gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שבת בשבתו - אנטוורפן · SHABBOS BSHABATOI - ANTWERP — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: שבת בשבתו - אנטוורפן · SHABBOS BSHABATOI - ANTWERP

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

שבת בשבתו - אנטוורפן · SHABBOS BSHABATOI - ANTWERP — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ראש השנה‬ ‫קבלת יו"ט‪19.47 :‬‬ ‫מעריב ליל ב'‪ 20.54 :‬ר"ת‪21.16 :‬‬ ‫מוצאי יו"ט‪ 20.52 :‬ר"ת‪21.14 :‬‬ ‫שבת בשבתו‬ ‫גליון הקהלה החרדית "מחזיקי הדת" אנטווערפען‬ ‫סוזק"ש א' דר"ה‪ :‬מג"א‪ - 9.49/9.33 :‬גר"א‪ - 10.25 :‬ב' דר"ה‪ :‬מג"א‪ - 9.49/9.34 :‬גר"א‪10.25 :‬‬ ‫‪11 SEPTEMBER 2026‬‬ ‫ב"ה‪ ,‬ערב ר"ה כ"ט אלול תשפ"ו • שנה ל"א‪ ,‬גליון אלף תשל"ה • דף היומי חולין קל"ד • ‪• Nr 1735‬‬ ‫למרן הרב שליט"א ולחברי הביד"ץ שליט"א‪,‬‬ ‫דרשת שבת שובה‬ ‫לכל מאן דעסקי באורייתא די באתרא הדין ודי בכל אתר ואתר‪,‬‬ ‫בשבת שובה הבעל"ט פרשת האזינו‬ ‫לארגוני הצדקה והחסד ולכל העוסקים בצרכי ציבור‪,‬‬ ‫ידרוש‬ ‫לחברי הקהלה ולתושבי העיר‪,‬‬ ‫מרן הרב שליט"א‬ ‫לחולי עמנו קצירי ומריעי‪,‬‬ ‫לעם ה' השוכן בציון ובארצות פזוריהם‪,‬‬ ‫בהלכה ובאגדה‬ ‫לאחינו בני ישראל הנתונים בצרה ובשביה‪,‬‬ ‫בבית הכנסת הגדול‬ ‫ברכת כתיבה וחתימה טובה‬ ‫תפלת מנחה בשעה ‪ 17.45‬בדיוק‬ ‫שנת חיים ברכה והצלחה‪ ,‬שפע רפואות וישועות‬ ‫*‬ ‫שנה שימלא ה' כל משאלותינו לטובה‬ ‫בענין שבת הותרה בציבור‬ ‫מאחלת הנהלת הקהלה‬ ‫• יומא מ"ו ע"א‪ :‬גופא א"ר הונא עד מ"ו ע"ב איתמר‬ ‫• ברכות י"ט ע"ב‪ :‬ת"ש ולאחותו עד כ' ע"א שב‬ ‫כבר יצא שמו של "בית נאמן" לתהלה במעשיהם הכבירים בעניני שידוכים‪ ,‬הן אותם שהיו שלוחי דרחמנא‬ ‫ואל תעשה שאני‪ ,‬ורש"י ותוס' שם ד"ה שב ואל‬ ‫בעצמם להוציאם מכח אל הפועל‪ ,‬הן בעזרתם לצדדים ולשדכנים אחרים‪.‬‬ ‫תעשה שאני‬ ‫• יבמות ג' ע"ב מאי טעמא דאמרינן אתי עשה ותוס'‬ ‫ועתה שהם מארגנים ערב חיזוק והסברה כיצד לגשת אל מצוה רבה זאת על פי תורה‪ ,‬הננו בקריאה של‬ ‫שם ד"ה לא תעשה שיש בו כרת‬ ‫חיבה לבוא ולשמוע דעת תורה לאיזה זיווג ישתדל‪ ,‬וכיצד ומה הכלים העומדים לרשותו‪ ,‬הן לעצמו והן לעזור‬ ‫• יד רמ"ה סנהדרין נ"ג ע"ב‬ ‫לאחרים‪ ,‬וזכות כל העוסקים והמסייעים במצוה נשגבה זאת יעמוד לנו להוושע בזיווגים‪ ,‬ולהכתב ולהחתם‬ ‫• רמב"ם פ"א מהל' יבום וחליצה הי"ב‬ ‫לטובה לקראת שנת גאולה וישועה הבעל"ט‪.‬‬ ‫• בית יוסף או"ח סי' שכ"ח ד"ה היה החולה צריך‬ ‫הבד"ץ‬ ‫(בדפוסים חדשים סעי' י"ד)‬ ‫• שו"ת רמ"א סי' ע"ו‬ ‫לא עכשיו אימתי‪ ,‬וראוי לבכות ולהתפלל ולבקש‬ ‫• שו"ת חת"ס או"ח סי' פ"ה‬ ‫• מקדש דוד סי' כ"ד סק"ב‬ ‫רחמים ותחנונים‪.‬‬ ‫אך אמור אומרים עם ה' אלו‪ ,‬אנחנו נשליך‬ ‫מפנינים יקרים‬ ‫• עטרת חכמים (לבעל ברוך טעם) סי' ד'‬ ‫• אבני נזר או"ח סי' תנ"ה‬ ‫נפשינו מנגד שלא להתעצב ביום חדות ה' אלקי‬ ‫ראש השנה שחל בשבת‬ ‫ישראל ויום גנוסי' שלו‪ ,‬ונשמח עמו ויעבור עלינו‬ ‫הנה בשבת אין תוקעין‪ ,‬ונ"ל דאעפ"כ מתוקן‬ ‫ממילא כמו בתקיעה ממש‪ ,‬דהנה מבואר בגמרא (שבת‬ ‫לשכת הוראה‬ ‫מה‪ .‬ואמנם זה הוא גופיה גורם רחמים יותר מכמה‬ ‫יב‪,‬א) דבמבקר החולה אומרים יכולה היא שתרחם‪,‬‬ ‫שע"י הבד"ץ דקהלתנו ‪03.208.4115 -‬‬ ‫תעניות‪ ,‬בראות הקב"ה שהם אינם חסים על‬ ‫והיינו שבכח קדושת השבת באה הרפואה בלא צעקה‬ ‫*‬ ‫בקשת חייהם מפני כבודו ית"ש‪ .‬והיינו המליכוני‬ ‫ותפלה כמפורש שם בפירוש רש"י ז"ל‪ ,‬וכמו"כ גבי‬ ‫שאלות אודות צום יוה"כ‬ ‫עליכם ביום תחלת מלכות כדי שיעלה זכרוניכם‬ ‫הרופא עם הדיין יענו לשאלות אודות צום יוה"כ‬ ‫תקיעות דהוא לעורר רחמים רבים מלמעלה‪ ,‬ושבת‬ ‫ביום ג' האזינו‪ ,‬ד' תשרי‪ ,‬בין השעות ‪16.00-17.00‬‬ ‫עי"ז לפני לטובה‪ .‬והיינו אל תעצבו כי חדות ה' היא‬ ‫קודש מקור הרחמים וממילא בא הרחמים לכל‬ ‫גם בטלפון וגם אישית בלשכת הוראה‪.‬‬ ‫(דרשות חתם סופר‪ ,‬דף שסז)‬ ‫גורם מעוזכם‪.‬‬ ‫(דברי חיים‪ ,‬לר"ה ד"ה בפסוק תקעו)‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫*‬ ‫שאלות בד' מינים ‪ -‬הגרש"א גרינפעלד שליט"א‬ ‫כדי שתמליכוני‬ ‫ביום ה' האזינו ו' תשרי‪ ,‬ביום ג' י"א תשרי‬ ‫חדות ה' היא מעוזכם (נחמי' ח‪,‬י)‬ ‫וביום ד' י"ב תשרי בין השעות ‪17.30-19.00‬‬ ‫ואשרי מי שהוא זוכה לקדש ולטהר עצמו‬ ‫ואמרו חז"ל אמר הקב"ה המליכוני עליכם כדי‬ ‫(המשך בעמוד ד)‬ ‫שיעלה זכרוניכם לפני לטובה (ר"ה טז‪,‬א)‪ .‬כי הנה יום‬ ‫ימי הרחמים והסליחות תשפ"ו לפ"ק‬ ‫ר"ה אפילו חמשה עשר בשבט שהוא ר"ה לחניטת‬ ‫מכתב חיזוק והמלצה‬ ‫אילנות מכל מקום הוא יום שמחה ויו"ט‪ ,‬כן כתב‬ ‫הנה ידוע כי זה רבות בשנים התקיימה בעירנו 'קופת צדקה וחסד' אשר פעלה למען עניי ואביוני עירנו‬ ‫הגהות מיימוניות ריש הלכות ר"ה ע"ש‪ ,‬והסברא‬ ‫והיתה לעזר ולאחיסמך למשפחות נצרכות בשעת דחקן‪ ,‬ולדאבוננו נתבטלה הקופה ונפסקו פעולותי'ה‪ ,‬לכן מה‬ ‫נותן שהוא כעין יום כתר מלוכה‪ ,‬שבו חוזר תחלת‬ ‫מאד שמח לבי לשמוע כי נתקבצו יחדיו כמה עסקנים חשובים ויקרים ונטלו על שכמם עבודת קודש לייסד‬ ‫מחדש קופה של צדקה וחסד אשר בשם 'אור החסד' יכונה שכל מטרתה תהיה לעמוד לימין אביון‪ ,‬לתמוך‬ ‫הבריאה שחנטו האילנות בפעם הראשון בבריאת‬ ‫ולסייע לנצרכים ולנדכאי לב בעירנו בכמה וכמה אופנים‪ ,‬וכבר נפסק להלכה בשו"ע (יו"ד סי' רנ"ו סעיף א') 'כל‬ ‫עולם‪ ,‬והוא כיום גנוסי' של מלכים‪ ,‬ומכל שכן א'‬ ‫עיר שיש בה ישראל חייבים להעמיד מהם גבאי צדקה‪ ...‬וזו היא הנקראת קופה‪ ...‬מעולם לא ראינו ולא שמענו‬ ‫בתשרי שהוא יום גנוסי' לכל עולם כולו‪ .‬אך לעומת‬ ‫צדקה'‪ ,‬לכן אמינא לפעלא טבא יישר‪ ,‬ואברכם מקרב לב שתשרה שכינה‬ ‫קהל מישראל שאין להם קופה של צדקה'‪,‬‬ ‫זה הוא יום חרדת הדין ותחלה לימי התשובה‪ ,‬ואם‬ ‫במעשה ידיהם‪ ,‬וחפץ ה' בידם יצליח‪ ,‬שיזכו להוציא מכח אל הפועל את שאיפותיהם הטובות לאמץ ולחזק‬ ‫עניים ושבורי לב בדרך כבוד‪ ,‬ועליהם נאמר 'וכל העוסקים בצרכי ציבור באמונה הקב"ה ישלם שכרן ויסיר מהם‬ ‫בית הכנסת הגדול‬ ‫כל מחלה וגו' וישלח ברכה והצלחה בכל מעשה ידיהם'‪.‬‬ ‫אסטען ‪46‬‬ ‫ובחדא מחתא הנני קורא בזה אל תושבי עירנו היקרים לעמוד לימין הקופה החדשה‪ ,‬לתמכה ולסעדה‬ ‫בעין יפה וברוח נדיבה בנדבות הגונות למען יוכלו לבסס את הקופה על יסודות איתנים וחזקים כדי שיהיה‬ ‫תפלת מנחה בערב ר"ה בשעה ‪20.00‬‬ ‫לה קיום בעז"ה לאורך ימים ושנים‪ ,‬ועי' ברמב"ם (הל' מתנות עניים פ"י ה"ב) 'לעולם אין אדם מעני מן הצדקה ואין‬ ‫דרשת‬ ‫דבר רע ולא היזק נגלל בשביל הצדקה שנאמר והיה מעשה הצדקה שלום כל המרחם מרחמין עליו שנאמר ונתן‬ ‫והרבך'‪ ,‬ובודאי כל התומכים יתברכו בבני ברוכי חיי אריכי ומזוני רוויחי‪ ,‬ושלא יצטרכו לידי‬ ‫לך רחמים ורחמך והרבך'‪,‬‬ ‫מרן הרב שליט"א‬ ‫מתנם בשר ודם ולא לידי הלואתם כי אם לידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה‪ ,‬ושפע רב ימלא אסמיהם‬ ‫אחר תפלת מנחה‬ ‫מתוך בריות גופא ונהורא מעליא‪.‬‬ ‫ברכת לשנה טובה למרן הרב שליט"א‬ ‫בברכת כתיבה וחתימה טובה ‪ -‬המדבר בצדקה ורב להושיע‬ ‫בבית הכנסת הגדול‬ ‫בברכת מועדים לשמחה‬ ‫‪1‬‬ ‫‪" -‬שיתמו שונאינו"‪ ,‬קרא ‪" -‬שיקרע גזר דיננו ויקראו‬ ‫שונה הלכות‬ ‫עניני ליל ראש השנה‬ ‫לפניך זכויותינו"‪ .‬ויש אוכלים רימונים ואומרים "שירבו‬ ‫זכויותינו כרמון"‪ .‬אומרים זמירות של שבת כנהוג (יש‬ ‫מתוך לוח הקהלה‬ ‫שאין אומרים זמירות האר"י ז"ל כנ"ל)‪.‬‬ ‫נערך ע"י הגרא"ח שטרנבוך שליט"א רב הכשרות דקהילתנו‬ ‫א' דראש השנה‪ ,‬שבת קודש‪ ,‬א' תשרי‪.‬‬ ‫סימנים לשנה טובה‬ ‫נוהגין אנשי מעשה ללמוד בכל סעודות ראש השנה‬ ‫משניות מסכת ראש־השנה שבה ד' פרקים‪.‬‬ ‫הדלקת הנרות‪ :‬בשעה ‪( 19.47‬פלג המנחה‪.)18.46 :‬‬ ‫• די נאכט פון ראש השנה פיהרט מען זיך צו עסן‬ ‫מברכין להדליק נר של שבת ושל יום טוב‪ ,‬ושהחיינו‪ .‬נכון‬ ‫פארשידענע מאכלים וואס זענען סימנים אויף א‬ ‫ברכת המזון‪ :‬רצה‪ ,‬יעלה ויבא‪ ,‬ביום הזכרון הזה‪ ,‬ואם‬ ‫שכח יעלה ויבא ונזכר קודם שהתחיל ברכה ד' אומר‬ ‫ליתן צדקה קודם הדלקת הנרות (וכן בכל ער"ש ויו"ט)‪.‬‬ ‫גוט יאהר (שו"ע סי' תקפג ס"א)‪ .‬איינע פון זיי איז א‬ ‫גם הנוהגות להדליק בכל יו"ט לפני קידוש‪ ,‬כשחל בשבת‬ ‫מילגרוים‪ ,‬אז אונזערע זכותים זאלען זיך מערען ווי‬ ‫"ברוך אתה ה' אשר נתן ימים טובים וכו'" כמובא‬ ‫בסידורים‪ ,‬ואם התחיל כבר ברכה ד'‪ ,‬אז בלילה חוזר‬ ‫צריכות להדליק בזמן קבלת שבת ויו"ט‪.‬‬ ‫א מילגרוים (רמ"א שם)‪.‬‬ ‫בשביל יעלה ויבא כדין כל יו"ט‪ ,‬אולם ביום אם שכח‬ ‫בליל ראש השנה יכנס לבית הכנסת באימה וביראה‪.‬‬ ‫• ווען איינער עסט א "דבר שלם" (בריה)‪ ,‬ד‪.‬ה‪ .‬א‬ ‫(וראוי לכל אדם בעשרת ימי תשובה להתפלל תפלה‬ ‫קערנדעל פון א מילגרוים אדער איין טרויב‪ ,‬איז דא‬ ‫יעלה ויבא אינו חוזר‪ ,‬כי יש אומרים שמותר להתענות‬ ‫א מחלוקת צי מען דארף מאכן דערויף א "ברכה‬ ‫בר"ה‪ ,‬ויש אומרים שחוזרים‪ .‬אבל אם שכח רצה או‬ ‫בזמנה ובצבור ‪ -‬אף דאינו נזהר בכל השנה ‪ -‬עכ"פ יזהר‬ ‫אחרונה" (אפילו עס איז ווייניגער ווי א כזית)‪ ,‬דעריבער זאל‬ ‫שניהם‪ ,‬חוזר‪ .‬ואומרים הרחמן הוא ינחילנו ליום שכולו‬ ‫בזה בעשרה ימים אלו‪ ,‬שהם מיום א' דראש השנה עד‬ ‫מען נזהר זיין נישט צו עסן א גאנצע זאך ווייניגער‬ ‫שבת‪ ...‬ליום שכולו טוב‪ ...‬הרחמן הוא יחדש עלינו את‬ ‫אחר יום הכפורים‪ ,‬ואף בשאר דברים שלא היה נזהר בהם‬ ‫ווי א כזית‪ ,‬כדי נישט אריינצוגיין אין א ספק ברכה‬ ‫השנה הזאת וכו'‪.‬‬ ‫בכל השנה‪ ,‬כמו פת פלטר וכדומה ‪ -‬ואין דעתו לנהוג כן ‪-‬‬ ‫(שו"ע או"ח סי' רי ס"א)‪.‬‬ ‫שחרית‪ ,‬בניגון המקובל‪ ,‬הש"ץ לובש קיטל וטלית‪ .‬יש‬ ‫עכ"פ יזהר בעשרה ימים אלו‪ ,‬שהם ימי תשובה ורחמים)‪.‬‬ ‫• א כזית ביי א מילגרוים איז בערך צוויי אנגעפילטע‬ ‫נוהגים לומר שיר היחוד (ליום שבת קודש) ואנעים‬ ‫מנחה‪ :‬הש"ץ לובש טלית ‪ -‬אומרים הודו (יש מקומות‬ ‫לעפלעך‪.‬‬ ‫זמירות קודם התפלה‪ .‬אדון עולם וכו'‪ ,‬ברכות השחר‬ ‫שאין אומרים)‪ ,‬קרבנות‪ ,‬אשרי‪ ,‬חצי קדיש‪ ,‬שמונה־‬ ‫• טייל פירען זיך צו עסן די 'סימנים' נאר די ערשטע‬ ‫וסדר היום‪( ,‬אחר פרשת התמיד אומרים וביום השבת‬ ‫עשרה‪ ,‬קדיש תתקבל‪ ,‬עלינו‪ ,‬לדוד ה' אורי (יש נוהגין‬ ‫נאכט‪ ,‬און טייל אויך די צווייטע נאכט‪.‬‬ ‫ואין אומרים ובראשי חדשיכם)‪ ,‬פסוקי דזמרה‪ ,‬נשמת‪,‬‬ ‫לומר "לדוד" במעריב)‪ .‬אומרים פיוט "אחות קטנה וכו'‬ ‫המלך‪ ,‬ישתבח‪ ,‬שיר המעלות ממעמקים‪ ,‬חצי קדיש‪,‬‬ ‫תחל שנה וברכותיה"‪.‬‬ ‫• טייל פיהרן זיך צו עסן די 'סימנים' גלייך נאך קידוש‪,‬‬ ‫ברכו‪ ,‬יוצר אור‪( ,‬יוצרות כנהוג)‪ ,‬הכל יודוך‪ ,‬א־ל אדון‪,‬‬ ‫פאר די סעודה‪ ,‬און אויב ער וויל מער נישט עסן פון‬ ‫קבלת שבת‪ ,‬יש בזה מנהגים שונים‪ ,‬יש שאומרים כל‬ ‫זיי‪ ,‬זאל ער מאכן א ברכה אחרונה (אויב ער האט געגעסען‬ ‫לא־ל אשר שבת וכו'‪ ,‬אהבה רבה‪ ,‬קריאת־שמע‪ ,‬שמונה־‬ ‫מזמורי לכו נרננה (כבכל שבת)‪ ,‬יש מתחילין "מזמור‬ ‫א כזית ‪ -‬שו"ע סי' קעד ס"ז)‪ ,‬חוץ אויב ער גייט עסן א‬ ‫עשרה של ר"ה כנהוג ומזכירין של שבת‪.‬‬ ‫לדוד הבו לד' בני אלים" ואחר־כך החרוז הראשון או‬ ‫פרוכטן קאמפאט ביי די סעודה‪ ,‬וואס דעמאלס וועט‬ ‫חזרת הש"ץ‪ ,‬כנהוג‪ ,‬בזכרון שופר אפתנו‪ ,‬חי וקים‪,‬‬ ‫שני חרוזים מפיוט של "לכה דודי"‪ ,‬ומדלגין החרוזים‬ ‫ער נישט דארפען מאכן א ברכה ראשונה אויף די‬ ‫ואומרים הפיוטים של ראש השנה שחל בשבת‪ ,‬ובכן וד'‬ ‫עד "בואי בשלום" (יש אומרים גם החרוז "ימין ושמאל‬ ‫קאמפאט‪ ,‬ווייל עס ווערט גע'פטר'ט דורך די ברכה‬ ‫פקד את שרה וכו' מקדש השבת וישראל ויום הזכרון‪,‬‬ ‫תפרוצי")‪ ,‬יש מדלגין רק החרוז "התנערי מעפר"‪ ,‬ויש‬ ‫אויף די סימנים‪ ,‬און אויך וועט ער נישט דארפען‬ ‫קדיש תתקבל‪( ,‬אין אומרים אבינו מלכנו)‪ ,‬שיר של יום‬ ‫מתחילין רק "מזמור שיר ליום השבת"‪ ,‬וכל אחד יחזיק‬ ‫מאכן א ברכה אחרונה (נאכן עסן די סימנים)‪ ,‬ווייל אלעס‬ ‫מזמור שיר ליום השבת‪( ,‬יש אומרים פה לדוד ה' אורי)‪,‬‬ ‫במנהגו‪ .‬ובראש השנה יש שאין אומרים "בשמחה‬ ‫ווערט גע'פטר'ט דורך ברכת המזון פון נאך די סעודה‪.‬‬ ‫אתה הראת‪ ,‬ויהי בנסע הארון‪( ,‬אין אומרים י"ג מדות‬ ‫ובצהלה" מפני שהוא יום הדין (מט"א)‪ .‬מזמור שיר ליום‬ ‫• אנדערע פיהרען זיך צו עסן די 'סימנים' ביי די‬ ‫ותפלת רבש"ע בשבת)‪ ,‬בריך שמה‪ ,‬ומוציאין ב' ספרי‬ ‫השבת (אין אומרים במה מדליקין)‪ .‬יש אומרים כגונא‬ ‫סעודה‪ ,‬נאך די ברכה המוציא‪ .‬מען מאכט א "בורא‬ ‫תורה‪ ,‬שמע ישראל‪ ,‬אחד הוא וכו' קדוש ונורא שמו‪,‬‬ ‫(מט"א ואלף המגן)‪.‬‬ ‫פרי העץ"‪ ,‬און ברכת המזון פטר'ט די ברכה אחרונה‪.‬‬ ‫גדלו‪ ,‬על הכל‪ ,‬ויעזור ויגן‪.‬‬ ‫ערבית‪ ,‬כנהוג‪ ,‬הש"ץ עובר לפני התיבה בניגון המקובל‪,‬‬ ‫• ווער עס קען נישט עסן די סימנים וועגען וועלכע‬ ‫קריאת התורה‪ ,‬בס"ת ראשון קורין (בנגון המיוחד)‬ ‫ברכו וכו'‪ ,‬ופרוש‪ ,‬ושמרו‪ ,‬תקעו בחודש שופר‪ ,‬חצי קדיש‪,‬‬ ‫סיבה עס איז‪ ,‬זאל ער חאטש קוקען אויף זיי (עפ"י‬ ‫שבעה קרואים (ובשבת מותר להוסיף על הקרואים)‬ ‫וכופלין לעילא בכל הקדישים עד מוצאי יום כיפור‪,‬‬ ‫לשון הגמרא בהוריות דף יב ע"א "אמר אביי השתא דאמרת‬ ‫מ"וה' פקד את שרה" עד "ימים רבים" (בראשית כא‪,‬‬ ‫ואומרים "מכל" ברכתא‪ ,‬שמונה־עשרה של ראש־השנה‪,‬‬ ‫סימנא מילתא היא‪ ,‬יהא רגיל למיחזי בריש שתא קרא ורוביא‬ ‫פסוקים א־לד)‪ ,‬ומניח ספר תורה השני על הבימה ואומר‬ ‫זכרנו‪ ,‬מי כמוך (בכל אלו אם לא אמרם אינו חוזר‪ ,‬וכן ב־‬ ‫כרתי וסילקא ותמרי")‪.‬‬ ‫חצי קדיש על שניהם‪ ,‬וקורין למפטיר בספר תורה השני‬ ‫וכתוב ו־בספר)‪ ,‬ובכן תן פחדך‪ ,‬ברכה ג' המלך הקדוש‬ ‫זהירות ממלאכה ביו"ט‬ ‫בפרשת פינחס "ובחדש השביעי" עד "אשה לה'"‪ ,‬וב"מי‬ ‫(אם סיים הא־ל הקדוש ולא תיקן תוך כדי דיבור‪ ,‬חוזר‬ ‫שברך" אומר לכבוד השבת ולכבוד יום הדין (יש אומרים‬ ‫לראש התפלה‪ ,‬וכן הדין בכל עשרת ימי תשובה)‪ ,‬אתה‬ ‫• עס איז דא צו קויפען א שפעציעלע כלי אויף‬ ‫בחרתנו וכו' יום השבת הזה ואת יום הזכרון הזה זכרון‬ ‫ארויסצונעמען די קערנדלעך פון א מילגרוים‪ .‬דאס‬ ‫רק לכבוד היום)‪ ,‬וב"מי שברך" לחולה אינו אומר שבת‬ ‫הוא מלזעוק‪ ,‬וההפטרה "ויהי איש אחד" עד "משיחו"‬ ‫תרועה באהבה (יש שאין אומרים באהבה)‪ ,‬מקדש‬ ‫איז א גרויסער שיסל און דערויף א נעץ מיט גרויסע‬ ‫השבת וישראל ויום הזכרון‪ ,‬וכתוב‪ ,‬בספר‪ .‬לאחר "בספר"‬ ‫לעכער‪ ,‬מען שניידט דעם מילגרוים אין צוויי‪ ,‬די‬ ‫(שמואל‪-‬א‪ ,‬א־ב)‪ ,‬בברכות ההפטרה אומר "על יום השבת‬ ‫הזה ועל יום הזכרון הזה" ומסיים "מקדש השבת וישראל‬ ‫מסיימין "המברך את עמו ישראל בשלום"‪ ,‬יש מסיימין‬ ‫געשניטענע זייט לייגט מען אויף די נעץ‪ ,‬און מען‬ ‫"עושה השלום"‪ .‬ויכלו‪ ,‬מגן אבות‪ ,‬המלך הקדוש (אם‬ ‫קלאפט פון אויבען מיט א לעפל‪ ,‬אזוי פאלען ארויס‬ ‫ויום הזכרון"‪ .‬יקום פורקן (אין אומרים אב הרחמים)‪ .‬אין‬ ‫תוקעין בשבת‪.‬‬ ‫שכח אינו חוזר)‪ ,‬עד מקדש השבת‪ .‬אומרים "לדוד‬ ‫די קערנדלעך‪ ,‬און דורך די לעכער פאלען זיי אריין‬ ‫מזמור" פסוק בפסוק (המזמור הזה הוא סגולה שלא‬ ‫אין די שיסל‪.‬‬ ‫כשיש ברית מילה בבית המדרש‪ ,‬מלין לאחר אשרי (יש‬ ‫יחסרו מזונותיו כל השנה)‪ ,‬קדיש תתקבל (בכל הקדישים‬ ‫• וויבאלד עס איז שפעציעל געמאכט פאר דעם‪,‬‬ ‫מלין לפני אשרי)‪ .‬אשרי יושבי ביתך‪ ,‬יהללו‪ ,‬ומכניסין‬ ‫מר"ה עד אחר יוהכ"פ‪ ,‬וכן בסוף שמונה־עשרה‪ ,‬אומרים‬ ‫האט דאס א דין פון א "כלי המיוחד לכך"‪ ,‬און אום‬ ‫ספרי התורה להיכל‪.‬‬ ‫"עושה השלום" וכו')‪ ,‬יש אומרים מזמור לדוד ה' רועי‬ ‫שבת מען מעג דאס נישט נוצן צוליב דעם איסור‬ ‫מוסף‪( ,‬המתפלל ביחידות אל יתפלל בג' שעות ראשונות‪,‬‬ ‫וברכו כמו בכל ליל שבת‪ .‬עלינו‪( ,‬יש מקומות שאומרים‬ ‫פון "בורר"‪ ,‬און אפילו אום יום טוב זענען דא וואס‬ ‫לפני ‪ .)9.33‬הש"ץ אומר "הנני" בנגון המקובל‪ ,‬חצי קדיש‪,‬‬ ‫לדוד ה' אורי במעריב)‪.‬‬ ‫האלטען אז מען מעג דאס נישט נוצן‪ ,‬ווייל מען קען‬ ‫שמונה־עשרה‪" ,‬את מוספי יום השבת הזה ויום הזכרון‬ ‫עס מאכן פון ערב יו"ט (שו"ע הרב סי' תקי ס"ה)‪ .‬מען‬ ‫בלילה הראשון אחר התפלה מברכים איש את רעהו‬ ‫הזה"‪" ,‬וביום השבת שני כבשים"‪" ,‬ובחדש השביעי"‪.‬‬ ‫"לשנה טובה תכתב ותחתם לאלתר לחיים טובים"‪,‬‬ ‫קען אבער דאס טוהן מיט די האנד‪ ,‬ד‪.‬מ‪ .‬האלטען‬ ‫אומרים "היום הרת עולם" ואין אומרים "ארשת"‪.‬‬ ‫דעם מילגרוים אין די האנד און קלאפן פון אויבען‪.‬‬ ‫ולנקבה אומרים "תכתבי ותחתמי"‪.‬‬ ‫חזרת הש"ץ‪ ,‬כנהוג‪ ,‬פיוטים‪ ,‬קרן בזכרם‪ ,‬זכרון שופר‪,‬‬ ‫אומרים שלום עליכם כבכל שבת (יש שאין אומרים)‪,‬‬ ‫דין קדימה בברכות‬ ‫(אחר אוחילה לא‪-‬ל אומרים הפיוטים ליום ב')‪ ,‬מלכיות‬ ‫• ווי באקאנט פיהרט מען זיך צו עסן א עפל‬ ‫ואומרים אזמר בשבחין (יש שאין אומרים זמירות‬ ‫זכרונות שופרות‪ ,‬ואומרים אחר כל סדר "היום הרת‬ ‫האריז"ל)‪.‬‬ ‫איינגעטונקען אין האניג‪ .‬טייל מענטשען פיהרן זיך‬ ‫עולם" ואין אומרים "ארשת שפתינו"‪ .‬נופלים על פניהם‬ ‫אנצוהייבען צו עסן די סימנים דוקא מיט א עפל‪,‬‬ ‫ב"עלינו"‪ ,‬יש מקומות שרק השליח צבור נופל על פניו‪.‬‬ ‫קידוש‪ ,‬יום הששי‪ ,‬בורא פרי הגפן‪ ,‬אשר בחר וכו' יום‬ ‫אפילו ער האט אויך פירות פון די שבעת המינים‬ ‫השבת הזה ואת יום הזכרון הזה זכרון תרועה באהבה‬ ‫נשיאת כפים‪ ,‬ותערב‪ ,‬הטוב שמך ולך נאה להודות‪,‬‬ ‫וכו' מקדש השבת וישראל ויום הזכרון‪ ,‬שהחיינו‪.‬‬ ‫(כף החיים שם סי"ג)‪ ,‬איז לכתחילה זאלען די אנדערע‬ ‫הכהנים אומרים "יהי רצון"‪ ,‬החזן אומר בלחש "או"א‬ ‫פרוכטען (פון די שבעת המינים) נישט זיין אויפן טיש‬ ‫ברכנו בברכה המשולשת וכו'" וכשמגיע ל"כהנים" אומר‬ ‫נוהגין לטבול פרוסת "המוציא" בדבש ואוכל כזית‪ ,‬יש‬ ‫(ווייל לכתחילה דארף מען אויף זיי ערשט מאכן א ברכה)‪.‬‬ ‫בקול רם (כשיש רק כהן אחד אינו אומר "כהנים" בקול‬ ‫נוהגין לאכול המוציא (במלח) ואחר כך לטבול פרוסה‬ ‫אבער אפילו זיי זענען יא געווען אויפן טיש‪ ,‬מעג‬ ‫רם) והקהל עונים "עם קדושיך כאמור"‪ ,‬אח"ז הכהנים‬ ‫בדבש ולאוכלה‪ ,‬ואחר כך מברך על תפוח מתוק הטבול‬ ‫מען ערשט מאכן א ברכה אויף די עפל‪ ,‬ווייל יעצט‬ ‫מברכין "אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וכו'"‪ ,‬החזן‬ ‫בדבש "בורא פרי העץ" ואוכל מעט ‪ -‬יש מקפידין‬ ‫קען דאס הייסן "חביב" (ווייל ער וויל דעם עפל פאר א‬ ‫להקדים ולברך בורא פרי העץ על התמרים‪ ,‬ואם אין לו‬ ‫מקריא להם מלה במלה והם עונין אחריו בקול רם‪ .‬אין‬ ‫סימן טוב ‪ -‬כף החיים שם)‪ ,‬און לויט אסאך פוסקים איז‬ ‫אומרים "רבונו של עולם" ו"יהי רצון" כשחל בשבת (יש‬ ‫תמרים ‪ -‬על הרימונים‪ ,‬ויש מברכין כסדר הגמרא‪ ,‬דהיינו‬ ‫די מעלה פון "חביב" פריער פון שבעת המינים (דעה‬ ‫קרא‪ ,‬רוביא‪ ,‬כרתי‪ ,‬סילקא‪ ,‬תמרי‪ ,‬אלא שאין מעלין על‬ ‫שאין נושאים כפים בכלל כשחל בשבת)‪ ,‬ויש לאחר‬ ‫ב' בשו"ע סי' ריא ס"ב)‪.‬‬ ‫באמירת "אדיר במרום" והכהנים באמירת "רבונו של‬ ‫השלחן את התמרים רק בסוף ‪ -‬ואומר "יה"ר מלפניך ה'‬ ‫שהחיינו‬ ‫עולם" עד לאחר "היום תאמצנו" (מג"א)‪.‬‬ ‫אלקינו ואלקי אבותינו (יש אומרים בלי שם ומלכות)‬ ‫• מיר ווילען נאכאמאל מעורר זיין‪ ,‬אז מען זאל נישט‬ ‫שת(ת)חדש עלינו שנה טובה ומתוקה"‪ ,‬ומהדרין‬ ‫נעמען קיין תאנים (פייגען ‪ -‬סיי פרישע און סיי געטרוקענטע)‬ ‫קדיש שלם עם תתקבל‪ ,‬אין כאלקינו‪ ,‬עלינו‪( ,‬לדוד ה'‬ ‫לאכול ראש כבש לזכר עקידת יצחק‪ ,‬ואם אין לו ראש‬ ‫פאר א שהחיינו‪ ,‬ווייל זיי זענען בדרך כלל שטארק‬ ‫אורי)‪( ,‬יש אומרים אנעים זמירות‪ ,‬ויש אומרים אחר‬ ‫כבש יאכל ראש של עוף‪ ,‬או של דג‪ ,‬ואומרים "יה"ר‬ ‫אינפעסטירט מיט אינזעקטען און עס איז זעהר‬ ‫שחרית)‪.‬‬ ‫שנהיה לראש ולא לזנב"‪ ,‬ואוכלין רוביא (גזר ‪ -‬מייערן)‬ ‫שווער זיי צו דערקענען‪.‬‬ ‫יש שנוהגין כמנהג הגר"א שאם גמרו מוסף אחר חצות‬ ‫ואומרים "יה"ר שירבו זכויותינו"‪ ,‬ואוכלים כרתי ואומרים‬ ‫(המשך בעמוד ג)‬ ‫"שיכרתו שונאינו"‪ ,‬סילקא ‪" -‬שיסתלקו אויבינו"‪ ,‬תמרים‬ ‫‪2‬‬ ‫א יידיש ווארט‬ ‫תקיעת שופר‬ ‫מתוך לוח הקהלה (המשך)‬ ‫(שלשים קולות)‬ ‫ובשופר גדול יתקע וכו' ומלאכים יחפזון וחיל‬ ‫ביום ב' דראש השנה‬ ‫מתפללין מנחה גדולה תיכף לאחר מוסף‪.‬‬ ‫ורעדה יאחזון ויאמרו הנה יום הדין לבא על כל‬ ‫בקצת מקומות נוהגין בראש השנה שחל בשבת לגמור‬ ‫צבא מרום בדין (ונתנה תוקף)‬ ‫בשעה ‪ 18.00‬בדיוק‬ ‫בביהמ"ד אלכסנדר‬ ‫מוסף מוקדם‪ ,‬כדי שיהיה זמן לאכול הסעודה‪ ,‬להתפלל‬ ‫ראש השנה קומען די מלאכים מקטרג זיין‬ ‫מנחה ולאכול סעודה שלישית עוד לפני שעה עשירית‬ ‫אויף די עבירות פון כלל ישראל‪ ,‬אבער אזוי ווי זיי‬ ‫איזאבעללאליי ‪44‬‬ ‫(זמנית‪ ,‬דהיינו ‪.)16.51‬‬ ‫הערען ווי מען בלאזט שופר‪ ,‬כאפען זיי א ציטער‪,‬‬ ‫ובשעה ‪ 18.45‬בדיוק‬ ‫קידוש‪ ,‬מקדשין על היין‪( ,‬ושמרו)‪ ,‬זכור את יום השבת‪,‬‬ ‫אז צוליב דעם יום הדין גייט מען זיי אליין משפט'ן‪,‬‬ ‫בביהמ"ד בית יעקב‬ ‫תקעו בחדש שופר‪ ,‬יש אומרים קודם זה "וידבר משה"‪,‬‬ ‫(יערות דבש)‬ ‫לאזען זיי אפ די אלע קטרוגים‪.‬‬ ‫יאקאב יאקאבס סטר‪22 .‬‬ ‫יש מקדימין גם "אלה מועדי"‪ .‬בברכת המזון אומרים‬ ‫עזרת נשים פתוחה‬ ‫לשון חכמים‬ ‫בברכת כתיבה וחתימה טובה‬ ‫רצה ויעלה ויבא (אם שכח עיין לעיל בליל ראש השנה)‪.‬‬ ‫סעודה שלישית‪ :‬יש מחלקים סעודתם‪ ,‬דהיינו‬ ‫עמדו נא וראו מה נורא יום ה' אשר תלהט אש‬ ‫שמברכים ברכת המזון באמצע הסעודה ועושים הפסקה‬ ‫סביב‪ ,‬ועד תקיעת שופר אלפי אלפים פרסאות‬ ‫בזכות הצדקה‬ ‫קטנה (טיול או שיעור בדברי תורה וכדומה) ונוטלין ידים‬ ‫גחלי אש בוערות‪ ,‬ולזאת אפילו מלאכי השרת‬ ‫לאחר שמרן הרב שליט"א עורר כבר כמה‬ ‫לסעודה שלישית (לפני שעה עשירית ‪ ,‬דהיינו ‪.)16.51‬‬ ‫יאחזון רעדה לבל יוקדו בגחלי אש ה'‪ ,‬כי באש ה'‬ ‫פעמים בדרשותיו על החיוב וההכרח להקים‬ ‫יש שאחר ברכת המזון אוכלין רק מזונות ויוצאים בזה‪.‬‬ ‫נשפט‪ ,‬ולכן בקהילות פולין אומר שחרית בפיוט‬ ‫מחדש קופת צדקה כללית ומרכזית לנצרכי‬ ‫אין ישנים ביום ראש השנה אלא עוסקים בתורה ואומרים‬ ‫"והחיות בוערות אש"‪ ,‬אשר כל סוגר החרוז ב"אש"‪,‬‬ ‫עירנו‪ ,‬נתקבלה בשמחה רבה הידיעה על ייסודה‬ ‫תהלים (ויושב בטל כישן דמי)‪ ,‬ובשם האריז"ל דלאחר‬ ‫כי אי אפשר לשער גודל האש‪ ,‬עד שבא השופר‪,‬‬ ‫של קופת צדקה אשר בשם "אור החסד" יקרא‪,‬‬ ‫חצות מותר‪.‬‬ ‫ואז התקיעה מורה רוח של חסד למעלה‪ ,‬ובא רוח‬ ‫ע"י עסקנים חשובים ומסורים כדי להיטיב‬ ‫מנחה‪ ,‬קרבנות‪ ,‬אשרי ובא לציון‪ ,‬חצי קדיש‪ ,‬ואני תפלתי‪,‬‬ ‫ומפזר אש‪ ,‬ויזלו מי חסד‪ ,‬ולכן מלאכי השרת מצפים‬ ‫ולחזק משפחות עירנו הנצרכות בדרך כבוד‪.‬‬ ‫ויהי בנסע‪ ,‬וקוראים ג' קרואים בפרשת האזינו‪ ,‬יהללו‪,‬‬ ‫לשופר ואמרו אשרי העם יודעי תרועה‪ ,‬לכן אין‬ ‫הנהלת הקהלה מברכת אותם שיזכו לסיעתא‬ ‫להאריך בשחרית ר"ה בשום דבר עד שופר‪...‬‬ ‫שמונה־עשרה של ר"ה שחל בשבת‪ ,‬חזרת הש"ץ‪( ,‬אין‬ ‫דשמיא מרובה בעבודת הקודש ולראות ברכה‬ ‫אומרים צדקתך)‪ ,‬קדיש תתקבל‪ ,‬עלינו‪ ,‬לדוד ה' אורי‬ ‫(יערות דבש ח"א דרוש י"ד)‬ ‫בעמלם‪ ,‬ובשכר זה יזכו להתברך בכתיבה‬ ‫(לאומרים במנחה)‪ .‬והולכים ל"תשליך" למחר ביום ב'‬ ‫וחתימה טובה בתוך כל ישראל ונזכה לברכת‬ ‫דראש השנה‪.‬‬ ‫ביהמ"ד "בית יעקב"‬ ‫"ולא יהיה בך אביון"‪.‬‬ ‫ב' דראש השנה‪ ,‬יום א'‪ ,‬ב' תשרי‪.‬‬ ‫ביום א' דר"ה‬ ‫או תר"ת בקול שופר שאין שייך לכאן‪ ,‬ואף לא לכפול‬ ‫מאחרין להדלקת הנרות ולכל ההכנות ליו"ט שני עד‬ ‫שיעור‬ ‫השברים או התרועה אחר שנגמרו כהלכה‪ ,‬ואם הפסיק‬ ‫לאחר שעה ‪( 20.54‬ר"ת‪ ,)21.16 :‬ואומרים ברוך המבדיל‬ ‫בקול אחר חוזר לתחלת הבבא)‪.‬‬ ‫בין קודש לקודש קודם שמכינים (יש נוהגות להדליק‬ ‫ע"י מרן הרב שליט"א‬ ‫התקיעות שבתפלת מוסף (תקיעות דמעומד) צריך הקהל‬ ‫אחר תפלת מעריב לפני קידוש)‪.‬‬ ‫מנחה בשעה ‪19.30‬‬ ‫לשמוע מעומד‪ ,‬וכבר נהגו שגם התקיעות שלפני מוסף‬ ‫מברכין להדליק נר של יו"ט ושהחיינו (נכון שגם הנשים‬ ‫בברכת כתיבה וחתימה טובה‬ ‫(תקיעות דמיושב) שומעים בעמידה‪.‬‬ ‫יכינו בגד חדש או פרי חדש לברכת שהחיינו בהדלקת‬ ‫כל הקולות כשרים בשופר‪ ,‬ובלבד שלא יהיה קול הברה‪.‬‬ ‫הנרות‪ ,‬כמו שמכינים לקידוש‪ ,‬אבל הפרי לא תאכלנה‬ ‫מזמור לתודה‬ ‫אסור להפסיק באמצע השלשים קולות אם לא מענין‬ ‫קודם קידוש)‪ ,‬ותזהרנה שלא תהא הפסקה בין הדלקת‬ ‫התקיעות והתפלות‪ ,‬וגם אח"כ אין ראוי להפסיק עד‬ ‫הנרות ואכילת הפרי שלאחר קידוש‪.‬‬ ‫להמציל ומושיע כש"ת‬ ‫אחר כל התקיעות‪ ,‬ואם שח אינו צריך לחזור ולברך‪,‬‬ ‫ערבית‪ ,‬כנהוג‪ ,‬ברכו‪ ,‬ופרוש‪ ,‬תקעו‪ ,‬חצי קדיש‪ ,‬שמונה־‬ ‫הי"ו‬ ‫הר"ר פייביש שפירא‬ ‫ואם עשה צרכיו מברך "אשר יצר"‪( .‬יש אומרים היהי‬ ‫עשרה של ר"ה‪ ,‬ותודיענו‪ ,‬לדוד מזמור כדאתמול‪ ,‬קדיש‬ ‫כתיבה וחתימה טובה‬ ‫רצון שבין הסדרים‪ ,‬ויזהרו שלא להוציא השמות בפה)‪.‬‬ ‫תתקבל‪ ,‬עלינו‪ ,‬לדוד ה' אורי (לאומרים במעריב)‪.‬‬ ‫ושנה טובה ומתוקה‬ ‫אומרים "אשרי העם יודעי תרועה" ואשרי יושבי ביתך‪,‬‬ ‫קידוש‪ ,‬יין‪ ,‬קידוש‪ ,‬נר‪ ,‬הבדלה‪ ,‬זמן (יקנה"ז)‪ ,‬בורא פרי‬ ‫בהוקרה‬ ‫לדוד מזמור (יש אומרים מזמור לדוד ‪ -‬מט"א ועוד)‪ ,‬יהללו‪,‬‬ ‫הגפן‪ ,‬מקדש ישראל ויום הזכרון‪ ,‬בורא מאורי האש‪,‬‬ ‫משפחת שיינבערגער‬ ‫ומכניסין ספר תורה להיכל‪.‬‬ ‫המבדיל בין קודש לקודש‪ ,‬שהחיינו‪ .‬יניח על השלחן פרי‬ ‫מוסף‪( ,‬המתפלל ביחידות אל יתפלל בג' שעות ראשונות‪,‬‬ ‫חדש או ילבש בגד שצריך לברך שהחיינו עליהם‪ ,‬ויכוין‬ ‫לפני ‪ .)9.34‬הש"ץ אומר "הנני" בנגון המקובל‪ ,‬חצי קדיש‪,‬‬ ‫בברכת שהחיינו לפטור גם אותם‪( .‬יש אוכלים הפרי החדש‬ ‫שמונה־עשרה‪" ,‬את מוספי יום הזכרון הזה"‪" ,‬ובחדש‬ ‫תיכף אחר קידוש‪ ,‬ויש אחר המוציא)‪ .‬אין עושין הסימנים‬ ‫השביעי"‪ .‬נוהגין לתקוע גם בתפלת לחש תשר"ת‪ ,‬תש"ת‬ ‫בליל שני (יש נוהגין לעשות גם בליל שני)‪.‬‬ ‫ותר"ת אחר מלכיות ואחר זכרונות ואחר שופרות‪ ,‬כמו‬ ‫שחרית‪ ,‬בניגון המקובל‪ ,‬הש"ץ לובש קיטל וטלית‪,‬‬ ‫בחזרת הש"ץ‪( ,‬יש מקומות שהמקריא מקריא גם בתפלת‬ ‫יש מתחילין בשיר היחוד (של יום א') ואנעים זמירות‪.‬‬ ‫"וכל המקיים נפש אחת מישראל‬ ‫לחש)‪ ,‬ואומרים "היום הרת עולם" ואין אומרים "ארשת"‪,‬‬ ‫ברכות השחר וסדר היום‪ ,‬פסוקי דזמרה‪ ,‬נשמת‪ ,‬המלך‪,‬‬ ‫מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא"‬ ‫(ובנוסח אשכנז נהגו שלא לתקוע בתפלת לחש)‪.‬‬ ‫ישתבח‪ ,‬שיר המעלות ממעמקים‪ ,‬חצי קדיש‪ ,‬ברכו‪,‬‬ ‫בפרוס עלינו שנה חדשה נפתחים ספר הזכרונות של‬ ‫חזרת הש"ץ‪ ,‬כנהוג‪ ,‬ואומרים הפיוטים שלא נאמרו‬ ‫המאיר לארץ וכו' (יוצרות)‪ ,‬שמונה־עשרה‪ ,‬חזרת הש"ץ‪,‬‬ ‫קהילתנו היקרה‪ ,‬הננו בזה‪ ,‬בשיר שבח וקול תודה‪ ,‬בכסא‬ ‫אתמול מחמת השבת‪ ,‬תוקעין תשר"ת‪ ,‬תש"ת ותר"ת‬ ‫פיוטים‪ ,‬חי וקים‪ ,‬תעיר ותריע וכו' (של יום א')‪ ,‬פותחין‬ ‫דברכתא להני אילני רברבי‪ ,‬שלוחי דרחמנא‬ ‫אחר מלכיות זכרונות שופרות‪ ,‬ואומרים אחר כל סדר‬ ‫הארון ואומרים אבינו מלכנו‪ ,‬קדיש תתקבל‪ ,‬שיר של‬ ‫ר' יוסף שמואל ראטטענבערג ני"ו‬ ‫מהתקיעות "היום הרת עולם" ו"ארשת שפתינו" כנהוג‪.‬‬ ‫יום‪( ,‬לדוד ה' אורי)‪ ,‬אתה הראת‪ ,‬ויהי בנסע‪ ,‬י"ג מדות‪,‬‬ ‫מראשוני חברי "הצלה" בעירנו‬ ‫נופלים על פניהם ב"עלינו"‪ ,‬יש מקומות שרק השליח‬ ‫רבונו של עולם‪ ,‬בריך שמה‪ ,‬ומוציאין שני ספרי תורה‪,‬‬ ‫ור' דניאל ורנר ני"ו‬ ‫צבור נופל על פניו‪.‬‬ ‫שמע‪ ,‬אחד וכו' קדוש ונורא שמו‪ ,‬גדלו וכו'‪ ,‬וקורין‬ ‫חבר נאמן "הצלה" דפה שנים על שנים‬ ‫(בנגון המקובל) בס"ת ראשון חמשה גברי בפרשת וירא‬ ‫נשיאת כפים‪ ,‬ותערב‪ ,‬הטוב שמך ולך נאה להודות‪,‬‬ ‫(בראשית כב פסוקים א ‪ -‬כד) מ"ויהי אחר הדברים" עד סוף‬ ‫כל עין ראתה‪ ,‬כל לב הרגיש‪ ,‬על בשרנו חזינו‪ ,‬אשר נדבה‬ ‫לבם‪ ,‬ופעלו בטובם הגדול‪ ,‬בגוף ובנפש ממש‪ ,‬כידידי אמת‬ ‫הכהנים אומרים "יהי רצון"‪ ,‬החזן אומר בלחש "או"א‬ ‫הפרשה‪ ,‬חצי קדיש על שני הספרים‪ ,‬מפטיר בס"ת השני‬ ‫של כל אחד ואחד מבני קהילתנו‪ ,‬במסירות ללא הרף‪ ,‬לילות‬ ‫ברכנו בברכה המשולשת וכו'" וכשמגיע ל"כהנים"‬ ‫בפרשת פינחס כדאתמול‪ ,‬וההפטרה "כה אמר ה' מצא‬ ‫ׂמו‪ ,‬להציל נפש מישראל‪ ,‬לחזקם ולעודדם לקיים‬ ‫כימים ׂש‬ ‫אומר בקול רם (כשיש רק כהן אחד אינו אומר "כהנים"‬ ‫חן במדבר" (בירמיה לא) עד "רחם ארחמנו נאום ה'"‪,‬‬ ‫עולמות מלאים‪.‬‬ ‫בקול רם) והקהל עונים "עם קדושיך כאמור"‪ ,‬אח"ז‬ ‫ברכות ההפטרה‪.‬‬ ‫ועתה אחרי היפרדם מעלינו בטוחים יהיו שזכות הצבור‬ ‫הכהנים מברכין "אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וכו'"‪,‬‬ ‫החזן מקריא להם מלה במלה והם עונין אחריו בקול‬ ‫אחר קריאת התורה תוקעין בשופר‪ .‬וכשיש ברית מילה‬ ‫שיעמוד להם ולמשפחותיהם‪ ,‬ואנו טנא מלא ברכות‬ ‫בביהכנ"ס מלין לפני תקיעת שופר‪.‬‬ ‫נשלח‪ ,‬שלכל אשר יפנו יהיה להצלחה‪ ,‬בטוב ובנעימים‬ ‫רם‪ .‬לפני "וישמרך" ולפני "ויחנך" אומרים "רבונו של‬ ‫מתוך בריאות ושלום‪.‬‬ ‫עולם" ולפני "שלום" אומרים "יהי רצון" ואחר כך "אדיר‬ ‫תקיעת שופר‪ :‬אין תוקעין בשופר לפני הנץ החמה‪,‬‬ ‫באהבה עזה ובהערכה והוקרה‬ ‫במרום" והכהנים אומרים "רבונו של עולם"‪ ,‬יש לאחר‬ ‫דהיינו בשעה ‪ ,7.15‬אולם בשעת הדחק יוצאין בתקיעת‬ ‫כל חברי "הצלה"‬ ‫באמירת "אדיר במרום" ו"רבונו של עולם" עד לאחר‬ ‫שופר מעלות השחר ואילך‪ ,‬דהיינו ‪.5.32‬‬ ‫"היום תאמצנו" (מג"א)‪.‬‬ ‫מדקדקין לחזור אחר תוקע שיהיה הגון‪ ,‬בן תורה ובעל‬ ‫קדיש שלם עם תתקבל‪ ,‬וקודם שאומר הש"ץ "תתקבל"‬ ‫מעשים טובים‪ ,‬וכן המקריא‪ .‬אומרים קודם התקיעות‬ ‫ייראוך עם שמש‬ ‫תוקעין תשר"ת‪ ,‬תש"ת ותר"ת‪ ,‬שהם עוד עשרה קולות‪,‬‬ ‫ז' פעמים למנצח (תהלים מז)‪ ,‬ואומרים מן המצר ופסוקי‬ ‫תפלת שחרית בימות החול כותיקין‬ ‫להשלים מאה קולות‪ .‬תתקבל עד סוף הקדיש‪ ,‬ויש‬ ‫קר"ע שט"ן‪ ,‬ומברך התוקע "אשר קדשנו במצותיו וצונו‬ ‫בביהמ"ד פשעווארסק‬ ‫תוקעין אחר גמר כל הקדיש‪ .‬אין כאלקינו‪ ,‬עלינו‪( ,‬לדוד‬ ‫לשמוע קול שופר"‪ ,‬שהחיינו‪ ,‬ויכוין התוקע להוציא‬ ‫בכל יום חצי שעה לפני הנץ‬ ‫ה' אורי)‪( ,‬יש אומרים אנעים זמירות‪ ,‬יש אומרים אחר‬ ‫את כל השומעין‪ ,‬והשומעין יכוונו לצאת‪ .‬ותוקעין ג"פ‬ ‫שחרית)‪ .‬והמתפללין בנוסח אשכנז תוקעין עוד שלשים‬ ‫תשר"ת‪ :‬תקיעה‪ ,‬שברים־תרועה‪ ,‬תקיעה‪ ,‬וג"פ תש"ת‪:‬‬ ‫יום ב' צום גדלי' בשעה ‪ - 6.46‬סליחות ‪5.50‬‬ ‫תקיעה‪ ,‬שברים‪ ,‬תקיעה‪ ,‬וג"פ תר"ת‪ :‬תקיעה‪ ,‬תרועה‪,‬‬ ‫בשאר הימים סליחות ‪6.05‬‬ ‫קולות להשלים למאה קולות‪.‬‬ ‫(המשך בעמוד ד)‬ ‫תקיעה (אסור להפסיק בכל בבא של תשר"ת או תש"ת‬ ‫‪3‬‬ ‫בינו שנות דור ודור‬ ‫הנהלת הקהילה מאחלת ברכת מזל טוב חמה ולבבית לכל בעלי השמחה‬ ‫ש"ק א' דר"ה ‪ -‬א' תשרי‬ ‫ד'תשע"ב‪ :‬הקדוש רבי אמנון ממגנצא ‪" -‬ונתנה תוקף"‬ ‫תר"מ‪ :‬רבי מאיר לייבוש [ב"ר יחיאל מיכל] מלבי"ם‬ ‫נולד בן‬ ‫שידוכים‬ ‫תרע"ד‪ :‬רבי יעקב דוד [ב"ר זאב] ווילאבסקי ‪ -‬הרידב"ז‬ ‫למשפ' ר' שמואל יואל לערנער‪-‬געשטעטנער נ"י‬ ‫אריה שלמה גאלדבערג אסתר בילא שליסעל‬ ‫תרצ"ו‪ :‬רבי יצחק מאיר [ב"ר אברהם יהושע העשיל] ‪-‬‬ ‫*‬ ‫בת ר' נפתלי נ"י‬ ‫ב"ר יצחק שמואל יעקב נ"י‬ ‫האדמו"ר מקאפיטשניץ‬ ‫למשפ' ר' אברהם יעקב גאליצקי‪-‬דירנפעלד נ"י‬ ‫שליסעל (נויבירט)‬ ‫גאלדבערג (קנאפפלער)‬ ‫לונדון‬ ‫אנטווערפען‬ ‫יום א'‪ ,‬ב' דר"ה ‪ -‬ב' תשרי‬ ‫*‬ ‫לונדון‪ ,‬כ"ב אלול תשפ"ו‬ ‫תרפ"ב‪ :‬רבי ישראל [ב"ר אשר] פערלאוו ‪ -‬ה"ינוקא"‬ ‫למשפ' ר' ישראל מאיר טייטלבוים‪-‬מיללער נ"י‬ ‫מסטאלין‬ ‫ריזל קראוס‬ ‫שמשון רפאל זילביגער‬ ‫נולדה בת‬ ‫יום ב' ‪ -‬ג' תשרי‬ ‫בן הרב ישראל מאיר הכהן שליט"א בת הרב אלימלך שליט"א‬ ‫ג' של"ט‪ :‬גדליהו בן אחיקם (וי"א שנהרג בר"ה)‬ ‫קראוס (עדעל)‬ ‫זילביגער (דונר)‬ ‫תמ"ג‪ :‬רבי אברהם אבלי [ב"ר חיים] הלוי גאמבינער ‪ -‬מגן‬ ‫אנטווערפען‬ ‫מאנשעסטער‬ ‫אברהם‬ ‫למשפ' ר' אהרן יעקב מרדכי וואלך‪-‬קורניק נ"י‬ ‫אנטווערפען‪ ,‬כ"ח אלול תשפ"ו‬ ‫תרכ"א‪ :‬רבי ישראל [ב"ר גדליה] ליפשיץ ‪ -‬תפארת ישראל‬ ‫תר"צ‪ :‬רבי שמעון נתן נטע [ב"ר דוד צבי שלמה]‬ ‫*‬ ‫למשפ' ר' יהושע איינהורן‪-‬שווארץ נ"י‬ ‫בידערמאן ‪ -‬האדמו"ר מלעלוב‬ ‫תר"צ‪ :‬רבי נפתלי [ב"ר משה] טראפ ‪ -‬ראש ישיבת ראדין‬ ‫בודק שעטנז בקהלתנו‬ ‫ויזכו לבנות‬ ‫תש"ב‪ :‬רבי אהרן יחיאל [ב"ר ירחמיאל משה] האפשטיין‬ ‫*‬ ‫למשפ' ר' חיים מאיר חנוך גאנץ‪-‬ווייס נ"י‬ ‫"בית נאמן"‬ ‫‪ -‬האדמו"ר מקאזניץ‬ ‫*‬ ‫בישראל‬ ‫יום ג' ‪ -‬ד' תשרי‬ ‫למשפ' ר' יהודה גליק‪-‬אינטראטער נ"י‬ ‫"בית נאמן" מתכבד בזה להזמין את כלל תושבי עירנו‬ ‫תק"ח‪ :‬רבי צבי הירש [ב"ר נפתלי הירץ] אשכנזי‬ ‫האלבערשטאדט ‪ -‬כוס ישועות‬ ‫ערבית‪ ,‬של חול כנהוג‪ ,‬בשמונה־עשרה זכרנו‪ ,‬מי כמוך‪,‬‬ ‫לערב מיוחד בעניני שידוכים‬ ‫תקפ"א‪ :‬רבי אברהם [ב"ר יחיאל] דאנציג ‪ -‬חיי אדם‬ ‫תר"ח‪ :‬רבי יצחק אריה (זעקל לייב) [ב"ר מתתיהו]‬ ‫המלך הקדוש‪ ,‬אתה חוננתנו‪ ,‬המלך המשפט (אומרים‬ ‫לחיזוק‪ ,‬הדרכה‪ ,‬יעוץ‪ ,‬וכלים מעשיים‪ ,‬וכיצד יכול כל‬ ‫"המלך המשפט" בכל תפלות החול של עשי"ת‪ ,‬ואם‬ ‫אחד מאתנו לקחת חלק בבנין בתים נאמנים בישראל‬ ‫ווארמזער ‪ -‬בעל שם ממיכלשטאדט‬ ‫יום ד' ‪ -‬ה' תשרי‬ ‫שכח ואמר "מלך אוהב צדקה ומשפט" אינו חוזר)‪,‬‬ ‫בעידודו ובברכתו של‬ ‫תשס"ט‪ :‬רבי יהודה [ב"ר מרדכי] גרינפעלד ‪ -‬דומ"ץ חסידי‬ ‫וכתוב‪ ,‬בספר‪ .‬אחר שמונה־עשרה קדיש תתקבל‪ ,‬עלינו‪,‬‬ ‫כ"ק אדמו"ר מפשעווארסק שליט"א‬ ‫(לדוד ה' אורי)‪.‬‬ ‫בהדרכתם ובהכוונתם של‬ ‫בעלזא אנטווערפען‬ ‫המרא דאתרא שליט"א‬ ‫יום ה' ‪ -‬ו' תשרי‬ ‫הבדלה‪ ,‬עושים הבדלה על הכוס‪ ,‬בורא פרי הגפן‪ ,‬המבדיל‬ ‫והדומ"ץ הגרי"ז פאללאק שליט"א‬ ‫תקע"ב‪ :‬רבי אריה לייב [ב"ר ברוך] ‪ -‬שפאלער זיידא‬ ‫בין קודש לחול‪( ,‬לא נר ולא בשמים)‪.‬‬ ‫*‬ ‫דברי פתיחה ע"י הדומ"ץ הגרי"ז פאללאק שליט"א‬ ‫יום ו' ‪ -‬ז' תשרי‬ ‫בעשי"ת‪ ,‬בימי החול מוסיפין "שיר המעלות ממעמקים"‬ ‫דברי חיזוק והדרכה ע"י המרא דאתרא שליט"א‬ ‫רבי דוד [ב"ר אברהם] אופנהיים ‪ -‬רב בניקלשבורג‬ ‫תצ"ז‪:‬‬ ‫בין ישתבח לקדיש שלפני ברכו‪ ,‬ובשמונה־עשרה‬ ‫מבט רפואי ע"י הר"ר דר‪ .‬ג‪ .‬גוטפרוינד הי"ו‬ ‫ופראג ‪ -‬נשאל דוד‬ ‫מוסיפים זכרנו‪ ,‬מי כמוך‪ ,‬המלך הקדוש‪ ,‬המלך המשפט‪,‬‬ ‫*‬ ‫ש"ק ‪ -‬ח' תשרי‬ ‫וכתֹוֹב ובספר‪ .‬ואחר שמונה־עשרה בשחרית ובמנחה‬ ‫ביום רביעי פרשת האזינו‪ ,‬ה' תשרי תשפ"ז‬ ‫תקצ"ג‪ :‬רבי נח [ב"ר מרדכי] מלעכאוויטש‬ ‫אומרים אבינו מלכנו‪.‬‬ ‫באולם "זכרון משה"‬ ‫תרצ"א‪ :‬רבי שמעון [ב"ר אליעזר זוסמן] סופר ‪ -‬אב"ד‬ ‫פאקש‬ ‫נוהגין שאין עושים נישואין בעשי"ת‪.‬‬ ‫בשעה ‪ 20.45‬בדיוק‬ ‫רבי שלמה בן ציון [ב"ר ישעי' משולם זושא]‬ ‫ת"ש‪:‬‬ ‫תחלת תענית‪ :‬בבוקר בשעה ‪5.33‬‬ ‫בברכת כתיבה וחתימה טובה‬ ‫טווערסקי ‪ -‬האדמו"ר מטשערנאביל‬ ‫משכימין לסליחות‪( ,‬וכן בכל עשי"ת)‪ ,‬תפלה כנהוג‪ ,‬שיר‬ ‫המלך המשפט‪ ,‬עננו בשומע תפלה‪ ,‬וכתוב‪ ,‬בספר‪.‬‬ ‫המעלות ממעמקים‪ ,‬בשמונה־עשרה זכרנו‪ ,‬מי כמוך‪,‬‬ ‫מתוך לוח הקהלה (המשך)‬ ‫חזרת הש"ץ‪ ,‬זכרנו וכו' כנ"ל‪ ,‬עננו בין גואל לרופא כמו‬ ‫המלך הקדוש‪ ,‬המלך המשפט‪ ,‬וכתוב‪ ,‬בספר‪ .‬בחזרת‬ ‫הש"ץ זכרנו וכו' כנ"ל‪ ,‬עננו ברכה לעצמה בין גואל לרופא‪,‬‬ ‫יש נוהגין כמנהג הגר"א שאם גמרו מוסף אחר חצות‬ ‫בשחרית‪ ,‬ואומרים ברכת כהנים‪ .‬אבינו מלכנו‪( ,‬יש‬ ‫מתפללין מנחה גדולה תיכף לאחר מוסף‪ .‬יש אומרים‬ ‫אומרים תחנון בכל תפלת מנחה)‪ ,‬קדיש תתקבל‪ ,‬עלינו‪,‬‬ ‫אחר שמונה־עשרה תחנון‪ ,‬אבינו מלכנו‪ ,‬חצי קדיש‪( ,‬יש‬ ‫לדוד ה' אורי (לאומרים במנחה)‪.‬‬ ‫נוהגין לומר י"ג מדות‪ ,‬שיר למעלות וכו' בשעת הוצאת‬ ‫שאז אין אומרים "אבינו מלכנו" אחר מנחה‪.‬‬ ‫מוצאי תענית‪( 20.40 :‬לשיטת ר"ת‪)21.12 :‬‬ ‫ספר תורה בכל עשי"ת)‪ ,‬קריאת התורה ג' גברי בפרשת‬ ‫קידוש‪ ,‬מקדשין על היין‪ ,‬תקעו בחדש שופר‪ ,‬יש אומרים‬ ‫כי־תשא בקריאת "ויחל" (בדילוג)‪ ,‬והצבור אומר בקול רם‬ ‫קודם זה "וידבר משה"‪ ,‬ויש מקדימין גם "אלה מועדי"‪.‬‬ ‫יום ה' האזינו‪ ,‬ו' תשרי‪ :‬סליחות שלש־עשרה מדות ביום‬ ‫הפסוקים‪ :‬שוב מחרון אפך ‪ -‬י"ג מדות ה' ה' ‪ -‬וסלחת וכו'‬ ‫בברכת המזון אומרים יעלה ויבא (אם שכח אינו חוזר)‪.‬‬ ‫ה' האזינו (יום קריאת התורה)‪ ,‬ויש אומרים אותו ביום‬ ‫ו' האזינו‪ .‬בקצת מקומות אומרים סליחות בלילה‪ .‬יש‬ ‫(אבל העולה יאמר יחד עם הקורא)‪ ,‬חצי קדיש‪ ,‬אשרי‪,‬‬ ‫מנחה‪ ,‬קרבנות‪ ,‬אשרי‪ ,‬ובא לציון‪ ,‬חצי קדיש‪ ,‬שמונה־‬ ‫הולכים אחר מנחה ביום זה לאמירת תשליך‪.‬‬ ‫למנצח‪ ,‬ובא לציון‪ ,‬קדיש תתקבל‪ ,‬יהללו‪ ,‬שיר של יום‪,‬‬ ‫עשרה של ר"ה‪ ,‬חזרת הש"ץ‪ ,‬אבינו מלכנו‪ ,‬קדיש תתקבל‪,‬‬ ‫שבת שובה‪ ,‬פרשת האזינו‪ ,‬ח' תשרי‪.‬‬ ‫אין כאלקינו‪ ,‬עלינו‪ ,‬לדוד ה' אורי‪.‬‬ ‫עלינו‪ ,‬לדוד ה' אורי (לאומרים במנחה)‪.‬‬ ‫הדלקת הנרות‪( 19.31 :‬פלג המנחה‪ - 18.33 :‬פלג ב‪.)19.30 :‬‬ ‫מנחה‪ ,‬הש"ץ והבעל קורא מתעטפים בטלית‪ ,‬קרבנות‪,‬‬ ‫תשליך‪ :‬נוהגין ללכת אל הנהר לומר "תשליך" (יש‬ ‫אשרי‪ ,‬חצי קדיש‪ ,‬מוציאין ס"ת וקורין ג' גברי ב"ויחל"‪.‬‬ ‫מקומות שאומרים תשליך ביום שאומרים י"ג מדות‪,‬‬ ‫מפנינים יקרים (המשך)‬ ‫אחר קריאת התורה אין אומרים חצי קדיש‪ ,‬השלישי‬ ‫לאחר מנחה‪ ,‬או ביום שלפניו)‪.‬‬ ‫הוא המפטיר‪ ,‬הפטרת "דרשו" (ישעיה נה) עד "אקבץ‬ ‫ומחשבותיו‪ ,‬ולהכין עצמו לקראת אלקינו בכל המ"ח‬ ‫עליו לנקבציו"‪ ,‬ומברך הברכות עד "מגן דוד"‪ ,‬יהללו‪ ,‬חצי‬ ‫מוצאי יום טוב‪( 20.52 :‬לשיטת ר"ת‪)21.14 :‬‬ ‫שעות שבראש השנה‪ ,‬שבזה ימשוך קדושה ודבקות‬ ‫קדיש‪ ,‬שמונה־עשרה‪ ,‬זכרנו‪ ,‬מי כמוך‪ ,‬המלך הקדוש‪,‬‬ ‫צום גדליה‪ ,‬יום ב' האזינו‪ ,‬ג' תשרי‪ ,‬הוא תענית ציבור‪.‬‬ ‫השם על כל השנה שיוכל להיות דבוק בנועם השם כל‬ ‫)‪Na 22u.: 0903.92248 (1.50¤ per min.‬‬ ‫תורנות בתי מרקחת‬ ‫אבינו מלכנו שלח רפואה‬ ‫רופא תורן‪Dokter van wacht - 0900.10.512 :‬‬ ‫היום‪ ,‬וכל חלק מחלקי השעות שבראש השנה יתנו‬ ‫הצלה‪HATZOLOH - 03.289.00.00 :‬‬ ‫)‪Wachtdienst (9.00-22.00 uur‬‬ ‫שלמה לחולי עמך‬ ‫עזר וסעד לכל יום מימי השנה להמליך הבורא ברוך‬ ‫‪vrijdag 11 september‬‬ ‫‪maandag 14 september‬‬ ‫‪woensdag 16 september‬‬ ‫הוא‪ ,‬וזהו הפי' "ואמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני‬ ‫‪Centraal Station, Pelikaanstr. 3‬‬ ‫‪Breedenraedt, Van Eycklei 47‬‬ ‫‪Plantijn, Plantin en Moretuslei 92‬‬ ‫עליכם"‪ ,‬שהכונה שתאמרו המלכיות בר"ה בכל לבכם‬ ‫‪zaterdag 12 september‬‬ ‫‪dinsdag 15 september‬‬ ‫‪donderdag 17 september‬‬ ‫‪Mann, Jan Van Rijswijcklaan 82 Mann, Jan van Rijswijcklaan 82 Ampe, Mercatorstraat 36‬‬ ‫שע"י זה תמליכו את השם ב"ה כל השנה ברוב עוז‪.‬‬ ‫‪zondag 13 september‬‬ ‫(מאור ושמש‪ ,‬לר"ה ד"ה ואמרו לפני)‬ ‫‪Pieters, Lange Leemstraat 124‬‬ ‫‪) na 22u.: Centraal Station, Pelikaanstraat 3‬ליל א' דר"ה( ‪11 september‬‬ ‫‪) na 22u.: Pharmalux, Dageraadplaats 25‬ליל ב' דר"ה( ‪12 september‬‬ ‫ותשובה ותפלה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה‬ ‫בתי מרקחת שפתוחים בכל ש"ק‬ ‫‪Justitia, Justitiestraat 81: 10.00-16.00 - Centraal Station, Pelikaanstraat 3: 10.00-17.00 - Grote Markt 56: 10.00-17.00‬‬ ‫(תפילת היום)‬ ‫‪Wapper, Schuttershofstr. 48a 9.30-18.30‬‬ ‫קשה מה הלשון מעבירין והול"ל מבטלין‪.‬‬ ‫שעות הקבלה בבנין הקהלה ‪Jacob Jacobsstr. 22‬‬ ‫ויתפרש שפיר דהוא מלשון ויעבירם את הנחל‬ ‫המו"ץ הגרא"ח שטרנבוך שליט"א‪:‬‬ ‫הדומ"ץ הגר"ע האניג שליט"א‪:‬‬ ‫מרן הרב שליט"א‪:‬‬ ‫(בראשית לב‪,‬כד)‪ ,‬העברה מצד זה לצד זה‪ ,‬ע"ד‬ ‫בימים א‪-‬ו ‪10:30-12:00‬‬ ‫בימים ב' ד' ו' ‪11:00-12:00‬‬ ‫בימים ב‪-‬ה בין השעות ‪17:00-18:30‬‬ ‫משרד הקהלה ‪ -‬שעות פתיחה‪:‬‬ ‫הדומ"ץ הגרי"ז פאללאק שליט"א‪:‬‬ ‫אך ורק בתיאום מראש במשרד הקהלה‬ ‫הכתוב ידבר עמים תחתינו‪ ,‬כי הצדיק מעביר‬ ‫לפנה"צ א‪-‬ו‪ - 9:30-12:45 :‬אחה"צ ב‪-‬ה‪17:00-18:30 :‬‬ ‫בימים א‪-‬ו ‪10:15-11:15‬‬ ‫‪03.233.55.67<5‬‬ ‫הגזירה מישראל לעכו"ם‪ ,‬וזה הפי' גם כאן שע"י‬ ‫ניתן להתקשר בטלפון גם בין השעות ‪14:00-17:00‬‬ ‫הדומ"ץ הגרא"ש עקשטיין שליט"א‪:‬‬ ‫למזכירות הבית דין צדק‬ ‫‪info@machsike-hadass.be - 03.233.55.67‬‬ ‫בימים א‪-‬ה ‪17:00-19:00‬‬ ‫‪03.233.55.67>6 - beisdin@machsike-hadass.be‬‬ ‫תשובה ותפלה וצדקה אזי מעבירין את רוע הגזירה‬ ‫להרשמה כחבר הקהלה יש לפנות לאחד מחברי הועד‪ ,‬או ע"י אי‪-‬מייל ל‪ ,membership@machsike-hadass.be :‬או לשלוח תיבת ‪ member‬ע"י ‪ sms‬למספר ‪0488.577.313‬‬ ‫(רבי מאיר מפרעמישלאן)‬ ‫מישראל לעכו"ם‪.‬‬ ‫להארות והערות בכל הקשור לגליון ולקבלת הגליון נא לפנות דרך המייל ‪Shabato@machsike-hadass.be‬‬ ‫‪4‬‬