שבת בשבתו - אנטוורפן · SHABBOS BSHABATOI - ANTWERP — ראש השנה (2026-09-07)

ראש השנה
קבלת יו"ט19.47 :
מעריב ליל ב' 20.54 :ר"ת21.16 :
מוצאי יו"ט 20.52 :ר"ת21.14 :
שבת בשבתו
גליון הקהלה החרדית "מחזיקי הדת" אנטווערפען
סוזק"ש א' דר"ה :מג"א - 9.49/9.33 :גר"א - 10.25 :ב' דר"ה :מג"א - 9.49/9.34 :גר"א10.25 :
11 SEPTEMBER 2026 ב"ה ,ערב ר"ה כ"ט אלול תשפ"ו • שנה ל"א ,גליון אלף תשל"ה • דף היומי חולין קל"ד • • Nr 1735
למרן הרב שליט"א ולחברי הביד"ץ שליט"א,
דרשת שבת שובה לכל מאן דעסקי באורייתא די באתרא הדין ודי בכל אתר ואתר,
בשבת שובה הבעל"ט פרשת האזינו לארגוני הצדקה והחסד ולכל העוסקים בצרכי ציבור,
ידרוש לחברי הקהלה ולתושבי העיר,
מרן הרב שליט"א לחולי עמנו קצירי ומריעי,
לעם ה' השוכן בציון ובארצות פזוריהם,
בהלכה ובאגדה לאחינו בני ישראל הנתונים בצרה ובשביה,
בבית הכנסת הגדול ברכת כתיבה וחתימה טובה
תפלת מנחה בשעה 17.45בדיוק שנת חיים ברכה והצלחה ,שפע רפואות וישועות
* שנה שימלא ה' כל משאלותינו לטובה
בענין שבת הותרה בציבור מאחלת הנהלת הקהלה
• יומא מ"ו ע"א :גופא א"ר הונא עד מ"ו ע"ב איתמר
• ברכות י"ט ע"ב :ת"ש ולאחותו עד כ' ע"א שב כבר יצא שמו של "בית נאמן" לתהלה במעשיהם הכבירים בעניני שידוכים ,הן אותם שהיו שלוחי דרחמנא
ואל תעשה שאני ,ורש"י ותוס' שם ד"ה שב ואל בעצמם להוציאם מכח אל הפועל ,הן בעזרתם לצדדים ולשדכנים אחרים.
תעשה שאני
• יבמות ג' ע"ב מאי טעמא דאמרינן אתי עשה ותוס' ועתה שהם מארגנים ערב חיזוק והסברה כיצד לגשת אל מצוה רבה זאת על פי תורה ,הננו בקריאה של
שם ד"ה לא תעשה שיש בו כרת חיבה לבוא ולשמוע דעת תורה לאיזה זיווג ישתדל ,וכיצד ומה הכלים העומדים לרשותו ,הן לעצמו והן לעזור
• יד רמ"ה סנהדרין נ"ג ע"ב לאחרים ,וזכות כל העוסקים והמסייעים במצוה נשגבה זאת יעמוד לנו להוושע בזיווגים ,ולהכתב ולהחתם
• רמב"ם פ"א מהל' יבום וחליצה הי"ב לטובה לקראת שנת גאולה וישועה הבעל"ט.
• בית יוסף או"ח סי' שכ"ח ד"ה היה החולה צריך הבד"ץ
(בדפוסים חדשים סעי' י"ד)
• שו"ת רמ"א סי' ע"ו לא עכשיו אימתי ,וראוי לבכות ולהתפלל ולבקש
• שו"ת חת"ס או"ח סי' פ"ה
• מקדש דוד סי' כ"ד סק"ב
רחמים ותחנונים.
אך אמור אומרים עם ה' אלו ,אנחנו נשליך
מפנינים יקרים
• עטרת חכמים (לבעל ברוך טעם) סי' ד'
• אבני נזר או"ח סי' תנ"ה נפשינו מנגד שלא להתעצב ביום חדות ה' אלקי ראש השנה שחל בשבת
ישראל ויום גנוסי' שלו ,ונשמח עמו ויעבור עלינו הנה בשבת אין תוקעין ,ונ"ל דאעפ"כ מתוקן
ממילא כמו בתקיעה ממש ,דהנה מבואר בגמרא (שבת
לשכת הוראה מה .ואמנם זה הוא גופיה גורם רחמים יותר מכמה
יב,א) דבמבקר החולה אומרים יכולה היא שתרחם,
שע"י הבד"ץ דקהלתנו 03.208.4115 - תעניות ,בראות הקב"ה שהם אינם חסים על והיינו שבכח קדושת השבת באה הרפואה בלא צעקה
* בקשת חייהם מפני כבודו ית"ש .והיינו המליכוני ותפלה כמפורש שם בפירוש רש"י ז"ל ,וכמו"כ גבי
שאלות אודות צום יוה"כ עליכם ביום תחלת מלכות כדי שיעלה זכרוניכם
הרופא עם הדיין יענו לשאלות אודות צום יוה"כ תקיעות דהוא לעורר רחמים רבים מלמעלה ,ושבת
ביום ג' האזינו ,ד' תשרי ,בין השעות 16.00-17.00 עי"ז לפני לטובה .והיינו אל תעצבו כי חדות ה' היא קודש מקור הרחמים וממילא בא הרחמים לכל
גם בטלפון וגם אישית בלשכת הוראה. (דרשות חתם סופר ,דף שסז) גורם מעוזכם. (דברי חיים ,לר"ה ד"ה בפסוק תקעו) ישראל.
*
שאלות בד' מינים -הגרש"א גרינפעלד שליט"א כדי שתמליכוני
ביום ה' האזינו ו' תשרי ,ביום ג' י"א תשרי חדות ה' היא מעוזכם (נחמי' ח,י)
וביום ד' י"ב תשרי בין השעות 17.30-19.00 ואשרי מי שהוא זוכה לקדש ולטהר עצמו ואמרו חז"ל אמר הקב"ה המליכוני עליכם כדי
(המשך בעמוד ד)
שיעלה זכרוניכם לפני לטובה (ר"ה טז,א) .כי הנה יום
ימי הרחמים והסליחות תשפ"ו לפ"ק ר"ה אפילו חמשה עשר בשבט שהוא ר"ה לחניטת
מכתב חיזוק והמלצה אילנות מכל מקום הוא יום שמחה ויו"ט ,כן כתב
הנה ידוע כי זה רבות בשנים התקיימה בעירנו 'קופת צדקה וחסד' אשר פעלה למען עניי ואביוני עירנו הגהות מיימוניות ריש הלכות ר"ה ע"ש ,והסברא
והיתה לעזר ולאחיסמך למשפחות נצרכות בשעת דחקן ,ולדאבוננו נתבטלה הקופה ונפסקו פעולותי'ה ,לכן מה נותן שהוא כעין יום כתר מלוכה ,שבו חוזר תחלת
מאד שמח לבי לשמוע כי נתקבצו יחדיו כמה עסקנים חשובים ויקרים ונטלו על שכמם עבודת קודש לייסד
מחדש קופה של צדקה וחסד אשר בשם 'אור החסד' יכונה שכל מטרתה תהיה לעמוד לימין אביון ,לתמוך
הבריאה שחנטו האילנות בפעם הראשון בבריאת
ולסייע לנצרכים ולנדכאי לב בעירנו בכמה וכמה אופנים ,וכבר נפסק להלכה בשו"ע (יו"ד סי' רנ"ו סעיף א') 'כל עולם ,והוא כיום גנוסי' של מלכים ,ומכל שכן א'
עיר שיש בה ישראל חייבים להעמיד מהם גבאי צדקה ...וזו היא הנקראת קופה ...מעולם לא ראינו ולא שמענו בתשרי שהוא יום גנוסי' לכל עולם כולו .אך לעומת
צדקה' ,לכן אמינא לפעלא טבא יישר ,ואברכם מקרב לב שתשרה שכינה קהל מישראל שאין להם קופה של צדקה', זה הוא יום חרדת הדין ותחלה לימי התשובה ,ואם
במעשה ידיהם ,וחפץ ה' בידם יצליח ,שיזכו להוציא מכח אל הפועל את שאיפותיהם הטובות לאמץ ולחזק
עניים ושבורי לב בדרך כבוד ,ועליהם נאמר 'וכל העוסקים בצרכי ציבור באמונה הקב"ה ישלם שכרן ויסיר מהם בית הכנסת הגדול
כל מחלה וגו' וישלח ברכה והצלחה בכל מעשה ידיהם'. אסטען 46
ובחדא מחתא הנני קורא בזה אל תושבי עירנו היקרים לעמוד לימין הקופה החדשה ,לתמכה ולסעדה
בעין יפה וברוח נדיבה בנדבות הגונות למען יוכלו לבסס את הקופה על יסודות איתנים וחזקים כדי שיהיה תפלת מנחה בערב ר"ה בשעה 20.00
לה קיום בעז"ה לאורך ימים ושנים ,ועי' ברמב"ם (הל' מתנות עניים פ"י ה"ב) 'לעולם אין אדם מעני מן הצדקה ואין דרשת
דבר רע ולא היזק נגלל בשביל הצדקה שנאמר והיה מעשה הצדקה שלום כל המרחם מרחמין עליו שנאמר ונתן
והרבך' ,ובודאי כל התומכים יתברכו בבני ברוכי חיי אריכי ומזוני רוויחי ,ושלא יצטרכו לידי
לך רחמים ורחמך והרבך',
מרן הרב שליט"א
מתנם בשר ודם ולא לידי הלואתם כי אם לידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה ,ושפע רב ימלא אסמיהם אחר תפלת מנחה
מתוך בריות גופא ונהורא מעליא. ברכת לשנה טובה למרן הרב שליט"א
בברכת כתיבה וחתימה טובה -המדבר בצדקה ורב להושיע בבית הכנסת הגדול
בברכת מועדים לשמחה
1
" -שיתמו שונאינו" ,קרא " -שיקרע גזר דיננו ויקראו
שונה הלכות
עניני ליל ראש השנה
לפניך זכויותינו" .ויש אוכלים רימונים ואומרים "שירבו
זכויותינו כרמון" .אומרים זמירות של שבת כנהוג (יש מתוך לוח הקהלה
שאין אומרים זמירות האר"י ז"ל כנ"ל).
נערך ע"י הגרא"ח שטרנבוך שליט"א רב הכשרות דקהילתנו א' דראש השנה ,שבת קודש ,א' תשרי.
סימנים לשנה טובה נוהגין אנשי מעשה ללמוד בכל סעודות ראש השנה
משניות מסכת ראש־השנה שבה ד' פרקים. הדלקת הנרות :בשעה ( 19.47פלג המנחה.)18.46 :
• די נאכט פון ראש השנה פיהרט מען זיך צו עסן מברכין להדליק נר של שבת ושל יום טוב ,ושהחיינו .נכון
פארשידענע מאכלים וואס זענען סימנים אויף א ברכת המזון :רצה ,יעלה ויבא ,ביום הזכרון הזה ,ואם
שכח יעלה ויבא ונזכר קודם שהתחיל ברכה ד' אומר ליתן צדקה קודם הדלקת הנרות (וכן בכל ער"ש ויו"ט).
גוט יאהר (שו"ע סי' תקפג ס"א) .איינע פון זיי איז א גם הנוהגות להדליק בכל יו"ט לפני קידוש ,כשחל בשבת
מילגרוים ,אז אונזערע זכותים זאלען זיך מערען ווי "ברוך אתה ה' אשר נתן ימים טובים וכו'" כמובא
בסידורים ,ואם התחיל כבר ברכה ד' ,אז בלילה חוזר צריכות להדליק בזמן קבלת שבת ויו"ט.
א מילגרוים (רמ"א שם).
בשביל יעלה ויבא כדין כל יו"ט ,אולם ביום אם שכח בליל ראש השנה יכנס לבית הכנסת באימה וביראה.
• ווען איינער עסט א "דבר שלם" (בריה) ,ד.ה .א (וראוי לכל אדם בעשרת ימי תשובה להתפלל תפלה
קערנדעל פון א מילגרוים אדער איין טרויב ,איז דא יעלה ויבא אינו חוזר ,כי יש אומרים שמותר להתענות
א מחלוקת צי מען דארף מאכן דערויף א "ברכה בר"ה ,ויש אומרים שחוזרים .אבל אם שכח רצה או בזמנה ובצבור -אף דאינו נזהר בכל השנה -עכ"פ יזהר
אחרונה" (אפילו עס איז ווייניגער ווי א כזית) ,דעריבער זאל שניהם ,חוזר .ואומרים הרחמן הוא ינחילנו ליום שכולו בזה בעשרה ימים אלו ,שהם מיום א' דראש השנה עד
מען נזהר זיין נישט צו עסן א גאנצע זאך ווייניגער שבת ...ליום שכולו טוב ...הרחמן הוא יחדש עלינו את אחר יום הכפורים ,ואף בשאר דברים שלא היה נזהר בהם
ווי א כזית ,כדי נישט אריינצוגיין אין א ספק ברכה השנה הזאת וכו'. בכל השנה ,כמו פת פלטר וכדומה -ואין דעתו לנהוג כן -
(שו"ע או"ח סי' רי ס"א). שחרית ,בניגון המקובל ,הש"ץ לובש קיטל וטלית .יש עכ"פ יזהר בעשרה ימים אלו ,שהם ימי תשובה ורחמים).
• א כזית ביי א מילגרוים איז בערך צוויי אנגעפילטע נוהגים לומר שיר היחוד (ליום שבת קודש) ואנעים מנחה :הש"ץ לובש טלית -אומרים הודו (יש מקומות
לעפלעך. זמירות קודם התפלה .אדון עולם וכו' ,ברכות השחר שאין אומרים) ,קרבנות ,אשרי ,חצי קדיש ,שמונה־
• טייל פירען זיך צו עסן די 'סימנים' נאר די ערשטע וסדר היום( ,אחר פרשת התמיד אומרים וביום השבת עשרה ,קדיש תתקבל ,עלינו ,לדוד ה' אורי (יש נוהגין
נאכט ,און טייל אויך די צווייטע נאכט. ואין אומרים ובראשי חדשיכם) ,פסוקי דזמרה ,נשמת, לומר "לדוד" במעריב) .אומרים פיוט "אחות קטנה וכו'
המלך ,ישתבח ,שיר המעלות ממעמקים ,חצי קדיש, תחל שנה וברכותיה".
• טייל פיהרן זיך צו עסן די 'סימנים' גלייך נאך קידוש, ברכו ,יוצר אור( ,יוצרות כנהוג) ,הכל יודוך ,א־ל אדון,
פאר די סעודה ,און אויב ער וויל מער נישט עסן פון קבלת שבת ,יש בזה מנהגים שונים ,יש שאומרים כל
זיי ,זאל ער מאכן א ברכה אחרונה (אויב ער האט געגעסען
לא־ל אשר שבת וכו' ,אהבה רבה ,קריאת־שמע ,שמונה־ מזמורי לכו נרננה (כבכל שבת) ,יש מתחילין "מזמור
א כזית -שו"ע סי' קעד ס"ז) ,חוץ אויב ער גייט עסן א
עשרה של ר"ה כנהוג ומזכירין של שבת. לדוד הבו לד' בני אלים" ואחר־כך החרוז הראשון או
פרוכטן קאמפאט ביי די סעודה ,וואס דעמאלס וועט חזרת הש"ץ ,כנהוג ,בזכרון שופר אפתנו ,חי וקים, שני חרוזים מפיוט של "לכה דודי" ,ומדלגין החרוזים
ער נישט דארפען מאכן א ברכה ראשונה אויף די ואומרים הפיוטים של ראש השנה שחל בשבת ,ובכן וד' עד "בואי בשלום" (יש אומרים גם החרוז "ימין ושמאל
קאמפאט ,ווייל עס ווערט גע'פטר'ט דורך די ברכה פקד את שרה וכו' מקדש השבת וישראל ויום הזכרון, תפרוצי") ,יש מדלגין רק החרוז "התנערי מעפר" ,ויש
אויף די סימנים ,און אויך וועט ער נישט דארפען קדיש תתקבל( ,אין אומרים אבינו מלכנו) ,שיר של יום מתחילין רק "מזמור שיר ליום השבת" ,וכל אחד יחזיק
מאכן א ברכה אחרונה (נאכן עסן די סימנים) ,ווייל אלעס מזמור שיר ליום השבת( ,יש אומרים פה לדוד ה' אורי), במנהגו .ובראש השנה יש שאין אומרים "בשמחה
ווערט גע'פטר'ט דורך ברכת המזון פון נאך די סעודה. אתה הראת ,ויהי בנסע הארון( ,אין אומרים י"ג מדות ובצהלה" מפני שהוא יום הדין (מט"א) .מזמור שיר ליום
• אנדערע פיהרען זיך צו עסן די 'סימנים' ביי די ותפלת רבש"ע בשבת) ,בריך שמה ,ומוציאין ב' ספרי השבת (אין אומרים במה מדליקין) .יש אומרים כגונא
סעודה ,נאך די ברכה המוציא .מען מאכט א "בורא תורה ,שמע ישראל ,אחד הוא וכו' קדוש ונורא שמו, (מט"א ואלף המגן).
פרי העץ" ,און ברכת המזון פטר'ט די ברכה אחרונה. גדלו ,על הכל ,ויעזור ויגן. ערבית ,כנהוג ,הש"ץ עובר לפני התיבה בניגון המקובל,
• ווער עס קען נישט עסן די סימנים וועגען וועלכע קריאת התורה ,בס"ת ראשון קורין (בנגון המיוחד) ברכו וכו' ,ופרוש ,ושמרו ,תקעו בחודש שופר ,חצי קדיש,
סיבה עס איז ,זאל ער חאטש קוקען אויף זיי (עפ"י שבעה קרואים (ובשבת מותר להוסיף על הקרואים) וכופלין לעילא בכל הקדישים עד מוצאי יום כיפור,
לשון הגמרא בהוריות דף יב ע"א "אמר אביי השתא דאמרת מ"וה' פקד את שרה" עד "ימים רבים" (בראשית כא, ואומרים "מכל" ברכתא ,שמונה־עשרה של ראש־השנה,
סימנא מילתא היא ,יהא רגיל למיחזי בריש שתא קרא ורוביא פסוקים א־לד) ,ומניח ספר תורה השני על הבימה ואומר זכרנו ,מי כמוך (בכל אלו אם לא אמרם אינו חוזר ,וכן ב־
כרתי וסילקא ותמרי"). חצי קדיש על שניהם ,וקורין למפטיר בספר תורה השני וכתוב ו־בספר) ,ובכן תן פחדך ,ברכה ג' המלך הקדוש
זהירות ממלאכה ביו"ט בפרשת פינחס "ובחדש השביעי" עד "אשה לה'" ,וב"מי (אם סיים הא־ל הקדוש ולא תיקן תוך כדי דיבור ,חוזר
שברך" אומר לכבוד השבת ולכבוד יום הדין (יש אומרים לראש התפלה ,וכן הדין בכל עשרת ימי תשובה) ,אתה
• עס איז דא צו קויפען א שפעציעלע כלי אויף בחרתנו וכו' יום השבת הזה ואת יום הזכרון הזה זכרון
ארויסצונעמען די קערנדלעך פון א מילגרוים .דאס רק לכבוד היום) ,וב"מי שברך" לחולה אינו אומר שבת
הוא מלזעוק ,וההפטרה "ויהי איש אחד" עד "משיחו" תרועה באהבה (יש שאין אומרים באהבה) ,מקדש
איז א גרויסער שיסל און דערויף א נעץ מיט גרויסע השבת וישראל ויום הזכרון ,וכתוב ,בספר .לאחר "בספר"
לעכער ,מען שניידט דעם מילגרוים אין צוויי ,די (שמואל-א ,א־ב) ,בברכות ההפטרה אומר "על יום השבת
הזה ועל יום הזכרון הזה" ומסיים "מקדש השבת וישראל מסיימין "המברך את עמו ישראל בשלום" ,יש מסיימין
געשניטענע זייט לייגט מען אויף די נעץ ,און מען "עושה השלום" .ויכלו ,מגן אבות ,המלך הקדוש (אם
קלאפט פון אויבען מיט א לעפל ,אזוי פאלען ארויס ויום הזכרון" .יקום פורקן (אין אומרים אב הרחמים) .אין
תוקעין בשבת. שכח אינו חוזר) ,עד מקדש השבת .אומרים "לדוד
די קערנדלעך ,און דורך די לעכער פאלען זיי אריין מזמור" פסוק בפסוק (המזמור הזה הוא סגולה שלא
אין די שיסל. כשיש ברית מילה בבית המדרש ,מלין לאחר אשרי (יש יחסרו מזונותיו כל השנה) ,קדיש תתקבל (בכל הקדישים
• וויבאלד עס איז שפעציעל געמאכט פאר דעם, מלין לפני אשרי) .אשרי יושבי ביתך ,יהללו ,ומכניסין מר"ה עד אחר יוהכ"פ ,וכן בסוף שמונה־עשרה ,אומרים
האט דאס א דין פון א "כלי המיוחד לכך" ,און אום ספרי התורה להיכל. "עושה השלום" וכו') ,יש אומרים מזמור לדוד ה' רועי
שבת מען מעג דאס נישט נוצן צוליב דעם איסור מוסף( ,המתפלל ביחידות אל יתפלל בג' שעות ראשונות, וברכו כמו בכל ליל שבת .עלינו( ,יש מקומות שאומרים
פון "בורר" ,און אפילו אום יום טוב זענען דא וואס לפני .)9.33הש"ץ אומר "הנני" בנגון המקובל ,חצי קדיש, לדוד ה' אורי במעריב).
האלטען אז מען מעג דאס נישט נוצן ,ווייל מען קען שמונה־עשרה" ,את מוספי יום השבת הזה ויום הזכרון
עס מאכן פון ערב יו"ט (שו"ע הרב סי' תקי ס"ה) .מען בלילה הראשון אחר התפלה מברכים איש את רעהו
הזה"" ,וביום השבת שני כבשים"" ,ובחדש השביעי". "לשנה טובה תכתב ותחתם לאלתר לחיים טובים",
קען אבער דאס טוהן מיט די האנד ,ד.מ .האלטען אומרים "היום הרת עולם" ואין אומרים "ארשת".
דעם מילגרוים אין די האנד און קלאפן פון אויבען. ולנקבה אומרים "תכתבי ותחתמי".
חזרת הש"ץ ,כנהוג ,פיוטים ,קרן בזכרם ,זכרון שופר, אומרים שלום עליכם כבכל שבת (יש שאין אומרים),
דין קדימה בברכות (אחר אוחילה לא-ל אומרים הפיוטים ליום ב') ,מלכיות
• ווי באקאנט פיהרט מען זיך צו עסן א עפל ואומרים אזמר בשבחין (יש שאין אומרים זמירות
זכרונות שופרות ,ואומרים אחר כל סדר "היום הרת האריז"ל).
איינגעטונקען אין האניג .טייל מענטשען פיהרן זיך עולם" ואין אומרים "ארשת שפתינו" .נופלים על פניהם
אנצוהייבען צו עסן די סימנים דוקא מיט א עפל, ב"עלינו" ,יש מקומות שרק השליח צבור נופל על פניו. קידוש ,יום הששי ,בורא פרי הגפן ,אשר בחר וכו' יום
אפילו ער האט אויך פירות פון די שבעת המינים השבת הזה ואת יום הזכרון הזה זכרון תרועה באהבה
נשיאת כפים ,ותערב ,הטוב שמך ולך נאה להודות, וכו' מקדש השבת וישראל ויום הזכרון ,שהחיינו.
(כף החיים שם סי"ג) ,איז לכתחילה זאלען די אנדערע הכהנים אומרים "יהי רצון" ,החזן אומר בלחש "או"א
פרוכטען (פון די שבעת המינים) נישט זיין אויפן טיש ברכנו בברכה המשולשת וכו'" וכשמגיע ל"כהנים" אומר נוהגין לטבול פרוסת "המוציא" בדבש ואוכל כזית ,יש
(ווייל לכתחילה דארף מען אויף זיי ערשט מאכן א ברכה). בקול רם (כשיש רק כהן אחד אינו אומר "כהנים" בקול נוהגין לאכול המוציא (במלח) ואחר כך לטבול פרוסה
אבער אפילו זיי זענען יא געווען אויפן טיש ,מעג רם) והקהל עונים "עם קדושיך כאמור" ,אח"ז הכהנים בדבש ולאוכלה ,ואחר כך מברך על תפוח מתוק הטבול
מען ערשט מאכן א ברכה אויף די עפל ,ווייל יעצט מברכין "אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וכו'" ,החזן בדבש "בורא פרי העץ" ואוכל מעט -יש מקפידין
קען דאס הייסן "חביב" (ווייל ער וויל דעם עפל פאר א להקדים ולברך בורא פרי העץ על התמרים ,ואם אין לו
מקריא להם מלה במלה והם עונין אחריו בקול רם .אין
סימן טוב -כף החיים שם) ,און לויט אסאך פוסקים איז אומרים "רבונו של עולם" ו"יהי רצון" כשחל בשבת (יש תמרים -על הרימונים ,ויש מברכין כסדר הגמרא ,דהיינו
די מעלה פון "חביב" פריער פון שבעת המינים (דעה קרא ,רוביא ,כרתי ,סילקא ,תמרי ,אלא שאין מעלין על
שאין נושאים כפים בכלל כשחל בשבת) ,ויש לאחר
ב' בשו"ע סי' ריא ס"ב). באמירת "אדיר במרום" והכהנים באמירת "רבונו של השלחן את התמרים רק בסוף -ואומר "יה"ר מלפניך ה'
שהחיינו עולם" עד לאחר "היום תאמצנו" (מג"א). אלקינו ואלקי אבותינו (יש אומרים בלי שם ומלכות)
• מיר ווילען נאכאמאל מעורר זיין ,אז מען זאל נישט שת(ת)חדש עלינו שנה טובה ומתוקה" ,ומהדרין
נעמען קיין תאנים (פייגען -סיי פרישע און סיי געטרוקענטע)
קדיש שלם עם תתקבל ,אין כאלקינו ,עלינו( ,לדוד ה' לאכול ראש כבש לזכר עקידת יצחק ,ואם אין לו ראש
פאר א שהחיינו ,ווייל זיי זענען בדרך כלל שטארק
אורי)( ,יש אומרים אנעים זמירות ,ויש אומרים אחר כבש יאכל ראש של עוף ,או של דג ,ואומרים "יה"ר
אינפעסטירט מיט אינזעקטען און עס איז זעהר שחרית). שנהיה לראש ולא לזנב" ,ואוכלין רוביא (גזר -מייערן)
שווער זיי צו דערקענען. יש שנוהגין כמנהג הגר"א שאם גמרו מוסף אחר חצות ואומרים "יה"ר שירבו זכויותינו" ,ואוכלים כרתי ואומרים
(המשך בעמוד ג) "שיכרתו שונאינו" ,סילקא " -שיסתלקו אויבינו" ,תמרים
2
א יידיש ווארט תקיעת שופר מתוך לוח הקהלה (המשך)
(שלשים קולות)
ובשופר גדול יתקע וכו' ומלאכים יחפזון וחיל ביום ב' דראש השנה מתפללין מנחה גדולה תיכף לאחר מוסף.
ורעדה יאחזון ויאמרו הנה יום הדין לבא על כל בקצת מקומות נוהגין בראש השנה שחל בשבת לגמור
צבא מרום בדין (ונתנה תוקף) בשעה 18.00בדיוק
בביהמ"ד אלכסנדר מוסף מוקדם ,כדי שיהיה זמן לאכול הסעודה ,להתפלל
ראש השנה קומען די מלאכים מקטרג זיין מנחה ולאכול סעודה שלישית עוד לפני שעה עשירית
אויף די עבירות פון כלל ישראל ,אבער אזוי ווי זיי איזאבעללאליי 44
(זמנית ,דהיינו .)16.51
הערען ווי מען בלאזט שופר ,כאפען זיי א ציטער, ובשעה 18.45בדיוק
קידוש ,מקדשין על היין( ,ושמרו) ,זכור את יום השבת,
אז צוליב דעם יום הדין גייט מען זיי אליין משפט'ן, בביהמ"ד בית יעקב תקעו בחדש שופר ,יש אומרים קודם זה "וידבר משה",
(יערות דבש) לאזען זיי אפ די אלע קטרוגים. יאקאב יאקאבס סטר22 .
יש מקדימין גם "אלה מועדי" .בברכת המזון אומרים
עזרת נשים פתוחה
לשון חכמים בברכת כתיבה וחתימה טובה
רצה ויעלה ויבא (אם שכח עיין לעיל בליל ראש השנה).
סעודה שלישית :יש מחלקים סעודתם ,דהיינו
עמדו נא וראו מה נורא יום ה' אשר תלהט אש שמברכים ברכת המזון באמצע הסעודה ועושים הפסקה
סביב ,ועד תקיעת שופר אלפי אלפים פרסאות בזכות הצדקה קטנה (טיול או שיעור בדברי תורה וכדומה) ונוטלין ידים
גחלי אש בוערות ,ולזאת אפילו מלאכי השרת לאחר שמרן הרב שליט"א עורר כבר כמה לסעודה שלישית (לפני שעה עשירית ,דהיינו .)16.51
יאחזון רעדה לבל יוקדו בגחלי אש ה' ,כי באש ה' פעמים בדרשותיו על החיוב וההכרח להקים יש שאחר ברכת המזון אוכלין רק מזונות ויוצאים בזה.
נשפט ,ולכן בקהילות פולין אומר שחרית בפיוט מחדש קופת צדקה כללית ומרכזית לנצרכי אין ישנים ביום ראש השנה אלא עוסקים בתורה ואומרים
"והחיות בוערות אש" ,אשר כל סוגר החרוז ב"אש", עירנו ,נתקבלה בשמחה רבה הידיעה על ייסודה תהלים (ויושב בטל כישן דמי) ,ובשם האריז"ל דלאחר
כי אי אפשר לשער גודל האש ,עד שבא השופר, של קופת צדקה אשר בשם "אור החסד" יקרא, חצות מותר.
ואז התקיעה מורה רוח של חסד למעלה ,ובא רוח ע"י עסקנים חשובים ומסורים כדי להיטיב מנחה ,קרבנות ,אשרי ובא לציון ,חצי קדיש ,ואני תפלתי,
ומפזר אש ,ויזלו מי חסד ,ולכן מלאכי השרת מצפים ולחזק משפחות עירנו הנצרכות בדרך כבוד. ויהי בנסע ,וקוראים ג' קרואים בפרשת האזינו ,יהללו,
לשופר ואמרו אשרי העם יודעי תרועה ,לכן אין הנהלת הקהלה מברכת אותם שיזכו לסיעתא
להאריך בשחרית ר"ה בשום דבר עד שופר... שמונה־עשרה של ר"ה שחל בשבת ,חזרת הש"ץ( ,אין
דשמיא מרובה בעבודת הקודש ולראות ברכה אומרים צדקתך) ,קדיש תתקבל ,עלינו ,לדוד ה' אורי
(יערות דבש ח"א דרוש י"ד) בעמלם ,ובשכר זה יזכו להתברך בכתיבה (לאומרים במנחה) .והולכים ל"תשליך" למחר ביום ב'
וחתימה טובה בתוך כל ישראל ונזכה לברכת דראש השנה.
ביהמ"ד "בית יעקב" "ולא יהיה בך אביון".
ב' דראש השנה ,יום א' ,ב' תשרי.
ביום א' דר"ה או תר"ת בקול שופר שאין שייך לכאן ,ואף לא לכפול מאחרין להדלקת הנרות ולכל ההכנות ליו"ט שני עד
שיעור השברים או התרועה אחר שנגמרו כהלכה ,ואם הפסיק לאחר שעה ( 20.54ר"ת ,)21.16 :ואומרים ברוך המבדיל
בקול אחר חוזר לתחלת הבבא). בין קודש לקודש קודם שמכינים (יש נוהגות להדליק
ע"י מרן הרב שליט"א התקיעות שבתפלת מוסף (תקיעות דמעומד) צריך הקהל אחר תפלת מעריב לפני קידוש).
מנחה בשעה 19.30 לשמוע מעומד ,וכבר נהגו שגם התקיעות שלפני מוסף מברכין להדליק נר של יו"ט ושהחיינו (נכון שגם הנשים
בברכת כתיבה וחתימה טובה (תקיעות דמיושב) שומעים בעמידה. יכינו בגד חדש או פרי חדש לברכת שהחיינו בהדלקת
כל הקולות כשרים בשופר ,ובלבד שלא יהיה קול הברה. הנרות ,כמו שמכינים לקידוש ,אבל הפרי לא תאכלנה
מזמור לתודה אסור להפסיק באמצע השלשים קולות אם לא מענין קודם קידוש) ,ותזהרנה שלא תהא הפסקה בין הדלקת
התקיעות והתפלות ,וגם אח"כ אין ראוי להפסיק עד הנרות ואכילת הפרי שלאחר קידוש.
להמציל ומושיע כש"ת
אחר כל התקיעות ,ואם שח אינו צריך לחזור ולברך, ערבית ,כנהוג ,ברכו ,ופרוש ,תקעו ,חצי קדיש ,שמונה־
הי"ו הר"ר פייביש שפירא ואם עשה צרכיו מברך "אשר יצר"( .יש אומרים היהי עשרה של ר"ה ,ותודיענו ,לדוד מזמור כדאתמול ,קדיש
כתיבה וחתימה טובה רצון שבין הסדרים ,ויזהרו שלא להוציא השמות בפה). תתקבל ,עלינו ,לדוד ה' אורי (לאומרים במעריב).
ושנה טובה ומתוקה אומרים "אשרי העם יודעי תרועה" ואשרי יושבי ביתך, קידוש ,יין ,קידוש ,נר ,הבדלה ,זמן (יקנה"ז) ,בורא פרי
בהוקרה לדוד מזמור (יש אומרים מזמור לדוד -מט"א ועוד) ,יהללו, הגפן ,מקדש ישראל ויום הזכרון ,בורא מאורי האש,
משפחת שיינבערגער ומכניסין ספר תורה להיכל. המבדיל בין קודש לקודש ,שהחיינו .יניח על השלחן פרי
מוסף( ,המתפלל ביחידות אל יתפלל בג' שעות ראשונות, חדש או ילבש בגד שצריך לברך שהחיינו עליהם ,ויכוין
לפני .)9.34הש"ץ אומר "הנני" בנגון המקובל ,חצי קדיש, בברכת שהחיינו לפטור גם אותם( .יש אוכלים הפרי החדש
שמונה־עשרה" ,את מוספי יום הזכרון הזה"" ,ובחדש תיכף אחר קידוש ,ויש אחר המוציא) .אין עושין הסימנים
השביעי" .נוהגין לתקוע גם בתפלת לחש תשר"ת ,תש"ת בליל שני (יש נוהגין לעשות גם בליל שני).
ותר"ת אחר מלכיות ואחר זכרונות ואחר שופרות ,כמו שחרית ,בניגון המקובל ,הש"ץ לובש קיטל וטלית,
בחזרת הש"ץ( ,יש מקומות שהמקריא מקריא גם בתפלת יש מתחילין בשיר היחוד (של יום א') ואנעים זמירות.
"וכל המקיים נפש אחת מישראל לחש) ,ואומרים "היום הרת עולם" ואין אומרים "ארשת", ברכות השחר וסדר היום ,פסוקי דזמרה ,נשמת ,המלך,
מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא" (ובנוסח אשכנז נהגו שלא לתקוע בתפלת לחש). ישתבח ,שיר המעלות ממעמקים ,חצי קדיש ,ברכו,
בפרוס עלינו שנה חדשה נפתחים ספר הזכרונות של חזרת הש"ץ ,כנהוג ,ואומרים הפיוטים שלא נאמרו המאיר לארץ וכו' (יוצרות) ,שמונה־עשרה ,חזרת הש"ץ,
קהילתנו היקרה ,הננו בזה ,בשיר שבח וקול תודה ,בכסא אתמול מחמת השבת ,תוקעין תשר"ת ,תש"ת ותר"ת פיוטים ,חי וקים ,תעיר ותריע וכו' (של יום א') ,פותחין
דברכתא להני אילני רברבי ,שלוחי דרחמנא אחר מלכיות זכרונות שופרות ,ואומרים אחר כל סדר הארון ואומרים אבינו מלכנו ,קדיש תתקבל ,שיר של
ר' יוסף שמואל ראטטענבערג ני"ו מהתקיעות "היום הרת עולם" ו"ארשת שפתינו" כנהוג. יום( ,לדוד ה' אורי) ,אתה הראת ,ויהי בנסע ,י"ג מדות,
מראשוני חברי "הצלה" בעירנו נופלים על פניהם ב"עלינו" ,יש מקומות שרק השליח רבונו של עולם ,בריך שמה ,ומוציאין שני ספרי תורה,
ור' דניאל ורנר ני"ו צבור נופל על פניו. שמע ,אחד וכו' קדוש ונורא שמו ,גדלו וכו' ,וקורין
חבר נאמן "הצלה" דפה שנים על שנים (בנגון המקובל) בס"ת ראשון חמשה גברי בפרשת וירא
נשיאת כפים ,ותערב ,הטוב שמך ולך נאה להודות, (בראשית כב פסוקים א -כד) מ"ויהי אחר הדברים" עד סוף
כל עין ראתה ,כל לב הרגיש ,על בשרנו חזינו ,אשר נדבה
לבם ,ופעלו בטובם הגדול ,בגוף ובנפש ממש ,כידידי אמת
הכהנים אומרים "יהי רצון" ,החזן אומר בלחש "או"א הפרשה ,חצי קדיש על שני הספרים ,מפטיר בס"ת השני
של כל אחד ואחד מבני קהילתנו ,במסירות ללא הרף ,לילות ברכנו בברכה המשולשת וכו'" וכשמגיע ל"כהנים" בפרשת פינחס כדאתמול ,וההפטרה "כה אמר ה' מצא
ׂמו ,להציל נפש מישראל ,לחזקם ולעודדם לקיים כימים ׂש אומר בקול רם (כשיש רק כהן אחד אינו אומר "כהנים" חן במדבר" (בירמיה לא) עד "רחם ארחמנו נאום ה'",
עולמות מלאים. בקול רם) והקהל עונים "עם קדושיך כאמור" ,אח"ז ברכות ההפטרה.
ועתה אחרי היפרדם מעלינו בטוחים יהיו שזכות הצבור הכהנים מברכין "אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וכו'",
החזן מקריא להם מלה במלה והם עונין אחריו בקול אחר קריאת התורה תוקעין בשופר .וכשיש ברית מילה
שיעמוד להם ולמשפחותיהם ,ואנו טנא מלא ברכות בביהכנ"ס מלין לפני תקיעת שופר.
נשלח ,שלכל אשר יפנו יהיה להצלחה ,בטוב ובנעימים רם .לפני "וישמרך" ולפני "ויחנך" אומרים "רבונו של
מתוך בריאות ושלום. עולם" ולפני "שלום" אומרים "יהי רצון" ואחר כך "אדיר תקיעת שופר :אין תוקעין בשופר לפני הנץ החמה,
באהבה עזה ובהערכה והוקרה במרום" והכהנים אומרים "רבונו של עולם" ,יש לאחר דהיינו בשעה ,7.15אולם בשעת הדחק יוצאין בתקיעת
כל חברי "הצלה" באמירת "אדיר במרום" ו"רבונו של עולם" עד לאחר שופר מעלות השחר ואילך ,דהיינו .5.32
"היום תאמצנו" (מג"א). מדקדקין לחזור אחר תוקע שיהיה הגון ,בן תורה ובעל
קדיש שלם עם תתקבל ,וקודם שאומר הש"ץ "תתקבל" מעשים טובים ,וכן המקריא .אומרים קודם התקיעות
ייראוך עם שמש תוקעין תשר"ת ,תש"ת ותר"ת ,שהם עוד עשרה קולות, ז' פעמים למנצח (תהלים מז) ,ואומרים מן המצר ופסוקי
תפלת שחרית בימות החול כותיקין להשלים מאה קולות .תתקבל עד סוף הקדיש ,ויש קר"ע שט"ן ,ומברך התוקע "אשר קדשנו במצותיו וצונו
בביהמ"ד פשעווארסק תוקעין אחר גמר כל הקדיש .אין כאלקינו ,עלינו( ,לדוד לשמוע קול שופר" ,שהחיינו ,ויכוין התוקע להוציא
בכל יום חצי שעה לפני הנץ ה' אורי)( ,יש אומרים אנעים זמירות ,יש אומרים אחר את כל השומעין ,והשומעין יכוונו לצאת .ותוקעין ג"פ
שחרית) .והמתפללין בנוסח אשכנז תוקעין עוד שלשים תשר"ת :תקיעה ,שברים־תרועה ,תקיעה ,וג"פ תש"ת:
יום ב' צום גדלי' בשעה - 6.46סליחות 5.50 תקיעה ,שברים ,תקיעה ,וג"פ תר"ת :תקיעה ,תרועה,
בשאר הימים סליחות 6.05 קולות להשלים למאה קולות.
(המשך בעמוד ד) תקיעה (אסור להפסיק בכל בבא של תשר"ת או תש"ת
3
בינו שנות דור ודור הנהלת הקהילה מאחלת ברכת מזל טוב חמה ולבבית לכל בעלי השמחה
ש"ק א' דר"ה -א' תשרי
ד'תשע"ב :הקדוש רבי אמנון ממגנצא " -ונתנה תוקף"
תר"מ :רבי מאיר לייבוש [ב"ר יחיאל מיכל] מלבי"ם
נולד בן שידוכים
תרע"ד :רבי יעקב דוד [ב"ר זאב] ווילאבסקי -הרידב"ז למשפ' ר' שמואל יואל לערנער-געשטעטנער נ"י אריה שלמה גאלדבערג אסתר בילא שליסעל
תרצ"ו :רבי יצחק מאיר [ב"ר אברהם יהושע העשיל] - * בת ר' נפתלי נ"י ב"ר יצחק שמואל יעקב נ"י
האדמו"ר מקאפיטשניץ למשפ' ר' אברהם יעקב גאליצקי-דירנפעלד נ"י שליסעל (נויבירט) גאלדבערג (קנאפפלער)
לונדון אנטווערפען
יום א' ,ב' דר"ה -ב' תשרי * לונדון ,כ"ב אלול תשפ"ו
תרפ"ב :רבי ישראל [ב"ר אשר] פערלאוו -ה"ינוקא" למשפ' ר' ישראל מאיר טייטלבוים-מיללער נ"י
מסטאלין
ריזל קראוס שמשון רפאל זילביגער
נולדה בת
יום ב' -ג' תשרי בן הרב ישראל מאיר הכהן שליט"א בת הרב אלימלך שליט"א
ג' של"ט :גדליהו בן אחיקם (וי"א שנהרג בר"ה) קראוס (עדעל) זילביגער (דונר)
תמ"ג :רבי אברהם אבלי [ב"ר חיים] הלוי גאמבינער -מגן אנטווערפען מאנשעסטער
אברהם למשפ' ר' אהרן יעקב מרדכי וואלך-קורניק נ"י אנטווערפען ,כ"ח אלול תשפ"ו
תרכ"א :רבי ישראל [ב"ר גדליה] ליפשיץ -תפארת ישראל
תר"צ :רבי שמעון נתן נטע [ב"ר דוד צבי שלמה]
*
למשפ' ר' יהושע איינהורן-שווארץ נ"י
בידערמאן -האדמו"ר מלעלוב
תר"צ :רבי נפתלי [ב"ר משה] טראפ -ראש ישיבת ראדין
בודק שעטנז בקהלתנו ויזכו לבנות
תש"ב :רבי אהרן יחיאל [ב"ר ירחמיאל משה] האפשטיין *
למשפ' ר' חיים מאיר חנוך גאנץ-ווייס נ"י
"בית נאמן"
-האדמו"ר מקאזניץ
* בישראל
יום ג' -ד' תשרי למשפ' ר' יהודה גליק-אינטראטער נ"י "בית נאמן" מתכבד בזה להזמין את כלל תושבי עירנו
תק"ח :רבי צבי הירש [ב"ר נפתלי הירץ] אשכנזי
האלבערשטאדט -כוס ישועות ערבית ,של חול כנהוג ,בשמונה־עשרה זכרנו ,מי כמוך, לערב מיוחד בעניני שידוכים
תקפ"א :רבי אברהם [ב"ר יחיאל] דאנציג -חיי אדם
תר"ח :רבי יצחק אריה (זעקל לייב) [ב"ר מתתיהו] המלך הקדוש ,אתה חוננתנו ,המלך המשפט (אומרים לחיזוק ,הדרכה ,יעוץ ,וכלים מעשיים ,וכיצד יכול כל
"המלך המשפט" בכל תפלות החול של עשי"ת ,ואם אחד מאתנו לקחת חלק בבנין בתים נאמנים בישראל
ווארמזער -בעל שם ממיכלשטאדט
יום ד' -ה' תשרי שכח ואמר "מלך אוהב צדקה ומשפט" אינו חוזר), בעידודו ובברכתו של
תשס"ט :רבי יהודה [ב"ר מרדכי] גרינפעלד -דומ"ץ חסידי וכתוב ,בספר .אחר שמונה־עשרה קדיש תתקבל ,עלינו, כ"ק אדמו"ר מפשעווארסק שליט"א
(לדוד ה' אורי). בהדרכתם ובהכוונתם של
בעלזא אנטווערפען המרא דאתרא שליט"א
יום ה' -ו' תשרי הבדלה ,עושים הבדלה על הכוס ,בורא פרי הגפן ,המבדיל והדומ"ץ הגרי"ז פאללאק שליט"א
תקע"ב :רבי אריה לייב [ב"ר ברוך] -שפאלער זיידא בין קודש לחול( ,לא נר ולא בשמים). *
דברי פתיחה ע"י הדומ"ץ הגרי"ז פאללאק שליט"א
יום ו' -ז' תשרי בעשי"ת ,בימי החול מוסיפין "שיר המעלות ממעמקים" דברי חיזוק והדרכה ע"י המרא דאתרא שליט"א
רבי דוד [ב"ר אברהם] אופנהיים -רב בניקלשבורג תצ"ז: בין ישתבח לקדיש שלפני ברכו ,ובשמונה־עשרה מבט רפואי ע"י הר"ר דר .ג .גוטפרוינד הי"ו
ופראג -נשאל דוד מוסיפים זכרנו ,מי כמוך ,המלך הקדוש ,המלך המשפט, *
ש"ק -ח' תשרי וכתֹוֹב ובספר .ואחר שמונה־עשרה בשחרית ובמנחה ביום רביעי פרשת האזינו ,ה' תשרי תשפ"ז
תקצ"ג :רבי נח [ב"ר מרדכי] מלעכאוויטש אומרים אבינו מלכנו. באולם "זכרון משה"
תרצ"א :רבי שמעון [ב"ר אליעזר זוסמן] סופר -אב"ד
פאקש נוהגין שאין עושים נישואין בעשי"ת. בשעה 20.45בדיוק
רבי שלמה בן ציון [ב"ר ישעי' משולם זושא] ת"ש: תחלת תענית :בבוקר בשעה 5.33 בברכת כתיבה וחתימה טובה
טווערסקי -האדמו"ר מטשערנאביל
משכימין לסליחות( ,וכן בכל עשי"ת) ,תפלה כנהוג ,שיר
המלך המשפט ,עננו בשומע תפלה ,וכתוב ,בספר. המעלות ממעמקים ,בשמונה־עשרה זכרנו ,מי כמוך, מתוך לוח הקהלה (המשך)
חזרת הש"ץ ,זכרנו וכו' כנ"ל ,עננו בין גואל לרופא כמו המלך הקדוש ,המלך המשפט ,וכתוב ,בספר .בחזרת
הש"ץ זכרנו וכו' כנ"ל ,עננו ברכה לעצמה בין גואל לרופא, יש נוהגין כמנהג הגר"א שאם גמרו מוסף אחר חצות
בשחרית ,ואומרים ברכת כהנים .אבינו מלכנו( ,יש מתפללין מנחה גדולה תיכף לאחר מוסף .יש אומרים
אומרים תחנון בכל תפלת מנחה) ,קדיש תתקבל ,עלינו, אחר שמונה־עשרה תחנון ,אבינו מלכנו ,חצי קדיש( ,יש
לדוד ה' אורי (לאומרים במנחה). נוהגין לומר י"ג מדות ,שיר למעלות וכו' בשעת הוצאת שאז אין אומרים "אבינו מלכנו" אחר מנחה.
מוצאי תענית( 20.40 :לשיטת ר"ת)21.12 : ספר תורה בכל עשי"ת) ,קריאת התורה ג' גברי בפרשת קידוש ,מקדשין על היין ,תקעו בחדש שופר ,יש אומרים
כי־תשא בקריאת "ויחל" (בדילוג) ,והצבור אומר בקול רם קודם זה "וידבר משה" ,ויש מקדימין גם "אלה מועדי".
יום ה' האזינו ,ו' תשרי :סליחות שלש־עשרה מדות ביום הפסוקים :שוב מחרון אפך -י"ג מדות ה' ה' -וסלחת וכו' בברכת המזון אומרים יעלה ויבא (אם שכח אינו חוזר).
ה' האזינו (יום קריאת התורה) ,ויש אומרים אותו ביום
ו' האזינו .בקצת מקומות אומרים סליחות בלילה .יש (אבל העולה יאמר יחד עם הקורא) ,חצי קדיש ,אשרי, מנחה ,קרבנות ,אשרי ,ובא לציון ,חצי קדיש ,שמונה־
הולכים אחר מנחה ביום זה לאמירת תשליך. למנצח ,ובא לציון ,קדיש תתקבל ,יהללו ,שיר של יום, עשרה של ר"ה ,חזרת הש"ץ ,אבינו מלכנו ,קדיש תתקבל,
שבת שובה ,פרשת האזינו ,ח' תשרי.
אין כאלקינו ,עלינו ,לדוד ה' אורי. עלינו ,לדוד ה' אורי (לאומרים במנחה).
הדלקת הנרות( 19.31 :פלג המנחה - 18.33 :פלג ב.)19.30 : מנחה ,הש"ץ והבעל קורא מתעטפים בטלית ,קרבנות, תשליך :נוהגין ללכת אל הנהר לומר "תשליך" (יש
אשרי ,חצי קדיש ,מוציאין ס"ת וקורין ג' גברי ב"ויחל". מקומות שאומרים תשליך ביום שאומרים י"ג מדות,
מפנינים יקרים (המשך) אחר קריאת התורה אין אומרים חצי קדיש ,השלישי לאחר מנחה ,או ביום שלפניו).
הוא המפטיר ,הפטרת "דרשו" (ישעיה נה) עד "אקבץ
ומחשבותיו ,ולהכין עצמו לקראת אלקינו בכל המ"ח עליו לנקבציו" ,ומברך הברכות עד "מגן דוד" ,יהללו ,חצי מוצאי יום טוב( 20.52 :לשיטת ר"ת)21.14 :
שעות שבראש השנה ,שבזה ימשוך קדושה ודבקות קדיש ,שמונה־עשרה ,זכרנו ,מי כמוך ,המלך הקדוש, צום גדליה ,יום ב' האזינו ,ג' תשרי ,הוא תענית ציבור.
השם על כל השנה שיוכל להיות דבוק בנועם השם כל )Na 22u.: 0903.92248 (1.50¤ per min.
תורנות בתי מרקחת אבינו מלכנו שלח רפואה
רופא תורןDokter van wacht - 0900.10.512 :
היום ,וכל חלק מחלקי השעות שבראש השנה יתנו הצלהHATZOLOH - 03.289.00.00 : )Wachtdienst (9.00-22.00 uur שלמה לחולי עמך
עזר וסעד לכל יום מימי השנה להמליך הבורא ברוך vrijdag 11 september maandag 14 september woensdag 16 september
הוא ,וזהו הפי' "ואמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני Centraal Station, Pelikaanstr. 3 Breedenraedt, Van Eycklei 47 Plantijn, Plantin en Moretuslei 92
עליכם" ,שהכונה שתאמרו המלכיות בר"ה בכל לבכם zaterdag 12 september dinsdag 15 september donderdag 17 september
Mann, Jan Van Rijswijcklaan 82 Mann, Jan van Rijswijcklaan 82 Ampe, Mercatorstraat 36
שע"י זה תמליכו את השם ב"ה כל השנה ברוב עוז. zondag 13 september
(מאור ושמש ,לר"ה ד"ה ואמרו לפני) Pieters, Lange Leemstraat 124
) na 22u.: Centraal Station, Pelikaanstraat 3ליל א' דר"ה( 11 september
) na 22u.: Pharmalux, Dageraadplaats 25ליל ב' דר"ה( 12 september
ותשובה ותפלה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה בתי מרקחת שפתוחים בכל ש"ק
Justitia, Justitiestraat 81: 10.00-16.00 - Centraal Station, Pelikaanstraat 3: 10.00-17.00 - Grote Markt 56: 10.00-17.00
(תפילת היום) Wapper, Schuttershofstr. 48a 9.30-18.30
קשה מה הלשון מעבירין והול"ל מבטלין.
שעות הקבלה בבנין הקהלה Jacob Jacobsstr. 22
ויתפרש שפיר דהוא מלשון ויעבירם את הנחל
המו"ץ הגרא"ח שטרנבוך שליט"א: הדומ"ץ הגר"ע האניג שליט"א: מרן הרב שליט"א:
(בראשית לב,כד) ,העברה מצד זה לצד זה ,ע"ד בימים א-ו 10:30-12:00 בימים ב' ד' ו' 11:00-12:00 בימים ב-ה בין השעות 17:00-18:30
משרד הקהלה -שעות פתיחה: הדומ"ץ הגרי"ז פאללאק שליט"א: אך ורק בתיאום מראש במשרד הקהלה
הכתוב ידבר עמים תחתינו ,כי הצדיק מעביר לפנה"צ א-ו - 9:30-12:45 :אחה"צ ב-ה17:00-18:30 : בימים א-ו 10:15-11:15 03.233.55.67<5
הגזירה מישראל לעכו"ם ,וזה הפי' גם כאן שע"י ניתן להתקשר בטלפון גם בין השעות 14:00-17:00 הדומ"ץ הגרא"ש עקשטיין שליט"א: למזכירות הבית דין צדק
info@machsike-hadass.be - 03.233.55.67 בימים א-ה 17:00-19:00 03.233.55.67>6 - beisdin@machsike-hadass.be
תשובה ותפלה וצדקה אזי מעבירין את רוע הגזירה להרשמה כחבר הקהלה יש לפנות לאחד מחברי הועד ,או ע"י אי-מייל ל ,membership@machsike-hadass.be :או לשלוח תיבת memberע"י smsלמספר 0488.577.313
(רבי מאיר מפרעמישלאן) מישראל לעכו"ם. להארות והערות בכל הקשור לגליון ולקבלת הגליון נא לפנות דרך המייל Shabato@machsike-hadass.be
4
