המאיר · HAMEIR — ראש השנה (2026-09-07)

בה"י
ראש שנה ה’
השנה גליון
רמ"ה
תשפ”ז
לראש˚ מאמר מיוחד
˛ השנה שחל בשבת ˛מאמר המאיר˚
הקב”ה יושב על כסא מצות צדקה הוא המפתח להיגאל מכל צרה
דין לפסוק הלכה כבית
שמאי כדי שיצאו
ישראל זכאים בדין
דאילו לא הוציא הקדוש ברוך הוא את גאולת יוסף בראש השנה
אבותינו ממצרים הרי אנו ובנינו ובני בנינו שורש כל הגאולות כולם
אשרי העם יודעי תרועה היינו משועבדים שם עד עולם ,נמצא
במסכת ראש השנה (יא‘ :).בראש השנה יצא
איתא במדרש (ויקר”ר כט ד)‘ :אמר ששורש כל הגאולות כולם טמון בראש
יוסף מבית האסורים ,מנלן ,דכתיב (תהלים פא
רבי יאשיה ,כתיב‘ ,אשרי העם השנה שבו יצא יוסף מבית האסורים.
ד) ‘תקעו בחודש שופר בכסא ליום חגנו כי
יודעי תרועה’ (תהלים פט טז) ,וכי אין ובזה ביאר מה דכתיב (תהלים עו ט) ‘משמים
אומות העולם יודעים להריע? חוק לישראל הוא
השמעת דין ארץ
כמה קרנות יש להן ,כמה בוקינוס וגו’ עדות ביהוסף
יש להם ,כמה סלפירגסי יש
יראה ושקטה’, תשפ"ז -תהא שנת 'אני ה' שמו בצאתו וגו’.
דבתחילה יראה מתאמרא בשם הגה"ק בעל החפץ חיים זצ"ל
להם ,ואמרת אשרי העם יודעי ובדברי יואל (לראש
תרועה?! אלא שהן מכירים כיון שבא העת שמפרשת מכירת יוסף אפשר לקחת חיזוק על
לשפוט הארץ ,ומי זמן הגלות ,דהנה האחים הקדושים שבטי י-ה השנה) ביאר מרן
לפתות את בוראן בתרועה ,והוא
יצדק לפניו בדין, היו להם הרבה תמיהות בלתי מובנות :מדוע שיציאתו ז”ל
עומד מכסא הדין לכסא רחמים,
אך מיד שקטה, מתגולל עליהם המשנה למלך ומדוע נחשדו של יוסף מבית
ומתמלא עליהם רחמים ,והופך
לפי הגדול להושיבם יוסף ידע כיצד למרגלים, האסורים היתה
להם מדת הדין למדת הרחמים, שראה כיון
גדלם והקטן לפי קטנם ,ומדוע נמצא הכסף
אימתי ,בחודש השביעי’ .ע”כ. בעת שאפילו והגביע באמתחם ,והנה פתאום אמר יוסף שתי
גאולתן שורש
וצריך ביאור ,מדוע יושב בתחילה תוקף המשפט מילים' :אני יוסף' (בראשית מה ג) ,ומיד יתיישבו של ישראל ,דעל
על כסא דין ולמה עובר לכסא תשרי בחודש כל הקושיות והתיישבו כל התמיהות ,וראו אל ידי שיצא מבית
רחמים. הקדוש סיבב גדולה ישועה היה עליהם שעבר מה שכל נכון האסורים ונעשה
מוכן מראש. מושל בכל ארץ
יו”ט של ראש השנה ברוך הוא ברוב
שחל להיות בשבת וחסדיו רחמיו וכמו כן הוא גם עתה בגלות המר הזה, הכניע מצרים
להביא לשם את להקשות, אפשר וקושיות תמיהות דהרבה טומאת את
ונראה לבאר הענין בזה ,על פי אולם לעתיד לבוא יגלה עלינו מלך מלכי
המסופר על סניגורן של ישראל הבחינה של חודש תחתיו, מצרים
המלכים הקב"ה ויכריז ויאמר 'אני ה'! ,ככתוב
הרה”ק מבארדיטשוב זי”ע ,שעמד ניסן שהוא שורש (ישעיהו ס ,כב) "הקטן יהיה לאלף והצעיר לגוי ועל ידי זה נגדרו
פעם בראש השנה שחל להיות החסדים עכדה”ק. עצום אני ה' בעתה אחישנה" ,ומיד יתבררו כל ישראל מן הערוה
בשבת ,ואמר לפני הקב”ה‘ :רבונו ואפשר להעמיס התמיהות ויסורו כל הקושיות ונראה איך היה ועמדו בנסיונות
של עולם ,אם תכתוב את ישראל זה בלשון הפסוק והכל ומסובב, בסיבה ובחשבון, במדה דבר כל והתקיימו
בספר חיים ,הרי טוב ,ואם לאו היה לטובה. בקדושתן בערוות
(דברים טז ו) ‘כבוא
ח”ו ,אומר לך שאסור אתה לכתוב ועל פ"ז, בגימטריא עולה הוי"ה' 'אני והנה
מועד השמש הארץ ובזכות זה
בשבת ,כי לא הותר לכתוב ולחלל זה אנו מתפללין בשנת תשפ"ז ,ת'הא ש'נת פ"ז,
שבת רק לצורך פיקוח נפש ,כדי צאתך ממצרים’, ממצרים. נגאלו
דהיינו שיתקיים מאמר הכתוב אני ה' בעתה
להחיות עם רב מישראל ,אבל כבוא השמש היינו אחישנה ויאמר הקב"ה בשנה הבעל"ט 'אני ה' גאולת והנה
לכתבם להיפך זה לא הותר ,והוה השנה, בראש ונזכה לגאולה השלימה. מצרים היא שורש
חילול שבת’ .ופירש בזה את לשון כשהחמה באה הגאולות, כל
א
˛מאמר המאיר˚
המשנה (ר”ה פ”ד מ”א) ‘יום טוב של
ראש השנה שחל להיות בשבת’, כלי זיין ואני ממהר לעשות את המתבקש להעיד על מעשי בני אדם ,והלבנה מתכסה
אימתי הוה ראש השנה יום טוב, מאליו ולהציל את עצמי בממוני’... בו ,אז הוא ‘מועד צאתך ממצרים’ אז נעשה
כאשר חל להיות בשבת ,כי אז יסוד לגאולת מצרים.
מוכרח הדין להיות לטובה ,כדי וכן היה דרכם של צדיקים מאז ומעולם,
שלא יהיה חילול שבת. שהיו מפזרים את כל אשר להם לצדקה בלי
שהשאירו לעצמם מאומה ,וכאילו היתה כל להנצל מן הלאוין על
משה רבינו כתב בשבת חיותם תלויה בזה ,וכידוע מה שהתבטא ידי מצות צדקה
ע”י השבעת הקולמוס הרה”ק בעל הקדושת לוי זי”ע שיש לו
ואפשר להוסיף ולפרש באופן שתי “תאוות” ,תאוה אחת של נתינת צדקה והנה ניחזי אנן ,מאיזה טעם נסתבבה
אחר על פי דרכו ,דהנה ידוע מה ותאוה אחרת של אמירת כתר ,ובחול גאולתו של יוסף הצדיק ובאיזה זכות זכה
דאיתא במדרש (דבר”ר ט ט) שמשה המועד וראש חודש הוא זוכה למלא את לעורר את מדת הרחמים עליו ולצאת על
רבינו כתב ביום מיתתו שלש שתי התאוות גם יחד .וכן ידוע על מרן ז”ל ארץ מצרים .ויש לומר בשנקדים תחילה
עשרה ספרי תורה ,והקשה הרא”ש שהסיבה שלא רצה לעלות לארץ הקודש אימרא חריפא מאת הגאון בעל ‘בית הלוי’
(בפירושו ערבי פסחים סי”ג) דז’ אדר היה מבריסק זצ”ל ,דהנה הוא ז”ל היה מפזר
ונשאר לגור בחוץ לארץ ,כיון שכאן יוכל
בשבת ,ואיך היה מותר לו לכתוב, תדיר מעות הרבה לצדקה וידו היתה
ובשו”ת חתם סופר (ח”ו סי’ כ”ט) הביא להרבות בצדקה כחשקו.
פתוחה לכל דבר שבקדושה ,פעם אחת
לתרץ בשם השל”ה שהיה כותב
נכנסו אליו כמה מבני העיר וטענו לפניו
ע’’י השבעת הקולמוס עיי”ש (ועיין יוסף הצדיק זכה להגאל שהוא צריך להתפטר ממשרת הרבנות,
בספר מגדנות אליעזר לק”ז זצ”ל פרשת ויקהל, בזכות ההשתוקקות באמרם ‘רבינו מפזר מעותיו לצדקה בקלות
דברים ערבים בענין השבעת הקולמוס). לצדקה וחסד יתירה וזה מוכיח שאין הוא מכיר בערכו
והנה באמת דבר זה תליא
ויש לומר שגם יוסף הצדיק השתוקק לקיים של מעות ,כיצד הוא יכול לדון דיני ממונות
בפלוגתא ,דנחלקו בית שמאי
מצוה זו ,וכל שתים עשרה שנים שהיה באופן כזה כשאינו מבין את חשיבות
ובית הלל בפרק קמא דשבת (יח).
אם אדם מצווה על שביתת כליו נאסר בבית הסוהר היה עיקר צערו על דבר הנידון?!’ ,נענה הבית הלוי לעומתם‘ :טעות
או לא ,ולפי שיטת בית שמאי זה ,שאינו יכול להיטיב לאחרים מממונו בידכם ,איני מזלזל כלל בכסף ואני מכיר
דשביתת כלים דאורייתא לא ואין ביכלתו להשפיע לבריות ,ופוק חזי מה היטב בערכו של כל פרוטה ,אולם אמרו
הועיל מידי ,דהא מצווה גם על דהוה ליה כשיצא משם ,שזכה לזון ולפרנס נא לי ,מה הייתם עושים אם היה מתייצב
שביתת קולמוסו ,ועל כרחך צריך את כל הארצות ,ויש לומר שדין גרמה ליה כנגדכם ליסטים מזוין ודורש את כספכם,
לומר דהלכה כבית הלל שאין להמשיך עליו מדת הרחמים והשתוקקות האם גם אז הייתם קופצים ידיכם בטענה
אדם מצווה על שביתת כליו ,ולזה זו היא ששיברה לפניו דלתות נחושת שהמעות חשובות לכם? ,וודאי שלא! ,אם
תמצא רמז נאה בפסוק (דברים והביאה לו את גאולתו ,כדכתיב (ישעיה א כז) כן דעו לכם שכאשר מגיע אלי עני ומבקש
לד יב) ‘אשר עשה משה לעיני כל ‘ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה’ ,הרי נדבה אני מרגיש ממש כאילו ליסטים מזוין
ישראל’ ,דראשי התיבות של ‘משה לנו שמצוות צדקה מביאה גאולה לעולם, עומד כנגדי ,צערו של העני וב’ הלאוין של
לעיני כל ישראל’ הוא ‘כלים’ ,וסופי ומכח זה נמשכו כל הגאולות בעולם כמו לא תאמץ ולא תקפוץ את ידך (דברים טו ז)
התיבות ‘הילל’ ,להורות שקיימא נדמים בעיני כשני אנשים העומדים נגדי עם
שנתבאר.
לן כבית הלל דאין אדם מצווה על
שביתת כליו ,דרק על ידי זה נוכל
להבין את ‘אשר עשה משה לעיני השטן מתערבב מהזיעה של מצוה
כל ישראל’ ,איך כתב שלש עשרה
ספרי תורה בעצם יום השבת. ידוע מה שמובא בספרים הקדושים בגודל מעלת הזיעה שמזיע האדם בעסק המצוה,
וכמובא בשם האריז"ל (עיין שע"ת או"ח סי' ר"נ סק"ב) שזה מועיל לכפרת עוונות אפילו על עבירות
ובזה יש לפרש מה שאומרים חמורות ביותר.
בברכת יוצר של יום השבת‘ :הא-ל
הפותח בכל יום תמיד שערי מזרח’ ועל פי זה אפשר לפרש מה שמביא התוספות בראש השנה (טז :ד"ה כדי) בשם הירושלמי
ואפילו ביום השבת ‘ומוציא חמה שכאשר שומע השטן את קול השופר בפעם הראשונה 'בהיל ולא בהיל' ,אך כאשר שומע
ממקומה ולבנה ממכון שבתה את קול השופר בפעם השניה אז נבהל לגמרי ומתערבב ולית ליה פנאי למעבד קטגוריא,
ומאיר לעולם כולו’ ,ולכאורה כי בפעם השניה כבר מצורף למצוות השופר גם הזיעה שניגרה ממנו על ידי ההתאמצות
קשה ,היאך עושים כליו מלאכה בתקיעות הראשונות ,ומפני זה הוא בהיל ביותר ומתבטל לגמרי.
ביום השבת ,לזה אומר ‘שברא ולזה תמצא שראשי התיבות של 'מלכיות זכרונות שופרות' נוטריקון 'זיעה של מצוה',
במדת הרחמים’ דהיינו בית הלל ללמדך מהו הכח המיוחד של התקיעות השניות שתוקעין על סדר הברכות.
שהוא מצד מדת הרחמים כנודע,
ב
˛מאמר המאיר˚
ופסקינן כדידיה דליכא ציווי על
שביתת כלים בשבת. ולהמשיך על עצמו גאולה פרטית על ידי ואפשר להמליץ זה בדברי חז”ל‘ :בראש
הלבנה מתכסה בר”ה ‘קול צום ממון’. השנה יצא יוסף מבי”ת האסורי”ם’ ,דהיינו
כדי שיפסק כב”ש וזהו גם חלק מההכנה הנצרכת בחודש שאז כשהריצו את יוסף מן הבור בראש
והנה כל זה טוב ויפה בשאר ימות אלול ,כמו שנרמז בשם ‘אלול’ שהוא השנה יצא וניצל משני האיסורים‘ ,לא
השנה ,אבל בראש השנה שחל נוטריקון שתי פעמים ‘לא’ ,רמז לשני לאוין תאמץ את ידך’ ו’לא תקפוץ’ ,וזו היתה
להיות בשבת עלול ליפוק מיניה שורש גאולתו וכל הגאולות כולם.
הללו‘ ,לא תאמץ’ ו’לא תקפוץ’ שזה מעורר
חורבא ,דנמצא בטלה טענת
הרה”ק מבארדיטשוב זי”ע ,דיוכל על האדם את מדת הרחמים ומציל אותו
הקדוש ברוך הוא לכתוב את מכל מיני צער ונזק ומשפיע עליו כל מיני אלו”ל כנגד ‘לא’
ישראל אפילו לרעה ח”ו על ידי השפעות טובות ברוחניות ובגשמיות .ולכן תאמץ ו’לא’ תקפץ
השבעת הקולמוס. יוצא הצירוף של חודש אלול מן הפסוק
ויש לומר שעל כן יסד המלך (דברים ו כה) ‘וצדקה תהיה לנו כי’ ,להורות לנו וכיון שכל זה אירע בראש השנה וודאי
הגדול האוהב את בניו וחפץ עצה טובה שינהג בה האדם בימים קדושים לא דבר ריק הוא ,וההארה מאותה גאולה
בהצדקם ,שבכל ראש השנה אלו להציל עצמו בממונו על ידי מצות חוזרת ומתנוצצת בכל שנה ושנה ,ולכן הזמן
יושב בתחילה על כסא דין ,ופוסק צדקה. גרמא לאחוז במידה זו לפזר מעותיו לצדקה
כבית שמאי דאתי מסטרא דדינא
שאדם מצווה על שביתת כליו
בשבת ,בכדי שלא יוכל לכתוב גזר דין לטובה מכח סנהדרין שכולם מחייבים
רעה על בניו רחומיו על ידי
השבעת הקולמוס .וזהו הכוונה החיד"א בספר 'דבש לפי' (מערכת ח אות כא) הביא בשם הגאון רבי העשיל מקראקא זצ"ל
‘שעומד מכסא הדין ויושב על לפרש את המדרש בפרשת בא (שמו"ר פי"ד ס"א)' :אמר הקב"ה למלאכים ,המצריים ראויין
כסא רחמים’ ,כלומר שעל ידי ללקות בחושך ,מיד הסכימו כולם כאחת ולא המרו' ,ובהמשך המדרש שם (ס"ג) שואל 'חושך
שיושב על כסא דין ופוסק כבית למה הביא עליהן?' ,ומשיב מפני שני טעמים ,מפני רשעי ישראל שלא היו רוצים לצאת
שמאי פוסק את דינם לטובה ומתו בשלשת ימי אפילה ,ומפני המטמוניות שהיו להם ,שבמכת חושך עברו ישראל בבתי
ונוהג עמהם במדת הרחמים. מצרים ובדקו את כל מטמוניהם ,ואחר כך ידעו אלו כלים לשאול מהם בצאתם ממצרים.
והנה בספר כרם חמד (פרשת וירא) וקשה ,למה לא שאל תיכף בתחילה למה הביא עליהם חושך ,רק אמר קודם שהסכימו כולם
הביא ראיה גדולה לשיטת בית שראויים הם ללקות בחושך ,בלי שום טעם ,ורק אחר כך נזכר לדון בעצם מדוע מגיע להם
הלל דהא הקב”ה שומר משמרתה זאת.
של תורה ואף על פי כן השמש אך הענין הוא דקיימא לן בדיני נפשות (סנהדרין יז ).שסנהדרין שפסקו כולם לחובה פוטרין
יוצא להאיר אף בשבת ,ועל כרחך אותו ,עיי"ש ,אמנם כל זה דווקא אם כולם מחייבים מטעם אחד ,אבל אם היו חלוקים
דליכא שביתת כלים בשבת ,וכנ”ל, בטעמיהם אף על פי שכולם מחייבים הוי ליה רוב לחיובא וממיתים אותו.
ואפשר שלכן באה השמש להעיד
בראש השנה להראות ראיה וזהו כוונת המדרש ,שבתחילה אמר שכל פמליא של מעלה הסכימו שהמצריים ראויים
שקיימא לן כבית הלל ושפיר ללקות במכת חושך ,ולפי זה קשה ,הרי קיימא לן דאם פתחו כולם לחובה פוטרים אותו,
אפשר לכתוב בשבת ,אכן הלבנה לזה ממשיך המדרש ואומר שהיו שני טעמים למכת חושך ,ולא הסכימו כולם מטעם אחד,
הולכת ומתכסה מטעם זה ,כי וממילא לא הוי כוליה לחובה ושפיר לקו .עכ"ד.
הלבנה היא מבחינת דין כנודע, ועל פי זה אפשר להמליץ בדברי המשנה באבות (פ"א מי"ח)' :רבן שמעון בן גמליאל אומר,
ולכן היא מתכסה כדי שיפסק על שלשה דברים העולם עומד ,על הדין ועל האמת ועל השלום' ,דהנה כל באי עולם עוברים
הלכה כבית שמאי ויצאו ישראל לפניו כבני מרון ודנים כל אחד ואחד על כל מעלליו על קטנים כגדולים ומי יצדק לפניו
זכאים בדין. בדין ,והיה העולם מתחייב כליה ח"ו ,רק על זה העולם מתקיים בדין' ,על האמת' שדנים את
הנזהר משבועה זוכה האדם באמת לפי שורת הדין ואין מזכה שלא כהלכה' ,ועל השלום' שכל בית דין של מעלה
לגזר דין לטובה מחייבים את האדם מחמת אותו טעם ואין חולקים זה עם זה ,שאז יוצא האדם לחירות מצד
ויש להוסיף בשולי הדברים שישנו בית דין שכולם מחייבים.
עוד דרך שבו יוכל האדם להנצל וזהו 'אשר יחדיו נמתיק סוד' (תהלים נה טו) ,דהיינו כאשר כל צבא השמים בשלום יחדיו,
מן הדין שלא יוכלו לכתוב עליו ומחייבים את החייב מחמת אותו טעם ,בזה פועלים להמתיק מעליו את הסודות שפסקו
רעה על ידי השבעת הקולמוס, עליו בבית דין של מעלה' ,בבית אלוקים' אפילו כאשר שורה ח"ו מידת הדין' ,נהלך ברג"ש',
וזאת על פי מה דאיתא בספרים בכח משנה זו של רשב"ג.
הקדושים על הפסוק ‘ה’ צילך’
ג
(תהלים קכא ה) שהקדוש ברוך הוא ווידוי ופרנסה
מתנהג עם האדם כפי מעשיו ,כמו פעם אחת ישב מרן הייטב לב זי"ע בשיעור עם בחורי הישיבה ,ובאמצע התחיל לדבר בשפלות עצמו,
צילו של האדם העושה כמוהו, והתבטא בביטויים נוראים עד כמה העולם טועים בו ,ובעצם הוא נעור וריק מכל וכל ,וכך הפליג במשך
ואם כן ,כאשר האדם שומר על כמה רגעים וביטל את עצמו מכל וכל ,לאחר השיעור ביקש הייטב לב מן הבחורים' :בבקשה ממכם אל
מוצא פיו ואינו מוציא שבועה תמסרו לבעלי בתים מה שאמרתי היום לפניכם ,כי אם רק יוודעו מה אני באמת יסלקו אותי מכאן ולא
יתנו לי את דמי הרבנות'...
מפיו אפילו על אמת ,נוהג עמו
הקדוש ברוך הוא גם כן במדה על פי זה אפשר לומר בדרך צחות הטעם שסידרו ב'שומע תפילה' ווידוי על החטאים 'אנא ה' חטאתי
וכו' ומיד לאחר מכן תפילה על המזונות ,כי מאחר שאנו מתוודים ומגלים מי אנו באמת ,אנו מבקשים
זו ואינו משביע את הקולמוס ומתחננים שלא ימנע מאיתנו את פרנסתינו וישפיע לנו מאוצר מתנת חנם שלו.
בשבילו.
והיינו טעמא שהסמיכו חז"ל בחדא מחתא תקיעת שופר ורדיית הפת ,ששניהם 'חכמה ואינה מלאכה',
ובזה יש לומר הטעם שאומרים כי ידוע שבשעת תקיעת שופר צריך להתוודות על החטאים ,לכן הסמיכו תיכף את 'רדיית הפת' דהיינו
הפרנסה כדי שלא נפסיד את השפע המושפע עלינו.
בראש השנה מזמור ‘לה’ הארץ
ומלואה’ (תהלים כד) ,דהנה ידוע
שימי השבוע מכוונים כנגד המסור שנהפך לצדיק
השבעה רועים (עיין ישמח ישראל
מעשה באחד מהעיירות שבגלילות הורנוסטייפל שתושביה סבלו רבות מיהודי מסור שהתגורר ביניהם וירד
פרשת ויצא) ויום השביעי מכוון לחייהם ולפרנסתם כסדר ,הלה רכש לעצמו מקום של כבוד בחצר המלוכה ואת מעמדו המיוחד ניצל היטב ,הוא
כנגד דוד מלכא משיחא ,עיי”ש. הסתובב בכל מקום מעשה בעל הבית ,וכל אשר שאלו עיניו נטל לעצמו ,איש לא העיז למחות בעדו ,היחידים שהעזו
לעשות זאת מצאו את עצמם מושלכים בבית הסוהר ומסובכים עד למעלה ראש בעלילות שפלות.
נמצא דדוד רומז על שבת ,וזה
והנה באותה העיר דרו קבוצה גדולה מחסידיו של הרה"ק רבי מרדכי דוב מהורנוסטייפל זי"ע והללו הזכירו לפניו
‘לדוד מזמור’ דהיינו שיש שמחה מפעם לפעם את צרתם אך בינתיים רק הלך המצב והורע עוד ועוד והגיעו הדברים עד שכבר לא יכלו לסבול יותר.
ומזמור כשראש השנה חל בשבת, היה זה בימים הנוראים כאשר כמה חסידים מן העיר נכנסו אל הרבי ובכו לפניו במר נפש שכבר כשל כח הסבל
כמאמר הקדושת לוי שאז יוצאים ואי אפשר לסבול עוד את מציאותו של הרשע הלז אפילו יום אחד .נענה הרה"ק מהורנוסטייפל ואמר להם' :עכשיו
בוודאי זכאים בדין ,ואם תקשה נמצאים אנו בימים הנוראים ואין הזמן גרמא ,אבל בעז"ה מיד לאחר הימים הנוראים אבוא לשבות בעירכם ואז
נראה מה לעשות'.
הא ‘לה’ הארץ ומלואה’ והשמש לאחר שמחת תורה שלח הרה"ק להודיע על כוונתו לשבות בעיר והשמחה רבתה למעלה ראש ,כל התושבים
שהוא ככליו יוצא ועושה מלאכה נטלו חלק בהכנות לקראת השבת ,ובערב שבת יצאו כולם ,אנשים נשים וטף ,לשער העיר לקבל את פני קדשו,
בשבת ,ואם כן מוכח שקיימא לן הרה"ק הופיע בהדרו מלווה בשיירת מרכבות והכל נדחקו לקבל שלום ,לאחר מכן עשתה השיירה את דרכה לעבר
בית האכסניא.
הלכה כבית הלל דליכא שביתת
והנה בדרך שאל הרה"ק היכן מתגורר המסור וביקש שיכוונו את העגלה לשם ,באותה שעה שהה המסור בביתו
כלים בשבת ,ואם כן הדרא קושיא כשפתאום שמע קול המולה ,הוא הסתכל בעד החלון וראה שיירה מתקרבת ובאה ונעצרת מול ביתו ,והנה יורד
לדוכתה‘ :מי יעלה בהר ה’ לעלות הצדיק ממרכבתו ומקיש על דלת ביתו ,על אף מצבו הירוד עדיין נשאר בו במסור קורטוב של דרך ארץ והוא מיהר
ולצאת נקי מן הדין ,הרי הקדוש לפתוח את השער ולהכניס את הצדיק אל ביתו ברוב כבוד ויקר ,הצדיק התיישב בטרקלינו המהודר והמסור התיישב
כנגדו כשהוא ממתין ומצפה לשמוע מה רוצה ממנו הצדיק ,אך הצדיק לא פצה את פיו כלל ורק הסתכל עליו בעיניו
ברוך הוא יכול לכתבו חס ושלום הקדושות עוד ועוד ,כעבור מספר רגעים קם הצדיק ונפרד ממנו לשלום ונסע אל בית האכסניא.
לרעה על ידי השבעת הקולמוס, השבת עברה על כולם בהתעלות מרובה ,התפילות הנשגבות והשולחנות המרוממים העלו את כולם למעלות
לזה אומר עצה‘ :אשר לא נשא רמות וכל הצרות נשכחו כלא היו ,פתאום באמצע סעודת רעוא דרעוין עברה הבשורה' :המסור כאן'! ,הכל נחרדו ,מי
לשוא נפשי ולא נשבע’ ,דמי יודע איזו עילה מצא הרשע נגד לצדיק ,אולם משיצאו ג' כוכבים והודלקו הנרות ראו הכל את המסור כשהוא עומד
בהכנעה ובגוף כפוף ומאזין היטב לדברי הצדיק .לאחר תפילת ערבית הזמין הצדיק את המסור לחדרו וננעל עמו
ששומר פיו ולשונו ואינו נשבע למשך זמן רב ,ומשיצא משם נהפך המסור לאיש אחר ,הוא שינה את הליכותיו מן הקצה אל הקצה וחזר בתשובה
כלל אפילו על אמת מתנהג עמו שלימה ,ומני אז ניצל את מעמדו בחצר המלוכה להיטיב לאחיו ולגמול להם טובות.
הקדוש ברוך הוא במדה כנגד כעבור מספר שנים נפטר המסור לבית עולמו כשהכל מלווים אותו בדרכו האחרונה ומבכים מרה את האבידה
הגדולה ,איש לא זכר את הצרות הרבות שעשה בשנים קדמוניות ,כי החסדים והצדקות הרבות שעשה באחרונה
מדה ואינו משביע את הקולמוס כיפרו והשכיחו את כל העוולות הישנות.
בשבילו וממילא יצא בוודאי זכאי והנה בראש השנה הראשון אחר פטירתו ,באמצע עריכת השולחן קרא הרה"ק מהורנוסטייפל למספר חסידים
בדין וייכתב וייחתם לאלתר לחיים מאותה עיר וביקש מהם שיספרו לו ממעשיו של המסור ,פתחו כולם את פיהם לטובה והללו ושבחו אותו ואת
טובים ולשלום. מעשיו ,בספרם על גודל צדקותיו והטובות אשר עשה ,כשפניו של הצדיק מאירות ומפיקות זיו ,פתאום נענה אחד
מבני החבורה שבשעתו ניזוק מאוד ממעלליו של המסור והתחיל מדבר בגנותו ,נשתנתה צורתו של הצדיק ופניו
החווירו ,אולם כעבור רגע החווה בידו ואמר' :נו! כולו זכאי גם כן אינו נכון' ,ופניו חזרו והתרוננו כמקודם ,והיה
נראה בעליל שבאותה שעה נידון המסור בעולם העליון והרה"ק מהורנוסטייפל פעל להמתיק את דינו ולהוציאו
ליטול חלק בהוצאת הגליון ולהארות זכאי .ע"כ המעשה.
והערות או לקבל הגליון ,ניתן לפנות
gilyonhamier@gmail.com ויש לפרש בזה :דברי הפיוט 'הס קטיגור וקח סניגור מקומו' ,דהיינו שהשתיק את הקטיגור בעולם העליון ,על ידי
שהעמיד במקומו סניגור בעולם הזה.
דפוס עריכה
והוצאה לאור מיוחד
ל גליון זה ועוד ספרים וגליונות
עת הצורך
דפוס מלכות בארה"ק דפסה של
ה
חדש!!! רבים וחשובים נערכו ע"י עורכי
עוסק כבר מזה שנים 2ימים הדפסת מלכות הוצאה לאור בארה"ק
ספרים גם
בהדפסת ספרים באיכות בכמות צוות אברכים תלמידי חכמים
ובמהירות הנדרשת קטנה שידם רב להם
עימוד -גראפיק -הדפסה -שופינג במכמני התורה והחסידות
ma0733834811@gmail.com
@ ד ✆ 347-584-8866
