש‬ ‫כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫להיות? אם‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫צריךלבטוח‬ ‫ידיעתוהיהאי‪‬‬ ‫מלמעלה‪ ,‬כך‬ ‫התנהל‬ ‫מיוסדת על‬ ‫בכל גשמיות יש גם רוחניות‬ ‫ימצא שהיו‬ ‫מה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד‬ ‫עליה‪‬‬ ‫תמידונוסי‪‬‬ ‫ש'ערליכער איד'‬ ‫הישנות‬ ‫נכוןא‪ ‬כ‪ ‬על‬ ‫זה‬ ‫נחזור‬ ‫אנו רגילים לחשוב שיש שני מהלכים‪:‬‬ ‫מעורבות קצת נגיעות אישיות בהחלטתו‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫מהלך א' למהלכים גשמיים‪ ,‬ומהלך ב' כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫ושהוא צריך ללמוד מזה‪ ...‬היו שם קצת‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫למהלכים רוחניים‪.‬‬ ‫הפחות‬ ‫לכללעצמי‬ ‫תמיד יש‬ ‫וכשאני‬ ‫פזיזות‪...‬מי לי‬ ‫קצתאני לי‬ ‫גאוה‪ ,‬אי‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫אני עוד‪ ...‬אם כן מתי‬ ‫כלל יש‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫משני אלה‪ ,‬ובדרך מה‬ ‫למה? כי בענייני רוחניות הקב"ה נתן לנו‬ ‫אני רשאי לומר שזה היה 'באשערט'?‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫חופשית‪.‬הבטחו‪ ‬שבנוגע‬ ‫הלבבות לשער‬ ‫בחירה‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫בהירות‪ .‬הנה‬ ‫רוצה‬ ‫ליותרכשהאד‪‬‬ ‫הבטחו‪‬זקוק‬ ‫להיות‬ ‫אכן הדבר‬ ‫צרי‪‬‬ ‫יכול‬ ‫לענייני‪‬זה לא‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מדויק לחלוטין‪.‬‬ ‫אינו בנוגע‬ ‫אך‬ ‫משהוא זהנחו‪‬‬ ‫בשיעור הקודם דיברנו בענין החטאים שיש‬ ‫להיות מדוייק‪ .‬מדוע? כי בכל עניין גשמי‬ ‫לו לאדם לצפות מן הצד ולחשוב שהעבר‬ ‫מעורבת קצת ‪ -‬או אפילו הרבה ‪ -‬רוחניות‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫בל‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫ששאל הרמב"ן א ועוד ב שאם כאשר האדם‬ ‫היה 'באשערט' וכך זה התנהל מלמעלה‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫חטא אינו יכול לבטוח בה'‪ ,‬אם כן אין יותר‬ ‫אע"פ שהיתה לו בחירה‪ ,‬מכל מקום זה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אפשרות לאדם לבטוח בה'‪' ,‬כי אדם אין‬ ‫צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא'‬ ‫התנהל כך מלמעלה‪ .‬אך הדבר מעורר קושי‬ ‫אצל האדם‪ ,‬כי הרי לומדים בספרים כמה‬ ‫)קהלת ז‪ ,‬כ(‪.‬‬ ‫האדם צריך להתחרט על החטא‪ .‬בשערי‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫ויודה‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫ישמח‬ ‫תשובה לרבינו יונה לאלזכות‬ ‫כתוב‪:‬‬ ‫בעבר למדנו את הסוגיא בהרחבה‪,‬‬ ‫מדור אמונה אכן‪,‬‬ ‫ובטחון‬ ‫פטרון הכל‬ ‫להקב"ה על כל אשר עבר עליו‪ ,‬כי‬ ‫שככל שהאדם מתקרב אל הקב"ה‪,‬‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫והסברנו‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫היה מלמעלה‪ .‬להיפך‪ ,‬כתוב שם שצריך‬ ‫ואינו בא ברמאות‪ ,‬אע"פ שיש לו עדיין‬ ‫שתהיה לו חרטה עמוקה ובושה נוראה ‪-‬‬ ‫חטאים‪ ,‬הוא יכול גם יכול לבטוח‪ ,‬כי אפילו‬ ‫הבוטח בה' חסד יסובבנו‪ ,‬כפי שדרשו‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫רשע‬‫להתנהג‪ .‬הרה"ח‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫התנהגתי שלא כפי שהייתי צריך‬ ‫נורא ואיום‪ .‬הלכתי אחר יצרי הרע‪.‬‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו‬ ‫ליפא‬ ‫חז"ל )ויק"ר טו‪ ,‬ד( הפסוק )תהלים לב‪ ,‬י(‪' :‬רבים‬‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫"ר‬ ‫הר‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫מכאובים לרשע והבוטח בה' חסד יסובבנו'‪.‬‬ ‫לכן האדם מרגיש שיש כאן שתי דרכים‬ ‫'תשפ"ב ‪ -‬מה צריך‬ ‫למעשה לדידן‬ ‫השאלה– כ"ג‬ ‫בנוגעאייר ה‬ ‫בחוקותי(‬‫)בחו"ל אך‬ ‫במדבר שום‬ ‫בגשמיות אין לי‬ ‫הסותרות זויו‪‬את זו‪.‬‬ ‫שלישי פרשת‬ ‫לחשוב? וכאמור‪ ,‬זה נוגע גם לגשמיות וגם‬ ‫קושי לנקוט במהלך של 'באשערט'‪ .‬אדרבא‪,‬‬ ‫לרוחניות‪.‬‬ ‫זה נותן לי חיזוק גדול‪ .‬אבל ברוחניות אם‬ ‫אני משתמש במהלך של 'באשערט'‪ ,‬זה‬ ‫מעשה ברבי אלעזר ברבי שמעון‬ ‫מקרר אותי‪ ,‬וזה פוגם בחרטה שלי‪ ,‬כי זה לא‬ ‫א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫תמיד –‬ ‫במחשבה‪.‬‬ ‫מועילסדר‬ ‫הבטחו‪ ‬נעשה‬ ‫הבה‬ ‫היה קשור אלי‪ .‬אם אני רק צריך להגיע אל‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫המסקנא שדרך זו נכונה ודרך זו אינה נכונה אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫בענייני גשמיות ‪ -‬אין שום שאלה‪ ,‬כי‬ ‫‪ -‬הלא זו חרטה קרירה‪ ,‬לא חרטה עמוקה‪.‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫כראוי‬ ‫שם הדבר ברור‪ :‬האדם אומר לעצמו ‪ -‬כך‬‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫לנקוט‬ ‫ניהל הקב"ה את העניינים‪ .‬אני מאמין‬ ‫חג‬ ‫האדםהרי‬ ‫לדברי‪ ‬שעל‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫בנוגענכון לומר‬ ‫אולם‪ ,‬אם‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫באמונה שלימה שהבורא ית"ש מנהיג לכל‬‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫לכאורה‬ ‫יוצא‬ ‫‪-‬‬ ‫בלבד‬ ‫חרטה‬ ‫של‬ ‫במהלך‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫לגבי‬ ‫רק‬ ‫נוגע‬ ‫זה‬ ‫עשה‪.‬‬ ‫לבדו‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫והוא‬ ‫הברואים‬ ‫רק‬ ‫שהאדם יישבר אחרי כל כשלון‪ ,‬ולא‬ ‫שאם‬ ‫הקדמנו‪,‬‬ ‫רק‬ ‫ברוחניות‪.‬‬ ‫הבהירות‬ ‫אי‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫לבי‬ ‫וכי‬ ‫יאמר בכל‬ ‫לעצמו‪:‬‬ ‫להשתמש‬ ‫שהרי‬ ‫כ‪‬אחריעלינו‬ ‫חטא‪.‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫חושבים שבענייני רוחניות אין הקב"ה מנהל‬ ‫נגיעהורצו‪‬‬ ‫אז?!‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫היתה לי‬ ‫כדי לא‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫בקרבי?! וכי‬ ‫חלל‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח‬ ‫את הכל‪ ,‬מחשבה זו תשפיע גם על ענייני‬ ‫לנו‬ ‫שמים?! נת‪‬‬ ‫הרי לא‬ ‫לשם הקב"ה‬‫כולי‪ .‬אכ‪‬‬ ‫לטובה‬ ‫דיננו כל‬ ‫שייצאהייתי‬ ‫האם‬ ‫האד‪‬‬ ‫של‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫תהלים‬ ‫גשמיות‪ .‬אבל כשרוצים לענות את התשובה‬ ‫מזמורנפלאי‪‬‬ ‫אומר כלי‪‬‬ ‫אם הייתי‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫הייתי כך‪.‬‬ ‫להצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫על‬ ‫ולקבל יותר בהירות‪ ,‬אזי צריך לדעת בכל‬ ‫מיוסדת‬ ‫ללמודעכשיו‬ ‫ועלינו מפסיד‬ ‫תמיד‪,‬לא הייתי‬ ‫קודם‪ ,‬אולי‬ ‫אחד‬ ‫מה‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪ ‬שזה‬ ‫אפשרהישנות‬ ‫וצריך לומר‬ ‫גשמיכ‪ ‬על‬ ‫נחזור א‪‬‬‫דבר‬ ‫חמש מיליון דולר‪ ,‬לא הייתי נוחל את כל‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫בהירות‪.‬מלמעלה‪ .‬אם כלי‬ ‫הבזיונות האלה ולא הייתי מוצא את עצמי כדי לקבל; יותר‬ ‫כלומר‪ ,‬שנגזר‬ ‫'באשערט'‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫נפל ונשבר ‪ -‬כך נגזר מן השמים‪ ,‬וזה היה הדבר‬ ‫מסוכסך עם כולם‪.‬‬ ‫ביותר‪.‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫א‪ ‬אי‪‬‬ ‫הטוב‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫נמצא‪ ,‬שדרך זו גוזלת מן האדם את‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫אך מה לגבי עניינים רוחניים? הנה בפרי‬ ‫אמונתו ובטחונו אף בעניינים הגשמיים‪.‬‬ ‫היא‪:‬ממש‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫עוסק בה‬ ‫בענין זה‬ ‫תבוא לדו‪‬‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫השאלה‬ ‫פרשת כי‬ ‫צדיק‬ ‫וכמה‬ ‫כמהבשאלה‬ ‫נחו‪‬זהפינוגע‬ ‫הבטחו‪‬והרי‬ ‫דורשה'בהירות‪.‬‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫הדבר‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬האמונה והבטחון פ"א‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ראה דברי רבינו בפרק ב' משער הבטחון בתכונה הז' ובמפרשים שם‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫גל‬ ‫(בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫נשאהשנה‬ ‫ראש‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫חלישות דעת גדולה‪" .‬כיון שידע בעצמו‬ ‫תחילה הוא מבאר את האמונה שגם בזה יש‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שחטא ירד מן החמור ונשתטח לפניו‪ ,‬ואמר‬ ‫"באשערט"‪ ,‬ואחר כך מוסיף חידוש נפלא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫לו‪ :‬נעניתי לך‪ ,‬מחול לי! אמר לו‪ :‬איני מוחל‬ ‫לך עד שתלך לאומן שעשאני ואמור לו‬ ‫שיכול להאיר גם לנו ‪-‬האנשים הפשוטים‪.‬‬ ‫כמה מכוער כלי זה שעשית‪ .‬היה מטייל‬ ‫איתא במסכת תענית )כ‪ ,‬א(‪" :‬מעשה‬ ‫שהגיעהי"ו‬ ‫לעירו"‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אחריו עד‬ ‫אליעזר בן‬ ‫גדור‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫ממגדל‬ ‫שבא רבי אלעזר ברבי לזכות‬ ‫שמעון‬ ‫לזכות‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מבית רבו‪ ,‬והיה רכוב על חמור פטרון‬ ‫ומטייל על‬ ‫ובטחו‪‬רבי צדוק‪" :‬הלשון מכוער בלשון‬ ‫מדור אמונהמבאר‬‫פטרו‪‬והיתה‬‫שפת נהר‪ ,‬ושמח שמחה גדולה‪,‬‬ ‫חז"ל מרמז על החסרון בפגם הברית‪ ,‬ועל‬ ‫דעתו גסה עליו מפני שלמד תורה הרבה"‪.‬‬ ‫זה נקרא מכוער שהוא ההיפך משומר‬ ‫התנא הקדוש רבי אלעזר ברבי שמעון הגיע‬ ‫הברית שנקרא יפה תואר‪ ,‬כמו שנאמר אצל‬‫ז"ל‬ ‫פסח‬ ‫"ח‬ ‫הרה‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫למדרגות רמות‪ ,‬והיתה דעתו גסה עליו‪.‬‬ ‫ראטהיוסף יפה תואר ויפה‬ ‫הי"ו 'ויהי‬ ‫הצדיק‬‫יוסףליפא‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫ברבי‬‫הר"ר‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫אלעזר‬ ‫אמנם אין לנו השגה ברבי‬ ‫מראה'‪ .‬ואמר לו כמה מכוער אותו האיש‪,‬‬ ‫שמעון ואיננו יכולים להבין מה המשמעות‬ ‫שעשאני"‪.‬‬ ‫לאומן‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫ואמור‬ ‫אייר ה‬ ‫לו –לךכ"ג‬ ‫)בחו"ל והשיב‬ ‫בחוקותי(‬ ‫במדברשאביו‬ ‫מדובר בתנא‬ ‫והלא פרשת‬ ‫עליו‪,‬שלישי‬ ‫דעתו גסה יו‪‬‬ ‫רבי שמעון בר יוחאי העיד עליו שהוא מבני‬ ‫נורא נוראות! רבי אלעזר ברבי שמעון‬ ‫העלייה‪ ,‬באמרו )סוכה מה‪ ,‬ב(‪" :‬ראיתי בני‬ ‫בגודל טהרתו ידע מה היא השגה‪ ,‬מה היא‬ ‫עלייה והן מועטין‪ ,‬אם אלף הן ‪ -‬אני ובני‬ ‫קרבת אלוקים‪ ,‬מה פירוש לא להתפעל‬ ‫מהן‪ ,‬אם מאה הם ‪ -‬אני ובני מהן‪ ,‬אם שנים‬ ‫משום דבר בעולם ‪ -‬היה בבחינת יוסף‬ ‫יודע‬ ‫–‬ ‫הן ‪ -‬אני ובני הן"‪ .‬אבל היתה אצלו בחינה‬ ‫האד‪ ‬הוא‬ ‫א‪ ‬עושה?‬ ‫תמידהקב"ה‬‫מועיל ומה‬ ‫הבטחו‪ ‬בדורו‪.‬‬ ‫הצדיק‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫כזו‪.‬‬ ‫נחו‪‬לגמרי‪,‬‬ ‫אדם יותר‬ ‫שמלוכלך‬ ‫לפניואבל‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫מסבב שיעבור‬ ‫אי‪‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪ ‬כי הוא‬ ‫עליו מול‬ ‫תיכף ומיד‬ ‫מעידותכראוי‬ ‫שפניולבטוח‬ ‫מבאר רבי צדוק הכהן‪" :‬היינו שראה אז אי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫אתו גרם לו‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫ומפגש זה‬ ‫דברי‪‬‬ ‫שהוא בבוץ‪.‬‬ ‫נחו‪ ‬מול‬ ‫שקוע עמוק‬ ‫בנפשו איך שהוא נשמר ונקי בקדושת מכפי‬ ‫אתה? מה‬ ‫איפוא‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫אתך?הרי‬ ‫ולומר‪ :‬מה‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫להתפעללכ‪‬‬ ‫במיוחד הסיבה‬ ‫הברית מאוד"‪ .‬מדרגותיו היו‬ ‫קורה אתך? זה התפרץ ממנו כמו מאליו ‪-‬‬ ‫לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫בשמירת הברית‪ .‬הוא היה כה טהור שהיתה להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כך נראה יהודי?!‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫קורת רוח לנשמתו שהיא נפרדת לגמרי מן‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫הרע‪.‬‬ ‫אדם חי‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫כאשר‬ ‫לבטוח‬ ‫ברוחניות כיבלי‬ ‫הצלחההלם רוחני‪.‬‬ ‫כללזהו מעין‬ ‫כמה מתוק‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫ויודע של‬ ‫ההצלחה אלוקים‪,‬‬ ‫הרוחנית‬ ‫באמת בקרבת‬ ‫כל‬ ‫ונעים הוא אור הקדושה‪ ,‬ופתאום עובר‬ ‫האישנפלאי‪‬‬ ‫אותו כלי‪‬‬ ‫להצליחמכוער‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫כלי‪ ‬כמה‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫לפניו אדם ששקוע בבוץ‪ ,‬מתפרצת ממנו‬ ‫מה‬ ‫ללמוד‬ ‫לו אדם‬ ‫ועלינו "נזדמן‬ ‫הגמרא תמיד‪,‬‬ ‫ממשיכה לספר‪:‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫אתך?הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫כ‪ ‬על‬ ‫נחזור א‪‬‬ ‫השאלה ‪ -‬מה‬ ‫להשתמש‬ ‫שלום‬ ‫ביותר‪.‬אי‪‬‬ ‫אמר לו‪:‬‬ ‫מכועראותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫התורהשהיה‬ ‫אחד‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫אלה‪.‬ולא החזיר לו‪ .‬אמר לו‪ :‬ריקה!‬‫בכלי‪ ‬רבי‪,‬‬ ‫עליך‬ ‫מאת ה' היתה זאת‬ ‫כמה מכוער אותו האיש! שמא כל בני עירך‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫איני בעל‬ ‫בהקדמתלו‪:‬רבינו‬ ‫מכועריןלמדנו‬ ‫כבר‬ ‫לך לאומן שעשאני‪.‬‬‫הלה‪:‬אני‬ ‫ומה השיב לו מה‬ ‫יודע‪ ,‬אלא‬ ‫כמותך?! אמר‬ ‫ממשיך רבי צדוק‪" :‬וכתבו בתוספות שם‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעמכוער כלי‬ ‫לאומןהבטחו‪‬‬ ‫שעשאני כמה‬ ‫ואמורלשער‬ ‫הלבבות‬ ‫לך‬ ‫לטוב‪ :.‬ויובן‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה היא‬‫לדו‪‬זכור‬ ‫שצרי‪‬אליהו‬ ‫האיש היה‬ ‫שאותו‬ ‫השאלה‬ ‫כמההמראה‬ ‫וכמה‬ ‫פי על‬ ‫הערה‬ ‫הבטחו‪‬לךנחו‪‬‬ ‫שעשית"‪.‬ה' אם יש‬ ‫זה עבודת‬‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬מלאך‬ ‫רוצה‬ ‫שאליהו הוא‬ ‫הבטחו‪‬מפני‬ ‫להיות‬ ‫צרי‪ ‬שדייקא‬ ‫זאת‬ ‫צורתי‪.‬‬ ‫לענייני‪ ‬אתגשמיי‪.‬‬ ‫בנוגע למי שצייר‬ ‫ואמור אותה‬ ‫משהואלך נחו‪‬‬ ‫שלי‪,‬‬ ‫הברית‪ ,‬לכן נזדמן לפני רבי אלעזר ברבי‬ ‫מיד קיבל רבי אלעזר ברבי שמעון הרהור‬ ‫שמעון בגוון לבוש כזה‪ ,‬להוכיחו על מה‬ ‫תשובה על שידבר כך ליהודי והיתה לו‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫דל‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫אל הקב"ה‪ :‬אתה בראת את היצר הרע‪.‬‬ ‫שגינה כל כך אדם כזה כאילו חלילה אבד‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫וביאר שם במהרש"א שאין זו טענה‬ ‫סברו‪ ,‬שלא כן הוא שרק אם ישים אל לבו‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אמיתית‪ ,‬כי אם כן לא יתכן שכר ועונש‪.‬‬ ‫ובכן‪ ,‬משהו חסר לנו כאן‪ .‬הלא זה היפך כל‬ ‫להיטיב מעתה דרכו‪ ,‬יוכל לתקן כל מה‬ ‫שכבר עליו בטענה זו‪ :‬לך לאומן שעשאני‪,‬‬ ‫מה שגדלנו עליו!‬ ‫דהיינו אחר התשובה יתברר שכל מה‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫ה'אליעזר‬ ‫יתברך‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫מרצון‬ ‫שעבר עליו היה גם כן‬ ‫ובטחון רבי צדוק‪" :‬רק האדם שיודע‬ ‫מדור אמונה מבאר‬ ‫פטרון כמו‬ ‫שברא את האדם עם היצר הרע‬ ‫בנפשו שכל המעלות וכל המדריגות‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫שנאמר )נח ח‪ ,‬כא( 'כי יצר לב האדם רע‬ ‫הגבוהות שמשיג הוא רק מה' יתברך ולא‬ ‫מנעוריו'‪ ,‬וכמו שאמרו ז"ל )קידושין ל‪ ,‬ב(‬ ‫מכוחו והשתדלותו כלום‪ ,‬רק לפעמים‬ ‫ואלמלא הרה"ח פסח ז"ל‬‫נלמד לע"נ‬‫יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום‬ ‫כשיזדמן חלילה מכשול לפניו‪ ,‬אז אחר‬ ‫הקב"ה שעוזרו לא יכול לו‪ ,‬ונמצא שיוכל‬ ‫המעשה יוכל להתחזק בלבו בטענה זו‬‫ראטה‬ ‫הי"ו‬ ‫ליפא‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫לבוא זה האדם בטענה שכביכול ה' יתברך‬ ‫שהוא גם כן מה' יתברך"‪.‬‬ ‫היה המסבב והאומן מפני שסילק אז העזר‬ ‫פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫שלישי‬ ‫יצרו"‪.‬‬ ‫יו‪‬‬ ‫להתגבר על‬ ‫ממנו‬ ‫ומבאר כמין חומר‪ ,‬לשון נעים זמירות‬ ‫ישראל ע"ה בתהלותיו‪" :‬וזה יש לכוון במה‬ ‫האיש אמר לרבי אלעזר‪ :‬הקב"ה סילק‬ ‫שאמר דוד המלך ע"ה )תהלים קלט‪ ,‬ח( 'אם‬ ‫ממני את העזר‪ ,‬ואם כן זה קרה מאליו‪ ,‬כי‬ ‫הנךּ'‪,‬‬ ‫אסק שמים שם אתה ואציעה שאול ִ ֶ ָ‬ ‫כח המשיכה שלי היה כל‪-‬כך חזק‪ ,‬למה‬ ‫במדריגות‬ ‫יודע‬ ‫הולך האד‪‬‬ ‫שאדם– א‪‬‬‫בעת תמיד‬ ‫הבטחו‪‬אםמועיל‬‫היינו‬ ‫אתה מתלונן עלי?‬ ‫גדולות ובהשגות עד לשמים‪ ,‬יודע ששם‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫ורבי צדוק ממשיך לבאר שזו היתה אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪‬‬ ‫אתה‪ ,‬שהוא רק מכח ומעזר ה' יתברך‪ ,‬אז‬ ‫טענת קין‪" :‬וכאשר מצינו בטענת קין לה' אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אפילו כשיזדמן לו לפעמים נפילה‪ ,‬שזהו‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫יתברך כששאל לו 'אי הבל אחיך' השיב‬ ‫'הנךּ'‪ ,‬ויוכל‬ ‫'ואציעה שאול'‪ ,‬אז גם כן ִ ֶ ָ‬ ‫חג‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫'השומר אחי אנכי'‪ ,‬וכדאיתא במדרש‬ ‫להתחזק בזה שלא יפול בעצמו‪ ,‬ובכח הזה‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫בראתעל‬ ‫הדי‪‬‬ ‫בי‬ ‫הלא אתה‬ ‫יו‪‬וכו'‬ ‫השבועות הוא‬ ‫בראשית ט'(‬ ‫)תנחומא‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא ד( 'גם‬ ‫ברוחניות יותר‬ ‫שנאמר )שם כג‪,‬‬ ‫להצליחלשוב‪ ,‬וכמו‬ ‫יתחזק‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכל להרוג אותו!‬ ‫להשתמש‬ ‫הנחת אותי‬ ‫כ‪‬היצרעלינו‬ ‫הרע ואתה‬ ‫אתה‬ ‫כי‬ ‫רע‬ ‫אירא‬ ‫לא‬ ‫צלמות‬ ‫בגיא‬ ‫אלך‬ ‫כי‬ ‫והנה בודאי שטענת קין היתה טענה להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫עמדי'"‪.‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫נשמעת כאשר נכתב זה בתורה הקדושה כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫שדיבר והתווכח עמו ה' יתברך‪ ,‬בודאי היתה כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫אמונה רק כשכדאי אינה אמונה‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫נשמתו גבוה מאוד‪ ,‬כי הוא היה תולדה מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫עד כאן דברי רבי צדוק‪ ,‬ונבוא ללמוד‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪‬‬ ‫ראשונה מיציר כפיו של הקב"ה"‪.‬‬ ‫אותם‪ .‬מדוע אכן תלוי הדבר בכך שהאדם‬ ‫להשתמש‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪‬‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫חלילה‪ .‬שתהיה התרת הרצועה‬ ‫מאמין שמדרגותיו אינן שלו אלא של‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‬ ‫הקב"ה?אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫א‪‬‬ ‫ממשיך רבי צדוק וכאן אנו באים אל‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הבהירות‪" :‬והנה בוודאי שלאו כל אדם יוכל‬ ‫הנה מקופיא ההסבר די פשוט‪ :‬אם לגבי‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫לעשות טענה זו לעצמו וחלילה יהיה‬ ‫היא‪:‬נמצא‬ ‫אי‪‬‬ ‫שהןבהשלך‪,‬‬‫סבורלדו‪‬‬ ‫השאלה אתה‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫המדרגות‬ ‫וכמה‬ ‫כמהחפץ"‪.‬‬ ‫מה פי‬ ‫שלבו‬ ‫לעשותנחו‪‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫הרצועה‬ ‫של‬ ‫הותרה‬ ‫החטאים שהם‬ ‫רוצה‬ ‫לגביכשהאד‪‬‬ ‫הבטחו‪‬אומר‬ ‫להיות‬ ‫שכאשר אתה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫מאת הקב"ה‪ ,‬אינך מאמין בכך באמת‪ .‬אתה‬ ‫האמת היא‪ ,‬שהגמרא בברכות )לב‪ ,‬א(‬ ‫מרמה את עצמך‪ ,‬כי אתה משתמש באמונה‬ ‫מדברת על זה‪ ,‬שהאדם יכול לבוא בטענה‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫הל‬ ‫(בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫נשאהשנה‬ ‫ראש‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫סוחב כלום על הכתפיים‪ .‬איך זה יתכן? הן‬ ‫זו רק כשנוח וכשכדאי לך‪ .‬לגבי העבירות‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫אנו יודעים שיש לו בעיות מורכבות ביותר!‬ ‫אתה אומר‪ :‬מה אני יכול לעשות? מאת ה'‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫התשובה היא‪ :‬יש לו אמונה חושית‪.‬‬ ‫האמונה חדרה ללבו והיא שולטת על‬ ‫היתה זאת‪ .‬ולגבי המדרגות אתה אומר‪ :‬בלי‬ ‫עין הרע! אני מתקדם‪ ,‬אני מצליח יפה‬ ‫ההרגשים שלו‪ .‬הוא מאמין באמת שהקב"ה‬ ‫מאוד‪ .‬הרי זה ברור ‪ -‬אינך באמת מאמין‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫נעשה‪ ,‬ושזה לטובה‪ ,‬וטוב‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ניהל את אשר‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫אומר‬ ‫הר"ר‬ ‫אתה‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫פעם‬ ‫שהכל מאת ה'‪ ,‬אלא כל‬ ‫ובטחוןשמדובר בנקודה העמוקה שלו‬ ‫אמונה הגם‬ ‫פטרון מדור לו‬ ‫מה שכדאי לך‪.‬‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫ביותר‪ .‬כל החיים עובדים להגיע למדרגה זו‪.‬‬‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫כך סיפרנו לאחרונה מעשה ברופא‬ ‫ובכן‪ ,‬אם אתה אדם כזה שמשתמש עם‬ ‫מנתח שהחתים את החולה לפני הניתוח‬ ‫ז"ל‬ ‫פסח‬ ‫האמונה רק לפרקים‪ ,‬פירושו של דבר שאין‬ ‫"ח‬ ‫הרה‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫שאם אין הניתוח מצליח‪ ,‬אין זה באשמתו‪.‬‬ ‫ראטההאמונה אינה אמיתית‬ ‫אמונההי"ו‬ ‫חושית‪.‬‬ ‫יו"ט ליפא‬ ‫חנני' לך‬‫בתנאי"רשגם‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫אמר לו החולה‪ :‬אני מסכים‪ ,‬אך‬ ‫אצלך‪.‬‬ ‫אתה תחתום לי שאם הניתוח יצליח ‪ -‬אין‬ ‫זה בזכותך‪.‬יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫והשאלה כעת‪ :‬רבי צדוק מלמד אותנו‬ ‫שיש מושג כזה ‪ -‬שהחטא עצמו היה‬ ‫זה מה שאומר כאן רבי צדוק‪ .‬אינך יכול‬ ‫'באשערט'‪ ,‬אבל רק צדיק יכול להשתמש‬ ‫לומר שאתה רופא מומחה לרבים וצריך‬ ‫בזה‪ ,‬רק מי שהאמונה אצלו אמיתית‬ ‫לשלם לך טבין ותקילין כי למדת שלושים‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫ביותר‪.‬‬ ‫שנה ואין מומחה כמומחיותך‪ ,‬כי אם כן גם‬ ‫לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע‬ ‫האחריות עליך‪.‬‬ ‫נחיצות‬ ‫כשאתה נכשל ‪-‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬העבירה‬‫באמת‬‫האםיותר‬‫אבל‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫האמת?‬ ‫אי‪‬ובכן ‪ -‬מה‬ ‫דברי‪‬שמי שיש‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫איך יתכן‬‫כראוילא?מול‬ ‫'באשערט'‪ ,‬או‬ ‫היא לבטוח‬‫אי‪‬‬ ‫הפע‪ ‬חושית‬ ‫בסוגיית‬ ‫נעסוקאמונה‬ ‫שבועות אינה‬ ‫אמונה לחצאין‬ ‫לכבוד‬ ‫את זה‪ ,‬ומי‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מול לומר‬ ‫דברי‪‬‬ ‫נחו‪ ‬רשאי‬ ‫חושית ‪-‬‬ ‫אמונה‬ ‫שהוא‬ ‫לו‬ ‫מכפי‬ ‫שלא ‪ -‬לא?‬ ‫הרי אם‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫אמת‪ .‬אך‬ ‫לדברי‪‬ודאי‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע‬ ‫הפשטות‪ ,‬והיא‬ ‫זו‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫מתגלה‬ ‫הדי‪ ‬פשטות‪,‬‬ ‫באותה‬‫מעט יו‪‬‬ ‫השבועות הוא‬ ‫מעמיקים‬ ‫החטאצרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותרפגם‬ ‫ברוחניות‬ ‫מסירה את‬ ‫להצליח‬ ‫תשובה‬ ‫נוסף‪ :‬להאמין‬ ‫בכלמאת הקב"ה‪,‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫שגם זה‬ ‫להשתמש‬ ‫כ‪‬עומקעלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬מבלי‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫תשובה ג‪‬‬ ‫להצליח יש כאן‬ ‫נאמר‪ .‬הרי‬ ‫לעוררשזה‬ ‫פשוט כפי‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫אכן‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫כל‪-‬כך כדי‬ ‫אינו‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫ובחירה‪.‬‬ ‫בליידיעה‬ ‫ברוחניות של‬ ‫להיכנס לשאלה‬‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫שנצטרך‬ ‫רואים אנו שבכל תחום אחר בחיים‪,‬‬ ‫לנו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫חרטה של‬ ‫ווידוי? מדוע‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫התכלית של‬ ‫כל‬ ‫נשאל‪ :‬מהי‬ ‫כשמישהו נכשל קצת‪ ,‬עליו צריך להשקיע‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫העוון? אי‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫מתכפר לו‬ ‫עוסק בכך ‪-‬‬ ‫ידיעתו אי‪‬‬ ‫כשהאדם על‬ ‫מיוסדת‬ ‫יגיעה רבה כדי להאמין באמת שזה מאת‬ ‫מה‬ ‫ללמוד‬ ‫הטבע לא‬ ‫ועלינו‬ ‫בעולם‬ ‫האי‪ ,‬ואולי‪.‬‬ ‫שמועילי‪‬וכוליתמיד‬ ‫הקב"ה‪,‬‬ ‫ונוסי‪ ‬כאילו‬ ‫עליה‪‬‬ ‫הישנותהילדותי‪,‬‬ ‫עם המבט‬ ‫להישאר על‬ ‫אפשר א‪ ‬כ‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫הקב"ה אומר‪ :‬אם באת לבקש מחילה ואני‬ ‫להשתמש‬ ‫כלומר‪,‬‬ ‫באמונהאי‪‬‬ ‫חושית‪,‬‬ ‫להאמיןאותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫כל‪-‬כך קל‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫רואה שאתה מתכוון ברצינות ‪ -‬אני מוחל‬ ‫ידיעה בשכל‪ ,‬אלא אמונה בלב‪ ,‬שכל‬ ‫רק אלה‪.‬‬‫בכלי‪‬‬ ‫לא‬ ‫דבר‬ ‫וכשאני היא‬ ‫לעצמי‬ ‫מזה‪.‬‬ ‫לי העבירה‬ ‫יותרמי‬ ‫הרבה‬ ‫אני לי‬ ‫לך‪.‬א‪‬זהאי‪‬‬ ‫מה שנעשה הוא מהקב"ה‪.‬‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫וצריך להסיר אותה‬ ‫אמיתי‪,‬אני‬ ‫מציאותי ‪ -‬פגם מה‬ ‫מהנשמה ‪' -‬אכבס לבי בבורית'‪ .‬על האדם‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫אמונהשבנוגע‬ ‫חושית ‪ -‬אינו‬ ‫לשערלוהבטחו‪‬‬ ‫הלבבות שיש‬ ‫מי‬ ‫אי‪‬‬ ‫הלב היא‪:‬‬ ‫שנדבק בו‪.‬‬ ‫טמטום בה‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪‬‬ ‫השאלה‬ ‫ולהסיר את‬ ‫לנקות‬ ‫כמהממשיך‬ ‫וכמה‬ ‫נחו‪ ‬פיהוא‬ ‫הבטחו‪‬החיים‪.‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫מאירועי‬ ‫של‬ ‫מתפעל‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫לב‪ ...‬יש לו‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫שמח וטוב‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫להתהלךנחו‪‬‬ ‫תמידבנוגע‬ ‫משהוא‬ ‫אין זה שהאדם בא ואומר‪" :‬רבונו של‬ ‫בעיות רבות‪ ,‬אבל הוא מתהלך כאילו אין‬ ‫עולם! תמחל לי"‪ ,‬והכל נמחל מיד כי אם‬ ‫לו כלום‪ .‬הוא רוקד‪ ,‬הוא צוחק‪ ,‬הוא לא‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ול‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫העוולה‪ ,‬להתמרמר על מעשיו‪ ,‬להתחרט‬ ‫כך היה‪ ,‬הרי זה כאילו הקב"ה ותרן חס‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ולהגיד לעצמו‪ :‬לא הייתי צריך לעשות זאת‪.‬‬ ‫ושלום‪ .‬וכי מפני שבקשת ‪ -‬נמחל?‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫בפעם הבאה איני עושה זאת בשום אופן‪.‬‬ ‫אעשה לעצמי גדרים וסייגים‪ ,‬אקנוס את‬ ‫לא!‬ ‫עצמי‪ ,‬ואבקש מהקב"ה שיעזור לי שלא‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫כשהאדם‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫אמיתי‪:‬‬ ‫לזכות‬‫לתשובה יש מהלךלזכות‬ ‫מהלך זה הוא מהלך נפלא‪.‬‬ ‫אחזור על כך‪.‬‬ ‫פטרוןהפגם‬ ‫עובר את תהליך התשובה כראוי‪,‬‬ ‫ובטחון עסוק עכשיו? אתה נמצא בעולם‬ ‫במה אתה‬‫מדור אמונה‬ ‫התלכלך ‪-‬‬ ‫באמת יורד ממנו‪ .‬אם השולחן פטרו‪‬‬ ‫ובטחו‪‬עשית את זה‪ ,‬וזה הבעיה שלך‪,‬‬‫שבו אתה‬‫מדור אמונה‬ ‫אין די באמירה‪ :‬אני מצטער‪ ,‬אלא צריך‬ ‫ואתה מתמרמר ומלקה את עצמך‪ ,‬ואתה‬ ‫לשפשף אותו היטב‪ ,‬עם מים ובורית‪ ,‬עד‬ ‫ז"ל איני רוצה‪ .‬אני רוצה להשליך‬ ‫פסחאבל‬ ‫אומר‪:‬‬ ‫כאשר הרה"ח‬ ‫נלמדש לע"נ‬ ‫שהלכלוך סר‪ .‬מסבירים הצדיקים‬ ‫את זה ממני‪ .‬זה לא ה'אני' האמיתי‪ .‬יש לי‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬‫מסיר"ראת‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫האדם עושה תשובה‪ ,‬הוא באמת‬ ‫שני מצבים‪ ,‬כשאני רענן וכשאני עייף‪,‬‬ ‫הפגם שנדבק בו‪.‬‬ ‫כשיש לי רוח חכמה וכשיש לי רוח שטות‪,‬‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫השטות השלי‪,‬‬ ‫רוחכ"ג אייר‬‫בחוקותי( –‬ ‫)בחו"ל ואני עם‬ ‫הלכתי ועשיתי‬ ‫במדבר בשם‬ ‫פרשתג מביא‬ ‫יו‪ ‬שלישי‬ ‫בספר חמדת דוד )ויצא(‬ ‫מעשה שטות‪ .‬כך הוא חושב אלף פעמים‪:‬‬ ‫החוזה מלובלין זיע"א ששאל מה יש לו‬ ‫מה אני עושה שזה לא יקרה לי שוב‪ .‬מה‬ ‫להקב"ה מזה שהאדם יש לו חשבון הנפש‪,‬‬ ‫אתה עושה? אתה מפריד ממך את החטא‪.‬‬ ‫ואמר כי על‪-‬ידי שמחשב חשבון נפשו‪,‬‬ ‫זה פועל באופן נפלא‪.‬‬ ‫נעשה דבוק לאמת ואז ממילא מוסר הפגם‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫נעשית‬ ‫שכך "‬ ‫ומבאר‪,‬‬ ‫מוסיף‬ ‫הוא‬ ‫אכן אם האדם מרגיש באמצע אמירת‬ ‫הסחורהרוחניי‪‬‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצות‬ ‫לדעת‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪‬‬ ‫כשרה"‪ .‬כשהסחורה עוברת בגבול‪ ,‬בודקים‬ ‫סליחות שהוא כן רוצה לחטוא וכל מה‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫הפע‪ ‬מחתימים‬ ‫כשרה‪ ,‬ואז‬ ‫שבועותהיא‬ ‫הגבול אם‬ ‫אנשי‬ ‫שהוא אומר שאינו רוצה‪ ,‬אינו נכון‪ ,‬עליו‬ ‫בסוגיית‬ ‫נעסוק‬ ‫לכבוד‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫שאינו רוצה‬‫דברי‪‬‬ ‫נחו‪ ‬מול‬ ‫האמיתית'‬ ‫להתבונןשהוא‬ ‫ב'אמת‬ ‫מכפי‬ ‫אותה‪ .‬אמר החוזה מלובלין‪ :‬כשהאדם‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫את היצר‬ ‫פשוטה‪,‬הואשהרי‬ ‫בעצמו‪.‬‬ ‫לחטוא‪ ,‬לכ‪‬‬ ‫והיצר אינו‬ ‫הסיבה‬ ‫נעשה דבוק לאמת‪ ,‬חותמו של הקב"ה‬ ‫לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫הדי‪ ‬ממנו הרע‪.‬‬ ‫הואמהיו‪‬‬ ‫שמסיר‬ ‫השבועותוזה‬ ‫נכנס בו‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫ולמשכו‪.‬‬ ‫לשדלויותר‬ ‫ולפתותו‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫הקב"ה‬ ‫שלח‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬מושך‬ ‫שיי‪‬‬ ‫ג‪ ‬פלוני‬‫שדבר‬‫מרגיש מה‬ ‫כך‪ :‬אני‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫יאמר‬ ‫להצליח‬ ‫שאין זה‬ ‫מכיר‬ ‫את‬ ‫להפרידורצו‪‬‬ ‫לעוררהוארחמי‪‬‬ ‫כדי האדם‬‫תפקיד‬ ‫נבאר‪:‬לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫ברוחניותאניבלי‬ ‫הצלחהחזק‪ ,‬אבל‬ ‫אותי מאוד‬ ‫כלל‬ ‫נת‪ ‬הזה‬ ‫בעולם‬ ‫עבודתו‬ ‫אני‪ ,‬כי בתוכי פנימה רוצה אני לעבוד את‬ ‫לנו‬ ‫הקב"ה‬ ‫כל אכ‪‬‬ ‫מנשמתו‪ .‬זו‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫הרע‬ ‫שייצא דיננו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫‪ -‬להוציא מתוכו את כל שאינו מתאים‬ ‫ה'‪.‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫לקדושה‪ .‬כאשר נכנס לגופו או לנפשו דבר‬ ‫מה‬ ‫ועלינו ללמוד‬ ‫ולהרחיקו‪ ,‬כדי‬ ‫תמיד‪,‬להפרידו‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫הגון‪ ,‬עליו‬ ‫שאינו‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪ ‬אלול(‬ ‫אמת )חודש‬ ‫שפתהישנות‬‫כתבכ‪ ‬בעל‬ ‫כך א‪‬‬‫נחזור‬ ‫ממהותו‪ .‬אי‪ ‬להשתמש‬ ‫חלק אותנו‬‫מלמדת‬ ‫התורהישאר‬ ‫שלא‬ ‫היא שהאדם יברר‬ ‫יותרתשובה‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫לקבל של‬ ‫התכלית‬ ‫ש‬ ‫כדי‬ ‫מהו ה'אני' האמיתי שלו‪ .‬הן זה פשוט‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫לעצמי‬ ‫אך‬ ‫וכשאני‬ ‫וטהורה‪,‬‬ ‫היהודי ליקדושה‬ ‫שנשמת לי מי‬ ‫וברור אי‪ ‬אני‬ ‫א‪‬‬ ‫הפרדת החטא על‪-‬ידי חרטה‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫אניבאופן שהיא תצא‬ ‫מה? האדם צריך מה‬ ‫לפעול‬ ‫ישנן שתי דרכים להפריד את הרע‪.‬‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫יותר מן ההעלם אל הגילוי‪ ,‬ויותר לחיות‬ ‫האחת ‪ -‬להבין שהוא זה שעשה את‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫זצ"ל אבד"ק‬ ‫רוצה‬ ‫קליגסבערג‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫קאפיל הכהן‬ ‫להיות‬ ‫שמואל יעקב‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הגה"צ רבי צרי‪‬‬ ‫ולתלמידו‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגעמניישטאט‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪‬דוד צבי‬ ‫להרה"ק רבי‬ ‫משהוא‬‫ג‪.‬‬ ‫קאלושין‪ .‬מהרד"צ הנ"ל היה בנו ותלמידו של רבי יחזקאל מקאזמיר זיע"א‪ ,‬ואחר פטירת אביו הסתופף בצל‬ ‫הרה"ק מקאצק זיע"א שהחשיבו וחיבבו כבן‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫זל‬ ‫(בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫נשאהשנה‬ ‫ראש‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫לא אמרת זאת מקודם? היית צריך לומר‬ ‫עם האמת‪ ,‬ולהבין שבגלל שעשה עבירות‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫זאת כבר בתחילת השיעור‪...‬‬ ‫היצר מרגיש יותר קרוב ויותר אמיתי‪ ,‬אבל‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫שתי תשובות בדבר‪ :‬ראשית‪ ,‬הנושא אינו‬ ‫עדיין אין זה הוא בעצמו‪.‬‬ ‫נושא של הן ולאו‪ .‬לא אומרים שכל בני‬ ‫הפרדת החטא על‪-‬ידי אמונה‬ ‫מנותקים לגמרי מהקב"ה‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫האדם תמיד‬‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬‫הר"ר יש‬ ‫אליעזר‬ ‫עוד‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫ההמשך‪:‬‬ ‫לענייננו‪ ,‬העיקר הוא‬ ‫ובטחוןשהם בעלים על הכל ואף פעם‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫וסבורים‬ ‫דרך‪ .‬כפי שאתה יכול להפריד ממך את‬ ‫אינםובטחו‪‬‬ ‫חושבים על שום דבר שהוא 'באשערט'‪,‬‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫החטא על‪-‬ידי שתתחרט ותלקה את עצמך‬ ‫ורק אחד ‪ -‬צדיק הדור ‪ -‬חושב תמיד על‬ ‫‪ -‬למה עשיתי זאת? תמיד אני עושה את‬ ‫הכל שהוא 'באשערט'‪ ,‬אלא כל אחד עובד‬ ‫אני הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫נלמדכילע"נ‬ ‫הדברים האלה‪ ,‬כי אני משוגע‪ ,‬או‪:‬‬ ‫תמיד לעלות מהמדרגה שבה הוא עומד‬ ‫אדם רע מעללים‪ .‬ואז תלך הלוך ושוב‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו‬ ‫ליפא‬ ‫למדרגה שמעליה‪ .‬יסוד הוא בכל היהדות‪.‬‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫ותילחם עם עצמך להפריד ממך את החטא‬ ‫ולהגיע אל האמת שזה לא אתה‪ ,‬כך יש לך‬ ‫'תשפ"בלומר‪ :‬לפי‬ ‫צדוק ה היא‬ ‫רבי‬ ‫–‬ ‫כוונת‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר‬ ‫במדברשתבין‬ ‫את פרשת‬ ‫החטא‪ ,‬והיא‬ ‫שלישי‬ ‫להפריד‬‫דרך אחרת יו‪‬‬ ‫מדרגתך‪ ,‬אתה יכול לקבל איזה הרגש‬ ‫שזה היה מלמעלה‪ .‬הקב"ה מנהיג את‬ ‫לנושא‪ .‬הדבר תלוי במדרגת האדם‪ ,‬וכל‬ ‫עולמו‪ ,‬וזה לא אתה בכלל‪.‬‬ ‫אחד כבר נמצא באיזושהי מדרגה‪ .‬האדם‬ ‫עצמו לא תמיד נמצא באותה מדרגה‪ .‬יתכן‬ ‫אומר לנו רבי צדוק‪ :‬מי יכול להשתמש‬ ‫האד‪‬ולמחר‬ ‫יודע‬ ‫א‪ ‬אחת‬‫במדרגה‬‫תמיד –‬ ‫מועילהאדם‬ ‫שעכשיו יהיה‬ ‫בדרך הראשונה ומי בדרך השניה? התשובה הבטחו‪‬‬ ‫יהיה במדרגה אחרת‪ .‬כבר הבאנו כמה‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫היא‪ :‬תלוי היכן האדם נמצא‪ .‬מי ששקוע אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪‬‬ ‫פעמים מה'תפארת שלמה' שאמר שכל‪-‬כך‬ ‫כל הזמן בהחלטותיו כאילו הוא עושה‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫מהר יכול האדם לעבור ממדרגה גבוהה‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪ ‬שם‪ ,‬אלא‬ ‫נעסוק נמצא‬ ‫ברובשבועות‬ ‫חכמתו ‪ -‬אינו‬ ‫לכבוד‬ ‫אותן‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫לנמוכה ולהיפך‪ ,‬שיתכן לפעמים שבשעה‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫חג‬ ‫להשתמש הרי‬ ‫במהלך‬ ‫לדברי‪ ‬רוחניי‪.‬‬ ‫בנוגעהוא חייב‬ ‫הבטחו‪‬ואם כן‬ ‫כאן‪,‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫שהוא מתפלל ומסיים במזמורי פסוקי‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫לרוחניותא‪,‬יותר‬ ‫על‬ ‫שנמצא במקום‬ ‫אך יו‪‬‬ ‫מי הדי‪‬‬ ‫חרטה‪.‬הוא‬ ‫השבועות‬ ‫של‬ ‫צרי‪‬‬ ‫ואחר כך‬‫משהוא‬ ‫הואיותר‬ ‫בשמים‪,‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליחהללוי‪-‬ה‪,‬‬ ‫דזמרה‬ ‫מתנהל מלמעלה‪,‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫דבר בכל‬ ‫ומבין שכל‬ ‫להשתמש‬ ‫כ‪‬גבוה‪,‬עלינו‬ ‫שאי‪‬תחילת‬ ‫שיי‪‬‬ ‫ג‪ ‬של‬ ‫הללוי‪-‬ה‬ ‫להצליחאומר שוב‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫כשהוא‬ ‫הוא זה שיכול לתפוס שגם עניינים של‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫לבטוחחושב‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫כשהאדם‬ ‫בארץ‪.‬בלי‬ ‫הבא‪ ,‬הוא‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫המזמור‬ ‫חטא הם מלמעלה‪ .‬לא‪ ,‬זה לא אומר שהוא כלל‬ ‫מחשבה נכונה לה' ‪ -‬מיד הוא מתקרב‪,‬‬ ‫לנו‬ ‫היטב‬‫עסוקנת‪‬‬ ‫הקב"ה‬ ‫אבל‪ .‬אכ‪‬‬ ‫כשהוא‬ ‫לטובה‬ ‫דיננו‬ ‫ברע‪,‬‬ ‫שייצא‬ ‫בחר‬ ‫לא‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫וכיון שהוא חושב מחשבת גאוה ‪ -‬הוא‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להקב"ה‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫תשוקה עזה‬ ‫להצליח‬ ‫ויש לו‬ ‫כלי‪‬‬ ‫בתשובה‪,‬‬ ‫לבטוח בה'‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫על‬ ‫מיוסדת‬ ‫בכלל לא פה‪ .‬זה קורה כל‪-‬כך מהר‪.‬‬ ‫מה‬ ‫ללמודלהבין‬ ‫הוא יכול‬‫ועלינו‬ ‫תמיד‪,‬החטא‪,‬‬ ‫בחומרת‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫ומכיר‬ ‫שכל הנעשה מסביב‪ ,‬התנהל בשביל נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫בהירות‪ .‬ששתי הדרכים‬‫יותרלנו להבין‬ ‫לקבל יש‬ ‫כדיעל כן‬ ‫שצריך להיעשות‪.‬‬ ‫בירוריםאלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫נכונות‪ ,‬השאלה היא רק‪ :‬היכן אתה נמצא‬ ‫לעצמיכי‬ ‫וכשאניעכשיו?‬ ‫אתה נמצא‬ ‫מצבמי לי‬ ‫אני לי‬ ‫עכשיו?אי‪‬באיזה‬ ‫א‪‬‬ ‫בעל חובת‬‫האדם‬‫רבינו‬‫מדרגת‬ ‫למדנו לפי‬ ‫בהקדמת‬ ‫כבר הכל‬ ‫לנקוט בו עכשיו‪ ,‬הוא‬ ‫מה אני‬‫המהלך שאתה צריך‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫הבטחו‪‬לישבנוגע‬ ‫ש‪ 99.99999-‬אחוז‬ ‫יאמרלשער‬ ‫האדם‪ :‬נדמה‬ ‫הלבבות‬ ‫זה שיתאים יותר למצבך הנוכחי‪.‬‬ ‫מבני האדם הם בדרגה הראשונה‪ ,‬ואני‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫בעברו רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫איזה‬ ‫בוודאי יש‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגעעומד‪,‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪‬העולם‬ ‫מקווה‪ ...‬אם‬ ‫משהוא‬ ‫להיותנזכר‬ ‫הבטחו‪‬עקיבא‬ ‫צרי‪ ‬כשרבי‬ ‫צדיק הדור שבטל להקב"ה כל כולו‪ ,‬ואם כן‬ ‫במעשה אבות מובא‪ ,‬שהרה"ק ר' נחום‬ ‫כל הנושא אינו נוגע אלא אליו‪ ...‬אז למה‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חל‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫התכלית‪ ,‬וחילוק גדול יש בין בחינה זו‬ ‫שו"ב מסלאנים ד‪ ,‬שח לבעל יסוד העבודה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫לבחינה האחרת הנובעת מהשאלה‪ :‬איזה‬ ‫זיע"א שפעם הגה באבות דרבי נתן וראה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מהמהלכים יגרום לי להרגיש נעים? זו לא‬ ‫אותה בחינה בכלל‪ .‬כפי שרבי צדוק הכהן‬ ‫שם )פרק כא(‪" :‬מעשה ברבי עקיבא שהיה‬ ‫יושב ושונה לתלמידיו ונזכר לו מה שעשה‬ ‫מביא בפרשת כי תבוא‪ .‬בוודאי יותר נוח‬ ‫בילדותו"‪ ,‬כידוע‪ ,‬בארבעים שנותיו‬ ‫לא קשור אלי"‪ .‬אך נוחות‬ ‫ומשפחתו"זההי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ונעים לחשוב‬‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫במה‬ ‫הר"ר‬ ‫נזכר‬‫לזכות‬ ‫וכעת‬‫לזכות‬ ‫הראשונות היה עם הארץ‪,‬‬ ‫מספקת‪ ,‬ואינה מבטיחה שתגיע אל‬ ‫אינהובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרוןשהוא‬ ‫שעשה אז‪ .‬בטוח היה שההמשך יהיה‬ ‫התכלית‪ .‬יתכן שאתה עושה אותה קרדום‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫כל‪-‬כך התמרמר וכל‪-‬כך כאב לו ‪ -‬כך‬ ‫לחפור בו ואינך משתמש בה אלא כדי‬ ‫בזבזתי את שנותיי הראשונות?! אך‬ ‫לחטוא‪ .‬ברור שיש לאדם נטייה‬ ‫להמשיך ז"ל‬ ‫אני הרה"ח פסח‬‫מודהלע"נ‬ ‫לתדהמתו המשיך וקרא‪" :‬אמרנלמד‬ ‫לחשוב מחשבות שמנעימות לו כאן ועכשיו‪.‬‬ ‫לפניך ה' אלוקי ששמת חלקי מיושבי בית‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫הוא שמע אמרה‪ ,‬הוא מעתיק איזה דיבור‪,‬‬ ‫המדרש ולא שמת חלקי מיושבי קרנות‬ ‫הוא שולח משל ‪ -‬איזה מראה מקום‬ ‫בשוק"‪ .‬פעם לא הייתי כלום‪ ,‬ותראה היכן‬ ‫'תשפ"ב אדם‪ .‬מדוע‬ ‫טבעו של‬ ‫אייר ה‬ ‫כ"גזה הרי‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫אותו‪.‬‬ ‫)בחו"ל שמרגיע‬‫במדבר שמי‬ ‫מזהפרשת‬ ‫לימוד גדול‪,‬‬ ‫שלישי‬ ‫אני היום‪ .‬יו‪‬‬ ‫והוציא‬ ‫שלא אעשה את זה אם זה יכול להרגיע‬ ‫שמוצא את עצמו במצב יותר טוב מכפי‬ ‫אותי?‬ ‫שהיה בעבר‪ ,‬במקום להתעצב על זכר‬ ‫ימים הראשונים‪ ,‬ישמח ויתחזק על הטוב‬ ‫השאלה האמיתית היא‪ :‬מה יגרום לך‬ ‫שבסופו‪.‬‬ ‫מפרידה‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫לא רק‬ ‫חרטהתמיד –‬ ‫אמיתית א‪‬‬ ‫להשתנות?מועיל‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫מביאה את‬ ‫אלא גם‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לעניני‪‬לבחור‬ ‫היאבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצות‬ ‫לדעת‬ ‫יותר נחו‪‬‬ ‫מהאדם‪,‬אבל‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫אי‪ ‬החטא‬ ‫את‬ ‫בכל‬ ‫שהמוח יכול‬ ‫המשמעות‬ ‫האדם לבהירות מוחלטת שמכריחה אותו‬ ‫אחת משתי הדרכים‪ .‬אפשר להצטער על אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לשנות את התנהגותו‪ .‬זוהי האמת‪ .‬אין‬ ‫בסוגיית‬ ‫השאלה היא‪:‬‬ ‫הפע‪‬‬ ‫נעסוק‬ ‫אחרת‪.‬‬ ‫שבועותדרך‬ ‫אך יש גם‬ ‫לכבוד‬ ‫העבר‪,‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫הבטחה ששינוי ההתנהגות יישאר לנצח‪ ,‬אך‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫מדרגתך‬ ‫לדברי‪ ‬טוב לפי‬ ‫בנוגעלך יותר‬‫יעבוד‬‫הבטחו‪‬‬ ‫מה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫כרגע הוא פועל עמוק בלב‪ ,‬כך שהאדם‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫שהאדםא‪ ,‬על‬ ‫חייב‬ ‫לרוחניות‬ ‫הדי‪‬רים‬ ‫יו‪‬מהדב‬‫הואאחד‬ ‫השבועותוזהו‬ ‫עכשיו?‬ ‫צרי‪‬‬ ‫זמן שזה‬ ‫משהוא‬‫יותר וכל‬ ‫ברוחניותלחטא‪,‬‬‫רוצה לחזור‬ ‫להצליח‬‫אינו‬ ‫החיים‪ .‬התכלית‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫תחומיבכל‬ ‫אותו בכל‬ ‫להשתמש‬ ‫עלינו‬‫כ‪‬ללמוד‬ ‫שאי‪ ‬רוצה‬ ‫שיי‪‬‬ ‫רחוק ואינו‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫עומד‬ ‫להצליחהוא באמת‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫מחזיק‪,‬‬ ‫אחת‪ ,‬אך בשביל להגיע אליה‪ ,‬נמצא‬ ‫לבטוחמזיק‬ ‫כמה החטא‬ ‫למה? כי ברור‬ ‫לחטוא‪,‬‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לו בלי‬‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫בספרים כמה דרכים‪ .‬הדרך השייכת לך‪ ,‬כלל‬ ‫לו‪.‬‬ ‫לנו‬ ‫זוהי‬ ‫נת‪‬‬ ‫אותךאכ‪‬אלהקב"ה‬ ‫התכלית‪.‬‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫שייצאזודיננו‬ ‫שתביא‬ ‫היא‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫אתה‬ ‫כלי‪ ‬שבו‬ ‫ברוחניות‪,‬המהלך‬ ‫הדרך להצליח‬ ‫שנוגעת אליך‪ ,‬זהו‬ ‫כלי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫כשחז"ל אומרים לך שעליך להתחרט‬ ‫על‬ ‫מיוסדת‬ ‫תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫להשתמש‪.‬‬‫שמועילי‪‬‬ ‫צריך‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪ ‬החטא‪,‬‬ ‫ממך את‬ ‫הישנות‬ ‫ולהפריד‬ ‫עמוקה על‬ ‫בחרטהא‪ ‬כ‪‬‬‫נחזור‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫ללמוד את הנושא‬ ‫עליך‬ ‫לומר‪:‬‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫כוונתם‬ ‫הנכונה היא הדרך המתאימה‬ ‫כל‪-‬כך טוב שתגיע למסקנא שזה לא‬ ‫הדרךאלה‪.‬‬‫בכלי‪‬‬ ‫לעצמי‬ ‫וכשאניכזה‪...‬‬ ‫לי מי לי‬ ‫מלעשות דבר‬ ‫אתה‪...‬אי‪ ‬אני‬ ‫שתתבייש‬ ‫א‪‬‬ ‫האדם צריך לדעת לאמוד את מצבו‪,‬‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫וזוהי הנקודה‪ ,‬הן של השיעור הקודם והן‬ ‫מתי האדם מתבייש? רק כשיש לו היום‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע‬ ‫של השיעור הנוכחי‪ .‬מי שכבר מבוגר קצת‬ ‫היאכי‪ :‬אילו‬ ‫אי‪‬‬ ‫לו בה‬ ‫אתמול‪,‬‬ ‫לדו‪‬‬‫שצרי‪‬היתה‬‫חדשה שלא‬ ‫השאלה‬ ‫הבנה‬ ‫וכמה‬ ‫כמה מצבו‬ ‫הבטחו‪‬לונחו‪ ‬פי‬ ‫לאמוד את‬ ‫עבודת ה'‬ ‫בדעתו‪ ,‬יש‬ ‫ומיושב‬‫של‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪ ‬עושה‬ ‫אתמול‪ ,‬לא היה‬‫הבטחו‪ ‬זולהיות‬ ‫צרי‪ ‬לו הבנה‬ ‫היתה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫לענייני‪ ‬יביאנו אל‬ ‫בנוגעשל תשובה‬ ‫נחו‪ ‬מהלך‬ ‫משהוא‬ ‫ולבחון איזה‬ ‫ד‪ .‬מגדולי תלמידי לעכוויטש וקאברין‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫טל‬ ‫(בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫נשאהשנה‬ ‫ראש‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫מחושב מלמעלה והקב"ה ידע וחישב הכל‪,‬‬ ‫מה שעשה‪ ,‬ומאידך‪ ,‬אם לא היתה לו היום‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫זו אמת אחת‪ .‬זה שהקב"ה נתן לנו כח‬ ‫הבנה חדשה‪ ,‬לא היה מתבייש‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫לבחור‪ ,‬זו אמת נוספת‪ .‬כיצד שתי האמיתות‬ ‫האלה מתקיימות יחד? אומר לנו הרמב"ם‬ ‫מזה ומזה אל תנח ידך‬ ‫שאין בכוח שכלנו לתפוס זאת‪ ,‬אך אין בכך‬ ‫ומשפחתוזההי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫שרוי‬ ‫אליעזר בן‬ ‫האדם‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫נמצא שבדרך כלל‪ ,‬אם‬ ‫לזכות‬ ‫נוגע אלינו‪ .‬האדם אומר‬ ‫צורך‪ ,‬כי אין‬ ‫ובטחון‬ ‫פטרוןזמנית‬ ‫מדור אמונה‬ ‫במצב מרומם‪ ,‬יוכל להשתמש בו‬ ‫כך‪ :‬מה שנוגע אלי הוא שחטאתי‪,‬‬ ‫לעצמו‬ ‫ואם ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪ ‬את‬ ‫מדור אמונה‬ ‫בשני המהלכים המפרידים ממנו‬ ‫חטאתי‪ ,‬רצוני לדעת מהו המהלך‬ ‫החטא‪ .‬נניח שעדיין אינו בדרגה להבין שלא‬ ‫שהקב"ה נותן לנברא שיעשה אחרי חטא‪.‬‬ ‫היתה לו בחירה והדבר נעשה בגזירת שמים‪,‬‬ ‫שנוגע לנו ‪ -‬לציית להקב"ה ולקיים‬ ‫מה‬ ‫זה‬ ‫הקב"ה הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫אך הוא כבר נמצא בדרגה שמבין ש‬ ‫את מצוותו בהידור‪ .‬כפי שאני רוצה לדעת‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫והקב"ה‬ ‫ביבדלחט"א‪ ,‬הר"ר‬ ‫ברא עולם שבו קל מאוד להיכשל‬ ‫איך צריך להיראות הלולב ואיך צריך‬ ‫קבע שבעקבתא דמשיחא ייראה העולם כך‪,‬‬ ‫להיראות האתרוג‪ ,‬כך אני רוצה לדעת איך‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫ושהמצב הנוכחי הוא המצב הטוב ביותר‬ ‫התשובה‪.‬ה'תשפ"ב‬ ‫מצותכ"ג אייר‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל נראית‬ ‫של העולם בזמן הזה‪ .‬בזמן שבית המקדש‬ ‫אך אם האדם יחשוב שהדרך היא‬ ‫היה קיים‪ ,‬היה נאה לעולם מצב אחר‪ .‬אך‬ ‫להתמרמר על החטא ולהכות את ראשו‬ ‫לא בעקבתא דמשיחא‪ .‬הקב"ה היה יכול‬ ‫בקיר‪ ,‬ויאמר לעצמו כזה שוטה אני‪ ,‬נאמר‬ ‫לתקן את העולם כך שיהיו לפחות שישים‬ ‫תמיד –אךא‪‬‬ ‫שאתה צודק‪.‬‬ ‫צדיקים בעלי רוח הקודש גלויה‪ ,‬או להקל‬ ‫נחשוב מה‬ ‫יודע‬ ‫בא האד‪‬‬ ‫יתכן מועיל‬ ‫לו‪:‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫כזה‪ .‬האם‬ ‫חלש‬ ‫רוחניי‪‬‬‫לעניני‪‬יהיה‬ ‫שהיצר הרע‬ ‫בכך בנוגע‬ ‫העולם‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫על‬ ‫נחיצות‬ ‫לדעת‬ ‫מהלךנחו‪‬‬ ‫של יותר‬ ‫התוצאהאבל‬ ‫תהיה אצלך‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫יותר‪ ,‬ושיהיה מהלך פשוט וקל להשתחרר אי‪‬‬ ‫בחודשי טבת ושבט באמת לא תחטא בגלל‬ ‫מהרגלים רעים‪ ,‬ורפואה פשוטה להירפא אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫זה? האם זה יותיר בך רושם ותוכל לראות‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫מהמחלה הידועה‪ .‬אך אך הקב"ה בחר לא‬ ‫באמת שהשתנית? אם התשובה היא‬ ‫חג‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫חיובית‪ ,‬אתה באמת צריך לבחור במהלך‬‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫שהמצב‬ ‫לעשות זאת‪ ,‬ועל האדם להאמין‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫משהוא צרי‪‬‬ ‫יותרבדרגה זו‪.‬‬ ‫ברוחניותנמצא‬ ‫להצליחאתה באמת‬ ‫זה‪ ,‬כי‬ ‫הנוכחי הוא המושלם ביותר‪.‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫היכן ורצו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫נמצארחמי‪‬‬ ‫לעורר‬‫האדם‬‫בדרךלנוכללכדי‬ ‫שניתנו‬ ‫נמצאיםבה'‪.‬‬ ‫דרגהלבטוח‬ ‫לדעת באיזו‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫המבחן‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫לנו‬ ‫נת‪‬ומבין‬ ‫הקב"ה‬ ‫הנ"ל‪,‬‬ ‫המהלך‬‫לטובה‪.‬אתאכ‪‬‬ ‫באמצע‪.‬דיננו‬ ‫הוא רואה‬ ‫שייצא‬ ‫יודע באיזו‬ ‫האד‪‬‬ ‫האדםשל‬ ‫ההצלחה נוסף‪ :‬איך‬ ‫הרוחנית‬ ‫כל נבאר באופן‬ ‫הוא‬ ‫כלי‪‬ידיעה‪,‬‬ ‫ואע"פ‪ ,‬שיש‬ ‫שחטא‪,‬‬ ‫כלי‪ ‬עם כן‬ ‫יחד‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫בשאלה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מתלבטים‬ ‫לבטוח‬ ‫רבים אי‪‬‬ ‫נמצא?‬ ‫ידיעתו‬ ‫הוא על‬ ‫דרגה‬ ‫מיוסדת‬ ‫ללמודבחרתי‬ ‫ואומר‪ :‬אני‬ ‫ונוסי‪‬איך אני‬ ‫הישנותובטחון‪.‬‬ ‫השתדלות‬ ‫מה‬ ‫בחירה‪,‬ועלינו‬ ‫שיש גם‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫מבין‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫עליה‪‬‬ ‫לגביעל‬ ‫במיוחד כ‪‬‬ ‫זו‪,‬‬ ‫נחזור א‪‬‬ ‫ברע וזה נורא מאוד‪ .‬אבל הוא אינו מגיע‬ ‫יכול לדעת באיזו דרגה אני נמצא? אתה‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫לדרגה כזו של עצבות ושברון רוח עד‬ ‫אומר שמדת ההשתדלות תלויה במדת‬ ‫בחייו‪ .‬למה? כי כשהוא מתחיל‬ ‫שיקוץ אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫למדוד‬ ‫שיכוללעצמי‬ ‫מכשיר‬ ‫וכשאני‬ ‫לי יש‬ ‫מי לי‬ ‫אי‪‬אךאניהאם‬ ‫הבטחון‪,‬‬ ‫א‪‬‬ ‫שדרך זו‬ ‫מבין‬ ‫בהקדמת הוא‬ ‫לדרגה זו‪ ,‬מיד‬ ‫ולכמה השתדלות אני‬ ‫חובת‬ ‫בעל‬ ‫רבינו‬ ‫להתקרבלמדנו‬ ‫כבר‬ ‫כמה בטחון יש לימה אני‬ ‫אינה נכונה‪ ,‬כי עצבות כזו אינה מביאה‬ ‫זקוק?‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫לשום תכלית‪.‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫התשובה היא‬ ‫מהלכי‬ ‫התשובה לגבי‬ ‫אכן הבטחו‪‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫להיות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫לענייני‪ ‬בהידור‬ ‫מצות תשובה‬‫לקייםבנוגע‬ ‫רצוני נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫שאם אתה הולך לפי מה שכתוב בספריהם‬ ‫של בעלי רוח הקודש‪ ,‬רבותינו הראשונים‬ ‫נסכם מעט את הדברים‪ :‬זה שהכל‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫מ‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫לך לחטוא‪ ,‬מה מכעיס אותך‪ ,‬מדוע אתה‬ ‫ורבותינו תלמידי הבעש"ט הק'‪ ,‬ורואה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫צועק? תשיב כעניין‪ ,‬תחשוב‪ ,‬תתבונן‪ .‬אל‬ ‫שאתה הולך ומשתנה תוך כדי כך‪ ,‬הרי זו‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫תתרגז‪ .‬אתה מרגיש שאתה מקבל משם‬ ‫תענוג? בסדר‪ .‬כשתבין מה גורם לך לחטוא‪,‬‬ ‫דרגתך הנוכחית‪ .‬לא שספר זה יותר אמיתי‬ ‫מזה‪ ,‬אלא היות שאתה עכשיו בדרגה זו‪,‬‬ ‫תוכל לראות איזו ידיעה היא התשובה לכך‪,‬‬ ‫ספר זה מועיל לך‪.‬‬ ‫תבלין‪ .‬אתה טוען‪ :‬כן‪ ,‬אבל‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגאהתורה היא‬ ‫ב‪ ‬כי‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫ניסיתי אלף פעמים ולא מצאתי‪ .‬אם כן‬ ‫כברובטחון‬‫מדור אמונה‬ ‫ניתן לדמות זאת ללימוד פטרון‬ ‫משנה‪ :‬יש‬ ‫שתמצא‪.‬‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫תתפלל‬‫מדור אמונה‬ ‫התלמיד‬ ‫פטרו‪‬‬‫עשרה מלמדים‪ ,‬כולם מומחים‪.‬‬ ‫מנסה אצל הראשון והשני ‪ -‬ללא הצלחה‪.‬‬ ‫הבעיה היא החיבור אל העבירה‬ ‫רק אצל השמיני הוא מצליח להבין באמת‪.‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫כעת הוא מסתובב ואומר‪ :‬רק פלוני הוא‬ ‫ראטהונסביר על פי דברי‬ ‫איפוא‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט נחזור‬ ‫ליפא הי"ו‬ ‫מלמד אמיתי‪ ,‬כל השאר ‪ -‬ליצנים וגנבים‪.‬‬ ‫ה'סטייפלער' זצ"ל לגבי מתעסק בחלבים‬ ‫והאמת היא שרק השמיני הצליח ללמדו‪,‬‬ ‫ועריות‪ .‬הנה מדוע המתעסק פטור מקרבן‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫מדועכ"גאםאייר ה‬‫)בחו"ל בחוקותי( –‬ ‫במדבר שרק‬ ‫פרשתמסוימת‬ ‫שלישיבדרגה‬‫יו‪ ‬היה‬ ‫משום שהוא‬ ‫ידו על הקיר‬ ‫הניח את‬ ‫חטאת?‬ ‫השמיני התאים לו‪.‬‬ ‫ובטעות נדלק האור אינו צריך להביא קרבן‬ ‫חטאת? משום שאינו מחובר אל העבירה‪.‬‬ ‫לכל אחד עוזר משהו אחר‬ ‫כך מסביר ה'סטייפלער'‪ .‬אם לא רצית‬ ‫לעשותו‪ ,‬אין זה קשור אליך‪ .‬אם החלטת‬ ‫הדבר באמת מעורר כאב‪ ,‬כי לעיתים‬ ‫יודע‬ ‫–‬ ‫האד‪‬ששבת‬‫א‪‬זכרת‬ ‫אך לא‬ ‫תמיד‬ ‫האור‪,‬‬‫מועיל‬ ‫הבטחו‪ ‬את‬ ‫להדליק‬ ‫אנשים מדברים הבלים‪ .‬יש כל‪-‬כך הרבה‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬ ‫בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫היום ‪ -‬זה כן קשור אליך‪ .‬מחובר אתה אל‬ ‫אי‪‬‬ ‫דרכים‬ ‫ישיבות‪ ,‬יש כל‪-‬כך הרבה ספרים‪,‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬לעשותה‪.‬‬ ‫מולההחלטה‬ ‫כראויאת‬ ‫לבטוח קיבלת‬ ‫הפעולה‪ ,‬כי‬‫ומהלכים‪ ,‬וכולם מלאי אור‪ ,‬אך האדם אי‪‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪‬‬ ‫מסתובב ואומר‪ :‬זה אמת‪ ,‬זה שקר‪ ,‬זה גנב‪,‬‬ ‫דברי‪‬משים לב‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫ידך מבלי‬ ‫את מול‬ ‫נחו‪‬‬‫כשהנחת‬ ‫מכפיכן שהוא‬ ‫לא‬ ‫מחובר אל‬ ‫הריאתה‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫טיפשית‪.‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫כל‪-‬כך‬ ‫בנוגעאמירה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫רמאי‪ .‬וזו‬ ‫זה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫אינך האד‪‬‬ ‫אז שהרי‬ ‫האור‪ ,‬כי‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫ונדלק‬ ‫הסיבה לכ‪‬‬ ‫הפעולה‪.‬‬ ‫תארוא‪ ,‬על‬ ‫לכם‬ ‫לרוחניות‬ ‫יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫הסיפור שלך‪.‬‬ ‫הוא את‬ ‫השבועות‬ ‫לספר רק‬ ‫יכול‬ ‫אדם שהתחתן והקב"ה עזר לו ו'כן' היה לו להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שונהשאי‪‬‬ ‫הדבר אם‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫הגמרא‪ :‬ג‪‬‬ ‫אומרת על כך‬‫שלום בית‪ ,‬ומה הוא עשה? הוא הסתובב להצליח‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫התעסקת בחלבים ועריות‪ ,‬כלומר בעבירות‬ ‫כלל‬ ‫היתה רק‬ ‫לנו‬ ‫מסכנים‪".‬ה נת‪‬‬ ‫כולכםאכ‪ ‬הקב‬‫ואומר‪:‬לטובה‪.‬‬ ‫בעולם דיננו‬ ‫שייצא‬ ‫אתה זקוק‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחניתכי אזשל‬ ‫ההצלחהמהן הנאה‪,‬‬ ‫כאלה שיש לך‬ ‫כל‬ ‫אחת ואני קיבלתי אותה‪.‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫לבטוח היא‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אי‪ ‬שיש לך‬ ‫ההנאה‬ ‫מדוע? כי‬ ‫ידיעתו‬ ‫לכפרה‪.‬‬ ‫מיוסדת על‬ ‫ונוסי‪ ‬לרצון‬ ‫הישנות בדומה‬ ‫על בעבירה‬ ‫נפשך‬ ‫מה‬ ‫שהתחבר‬ ‫ללמוד‬ ‫ועלינובספר‬ ‫תמיד‪,‬שמנופף‬ ‫נראה מי‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫כך‬ ‫עליה‪‬‬ ‫השתתפות כ‪‬‬ ‫נחזור א‪‬‬ ‫לעשותה‪ .‬את הכפרה אתה צריך כדי לנקות‬ ‫להשתמש‬ ‫שקר‪.‬‬ ‫האחרים‬ ‫אותנווכלאי‪‬‬ ‫זה אמת‬ ‫מלמדת‬ ‫התורהואומר‪:‬‬ ‫אליו‬ ‫תשובה אמיתית פירושה להתבונן ולבדוק כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫את נפשך שהיתה לה שייכות לעבירה‪,‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫כשהחלטת‬ ‫שייכות הוא‬ ‫מה גורם לך לחטוא‪ .‬כשמישהו מתחיל‬ ‫וכשאני לעצמי‬ ‫אחדלישלמי לי‬‫אופן אני‬ ‫ובכן‪,‬‬ ‫א‪ ‬אי‪‬‬ ‫חובת‬ ‫אתהבעל‬‫בהקדמת ‪-‬רבינו‬ ‫למדנו‬ ‫אניהוא כשזה עורר‬ ‫השני‬ ‫לעשותה‪ ,‬והאופן מה‬ ‫שואל מה‬ ‫בנימה צינית‬ ‫כבר לך‬ ‫לענות‬ ‫בנפשך תענוג‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעלא חוטא?‬‫הבטחו‪‬לי‪ ,‬אתה‬ ‫לי לשער‬ ‫לחטוא‪ .‬תגיד‬ ‫הלבבות‬ ‫גורם‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫כמה וגאוה‬ ‫וכמה‬ ‫טיפשות‬ ‫מתערובת של‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫אצלו הבטחו‪‬‬ ‫זה נובע‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫הוא הדבר‬ ‫רוצה‬ ‫ה'סטייפלער'‪ ,‬וכן‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬להיות‬ ‫כך הסביר‬ ‫לו צרי‪‬‬ ‫שאינה נותנת‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגעביחד(‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫כלל באות‬‫נחו‪‬‬‫משהואבדרך‬ ‫)אשר‬ ‫לענייננו‪ .‬חטאת וכעת צריך להסיר ממך את‬ ‫להתבונן‪ .‬מדוע אינך עונה? מדוע אתה‬ ‫החטא‪ ,‬ובכן‪ ,‬אם הכנסת אותו באופן חזק‪,‬‬ ‫צועק או מלגלג? אני שואל אותך מה גורם‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫אמ‬ ‫(בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫נשאהשנה‬ ‫ראש‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫בדרך כלל‪ ,‬מי שעובד על עצמו‪ ,‬צריך‬ ‫נצטרך להסירו באופן דומה ‪ -‬כבולעו כך‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫לדעת לשלב בין שני המהלכים‪ .‬מצד אחד‪,‬‬ ‫פולטו‪ .‬אם היה לך תענוג מרובה‪ ,‬תצטרך‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫להקים גדרים וסייגים מתוך הכרה‬ ‫בחולשותיו ‪ -‬כי בלי זה הוא מראה על‬ ‫לתענוג גדול רוחני‪ ,‬עד שלא תתגעגע‬ ‫לתענוג ההוא‪ .‬אם חטאך היה בגאוה אשר‬ ‫חוסר יראה ושאין לו פחד שהחטא יחזור‪.‬‬ ‫היא שורש גדול לכל החטאים‪ ,‬הדרך‬ ‫סוף העולם אם זה יקרה‬ ‫שזההי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אינני חושב‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לעשות‬ ‫לזכות‬ ‫יכול‬ ‫לזכות‬ ‫לא‬ ‫לנקותה הוא ביטול‪ ...‬אני‬ ‫ובטחוןמאידך‪ ,‬אם הוא מוצא שהמצב‬ ‫אמונה שוב‪.‬‬ ‫מדור לי‬ ‫פטרוןחושב‬ ‫שום דבר לבד‪ .‬איך אני נראה כשאני‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫שובר את רוחו והוא סבור שלעולם לא‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫שאני יכול לבד‪ ...‬הביטול מסיר את חטא‬ ‫יצליח להשתנות‪ ,‬נחוץ לו מאוד‪ ,‬מצד אותה‬ ‫היוהרא‪.‬‬ ‫דאורייתא של תשובה‪ ,‬להבין שבורא‬‫פסח ז"ל‬‫מצוה‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫העולם‪ ,‬אשר ברא גם את היצר‪ ,‬יכול גם‬ ‫ובכן‪ ,‬כשהאדם חטא ורוצה לחזור‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫ביבדלחט"אאתהר"ר‬ ‫נפשו‬ ‫לקדמותו‪ ,‬הוא רוצה לכבס‬ ‫לסלקו‪.‬‬ ‫ולהסיר את הפגם שנוצר בו‪ .‬אבל יש לו‬ ‫אחר‬ ‫תפקיד‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( –‬ ‫לכלכ"גאחד‬ ‫אייר ה‬ ‫במדברהפגם‬ ‫חושב על‬ ‫כשהוא‬ ‫פרשת‬ ‫יו‪ ‬לזה‪.‬‬ ‫שלישי‬ ‫הבנה מעשית‬ ‫שנוצר בנפשו‪ ,‬אינו מתכוון למה שכתוב‬ ‫כשרבי אלעזר ברבי שמעון היה בדרגתו‬ ‫בספרים שהיו"ד והה"א משם הוי"ה נפרדו‪,‬‬ ‫הגדולה בשמירת הברית‪ ,‬הקב"ה הראה לו‬ ‫אלא הוא מבין היטב שהתפתח אצלו הרגל‬ ‫גילוי נפלא‪ .‬אתה קיבלת את התפקיד הזה‪,‬‬ ‫ואינו יכול להתנתק ממנו‪ .‬זה דבוק בלבו‪.‬‬ ‫אנשים אחרים קיבלו תפקיד אחר‪.‬‬ ‫יש לו דברים שמביאים אותו ללא הרף לידי הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫הבעיה‪.‬‬ ‫הואבנוגע‬ ‫קולט את‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצות‬ ‫וכדומה‪.‬‬ ‫כעס‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬מרדכי‬ ‫יותר רבי‬ ‫הסיפורבו‪.‬עלאבל‬ ‫הרה"ק‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬ידוע‬ ‫דברי‪ ‬היה שם‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫שבהיותו ילד‬ ‫כראוי מול‬‫לבטוחזיע"א‬ ‫מקרעמניץ‬ ‫אי‪‬‬ ‫דברי‪ ‬בקולות‬ ‫יהודימולשהתפלל‬ ‫בסוגיית‬‫הפע‪‬יאוש‬ ‫נעסוקלידי‬ ‫שמביאה‬ ‫שבועות‬ ‫מחשבה‬ ‫לכבוד‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫הכנסת נחו‪‬‬ ‫בבית‬ ‫מכפי שהוא‬ ‫ותנועות משונות‪ ,‬והוא משך בטליתו וצחק‬ ‫חג‬ ‫יחשוב‬‫רוחניי‪ .‬שהרי‬ ‫מאדם זה‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫רוצהבנוגע‬ ‫הקב"ה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫ממנו‪ .‬הלך אותו יהודי והלשין עליו בפני‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫שההבנה‬ ‫תורההדי‪‬‬ ‫ויתבונן עד‬ ‫וילמד יו‪‬‬ ‫השבועות הוא‬ ‫מחשבות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא‬ ‫אביו הרה"ק רבי יחיאל מיכל מזלאטשוב‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכלהפגם שנוצר‬ ‫להשתמש את‬ ‫עלינולשם ותפריד‬ ‫כ‪‬תחדור‬ ‫שיי‪‬‬ ‫את בנו‬ ‫המגיד‪ .‬מה ג‪‬‬ ‫מזלאטשובשאי‪‬‬ ‫בגשמיות‬ ‫להצליחשאל‬ ‫זיע"א‪.‬‬ ‫רחמי‪ ‬החרטה‬ ‫משתמש עם‬ ‫האדם‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫לנו אםכדי‬ ‫בנפשו‪ .‬אכן‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחידבר‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫היתכן שככה‬ ‫הצלחה והשיב לו‪:‬‬ ‫כלל‬ ‫לפשר הדבר‪,‬‬ ‫נת‪ ‬אני‪,‬‬ ‫משוגע‬ ‫לעצמו‪:‬‬ ‫לנו‬ ‫הקב"ה‬ ‫ולומר‪ .‬אכ‪‬‬ ‫להישבר לטובה‬ ‫כדי‬ ‫שייצא דיננו‬ ‫לעמוד כבן‬ ‫האד‪‬‬ ‫יכול של‬ ‫הקב"ה?! הוא‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫אדם אל‬ ‫כל‬ ‫חולה נפש אני ‪ -‬הרי הוא מחבר את החטא‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫היכןעליראתו?‬ ‫אדם?!‬ ‫מיוסדת‬ ‫לעצמו‪ ,‬ולכן הוא בא לידי יאוש‪ ,‬כי ככל‬ ‫מה‬ ‫ללמוד במה‬ ‫במחשבתו‬ ‫ועלינו‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫להעמיק‬ ‫מוסיף‬‫שמועילי‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫סיפר לו אביו מעשה זה של רבי אלעזר‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬את מסקנתו‬ ‫לאשש‬ ‫אותנו‬ ‫מוסיף‬‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫שקרה‪ ,‬הוא‬ ‫בהירות‪ .‬רבי אלעזר גדל‬ ‫ואמר לו כך‪:‬‬‫שמעוןיותר‬ ‫ברבילקבל‬ ‫כדי‬ ‫חולה‪ .‬נו‪ ,‬אני חולה‪ ,‬מה אתה רוצה‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫שהוא‬ ‫בביתו של רבי שמעון והגיע למדרגות‬ ‫ממני? בין כה וכה לא אוכל להשתנות‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל‬ ‫שפגש אותו איש‬ ‫וכיון אני‬ ‫גבוהות ביותר‪ ,‬מה‬ ‫מכוער‪ ,‬לא הצליח להבין ‪ -‬איך יכול נברא‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫מהלך כזה מן‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫להרחיק‬ ‫לשער‬ ‫מנסים‬ ‫הלבבות‬ ‫הספרים‬ ‫היא‪:‬האיש‪:‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫אמר לו‬ ‫כזה? בה‬ ‫שצרי‪‬דברלדו‪‬‬ ‫איך יתכן‬ ‫לחטוא?‬ ‫השאלה‬ ‫וכמה‬ ‫המחשבה‬ ‫האםכמה‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לקלוט‬ ‫אתהה' צריך‬ ‫האדם‪.‬‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬האתה‬ ‫רוצה‬ ‫התכוון לומר לו‪:‬‬ ‫שעשאני‪.‬להיות‬ ‫לאומן‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לך‬ ‫צרי‪‬‬ ‫מחברת אותו‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגעממך או‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪ ‬החטא‬ ‫מפרידה את‬ ‫משהוא‬ ‫זה שמדבר?! הן גדלת בביתו של רבי שמעון‬ ‫אליך‪ .‬אי אפשר להציע לך דרך אחת‬ ‫ואתה כל‪-‬כך קדוש וטהור‪ ,‬אבל הוא לא‬ ‫מסוימת‪ ,‬כי תלוי היכן אתה נמצא עכשיו‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במ‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫פי הקב"ה‪ ,‬על פי רוחניות‪ .‬אם דרך זו לא‬ ‫גדל בבית כזה‪ ,‬ויש לו תפקיד אחר‪ .‬ובכן‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫הועילה‪ ,‬ננסה בדרך אחרת‪ .‬אם אף זו לא‬ ‫אמר המגיד מזלאטשוב לבנו‪ :‬אתה גדלת‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫הועילה‪ ,‬ננסה בעוד דרך‪ ,‬עד שהוא מגיע‬ ‫אל המהלך הנכון‪.‬‬ ‫אצלי בבית‪ ,‬אך פלוני לא גדל בבית כזה‪.‬‬ ‫יש לו מסלול אחר בחיים‪ ,‬ומגיע לתשובה‬ ‫מאהבה ולקרבת אלוקים בדרך זו‪ ,‬מה אתה‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫הבעיות בחיים‪ ,‬תמיד נמצא‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגאאכן בכל‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫יכול לדעת?‬ ‫שאחרי פעם או פעמיים יאמרו‪:‬‬ ‫ובטחון‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫אנשים‬ ‫ובטחו‪ ‬שזה לא עובד‪ .‬הם לא נותנים‬ ‫אמרתי לך‬‫הצורך מדור אמונה‬ ‫מוסיפים תבלינים לפי פטרו‪‬‬ ‫להגיע לבהירות ולאמת‪ .‬בכל הדברים זה‬ ‫לענייננו‪ ,‬בגשמיות אתה מאמין שהכל‬ ‫כך‪ .‬רוב ההורים מתייאשים בשלב מסויים‬ ‫הרוחניות‪ .‬הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫'באשערט'? כך תאמין גם לגבינלמד לע"נ‬ ‫מלהשקיע בילדיהם‪ ...‬זה המצב‪ .‬אתה יודע‬ ‫כברראטה‬‫כסףהי"ו‬ ‫כמהליפא‬ ‫לגבי"ר כל‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫כשתבוא הגאולה השלמה נבין‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫שילמתי עליו? כמה כסף‬ ‫הנסיונות והכשלונות והיצרים‪ ,‬למה הם היו‬ ‫השקעתי בבחור זה‪ .‬מאז שהיה בן תשע‪...‬‬ ‫צריכים להיות דווקא באופן זה‪ ,‬מה היה‬ ‫משתלט עליו‪.‬‬ ‫היאוש‬ ‫עליו‪.‬‬ ‫–‬ ‫משתלט‬ ‫הרגש‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫במדבר‬ ‫פרשת‬ ‫נמצאים‬ ‫שאיננו‬ ‫שלישי היות‬ ‫חשבונו שליו‪‬‬ ‫מקום‪ .‬אך‬ ‫אכן כן‪ ,‬כך אנשים מתנהגים‪ .‬בכל דבר הם‬ ‫עכשיו במצב זה של גאולה‪ ,‬צריך האדם‬ ‫מתנהגים כך‪ .‬בכסף‪ ,‬בעבודה‪ ,‬בחינוך‪ .‬אין‬ ‫להפריד את החטא מעצמו‪.‬‬ ‫לי את כבר כח לסבול את הכאב של ניסוי‬ ‫ואכזבה‪ .‬הייתי בטוח שזה יעבוד וזה לא‬ ‫והנה אם אתה מרגיש שהחרטה מביאה‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫עבד‪.‬‬ ‫לך עצבות‪ ,‬פירושו של דבר שאתה מרגיש‬ ‫לצאתרוחניי‪‬‬ ‫ממנה‪,‬‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫בנוגע יכול‬ ‫הבטחו‪‬ושאינך‬ ‫נחיצות הבעיה‬ ‫שאתה‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אבל יגיע זמן הגאולה‪ .‬עוד קצת תפילה‪,‬‬ ‫וזהו שקר וקליפה ואיננה נקראת תשובה‪,‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪ ‬דבר יש‬ ‫יגיע‪ .‬לכל‬ ‫כראויוזהמול‬ ‫תשובה‪,‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪ ‬קצת‬ ‫עוד‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬‬ ‫עצבות‪ ,‬אלא‬ ‫נעסוקלידי‬ ‫שאתה בא‬‫שבועות‬ ‫לכבודמשום‬ ‫לא רק‬ ‫האמת‪ .‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫שהוא נחו‪‬‬ ‫מכפי‬ ‫מהלך על פי‬ ‫הריהרע‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬את‬ ‫מחבר אליך‬ ‫לדברי‪‬‬‫שאתה‬‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫משום‬ ‫גם‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫לרוחניותא‪,‬רואה‬ ‫על‬ ‫לכן אם אתה‬ ‫הדי‪‬‬ ‫להפרידויו‪‬‬ ‫ממך‪.‬‬ ‫השבועות הוא‬ ‫במקום‬ ‫משהואפועלת‬ ‫צרי‪‬‬ ‫ברוחניותתשובה‪.‬‬ ‫יותר תשובה‬ ‫להצליח דבר לגבי‬ ‫אותו‬ ‫בכלצריך להוסיף‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫עצבות‪ ,‬אתה‬ ‫להשתמש‬ ‫בא לידי‬ ‫כ‪‬שאתה‬ ‫עלינו‬ ‫לשנותך‪ .‬היא מהלך שמצליח להפוך אותך‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫לעצמך‬ ‫ולהזכיר‬ ‫לאיש אחר‪ .‬אם אינך רואה שאתה משתנה‪,‬‬ ‫רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫השני לעורר‬ ‫מהתבליןלנו כדי‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח‬ ‫שלרוחניות יש חשבון‪.‬‬ ‫אין זה אלא משום שאף אחד לא לימד‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫שלא תפסת‬ ‫משום של‬‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫תשובה‪ ,‬או‬ ‫אותך מהי‬‫כל‬ ‫ראיה נפלאי‪‬‬ ‫אינהכלי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליחהצלחתי‬ ‫כלי‪ ‬לא‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫נכון ואז‬ ‫אותה אי‪‬‬ ‫באופן לא‬ ‫ידיעתו‬‫ולכןעלניסית‬ ‫מיוסדת‬ ‫אותה‪,‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫על עובדת‪.‬‬ ‫כ‪ ‬לא‬ ‫שהיא‬ ‫החלטתא‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫לסיום‪ ,‬נציג משל שנחוץ לא פחות‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנו אי‪‬‬ ‫ענינים בחיים‪ ,‬ולא‬ ‫מהנמשל‪.‬מלמדת‬ ‫בהרבה מאוד‬ ‫התורה‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫תשובה עובדת‪ .‬תשובה משנה אותך‪ .‬זו‬ ‫אלה‪.‬בתשובה‪ ,‬אדם מיושב שמחפש‬ ‫בכלי‪ ‬מזה‬ ‫פחות‬ ‫את‬ ‫למצוא‬ ‫לעצמי‬ ‫כל‪-‬כךלי קשה‬ ‫וכשאני‬ ‫ולכןלי מי‬ ‫המציאות‪ .‬אני‬ ‫א‪ ‬אי‪‬‬ ‫עצה לבעיה‪ ,‬אינו אומר אחרי ארבע או שש‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫אני זה 'באשערט'‪,‬‬ ‫המדוייקים‪...‬‬ ‫מה‬ ‫הסממנים‬ ‫או שמונה פעמים‪ :‬זה לא עבד עד כה?‬ ‫הקב"ה אוהב אותך‪ ,‬הקב"ה ברוגז עליך‪...‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע‬ ‫בסדר‪ ,‬יותר אני לא עושה כלום‪ .‬זהו זה‪ .‬תן‬ ‫היא‪:‬דרגת‬ ‫אי‪‬‬ ‫בהה לפי‬ ‫לדו‪‬הנכון‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫האיזון‬ ‫השאלה‬ ‫להגיע אל‬ ‫צריך‬ ‫וכמה‬ ‫כמה‬ ‫כך‪ .‬הוא‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫אומר‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הוא לא‬ ‫להשלים ה'עם זה‪.‬‬ ‫של עבודת‬ ‫לי‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬דשמיא‪.‬‬ ‫צריך סייעתא‬‫הבטחו‪ ‬זהלהיות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האדם‪ ,‬ובשביל‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫על‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫פי תורה‪,‬‬ ‫בנוגעמהלך על‬ ‫נחו‪‬דבר יש‬ ‫משהואשלכל‬ ‫מבין‬ ‫ה‪Right balance .‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫גמ‬ ‫(בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫נשאהשנה‬ ‫ראש‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫בדורו ואמרו לו שיש אלפי אנשים‬ ‫אבל כשהאדם מגיע אל המינון הנכון‪ ,‬זה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שמשליכים את הכל ומתחילים לעבוד את‬ ‫מכריח אותו להשתנות‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ה'‪ ,‬הגיב ואמר‪ :‬ירדה רוח תשובה מן‬ ‫השמים ובעלי עבירה לקחו אותה‪ .‬במילים‬ ‫והחיזוק הגדול ביותר הוא מה שרואים‬ ‫אחרות‪ :‬מי שלקח אותה ‪ -‬לקח אותה‪ ,‬ומי‬ ‫בימינו אנשים לרוב‪ ,‬שבאמצע החיים‬ ‫"ו‬ ‫הי‬ ‫אותה ‪ -‬לא לקח אותה‪.‬‬‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬‬ ‫אליעזר‬ ‫כולה‪ .‬בן פיגא‬ ‫שלא לקח‬ ‫הר"ר‬ ‫התורהאליעזר‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫מתחילים לשמור את כל‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫אנשים מתחילים לשנות התנהגויות‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫הוי אומר‪ :‬שינוי הרגלים ושינוי צורת‬ ‫והרגלים של שנים רבות‪ .‬הרגלים של בשר‬ ‫החשיבה‪ ,‬הוא דבר שקורה‪ .‬המהלך באמת‬ ‫בחלב‪ ,‬הרגלים של עבירה‪ ,‬הרגלים של‬ ‫ז"ל אתה עדיין לא משתמש באותו‬ ‫פסחאבל‬ ‫עובד‪,‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫חילול שבת‪ ,‬וכן הלאה‪.‬‬ ‫שמשתמש באותו מהלך‪ ,‬זה‬ ‫ליפאמיהי"ו ראטה‬‫מהלך‪.‬‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫מעלה אותו מדרגה לדרגה‪.‬‬ ‫כשבאו אל ה'בית ישראל' מגור זיע"א‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫דמ‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫יום חמישי פרשת נצו"י כ"א אלול תשפ"ג‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ובטחון‬ ‫מחדש‬ ‫השנהאמונה‬ ‫מבקשים להיוולד‬ ‫מדור‬ ‫בראש‬ ‫פיגא ומשפחתו הי"ו‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫ומשפחתו הקב"ה מוריד לעולם מהלך‬ ‫מקבלים כאשר‬ ‫לזכות‬ ‫זה היום תחילת מעשיך‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫שכל בחור‪ ,‬שכל אברך‪ ,‬שכל אדם‪ ,‬יוכל‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬‫פטרו‪ ‬היום‬ ‫בתפילת ראש השנה אומרים "זה‬ ‫למצוא דרך להתקרב אליו‪ ,‬שכל אדם יוכל‬ ‫למצוא דרך להבין מה יש לו לעשות‪ ,‬ואיך‬ ‫תחילת מעשיך"‪ ,‬ופירושו שהאדם נברא‬ ‫להתמודדז"ל במצבים קשים‪ .‬זהו החיים‬ ‫בראש חודש תשרי‪ .‬כידוע‪ ,‬העולם נברא‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח‬ ‫לזה העולם‪ .‬ולכן כשאנו‬ ‫בכ"ה אלול והיום השישי הוא בא' תשרי‪ ,‬אז‬ ‫הורידראטה‬ ‫שהקב"ה‬ ‫ליפא הי"ו‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫דאמר הר"ר‬ ‫בתשרי‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫נברא האדם‪ ,‬וכל זה למאן‬ ‫אומרים בראש השנה שהקב"ה בראנו‪ ,‬אנו‬ ‫אומרים שבראנו על‪-‬ידי שנתן לנו את‬ ‫נברא העולם‪ .‬ואיתא בדרשות חתם סופר‬ ‫באופן שנבין‬‫'תשפ"ב‬ ‫התורה‬ ‫אייר ה‬ ‫בחוקותי( – כ"ג‬ ‫להתקשר אל‬ ‫)בחו"ל היכולת‬‫בעבודת‬‫במדבר‬‫חדשה‬ ‫שלישיהבנה‬ ‫פרשת‬ ‫שכאשר יו‪‬‬ ‫האדם מקבל‬ ‫מה יש לנו לעשות‪.‬‬ ‫ה'‪ ,‬זהו יום ההולדת שלו‪ .‬פירושו של דבר‬ ‫שזה שהאדם קיבל הבנה חדשה בהתקרבות‬ ‫ותן חלקינו בתורתך‬ ‫אל ה'‪ ,‬תופס מקום הרבה יותר גדול מהיום‬ ‫שבו יצא מבטן אמו‪ .‬הולדת גופו היא דבר‬ ‫ידוע הכלל שיש שישים רבוא אותיות‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫רבואא‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫אחד‪ ,‬התחלה טובה‪ .‬אך כשמוחו‪ ,‬שהוא כלי‬ ‫ישראל‪,‬‬ ‫נשמות‬ ‫לתורה וכנגדן שישים‬ ‫באופןרוחניי‪‬‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬ ‫בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫שיעזור‬ ‫בנוגעתורה‬ ‫להשיג‬‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצות‬ ‫לנשמתו‪ ,‬זכה‬ ‫היינו שכל יהודי יש לו את המהלך המיוחד‬ ‫לו להתקרב אל בוראו‪ ,‬הוא הרבה יותר‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫כלולה ממ"ב‬ ‫מולודרכו‬ ‫כראוי‬ ‫אל ה'‪,‬‬ ‫לבטוח‬ ‫על ידו‬ ‫אי‪‬להגיע‬ ‫לו‬ ‫בסוגיית‬ ‫של הקב"ה‪.‬‬ ‫הפע‪‬‬‫מעשיו‬‫נעסוק‬ ‫שבועות‬ ‫כתחילה‬ ‫להיחשב‬ ‫לכבוד‬ ‫ראוי‬ ‫ובכן‪ ,‬הקב"ה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מול לו‪.‬דברי‪‬‬‫נחו‪ ‬רק‬‫המיוחדות‬ ‫מסעותשהוא‬ ‫מכפי‬ ‫האד‪‬על‪-‬ידי‬ ‫הרילתורה‬ ‫שייכות‬ ‫שהאדם יקבל‬ ‫רוצה‬ ‫בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫ההולדת‪.‬‬‫הבטחו‪‬‬ ‫יום‬ ‫צרי‪‬‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫הסיבה לכ‪‬‬ ‫שיראה את הקב"ה מלמדו איך להתמודד‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫בתפילת מוסף של ראש השנה‪ ,‬להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫עם פרשיותיו‪ .‬לכל אחד יש פרשיות‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫כשמדברים על בריאת האדם‪ ,‬אומרים להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫מיוחדות לפי התקופות השונות בחייו‪,‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫והאדם צריך שהתורה תדריכנו ותתן לו‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫בראש‬ ‫פסוקים רבים של מתן תורה‪ .‬אכן כן‪,‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫שלידה יוכל‬ ‫הרוחנית שעל‬ ‫האחת והיחידה‬ ‫ההצלחה‬‫את הדרך‬‫השנה מקדישים חלק גדול מהתפילה למתן כל‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫תורה‬ ‫כלי‪‬מתן‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫מדברים על‬ ‫להצליח‬ ‫בזכרונות‬ ‫כלי‪‬‬ ‫תורה‪ .‬הן‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫החלקים‬‫לבטוח‬ ‫אי‪ ‬ואת‬ ‫ידיעתו‬ ‫נסיונותיו‪,‬‬ ‫קשייו‪,‬‬‫מיוסדתאתעל‬ ‫לעבור‬ ‫מה‬ ‫ללמוד‬ ‫בשופרות‪,‬‬ ‫ועלינו והן‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫בענן כבודך‪.‬‬ ‫שמועילי‪‬נגלית‬ ‫‪ -‬אתה‬ ‫ללמד את‬ ‫עליה‪‬‬ ‫יכולה‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫בחייו‪.‬עלהתורה‬ ‫הישנות‬ ‫א‪ ‬כ‪‬‬‫החשוכים‬ ‫נחזור‬ ‫הוא צריך לחשוב‬ ‫מה‬ ‫רב‬ ‫בדיוק‬ ‫האדם‬ ‫להשתמש‬ ‫מדברים‬ ‫מאוד‪.‬‬‫אותנוחזקאי‪‬‬ ‫מלמדת‬ ‫וקול שופר‬ ‫אומרים‬‫התורה‬ ‫שם‬ ‫הרבה על מתן תורה‪ ,‬כי מתן תורה‪ ,‬גרם כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫במצבו‪ ,‬מה הוא צריך לעשות ומה הוא‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫לזכות‬ ‫ליהודי להיוולד מחדש‪ .‬מעתה אינו כבעל‬ ‫צריךלעצמי‬ ‫וכשאני‬ ‫האדם‬‫אבלמי לי‬ ‫לדבר‪.‬‬ ‫אני לי‬ ‫צריך‬ ‫א‪ ‬אי‪‬‬ ‫חובת‬ ‫מה אני‬ ‫שהתורה תתגלה לו‪.‬‬ ‫בעלמחדש‪,‬‬ ‫כנולד‬‫רבינו‬ ‫נחשב‬‫בהקדמת‬ ‫תורה הוא‬‫למדנו‬‫במתן‬‫חי‪.‬כבר‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעאיך לחיות‬ ‫להתלמד‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫התחיל‬ ‫לשער‬‫הלבבות הוא‬ ‫כי אז‬ ‫היא‪:‬במתן‬ ‫אי‪‬‬ ‫בהאחת‪,‬‬ ‫שפעם‬‫אומריםלדו‪‬‬ ‫השאלהאנושצרי‪‬‬ ‫על כן‬ ‫לחיות‪ ,‬לא‬ ‫וכמה‬ ‫פי כמה‬ ‫נחו‪‬כדי‬ ‫חיים‪.‬ה' האדם‬ ‫הבטחו‪‬נברא‬ ‫עבודת‬‫ולקבל‬‫של‬ ‫ישראל בבת‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫להיות לכל‬ ‫הבטחו‪ ‬הקב"ה‬ ‫תורה‪ ,‬התגלה‬ ‫לחיות חיים‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגע אלא‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪ ‬טכניים‪,‬‬ ‫משהוא חיים‬ ‫סתם‬ ‫אחת והולידם מחדש‪ .‬הוא הפך אותם‬ ‫מהותיים‪ .‬ועל זה אנו מבקשים זכרנו לחיים‬ ‫לכלים להשגת התורה‪ .‬והמעמד הזה צריך‬ ‫מלך חפץ בחיים‪ .‬ואיך מקבלים חיים? חיים‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫המ‬ ‫(בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫נשאהשנה‬ ‫ראש‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים‬ ‫להתקיים שוב‪ .‬הפעם הראשונה היתה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫על זה אנו מבקשים‪ .‬הבקשה האמיתית‬ ‫לעשותם כלים ראויים ללימוד התורה‪ .‬הוא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫שהיהודי מבקש בימים קדושים אלה היא‬ ‫עשה אותם ממלכת כהנים וגוי קדוש כדי‬ ‫שיוכלו להשיג את התורה‪ .‬והפעם השניה‬ ‫שהקב"ה יאיר לו שיוכל למצוא מהלכים‬ ‫היא אצל כל אדם לבדו‪ .‬הוא מבקש‬ ‫הי"וכדי להתקרב‪ .‬כל אחד‪,‬‬ ‫לעשות‬ ‫מה‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫כדת‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫נסיונותיו‪:‬‬ ‫לזכותעם‬ ‫לזכות‬ ‫מהקב"ה כשהוא מתמודד‬ ‫התפילה ועיקר העצה שיכול לעזור‬ ‫עיקר‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרון‬ ‫לעשות‬ ‫"עזור לי! אין לי מושג מה אני צריך‬ ‫ראשית‪ ,‬שיידע מהו הדבר החשוב‬ ‫זה‪:‬‬ ‫לו‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫כאן"‪ .‬המקרה שלי אינו מופיע בשולחן‬ ‫ביותר שהוא צריך לתקן‪ ,‬שנית‪ ,‬איך עושים‬ ‫ערוך‪ .‬בשולחן ערוך מופיעים כללים‬ ‫זאת‪ .‬הוא מתפלל‪ :‬עזור לי‪ .‬מהי הדרך?‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫מתחילים?‬ ‫המורכב הרה"ח‬ ‫מהיכן‬ ‫והלכות לרוב‪ ,‬אבל במצבינלמד לע"נ‬ ‫והמפותל‪ ,‬לא כתוב בדיוק מה לעשות‪ .‬אכן‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫והקב"ה רוצה ליתן זאת לאדם‪ .‬הוא‬ ‫כן‪ ,‬בשולחן ערוך כתובים היסודות שניתנו‬ ‫רוצה לברוא אותך מחדש‪ .‬הקב"ה נתן לך‬ ‫בפעם הראשונה‪ ,‬ביום מתן תורתנו‪ ,‬ועכשיו‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫וכלים‪ ,‬ועכשיו‬ ‫ונסיונות‬ ‫של – כ"ג‬ ‫פרשיותאייר ה‬ ‫בחוקותי(‬ ‫)בחו"ל שנים‬ ‫פרשת במדבר‬ ‫שיגלה לו‬ ‫שלישימהקב"ה‬‫מבקש‬‫כשהאדם יו‪‬‬ ‫הוא רוצה להשפיע בתוכם את אור חכמת‬ ‫באמצעות התורה מהלך נכון שיאיר לו‬ ‫התורה‪ ,‬כדי שתדע מה יש לך לעשות‪ .‬אבל‬ ‫במצבו הפרטי‪ ,‬אזי מתקיים כתבם על לוח‬ ‫הקב"ה רוצה שנבקש על זה‪ ,‬שנבין שאנו‬ ‫לבך‪ .‬על לוח לבו נכתבת התורה המיוחדת‬ ‫עומדים למשפט‪ .‬אנו מבקשים זכרנו‬ ‫לו‪ .‬ואת החלק הזה צריך האדם לעבד‪ .‬הוא‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬מהלך‬ ‫א‪ ‬במוחי‬‫תחדיר‬‫תמיד –‬ ‫בי חיים‪.‬‬‫מועיל‬ ‫הבטחו‪‬תכניס‬ ‫לחיים‪.‬‬ ‫צריך לבקש מהקב"ה‪" :‬ברא אותי מחדש‪.‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫באמת‪.‬יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫בו‪ .‬אבל‬ ‫להשתמש‬ ‫לעבדך‬ ‫להבין איך‬‫שלח לי את האור במוחי ובלבי שאדע כדת אי‪‬‬ ‫מה לעשות במצבי שלי ‪ -‬מה העצה אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫רק הקב"ה יכול לחדש לאדם את ההבנה‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬האור מתוך‬ ‫להתקרבנעסוק‬ ‫ולגלות את‬ ‫לכבודלישבועות‬ ‫שתעזור‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫שלא יהיה בעל גאוה‪ .‬אלמלא הקב"ה‬ ‫החושך"‪.‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫בעזרו‪ ,‬אין יכול לו‪ .‬ידוע שכאשר שאלו את‬ ‫הסיבה‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫ימלא את‬ ‫הק' יותר‬ ‫זיע"א מי‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליחשם טוב‬ ‫הבעל‬ ‫עצמו בכל שנה‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמשעל בכל‬ ‫עלינו הזה חוזר‬ ‫כ‪ ‬והדבר‬ ‫שאי‪ ‬תלכו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫הסתלקותו‪,‬ג‪ ‬אמר‪:‬‬ ‫להצליח לאחר‬ ‫מקומו‬ ‫ושנה‪ .‬כפי שהמלוכה מתחדשת בכל שנה‪,‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫לבטוח עצה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫וצדיקיםבלילמי יש‬ ‫ברוחניות‬ ‫מגדולים‬ ‫לשאולהצלחה‬ ‫כך מתחדשת בכל שנה היכולת לאדם כלל‬ ‫את‬ ‫ימלא‬ ‫הוא‬ ‫לא‬ ‫עצה‪,‬‬ ‫שיתן‬ ‫מי‬ ‫לגאוה‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫לדעת מה יש לו לעשות‪ ,‬ורק אז הוא נולד כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫מקומי‪ .‬רק מי שיענה ויאמר אין עצה ואין‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מחדש ומתחיל לחיות‪ .‬כל עוד האדם מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫תבונה‪ ,‬ואין אלא להרבות על זה בתפילה‪,‬‬ ‫מה‬ ‫ועלינו אםללמוד‬ ‫לעשות כך‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫ואין לו מושג‬ ‫בחושך‬‫שמועילי‪‬‬ ‫ממשש‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫על‬ ‫אותו תכתירו לאלוף לראשכם‪ .‬אין לנו‬ ‫כ‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫להשתמש‬ ‫בדרך‬ ‫אותנו אי‪‬‬ ‫טעויות והולך‬ ‫מחמת כן‬ ‫מלמדת‬ ‫התורה ועושה‬ ‫או כך‬ ‫ה'‪ ,‬רק אם הקב"ה‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותרבעבודת‬ ‫מהלךלקבל‬ ‫להצליח‬ ‫עקש ופתלתול‪ ,‬אינו חי‪ .‬הוא חצי מת‪ .‬הוא כדי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫בכבודו ובעצמו יאיר אותו בליבנו‪ .‬והקב"ה‬ ‫תועה כשה אובד‪ .‬אבל אם הקב"ה עוזר לו‬ ‫לעצמי‬ ‫וכשאני‬ ‫לי‬ ‫מי‬ ‫לי‬ ‫אני‬ ‫אי‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫חובת‬ ‫רוצה לעשות זאת‪ .‬הוא רוצה להחדיר באדם‬ ‫מה אני‬ ‫בעל באופן‬ ‫רבינו אותו‬ ‫בהקדמת לעבוד‬ ‫למדנולהבין איך‬ ‫כברמתחיל‬ ‫והוא‬ ‫אור של תורה המדבר אליו לפי תכונותיו‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‪ ,‬ומתחיל‬ ‫הבטחו‪ ‬אלוקים‬ ‫לשער קרבת‬ ‫הלבבות‬ ‫שמביאו לידי‬ ‫עברו‪.‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫וכישרונותיו ולפי‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫השאלה‬ ‫האמיתית‬ ‫וכמה‬ ‫הקירבהכמה‬ ‫הבטחו‪‬שלנחו‪ ‬פי‬ ‫אתה'התענוג‬ ‫להרגיש‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫להיות‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫לשכינה‪ ,‬אזי הוא‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬‫מרכבה‬ ‫בנוגע‬‫האדם‬ ‫משהואהיות‬ ‫נחו‪‬‬ ‫ושל‬ ‫המסע לא היה לחינם‬ ‫מתחיל לחיות‪ ,‬ואז הוא יכול לומר בראש‬ ‫הקב"ה מחכה לאדם ללמדו תורה‪ .‬הוא‬ ‫השנה‪ :‬אתה בורא אותי מחדש‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ומ‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫של דעת שתכבוש את לבי ותשנה את‬ ‫מחכה לו‪ ,‬ממש כמו אחד שיושב במקומו‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫דרכיי? כך הוא בכל מצות עשה ומצות לא‬ ‫עם הגמרא הפתוחה ומחכה לחבירו הלומד‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫תעשה‪ .‬האדם כבר יודע שהקב"ה נתן את‬ ‫השבת לישראל‪ ,‬הוא יודע מה זו שבת‪ ,‬אבל‬ ‫אתו בחברותא שיבוא‪ .‬משל למי שבא‬ ‫ממרחקים להשתתף בחתונה ומתאכסן‬ ‫מה אני עושה שאקיים את השבת? מה אני‬ ‫ברחוב שבו נמצא האולם שתתקיים בו‬ ‫ארדם?"ומה אני עושה שאצליח‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫עושה שלא‬‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫השמחה‬ ‫לזכותבעל‬ ‫לזכות‬ ‫החתונה‪ .‬ביום החופה‪,‬‬ ‫ולומר תהלים באשמורת הבוקר? אני‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫ללמוד‬ ‫מתקשר אליו ופותח בדברים פטרון‬ ‫מהוססים‪:‬‬ ‫ובטחו‪ ‬שם‪ ,‬אך כשמגיע למעשה‪ ,‬משהו‬ ‫כבר כמעט‬‫מדור אמונה‬ ‫פטרו‪‬שקשה‬‫"קשה לי להטריח אותך‪ .‬אני יודע‬ ‫לא מסתדר‪ .‬גופי שר איזה ניגון אחר‪ ,‬לא‬ ‫לך ללכת‪ .‬אך אמור לי נא‪ ,‬מה אני יכול‬ ‫שבת‪ .‬אכן החלק האחרון‪ ,‬להחדיר‬ ‫של ז"ל‬ ‫ניגוןפסח‬ ‫החתונה?"‪ .‬הרה"ח‬ ‫לעשות כדי שתסכים לבוא אלנלמד לע"נ‬ ‫את התורה בלב‪ ,‬זהו החלק הקשה ביותר‪.‬‬ ‫האורח שומע ונדהם‪ .‬הוא עונה לבעל‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫השמחה‪" :‬איני מבין אותך‪ .‬הן עשיתי את‬ ‫אך הבה ונתבונן‪ ,‬אם הקב"ה הוריד את‬ ‫הנה‪ ,‬החשבת‬ ‫הדרך הארוכה ממקום מגורי ָ‬ ‫שכאשר נבוא‬ ‫'תשפ"ב‬‫היתכן‬ ‫אייר ה‬‫לכאן‪,‬‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫עד כ"ג‬ ‫)בחו"ל התורה‬ ‫פרשת במדבר‬ ‫פסיעות אל‬ ‫עוד כמה‬‫מללכתשלישי‬ ‫שאמנע יו‪‬‬ ‫לחלק האחרון לא יתן לנו?! היתכן שישאיר‬ ‫האולם?! בוודאי אבוא‪ .‬מה השאלה‬ ‫אותנו לחשוב שהיו פעם צדיקים שהיו להם‬ ‫בכלל?!"‪.‬‬ ‫תענוגים גדולים של שעשועים‪ ,‬ואילו אנו‬ ‫אין לנו עצה?! האדם מתקשה לקום מוקדם‪.‬‬ ‫רבותי! הבה ונתבונן‪ .‬הקב"ה הוריד לנו‬ ‫האד‪‬לימוד‬ ‫יודע‬ ‫א‪ ‬בענין‬ ‫תמיד –‬ ‫בספרים‬ ‫מועילשכתוב‬ ‫יודע מה‬ ‫הוא‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫את התורה ממקום עליון ביותר‪ .‬המלאכים‬ ‫נחו‪‬הפירוש‬‫יותרמה‬‫אבליודע‬‫התפילה‪ .‬בו‪.‬הוא‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫קודםלהשתמש‬ ‫התפלאו ושאלו‪" :‬להיכן אתה שולח את אי‪‬‬ ‫להתכונן לתפילה‪ .‬את הכל הוא שמע כבר‪,‬‬ ‫התורה? אתה מוריד אותה ממקום עליון אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אך הוא טוען‪" :‬כשמגיע למעשה‪ ,‬לא יודע‪,‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪ ‬אנוש כי‬ ‫שפל נעסוק‬ ‫כל‪-‬כך? מה‬ ‫שבועות‬ ‫לכבוד‬ ‫למקום‬ ‫כזה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫אני נמשך בלילה ועד שאני עולה על יצועי‪.‬‬ ‫מכפי‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫מגושמים‬ ‫שם אנשים‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫תזכרנו? בנוגע‬ ‫מסתובבים‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫כל לילה אותו דבר‪ ,‬ובבוקר אני מוצא את‬ ‫הסיבה‬ ‫לרוחניותא‬ ‫על‬ ‫כבוד‪ ,‬ועל‬ ‫כסף‪ ,‬על‬ ‫יו‪ ‬על‬ ‫הדי‪‬‬ ‫הואהיום‬ ‫השבועות כל‬ ‫שחושבים‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫ברם‪ ,‬הגע‬ ‫במנין יותר‬ ‫האחרון"‪.‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫מתפלל‬ ‫להצליח‬ ‫עצמי‬ ‫התורה"‪ .‬והקב"ה‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמשאתבכל‬ ‫להם אתה נותן‬ ‫כ‪‬תאוה‪.‬‬ ‫עלינו‬ ‫שאי‪‬התורה‬ ‫שיי‪‬‬ ‫ג‪ ‬את‬‫מה יקח‬‫שהקב"ה‬ ‫להצליחהיתכן‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫עצמך!‬ ‫רוצה שבני‬ ‫לעורר אני‬ ‫כדי כן‪ ,‬כן‪.‬‬ ‫להם‪" :‬כן‪,‬‬ ‫השיב‬ ‫לבטוחכאלה‬ ‫לדור עם‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מדורבלי‬ ‫הצלחה ויעבירה‬ ‫ברוחניות‬ ‫ויסביר אותה‬ ‫כלל‬ ‫האדם יזדככו ולכן אתן להם את התורה"‪.‬‬ ‫הסברים נפלאים‪ ,‬ובחלק האחרון יעזוב‬ ‫לנו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪‬‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫ויאמר תסתדר לבד?! היתכן כדבר הזה?!‬ ‫התורהנפלאי‪‬‬ ‫באופן‬ ‫את כלי‪‬‬‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליח‬ ‫הקב"ה הביא‬ ‫כלי‪‬אבל‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫מה‬ ‫ועלינואחדללמוד‬ ‫בלבו‪ .‬הוא‬ ‫תמיד‪,‬אצל כל‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫לא חדרה‬ ‫שעדיין‬ ‫ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫האחרונה‬ ‫הדרך‬‫כברתעל‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫יודע‬ ‫העניינים‪ ,‬אי‪‬‬ ‫הוא כבר‬ ‫מלמדת אותנו‬ ‫התורהלמד את‬ ‫כבר‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫רוצה שאת החלק‬ ‫מה?יותר‬ ‫הקב"ה‬ ‫כדיאךלקבל‬ ‫אלה‪.‬כתוב‪ ,‬ועכשיו צריך את החלק‬ ‫בכלי‪ ‬מה‬ ‫בערך‬ ‫האחרון האדם יביא אליו לבד על‪-‬ידי‬ ‫האחרון ‪ -‬החדירה ללב‪ .‬האדם אומר‪" :‬אני‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫אנישוב ושוב‪ .‬האדם‬ ‫ובקשות‬ ‫תפילה וביטול מה‬ ‫בעלפלונית‪,‬‬ ‫רבינו‬ ‫עוולה‬ ‫בהקדמת‬ ‫לעשות‬ ‫למדנו‬ ‫שאסור‬ ‫כברכבר‬ ‫יודע‬ ‫צריך להתפלל לה'‪" :‬תביא את התורה אלי‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעלשכנע את‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫יעבוד אצלי‬ ‫לשער מה‬ ‫הלבבות‬ ‫איך אדע‬ ‫אבל‬ ‫היא‪ :‬צריך‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה שכך‬ ‫לדו‪ ‬יודע‬ ‫בלבי‪ .‬אני‬ ‫אותהשצרי‪‬‬ ‫תחדיר‬ ‫השאלה‬ ‫האחרון‪ ,‬זה‬ ‫וכמה‬ ‫בחלקפי כמה‬ ‫שםנחו‪‬‬ ‫ארצה?"‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫גופי שלא‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫שם‪ ,‬אבל‬ ‫רוצה‬ ‫שעדיין איני‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫יודע להיות‬ ‫להיות ואני‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לענייני‪‬לך כל מה‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגעיכול לומר‬ ‫עובד‪ .‬אני‬ ‫משהואלאנחו‪‬‬ ‫עדיין‬ ‫יהודי אנכי ובשבילי הורדת את התורה‬ ‫שכתוב‪ ,‬אבל מה אני עושה כדי שאור‬ ‫לעולם‪ .‬עזור לי‪ .‬חדש אותי‪ ,‬ברוא אותי‬ ‫התורה יתיישב בלבי ותיכנס בי דרגא כזו‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫זמ‬ ‫(בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫נשאהשנה‬ ‫ראש‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫ראשית‪ ,‬כי אנו בני ישראל יכולים לקיים‬ ‫מחדש‪ .‬תן לי חיים"‪ .‬אכן כן‪ ,‬על זה אנו‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫את התורה באופן יותר נעלה מהמלאכים‪.‬‬ ‫מבקשים‪ .‬זכרנו לחיים‪ .‬אם אני רדום וטרוד‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫באיזה פרט אנו נעלים מהמלאכים? באיזו‬ ‫טענה אנו מנצחים את הוויכוח? התשובה‬ ‫מבלי יכולת להתבונן ולחדש בתורה‬ ‫ותפילה‪ ,‬האם זה נקרא חי?! כולם יודעים‬ ‫היא‪ :‬כשמגיע לחלק זה האחרון שבו האדם‬ ‫שאין זה נקרא חי‪ .‬ומדוע אין האדם חי? כי‬ ‫הי‪".‬ו הוא אינו מבין‪ .‬הוא‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫עצמו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫נלחם עם‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫שיעזור‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫מהקב"ה‬ ‫הוא מיואש‪ .‬ובכן‪ ,‬בקש‬ ‫ובטחוןעכשיו עם יסורי איוב‪ ,‬ומנסה‬ ‫מדור אמונה‬ ‫מתמודד‬ ‫פטרון עשה‬ ‫לך לחיות‪ .‬הוא רוצה שתחיה‪ .‬הוא‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫להתחזק באמונה‪ ,‬ואומר‪" :‬כבר שמעתי את‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫כבר את כל הדרך הארוכה‪ ,‬ומחכה לעשות‬ ‫כל הדברים‪ .‬כבר שמעתי את דברי החיזוק‬ ‫את הפסיעה האחרונה‪ .‬הוא רק רוצה את‬ ‫עשר פעמים‪ ,‬ואני יכול לומר לך‬ ‫האלה‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫ההכנעה שלך‪.‬‬ ‫אותם מתוך שנתי‪ .‬אבל מה אעשה אינם‬ ‫המלאך"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫יתרונו של היהודי על‬ ‫מנחמים אותי‪ .‬הם נמצאים במוחי ואינך‬ ‫מצליחים לחלחל ללבי ולשמח אותי עד‬ ‫ובהגיענו לימים האלה‪ ,‬אנו מתחננים על‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫כשם שמברכים‬ ‫אייר ה‬ ‫הרעה‬ ‫כ"ג על‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫להודות‬ ‫)בחו"ל שאוכל‬ ‫במדבר‬ ‫עוזר‪.‬פרשת‬ ‫שלישי‬ ‫נפשותינו‪ ,‬יו‪‬‬ ‫עוזר לכל‬ ‫הקב"ה‬ ‫והקב"ה‬ ‫על הטובה"‪ .‬והוא מבקש מהקב"ה‬ ‫יהודי בכל מצב‪ .‬ולא זו בלבד‪ ,‬אלא שמחה‬ ‫בתחנונים‪" :‬רבונו של עולם! עזור לי‬ ‫עצומה יש לו להביא לאדם את החלק‬ ‫שהתורה תחלחל ותחדור ללבי‪ .‬שהתורה‬ ‫האחרון‪ ,‬החלק שאינו קיים אצל המלאכים‪.‬‬ ‫לא תישאר מבחוץ‪ ,‬אלא תיכנס פנימה‬ ‫מדוע הוריד הקב"ה את התורה לעולם הזה?‬ ‫מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫הבטחו‪‬ממנה"‪.‬‬ ‫ואחיה‬ ‫כי בחלק האחרון‪ ,‬בו נמצא חידושו של‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫האדם על פני המלאך‪.‬‬ ‫תכלית השכחה‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪‬‬ ‫בספרי החסידות מביאים מספרי‬ ‫שאתה מנהל‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫ויכוח זה‬ ‫דברי‪‬‬ ‫עם מול‬ ‫בקשה זו‪,‬‬ ‫נחו‪‬‬ ‫עם שהוא‬‫מכפי‬ ‫ויכוח בין‬ ‫כאן יש‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫הוויכוח עם‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫חוזר ונשנה‬ ‫בנוגע שנה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הקבלה שבכל‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫המלאך‪.‬הרי‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬‫מנצח את‬ ‫‪ -‬אתה‬ ‫הסיבה לכ‪‬‬ ‫אור לחושך‪ ,‬ואתה מגביר את האור ומחדירו‬ ‫לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫מהקב"ה‪:‬‬ ‫המלאכיםהדי‪‬‬ ‫שואלים‬ ‫המלאכים‪ .‬הוא יו‪‬‬ ‫השבועות‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫במקום החושך‪ ,‬במקום זה שאינך מצליח‪,‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש בכל‬ ‫לחטוא‪ ,‬מדוע אתה‬ ‫עלינוהרי עתידים‬ ‫כ‪"‬ישראל‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬‬ ‫בגשמיות‪.‬צרמה‬ ‫לך‪.‬ג‪‬הדבר‬ ‫להצליחזה שכל‪-‬כך‬ ‫הקטרוג‪ ,‬הדינא‬ ‫הזה לא‬ ‫במקום‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫הבריאה?"‪ .‬רחמי‪‬‬ ‫כדי לעורר‬ ‫לנו את‬ ‫שניתנו שוב‬ ‫מחדש‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫זוהילבטוח‬ ‫בשמים‪ .‬בלי‬ ‫למעלהברוחניות‬ ‫קיים הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫נת‪ ‬שנה‬ ‫הדינים כל‬ ‫התשובה‬ ‫לנו‬ ‫את הקב"ה‬ ‫להמתיקאכ‪‬‬ ‫הצורךלטובה‪.‬‬ ‫קשיא‪ ,‬דיננו‬ ‫שייצא‬ ‫ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כל‬ ‫למלאכים‪.‬‬ ‫מחדש‪ ,‬הוא מפני שהקב"ה הולך לחדש שוב‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫את הבריאה‪ ,‬ושוב מתקיים הדין ודברים ‪-‬‬ ‫ואילו היה הקב"ה מלמד לכל יהודי‬ ‫תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫שמועילי‪ ‬כדאי?"‪.‬‬ ‫"האם זה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫תורה‪ ,‬היו ידיעות התורה מתיישבות אצל‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫בהירות‪.‬ממילא‪ .‬אבל אילו‬ ‫תיכףיותר‬ ‫ומיד באופן‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫היהודי‬ ‫האמת? מדוע למעשה הקב"ה מביא‬ ‫ומהאלה‪.‬‬‫בכלי‪‬‬ ‫היה כך‪ ,‬היתה השאלה עומדת בתוקפה‪:‬‬ ‫את התורה לבני ישראל הגם שהם נמצאים‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫איזו מעלה יש לךמהעלאניפני המלאך? אתה‬ ‫בעל שהולך‬ ‫מגושם‬ ‫רבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫בעולם‬ ‫למדנוהגלות‪,‬‬ ‫כבר בתוך‬ ‫עמוק‬ ‫יכול ללמוד תורה והוא יכול ללמוד תורה!‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע כי מתחילת‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫)הכל על פי ה'‪,‬‬ ‫לשערליום‬ ‫הלבבות‬ ‫ומתגשם מיום‬ ‫היא‪:‬אותה‬ ‫אי‪‬‬ ‫לדו‪‬הואבהקונה‬ ‫שצרי‪‬תורה‪,‬‬ ‫השאלה לומד‬ ‫כשהמלאך‬ ‫וכמה‬ ‫נחו‪‬אתפי כמה‬ ‫הבריאה על פי‬ ‫הבטחו‪‬וסידר‬ ‫ידע ה'‬ ‫שכך יהיה‬ ‫עבודת‬ ‫הבריאה‬‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬תורה‪,‬‬ ‫רוצה‬ ‫כשאתה לומד‬ ‫הבטחו‪ ‬אתה‬ ‫להיות‬ ‫צרי‪ ‬ומיד‪ ,‬ואף‬ ‫תיכף‬ ‫מחדש שוב את‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגעהקב"ה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫למעשה‬ ‫זה(? ו‬ ‫משהואמדוע‬ ‫נחו‪‬‬ ‫כל מה שאתה לומד נחרט בזכרונך לנצח‬ ‫הבריאה? התשובה היא‪ :‬בשביל התורה‬ ‫וחודר את לבך מצד לצד‪ .‬במה אתה שונה‬ ‫שנקראת ראשית ובשביל ישראל שנקראו‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חמ‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫השעון‪ .‬זה לא החמימות שדימה לעצמו‪ .‬אך‬ ‫מהמלאך? ואם אינך שונה‪ ,‬מדוע באמת‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫הוא חוזר וניעור‪ .‬הוא מתחיל להתנדנד שוב‬ ‫צריך לגרום כזה צער וכזו ירידה לתורה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ולכוון בתפילה בהניחו את אצבעו על‬ ‫המילים‪ ,‬הנה ברגע זה הוא מחדש את‬ ‫הקדושה ולהביאה עד למטה?‬ ‫הבריאה‪ .‬אתה רואה שהיה כאן חושך‪ ,‬והוא‬ ‫אכן דווקא מפני שלא הולך בפעם‬ ‫להחדיר אור עם כל הכוח‪.‬‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫מגיע ומתחיל‬‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫את‬ ‫אליעזר בן‬‫ששוכחים‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫הראשונה‪ ,‬דווקא מפני‬ ‫לזכות‬ ‫הואובטחון‬ ‫עושה החייאה‪.‬‬ ‫פטרון לזה‬ ‫מדור אמונה‬ ‫התלמוד‪ ,‬הוריד הקב"ה את התורה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬‫באמצע‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫העולם‪ .‬כשאתה רואה אברך נרדם‬ ‫אין יותר מאיר מאדם זה שנלחם עם‬ ‫לימודו‪ ,‬וקם לשטוף את פניו ונשאר ללמוד‬ ‫עצמו ומבקש מה' כי הוא יודע שבכוחות‬ ‫בעמידה‪ ,‬אתה רואה אדם שמנסה להחדיר‬ ‫ניסיונותיו‪ ...‬הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫אור במקום חשוך‪ .‬והאדם עם נלמד לע"נ‬ ‫עצמו אין לו תקוה להצליח‪ .‬אין יותר מאיר‬ ‫ראטה כשאומרים שבראש‬ ‫הי"ו לדעת‪,‬‬ ‫מזה‪.‬ליפא‬ ‫וצריך‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫הר"ר‬ ‫עולה‬ ‫ביבדלחט"אואין‬ ‫הוא מנסה להחדיר אמונה בלבו‬ ‫השנה כולם עומדים למשפט‪ ,‬זקנים עם‬ ‫בידו‪ .‬הוא מנסה עוד פעם‪ .‬הוא אומר‬ ‫צדיקים‪ ,‬אחד‬ ‫'תשפ"ב מהיסודות‬ ‫כ"געםאייר ה‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫רשעים‬ ‫המחשבה‬ ‫)בחו"ל נערים‪,‬‬ ‫במדבר‬ ‫מהלך‬ ‫"לא זהו‬ ‫פרשת‬ ‫ושוב‪:‬‬ ‫שלישי‬ ‫לעצמו שוביו‪‬‬ ‫שצריך להבין היטב‪ ,‬הוא רחמנותו של‬ ‫הנכון‪ ,‬אלא זה"‪ .‬הוא נלחם עם עצמו ‪-‬‬ ‫הקב"ה‪ .‬כל אחד עומד למשפט‪ ,‬כל אחד‬ ‫"אסור לחשוב כך‪ ,‬כי זה מביא לידי‬ ‫בלי יוצא מן הכלל‪ .‬למה הוא עומד‬ ‫עצבות‪ ...‬לא נכון! הקב"ה הוא 'כן' טוב‬ ‫למשפט? כי הקב"ה רוצה לתת חיים לכל‬ ‫ומטיב‪ ,‬אע"פ שאיני רואה‪ .‬זה טוב‪ ,‬והטוב‬ ‫האפשרות‬ ‫יודע‬ ‫רוצהתמיד –‬ ‫שתהיהא‪‬לו האד‪‬‬ ‫אחד‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬הואמועיל‬ ‫יהיה טוב הנגלה‪ .‬איני יודע איך‪ ,‬אבל בטוח‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫נחו‪‬במקום‬ ‫לדעת‬ ‫יותר גם‬ ‫וללמדו‬‫התורהאבל‬ ‫לצמצם את‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫שאזכה לאור"‪ .‬כשהוא נלחם עם עצמו‪ ,‬אי‪‬‬ ‫שהוא חידוש‪ ,‬כי כך התכלית מתקיימת‬ ‫הוא מקיים את תכלית הבריאה‪.‬‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫נשאתי נפשי‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫אליךלדברי‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע‬ ‫צרי‪‬‬ ‫רבההאד‪‬‬ ‫בשמיא‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫שמיההרי‬ ‫ויתקדש‬ ‫יתגדללכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫הדי‪‬לבוא רק‬‫יכול‬ ‫הזה יו‪‬‬ ‫והדבר‬ ‫השבועות הוא‬ ‫צרי‪‬‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא‬ ‫עוזר‪ ,‬אי אפשר‬ ‫כ‪‬תפילה‪,‬‬ ‫אם יש מי שלדאבון לב נפל ביצרים‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫הקב"הבכל‬ ‫עלינוכי אם אין‬ ‫להשתמש‬ ‫שיי‪‬‬ ‫קונו‪.‬ג‪‬אףשאי‪‬‬ ‫אחד אינו‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫לבין מה‬ ‫להצליח זה בינו‬ ‫חשוכים‪.‬‬ ‫לעשות חידוש כזה‪ ,‬כי נס בתוך נס הוא‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח הוא‪.‬‬ ‫יודעבלי‬ ‫היטב היכן‬ ‫ברוחניות‬ ‫הוא עצמו‬‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫יודע‪ ,‬אבל‬ ‫להחדיר את אורו של הקב"ה בלב‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫של הוא חי‪.‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחנית חושך'‬ ‫ההצלחה באיזה 'הרי‬ ‫הוא יודע היטב‬‫כל‬ ‫כשעומדים ומבקשים מהקב"ה שיביא את‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫את‬ ‫גופא כלי‪‬‬ ‫מחדשים‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫החלקלהצליח‬ ‫האחרון‪ ,‬בזה‬ ‫כלי‪‬‬ ‫בוודאי היה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫החוצה‪.‬לבטוח‬ ‫מכירעלאת הדרך‬ ‫ידיעתו אי‪‬‬ ‫ואינו‬ ‫מיוסדת‬ ‫ונוסי‪‬שהימים‬ ‫הישנותעכשיו‬ ‫על בפרט‬‫נקרע‪.‬‬ ‫מה‬ ‫לאדם ללמוד‬ ‫לפעמים איזה‬ ‫וכשתופס לוועלינו‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪,‬‬ ‫הבריאה‪.‬‬ ‫עליה‪‬‬ ‫לבו כ‪‬‬ ‫רוצה‪.‬‬ ‫נחזור א‪‬‬ ‫הקדושים מגיעים‪ .‬איך יוצאים מזה? הוא‬ ‫להשתמש‬ ‫עצמם‪.‬‬ ‫אותנו אי‪‬‬ ‫הקדושים‬ ‫מלמדת‬ ‫בתוך הימים‬ ‫התורהקשה‬‫רגע‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫אלה‪ .‬מחמת איזה נסיון מפחיד‪ ,‬אלא‬ ‫בכלי‪‬דווקא‬ ‫ולאו‬ ‫כבר החליט מאה פעמים וכבר התפלל מאה‬ ‫וכשאנילא מצא‪.‬‬ ‫החוצה עדיין‬ ‫כל נסיון הבא ממשיכת החומר‪ .‬כגון בימי‬ ‫לעצמי‬ ‫הדרך מי לי‬ ‫פעמים‪.‬אי‪‬אתאני לי‬ ‫א‪‬‬ ‫חובת‬ ‫מה אני‬ ‫בעלמדי או‬‫רבינועייף‬ ‫בהקדמתשהוא‬ ‫הוא מוצא‬‫למדנו‬ ‫כבר‬ ‫הסליחות‪,‬‬ ‫כמה נחת רוח יש לו להקב"ה שהוא‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעיומו‪ ,‬ורוצה‬ ‫עם סדר‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הלבבותזהלשער‬ ‫מסתדר לו‬ ‫שאין‬ ‫לתורה יש‬ ‫אי‪‬‬ ‫לדו‪"‬ראו!‬ ‫בה היא‪:‬‬ ‫למלאכים‪:‬‬ ‫להראותשצרי‪‬‬ ‫יכולהשאלה‬ ‫כמה וקיווה‬ ‫וכמה‬ ‫הואפיציפה‬ ‫השנה‪,‬נחו‪‬‬ ‫הבטחו‪‬‬‫בראש‬ ‫לוותר‪ .‬או‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫ששקעו בתוך‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫כאלה‬ ‫לאנשים‬ ‫להיות‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ראש צרי‪‬‬ ‫מהלך לעזור‬ ‫לענייני‪ ‬מימי‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגעוהנה באחד‬ ‫כל‪-‬כך נלהב‪,‬‬ ‫שיהיה‬ ‫משהוא נחו‪‬‬ ‫הקליפה"! איזה קידוש ה' נעשה בזה בקרב‬ ‫השנה‪ ,‬הוא מרגיש עייף ורגליו כואבות‪,‬‬ ‫המלאכים‪ .‬הוא אומר להם‪" :‬אתם בעצמכם‬ ‫ומוצא את עצמו מסתכל ללא הרף על‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫טמ‬ ‫(בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫נשאהשנה‬ ‫ראש‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫מבקשים‪ .‬אסור להפסיק לבקש‪ .‬בכל אשרי‪,‬‬ ‫לא הבנתם מספיק את כח התורה‪ .‬לא‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫בכל סליחה‪ ,‬בכל תפילה‪ ,‬תמיד אנו‬ ‫האמנתם שהתורה יכולה להגיע ולעזור‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מבקשים‪ :‬הורני ה' דרכך אהלך באמיתך‪,‬‬ ‫יחד לבבי ליראה את שמך‪ .‬על זה הנשמה‬ ‫לאדם שכל‪-‬כך הסתבך"‪ .‬יהודי זה בתוך‬ ‫מצבו‪ ,‬כשרק יידע שהקב"ה מחכה שיבקש‬ ‫מתחננת‪ .‬ואז כשהאדם זוכה שהתורה‬ ‫ממנו שוב מתוך כזה ביטול‪ ...‬שיאמר‬ ‫הוא"ו זוכה לחיים ולכל טוב‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫מתגלית אצלו‪,‬‬‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫עד‬ ‫הר"רספר‪,‬‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכות אחר‬ ‫לזכות‬‫תהלים‪ ,‬פרק אחר פרק‪ ,‬ספר‬ ‫ובטחון‬ ‫שבעולם‪.‬‬‫מדור אמונה‬ ‫פטרוןתן לי‬ ‫הסוף‪ ,‬ויבקש‪" :‬רבונו של עולם!!‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫חיים‪ .‬עכשיו אינני חי‪ .‬אני מאמין‪ ,‬רבונו של‬ ‫והלא זה קיים כבר‪ .‬וכמו שכתב בנועם‬ ‫עולם‪ ,‬שיש דרך בשבילי‪ .‬אתה יכול לחתור‬ ‫כמה פעמים שמפני כך המלאך‬ ‫ולא הרה"ח פסח‬ ‫אלימלך ז"ל‬ ‫בשבילי‪,‬לע"נ‬ ‫חתירה מתחת כסא כבודך גם נלמד‬ ‫ראטה כולה עם העובר במעי‬ ‫הי"והתורה‬‫את כל‬ ‫רק מפני שאני מבקש בכזו חמימות ולא רק‬ ‫לומדליפא‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫אמו הגם שבסוף הוא שוכחו‪ ,‬כי יצטרך‬ ‫מפני שאני כה שבור‪ ,‬אלא מפני שזוהי‬ ‫ללמוד אותה שוב‪ ,‬ואם יהיה זה הפעם‬ ‫מהות התורה‪ ,‬כי התורה היא ללא גבול‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫לכן לומד אתו‬ ‫מדי הקשה‪.‬‬ ‫הראשונה‪– ,‬יהיה‬ ‫כ"גלואייר‬ ‫פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי(‬ ‫שלישי‬ ‫מצב"‪.‬‬ ‫יו‪ ‬לכל‬ ‫ויכולה להגיע‬ ‫המלאך פעם אחת‪ ,‬כדי שבבוא העת‪,‬‬ ‫התורה תתעורר אצלו מבפנים‪ .‬עם כל יהודי‬ ‫ציצים ופרחים לתורה‬ ‫למד המלאך את התורה שלו‪ ,‬את מה‬ ‫אכן כן‪ ,‬גדלותה של התורה הוא שהיא‬ ‫ש'הוא' צריך לדעת‪ .‬זה קיים כבר אצלך‪.‬‬ ‫אלוקות‪ .‬היא הקב"ה בעצמו‪ ,‬והקב"ה מגיע‬ ‫יודע‬ ‫–‬ ‫האד‪‬הגוף‪,‬‬ ‫קצת את‬‫לנקות א‪‬‬ ‫רק תמיד‬ ‫מועיל‬‫הבטחו‪‬צריך‬ ‫אתה‬ ‫לכל מקום‪ .‬אבל הקב"ה מחכה לאדם‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪ ‬שאינך‬ ‫יותראמור‬ ‫בו‪ .‬אבל‬ ‫ועוצם ידי‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫כוחי‬ ‫להסיר קצת‬ ‫שיגלה זאת בתפילתו ובביטולו‪ ,‬שיגלה אי‪‬‬ ‫האמן בזה‪,‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫עצמך‪,‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫בכוחותמול‬ ‫להצליח כראוי‬ ‫יכול לבטוח‬‫שהקב"ה יכול להאיר בתורתו את אי‪‬‬ ‫את התורה‬ ‫מול לך‬‫שיגלה‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מהקב"הנחו‪‬‬ ‫ובקש שהוא‬‫המקומות החשוכים ביותר‪ .‬כשהאדם מכפי‬ ‫שנשמתך כבר יודעת‪ .‬והיא בוודאי תתגלה‪,‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫עושה כן‪ ,‬ומאמין בזה‪ ,‬ומתפלל אובוכה הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪‬‬ ‫ואז יוכל להראות באצבעו זה א‪-‬לי ואנוהו‪.‬‬ ‫לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫הקב"ה‬ ‫הדי‪‬זה עושה‪.‬‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫קידוש ה'‬ ‫השבועותאיזה‬ ‫להקב"ה‪,‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫מי הוא זה שיכול היה לעשות נס כזה‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫"אתם בכל‬ ‫שואלים למה נתתי‬ ‫להשתמש‬ ‫כ‪‬אומרעלינו‬ ‫למלאכים‪:‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬הקב"ה‬‫ג‪ ‬לא‬ ‫מה אם‬ ‫כאלה‪,‬‬‫בגשמיות‪.‬‬ ‫להצליח מקשיים‬ ‫שאחלץ‬ ‫רחמי‪ ‬לעולם‬ ‫לעורר הבנתם!‬ ‫לישראל?! לא‬ ‫התורה‬ ‫את‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫לנו כדי‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח הוא‬ ‫ברוחניותכן‪,‬בלי‬ ‫גילוי נפלא‬ ‫הצלחה‬ ‫ובעצמו? הנה כי‬ ‫לא היתה התורה מקבלת כאלה ציצים כלל‬ ‫בכבודו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫שמים‪ .‬הרוחנית של האד‪‬‬ ‫ההצלחה‬ ‫של כבוד‬‫ופרחים אילו היתה נשארת למעלה בשמים‪ .‬כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫לעולם לא הייתם משיגים איזה אור יש מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫בתורה"‪.‬‬ ‫מלמעלה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫צמצום‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫עלכנגד‬ ‫הישנות‬ ‫מלמטה‬ ‫צמצוםא‪ ‬כ‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותרהנקרא‬ ‫לקבל‬ ‫כדיידוע‬ ‫היה בכל הדורות‪ ,‬דור דור‬ ‫בשם ה' צלך )הובא‬ ‫הכלל‬ ‫וכך אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫בקדושת לוי פרשת בשלח בשם הבעש"ט הק' וכבר‬ ‫וניסיונותיו‪ ,‬כאן נאסר עליהם לשמור שבת‪,‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנו‬ ‫האומר שכפי שהאדם‬ ‫נמצא כן במדרש(‪ ,‬מה אני‬ ‫כיסוי ראש‪.‬‬ ‫ללכת עם‬ ‫עליהם‬ ‫כברנאסר‬‫כאן‬ ‫מתנהג‪ ,‬כך מתנהגים עמו מלמעלה‪ .‬כלל‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫ישראלשבנוגע‬ ‫לעמוד איתנים‬ ‫לשערבניהבטחו‪‬‬ ‫הלבבותידעו‬ ‫תמיד‬ ‫אף מן‬ ‫אי‪‬‬ ‫החסד‪,‬‬ ‫היא‪:‬‬ ‫במדת בה‬ ‫השאלה המתנהג‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪‬‬ ‫גדול הוא‪.‬‬ ‫כמה באור‬ ‫וכמה‬ ‫החושך‬ ‫הבטחו‪ ‬את‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫ה' ולהאיר‬‫בניסיונותיהם‬ ‫של עבודת‬ ‫כשהאד‪ ‬החסד‪,‬‬ ‫רוצה‬ ‫עמו במדת‬‫מתנהגיםלהיות‬ ‫דור‪ ,‬צרי‪‬‬ ‫השמים הבטחו‪‬‬ ‫לענייני‪‬שבכל‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגעהניסיונות‬ ‫ובאמצעות‬ ‫התורה‪ .‬נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫כמאמר חז"ל )שבת קנא‪ ,‬ב( כל המרחם על‬ ‫אנו עדים לנצחיותה של התורה‪ .‬התורה‬ ‫הבריות‪ ,‬מרחמין עליו מן השמים‪ .‬מדה‬ ‫מאירה לאדם בתוך לבו‪ ,‬ועל זה אנו‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫ננשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫דבר שהגוף לא יתנגד לו‪ .‬התיישב לאסיפת‬ ‫כנגד מדה‪ .‬כשהאדם מתנהג במהלך מסוים‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שלום עם הגוף ואמור לו‪" :‬בא נעשה משא‬ ‫הוא מעורר בשמים הנהגה זו‪.‬‬ ‫אמונה ובטחון‬ ‫ומתן‪ .‬אני אתן קצת ואתה תתן קצת"‪.‬‬ ‫מדור‬ ‫והנה הדבר מצוי מאוד שהאדם מנסה‬ ‫וקראת אליה לשלום‬ ‫לעשות איזה שינוי בחייו‪ ,‬הוא מקבל קבלה‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ר‬ ‫בידו‪.‬אליעזר‬ ‫וחבירו‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫ומחליט החלטה‪ ,‬ואין עולה‬ ‫ובטחון החיים' הק' אומר‪ :‬תבין שלא‬ ‫מדור אמונה ה'אור‬ ‫אומר לו‪" :‬אתה יודע מדוע אינך פטרון‬ ‫מצליח? כי‬ ‫ובטחו‪ ‬במשחק‪ .‬אתה בא להלחם עם‬ ‫מדובר כאן‬‫מדור אמונה‬ ‫החלטת‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫אתה מקבל קבלות גדולות מדי‪.‬‬ ‫הסטרא אחרא‪ .‬עד עכשיו הוא היה כאן‬ ‫לקום לפנות בוקר‪ ,‬והכנת לך שמונה עשרה‬ ‫בעל הבית ועכשיו אתה בא לבקוע לתוך‬ ‫שעונים מעוררים לארבע לפנות בוקר‪ .‬לא‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫שטחו‪ .‬אתה חושב שהפחדת אותו עם‬ ‫רצית לשמוע ממשהו אחר‪ .‬ארבע זה ארבע‪.‬‬ ‫ראטה‬ ‫השעון המעורר החדש שלך?! הוא אינו‬ ‫הי"ו‬ ‫ליפא‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫כמו בשנים קדמוניות‪ .‬יום אחד זה עבד לך‪.‬‬ ‫רוצה שתקום מוקדם‪ .‬אתה רוצה ‪ -‬הוא אינו‬ ‫ביום השני כבר היתה לך איזו פרשה עם‬ ‫אתו בחברותא‬ ‫ללמוד‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫לך חבר‬ ‫אייר ה‬ ‫לקחתכ"ג‬‫בחוקותי( –‬ ‫)בחו"ל רוצה‪.‬‬ ‫במדבר‬ ‫נלחם עם‬ ‫פרשת‬ ‫עצמך‬ ‫שלישיאת‬ ‫יו‪ ‬מצאת‬ ‫חתונה‪ ,‬והנה‬ ‫מקצוע בתורה‪ .‬זה מה שאתה אומר‪ .‬יש כאן‬ ‫הזמן השני של ק"ש‪ .‬זוהי טעותך‪ .‬תעשה‬ ‫מישהו אחר שאינו מוכן למסור לך את‬ ‫לך קבלה לקום בשש וחצי‪ ,‬או בשבע‪,‬‬ ‫העולם הזה‪ .‬הוא רוצה שהעולם הזה יהיה‬ ‫ותראה שתוכל לעמוד בזה"‪ .‬והאדם חושב‬ ‫מקום שעושים בו עבירות‪ ,‬מקום שמבלים‬ ‫לעצמו שחבירו בעל העצה מן הסתם שמע‬ ‫האד‪ ‬לתוך‬ ‫יודע‬ ‫רוצהא‪‬לחדור‬ ‫תמיד –‬ ‫מועיל ואתה‬ ‫הבטחו‪ ‬הזמן‪,‬‬ ‫בו את‬ ‫את העצה או מהמשגיח שלו בישיבה קטנה‬ ‫נחו‪ ‬פשוט‬ ‫ובקול?!‬ ‫בחברותא‬ ‫להשתמששם‬ ‫שטחו וללמוד‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫יותר‬ ‫בו‪ .‬אבל‬ ‫או מהמלמד בכיתה ח'‪ ,‬כי אין צריך להיות אי‪‬‬ ‫שיתקע לך רגליים מכל הצדדים‪ .‬מדובר‬ ‫חכם גדול כדי להבין שאם רוצים שהקבלה אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫במלחמה רצינית‪.‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫מדודה‪ .‬הוא‬ ‫הפע‪‬‬‫להיות‬‫נעסוק‬ ‫שבועותצריכה‬ ‫לכבודזמן‪ ,‬היא‬ ‫תחזיק‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫חג‬ ‫עמוק הרי‬ ‫בהרבה‪.‬‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪ ‬דבר‬ ‫מביןבנוגע‬ ‫שיש בעצה זו‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אינו‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫אכן כדי להצליח‪ ,‬מוכרח האדם לקחת‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא שהוא‬ ‫יותר הקבלות‬ ‫ולבחון את‬‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫שאיפותיו‬ ‫את‬ ‫בכל לו היכולת‬ ‫שתהיה‬ ‫הקב"ה רוצה‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫כ‪ ‬עלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬‬ ‫הבריאה‪.‬‬ ‫ג‪ ‬את‬ ‫מהכאן‬‫לחדש‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫להצליחהוא הולך‬ ‫עושה‪.‬‬ ‫לצמצם את התורה לך‪ ,‬ולהראות שהתורה‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫ביותר‪.‬‬ ‫לבטוח‬‫דברבלינפלא‬ ‫ברוחניות‬‫לעשות כאן‬ ‫כלל הצלחה‬ ‫הוא‬ ‫יכולה להיות מובנת ונלמדת ומתקיימת‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫על‪-‬ידי כל סוג של יהודי בכל דרגה שהיא‪ ,‬כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫יתנגד‬ ‫לא‬ ‫שקבלתו‬ ‫מחשב‬ ‫מצדו‬ ‫כשהאדם‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫וכדי שתתעורר דרגה זו בתורה שיוכלו מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫יותר מדי עם הרגלו הקודם ושיוכל לקיימה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫גם בערב שבת ושבת וגם כשיהיה עייף‬ ‫מה‬ ‫לעשות‬ ‫ללמוד‬ ‫אתה מצדך‬ ‫תמיד‪,‬צריךועלינו‬ ‫שמועילי‪ ‬גם לך‪,‬‬ ‫להסבירה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫קצת‪ ,‬ולכן הוא מקבל קבלה שאינה לקוחה‬ ‫להשתמש‬ ‫כאן‪.‬‬ ‫אי‪‬מתחולל‬ ‫אותנו הרי‬ ‫צמצומיםמלמדת‬ ‫לתורה‪ .‬משהו‬ ‫התורה‬ ‫היא במדרגה אחת‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותר אלא‬ ‫הדמיון‪,‬‬‫לקבל‬ ‫זה לא דבר של מה בכך‪ .‬כשהאדם נלחם כדי‬ ‫מעולם‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫מעל זו שהוא עומד עליה עכשיו‪ ,‬הוא‬ ‫עם הרגל שיש לו‪ ,‬אין זה מצב חיצוני‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫אנינחשב עכשיו בא‬ ‫מעורר בזה משהו‪.‬מההוא‬ ‫בעל להיפך‬‫הקדושה‬‫ביןרבינו‬‫בהקדמת‬ ‫למדנומלחמה‬ ‫כבר‬ ‫נערכת כאן‬ ‫ליטהר בעצם זה שהוא מתבונן לראות מה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫במלחמה‪ ,‬צריך‬ ‫כמושבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הקדושה‪,‬לשער‬ ‫ובמלחמה‬ ‫הלבבות‬ ‫היא‪:‬דעתו‬ ‫אי‪‬‬ ‫בהמגלה‬ ‫לדו‪‬הוא‬ ‫עכשיו‪ ,‬כי‬ ‫להחזיקשצרי‪‬‬ ‫יוכלהשאלה‬ ‫כמה שכל‪.‬‬ ‫וכמה‬ ‫ולהתנהל פיבשום‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫בתחבולות‬ ‫עבודת ה'‬ ‫לבוא‬ ‫של‬ ‫ההרגש שלו‪,‬‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫להיותאחר‬ ‫סתם הולך‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הוא לא‬ ‫צרי‪‬‬‫ש‬ ‫)סוף‬ ‫גשמיי‪.‬‬‫הפסוק‬ ‫בנוגעכתב על‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫החיים' הק'‬ ‫ה'אור‬ ‫משהוא נחו‪‬‬ ‫אלא הוא מחשב הלכה למעשה לראות‬ ‫שופטים( וקראת אליה לשלום שכאשר האדם‬ ‫במה יוכל לעמוד‪.‬‬ ‫רוצה לערוך מלחמה‪ ,‬עליו לעשות איזה‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫אנ‬ ‫(בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫נשאהשנה‬ ‫ראש‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫לפעמים אנו חושבים שעיקר האסון היוצא‬ ‫מגיד שיעור טוב יודע לצמצם‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מזה הוא שאותם בחורים לא ילמדו תורה‬ ‫הבה ונתבונן‪ :‬מגיד שיעור בישיבה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫כל ימי חייהם‪ ,‬והכל ייזקף לחובתו של אותו‬ ‫מגיד שיעור‪ ,‬אך האמת שהאסון הוא הרבה‬ ‫קטנה‪ ,‬אם הוא רוצה‪ ,‬הוא יכול להחליט‬ ‫שלא מעניין אותו היכן הם אוחזים ומה הם‬ ‫יותר עמוק‪ .‬האסון הוא שעכשיו יש אנשים‬ ‫את עצמם‬ ‫להתאים‬ ‫מבינים‪" .‬הם צריכים לזכות‬ ‫מי"ושהתורה אינה מיועדת‬ ‫שיש הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫שחושבים‬‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫אלי"‪ .‬הוא נכנס ביום הראשון ומתחיל‬ ‫ובטחוןהחילול ה' הגדול ביותר‪ .‬ושקר‬ ‫אמונה זהו‬ ‫פטרון מדור לו‪.‬‬ ‫פטרו‪ ‬הוא‬ ‫להרצות ריטב"א‪ ,‬רשב"א‪ ,‬ר' חיים‪.‬‬ ‫ובטחו‪‬התורה יכולה להגיע לכל יהודי‪.‬‬ ‫גמור הוא‪.‬‬‫מדור אמונה‬ ‫נוסע‪ .‬למה? כי הוא טוען שהבחורים חייבים‬ ‫זוהי מהותה של התורה‪.‬‬ ‫להתרגל שהתורה איננה משחק ילדים‪ .‬הוא‬ ‫לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫אומר ואומר‪ ,‬ואינו עוצר משטףנלמד‬ ‫דיבורו‪.‬‬ ‫כל המונע הלכה מפי תלמיד‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫חז"ל אמרו במסכת סנהדרין )צא‪ ,‬ב(‪" :‬כל‬ ‫אנו שואלים אותו‪ :‬מה אתה רוצה? אתה‬ ‫המונע הלכה מפי תלמיד"‪ ...‬לא היתה לו‬ ‫סתם רוצה לומר מה שיש לך לומר או‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫–‬ ‫סבלנות לחשוב‬ ‫היתהה לו‬ ‫לא אייר‬ ‫בחוקותי( או כ"ג‬ ‫)בחו"ל סבלנות‪,‬‬‫במדבר עוצר‬ ‫פרשת לו היה‬ ‫שלישי יחדרו?‬ ‫יו‪‬שדבריך‬ ‫שאתה רוצה‬ ‫איך לאומרה‪" ...‬כאילו גוזלו מנחלת‬ ‫מעט וחושב‪" :‬רגע אחד! עם איזה ענין‬ ‫אבותיו"‪ .‬למה אמרת לו שקר? אמנם לא‬ ‫אוכל להתחיל את השיעור וכל אחד יהנה‪.‬‬ ‫השתמשת במילים של שקר‪ ,‬אבל עשית‬ ‫כל אחד‪ .‬גם החזקים‪ ,‬גם החלשים וגם‬ ‫עכשיו דבר שגרם לו להבין שקר‪ .‬גרמת לו‬ ‫הבינונים‪ ,‬וגם אלה שצריכים עזרה?"‪ .‬הוא‬ ‫יודע‬ ‫א‪‬איךהאד‪‬‬ ‫–‬ ‫תמיד‬ ‫גרמת לו?‬ ‫בשבילו‪.‬‬ ‫מועיל אינו‬ ‫הבטחו‪‬שהתורה‬ ‫להבין‬ ‫היה חושב על זה ורושם לעצמו‪ .‬ועוד היה‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫לצמצמה‪.‬‬‫יותרבלינחו‪‬‬ ‫את אבל‬ ‫ההלכה‬ ‫שאמרת בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫חושב‪" :‬באיזה נוסח אוכל למסור אותו? איך אי‪‬‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לומר אותה‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול איך‬‫לחשוב‬ ‫כראוי‬ ‫אמרתלבטוח‬ ‫אותה בלי‬ ‫אוכל לפשט אותו שיהיה מובן לכל? אולי אי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫דברי‪ ‬לנשמתו‪,‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫נחו‪‬כדימולשתחדור‬ ‫תלמידיך‬ ‫בשפת שהוא‬‫אשתמש במשל מהעולם שלהם‪ ,‬משל שהם מכפי‬ ‫האד‪ ‬נחשב‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הסבלנות‪ ,‬אתה‬ ‫פשוטה‪ ,‬שהרי‬ ‫לכ‪‬היתה לך‬ ‫הסיבהשלא‬‫וכיון‬ ‫הריאתם‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לומד‬ ‫וכך היה‬‫לדברי‪‬‬ ‫בנוגעאתם"‪,‬‬ ‫הבטחו‪ ‬חיים‬ ‫עצמם‬ ‫א‬ ‫"ומה ‪ ,‬על‬ ‫לרוחניות‬ ‫הדי‪‬‬ ‫כגוזלו מנחלת אבותיו‪.‬‬ ‫אתם‬ ‫הילוכם‪.‬‬ ‫יו‪ ‬לפי‬ ‫השבועות הוא‬ ‫ומתקדם‬ ‫באופן זה‪,‬‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכל כזה?"‪ .‬והיה‬ ‫להשתמשבמקרה‬‫עלינויהיה הדין‬‫כ‪‬חושבים‬ ‫שיי‪‬‬ ‫ג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫מזכיר את‬ ‫בגשמיות‪.‬עלמהאתר‬ ‫מהרש"א שם‬ ‫להצליח‬ ‫ה‬ ‫חיים‬ ‫וכולם ורצו‪‬‬ ‫הלימודרחמי‪‬‬ ‫לתוךלעורר‬ ‫אותם כדי‬ ‫מכניס‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫תלמידו‬ ‫שלימד את‬ ‫לבטוח‬ ‫הצלחהר' פרידא‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫המעשה עם‬ ‫ושמחים‪ .‬כמה שכר נראה לכם היה מקבל? כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫אינה‬ ‫שהתורה‬ ‫הכרזת‬ ‫פעם‪.‬‬ ‫מאות‬ ‫ארבע‬ ‫כמה תועלת היתה יוצאת מדרך לימוד כזו? כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫בשביל כל אחד‪ .‬בבחינה מסוימת הרי זה‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫כמה אור ויראת שמים וקיום התורה היו מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫כאילו הכרזת ח"ו שהתורה אינה מן השמים‪,‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫יוצאים מזה? מה הוא היה עושה סך הכל? נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫כי אם היא מן השמים‪ ,‬אם היא אלוקות‪,‬‬ ‫התורה‪ .‬להשתמש‬ ‫אותנו אי‪‬‬ ‫מצמצם את‬ ‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫הוא היה‬ ‫‪-‬‬ ‫נשמה‪ ,‬היא יכולה‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫להגיע לכל‬‫לקבל יותר‬ ‫היא יכולה‬ ‫כדי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫להיות מובנת לכל אחד‪ ,‬שכל אחד ירגיש‬ ‫"לצמצם את התורה‪ ,‬זהו התכלית?!‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫טעם בשבת‪ ,‬עריבות‬ ‫תהלים‪ ,‬אני‬ ‫טעם באמירת מה‬ ‫מדה‪ .‬בזיון‬ ‫בהקדמתמארץ‬ ‫למדנו ארוכה‬ ‫כבר‬ ‫אדרבה! הרי‬ ‫בתפילה‪ ,‬עריבות בקיום מצוה‪ .‬אין זה אמת‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫אתהשבנוגע‬ ‫עושה‪ ,‬כי היות‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לשער‬ ‫הבזיון‬ ‫הלבבות את‬ ‫הוא!"‪.‬‬ ‫היא‪:‬יכולה‬ ‫אי‪‬‬ ‫התורה‬ ‫לדו‪‬איןבה‬‫שצרי‪‬שאליו‬‫השאלה בעולם‬ ‫שיש יהודי‬ ‫שבועיים‬ ‫וכמה‬ ‫שבועכמה‬ ‫הבטחו‪‬לאחר‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫רוצהה'לצמצם‪,‬‬ ‫שאינך‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬מישהו‬ ‫רוצה‬ ‫להיות כי אם יש‬ ‫וכזב הוא‪.‬‬ ‫אינה צרי‪‬‬ ‫להגיע‪ .‬שקר‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬‫"התורה‬ ‫למסקנא ‪-‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫בנוגע‬ ‫מגיעים‬ ‫הבחוריםנחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫שאליו אין התורה יכולה להגיע‪ ,‬הרי‬ ‫בשבילי‪ .‬אני אין לי תקוה להבין את‬ ‫שהתורה מוגבלת‪ .‬התורה הרי באה מהקב"ה‬ ‫התורה"‪ .‬איזה בזיון! איזה חילול ה'!‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫בנ‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫נמי לכם" )פסחים סח‪ ,‬ב(‪ .‬בשבועות חייבים‬ ‫ועל ידה ברא את העולם‪ .‬אין כזה דבר‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫לאכול סעודה‪ ,‬כי צריך שהגוף ירגיש ג"כ‬ ‫שאינה פועלת בשביל אדם מסוים‪ .‬סתירה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫שהיום הוא יו"ט‪ .‬אכן כן‪ ,‬יש דברים רבים‬ ‫בתורה ועבודה וגמילות חסדים שאפשר‬ ‫מוחלטת היא עם מהותה של התורה‪.‬‬ ‫לעשותם והגוף ישתף פעולה‪ .‬וקראת אליה‬ ‫הנשמה מלמדת את הגוף‬ ‫תצמצם‪.‬הי"ותחשוב‪ :‬איך אני יכול‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫לשלום‪.‬‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫תלמידו‪,‬‬ ‫לזכות‬ ‫כלפי‬ ‫לזכות‬ ‫ובכן‪ ,‬אם האדם מבין זאת‬ ‫ובטחון‬ ‫לעשות שינוי קטן? תבין שכך אתה בא‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫פטרון‬ ‫הוא יכול להבין זאת גם כלפי עצמו‪ .‬אתה‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫ליטהר ומן השמיים יסייעו לך שהתורה‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫בעצמך משמש גם כרבך וגם כתלמידך‪.‬‬ ‫תחדור בלבך‪.‬‬ ‫הקב"ה הוא רבך‪ ,‬אבל אתה השואל ומשיב‬ ‫את הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫כאן‪ .‬אתה הוא זה שצריך נלמד‬ ‫להביאלע"נ‬ ‫כאן בונים יסודות הבי"ת‬ ‫"ר עד‬ ‫בעצמך‪,‬‬ ‫התורה היוצאת מפי ה' ‪ -‬אליך‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫יותר מזה‪ ,‬כשהמלמד לומד עם הילדים‬ ‫שגופך ישלים אתך‪ .‬עליך להבין שאם עד‬ ‫הקטנים את אותיות הא"ב‪ ,‬לאן הוא כבר‬ ‫כה זה לא עבד בשבילך‪ ,‬אם עד כה גופך‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫–‬ ‫מבזבז על זה‪.‬‬ ‫השבועה הוא‬ ‫כ"ג אייר‬‫אתם? כל‬‫בחוקותי(‬ ‫)בחו"ל מגיע‬ ‫במדבר‬ ‫מבין מה‬ ‫פרשת"איני‬ ‫שלישיאומר‪:‬‬ ‫יו‪‬‬ ‫השתכנע‪ ...‬גופך‬ ‫לא‬ ‫כאן לומדים את הבי"ת בצבע אדום וכאן‬ ‫אתה אומר לי‪ .‬אתה אומר לי כאן ספרי‬ ‫בצבע ירוק‪ .‬באותו זמן יושב לו אברך רכון‬ ‫חסידות‪ .‬אני מחפש דברים אחרים‪ .‬אמנם‬ ‫על השולחן‪-‬ערוך שלו וגומע סימן אחר‬ ‫אני לומד )בוודאי אתה מתכוון לומר שאתה לומד‬ ‫סימן‪ .‬חוזר ומשנן ומחדש חידושים ומעלה‬ ‫שלא לשמה‪ ,‬כי אם אתה אומר שאתה לומד לשמה‪,‬‬ ‫יודע‬ ‫–‬ ‫האד‪‬קודש‪,‬‬‫א‪ ‬שבת‬ ‫הכתב‪.‬תמיד‬ ‫ויהי בליל‬ ‫הבטחו‪‬עלמועיל‬ ‫אותם‬ ‫התנא כבר מעיד עליך שאתה משקר( ומתפלל‪,‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬אל בנו‬ ‫ומדבר‬‫יותר‬ ‫בראש אבל‬ ‫השולחן‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫האברך יושב‬‫אך כיון שאני יוצא לרחוב‪ ,‬מיד אני נמשך אי‪‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪ ‬למדתם‬‫מלמד‪" :‬מה‬‫כראוי מול‬ ‫אצל אותו‬ ‫הלומדלבטוח‬‫לדברים אחרים"‪ .‬רגע אחד! יש כאן תלמיד‪ .‬אי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫בי"ת דגושה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬‫בי"ת‪.‬‬‫למדתםמול‬ ‫אה‪ ,‬נחו‪‬‬‫השבוע?שהוא‬ ‫גופך הוא תלמידך‪ .‬ומה הוא אומר? הוא מכפי‬ ‫האד‪ ‬אתה!‬ ‫כזה גדול‬ ‫נפלא!‬ ‫לכ‪ ‬כמה‬‫הסיבה רפה‪.‬‬ ‫ובי"ת‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫ונשמתך‬ ‫לדברי‪ ‬בשבילי"‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע‬ ‫"התורה אינה‬ ‫אומר‪:‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫שהרי‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫א‬ ‫אתה יודע כבר את שני הסוגים‪ ,‬עם הנקודה‬ ‫לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫גדול‪.‬‬ ‫הדי‪‬לה תפקיד‬ ‫יו‪ ‬ויש‬ ‫הואהשני‬‫השבועותבצד‬ ‫עומדת‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫בתוך הבי"ת ובלעדיה"‪ .‬הוא בוחן אותו‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש בכל‬ ‫להראות לו שהתורה‬ ‫כ‪"‬רגעעלינו‬ ‫אחד! אני חייבת‬ ‫שיי‪‬‬ ‫מתחילה‬ ‫השאלהשאי‪‬‬ ‫לרגעמה ג‪‬‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫היא בשבילו‪ .‬אני מפחדת שהגוף הולך להצליח‬ ‫ומשתעשע אתו‪.‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫לנקר במוחו‪" :‬מה?! על אות אחת הוא בזבז‬ ‫כלל‬ ‫לשכנע‬ ‫לנו‬ ‫חייבת נת‪‬‬ ‫אני הקב"ה‬‫הגמרא‪ ..‬אכ‪‬‬ ‫לסגור את‬ ‫דיננו לטובה‬ ‫שייצא‬ ‫האד‪‬‬ ‫באותו זמן‬ ‫הספקתישל‬ ‫הרוחנית‬‫ההצלחהאני הרי‬ ‫שבוע שלם?!‬ ‫כל‬ ‫אותו"‪.‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫ערוך!"‪.‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אי‪‬בשולחן‬ ‫לבטוח‬ ‫סימנים‬ ‫ידיעתו‬‫עלוכמה‬ ‫מיוסדתכמה‬ ‫ללמוד‬ ‫ונוסי‪‬כי הוא‬ ‫הישנותכמובן‪,‬‬ ‫דוחה אותה‬ ‫מה‬ ‫ועלינו ללמוד‬ ‫משכנעים את‬ ‫נחשוב איך‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪ ‬הבה‬ ‫אם כן‬ ‫עליה‪‬‬ ‫נחזורמידא‪‬הואכ‪ ‬על‬‫אך‬ ‫יודע שאם אין האדם יודע להבדיל בין בי"ת‬ ‫הראשוןאי‪‬הואלהשתמש‬ ‫בוודאי‬ ‫הדבר אותנו‬‫התלמיד‪.‬מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫'דמעות'‪ .‬האדם צריך לברר את שם אמו כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫דגושה לבי"ת רפה‪ ,‬אין שולחן ערוך‪ ,‬אין‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫ולהתחיל להתפלל עליו‪ .‬התפלל על עצמך‬ ‫תפילה‪.‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫א‪‬‬ ‫חובת‬ ‫מה אני‬ ‫בעל תורה‪.‬‬ ‫רבינולהבין‬ ‫בהקדמת‬ ‫שגופך יוכל‬ ‫למדנו‬ ‫התפלל‬ ‫כבר‬ ‫גופך‪.‬‬ ‫ועל‬ ‫מי שכילד לא למד את קריאת האותיות‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעבאופן שגם‬ ‫הבטחו‪ ‬התורה‬ ‫לצמצם את‬ ‫לשער‬ ‫הלבבות‬ ‫תתחיל‬ ‫ואז‬ ‫יש לו‬ ‫אי‪‬‬ ‫קשההיא‪:‬‬ ‫התמודדות‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫שצריך‪,‬שצרי‪‬‬‫כמוהשאלה‬ ‫וכמה‬ ‫לחשוב‬ ‫כמה איזה‬ ‫הבטחו‪‬תתחיל‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫יוכל ה'להבין‪.‬‬ ‫גופךעבודת‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪‬אבל זה‬ ‫רוצה‬ ‫כבר לקרוא‪,‬‬ ‫להיות‬‫הבטחו‪‬יודע‬ ‫בבגרותו‪ .‬הוא‬ ‫יוכל צרי‪‬‬‫גשמיי‪.‬‬‫לענייני‪‬וגופך‬ ‫לעשות עכשיו‬ ‫נחו‪ ‬בנוגע‬‫משהוא תוכל‬ ‫שינוי‬ ‫לוקח לו שלוש פעמים‪ .‬הוא לא קורא‬ ‫לשתף פעולה‪ .‬הן תראה שאמרו חז"ל על‬ ‫בטבעיות‪ .‬הוא צריך כל הזמן להתאמץ‬ ‫יום מתן תורה‪" :‬הכל מודים בעצרת דבעינן‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫גנ‬ ‫(בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫נשאהשנה‬ ‫ראש‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫אפשר לדמותו למי שעומד ליד הפתח‬ ‫ולבדוק אם קרא נכון‪ .‬ה' ירחם! ההרגשים‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫הפתוח מבחוץ ורואה שהעומד בפנים סוגר‬ ‫שלו לדברים שבקדושה נמצאים בסכנה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫עליו את הדלת‪ ,‬וברגע האחרון לפני שהיא‬ ‫נסגרת לגמרי‪ ,‬הוא נועץ את רגלו בינה ובין‬ ‫גדולה‪ ,‬כי בתפילה הוא עסוק איך לקרוא‬ ‫את התיבות‪ ,‬ובוודאי אינו יכול לגשת‬ ‫המשקוף‪ ,‬ומונע ממנה להסגר‪ .‬הנה בכמה‬ ‫לעמוד התפילה‪ ,‬כי הוא פוחד לטעות‪,‬‬ ‫נשארההי"ופתוחה? לא הרבה‪ .‬אבל‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬‫פיגא היא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫ס"מ‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫בנויה‬ ‫מה‬‫הר"ר‬ ‫לזכות על‬ ‫לזכות‬ ‫והבושה נעשית מנת חלקו‪.‬‬ ‫משנה‪ .‬העיקר הוא שהדלת לא‬ ‫ובטחון‬ ‫אמונה לא‬ ‫מדור זה‬ ‫השגתו‬‫פטרון‬ ‫הבנתו בתורה‪ ,‬קרבת האלוקים שלו‪,‬‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫אמונה‬ ‫סגורה‪.‬‬ ‫מדור‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫בשבת? הנחת היסוד היא בלימוד הבי"ת‬ ‫והחילוק בין הרפה והדגושה‪ .‬שם הכל‬ ‫כשאין האדם מקבל קבלה שיוצרת‬ ‫מתחיל‪.‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫שינוי‪ ,‬הדלת סגורה עליו‪ .‬הוא חושב על‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫להחשיב"ראת‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫ואם כן מדוע אינך יודע‬ ‫זה‪ ,‬יש לו הרגשים‪ ,‬יש לו דמיונות‪ ,‬אך את‬ ‫הדלת לא פתח‪ .‬לעומת כן‪ ,‬כשהאדם עשה‬ ‫השינוי הקטן שאתה עושה בסדר יומך?‬ ‫'תשפ"ב הוא הולך‬ ‫הזה בחייו‬ ‫אייר ה‬ ‫שאתכ"גהחלק‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫)בחו"ל החלטה‬ ‫הנקודה‬ ‫במדבר‬ ‫פרשת כמו‬ ‫שלישיחשוב‬ ‫הלא הוא יו‪‬מספיק‬ ‫לשנות‪ ,‬לא משנה כמה השינוי קטן‪ ,‬לא‬ ‫שבאות הבי"ת! תעשה שינוי קטן ותחליט‬ ‫משנה כמה רגלו צרה‪ ,‬סוף סוף הוא נעץ‬ ‫שאתה שומר עליו מכל משמר‪ ,‬ומקיימו‬ ‫את רגלו‪ ,‬והדלת פתוחה‪ .‬הרבה גנבים‬ ‫חוק ולא יעבור‪ .‬תחזור עליו מכל הצדדים‬ ‫פועלים באופן זה‪ .‬הם באים כאילו להביא‬ ‫‪ -‬ירוק‪ ,‬אדום‪ ,‬צהוב‪ .‬תבנה לו יסודות‬ ‫יודע‬ ‫האד‪ ‬קטן‬ ‫איזה דבר‬ ‫מועיל תמיד –‬ ‫מחדירים א‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬ואז הם‬ ‫משהו‪,‬‬ ‫איתנים שלא יתמוטט‪ .‬מדוע לא תשכיל‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫נחו‪‬והדלת‬ ‫לדעת‬ ‫ישים לב‪,‬‬ ‫אחד יותר‬ ‫שאף אבל‬ ‫במנעול מבלי‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫לראות מה ייבנה על השינוי הקטן הזה? אי‪‬‬ ‫נסגרת‪ .‬על‬ ‫אתה מסתכל ואומר‪" :‬לא‪ ...‬זה לא אברך‬ ‫שאם יעשה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מוללהבין‬ ‫דברי‪‬‬ ‫האדם‬‫כראוי‬ ‫אינה לבטוח‬‫אי‪‬‬ ‫שינוי בדבר אחד‪ ,‬ויחזיק בקבלתו חוק ולא‬ ‫בסוגיית‬ ‫עד הצהריים‬ ‫הפע‪‬‬ ‫לישון‬‫נעסוק‬ ‫שבועותנשאר‬ ‫לכבודאו שאני‬ ‫חסידי‪...‬‬ ‫או שאני משכים קום בעלות השחר‪ .‬סתם מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫יעבור‪ ,‬בימים קשים כבימים קלים‪ ,‬הוא‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫אתה‬ ‫פתח את הפתח‪.‬‬ ‫שמונה?!א‪ ,‬על‬ ‫לרוחניות‬ ‫בשעה‬‫לקוםהדי‪‬‬ ‫עצמי יו‪‬‬ ‫לקבל על‬ ‫השבועות הוא‬ ‫עושה צחוק‪ .‬אין לזה שום ערך"‪ .‬חס ושלום להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫לי פתח‬‫שאי‪‬‬ ‫"פתחו‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫אומר‪ :‬ג‪‬‬ ‫להצליחמה שהקב"ה‬ ‫וזה‬ ‫לומר כן‪ .‬ערכה של קבלה כזו לא יסולא‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫כי אני‬ ‫בלי למה?‬ ‫לבטוח‬ ‫יודעים‬ ‫מחט"‪ .‬אתם‬ ‫ברוחניות‬ ‫בפז‪ .‬אדרבה! כך התורה נבנית‪ .‬הרהור כלל‬ ‫כחודו של‬ ‫הצלחה‬ ‫לנו‬ ‫עודנת‪‬‬ ‫הרהור‬ ‫הקב"ה‬ ‫אכ‪ ‬בלב‪.‬‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫חרישה‬ ‫תשובהדיננו‬ ‫אחד הוא‬ ‫שייצא‬ ‫אתה‬ ‫אולם‪.‬‬ ‫של‬ ‫כפתחו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫פתח‬ ‫לכם‬ ‫אפתח‬ ‫מסתכל רק על החלק ש'אתה' עושה‪ .‬אינך‬ ‫ואח"כ נפלאי‪‬‬ ‫מכניסים‬ ‫ברוחניות‪ ,.‬כלי‪‬‬ ‫להצליחעוד חרישה‬ ‫תשובה‪ ,‬זה‬ ‫כלי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫זרעים‪ ,‬ואז באים הגשמים‪ ,‬ופתאום רואים מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫מבין שזה אלוקות‪ .‬הינך מבין שהתורה היא‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫אילנות יוצאים מן האדמה והולכים וגדלים‪ ,‬נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫דבר גבוה וצריך רק לעורר אותה מלמטה‪.‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫מעיינותיה נפתחים‪.‬‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫אותה‪,‬‬‫וכשמעורריםיותר‬ ‫כדי לקבל‬ ‫האדם‪ .‬מתחדש לגמרי‪.‬‬ ‫והנה‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‬ ‫האדם מתקדם עוד קצת ועוד קצת‪ ,‬עוד‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫פתוחה‬ ‫חובת‬ ‫בעל‬‫הדלת‬ ‫בהקדמתאתרבינו‬ ‫משאירה‬ ‫כבראחת‬ ‫למדנו‬ ‫רגל‬ ‫אניהנכון ועוד פעם‬ ‫הדבר‬ ‫מה‬ ‫את‬ ‫עושה‬ ‫פעם‬ ‫עושה את הדבר הנכון‪ ,‬ופתאום הוא מוצא‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫הגדולים שבנוגע‬ ‫באים על‪-‬ידי‬ ‫לשער הבטחו‪‬‬ ‫הלבבות‬ ‫השינויים‬ ‫היא‪:‬אחרת‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫ומתנהג‬ ‫שצרי‪‬אחרת‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫השאלה מדבר‬ ‫את עצמו‬ ‫וכמה‬ ‫פי כמה‬ ‫ללכת‪ ,‬וכל‬ ‫הואנחו‪‬‬ ‫מחפש‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫יודע לאן‬ ‫של‬ ‫שהאדם‬ ‫כשהאד‪‬לעבודת‬ ‫רוצה‬ ‫לבו מתחזק‬ ‫הבטחו‪ ‬זאת‪,‬‬ ‫להיות‬ ‫כשהאדם מבין‬ ‫בלבד‪ ,‬ואומר‪:‬‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫שינוי קטן‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫עושהבנוגע‬ ‫משהואהואנחו‪‬‬ ‫פעם‬ ‫ה'‪ .‬כן‪ ,‬אנו יכולים‪ .‬הקב"ה מחכה לנו ללמד‬ ‫"כמה זמן שזה יקח‪ ,‬עכשיו אני מתקדם‬ ‫אותנו את חלקנו בתורה‪ ,‬אך הוא רוצה‬ ‫בס"מ אחד‪ .‬אני מניח כאן רגל וזהו זה"‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫דנ‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫תנסה לקיים את מה שאומרים בענין‬ ‫שנעשה קבלה מצדנו‪ ,‬קבלה שתחולל בנו‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫לימוד תורה לשמה‪ ,‬תחזור בתשובה באמת‪.‬‬ ‫איזה שינוי ויקרבנו אליו‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫תחשוב‪" :‬הרי אני מלא בגאוה‪ ,‬מלא‬ ‫בדמיונות ובדברים שאינם ראוים‪ .‬רבונו של‬ ‫כל הדרכים סלולות כבר‬ ‫עולם!! עזור לי‪ .‬אני מתבייש מזה‪ .‬רק אתה‬ ‫הי"והוא רוצה לתת מזון‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא לעזור‬ ‫ומשפחתולי"‪.‬‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫יכול‬ ‫אליעזר בן‬ ‫בשם‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫אמר‬ ‫לזכות‬ ‫זיע"א‬ ‫לזכות‬ ‫ידוע שמהר"ח ויטאל‬ ‫ובטחוןכשהוא לומד‪ .‬הוא חושב ומכוון‪:‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫לנשמתו‬ ‫רבו האר"י הק' ז"ל שבדורות פטרון‬ ‫האחרונים‬ ‫אשו של אביי בתוך נשמתי‪ ,‬לבער‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫"שתיכנס‬ ‫בדורות‬‫פטרו‪‬‬ ‫יוכלו להגיע למדרגות גדולות אשר‬ ‫ולכלות את תאוותיי"‪ .‬בשביל זה הוא‬ ‫הראשונים היה צריך למסור את הנפש כדי‬ ‫ללמוד‪ .‬והוא אומר‪" :‬לשם יחוד‬ ‫להגיע אליהן‪ .‬והסיבה לכך‪ ,‬כי הצדיקים‬ ‫מתיישב ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח‬ ‫קב"ה ושכינתיה"‪ ,‬ומתיישב ללמוד בקול עם‬ ‫כבר פתחו את הצינורות‪ ,‬וכמו שהביא‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫לגביהר"ר‬ ‫ניסים‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫באוהב ישראל ובקדושת לוי‬ ‫התכלית שזה יקרב אותו אל הקב"ה‪ .‬תעשה‬ ‫זאת למעשה‪ .‬אל תתבייש‪ .‬אמץ לך את‬ ‫שכיון שכבר נפתח הצינור להנהגה ניסית‬ ‫'תשפ"ב אל תשוח‬ ‫אייר ה‬ ‫לתפילה‪.‬‬ ‫כ"גהכנה‬ ‫ההנהגות( –של‬ ‫במדבריום זה‬ ‫)בחו"ל בחוקותי‬ ‫פרשת נעשה‬ ‫בט"ו בניסן‪,‬‬ ‫שלישי‬‫ביום מסוים‪,‬יו‪‬כגון‬ ‫שיחה של חולין קודם התפילה‪ .‬למד דף‬ ‫מסוגל לניסים‪ .‬אז רוב ניסים הפלאת‬ ‫גמרא‪ ,‬אמור כמה מזמורי תהלים‪ ,‬כוון‬ ‫בלילה‪ .‬כי מאחר שנפתח הצינור‪ ,‬יותר קל‬ ‫בתפילתך‪ ,‬התפלל בחמימות‪ .‬תודה לה' על‬ ‫למשוך בעדו ניסים‪.‬‬ ‫הנשמה שנתן בך ועל היכולת לשיר לו‬ ‫יודע‬ ‫מה האד‪‬‬ ‫קורה למי‬ ‫תמיד –‬ ‫תראה א‪‬‬ ‫מועילזאת‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬תנסה‬ ‫שירה‪.‬‬ ‫אנו נמצאים היום בדור שכל‪-‬כך הרבה‬ ‫נחו‪ ‬הביאו‬ ‫אומרים‪ .‬כבר‬ ‫שהצדיקים‬ ‫ששומע למה‬ ‫סללורוחניי‪‬‬ ‫דרכים‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫בנוגע וכבר‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫קדמו לו‬ ‫נחיצות‬ ‫צדיקים כבר‬ ‫לדעת‬ ‫אבל יותר‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫להלחם עכשיו‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫ללכתדברי‪‬‬ ‫צריך מול‬ ‫זאת אליך‪.‬‬ ‫לבטוחאינך‬ ‫כראוי‬ ‫אי‪‬‬ ‫ומהלכים להביא חיות‪ ...‬חמימות‪...‬‬ ‫עם הסטרא אחרא כדי שזה יקרה‪ .‬הצדיקים‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬של תורה‬ ‫בתפילה‪,‬נעסוק‬ ‫רתיחה‬ ‫התלהבות שבועות‬ ‫לכבוד‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪‬‬ ‫כבר מסרו את נפשם על זה‪ .‬החלק שלך‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫התייגעו‪.‬‬ ‫לדברי‪‬קודש‪ ...‬הם‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע‬ ‫חמימות בשבת‬ ‫לשמה‪,‬‬ ‫האד‪ .‬צרי‪‬‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי‬ ‫לרוחניותא‬ ‫אחרא‪ ,.‬עם‬ ‫הסטרא‬ ‫יו‪ ‬על‬ ‫הואהיכו‬ ‫קרדומות‬ ‫עם‬ ‫הוא רק ללמוד את דבריהם ולקיימם‬ ‫על‬ ‫הדי‪‬‬ ‫השבועות‬ ‫מסירות נפש הביאו לכך שתהיה היכולת להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬‬ ‫הצדדים‪.‬‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫מהלכיםג‪‬מכל‬ ‫בזה העולם להרגיש את נוכחותו של להצליח‬ ‫הקב"ה נתן לנו‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫צופים‪.‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בלי ונופת‬ ‫לבטוח‬ ‫מדבש‬ ‫הצלחה מתוקים‬ ‫ברוחניות‬ ‫כלל מתוקים‪.‬‬ ‫והם‬ ‫הקב"ה‪ ,‬להרגיש חיות בדברים שבקדושה‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫של כך הוא‬ ‫האד‪‬‬ ‫בהישג יד‪.‬‬ ‫שזה נמצא‬ ‫הרוחנית‬ ‫אבל תאמין‬ ‫ההצלחה‬ ‫הקב"ה נתן לנו מתנות על גבי מתנות‪ .‬כל‬ ‫בפרשת נצבים‪ .‬הקב"ה אומר‪ :‬תאמין שזה‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫הבעל שם טוב הק' ותלמידיו‪ .‬מתנות שלא מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫לא מעבר לים‪ .‬לא בשמים היא ולא מעבר‬ ‫מה‬ ‫ללמוד‬ ‫מלובלין!‬ ‫ועלינוחוזה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪,‬‬ ‫הדורות‪ .‬כזה‬ ‫לפי ערך‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫לים היא‪ .‬על מה מדברים? על החמימות‬ ‫להשתמש‬ ‫כזוהר הרקיע‪.‬‬ ‫ומזהיריםאי‪‬‬ ‫מאירים אותנו‬ ‫צדיקים מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫על החיות בתורה‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫האברך יותר‬ ‫בדור הזה‪.‬‬ ‫כדי לקבל‬ ‫של‬ ‫לדורם בלבד?! ההיה זה רק כדי‬ ‫בכלי‪ ‬זה‬ ‫ההיה‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫ומצוות של בעל הבית בתוך מצבו‪ .‬התורה‬ ‫לפתוח צוהר לכמה שנים ואח"כ יחזור‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫שזה בשמים‪ ,‬כי אם‬ ‫אומרת לו‪ :‬אל תגיד‬ ‫מה אני‬ ‫בעל זה כדי‬ ‫רבינו היה‬ ‫בהקדמת בוודאי‬ ‫העולם למדנו‬ ‫לחשכותו?! הלא‬ ‫כבר‬ ‫אתה אומר שזה בשמים או מעבר לים‪ ,‬סימן‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫העולם‪ ,‬כדי‬ ‫שבנוגע‬ ‫לשערשלהבטחו‪‬‬ ‫משיח בזה‬ ‫הלבבות אורו‬ ‫להביא‬ ‫אלוקות‬ ‫אי‪‬‬ ‫שהתורה בההיאהיא‪:‬‬ ‫שאינך מבין‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪‬‬ ‫וכמה הואהשאלה‬ ‫הספרים‬ ‫הדלת פישלכמה‬ ‫ה' בידית‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫שיחזיק‬ ‫שמיעבודת‬ ‫של‬ ‫זאת‪ .‬בפיך‬ ‫רוצה‬ ‫אינך קולט‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫נשמה‪.‬‬ ‫להיות‬ ‫שחודרת לכל‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫דבריהם ויתייגע‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגעאתלענייני‪‬‬‫נחו‪‬וילמד‬‫הקדושים‪,‬‬ ‫משהוא‬ ‫ובלבבך לעשותו‪ .‬זה בתוכך‪ .‬זה כבר נמצא‬ ‫לקיימם‪ ,‬יוכל להגיע לאותן מדרגות הגם‬ ‫בנשמתך‪.‬‬ ‫שהוא רואה את עצמו כאברך פשוט‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫הנ‬ ‫(בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫נשאהשנה‬ ‫ראש‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫יושב תהלות ישראל‪ .‬הזוך‪ ,‬הטוהר והעדינות‬ ‫כשהאדם מבקש מהקב"ה ואינו מרפה‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫של תפילת היהודי מתוך ביטול והכנעה‬ ‫עוד פעם הוא מבקש ועוד פעם‪ ,‬בכל עת‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫להינצל מהיצר הרע‪ ,‬מביאה נחת רוח‬ ‫גדולה ועצומה לשכינה הקדושה‪ .‬יעזור‬ ‫ובכל זמן ‪ -‬הקב"ה לא ישיב את פניו ריקם‪.‬‬ ‫והאדם יראה שלבו נפתח והנה הוא זוכה‬ ‫השי"ת שבאמת נוכל להתפלל נכונה‬ ‫להבנה חדשה בתורה‪ ,‬למהלך חדש איך‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫נפשותנו לעבדו עבודה תמה‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫ולפעול למען‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫נברא‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫שהוא‬ ‫להנצל מיצרו‪ .‬הוא ירגיש‬ ‫לחיים אמיתיים ממלך חפץ בחיים‪.‬‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫ולזכות‬ ‫פטרוןקדוש‬ ‫מחדש‪ ,‬כדברי ה'חתם סופר'‪ .‬אתה‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ונ‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫יום שלישי שבוע שחל בו ראש השנה ‪ -‬כ"ו אלול ה'תש"פ‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ובטחון‬ ‫הנקודה הפנימית‬ ‫אמונה‬ ‫לעורר את‬ ‫מדור שופר‬ ‫כוחה של תקיעת‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫קיום מצוה עם ידיעת טעמה‪,‬‬ ‫מעלתו של‬ ‫התחברות אל המצוות על‪-‬ידי המוח‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫והן מעלתה של קיום מצוה מחמת גזירת‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪‬ללמוד‬ ‫מעבודת חיי האדם היא‬ ‫שמים‪.‬‬ ‫להתחבר אל המצוות שהוא מקיים‬ ‫ולהתרגל לעשותן עם כל החיות‬ ‫מפני שחיבור המוח עם המצוה‬ ‫והיינוז"ל‬ ‫שהמשיג הרה"ח פסח‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫וההתלהבות‪ .‬והנה המציאות היא‬ ‫להיעשות דווקא על‪-‬ידי ידיעת‬ ‫מוכרח‬ ‫אינו‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫ביבדלחט"ארקהר"ר‬ ‫הבנה‬ ‫את טעמי המצוות או אפילו‬ ‫טעמיה‪ ,‬אלא עיקר הדבר הוא שהמוח יהיה‬ ‫מסוימת בטעמי המצוות‪ ,‬מיד הוא מתחבר‬ ‫כל כולו שקוע בתוך המצוה‪ .‬ואמנם חז"ל‬ ‫'תשפ"במפני שידעו‬ ‫אייר ה‬ ‫המצוות‪,‬‬ ‫בחוקותי( – כ"ג‬ ‫טעמיהן של‬ ‫אליהן יותר‪ .‬ואין סיבת הדבר רק מפני‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל גילו לנו‬ ‫שהשגת טעמי המצוות מעוררות את‬ ‫שידיעת טעמיהן היא כלי חשוב אשר‬ ‫הרגשת האדם‪ ,‬אלא מפני שההתחברות‬ ‫בכוחו לעזור ולסייע למוח האדם להתחבר‬ ‫החזקה ביותר נוצרת על‪-‬ידי המוח‪ .‬וכמו‬ ‫אל המצוות‪ ,‬אבל אם יעלה בידי האדם‬ ‫שכתב כן הרה"ק בעל התניא זיע"א )לקו"א‬ ‫להתקשר יפה אל המצוה הגם שלא יידע‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫צוה לו‬ ‫מפני – א‪‬‬ ‫שהקב"ה‬ ‫אלאתמיד‬ ‫מועיל‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫טעמיה‪,‬‬ ‫את‬ ‫פ"ה(‪ ,‬שכאשר האדם מבין טעמו של דבר‪,‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫המצוהנחו‪‬‬ ‫כאילו היה‬ ‫אבל יותר‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫יתחבר אל‬ ‫הוא מתחבר אל אותו דבר באופן שאין אי‪‬‬ ‫עליה‪ ,‬בוודאי‬ ‫שום דבר החוצץ ביניהם‪ ,‬עד שהוא ואותו‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫יותר מכפי‬ ‫כראוי מול‬ ‫ולפעמים אף‬ ‫טעמיה‪,‬‬‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫יודע את‬ ‫נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫שבועות‬ ‫ממש‪.‬‬ ‫לכבוד‬ ‫מתאחדים‬ ‫דבר‬ ‫את‬ ‫יודע‬ ‫היה‬ ‫אילו‬ ‫אליה‬ ‫מתחבר‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫שהיה‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫טעמיה‪ .‬לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫נמצאנו למדים שנוכל לזכות לשלמות הסיבה‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫במצוותינו על‪-‬ידי שנלמד את טעמיהן‪ ,‬כי‬ ‫הבנה עמוקה כיצד‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכלבשעת קיום‬ ‫עליהם‬‫להשתמש‬ ‫עלינו לחשוב‬ ‫כ‪‬אז נוכל‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫נשמותינוורצו‪‬‬ ‫עם‬ ‫תתאחד רחמי‪‬‬ ‫וממילא לעורר‬ ‫המצוות‪,‬לנו כדי‬ ‫שניתנו‬ ‫כל מי‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫ודוגמא‪:‬‬ ‫לבטוח‬ ‫משלבלי‬ ‫זאת על‪-‬פי‬ ‫ברוחניות‬ ‫כללונבאר‬ ‫הצלחה‬ ‫נראית כצורת‬ ‫ההצלחה קטנה אשר‬ ‫שלמד בישיבה‬ ‫השי"ת‪.‬לנו‬ ‫אל"ה נת‪‬‬ ‫אכ‪‬כךהקב‬‫על‪ .‬ידי‬ ‫לטובה‬ ‫המצוותדיננו‬ ‫ונתקרב‬ ‫שייצא‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחנית של‬ ‫כל‬ ‫הישיבות בנות ימינו‪ ,‬בוודאי יצא לו לראות‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫בחור שחוזר בפיו על כל מה שלמדו‬ ‫פרטימה‬ ‫ועלינוידיעת‬ ‫ללמוד‬ ‫המוח בלי‬ ‫התחברותתמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫עליה‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪‬‬ ‫הטעמים‬ ‫בשיעור ובעיקר את תורתם של ראשי‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫בהירות‪ .‬ברור הוא לכל‬ ‫לקבל יותר‬ ‫האחרונים‪ ,‬אך‬ ‫כדי‬ ‫הישיבות‬ ‫לפי זה היה נראה לומר שהמקיים‬ ‫והנהאלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫שהבחור אינו מבין מה הוא אומר )ושמא אינו‬ ‫מצוה המוגדרת כחוק‪ ,‬כגון מצות פרה‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינואתבעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫מסוגל אפילו להבין מה הוא אומר‪ ,‬כי סגנון זה‬ ‫מה אני‬ ‫התועלת‬ ‫מקבל‬ ‫למדנו שהוא‬ ‫כבר‬ ‫אדומה‪ ,‬הגם‬ ‫עדיין אינו לפי מידותיו(‪ ,‬וכל מה שהוא אומר‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫מפסיד אותה‬‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫דווקא‪ ,‬הוא‬ ‫לשערכזו‬ ‫הלבבות‬ ‫שבקיום מצוה‬ ‫ולחוץ‪ .‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫השפה לדו‪‬‬ ‫השאלהמןשצרי‪‬‬ ‫אינו אלא‬ ‫כמהטעמה‪.‬‬ ‫וכמה‬ ‫ידיעת‬ ‫עם פי‬ ‫מצוהנחו‪‬‬ ‫שישה'בקיום‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫מעלה‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫לו צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫לענייני‪ ‬כן‪ ,‬כי‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫שאין הדבר‬ ‫נחו‪ ‬היא‬ ‫בנוגע‬ ‫משהוא האמת‬ ‫אולם‬ ‫ומצד שני ראינו בוודאי בחור או ילד‬ ‫ישכיל האדם לקיים מצוה שהיא חוקה‬ ‫שחזר על גמרא רש"י לבד בלי שום ציצים‬ ‫בכוונה הנכונה‪ ,‬ירוויח את שתי המעלות‪ ,‬הן‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫זנ‬ ‫(בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫נשאהשנה‬ ‫ראש‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫ילך וילמד את טעמיה ורמזיה כפי שהם‬ ‫ופרחים‪ ,‬אך כשביאר את השקלא וטריא‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מופיעים בזוה"ק ובכתבי האריז"ל‪ ,‬וידמה לו‬ ‫היה בזה מתיקות נפלאה‪ ,‬ממש נפשנו יצאה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫שהוא מתחבר באמצעותם על המצוה‪,‬‬ ‫ולמען האמת לא יתחבר אל המצוה במוחו‬ ‫בדברו מרוב מתיקות ובהירות הסוגיא‪.‬‬ ‫ראינו בחוש כי יש לו הבנה עמוקה וברורה‬ ‫אלא יתרחק ממנה‪ ,‬מפני שיהיה עסוק‬ ‫בלימודו הגם שאינו מעטר אותו במראי‬ ‫"ו אינם הולמים כלל את‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫אשר‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫באותם רמזים‬‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫מקומות שונים‪.‬‬ ‫ובטחוןוחוזר עליהם כקוף‪.‬‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫מידותיו‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫הא לנו שהבנת הדבר אינה פטרו‪‬‬ ‫שייכת כלל‬ ‫וזו אחת הסיבות שבגללה נזהרו‬ ‫לכמות הידיעות וההוספות‪ ,‬אלא פירושה‬ ‫הצדיקים כל‪-‬כך בשעת קיום המצוה שלא‬ ‫חיבור חזק של מוח האדם אל אותו דבר‬ ‫תהא חכמתו מרובה ממעשיו‪ ,‬כי בשעת‬ ‫ז"ל‬ ‫פסח‬ ‫"ח‬‫הרה‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫אשר מתבטא בתפיסת גוף הדבר כמו‬ ‫ראטההאדם לעשות כל מה‬ ‫הי"ו צריך‬ ‫קיוםליפא‬ ‫המצוה‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫הלומד‪.‬הר"ר‬ ‫להיפך‪,‬‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫שהוא וחקיקת ציורה בנפש‬ ‫שביכלתו להתחבר אל המצוה וכך תשפיע‬ ‫מאז שתפס האדם את גוף הדבר‪ ,‬ייאמר‬ ‫אמורה להשפיע‪,‬‬ ‫שהיא'תשפ"ב‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫המצוהכ"גמהאייר ה‬ ‫)בחו"ל עליו‬ ‫במדברלאחר‬ ‫אמנם כן‪,‬‬ ‫גורע‪.‬פרשת‬ ‫המוסיף‬ ‫שלישי‬ ‫עליו כל יו‪‬‬ ‫ואם תהיה חכמתו מרובה‪ ,‬יהיה שרוי‬ ‫שכבר תפס אותו‪ ,‬יוכל להוסיף בכמות‬ ‫בסכנה גדולה‪ ,‬כי מרוב חכמה יהיה עסוק‬ ‫ולתפוס גם אותם במוחו‪ ,‬אבל לגבי הבנת‬ ‫בכל מה שמסביב‪ ,‬ואת עצמות הדבר לא‬ ‫עצם הדבר‪ ,‬אין כל התוספות מועילות אלא‬ ‫יתפוס במוחו‪.‬‬ ‫מזיקות‪.‬‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫–‬ ‫חכמות‬ ‫תמיד גםא‪‬בענין‬ ‫מועיל בחוש‬ ‫הדבר נראה‬‫הבטחו‪‬‬ ‫המושג‬ ‫פירושרוחניי‪‬‬ ‫היום‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫השתבש‬ ‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לצערנו‬ ‫נחיצות‬ ‫לדעת‬ ‫לעתים נחו‪‬‬ ‫אדם אחד‬ ‫אבל יותר‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫רואים‬ ‫העולם‪ ,‬כאשר‬ ‫אי‪‬‬ ‫'הבנה עמוקה'‪ ,‬עד שרבים סבורים שפירושו‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫בלי הפסק‬ ‫דברי‪‬‬ ‫חכמה מול‬ ‫מסוימת‬ ‫בענין כראוי‬ ‫מדברלבטוח‬‫אי‪‬‬ ‫הפע‪‬יהיו רבים‬ ‫נעסוק וכבר‬ ‫שבועותימצאנו‪,‬‬ ‫לכבודעמוק מי‬ ‫פלפול‬ ‫בסוגיית‬ ‫בצהריים שאינו‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫כשמש דברי‪‬‬ ‫נחו‪ ‬מול‬ ‫שהוא לכל‬ ‫והדבר ברור‬ ‫מכפי‬ ‫הרילכם‬ ‫ואומר‬ ‫לדברי‪" ‬הבה‬ ‫יפתחו ויאמרו‪:‬‬ ‫האד‪ ‬בגלל‬ ‫הרי ודווקא‬ ‫חכמה‪,‬‬ ‫לכ‪ ‬באותה‬ ‫הסיבהכלום‬ ‫מבין‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫שכאשר בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫לכולנו‬ ‫הבנה עמוקה בסוגיין"‪ ,‬ברור יהיה‬ ‫שאינו מבין‪ ,‬הוא מרבה לדבר כל‪-‬כך‪ .‬וכעין‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא‬ ‫שאף אחד לא יצליח לירד לסוף דעתו‬ ‫זה אפשר לראות בקרב התלמידים בישיבה‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל‬ ‫ושמא אף הוא עצמו לא יירד לסוף דעתו‪.‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫קטנה כשעונים על שאלות בכתב‪ ,‬שמי‬ ‫רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫עמוקה'‬ ‫כדישללעורר‬ ‫המושג 'הבנה‬ ‫פירושו לנו‬ ‫האמיתי‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫שורות‬‫לבטוח‬ ‫בליכותב‬ ‫ברוחניות לו‪,‬‬ ‫שאין הצלחה‬ ‫התשובה נהירה‬ ‫כלל‬ ‫לנו‬ ‫נת‪ ‬כפי‬ ‫בתוךהקב"ה‬ ‫הפשטות‬ ‫לטובה‪ .‬אכ‪‬‬ ‫שייצא דיננו‬ ‫לחפור עמוק‬ ‫הוא‬ ‫האד‪‬‬ ‫של תקוותו‬‫הרוחנית כאשר‬ ‫גיבובי מילים‬ ‫ההצלחה‬ ‫ארוכות של‬‫כל‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כן‬ ‫כלי‪‬על ידי‬ ‫ברוחניות‪,‬כאשר‬ ‫באר מים חיים‪,‬‬‫להצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫שחופרים‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫התשובה‬ ‫השורות אי‪‬‬ ‫תימצא‬ ‫על ידיעתו‬ ‫שמבין‬‫מיוסדת‬ ‫בלבו‬ ‫ללמוד מתוך‬ ‫הלומד עצמו‬ ‫מה‬ ‫תמיד‪,‬בלבועלינו‬‫שמועילי‪‬תלמים‬ ‫נחרשים‬ ‫ונוסי‪ ‬נהירה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫שהתשובה‬ ‫על כן מי‬ ‫הישנות‬ ‫מהכ‪‬שאין‬ ‫הנכונה‪.‬א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫בהירות‪ .‬במלואה על‪-‬ידי‬ ‫יותר התשובה‬ ‫לקבל את‬ ‫כדי שעונה‬ ‫לו‪,‬‬ ‫פשטות‪ .‬אי‪ ‬להשתמש‬ ‫לאותה אותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫התחברות‬ ‫התורה‬ ‫שלוש מילים בלבד‪.‬‬ ‫אלה‪ .‬שלא תהא חכמתו מרובה‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫הזהירות‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫ממעשיורבינו בעל חובת‬ ‫כבר למדנו בהקדמת‬ ‫אניכאשר נקיים את‬ ‫הצדיקים ש‬ ‫מה‬ ‫כך רצו‬ ‫המצוות‪ ,‬נבין היטב את גוף המצוה מבלי‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫ההתחברות אל‬‫לעניןשבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫מעתהלשער‬ ‫נבין גם‬ ‫הלבבות‬ ‫המצוה‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה אל‬ ‫היא‪:‬‬ ‫נתחבר‬ ‫שצרי‪ ‬ואזלדו‪‬‬ ‫סחור סחור‪,‬‬ ‫ללכת‬ ‫השאלה‬ ‫כמה תועיל‬ ‫וכמה‬ ‫הפעמים‬ ‫שברובנחו‪ ‬פי‬ ‫שהגםהבטחו‪‬‬ ‫המצוה‪,‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪‬המצוה‬ ‫רוצה‬ ‫מחוברים אל‬ ‫וכשנהיה להיות‬ ‫צרי‪ ,‬הבטחו‪‬‬ ‫היטב‬ ‫יתכן‬ ‫לענייני‪‬אליה‪,‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגע להתחבר‬ ‫נחו‪ ‬המצוה‬ ‫משהוא טעמי‬ ‫ידיעת‬ ‫ממילא נשיג טעמים נוספים על‪-‬ידי הבנת‬ ‫גם שלא די שלא תועיל‪ ,‬אף תזיק‪ ,‬כי‬ ‫דבר מתוך דבר‪.‬‬ ‫ברצות האדם להרגיש מחובר אל המצוה‪,‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חנ‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫בהתחברותו למצוה זו בגלל שאינו יודע‬ ‫ידיעת הטעם הפשוט מספקת‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫למה הפרה מטהרת טמאים ומטמאה‬ ‫עד כאן ההקדמה‪ ,‬וכעת נבוא אל‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫טהורים?! הלא פשוט וברור שכל שיידע‬ ‫טעם גוף המצוה‪ ,‬אע"פ שלא יידע טעם כל‬ ‫תקיעת שופר‪ :‬הנה תקיעת שופר היא‬ ‫מהמצוות שקשה בהן להתחבר אל‬ ‫הפרטים‪ ,‬לא יחסר לו מאומה מחמת כן‬ ‫הפשטות‪ ,‬ואשר על כן אנו רואים כל אימת‬ ‫אל הי"ו‬ ‫המצוה‪.‬‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫בהתחברותו‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫שבאים לעסוק בטעמיה‪ ,‬שמיד מתחילים‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫לדבר על דברים נשגבים‪ ,‬כגון על ענין‬ ‫הדבר כשאנו באים לקיים כל מצוה‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונההוא‬ ‫ההעברה מכסא של דין לכסא של רחמים‪,‬‬ ‫ממצוות התורה‪ ,‬כגון תקיעת שופר וד'‬ ‫בשונה ממצות אחרות‪ ,‬כגון מצות כיבוד אב‬ ‫מינים‪ ,‬נדע ראשון לכל שטעמה פשוט‬ ‫מאוד הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫וקל לע"נ‬ ‫ואם ודומיה‪ ,‬שהן מצוות שכליותנלמד‬ ‫מאוד‪ ,‬והוא מה שגורם לנו להתחבר על ידה‬ ‫ראטה‬ ‫להתחבר לפשטותן‪.‬‬ ‫אמנם שאין אנו מבינים‬ ‫הי"ויתכן‬ ‫יו"ט ליפא‬ ‫השי"ת‪.‬‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' אל‬ ‫למה תוקעים בשופר דווקא ולמה באופן זה‬ ‫אכן האמת היא שגם אותן מצוות‬ ‫דווקא‪ ,‬אבל את‬ ‫'תשפ"ב‬‫תקיעות‬ ‫מאהאייר ה‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫ולמה כ"ג‬ ‫)בחו"ל דווקא‬ ‫במדברמהוים‬ ‫פשטותן‪,‬‬‫פרשת‬‫שלישי אל‬ ‫שקשה לנויו‪‬להתחבר‬ ‫הלב אנו מבינים והלב הוא איך להתקשר‬ ‫כלי ולבוש להתחבר על ידם אל הדברים‬ ‫על ידה אל השי"ת‪.‬‬ ‫הפשוטים ביותר‪ .‬ונבאר‪ :‬הנה ידוע שתרי"ג‬ ‫המצוות אינן נפרדות זו מזו באופן שכל‬ ‫ואם יאמר לך אדם שטעמי תקיעת שופר‬ ‫אחת יש לה טעם אחר המיוחד רק לה‪,‬‬ ‫שהרי כך אנו רואים שכל המצוות תלויות הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫תוכל‬ ‫כשתגדל‬ ‫ורק‬ ‫ונשגבים‬ ‫גבוהים‬ ‫להבינם‪ ,‬תבין מזה שלא זכה להבין את לב‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫זו בזו‪ ,‬וכולן תכליתן אחת‪ ,‬לקרב את האדם אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫המצוה‪ .‬וידמה למי שעונה על שאלה‬ ‫לאביו שבשמים‪ .‬ומעתה כל שיאמר האדם‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫כראוי‬ ‫לבטוח‬ ‫פשוטה ששואלים הלומדים‪ ,‬שהיא קושיא‬ ‫אי‪‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫אינני מכיר‬‫הפע‪‬‬ ‫קיוםנעסוק‬ ‫המצוה‪" :‬‬ ‫שבועות‬ ‫לכבודבשעת‬ ‫לעצמו‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫עצומה ויש עליה קצות ונתיבות וכו'‪,‬‬ ‫מכפי‬ ‫הריאחד‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬דבר‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫המצוה‪ ,‬אבל‬ ‫בנוגע‬ ‫טעמי‬ ‫הבטחו‪ ‬את‬ ‫אמנם‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫שתשובתו מוכחת עליו שלא למד את‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫ידהא‪ ,‬על‬ ‫אל‬ ‫מתקרבים על‬ ‫לרוחניות‬ ‫איך יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫אני הוא‬ ‫מבין‬ ‫השבועות‬ ‫לומד‪ ,‬היה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫יותר היה‬ ‫משהוא‬ ‫ברוחניות כי אם‬ ‫דברי הגמרא‪,‬‬ ‫המשך‬ ‫להצליח‬ ‫המצוה בעצם‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש אלבכל‬ ‫עלינו הרי יתחבר‬ ‫כ‪‬השי"ת"‪,‬‬ ‫ביותר‪.‬‬ ‫פשוטה‬ ‫שהתשובה‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫יודע‬ ‫כוונה זו‪.‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫עורו ישנים משנתכם‬ ‫לנו‬ ‫העידה"העלנת‪‬מצות‬ ‫אכ‪ ‬הקב‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫התורה‬ ‫דיננולדבר‪:‬‬ ‫שייצא‬ ‫דוגמא‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫והקשו‬ ‫גורמת לו‬ ‫טעם‪,‬נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬‬‫ברוחניות‪,‬בלא‬ ‫להצליחשהיא חוקה‬ ‫כלי‪ ‬אדומה‬ ‫פרה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫שופרלבטוח‬ ‫שתקיעתאי‪‬‬ ‫האופןידיעתו‬ ‫והנה‬ ‫מיוסדת על‬ ‫כולם שהרי רש"י הביא טעם יפה למצוה זו‪,‬‬ ‫לאדם להתקרב אל השי"ת‪ ,‬הלא היא‬ ‫מה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫משל לבן שפחה שטינף פלטין של מלך‪,‬‬ ‫כתובה על ספר משנה תורה להרמב"ם‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫אמרו ‪ -‬תבוא אמו ותקנח‪ ,‬כך תבוא פרה‬ ‫בהירות‪.‬לשונו‪ :‬אף על פי‬ ‫יותר ה"ד(‪ ,‬וזה‬ ‫)הלכותלקבל‬ ‫כדי‬ ‫אלה‪ .‬העגל‪ ,‬ומדוע נקראת מצוה זו‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫תשובה פ"ג‬ ‫ותכפר על‬ ‫שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב‪,‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫בעל לעצם‬ ‫חובת‬ ‫רבינוטעם‬ ‫בהקדמת שיש‬ ‫ותירצו שהגם‬ ‫חוקה‪.‬‬ ‫כבר למדנו‬ ‫אני ישינים משנתכם‬ ‫רמז יש בו‪ ,‬כלומרמהעורו‬ ‫המצוה‪ ,‬ישנם פרטים במצוה זו שהם‬ ‫ונרדמים הקיצו מתרדמתכם )כמאמר הנביא‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫בבחינת חוקה‪ ,‬וכגון מה שהפרה מטהרת‬ ‫היא‪:‬וחפשו‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה‬ ‫לדו‪‬‬ ‫לא ֶ ֱ ָ‬ ‫יחרדוּ?!(‬ ‫ועם ֹ‬ ‫שצרי‪ָ ְ ‬‬ ‫השאלה ָ‬ ‫שׁוֹפר ְ ִ‬ ‫בּעיר‬ ‫ִאם ִ ָ ַ‬ ‫יתּקע‬ ‫נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫טהורים‪.‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫ומטמאה‬ ‫של‬ ‫טמאים‬ ‫בוראכם‪.‬‬ ‫רוצה‬ ‫בתשובה וזכרו‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫וחזרו להיות‬ ‫הבטחו‪‬‬‫במעשיכם‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן‬ ‫ובכן‪ ,‬הגעו עצמכם‪ :‬אם יקיים האדם‬ ‫ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא‬ ‫מצות פרה אדומה‪ ,‬וכי יחסר לו‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫טנ‬ ‫(בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫נשאהשנה‬ ‫ראש‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫כמה פעמים על יצרם עד שיחזרו אל קיאם‪,‬‬ ‫יועיל ולא יציל‪ ,‬הביטו לנפשותיכם והטיבו‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫אלא באים לשנות כליל את מהלך חייהם‬ ‫דרכיכם ומעלליכם‪ ,‬ויעזוב כל אחד מכם‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫באופן שישובו להיות אנשים ישרים כפי‬ ‫שהיו בתחילה‪ ,‬וממילא לא יצטרכו ללכת‬ ‫דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה‪.‬‬ ‫אחר יצרם‪.‬‬ ‫זהו הטעם הפשוט של תקיעת שופר כפי‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫החסידות‪,‬‬ ‫שהוא מבואר בהרבהלזכות‬ ‫לזכות‬ ‫מספרי‬ ‫דיבר הפסוק על אנשים מסוימים‪,‬‬ ‫מדור אמונה לא‬ ‫ובטחון‬ ‫פטרוןהדרך‬ ‫לעורר את לב האדם להתחרט על‬ ‫כללות האומה הישראלית‪ ,‬אשרי‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫אלא על‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫שבה חי את חייו עד כה‪ ,‬ולהתחיל לחיות‬ ‫העם יודעי תרועה‪ .‬בהיותנו בני אברהם‬ ‫חיים יותר ישרים‪ ,‬חיים יותר קרובים אל‬ ‫יצחק ויעקב‪ ,‬ביישנים רחמנים וגומלי‬ ‫השי"ת‪ .‬זה היום שבו נברא האדם ישר‪,‬‬ ‫ז"ל‬ ‫חסדים‪ ,‬אנו נטועים על שרשי איתן‪ ,‬וכל‬‫פסח‬ ‫"ח‬‫הרה‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫השופר מעורר את לבו לחזור להיות ישר‬ ‫שאנוהי"ו ראטה‬ ‫מתעקמים אינו אלא באופן‬ ‫מה ליפא‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫דהיינוהר"ר‬ ‫לחשוב‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫כמו שהיה בתחילת בריאתו‪,‬‬ ‫חיצוני וזמני‪ ,‬ולכן כיון שמעוררים בנו את‬ ‫בדרך ישרה ולא בדרך עקלקלה‪ ,‬לא לשקר‬ ‫מודים ששגינו‬ ‫מידה אנו‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫בחוקותי( – כ"ג‬ ‫הפנימית‪,‬אייר‬ ‫)בחו"ל הנקודה‬ ‫אחרים‪,‬‬ ‫לרכל על‬ ‫במדבר‬ ‫פרשת‬‫שלישי לא‬ ‫יו‪‬ברמאות‪,‬‬ ‫ולא להתנהג‬ ‫ושבים אל הדרך הישרה‪.‬‬ ‫לא לקנאות באחרים‪ ,‬לא להתאוות כדי‬ ‫לקבל חיות ממקורות זרים‪ ,‬אלא להיות‬ ‫יאה עניותא ליהודאי‬ ‫שלם ולכלכל צעדיו בהשקט ובבטחה‪.‬‬ ‫כשחז"ל אמרו )חגיגה ט‪ ,‬ב( "יאה עניותא‬ ‫האד‪‬חיורא"‬ ‫יודע‬ ‫לסוסיא‬ ‫ברזאתמיד –‬ ‫סומקא א‪‬‬ ‫ליהודאי כי‬ ‫מועיל‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫כשמוחו של אדם ישן‪ ,‬הוא נותן לו‬ ‫נחו‪‬אדומה‬ ‫כרצועה‬ ‫ליהודים‪,‬‬ ‫]יפה העניות‬ ‫הוארוחניי‪‬‬ ‫ממילא‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫בנוגע‬ ‫לבו ואז‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫שרירות‬ ‫נחיצות אחר‬ ‫ללכת‬ ‫לדעת‬ ‫אבל יותר‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫לסוס לבן[‪ ,‬התכוונו להודיענו ש'עניותא'‬ ‫מתעקם והולך‪ .‬טבעו של השופר לעורר‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫היא תכונת נפשם של בני ישראל )אלא‬ ‫בסוגיית‬ ‫לגרום למוח‬ ‫דהיינו הפע‪‬‬ ‫לכבודמשנתם א‪,‬‬ ‫שבועות נעסוק‬ ‫ישנים‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הריכמה‬‫רוחניי‪.‬מבין‬ ‫לדברי‪ ‬אזי הוא‬ ‫שלפעמים העניות החיצונית מסייעת לתכונת‬ ‫חג‬ ‫לחשוב‪ ,‬בנוגע‬ ‫וכשהוא חושב‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬נכנעים‬ ‫דהיינו שהרי‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫הסיבה לכ‪‬‬ ‫מתרחק מן‬ ‫הדי‪‬שהוא‬ ‫יו‪‬בזה‬ ‫לעצמו‬ ‫שבמהותם‬ ‫הפנימית(‪,‬‬ ‫העניות‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫מזיק הוא‬ ‫הוא‬ ‫השבועות‬ ‫ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫להצליח יאה להם‪.‬‬ ‫הם‪ ,‬וכך‬ ‫בכל לחזור לכפי‬ ‫משתדל‬ ‫עלינו ואז הוא‬ ‫כ‪‬הישרות‪,‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שהיה בתחילה אדם ישר וטוב‪.‬‬ ‫אם תתקעו באזני הגוי אלף תקיעות‪ ,‬לא‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫יתעורר לבו להתיישר‪ ,‬כי אין מהותו כזה‪.‬‬ ‫תרועהנת‪ ‬לנו‬‫יודעיהקב"ה‬ ‫לטובה‪ .‬אכ‪‬‬‫אשרי העם‬ ‫שייצא דיננו‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחנית של‬ ‫תקיעות השופר‬ ‫ההצלחה‬ ‫יתעורר על ידי‬ ‫רק היהודי‬‫כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫השופרלבטוח‬ ‫לעורר את‬ ‫של אי‪‬‬‫ידיעתו‬ ‫על טבעו‬ ‫מיוסדת‬ ‫להתיישר‪ ,‬כי‬ ‫הרה"ק ה'שר שלום' מבעלזא זיע"א‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ורק מי‬‫שבאדם‪,‬ונוסי‪‬‬ ‫הפנימית הישנות‬ ‫הנקודהא‪ ‬כ‪ ‬על‬‫נחזור‬ ‫פירש 'תרועה' מלשון 'שבירה' כמו )תהלים‬ ‫להשתמש‬ ‫תּנפּצם‪,‬‬ ‫אי‪ֵ ‬‬ ‫יוֹצר ְ ַ ְ ֵ‬ ‫אותנו ִ ְ ִ‬ ‫כּכלי‬ ‫בּרזל‬ ‫מלמדת ֶ‬ ‫בּשׁבט ַ ְ ֶ‬ ‫התורה ְ ֹ ֵ‬ ‫תּרעם ְ ֵ‬ ‫ב‪ ,‬ט(‬ ‫בהירות‪ .‬יתעורר על ידו‬ ‫הפנימית ישרה‪,‬‬ ‫לקבל יותר‬‫שנקודתו‬ ‫כדי‬ ‫להתיישר‪.‬‬ ‫אלה‪.‬פירש‪ :‬אשרי העם יודעי תרועה‬ ‫בכלי‪‬פי זה‬ ‫ועל‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫‪ -‬אשרי העם שיודעים להגיע לשברון לב‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫אני שמסיבה זו פני‬ ‫כעין זה אפשרמהלומר‬ ‫אמיתי ומתוך כך לקום ולעשות שינוי‬ ‫התוקע מאדימים כמתבייש‪ ,‬כדי להורות‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע‬ ‫בעצמם‪ .‬כלומר‪ ,‬הם אינם באים להתגבר על‬ ‫אי‪‬‬ ‫ישראלהיא‪:‬‬ ‫בבחינת‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫להם לבני‬ ‫השאלהשיש‬ ‫שהבושה‬ ‫וכמה‬ ‫כמהשל בני‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫כמנהגם‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫בלבד‬ ‫כמה ה'פעמים‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫יצרם‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫שמועילה‬ ‫ואתילהיות‬ ‫חיוורא‪ ,‬היא זו‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬סומקא‬ ‫אזיל‬ ‫בתשובהגשמיי‪.‬‬ ‫להתגבר‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫בנוגע‬ ‫לחזור‬ ‫משהוא נחו‪‬‬ ‫כשמתעוררים‬ ‫אדם‬ ‫א‪ .‬ראה 'בית יוסף' או"ח סי' תקפ"א‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ס‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫הקליפה נמצאת בלב האדם ונמצאת‬ ‫להם לטהר אותם מכל חטאותיהם ‪ -‬אם‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫בעולם‪ ,‬וכשהאדם מסיר את הקליפה‬ ‫יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו‪ ,‬אם‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫שבלבו על‪-‬ידי חיבוב ההכנעה הכלולה‬ ‫בתקיעת שופר‪ ,‬הרי הוא מסיר בזה את‬ ‫יאדימו כתולע כצמר יהיו‪ .‬ומדוע דווקא‬ ‫בשופר? מהטעם הנ"ל‪ ,‬כי השופר יש‬ ‫הקליפה שבעולם ומערבב את השטן‪.‬‬ ‫בטבעו לעורר את הנקודה הפנימית‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫שהוא‬ ‫הר"ר‬ ‫כפי‬ ‫ולגרום לאדם לחזור לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫ולהתיישר‬ ‫ובטחוןכל הטעמים נעוץ בטעם זה‬ ‫פטרון מדור אמונהשורש‬ ‫בשרשו‪.‬‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫והנה לאחר שזכינו להבין שזהו הטעם‬ ‫ערבוב השטן על‪-‬ידי חיבוב המצוות‬ ‫הפשוט והעיקרי שבמצות תקיעת שופר‪,‬‬ ‫ששורש כל הטעמים האחרים שניתנו‬ ‫שנינו‪ :‬הרה"ח‬ ‫נביןפסח ז"ל‬ ‫הנה במסכת ראש השנה )טז‪ ,‬א(‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫והמבוארים בדברי חז"ל‪,‬‬ ‫הראשונים‬ ‫ראטה‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫ליפא הי"ו‬ ‫ותוקעין‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫יושבין הר"ר‬ ‫למה תוקעין ומריעין כשהן‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫נעוץ בטעם זה‪ .‬ולמשל‪ ,‬ב'ירושלמי' )הובא‬ ‫ומריעין כשהן עומדין? כדי לערבב השטן‪.‬‬ ‫ותמהו הצדיקים‪ ,‬שהרי הטעם העיקרי‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫בתוס' שם( איתא שכאשר השטן שומע‬ ‫משנתם‬ ‫במדבר‬ ‫פרשתישנים‬ ‫שלישילהעיר‬ ‫בתקיעת יו‪‬‬ ‫שופר הוא‬ ‫תקיעת שופר‪ ,‬סבור הוא שבאה הגאולה‬ ‫ועל ידי כן הוא מתערבב‪ .‬והנה ישאל כל‬ ‫ומדוע אמרו שהוא לערבב השטן‪ ,‬ותירצו‬ ‫אחד‪ :‬הלא השטן כבר נכח לראות לפני שנה‬ ‫שדא ודא אחת היא‪ ,‬כי על‪-‬ידי שאנו‬ ‫ולפני שנתיים שתקיעת השופר בראש‬ ‫מתעוררים באמצעות התקיעות לחזור‬ ‫לשרשנו‪ ,‬ממילא מתערבב השטן‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫השנה אינה מבשרת על הגאולה‪ ,‬אלא בני‬ ‫ישראל הם המה שתוקעים מחמת מצות‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬ ‫בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫היום‪ ,‬ומדוע יתרמה שוב לחשוב שהיא‬ ‫אי‪‬‬ ‫ברש"י‪,‬‬ ‫והאמת שפירוש זה כבר מרומז‬ ‫הגאולה? דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫כראוי מול‬ ‫לבטוח ביאת‬ ‫מבשרת על‬‫שכתב בזה הלשון‪" :‬כדי לערבב השטן ‪ -‬אי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫שלא ישטין‪ ,‬כשישמע ישראל מחבבין את מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫האד‪‬הטעם‬ ‫צרי‪‬‬ ‫ביותר על‪-‬פי‬ ‫פשוטה שהרי‬ ‫התשובהפשוטה‪,‬‬ ‫אך‬ ‫הסיבה לכ‪‬‬ ‫הריהבה‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬הנה‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫דבריו"‪ .‬כי‬ ‫מסתתמין‬ ‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫המצוות ‪-‬‬ ‫הפשוט‪ ,‬כי באמת כאשר לב יהודי מתעורר‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫המצוות? על‬ ‫הדי‪‬‬ ‫חיבוב‬ ‫בדבריו‪ ,‬יו‪‬‬ ‫מה זה‬ ‫השבועות הוא‬ ‫ונתבונן‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫אפילו לרגע אחד להזניח את דרכו הנושנה‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫המצוה‬ ‫לעוררהוא לגוף‬ ‫שהחיבוב‬ ‫ולהתקרב אל אביו שבשמים‪ ,‬בו ברגע‬ ‫רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫הדברכדי‬ ‫ברור לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח‬ ‫ולא ללבושה החיצוני‪ ,‬ופירושו שיהודי מוכן‬ ‫הקליפה מתפוררת ומאבדת את חיותה‪.‬‬ ‫לנו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫שלשכל בני‬‫הרוחניתבשעה‬ ‫ההצלחה‬ ‫בראש השנה‪,‬‬ ‫כל‬ ‫וקל וחומר‬ ‫להודות ולומר בלבו בעת תקיעת שופר‪:‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח ולבם‬ ‫צפופים אי‪‬‬ ‫בבתי הכנסת‬ ‫עומדים ידיעתו‬ ‫מיוסדת על‬ ‫ישראל‬ ‫"טעיתי עד כה בדרכי‪ ,‬ויודע אני שאם לא‬ ‫מה‬ ‫ללמוד מוכן‬ ‫תמיד‪,‬יהיהועלינו‬ ‫גורלי‪ .‬על כן‬ ‫שמועילי‪‬רע ומר‬ ‫אשתנה‪,‬‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬על ידי‬ ‫הישנותשלימה‬ ‫לשוב על‬ ‫בתשובה‬ ‫מתעוררא‪ ‬כ‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫וסיועלהשתמש‬ ‫ממרום‬ ‫עזר אי‪‬‬ ‫לבקשאותנו‬‫מלמדת‬‫התורה כעת‬ ‫אני‬ ‫שהקליפה נחנקת אז מיד‬ ‫השופר‪,‬‬ ‫יותר בהירות‪.‬‬ ‫תקיעות‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫והשטן השט בארץ מתערבב על מקומו‪.‬‬ ‫אלה‪ .‬ולא זו בלבד שהוא מוכן‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫להשתנות"‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫להודות בזה‪ ,‬אלא הוא גם מחבב דבר זה‪,‬‬ ‫חובת‬ ‫בעלמהותו‪,‬‬ ‫רבינואחר‬ ‫בהקדמת‬ ‫להימשך‬ ‫למדנואוהב‬ ‫כבר אחד‬ ‫כי כל‬ ‫מה אני‬ ‫נועם ורצון‬ ‫פתח להם‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לשער‬ ‫וכפי שבעל חוש מוסיקלי‪ ,‬נמשך אחר‬ ‫הלבבות‬ ‫ראשון של‬ ‫אי‪‬‬ ‫יום היא‪:‬‬ ‫אשר בה‬ ‫שצרי‪ ‬זולדו‪‬‬ ‫לענין שנה‬ ‫והנה‬ ‫השאלה‬ ‫וכמה‬ ‫אחרכמה‬ ‫ההכנעה‪.‬‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫הבטחו‪‬נמשך‬ ‫כך ה'‬ ‫כל יהודי‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫הנגינה‪,‬‬ ‫ידוע מה‬ ‫רוצה‬ ‫להיות בשבת‪,‬‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫חל להיות‬ ‫צרי‪ ‬השנה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ראש‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫שתמה ה'מאור ושמש' היתכן שיעקרו חז"ל‬ ‫זהו כוונת דברי רש"י‪" :‬כשישמע ישראל‬ ‫מצות תקיעת שופר מחמת גזירה שמא‬ ‫מחבבין את המצוות ‪ -‬מסתתמין דבריו"‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫אס‬ ‫(בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫נשאהשנה‬ ‫ראש‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫הצורך‪ ,‬השבת בוודאי תעורר בו מה‬ ‫יעביר ד"א ברשות הרבים‪ ,‬והלא מצוה זו‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שהשופר מעורר בו‪.‬‬ ‫היא המצוה העיקרית ביום זה‪ ,‬וביאר‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫שאותה המתקת הדינים שנעשית על‪-‬ידי‬ ‫השופר‪ ,‬נעשית בשבת על‪-‬ידי השבת עצמה‪.‬‬ ‫השבת אינה ממלאה את חסרון השופר‬ ‫בעולמות העליונים בלבד )כפי שנהוג לחשוב(‪,‬‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬‫ב‪‬פיגא‬ ‫ישראל‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫אולם הרה"ק רבי‬ ‫לזכותיעקב‬ ‫ממלאה את חסרונו בלב האדם‬ ‫אלא היא‬ ‫תפילה"‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרון‬‫מטשערקאס זיע"א בספר "עמק‬ ‫ממש‪ .‬אותו כוח שנתן הקב"ה לשופר‪ ,‬נתן‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫ביאר זאת בדרך האמורה עד כה‪.‬‬ ‫פטרו‪ ‬בכוח‬ ‫לשבת קודש מידי שבת בשבתו‪ .‬וזאת עלינו‬ ‫השבת לגעת בנקודה הפנימית שבלב‬ ‫להבין שהקב"ה נתן לנו מצות תקיעת שופר‬ ‫ולעורר בלב יהודי בושה והכנעה‪ ,‬ממש‬ ‫ז"ל וחסדו כדי לסייע לנו לחזור‬ ‫פסחטוב‬ ‫ברוב‬ ‫איתא הרה"ח‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫כמו שהשופר עושה זאת‪ .‬הלא כך‬ ‫בתחילת השנה נתן לנו‬ ‫ודווקא‬ ‫לשרשנו‪,‬‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫ובראשי"ת‬ ‫בזוה"ק ששב"ת אותיות בש"ת‬ ‫מצוה זו משום שזהו הזמן שדנים בו האדם‪,‬‬ ‫הוא 'ירא בשת'‪ ,‬וכן שנינו שעם הארץ פוחד‬ ‫וכפי שנתן לנו גם כן מצות ניסוך המים‬ ‫המים‪ ,‬כי כל‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫אייר ה‬ ‫נידון על‬ ‫זמן– כ"ג‬ ‫שהעולם‬ ‫בחוקותי(‬ ‫לשקר בשבת מפני שיש לו בושת‪.‬‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל באותו‬ ‫אימת שהוא חפץ שנזכה בדין‪ ,‬מיד הוא‬ ‫יאמר מי שיאמר שאינו שרואה שהשבת‬ ‫מזכה אותנו במצוה שתסייע לנו בכך‪ .‬ואם‬ ‫מעוררת בו הכנעה זו‪ ,‬הלא כמו כן יתכן‬ ‫נתן לנו בשנה זו את השבת תחת תקיעת‬ ‫שהשופר לא ישפיע עליו מאומה‪ .‬וסיבת‬ ‫שופר‪ ,‬הרי זה מפני שידע שבשנה זו‪ ,‬שנת‬ ‫הדבר‪ ,‬כי על האדם להכין את עצמו להיות‬ ‫יודע‬ ‫–‬ ‫האד‪‬שופר‬ ‫לתקיעת‬ ‫תמידנזדקקא‪‬‬ ‫מועילאביון‪,‬‬ ‫כלי ראוי שהשופר ישפיע עליו‪ ,‬וכמו כן הבטחו‪‬‬ ‫מאשפ"ת ירים‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪ ‬הפסק‬ ‫יותר ללא‬ ‫אבלשעות‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫וארבע‬ ‫במשך עשרים‬ ‫הוא צריך להכין את עצמו כדי שהשבת אי‪‬‬ ‫כלל‪ .‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫תשפיע עליו‪ ,‬ואם יכין את עצמו כפי אי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫בס‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫יום שלישי פרשת נצבים כ"ד אלול תשפ"ב‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ובטחון‬ ‫בידיו יתברך‬ ‫אמונה‬ ‫חיינו המסורים‬ ‫מדור‬ ‫השנה על‬ ‫עבודת ראש‬ ‫פיגא ומשפחתו הי"ו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫ומשפחתואיך לאכול סעודה אינו דבר‬ ‫אמנם לדעת‬ ‫לזכות‬ ‫אוכלים ושותים ושמחים‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫קשה‪ ,‬מה שצריך לדעת הוא לכוון אל‬ ‫הממשמש‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫בימי ההכנה לראש השנהפטרו‪‬‬ ‫המחשבה הנכונה‪ ,‬מחשבת הבטחון‪.‬‬ ‫ובא‪ ,‬הזמן גרמא לחזור על יסודות‬ ‫הבטחון‪ ,‬וזאת מכמה סיבות‪ ,‬הסיבה‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"לואני בחסדך בטחתי‬ ‫הראשונה‪ ,‬כי כמה שהיהודי צריך להכיר‬ ‫ראטה מהר"ש קלוגר זצ"ל‬ ‫הי"ו כתב‬‫ליפא מזה‬ ‫חנני' יו"ט יותר‬ ‫אתם‪,‬‬‫ולחיותהר"ר‬ ‫תמיד את יסודות בטחון‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫ב'חכמת שלמה' )סי' תקפ"ג( בענין אכילת‬ ‫כשהוא שרוי בעת צרה‪ ,‬צריכים היסודות‬ ‫הסימנים‪ ,‬וזה לשונו‪ :‬הנה הטעם מה שכתוב‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( –‬ ‫להיות הרבה יותר בהירים אצלו‪ ,‬כי‬ ‫'תשפ"ב א( ובשו"ע‬ ‫כריתות ו‪,‬‬‫אייר ה‬ ‫כ"גיב‪ ,‬א;‬‫)הוריות‬ ‫בש"ס‬ ‫כשהאדם שרוי בעת צרה‪ ,‬הוא עלול יותר‬ ‫לאכול דברים טובים ומתוקים‪ ,‬אין הכוונה‬ ‫לחשוב שלא במחשבת הבטחון‪ ,‬וראש‬ ‫דרך תפילה‪ ,‬דאין מקום לתפילה בשעת‬ ‫השנה הלא הוא עת צרה במידה מסוימת‪,‬‬ ‫אכילה‪ ,‬רק זה הוי לבטחון ואמונה‪ ,‬כי‬ ‫שהרי הוא עומד בו למשפט‪ ,‬והרי הוא צריך‬ ‫מראה שהוא מאמין ובוטח שכן יהיה‪.‬‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫להשתמש עם היסודות שהאדם צריך‬ ‫ובפרט לפי מה שכתבתי בדרושים לפרשת‬ ‫בעת‬ ‫לעניני‪‬שרוי‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫אימת שהוא‬‫הבטחו‪‬כלבנוגע‬ ‫להשתמש בהם‬ ‫נחיצות‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬ ‫בו‪.‬‬ ‫כי תבוא שנת תרי"ב דבראש השנה יהיה‬‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫מצוקה‪ ,‬ועליו לזכור את הכללים כדי שלא‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫הוא יתברך‬ ‫דברי‪‬‬ ‫שעושה‬ ‫כראוימהמול‬ ‫משמחלבטוח‬ ‫ואומר כל‬ ‫אי‪‬‬ ‫לידי בלבול‪.‬‬ ‫יבוא‬ ‫שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫לכבוד‬ ‫באמת לטובה‪.‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫נהפךדברי‪‬‬ ‫יהיהמול‬ ‫נחו‪‬‬‫שהואובזה‬ ‫מכפילטובה‪,‬‬ ‫הוי‬ ‫אדם רגיל‬ ‫נראהש ש‬ ‫לכ‪‬טעמא‬ ‫הסיבהמהאי‬ ‫ולכך‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫בהלכות‬ ‫לדברי‪‬הנה הטור‬ ‫השניה‪ ,‬כי‬‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫ו‬ ‫צרי‪‬‬ ‫יהיההאד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫לומר בראש השנה אחרי תפילת שחרית‬ ‫שבמיוחדא‪ ,‬על‬ ‫צריך‬ ‫כתבלרוחניות‬ ‫הדי‪‬‬ ‫השנההוא‬ ‫)סי' יו‪‬‬ ‫תקפ"א(‬ ‫ראש‬ ‫השבועות‬ ‫לעסוק בראש השנה בבטחון‪ ,‬ובלשונו‪ :‬להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כל מה דעביד רחמנא לטב עביד וגם זו‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫רוחצין ומסתפרין על‪-‬פי המדרש‪ :‬אמר רבי להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫לטובה‪ .‬ולכן מהאי טעמא תקנו לאכול‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫מאכלים טובים ומתוקים ולומר עליהם כן‪,‬‬ ‫כלל‬ ‫סימון‪ ,‬כתיב כי מי גוי גדול וגו' ר' חנינא‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫יהיה נהפך‬ ‫להיפוך‪ ,‬של‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה נגזר‬ ‫כדי שאם ח"ו‬ ‫ור' יהושע אומרין‪ :‬איזו אומה כאומה זו כל‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫פירוש מנהגיו‬‫אלוקיה‪,‬כלי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליח‬ ‫אופיה של‬ ‫כלי‪‬‬ ‫שיודעת‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח רצון‪.‬‬ ‫אמן כן יהי‬‫לטובה‪,‬אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫מיוסדת על‬ ‫אמירה זו‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫מה‬ ‫ללמודלו דין‪,‬‬ ‫אדם שיש‬ ‫ועלינו‬ ‫של‪ ,‬עולם‬ ‫תמיד‬‫שמנהגו‬‫שמועילי‪‬‬ ‫ודיניו‪,‬‬ ‫עכ"ל‪ .‬א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫להשתמש‬ ‫ואין‬ ‫אותנו אי‪‬‬ ‫שחורים וכו'‬ ‫מלמדתומתעטף‬‫התורה שחורים‬ ‫לובש‬ ‫בהירות‪.‬צריכים לחזק את‬ ‫לקבל יותר‬ ‫שמכל צד אנו‬ ‫כדיהא לך‬ ‫צפרניו‪ ,‬לפי שאינו יודע איך יצא דינו‪,‬‬ ‫חותך‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫בטחוננו בראש השנה‪ ,‬הן מצד שאנו‬ ‫אבל ישראל אינן כן‪ ,‬לובשים לבנים‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫ומחתכיןבעל‬ ‫בהקדמת רבינו‬ ‫למדנו‬ ‫כבר‬ ‫אני והן מצד שכל‬ ‫נמצאים אז בעתמהצרה‪,‬‬ ‫צפרניהם‬ ‫לבנים וכו'‬ ‫ומתעטפים‬ ‫התנהגותנו צריכה להיות התנהגות של‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעהשנה‪ ,‬לפי‬ ‫ושותין הבטחו‪‬‬ ‫ושמחים בראש‬ ‫הלבבות לשער‬ ‫ואוכלין‬ ‫צריכים‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה אנו‬ ‫היא‪:‬‬ ‫לדו‪ ‬ולכן‬ ‫הוראת חז"ל‪,‬‬ ‫על‪-‬פישצרי‪‬‬ ‫השאלה‬‫בטחון‬ ‫כמה לפיכך‬ ‫וכמה‬ ‫פי נס‪,‬‬ ‫נחו‪‬להם‬ ‫יעשה‬‫הבטחו‪‬‬ ‫שהקב"ה‬‫עבודת ה'‬ ‫שיודעין‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬לבטוח‬ ‫רוצה‬ ‫הבטחון כדי שנדע‬ ‫יסודות להיות‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לחזור על‬ ‫ראש השנה‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫ולכבס בערב‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫לספר בנוגע‬ ‫נוהגין‬ ‫משהוא נחו‪‬‬ ‫כראוי‪ ,‬כי מהלכי המחשבה של הבטחון‬ ‫ולהרבות מנות בראש השנה‪ .‬עכ"ל‪ .‬ואם כן‬ ‫בעתות כאלה‪ ,‬עדינים מאוד‪ ,‬ובקל עלולים‬ ‫צריך לדעת איך לקיים דבר זה על נכון‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫גס‬ ‫(בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫נשאהשנה‬ ‫ראש‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫היה מאמין באמת שכעת חייו נתונים על‬ ‫לטעות בהם‪ .‬הרי אנו רואים שהרבה אנשים‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫כף המאזניים‪ ,‬היה מחליף את צבעיו‪,‬‬ ‫מתוחים מאוד בראש השנה‪ ,‬וכנגדם הרבה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ואפילו היה מנסה לחזק את בטחונו בה'‪,‬‬ ‫לא היה מצליח‪ .‬הא לך שהוא משקר‪.‬‬ ‫שמחים ועליזים מתוך היסח הדעת‪,‬‬ ‫והמהלך הנכון הוא בוודאי לא זה ולא זה‪,‬‬ ‫מתכוונים אנו בזה‪ ,‬שבגלל שהאדם יודע‬ ‫אשר על כן אנו צריכים‪ ,‬כאמור‪ ,‬לחזור על‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫הדעת‪ ,‬לא נוח לו‪ .‬כשהאדם‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא בזה היסח‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫שיש‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫היסודות הישנים‪.‬‬ ‫ובטחוןהאמת בשלמות‪ ,‬נעים ונוח לו‪ .‬רק‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫הולך עם‬ ‫מרגיש שהוא קצת משקר‪ ,‬אין נוח‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫בלבול הדעת פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫כשהוא‬ ‫לו‪ ,‬וכיון שאין נוח לו‪ ,‬מצבו מחמיר‬ ‫ובטרם נעבור אל היסודות‪ ,‬נסביר את‬ ‫שבעתייםז"לונמצא שאין לו משלוות הבוטח‪.‬‬ ‫בהגיע הרה"ח פסח‬ ‫הקושי‪ .‬הבלבול בענין זה מצוי מאוד‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫יבטח‬‫הר"ר‬‫שאם‬ ‫ראש השנה‪ ,‬כי האדם מרגיש‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫הוא אשר אמרנו שמצוי מאוד שבראש‬ ‫יותר מדי בהקב"ה שיעזור לו‪ ,‬יהיה בזה‬ ‫השנה יתהפכו מחשבות האדם מצד לצד‪.‬‬ ‫משום העלמת עין מהמשפט‪ .‬הרי המשפט‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫ה‬ ‫אייר‬ ‫כ"ג‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( –‬ ‫מצד האחד הוא רוצה לחזור בתשובה‪,‬‬ ‫נורא ואיום‪ ,‬ואילו היה זה משפט בבית דין‬ ‫שהרי הוא רוצה להתברך בשנה טובה‬ ‫של מטה על חמישים אלף דולר בלבד‪ ,‬הלא‬ ‫ומתוקה‪ ,‬ומצד שני אינו רוצה להתהלך‬ ‫היה לבו בוודאי הולם בחזקה והיה עושה‬ ‫מתוח‪ .‬סוף דבר‪ ,‬צריך הרבה סייעתא‬ ‫כל מיני השתדלויות כדי לצאת זכאי‪,‬‬ ‫דשמיא בשביל זה‪ ,‬כי הנקודה עדינה מאוד‪.‬‬ ‫ועכשיו שהולכים לשפוט אותו ולפסוק את‬ ‫דינו אם לחיים אם למוות‪ ,‬היתכן שיתהלך הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫נחו‪ ‬לדעת‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬ ‫בו‪.‬‬ ‫כי חדות ה' היא מעוזכם‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫שמח וטוב לב תוך שיאמר שהוא בוטח‬ ‫שייצא זכאי?! האדם מרגיש אם כן את אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫מעניין לציין שה'חתם סופר' בדרשותיו א‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫האמת שאין שלוותו נובעת מבטחון בה'‪ ,‬מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪‬‬ ‫כבר מעיר בענין זה‪ .‬בתחילת דבריו הוא‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫מהמשפט הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪‬‬ ‫א‬ ‫אלא מפני שקל לו להתעלם‬ ‫אומר שהבכיה מתוך צער אינה מועילה‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫מאחר שאינו רואה אותו בעיניו‪ ,‬ולתלות להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫אלא מזיקה‪ .‬הבכיה צריכה להיות בכיה של‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכלשבראש השנה‬ ‫שאמרו‬ ‫להשתמש‬ ‫כ‪‬את עלינו‬ ‫התנהגותו במה‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬הכתוב‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫וכלשון‬ ‫בלבד‪,‬‬‫בגשמיות‪.‬‬ ‫להצליח ודביקות‬‫שמחה‬ ‫רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כאותם‬ ‫לעורר בדין‪ ,‬או‬ ‫שנצא זכאי‬‫לבטוח כדי‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫צריך‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫)נחמיה ח‪ ,‬י( "אל תעצבו כי חדות ה' היא‬ ‫כלל‬ ‫שמחים‬ ‫החסידיםהקבהיו‬ ‫דיננו"אצל‬ ‫האומרים‪:‬‬ ‫לנו‬ ‫"ה נת‪‬‬ ‫לטובה‪ .‬אכ‪‬‬ ‫שייצא‬ ‫האד‪‬‬ ‫השטן אומר‬ ‫הרוחנית‪ :‬של‬ ‫והביא מהמדרש‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫מעוזכם"‪.‬‬ ‫להצליח זהו זה"‪.‬‬ ‫בראש השנה‪.‬‬ ‫ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬‬ ‫לבטוחכיפור‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫הם‪ ,‬וביום‬ ‫גנביםאי‪‬‬ ‫ידיעתו‬‫על בניך‬‫מיוסדתהשנה‬ ‫בראש‬ ‫והביאור‪ ,‬כי‬ ‫מה‬ ‫ללמוד יודע‬ ‫תמיד‪,‬טיפתועלינו‬ ‫רצינות‪ ,‬הרי‬ ‫שיש לו‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫מי‬ ‫עליה‪‬‬ ‫הישנותהם‪.‬ונוסי‪‬‬ ‫כמלאכי השרת‬ ‫א‪ ‬כ‪ ‬על‬ ‫נחזוראומר‬ ‫הוא‬ ‫הנה בראש השנה מצוה לשמוח להורות‬ ‫להשתמש‬ ‫הוא מתוח‪ ,‬כי‬ ‫אותנוולכןאי‪‬‬ ‫בעצמו‪,‬‬‫מלמדת‬ ‫התורה משקר‬ ‫שהוא‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫שאנו בטוחים כבנים שייצא לאור משפטינו‪.‬‬ ‫ששלוותו באה לו מהיסח הדעת‬ ‫אלה‪.‬‬‫בכלי‪‬יודע‬ ‫הוא‬ ‫ה'‪.‬‬ ‫וכשאני חדות‬ ‫לעצמי‬ ‫שחדוהלי זו‪ ,‬אינה‬ ‫טועןלי מי‬ ‫אךא‪‬השטן‬ ‫אי‪ ‬אני‬ ‫ומהעלמת עין מכל האמת‪ ,‬והראיה‪ ,‬כפי‬ ‫הבטחון בה' הוא‪ ,‬אלא‬ ‫חובת‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל‬ ‫שאמרנו לעיל‪ ,‬שאם היו דנים אותו בדייני‬ ‫כלומר‪ ,‬לא מחמתמה אני‬ ‫מפני שמתעלמים וכמו שאמרו חז"ל‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעדולר‪ ,‬אלא‬ ‫לשערעלהבטחו‪‬‬ ‫חמישים אלף‬ ‫הלבבות‬ ‫דארעא‪ ,‬לא‬ ‫היא‪:‬ד‪ ,‬טז(‬ ‫אי‪‬‬ ‫הפסוק בה‬ ‫)בראשית‬ ‫על לדו‪‬‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫השאלה‬ ‫רבה כב(‬ ‫)בראשית‬ ‫וכמה‬ ‫מאבד את‬‫היהפי כמה‬‫בלבד‪,‬נחו‪‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫דולר‬ ‫על אלף‬ ‫של‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪ ‬מעלה‪.‬‬ ‫כגונב דעת של‬‫להיות‬ ‫הבטחו‪ ‬ה'‪,‬‬ ‫צרי‪ ‬קין מלפני‬ ‫ויצא‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫ואילו‬ ‫לענייני‪‬אתו‪,‬‬ ‫בנוגעניתן לדבר‬‫ולא היה‬‫נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫עשתונותיו‬ ‫א‪ .‬דרוש לז"ך אלול שנת תקצ"ד )ד"ה ויהי מידי עלותה בית ה'(‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫דס‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫דאגה‪ .‬תוך כדי כך פרצה מלחמת העולם‬ ‫על כן מתענים בערב ראש השנה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫הראשונה והוצרך לברוח‪ ,‬וכשחזר אח"כ‬ ‫ומאריכים בתפילות‪ ,‬לומר אבל אנחנו‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫לווארשא‪ ,‬התברר לו שהנאמן כבר שבק‬ ‫חיים‪ ,‬וכשפנה אל טובי העיר לבקש את‬ ‫חטאנו ודואגים על חטאותינו‪ ,‬ובראש‬ ‫השנה אנו שמחים מחמת הבטחון בה'‪ .‬וכן‬ ‫הדירות השייכות לו‪ ,‬נתברר לו שאותו נאמן‬ ‫ביום הכיפורים‪ ,‬השטן אומר שלא מפני‬ ‫את"וכל הבתים על שמו‪ ,‬וכך‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא נוכל ורשם‬‫ב‪ ‬היה‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫בטבע‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫אלא‬ ‫שנצטוו להתענות הם לזכות‬ ‫מתענים‪,‬‬ ‫הגרי"ז את עצמו בעירום ובחוסר כל‪.‬‬ ‫מצאובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרון שהם‬ ‫אינם יכולים לאכול מפני שהם יודעים‬ ‫בשביל לחזק את עצמו‪ ,‬למד שער הבטחון‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫ראויים לעונש וכל אוכל תתעב נפשם‪ ,‬על‬ ‫מספר חובת הלבבות עשרות פעמים‪,‬‬ ‫כן אוכלים ושותים בערב יוה"כ‪ ,‬להראות‬ ‫אמר‪" :‬עד היום חשבתי שעשיר הוא‬ ‫פסח ז"ל‬‫ואח"כ‬ ‫מתענים הרה"ח‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫שאנו בטוחים בדיננו ושאין אנו‬ ‫מי שיש לו רחוב שלם בווארשא‪ .‬כעת‬ ‫ביוה"כ אלא מחמת גזירת המלך‪.‬‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫נתברר לי שעשיר אמיתי הוא מי שלומד‬ ‫עשרות פעמים שער הבטחון‪ ,‬כי אותה‬ ‫נמצא שראש השנה מורכב מערב ראש‬ ‫'תשפ"ב מביא‪ ,‬אין‬ ‫שהביטחון‬ ‫אייר ה‬ ‫ושמחה‬ ‫–‬ ‫בחוקותי(נפש כ"ג‬ ‫)בחו"ל שלוות‬ ‫במדברמערב‬ ‫פרשת מורכב‬ ‫שלישי‬ ‫וכן יוה"כ‬ ‫השנה וראשיו‪‬השנה‪,‬‬ ‫רחוב בווארשא יכול להביא"‪.‬‬ ‫יוה"כ ויוה"כ‪ ,‬והרי לנו שה'חתם סופר' כבר‬ ‫העיר בזה‪ ,‬שאין הוכחה מחדות האדם‬ ‫הגרי"ז הבין שהקב"ה הטיב עמו‪ ,‬כי אילו‬ ‫בראש השנה שהוא באמת בוטח בה'‪ ,‬כי‬ ‫היה נשאר עם הרחוב בווארשא‪ ,‬כשהיו‬ ‫אפשר שהוא מתעלם ומסיח את הדעת‪,‬‬ ‫הפרנסה?"‪,‬‬ ‫בעניין‬ ‫–‬ ‫מצבך‬ ‫"מה‬ ‫אותו‪:‬‬ ‫שואלים‬ ‫ורק כשהוא מאריך בתפילה ומתענה בערב הבטחו‪ ‬מועיל תמיד א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫שיש להם‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫וכאותם נחו‪‬‬ ‫אבל יותר‬ ‫"נו‪,‬בו‪.‬נו"‪,‬‬ ‫אי‪ ‬משיב‪:‬‬ ‫להשתמש‬ ‫היה‬ ‫ראש השנה‪ ,‬הרי זה מוכיח שחדוותו בראש‬ ‫בימינו חמישים מיליון או מאה מיליון דולר‪,‬‬ ‫השנה נובעת מהביטחון‪ .‬אך האמת שאחרי אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫שהם עסוקים וטרודים יומם ולילה ושרויים‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬יגיע האדם‬ ‫צריךנעסוק‬ ‫לדעת איך‬ ‫שבועות‬ ‫לכבוד עדיין‬ ‫כל זאת‪,‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫בלחץ מתמיד שלא ירמו אותם‪ ,‬וכפי‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫הרי עם‬ ‫חג‬ ‫סתירה‬‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬אין בה‬ ‫להרגשתבנוגע‬ ‫בטחון אשר‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫שאמרו חז"ל )אבות ב‪ ,‬ז( "מרבה נכסים‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫יסודות‬ ‫יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫נלמד שוב את‬ ‫הוא הבא‬ ‫השבועות ובכן‬ ‫המשפט‪,‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא שער‬ ‫שרכש את‬ ‫ועכשיויותר‬ ‫ברוחניות‬‫להצליחדאגה"‪.‬‬ ‫מרבה‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכל ליטהר ואז‬ ‫להשתמש כבאים‬ ‫עלינוכדי שנהיה‬ ‫כ‪‬הבטחון‬ ‫ממנו‪,‬‬ ‫מאושר‬ ‫לך‬ ‫איך‬ ‫לו‪,‬‬ ‫טוב‬ ‫הבטחון‪,‬‬ ‫הקב"ה יקרין עלינו אור בראש השנה שנדע להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫פד‪ ,‬יג(‪:‬‬ ‫בלי)תהלים‬‫ישראל‬ ‫הצלחהזמירות‬ ‫כדברי נעים‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫ברוחניות‬ ‫כלל‬ ‫לחשוב‪.‬‬ ‫ואיך‬ ‫מה‬ ‫אשרי אדם בוטח בך‪.‬‬ ‫לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫דיננו‬ ‫שייצא‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח לבך‬ ‫אי‪‬משאלות‬ ‫ידיעתו לך‬ ‫על ה' ויתן‬ ‫מיוסדת‬ ‫והתענג על‬ ‫איזהו עשיר? מי שאין לו רחוב‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫בווארשא‬ ‫ובשיעורי בנו הגאון רבי דוד זצ"ל הביא‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫בהירות‪ .‬קוה אל ה' חזק‬ ‫על הפסוק‬‫יותר‬ ‫מאביולקבל‬ ‫ששאל‬ ‫כדי‬ ‫ידועאלהש‪.‬הגרי"ז מבריסק זצ"ל קיבל‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫ויאמץ לבך וקוה אל ה' )שם כז‪ ,‬יד(‪ ,‬מדוע‬ ‫נדוניא מחותנו רחוב שלם עם דירות‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫אניאל ה'? והשיב כי‬‫מהקוה‬‫כפל פעמיים הלשון‬ ‫בעל בכבוד‬ ‫בהקדמת רבינו‬ ‫להתפרנס‬ ‫כדי שיוכל‬‫למדנו‬ ‫כבר‬ ‫בווארשא‬ ‫הנה מי שבוטח בה' יש לו תענוג גדול כמו‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫שראה הגרי"ז‬ ‫הבטחו‪ ‬וכיון‬ ‫לשער לתורה‪.‬‬ ‫הלבבות עתים‬ ‫ולקבוע‬ ‫ועשה טוב‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה' היא‪:‬‬ ‫בטח בה‬ ‫ג‪-‬ד(‪:‬לדו‪‬‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫שכתוב‬ ‫השאלה‬ ‫)תהלים לז‪,‬‬ ‫וכל שאר‬ ‫וכמה‬ ‫השכירותכמה‬ ‫גבייתנחו‪ ‬פי‬ ‫ה' עם‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫שההתעסקות‬ ‫של עבודת‬ ‫משאלות לבך‪.‬‬ ‫רוצה‬ ‫להיות לךכשהאד‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬ה' ויתן‬ ‫צרי‪‬והתענג על‬ ‫וגו'‬ ‫אותו הרבה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מטרידים‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫הדירותבנוגע‬ ‫עניני‬ ‫משהוא נחו‪‬‬ ‫נמצא שמי שבטחונו חזק כל‪-‬כך עד‬ ‫מלימודו‪ ,‬שכר 'נאמן' אחד לטפל בהם‬ ‫שמרגיש אותו תענוג‪ ,‬זה רק מפני שאין לו‬ ‫בתקוה שהוא יוכל לשבת וללמוד בלי שום‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫הס‬ ‫(בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫נשאהשנה‬ ‫ראש‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫ימינו של ה'אמרי אמת' מגור זיע"א‪" :‬כל‬ ‫רחוב בווארשא‪ ,‬כי אילו היה לו רחוב‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ימיי אני מצפה ומייחל לתענוג זה‬ ‫בווארשא‪ ,‬היה בוטח קצת בזה‪ ,‬ורק מפני‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫שהרגשתי פעם במשך כמחצית השעה‬ ‫בלבד"‪.‬‬ ‫שאין לו מאומה‪ ,‬הוא בוטח לגמרי בה'‬ ‫ומתקיים בו והתענג על ה'‪ .‬ולכן אין הקב"ה‬ ‫נותן לאדם זה רחוב בווארשא כדי שלא‬ ‫איזה תענוג הוא דובר‪ ,‬פתח‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫על‬ ‫פיגאלשאלתי‬‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ר ויתן‬ ‫אליעזר‬ ‫לך‬ ‫לזכות על‬ ‫לזכותה'‬ ‫לפגום בתענוגו‪ .‬וזהו והתענג‬ ‫בפולין גרתי בסמיכות ל'אמרי אמת'‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫וסיפר‪:‬‬ ‫במדרגת‬‫פטרון‬ ‫משאלות לבך‪ .‬מי שיש לו בטחון‬ ‫והסתופפתי בצלו‪ .‬התפרנסתי שם ברווח‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫והתענג אל ה'‪ ,‬הקב"ה נותן לו משאלות‬ ‫ובכבוד מניהול חנות‪ .‬היו לי שם ילדים‪,‬‬ ‫לבו‪ ,‬ומה הן משאלות לבו? ‪ -‬שלא יהיה לו‬ ‫נחת וכל מה שיהודי יכול לאחל לעצמו‪ .‬יום‬ ‫מספיק הרה"ח פסח ז"ל‬‫נלמד לע"נ‬ ‫עכשיו פרנסה מסודרת עם כסף‬ ‫אחד שחור משחור‪ ,‬הגיעו הנאצים ימ"ש‬ ‫לארבעים שנה קדימה‪ ,‬כי האדם עצמו מבין‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫והודיעו לי כי עלי לעלות על הרכבת‬ ‫שדבר כזה יגזול ממנו את התענוג שיש לו‬ ‫ולעזוב את כל רכושי מאחוריי‪ .‬מזוודה אחת‬ ‫עכשיו‪ .‬וזהו שכפל פעמיים קוה אל ה'‪,‬‬ ‫'תשפ"בליטול עמדי‬ ‫הניחו לי‬‫אייר ה‬ ‫חמש – כ"ג‬ ‫קילו‪-‬גרם‬ ‫בחוקותי(‬‫)בחו"ל בת‬ ‫במדבר‬ ‫מביא לו‬ ‫הקב"ה‬ ‫פרשת‬ ‫אל ה'‪,‬‬ ‫שלישי‬ ‫שמקוה‬‫לומר שמי יו‪‬‬ ‫ותו לא‪ .‬העמסתי מזוודה אחת בת חמש‬ ‫בשכר בטחונו מצבים שיכריחוהו להתחזק‬ ‫ק"ג בכסף וזהב ובחפצי הערך שהיו ברשותי‬ ‫שוב ושוב‪ ,‬חזק ויאמץ לבך‪ ,‬ולהמשיך‬ ‫ועליתי עמה על הרכבת‪.‬‬ ‫לקוות אל ה'‪ ,‬כי כך יוכל להמשיך לחיות‬ ‫חיי תענוג עד סוף ימיו‪.‬‬ ‫יודע‬ ‫האד‪ ‬ממני‬ ‫"הן גזלו‬ ‫תמיד –‬ ‫לעצמי‪:‬א‪‬‬ ‫ברכבתמועיל‬ ‫הרהרתי‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הצלתי לי‬ ‫שצריךרוחניי‪‬‬ ‫לשננו‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫בנוגעיסוד‬ ‫זה הוא‬‫הבטחו‪‬‬ ‫הנה יסוד‬ ‫נחיצות‬ ‫לדעת‬ ‫הנהנחו‪‬‬‫אבליותר‬‫ביתי‪,‬אבל‬ ‫ואת בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬‫אי‪ ‬חנותי‬‫את‬ ‫דברי‪‬ועוד ישנם‬ ‫וזהבי ב"ה‬ ‫היטב ולהבינו לאשורו‪ .‬כשהאדם מבין שאין‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫כספי מול‬ ‫כראוי‬ ‫לבטוח את‬ ‫לכל הפחות‬ ‫אי‪‬‬ ‫עמדי אשתי וילדיי היקרים לי מפז"‪.‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫מרגיש לגמרי‬ ‫הואהפע‪‬‬ ‫נעסוק‬ ‫שבועות‬ ‫ומהלך‪,‬‬ ‫לכבוד עצה‬‫לו שום‬ ‫תלוי בהקב"ה )כמו שפירש הרה"ק מרוז'ין זיע"א מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫כשהגעתי לאושוויץ ושדדו ממני את‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫בלבבי"‬ ‫הדי‪ ‬בנפשי‪ ,‬יגון‬‫אשית עצות‬ ‫"עד אנה‬ ‫הפסוק‬ ‫המזוודה על כל תכולתה‪ ,‬הרהרתי לעצמי‪:‬‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫פרוטהמשהוא‬ ‫לפורטה‪ ,‬אך‬ ‫ללאיותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫השאירו אותי‬‫להצליח‬ ‫"הן‬ ‫‪ -‬כל עוד יש לי עצות‪ ,‬יש יגון בלבבי‪ .‬רק כשאין‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬אוכל‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫עמדי ובם‬ ‫בגשמיות‪.‬עודם‬ ‫אשתי וילדיי‬ ‫להצליח‬‫הנה‬ ‫לי שום עצה‪ ,‬שמחתי שלמה(‪ .‬הוא מרגיש שכל‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מנגלה‬ ‫בלי הד"ר‬ ‫לבטוח‬ ‫כשעמד‬ ‫הצלחה לנפשי"‪.‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫למצוא נוחם‬ ‫חיותו אינה אלא מהקב"ה‪ ,‬כי אין שום דבר כלל‬ ‫לנו‬ ‫נת‪ ‬יש‬‫מדרגות"הרבות‬ ‫אמנםאכ‪ ‬הקב‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫שייצא דיננו‬ ‫שיחייהו‪.‬‬ ‫אחר‬ ‫מאשתי‬ ‫המרשעת‬ ‫בידו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫אותי‬ ‫והפריד‬ ‫ימ"ש‬ ‫הרהרתי‬ ‫לשמאל‪,‬‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫מכל מקום‬ ‫כלי‪‬‬‫ברוחניות‪,‬ולבן‪,‬‬ ‫שאינו שחור‬ ‫להצליח‬ ‫כלי‪ ,‬כך‬ ‫בזה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫ואלו אי‪‬‬‫ידיעתו‬ ‫מיוסדתאניעללימין‬ ‫וילדיי‪,‬‬ ‫לעצמי‪" :‬הן בדד נותרתי ואין עמדי כלום‬ ‫מה‬ ‫שאין לו‬‫ללמוד‬ ‫ועלינובמצב‬ ‫את עצמו‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪ ‬מוצא‬ ‫כשהאדם‬ ‫את צרכו וסומך לגמרי על הקב"ה‪ ,‬נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫מעתה‪ ,‬אך לכל הפחות אני עדיין לבוש‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותר עלי"‪.‬‬‫האהובים‬‫לקבל‬ ‫משׂבּרוֹת אליו ומוחו ולבו תלויים כדי‬ ‫בבגדיי‬ ‫אלה ַ‪ְ .‬‬ ‫כשעיניו ְ‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫בו‪ ,‬הרי הוא מתחבר להקב"ה‪ ,‬וכשהאדם‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫הגדול מכל‬ ‫בהקדמת תענוג‬ ‫מחובר למדנו‬ ‫להקב"ה‪ ,‬יש לו‬ ‫כבר‬ ‫אניאת בגדיי בפקודת‬ ‫מעצמי‬‫אך כשהסרתי מה‬ ‫חיות הטרף כדי לשטוף את גופי מן הכינים‬ ‫שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫בעולם‪.‬‬‫הבטחו‪‬‬‫הקיימים‬ ‫התענוגיםלשער‬ ‫הלבבות‬ ‫מתחילה‪,‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫לנו היא‪:‬‬ ‫שהוכנו בה‬ ‫השאלה המים‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪‬‬ ‫במקלחות‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫כשאני ערום‬ ‫השמים‬ ‫הבטחו‪ ‬כיפת‬ ‫עמדתי אז תחת‬ ‫התענוג על אדמת אושוויץ‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫להיות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫כיום היוולדי‪ ,‬ואז כשכבר נלקח ממני כל‬ ‫הסופר הרב דוד זריצקי ז"ל סיפר‪ :‬שח‬ ‫מה ששייך ליקח מן האדם‪ ,‬הרמתי את עיניי‬ ‫לי ידידי הרב שמואל בורנשטיין ז"ל יד‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫וס‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫בני אדם טועים בזה הרבה‪ ,‬כאשר תוך כדי‬ ‫לשמים ואמרתי בקול חנוק‪" :‬אבא‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שהם חושבים על הבטחון‪ ,‬הם מערבים‬ ‫שבשמים! את הכל לקחו ממני‪ ,‬אבל אותך‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מאות מחשבות של עזרה עצמית‪ ,‬וכל רגע‬ ‫נשמע אותם אומרים‪" :‬אה! אולי הקב"ה‬ ‫אבא יקר‪ ,‬אותך לא יוכלו ליקח ממני בשום‬ ‫אופן"‪ .‬עיניי צדו אז קומוניסט אחד‪ ,‬פניתי‬ ‫עזר לי‪ ,‬כי נפל לי עכשיו איזו מחשבה איך‬ ‫אליו ואמרתי לו בקול אמיץ‪" :‬האמן לי!‬ ‫הרפה! אל תחשוב עכשיו‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫לעזורומשפחתו‬ ‫לעצמי"‪.‬‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫ממני‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫ליקח‬ ‫יוכל‬ ‫אפילו סטאלין ימ"ש לא‬ ‫פתרונות‪ .‬אל תחשוב מה יהיה‪ .‬בני אדם‬‫אמונה ובטחון‬ ‫מדור על‬‫מאדים‬‫פטרון‬ ‫את אבי שבשמים"‪ ,‬וכשראיתי שהוא‬ ‫טועים במה שהם חוקרים אחר העתיד‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫מרוב כעס‪ ,‬חזרתי ואמרתי ללא שום מורא‪:‬‬ ‫להיות במצבם‪ .‬הם אמנם לא חוקרים אחר‬ ‫"אפילו סטאלין ימ"ש לא יוכל ליקח ממני‬ ‫העתידותז"לבעוד חמישים שנה‪ ,‬אבל הם‬ ‫עיניי הרה"ח פסח‬ ‫את אבי שבשמים"‪ .‬עצמתי את‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫חוקרים אחר עתיד מצב זה שהם שרויים‬ ‫ועמדתי כמחצית השעה מבלי לזוז‪,‬‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫בו‪ ,‬אם יהיה כך או יהיה כך‪ .‬עזוב לגמרי‬ ‫במהלכה הרגשתי קרבת אלוקים מאין‬ ‫את התוצאה‪ .‬אל תחשוב כלל וכלל מה‬ ‫כמותה‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬כאשר כבר התלבשתי‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫במצב זה שבו‬ ‫התבונןה רק‬ ‫כ"ג אייר‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫התוצאה‪.‬‬ ‫)בחו"ל תהיה‬ ‫במדבר דלוח‬ ‫מעט מרק‬‫פרשת‬ ‫האסיריםשלישי‬ ‫והכנסתי‬ ‫יו‪‬‬ ‫בבגדי‬ ‫אתה נמצא ברגע זה‪" .‬אני נמצא עכשיו‬ ‫לפה‪ ,‬פסק ממני תענוג זה‪.‬‬ ‫במצב שחיי תלויים לגמרי ביד הקב"ה"‪.‬‬ ‫כיון שירפה את עצמו‪ ,‬ירגיש חיבור עצום‬ ‫מספר הרב זריצקי‪ :‬כשהרב בורנשטיין‬ ‫אל הקב"ה‪ ,‬וזה כשלעצמו יספק לו תענוג‬ ‫סיים את סיפורו‪ ,‬עצר מעט ואמר לי‪:‬‬ ‫מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫כדוגמתו‪.‬‬‫הבטחו‪‬‬ ‫שאין‬ ‫ניצלתי מאושוויץ על‪-‬ידי שרשרת של‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫ניסים‪ .‬כיום יש לי בית בארץ ישראל‪ ,‬יש לי אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫יצר מחשבות לבו‬ ‫אשה וילדים ויש לי ממון ורכוש‪ ,‬אך תענוג‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫היצר הרע מנסה לגזול זאת מן האדם‪,‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪ ‬לא אוכל‬ ‫נעסוק שעה‬ ‫שבועות‬ ‫באותו חצי‬ ‫זהלכבוד‬ ‫שהרגשתי‬ ‫לתאר לפניך לעולם‪ ,‬וכל ימיי אני מתגעגע מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫ולכן כשהוא כבר עומד במפתן הדלת‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫הדי‪‬מחדש‪.‬‬‫לזכות בו‬ ‫ומתפלל‬ ‫אליו‬ ‫וכמעט שהוא מגיע להרגשה שהוא תלוי‬ ‫לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫יותרהרעמשהוא‬ ‫מחדיר בו‬ ‫היצר‬‫ברוחניות‬ ‫להצליחבהקב"ה‪,‬‬ ‫לגמרי‬ ‫לפניך האמצעי‪‬‬‫מוטל בכל‬‫להשתמש‬ ‫כ‪ ‬עלינו כגולם‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬מתחיל‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫פתאוםג‪‬הוא‬ ‫להצליח אחרות‪.‬‬ ‫מחשבת‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחחוטף‬ ‫מכאן‪ .‬הוא‬ ‫הצלחה להתחמק‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫לחשוב איך‬ ‫כלל‬ ‫כשמתבוננים בסיפור זה‪ ,‬מוצאים בו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫דלת שיוכל‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחניתאיזו של‬ ‫לראות אם יש‬ ‫מבט צדדי‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫יסוד גדול בסוגיית הבטחון‪ .‬כל אימת‬ ‫לבטוחפלוני‬ ‫חושב אולי‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫שהואכלי‪‬‬‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫הוא אי‪‬‬ ‫בעדה‪ ,‬וכן‬ ‫ידיעתו‬ ‫לברוח‬ ‫מיוסדת על‬ ‫באמת תולה‬ ‫נמצא במצב‬ ‫שהאדם‬ ‫ופלוני יוכלו לעזור לו‪ .‬או לחילופין הוא‬ ‫מה‬ ‫ללמוד‬ ‫שום דבר‬ ‫ועלינו‬ ‫שאין לו‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫הוא יודע‬ ‫שמועילי‪ ‬בה'‪.‬‬ ‫את עצמו‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫מתחיל לחשוב על התוצאה‪ .‬הוא אומר‬ ‫להשתמש‬ ‫של‬ ‫אי‪‬בזרועותיו‬ ‫אותנו ורק‬ ‫מלמדתנמצא אך‬ ‫התורה‬ ‫בעולם ושהוא‬ ‫שהקב"ה הוא טוב‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותר מאמין‬ ‫לקבל "אני‬ ‫כדי‬ ‫במחשבתו‪:‬‬ ‫ואינו מנסה להלחם עם זה‪ .‬הוא לא‬ ‫הקב"ה‪,‬אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫ומטיב‪ ,‬אבל האם יטיב עמדי בטוב נגלה או‬ ‫רוצה משהו אחר ואינו חושב לעזור לעצמו‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫אני ואולי כדאי לי‬‫נסתר?‬ ‫שמא רק בטוב מה‬ ‫בעל כלשון‬ ‫תלוירבינו‬ ‫ברצון ה'‪,‬‬ ‫בהקדמת‬ ‫כבררקלמדנו‬ ‫חושב שהוא‬ ‫הוא‬ ‫להתפלל שיעשה לי טוב נגלה!"‪ .‬סוף דבר‪,‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫אמו" )תהילים‬ ‫ע"ההבטחו‪‬‬ ‫"כגמול עלי‬ ‫לשער‬ ‫המלך‬‫הלבבות‬ ‫דוד‬ ‫היא‪:‬לצאת‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה איך‬ ‫במחשבה‬ ‫נעשה עסוק‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪‬‬ ‫וכמה הואהשאלה‬ ‫כמה מוטל‬‫"כגולם‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫וכפירוש‬ ‫הבטחו‪‬רש"י‬ ‫קלא‪ ,‬ב(‪,‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬כל‪-‬כך‬ ‫רוצה‬ ‫נמצא‪ .‬אל תחשוב‬ ‫הואלהיות‬ ‫מהמקום שבו‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לענייני‪ ‬אין לי מה‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫לעזור לעצמי‪,‬‬ ‫נחו‪‬יכול‬ ‫בנוגע‬ ‫לפניך"‪ .‬איני‬ ‫משהוא‬ ‫איך לצאת מכאן‪ .‬תנצל את הרגע‪ .‬היכנס‬ ‫לנסות לעזור לעצמי‪ ,‬איני מחפש עצות‬ ‫אל הרגע הזה שבו אתה מרגיש שאף אחד‬ ‫לנפשי‪ ,‬איני מנסה לעזור להקב"ה לעזור לי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫זס‬ ‫(בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫נשאהשנה‬ ‫ראש‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫בעצימת העינים‪ .‬הרעיון הוא לסגור את‬ ‫אינו יכול לעזור לך והנה אתה נמצא תחת‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫טרדת המחשבות המתרוצצות לכל מקום‬ ‫כנפיו של הקב"ה‪ .‬זוהי המחשבה המחברת‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אפשרי‪ .‬עזוב את הכל! "אני נמצא עכשיו‬ ‫בידו של הקב"ה‪ ,‬חיי מסורים בידו של‬ ‫את האדם אל הקב"ה ומביאה לו תענוג‬ ‫עצום‪ ,‬וכל אחד יכול להגיע לתענוג זה )אם‬ ‫הקב"ה"‪ .‬אם היה האדם חי באופן זה‪ ,‬היה‬ ‫כי בוודאי יש בזה מדרגות על גבי מדרגות(‪ ,‬כך‬ ‫תענוג‪".‬ו‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫מרגיש אותו‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ר‬ ‫בעלאליעזר‬ ‫מדרגה‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫זה‬ ‫שאין צריך להיות בשביל‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרון מכל‬ ‫גדול‪ .‬צריך רק להסיח את הדעת‬ ‫על כל נשימה ונשימה‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫הקיים בעולם ולהתחבר לגמרי אל הקב"ה‪.‬‬ ‫כעת נתבונן‪ .‬היהודי הנ"ל‪ ,‬ר' שמואל‬ ‫ז"ל אמר שכאשר משמים סיבבו‬ ‫בורנשטיין‪,‬‬ ‫מצוי מאוד שאנשים הנמצאים ברגעים‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח‬ ‫שהוא מסור בכל רגע‬ ‫מאוד נעלים בחייהם‪ ,‬מאבדים את ערכם‬ ‫וירגישראטה‬ ‫ליפא הי"ו‬ ‫שיראה‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫בזרועותיו של הקב"ה‪ ,‬כי אין לו שום כלום‪,‬‬ ‫על‪-‬ידי המחשבות המנויות לעיל‪ .‬למשל‪,‬‬ ‫ואינו יכול להשיג לעצמו אף לא בגד לכסות‬ ‫החתן ביום חתונתו וביום שמחת לבו‪.‬‬ ‫'תשפ"בלהרטיב את‬ ‫גופו( –ואףכ"גלאאייר ה‬ ‫טיפת מים‬ ‫בחוקותי‬ ‫)בחו"ל את‬ ‫במדבר זוכה‬ ‫שלישי פרשת‬ ‫המציאות שהוא‬ ‫במקום יו‪‬‬ ‫לחשוב על‬ ‫שפתיו‪ ,‬הוא הרגיש אותו תענוג נפלא‪.‬‬ ‫להשלים את עצמו ולנצל את הזמן להודות‬ ‫לה' ברוב שמחה‪ ,‬הוא עסוק בחשבונות‬ ‫אכן עלינו לדעת שמציאות זו שהאדם‬ ‫מחשבונות שונים ‪ -‬עם מי אני צריך לרקוד‪,‬‬ ‫מסור בזרועותיו של הקב"ה היתה קיימת‬ ‫עם מי אני צריך לסגור חשבון‪ .‬ועוד יש מי‬ ‫יודע‬ ‫הנאצים‬‫האד‪‬‬‫א‪ ‬של‬ ‫במחנותתמיד –‬ ‫ההשמדה‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל‬ ‫לא רק‬ ‫שנעשה עסוק עם התמונות‪ ,‬כשהוא מעמיד‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫וכן היא‬‫נחו‪‬‬ ‫יותרזמן‪,‬‬ ‫אבלובכל‬ ‫בכלבו‪.‬‬ ‫מקום‬ ‫להשתמש‬ ‫ימ"ש‪ ,‬אלא‬‫עצמו כל פעם בתנועה אחרת לפי פקודותיו אי‪‬‬ ‫דברי‪ .‬החילוק‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫אחד ואחד‬ ‫כראויכלמול‬ ‫עכשיו אצל‬ ‫קיימתלבטוח‬ ‫של הצלם‪ .‬וכן מי שעושה סיום מסכת‪ .‬הוא אי‪‬‬ ‫להתחבר אל‬ ‫יותר קל‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪ ‬זה שזכה‬ ‫חושב על‬ ‫נעסוק‬‫שבועות היה‬ ‫לכבוד שם‪ .‬לו‬ ‫לא נוכח‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫נחו‪‬לומול‬ ‫שהוא היה‬ ‫מכפירקשהוא‬ ‫הוא‬ ‫האמת‪ .‬כשיש לו לאדם דברים הרבה‬ ‫הרימבלי‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫שלמה‪,‬‬ ‫לדברי‪‬מסכת‬ ‫בנוגעה' ולסיים‬ ‫הבטחו‪ ‬תורת‬ ‫ללמוד‬ ‫להתעסק כלל‪ ,‬לא במי הגיע ומי לאא הגיע הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫שתומכים בו‪ ,‬הוא שוכח מאותה אמת‪ .‬הוא‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫בכל היה מרגיש‬ ‫להשתמש האוכל‪,‬‬ ‫עלינו טעמו של‬ ‫כ‪‬ואיך יצא‬ ‫מרגיש שהוא מבוסס היטב ‪" -‬ברוך ה'‪ ,‬יש‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫ומשפחה ג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫להצליח‬ ‫עם‬ ‫שתומכת בי"‪,‬‬ ‫פרנסה ובית‬ ‫לי‬ ‫בחיבורורצו‪‬‬ ‫שמקורורחמי‪‬‬‫גדול לעורר‬‫תענוג כדי‬ ‫אותו‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫האמת‬ ‫לבטוח‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫מלחיות עם‬ ‫מעכבת אותו‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫והרגשה זו‬ ‫הקב"ה‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫שלבכל רגע‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחניתאותו‬ ‫שהקב"ה מנשים‬ ‫ההצלחה‬ ‫הטהורה‬ ‫כל‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫לאדם‬ ‫כלי‪‬‬ ‫קל לו‬ ‫ברוחניות‪,‬יותר‬ ‫מצבים יש שבהם‬‫כלי‪‬אכןלהצליח‬ ‫לבטוחנשימה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אי‪ ‬על כל‬ ‫תהלל י‪-‬ה‪,‬‬ ‫ידיעתו‬‫הנשמה‬ ‫כל על‬ ‫ורגע‪,‬‬ ‫מיוסדת‬ ‫ונוסי‪‬נותן לי‬ ‫הישנותהקב"ה‬ ‫י‪-‬ה‪" .‬עכשיו‬ ‫תהלל‬ ‫מה‬ ‫ללמודמסיבה‬ ‫שהחשיכו‬ ‫ועלינו‬ ‫תמיד‪,‬מקומות‬‫שמועילי‪ ‬וכן היו‬ ‫להתחבר‪,‬‬ ‫עליה‪‬‬ ‫כ‪ ‬על‬ ‫ונשימהא‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫חיים‪ ,‬מה יהיה מחר? איני יודע"‪ .‬המחשבה‬ ‫להשתמש‬ ‫רעווא אי‪‬‬ ‫דרעווין‪ .‬כשעיני‬ ‫מלמדתבעתאותנו‬‫את המאור‬ ‫התורה‬‫זו‬ ‫האדם פתוחות‪ ,‬הוא מסיח את דעתו‪ ,‬כי כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫שאינו יודע מה יהיה מחר‪ ,‬אינה מטרידה‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫להיפך‪,‬‬ ‫הוא רואה דברים אין מספר ומתחיל לחשוב‬ ‫הבטחון‬ ‫אללעצמי‬ ‫מביאה אותו‬ ‫וכשאני‬ ‫היא מי לי‬ ‫אני לי‬ ‫אותו‪ .‬אי‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫חובת‬ ‫אני שהוא בזרועותיו‬ ‫מרגיש‬ ‫השלם‪ ,‬כי כך הואמה‬ ‫בעל פלוני?‬ ‫פלונירבינו‬ ‫ומה עם‬ ‫בהקדמת‬ ‫"מה עם‬ ‫למדנו‬ ‫כבר‬ ‫חשבונות ‪-‬‬ ‫של הקב"ה‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע הוא עובר‬ ‫עלי!"‪ .‬כך‬‫הבטחו‪‬‬ ‫מסתכל‬ ‫לשער‬ ‫הלבבות‬ ‫פלוני‬ ‫אולי‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫מתנענע‬ ‫וכמה‬ ‫כמה‬‫כדיפיהוא‬ ‫ותוך‬ ‫נחו‪‬‬ ‫למחשבה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ממחשבה‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪‬שהאדם‬ ‫רוצה‬ ‫והמצוות היא‬ ‫התורהלהיות‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫תכלית‬ ‫לענייני‪ ‬לא תהיה‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגעחבל! למה‬ ‫נחו‪ ‬נפש"‪.‬‬ ‫משהוא "ידיד‬ ‫ואומר‬ ‫יחיה כל יום מימות חייו באופן זה‪ .‬חז"ל‬ ‫שם? כשהאדם עוצם את עיניו‪ ,‬יותר קל לו‬ ‫תיקנו לנו מאה ברכות כדי שהאדם יתבונן‬ ‫שלא להסיח את הדעת‪ .‬אבל אין די‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חס‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫ה'‪ ,‬עינינו לך תלויות עד שתחננו‪ ,‬וזה‬ ‫מיד בקומו משנתו ‪" -‬הנה הקב"ה נתן לי‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫כשלעצמו מוליד את החיבור עם הקב"ה‪.‬‬ ‫בגדים ללבוש‪ .‬אני מודה לך ה'‪ .‬אולי עוד‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫"לא מעניין אותי כלל מה תהיה התוצאה‪.‬‬ ‫אני נהנה מהמציאות שאני מרגיש‬ ‫מעט לא יהיו לי בגדים‪ ,‬אולי לא מגיע לי‬ ‫מצד הדין בגדים‪ ,‬אבל הקב"ה ברוב טובו‬ ‫שהקב"ה נמצא אתי ומנשים אותי‪ .‬מה יהיה‬ ‫וחסדו נתן לי"‪ .‬וכשהאדם אוכל‪ ,‬אינו מסיח‬ ‫רוצה"ו לחשוב על זה‪ .‬חבל‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫בעתיד? לא‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫ושאר‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫העולם‬ ‫לזכות‬ ‫את דעתו להתעסק בחדשות‬ ‫ובטחון‬ ‫על זה"‪.‬‬ ‫לחשוב‬‫מדור אמונה‬ ‫פטרון יושב‬ ‫ההבלים‪ ,‬אלא הוא מרגיש שהקב"ה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫אתו ומאכיל אותו בכף‪ ,‬והרי מטעם זה כתב‬ ‫כבר שביא דמתחנן לשבוייה‬ ‫השל"ה הק' לומר מזמור לדוד ה' רועי לא‬ ‫בסליחות אנו אומרים‪" :‬מרן דבשמיא לך‬ ‫הוא הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫נלמדזולע"נ‬ ‫אחסר בתחילת הסעודה‪ .‬ובכוונה‬ ‫מברך ברכת המזון‪" .‬הקב"ה נתן לי לחם‬ ‫שביא דמתחנן לשבוייה"‪.‬‬ ‫כבר ראטה‬ ‫מתחננן‪,‬‬ ‫ליפא הי"ו‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫לאכול‪ ,‬מה יהיה מחר? איני יודע‪ .‬אני אפילו‬ ‫אלוקים שבשמים לך אנו מתחננים‪ ,‬כשבוי‬ ‫לא חושב על זה‪ .‬לא נחוץ לי לדעת מה‬ ‫שמתחנן לשוביו‪ .‬השבוי הלא מבין שאינו‬ ‫יהיה מחר"‪.‬יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫ברשות עצמו‪ ,‬אלא בכל רגע יכולים להרגו‪.‬‬ ‫בהרגשה זו אנו מתחננים לפני ה'‪" .‬כולהון‬ ‫היסורים הנוראיים ביותר‬ ‫בני שביא בכספא מתפרקין‪ ,‬ועמך ישראל‬ ‫הרה"ק רבי אשר מסטאלין זיע"א‪ ,‬אבי‬ ‫ברחמי ובתחנוני‪ .‬הב לן שאלתין ובעותין‬ ‫ה'בית אהרן'‪ ,‬אמר על משקל דברי הגמרא‬ ‫במסכת ערכין )טז‪ ,‬ב(‪" :‬היסורים הנוראיים הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫דלא נהדר ריקם מקדמך"‪ .‬וכן אנו חוזרים‬ ‫ואומרים בהמשך‪" :‬כעבדא דמתחנן למריה‪,‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬ ‫בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫יום‬ ‫ארבעים‬ ‫בנוגע האדם‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫כשעברו על‬ ‫נחיצות הם‬ ‫ביותר‬ ‫עשיקי אנן ובחשוכא שרינן"‪ .‬מדובר במילים‬ ‫בלי יסורים"‪ ,‬כי אדם כזה מרוחק ביותר‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מולאתדברי‪‬‬ ‫האדם בתענוג‪.‬‬ ‫ביותרכראוי‬ ‫המציפות‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫מאירות‬ ‫בסוגיית‬ ‫שייכות לזה‪.‬‬‫הפע‪‬‬ ‫נעסוקשום‬ ‫שבועות‬ ‫אין לו‬ ‫לכבוד לעיל‪.‬‬ ‫מהאמור‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪ ‬לפני ה'‬ ‫שאנומולמתחננים‬‫אומריםנחו‪‬‬ ‫כשאנו שהוא‬‫הוא כל‪-‬כך לא מרגיש תלוי בריבונו של מכפי‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫עצום‪" .‬אין‬ ‫צרי‪‬‬ ‫תענוגהאד‪‬‬ ‫שהרי‬‫מעורר‬ ‫לכ‪‬שוביו‪,‬‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫הסיבהלפני‬ ‫כשבוי‬ ‫עושה‪ .‬רק‬ ‫על‬ ‫רוצה‪ ,‬הוא‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫שהוא הדי‪‬‬ ‫הוא יו‪‬‬‫השבועות מה‬ ‫עולם‪ .‬כל‬ ‫בזרועותיו‬ ‫מסור‬ ‫אני‬ ‫החוצה‪.‬‬ ‫דרך‬ ‫שום‬ ‫לי‬ ‫מי שבמשך היום יש לו כמה דברים שאין להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫של הקב"ה‪ ,‬ובזה אני מחובר אל מקור‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫הולכים כפי שהיה רוצה‪ ,‬מוחו מתחיל להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫הטוב‪ .‬והריני מתחנן לפניו‪ :‬רבונו של עולם!‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫לחשוב שהוא מסור בזרועותיו של הקב"ה‪,‬‬ ‫אני רוצה להמשיך להיות אתך‪ .‬אני לא‬ ‫לנו‬ ‫לאדם‬ ‫מספקתנת‪‬‬ ‫אכ‪ ‬הקב"ה‬ ‫דיננוזו לטובה‪.‬‬ ‫כשלעצמה‬ ‫שייצא‬ ‫ומחשבה‬ ‫האד‪‬‬ ‫תעשה‪ .‬אחת‬‫וכיצד של‬ ‫הרוחנית‬‫ההצלחהתעשה‬ ‫אומר לך מה‬ ‫כל‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫וזה‬ ‫כלי‪‬תענוג‪,‬‬ ‫ברוחניות‪ ,‬הרבה‬ ‫להצליחחיות‪ ,‬כל‪-‬כך‬ ‫כלי‪‬‬ ‫כל‪-‬כך הרבה‬ ‫לבטוח בה'‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫על‬ ‫שאלתי ממך‪ ,‬שאמשיך להיות אתך"‪.‬‬ ‫מיוסדת‬ ‫לנו‪ .‬ללמוד מה‬ ‫ועלינו‬ ‫רוצה‪ ,‬ליתן‬ ‫שהקב"התמיד‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫שכאשר שבויים נמצאים‬ ‫אי‪‬עללהשתמש‬ ‫הרבהאותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫בעולםבהירות‪.‬‬ ‫גם יותר‬ ‫כדיידוע‬ ‫לקבל‬ ‫הבטחון‪,‬‬ ‫בחשבם‬ ‫בני אדם‬ ‫זמן רב אצל שוביהם ומקבלים מהם בכל‬ ‫מאוד עסוקים בתוצאה‪ .‬יש לי‬ ‫נעשים אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫כשפודים‬ ‫לאחר מכן‪,‬‬ ‫וכשאני לעצמי‬ ‫מזונם‪ ,‬לי‬ ‫עת את‬ ‫אני לי מי‬ ‫אותה אי‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫בטחון שהקב"ה יעזור ויעשה‪ ...‬את ההמשך‬ ‫חובת‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל‬ ‫אנישוביהם ב‪ .‬וסיבת‬ ‫אותם‪ ,‬הם חוזריםמהאל‬ ‫הם ממלאים כפי רצונם‪ .‬יש לי בטחון‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫הדבר‪ ,‬כי מי שתלוי בזולתו‪ ,‬נעשה מחובר‬ ‫שיקרה כך וכך‪ .‬עזוב את התוצאה‪ .‬בטחון‬ ‫אי‪‬‬ ‫שיוצריםהיא‪:‬‬ ‫'תלות' ג‬ ‫אנשיםלדו‪ ‬בה‬ ‫שצרי‪‬‬‫השאלה יש‬ ‫אליו‪ .‬וכן‬ ‫וכמה‬ ‫עיניו כמה‬ ‫תלויות אל‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫האדםהבטחו‪‬‬ ‫מרגיש כי‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫פירושו ש‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫ב‪ .‬נקרא בשפה המדעית‪ :‬תסמונת סטוקהולם‪.stockholm syndrome ,‬‬ ‫ג‪.dependency .‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫טס‬ ‫(בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫נשאהשנה‬ ‫ראש‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫אחת בלבד‪ ,‬לו ישכיל להתבונן כראוי‪ ,‬יזכה‬ ‫באנשים אחרים‪ ,‬מפני שהם מרגישים‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫לאותו תענוג‪ .‬וכאמור לעיל‪ ,‬העבודה היא‬ ‫שהללו מעניקים להם מילים טובות‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫לחיות כך תמיד‪ .‬היה אחד מגדולי התורה‬ ‫שנסתלק לאחרונה‪ ,‬שהרופא אמר לו בסוף‬ ‫ומאשרים את פעולותיהם‪ .‬כשמדובר בתלות‬ ‫חולנית‪ ,‬פועלים לנתק אותה‪ .‬אבל כך היא‬ ‫ימיו‪" :‬בדקתי את ערכי הדם של הרב ואני‬ ‫המציאות‪ ,‬האדם מפתח חיבור וקרבה למי‬ ‫שהוא חי ממש על ניסים"‪.‬‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא לומר לו‬‫ב‪‬פיגא‬ ‫חייב‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫כבן‬ ‫אהבה‬‫הר"ר‬ ‫לזכות לו‬ ‫לזכות‬ ‫שמספק לו את צרכיו ורוחש‬ ‫הרב את עיניו בתמימות ואמר לו‪:‬‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫הרים‬ ‫פטרון‬ ‫קטן‪ .‬אין‬ ‫לאמו‪ .‬זה הרי מה שקורה לתינוק‬ ‫"וגם אתה! אין שום חילוק ביני לבינך!‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫לו עדיין אותיות לבטא את האהבה שלו‪,‬‬ ‫שנינו חיים על ניסים"‪ .‬אכן כן‪ ,‬כולנו חיים‬ ‫אבל הוא תלוי בכל מהותו ומציאותו באמו‬ ‫ז"לאלא שאיננו מחוברים לזה‪.‬‬ ‫ניסים‪,‬‬ ‫על פסח‬‫מרגיש הרה"ח‬ ‫נלמד לע"נ‬‫ונעשה מחובר אליה‪ .‬כשהאדם‬ ‫חיבור זה מול הקב"ה‪ ,‬מאחר שהוא באמת‬ ‫ראטה‬ ‫עיני עמך לך מייחלות‬ ‫הי"ו‬ ‫ליפא‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫מקור החיות‪ ,‬הוא מקבל מזה תענוג עצום‬ ‫והנה הקב"ה גילה לנו שבראש השנה‬ ‫שאין בדומה לו‪.‬‬ ‫הברואים ודן‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫אייראתה כל‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫מעביר כ"ג‬ ‫לפניו‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל הוא‬ ‫אותם לחיים או למוות‪ ,‬וידיעה זו‬ ‫מן המצר קראתי י‪-‬ה‬ ‫כשלעצמה‪ ,‬יש ביכולתה להביא תענוג‬ ‫ובחזרה לראש השנה‪ .‬אנו מבינים כבר‬ ‫עצום לאדם‪ .‬לא פחד ולא היסח הדעת‪.‬‬ ‫שהתענוג הבא מן הבטחון אינו תלוי כלל‬ ‫עינינו מייחלות אל ה'‪ ,‬כמו שאומרים‬ ‫בתוצאה‪ ,‬אלא בעצם היות האדם במצב זה‬ ‫יודע‬ ‫השנה‪ :‬האד‪‬‬ ‫"ועיניהם לך‬ ‫ראש א‪‬‬ ‫–‬ ‫מועילשלתמיד‬ ‫ובכך שהוא מרגיש שהוא מסור לגמרי הבטחו‪‬‬ ‫בתפילת מוסף‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬הקב"ה‪,‬‬ ‫יותר אל‬ ‫אבלפונים‬ ‫המוחבו‪.‬והלב‬ ‫להשתמש‬ ‫בזרועותיו של הקב"ה‪ .‬אך מה? כשהאדם אי‪‬‬ ‫מייחלות"‪.‬‬ ‫דברי‪"‬עזור לנו‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מתחננים אליו‪:‬‬ ‫כראוי מול‬ ‫לבטוח אנו‬ ‫בכל מהותנו‬‫קם בבוקר ורואה שיש לו מכל העניינים אי‪‬‬ ‫בידך‪ "...‬מי‬ ‫מסורים‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫אנו מול‬‫אתך‪ ...‬נחו‪‬‬ ‫להיות שהוא‬ ‫הגשמיים די והותר‪ ,‬הם מונעים ממנו מכפי‬ ‫שיעביר את ימי ראש השנה במחשבה זו‪,‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הרגשה זו‪ .‬חוץ מצדיקים גדולים אשהגם הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫יהיה לו ראש השנה נלבב ביותר‪.‬‬ ‫לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫ללבם‬ ‫הדי‪ ‬זה לא נגע‬ ‫יו‪ ‬לרוב‪,‬‬ ‫להם הוא‬ ‫גשמיות‬ ‫השבועות‬ ‫שהיו‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכלשהם תלויים‬ ‫ההרגשה‬‫להשתמש‬ ‫כ‪‬כללעלינו‬ ‫ונשארו עם‬ ‫בחסדו של הקב"ה כאילו היו חסרי כל‪ .‬וכפי להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫זכרנו‬ ‫כגון‪:‬‬ ‫השנה‪,‬‬ ‫ראש‬ ‫בתפילות‬ ‫גם‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫לו את‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בלימי שיש‬ ‫לבטוח‬ ‫ברוחניותוכו'‪.‬‬ ‫חפץ בחיים‬ ‫לחיים מלך‬ ‫הצלחה‬ ‫שאמר הרה"ק רבי אברהם יעקב כלל‬ ‫מוכרח‬ ‫הדבר‬ ‫שאין‬ ‫לקבל‬ ‫ומסכים‬ ‫ההכנעה‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫מסאדיגורא זיע"א בהיותו בבית האסורים‪ :‬כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫שיחיה‪ ,‬ואינו נלחם‪ ,‬משרה עליו רוגע נפלא‪.‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫"מה לי הכא מה לי התם?"‪ .‬לא היה אצלו מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫הוא לא צריך להלחם‪ .‬הרוגע שלו נובע‬ ‫מה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד‬ ‫חילוק בין תקופת היותו בבית האסורים‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫על‬ ‫מהבנת המציאות‪" .‬המציאות שלי היא שאני‬‫כ‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫להשתמש‬ ‫עם‬ ‫אי‪ ‬השולחן‬‫אותנובראש‬ ‫מלמדתשישב‬ ‫התורה התקופה‬ ‫לבין‬ ‫צריך לעשות בשביל‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫ומה אני‬‫יותר‬ ‫תלוי לקבל‬ ‫בהקב"ה‪.‬‬ ‫כדי‬ ‫החסידים ועם כל העשירות שהיתה‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫המוני‬ ‫זה? אני צריך לבקש מהקב"ה שלא יוציאנו‬ ‫אצלו‪ ,‬כי גם כשהיה לו כל‪ ,‬לא השיג את‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫מתחת צל כנפיו‪ .‬עזור לי להיות אצלך‪.‬‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫תענוגו מהגשמיות‪ ,‬כי אם מההרגשה‬ ‫זכרנו לחיים‪ .‬פירוש‪ ,‬שאמשיך להיות מחובר‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫בהקב"ה‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬לגמרי‬ ‫האמיתיתלשער‬ ‫שהוא תלוי‬ ‫הלבבות‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫החיים"‪.‬‬ ‫השאלה‬‫למקור‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫להיות‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫את‬ ‫להביא גם‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגעבכוחה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫המצוקה יש‬ ‫נחו‪‬‬ ‫אכן‬ ‫משהוא‬ ‫לא ארפך ולא אעזבך‬ ‫האנשים הפשוטים להרגשה זו‪ .‬כשהאדם‬ ‫כשהאדם חי עם המחשבות האלה‪ ,‬אינו‬ ‫שרוי בצרה ואינו יודע מה יהיה בעוד דקה‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ע‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫ב'מי יעני' כאומר ‪' -‬רק זה לא'‪ .‬אתה יודע‬ ‫רוצה לעזוב את הרבונו של עולם‪ ,‬אינו‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שיש לך רק דרך אחת ‪ -‬לברוח אל תוך‬ ‫רוצה לומר לאחר התפילה בראש השנה‪:‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫זרועותיו של הקב"ה‪.‬‬ ‫"סיימנו עם התקיעות‪ ,‬עכשיו הולכים‬ ‫לאכול בשר‪ ...‬עזוב אותי! עמדתי שש שעות‬ ‫ממך אליך אברח‬ ‫על הרגליים‪ ,‬עכשיו מותר לי לתת לעצמי‬ ‫פיגא ומשפחתו הי"ו‬ ‫אליעזר ב‪‬‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫ומשפחתו הלשון "ממך אליך אברח"‪.‬‬ ‫לסעוד‪ "...‬בן פיגאיש בפיוטים‬ ‫לזכות‬ ‫שצריך‬ ‫דרור‪ ...‬הרי כתוב בשו"ע‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרון שבו‬ ‫הוא לא רוצה לעזוב‪ .‬טוב לו‪ .‬המצב‬ ‫הוי אומר‪ :‬יש לו לאדם יראה גדולה‪ .‬הוא‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪‬והנעים‬ ‫הוא נמצא כעת‪ ,‬הוא המצב הטוב‬ ‫לא מסיח דעת‪ ,‬אבל הוא בורח לזרועותיו‬ ‫של הקב"ה‪ .‬כשהאדם מסיח דעת‪ ,‬לעולם‬ ‫ביותר בשבילו והוא רוצה שיימשך‪ .‬גם‬ ‫ז"ל להשיג אותו תענוג‪ .‬אלו‬ ‫יוכל‬ ‫במצב הרה"ח‬ ‫לא פסח‬ ‫נשאר לע"נ‬ ‫כשהוא אוכל את הסעודה‪ ,‬הוא נלמד‬ ‫ראטה בראש השנה מתוך‬ ‫הי"ו בחוץ‬ ‫שמסתובבים‬ ‫זה‪ .‬הוא לא מתוח‪ .‬האדם נעשה מתוח רק‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא‬ ‫היסח הדעת ומציצים בכל עת בשעון‬ ‫כשהוא נלחם עם המצב‪.‬‬ ‫וסופרים את הדפים במחזור‪ ,‬יש להם צער‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( –‬ ‫'תשפ"בהשנה ויודע‬ ‫יראהה בראש‬ ‫כ"גלואייר‬‫שיש‬ ‫גדול‪ .‬מי‬ ‫במדברהאדם‬ ‫פרשת מרגיש‬ ‫שלישי‬ ‫לדעת‪ :‬מתי‬ ‫כדאי‬‫בענין זהיו‪‬‬ ‫מה לעשות אתה‪ ,‬היינו להנציח את רגעי‬ ‫שלא בנוח? כשהוא נמצא במצב שנפשו‬ ‫היראה האלה מבלי לחשוב על העתיד ‪-‬‬ ‫צריכה להרגיש הרגשה מסוימת אך אינה‬ ‫"כל‪-‬כך הרבה אנשים מתו השנה ואולי‬ ‫יודעת מה היא צריכה להרגיש‪ ,‬כי לכן הוא‬ ‫הגיע גם תורי"‪ .‬לא ולא‪ .‬הן אמת שהקב"ה‬ ‫מתבלבל‪ .‬דבר זה מצוי מאוד בין אדם‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫בשנה זו‬ ‫וכפי– א‪‬‬ ‫שראינו‬ ‫תמיד‬ ‫העולם‪,‬‬‫מועיל‬‫הבטחו‪ ‬את‬ ‫מטלטל‬ ‫לחבירו‪ .‬האדם אינו יודע אם הוא צריך להיות‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫בו נחו‪‬‬ ‫ייאמר איזו‬ ‫יותר‬ ‫בו‪ .‬אבל‬ ‫המדינות‬ ‫להשתמש"על‬ ‫כיצד נתקיים‬‫עכשיו קשוח לפלוני או נחמד‪ ,‬האם הוא צריך אי‪‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪ ‬שהאדם‬‫התכליתמולהיא לא‬ ‫אבל כראוי‬ ‫לבטוח‬ ‫לצעוק? האם הוא צריך להסכים לכל דבר? אי‪‬‬ ‫לחרב"‪.‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬‬ ‫השגוי ונעשה‬ ‫נעסוק‬ ‫הדבר‬ ‫שבועות‬ ‫עושה את‬ ‫לכבודהוא‬ ‫עקב כך‬ ‫יבין עד כמה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬‫שהאדם‬ ‫אלא מול‬ ‫מהעתיד‪,‬נחו‪‬‬ ‫יפחד‬ ‫מכפי שהוא‬ ‫בהקב"ה‪.‬‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫כשהנפש‬ ‫יודע מדוע‪.‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫מבולבל בנוגע‬ ‫לגמרי ואינו‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫תלוילכ‪‬‬ ‫הוא‬ ‫הסיבה‬ ‫לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫לחשוב‬ ‫הדי‪ ‬צריכה‬‫יו‪ ‬היא‬‫הוא מה‬ ‫השבועותבדיוק‬ ‫יודעת‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהואטובים‪,‬‬ ‫יותר לחיים‬ ‫מתפלל‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליחכשהאדם‬ ‫גם‬ ‫עד להפליא‪.‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫ורגועהבכל‬ ‫עלינוהיא שלוה‬ ‫להשתמש‬ ‫כ‪‬ולהרגיש‪,‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬שיהיה‬ ‫אחת היא‪,‬‬‫מה ג‪‬‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫שהכוונה‬ ‫להצליחבספרים‪,‬‬ ‫מבואר‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫שיהיה‬ ‫החיים‪ ,‬וכיון‬ ‫לבטוח‬ ‫להקב"ה מקור‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫מחוברהצלחה‬‫יש אדם שכאשר שופטים אותו‪ ,‬הוא כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫נשאר בשלוות הנפש‪ .‬למה? כי הוא יודע כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫הכל‬ ‫לו‬ ‫יהיה‬ ‫אליו‪,‬‬ ‫מחובר‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בבירור שאין לו עכשיו להלחם כי אם לכוון מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫ובגשמיות‪ .‬ואפילו כשהאדם מתפלל על‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫הצרכים הגשמיים‪ ,‬אבינו מלכנו שלח רפואה‬ ‫מה‬ ‫נמצאללמוד‬ ‫בידיו של‬ ‫ועלינו‬ ‫מלבדו‪" ,.‬אני‬ ‫עוד תמיד‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫שאין‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫שלמה לחולי עמך‪ ,‬אבינו מלכנו כתבנו בספר‬ ‫להשתמש‬ ‫ככל‬ ‫אי‪ ‬אתי‬‫אותנולעשות‬ ‫מלמדת יכול‬ ‫הקב"ה והוא‬‫התורה‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫הלאה‪ ,‬הוא יותר נוטל‬ ‫יותרוכן‬ ‫לקבל‬ ‫וכלכלה‪,‬‬ ‫שיחפוץ"‪ .‬הנה רבים המה האנשים שאינם כדי‬ ‫פרנסה‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫חיות מעצם המציאות שהוא יכול לעמוד‬ ‫יודעים כדת מה לחשוב בעת אמירת‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫בעל‬ ‫יודעיםרבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫"ונתנה למדנו‬ ‫כבר‬ ‫גדולה ולבקש עליהם‪,‬‬ ‫מה אני‬‫לפני המלך בהכנעה‬ ‫רשמי זה‬ ‫שבאופן‬ ‫תוקף"‪ .‬הם‬ ‫מהחיות שהוא נוטל מהמחשבה שבאמת‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע להפחידנו‪.‬‬ ‫מאודהבטחו‪‬‬ ‫מאיים שנועד‬ ‫לשער‬‫הלבבותקטע‬ ‫נקרא‬ ‫הדברים‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה כלהיא‪:‬‬ ‫אומר‪:‬‬ ‫שצרי‪‬הוילדו‪‬‬ ‫בקשותיו‪.‬‬ ‫יתמלאו‬ ‫השאלה‬ ‫כמה מסור‬ ‫וכמה‬ ‫יביןפישהוא‬ ‫שהאדם‬ ‫נחו‪‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הזמן‬ ‫זה ה'‬ ‫אך לא‪,‬‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪‬להביאו‬ ‫רוצה‬ ‫אמצעים הם‬ ‫הבטחו‪ ‬אך‬ ‫להיות‬ ‫החסרים לאדם‪,‬‬ ‫לענייני‪‬בידיו ואינך‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫אתה מסור‬ ‫הקב"ה‪.‬‬ ‫בנוגע‬ ‫משהואשלנחו‪‬‬ ‫בידיו‬ ‫למצב זה‪ ,‬וגם כשמדברים עליהם‪ ,‬זה רק כדי‬ ‫אומר לו מה לעשות‪ .‬אתה לא מגביה את‬ ‫להרגיש תלויים ומסורים בידיו של הקב"ה‪.‬‬ ‫הקול ב'מי יעשר' ואף לא רוקע ברגליך‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫אע‬ ‫(בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫נשאהשנה‬ ‫ראש‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫אמר‪" :‬במקום שאצטרך לקחת ממך את‬ ‫ברם האמת היא שכמעט שלא מדברים‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫הכל ולהביא עליך יסורי איוב עד שתרגיש‬ ‫על הצרכים הגשמיים בראש השנה‪ .‬רובא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫תלוי בי לגמרי‪ ,‬אאריך את ימיך בנעימים‬ ‫ואתן לך את כל צרכיך‪ ,‬אבל אקבע יום‬ ‫דרובא מהתפילות בראש השנה הם רק‬ ‫תפילות על קרבת אלוקים‪ ,‬וסדר הזכרונות‬ ‫אחד בשנה שבו תעמוד לפני במשפט‪,‬‬ ‫הוא הראיה הברורה ביותר לכך‪ ,‬כי שם‬ ‫הי"ושאני יכול לקחת ממך‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫שתדע‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫ובעצם זה‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫מטלטל‬ ‫לזכות‬ ‫שהקב"ה‬‫לזכות‬ ‫מדברים על כל הדברים‬ ‫ובטחון את נפשך‪ ,‬בין רגע‪ ,‬תוכל להגיע‬ ‫מדור אמונה‬ ‫הכל‪ ,‬כולל‬ ‫ומרעיד בהם את העולם‪ ,‬ומה פטרון‬ ‫אומרים על‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫זו"‪.‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫להרגשה‬ ‫זה? אומרים "אשרי איש שלא פטרו‪‬‬ ‫ישכחך ובן‬ ‫אדם יתאמץ בך"‪ .‬כמה מאושר הוא האדם‬ ‫וכאמור‪ ,‬כדי שהאדם יגיע בראש השנה‬ ‫זו‪ ,‬הוא צריך להשתמש בו נכונה‬ ‫בני הרה"ח פסח‬ ‫להרגשה ז"ל‬ ‫חזק‪.‬לע"נ‬ ‫נלמד‬‫שלא שוכח מהקב"ה ומחזיק בו‬ ‫אדם טועים בזה וחושבים שהתכלית היא‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו‬ ‫ולחשוב את המחשבות הנכונות‪ ,‬וכשיבקש‬ ‫ליפא‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫להפחיד את האדם כדי שיבין שאין לו‬ ‫ויתחנן על נפשו‪ ,‬יזכור שאינו יכול לומר‬ ‫ברירה כי אם להתחיל להתנהג כמו שצריך‪.‬‬ ‫'תשפ"ב יבקש בכל‬ ‫אייר הושאפילו‬ ‫לעשות‪,‬‬ ‫מהכ"ג‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫)בחו"ל להקב"ה‬‫במדבר בדרך‬ ‫פרשת‬ ‫באופן זה‪,‬‬ ‫שלישי‬ ‫הענין‬ ‫אך מי יו‪‬‬ ‫שלומד את‬ ‫הכוח‪ ,‬לא יוכל לשנות מאומה‪ .‬מדובר‬ ‫כלל אינו מותיר עליו רושם לאורך זמן‪ .‬אם‬ ‫בנקודה עדינה ואמיתית מאוד‪ .‬כשהאדם‬ ‫היתה לו לאדם יראה רגע אחד וקיבל אז‬ ‫עומד מרחוק ומבקש מתוך אי הבנה‬ ‫על עצמו להתנהג כשורה‪ ,‬לאחר זמן‬ ‫וריחוק‪ ,‬השפעת תפילתו פחותה )אם כי‬ ‫כשתפוג יראתו‪ ,‬לא יהיה לו מה שיחזיקו‬ ‫האד‪‬שפונה‬ ‫יודע‬ ‫כי כל מי‬ ‫תמיד –‬ ‫ותועלת‪,‬א‪‬‬ ‫השפעה‬ ‫הבטחו‪‬יש לה‬ ‫מועיל‬ ‫בוודאי‬ ‫ולא יוכל לעמוד אז בעת נסיון‪ .‬אכן מסיבה‬ ‫להקב"ה‪ ,‬כמה טעויות שרק יעשה‪ ,‬תפילתו תועיל‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫זו אנו רואים הרבה שבהגיע חודשי טבת אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪‬‬ ‫לו ללא שום ספק(‪ .‬רק כשהוא מתפלל מתוך‬ ‫ושבט‪ ,‬הם כבר נופלים‪ .‬ואלה שאינם נופלים אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫הכרה שהוא בזרועותיו של הקב"ה ושזה‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬עוד משהו‬ ‫נעסוקלהם‬ ‫שבועות שיש‬ ‫לכבוד רק מפני‬ ‫אז‪ ,‬זה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫כשלעצמו נותן לו חיים‪ ,‬השפעת תפילתו‬ ‫מכפי‬ ‫הרי לא‬ ‫חג‬ ‫כלומר‪,‬‬‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬עכשיו‪.‬‬ ‫שתומך בהם‬ ‫במוחם בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫גדולה ועצומה‪ .‬מתבונן אם כן האדם‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫לרוחניותא‪,‬תשרי‬ ‫על‬ ‫בחדשי אלול‬ ‫להםהדי‪‬‬ ‫שהיתה יו‪‬‬ ‫השבועות הוא‬ ‫היראה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהואגדולה‪:‬‬ ‫יותר הכנעה‬ ‫ברוחניות מתוך‬ ‫ות זו ומבקש‬ ‫להצליח‬ ‫במציא‬ ‫כבר פג תוקפה‬ ‫להשתמששהרי‬ ‫עלינואותם עכשיו‪,‬‬‫כ‪‬מחזיקה‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכל‬ ‫שאי‪ ‬וספק‬ ‫שיי‪‬‬ ‫ג‪ ‬בחיים‬‫מהאותי‬‫החזק‬ ‫של עולם!‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫"רבונו‬ ‫להצליח‬ ‫קרבת‬ ‫התענוג של‬ ‫לנו זו‪,‬כדיאלא‬ ‫שניתנויראה‬ ‫של‬ ‫צרכיי"‪.‬‬ ‫כללאת כל‬‫לי‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫הצלחה‬ ‫אלוקים הוא זה שמחזיק אותם‪ .‬הם מבינים‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫הרוחנית ה' של האד‪‬‬ ‫לחזות בנועם‬ ‫שרק כשהם מחוברים להקב"ה‪ ,‬הם זוכים כל ההצלחה‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫לאותו תענוג‪ ,‬ואינם רוצים להתנתק‪ .‬מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫והנה כשהאדם מבין זאת‪ ,‬הרי הוא מבין‬ ‫מה‬ ‫לנתק את‬‫ועלינוירצוללמוד‬ ‫להם שלא‬ ‫תמיד‪,‬‬‫גורמת‬‫שמועילי‪‬‬ ‫היראה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫שאי‪-‬אפשר לקבל גשמיות בלי רוחניות‪ .‬הוא‬ ‫אי‪ ‬להשתמש‬ ‫משמשים‬ ‫והיראה‬‫האהבהאותנו‬ ‫הקשר‪ .‬מלמדת‬‫התורה‬ ‫בהירות‪ .‬פרשת והיה אם‬ ‫בנוי על‪-‬פי‬ ‫יותר‬ ‫מביןלקבל‬ ‫שהעולם‬ ‫כדי‬ ‫בעירבוביא‪.‬‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫שמוע‪ .‬אם יהיה קרוב להקב"ה‪ ,‬יהיו לו כל‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫רחוקאניממנו‪ ,‬לא יהיו לו‬‫צרכיו‪ ,‬ואם יהיה מה‬ ‫היום יעמיד במשפט כל יצורי‬ ‫צרכיו‪ .‬וכיון שכן הוא מבין שכל בקשותיו‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע‬ ‫עולמים‬ ‫החיים‪,‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫היא‪:‬‬‫לדו‪ ‬עלבהעצם‬ ‫שצרי‪‬בקשות‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה עלהשאלה‬ ‫הרוחניות‪ ,‬הן‬ ‫כשהאד‪ ‬ימות‪.‬‬ ‫רוצה‬ ‫להיותהרוחניות ‪-‬‬ ‫ההצלחות‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬בלעדי‬‫כי‬ ‫של‬ ‫קבע יום‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מעשה‪ ,‬הקב"ה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫לענין בנוגע‬ ‫נמצאנחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫כשהוא מבקש מהקב"ה בראש השנה‬ ‫משפט מפני שהוא רוצה לקרבנו אליו‪ ,‬הוא‬ ‫שיפתח את לבו ומוחו בתורה כדי שיוכל‬ ‫רוצה שנוכל להרגיש תלויים בו‪ .‬הקב"ה‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫בע‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫בידיו של הקב"ה‪ ,‬ועל זה הוא חושב ואת‬ ‫לשמור ולעשות ולקיים‪ ,‬הוא מבקש על כך‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫זה הוא משנן‪ .‬וכל האסונות המפחידים‬ ‫מתוך הכרה שברגע אחד של טעות‪ ,‬יוכל‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫שהיו במשך השנה‪ ,‬רק גורמים לחיזוק‬ ‫ההכרה שהוא מסור בידיו של הקב"ה‪.‬‬ ‫לאבד את הכל‪ .‬הוא מבין שהיצר הרע אורב‬ ‫לו תמיד ושהוא שרוי תמיד בסכנה גדולה‪,‬‬ ‫ולכן הוא מבקש שלא ישכח את האמת‬ ‫לטהר"ו מסייעין אותו‬ ‫פיגא הבא‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫רגע‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫ובכל‬ ‫לזכות‬ ‫עת‬ ‫שהוא זקוק תמיד בכל‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרון הוא‬ ‫לסייעתא דשמיא להצליח ברוחניות‪.‬‬ ‫הרה"ק רבי צדוק הכהן מלובלין זיע"א‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬‫פטרו‪ ‬יזכור‬ ‫מבקש בראש השנה שבמשך השנה‬ ‫כתב בספקו "צדקת הצדיק" )אות קכט(‪ :‬מיד‬ ‫שאדם רוצה לשוב הרי הוא בא ליטהר‪,‬‬ ‫זאת‪ ,‬כי הוא יודע שאם יזכור זאת בכל עת‪,‬‬ ‫)פירוש‪ :‬הדין נותן( לסייע אותו‪ ,‬כמו‬ ‫מזה‪ ,‬הרה"ח פסח‬ ‫והמשפטז"ל‬ ‫ישכח לע"נ‬ ‫יהיה לו טוב‪ ,‬ולעומת כן‪ ,‬אם נלמד‬ ‫שאמרו ביומא )לח‪ ,‬ב(‪ ,‬וכשמסייעין‪ ,‬אז‬ ‫יהיה לו נורא ואיום‪.‬‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫ממילא ניתוסף בו רוח טהרה והוא מוסיף‬ ‫נמצא שבנוסף לזה שהאדם חושב‬ ‫לבוא ליטהר‪ ,‬ואז חוזר הסיוע מלמעלה‬ ‫למטה לבוא‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫אייר המוסיף‬ ‫וממילא‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫שאת‪,‬כ"ג‬ ‫ומרגיש בראש השנה שהוא מסור‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל ביתר‬ ‫בזרועותיו של הקב"ה‪ ,‬הוא גם מתפלל‬ ‫שמפּתח‬ ‫ֶ ַ‬ ‫ליטהר‪ ,‬וכך חוזר חלילה‪ ,‬עד‬ ‫אליו שיזכור זאת כל השנה‪" .‬עזור לי‬ ‫כחודו של מחט‪ ,‬נעשה כפתחו של אולם‪,‬‬ ‫שאצליח ברוחניות‪ ,‬כי אני רוצה לחיות"‪.‬‬ ‫כמו שאמרו ז"ל )שיר השירים רבה ה‪ ,‬ב(‪.‬‬ ‫האדם אומר ככה‪" :‬אני יודע שאני אוהב‬ ‫האד‪ ‬מוחו‬ ‫יודע‬ ‫כשהאדם – א‪‬‬ ‫מצמצם את‬ ‫מועיל תמיד‬‫הבטחו‪‬אומר‪:‬‬ ‫הוי‬ ‫גשמיות‪ ,‬אני יודע שאני רוצה להצליח גם‬ ‫נחו‪‬הקב"ה‬ ‫יותר של‬ ‫אבלבידיו‬ ‫מסור‬ ‫לחשוב שהוא‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דרך‬ ‫לעניני‪ ‬שום‬ ‫בנוגעיודע שאין‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אבל אני‬ ‫נחיצות הזה‪,‬‬ ‫בעולם‬ ‫לדעת‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫ושאינו יכול לעזור לעצמו‪ ,‬ומתוך כך הוא‬ ‫לזה רק על‪-‬ידי הצלחה ברוחניות‪ ,‬ולכן אני‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫מתחנן אליו שיתן לו חיים‪ ,‬הוא נקרא בא‬ ‫נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫לכבודעלשבועות‬ ‫הרוחניות"‪.‬‬ ‫מבקש‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪‬‬ ‫ליטהר‪ ,‬וכיון שהוא בא ליטהר‪ ,‬מסייעין‬ ‫חג‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫תפילה כזאת אינה נקראת שלא לשמה‪,‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬תשובה‬ ‫הריהרהורי‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫ללבו‬ ‫לכ‪ ‬שיכניסו‬ ‫הסיבהוהיינו‬ ‫אותו‪,‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‬ ‫להתפלל‪ ,‬על‬ ‫על‬ ‫שהרי האדם צריך ומחויב‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫וכשינצל‬ ‫הקב"ה‪,‬‬‫יותר‬‫ברוחניות את‬ ‫ירצה לעזוב‬ ‫להצליח‬ ‫שלא‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫הקב"ה תלה את‬ ‫ואדרבה‪,‬בכל‬ ‫להשתמש‬‫הגשמיים‪,‬‬‫עלינו‬‫כ‪‬צרכיו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬באמת‬ ‫ג‪ ‬שהוא‬ ‫אלה‪ .‬מה‬ ‫לחשוב‬ ‫בגשמיות‬ ‫להצליחתשובה‬ ‫הרהורי‬ ‫רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫שעל‪-‬ידי‬ ‫ברוחני‪,‬כדיכדי לעורר‬ ‫שיידע האדם‬ ‫הגשמי לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫ליטהר‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫זה בא‬ ‫לבטוח‬ ‫יהיהבלי‬ ‫הצלחה קרוב‪,‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫רוצה להיות‬ ‫כלל‬ ‫הקב"הלונת‪‬צרכיו‬ ‫לנו‬ ‫יסופקו‬‫הרוחני‪,‬אכ‪‬‬ ‫על לטובה‪.‬‬‫שיבקשדיננו‬ ‫שייצא‬ ‫של להכניס‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחנית אותו‬ ‫ידי כן יסייעו‬ ‫מחדש‪ ,‬ועל‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫ספרים כתוב‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫הרי ב‬ ‫כלי‪‬‬ ‫יתירה מזו‪,‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליח‬‫הגשמיים‪.‬‬ ‫כלי‪‬‬ ‫ללבו יותר הרהורי תשובה‪ ,‬וחוזר חלילה‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫להדיא שצריך להתפלל בראש השנה על‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫אלוקיך‬ ‫ושבתעלעד ה'‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪‬‬ ‫הצרכים הגשמיים‪ ,‬ויש שכתבו להתפלל ביום‬ ‫להשתמש‬ ‫הגשמי‪ .‬הא לך‬ ‫אי‪‬‬ ‫הרוחניאותנו‬ ‫ובשני על‬ ‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫הראשון על‬ ‫אדם לומר‪ :‬היתכן‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותרלחשך‬‫לקבל אם‬ ‫כדימעתה‬ ‫מחויב להתפלל על צרכיו הגשמיים‪,‬‬ ‫שהאדםאלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫שהמחשבה שאנו מסורים בזרועותיו של‬ ‫כי אם יחשוב שאינו צריך להתפלל עליהם‪,‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מצות ראש השנה?!‬ ‫של‬ ‫מה אני‬ ‫קיומה‬ ‫היא‬ ‫הקב"ה‪,‬‬ ‫ירמה את עצמו‪ .‬אבל יחד עם כן מבין האדם‬ ‫הרי בראש השנה צריך לחזור בתשובה!‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע‬ ‫שאין דרך אחרת‪ .‬יש רק דרך אחת‪ .‬אם אהיה‬ ‫שהולכים‬ ‫אי‪‬‬ ‫להרגיש היא‪:‬‬ ‫צריכיםלדו‪ ‬בה‬ ‫השנהשצרי‪‬‬ ‫השאלה‬ ‫בראש‬ ‫וכמה‬ ‫כמהלאו‪.‬‬ ‫אם פי‬ ‫לאו ‪-‬‬ ‫נחו‪‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫טוב‪,‬‬ ‫עבודת‪ -‬ה'יהיה לי‬ ‫של‬ ‫קרוב לה'‬ ‫כשהאד‪‬החלטה‬ ‫רוצה‬ ‫להיות כך לקבל‬ ‫ולהתייסר‪ ,‬ומתוך‬ ‫ליענש הבטחו‪‬‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫נחושה לעזוב את המעשים הרעים!‬ ‫נמצא שתכלית היראה היא כאמור‪,‬‬ ‫התשובה תהיה שזו נולדת מזו‪ ,‬התשובה‬ ‫להביא את האדם אל ההכרה שהוא מסור‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫גע‬ ‫(בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫נשאהשנה‬ ‫ראש‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫מיטתו‪ ,‬יש לו ישוב הדעת‪ ,‬ואם אין לו את‬ ‫נולדת מההכרה‪ ,‬ואם יעשה האדם רק את‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫כל אלה‪ ,‬אין לו ישוב הדעת‪.‬‬ ‫השניה בלי הראשונה‪ ,‬לא תהיה לה קיום‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ורק אם יעשה את הראשונה שהיא הבסיס‪,‬‬ ‫והשניה תבוא בעקבותיה‪ ,‬אז תהיה לה‬ ‫אולם אם ישכיל האדם‪ ,‬יוכל לנצל‬ ‫מציאות זו ככלי להתקרבות לה'‪ ,‬ולהפוך‬ ‫קיום‪.‬‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫לעבודת היום‪ .‬מה יעשה? ‪-‬‬ ‫אותה גופא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרון‬ ‫להרגיש‬ ‫בזה שהאדם מצמצם מחשבתו‬ ‫ימסור את עצמו אל ה'‪ ,‬וכה יאמר‪" :‬איני‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪ ‬עובד‬ ‫שהוא מסור בידיו של הקב"ה‪ ,‬הוא‬ ‫יודע מה יהיה‪ ,‬איני יודע אם יהיה לי מקום‬ ‫בבית הכנסת‪ ,‬איני יודע מי יעמוד לידי ומי‬ ‫את עבודת האמונה‪ ,‬שהרי הוא משנן את‬ ‫אותי‪ ,‬איני יודע כמה זמן תיארך‬ ‫ידחוף‬ ‫יסודות האמונה שהקב"ה מחיה אותו בכל‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫ראטההיכן תהיה לי כוס מים‬ ‫הי"ו יודע‬ ‫ליפא איני‬ ‫התפילה‪,‬‬ ‫רגע ושהוא מסור בידיו‪ ,‬ועבודה זו תוליד‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫הקב"ההר"ר‬ ‫ושלא‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫בו הרצון שלא לעזוב את‬ ‫לרוות את צמאוני‪ ,‬איני יודע כשאצטרך‬ ‫לברכת אשר יצר לאן אלך‪ .‬איני יודע כלום‪,‬‬ ‫לחזור בשום אופן לדרכיו הנושנות‪.‬‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( –‬ ‫במדברלחזור‬ ‫פרשת רוצה‬ ‫שלישי שאינו‬ ‫על כך‬‫וכשיחשוב יו‪‬‬ ‫'תשפ"ב עושה כן‪,‬‬ ‫אייר הכשהאדם‬ ‫הקב"הכ"ג‬ ‫יעזור"‪.‬‬ ‫אבל‬ ‫חוסר הנוחות אינו מבלבל את דעתו‪ ,‬אלא‬ ‫לדרכיו הנושנות מפני שהוא רוצה להשאר‬ ‫להיפך‪ ,‬הוא גורם לו להרגיש שהוא מסור‬ ‫תחת כנפיו של הקב"ה‪ ,‬הוא יהיה שוב כבא‬ ‫בידיו של הקב"ה‪ ,‬והרי זה משתלב הפלא‬ ‫ליטהר‪ ,‬וזה יתן לו עוד סיוע‪ ,‬וכך יגיע לאן‬ ‫ופלא בעבודת היום‪" .‬אני עייף‪ ,‬איך אוכל‬ ‫שהוא צריך להגיע‪.‬‬ ‫יודע‬ ‫–‬ ‫האד‪‬הקב"ה‬‫א‪‬יודע‪.‬‬ ‫תמיד אינני‬ ‫התפילה?‬ ‫מועיל‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫להתפלל כל‬ ‫השנהרוחניי‪‬‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫בנוגע‬ ‫בראש‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נוחות‬ ‫נחיצות חוסר‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬לכם כי‬‫יותר מה‬ ‫נלחצים‪.‬‬‫אדםאבל‬‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫יעזור לי"‪ .‬בני‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫אבל הקב"ה‬ ‫יודע‪,‬דברי‪‬‬ ‫כראוילאמול‬‫לבטוח "אני‬ ‫תילחצו? ‪-‬‬‫אי‪‬‬ ‫ובענין זה נזכיר עוד פרט אחד כעצה‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫בהקב"ה‪ ,‬ואם‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫תלויים‬ ‫החיים מול‬ ‫שהואכל נחו‪‬‬‫יעזור‪ .‬הרי‬ ‫מכפי‬ ‫מעשית לראש השנה‪ :‬הרי בראש השנה יש‬ ‫לא יודע‪,‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫ללגימה‪ .‬אני‬ ‫פשוטה‪ ,‬שהרי‬‫לכ‪ ‬ידאג גם‬‫הוא כבר‬ ‫הסיבה‬‫כן‬ ‫הרי כל‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬את‬ ‫לדברי‪‬שאין להם‬ ‫בנוגע יהודים‬ ‫הבטחו‪ ‬מאוד‬ ‫הרבה‬ ‫א‬ ‫לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫אינם הדי‪‬‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫אבל אני מסור בזרועותיו"‪ .‬הרי אנו אומרים‬ ‫בבתיהם‪,‬‬ ‫נמצאים כלל‬ ‫השבועותרבים‬ ‫הנוחיות‪.‬‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫שאנו מתחננים כשבוי המתחנן לשוביו‪,‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכלבדרך כלל הם‬ ‫להשתמש‬ ‫בבתיהם‪,‬‬ ‫עלינושנמצאים‬ ‫כ‪‬ואף אלה‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬אין לו‬ ‫ג‪ ‬מים‪.‬‬ ‫לו‪ .‬מה‬ ‫לגימת‬ ‫בגשמיות‬ ‫השבוי אין‬ ‫להצליח‬ ‫ובכן‪,‬‬ ‫גדולה כאשר‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫המולהרחמי‪‬‬ ‫לעורר‬‫הכנסת‬ ‫בבית כדי‬ ‫מוצאים לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫ויש לו‬ ‫לשוביובלי‬ ‫שיתן לו‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחהמתחנן‬ ‫כלל‬ ‫כלום‪ ,‬והוא‬ ‫עם כל‬ ‫לנו‬ ‫מלך נת‪‬‬ ‫הדרת‬ ‫הקב"ה‬ ‫עםאכ‪‬‬ ‫דיננו ברוב‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫מתקיים בו‬ ‫שייצא‬ ‫האד‪‬‬ ‫צריך לזכור‬‫הרוחניתזה‪ .‬של‬ ‫היותו במצב‬ ‫ההצלחה‬ ‫הנאה מעצם‬ ‫כל‬ ‫הפירושים‪ ,‬וכן רבים מוצאים את עצמם‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫לבטוחפרטית‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בהשגחה‬‫נקבע אי‪‬‬‫מסביבידיעתו‬ ‫שהמצב‬ ‫מיוסדת על‬ ‫עייפים מפני שקמים בהשכמה ועוד צריכים‬ ‫מה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד‬ ‫ונוסי‪ ‬עצמו‬ ‫עליה‪‬‬ ‫שמכניס את‬ ‫אבלעלמיהישנות‬ ‫מדוקדקת‪,‬‬ ‫א‪ ‬כ‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫לעמוד על רגליהם שעות ארוכות מבלי‬ ‫לידיו של הקב"ה‪ ,‬זה עוזר לו‪ ,‬ומי שאינו‬ ‫להשתמש‬ ‫זה‬ ‫אי‪ ‬היום‪ .‬כל‬ ‫אותנו שעות‬ ‫לפה ברוב‬‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫להכניס כלום‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫מכניס את עצמו לידיו של הקב"ה‪ ,‬זה‬ ‫גוזלים מן האדם את ישוב דעתו‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫ועוד‪,‬‬ ‫לו‪...‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫מפריעאי‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫כשהאדם יש לו את מקומו‪ ,‬את מרחבו ואת‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫דע‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מדור אמונה ‪ -‬חלק ג' ‪-‬‬ ‫ובטחון‬ ‫אמונה‬ ‫תשובה‬ ‫מדור‬ ‫עשרת ימי‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫תשפ"ה‬‫ומשפחתו‬ ‫פיגאו' תשרי‬ ‫ב‪‬‬ ‫אליעזר בן‬ ‫האזינו‬ ‫פיגא‬ ‫הר"רפרשת‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫ראשון‬ ‫לזכות‬ ‫יום‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫תשובה ובכל השנה‬ ‫עבודת הנסירה בעשרת ימי‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫מתפארת ‪ -‬השלמת הנסירה‪ .‬זה מתקיים‬ ‫ויבן ה' אלוקים את הצלע‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫בהם כל יום מחדש ‪ -‬סך הכל עשר פעמים‪.‬‬ ‫בעבודת עשרת ימי תשובה‪ ,‬ובאופן כללי‬ ‫עד כדי כך שהאר"י ז"ל שואל מדוע אין‬ ‫בעבודת חודש תשרי‪ ,‬יש מושג בקבלה‬ ‫מעשרת ימי‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫בכלה יום‬ ‫בחוקותי( – כ"ג‬ ‫בשופר אייר‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל תוקעים‬ ‫וספרי החסידות מלמדים אותנו כיצד‬ ‫תשובה‪ ,‬ומבאר שזה קורה כאשר אומרים‬ ‫להשתמש בו להלכה למעשה כל אחד לפי‬ ‫'זכרנו לחיים'‪ ,‬שאז מעוררים רחמים‬ ‫מדרגתו‪ ,‬כמו שיבואר‪.‬‬ ‫שתוכל להיות דבקות וחיים ויכולת‬ ‫להשפיע בעולם‪.‬‬ ‫המושג הוא שבכל שנה מתחדש בנין‬ ‫–‬ ‫האדם‪ ,‬ויותר בפרטות‪ ,‬בנין האדם וחוה‪ .‬הבטחו‪ ‬מועיל תמיד א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫נחו‪ ‬בכמה‬ ‫למעשה‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נוגע יותר‬ ‫בו‪ .‬אבל‬ ‫להשתמש זה‬ ‫אי‪‬והנה דבר‬ ‫פירוש‪ :‬אדם וחוה נבראו כשהיו מחוברים זה‬ ‫מהם על פי‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מולאחד‬‫כראוי על‬ ‫וכעת נדבר‬‫לבטוח‬‫אופנים‪,‬‬ ‫לזה ולא יכלו להזדווג‪ ,‬ואז היתה עבודה של אי‪‬‬ ‫דברי ה'אהבת שלום' מקאסוב בפרשת‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫נסירה‪ ,‬כלומר של הפרדה‪ ,‬וכיון שהופרדו‪ ,‬מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫תזריע‪ ,‬אופן שנוגע לנו‪ ,‬דווקא כשאין אנו‬ ‫חג‬ ‫בראש‬‫ובכן‪,‬הרי‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫תולדות‪.‬‬ ‫בנוגעלהביא‬‫הבטחו‪ ‬הם‬ ‫יכולים‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫נמצאים במצב הכי טוב שלנו‪ .‬הוי אומר‪:‬‬ ‫הנסירה‪.‬א‪ ,‬על‬ ‫לרוחניות‬‫הדי‪ ‬של‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫בעניין זה‬ ‫עסוקים‬‫השבועות‬ ‫השנה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫פתחנו בדיבור בסגנון גבוה‪ ,‬אבל כפי‬ ‫להצליח‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬כחיזוק‬ ‫לשמש‬ ‫יכולג‪‬‬ ‫הדברמה‬‫בגשמיות‪.‬‬ ‫להצליחאדרבא‪,‬‬ ‫שנראה‪,‬‬ ‫ולענין מעשה‪ :‬האר"י הק' ז"ל כתב‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫נראים‬ ‫בלי אינם‬ ‫לבטוח‬ ‫תשובה‬ ‫כשעשרת ימי‬ ‫ברוחניות‬ ‫שמחמת חטאו של אדם הראשון‪ ,‬עבודה זו כלל‬ ‫דווקאהצלחה‬ ‫לנו‬ ‫חידושנת‪‬‬ ‫היכולת‬ ‫שהואהקב"ה‬ ‫האדם‪,‬אכ‪‬‬ ‫דיננובניןלטובה‪.‬‬ ‫שייצא‬ ‫חידוש‬ ‫של‬ ‫הרבה‬ ‫ויש‬ ‫שייראו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫שציפינו‬ ‫כפי‬ ‫בדיוק‬ ‫קשיים וטרדות‪ ,‬ולפעמים יש נפילות‬ ‫תולדות‪ ,‬נפלאי‪‬‬ ‫נעשית‬ ‫ברוחניות‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫ולקבל ולהביא‬‫להצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫להשפיע‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫וירידות‪ ,‬וסבורים שהמצב אינו מתפתח כמו‬ ‫מה‬ ‫שמיניללמוד‬ ‫עצרת‪ .‬זהו‬ ‫ועלינו‬ ‫תמיד‪,‬לאחר‬ ‫השנה עד‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫מראש‬ ‫שאומרים ששמיני עצרת הוא יחודא שלים‪ ,‬נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫שצריך‪ ,‬ויש שהאדם מרגיש שרק אם הוא‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫בהירות‪.‬ימי תשובה ויושב‬ ‫כל עשרת‬ ‫יותר‬ ‫במשך‬‫לקבל‬ ‫כי זהו השלב האחרון של הבנין שזכו כדי‬ ‫מרומם‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫בבית המדרש מבוקר ועד ערב ולומד בקול‬ ‫על‬ ‫ספרים‬ ‫ב‬ ‫לראות‬ ‫שאפשר‬ ‫לבנות‪ ,‬כפי‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫על הצלע‬‫ושובבעל‬ ‫רבינו‬ ‫בהקדמתשוב‬ ‫למדנושמדברים‬ ‫כבר עצרת‬‫שמיני‬ ‫אני שצריך‪ ,‬ואם אינו‬‫מה כמו‬ ‫תורה ‪ -‬הוא מתפתח‬ ‫נראה כך ‪ -‬כל ההשקעה היתה לריק‪ .‬הוא‬ ‫לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫הלבבות‬ ‫הבנין‪.‬‬ ‫ועל‬ ‫נופל אל‬ ‫אי‪‬‬ ‫השנההיא‪:‬‬‫ראש בה‬ ‫אחרילדו‪‬‬ ‫השאלהעצמו‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫מוצא את‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫כשהאד‪‬ועם כל‬ ‫כל היצרים‬ ‫המוכרים עם‬ ‫עשי"ת עם ירידות ונפילות‬ ‫רוצה‬ ‫להיות‬ ‫החיים הבטחו‪‬‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫הקשיים והטרדות‪ ,‬ודי מהר הוא מגלה‬ ‫אכן‪ ,‬במשך כל עשרת ימי תשובה‬ ‫שהעליות נהפכו לירידות ואולי גם לנפילות‪,‬‬ ‫מתקיימת העבודה להפריד מלכות‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫הע‬ ‫במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫נשא ימי‬ ‫(בא״י)‬ ‫תשובה‬ ‫עשרת‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫אם שיירד אצלה באשר היא שם ויקחה‪ ,‬ואז‬ ‫והרי הוא מרגיש שהדבר נראה כמו בכל‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫יעלה אותה למעלה‪ .‬וצדיקיא נקרא שלוחי‬ ‫שנה‪ ,‬כאילו יש רגעים בראש השנה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫דמטרוניתא‪ ,‬שהם שלוחי השכינה וצריכים‬ ‫לילך למקום שמשתלחים אף אם‬ ‫שמתמלאים בהם הרגשים של רוממות‪ ,‬אך‬ ‫הללו אינם מחזיקים מעמד מעבר לאותם‬ ‫משתלחים למדריגות תחתונים וכו' וזה‬ ‫רגעים‪ ,‬וממשיכים להתמודד כמימים‬ ‫אפילו אותם שהם בבחינת‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫צריך כל אדם‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫ימימה‪.‬‬ ‫בר מן הרשעים‪ ,‬אבל זולתם צריך‬ ‫ובטחון‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫בינונים‬ ‫ובטחו‪‬ליפול ממדריגתו לפעמים כדי‬ ‫לתאמדור כל‬ ‫אמונה אחד‬ ‫רזין דאורייתא בטעמא דמי‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫להעלות אותן נשמות אשר תחתיו‪ ,‬רצה‬ ‫ובכן‪ ,‬כדאי להכיר יסוד זה שירידות‪,‬‬ ‫לומר שהם למטה ממדריגתו"‪.‬‬ ‫נפילות וחושך הם אחד מהדברים שהקב"ה‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ברא‪ ,‬כי עבודה מיוחדת יש שצריכה‬ ‫ראטה‬ ‫בורא נפשות רבות וחסרונן‬ ‫הי"ו‬ ‫ליפא‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫להיעשות‬ ‫להיעשות‪ ,‬ויש דברים שיכולים‬ ‫דווקא באופן זה‪ .‬ניזכר תחילה בכמה‬ ‫כעת נחזור אל דברי ה'אהבת שלום'‪.‬‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( –‬ ‫במדברפרשת‬‫פרשת עינים'‬ ‫נתחיל בלשון‬ ‫שלישי ה'מאור‬ ‫נקודות‪ ,‬יו‪‬‬ ‫'תשפ"בונפילות הן‬ ‫אייר שהירידות‬ ‫יודעים‬‫שאנוכ"ג‬ ‫לאחר‬ ‫יתרו‪" :‬אך האמת הוא שהאדם אינו יכול‬ ‫חלק מסוד הבריאה‪ ,‬וכי הן עבודה עמוקה‬ ‫לעמוד תמיד על מדריגה אחת‪ ,‬כי החיות‬ ‫שדרכה האדם צריך לילך ‪ -‬לא בגלל‬ ‫רצוא ושוב‪ ,‬שבא ומסתלק‪ ,‬דהיינו כשהוא‬ ‫שהאדם כל‪-‬כך חלש שהתעוררויותיו אינן‬ ‫דבוק בהשי"ת‪ ,‬הוא מרגיש חיות ותענוג‪,‬‬ ‫מחזיקות מעמד או שאינן אמיתיות‪ .‬לא!!!‬ ‫יודע‬ ‫האד‪ ‬סוד‬ ‫תמיד – א‪‬‬ ‫הבריאה‪ .‬ישנו‬ ‫את סוד‬ ‫מועיל‬ ‫הבטחו‪‬מבין‬ ‫אינך‬ ‫ואחר כך מסתלק ונופל ממדריגתו‪ ,‬ויש בזה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫צריך‬ ‫לעניני‪‬למה‬ ‫בנוגע הדבר‬ ‫הבטחו‪ ‬בטעם‬ ‫נחיצותדאורייתא‬ ‫רזין‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬ ‫בו‪.‬‬ ‫בצורת פעולת הבריאה‪ ,‬ולצורך סוד זה‬‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫ליפול ממדריגתו"‪.‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫ונפילות‪.‬‬ ‫מולירידות‬‫כראוידרך‬ ‫לבטוח לעבור‬ ‫חייב האדם‬ ‫אי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫יש שהאדם חושב שהחיזוק הגדול ביותר מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫אפשר להוסיף במאמר המוסגר‪ :‬אף אם‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הוא מה הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫שהוא יכול לקבל אחרי נפילה‪,‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‬ ‫תאמר שדרגת הבנתך היא שאין בני אדם‬ ‫על‬ ‫‪,‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫שהמשגיח אמר לו בישיבה‪ .‬עדיין זכורה לו להצליח ברוחניות יותר משהוא‬ ‫מצליחים לעמוד בקבלותיהם‪ ,‬ואתה מסמיך‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫עלייה‪.‬‬ ‫בכלבצורך‬‫להשתמשירידה‬ ‫עלינוהמרה בענין‬ ‫כ‪‬השיחה‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬‬ ‫ומי יקום‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫בהר ה'‬ ‫בגשמיות‪.‬יעלה‬ ‫להצליח הכתוב 'מי‬ ‫זאת על‬ ‫בחושךורצו‪‬‬ ‫הוא‬ ‫רחמי‪‬‬‫להאיר‬‫לעורר‬ ‫כדישיכול‬ ‫לנוהאור‬‫שניתנו שיא‬ ‫כאילו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫במקום קדשו'‪ ,‬נשאל אותך‪ :‬מדוע זה אכן‬‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫בידיים‬ ‫לנו‬ ‫עצמונת‪‬‬‫הקב"ה‬ ‫אכ‪‬את‬ ‫יתפוס‬ ‫דיננו והוא‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫שיבוא יום‬ ‫שייצא‬ ‫אנשים קצת‬ ‫האד‪‬‬ ‫לברוא של‬ ‫הקב"ה יכול‬ ‫הרוחנית‬ ‫כך? וכי אין‬ ‫ההצלחה‬ ‫בס"ד‪ .‬אך לא‪ .‬זה הרבה יותר עמוק מזה‪ .‬כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫חזקים?!‬ ‫יותר‬ ‫נפש‬ ‫כוחות‬ ‫עם‬ ‫חזקים‪,‬‬ ‫יותר‬ ‫ה'מאור עינים' מסביר שיש רזין דאורייתא‪ ,‬מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫מלאכים‪ ,‬אבל‬ ‫על להיות‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫הישנות ונוסי‪‬‬ ‫מדברים על‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪‬‬‫איננו‬ ‫טעמים נסתרים‪ ,‬מדוע צריך להיות באופן‬ ‫להיות אדם קצת יותר חזק שכאשר הוא‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫זה‪.‬‬ ‫מקבל על עצמו קבלה‪ ,‬הוא מצליח לעמוד‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫בה‪.‬‬ ‫וכן הוא כותב בפרשת שמות‪ ,‬שם הוא‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫בעל חובת‬ ‫רבינו‬ ‫מאמרינו‬ ‫נודע‬ ‫בהקדמת"הנה‬ ‫למדנו דמילתא‪:‬‬ ‫כבר טעמא‬‫מבאר‬ ‫מה אני‬ ‫אכן‪ ,‬דווקא בגלל יסודות התורה הללו‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫'החיות רצוא‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אחר כי‬ ‫לשערבמקום‬ ‫פעמים‬ ‫הלבבות‬ ‫כמה‬ ‫היא‪ :‬צריך‬ ‫אי‪‬‬ ‫שבשבילם‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫התורה‬‫שצרי‪‬‬ ‫יסודות‬ ‫השאלה‬ ‫ישנם‬ ‫ממדריגתו‪,‬‬ ‫וכמה‬ ‫פי כמה‬ ‫ליפול‬ ‫אחדנחו‪‬‬ ‫צריך כל‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ושוב'‪ ,‬ש‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫וליפול‪ .‬סוד‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫להיותלקום‬ ‫הבטחו‪‬וליפול‪,‬‬ ‫האדם לקום‬‫גשמיי‪ ,.‬צרי‪‬‬‫הנשמות הנפולין‬ ‫להעלות‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪‬כדיבנוגע‬‫והטעם הוא‬ ‫משהוא‬ ‫עמוק יש בזה‪ ,‬ולכן ברא הקב"ה את האדם‬ ‫למשל‪ ,‬כשאדם עומד על הגג ואבן יקרה‬ ‫באופן כזה‪.‬‬ ‫מונחת על הארץ‪ ,‬אינו יכול ליקח אותה כי‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫וע‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫יותר‪ ,‬אולם בכך הייתה נפגמת המטרה‬ ‫אדם חזק יותר הוא פגום‬ ‫ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שלשמה נברא‪.‬‬ ‫אמונה‬ ‫כבר כתב‬ ‫מדור‬ ‫חכם מכל אדם‬‫האמת היא‪ ,‬שה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫נמצא שאנו יכולים להבין קצת את הסוד‬ ‫'שבע יפול צדיק וקם'‪ ,‬אבל איננו יכולים‬ ‫להישאר עם ההבנה הישנה שאומרת‪:‬‬ ‫של חידוש בנין אדם וחוה כפי מה שנוגע‬ ‫הר"ר כך היא‬ ‫הדעת‪ ,‬שכן‬ ‫'נפילות' מתקבלות על לזכות‬ ‫מעשה‪".‬ו בתחילה נברא האדם‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא לענין‬ ‫ב‪ ‬לנו‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫לזכות אליעזר‬ ‫ובטחון‬ ‫פטרון דברי‬ ‫מדור אמונה‬ ‫דרכו של אדם‪ .‬צריך להבין שאין אלו‬ ‫שאין שייך בו זיווג‪ .‬לא יתכן אצלו‬ ‫בצורה‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪‬שבאים‬ ‫מדור אמונה‬ ‫חיזוק בעלמא‪ ,‬וזה לא רק משום‬ ‫ההגון של משפיע ומקבל‪ .‬צריך היה‬ ‫הסדר‬ ‫לספר על הגדולים ‪ -‬נדמה לך שכבר בפעם‬ ‫לקרות משהו‪ ,‬צריך היה לבנות ‪' -‬ויבן'‪,‬‬ ‫הראשונה הם הצליחו?! יש לך מושג כמה‬ ‫צריך היה לנסור ‪ -‬להפריד‪ ,‬כדי שאחר כך‬ ‫אמת הרה"ח פסח ז"ל‬‫נלמד לע"נ‬ ‫הם התמודדו?! אמנם כן‪ ,‬אף זו‬ ‫נגיע אל השלימות‪.‬‬ ‫מיסודות‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫לאמיתה‪ ,‬אבל צריך להבין שזה‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫הבריאה למה צריך להיות כך‪.‬‬ ‫הכל עובד בצורה של זיווג‬ ‫מה שמתרחש‬‫'תשפ"ב‬ ‫שלום'‪ :‬כל‬ ‫מבאר( – כ"ג‬ ‫ה'אהבתאייר ה‬ ‫)בחו"ל בחוקותי‬ ‫במדברשאתה‬ ‫הוא פרשת‬ ‫שאדם זה‬ ‫שלישי‬ ‫והפלא יו‪‬‬ ‫שבזה‬ ‫בעולם‪ ,‬הוא באופן של משפיע ומקבל ‪-‬‬ ‫רואה ומתפלא עליו‪ ,‬דע לך שכך נראה אדם‬ ‫זיווגים‪ .‬אכן‪ ,‬זה יכול להיעשות בדרגה‬ ‫מושלם‪ .‬אילו היה קצת חזק יותר‪ ,‬הוא היה‬ ‫חלשה‪ ,‬בבחינת 'אחוריים'‪ ,‬בדומה למה‬ ‫נחשב לפגום )‪ .(ĺćĺă‬כשאתה רואה בן אדם‬ ‫שהיה קודם הנסירה‪ .‬אך עבודת האדם היא‬ ‫גבוה משאר בני האדם בצורה מוגזמת‪ ,‬אתה‬ ‫יודע‬ ‫הרי האד‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫ב'‪ .‬א‪‬‬ ‫הקב"ה יכול‬ ‫לעבור ממצב א' למצב‬ ‫היא‬ ‫מום‪.‬לעניני‪‬‬ ‫השלימות‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫בעלבנוגע‬ ‫נחיצות אדם‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫רואה‬ ‫לדעת‬ ‫מוכןיותר נחו‪‬‬ ‫לכתחילה‪ ,‬ולא‬ ‫האדםאבל‬‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫היה ליצור את‬‫אי‪‬‬ ‫כשהגובה ממוצע‪ .‬בכלל‪ ,‬יופיו של פרצוף‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫תהליךדברי‪‬‬ ‫הנסירה; איזה‬ ‫את מול‬ ‫כראוי‬ ‫לעבור‬‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫היה צריך‬ ‫הוא כשכל אבריו סימטריים ובפרופורציה א‬ ‫בסוגיית‪.‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪‬‬ ‫דברי‪ ‬אלא מה?‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫התרדמה וכו'?‬ ‫נחו‪ ‬מול‬ ‫בהפלת‬‫שהוא‬‫מכפי היה‬ ‫צורך‬ ‫ובכן‪ ,‬כשהקב"ה ברא אדם כזה עם חולשות‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫האד‪ ‬כתבו‬ ‫צרי‪‬‬ ‫להיות‪ ,‬וכבר‬ ‫מוכרח שהרי‬ ‫הסדרפשוטה‪,‬‬ ‫היה לכ‪‬‬ ‫כך‬ ‫הסיבה‬ ‫ועם תכונות נפש שמכבידות על חייו ועל‬ ‫המקובלים שצריך היה להפריד את‬ ‫בכלא‪ ,‬על‬ ‫אחת‬ ‫לרוחניות‬ ‫הדי‪‬לו קושי‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫אותו‪ ...‬יש‬ ‫השבועות‬ ‫הסובבים‬ ‫חיי‬ ‫צרי‪‬‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא‬ ‫הגבורות‪ .‬אבל גם אם לא ניכנס לענייני‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫ממנו‬ ‫שמוציאים‬‫עד בכל‬ ‫להשתמש‬‫עלינוהמצוות‪...‬‬ ‫כ‪‬מתרי"ג‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫הסוד‪ ,‬אנו יכולים לראות מפסוקי פרשת‬ ‫רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫להרעיף‬ ‫כבוד צריך‬ ‫לעורר‬ ‫כדיוכמה‬ ‫פרוטה לנו‬ ‫לצדקה‪,‬‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מוכרחלבטוח‬ ‫להיות‪ .‬וכל‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫הצלחה היה הסדר‬ ‫כלל‬ ‫בראשית שכך‬ ‫עצלן‬ ‫בזמן‪"...‬ההוא‬ ‫לטובה‪.‬לקום‬ ‫דיננוקשה לו‬ ‫עליו‪ ...‬וכן‬ ‫נת‪ ‬לנו‬ ‫אכ‪ ‬הקב‬ ‫שייצא‬ ‫האד‪‬‬ ‫הוא נברא‪.‬‬‫כי כךשל‬‫הרוחנית‬ ‫לפני החטא‪,‬‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל היה עוד‬ ‫זה‬ ‫האלה‬ ‫הדבריםנפלאי‪‬‬ ‫כל‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫במעשיו‪...‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫כלי‪‬מתעצל‬ ‫להצליח‬ ‫‪-‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחפי כן‬ ‫אי‪ ‬ואף על‬ ‫ידיעתוחטא‪,‬‬ ‫מיוסדת על‬ ‫נברא‪ ,‬עוד לא‬ ‫כשהוא‬ ‫שאנו מכירים מקרוב כי כל אחד מתמודד‬ ‫מה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד‬ ‫בלתי מוכן‪,‬‬ ‫עליה‪‬‬ ‫באופןונוסי‪‬‬ ‫עלזה ‪-‬‬ ‫הישנות‬ ‫באופן‬ ‫א‪ ‬כ‪‬‬‫נחזורנברא‬ ‫הוא‬ ‫אתם‪ ,‬זה יותר בזה וזה יותר בזה‪ ...‬עלינו‬ ‫בהירות‪.‬לעבור תהליך של‬ ‫היה צריך‬ ‫שעדיין‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫יותר‬ ‫באופןלקבל‬ ‫כדי‬ ‫לדעת שזהו האדם המושלם‪ .‬כך בדיוק‬ ‫נסירה‪.‬‬ ‫האדם המושלם‪ ,‬עם ירידות ונפילות‪,‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫נראה‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫למען‬ ‫בעל חובת‬‫רבינו הכל‬ ‫ושוב'‪,‬‬ ‫למדנו רצוא‬ ‫בהקדמת‬ ‫עםכבר'החיות‬ ‫שלום'‪ :‬אם האדם לומד‬ ‫ממשיך ה'אהבתמה אני‬ ‫התכלית המסוימת‪.‬‬ ‫עם חברו תורה‪ ,‬או אומר לו דברי מוסר‪ ,‬או‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫משלושת‪ :‬אלה‬ ‫אי‪‬‬ ‫אחד בה היא‬‫בכללדו‪‬‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫השאלהצדקה‪,‬‬ ‫שנותן לו‬ ‫וכמה‬ ‫כמההקב"ה‪.‬‬ ‫בריאתופישל‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫ה' תבנית‬ ‫עבודתזוהי‬ ‫של אכן‪,‬‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫דרגות יש‬ ‫להיות‬ ‫ובכן‪ ,‬שתי‬ ‫הבטחו‪‬מקבל‪.‬‬ ‫משפיע ויש‬‫צרי‪‬‬ ‫יש‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫חזק‬ ‫לענייני‪‬האדם‬ ‫בנוגע‬ ‫היה יוצר את‬ ‫משהוארצהנחו‪‬‬ ‫הבורא‪,‬‬ ‫אילו‬ ‫א‪ .‬כלומר‪ ,‬שווים משני הצדדים ובגודל מתאים‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫זע‬ ‫במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫נשא ימי‬ ‫(בא״י)‬ ‫תשובה‬ ‫עשרת‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫כשיש זיווג אין חיצונים‬ ‫בעשייתן‪ ,‬אם הרב מראה לתלמיד פנים‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ה'אהבת שלום' ממשיך ומסביר שכך‬ ‫מסבירות באהבה וברעותא דליבא‪ ,‬וכן‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫הוא גם במצות צדקה‪ :‬אם היא נעשית‬ ‫התלמיד מטה אזנו לקבל מהרב ברעותא‬ ‫דליבא‪ ,‬דבר זה נקרא 'פנים בפנים'‪ ,‬ואז‬ ‫ברעותא דליבא ובאופן שלא יתבייש‬ ‫ענין המשפיע והמקבל מתקיים באופן‬ ‫"ו דבר זה נקרא גם כן‬ ‫אזי‬ ‫לקחת‪,‬‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫המקבל‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫בוריו‬ ‫הר"רעל‬ ‫לזכות‬ ‫הדבר‬ ‫לזכות‬ ‫שלם‪ ,‬והתלמיד מבין את‬ ‫'פנים בפנים' ואין לחיצונים שום‬ ‫זיווג‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫בלי שום קושיא‪.‬‬ ‫בזה כלל‪ ,‬והיחוד של י‪-‬ה בו‪-‬ה‬ ‫ובטחו‪‬‬‫אחיזה‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫שנעשה אז ‪ -‬כאשר הנותן רוצה ליתן‬ ‫אך אם אין הרב מראה לתלמיד פנים‬ ‫והמקבל יכול לקחת מפני שאינו מתבייש ‪-‬‬ ‫של אהבה ושל חשק ללמדו ולהסביר לו‪,‬‬ ‫ז"למאוד‪.‬‬ ‫הואפסח‬ ‫נפלא‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫דבר זה נקרא בחינת 'אחוריים'; ואף‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫הנה‪ ,‬בתוך דבריו הוא הבליע שאחת‬ ‫שהתלמיד מבקש להבין‪ ,‬לא יוכל לתפוס‬ ‫מהתועליות הגדולות שבצדקה הנעשית‬ ‫את העמקות ולא יגיע לתכלית ההבנה‪ .‬וכן‬ ‫'תשפ"באחיזה בזה‪.‬‬ ‫אייר ה‬ ‫לחיצונים‬ ‫כזה– היא‬ ‫כ"ג שאין‬ ‫בחוקותי(‬ ‫)בחו"ל באופן‬ ‫רב זה‪,‬‬‫במדבר‬ ‫חשק פרשת‬ ‫ללמוד עם‬ ‫שלישי‬ ‫אם אין יו‪‬‬ ‫לתלמיד‬ ‫ויש להוסיף בזה את מה שפירשו הצדיקים‬ ‫או שאינו חפץ ללמוד דבר זה ‪ -‬אף על פי‬ ‫על הפסוק )תהלים יא‪ ,‬ז( 'כי צדיק ה' צדקות‬ ‫שהוא לומד אותו הדבר ומבין אותו‪ ,‬קשה‬ ‫אוהב ישר יחזו פנימו' ‪ -‬איזו צדקה אוהב‬ ‫לו להבין את עומקו‪ .‬ואינו יכול להיות פרה‬ ‫ה'? צדקה כזו שהעני יכול להסתכל בפני‬ ‫ורבה‪ .‬הדבר שצריך להתרחש אינו יכול‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫החיבור‬ ‫א‪ ‬אם‬ ‫תמיד –‬ ‫כנ"ל‪ ,‬כי‬ ‫מועיל היא‬ ‫הבטחו‪‬והסיבה‬ ‫הנותן‪.‬‬ ‫לקרות‪.‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫אבלאיןיותר נחו‪‬‬ ‫לחיצונים שום‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫הצדדים‪,‬‬ ‫נעשה משני‬ ‫אי‪‬‬ ‫לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אחיזה בזה‪.‬‬‫זוהי הסיבה הפנימית למה שאמרו חז"ל אי‪‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬חפץ וממי‬ ‫נעסוקשלבו‬