gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נקדישך · NAKDISHACH — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: נקדישך · NAKDISHACH

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

נקדישך · NAKDISHACH — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫עיונים וביאורים הארות והערות‬ ‫בתורת מרן רבינו השמן רוקח זיע"א‬ ‫ראש השנה – שנה ב' גליון א' (מ"ב)‬ ‫זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים‬ ‫רבינו זי"ע ביבין שמועה בפרשת נצבים (מחודש תפ"א ) כותב לפרש את ענין החיים‪ ,‬ובחינת‬ ‫הצדיקים ולהבדיך הרשעים שבחייהם קרויים מתים ‪ ,‬וזל"ק‪:‬‬ ‫העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה‬ ‫ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך לאהבה את ה' אלהיך לשמע בקולו ולדבקה‬ ‫בו כי הוא חייך ואורך ימיך לשבת על האדדמה אשר נשבע ה' לאבותיך לאברהם‬ ‫ליצחק וליעקב לתת להם (דברים ל' י"ט‪-‬כ')‪ .‬נ"ל דהני שני כתובים אגודים זה בזה‪,‬‬ ‫כי הנה עיקר תועלת החיים הוא כדי לעבוד את השי"ת‪ ,‬אבל הרשעים והמורדים‬ ‫בהשי"ת בודאי נוח להם שלא נבראו‪.‬‬ ‫ואמר 'ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך לאהבה את ה' אלהיך ולדבקה בו'‪,‬‬ ‫כלומר בשביל כך תבחר בחיים כדי שתזכה אתה וזרעך לעבוד את ה'‪ ,‬וביאר את‬ ‫הדברים באמרו‪ ,‬כי הוא חייך‪ ,‬כלומר דזהו עיקר החיות שלך‪ ,‬אבל הרשעים בחיים‬ ‫קרוים מתים‪ ,‬לכן לא תבחר בחיים אלא בשביל התכלית האמתי‪.‬‬ ‫ועל פי דבריו הקדושים מתפרש כמין חומר מה שאנו מתפללים בראש השנה ויוהכ"פ וכל עשרת‬ ‫ימי תשובה‪' ,‬זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וכתבנו בספר החיים למענך אלקים חיים'‪ .‬וכבר שאלו‬ ‫המפרשים מהו 'למענך אלקים חיים'‪ ,‬ומהו 'מלך חפץ בחיים'‪.‬‬ ‫ולדברי רבינו זי"ע מפורש היטב‪ ,‬שמבקשים שנכתב בספרן של צדיקים גמורים‪ ,‬שנח להם‬ ‫שנבראו‪ ,‬והקב"ה חפץ בחיים כאלה‪ ,‬חיים שאתה וזרעך תבחרו לעבוד את ה'‪ ,‬כי היא חייך דזהו‬ ‫עיקר החיות שלך‪ ,‬וזהו חפצו של הקב"ה ושייך שפיר 'מלך חפץ בחיים'‪ ,‬כמפורש בתורה 'למען‬ ‫תחיה אתה וזרעך '‪.‬‬ ‫בברכת כתיבה וחתימה טובה‬ ‫ב‪/‬מערכת להבין שמועות‬ ‫יו"ל לקיים דברי רבינו זי"ע בצוואתו הק'‪' :‬ואני מצוה לבני וחתני הרבנים נ"י בכל עת שידרושו ברבים יגידון בשמי איזה דבר או בשמעתתא או‬ ‫באגדתא כדי שתהינה שפתותי דובבות בקבר‪.‬‬ ‫וכל מי שיזכה אותי וישים עין עיונו בחיבורים שלי יתברך מן השמים'‪.‬‬ ‫לקבלת הגליון ולהערות ‪santov780@gmail.com -‬‬ ‫אם כבנים אם כעבדים‬ ‫יבין שמועה (מחודש תפ"ט)‬ ‫מחלוקת רבי יהודה ורבי מאיר אם בין כך ובין כך קרויים בנים‬ ‫וחידושו של רבינו זי"ע דלרבי יהודה דוקא אם עובדים ע"ז אין קרויין בנים‪ ,‬משא"כ בשאר עבירות‬ ‫עיין קידושין (דף ל"ו ע"א) תניא‪ ,‬בנים אתם לה' אלהיכם‪ ,‬בזמן שאתם נוהגים מנהג בנים‪ ,‬אתם קרוים‬ ‫בנים‪ ,‬אין אתם נוהגים מנהג בנים‪ ,‬אין אתם קרוים בנים‪ ,‬דברי ר' יהודה‪ .‬רבי מאיר אומר בין כך ובין‬ ‫כך אתם קרוים בנים‪ ,‬שנאמר בנים סכלים המה‪ ,‬ואומר בנים לא אמון בם‪ ,‬ואומר זרע מרעים בנים משחיתים‬ ‫וכו'‪ ,‬מאי ואומר‪ ,‬וכי תימא כי לית בהו הימנותא הוא דמיקרו בנים‪ ,‬כי פלחו לעבודת כוכבים לא מיקרו בנים‪,‬‬ ‫ת"ש ואומר זרע מרעים בנים משחיתים וכו'‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫והנה מ"ש נקט רבינו ז"ל דכשעובדים ע"ז לא מיקרו בנים‪ ,‬יל"ע‪ ,‬דבפשטות סוגיית הגמ' משמע דלר"י‬ ‫יו"ל לקיים דברי רבינו זי"ע בצוואתו הק'‪' :‬ואני מצוה לבני וחתני הרבנים נ"י בכל עת שידרושו ברבים יגידון בשמי איזה דבר או בשמעתתא או‬ ‫באגדתא כדי שתהינה שפתותי דובבות בקבר‪.‬‬ ‫וכל מי שיזכה אותי וישים עין עיונו בחיבורים שלי יתברך מן השמים'‪.‬‬ ‫לקבלת הגליון ולהערות ‪santov780@gmail.com -‬‬ ‫אפילו על כל חטא אינם קרוים בנים‪ ,‬ולא רק על ע"ז‪ ,‬ולר"מ גם על חטא ע"ז קרוים בנים‪ ,‬וא"כ דברי רבינו‬ ‫אינם לא כר"י ולא כר"מ‪.‬‬ ‫אמנם כדברי רבינו מבואר בשו"ת מהר"י באסאן (סימן א') דלר' יהודה אי פלחי לע"ז לא מיקרו בנים‪,‬‬ ‫משמע דדעת ר' יהודה דכשאינם נוהגין מנהג בנים אינם קרויים בנים‪ ,‬היינו דוקא כשעובדים ע"ז ולא‬ ‫בשאר עבירות‪ .‬וז"ל מהר"י באסאן שם‪ :‬והא דאמרינן בפ"ק דקדושין (דף ל"ו גבי בנים אתם דס"ל לר"י אם‬ ‫אתם נוהגים מנהג בנים אתם קרויים בנים‪ ,‬ואם אי אתם נוהגים מנהג בנים אין אתם קרויים בנים‪ ,‬ור' מאיר‬ ‫אומר בין כך ובין כך אתם קרוים בנים שנאמר וכו' ואומר בנים משחיתים‪ ,‬ואומר יאמר להם בני אל חי‪,‬‬ ‫ומפרש בגמ' מאי ואומר וכי תימא וכו 'כי פלחי לעבודה זרה לא מקרו בנים‪ ,‬ואומר בנים משחיתים‪ ,‬וכ"ת‬ ‫בנים משחיתים הוא דמקרו‪ ,‬בני מעליא לא מיקרו‪ ,‬ואומר יאמר להם בני אלל חי ע"כ בגמ'‪ .‬הרי דלר"י אי‬ ‫פלחי לעבודה זרה לא מיקרו בנים‪ .‬ואפילו לר"מ פי' רש"י ד"ח דהדרי מיקרו בני אל חי על ידי תשובה עכ"ל‪,‬‬ ‫הא קמן דאפילו לר"מ אם לא עשו תשובה לא מיקרו אלא בנים משחיתים‪ ,‬וקשיא על מה שכתבנו בשם‬ ‫הריטב"א (קדושין דף ד' ע"א) דבן ואח משמע אפילו פסול‪ ,‬והכי מוכחא סוגיא דיבמות והתוס' שם כדפי'‪.‬‬ ‫ושמא י"ל דלגבי הקב"ה שאני דכיון דפלחי לעודה זרה אינם בנים‪ ,‬אבל בשר ודם כיון שהוא בנו שהולידו‪,‬‬ ‫או אחיו שנולדו מאב אחד‪ ,‬אין סברא לחלק בין כשר לפסול‪ ,‬וכו'‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫וע"ע במדרש אגדה (פרשת ראה) עה"פ בנים אתם לה' אלקיכם‪' ,‬אם לא תעבדו עבודה זרה'‪ .‬ולא נתבאר‬ ‫אם זה לר"י או לר"מ או לתרווייהו‪.‬‬ ‫הילכתא כמאן כרבי מאיר או כרבי יהודה‬ ‫והנה עיין שו"ת הרשב"א (ח"א סימן קצ"ד) דאף בכ"מ קי"ל ר"מ ור"י הלכה כר"י‪ ,‬בהא הלכה כר"מ‪ ,‬כיון‬ ‫דהכא ר"מ קראי קדייק‪ .‬ולכן מומר לע"ז מטמא באהל‪ ,‬גם למ"ד דקברי גוים אין מטמאין באהל‪ ,‬דקיי"ל‬ ‫כרבי מאיר דבין כך ובין כך קרויים בנים ע"ש‪ .‬והובא ברמ"א (יו"ד סימן שע"ב ס"ב)‪ .‬ובשו"ע יו"ד (סימן‬ ‫קנ"ט ס"ב) פסק דאסור להלוות בריבית ממומר‪ ,‬אע"פ שמגוי מותר‪ .‬ובביהגר"א שם כתב‪ :‬כמ"ש סנהדרין‬ ‫(מד‪ ).‬אע"פ שחטא ישראל הוא‪ .‬ובקדושין (שם) רבי מאיר אומר בין כך ובין כך וכו'‪ ,‬וכ"ת סכלים וכו'‬ ‫וכ"ת כי לית בהו וכו'‪( ,‬רשב"א)‪ .‬ומבואר דנקטינן כרבי מאיר דבין כך ובין כך קרויים בנים‪.‬‬ ‫אמנם יש חולקים בזה‪ ,‬דעיין במדבר קדמות להחיד"א (מערכת ב' כלל ב') שהביא דברי הרשב"א הנ"ל‪,‬‬ ‫והביא שהרמב"ן נקט כרבי יהודה‪ .‬אבל בספרו מראית העין (קדושין ל"ו ע"א) העיר על המשל"מ בספרו‬ ‫פרשת דרכים שנקט כר"מ ולא הזכיר לדברי הרשב"א‪.‬‬ ‫ובגליון עומקא דפרשה (ער"ה תשע"א) העיר הג"ר אהרן הכהן פר"מ שליט"א דמה שכתב הרשב"א 'בהא‬ ‫הלכה כרבי מאיר‪ ,‬דהכא רבי מאיר קראי מדייק'‪ .‬היינו אע"ג דכללא הוא דהילכתא כרבי יהודה ולא כרבי‬ ‫מאיר‪ ,‬מ"מ כיון דרבי מאיר דייק קראי‪ ,‬הילכתא כוותי'‪ .‬דכן מבואר בגמ' נדה (דף מ"ט ע"א) שאמרו שם‪:‬‬ ‫'מהו דתימא מסתברא טעמא דרבי מאיר דקא מסייע לי' קראי‪ ,‬קמ"ל'‪ .‬ומבואר להדיא דכד מסייע לי' לרבי‬ ‫מאיר קראי הילכתא כוותי'‪ ,‬ע"ש‪.‬‬ ‫צדקת רבי מאיר בעל הנס‬ ‫וידוע מה שאמרו הצדיקים (עיין חיים ושלום להגה"ק ממונקאטש ריש פרשת בראשית) דלכן מנדבים צדקה‬ ‫בכל עת מצוא לרבי מאיר בעל הנס‪ ,‬לעורר זכותו לפסוק כוותי' דבין כך ובין כך קרויים בנים‪ ,‬ומהני‬ ‫בכל מצב שאנחנו נמצאים בו‪ ,‬שירחמנו כרחם אב על בנים‪.‬‬ ‫יו"ל לקיים דברי רבינו זי"ע בצוואתו הק'‪' :‬ואני מצוה לבני וחתני הרבנים נ"י בכל עת שידרושו ברבים יגידון בשמי איזה דבר או בשמעתתא או‬ ‫באגדתא כדי שתהינה שפתותי דובבות בקבר‪.‬‬ ‫וכל מי שיזכה אותי וישים עין עיונו בחיבורים שלי יתברך מן השמים'‪.‬‬ ‫לקבלת הגליון ולהערות ‪santov780@gmail.com -‬‬ ‫רבי יהודה הדר בי' והודה לרבי מאיר‬ ‫ועיין במלבי"ם התורה והמצוה (פרשת ראה אות פ"ז) שגרס דר"י מודה לר"מ‪ ,‬בספרי (דברים ל"ב ה')‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫ועיין בספרי האזינו על פסוק שחת לו לא בניו מומם‪ ,‬משמע שר"י הודה לר"מ‪ ,‬ע"כ‪ .‬והנה בספרי האזינו‬ ‫(אות שח)‪ :‬שחת לו לא בניו מומם‪ ,‬אע"פ שהם מליאים מומים קרויםם בנים שנאמר שחת לו לא בניו‬ ‫מומם דברי רבי מאיר‪ ,‬וכן היה רבי יהודה אומר אין בהם מומים שנאמר לא בניו מומם‪ ,‬ואומר זרע מרעים‬ ‫בנים משחיתים‪ ,‬אם כשמשחיתים קרוים בנים‪ ,‬אילו לא היו משחיתים על אחת כמה וכמה וכו'‪[ .‬אמנם‬ ‫בהגהות הגר"א גרס‪ :‬וכן היה רבי מאיר אומר‪ .‬ולגירסת הגר"א לא הודה רבי יהודה לרבי מאיר‪ ,‬אלא‬ ‫מייתי עוד מרבי מאיר כשיטתו]‪.‬‬ ‫הוכחת רבינו זי"ע מ'אם כבנים אם כעבדים'‪ ,‬דנקטינן כרבי מאיר‬ ‫ועיין מ"ש רבינו עוד בענין פלוגתא זו במנחת ערב (דרוש כ"ט)‪ ,‬ושם כתב להוכיח דאנן נקטינן כרבי מאיר‪,‬‬ ‫מזה דאומרים בראש השנה 'אם כבנים אם כעבדים'‪ ,‬הרי דנקטינן כרבי מאיר‪ ,‬וזל"ק שם בתוה"ד‪' :‬והיות‬ ‫שאמרנו יום אתמול ביום הקדוש 'אם כבנים אם כעבדים וכו'‪ ,‬הרי אנו תופסים לעיקר כדעת רבי מאיר'‪.‬‬ ‫והנה בעיקר דברי רבינו זי"ע במנחת ערב‪ ,‬יל"ע היכן מבואר דאנו תופסים כשיטת רבי מאיר‪ ,‬הא לכאו'‬ ‫אנו אומרים על ב' הצדדים‪ ,‬או כבנים או כעבדים‪ ,‬וזה לכאורה שיטת רבי יהודה דתליא אם עושין רצונו‬ ‫של מקום אנו כבנים‪ ,‬ואם אין עושין רצונו של מקום‪ ,‬אנו כעבדים‪.‬‬ ‫ובבני יששכר (מאמרי חודש תשרי מאמר ב' ט') כתב לפרש התפילה 'אם כבנים אם כעבדים'‪ ,‬דאם הלכה‬ ‫כרבי מאיר רחמנו כרחם אב על בנים‪ ,‬ואם הלכה כרבי יהודה עיננו לך תלויות עד שתחננו כעבדים‪.‬‬ ‫והראשונים פירשו ע"ד אחר‪ ,‬עיין באבודרהם שפירש‪' :‬אם כבנים אם כעבדים‪ ,‬כלומר לא ידענו אם תדוננו‬ ‫על ענין שאנו בניך‪ ,‬שנאמר (דברים י"ד א') בנים אתם לה' אלקיכם‪ ,‬או אם תדוננו על כנין שאנו עבדיך‬ ‫שנאמר (ויקרא כ"ה נ"ה) כי לי בני ישראל עבדים‪ ,‬ואין דרך לרחם על העבד כבן'‪ .‬עוד פירש‪' :‬אם כבנים‪,‬‬ ‫פירוש‪ ,‬אם זכינו שתדוננו כבנים‪ ,‬רחמנו כרחם אב על הבנים‪ ,‬ואם אל זכינו שתדוננו כבנים‪ ,‬אלא‬ ‫כעבדים‪ ,‬הנה יש הרבה אדונים מרחמים על עבדיהם‪ .‬ועיני העבדים תלויות אל אדוניהם‪ ,‬ע"ש שכתוב‬ ‫(תהלים קכ"ג ב') הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם וגו' כן עינינו אל ה' אלקינו עד שיחננו‪ ,‬ע"כ‪ .‬וכן פירש‬ ‫הר"י בר יקר‪ .‬משמע דאין אנו יודעים באיזה אופן הקב"ה יעשה עמנו משפט‪ ,‬ואינו תלוי בפלוגתא דר"מ‬ ‫ור"י‪ ,‬אלא ספק באיזה אופן יעשה הקב"ה משפט עמנו ביומא דדינא‪.‬‬ ‫ועיין בדברי יואל (עמוד ס"ג) לראש השנה‪ ,‬שכתב לפרש דבגמ' ערובין (י"ג ע"ב) אמרו חז"ל גלוי וידוע‬ ‫לפני מי שאמר והיה עולם שאין בדורו של רבי מאיר כמותו‪ ,‬ומפני מה לא קבעו הלכה כמותו‪ ,‬מפני שלא‬ ‫יכלו חביריו לעמוד על סוף דעתו‪ .‬ולפי"ז מה שאמרו 'אין הלכה כרבי מאיר'‪ ,‬היינו בעולם הזה שלא יכלו‬ ‫חביריו לעמוד על סוף דעתו‪ ,‬אבל כלפי שמיא גליא שאין בדורו כמותו‪ ,‬והקב"ה יכול לירד לסוף דעתו‪,‬‬ ‫על כן הקב"ה שפיר פוסק הילכתא כרבי מאיר‪ .‬ובזה מפרש הכוונה אם כבנים‪ ,‬בעושין רצונו של מקום‪,‬‬ ‫הרי לכו"ע רחמנו כרחם אב על בנים‪ ,‬אבל אם כעבדים‪ ,‬בזמן שאין עושין רצונו של מקום‪ ,‬הרי עיננו לך‬ ‫תלויות‪ ,‬שהרי אתה יכול לירד לסוף דעתו‪ ,‬עד שתחננו ותוציא כאור משפטנו‪ ,‬שתפסוק כמו בשמים‪,‬‬ ‫דהלכה כרבי מאיר ותרחמנו כרחם אב על בנים‪.‬‬ ‫ולדבריו מבואר שפיר דלגבי 'ואם כעבדים'‪ ,‬לא אמר כרחם אדון על עבדו‪ ,‬אלא עיננו לך תלויות‪[ .‬ולהמבואר‬ ‫באבודרהם הכוונה דגבי עבד ליכא רחמים כבן‪ ,‬אלא עיני העבד תלויות באדונו]‪ .‬ולדבריו א"ש‪ ,‬דעיננו לך‬ ‫תלויות שתפסוק גם בארעא‪ ,‬כמו דכלפי שמיא גליא‪ ,‬ולכן עיננו ל"ך תלויות עד שתחננו‪.‬‬ ‫יו"ל לקיים דברי רבינו זי"ע בצוואתו הק'‪' :‬ואני מצוה לבני וחתני הרבנים נ"י בכל עת שידרושו ברבים יגידון בשמי איזה דבר או בשמעתתא או‬ ‫באגדתא כדי שתהינה שפתותי דובבות בקבר‪.‬‬ ‫וכל מי שיזכה אותי וישים עין עיונו בחיבורים שלי יתברך מן השמים'‪.‬‬ ‫לקבלת הגליון ולהערות ‪santov780@gmail.com -‬‬