הבינני ואלמדה · Havineini Ve'elmedu — ראש השנה (2026-09-07)

בס"ד
ראש השנה תשפ"ז
גליון רכד
השנה תש
פ"ז · ש
גליון
רא
·
מוגדל
מראש השנה - - -לכל השנה!
מחדשים הנהגה חדשה לכל השנה!
“אמרו לפני התנהגותו שונה ,דיבורו שונה ,מהלכי המחשבה שונים .הוא מעשה :בברכת החמה בשנת תשס"ט ,היו מקומות שעשו
מלכויות – איש כזה שכאשר מסתכלים עליו רואים עליו שיש לו מלך. כל מיני טצדקי כדי לגרום למעמד להיחרט בלבות הבנים
כדי שתמליכוני שואלים אותו' :רואים עליך שאתה נכנע תמיד ,את מי אתה
עובד?' ,והוא משיב' :את האלוקים ,מי שברא את השמים
למען יישאר חרוט אצלם עד זקנה ושיבה .היו שהכינו דגלים
מיוחדים ,היו שהוציאו ניגון חדש ,היו שהעמידו את הילדים
עליכם!” ואת הארץ ואת כל אשר בהם ,אני עובד!' כך הקב"ה רוצה כולם כאחד .עוד כהנה וכהנה...
שהפסוקים שאנו אומרים בראש השנה יותירו על האדם
כעין זה יש שהאב לוקח את בנו הקטן אצל הצדיק ועושה
� ההמ_לכה �
רושם חזק עד שיתהפך לאיש אחר ,לאיש שמלכותו של
מילתא דתמיהה כדי שפגישתו עם הצדיק תישאר בזכרונו
הקב"ה מתגלית על ידו!
לעד...
האמנם אני מכתיר את אפשר לראות דוגמאות מהחיים שלנו ,ממימרות ששמענו
השי”ת למלך?! בילדותנו והותירו בנו רושם עז עד שהצליחו להפוך אותנו
לגמרי .דוגמא אחת מיני רבות :מי שנתחנך במקומותינו,
* שלב א'
� ההתחדשות � הרי שמע פעם אחר פעם שאסור לצער שום אחד מישראל, להתהפך
והדבר באמת חלחל בו ,וכך הוא מחפש תמיד רק להטיב
מזל טוב! מה נתחדש אצלי הבנה למעשה :הבה נראה איך הדברים נוגעים לימי
לאחיו ,לעזרם ולסמכם ,ונזהר בכל זהירות שלא לצערם .אצל
ביום ההולדת?! אומות העולם מושג זה אינו קיים .שם המצב חמור ביותר,
ראש השנה :הנה במסכת ראש השנה (טז ,א) אנו שונים" :אמר
ומה הקשר לראש השנה? ה' ישמרנו ויצילנו .הא לנו שדבר שהאדם שומע שוב ושוב
הקב"ה :אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם" .פירושו
של דבר שאנו נעשים מרכבה להתגלות מלכותו של הקב"ה
� הש_ליחות �
ומבינו ,הוא חודר לעומק נפשו והרי הוא משתנה על ידו לאיש
בעולם ,ואם כן אנו בוודאי צריכים לעשות את העבודה
אחר!
הנכונה ,כדי שבאמת נוכל להיות כלים ראויים לזה .פעמים
מהי השליחות הקב"ה רוצה שפסוקי המלכיות שאנו אומרים בראש הרבה יש שהאדם לומד איזה מאמר חז"ל ,אבל המאמר אינו
הפרטית שלי? השנה ,יותירו על האדם רושם עז כל-כך ,עד שנוכל לראות נשרש אצלו מספיק בכדי שיגרום לו להשתנות!
לצאת מימי ראש השנה על האדם שנשתנה לאיש אחר .הוא שמע והבין את ענין
כשאמרו חז"ל שהקב"ה מתבטא בלשון זה" :כדי שתמליכוני
למעשה! המלכיות עד שהתנהגותו השתנתה לגמרי .רואים עליו שהוא
תמיד נכנע כעומד בפני המלך! עליכם" ,נתכוונו בזה שהאדם צריך להתהפך לאיש אחר ,לאיש
כזה שהקב"ה מולך עליו ועל כן הוא מתנהג אחרת לגמרי,
“כדי שתמליכוני למעשה – בהבנה!
עליכם ’
פרויקט מיוחד :המלכת למעשה
השי”ת – על כל אחד מצוי מאוד שהאדם יעבור את ימי ראש השנה ,והגם שתהיה לו התעוררות והתרוממות הרוח ,לא יזכור את פסוקי המלכיות
ואחד! כל השנה .אולי יזכור את הנוסח ,אך לא את תוכן הפסוקים שישנו את התנהגותו...
בהבנה – ולמעשה! קשה לנו לתפוס שאמירת פסוקים יש בכוחה להשאיר על אדם רושם הגורם לו להשתנות .אנחנו סבורים שרק כשהאדם
חוזר על הדבר מאות פעמים ,או כשמבין אותו בעומק עד שזה נוגע בנקודת נפשו ,או כמו כן אם רואה איזה דבר מבהיל או
כל דבר שמעורר הרבה הרגשים ,רק אז ביכולתו לחולל בו שינוי!
בהבנה
אכן אם התורה אומרת לנו שכך צריך ראש השנה להיראות ,מוכרח הדבר שיש מהלך מסוים איך לומר את פסוקי המלכיות
באופן שישאירו על האדם רושם חזק ,והרי זוהי תכלית הימים שהאדם ישתנה ויגיע להשגה והבנה בהירה כל-כך שלא יוכל
לעשות את מה שעשה עד כה!
א
תכלית כל המשפט היא ,שהיהודי ייכנס למצב הנכון. רושם חזק
כשהיהודי יזכור שיש משפט בעולם ,תתעורר בו
יראה ,וכשיזכור שכדי לזכות בדין הוא צריך להיות
קרוב אל ה' ,תתעורר בו אהבה ,וכן יתעוררו בו רגשי
הבינני :השאלה הנשאלת היא :איך באמת נוכל
לומר את פסוקי המלכיות באופן שישאירו רושם חזק?
ללכת על חבל דק...
שמחה ,וכדאיתא בשו"ע שצריך לערוך סעודה בר"ה הרי מצוי מאוד שהאדם יעבור את ימי ראש השנה,
משל
כדי להראות שאנו בטוחים שהקב"ה יפסוק את דיננו פעם שמעתי מיהודי הגדרה נאה :יש היום אנשים
והגם שתהיה לו התעוררות והתרוממות הרוח ,לא יזכור
שיכולים ללכת על חבל דק הפרוס בגובה רב ,והכלל
לטובה! את פסוקי המלכיות כל השנה .אולי יזכור את הנוסח, הוא אצלם שאם האדם חושב שהוא מספיק נוטה
הקב"ה מעמיד ליהודי מצבים שונים כדי שיתהפך אך לא את תוכן הפסוקים שישנו את התנהגותו .קשה לצד אחד והוא יכול להטות בהטייה חדה לצד השני
לאותו יהודי שהוא צריך להיות .אין הפירוש שיש לנו לתפוס שאמירת פסוקים יש בכוחה להשאיר על -הוא נופל...
משפט מפני שצריך משפט ,וכיון שיש משפט ,היהודי אדם רושם הגורם לו להשתנות .אנחנו סבורים שרק ואיך הוא נשאר על החבל לאורך זמן? – כשאף
ירא ,אלא כל מה שהקב"ה עושה את המשפט ,הוא כדי כשהאדם חוזר על הדבר מאות פעמים ,או כשמבין פעם אינו בטוח אם הוא מספיק נוטה לאחד
לעורר ביהודי את ההרגשים הנכונים! אותו בעומק עד שזה נוגע בנקודת נפשו ,או כמו כן מהצדדים ,ומפני כך אף פעם אינו סבור שהוא יכול
אם רואה איזה דבר מבהיל או כל דבר שמעורר הרבה להטות בהטייה חדה לכאן או לכאן ,וכך הוא הולך
בעצם היה האדם צריך לחיות עם הרגשים אלה כל הרגשים ,רק אז ביכולתו לחולל בו שינוי! ישר ואינו נופל!
יום .הן כך אמרו חז"ל "אדם נידון בכל יום" ,וכבר דנו
הראשונים ליישב זאת עם מה שאמרו שהאדם נידון
בראש השנה ,אך הפשטות היא שהקב"ה מעמיד
אכן אם התורה אומרת לנו שכך צריך ראש השנה
להיראות ,מוכרח הדבר שיש מהלך מסוים איך לומר
הבנה למעשה “
הרי המהר"ל מדבר בענין מידת ה'תפארת'
יום אחד בשנה שבו יש מצב נורא של משפט .אמת את פסוקי המלכיות באופן שישאירו על האדם רושם
שהאדם צריך להיות כהוגן מכל הצדדים .הוא
לאמיתה היא ,אך התכלית היא כדי לעורר ביהודי את חזק ,והרי זוהי תכלית הימים שהאדם ישתנה ויגיע צריך להיות זהיר בבין אדם לחבירו ,לבל יפגע
ההרגשים הראויים .אמירת המלכיות נעשית ביום להשגה והבנה בהירה כל-כך שלא יוכל לעשות את בשום אדם ,ויחד עם כן הוא צריך להיות זהיר
שמתקיים בו משפט .אין האדם קם ביום בהיר אחד מה שעשה עד כה! בבין אדם למקום שחס ושלום לא יאמר דבר
ואומר פסוקי מלכיות .הוא צריך להבין באיזה מצב שאינו ראוי .וכן הוא הדבר לגבי אהבה ויראה.
הוא עומד ,וזה מעורר בו את ההרגש הנכון שהקב"ה * שלב ב' הוא מרגיש קירבה לריבונו של עולם .כזו
חמימות .הקב"ה מקרבו בחודש אלול ואומר
מולך עליו!
בנין שלם לו' :בוא ואראה לך את דודיי -אני לדודי ודודי
* שלב ג'
לי' .הוא לוקח אותו בעשרת ימי תשובה ומכבס
ואלמדה :ובכן עלינו להבין שלראש השנה יש את נשמתו ,וביוה"כ הוא נותן לו מחילה סליחה
עוד חלקים ,ואמירת פסוקי המלכיות היא רק חלק וכפרה .איזה גילויים של אהבה! ובאותו זמן
אם כבנים אם כעבדים אחד מהתמונה ,וכפי שאיתא שם בהמשך המאמר: האדם ירא ,כי הוא מבין שהוא עובד את המלך
הבינני ואלמדה :נסביר זאת ביתר פשטות על- "ובמה? – בשופר" והרי תקיעת שופר היא מצות הגדול ,מלך מלכי המלכים הקב"ה .מי שיש לו
פי מדרגתנו :אנו אומרים ב'היום הרת עולם' – "אם עשה דאורייתא כנאמר" :יום תרועה יהיה לכם". את שני ההרגשים יחד ,אם כבנים אם כעבדים,
כבנים ,אם כעבדים .אם כבנים רחמנו כרחם על בנים, אמירת פסוקי המלכיות היא רק חלק אחד ,ועוד זהו יהודי.
אם כעבדים עינינו לך תלויות" .מה היא האמת? האם עושים פעולות אחרות ,כאשר יחד ,באמצעות הדיבור, ואיך האדם מגיע לכך? לכן הקב"ה מעמיד לו
אנו כבנים או כעבדים? והתשובה ברורה שאנו גם בנים המחשבה והמעשה ,יוצאת תמונה שלמה ,ויחד יש מצב כזה ,מצב שמעורב מאהבה ויראה .דומה
וגם עבדים ,והקב"ה מכניסנו למצבים מסוימים כדי הדבר למי שהקב"ה רוצה לחנכו במהלך חייו.
בכוחם לשנות את האדם!
הוא אדם נפלא וטוב ,אברך חשוב ,אבל הוא
שנוכרח להיזכר שאנו גם בנים וגם עבדים .יש זמנים
כי לראש השנה יש עומק גדול העוטף את האדם לקוי בגאוה ושרוי במצב של 'כוחי ועוצם ידי'.
שהאדם שוכח בהם שהוא בן ויש זמנים שהוא שוכח מה הקב"ה עושה לו? הוא נותן לו איזו מכה
מכל צד ,ולכן צריך הכנה גדולה אליו ,וכשהאדם מקיים
בהם שהוא עבד ,והרי אסור לשכוח אף אחד מאלה אף קטנה ,והנה משהו בחייו נעשה מפחיד מאוד.
את כל חלקי ראש השנה ,יש בכוח הימים לטלטל את
לא לרגע אחד .לכן הקב"ה מעמידו במצוקה .האדם הוא מתחיל לומר תהלים ולהרהר בתשובה ,ואז
האדם ולהותיר בו רושם לכל השנה!
רואה את עצמו עומד לפני משפט ואינו יודע לשית הוא הולך לשאול יהודים יראים איזו קבלה הוא
עצות בנפשו ,ואז הוא חושב למי אוכל לפנות ,ונזכר יכול לקבל עליו .מעתה הוא הולך ומתיישר על
שיש לו אב אחד בשמים ורק אליו יוכל לפנות ,ואז משפט ויראה דרך המלך ,כי הוא כבר לא כל-כך בטוח עם
מתעוררות בו גם אהבה וגם יראה .תכלית הבריאה היא הבינני ואלמדה :נבוא אם כן לדבר בענין עצמו .כך הקב"ה עושה עם כל אחד כשהוא
שהאדם יחיה כל היום עם שני ההרגשים האלה! החלקים האחרים המרכיבים את התמונה .כל ילד יודע רוצה לנשאו ולא ליתן לו להמשיך ליפול .זוהי
שבראש השנה הקב"ה דן את כל העולם ,וכמו שאמרו התוכנית .זה מה שהקב"ה עושה עם כל אחד
ואמרו לנו חז"ל שכדי שהיום יותיר רושם באדם, ואחד מאתנו ,בין כשהאדם מצליח וסבור שהוא
חז"ל שכולם עוברים כבני מרון והקב"ה דן אותם .עוד
צריך האדם להתבונן בדבר זה ולהבין שעיקר התכלית בסדר גמור ,ובין כשהאדם רדום ואינו נוכח כלל,
ידוע שכל מה שנעשה בעולם הוא בשביל ישראל,
אינו לחשוב על המשפט ,אלא שהמשפט יביא אותו כי אז הקב"ה צריך לתת לו איזה מכה קטנה כדי
ואפילו כשיש מלחמות בקצה האחר של העולם ,הן שיתעורר ויתחיל לפשפש במעשיו!
לחשוב שהוא גם בן וגם עבד .יתבונן אם כן בשייכות
בשביל ישראל .ולכן אם הקב"ה דן את העולם ,זה ג"כ
שיש לו עם הרבונו של עולם ,האם יש בה גם מבחינת דבר זה מתקיים בראש השנה .הקב"ה רוצה
בשביל ישראל.
בן וגם מבחינת מלך ,או שמא אין בה לא מזו ולא מזו, שנצליח ,הוא רוצה שהיהודי ייראה כפי שיהודי
או שמא יש בה אך מעט מכל אחת מהן .זהו עיקר ומה תכליתם של בני ישראל בעולם? תכליתם צריך להיראות .על כן הוא עורך ביום זה משפט,
התכלית וזה מהפך את האדם לאיש אחר .אכן חלק להכיר את בוראם! נמצא שהחשבון הוא כך :הקב"ה ואז האדם אינו יכול להמשיך לישון ,מאחר
מזה נעשה על-ידי שהוא אומר את פסוקי המלכיות. רוצה שהיהודי יבין מהו יהודי ומה תפקידו בעולם, שהוא יודע שהוא עתיד לעמוד למשפט ,וזה יביא
אותו אל המצב הנכון והראוי!
הוא נזכר שהקב"ה הוא מלך מלכי המלכים! וכדי שיגיע לכך ,הוא צריך לעשות משפט בעולם.
בספר החיים
מתוך החיים :אותם בני אדם שמסתובבים סחור סחור סביב הצדיק ,מוחאים כפיים ורוקדים ,פועלים ומזיזים דברים ,אין להם אותה קירבה .פשוט שלא ,שהרי אינם
תלמידים אמיתיים .הם לא שינו את כל מהלך החיים שלהם .אין להם בכלל מושג בכל מה שמדברים כאן .הם בטוחים שהקירבה היא קירבה חיצונית משום שלא טעמו
מעודם טעמה של קירבה פנימית...
הבנה לחיים :תלמיד אמיתי אינו צריך שיסבירו לו .הוא מרגיש זאת ממילא ,כי היות שביטל את מוחו לשכל רבו ,נתן לשכל רבו להכנס בו ,וכששכל רבו נכנס בו ,הוא
מרגיש שהוא מקבל ממנו את חיותו!
ב
עבודת ראש השנה למעשה!
-חלק ב' -
שפירש הבעש"ט הק' על-פי דקדוק הלשון "שמתוך הרי על זה מיוסד כמו"כ ענין ההתקשרות לצדיקים, * שלב ד'
שלא לשמה בא לשמה" ,שילמד האדם תורה כזו ענין הנסיעה אל הצדיקים עם כל הטורח והיגיעה,
שמתוך שלא לשמה בא לשמה ,היינו תורה שבוודאי וההתבטלות לפניהם .הכל היה כדי להגיע למקום כזה. אהבה ויראה – יחד!
תביא אותו ללמוד תורה לשמה! ואז התעוררה האהבה ממילא ,כי חלק מהרב נכנס ועכשיו נדבר באופן מעשי ,לראות כיצד גורמים
כך מתחילים תמיד בדבר הקטן ומכוונים שדבר קטן אל התלמיד .מה מעורר יותר אהבה ,כשאחד נותן לך להשגה זו לחדור אל הלב.
זה יהיה בבחינת בא ליטהר ,ושיסייעו אותו מחמת כן אוכל או כסף ,או כשהוא נוטע את שכלו ,שכל אלוקי,
הבינני :נפתח בשאלה :מה בא קודם ,בן או עבד?
להגיע אל המדרגה היותר גדולה .האדם הרי אינו יכול במוחך? הן כך אמר בעל התניא שהיחוד הגדול ביותר
לקחת את הכל בבת אחת ,כי הגוף לפי טבעו אינו יכול עם הרבונו של עולם נעשה כשהיהודי לומד תורה ,כי ואלמדה :התשובה היא שהיות שבן ועבד הם אהבה
לעלות בבת אחת את כל גרם המדרגות ולהתגבר על אין יחוד גדול מהיחוד הנעשה בשכל ,במקום שאין ויראה ,אין לנו אלא מה שכתוב בספרים
כל הנסיונות! בו שום דבר המפריד. שהדרך היא להתחיל ביראה ואח"כ באה האהבה!
וכבר כתב כן האוה"ח הק' (סוף פרשת שופטים) שכאשר ודבר זה עמוק מאוד למתבונן .באמת השייכות שיש
עבד ובן ליהודי אל הקב"ה ,היא שייכות עמוקה וחזקה כל-כך
הולכים במלחמה אי אפשר לכבוש את כל המדינה
בבת אחת ,אך כובשים חלק אחר חלק .התורה מיוסדת הקב"ה נתן לנו את תורתו וצוה אותנו לנטוע אותה עוד יותר מבחינת בן' .אחותי רעייתי יונתי תמתי!' אין
על אופן זה שהאדם יוכל לעלות רק במדרגה אחת כל בתוכנו ,ושנשתמש עם התורה כדי שתכניס אלוקות לנו השגה כמה קרובה נשמה יהודית אל הקב"ה .אבל
פעם .אם יקפוץ כמה מדרגות בבת אחת יפול ,והקב"ה במוחנו .ולאחר שהאדם נעשה בטל ונכנע כל-כך הדרך היחידה להגיע להרגשת נקודה זו ,היא העבדות.
אינו חפץ בזה .עכ"פ כשהאדם עוסק בדבר הקטן ,כבר לריבונו של עולם ,ואינו מקשה עליו קושיות ,ולומד רק אם האדם מכניע את עצמו ומתבטל אל תכניתו
יש לו שייכות לכל התורה כולה ,כי כל תרי"ג המצוות כל יום איך להיות יהודי ומה עוד הוא יכול לתקן, של הקב"ה ושואל בכל עת כעבד העומד בפני אדונו:
תלויות בו .מה הפשט? הרי קיבל על עצמו רק ללמוד ומחדש כל יום חידושים ,לא סתם חידושים ,אלא 'מה אני יכול לעשות למען אדוני?' ,רק אז מתגלית
רבע שעה! התשובה היא שהיות שקיבל על עצמו דבר חידושים בדברים שהוא צריך לתקן ,הוא ממילא הקירבה הגדולה!
זה כדי להתקדם הלאה ,נעשה דבר זה כיד שאוחזים על מגיע לידי אהבת ה' ,כדברי הרמב"ם ,כי אינו יכול
ידה את כל התורה כולה .נמצא שהוא מתקרב אל ה' לחשוב על שום דבר אחר מאחר שנעשה אדוק כל- כללים לכל קירבה
באמצעות הקבלה הקטנה שהוא מקבל על עצמו ,כי כך במחשבות אלה! הבינני ואלמדה :נוכל להסביר באופן פשוט מדוע
הוא מקבל אותה על עצמו כדי שממנה יוכל להמשיך האדם צריך להגיע למקום זה כלפי הרבונו של עולם הוא כך .הנה לכל קירבה הקיימת
הלאה. כתוצאה מהעבדות .הוא מבטל את עצמו עוד פעם בעולם ,יש כללים ומהלכים כדי לבנותה .הכללים של
אכן הדבר תלוי בכוונת האדם .מי שעושה את ועוד פעם ,שוב ושוב הוא מתגבר על יצרו .הוא עבד. הקירבה שבין תלמיד לרב ,אינם אותם כללים של
הקבלה רק כדי שייקרא הדבר שעשה קבלה ,לא והעבדות הזאת מגלה את בחינת הבן .המפתח לקרבת הקירבה שבין בן לאב .וכן יש כללים מיוחדים לקרבה
תהיה לקבלתו אותו כח סגולי להעלותו ההרה .אבל אלוקים הוא העבדות .האדם בא אל הרבונו של עולם שבין איש לאשתו .לכל קירבה יש את הכללים שלה.
אם יעשה אותה במחשבה 'שמתוך' קבלה זו יתקדם ואומר' :הנני! אני כאן ,אעשה ככל אשר תצוני!' והנה גבי תלמיד ורב אנו רואים שלאחר שהתלמיד
הלאה ,הרי יהיה בה בקבלה זו משום ביטול להקב"ה הנה בראש השנה קוראים את פרשת העקדה. נעשה תלמיד מובהק של אותו רב ,קירבתם נעשית
ובאופן כללי ייעשה על ידה עבד לה' ,וממילא היא חזקה ועמוקה עד מאוד ,עד כדי כך שחז"ל אמרו (מכות
לומדים שוב פעם איך אברהם ויצחק ניגשו לזה,
תעלה אותו למדרגה הבאה ,מאחר שעשה פעולה האדם צריך לחשוב לעצמו' :הבה אקיים גם מעט י ,א) שכאשר התלמיד גולה מפני שהרג את הנפש
כללית ביהדותו! מזעיר מענין זה .אולי אעשה היום דבר אחד שכבד בשגגה ,מגלין רבו עמו ,כי אי-אפשר ליטול ממנו
עלי לעשותו' .הוא משים עצמו עבד .מי שיתרגל את חיותו .קירבתם חזקה עוד יותר מקרבה של בני
* שלב ו' לעשות פעולות של עבדות ,יזכה למתיקות ונעימות משפחה .אבל איך קירבה זו מתחילה? היא לא מתחילה
של קירבה .עבד הוא מי שעיניו תלויות באדונו ויודע מעצמה .צריך לבנות אותה .התלמיד מכניע את עצמו.
מחשבה ,דיבור ומעשה שחייו תלויים בו ,אם ירצה להחיותו – יחייהו ,ואם ירצה הוא מגיע אל השיעור עם מחברת ועט כדי לכתוב
כעת ניתנה ראש ונשובה אל הענין שפתחנו בו. לגרשו מפניו – יגרשהו .מחשבות של עבדות ,מביאה את חידושי רבו ,הוא מתייגע להבין את דברי תורתו,
בראש השנה יש פרטים רבים ,יש תקיעת שופר ,יש למחשבות והרגשות של בן .זהו הכלל! ולעולם אינו מהרהר אחר רבו .כך הוא מתבטל אליו
משפט ,יש המלכת הקב"ה באמירת פסוקי המלכיות, בביטול גמור .ואז ,לאחר שהוא כל-כך מכניע את עצמו
'וידע כל פעול כי אתה פעלתו' ,יש ברוב עם הדרת * שלב ה' לפניו ,ולאחר שהוא מקבל ממנו את רוב חכמתו ,היינו
מלך ,יש סדר שלם .כל הפרטים האלה ,הם חלקים שהוא משתנה על ידו בכל עניניו ,נוצרת ביניהם ממילא
שצריכים לפעול בנפשותינו ,זה מימין וזה משמאל ,כדי הבא להיטהר קירבה עמוקה!
להפוך אותנו לעבדים" .כדי שתמליכוני עליכם" פירושו וצריך להתחיל בדבר קטן ,והנה כלל יש שכאשר לקרבה זו אי-אפשר להגיע בלי כל התהליך הזה.
כדי שנהיה עבדים .למה הוא רוצה שנהיה עבדים? כי האדם מתחיל ,הוא אמנם מתחיל בדבר קטן ,אבל לא אותם בני אדם שמסתובבים סחור סחור סביב הצדיק,
הוא רוצה שנכיר ונבין שאנו בניו .הוא רוצה שהקרבה בגלל שהוא עושה דבר קטן ,ירצה להסתפק בזה ,אלא מוחאים כפיים ורוקדים ,פועלים ומזיזים דברים ,אין
האמיתית תתגלה .ודבר זה יכול לקרות רק כשהאדם שאיפתו להתקדם הלאה והלאה בעזרת השי"ת .וכלל להם אותה קירבה .פשוט שלא ,שהרי אינם תלמידים
עושה את השלב שעושה אותו כעין תלמיד לרב .הוא זה נכון בין לענין האיכות ובין לענין הכמות .שהרי אמיתיים .הם לא שינו את כל מהלך החיים שלהם.
צריך לעשות זאת במחשבה ,בדיבור ובמעשה .בדיבור כך אמרו חז"ל (פסחים נ ,ב) "לעולם יעסוק אדם בתורה אין להם בכלל מושג בכל מה שמדברים כאן .הם
הוא עושה זאת על-ידי אמירת פסוקי המלכיות ועל- ובמצוות אע"פ שלא לשמה ,שמתוך שלא לשמה בא בטוחים שהקירבה היא קירבה חיצונית משום שלא
ידי תקיעת שופר .ובנוסף לאלה יש את חלק התשובה לשמה" .כפי שאפשר ליקח דבר קטן באיכות ,כך טעמו מעודם טעמה של קירבה פנימית .תלמיד אמיתי
שהוא כולל גם את המחשבה וגם את המעשה .כל אלה אפשר ליקח מדרגה קטנה באיכות .אומרים לו לאדם: אינו צריך שיסבירו לו .הוא מרגיש זאת ממילא ,כי היות
ביחד מביאים את האדם לשנות את מהלכי מחשבתו, 'אל תיקח עכשיו את המדרגה הגדולה ,כי תיפול ממנה. שביטל את מוחו לשכל רבו ,נתן לשכל רבו להכנס
להכיר תמיד מה תפקידו בעולם ולזכור את ה'! קח את הדרגה הקטנה ,אבל תזכור כשאתה לומד שלא בו ,וכששכל רבו נכנס בו ,הוא מרגיש שהוא מקבל
המשך בעמוד ו לשמה ,שזה על מנת להגיע לתורה לשמה' .וכמו ממנו את חיותו.
ג
ראש השנה :בריאה חדשה!
תפקידנו ביום ראש השנה :לבקש ולהתחנן להשי"ת למצוא את הדרך הפרטית בעבודת ה'!
נולדים מחדש בראש השנה!
כן ,בשולחן ערוך כתובים היסודות שניתנו בפעם במצבים קשים .זהו החיים שהקב"ה הוריד לזה בתפילת ראש השנה אנו אומרים "זה היום
הראשונה ,ביום מתן תורתנו ,ועכשיו כשהאדם העולם .ולכן כשאנו אומרים בראש השנה שהקב"ה תחילת מעשיך" ,ופירושו שהאדם נברא בראש
מבקש מהקב"ה שיגלה לו באמצעות התורה מהלך בראנו ,אנו אומרים שבראנו על-ידי שנתן לנו את חודש תשרי .וכידוע ,העולם נברא בכ"ה אלול והיום
נכון שיאיר לו במצבו הפרטי ,אזי מתקיים כתבם על היכולת להתקשר אל התורה באופן שנבין מה יש השישי הוא בא' תשרי ,אז נברא האדם ,וכל זה למאן
לוח לבך .על לוח לבו נכתבת התורה המיוחדת לו. לנו לעשות! דאמר בתשרי נברא העולם.
ואת החלק הזה צריך האדם לעבד .הוא צריך לבקש יום הולדת .ואיתא בדרשות חתם סופר
מהקב"ה' :ברא אותי מחדש .שלח לי את האור תורה מיוחדת לו שכאשר האדם מקבל הבנה חדשה בעבודת ה' ,זהו
במוחי ובלבי שאדע כדת מה לעשות במצבי שלי שייכות .ידוע הכלל שיש שישים רבוא אותיות
יום ההולדת שלו .פירושו של דבר שזה שהאדם
– מה העצה שתעזור לי להתקרב ולגלות את האור לתורה וכנגדן שישים רבוא נשמות ישראל ,היינו
קיבל הבנה חדשה בהתקרבות אל ה' ,תופס מקום
מתוך החושך!' שכל יהודי יש לו את המהלך המיוחד לו להגיע על
הרבה יותר גדול מהיום שבו יצא מבטן אמו .הולדת
ידו אל ה' ,ודרכו כלולה ממ"ב מסעות המיוחדות רק
להתחיל לחיות .והדבר הזה חוזר על עצמו גופו היא דבר אחד ,התחלה טובה .אך כשמוחו,
לו .ובכן ,הקב"ה רוצה שהאדם יקבל שייכות לתורה
בכל שנה ושנה .כפי שהמלוכה מתחדשת בכל שנה, שהוא כלי לנשמתו ,זכה להשיג תורה באופן שיעזור
על-ידי שיראה את הקב"ה מלמדו איך להתמודד
כך מתחדשת בכל שנה היכולת לאדם לדעת מה יש לו להתקרב אל בוראו ,הוא הרבה יותר ראוי להיחשב
עם פרשיותיו .לכל אחד יש פרשיות מיוחדות לפי
לו לעשות ,ורק אז הוא נולד מחדש ומתחיל לחיות. כתחילה מעשיו של הקב"ה .יום ההולדת!
התקופות השונות בחייו ,והאדם צריך שהתורה
כל עוד האדם ממשש בחושך ואין לו מושג אם
תדריכנו ותתן לו את הדרך האחת והיחידה שעל
לעשות כך או כך ועושה מחמת כן טעויות והולך
בדרך עקש ופתלתול ,אינו חי .הוא חצי מת .הוא
ידה יוכל לעבור את קשייו ,נסיונותיו ,ואת החלקים א
החשוכים בחייו .התורה יכולה ללמד את האדם
תועה כשה אובד .אבל אם הקב"ה עוזר לו והוא
בדיוק רב מה הוא צריך לחשוב במצבו ,מה הוא לחיות חיים מהותיים
מתחיל להבין איך לעבוד אותו באופן שמביאו לידי קבלת התורה .הנה בתפילת מוסף של ראש
צריך לעשות ומה הוא צריך לדבר .אבל האדם צריך
קרבת אלוקים ,ומתחיל להרגיש את התענוג של השנה ,כשמדברים על בריאת האדם ,אומרים
לזכות שהתורה תתגלה לו!
הקירבה האמיתית ושל היות האדם מרכבה לשכינה, פסוקים רבים של מתן תורה .אכן כן ,בראש השנה
אזי הוא מתחיל לחיות ,ואז הוא יכול לומר בראש על כן אנו אומרים שפעם אחת ,במתן תורה,
מקדישים חלק גדול מהתפילה למתן תורה .הן
השנה' :אתה בורא אותי מחדש!' התגלה הקב"ה לכל ישראל בבת אחת והולידם
ב'זכרונות' מדברים על מתן תורה – ''אתה נגלית
מחדש .הוא הפך אותם לכלים להשגת התורה.
בענן כבודך'' .והן ב'שופרות' ,שם אומרים ''וקול
והמעמד הזה צריך להתקיים שוב .הפעם הראשונה
ב היתה לעשותם כלים ראויים ללימוד התורה .הוא
שופר חזק מאוד'' .מדברים הרבה על מתן תורה ,כי
מתן תורה ,גרם ליהודי להיוולד מחדש .מעתה אינו
עשה אותם 'ממלכת כהנים וגוי קדוש' כדי שיוכלו
עזור לי! כבעל חי .במתן תורה הוא נחשב כנולד מחדש ,כי
להשיג את התורה.
הדרך .על זה אנו מבקשים .הבקשה האמיתית אז הוא התחיל להתלמד איך לחיות ולקבל חיים!
שהיהודי מבקש בימים קדושים אלה היא שהקב"ה הדרכה פרטית מהות .אדם נברא כדי לחיות ,לא סתם חיים
יאיר לו שיוכל למצוא מהלכים כדת מה לעשות כדי פרטי .והפעם השניה היא אצל כל אדם לבדו. טכניים ,אלא לחיות חיים מהותיים .ועל זה אנו
להתקרב .כל אחד ,עיקר התפילה ועיקר העצה הוא מבקש מהקב"ה כשהוא מתמודד עם נסיונותיו: מבקשים ''זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים'' .ואיך
שיכול לעזור לו ,זה :ראשית ,שיידע מהו הדבר 'עזור לי! אין לי מושג מה אני צריך לעשות כאן'. מקבלים חיים? חיים מקבלים כאשר הקב"ה מוריד
החשוב ביותר שהוא צריך לתקן ,שנית ,איך עושים המקרה שלי אינו מופיע בשולחן ערוך .בשולחן לעולם מהלך שכל בחור ,שכל אברך ,שכל אדם ,יוכל
זאת .הוא מתפלל' :עזור לי .מהי הדרך? מהיכן ערוך מופיעים כללים והלכות לרוב ,אבל במצבי למצוא דרך להתקרב אליו ,שכל אדם יוכל למצוא
מתחילים?' המורכב והמפותל ,לא כתוב בדיוק מה לעשות .אכן דרך להבין מה יש לו לעשות ,ואיך להתמודד
למעשה – בהבנה!
למעשה
כשתופס לו לאדם לפעמים איזה רגע קשה בתוך הימים הקדושים עצמם ,ולאו דווקא מחמת איזה נסיון מפחיד ,אלא כל נסיון הבא ממשיכת החומר ,כגון בימי
הסליחות ,הוא מוצא שהוא עייף מדי או שאין זה מסתדר לו עם סדר יומו ,ורוצה לוותר .או בראש השנה ,הוא ציפה וקיווה שיהיה כל-כך נלהב ,והנה באחד מימי
ראש השנה ,הוא מרגיש עייף ורגליו כואבות ,ומוצא את עצמו מסתכל ללא הרף על השעון .זה לא החמימות שדימה לעצמו .אך הוא חוזר וניעור .הוא מתחיל
להתנדנד שוב ולכוון בתפילה בהניחו את אצבעו על המילים!
בהבנה
הנה ברגע זה הוא מחדש את הבריאה .אתה רואה שהיה כאן חושך ,והוא מגיע ומתחיל להחדיר אור עם כל הכוח!
הוא עושה החייאה!
אין יותר מאיר מאדם זה שנלחם עם עצמו ומבקש מה' כי הוא יודע שבכוחות עצמו אין לו תקוה להצליח!
אין יותר מאיר מזה!
ד
האדם וניסיונותיו הבינני :בספרי החסידות מביאים מספרי הקבלה והקב"ה רוצה ליתן זאת לאדם .הוא רוצה לברוא
הבינני ואלמדה :עם בקשה זו ,עם ויכוח זה שבכל שנה חוזר ונשנה הוויכוח עם אותך מחדש .הקב"ה נתן לך שנים של פרשיות
שאתה מנהל – אתה מנצח את המלאכים .המלאכים שואלים מהקב"ה" :ישראל ונסיונות וכלים ,ועכשיו הוא רוצה להשפיע בתוכם
המלאך! כאן יש ויכוח בין אור לחושך ,ואתה מגביר הרי עתידים לחטוא ,מדוע אתה מחדש שוב את את אור חכמת התורה ,כדי שתדע מה יש לך לעשות.
את האור ומחדירו במקום החושך ,במקום זה שאינך הבריאה?" הקטרוג ,הדינא קשיא ,הצורך להמתיק אבל הקב"ה רוצה שנבקש על זה ,שנבין שאנו עומדים
מצליח ,במקום זה שכל-כך צר לך .הדבר הזה לא את הדינים כל שנה מחדש ,הוא מפני שהקב"ה הולך למשפט .אנו מבקשים זכרנו לחיים .תכניס בי חיים.
קיים למעלה בשמים .זוהי התשובה למלאכים! לחדש שוב את הבריאה ,ושוב מתקיים הדין ודברים תחדיר במוחי מהלך להבין איך לעבדך באמת!
– 'האם זה כדאי?'.
ואילו היה הקב"ה מלמד לכל יהודי תורה ,היו עצה ותבונה .רק הקב"ה יכול לחדש לאדם את
הבינני :ומה האמת? מדוע למעשה הקב"ה מביא ההבנה שלא יהיה בעל גאוה .אלמלא הקב"ה בעזרו,
ידיעות התורה מתיישבות אצל היהודי תיכף ומיד
את התורה לבני ישראל הגם שהם נמצאים עמוק אין יכול לו .ידוע שכאשר שאלו את הבעל שם טוב
באופן ממילא .אבל אילו היה כך ,היתה השאלה עומדת
בתוך הגלות ,בעולם מגושם שהולך ומתגשם מיום הק' זיע"א מי ימלא את מקומו לאחר הסתלקותו,
בתוקפה :איזו מעלה יש לך על פני המלאך? אתה יכול
ליום (הכל על פי ה' ,כי מתחילת הבריאה ידע שכך יהיה וסידר את
ללמוד תורה והוא יכול ללמוד תורה! כשהמלאך לומד אמר' :תלכו לשאול מגדולים וצדיקים למי יש עצה
הבריאה על פי זה)? ומדוע למעשה הקב"ה מחדש שוב לגאוה .מי שיתן עצה ,לא הוא ימלא את מקומי.
תורה ,הוא קונה אותה תיכף ומיד ,ואף אתה כשאתה
את הבריאה? רק מי שיענה ויאמר 'אין עצה ואין תבונה' ,ואין
לומד תורה ,כל מה שאתה לומד נחרט בזכרונך לנצח
וחודר את לבך מצד לצד .במה אתה שונה מהמלאך? ואלמדה :התשובה היא :בשביל התורה שנקראת אלא להרבות על זה בתפילה ,אותו תכתירו לאלוף
ואם אינך שונה ,מדוע באמת צריך לגרום כזה צער וכזו ראשית ובשביל ישראל שנקראו לראשכם!' אין לנו מהלך להצליח בעבודת ה' ,רק אם
ירידה לתורה הקדושה ולהביאה עד למטה? ראשית ,כי אנו בני ישראל יכולים לקיים את התורה הקב"ה בכבודו ובעצמו יאיר אותו בליבנו .והקב"ה
באופן יותר נעלה מהמלאכים. רוצה לעשות זאת .הוא רוצה להחדיר באדם אור של
נלחם .אכן דווקא מפני שלא הולך בפעם
הבינני :באיזה פרט אנו נעלים מהמלאכים? באיזו תורה המדבר אליו לפי תכונותיו וכישרונותיו ולפי
הראשונה ,דווקא מפני ששוכחים את התלמוד ,הוריד
טענה אנו מנצחים את הוויכוח? עברו!
הקב"ה את התורה לזה העולם .כשאתה רואה אברך
נרדם באמצע לימודו ,וקם לשטוף את פניו ונשאר ואלמדה :התשובה היא :כשמגיע לחלק זה
האחרון שבו האדם נלחם עם עצמו.
ללמוד בעמידה ,אתה רואה אדם שמנסה להחדיר
הוא אינו מבין .הוא מתמודד עכשיו עם יסורי איוב, ג
אור במקום חשוך .והאדם עם ניסיונותיו ...הוא מנסה
ומנסה להתחזק באמונה ,ואומר' :כבר שמעתי את כל
להחדיר אמונה בלבו ואין עולה בידו .הוא מנסה עוד
הדברים .כבר שמעתי את דברי החיזוק האלה עשר
יהודי יותר ממלאך
פעם .הוא אומר לעצמו שוב ושוב' :לא זהו מהלך ובהגיענו לימים האלה ,אנו מתחננים על נפשותינו,
המחשבה הנכון ,אלא זה '...הוא נלחם עם עצמו – פעמים ,ואני יכול לומר לך אותם מתוך שנתי .אבל
והקב"ה עוזר .הקב"ה עוזר לכל יהודי בכל מצב .ולא
'אסור לחשוב כך ,כי זה מביא לידי עצבות ...לא נכון! מה אעשה אינם מנחמים אותי .הם נמצאים במוחי
זו בלבד ,אלא שמחה עצומה יש לו להביא לאדם את
הקב"ה הוא 'כן' טוב ומטיב ,אע"פ שאיני רואה .זה ואינך מצליחים לחלחל ללבי ולשמח אותי עד שאוכל
החלק האחרון ,החלק שאינו קיים אצל המלאכים.
טוב ,והטוב יהיה טוב הנגלה .איני יודע איך ,אבל להודות על הרעה כשם שמברכים על הטובה' .והוא
מדוע הוריד הקב"ה את התורה לעולם הזה? כי
בטוח שאזכה לאור '...כשהוא נלחם עם עצמו ,הוא מבקש מהקב"ה בתחנונים' :רבונו של עולם! עזור לי
בחלק האחרון ,בו נמצא חידושו של האדם על פני
מקיים את תכלית הבריאה! שהתורה תחלחל ותחדור ללבי .שהתורה לא תישאר
המלאך.
מבחוץ ,אלא תיכנס פנימה ואחיה ממנה!'
משינוי קטן ל - - -שינוי גדול!
ידוע הכלל הנקרא בשם ה' צלך (הובא בקדושת לוי פרשת בשלח בשם הבעש"ט הק' וכבר נמצא כן במדרש) ,האומר שכפי שהאדם מתנהג ,כך מתנהגים עמו מלמעלה .כלל גדול הוא.
המתנהג במדת החסד ,אף מן השמים מתנהגים עמו במדת החסד ,כמאמר חז"ל (שבת קנא ,ב) כל המרחם על הבריות ,מרחמין עליו מן השמים .מדה כנגד מדה .כשהאדם
מתנהג במהלך מסוים ,הוא מעורר בשמים הנהגה זו.
והנה הדבר מצוי מאוד שהאדם מנסה לעשות איזה שינוי בחייו ,הוא מקבל קבלה ומחליט החלטה ,ואין עולה בידו .וחבירו אומר לו" :אתה יודע מדוע אינך מצליח? כי
אתה מקבל קבלות גדולות מדי .החלטת לקום לפנות בוקר ,והכנת לך שמונה עשרה שעונים מעוררים לארבע לפנות בוקר .לא רצית לשמוע ממשהו אחר .ארבע זה ארבע.
כמו בשנים קדמוניות .יום אחד זה עבד לך .ביום השני כבר היתה לך איזו פרשה עם חתונה ,והנה מצאת את עצמך נלחם עם הזמן השני של ק"ש .זוהי טעותך .תעשה לך
קבלה לקום בשש וחצי ,או בשבע ,ותראה שתוכל לעמוד בזה" .והאדם חושב לעצמו שחבירו בעל העצה מן הסתם שמע את העצה או מהמשגיח שלו בישיבה קטנה או
מהמלמד בכיתה ח' ,כי אין צריך להיות חכם גדול כדי להבין שאם רוצים שהקבלה תחזיק זמן ,היא צריכה להיות מדודה .הוא אינו מבין שיש בעצה זו דבר עמוק בהרבה.
הקב"ה רוצה שתהיה לו היכולת לצמצם את התורה לך ,ולהראות שהתורה יכולה להיות מובנת ונלמדת ומתקיימת על-ידי כל סוג של יהודי בכל דרגה שהיא ,וכדי
שתתעורר דרגה זו בתורה שיוכלו להסבירה גם לך ,צריך אתה מצדך לעשות צמצומים לתורה .משהו הרי מתחולל כאן .זה לא דבר של מה בכך .כשהאדם נלחם עם
הרגל שיש לו ,אין זה מצב חיצוני .נערכת כאן מלחמה בין הקדושה להיפך הקדושה ,ובמלחמה כמו במלחמה ,צריך לבוא בתחבולות ולהתנהל בשום שכל .ה'אור החיים'
הק' כתב על הפסוק (סוף שופטים) וקראת אליה לשלום שכאשר האדם רוצה לערוך מלחמה ,עליו לעשות איזה דבר שהגוף לא יתנגד לו .התיישב לאסיפת שלום עם הגוף
ואמור לו" :בא נעשה משא ומתן .אני אתן קצת ואתה תתן קצת".
פתחו לי פתח...
ה'אור החיים' הק' אומר :תבין שלא מדובר כאן במשחק .אתה בא להלחם עם הסטרא אחרא .עד עכשיו הוא היה כאן בעל הבית ועכשיו אתה בא לבקוע לתוך שטחו.
אתה חושב שהפחדת אותו עם השעון המעורר החדש שלך?! הוא אינו רוצה שתקום מוקדם .אתה רוצה – הוא אינו רוצה .לקחת לך חבר ללמוד אתו בחברותא מקצוע
בתורה .זה מה שאתה אומר .יש כאן מישהו אחר שאינו מוכן למסור לך את העולם הזה .הוא רוצה שהעולם הזה יהיה מקום שעושים בו עבירות ,מקום שמבלים בו את
הזמן ,ואתה רוצה לחדור לתוך שטחו וללמוד שם בחברותא ובקול?! פשוט שיתקע לך רגליים מכל הצדדים .מדובר במלחמה רצינית.
אכן כדי להצליח ,מוכרח האדם לקחת את שאיפותיו ולבחון את הקבלות שהוא עושה .הוא הולך לחדש כאן את הבריאה .הוא לעשות כאן דבר נפלא ביותר .כשהאדם
מצדו מחשב שקבלתו לא יתנגד יותר מדי עם הרגלו הקודם ושיוכל לקיימה גם בערב שבת ושבת וגם כשיהיה עייף קצת ,ולכן הוא מקבל קבלה שאינה לקוחה מעולם
הדמיון ,אלא היא במדרגה אחת מעל זו שהוא עומד עליה עכשיו ,הוא מעורר בזה משהו .הוא נחשב עכשיו בא ליטהר בעצם זה שהוא מתבונן לראות מה יוכל להחזיק
עכשיו ,כי הוא מגלה דעתו שהוא לא סתם הולך אחר ההרגש שלו ,אלא הוא מחשב הלכה למעשה לראות במה יוכל לעמוד.
וזה מה שהקב"ה אומר" :פתחו לי פתח כחודו של מחט" .אתם יודעים למה? כי אני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם .אתה מסתכל רק על החלק ש'אתה' עושה.
אינך מבין שזה אלוקות .הינך מבין שהתורה היא דבר גבוה וצריך רק לעורר אותה מלמטה .וכשמעוררים אותה ,מעיינותיה נפתחים .האדם מתקדם עוד קצת ועוד קצת,
עוד פעם עושה את הדבר הנכון ועוד פעם עושה את הדבר הנכון ,ופתאום הוא מוצא את עצמו מדבר אחרת ומתנהג אחרת .כשהאדם מבין זאת ,לבו מתחזק לעבודת ה'!
ה
המשך מעמוד הקודם | ראש השנה :בריאה חדשה!
בכזו חמימות ולא רק מפני שאני כה שבור ,אלא אחד מהיסודות שצריך להבין היטב ,הוא רחמנותו ד
מפני שזוהי מהות התורה ,כי התורה היא ללא גבול של הקב"ה .כל אחד עומד למשפט ,כל אחד בלי
ויכולה להגיע לכל מצב!' יוצא מן הכלל .למה הוא עומד למשפט? כי הקב"ה אור וחושך בימים הנוראים
רוצה לתת חיים לכל אחד .הוא רוצה שתהיה לו תפילה .והדבר הזה יכול לבוא רק על-ידי
סוף דבר האפשרות לצמצם את התורה וללמדו גם במקום תפילה ,כי אם אין הקב"ה עוזר ,אי אפשר לעשות
אלוקות .אכן כן ,גדלותה של התורה הוא שהוא חידוש ,כי כך התכלית מתקיימת יותר! חידוש כזה ,כי נס בתוך נס הוא להחדיר את אורו
שהיא אלוקות .היא הקב"ה בעצמו ,והקב"ה מגיע של הקב"ה בלב .כשעומדים ומבקשים מהקב"ה
לכל מקום .אבל הקב"ה מחכה לאדם שיגלה זאת קידוש ה' בשמים שיביא את החלק האחרון ,בזה גופא מחדשים את
בתפילתו ובביטולו ,שיגלה שהקב"ה יכול להאיר הרי חושך .אם יש מי שלדאבון לב נפל ביצרים הבריאה! וכשתופס לו לאדם לפעמים איזה רגע
בתורתו את המקומות החשוכים ביותר .כשהאדם חשוכים .זה בינו לבין קונו .אף אחד אינו יודע ,אבל
קשה בתוך הימים הקדושים עצמם .ולאו דווקא
עושה כן ,ומאמין בזה ,ומתפלל ובוכה להקב"ה, הוא עצמו יודע היטב היכן הוא .הוא יודע היטב
מחמת איזה נסיון מפחיד ,אלא כל נסיון הבא
איזה קידוש ה' זה עושה .הקב"ה אומר למלאכים: באיזה 'הרי חושך' הוא חי .ואינו מכיר את הדרך
ממשיכת החומר .כגון בימי הסליחות ,הוא מוצא
החוצה .בוודאי היה רוצה .לבו נקרע .בפרט עכשיו
"אתם שואלים למה נתתי את התורה לישראל?! שהוא עייף מדי או שאין זה מסתדר לו עם סדר
שאנו עומדים בימים הקדושים .איך יוצאים מזה?
לא הבנתם! לעולם לא היתה התורה מקבלת כאלה יומו ,ורוצה לוותר .או בראש השנה ,הוא ציפה
הוא כבר החליט מאה פעמים וכבר התפלל מאה
ציצים ופרחים אילו היתה נשארת למעלה בשמים. וקיווה שיהיה כל-כך נלהב ,והנה באחד מימי
פעמים .את הדרך החוצה עדיין לא מצא.
לעולם לא הייתם משיגים איזה אור יש בתורה". ראש השנה ,הוא מרגיש עייף ורגליו כואבות,
נחת רוח .כמה נחת רוח יש לו להקב"ה שהוא
הבנה .ואזי כשהאדם מבקש מהקב"ה ואינו ומוצא את עצמו מסתכל ללא הרף על השעון.
יכול להראות למלאכים' :ראו! לתורה יש מהלך
מרפה .עוד פעם הוא מבקש ועוד פעם ,בכל עת ובכל זה לא החמימות שדימה לעצמו .אך הוא חוזר
לעזור לאנשים כאלה ששקעו בתוך הקליפה!' איזה
זמן – הקב"ה לא ישיב את פניו ריקם .והאדם יראה וניעור .הוא מתחיל להתנדנד שוב ולכוון בתפילה
קידוש ה' נעשה בזה בקרב המלאכים .הוא אומר
שלבו נפתח והנה הוא זוכה להבנה חדשה בתורה, בהניחו את אצבעו על המילים ,הנה ברגע זה הוא
להם' :אתם בעצמכם לא הבנתם מספיק את כח
למהלך חדש איך להנצל מיצרו .הוא ירגיש שהוא מחדש את הבריאה .אתה רואה שהיה כאן חושך,
התורה .לא האמנתם שהתורה יכולה להגיע ולעזור
נברא מחדש ,כדברי ה'חתם סופר' .אתה קדוש יושב והוא מגיע ומתחיל להחדיר אור עם כל הכוח .הוא
לאדם שכל-כך הסתבך' .יהודי זה בתוך מצבו ,כשרק
תהלות ישראל .הזוך ,הטוהר והעדינות של תפילת עושה החייאה.
יידע שהקב"ה מחכה שיבקש ממנו שוב מתוך כזה
היהודי מתוך ביטול והכנעה להינצל מהיצר הרע, ביטול ...שיאמר תהלים ,פרק אחר פרק ,ספר אחר חידוש .אין יותר מאיר מאדם זה שנלחם עם
מביאה נחת רוח גדולה ועצומה לשכינה הקדושה. ספר ,עד הסוף ,ויבקש' :רבונו של עולם!! תן לי עצמו ומבקש מה' כי הוא יודע שבכוחות עצמו
יעזור השי"ת שבאמת נוכל להתפלל נכונה ולפעול חיים .עכשיו אינני חי .אני מאמין ,רבונו של עולם, אין לו תקוה להצליח .אין יותר מאיר מזה .וצריך
למען נפשותנו לעבדו עבודה תמה ולזכות לחיים שיש דרך בשבילי .אתה יכול לחתור חתירה מתחת לדעת ,כשאומרים שבראש השנה כולם עומדים
אמיתיים ממלך חפץ בחיים. כסא כבודך גם בשבילי ,ולא רק מפני שאני מבקש למשפט ,זקנים עם נערים ,רשעים עם צדיקים,
בספר החיים
מתוך החיים :האדם מבקש מהקב"ה כשהוא מתמודד עם נסיונותיו' :עזור לי! אין לי מושג מה אני צריך לעשות כאן' .המקרה שלי אינו מופיע בשולחן ערוך .בשולחן
ערוך מופיעים כללים והלכות לרוב ,אבל במצבי המורכב והמפותל ,לא כתוב בדיוק מה לעשות.
הבנה לחיים :אכן כן ,בשולחן ערוך כתובים היסודות שניתנו בפעם הראשונה ,ביום מתן תורתנו ,ועכשיו כשהאדם מבקש מהקב"ה שיגלה לו באמצעות התורה מהלך נכון
שיאיר לו במצבו הפרטי ,אזי מתקיים כתבם על לוח לבך .על לוח לבו נכתבת התורה המיוחדת לו .ואת החלק הזה צריך האדם לעבד .הוא צריך לבקש מהקב"ה' :ברא אותי
מחדש .שלח לי את האור במוחי ובלבי שאדע כדת מה לעשות במצבי שלי – מה העצה שתעזור לי להתקרב ולגלות את האור מתוך החושך!'
המשך מעמוד ג | חלק ב' -עבודת ראש השנה למעשה!
סוד המשפט קצת ישן ,קצת התחזק .חיים כאלה אינם התכלית.
* שלב ז'
חייבת להיווצר קרבה נפלאה ,אשר זוהי תכלית בריאת
זהו סוד המשפט של ראש השנה .הקב"ה מעורר
את כל בני ישראל מכל קצוי תבל ואומר להם" :בואו
העולם – ולדבקה בו! קומה על גבי קומה
ותעשו עצמכם עבדים ,בטלו רצונכם מפני רצוני". מעמיד הקב"ה לאדם ראש השנה שבו יתבונן ויבין ובענין זה צריך לדעת ,כשהקב"ה צוה אותנו
תכלית האדם היא שיזכור במשך כל היום בכל ימות שהוא צריך לשנות את מהלך מחשבתו .מעתה הוא לומר בכל שנה ושנה סדר מלכיות 'כדי שתמליכוני
השנה שהוא עבד ,אבל הוא צריך ללכת לאט ,לכן צריך לחשוב כל היום על הרבונו של עולם ,ועל כל עליכם' ,אין זו תכלית שכל שנה מתחילים ואח"כ
הוא מקבל עוד ראש השנה ועוד ראש השנה .השופר צעד ושעל עליו לבקש מהקב"ה שיצליח את דרכו. במשך השנה שוכחים ואח"כ חוזרים ונזכרים במה
מזכיר לו ,אמירת פסוקי המלכיות מזכירה לו ,ואף הלא זוהי היהדות הטהורה! האדם מתרגל לבקש מה' שכבר נשכח ,כי באופן זה נשאר האדם תמיד
הוא עצמו נותן לזה לחדור אל נפשו .אין לזה גבול ,כי ולהודות לו על כל צעד ושעל .כשהוא אוכל ,הוא באותה מדרגה! לא בזה חפץ הקב"ה! הקב"ה רוצה
אין זה נמדד בשעות בלבד ,אלא גם במדת התבטלותו מודה לו בשפתו .תודה לך ה' שנתתי לי להשביע את שהאדם יגיע לראש השנה ויתבונן' :איני יכול לחיות
בתוך השעות הקיימות. רעבוני .הלוואי שזה היה קורה אצלנו .לצערנו ,יש חיים שטחיים .חיים שטחיים אינם התכלית .כלומר,
אך הדרך להגיע לזה היא על-ידי השאיפה שהאדם מברך ברכת המזון עם כל הכוונות ,אך שוכח אע"פ שאני לומד ומתפלל ,אם איני מרגיש קרבת
שהקב"ה יעזור לו להתקדם הרבה ולהגיע רחוק. להודות לה' .ברכתו היתה עם חשבונות וגמטריאות אלוקים ,איני ממלא את תפקידי בעולם!' .והקב"ה
וכאמור ,בתחילה יעשה פעולות קטנות של עבדות, וחסר היה בה השפה האישית להכיר בטובתו של מכריח את האדם לדעת זאת ,לפעמים על-ידי 'ימין
פעולות בתחום שכבר יש לו שייכות אליו ,לעשותו הקב"ה ולהודות לו מקרב לב. מקרבת' ולפעמים על-ידי 'שמאל דוחה' .הקב"ה
עם יותר כוונה ויותר חיות והתלהבות .כשהאדם יודע כשיבין האדם שזוהי התכלית ,יגיע כל שנה להבנה עוצר את האדם ממרוצתו שלא יוכל לעבור את
שהמדרגה הראשונה תביאנו אל השניה ,ויודע יחד חדשה בראש השנה ,כי אין גבול לעומק ההכרה שנות חייו ולהפסיד את הנקודה העיקרית .טוב ומטיב
עם כן שהוא צריך שהקב"ה יסייע לו כי אלמלא בבחינת בן ובבחינת עבד ,והקב"ה רוצה שבמשך הוא ואינו נותן לו לחיות את החיים כפי שהם ולגלות
הקב"ה בעזרו אין יכול לו ,והוא באמת מבקש ממנו השנה יחיה האדם עם ההשגה שקיבל בראש השנה, לאחר מאה ועשרים שבכלל לא קלט את התכלית .הוא
שיסייע לו ,הקב"ה מסייע לו להגיע אל ההשגה! ואז כשיגיע שוב ראש השנה ,יגיע להשגה חדשה! הסתובב סחור סחור ,קצת למד ,קצת קיים מצוות,
ו
“וידע כל פעול” – לא רק תפילה,
אלא שליחות!
הניגון שנולד בבית החולים – ומהדהד עד היום!
תפקידנו בעת הזאת – לדורי דורות!
להציל ולדאוג להם ,מאיזה סיבה שהיא .אדם זה מכניס אותו לבית ,מגדלו מעשה
מטפחו ומחנך אותו ,עד שהוא מתחתן ומקים משפחה .זה לא רק המצוה של הגאון רבי שמואל הכהן רוזובסקי זצ”ל ,שעמד בראשות כולל קדשים בעיר
השנים הללו שהוא שהה בביתו ,אלא הבית שיקים וכל הדורות שיצאו ממנו העתיקה בירושלים ,סיפר ,שפגש פעם יהודי זקן שזכה בתור בחור לשמש את
הכל נזקף לזכות מיטיבו ואיש חסדו ,וכך המצוות נכפלות .לפעמים אותו בחור ה’חפץ חיים’ זצ”ל .ביקש ר’ שמואל לשמוע מכלי ראשון משהו שראה אצל
פותח ישיבה של מאתים בחורים ,וכל הזכויות הכבירות של הישיבה נזקפות ה’חפץ חיים’ ,כדי ללמוד ממנו ארחות חיים.
גם הן לאותו אדם שגידלו .נמצא שמי שגידלו לוקח חלק בשכר עוד שנים
רבות אחר כך! סיפר אותו יהודי“ :זכיתי לשמש את ה’חפץ חיים’ ואף לישון עמו באותו
חדר ,כשכבר היה זקן מופלג .באחד הלילות ,והיה זה קרוב לראש השנה,
לכן פותחים כל שנה מחדש את הספרי מתים ,כדי לתת להם עוד שכר ,כי אני שומע באמצע הלילה שה’חפץ חיים’ קם משנתו נוטל את ידיו ומתחיל
בשנה שחלפה נוספו להם עוד הרבה זכויות ,אז צריך שוב לתת להם שכר. להתלבש בכוחות עצמו .היה זה הרבה לפני שהאיר השחר ,ואני חפצתי
ולדאבון לב זה יכול גם להיות להיפך ,כגון מי שכתב ספרי מינות ,או הפיץ להמשיך לישון ,עשיתי עצמי כישן וניסיתי להירדם .אך ה’חפץ חיים’ הרגיש
רעיונות פסולים ,שיכול להיות ששנים רבות אחר כך מישהו ירד מן הדרך שאני ער ,הוא קרב אל מיטתי ושאלני חרש “האם אתה ער?” הנהנתי בראשי
בעקבות כך ,אז פותחים את הספרי מתים ובודקים מה קרה בעקבות מעשיו לחיוב ,וה’חפץ חיים’ ביקש ממני “אם כן בוא נלמד יחד ,אני רוצה ללמוד
בשנה זו! איתך” לשמע בקשתו מיהרתי לקום ולהתלבש ,אמרתי ברכות ובאתי לחדר
כך הסביר לי החפץ חיים” סיים רבי שמואל. הלימוד .ה’חפץ חיים’ הוציא מהארון גמרא מסכת ערכין ,פתח בדף י’ עמוד
ב’ ,והחל ללמוד עמי את הסוגיא של זמני אמירת ההלל.
“הבנה למעשה שם מקשה הגמרא“ :ראש השנה ויום הכפורים דאיקרו מועד ואיקדוש
הנה הבנה זו הבנה חזקה ותובעת מאוד ,שאדם צריך לקחת אחריות על בעשיית מלאכה לימא -שיאמרו הלל!” ומתרצת הגמרא :משום דר’ אבהו,
תוצאות המעשים שלו ,ולבחון כל דבר עם ראייה רחוקה .והבנה זו מרחיבה דאמר רבי אבהו :אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא“ :רבונו של עולם,
ומבהירה את ענין הבקשה שאנו מבקשים בתפילות ראש השנה ‘’וידע כל מפני מה אין ישראל אומרים שירה לפניך בראש השנה וביום הכפורים?” אמר
פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יציר כי אתה יצרתו’’ ,שאנו מבקשים ומייחלים להן“ :אפשר מלך יושב על כסא הדין וספרי חיים וספרי מתים פתוחין לפניו,
שכל נברא ידע שאתה ה’ פעלתו ויבין כל יציר שאתה ה’ יצרתו .וזה יכול וישראל אומרים שירה לפני?!” לאמור ,ראש השנה ויום כיפור זה זמן מתוח
לקרות על ידי תוצאות המעשים שלנו! ולכן אי אפשר לומר שירה!
כי לכאורה על פי פשטות קשה להבין את תוכן הבקשה הזו ,וכשנתבונן כאן נעצר ה’חפץ חיים’ ושאלני :הרי ‘ספרי מתים’ לא משמע ספר ריק
נראה שזה תמוה קצת. שכותבים בו מי שהולך למות ,אלא משמע ספר שרשומים בו המתים שכבר
עומד יהודי ואומר לרבש”ע‘ :יש לי בקשה ,הייתי רוצה אם שייך שתעשה מתו .ולכאורה יש להבין למה פותחים את ספרי המתים? בשלמא את ספרי
שכל הנבראים ידעו שיש בורא לעולם ’...הרי הקב”ה יכול לומר לו‘ :אם החיים צריך להוציא כדי לשפוט כל אדם מה יהיה איתו בשנה החדשה ,אבל
אתה חפץ בכך ,אדרבה ,תלך ותעשה משהו בענין!’ כי הרי בוודאי גם הקב”ה מתים ,הרי כבר נגמר גזר דינם מזמן?
חפץ בכך ,אלא שכדי שתהיה בחירה הוא ברא את העולם בהסתר ,והשאיר הוא מותיב לה והוא מפרק לה ,כי אמנם דין חדש דנים את המתים כל
רק דרגה מסוימת של גילוי בדיוק רב ,כדי שמי שיתבונן ויחפוץ בטוב יוכל שנה! והקדים לבאר לי שיש שני סוגי מצוות ,יש מצוה שמצד עצמה היא
להגיע להכרת השם ,ומי שירצה לחטוא יוכל לעשות זאת. גדולה ,כגון שבת ששקולה כנגד כל המצוות ,או מצוות אחרות שהתורה
ובתוך ההסתר הזה נתן לנו הקב”ה את התורה ,שהיא מאירה לנו את האמת מעידה שהן כוללות הרבה מצוות ,וכגון כיבוד אב ואם שכתוב במדרש (דברים
שיש בורא לעולם .ויש גם את הדרך של התבוננות בנפלאות הבריאה רבה ו ,ב) שהיא חמורה שבחמורות .באלו המצוה עצמה גדולה ,אבל היא לאו
כדי להכריח שיש בורא לעולם .אך על כל פנים הקב”ה ברא את העולם דווקא עושה פירות שימשיכו הלאה .לעומת זאת ,יש מצוות שמצד עצמן הן
בכזה מהלך של הסתר ,ומה יש מזה שיהודי עומד בבית מדרש ומתפלל קטנות ,כענין שכתוב (עקב ז ,יב) ‘’והיה עקב’’ ופירש רש”י בשם חז”ל שהכוונה
ומשתוקק הלוואי שכך יהיה ,מה הפשט בבקשה הזו?! ל’מצוות קלות שאדם דש בעקביו’ ,אבל יש למצוות אלו פירות ופירי פירות,
אמנם ,התשובה היא פשוטה .היות שכל יהודי קיבל תפקיד ,שבתור נברא תוצאות שממשיכים ולא נגמרים.
עליו לפרסם את האלוקות בעולם ,לכן על אף שהבריאה היא כפי שהקב”ה נקח לדוגמא בעלמא ,אדם שאוסף לביתו אחד מאלפי הנשמות שצריך
למעשה – בהבנה!
למעשה
לדוגמא בעלמא ,אדם שאוסף לביתו אחד מאלפי הנשמות שצריך להציל ולדאוג להם ,מאיזה סיבה שהיא .אדם זה מכניס אותו לבית ,מגדלו מטפחו ומחנך
אותו ,עד שהוא מתחתן ומקים משפחה!
בהבנה
זה לא רק המצוה של השנים הללו שהוא שהה בביתו ,אלא הבית שיקים וכל הדורות שיצאו ממנו הכל נזקף לזכות מיטיבו ואיש חסדו ,וכך המצוות
נכפלות .לפעמים אותו בחור פותח ישיבה של מאתים בחורים ,וכל הזכויות הכבירות של הישיבה נזקפות גם הן לאותו אדם שגידלו .נמצא שמי שגידלו לוקח
חלק בשכר עוד שנים רבות אחר כך!
ז
הבית חולים ונסע למקום שיש מנין להתפלל .במשך שלושת הימים לא ידע עשה בדיוק ,בכל זאת עליו לומר ‘’ישמחו וירננו לאומים’’ (תהלים סז ,ה) ,ולבקש
כלל מה מצבה של בתו ,והשתדל להתחזק באמונה ולהסיח דעתו מהמתח על פרסום שמו יתברך בעולם .כי זה התפקיד של יהודי ,וכשהוא עומד
והחרדה לשלומה. ומבקש בראש השנה ‘וידע כל פעול’ ,מונח בזה שמבקש שהוא עצמו יזכה
בשבת לפני תפילת מנחה אמר למקורבו ,שהוא התבונן וחשב לעצמו“ ,הרי לעשות את התפקיד שלו .ובדיוק כמו שהוא מבקש בר”ה שיזכה לחיים,
התפקיד שלי בתור אבא זה לחנך את הבת הזו שתדע שיש בורא לעולם ,כפי כך הוא מבקש שיוכל למלא את השליחות שלו ב’וידע כל פעול’ ,כי לכל
ההשגה שלה וכפי המצב שלה ,ובדבר זה הרי אני מרגיש שהצלחתי בזה, יהודי יש תפקיד כזה!
עשיתי את התפקיד שלי!” ותוך כדי אמירת דברים אלו ומחשבה זו החל
לשיר לו את הלחן שהלחין באותה שעה על ‘וידע כל פעול’ ,ואחר כך בסעודה “לדורי דורות
שלישית לימד את הציבור שם לשיר את הניגון המופלא הלזה! והדרך שלו לעשות זאת ,זה בעבודת ה’ ובישרות שלו ,שמאירים כלפי חוץ
שיש בורא לעולם .וכפי שאמרו חז”ל (יומא פו ,א) על הפסוק ‘’ואהבת את ה’
“הבנה למעשה אלוקיך’’ (דברים ו ,ה) ,שיהא שם שמים מתאהב על ידך .שכשיסתכלו עליך
יראו שיש בורא לעולם ויאהבוהו .בדורות עברו היה מצוי בקרב אומות
והנה כשנתבונן ,כעשרים וחמש שנים אחר כך הוא נפרד מן העולם ,ובינתיים
העולם ,וגם היום יש עוד במרוקו מעט מהתרבות הזו ,שכאשר הם רואים
אלפי אלפי יהודים מתחממים לפני ובמשך ראש השנה עם הניגון הזה,
יהודי קדוש וצדיק ,הם משתחוים ,כי הם רואים בו איש אלוקי ,הגוי רואה
כשרוצים להיכנס לר”ה עם הרגש והתשוקה ,להתחבר ליום הזה ולגלות
ביהודי שיש בורא לעולם.
את ההשתוקקות ,ועדיין גם אחרי הסתלקותו ממשיכים להתחמם עם זה!
וזה פשר הבקשה שיהודי מבקש ‘וידע כל פעול כי אתה פעלתו’ ,שמכיון
וממה בא כל זה ,זה בא ממה ש’ערליכער איד’ בעת נסיון חשב על הקב”ה,
שהוא נברא לתכלית זו ,לכן מבקש שהוא עצמו יידע בצורה חזקה את
וניסה לעשות את התפקיד שלו בשלימות ,שזה דבר שמביא גילוי אלוקות
מציאות ה’ בעולם ,עד שזה יעלה בו על גדותיו וישפך ממנו גם לאחרים.
בצורה שאין לנו השגה ,ועם הכלי הזה של הניגון הוא ממשיך לעשות את
וזה מה שאומרים חז”ל (ר”ה טז ,א)’‘ ,אמר הקב”ה ,אמרו לפני בראש השנה
התפקיד שלו לדורי דורות!
מלכיות -כדי שתמליכוני עליכם’ ,שתהיה מלכותו ניכרת בנו עד שגם
זה נקרא ש’ספרי מתים פתוחים’ ,כי הקב”ה העמיד מצב שכל יהודי יוכל אחרים ידעו ויכירו בכך!
לעשות שיתפרסם שמו בעולם ,וזה מביא תוצאות גם אחרי מותו!
וזה מה שאמר ה’חפץ חיים’ לאותו בחור ,כשאתה רוצה להבין כמה אדם
“אתערותא דלתתא צריך לרצות לעשות את השליחות של פרסום שמו יתברך בעולם ,תתבונן
מה הכוח שיש לזה לדורי דורות .כל אחד שרוצה יכול לפרסם אלוקותו
וזה מה שיהודי עומד בראש השנה ומבקש שיתפרסם שמו בעולם ,שזה יתברך בעולם בדרך שלו ,זה יכול להיות בעשיית מצוות ומעשים טובים,
כמו שאר הבקשות שמבקש כל יום בשמונה עשרה ,על דברים שהוא צריך לעזור למישהו וכדו’ .ויש לזה תוצאות לא רק בדור הזה ,אלא זה משאיר
להוציא מן הכוח אל הפועל .כגון בקשת חכמה בינה ודעת ,שלכאורה מה בעולם רושם דקדושה ,לו ולאחרים ,להתגבר על הנסיונות ,ולהכיר שיש
שייך לבקש על זה ,רק כי הקב”ה רוצה לתת לך דעת חדשה ,להוסיף בורא לעולם .ולכן גם שנים אחר כך כשפותחים את הספרי מתים ,רואים
לך שכל וחכמה ,וזה עובד בצורה שאתה צריך להמשיך זאת באתערותא שיש מי שעובד את ה’ בזכותך וזה מוסיף לך זכויות!
דלתתא ,לבקש על זה .וכן לגבי בקשת תשובה ומחילה וסליחה ,הקב”ה
ה’חפץ חיים’ עצמו הביא דוגמא לדבר את ‘הרמב”ם’ ,שהוא חיבר את חיבורו
כביכול אומר תבקש כדי שאוכל לתת לך ,אני רוצה לראות שזה אצלך
ה’יד החזקה’ בשעתו ,ועד היום הוא מקבל שכר על מה שאנו לומדים
חשוב ,שזה נקודת החיים שלך!
את חיבורו .וכך זה גם בכל ספר הלכה או מוסר ,שמה שאנו מתייגעים
וכפי המבואר בספר החינוך (מצוה תל) לגבי ברכת המזון ,שענין הברכה הוא, ומתחזקים בחובות הלבבות או בספר חסידות וכדומה ,נזקף הכל לזכות
כי מדרך הטוב להיטיב ,והקב”ה רוצה להשפיע לנו מטובו ,אלא שהוא מחבר הספר .וזה מה שאמרו חז”ל (יבמות צז ,א) שתלמיד חכם שאומרים דבר
העמיד את העולם בצורה כזו שצריך קודם אתערותא דלתתא ,וזה גם כן שמועה מפיו בעולם הזה שפתותיו דובבות בקבר ,ואמרו שם שעל זה ביקש
מרוב טובו אלינו שלא נאכל נהמא דכיסופא .על כן אומר הקב”ה ,תדברו דוד המלך ע”ה ‘’אגורה באהלך עולמים’’ (תהלים סא ה) ,שהכוחות שלו ימשיכו,
ותכירו בחסדים ,וזה יביא לכם שתהיו כלי לקבל הטוב ,ויושפע עליכם כל ויוכלו בכל הדורות להתחמם ולהתעורר באמירת תהלים .וכן הוא אצל כל
מיני טוב! אחד בתפקיד ובשליחות שלו ,במצב שהוא נמצא!
והן הן הדברים גם לגבי התפילה בראש השנה על גילוי כבוד מלכותו
בעולם ,ושיהיה עולם מזוכך וברור של ‘ומלכותו בכל משלה’ .כי זה כל מעשה
האדם ותפקידו ,לבקש ולעורר את הרצון העליון שיהיה כן!
יש ניגון ידוע של הרבי מפיטסבורג זיע”א [שנלב”ע בחודש תשרי תשפ”א]
ואף מי שאין זה מטבעו ותכונות נפשו ללכת בשווקים וברחובות ולספר על המילים ‘וידע כל פעול כי אתה פעלתו’ ,הוא הלחין את הניגון בראש השנה
שיש בורא בעולם ,עם כל זה הבורא נתן לו את הדרך המתאימה לו ,עם תשנ”ח .הייתה לו אז בת קטנה כבת חמש שחלתה ל”ע ,והייתה נתונה בין
הנסיונות שלו ,שיוכל לעשות זאת! חיים למוות ,הוא ידע שהמצב קשה מאוד ,ועל כן היה סמוך למיטתה כמעט
יעזור ה’ שכל אחד יוכל לעשות את התכלית שלו ,ויתפרסם על ידו שמו כל הזמן .אך הנה מגיע ראש השנה ,וזה חל בימי חמישי ושישי ותיכף אח”כ
יתברך בעולם כולו! שבת ,ושם בבית חולים לא היה כלל בית כנסת ,על כן בלית ברירה עזב את
בספר החיים
מתוך החיים :עומד יהודי ואומר לרבש”ע‘ :יש לי בקשה ,הייתי רוצה אם שייך שתעשה שכל הנבראים ידעו שיש בורא לעולם ’...הרי הקב”ה יכול לומר לו‘ :אם אתה
חפץ בכך ,אדרבה ,תלך ותעשה משהו בענין!’ כי הרי בוודאי גם הקב”ה חפץ בכך ,אלא שכדי שתהיה בחירה הוא ברא את העולם בהסתר ,ובתוך ההסתר הזה נתן לנו הקב”ה
את התורה ,שהיא מאירה לנו את האמת שיש בורא לעולם .ויש גם את הדרך של התבוננות בנפלאות הבריאה כדי להכריח שיש בורא לעולם .אך על כל פנים הקב”ה ברא
את העולם בכזה מהלך של הסתר.
ומה יש מזה שיהודי עומד בבית מדרש ומתפלל ומשתוקק הלוואי שכך יהיה ,מה הפשט בבקשה הזו?!
הבנה לחייים :אמנם ,התשובה היא פשוטה .היות שכל יהודי קיבל תפקיד ,שבתור נברא עליו לפרסם את האלוקות בעולם ,לכן על אף שהבריאה היא כפי שהקב”ה
עשה בדיוק ,בכל זאת עליו לומר ‘’ישמחו וירננו לאומים’’ (תהלים סז ,ה) ,ולבקש על פרסום שמו יתברך בעולם .כי זה התפקיד של יהודי ,וכשהוא עומד ומבקש בראש השנה
‘וידע כל פעול’ ,מונח בזה שמבקש שהוא עצמו יזכה לעשות את התפקיד שלו .ובדיוק כמו שהוא מבקש בר”ה שיזכה לחיים ,כך הוא מבקש שיוכל למלא את השליחות
שלו ב’וידע כל פעול’ ,כי לכל יהודי יש תפקיד כזה!
לתרומות והנצחת שיעור ,וכן לקבלת השיעור דבר יום ביומו ,ניתן לפנות
ישירות למכון 'הבינני' בדוא"ל info machonhavineini.com
ח
