gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

המאיר · HAMEIR — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: המאיר · HAMEIR

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

המאיר · HAMEIR — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בה"י‬ ‫ראש‬ ‫שנה ה’‬ ‫השנה‬ ‫גליון‬ ‫רמ"ה‬ ‫תשפ”ז‬ ‫לראש˚‬ ‫מאמר מיוחד‬ ‫˛ השנה שחל בשבת‬ ‫˛מאמר המאיר˚‬ ‫הקב”ה יושב על כסא‬ ‫מצות צדקה הוא המפתח להיגאל מכל צרה‬ ‫דין לפסוק הלכה כבית‬ ‫שמאי כדי שיצאו‬ ‫ישראל זכאים בדין‬ ‫דאילו לא הוציא הקדוש ברוך הוא את‬ ‫גאולת יוסף בראש השנה‬ ‫אבותינו ממצרים הרי אנו ובנינו ובני בנינו‬ ‫שורש כל הגאולות כולם‬ ‫אשרי העם יודעי תרועה‬ ‫היינו משועבדים שם עד עולם‪ ,‬נמצא‬ ‫במסכת ראש השנה (יא‪‘ :).‬בראש השנה יצא‬ ‫איתא במדרש (ויקר”ר כט ד)‪‘ :‬אמר‬ ‫ששורש כל הגאולות כולם טמון בראש‬ ‫יוסף מבית האסורים‪ ,‬מנלן‪ ,‬דכתיב (תהלים פא‬ ‫רבי יאשיה‪ ,‬כתיב‪‘ ,‬אשרי העם‬ ‫השנה שבו יצא יוסף מבית האסורים‪.‬‬ ‫ד) ‘תקעו בחודש שופר בכסא ליום חגנו כי‬ ‫יודעי תרועה’ (תהלים פט טז)‪ ,‬וכי אין‬ ‫ובזה ביאר מה דכתיב (תהלים עו ט) ‘משמים‬ ‫אומות העולם יודעים להריע?‬ ‫חוק לישראל הוא‬ ‫השמעת דין ארץ‬ ‫כמה קרנות יש להן‪ ,‬כמה בוקינוס‬ ‫וגו’ עדות ביהוסף‬ ‫יש להם‪ ,‬כמה סלפירגסי יש‬ ‫יראה ושקטה’‪,‬‬ ‫תשפ"ז ‪ -‬תהא שנת 'אני ה'‬ ‫שמו בצאתו וגו’‪.‬‬ ‫דבתחילה יראה‬ ‫מתאמרא בשם הגה"ק בעל החפץ חיים זצ"ל‬ ‫להם‪ ,‬ואמרת אשרי העם יודעי‬ ‫ובדברי יואל (לראש‬ ‫תרועה?! אלא שהן מכירים‬ ‫כיון שבא העת‬ ‫שמפרשת מכירת יוסף אפשר לקחת חיזוק על‬ ‫לשפוט הארץ‪ ,‬ומי‬ ‫זמן הגלות‪ ,‬דהנה האחים הקדושים שבטי י‪-‬ה‬ ‫השנה) ביאר מרן‬ ‫לפתות את בוראן בתרועה‪ ,‬והוא‬ ‫יצדק לפניו בדין‪,‬‬ ‫היו להם הרבה תמיהות בלתי מובנות‪ :‬מדוע‬ ‫שיציאתו‬ ‫ז”ל‬ ‫עומד מכסא הדין לכסא רחמים‪,‬‬ ‫אך מיד שקטה‪,‬‬ ‫מתגולל עליהם המשנה למלך ומדוע נחשדו‬ ‫של יוסף מבית‬ ‫ומתמלא עליהם רחמים‪ ,‬והופך‬ ‫לפי‬ ‫הגדול‬ ‫להושיבם‬ ‫יוסף‬ ‫ידע‬ ‫כיצד‬ ‫למרגלים‪,‬‬ ‫האסורים היתה‬ ‫להם מדת הדין למדת הרחמים‪,‬‬ ‫שראה‬ ‫כיון‬ ‫גדלם והקטן לפי קטנם‪ ,‬ומדוע נמצא הכסף‬ ‫אימתי‪ ,‬בחודש השביעי’‪ .‬ע”כ‪.‬‬ ‫בעת‬ ‫שאפילו‬ ‫והגביע באמתחם‪ ,‬והנה פתאום אמר יוסף שתי‬ ‫גאולתן‬ ‫שורש‬ ‫וצריך ביאור‪ ,‬מדוע יושב בתחילה‬ ‫תוקף המשפט‬ ‫מילים‪' :‬אני יוסף' (בראשית מה ג)‪ ,‬ומיד יתיישבו‬ ‫של ישראל‪ ,‬דעל‬ ‫על כסא דין ולמה עובר לכסא‬ ‫תשרי‬ ‫בחודש‬ ‫כל הקושיות והתיישבו כל התמיהות‪ ,‬וראו אל‬ ‫ידי שיצא מבית‬ ‫רחמים‪.‬‬ ‫הקדוש‬ ‫סיבב‬ ‫גדולה‬ ‫ישועה‬ ‫היה‬ ‫עליהם‬ ‫שעבר‬ ‫מה‬ ‫שכל‬ ‫נכון‬ ‫האסורים ונעשה‬ ‫מוכן מראש‪.‬‬ ‫מושל בכל ארץ‬ ‫יו”ט של ראש השנה‬ ‫ברוך הוא ברוב‬ ‫שחל להיות בשבת‬ ‫וחסדיו‬ ‫רחמיו‬ ‫וכמו כן הוא גם עתה בגלות המר הזה‪,‬‬ ‫הכניע‬ ‫מצרים‬ ‫להביא לשם את‬ ‫להקשות‪,‬‬ ‫אפשר‬ ‫וקושיות‬ ‫תמיהות‬ ‫דהרבה‬ ‫טומאת‬ ‫את‬ ‫ונראה לבאר הענין בזה‪ ,‬על פי‬ ‫אולם לעתיד לבוא יגלה עלינו מלך מלכי‬ ‫המסופר על סניגורן של ישראל‬ ‫הבחינה של חודש‬ ‫תחתיו‪,‬‬ ‫מצרים‬ ‫המלכים הקב"ה ויכריז ויאמר 'אני ה'!‪ ,‬ככתוב‬ ‫הרה”ק מבארדיטשוב זי”ע‪ ,‬שעמד‬ ‫ניסן שהוא שורש‬ ‫(ישעיהו ס‪ ,‬כב) "הקטן יהיה לאלף והצעיר לגוי‬ ‫ועל ידי זה נגדרו‬ ‫פעם בראש השנה שחל להיות‬ ‫החסדים עכדה”ק‪.‬‬ ‫עצום אני ה' בעתה אחישנה"‪ ,‬ומיד יתבררו כל‬ ‫ישראל מן הערוה‬ ‫בשבת‪ ,‬ואמר לפני הקב”ה‪‘ :‬רבונו‬ ‫ואפשר להעמיס‬ ‫התמיהות ויסורו כל הקושיות ונראה איך היה‬ ‫ועמדו בנסיונות‬ ‫של עולם‪ ,‬אם תכתוב את ישראל‬ ‫זה בלשון הפסוק‬ ‫והכל‬ ‫ומסובב‪,‬‬ ‫בסיבה‬ ‫ובחשבון‪,‬‬ ‫במדה‬ ‫דבר‬ ‫כל‬ ‫והתקיימו‬ ‫בספר חיים‪ ,‬הרי טוב‪ ,‬ואם לאו‬ ‫היה לטובה‪.‬‬ ‫בקדושתן בערוות‬ ‫(דברים טז ו) ‘כבוא‬ ‫ח”ו‪ ,‬אומר לך שאסור אתה לכתוב‬ ‫ועל‬ ‫פ"ז‪,‬‬ ‫בגימטריא‬ ‫עולה‬ ‫הוי"ה'‬ ‫'אני‬ ‫והנה‬ ‫מועד‬ ‫השמש‬ ‫הארץ ובזכות זה‬ ‫בשבת‪ ,‬כי לא הותר לכתוב ולחלל‬ ‫זה אנו מתפללין בשנת תשפ"ז‪ ,‬ת'הא ש'נת פ"ז‪,‬‬ ‫שבת רק לצורך פיקוח נפש‪ ,‬כדי‬ ‫צאתך ממצרים’‪,‬‬ ‫ממצרים‪.‬‬ ‫נגאלו‬ ‫דהיינו שיתקיים מאמר הכתוב אני ה' בעתה‬ ‫להחיות עם רב מישראל‪ ,‬אבל‬ ‫כבוא השמש היינו‬ ‫אחישנה ויאמר הקב"ה בשנה הבעל"ט 'אני ה'‬ ‫גאולת‬ ‫והנה‬ ‫לכתבם להיפך זה לא הותר‪ ,‬והוה‬ ‫השנה‪,‬‬ ‫בראש‬ ‫ונזכה לגאולה השלימה‪.‬‬ ‫מצרים היא שורש‬ ‫חילול שבת’‪ .‬ופירש בזה את לשון‬ ‫כשהחמה באה‬ ‫הגאולות‪,‬‬ ‫כל‬ ‫א‬ ‫˛מאמר המאיר˚‬ ‫המשנה (ר”ה פ”ד מ”א) ‘יום טוב של‬ ‫ראש השנה שחל להיות בשבת’‪,‬‬ ‫כלי זיין ואני ממהר לעשות את המתבקש‬ ‫להעיד על מעשי בני אדם‪ ,‬והלבנה מתכסה‬ ‫אימתי הוה ראש השנה יום טוב‪,‬‬ ‫מאליו ולהציל את עצמי בממוני‪’...‬‬ ‫בו‪ ,‬אז הוא ‘מועד צאתך ממצרים’ אז נעשה‬ ‫כאשר חל להיות בשבת‪ ,‬כי אז‬ ‫יסוד לגאולת מצרים‪.‬‬ ‫מוכרח הדין להיות לטובה‪ ,‬כדי‬ ‫וכן היה דרכם של צדיקים מאז ומעולם‪,‬‬ ‫שלא יהיה חילול שבת‪.‬‬ ‫שהיו מפזרים את כל אשר להם לצדקה בלי‬ ‫שהשאירו לעצמם מאומה‪ ,‬וכאילו היתה כל‬ ‫להנצל מן הלאוין על‬ ‫משה רבינו כתב בשבת‬ ‫חיותם תלויה בזה‪ ,‬וכידוע מה שהתבטא‬ ‫ידי מצות צדקה‬ ‫ע”י השבעת הקולמוס‬ ‫הרה”ק בעל הקדושת לוי זי”ע שיש לו‬ ‫ואפשר להוסיף ולפרש באופן‬ ‫שתי “תאוות”‪ ,‬תאוה אחת של נתינת צדקה‬ ‫והנה ניחזי אנן‪ ,‬מאיזה טעם נסתבבה‬ ‫אחר על פי דרכו‪ ,‬דהנה ידוע מה‬ ‫ותאוה אחרת של אמירת כתר‪ ,‬ובחול‬ ‫גאולתו של יוסף הצדיק ובאיזה זכות זכה‬ ‫דאיתא במדרש (דבר”ר ט ט) שמשה‬ ‫המועד וראש חודש הוא זוכה למלא את‬ ‫לעורר את מדת הרחמים עליו ולצאת על‬ ‫רבינו כתב ביום מיתתו שלש‬ ‫שתי התאוות גם יחד‪ .‬וכן ידוע על מרן ז”ל‬ ‫ארץ מצרים‪ .‬ויש לומר בשנקדים תחילה‬ ‫עשרה ספרי תורה‪ ,‬והקשה הרא”ש‬ ‫שהסיבה שלא רצה לעלות לארץ הקודש‬ ‫אימרא חריפא מאת הגאון בעל ‘בית הלוי’‬ ‫(בפירושו ערבי פסחים סי”ג) דז’ אדר היה‬ ‫מבריסק זצ”ל‪ ,‬דהנה הוא ז”ל היה מפזר‬ ‫ונשאר לגור בחוץ לארץ‪ ,‬כיון שכאן יוכל‬ ‫בשבת‪ ,‬ואיך היה מותר לו לכתוב‪,‬‬ ‫תדיר מעות הרבה לצדקה וידו היתה‬ ‫ובשו”ת חתם סופר (ח”ו סי’ כ”ט) הביא‬ ‫להרבות בצדקה כחשקו‪.‬‬ ‫פתוחה לכל דבר שבקדושה‪ ,‬פעם אחת‬ ‫לתרץ בשם השל”ה שהיה כותב‬ ‫נכנסו אליו כמה מבני העיר וטענו לפניו‬ ‫ע’’י השבעת הקולמוס עיי”ש (ועיין‬ ‫יוסף הצדיק זכה להגאל‬ ‫שהוא צריך להתפטר ממשרת הרבנות‪,‬‬ ‫בספר מגדנות אליעזר לק”ז זצ”ל פרשת ויקהל‪,‬‬ ‫בזכות ההשתוקקות‬ ‫באמרם ‘רבינו מפזר מעותיו לצדקה בקלות‬ ‫דברים ערבים בענין השבעת הקולמוס)‪.‬‬ ‫לצדקה וחסד‬ ‫יתירה וזה מוכיח שאין הוא מכיר בערכו‬ ‫והנה באמת דבר זה תליא‬ ‫ויש לומר שגם יוסף הצדיק השתוקק לקיים‬ ‫של מעות‪ ,‬כיצד הוא יכול לדון דיני ממונות‬ ‫בפלוגתא‪ ,‬דנחלקו בית שמאי‬ ‫מצוה זו‪ ,‬וכל שתים עשרה שנים שהיה‬ ‫באופן כזה כשאינו מבין את חשיבות‬ ‫ובית הלל בפרק קמא דשבת (יח‪).‬‬ ‫אם אדם מצווה על שביתת כליו‬ ‫נאסר בבית הסוהר היה עיקר צערו על דבר‬ ‫הנידון?!’‪ ,‬נענה הבית הלוי לעומתם‪‘ :‬טעות‬ ‫או לא‪ ,‬ולפי שיטת בית שמאי‬ ‫זה‪ ,‬שאינו יכול להיטיב לאחרים מממונו‬ ‫בידכם‪ ,‬איני מזלזל כלל בכסף ואני מכיר‬ ‫דשביתת כלים דאורייתא לא‬ ‫ואין ביכלתו להשפיע לבריות‪ ,‬ופוק חזי מה‬ ‫היטב בערכו של כל פרוטה‪ ,‬אולם אמרו‬ ‫הועיל מידי‪ ,‬דהא מצווה גם על‬ ‫דהוה ליה כשיצא משם‪ ,‬שזכה לזון ולפרנס‬ ‫נא לי‪ ,‬מה הייתם עושים אם היה מתייצב‬ ‫שביתת קולמוסו‪ ,‬ועל כרחך צריך‬ ‫את כל הארצות‪ ,‬ויש לומר שדין גרמה ליה‬ ‫כנגדכם ליסטים מזוין ודורש את כספכם‪,‬‬ ‫לומר דהלכה כבית הלל שאין‬ ‫להמשיך עליו מדת הרחמים והשתוקקות‬ ‫האם גם אז הייתם קופצים ידיכם בטענה‬ ‫אדם מצווה על שביתת כליו‪ ,‬ולזה‬ ‫זו היא ששיברה לפניו דלתות נחושת‬ ‫שהמעות חשובות לכם?‪ ,‬וודאי שלא!‪ ,‬אם‬ ‫תמצא רמז נאה בפסוק (דברים‬ ‫והביאה לו את גאולתו‪ ,‬כדכתיב (ישעיה א כז)‬ ‫כן דעו לכם שכאשר מגיע אלי עני ומבקש‬ ‫לד יב) ‘אשר עשה משה לעיני כל‬ ‫‘ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה’‪ ,‬הרי‬ ‫נדבה אני מרגיש ממש כאילו ליסטים מזוין‬ ‫ישראל’‪ ,‬דראשי התיבות של ‘משה‬ ‫לנו שמצוות צדקה מביאה גאולה לעולם‪,‬‬ ‫עומד כנגדי‪ ,‬צערו של העני וב’ הלאוין של‬ ‫לעיני כל ישראל’ הוא ‘כלים’‪ ,‬וסופי‬ ‫ומכח זה נמשכו כל הגאולות בעולם כמו‬ ‫לא תאמץ ולא תקפוץ את ידך (דברים טו ז)‬ ‫התיבות ‘הילל’‪ ,‬להורות שקיימא‬ ‫נדמים בעיני כשני אנשים העומדים נגדי עם‬ ‫שנתבאר‪.‬‬ ‫לן כבית הלל דאין אדם מצווה על‬ ‫שביתת כליו‪ ,‬דרק על ידי זה נוכל‬ ‫להבין את ‘אשר עשה משה לעיני‬ ‫השטן מתערבב מהזיעה של מצוה‬ ‫כל ישראל’‪ ,‬איך כתב שלש עשרה‬ ‫ספרי תורה בעצם יום השבת‪.‬‬ ‫ידוע מה שמובא בספרים הקדושים בגודל מעלת הזיעה שמזיע האדם בעסק המצוה‪,‬‬ ‫וכמובא בשם האריז"ל (עיין שע"ת או"ח סי' ר"נ סק"ב) שזה מועיל לכפרת עוונות אפילו על עבירות‬ ‫ובזה יש לפרש מה שאומרים‬ ‫חמורות ביותר‪.‬‬ ‫בברכת יוצר של יום השבת‪‘ :‬הא‪-‬ל‬ ‫הפותח בכל יום תמיד שערי מזרח’‬ ‫ועל פי זה אפשר לפרש מה שמביא התוספות בראש השנה (טז‪ :‬ד"ה כדי) בשם הירושלמי‬ ‫ואפילו ביום השבת ‘ומוציא חמה‬ ‫שכאשר שומע השטן את קול השופר בפעם הראשונה 'בהיל ולא בהיל'‪ ,‬אך כאשר שומע‬ ‫ממקומה ולבנה ממכון שבתה‬ ‫את קול השופר בפעם השניה אז נבהל לגמרי ומתערבב ולית ליה פנאי למעבד קטגוריא‪,‬‬ ‫ומאיר לעולם כולו’‪ ,‬ולכאורה‬ ‫כי בפעם השניה כבר מצורף למצוות השופר גם הזיעה שניגרה ממנו על ידי ההתאמצות‬ ‫קשה‪ ,‬היאך עושים כליו מלאכה‬ ‫בתקיעות הראשונות‪ ,‬ומפני זה הוא בהיל ביותר ומתבטל לגמרי‪.‬‬ ‫ביום השבת‪ ,‬לזה אומר ‘שברא‬ ‫ולזה תמצא שראשי התיבות של 'מלכיות זכרונות שופרות' נוטריקון 'זיעה של מצוה'‪,‬‬ ‫במדת הרחמים’ דהיינו בית הלל‬ ‫ללמדך מהו הכח המיוחד של התקיעות השניות שתוקעין על סדר הברכות‪.‬‬ ‫שהוא מצד מדת הרחמים כנודע‪,‬‬ ‫ב‬ ‫˛מאמר המאיר˚‬ ‫ופסקינן כדידיה דליכא ציווי על‬ ‫שביתת כלים בשבת‪.‬‬ ‫ולהמשיך על עצמו גאולה פרטית על ידי‬ ‫ואפשר להמליץ זה בדברי חז”ל‪‘ :‬בראש‬ ‫הלבנה מתכסה בר”ה‬ ‫‘קול צום ממון’‪.‬‬ ‫השנה יצא יוסף מבי”ת האסורי”ם’‪ ,‬דהיינו‬ ‫כדי שיפסק כב”ש‬ ‫וזהו גם חלק מההכנה הנצרכת בחודש‬ ‫שאז כשהריצו את יוסף מן הבור בראש‬ ‫והנה כל זה טוב ויפה בשאר ימות‬ ‫אלול‪ ,‬כמו שנרמז בשם ‘אלול’ שהוא‬ ‫השנה יצא וניצל משני האיסורים‪‘ ,‬לא‬ ‫השנה‪ ,‬אבל בראש השנה שחל‬ ‫נוטריקון שתי פעמים ‘לא’‪ ,‬רמז לשני לאוין‬ ‫תאמץ את ידך’ ו’לא תקפוץ’‪ ,‬וזו היתה‬ ‫להיות בשבת עלול ליפוק מיניה‬ ‫שורש גאולתו וכל הגאולות כולם‪.‬‬ ‫הללו‪‘ ,‬לא תאמץ’ ו’לא תקפוץ’ שזה מעורר‬ ‫חורבא‪ ,‬דנמצא בטלה טענת‬ ‫הרה”ק מבארדיטשוב זי”ע‪ ,‬דיוכל‬ ‫על האדם את מדת הרחמים ומציל אותו‬ ‫הקדוש ברוך הוא לכתוב את‬ ‫מכל מיני צער ונזק ומשפיע עליו כל מיני‬ ‫אלו”ל כנגד ‘לא’‬ ‫ישראל אפילו לרעה ח”ו על ידי‬ ‫השפעות טובות ברוחניות ובגשמיות‪ .‬ולכן‬ ‫תאמץ ו’לא’ תקפץ‬ ‫השבעת הקולמוס‪.‬‬ ‫יוצא הצירוף של חודש אלול מן הפסוק‬ ‫ויש לומר שעל כן יסד המלך‬ ‫(דברים ו כה) ‘וצדקה תהיה לנו כי’‪ ,‬להורות לנו‬ ‫וכיון שכל זה אירע בראש השנה וודאי‬ ‫הגדול האוהב את בניו וחפץ‬ ‫עצה טובה שינהג בה האדם בימים קדושים‬ ‫לא דבר ריק הוא‪ ,‬וההארה מאותה גאולה‬ ‫בהצדקם‪ ,‬שבכל ראש השנה‬ ‫אלו להציל עצמו בממונו על ידי מצות‬ ‫חוזרת ומתנוצצת בכל שנה ושנה‪ ,‬ולכן הזמן‬ ‫יושב בתחילה על כסא דין‪ ,‬ופוסק‬ ‫צדקה‪.‬‬ ‫גרמא לאחוז במידה זו לפזר מעותיו לצדקה‬ ‫כבית שמאי דאתי מסטרא דדינא‬ ‫שאדם מצווה על שביתת כליו‬ ‫בשבת‪ ,‬בכדי שלא יוכל לכתוב‬ ‫גזר דין לטובה מכח סנהדרין שכולם מחייבים‬ ‫רעה על בניו רחומיו על ידי‬ ‫השבעת הקולמוס‪ .‬וזהו הכוונה‬ ‫החיד"א בספר 'דבש לפי' (מערכת ח אות כא) הביא בשם הגאון רבי העשיל מקראקא זצ"ל‬ ‫‘שעומד מכסא הדין ויושב על‬ ‫לפרש את המדרש בפרשת בא (שמו"ר פי"ד ס"א)‪' :‬אמר הקב"ה למלאכים‪ ,‬המצריים ראויין‬ ‫כסא רחמים’‪ ,‬כלומר שעל ידי‬ ‫ללקות בחושך‪ ,‬מיד הסכימו כולם כאחת ולא המרו'‪ ,‬ובהמשך המדרש שם (ס"ג) שואל 'חושך‬ ‫שיושב על כסא דין ופוסק כבית‬ ‫למה הביא עליהן?'‪ ,‬ומשיב מפני שני טעמים‪ ,‬מפני רשעי ישראל שלא היו רוצים לצאת‬ ‫שמאי פוסק את דינם לטובה‬ ‫ומתו בשלשת ימי אפילה‪ ,‬ומפני המטמוניות שהיו להם‪ ,‬שבמכת חושך עברו ישראל בבתי‬ ‫ונוהג עמהם במדת הרחמים‪.‬‬ ‫מצרים ובדקו את כל מטמוניהם‪ ,‬ואחר כך ידעו אלו כלים לשאול מהם בצאתם ממצרים‪.‬‬ ‫והנה בספר כרם חמד (פרשת וירא)‬ ‫וקשה‪ ,‬למה לא שאל תיכף בתחילה למה הביא עליהם חושך‪ ,‬רק אמר קודם שהסכימו כולם‬ ‫הביא ראיה גדולה לשיטת בית‬ ‫שראויים הם ללקות בחושך‪ ,‬בלי שום טעם‪ ,‬ורק אחר כך נזכר לדון בעצם מדוע מגיע להם‬ ‫הלל דהא הקב”ה שומר משמרתה‬ ‫זאת‪.‬‬ ‫של תורה ואף על פי כן השמש‬ ‫אך הענין הוא דקיימא לן בדיני נפשות (סנהדרין יז‪ ).‬שסנהדרין שפסקו כולם לחובה פוטרין‬ ‫יוצא להאיר אף בשבת‪ ,‬ועל כרחך‬ ‫אותו‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬אמנם כל זה דווקא אם כולם מחייבים מטעם אחד‪ ,‬אבל אם היו חלוקים‬ ‫דליכא שביתת כלים בשבת‪ ,‬וכנ”ל‪,‬‬ ‫בטעמיהם אף על פי שכולם מחייבים הוי ליה רוב לחיובא וממיתים אותו‪.‬‬ ‫ואפשר שלכן באה השמש להעיד‬ ‫בראש השנה להראות ראיה‬ ‫וזהו כוונת המדרש‪ ,‬שבתחילה אמר שכל פמליא של מעלה הסכימו שהמצריים ראויים‬ ‫שקיימא לן כבית הלל ושפיר‬ ‫ללקות במכת חושך‪ ,‬ולפי זה קשה‪ ,‬הרי קיימא לן דאם פתחו כולם לחובה פוטרים אותו‪,‬‬ ‫אפשר לכתוב בשבת‪ ,‬אכן הלבנה‬ ‫לזה ממשיך המדרש ואומר שהיו שני טעמים למכת חושך‪ ,‬ולא הסכימו כולם מטעם אחד‪,‬‬ ‫הולכת ומתכסה מטעם זה‪ ,‬כי‬ ‫וממילא לא הוי כוליה לחובה ושפיר לקו‪ .‬עכ"ד‪.‬‬ ‫הלבנה היא מבחינת דין כנודע‪,‬‬ ‫ועל פי זה אפשר להמליץ בדברי המשנה באבות (פ"א מי"ח)‪' :‬רבן שמעון בן גמליאל אומר‪,‬‬ ‫ולכן היא מתכסה כדי שיפסק‬ ‫על שלשה דברים העולם עומד‪ ,‬על הדין ועל האמת ועל השלום'‪ ,‬דהנה כל באי עולם עוברים‬ ‫הלכה כבית שמאי ויצאו ישראל‬ ‫לפניו כבני מרון ודנים כל אחד ואחד על כל מעלליו על קטנים כגדולים ומי יצדק לפניו‬ ‫זכאים בדין‪.‬‬ ‫בדין‪ ,‬והיה העולם מתחייב כליה ח"ו‪ ,‬רק על זה העולם מתקיים בדין‪' ,‬על האמת' שדנים את‬ ‫הנזהר משבועה זוכה‬ ‫האדם באמת לפי שורת הדין ואין מזכה שלא כהלכה‪' ,‬ועל השלום' שכל בית דין של מעלה‬ ‫לגזר דין לטובה‬ ‫מחייבים את האדם מחמת אותו טעם ואין חולקים זה עם זה‪ ,‬שאז יוצא האדם לחירות מצד‬ ‫ויש להוסיף בשולי הדברים שישנו‬ ‫בית דין שכולם מחייבים‪.‬‬ ‫עוד דרך שבו יוכל האדם להנצל‬ ‫וזהו 'אשר יחדיו נמתיק סוד' (תהלים נה טו)‪ ,‬דהיינו כאשר כל צבא השמים בשלום יחדיו‪,‬‬ ‫מן הדין שלא יוכלו לכתוב עליו‬ ‫ומחייבים את החייב מחמת אותו טעם‪ ,‬בזה פועלים להמתיק מעליו את הסודות שפסקו‬ ‫רעה על ידי השבעת הקולמוס‪,‬‬ ‫עליו בבית דין של מעלה‪' ,‬בבית אלוקים' אפילו כאשר שורה ח"ו מידת הדין‪' ,‬נהלך ברג"ש'‪,‬‬ ‫וזאת על פי מה דאיתא בספרים‬ ‫בכח משנה זו של רשב"ג‪.‬‬ ‫הקדושים על הפסוק ‘ה’ צילך’‬ ‫ג‬ ‫(תהלים קכא ה) שהקדוש ברוך הוא‬ ‫ווידוי ופרנסה‬ ‫מתנהג עם האדם כפי מעשיו‪ ,‬כמו‬ ‫פעם אחת ישב מרן הייטב לב זי"ע בשיעור עם בחורי הישיבה‪ ,‬ובאמצע התחיל לדבר בשפלות עצמו‪,‬‬ ‫צילו של האדם העושה כמוהו‪,‬‬ ‫והתבטא בביטויים נוראים עד כמה העולם טועים בו‪ ,‬ובעצם הוא נעור וריק מכל וכל‪ ,‬וכך הפליג במשך‬ ‫ואם כן‪ ,‬כאשר האדם שומר על‬ ‫כמה רגעים וביטל את עצמו מכל וכל‪ ,‬לאחר השיעור ביקש הייטב לב מן הבחורים‪' :‬בבקשה ממכם אל‬ ‫מוצא פיו ואינו מוציא שבועה‬ ‫תמסרו לבעלי בתים מה שאמרתי היום לפניכם‪ ,‬כי אם רק יוודעו מה אני באמת יסלקו אותי מכאן ולא‬ ‫יתנו לי את דמי הרבנות'‪...‬‬ ‫מפיו אפילו על אמת‪ ,‬נוהג עמו‬ ‫הקדוש ברוך הוא גם כן במדה‬ ‫על פי זה אפשר לומר בדרך צחות הטעם שסידרו ב'שומע תפילה' ווידוי על החטאים 'אנא ה' חטאתי‬ ‫וכו' ומיד לאחר מכן תפילה על המזונות‪ ,‬כי מאחר שאנו מתוודים ומגלים מי אנו באמת‪ ,‬אנו מבקשים‬ ‫זו ואינו משביע את הקולמוס‬ ‫ומתחננים שלא ימנע מאיתנו את פרנסתינו וישפיע לנו מאוצר מתנת חנם שלו‪.‬‬ ‫בשבילו‪.‬‬ ‫והיינו טעמא שהסמיכו חז"ל בחדא מחתא תקיעת שופר ורדיית הפת‪ ,‬ששניהם 'חכמה ואינה מלאכה'‪,‬‬ ‫ובזה יש לומר הטעם שאומרים‬ ‫כי ידוע שבשעת תקיעת שופר צריך להתוודות על החטאים‪ ,‬לכן הסמיכו תיכף את 'רדיית הפת' דהיינו‬ ‫הפרנסה כדי שלא נפסיד את השפע המושפע עלינו‪.‬‬ ‫בראש השנה מזמור ‘לה’ הארץ‬ ‫ומלואה’ (תהלים כד)‪ ,‬דהנה ידוע‬ ‫שימי השבוע מכוונים כנגד‬ ‫המסור שנהפך לצדיק‬ ‫השבעה רועים (עיין ישמח ישראל‬ ‫מעשה באחד מהעיירות שבגלילות הורנוסטייפל שתושביה סבלו רבות מיהודי מסור שהתגורר ביניהם וירד‬ ‫פרשת ויצא) ויום השביעי מכוון‬ ‫לחייהם ולפרנסתם כסדר‪ ,‬הלה רכש לעצמו מקום של כבוד בחצר המלוכה ואת מעמדו המיוחד ניצל היטב‪ ,‬הוא‬ ‫כנגד דוד מלכא משיחא‪ ,‬עיי”ש‪.‬‬ ‫הסתובב בכל מקום מעשה בעל הבית‪ ,‬וכל אשר שאלו עיניו נטל לעצמו‪ ,‬איש לא העיז למחות בעדו‪ ,‬היחידים שהעזו‬ ‫לעשות זאת מצאו את עצמם מושלכים בבית הסוהר ומסובכים עד למעלה ראש בעלילות שפלות‪.‬‬ ‫נמצא דדוד רומז על שבת‪ ,‬וזה‬ ‫והנה באותה העיר דרו קבוצה גדולה מחסידיו של הרה"ק רבי מרדכי דוב מהורנוסטייפל זי"ע והללו הזכירו לפניו‬ ‫‘לדוד מזמור’ דהיינו שיש שמחה‬ ‫מפעם לפעם את צרתם אך בינתיים רק הלך המצב והורע עוד ועוד והגיעו הדברים עד שכבר לא יכלו לסבול יותר‪.‬‬ ‫ומזמור כשראש השנה חל בשבת‪,‬‬ ‫היה זה בימים הנוראים כאשר כמה חסידים מן העיר נכנסו אל הרבי ובכו לפניו במר נפש שכבר כשל כח הסבל‬ ‫כמאמר הקדושת לוי שאז יוצאים‬ ‫ואי אפשר לסבול עוד את מציאותו של הרשע הלז אפילו יום אחד‪ .‬נענה הרה"ק מהורנוסטייפל ואמר להם‪' :‬עכשיו‬ ‫בוודאי זכאים בדין‪ ,‬ואם תקשה‬ ‫נמצאים אנו בימים הנוראים ואין הזמן גרמא‪ ,‬אבל בעז"ה מיד לאחר הימים הנוראים אבוא לשבות בעירכם ואז‬ ‫נראה מה לעשות'‪.‬‬ ‫הא ‘לה’ הארץ ומלואה’ והשמש‬ ‫לאחר שמחת תורה שלח הרה"ק להודיע על כוונתו לשבות בעיר והשמחה רבתה למעלה ראש‪ ,‬כל התושבים‬ ‫שהוא ככליו יוצא ועושה מלאכה‬ ‫נטלו חלק בהכנות לקראת השבת‪ ,‬ובערב שבת יצאו כולם‪ ,‬אנשים נשים וטף‪ ,‬לשער העיר לקבל את פני קדשו‪,‬‬ ‫בשבת‪ ,‬ואם כן מוכח שקיימא לן‬ ‫הרה"ק הופיע בהדרו מלווה בשיירת מרכבות והכל נדחקו לקבל שלום‪ ,‬לאחר מכן עשתה השיירה את דרכה לעבר‬ ‫בית האכסניא‪.‬‬ ‫הלכה כבית הלל דליכא שביתת‬ ‫והנה בדרך שאל הרה"ק היכן מתגורר המסור וביקש שיכוונו את העגלה לשם‪ ,‬באותה שעה שהה המסור בביתו‬ ‫כלים בשבת‪ ,‬ואם כן הדרא קושיא‬ ‫כשפתאום שמע קול המולה‪ ,‬הוא הסתכל בעד החלון וראה שיירה מתקרבת ובאה ונעצרת מול ביתו‪ ,‬והנה יורד‬ ‫לדוכתה‪‘ :‬מי יעלה בהר ה’ לעלות‬ ‫הצדיק ממרכבתו ומקיש על דלת ביתו‪ ,‬על אף מצבו הירוד עדיין נשאר בו במסור קורטוב של דרך ארץ והוא מיהר‬ ‫ולצאת נקי מן הדין‪ ,‬הרי הקדוש‬ ‫לפתוח את השער ולהכניס את הצדיק אל ביתו ברוב כבוד ויקר‪ ,‬הצדיק התיישב בטרקלינו המהודר והמסור התיישב‬ ‫כנגדו כשהוא ממתין ומצפה לשמוע מה רוצה ממנו הצדיק‪ ,‬אך הצדיק לא פצה את פיו כלל ורק הסתכל עליו בעיניו‬ ‫ברוך הוא יכול לכתבו חס ושלום‬ ‫הקדושות עוד ועוד‪ ,‬כעבור מספר רגעים קם הצדיק ונפרד ממנו לשלום ונסע אל בית האכסניא‪.‬‬ ‫לרעה על ידי השבעת הקולמוס‪,‬‬ ‫השבת עברה על כולם בהתעלות מרובה‪ ,‬התפילות הנשגבות והשולחנות המרוממים העלו את כולם למעלות‬ ‫לזה אומר עצה‪‘ :‬אשר לא נשא‬ ‫רמות וכל הצרות נשכחו כלא היו‪ ,‬פתאום באמצע סעודת רעוא דרעוין עברה הבשורה‪' :‬המסור כאן'!‪ ,‬הכל נחרדו‪ ,‬מי‬ ‫לשוא נפשי ולא נשבע’‪ ,‬דמי‬ ‫יודע איזו עילה מצא הרשע נגד לצדיק‪ ,‬אולם משיצאו ג' כוכבים והודלקו הנרות ראו הכל את המסור כשהוא עומד‬ ‫בהכנעה ובגוף כפוף ומאזין היטב לדברי הצדיק‪ .‬לאחר תפילת ערבית הזמין הצדיק את המסור לחדרו וננעל עמו‬ ‫ששומר פיו ולשונו ואינו נשבע‬ ‫למשך זמן רב‪ ,‬ומשיצא משם נהפך המסור לאיש אחר‪ ,‬הוא שינה את הליכותיו מן הקצה אל הקצה וחזר בתשובה‬ ‫כלל אפילו על אמת מתנהג עמו‬ ‫שלימה‪ ,‬ומני אז ניצל את מעמדו בחצר המלוכה להיטיב לאחיו ולגמול להם טובות‪.‬‬ ‫הקדוש ברוך הוא במדה כנגד‬ ‫כעבור מספר שנים נפטר המסור לבית עולמו כשהכל מלווים אותו בדרכו האחרונה ומבכים מרה את האבידה‬ ‫הגדולה‪ ,‬איש לא זכר את הצרות הרבות שעשה בשנים קדמוניות‪ ,‬כי החסדים והצדקות הרבות שעשה באחרונה‬ ‫מדה ואינו משביע את הקולמוס‬ ‫כיפרו והשכיחו את כל העוולות הישנות‪.‬‬ ‫בשבילו וממילא יצא בוודאי זכאי‬ ‫והנה בראש השנה הראשון אחר פטירתו‪ ,‬באמצע עריכת השולחן קרא הרה"ק מהורנוסטייפל למספר חסידים‬ ‫בדין וייכתב וייחתם לאלתר לחיים‬ ‫מאותה עיר וביקש מהם שיספרו לו ממעשיו של המסור‪ ,‬פתחו כולם את פיהם לטובה והללו ושבחו אותו ואת‬ ‫טובים ולשלום‪.‬‬ ‫מעשיו‪ ,‬בספרם על גודל צדקותיו והטובות אשר עשה‪ ,‬כשפניו של הצדיק מאירות ומפיקות זיו‪ ,‬פתאום נענה אחד‬ ‫מבני החבורה שבשעתו ניזוק מאוד ממעלליו של המסור והתחיל מדבר בגנותו‪ ,‬נשתנתה צורתו של הצדיק ופניו‬ ‫החווירו‪ ,‬אולם כעבור רגע החווה בידו ואמר‪' :‬נו! כולו זכאי גם כן אינו נכון'‪ ,‬ופניו חזרו והתרוננו כמקודם‪ ,‬והיה‬ ‫נראה בעליל שבאותה שעה נידון המסור בעולם העליון והרה"ק מהורנוסטייפל פעל להמתיק את דינו ולהוציאו‬ ‫ליטול חלק בהוצאת הגליון ולהארות‬ ‫זכאי‪ .‬ע"כ המעשה‪.‬‬ ‫והערות או לקבל הגליון‪ ,‬ניתן לפנות‬ ‫‪gilyonhamier@gmail.com‬‬ ‫ויש לפרש בזה‪ :‬דברי הפיוט 'הס קטיגור וקח סניגור מקומו'‪ ,‬דהיינו שהשתיק את הקטיגור בעולם העליון‪ ,‬על ידי‬ ‫שהעמיד במקומו סניגור בעולם הזה‪.‬‬ ‫דפוס‬ ‫עריכה‬ ‫והוצאה לאור‬ ‫מיוחד‬ ‫ל‬ ‫גליון זה ועוד ספרים וגליונות‬ ‫עת הצורך‬ ‫דפוס מלכות בארה"ק‬ ‫דפסה של‬ ‫ה‬ ‫חדש!!!‬ ‫רבים וחשובים נערכו ע"י עורכי‬ ‫עוסק כבר מזה שנים‬ ‫‪ 2‬ימים‬ ‫הדפסת‬ ‫מלכות הוצאה לאור בארה"ק‬ ‫ספרים גם‬ ‫בהדפסת ספרים באיכות‬ ‫בכמות‬ ‫צוות אברכים תלמידי חכמים‬ ‫ובמהירות הנדרשת‬ ‫קטנה‬ ‫שידם רב להם‬ ‫עימוד ‪ -‬גראפיק ‪ -‬הדפסה ‪ -‬שופינג‬ ‫במכמני התורה והחסידות‬ ‫‪ma0733834811@gmail.com‬‬ ‫@ ד‬ ‫✆ ‪347-584-8866‬‬