נקדישך · NAKDISHACH — ראש השנה (2026-09-07)

עיונים וביאורים הארות והערות
בתורת מרן רבינו השמן רוקח זיע"א
ראש השנה – שנה ב' גליון א' (מ"ב)
זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים
רבינו זי"ע ביבין שמועה בפרשת נצבים (מחודש תפ"א ) כותב לפרש את ענין החיים ,ובחינת
הצדיקים ולהבדיך הרשעים שבחייהם קרויים מתים ,וזל"ק:
העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה
ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך לאהבה את ה' אלהיך לשמע בקולו ולדבקה
בו כי הוא חייך ואורך ימיך לשבת על האדדמה אשר נשבע ה' לאבותיך לאברהם
ליצחק וליעקב לתת להם (דברים ל' י"ט-כ') .נ"ל דהני שני כתובים אגודים זה בזה,
כי הנה עיקר תועלת החיים הוא כדי לעבוד את השי"ת ,אבל הרשעים והמורדים
בהשי"ת בודאי נוח להם שלא נבראו.
ואמר 'ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך לאהבה את ה' אלהיך ולדבקה בו',
כלומר בשביל כך תבחר בחיים כדי שתזכה אתה וזרעך לעבוד את ה' ,וביאר את
הדברים באמרו ,כי הוא חייך ,כלומר דזהו עיקר החיות שלך ,אבל הרשעים בחיים
קרוים מתים ,לכן לא תבחר בחיים אלא בשביל התכלית האמתי.
ועל פי דבריו הקדושים מתפרש כמין חומר מה שאנו מתפללים בראש השנה ויוהכ"פ וכל עשרת
ימי תשובה' ,זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וכתבנו בספר החיים למענך אלקים חיים' .וכבר שאלו
המפרשים מהו 'למענך אלקים חיים' ,ומהו 'מלך חפץ בחיים'.
ולדברי רבינו זי"ע מפורש היטב ,שמבקשים שנכתב בספרן של צדיקים גמורים ,שנח להם
שנבראו ,והקב"ה חפץ בחיים כאלה ,חיים שאתה וזרעך תבחרו לעבוד את ה' ,כי היא חייך דזהו
עיקר החיות שלך ,וזהו חפצו של הקב"ה ושייך שפיר 'מלך חפץ בחיים' ,כמפורש בתורה 'למען
תחיה אתה וזרעך '.
בברכת כתיבה וחתימה טובה
ב/מערכת להבין שמועות
יו"ל לקיים דברי רבינו זי"ע בצוואתו הק'' :ואני מצוה לבני וחתני הרבנים נ"י בכל עת שידרושו ברבים יגידון בשמי איזה דבר או בשמעתתא או
באגדתא כדי שתהינה שפתותי דובבות בקבר.
וכל מי שיזכה אותי וישים עין עיונו בחיבורים שלי יתברך מן השמים'.
לקבלת הגליון ולהערות santov780@gmail.com -
אם כבנים אם כעבדים
יבין שמועה (מחודש תפ"ט)
מחלוקת רבי יהודה ורבי מאיר אם בין כך ובין כך קרויים בנים
וחידושו של רבינו זי"ע דלרבי יהודה דוקא אם עובדים ע"ז אין קרויין בנים ,משא"כ בשאר עבירות
עיין קידושין (דף ל"ו ע"א) תניא ,בנים אתם לה' אלהיכם ,בזמן שאתם נוהגים מנהג בנים ,אתם קרוים
בנים ,אין אתם נוהגים מנהג בנים ,אין אתם קרוים בנים ,דברי ר' יהודה .רבי מאיר אומר בין כך ובין
כך אתם קרוים בנים ,שנאמר בנים סכלים המה ,ואומר בנים לא אמון בם ,ואומר זרע מרעים בנים משחיתים
וכו' ,מאי ואומר ,וכי תימא כי לית בהו הימנותא הוא דמיקרו בנים ,כי פלחו לעבודת כוכבים לא מיקרו בנים,
ת"ש ואומר זרע מרעים בנים משחיתים וכו' ,ע"כ.
והנה מ"ש נקט רבינו ז"ל דכשעובדים ע"ז לא מיקרו בנים ,יל"ע ,דבפשטות סוגיית הגמ' משמע דלר"י
יו"ל לקיים דברי רבינו זי"ע בצוואתו הק'' :ואני מצוה לבני וחתני הרבנים נ"י בכל עת שידרושו ברבים יגידון בשמי איזה דבר או בשמעתתא או
באגדתא כדי שתהינה שפתותי דובבות בקבר.
וכל מי שיזכה אותי וישים עין עיונו בחיבורים שלי יתברך מן השמים'.
לקבלת הגליון ולהערות santov780@gmail.com -
אפילו על כל חטא אינם קרוים בנים ,ולא רק על ע"ז ,ולר"מ גם על חטא ע"ז קרוים בנים ,וא"כ דברי רבינו
אינם לא כר"י ולא כר"מ.
אמנם כדברי רבינו מבואר בשו"ת מהר"י באסאן (סימן א') דלר' יהודה אי פלחי לע"ז לא מיקרו בנים,
משמע דדעת ר' יהודה דכשאינם נוהגין מנהג בנים אינם קרויים בנים ,היינו דוקא כשעובדים ע"ז ולא
בשאר עבירות .וז"ל מהר"י באסאן שם :והא דאמרינן בפ"ק דקדושין (דף ל"ו גבי בנים אתם דס"ל לר"י אם
אתם נוהגים מנהג בנים אתם קרויים בנים ,ואם אי אתם נוהגים מנהג בנים אין אתם קרויים בנים ,ור' מאיר
אומר בין כך ובין כך אתם קרוים בנים שנאמר וכו' ואומר בנים משחיתים ,ואומר יאמר להם בני אל חי,
ומפרש בגמ' מאי ואומר וכי תימא וכו 'כי פלחי לעבודה זרה לא מקרו בנים ,ואומר בנים משחיתים ,וכ"ת
בנים משחיתים הוא דמקרו ,בני מעליא לא מיקרו ,ואומר יאמר להם בני אלל חי ע"כ בגמ' .הרי דלר"י אי
פלחי לעבודה זרה לא מיקרו בנים .ואפילו לר"מ פי' רש"י ד"ח דהדרי מיקרו בני אל חי על ידי תשובה עכ"ל,
הא קמן דאפילו לר"מ אם לא עשו תשובה לא מיקרו אלא בנים משחיתים ,וקשיא על מה שכתבנו בשם
הריטב"א (קדושין דף ד' ע"א) דבן ואח משמע אפילו פסול ,והכי מוכחא סוגיא דיבמות והתוס' שם כדפי'.
ושמא י"ל דלגבי הקב"ה שאני דכיון דפלחי לעודה זרה אינם בנים ,אבל בשר ודם כיון שהוא בנו שהולידו,
או אחיו שנולדו מאב אחד ,אין סברא לחלק בין כשר לפסול ,וכו' ,ע"כ.
וע"ע במדרש אגדה (פרשת ראה) עה"פ בנים אתם לה' אלקיכם' ,אם לא תעבדו עבודה זרה' .ולא נתבאר
אם זה לר"י או לר"מ או לתרווייהו.
הילכתא כמאן כרבי מאיר או כרבי יהודה
והנה עיין שו"ת הרשב"א (ח"א סימן קצ"ד) דאף בכ"מ קי"ל ר"מ ור"י הלכה כר"י ,בהא הלכה כר"מ ,כיון
דהכא ר"מ קראי קדייק .ולכן מומר לע"ז מטמא באהל ,גם למ"ד דקברי גוים אין מטמאין באהל ,דקיי"ל
כרבי מאיר דבין כך ובין כך קרויים בנים ע"ש .והובא ברמ"א (יו"ד סימן שע"ב ס"ב) .ובשו"ע יו"ד (סימן
קנ"ט ס"ב) פסק דאסור להלוות בריבית ממומר ,אע"פ שמגוי מותר .ובביהגר"א שם כתב :כמ"ש סנהדרין
(מד ).אע"פ שחטא ישראל הוא .ובקדושין (שם) רבי מאיר אומר בין כך ובין כך וכו' ,וכ"ת סכלים וכו'
וכ"ת כי לית בהו וכו'( ,רשב"א) .ומבואר דנקטינן כרבי מאיר דבין כך ובין כך קרויים בנים.
אמנם יש חולקים בזה ,דעיין במדבר קדמות להחיד"א (מערכת ב' כלל ב') שהביא דברי הרשב"א הנ"ל,
והביא שהרמב"ן נקט כרבי יהודה .אבל בספרו מראית העין (קדושין ל"ו ע"א) העיר על המשל"מ בספרו
פרשת דרכים שנקט כר"מ ולא הזכיר לדברי הרשב"א.
ובגליון עומקא דפרשה (ער"ה תשע"א) העיר הג"ר אהרן הכהן פר"מ שליט"א דמה שכתב הרשב"א 'בהא
הלכה כרבי מאיר ,דהכא רבי מאיר קראי מדייק' .היינו אע"ג דכללא הוא דהילכתא כרבי יהודה ולא כרבי
מאיר ,מ"מ כיון דרבי מאיר דייק קראי ,הילכתא כוותי' .דכן מבואר בגמ' נדה (דף מ"ט ע"א) שאמרו שם:
'מהו דתימא מסתברא טעמא דרבי מאיר דקא מסייע לי' קראי ,קמ"ל' .ומבואר להדיא דכד מסייע לי' לרבי
מאיר קראי הילכתא כוותי' ,ע"ש.
צדקת רבי מאיר בעל הנס
וידוע מה שאמרו הצדיקים (עיין חיים ושלום להגה"ק ממונקאטש ריש פרשת בראשית) דלכן מנדבים צדקה
בכל עת מצוא לרבי מאיר בעל הנס ,לעורר זכותו לפסוק כוותי' דבין כך ובין כך קרויים בנים ,ומהני
בכל מצב שאנחנו נמצאים בו ,שירחמנו כרחם אב על בנים.
יו"ל לקיים דברי רבינו זי"ע בצוואתו הק'' :ואני מצוה לבני וחתני הרבנים נ"י בכל עת שידרושו ברבים יגידון בשמי איזה דבר או בשמעתתא או
באגדתא כדי שתהינה שפתותי דובבות בקבר.
וכל מי שיזכה אותי וישים עין עיונו בחיבורים שלי יתברך מן השמים'.
לקבלת הגליון ולהערות santov780@gmail.com -
רבי יהודה הדר בי' והודה לרבי מאיר
ועיין במלבי"ם התורה והמצוה (פרשת ראה אות פ"ז) שגרס דר"י מודה לר"מ ,בספרי (דברים ל"ב ה') ,וז"ל:
ועיין בספרי האזינו על פסוק שחת לו לא בניו מומם ,משמע שר"י הודה לר"מ ,ע"כ .והנה בספרי האזינו
(אות שח) :שחת לו לא בניו מומם ,אע"פ שהם מליאים מומים קרויםם בנים שנאמר שחת לו לא בניו
מומם דברי רבי מאיר ,וכן היה רבי יהודה אומר אין בהם מומים שנאמר לא בניו מומם ,ואומר זרע מרעים
בנים משחיתים ,אם כשמשחיתים קרוים בנים ,אילו לא היו משחיתים על אחת כמה וכמה וכו'[ .אמנם
בהגהות הגר"א גרס :וכן היה רבי מאיר אומר .ולגירסת הגר"א לא הודה רבי יהודה לרבי מאיר ,אלא
מייתי עוד מרבי מאיר כשיטתו].
הוכחת רבינו זי"ע מ'אם כבנים אם כעבדים' ,דנקטינן כרבי מאיר
ועיין מ"ש רבינו עוד בענין פלוגתא זו במנחת ערב (דרוש כ"ט) ,ושם כתב להוכיח דאנן נקטינן כרבי מאיר,
מזה דאומרים בראש השנה 'אם כבנים אם כעבדים' ,הרי דנקטינן כרבי מאיר ,וזל"ק שם בתוה"ד' :והיות
שאמרנו יום אתמול ביום הקדוש 'אם כבנים אם כעבדים וכו' ,הרי אנו תופסים לעיקר כדעת רבי מאיר'.
והנה בעיקר דברי רבינו זי"ע במנחת ערב ,יל"ע היכן מבואר דאנו תופסים כשיטת רבי מאיר ,הא לכאו'
אנו אומרים על ב' הצדדים ,או כבנים או כעבדים ,וזה לכאורה שיטת רבי יהודה דתליא אם עושין רצונו
של מקום אנו כבנים ,ואם אין עושין רצונו של מקום ,אנו כעבדים.
ובבני יששכר (מאמרי חודש תשרי מאמר ב' ט') כתב לפרש התפילה 'אם כבנים אם כעבדים' ,דאם הלכה
כרבי מאיר רחמנו כרחם אב על בנים ,ואם הלכה כרבי יהודה עיננו לך תלויות עד שתחננו כעבדים.
והראשונים פירשו ע"ד אחר ,עיין באבודרהם שפירש' :אם כבנים אם כעבדים ,כלומר לא ידענו אם תדוננו
על ענין שאנו בניך ,שנאמר (דברים י"ד א') בנים אתם לה' אלקיכם ,או אם תדוננו על כנין שאנו עבדיך
שנאמר (ויקרא כ"ה נ"ה) כי לי בני ישראל עבדים ,ואין דרך לרחם על העבד כבן' .עוד פירש' :אם כבנים,
פירוש ,אם זכינו שתדוננו כבנים ,רחמנו כרחם אב על הבנים ,ואם אל זכינו שתדוננו כבנים ,אלא
כעבדים ,הנה יש הרבה אדונים מרחמים על עבדיהם .ועיני העבדים תלויות אל אדוניהם ,ע"ש שכתוב
(תהלים קכ"ג ב') הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם וגו' כן עינינו אל ה' אלקינו עד שיחננו ,ע"כ .וכן פירש
הר"י בר יקר .משמע דאין אנו יודעים באיזה אופן הקב"ה יעשה עמנו משפט ,ואינו תלוי בפלוגתא דר"מ
ור"י ,אלא ספק באיזה אופן יעשה הקב"ה משפט עמנו ביומא דדינא.
ועיין בדברי יואל (עמוד ס"ג) לראש השנה ,שכתב לפרש דבגמ' ערובין (י"ג ע"ב) אמרו חז"ל גלוי וידוע
לפני מי שאמר והיה עולם שאין בדורו של רבי מאיר כמותו ,ומפני מה לא קבעו הלכה כמותו ,מפני שלא
יכלו חביריו לעמוד על סוף דעתו .ולפי"ז מה שאמרו 'אין הלכה כרבי מאיר' ,היינו בעולם הזה שלא יכלו
חביריו לעמוד על סוף דעתו ,אבל כלפי שמיא גליא שאין בדורו כמותו ,והקב"ה יכול לירד לסוף דעתו,
על כן הקב"ה שפיר פוסק הילכתא כרבי מאיר .ובזה מפרש הכוונה אם כבנים ,בעושין רצונו של מקום,
הרי לכו"ע רחמנו כרחם אב על בנים ,אבל אם כעבדים ,בזמן שאין עושין רצונו של מקום ,הרי עיננו לך
תלויות ,שהרי אתה יכול לירד לסוף דעתו ,עד שתחננו ותוציא כאור משפטנו ,שתפסוק כמו בשמים,
דהלכה כרבי מאיר ותרחמנו כרחם אב על בנים.
ולדבריו מבואר שפיר דלגבי 'ואם כעבדים' ,לא אמר כרחם אדון על עבדו ,אלא עיננו לך תלויות[ .ולהמבואר
באבודרהם הכוונה דגבי עבד ליכא רחמים כבן ,אלא עיני העבד תלויות באדונו] .ולדבריו א"ש ,דעיננו לך
תלויות שתפסוק גם בארעא ,כמו דכלפי שמיא גליא ,ולכן עיננו ל"ך תלויות עד שתחננו.
יו"ל לקיים דברי רבינו זי"ע בצוואתו הק'' :ואני מצוה לבני וחתני הרבנים נ"י בכל עת שידרושו ברבים יגידון בשמי איזה דבר או בשמעתתא או
באגדתא כדי שתהינה שפתותי דובבות בקבר.
וכל מי שיזכה אותי וישים עין עיונו בחיבורים שלי יתברך מן השמים'.
לקבלת הגליון ולהערות santov780@gmail.com -
