ניצוץ אחד · NITZOTZ ECHAD — ראש השנה (2026-09-07)

נ"י _לונדון ב"ב חיפה י-ם
7:09 6:53 6:23 6:30 הדה"נ6:14 :
בה"י
ראש השנה תשפ"ז
8:12 7:50 7:27 7:27 מוצ"ש7:25 :
8:10 7:48 7:25 7:26 מוציו"ט7:24 :
8:36 8:21 8:02 8:01 ר"ת8:04 :
ניצוצי אור ופרפראות יקרות משיעורי מורנו
הגה"ח ר' דניא_ל חיים א_לתר ש_ליט"א
ראש ישיבת 'פני מנחם' בעיה"ק ירושלים תובב"א
יו"_ל בסיוע הנגיד הרבני המפואר
זָ כְ ֵרנּו לְ חַ ּיִ ים ...
רזא דאחד הרה"ח ר' מאיר מ_לניק ומשפ' שיחיו
ברוק_לין -ניו יורק וְ כָ ְתבֵ נּו ּבְ סֵ פֶ ר הַ ַחּיִ ים
שיחות ודרשות
המלכת הקב"ה בתוך לבבנו לְ ַמ ַענְ ָך ֱאֹ-להִ ים ַחּיִ ים
(ברכת אבות)
ע"י גערת השופר 'אל הלחם' .כי באמת כל התפילות לא היו אלא ספר החיים למענך
שמיעתם של 'יודעי תרועה' לבקשת מזונות ולצרכים גשמיים של חיי שעה.
פירשו בספרים הקדושים (תפארת שלמה ר"ה ד"ה זכרנו; שפ"א
לאחר תקיעת שופר בראש השנה ,אומרים את הפסוק (תהלים פט ,טז) 'אשרי
ר"ה תרנ"ד) כי בקשתנו אינה סתם על עצם החיים,
העם יודעי תרועה ה' באור פניך יהלכון' .ודקדק בזוהר הקדוש (פינחס ,ח"ג רלא):
לחיות ככל הבהמה אשר על פני כל הארץ .אלא
'לא כתיב שומעי או תוקעי תרועה ,אלא יודעי תרועה .בגין חכימין דדיירין
באוירא דארעא קדישא אינון ידעי תרועה .מאן עמא כישראל דידעין
נָׂשא לַ ָּׁשוְ א נַפְ ִׁשי
ֲא ֶׁשר ֹלא ָ התפילה היא שנזכה להיכתב בספר של אלו
רזין עלאין דמאריהון למיעל קמיה ולאתקשרא ביה .וכל אינון דידעי רזא (לדוד מזמור – תהלים כד ,ד) החיים את חייהם למענו יתברך.
דתרועה יתקרבון למיהך באור פניו דקודשא בריך הוא' [לא כתוב שומעי ,או
תוקעי תרועה ,אלא יודעי תרועה .הוא משום שרק החכמים היושבים באויר ארץ הקדושה הם הלוואה יקרה – לשוא
יודעי תרועה .מי עם כישראל שיודעים סודות עליונים של רבונם ,ליכנס לפניו ולהתקשר בו.
וכל אלו היודעים סוד התרועה ,יתקרבו ללכת באור פניו של הקב"ה (פירוש הסולם)] .ובאופן ביאר ה'חפץ החיים' זצ"ל (תורת הבית ,פרק ח ,בהגהה; ֹ-להינּו ַעל ּובְ כֵ ן ֵּתן ּפַ ְח ְ ּדָך ה' ֱא ֵ
אחר איתא במדרש (ויק"ר כט ,ד) ''אשרי העם יודעי תרועה' ,וכי אין אומות
העולם יודעים להריע ,כמה קרנות יש להן וכו' .אלא שהן מכירין לפתות
כתבי החפץ חיים ,דרשה באסיפה בביאליסטוק תרפ"ה) [נלב"ע כ"ד באלול
תרצ"ג] על פי משל נמרץ ,אשר יש בו תוכחה
ּ ָכל ַמ ֲע ֶשׂיָך .וְ ֵא ָימ ְתָך ַעל ּ ָכל ַמה
את בוראן בתרועה ,והוא עומד מכסא הדין לכסא רחמים ומתמלא עליהם
רחמים ,והופך להם מידת הדין למידת רחמים' .ומקום יש איתנו להתבונן,
ומוסר במהות תפקידו של אדם.
את .וְ יִ ָיראּוָך ּ ָכל ַה ַּמ ֲע ִ ׂשים
ׁ ּ ֶש ָּב ָר ָ
משל לאיש אחד סוחר שירד מכל נכסיו
מהי אותה 'ידיעה' שיש בתרועה ,שאשרי העם היודעים אותה.
ונעשה עני וחסר כל .הלך וכתת רגליו ובא רּואים.וְ יִ ְׁש ַּת ֲחוּו לְ פָ נֶ יָך ּ ָכל ַה ְּב ִ
ולאידך גיסא ,בברכת 'מלכויות' שבתפילת מוסף היום ,אנו אומרים 'כי
אתה שומע קול שופר ומאזין תרועה ואין דומה לך' ,וכן אומרים שם לאחר
לו אצל עשיר אחד ממכריו שהיתה לו קופת
גמילות־חסדים ,בבקשה שיֵ אות להלוות לו אלף
וְ יֵ ָעׂשּו כֻ ָּלם ֲאגֻ ָ ּדה ֶא ָחת ,לַ ֲעׂשֹות
התקיעות 'ארשת שפתינו יערב לפניך וכו' ,מבין ומאזין מביט ומקשיב לקול
ְרצֹונְ ָך ְּבלֵ בָ ב ָׁשלֵ ם (ברכת קדושת השם)
תקיעתנו' .וגם זה צריך ביאור ,וכי רק הקב"ה מאזין ושומע קול שופר, דינרים למשך שנה ,ובכך יוכל להקים מחדש את
והלא כל בשר ודם שיש לו אוזן השומעת ,שומע קולו של השופר המריע, עסקיו ,ויתרומם מזלו כבתחילה .אמר לו העשיר,
ומה הכוונה 'ואין דומה לך' באותה שמיעה (ועי' פמ"ג סי' תקצ"ב א"א ס"ק א ,וכן הוא באגרותיו, הלא תדע כי כסף זה נועד לסייע לאנשים רבים, הכסף יענה את הכל
שהביא ביאור נפלא בשם רבי חיים כהן רפפורט רבה של לבוב; וכ"כ בספר תולדות יעקב יוסף פר' פנחס אות ב). אשר נזקקים תמידים כסדרם למעות אלו ,ואיך
היה מתאונן הרה"ק רבי נפתלי מרופשיץ זצ"ל
זה אתן בידך בבת אחת סכום גדול כל כך ,על
קול פנימי חשבון מבקשים רבים אחרים ,מלבד הסכנה
(הובא בילקוט הגרשוני ישעיה א ,טו) ,כנגד המון העם אשר סוף
על כרחך יש לומר כי לבד ממה שהשופר משמיע את קולו הפשוט ,יש כל כוונתם בתפילות הימים הנוראים ,אינו אלא
הגדולה שיש בכך שאתן בידך סכום עצום
בו קול פנימי ,ועל האדם להטות את אזנו לשמוע מלבד את הקול החיצוני, רק על פרנסתם וכלכלתם .והיה אומר בהלצה
שכזה .העתיר הסוחר־לשעבר והפציר בו מאוד,
גם את השמיעה הפנימית ,שתיכנס אליו אל תוך תוכו פנימה לדעת בהבנה שתוכה רצוף תוכחה' :ובכן' היינו כסף' ,תן'
כשהוא מטעים לו כי אינו סתם לווה כסף ,אלא
עמוקה איזו משמעות יש בקול הפנימי ומה הוא נוגע לפנימיות לבבו. בוודאי הכוונה לנתינה של כסף ,אמנם לא זו
ישמש סכום זה לבסס את מעמדו כבתחילה,
וכאשר האדם מבין ומאזין מביט ומקשיב לקול השופר והוא נכנס אל בלבד ,אלא שאף 'פחדך' גם כן עניינו כסף [ואכן
וזכותו תעמוד לו מכאן ועד עולם ,אחר שיקום
חדרי הלבבות פנימה ,או אז זוכה שגם הקב"ה ' -ה' צלך' -גם הוא נוהג 'פחדך' עולה בגימטריא קי"ב ,כמנין 'געלט'] .ויש שגם
על רגליו ויחזור ויתעשר ,ואף הוא עצמו יתן
כן עמנו וכביכול 'מבין ומאזין מביט ומקשיב לקול תקיעתנו' ,ושומע את כן את 'ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך
צדקה ,והכל יהיה נזקף לזכות הלוואה זו .ויהי
קולנו הפנימי המסתתר מאחורי תרועת קול השופר .ומה הוא אותו הקול? בלבב שלם' גם יודעים להמיר לכסף ...לוקחים
כי רבו תחנוניו ,וגם נתחייב באחריות להשיב
את העיקר והתכלית הנצחית ומחליפים זאת
השופר מעורר פחד כל המעות ,נעתר העשיר והלוה לו את הסכום
בחיי שעה ,בממון כלה וחולף.
'אמרו לפני בראש השנה תניא בברייתא (ר"ה טז ;.לד ):אמר הקב"ה לישראלִ , המבוקש במלואו.
מלכויות זכרונות ושופרות ,מלכויות כדי שתמליכוני עליכם ,זכרונות כדי וכך הביא החיד"א (נחל קדומים ,משפטים ט) בשם רבי
שיעלה זכרונכם לפני לטובה ,ובמה ,בשופר' .ופירשו המפרשים (עי' ריטב"א)
חלפה לה שנה ,וביום המיועד הופיע הלוה יוסף מפוזנא ,שדרוש דרש בקרא (שמות כא ,כא) 'אך
כי שאלת הגמרא 'ובמה' -קאי אלפניו ואלפני פניו .כלומר ,במה ראוי בביתו של העשיר ,ובאמתחתו כל הסכום אם יום או יומיים יעמוד' לעורר נפשות ישראל
להמליכו ,וכיצד אפשר להזכיר זכרונם של ישראל לפני ה' ,ועל כך השיבו, במלואו .פתח העשיר את השק ,והנה סדורות לתשובה שלמה .וכה ביאר' ,יום או יומיים' היינו
כי שניהם יתקיימו על ידי השופר .ויש להבין ,כיצד מצות תקיעת שופר בו חבילות של שטרות ארוזות בקפידה ,בסדר יום כיפור ויומיים של ראש השנה ,וקאמר קרא
גורמת לשני הדברים הללו -להמליך מלכות שמים בעולם ,וגם להעלות ובכריכה בדיוק כפי שקיבלן הלוה .מיד הבין שעמידתו בתפילה באלו הימים 'לא יוקם' ,אין
זכרוננו בזכרון טוב לפני ה'. כי כלל לא השתמש בהם הסוחר ,ותכף נתקצף לה קיום .ואמאי' ,כי כספו הוא' .כי כל תשובתו
זאת ועוד ,הלא תקיעת שופר מעוררת פחד וחרדה (עי' רש"י דברים כ ,ג) וכדברי בתרעומת ,מדוע רימיתני ולא עשית דבר עם ותחנוניו אינם אלא בשביל פרנסתו ,ואין זו
ועם לא יחרדו' .ויש הנביא עמוס התמה ושואל (ג ,ו) 'אם יִ ּ ָת ַקע שופר בעיר ָ אלו הדמים ,ואף לא ניסית לסחור בהם .ויען חרטה אמיתית מעומקא דליבא .כי באמת צריך
להבין ,וכי רצון הבורא ב"ה להטיל עלינו אימה יראה וחרדה ,והלא הקב"ה העני ויאמר ,ומה אכפת לך ,ומדוע תרגז .והלא להיות כבריה חדשה ,לשוב ולקבל עליו מלכותו
ֹ
אבינו אב הרחמן ,וכמו שנאמר בפרשת האזינו (דברים לב ,יא) 'כנשר יעיר ִקנו', קיבלת כל כספך עד הפרוטה האחרונה .נתכעס יתברך ,ולהמשיך בזה כל ימות השנה.
ופירש רש"י 'נהגם ברחמים ובחמלה ,כנשר הזה רחמני על בניו ואינו נכנס הגביר עוד יותר ,והוכיחו :שטיא .הלא נטלת
לקנו פתאום ,עד שהוא מקשקש ומטרף על בניו בכנפיו בין אילן לאילן את הכסף רק כדי לצבור ממנו ממון נוסף, וכן היו שמצאו (שמן הטוב ,ליקוטים קנט) רמז בפסוק
בין שוכה לחברתה ,כדי שיעורו בניו ויהא בהן כח לקבלו' .ומדוע איפוא ולכך מיועדים כספי הגמ"ח ,ומה תועלת יש 'מדוע לא בא בן ישי גם תמול גם היום אל
רצה הקב"ה שנשמע קול שופר בראש השנה ונתמלא פחד וחרדה בלבבנו. בזה שהשארת את הכסף אצלך בלא לעשות הלחם' (שמואל א' כ ,כז) ,שהפסוק בא בתמיהה מהי
ולא זו בלבד ,אלא אף אנו בעצמנו מבקשים ומתפללים על כך ,בימי עמו דבר. הסיבה שמשיח לא הגיע למרות התפילות הרבות
הרת עולם ,ואומרים שבני ישראל שפכו
(בברכת אתה קדוש) 'ובכן תן ברכת מזלא טבא וגדיא יאה ברכת מזלא טבא וגדיא יאה לפניו 'גם תמול גם
פחדך ה' אלוקינו על לידידנו הנכבד הרה"ח ר' יעקב מאיר פיגא שליט"א ,מנציבי המכון ותומכיו לידידנו הנכבד הרה"ח ר' ישראל שמעון בריקמן שליט"א ,מפרנסי המכון ותומכיו היום' ,היינו בשני
לרגל הולדת בנו שיחי' בשעטומ"צ ולאביו ידידנו הנכבד הרה"ח ר' אברהם מרדכי שליט"א
כל מעשיך ואימתך לרגל שמחת הבר־מצוה לבנו-נכדו הבה"ח יהודה אריה הי"ו ימים של ראש
יזכו הוריו להכניסו בבריתו של אאע"ה בעתו ובזמנו ,ולגדלו לתורה ולחופה ולמעשים טובים,
על כל מה שבראת', מתוך רוב נחת וברכה ,הצלחה וס"ד בכל מעשי ידיהם ,ולשנה טובה ומתוקה יזכו לרוב נחת ממנו ומכל יוצ"ח ,לראותם גדלים לתורה ולחופה ולמעש"ט, השנה .הוא מותיב
מתוך שמחה והצלחה ,שפע רב וס"ד ,ולשנה טובה ומתוקה
ומה הענין לבקשה זו מאחלים בהוקרה ובהערכה :ישראל מוזסון ואברהם מרדכי טאומן ,בשם מכון 'אור חדש' מאחלים בהוקרה ובהערכה :ישראל מוזסון ואברהם מרדכי טאומן ,בשם מכון 'אור חדש' לה והוא מפרק לה,
לשמים והמשיך ואמר ,ריבונו של עולם ,אם תיקח נפשי' ,שלא 'לוה' את הנפש לחינם ,להחזירה כפי והנמשל נוקב ,כי הנה קיבל האדם נשמה מן
את כספו של היהודי ,ותמצה אותו היטב ,תמצא בו שקיבלה בלא לעשות עמה דבר. העליונים ,חלק א-לוה ממעל ,אשר מכסא כבוד
רק תורה ומצוות .לשם מה הוא מייחל למעות ,כדי חוצבה ,ונשלחה למקום סכנה ,סכנת העולם הזה,
שיוכל להשיא בנותיו לתלמידי חכמים עם נדוניה על מנת שיתגבר האדם על יצרו ולבסוף תשוב הנשמה
ראויה; כדי שיוכל לשלם שכר למלמד עבור לימודו
עם בניו; כדי שיוכל לרכוש אתרוג מהודר; על מנת
בֹוחן לְ בָ בֹות ְּביֹום ִ ּדין,
לְ ֵ אל בוראה עטורה ועמוסה במצוות ובמעשים טובים.
והכסיל סבור כי אם לבסוף תשוב נשמתו לבוראה
שיהיו לו צורכי שבת כדבעי; על מנת שיוכל להזמין לְ גֹולֶ ה ֲע ֻמקֹות ַּב ִ ּדין (פיוט 'לא-ל עורך דין') כמות שהיא ,אשריו ואשרי חלקו .וכך גם כל תקוותו
אורחים ולחלק צדקה ,ובשביל שיוכל בעצמו לשבת כשיעמוד בימי הדין כשהוא נקי מכל עוונותיו ,ודי
ולהגות בתורה הקדושה מתוך מנוחת הדעת ושלוות עמקי הלב לו בכך .אך באמת הלא עיקר תפקידו הוא לגלות
הנפש .הא לך ,סיים הסנגור הגדול ,קח את תפילתם
מסופר על סנגורם של ישראל הרה"ק רבי לוי יצחק מלכות שמים ולהוסיף קדושה ורוחניות ,ולכך נשלח
ומהרה תקבל ברצון.
מברדיטשוב זצ"ל שפתח ואמר ,אם תיקח את תפילתו להאי עלמא .הדומם ,הצומח והחי ,הם מסיימים את
זהו שרמז כאן בפיוט (ועי' ליקוטי יהודה ,ר"ה ד"ה לבוחן לבבות ,בשם החידושי של איש ישראל ותסחט ותמצה אותה ,תמצא בה רק תכליתם סופם כתחילתם .אך האדם לא נברא אלא
הרי"מ)' ,לבוחן לבבות ביום דין' ,כי הקב"ה חוקר כליות כסף ,כי לבסוף זו תמצית בקשתו .אבל ,נשא את עיניו כדי להוסיף ולהתעלות .זהו 'אשר לא נשא לשוא
ברם ,גערה זו שיש בה כדי להפיג השכרות על ידי הפחד ,צריכה
רזא דאחד -המשך מעמוד א שיתן ה' פחדו בעולם .ומדוע 'האלוקים עשה שיראו מלפניו' (קהלת ג,
להיות אחוזה ומשולבת בשמחה אמיתית .וכמו שנודעה לשונו של יד) אם כולו חסד וחמלה.
הרה"ק הרבי ר' בונם מפשיסחא זצ"ל במכתבו הידוע לראש השנה
'שנעבוד את ה' יתברך מתוך שמחה ודאגה מוסתרת בפחד' .והיינו ,שיהא לבבנו מלא ִ'אי' קטן במלכות ה'
ביראה ופחד ,שלא תתקלקל חלילה האהבה וקרבת ה' בכל לבבנו ובכל נפשנו ובכל עוד יש להתבונן בעצם הציווי שאומר 'שתמליכוני עליכם' ,כיצד יכול בשר ודם קרוץ
מאודנו ,ולא תהא אפילו פינה אחת בתוכנו שלא נמליך בה את הקב"ה מתוך בחירה. מחומר להמליך את הקב"ה שהוא מלך מלכי המלכים ומלכותו בכל משלה מאז ומעולם,
והוא אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא ,ומה שייך ליצור נוצר קרוץ מחומר,
וממילא מעורר קול השופר גם 'זכרונות' – 'שיעלה זכרונכם לפני לטובה' .כי מי שזוכר
קטן ודל ,נבזה וחדל ,להמליך על עצמו ועל כל העולם כולו את מלכותו יתברך שמו.
להמליך את הקב"ה על עצמו ,זוכרו הקב"ה והוא אכן מולך עליו ,בחסד וברחמים ,כיד
המלך הטובה על הנאמנים אליו. והרי זה דומה למלך בשר ודם שקיבל את המלוכה מאבותיו או מכל בני המדינה,
והוא מושל בכיפה ומולך עליהם בגבורתו ,והנה בא כפרי בער אל תוך היכלו ומצהיר
'ויצהלו איים במלכך' ברגש 'הריני מקבל עלי עול מלכותך ומכתירך כמלך' ...הלא לטיפש יחשב .על אחת
זו הכוונה בנוסח המבטא את מהות היום ' -וידע כל פעול וכו' ויאמר כל אשר נשמה כמה וכמה ,לפני מלך העולם שגויים עצומים לפניו כשחק מאזנים נחשבו וכמר מדלי,
באפו ,ה' אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה' ' -בכל' ,היינו בכל הפינות הנסתרות באילו פנים נבוא לפניו ,אנן דלים ורקים ,יתמי דיתמי' ,להמליכו'.
שבלב – שלא יהיה אפילו ִ'אי' אחד שאין שם מלכות ה'.
אלא ודאי ,אכן הקב"ה מלך גדול ונורא על כל העולם כולו ,אבל אמרו חז"ל (ברכות
וכפי שידועים דברי ה'טורי זהב' (שו"ע או"ח סי' תקפב סק"ג) שהביא מה'לבוש' (שם ,סעי' ח) שלא לומר לג' ):הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים' ,ודרשוהו מן הכתוב (דברים י ,יב) 'ועתה ישראל מה
'מלוך על כל העולם כולו' בנוסח התפילה בראש השנה ,והטעם ,שהוא כפל הלשון 'כל' ה' אלוקיך שואל מעמך כי אם ליראה' .והיינו שכביכול יש להקב"ה בתוך כל ממלכתו
העולם' ,כולו' .ברם ,הט"ז עצמו כתב לומר כן ,וביאר שאי לאו כפילות הלשון ,הוה כמו אי קטן ששם לא השרה את מלכותו ,והוא לבו של האדם ,שהוא בעל בחירה .ששם
אמינא דסגי ב'רובו ככולו' (נזיר מב .ועוד) ,על כן כופלים 'כל העולם כולו' לבקש על מלכותו כביכול מלכות הקב"ה תלויה ,נתונה ומסורה ,בידי האדם ,ובבחירתו בלבד האם לקבל על
יתברך שתיכון בכל העולם כולו ממש ,ללא שום מיעוט ושיור כלל. עצמו בלבבו פנימה עול מלכותו יתברך שמו ויקדש חדרי לבבו ,או שמא חלילה ילך שובב
וזוהי הכוונה בנוסח (פיוט 'ויאתיו') 'ויצהלו איים במלכך' .דלכאורה ,מאי שנא 'איים' והלא אחר תאוות לבו ויעשה מה שלבו חפץ.
'ויאתיו כל לעבדך' וכבר 'יכירו כח מלכותך' (שם) ,ומה יש להוסיף נוסח מיוחד ל'איים'. ודווקא במקום הקטן הזה ,שם צריך האדם לקבל על עצמו להמליך את הקב"ה על רגשי
אלא שאכן עד הנה היה 'כל העולם' כבר מכירים מלכותו ,אך בבחינת 'רובו ככולו' לבבו ,על ידי שישים אל לבו שהמלך הגדול הקב"ה אשר מלוא כל הארץ כבודו עומד
בלבד .אבל אנחנו חפצים להמליכו על כל אי ואי ,והיינו לבבנו פנימה ,עד שלא תשאר עליו ורואה במעשיו ,ומיד תגענה אליו היראה וההכנעה בפחד ה' יתברך ובושתו ממנו
פרסה שאין עליה מלכות שמים. תמיד [כלשון הרמב"ם ב'מורה נבוכים' (ח"ג פרק נב) שהביא הרמ"א בריש ה'שלחן ערוך' (או"ח ס' א ס"א)].
'זי זאגט ,איך ווייס' להפחיד את ה'שיכור' שבתוכנו
ומסופר על הרה"ק ה'קדושת לוי' מבארדיטשוב זצ"ל כשנסע בצעירותו אל הרה"ק מסופר על יהודי שעמד בפונדקו ושירת את הנכרים שבאו לשתות לשכרה .באחת
המגיד ממעזריטש זצ"ל ,ולאחר ששב משם ,שאלו חמיו -שלא היה מן החסידים -מדוע הפעמים התארחה שם קבוצת חיילים שמרוב שכרותם החלו להשתולל ולהזיק את רכושו
נסע ומה כבר שמע שם ,השיב ואמר ,שעכשיו הוא יודע שיש בורא לעולם .שחק ממנו ואף הוא עמד בסכנה שלא יוזק מידם .היהודי שחרד לגורלו רץ אל הרה"ק הרבי ר' זושא
חמיו ואמר ,הלא דבר זה גם המשרתת שבבית יודעת .קראו לה ושאלו אותה מי ברא זצ"ל והתחנן שהרבי יפעל להצילו מידיהם המסוכנות .הצדיק ,אוהבן של ישראל ,נענה
את העולם .וכמצופה ,השיבה שה' ברא את העולם .התריס לעומתו חמיו ,הנה ,גם היא לבקשתו ובא עמו לפונדקו ,נעמד בפתח ,וכשפניו לוהטים ,החל לומר בנוסח התפילה
אומרת כך ,מבלי לנסוע נסיעה אל המגיד ...נענה הרה"ק מבארדיטשוב ואמר ,היא אכן 'ובכן תן פחדך ה' אלוקינו' ...רק יצאו המילים מפיו הקדוש ,תיכף על אתר נפלה על כל
'אומרת' אבל אני 'יודע' ['זי זאגט ,איך ווייס']... הגויים שם אימתה ופחד ,גם אלה שכבר היו שיכורים לגמרי ,הפחד הקשה הפיג מהם
זה מה שאנו מבקשים 'וידע כל פעול כי אתה פעלתו ,ויבין כל יצור כי אתה יצרתו'. את היין (עי' ב"ב י ).ונמלטו משם .אחד מן החיילים השיכורים אחזתו חיל ורעדה והתחבא
כי לא די שאנו אומרים זאת בפינו ומודיעים כן בלשוננו ,אלא מבקשים אנו על עצמנו תחת המיטה שהיתה בפינת הפונדק .כעבור זמן ,כאשר עמדו החיילים למפקד ,ראו
שאנו וכל באי עולם ידעו ,ויבינו ,ובכל נימה ונימה שבלבנו נזכור שהקב"ה מולך עלינו. והנה חסר אותו אחד ,שלח המפקד לחפש אחריו ,מצאו אותו החיילים כשהוא עדיין
ואז ,כשיש לאדם פחד מה' יתברך ומהדר גאונו ,אין בו פחד אחר משום דבר בעולם, שוכב במחבואו אחוז חלחלה ,וכשקראו לו לצאת משם ,שאל אותם בפחד ,האם הזקן
וממילא יעשה רצון בוראו בלבב שלם. שצועק 'פחדך' כבר הלך...
זעקת הבן אל אביו בהברה פשוטה והנה גם לנו יש לפעמים 'גוי שיכור קטן' המשתולל בתוך לבנו ' -ושכורת ולא מיין' (ישעיהו
נא ,יא) ,והוא הגורם לשכוח חלילה ממלכות ה' יתברך וללכת בשרירות לבנו .וגם אנחנו
על פי זה נבין כוונת חז"ל ,כי אכן בשופר צריכים אנו להיות 'יודעי תרועה' ,כלומר
זקוקים לאיזו שהיא גערה כמו זו של הרבי רבי זושא ,שתגע בפינות הנסתרות שבלבבנו
להטות אוזן ,לדעת ולשמוע מה מסתתר בתוככי פנימיות קול השופר המהדהד באזנינו,
פנימה [וכמו שאמרו דורשי רשומות ,ברמז שמו הקדוש :זוש"א נוטריקון 'שובר אויבים ומכניע זדים'.]...
והיינו ההתעוררות הנכונה מפחד ה' וגאון עוזו – להמליכו על כל פינה ופינה ,והיינו על
הלב שלנו. זהו הפחד עליו אנחנו מבקשים 'ובכן תן פחדך' ,ש'נשמע' את הגערה הנכונה שתפקח
אותנו משכרותנו ,שנבין שאנחנו ,על אף דלותנו וקטנותנו ,יש לנו מקום להמליכו,
וכשאנחנו נתאמץ ונבקש להיות 'יודעי תרועה' המקשיבים ומבינים לרמזי תקיעת שופר,
והוא יתברך מצפה מאתנו שאכן ניתן לו כתר מלוכה על ידי המלכה מרצון באותו אי
אזי מידה כנגד מידה ,גם הקב"ה ישמע את הקול הפנימי של תקיעת שופר ,והוא קולו
קטן – הוא לבבנו.
ונאקתו של בן המלך הנמצא בצרה וצוקה ,שהלך לגלות ארוכה עד שנשכח ממנו כיצד
קוראים את שמו של המלך ,וכל מה שמצליח להוציא מפיו היא צעקה פשוטה בלא מילים, זוהי סגולת השופר – 'והעם לא יחרדו?!' .השופר הוא כמו הגערה ההיא של הרבי ר'
זעקה מרה ממעמקי הלב אך יש בה עומק ופנימיות .והמלך האוהב את בנו ,שומע ומבין זושא ,שצריכה – אם נעיין בשמיעתה היטב – לעורר אותנו משכרותנו על ידי 'פחד
ומאזין לקול צעקתו ברחמים ,ובא להצילו מיד רודפיו ,לגאלו ולהשיבו אל בית אביו. מפיגו' .וחלילה אין כאן פחד של עונש או שלטון אימים ,אלא פחד מעורר וגערה שיש
על כן ,הזמן גרמא להתעורר עתה בתשובה ותיקון המעשים ,כדי 'לשמוע קול שופר' גם בה כדי להתפכח ולפקוח עיניים ,כדת מה לעשות בהאי יומא רבא – להמליך את הקב"ה
בפנימיות ,ובזכות זה הקב"ה יקשיב וישמע לכל הדברים הגנוזים בלבבנו ,ונזכה שהשנה על כל העולם כולו ,בלי יוצא מן הכלל.
העומדת בפתח ,תהא לנו שנה טובה ומבורכת ,שנת קבלת כל תפילותינו ואפילו עוד ולכן יש כח בשופר ל'מלכויות' [שאמרו 'ובמה ,בשופר'] כי על ידי הגערה שהוא מביא אותנו
בטרם נקרא ,גם הבקשות הכמוסות שליבא לפומא לא גליא ,גם הן יתקבלו לרצון לפני לפחד אלוקים ולהבנה כי הוא נמצא בכל מקום ,אנו מקבלים על עצמינו מלכות שמים
אדון כל ,שישמע ויקשיב ויאזין לתפילת לבבינו ,אכי"ר ( .מעובד מתוך שיחות לפני תקיעת שופר ה'תשפ"ה) באותה פינה השייכת לנו.
ב
ראש השנה חל בשבת .ולכי תידוק עלה ,תחזי דלא כשהיה ,אם כן איזו תועלת יצאה מכל ביאתו לזה ובוחן לבבות ,ויודע מיעוט ערכנו וקוצר בקשותינו,
משכחת לה אלא כשהיום הראשון של ראש השנה חל העולם .נתנו בו נשמה מאוצר שתחת כסא הכבוד, ומי יאמר זיכיתי לבבי .אכן 'לגולה עמוקות בדין' ,כי
בשבת ,ואילו היום השני חל ביום ראשון .שכן להיפך, והנה סופו עפר כתחילתו ,כולו שרוי בגשמיות .על הקב"ה מביט וסוקר תוך תוכו של עומק לבו ,ומגלה
שיהיה ראש השנה בערב שבת ולמחרתו בשבת ,זה כך ודאי ראוי שיתן ראשו מים ועיניו מקור דמעה, הטוב הטמון בפנימיותו של אדם .כי 'גלוי וידוע לפניך
אין יכול להיות ,שהרי 'לא אד"ו ראש' (פסיד"ז לך לך יג) .בזה ויבכה יומם ולילה. שרצוננו לעשות רצונך' (ברכות יז.).
נמצא דשפיר מקדים ה'זכרון תרועה' ל'יום תרועה'.
בדומה לזה שמעתי מהחסיד הישיש רבי יצחק הוא שאמרו חז"ל (בר"ר ט ,ג) 'קודם עד שלא נוצרה
דלעולם יום זכרון תרועה יהא קודם ליום תרועה.
מונדרוביץ ז"ל מרגניתא טבא מבית קוצק :פתח בתיבת מחשבה בלבו של אדם כבר היא גלויה לפניך' ,וכפי
כלפי אותה השנה 'מעפר' ,וסיים בתיבת 'לעפר' .כי 'אדם יסודו מעפר', שביאר ה'שפת אמת' זצ"ל (שבת תשובה תרל"ח ד"ה במדרש) ,שאחר
היינו שכל עיקרו ויסודו שנברא הוא כדי שיגביה כל שמתייגע האדם להיטהר ,מועיל בכך להגיע לתשובה
בשם הגאון רבי מרדכי זקהיים זצ"ל אב"ד פינסק
ענייני הגשמיות מעפר ,להעלותם לרוחניות ,אבל שלמה ,ואף שהוא אינו מכיר בכך ,הקב"ה מכיר בכך.
מובא לתרץ (עי' קהלת יצחק) כי בני ישראל יצאו ממצרים
'וסופו לעפר' ,סופו שמהפך היוצרות .שלא זו בלבד וביאר בזה לשון הרמב"ם (תשובה ב ,ב) ,שכתב שצריך שיהא
בט"ו בניסן שבאותה השנה חל ביום חמישי בשבת
שלא מרומם את ענייני העולם ,אלא שעומד והופך בתשובה כנה עד ש'יעיד עליו יודע תעלומות' ,והיינו
(שבת פז ,):ולפי הכלל הנקוט בידינו ,המוכר בסימן א"ת
גם את כוחות הרוחניות והנשמה שבקרבו ומשעבדם שהקב"ה הוא גולה עמוקות ומעיד גם על מה שנעלם
ב"ש ג"ר (עי' אבודרהם סימני המועדים) ,היה ראש השנה שאחריו
לגשמיות ,לעפר. מהאדם עצמו.
בשבת .לכן שפיר הקדים זכרון תרועה לפני יום
תרועה .ובפרט שהיו להם ענני הכבוד שבוודאי קידשו
על פי כללי קביעת המולד כי לא ראו את המולד
בפועל (רבינו בחיי שמות יב ,ב ,בשם רבינו חננאל) .ועוד שבתוספות (ב"ק ּפֹות ַח ַׁש ַער לְ דֹופְ ֵקי בִ ְתׁשּובָ ה
הַ ֵ (אבינו מלכנו) הָ ֵרם ֶק ֶרן יִ ְׂש ָר ֵאל ַע ֶּמָך
פב .ד"ה כדי) מובא שהיה יום הכיפורים בשני בשבת כשירד (פיוט 'וכל מאמינים')
משה רבינו עם הלוחות ,ומכל זה מוכח כי ראש השנה
להציל את הקרן
חל בשבת .לכך תחילה כתבה התורה את ההוראה אפילו שערים נעולים עמד המגיד מקוז'ניץ זצ"ל בבית הכנסת בעירו,
ודיבר בדברי כיבושין .אמר והמליץ לפני הבורא (עי'
למעשה באותה שנה ,ואחר כך כתבה 'יום תרועה' הקשה השפת אמת' זצ"ל (עי' וארא תרס"ב ד"ה איתא) ,וכי
רביד הזהב ריש כי תשא ,ועוד; ועי' עצי לבנון ח"א ,ליום א' של פסח ד"ה ברח דודי ,ושו"ת מור
לדורות כפי המצוי ברוב השנים ,שלא חל בשבת. מאימתי ננעלו שערי תשובה שצריך לפותחם .והלא
ואהלות ,אוהל ראשי בשמים ,סי' ו' ,ד"ה ובזה ,בשם הרה"ק הס"ק משפאלא זצ"ל; ועוד) :הלא
להדיא אמרו חז"ל (דב"ר ב ,יב; איכ"ר ג ,ס; פסדר"כ כד ,ב) 'שערי
לא הגלית את עמך לבין האומות אלא כדי שיתוספו
תשובה לעולם פתוחים'.
ּבְ ר ֹאׁש הַ ָּׁשנָ ה ּכָ ל ּבָ ֵאי עֹולָ ם אלא ,תירץ ,דהיינו אפילו לחטאים חמורים אשר
עליהם גרים (פסחים פז .):כי תכלית ישראל בין העמים
היא כדי להעלות את הניצוצות שבגלות ולהרחיב
עֹובְ ִרין לְ פָ נָ יו כִ בְ נֵ י ָמרֹון (טז).
אמרו בהם כי לית להו תשובה ולא חמאן אפי שכינתא את גבולי הקדושה .הביטה וראה את חרפתנו ,כיצד
(עי' זוה"ק ח"א ריט ,):מכל מקום הבורא ברחמיו מרבה מחילה עמך נתון למשיסה ולביזה ,כמה קשים הם הפיתויים
רמזים לחודש הדין לפושעים וחטאים ,ופותח שער מיוחד לאלו הדופקים בתוך הגלות המרה וכמה חללים הפילה ,ועד כמה
בתשובה. הסכנה אורבת לישראל בכל פינה ופינה .לא סיכנת
אמר הגאון רבי יוסף ענגיל זצ"ל (גיליוני הש"ס) שמקובל
את הקרן ,אלא כדי לקצור רווחים כפולים ומכופלים.
(טור או"ח סי' תיז) שהי"ב ראשי חודשים מכוונים כנגד הי"ב פתוחים רק לדופקי בתשובה ועתה ,הלא תראה מה נעשה בזה בסופו של דבר .לא
שבטים ,לפי חשבון זה יוצא שראש חודש השביעי
עוד תירץ ה'שפת אמת' (שבת תשובה תרל"ה) כי אין שערי זו בלבד שאין הרווחים כמצופה ,אלא שכעת גם הקרן
מכוון כנגד שבט דן ,וכבר אמרו חז"ל (פסחים ד ).על זה
תשובה פתוחים למי שסבור כי הם עומדים פתוחים אינה בחזקתה .אם כן ,חושה והרם קרן ישראל עמך.
שהיה אומר תדיר 'דונו דיני' ,ואמרו שמע מינה מדן
ומחכים לו .רק מי שמבין שהוא בטל ומבוטל ,ואין לו מהר כל עוד שלפחות נותרה הקרן עצמה כפי שהיא.
קאתי .לכן בראש השנה כל באי עולם עוברים לפניו,
כל מציאות וקיום לנוכח חטאיו כי רבו ,ועומד ודופק
כי הוא חודש הדין .והדבר מרומז בקרא (בראשית מט ,טז) בדומה לזה יתפרש על פי מה שהיה קורא הרבי ר'
בתשובה ,עבורו שערי תשובה פתוחים.
'דן ידין עמו כאחד' ,שבחודש דן -חודש תשרי ,ידין בונם מפשיסחא זצ"ל (עי' מדרש שמחה ח"ב ,ערך גלות וגאולה; ועי' אמרי שמאי
ה' עמו ,וכולם נסקרים בסקירה אחת (לקמן יח.). [ובזה יש לבאר המשל שאמרו חז"ל (מדרש זוטא ,קהלת ז ,טו; פסדר"כ ח"א ,עניני תפילה ,תפילת א"מ) :רבונו של עולם! גאל נא את עמך
נספחים ג ד"ה מפני מה; ילקו"ש איוב תתקו) ,והובא ב'שערי תשובה' לרבינו יונה ישראל בעודם יהודים ,ולא – תצטרך לגאול אותם
(א ,ב) ,לכת של לסטים שחבשם המלך בבית האסורים ,וחתרו מחתרת כגויים רח"ל .זהו 'הרם קרן ישראל עמך' ,הרם אותם
ִא ְמרּו לְ פָ נַ י ַמלְ כֻ ּיֹות וימלטו דרכה ,ורק אחד מהם נשאר על מקומו .למחרת בשחרית בא
המלך וימצאהו ,ויאמר לו :שוטה קשה יום ,הלא החתירה חתורה
בעודם ישראל עמך.
ׁש ַּת ְמלִ יכּונִ י ֲעלֵ יכֶ ם (טז).ּכְ ֵדי ֶ לפניך ואיך לא מהרת להימלט על נפשך .ויתבאר כי באמת אין
החתירה אלא מידי המלך .ואותו השוטה לא הכיר מספיק בעומק
המלכת כל השנה מכח ראש השנה חטאו ,וסבור היה כי לעולם אימתי שירצה יוכל למלט עצמו בשער ָא ָדם יְ סֹודֹו ֵמ ָעפָ ר וְ סֹופֹו לֶ ָעפָ ר
פתוח לרווחה שיעמוד לרשותו]... (פיוט 'ונתנה תוקף')
תמה ה'אמרי אמת' זצ"ל (ליקוטים ,כאן) ,וכי בראש השנה
ממליכים את הקב"ה ובשאר כל הימים אין ממליכים סופו כתחילתו
אותו ,והלא אמרו במשנה (ברכות יג ).למה קדמה פרשת
שמע לוהיה אם שמוע – כדי שיקבל עליו עול מלכות
רּועה ִמקְ ָרא ק ֶֹדׁש
ַׁשּבָ תֹון זִכְ רֹון ְּת ָ החסיד רבי אלעזר מביאליסטוק ז"ל ,מהאריות
שבבית קוצק ,עמד בבית הכנסת בעיצומו של יום
שמים תחילה .ומה מעלה יש בשופר מעבר למלכות (ויקרא כג ,כד)
הדין ,כשהקהל אומר 'ונתנה תוקף' ברעותא דלבא.
שמים של כל ימות השנה.
יום זכרון קודם ליום תרועה בתוך כך הבחין כי בסמוך לו עומד יהודי ,עיניו
הוא מותיב והוא מפרק לה ,על פי מה שקבעו חז"ל אדומות מבכי וקורא 'אדם יסודו מעפר' ,ממשיך ואומר
חז"ל דרשו (עי' ר"ה כט ):כתוב אחוד אומר 'זכרון
(ב"ב קמז' ).אי חמימא ריש שתא ,חמימא כולא שתא'. 'וסופו לעפר' ,וכולו חלחלה ואימה מפחד הדין ,והוא
תרועה' וכתוב אחר אומר (במדבר כט ,א) 'יום תרועה' ,מכאן
נמצא שכדי לקבל עול מלכות שמים בחמימות כל ממרר בבכיו מאין הפוגות .פנה אליו רבי אלעזר,
אסמכתא לגזירת רבה שלא לתקוע בשופר בראש
השנה ,יש להמליך כדבעי בראש השנה. ואמר לו :אילו היה אדם נוצר מזהב ,וסופו שהיה
השנה שחל להיות בשבת שמא יעבירנו ארבע אמות
הופך לעפר ,אכן מן הראוי היה לבכות ,על האי שופרא
הכנה מוקדמת למלכויות ברשות הרבים .ומקשים על כך שאם כן למה הקדים
דבלי בארעא .אבל השתא שהאדם יסודו מעפר ,וסופו
את העראי ואיחר את המצוי .היה לו לכתוב בסדר
יתכן לרמז בתיבת 'לפני' ,לעובדה שסיפר הרה"ק לעפר ,בכי זה על שום מה .כפי שהיה כך נשאר ,ועל
הפוך ,תחילה 'יום תרועה' לכל השנים ,ואחר כך 'זכרון
מבענדין זצ"ל על אותו מגמגם שהתלונן אצל חברו הדרך הספיק גם ללמוד ולהתפלל ולקיים מצוות .מה
תרועה' למקרה שיחול בשבת.
שאינו מצליח לאחל לרבי 'גוט שבת' בשעה שכולם רע בכך( ...בית קוצק עמ' תח; עי' אוצר דרשות ומאמרים ח"ב פרקי אבות אות עד)
עוברים על פניו במהירות ,כי עד שהוא בקושי מספיק תירץ רבי יצחק כ"ץ נכד הש"ך (עי' ספר שמנה לחמו ,דרוש לר"ה
להוציא מפיו את ה'ג ּו ג ּו ג ּו' ,כבר עובר תורו אצל פ"ב ,ד"ה ונקדים) ,כי הנה 'זכרון' הוא רק כאשר אחד מימי בלא לרומם את הארציות
הרבי .יעץ לו חברו אמור את כל ה'ג ּו ג ּו ג ּו' קודם אמנם ה'בית ישראל' זצ"ל אמר בשם ה'חידושי
שיבוא תורך לעבור ולהתברך אצל הרבי ,וכשתגיע אל הרי"מ' זצ"ל כי על דא ודאי שפיר קא בכינא ועליו
הרבי כבר תאמר מיד את ה'גוט שבת' .כמו כן אנחנו, ברכת כתיבה וחתימה טובה ושנה טובה ומבורכת ידוו כל הדווים .שכן האדם נשלח לעולם הזה על מנת
עלינו לומר הרבה 'ג ּו ג ּו' קודם ראש השנה ,וכשיגיע למע"כ מורנו הרב שליט"א להעלות את העפר והארציות ,ואם לבסוף נותר עפר
ולכל הנלוים ולכל קהלא קדישא הדין
ג כעתירת :נחמן בן עטיל פריידא בלסבלג
נציבי מכון ‘אור חדש'
אשר נשא _לבם אותם _להיות עמודי התווך
ופטרוני המכון בהפצת מעיינות התורה והחסידות
א_לה יעמ+דו ע_ל הב+רכה
הרב שלמה חנוך אברמצ'יק ומשפחתו שיחיו יום הדין נהיה כבר מוכנים .זהו אמרו 'לפני' מלכויות ,עוד
פלעטבוש -ניו יורק
ַא ְרּבָ ָעה ְּדבָ ִרים ְמ ָק ְר ִעין ּגְ זַר ִּדינֹו ֶׁשל ָא ָדם קודם שתגיעו ליום הדין ,כדי שתמליכוני עליכם בראש
הרב נפתלי צבי אברמצ'יק ומשפחתו שיחיו השנה ,שביום המיועד כבר תגיעו לידי כך.
לייקווד – ניו ג'רזי ׂשה (טז): ...וְ ִׁשּנּוי ַמ ֲע ֶ
הרב אליעזר דוד איצקוביץ ומשפחתו שיחיו
תקנת השבים
ברוקלין -ניו יורק
יֹוׁשבִ ין,
לָ ָּמה ּתֹוקְ ִעין ְּומ ִר ִיעין ּכְ ֶׁשהֵ ן ְ
הרב שלמה יוסף בידרמן ומשפחתו שיחיו באופן נפלא ביאר ה'חידושי הרי"מ' זצ"ל (שיח שרפי קודש ,ח"א אות
מונסי -ניו יורק
תרסח ,דף סו ,:תשובה יב) שלכן אמר הרמב"ם (תשובה ב ,ב) כי תשובה היא עֹומ ִדין,
וְ תֹוקְ ִעין ְּומ ִר ִיעין ּכְ ֶׁשהֵ ן ְ
באופן שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא
ּׂש ָטן (טז):
ּכְ ֵדי לְ ַע ְרּבֵ ב הַ ָ
הרב ירמיה בראך ומשפחתו שיחיו
ברוקלין -ניו יורק לעולם .שכן תשובה מועילה מדין שינוי מעשה כמבואר כאן,
וקיימא לן (ב"ק צד ):שמדין תורה רק שינוי שאינו חוזר לברייתו
הרב חיים אברהם בראך ומשפחתו שיחיו שלא ישטין ,כשישמע ישראל מחבבין את המצוות מסתתמין דבריו
לייקווד -ניו ג'רזי הוה שינוי לגבי קניינים ,ולכך בתשובה צריך שינוי מעשה
באופן ששוב לא יוכל לחזור עוד לעולם לאותו החטא.
משפחת ברין הנכבדה שיחיו
כי הכל עבדיך
אמנם ,הוסיף ה'חידושי הרי"מ' ,הלא חכמים תיקנו תקנת
ירושלים – ישראל
השבים שאינו צריך לפרק ביתו ,ושאף שינוי שחוזר לברייתו הקשה ה'שפת אמת' אם אכן יש בכך משום חיבוב מצוה,
הרב ישראל שמעון בריקמן ומשפחתו שיחיו מהני (ב"ק שם) ,ואם כן נמצא שמשום תקנת השבים יועיל גם למה לי טעמא דערבוב השטן ,תיפוק ליה שברצוננו לחבב
ברוקלין -ניו יורק
לגבי תשובה שאף אם תשובתו אינה עד כדי שיעיד עליו את המצוות.
הרב יהודה לייב אברהם גוטמן ומשפחתו שיחיו יודע תעלומות וכו' ,מכל מקום מהני משום תקנת השבים.
ומתרץ ,כי אם אכן היה הטעם בתקיעות הנשנות רק
ברוקלין -ניו יורק
מפני חיבוב המצוות ,לא היו עושים זאת כי אם החשובים
הרב יוסף ברוך גליקסמן ומשפחתו שיחיו שבעדה ,הרגילים בחיבוב מצוות ,כמו שמצינו (סוכה לז ).ביקירי
ברוקלין -ניו יורק
עֹומ ִדין ֵמר ֹאׁש ַה ָּׁשנָ ה ּבֵ ינֹונִ ּיִ ים ְּתלּויִ ין וְ ְ ירושלים שהיו אוגדין את לולביהן בגימוניות של זהב .אך
הרב אברהם יעקב גרינשטיין ומשפחתו שיחיו מה שהנהיגו שכולם עושים כך ,זהו כדי לערבב את השטן.
פלעטבוש -ניו יורק ּפּורים .זָ כּו -נִ כְ ָּתבִ ין לְ ַחּיִ ים,
וְ ַעד יֹום הַ ּכִ ִ [ויש לומר כי זה נרמז בדברי נעים זמירות ישראל (תהלים קיט ,צא)
הרב ידידיה גרינשטיין ומשפחתו שיחיו
ברוקלין -ניו יורק יתה (טז): ֹלא זָכּו -נִכְ ָּתבִ ין לְ ִמ ָ 'למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך' ,שדרשוהו חז"ל (עי' פס"ר פיס' מ ד"ה
בחדש השביעי; ועי' ס' המנהיג ,הל' ר"ה ,עמ' שח ,בשם מדרש תהלים) על יום הדין .דבעת אשר
הרב שלמה הלר ומשפחתו שיחיו
לייקווד -ניו ג'רזי
תלוי ועומד בגרדום ראה והבט כיצד שבו ועמדו היום ,לתקוע שוב בשופר,
תערוך משפטיך הנה ֵ
כי הכל כולם עבדיך הם ,והכל חפצים ליראה את שמך].
אמרו בעלי המוסר (עי' ילקוט לקח טוב ,ימים נוראים ח"ב עמ' נז ,מהגרא"א מישקובסקי,
הרב שאול וואססערטהייל ומשפחתו שיחיו
טומס ריבר – ניו ג'רזי בשם זקנו רבי איצ'לה בלאזער זצ"ל; כוכבי אור ,עמ' רסח ,בשם הנ"ל) ,מהו 'תלויין ועומדין'.
אלא יש כאן ביאור נוקב כיצד צריכה להיות אימת הדין.
לע"נ הרה"ח ר' מאיר בן הרה"ח ר' שמחה יצחק זאיאנץ ז"ל
נלב"ע ג' בסיון תשפ"א
כי לשון זו מכוונת לעולה לגרדום ,אחר שכרכו החבל על
צווארו ,טרם שהשמיטו הדרגש מתחתיו .נמצא שאמנם
חזק חזק ונתחזק
הרב מנדל טייטלבוים ומשפחתו שיחיו תלוי הוא בחבל ,אך עדיין עומד הוא ,רגע קט לפני שייחרץ הושלמה הסדרה!
לונדון -אנגליה
גורלו .כך יש לו לאדם להיחרד על נפשו ולשוב בתשובה
הרב חיים בער יוסטמן ומשפחתו שיחיו שלמה לבוראו ,טרם ינעלו שערי תשובה. ֵ בשורה נפלאה
לכל עמלי תורה ושוחריה
ברוקלין -ניו יורק בשעה טובה ומוצלחת
הושלמה הסדרה המבוקשת
של הספר הנפלא ,מתוק מדבש
הרב אהרן לב ומשפחתו שיחיו
ירושלים -ישראל
ַמר ָסבַ רּ :בְ ר ֹאׁש ַה ָּׁשנָ ה ּ -כַ ָּמה ְּדכָ יֵ יף ונופת צופים ,בדברי תורה ערבים
הרב יעקב יוסף לב ומשפחתו שיחיו
ברוקלין -ניו יורק ּומר ָסבַ ר: ִאינִ יׁש ַּד ְע ֵּתיּה ְטפֵ י ְמ ַעּלֵ י ַ ... חדא
הרב יעקב זעליג לנדאו ומשפחתו שיחיו
ברוקלין -ניו יורק ּבְ ר ֹאׁש הַ ָּׁשנָה ּכַ ָּמה ְּדפָ ֵׁשיט ִאינִ יׁש ַּד ְע ֵּתיּה פ_לפ_לתא
שיעורים על סדר פרשיות התורה והמועדים,
ְטפֵ י ְמ ַעּלֵ י (כו):
בעיון ופלפול ,מאוצרותיהם של גדולי הדורות,
ראשי ישיבות ורבותינו הקדושים,
הרב חיים דוד מונדרוביץ ומשפחתו שיחיו
מוגשים ביד אמן
לייקווד – ניו ג'רזי
מפי הגאון החסיד פה מפיק מרגליות
הרב דוד מרגליות ומשפחתו שיחיו מי שאין לו מה לכופף רבי דניאל חיים אלתר שליט"א
לונדון -אנגליה ראש ישיבת פני מנחם -ירושלים תובב"א
פירש הרה"ק מקאצק זצ"ל (אמת ואמונה ,אות תקמ) ,כי רבותא בעריכה מיוחדת
הרב יעקב מאיר פיגא ומשפחתו שיחיו היא .שוודאי נכון וראוי להיות 'כייף' ונכנע ,אך יותר מכך ובשפה השווה לכל נפש
לייקווד -ניו ג'רזי מבית 'ניצוץ אחד' שע"י מכון 'אור חדש'
ראוי הוא האי דפשיט ,שאין לו כלל מה להכניע .כי הוא
מתאים במיוחד לשעה של קורת רוח
הרב שלמה פעדער ומשפחתו שיחיו מרגיש בעצמו כאין וכאפס לגמרי... אשר תתן בביתך אויר פסגות
וויליאמסבורג -ניו יורק ותאהיב את נועם מתיקות התורה על ילדיך
הרב מרדכי צבי קאהן ומשפחתו שיחיו
לונדון -אנגליה
משיעורי הספר 'חדא פ_לפ_לתא' -דברים וירח האיתנים עונג שבת וחג אמיתי
ציפהו זהב במקום הנחת פה
בהוצאות מכון 'אור חדש'
הרב מרדכי יהודה הלוי קליין ומשפחתו שיחיו
ניתן להשיג בחנויות הספרים המובחרות
לבירורים ופרטים נוספיםoffice@orchadash.co.il :
ברוקלין -ניו יורק והמסתעף _לדין 'כ_ל _לנאותו אינו חוצץ' ארצות הברית: בני ברק: ירושלים:
א .אמאי _לא נימא 'כ_ל _לנאותו אינו חוצץ' בשופר שציפהו זהב ב .ביאור בכל חנויות הספרים המובחרות
N. GREENFELD INC
•סאטמר•ספרים•סטור•,קדושת•יום•טוב•7
•ספרייתי••-האחים•גיטלר•,שלמה•המלך•2
•גירסא•ספרים•,חפץ•חיים•13
•ביהמ"ד•פני•מנחם•,יוסף•זיו•3
הרב אברהם משה קראוס ומשפחתו שיחיו ב'ציפהו זהב במקום הנחת פה' ,והסוברים שאינו משום חציצה ג .יסוד הוצאה לאור והפצת ספרי קודש
TH•STREET•BROOKLYN,•NY•11218•39•1366
•אוריתא•,שד'•ירושלים•10 •ספרים•וינקל•,עלי•הכהן•15
לונדון -אנגליה •מרכז•הספרים•,הרב•שך•2 •ספרי•הישיבה•,בית•ישראל•1
האבני נזר בחי_לוק בין 'חציצה' _ל'נגיעה' ד .טעם ד_ליכא חציצת מים •TEL.•718.633.8103•FAX.•718.438.2846
4382846@GMAIL.COM
•אלתר•ספרים•,הרב•לנדא•1
•פאר•,צייטלין•20
•ביהמ"ד•ארי•שבחבורה•,הארגמן•4
•ולדמן•ספרים•,ביהמ"ד•הגדול•בעלזא
בנטי_לת _לו_לב -ע_ל פי יסוד האבני נזר ה .הזהב מכוסה בשעת המצוה ואין ביתר: •למדן••-בית•הספרים•,כהנמן••64ב' •אברמוביץ•ספרים•,מאה•שערים•13
הרב יעקב קריימן ומשפחתו שיחיו •ספרי•קודש•ויזניץ••-גבעת•פינחס
כאן הידור מצוה ו .תירוצים מהשפת אמת בכמה דרכים ז .פסו_ל משום
•קודש •ספרי•עין•יעקב•,עין•יעקב•31
•בילר•ספרים •שנקיס•פתח•תקוה•16
ברוקלין -ניו יורק בית שמש:
דין 'אין קטיגור נעשה סניגור' אשדוד:
•הרה"ח•ישראל•מנדלסון•הי"ו••052-762-4016
•רמה•ב••-קרויס•ספרים
•רמה•ד••-ספרים•ווינקל
נתניה:
•ספרים•טובים••-ביהמ"ד•קרית•צאנז
הרב יוסף שטרייכר ומשפחתו שיחיו
ברוקלין -ניו יורק
ניתן _לשמוע את שיעורי מורנו הרב ש_ליט"א
בט_לפון073-321-1945 :
משפחת שקאפ הנכבדה שיחיו
שיקגו -אילינוי ובארה"ב בט_לפון1917-456-8021 :
1>2דף היומי בב_לי אידיש * _לשידור חי
הרב מאיר שרייבער ומשפחתו שיחיו 2>2שיעורי ירוש_למי אידיש 3>2חומש רש״י אידיש
ציריך -שווייץ 5>2דרשות באידיש 4>2שפת אמת אידיש
3>1שפת אמת _לה״ק 1>1דף היומי בב_לי _לה״ק
5>1דרשות ב_לה״ק
עיצוב ועימוד :י+צחק 0527-130-217 © כ_ל הזכויות שמורות _למכון 'אור חדש' ירוש_לים_ .לקב_לת הג_ליונות ,הערות ,תרומות והנצחות ניתן _לפנות בכתובת דוא"_לshiurey.r.d@gmail.com :
