gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מבאר רבותינו · MIVEER RABOISEINU — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: מבאר רבותינו · MIVEER RABOISEINU

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

מבאר רבותינו · MIVEER RABOISEINU — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫שנה כ"ח גליון א' )אלף שנ"ד( ראש השנה‬ ‫א' תשרי תשפ"ז לפ"ק‬ ‫לע"נ מרן הגה"צ רבי שמואל בן רבי יחזקאל שרגא זצ"ל מנאנאש‪ ,‬והרבנית הצדיקת מרת אסתר בת הר"ר יצחק ז"ל‬ ‫הדלקה"נ‪ :‬ברוקלין‪ = 6:56 :‬מאנסי ‪ -‬קרית יואל‪ = 6:58 :‬לונדון‪ = 7:09 :‬אנטווערפען‪7:48 :‬‬ ‫מוציו"ט‪ :‬ברוקלין‪ = 8:20 :‬מאנסי ‪ -‬קרית יואל‪ = 8:22 :‬לונדון‪ = 8:35 :‬אנטווערפען‪9:17 :‬‬ ‫מענינא דיומא‬ ‫מבאר התלמוד‬ ‫תחל שנה‬ ‫נערך ע"י‪ :‬הרב נפתלי יחזקאל פאללאק‬ ‫רב דק"ק תוספות יו"ט ‪ -‬אנטווערפן‬ ‫עניני כניסת ליל ראש השנה ) ז (‬ ‫קורות חיי רבותינו חכמי התלמוד ]שמ"ט[ ‪ /‬מ"ב‬ ‫)צפורן שמיר להחיד"א זצ"ל אות ר"נ(‬ ‫יתפלל ערבית של ראש השנה בבכיה ובכוונה גדולה מאד‪ ,‬דואג ובוטח‪.‬‬ ‫רב חסדא )כד(‪:‬‬ ‫ומה שקורין ימים קדושים‪ ,‬וכ"כ בעזרא כי קדוש היום‪ ,‬אעפ"י שהענין נכון‪ ,‬מ"מ נ"ל ליתן רמז‪ ,‬כי אלול הם ימי‬ ‫ראש השנה‪:‬‬ ‫ואמר רב חסדא )צב(‪ :‬מלך וציבור‪ ,‬מלך נכנס תחילה לדין‪ ,‬שנאמר‪,‬‬ ‫רצון‪ ,‬עד שלעת ערב ער"ה הוא רגע האחרון מימי אלול הוא בתכלית הרצון‪ ,‬ומתחיל מיד כרגע יום ר"ה שהוא‬ ‫משפט עבדו ומשפט עמו‪ ,‬מאי טעמא‪ ,‬אי בעית אימא לאו אורח ארעא‬ ‫תכלית הדין‪ ,‬נמצא בכניסת השנה מתחברי' רצון עם דין‪ ,‬והנה רצון דין גמטרי' קדוש‪.‬‬ ‫למיקם מלכא אבראי‪ ,‬ואיבעית אימא מקמי דליפוש חרון אף )צג(‪.‬‬ ‫)דרשות חתם סופר‪ ,‬לר"ה דף א' ע"ב בד"ה ומה(‬ ‫פעם הסתפקו החכמים האם צריכים לברך ברכת שהחיינו בראש‬ ‫בערב ראש השנה קודם כניסת הלילה בערב ראש השנה נכנסין להתפלל מנחה בבית הכנסת בעוד היום גדול‪ ,‬כדי‬ ‫השנה או לא‪ ,‬ולזה שלחו חכמים את רב ייבא לרב חסדא על יו"ט של‬ ‫להתפלל תפלת מנחה בכוונה הרבה‪ ,‬ומאריכין בה קצת‪ ,‬מאחר שהוא מנחה אחרונה בצאת השנה‪ ,‬והקדמת תפלה‬ ‫ראש השנה‪ ,‬שיראה איך נוהג עצמו רב חסדא בענין שהחיינו‪,‬‬ ‫טרם בוא יום הגדול‪ ,‬והנוהגים בכל ערב שבת לומר קודם מנחה מזמור ק"ז בתהלים הודו לה' וזמר ידיד נפש‪,‬‬ ‫וכשהרגיש רב חסדא בביאתו שאלו בדרך ענוה 'דלויה לרטיבה‬ ‫אומרים אותו גם בערב ראש השנה קודם מנחה‪ ,‬לפי שהמזמור הוא על הארבעה שצריכים להודות‪ ,‬ויאמרו גאולי ה'‬ ‫רפסא ליה בדוכתיה'‪] ,‬פתגם הוא‪ :‬המגביה עץ רטוב שאינו ראוי‬ ‫הוא רמז גם כן על פדות הנפש‪ ,‬וגם אומר אוילים מדרך פשעם שהוא מעורר הלב לתשובה‪ ,‬וזמר ידיד נפש הוא‬ ‫להיסק בידוע שצריך למקומו של העץ‪ ,‬שהרי על חנם לא הגביהו‪,‬‬ ‫)מטה אפרים סי' סי' תקפ"א סעיף נ"ז(‬ ‫מלהיב הלב לעבודת הבורא‪.‬‬ ‫ולהיסק אינו ראוי[‪ .‬וראה שהביאו את יין לרב חסדא וקידש היום‬ ‫הנה כבר ידוע דברי הזוהר הקדוש והאריז"ל שהענין המצוה דתקיעת שופר הוא עיטא טבא מגדול העצה ורב‬ ‫ובירך ברכת שהחיינו כמו שאנו נוהגין )צד(‪.‬‬ ‫העליליה ב"ה להמתיק הדינין דיומא דדינא ההוא דר"ה‪ ,‬וכמבואר באריכת בדבריהם ז"ל עיי"ש וכנודע‪ ,‬ומאחר שהאמת‬ ‫צב‪ .‬מס' ראש השנה דף ח' ע"ב‪ .‬צג‪ .‬פרש"י‪ :‬מלך וציבור‪ .‬כשהקב"ה דן אותם‬ ‫מלך נכנס תחילה‪ :‬משפט עבדו‪ .‬שלמה קאמר ליה‪ :‬דליפוש חרון אף‪ .‬בשביל‬ ‫כן הוא שהקדוש ברוך הוא יהב לנו עיטא טבא להמתיק הדינין דריש שתא‪ ,‬אם כן מה נעשה תיכף בעת כניסת‬ ‫עונות צבור‪ :‬ובס' דברי יואל הובא פירוש נפלא ע"ז בדרך רמז וז"ל‪ :‬ומעתה‬ ‫היום דריש השתא‪ ,‬שהוא ליל ר"ה‪ ,‬במה נמתיק הדינין‪ ,‬דהא עדיין אינו זמן לאתערא בשופר‪ .‬גלל כן יש לומר‬ ‫יתבאר מאמר רז"ל הנ"ל מלך וציבור מלך נכנס לדין תחילה‪ ,‬דהנה ידוע מ"ש‬ ‫באפשר‪ ,‬שהוא גם כן עיטא טבא מגדול העצה ברוך הוא לעשות יו"ט כמצות כל היו"ט‪ ,‬לקדש היום בתפלה ובקידוש‬ ‫חכז"ל )זוה"ק פ' נשא דף קמ"ז פ"ב‪ ,‬ועוד בכמה מקומות( שנשבע הקב"ה שלא יכנס‬ ‫ולאכול ולשתות לכבוד יו"ט‪ ,‬אף על פי שאין דרכו של אדם למלא את בטנו ביום דינו קודם המשפט‪ ,‬אף על פי כן‬ ‫בירושלים של מעלה עד שיכנסו ישראל בירושלים של מטה‪ ,‬נמצא דעד שלא‬ ‫לא ישגיחו ישראל על זה‪ ,‬רק לקיים כל עניני יו"ט כמצותו‪ ,‬ומאחר שזה הוא נגד דעת בני אדם‪ ,‬וקשה מאד על‬ ‫נבנית ביהמ"ק וירושלים של מטה‪ ,‬גם הקב"ה כביכול עומד בחוץ ואינו נכנס‬ ‫בירושלים של מעלה‪ ,‬והנה כל מקום שנאמר מלך סתם הכוונה על מלך מלכי‬ ‫האדם לקיימה מחמת אימת הדין כנזכר‪ ,‬לכן זה עצמו הוא הוא עצת ד' להמתיק הדינין‪ ,‬על ידי קיום המצוה ההוא‪,‬‬ ‫המלכים הקב"ה‪ ,‬וזה שרמזו לנו חז"ל בלשונם הזהב מלך וציבור מלך נכנס‬ ‫כי מצוה כזו שקשה על אדם לעשותה‪ ,‬מכריע לכף זכות‪ ,‬כי עומד בפני כמה עבירות כנודע‪ ,‬ובפרט שמאחר שהוא‬ ‫תחלה לדין‪ ,‬והכוונה על הבוכ"ע שהוא נכנס לדין תחלה‪ ,‬שבראשונה דנין את‬ ‫יו"ט‪ ,‬אזי ממילא לא יעשו ישראל שום מלאכת עבודה ככל היו"ט‪ ,‬וממילא בזה גם כן לא יהיה התעוררות לשום‬ ‫הקב"ה כביכול אם יתגלה מלכותו עלינו בשנה זו‪ ,‬ואמרו מאי טעמא‪ ,‬איבעית‬ ‫בחינת דין הרמוז בענין מלאכת עבודה‪ ,‬וכן הוא מספר העבד"ה כחשבון אלקי"ם כנודע‪ ,‬כי מדה כנגד מדה הוא‪ ,‬יען‬ ‫אימא לאו אורח ארעא למיקם מלכא אבראי‪ ,‬פי' לפי שהקב"ה כביכול עומד‬ ‫מחוץ למקדש וירושלים של מעלה‪ ,‬וממתין מתי יוכל ליכנס‪ ,‬ואין זה ד"א וכבוד‬ ‫שהוא אינו מעורר לבחינת דין‪ ,‬לכן גם כן אינו מתעורר עליו כמו כן שום בחינת דין‪ ,‬לכן ודאי בזכות זה‪ ,‬ובפרט‬ ‫כלפי מעלה שיעמוד מלכא אבראי‪ ,‬ועל כן דנין מתחלה על זה שתבנה ותכונן‬ ‫בצירוף מצות מעשיות דיו"ט לעשות קידוש היום‪ ,‬וממילא הוא מן המצוה לאכול ולשתות‪ ,‬כי הקידוש צריך להיות‬ ‫עיר ציון וירושלים של מטה‪ ,‬כדי שיוכל הקב"ה ליכנס בירושלים של מעלה‪,‬‬ ‫במקום הסעודה‪ ,‬וכדומה מן שאר עניני יו"ט‪ ,‬וודאי בזכות כל זה נמתקין הדינין תיכף בליל א' דר"ה‪ ,‬ונכתבין ונחתמין‬ ‫ואיבעית אימא מקמי דליפוש חרון אף‪ ,‬פי' שאם ידונו מתחלה את ישראל אם‬ ‫)צבי לצדיק בלאזוב‪ ,‬מאמרי חדש תשרי מאמר ב' אות א'(‬ ‫אנחנו וכל ישראל לאלתר לחיים אמן‪ ,‬כן נראה לפענ"ד‪.‬‬ ‫הם זכאים לישועה מצד מעשיהם‪ ,‬מי יודע כמה מקטריגים יעמדו עליהם‪ ,‬ופן‬ ‫יהי' ח"ו חרון אף מגודל הקטרוג‪ ,‬ולכן דנין תחלה את הבוי"ת ועליו הרי אין‬ ‫קשה לתאר את יראת השמים בה היה רבי ישראל ]מסאלאנט זצ"ל[ נתון בהתקרב יום הדין‪ ,‬ככל שהתקרבו הימים‬ ‫שייך שום קטרוג‪ ,‬והוא ברחמיו ית' יעשה למענו ולמען כבוד שמו שיתקדש‬ ‫ראו על פניו את האימה והחרדה המתגברים‪ .‬תלמידו רבי נפתלי אמסטרדם נכנס לביתו בערב ר"ה לפנות ערב‪ ,‬ומצאו‬ ‫בעולם‪ .‬ומעתה מובן למה הוסיפו חכז"ל לומר עוד סברא על זה שמלך נכנס‬ ‫הולך בביתו אנה ואנה כשראשו שקוע בחשבון הנפש ובהכנות ליום הדין‪ .‬רבי נפתלי סיפר כי היה זה מחזה מבהיל‬ ‫לדין תחילה‪ ,‬אחרי שכבר נלמד מקרא‪ ,‬דמקרא לא נלמד אלא על מלך ב"ו‬ ‫)אור ישראל דף רכ"ט(‬ ‫עד מאד‪ ,‬רבי ישראל חש כעומד לפני משפט בו תלויים חייו‪ ,‬כשאיננו יודע מה יעלה בגורלו‪.‬‬ ‫כמ"ש לעשות משפע עבדו והדר משפט עמו ישראל‪ ,‬אמנם חכז"ל הוסיפו עוד‬ ‫סברא‪ ,‬דלאו אורח ארעא וכו'‪ ,‬דמסברא זו גם כביכול נכנס לדין תחלה כנ"ל‪.‬‬ ‫שמעתי פ"א ממרן הרה"ק מסאטמאר זצ"ל בסיום דברות קודש בסעודה שלישית בחודש אלול שאמר‪ :‬ברוך אתה‬ ‫צד‪ .‬מס' עירובין דף מ' ע"ב‪.‬‬ ‫בבואך‪ ,‬מען זאל אריינגיין אין דעם נייעם יאר‪ ,‬אולם צריכין עוד רחמים גדולים‪ ,‬בברוך אתה בצאתך‪ ,‬ארויסצוגיין פון‬ ‫לרבים השואלים‪:‬‬ ‫)מרן הגה"צ מנאנאש זצ"ל(‬ ‫דעם יאר כראוי וכהוגן‪ ,‬בלי מכשול ופגע‪.‬‬ ‫מי שברצונו לקבל מאמרים הקודמים מסודרים יפנה להמערכת‬ ‫אלו יעמדו על הברכה שנדבו להוצאות הגליון לזכות אלפי רבבות בני ישראל‬ ‫‪‬‬ ‫כי חק לישראל הוא‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫ראש השנה זייט אייך מקבל צו לערנען דעם הייליגען לימוד סדר חק לישראל‬ ‫ראטה‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫כי חק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב )תהלים פ"א א'(‪ .‬אפשר לפרש ע"פ מאי דאיתא בפ"ק דסנהדרין )דף ז'( אמר רב המנונא‬ ‫‪‬‬ ‫אין תחלת דינו של אדם אלא על ד"ת‪ ,‬וחק הוא כינוי לתורה כמ"ש בספר ערכי הכינויים‪ ,‬וזהו כוונת הכתוב כ"י ר"ת‬ ‫‪‬‬ ‫כ'ל י'ום‪ ,‬חק לישראל‪ ,‬צריך כל אחד מישראל ללמוד תורה שנקראת חק‪ .‬וזהו דקאמר משפט לאלקי‬ ‫‪‬‬ ‫יעקב‪ ,‬ר"ל זכור אל תשכח כשתבא למשפט לפני אלקי יעקב‪ ,‬דתחלת דינך יהא על ד"ת‪ ,‬ולכן צריך שתזהר בכל יום‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫חק בל יושבת‪ ,‬טרם כל דבר ללמוד קצת בתורה‪ ,‬דמהאי טעמא רבינו האר"י תיקן סדר לימוד‬ ‫‪‬‬ ‫חק לישראל‪ ,‬כדי שעי"ז יזכה כל אחד מישראל ללמוד בכל יום קצת דברי תורה‪ ,‬וכיון דספר‬ ‫‪‬‬ ‫תהלים חיבר אותו דוד המלך ע"ה ברוח הקודש כידוע‪ ,‬התנבא על לימוד סדר חק לישראל אשר חיבר רבינו האר"י‬ ‫זצוק"ל‪ ,‬ולזה כתב כי חק לישראל הוא‪ ,‬לרמוז על סדר הלימוד של ספר חק לישראל‪ ,‬וצריך ללמוד ג"כ הלכה ומוסר‪ ,‬אשר‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫חק ‪2‬‬ ‫‪‬‬ ‫הוסיף הרב מופ"ה מוהרח"א זצוק"ל אשר קרא אותו יוסף לחק‪ ,‬וזהו רמוז בתיבת הוא‪ ,‬כי כן תיבת הו"א ר"ת ה'לכה‬ ‫‪‬‬ ‫ו'מוסר א'תו‪ ,‬דהיינו יוסף לחק‪ ,‬דליכא מידי דלא רמיזא באורייתא‪) .‬תהלה לדויד על תהלים(‬ ‫‪‬‬ ‫ראש השנה תשפ"ז לפ"ק‬ ‫א‬ ‫מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון א'‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫יארצייט פון‬ ‫הגאון הקדוש מרן‬ ‫רבי אברהם אבלי מקאליש זי"ע‬ ‫בעל מגן אברהם על השו"ע‬ ‫ד ע ר צ י י ל ו נג ע ן פ ון ר ב ות י נ ו ה ק ד וש י ם צ ו ז י י ע ר י א ר צ י י ט‬ ‫ג' תשרי שנת תמ"ג לפ"ק‬ ‫ווען הרה"ק המגיד מקאזניץ האט געלערנט ביי הרה"ק רבי ר' שמעלקא מניקלשבורג‬ ‫הגה"ק רבי אברהם אבלי מקאליש זצ"ל איז געבוירן שנת שצ"ז לפ"ק צו זיין טאטע רבי חיים‬ ‫זצ"ל האט אמאל פאסירט אז עס איז אנגעקומען דארט א ספרים פארקויפער‪ ,‬און ער האט‬ ‫מגומבין זצ"ל‪ ,‬ער איז געווען פון די גרעסטע מורה הוראות פון אלע דורות‪ ,‬און זיינע פסקים איז‬ ‫געברענגט צו פארקויפן די ספרים פון מגן אברהם וואס מען האט דעמאלטס געדריקט פון‬ ‫אנגענומען להלכה אין די גאנצע וועלט‪ ,‬ער האט געדינט אלס דיין און ראש ישיבה אין שטאט‬ ‫דאסניי‪ .‬און דער קאזניצער מגיד האט געטראכט צו באשטימען א שיעור יעדן צופרי אין מגן‬ ‫קאליש יצ"ו אין מדינת פולין‪ ,‬פון צווישן זיינע גרויסע תלמידים איז געווען הגה"ק בעל אלי' רבה‬ ‫אברהם מיט א חברותא‪ ,‬און נאכן ערשטן שיעור זענען זיי פלוצלינג צופלאמט געווארן פון‬ ‫זצ"ל‪ ,‬ער האט פארפאסט דעם ספר מגן אברהם אויף שו"ע‪ ,‬וואס ווערט געלערנט דורך יעדן וואס‬ ‫לערנט שלחן ערוך‪ ,‬זית רענן אויף ילקוט‪ ,‬שמן ששון על התורה‪ .‬ער איז נסתלק געווארן ג' תשרי‬ ‫עבודת השי"ת מער ווי זייער געווענליכע סדר‪ ,‬און זיי זענען ביידע שטארק דערשראקן‬ ‫שנת תמ"ג לפ"ק‪ .‬זיין הייליגער ציון געפינט זיך אין שטאט קאליש יצ"ו‪.‬‬ ‫געווארן פון די הארה וואס האט פלוצלונג באלאכטן זייער הארץ און פנים‪ ,‬און זיי זענען‬ ‫עס ווערט דערציילט אויף די מאמע פונעם מגן אברהם‪ ,‬אז זי האט זיך געפירט יעדן צופרי‬ ‫ביידע געבליבן פארוואונדערט‪ ,‬און זיי האבן באשלאסן צו גיין פרעגן זייער הייליגן רבי'ן רבי‬ ‫אז זי אריינגעגאנגען צו די ווייבער שול פון בית הכנסת‪ ,‬און זי האט דארט געדאוונט א‬ ‫ר' שמעלקא מניקלשבורג פון וואו עס קומט צו זיי די הארות‪ .‬ווען זיי זענען אריינגעגאנגען‬ ‫נאך שטייענדיג ביי די שוועל פון טיר‪ ,‬האט זיך רבי ר' שמעלקא אנגערופן צו אים‪ :‬ישראל'קל‪,‬‬ ‫קורצע תפילה אויף אידיש‪ ,‬זאגנדיג‪ :‬גוט מארגן דערבארמדיגער באשעפער‪ ,‬איך קען מיך‬ ‫אויף דיין פנים דערקענט זיך אז דו האסט געלערנט מגן אברהם‪ ,‬דו זאלסט וויסן אז צו‬ ‫נישט דא אויפהאלטן צו לאנג‪ ,‬ווייל איך דארף אהיימגיין אנגרייטן עסן פאר מיין‬ ‫לערנען מגן אברהם ברענגט וואונדערליכע הארות אין יעדן הארץ‪) .‬עשר אורות מערכת ה' אות נ"ה(‬ ‫אברהמ'עלע‪ ,‬ער זאל האבן כח זיך צו באשעפטיגן אין דיין הייליגע תורה‪ ,‬און פרידן צו דיר‬ ‫*‬ ‫דו דערבארעמדיגער באשעפער‪) .‬יהודי קאליש לבית הלוי דף קמ"ב(‬ ‫ד' לחודש אדר ב' שנת תקנ"א לפ"ק פאר די פטירה פון הרה"ק רבי לייב שרה'ס זצ"ל‬ ‫*‬ ‫האט רבי לייב שרה'ס גענומען רעדן צו זיינע ארומיגע איבער די גרויסע קדושה פונעם‬ ‫הרה"ק מקאזניץ זי"ע שרייבט‪ :‬ווען איך האב אנגעפאנגען זיך צו פירן צו גיין בארוועס‬ ‫הייליגן מגן אברהם‪ ,‬וואס ער האט אים אויך באוואונדערט זיין גאנץ לעבן‪ ,‬און יעדע מאל‬ ‫יום הקדוש‪ ,‬איז דאס געווען א וואונדער ביי די וועלט‪ ,‬און איך האב געפרעגט גרויסע‬ ‫וואס ער האט זיך געטראפן מיט הרה"ק משיפטיווקא זצ"ל האבן זיי גערעדט וועגן דעם מגן‬ ‫לומדים‪ ,‬און קיינער האט מיר נישט געוואוסט צו ענטפערן אז אזוי שטייט אין מגן אברהם‪,‬‬ ‫אברהם‪ ,‬און זיי האבן אויסגעפירט אז ער איז געווען אן אמת'ער תלמיד חכם‪ .‬אויך יעצט‬ ‫און דאס איז דער גלות התורה‪) .‬אור ישראל קאזשניץ‪ ,‬תיקונים דף מ"א ע"ב(‬ ‫זענען געווען זיינע לעצטע ווערטער‪ :‬רבי אבא'לע קאלישער איז א אמת'ר גאון‪ ,‬א אמת'ר‬ ‫*‬ ‫מקובל‪ ,‬א אמת'ר צדיק‪ ,‬און מיט די ווערטער איז רבי לייב שרה'ס נסתלק געווארן לישיבה‬ ‫הגה"ק החיד"א זצ"ל שרייבט‪ :‬רבי אברהם אבלי מקאליש האט פארפאסט דעם ספר מגן‬ ‫של מעלה‪) .‬גבורת ארי אות י"ד(‬ ‫אברהם אויף אורח חיים‪ ,‬און זיינע ווערטער זענען געשריבן בקיצור מיט א טיפקייט און א‬ ‫*‬ ‫גראדקייט און בקיאות‪) .‬שם הגדולים להחיד"א זצ"ל‪ ,‬מערכת א' אות י"ד(‬ ‫הרה"ק רבי יהושע מבעלזא זצ"ל האט דערציילט‪ :‬צום שטאט קאליש איז אמאל‬ ‫*‬ ‫אנגעקומען א געוויסער מגיד וואס האט פון אינדרויסן אויסגעזעהן ווי א ערליכער איד‪ ,‬און‬ ‫הרה"ק מבארדיטשוב זצ"ל שרייבט אויפ'ן ספר צמח לאברהם‪ ,‬אז ער האט געגעבן דעם‬ ‫ער האט געבעטן פונעם הייליגן מגן אברהם זאל אים געבן רשות צו האלטן א דרשה אין‬ ‫נאמען אויפ'ן נאמען פון זיין זיידן הגאון המפורסם רבי אברהם אבלי סג"ל בעל מגן אברהם‪,‬‬ ‫שטאטיש'ן בית המדרש‪ ,‬און ער האט אים געגעבן רשות‪ ,‬אבער למעשה האט ער גערעדט אין‬ ‫וואס מיר טרינקען מיט דארשט זיינע ווערטער‪ ,‬און דער אייבערשטער איז מיט אים‪ ,‬און‬ ‫זיין דרשה דברי כפירה און פארדארבענע דיעות רח"ל‪ ,‬און ווען מען האט דאס‬ ‫אויף יעדן פלאץ איז די הלכה אזוי ווי אים‪) .‬בהסכמתו לספר צמח לאברהם לנכד המגן אברהם זצ"ל(‬ ‫איבערגעזאגט פארן מגן אברהם‪ ,‬האט ער אים גערופן‪ ,‬און ער האט געשריגן אויף אים‪ :‬דו‬ ‫*‬ ‫ביזט א מסית און עזות פנים‪ ,‬און האסט חוזק געמאכט פון מיר‪ ,‬און מיר אויסגעפאפט‪ .‬און‬ ‫הגאון רבי אליעזר אבד"ק גרידנוג זצ"ל וואס איז געווען שטארק חשוב ביי הרה"ק‬ ‫די הייליגע ווערטער האט געמאכט א רושם אויף אים‪ ,‬און ער האט געשריגן צום מגן‬ ‫מאפטא זצ"ל‪ ,‬האט דערציילט אז ער איז אמאל געווען ביי הרה"ק מאפטא‪ ,‬ווען מען האט‬ ‫אברהם‪ :‬רבי‪ ,‬איך וויל תשובה טון‪ ,‬און איך בין גרייט נאכאמאל צו האלטן א דרשה און‬ ‫דעמאלטס גערעדט פונעם הייליגן מגן אברהם‪ ,‬האט זיך דער אפטער רב אויפגעשטעלט פון‬ ‫זאגן אז וואס איך האב געזאגט איז געווען דברי מינות ואפיקורסות‪ ,‬האט אים דער מגן‬ ‫זיין שטול און ער האט געזאגט‪ :‬איך זאג ענק בתורת עדות וואס איך האב געהערט פון מיין‬ ‫אברהם געזאגט‪ :‬חלילה‪ ,‬דאס הייסט נישט קיין תשובה‪ ,‬נאר דיין תשובה איז‪ ,‬דו זאלסט‬ ‫רבי'ן הרה"ק הרבי ר' אלימלך מליזענסק זצ"ל‪ ,‬וואס ער האט געזאגט‪ ,‬אלע מחברים ביז'ן‬ ‫גיין מיט מיין משמש‪ ,‬און ער וועט דיר ווייזן ווי דער גלח וואוינט‪ ,‬און דו זאלסט אריינגיין‬ ‫מגן אברהם ז"ל ועד בכלל‪ ,‬זענען אלע געווען בעלי רוח הקודש‪ ,‬בעלי גילוי אליהו‪) .‬סיפורי‬ ‫צו אים אין זיך שמד'ן ל"ע‪ ,‬און די גאנצע שטאט וועט דאס הערן‪ ,‬וועט מען דורכדעם נישט‬ ‫צדיקים החדש זינקאוויץ אות נ"ה(‬ ‫נשפע ווערן פון דיינע ווערטער וואס דו האסט געזאגט‪ ,‬און נאכדעם זאלסטו גיין צו א ווייטע‬ ‫*‬ ‫שטאט‪ ,‬און דארט אריינגיין צום רב‪ ,‬און אים זאגן אז דו ווילסט ווערן א ריכטיגע בעל‬ ‫דער מגן אברהם איז זיין גאנץ לעבן געווען אין אן ענגע און ארימע צושטאנד‪ ,‬און אין די‬ ‫תשובה‪) .‬איש על העדה פאלטישאן‪ ,‬דף שי"ט(‬ ‫שטאט קאליש איז געווען באקאנט זיין ארימקייט‪ ,‬און מען פלעגט ווייזן אין שטאט אויפ'ן‬ ‫*‬ ‫קעלער וואו דער מגן אברהם האט געוואוינט‪ .‬און מען האט דערציילט אז עס איז נישט‬ ‫כ"ק אדמו"ר מסקווירא זצ"ל האט דערציילט‪ ,‬אז אמאל ווען ער האט גערעדט מיט זיין‬ ‫געווען מעגליך פאר אים צו קויפן פאפיר צו קענען שרייבן אויף דעם זיינע חידושי תורה‪,‬‬ ‫זיידע הרה"ק רבי ישכר דוב מבעלזא זצ"ל‪ ,‬האט דער בעלזער רב ארויסגענומען אן אלטן‬ ‫דערפאר פלעגט ער שרייבן זיינע חידושי תורה אויף קליינע שטיקלעך פאפיר וואס איז‬ ‫ספר פון ספרים שאנק פון א געוויסע גדול‪ ,‬און ער האט אים געפרעגט אויב ער האט שוין‬ ‫אמאל געהערט פון דעם ספר‪ ,‬ווען ער האט אים געענטפערט אז ניין‪ ,‬האט אים דער בעלזער‬ ‫איבערגעבליבן פון א ספרים בינדער‪ .‬און ווען דאס האט ער שוין אויך נישט געהאט‪ ,‬האט ער‬ ‫רב געזאגט אז דער מחבר פונעם ספר איז געווען פון די באקאנטע גדולים אין דעם דור פון‬ ‫געשריבן אויף די ווענט פון זיין דירה‪ ,‬און ווען ער האט שוין נישט געהאט קיין טינט‪ ,‬פלעגט‬ ‫ער שרייבן מיט קוילן‪) .‬תולדות המגן אברהם(‬ ‫מגן אברהם‪ ,‬אבער אמאל האט ער געזען ווי דער מגן אברהם שרייבט חידושי תורה‪ ,‬און ער‬ ‫האט אים געפרעגט מיט א ביטול‪ :‬דו באשעפטיגסט דיך צו שרייבן א חיבור‪ ,‬האט אים דער‬ ‫*‬ ‫מגן אברהם געענטפערט מיט עניוות אז ער צייכנט זיך נאר אויף הערות‪.‬‬ ‫האט דער בעלזער רב אויסגעפירט‪ :‬דער מגן אברהם וואס איז געשריבן געווארן מיט‬ ‫על‬ ‫העומדים‬ ‫ורעי‬ ‫אחי‬ ‫אהו'‬ ‫תתמח(‬ ‫גרויס ענווה און שפלות רוח‪ ,‬איז אנגענומען געווארן אין די גאנצע וועלט צו זיין דער ראש‬ ‫התורה ועל העבודה‪ ,‬עבודת הצדקה השקט ובטח‬ ‫הפוסקים‪ ,‬אבער די ספר פון דעם גדול איז בכלל נישט באוואוסט אין דער וועלט‪) .‬אמרות‬ ‫עד העולם‪ ,‬ה' עליהם יחיו חיים עד העולם נס"ו‪.‬‬ ‫טהורות רחמיסטריווקא‪ ,‬ויקרא דף תל"ב(‬ ‫*‬ ‫אחד"ש כמשפט לאוהבי שמו‪ ,‬באתי לעורר רוח‬ ‫הרה"ק רבי ישכר דוב מבעלזא זצ"ל האט געזאגט‪ :‬אויב מען וויל וויסן די חשיבות און די‬ ‫נדיבה בלב כל אנ"ש מקרב ולב עמוק‪ ,‬המתנדבים‬ ‫גרויסקייט פון מגן אברהם‪ ,‬קען מען זען פון דעם אז אין דור פון מגן אברהם איז דאך געווען‬ ‫א דור דעה מיט גדולי וגאוני ארץ‪ ,‬און ער איז געווען דער ערשטער וואס האט אריינגעברענגט‬ ‫בעם ובאים עה"ח לפרנסת יחודי סגולה יושבי‬ ‫די כתבי אריז"ל אין זיין פירוש פונעם שולחן ערוך‪ ,‬און קיינער האט גארנישט געזאגט‬ ‫ארץ הקודש‪ ,‬ולבקש כזאת וכזאת בנפש חנינה‬ ‫דערקעגן‪ ,‬איז דאס שוין גענוג צו זען די חשיבות וואס די גדולים פון זיין דור האבן‬ ‫ארויסגעוויזן צו אים‪) .‬פרשת מרדכי(‬ ‫ובקשה כפולה ומכופלת שלא לתת מגרעות בקדש‬ ‫*‬ ‫ח"ו‪ ,‬לפחות ח"ו מערך וסך דאשתקד‪ ,‬כי אדרבה‬ ‫הגאון בעל חזון איש זצ"ל‪ ,‬שרייבט‪ :‬חס וחלילה‪ ,‬די ווערטער פון מגן אברהם איז אלעס‬ ‫קלאר‪ ,‬און אויך ביי א פלאץ וואס מען קען זיך אפשר קריגן‪ ,‬דארף מען זאגן בלשון תלמיד‬ ‫מעלין בקדש ולא מורידין ח"ו ]וכו'[‪.‬‬ ‫לפני רבו‪ .‬דער מגן אברהם איז אונזער רבי‪ ,‬מיר זענען זיינע תלמידים‪ ,‬און וואויל איז פאר‬ ‫וכל המרחם על הבריות מרחמים עליו מן‬ ‫דעם וואס איז זוכה צו זיין פון זיינע תלמידים‪) .‬קובץ אגרות חזון איש‪ ,‬ח"ג סי' נ"ה(‬ ‫*‬ ‫השמים‪ ,‬ובגלל הדבר הזה יברכם ה'‬ ‫עס איז מקובל איש מפי איש אז דער ספר שמן ששון פון מגן אברהם איז מסוגל צו‬ ‫בכפלים‪ ,‬והי' מעשה הצדקה שלום וחיים‪.‬‬ ‫האלטן אין שטוב פאר אלע ענינים‪) .‬דברי המביא לבית הדפוס שנת תרס"א לפ"ק(‬ ‫*‬ ‫)ספר אגרות קודש מהרה"ק בעל התניא זי"ע אות כ"א(‬ ‫תורתו מאירת עינינו יגן לנו ויושר יליץ בעדינו‬ ‫אם נבין להחזיק בני הכולל שומרי החומות בארץ הקדושה‪,‬‬ ‫לע"נ הבחור החשוב המו"מ בתוי"ש בנש"ק כמר אברהם יהושע העשיל ע"ה‬ ‫שלומדים תורה עפ"י מסורת אבותינו‪ ,‬בצניעות בקדושה‬ ‫בן הגה"צ רבי יעקב יחזקאל שרגא הכהן גלאנץ שליט"א מבארדיוב‬ ‫ובטהרה‪ ,‬אז בטוחים אנחנו שהזכות יגן על כולנו‪.‬‬ ‫נפטר ג' תשרי תשנ"א לפ"ק ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫)דברי נשיא כוללינו כ"ק הגה"צ אבד"ק וויען זצוק"ל יודה"ל א' דר"ה(‬ ‫ראש השנה תשפ"ז לפ"ק‬ ‫ב‬ ‫מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון א'‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫השנה‬ ‫בעניני ראש ‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫שחל בשבת )ה(‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫בש בת כל הפ י ות בח זקת שי מו ר‬ ‫בא ים ל א דם נפ ש ר וח ו נ שמ ה ה יתי ר ים ב יח ד‬ ‫ענין השופר רק כעין אדם שהיו לו ב' ידים וב' רגלים‪ ,‬ואם נקטעו לו יד ורגל עושה לעצמו יד ורגל‬ ‫איתא בגמרא )ראש השנה כ"ט ע"א( יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת וכו'‪ .‬בשם הרבי‬ ‫אחרים‪ ,‬להיות תמורת רגלו וידו ממש‪ ,‬הנה הקב"ה אוהב קולו של יעקב‪ ,‬ולכן עיקר מעלת ישראל‬ ‫בעל נועם אלימלך זצ"ל דהנה איתא בשם האר"י הקדוש דבראש חודש יש לאדם נפש יתירה‪,‬‬ ‫הוי הפה והקול‪ ,‬אך זה אם שומרים ישראל את פיהם מבלי ללכלך אותם‪ ,‬אז הוא חשוב לפניו‪ ,‬אבל‬ ‫וביום טוב רוח יתירה‪ ,‬ובשבת נשמה יתירה‪ ,‬ואימתי באים לאדם נפש רוח ונשמה היתירים ביחד‪,‬‬ ‫מחשש שמא לכלכו קולם בדבר שאינו הגון‪ ,‬נתן להם הקב"ה לעשות תמורתן קול ממקום אחר‪,‬‬ ‫קאמר התנא דזהו ביום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת‪ ,‬שנשתתף קדושת ראש חודש‬ ‫היינו השופר‪ .‬וכ"ז בימות החול‪ ,‬אבל בשבת אפילו עם הארץ אינו משקר‪ ,‬מוכח שבשבת כל הפיות‬ ‫ויום טוב ושבת ביחד‪.‬‬ ‫בחזקת שימור‪ ,‬וכיון שכן‪ ,‬אין צורך לשופר‪ ,‬כיון שבשבת עושה אדם עצמו כאילם‪ ,‬כמו שאחז"ל‬ ‫ואמר ]הרה"ק רבי העניך מאלכסנדר זצ"ל[‪ :‬דמה הם נפש רוח ונשמה היתירים‪ ,‬היינו שהוא‬ ‫שלא יהא דיבורך של שבת כדיבורך של חול‪) .‬קהלת יעקב להגה"ק רבי שלמה קלוגער זצ"ל‪ ,‬ר"ה דף שס"א(‬ ‫הוספת רצון לעבודתו יתברך שמו‪ ,‬כי מילת נפש ורוח‪ ,‬מפורשים בכמה מקומות על הרצון‪ ,‬וגם‬ ‫תיבת נשמה מורה כן‪ ,‬היינו מלשון כל נשימה ונשימה‪ ,‬וזה עיקר היום טוב במה שניתוסף הרצון‬ ‫שבת ון זכ רו ן ת ר וע ה‬ ‫לעבודת הבורא יתברך שמו בכל הבחינות שבאיש‪ ,‬וראש השנה נקרא יום תרועה‪ ,‬הפירוש גם כן‬ ‫בחודש השביעי באחד לחודש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה כו'‪ .‬גמ' )ר"ה כ"ט ע"ב( כתוב אחד‬ ‫מלשון רצון‪) .‬חשבה לטובה אלכסנדר ר"ה(‬ ‫אומר שבתון זכרון תרועה‪ ,‬וכתוב אחד אומר יום תרועה‪ ,‬לא קשיא כאן ביו"ט שחל להיות בשבת‬ ‫צר יכי ן יו תר טה ר ה ול ק דו שה ‪ ,‬ול א לק רא ב פה מ ט ו נ ף‬ ‫כאן ביו"ט שחל להיות בחול‪ .‬משל לסוחר הנותן סחורתו בהקפה אל החנונים אשר קצת מהם‬ ‫לוקחים במזומן‪ ,‬ומהם שמשלמין המחצה‪ ,‬ולימים אחדים כאשר יגיע כסף לידם ישלחו להסוחר‬ ‫ובדרוש לראש השנה שחל בשבת אמרתי לעורר בזה לבב העם לתשובה‪ ,‬דהנה ידוע גודל‬ ‫על החוב‪ ,‬אשר משפטם כל זמן שלא יבוא הנושה לגבות עם שטר חוב שבידו אינם דואגים‬ ‫התועלת של השופר בראש השנה‪ ,‬וממש זה כל הקיום של האומה הישראלית ]וכו'[‪ ,‬והנה יום א'‬ ‫מאומה‪ ,‬כי גם זה יעלה על לבו‪ ,‬הלא כפי החשבון נראה הדבר כי אין אני חייב לו עוד‪ ,‬וזה יעשה‬ ‫דראש השנה‪ ,‬הוא העיקר ראש השנה של תורה ותועלת השופר‪ ,‬כמבואר שם באבני שוהם בשם‬ ‫חשבון הלא אין אני נשאר חייב כי אם דבר מועט‪ ,‬לא כן מי שלקח הרבה סחורה בהקפה‪ ,‬ולא נתן‬ ‫הזוהר )ח"ג ק"ב ע"ב( אזדרזו בהאי יומא וכו'‪ ,‬וכמו שדרשו )ויק"ר פכ"ט ג'( על הפסוק )תהלים מ"ז ו'( עלה‬ ‫עליה בהקפה ולא נתן עליה מאומה‪ ,‬אשר בבואו אל החנות ורואה הסחורה סדורה לפניו ולא מכר‬ ‫אלקים בתרועה ה' בקול שופר‪ ,‬בשעה שהוא עולה וכו'‪ ,‬וא"כ כל זה תוקפן של ישראל‪ ,‬ואף שאין‬ ‫מאומה‪ ,‬כל עצמותיו ירגזו חרדה‪ ,‬ועצב ילבשו לאמר‪ ,‬הלא כל הסחורה אשר לעיני סביב בכל‬ ‫אנו יודעין טעם הדבר‪ ,‬אלקים הבין דרכו וזה טבעו‪ ,‬והנה כשחל בשבת דאין תוקעין בו בפועל‬ ‫פינות החנות‪ ,‬בעד כולם אני חייב‪.‬‬ ‫ממש‪ ,‬ומחויבים אנחנו לעשות זכר שיהיה נחשב כאלו נעשה בפועל‪ ,‬בודאי לזה צריך שקידה רבה‬ ‫הנמשל‪ ,‬שהגדולים והטובים בישראל לא יעשו חובות‪ ,‬כי זהירים וזריזים הם בכל רגע ורגע‬ ‫לטהרה ולקדושה‪ ,‬ולא לקרא בפה מטונף כאמור בענין התפילה ]וכו'[‪ ,‬על כן אחיי ורעיי נתבונן על‬ ‫כמאמר )תהלים ט"ז( שויתי ה' לנגדי תמיד‪ ,‬וקצת שיעשו קצת‪ ,‬אבל יקבעו להם זמני פרעון לעשות‬ ‫אברינו האיך מטונפים והאיך אתיהב בהו מומא‪ ,‬למי ננוס לעזרה‪ ,‬ואנה נברח‪ ,‬הלא איתא במדרש‬ ‫תשובה‪ ,‬זה טרם ישכב על משכבו‪ ,‬כמאמר )במדבר כ"ג( לא ישכב עד יאכל עד‪ ,‬וזה בכל ע"ש‪ ,‬וזה‬ ‫תנחומא )בראשית סי' ט'( על הפסוק אם יסתר איש במסתרים וגו' )ירמי' כ"ג כ"ד(‪ ,‬אבל זאת עצה‬ ‫בכל ערב ראש חודש‪ ,‬וא"כ באנשים כאלה אין הדאגה והפחד גדול עליהם כל כך בגשתם אל יום‬ ‫היעוצה נברח מקצפו אל רחמיו רחצו הזכו‪ ,‬והעיקר חרטה גמורה ויתחרט כל אחד בלבו‪ ,‬ולשמור‬ ‫הדין והחשבון‪ ,‬כי אם חייבים‪ ,‬חייבים רק מעט מן המעט‪ ,‬לא כן האנשים הבלתי מעלים על לבם‬ ‫עצמו מכאן ולהלן בכל היכולת‪ ,‬ובאמת הוא דבר קל‪ ,‬וכמו שנאמר )נצבים ל' י"ב( כי לא בשמים היא‬ ‫השבון מעשיהם בכל ימי השנה‪ ,‬מה מאד יכאב לבם כאשר יקרבו ימי הדין הגדול והנורא‪ ,‬אז‬ ‫וגו'‪ ,‬ויקבעו עתים לתורה‪ ,‬והיא יאיר לו‪ ,‬ובפרט ללמוד ספרי מוסר‪ ,‬והעיקר לשמור פיו ולשונו‪ ,‬ועל‬ ‫יפקחו עיניהם ויראו כי הם חייבים בעד כל התורה כולה ח"ו‪ ,‬כי לא התחילו לשלם‪ ,‬זה היה דבר‬ ‫העבר בכו במרה‪ ,‬ואל תתנו דמי דא לקבל דא‪ ,‬נגד רוב החטאים רוב בכיה‪ ,‬ואינני מוציא את עצמי מן‬ ‫הבכיה אשר בכו אנשי הגולה‪ ,‬כי בטרם לקח אותם עזרא הסופר לשמוע את הדברים הכתובים‬ ‫הכלל‪ ,‬אדרבה ואדרבה אני מוצא את כל אלו מתוקנים לפני בעוה"ר‪ ,‬אבל מי יעמוד בעדינו ]וכו'[‪.‬‬ ‫בס' תורת אלקים‪ ,‬לא ידעו מאומה אם חייבים הם דבר או לא‪ ,‬וכאשר קרא לפניהם בתורת האלקים‬ ‫ועתה נחזור לענינינו לפרש הפסוקים‪ ,‬כי בפרשת פנחס דכתיב יום תרועה דאיירי שחל בחול‪,‬‬ ‫ויבינו במקרא‪ ,‬אז עשו חשבון בנפשם‪ ,‬ורגזו וחלו ואמרו הלא אנחנו חייבים בעד הכל‪ ,‬רק נחמי'‬ ‫אמר מקרא קדש יהיה לכם‪ ,‬בזה שכל מלאכת עבודה לא תעשו כמו שנאמר בשאר יום טוב‪ ,‬אבל‬ ‫אמר אליהם‪ ,‬אל תתאבלו ואל תבכו )כי יו"ט היה ביום אחד לחודש השביעי‪ ,‬כמ"ש היום קדוש הוא לה' אלקיכם(‪.‬‬ ‫בפרשה זו דאיירי שחל להיות בשבת‪ ,‬כמו דאיתא בגמרא וכדכתיב שבתון‪ ,‬דהיינו שיהיה בשבת‬ ‫אמנם כל זה אם חל ר"ה להיות בחול‪ ,‬גם אנו צריכים לדאוג ולפחד בבוא יום הדין הגדול והנורא‪,‬‬ ‫זכרון תרועה‪ ,‬על כן לא נצרך לומר מקרא קדש לענין השביתה‪ ,‬כיון דבלאו הכי הוא שבת‪ ,‬וכבר‬ ‫אשר מלאכים יחפזון‪ .‬לא כן אם חל בשבת נאסר לתקוע לכבוד היום‪ ,‬וביום השבת הוא דבי' רעוא‬ ‫נאמר למעלה מקרא קדש‪ ,‬אף שנכתב כאן כל מלאכת עבודה וגו'‪ ,‬זהו לעבור בשני לאוין‪ ,‬אבל‬ ‫דרעוין ולית זעפין‪ ,‬ודינא לא שלטא בי'‪ ,‬ועוד אנחנו מכבדים אותו במאכלים ערבים‪ ,‬ע"כ יפה אמר‬ ‫מקרא קדש עוד פעם למה‪ ,‬הלא אין זה לא לאו ולא עשה‪ ,‬אבל הפירוש הוא דהתורה מזהיר במה‬ ‫הכתוב שבתון זכרון תרועה‪) .‬משלי יעקב דובנא‪ ,‬אות רי"ב(‬ ‫שכתבנו‪ ,‬מאחר דיהיה בשבת‪ ,‬ואז לא הוי רק זכרון תרועה ואינו בפועל רק דוגמא לדבר‪ ,‬על כן‬ ‫צריך להיות מקרא קדש‪ ,‬דהיינו שיהיה הקריאה בפה קדש‪ ,‬וזה הוא התכת הכתוב אימתי הוא‬ ‫גם ב ש בת צר יכ ין לע ש ות הכ נה דרב ה לתק וע‬ ‫זכרון תרועה‪ ,‬כשהוא מקרא קדש‪ ,‬והבן זה‪) .‬ישמח משה פרשת אמור בד"ה ובדרוש(‬ ‫פעם אחת כשראש השנה חל להיות בשבת‪ ,‬עלה הרה"ק בעל הישמח ישראל מאלכסנדר זי"ע‬ ‫הש ט ן מ עו ר בב מ זה שי ש ר אל ש וב תי ם בש ב "ק בק דו שה‬ ‫על הבימה ואמר שצריכים להתכונן לתקיעת שופר‪ ,‬בעוד החסידים עומדים ותמהים מה לתקיעת‬ ‫שופר בשבת‪ .‬ביאר להם הצדיק ואמר‪ ,‬אל תחשבו ששכחתי ח"ו ששבת היום‪ ,‬אלא באמת הענין‬ ‫כתבו המפרשים יו"ט של ראש השנה שחל להיות בשבת )מתני' ר"ה כ"ט ע"ב(‪ ,‬היינו שאם חל‬ ‫למה אין תוקעין בשבת קודש‪ ,‬הוא מחמת גזירת חכמים שמא יעבירנו ד' אמות ברשות הרבים‬ ‫ראש השנה בשבת אז הוא יום טוב לנו‪ ,‬והרמז לזה שאנו שבים ונתקבלה תשובתינו‪ ,‬שאנו בבחינת‬ ‫)ר"ה כ"ט ע"ב(‪ ,‬והא ניחא אם הכינו את עצמם לתקיעת שופר ולא תוקעין מחמת גזירת חכמים‪ ,‬אבל‬ ‫בנים בשבת כידוע‪ ,‬כי אות היא ביני ובין בני ישראל‪ .‬ואני אמרתי בפשיטות דשבת קודש משלים‬ ‫אם לא עשו הכנה‪ ,‬אי אפשר לתקוע בכלל‪ ,‬ולזאת צריכים מקודם לעשות הכנה דרבה כדי שנוכל‬ ‫מצות תקיעת שופר‪ ,‬דאמר רבי יצחק למה תוקעין ומריעין כשהם יושבין ותוקעין ומריעין כשהם‬ ‫לתקוע‪ ,‬ואז מקיימים אחר כך מצות חכמים שלא לתקוע בשבת מחמת הגזירה דשמא יעבירנו‪.‬‬ ‫עומדין כדי לערבב השטן )שם ט"ז ע"א(‪ ,‬ופירש"י שלא ישטין‪ ,‬כשישמע שישראל מחבבין את‬ ‫)אורות רבותינו אלכסנדר(‬ ‫המצות מסתתמין דבריו‪ .‬וכן השבת הוא כן‪ ,‬ביום שבת קודש שאנו בנים למקום‪ ,‬ומעלים תפלתנו‬ ‫במקום תרועה‪ ,‬אז השבת קודש משלים כאילו אנו תוקעין ממש‪ ,‬שהשטן מעורבב מזה שישראל‬ ‫בש ב" ק הק ב" ה ב עצמ ו דן א ותנ ו‬ ‫שובתים בשבת קודש בקדושה‪ ,‬ומתפללים תפלתם בקדושה‪ ,‬והוא מעורבב בזה יותר מתקיעת‬ ‫יש ליישב בדרך אגדה הלשון יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת‪ ,‬עפמ"ש בצל"ח‬ ‫שופר ממש‪ ,‬ואין יכול לקטרג על ישראל‪ ,‬כמו שאין לקטרג אצל האב על בן האהוב והחביב‪.‬‬ ‫במס' ר"ה אסור לבי"ד של מעלה לדון בשבת‪ ,‬משום דאין דנין בשבת שמא יכתוב‪ ,‬רק הקב"ה‬ ‫ובפרשת אמור כתיב שבתון זכרון תרועה מקרא קודש )כ"ג כ"ד( בשבת אם רק זכרון תרועה יהי'‪,‬‬ ‫כביכול עצמו מותר לדון‪ ,‬ובודאי טוב יותר אם הקב"ה ידון אותנו משנדון בבי"ד של מעלה‪ ,‬וא"כ‬ ‫בכל זאת מקרא קודש הוא‪ ,‬ואיך יכול להשטין‪ ,‬ורבה דאמר דהטעם הוא שמא יעבירנו ד' אמות‬ ‫טוב מאוד כשחל ר"ה בשבת‪ ,‬שהקב"ה בעצמו דן אותנו‪ ,‬כמה שהתפלל דהע"ה מלפניך משפטינו‬ ‫ברשות הרבים )ר"ה כ"ט ע"ב( כוונתו שהתורה למדה לנו זאת ברמז ]במש"כ זכרון תרועה[ דגם‬ ‫יצא‪ ,‬ומשו"ה נקט התנא יו"ט של ר"ה‪ ,‬שהוא יום טוב אם ר"ה חל בשבת‪ ,‬לפי שהקב"ה בעצמו דן‬ ‫כשלא נתקע יחשב כתקיעה‪ ,‬וממילא סמכו חכמים על זה לאסור שמא יעבירנו‪ ,‬ודו"ק‪) .‬אהל משה‬ ‫אותנו‪ ,‬והוא יוציא משפטינו לצדק‪) .‬זכור ושמור‪ ,‬פרשת אמור דף מ"ט(‬ ‫מאקאווא‪ ,‬ר"ה שנת תרפ"ג לפ"ק(‬ ‫ראש השנה תשפ"ז לפ"ק‬ ‫ג‬ ‫מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון א'‬ ‫אוצרות הבאר‬ ‫ספרים חדשים שהגיעו להמערכת ‪ -‬עפ"י סדר הא"ב‬ ‫ספרים חדשים של ממלכת התורה "עוז והדר"‬ ‫עובדא דשמואל‬ ‫סיפורי צדיקים שנשמעו מאת ‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מרן הגה"צ מנאנאש זצ"ל ]שנד[‬ ‫ד'‪ .‬תרסה‪ .‬אוצר האריז"ל ‪ /‬עם כוונות הרש"ש‪ ,‬ראש השנה‬ ‫‪‬‬ ‫אוצר בלום וליקוט מכל כתבי האריז"ל על כל עניני ראש השנה‪ ,‬ביאורים מספרי החסידות על כתבי‬ ‫אלף תשצו‪ .‬הרה"ק בעל מנחת אלעזר ממונקאטש זצ"ל אמר בשנה אחד בדרשת התעוררות‬ ‫האריז"ל‪ ,‬מנהגי האריז"ל לראש השנה מתוך כתבי האריז"ל והרש"ש זצ"ל‪ ,‬מוסר והתעוררות הלב‬ ‫לפני תקיעת שופר עה"פ תקעו בחודש שופר בכסא ליום חגינו‪ ,‬דיום ראש השנה חל בזמן אשר‬ ‫מהרש"ש זצ"ל לפני תקיעת שופר‪ ,‬כוונות התקיעות מהבעל שם טוב הק' זצ"ל‪ ,‬י"ל במהדורה מפוארת‬ ‫ומתוקנת בתיקון אלפי טעיות ושיבושים‪ ,‬ובתוספת אלפי מראי מקומות מפורטים‪ ,‬עם סימני פיסוק‬ ‫הלבנה מכוסה‪ ,‬והלבנה מורה על השכינה הק'‪ ,‬והשכינה הק' הוא מכוסה בראש השנה‪ ,‬והסביר זה‬ ‫וניקוד‪ ,‬ופתיחת ראשי תיבות‪ ,‬בעימוד נאה ומאיר עינים‪) .‬תרפ"ב עמודים(‬ ‫על פי משל לבן המלך אשר האנשים אשר נתקנאו עליו‪ ,‬באו ודיברו ומסרו לפני אביו המלך אשר‬ ‫ד'‪ .‬תרסו‪ .‬אוצר האריז"ל ‪ /‬עם כוונות הרש"ש‪ ,‬יום כיפור‬ ‫הוא חוטא ועושה מעשים אשר לו יעשו‪ ,‬וכן עשו ושילשו מחמת קנאה עליו‪ ,‬עד שהמלך אמר שאין‬ ‫אוצר בלום וליקוט מכל כתבי האריז"ל על יום כיפור‪ ,‬ביאורים מספרי החסידות על כתבי האריז"ל‪,‬‬ ‫לו ברירה וצריך להעמידו למשפט‪ ,‬שלא אביו המלך ידון אותו‪ ,‬רק לפני שופטים יתייצב שיוציאו את‬ ‫נסדרו כראוי וכנכון במקומם‪ ,‬מסודרים בסדר ואופן ברור ונאה‪ ,‬תפילות ובקשות ופיוטים ליום‬ ‫הכיפורים‪ ,‬עם מנהגי האריז"ל מתוך כתבי האריז"ל והרש"ש זצ"ל‪ ,‬עשר נקודות השם המפורש שהזכיר‬ ‫דינו‪ ,‬וכאשר שמעה אמו המלכה שבנה יעמיד למשפט לפני אלו אשר מחפשים המשפט הצדק‪,‬‬ ‫הכהן הגדול ביום הכיפורים מספר ברית מנוחה‪ ,‬ביאורי החסידות מהרה"ק רבי שלום תאומים זצ"ל‬ ‫והמה גם שונאים לבנה‪ ,‬ולא יועיל שום זכויות לבן המלך‪ ,‬והאיך יכולה לראות מה שיעשו לבנה‪ ,‬על‬ ‫על ברית מנוחה ]עם פרקי תולדותיו[‪ ,‬י"ל במהדורה מפוארת ומתוקנת בתיקון אלפי טעיות ושיבושים‪,‬‬ ‫כן אמרה וביקשה שעל כל פנים ירשו לה לישב שם בעת המשפט‪ ,‬והגם שבאמת איך יכולין להוציא‬ ‫ובתוספת אלפי מראי מקומות מפורטים‪ ,‬עם סימני פיסוק וניקוד‪ ,‬ופתיחת ראשי תיבות‪ ,‬בעימוד נאה‬ ‫ומאיר עינים‪) .‬תקכ"ו עמודים(‬ ‫משפט צדק בעת שהמלכה יושבת שם‪ ,‬אולם הרי לא ביקשה שיקילו משפטו‪ ,‬רק שתשב שם‪,‬‬ ‫ד'‪ .‬תרסז‪ .‬מלתא חדתא ‪ /‬דברים‬ ‫והסכימו לזה‪.‬‬ ‫מאמרים ושיחות קודש וד"ת‪ ,‬על סדר דברים‪ ,‬מיוסד עפ"י דברי רבותינו הק' תלמידי הבעש"ט הק'‬ ‫אולם כאשר התחילו לשפוט אותו‪ ,‬ראו השופטים שאי אפשר להוציא המשפט הצדק וליתן לו‬ ‫זצ"ל‪ ,‬וכולל בו כמה ענינים בתורה ועבודה ויראת ה'‪ ,‬צדקה וגמילת חסדים ועוד‪ ,‬שנשמעו מאת כ"ק‬ ‫העונשים הראוי בעת שאמו המלכה יושבת שם‪] ,‬והמשיך הרה"ק בקול מעורר ובנוסחו הידוע‪ [:‬האט מען‬ ‫אדמו"ר רבי דוד אביחוצירא שליט"א‪ ,‬עם ביאורים וציונים‪ .‬שנת תשפ"ו לפ"ק‪) .‬תק"ח עמודים(‬ ‫ד'‪ .‬תרסח‪ .‬סליחות המבואר מתיבתא‬ ‫געהייסן אז די מלכה זאל ארויסגיין‪ .‬וזהו בחינת ראש השנה‪ ,‬אשר הוא יום המשפט‪ ,‬ובמשפט יעמיד‬ ‫סדר הסליחות מפואר ומבואר לימי הסליחות‪ ,‬בו יבואו כוונת התפילות ובקשות כאחד יחד עם‬ ‫ארץ‪ ,‬ועל האומות אפילו אין משגיחים האיך יהי' המשפט‪ ,‬אבל על עם בני ישראל‪ ,‬השופטים‬ ‫תיבותיה בתפארה‪ ,‬ביאור לכל התפילות בשפה ברורה‪ ,‬משולב בתוך תיבות התפילה‪ ,‬מבוא כולל‬ ‫מדקדקין שיצא משפט הצדק‪ ,‬והשכינה הק' כביכול מבקשת שעל כל פנים תהי' שם בעת המשפט‪,‬‬ ‫לסדר הסליחות‪ ,‬הקדמה מפורטת לכל סליחה ופיוט‪ ,‬על מה נוסדו ומקורם בקודש‪ ,‬פסקי דינים ופניני‬ ‫ואומרים לה כביכול הלא במשפט יעמיד ארץ‪ ,‬ואי אפשר להוציא משפט צדק כזה‪ ,‬ועל כן ראש‬ ‫מנהג וטעמים‪ .‬שנת תשפ"ה לפ"ק‪ .‬בפורמט קטן‪) .‬תשנ"ו עמודים(‬ ‫ד'‪ .‬תרסט‪ .‬שער הכוונות המבואר ‪ /‬ראש השנה‪ ,‬ב' כרכים‬ ‫השנה הלבנה שמרמז להשכינה הק' היא מכוסה‪ ,‬שאין כביכול יכולה להיות שם בעת המשפט‪ ,‬על כן‬ ‫שער הכוונות‪ ,‬שער הששי משמונה שערים אשר חיבר הרב הקדוש המקובל האלקי רבי חיים וויטאל‬ ‫האט מען געהייסן אז די מלכה זאל ארויסגיין‪ ,‬שלא תוכל להמליץ על בני ישראל לטובה‪ ,‬רק‬ ‫זצ"ל‪ ,‬כפי מה שקיבל מרבו המקובל האלקי בוצינא קדישא האר"י זצ"ל‪ ,‬לימי ראש השנה‪ ,‬יצא לאור‬ ‫שיוציאו משפט צדק‪ ,‬ועל זה אנו צריכין להתעורר ולשוב כדי שיוציאו לאור משפטינו‪) .‬מפי אאמו"ר‬ ‫במהדורה מפוארת ובתוספות מראי מקומות מפורטים‪ ,‬עם סימני פיסוק וניקוד‪ ,‬ופתיחת ראשי תיבות‪,‬‬ ‫בעימוד נאה ומאיר עינים‪ ,‬בשני כרכים מפוארים‪ ,‬ומבואר להבנת הדברים‪ ,‬עם מקורות וציונים‪,‬‬ ‫הגה"צ זצ"ל הי"ד שהי' נוכח שם(‬ ‫וביאורים ועיונים‪ ,‬עם מנהגי האר"י ז"ל הסובב כל עניני ראש השנה מבואו ועד צאתו והמסתעף‪,‬‬ ‫אלף תשצז ‪ /‬בהיכל קדשו‪ .‬שמעתי ממרן הרה"ק מסאטמאר זצ"ל שדרש פ"א דברי התעוררות‬ ‫מלוקט מספריו הק'‪ .‬שנת תשפ"ו לפ"ק‪) .‬ח"א‪ :‬תקל"ד עמודים‪ ,‬ח"ב‪ :‬תקט"ז עמודים(‬ ‫לפני תקיעת שופר‪ ,‬ואמר בתו"ד על מ"ש חז"ל )ר"ה דף ט"ז( אר"י למה תוקעין בר"ה‪ ,‬ופריך למה‬ ‫ד'‪ .‬תרע‪ .‬שער הכוונות המבואר ‪ /‬יום הכיפורים‬ ‫תוקעין רחמנא אמר תקעו‪ ,‬אלא למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין ומריעין כשהן עומדין‪ ,‬כדי‬ ‫שער הכוונות‪ ,‬שער הששי משמונה שערים אשר חיבר הרב הקדוש המקובל האלקי רבי חיים וויטאל‬ ‫זצ"ל‪ ,‬כפי מה שקיבל מרבו המקובל האלקי בוצינא קדישא האר"י זצ"ל‪ ,‬ליום הכיפורים‪ ,‬יצא לאור‬ ‫לערבב את השטן‪ ,‬ובתוס' פי' דכד שמע השופר שני פעמים אומר דודאי זה שופר של משיח‪,‬‬ ‫במהדורה מפוארת ובתוספות מראי מקומות מפורטים‪ ,‬עם סימני פיסוק וניקוד‪ ,‬ופתיחת ראשי תיבות‪,‬‬ ‫ומתערבב ואינו מקטרג‪ ,‬ולכאורה הלא בכל שנה ושנה נעשה כן‪ ,‬והאם אינו יודע השטן מכל השנים‬ ‫בעימוד נאה ומאיר עינים‪ ,‬ומבואר להבנת הדברים‪ ,‬עם מקורות וציונים‪ ,‬וביאורים ועיונים‪ ,‬עם מנהגי‬ ‫האר"י ז"ל הסובב כל עניני יום הכיפורים מבואו ועד צאתו והמסתעף‪ ,‬מלוקט מספריו הק'‪ .‬שנת‬ ‫שעברו שאין זה קול שופר של משיח‪.‬‬ ‫תשפ"ו לפ"ק‪) .‬תפ"א עמודים(‬ ‫ותי' מרן זצ"ל‪ ,‬דבכל שנה יש איזה דבר שצריכין לעשות ולתקן‪ ,‬ולפי זה תלוי הגאולה השלימה‪,‬‬ ‫ד'‪ .‬תרעא‪ .‬תלמוד בבלי המבואר ‪ /‬מתיבתא‪ ,‬מס' סוטה‪ ,‬ב"כ‬ ‫שאין מבקשין מן השמים שאנו בדורותינו הנמוכים יעשו ויפעלו כמו הדורות הקודמים של תנאים‬ ‫גמ' מסכת סוטה מן תלמוד בבלי‪ ,‬נערך ונסדר מחדש‪ ,‬באותיות מאירות עינים‪ ,‬עם כל המפרשים על‬ ‫ואמוראים וצדיקים שרפי מעלה‪ ,‬רק הכל לפי הדור והזמן‪ ,‬ואם משיח לא בא באותו שנה‪ ,‬זהו סימן‬ ‫הדף‪ ,‬בצירוף ליקוטי רש"י‪ ,‬והוגהו והורחבו כל המפרשים והגהות על הדף‪ .‬ועליו מהדורת 'מתיבתא' ‪-‬‬ ‫שלא עשו כהוגן לפי הדור ושנה ההוא‪ ,‬והשטן יודע היטב במה תלוי הגאולה בשנה הבא‪ ,‬והוא‬ ‫הכולל ביאור הקל על דברי הגמ' במקום הטעון סעד ועזר ללומד‪ ,‬תוך שזירת מהלך הסוגיא בלשון‬ ‫הגמ'‪ ,‬בסגנון קצר וצח‪ ,‬מבוסס על דברי רש"י והראשונים‪ ,‬בביאור זה יכול הלומד להסתייע בהבנת‬ ‫עושה פעולות שונות שבל יהי' הגאולה רח"ל‪ ,‬אולם בכל שנה כאשר מבקשים מאתנו מן השמים‬ ‫הגמרא‪ ,‬כאשר הלומד יחזה מישרים‪ ,‬עם הערות וציונים מספרי הראשונים והאחרונים במקום הצריך‬ ‫דבר קטן ביותר של שנה שעברה לפי הדור‪ ,‬ואינו מאמין השטן בעצמו שגם הדבר הקטן הזה לא‬ ‫ביאור יותר‪ ,‬למען ירוץ הלומד בו וימצא קושיותיו וספיקותיו על הדף להבהיר לו באורך הדרך‪ .‬עם‬ ‫שינון התלמוד‪ ,‬הכולל סיכומים לשינון הסוגיות‪ ,‬כולל תמצית פירוש רש"י ותוספות‪ .‬י"ל ברוב פאר והדר‬ ‫יעשו בני ישראל במשך השנה הבא‪ ,‬על כן בעת תקיעת שופר שאז מתעוררין לתשובה‪ ,‬ובזה תלוי‬ ‫בב' כרכים מפוארים‪.‬‬ ‫באם שיהי' שנת הגאולה לחירותינו‪ ,‬מפחד השטן שמא יעשו תשובה‪ ,‬ויתקן מה שצריכין לתקן בזו‬ ‫ד'‪ .‬תרעב‪ .‬דבוק ביוצרו ‪ /‬צאנז‪ ,‬חדשי אלול ‪ -‬תשרי‬ ‫השנה‪ ,‬ועל כן נעשה מעורב ומפחד בעת תקיעת שופר‪ ,‬שמא הדבר הקטן שמבקשין מהם בשנה זו‬ ‫עובדות וסיפורים‪ ,‬שיחות וענינים נפלאים‪ ,‬מאת רבינו הגה"ק מרן בעל דברי חיים מצאנז זי"ע‪ ,‬מלוקט‬ ‫אכן יקיימו ויהי' הגאולה בב"א‪.‬‬ ‫מפי ספרים וסופרים ממקורות נאמנים‪ ,‬וכלשונם הצח הנכתבים ונאמרים‪ ,‬מסודר בסדר נאה ויאה‬ ‫אלף תשצח ‪ /‬בהיכל קדשו‪ .‬מרן הרה"ק מסאטמאר זצ"ל דרש בהיותו סגור בשנות הזעם בראש‬ ‫כשולחן הערוך‪ ,‬החל מימי ההכנה לימים הנוראים‪ ,‬שבת מברכים אלול וחודש אלול‪ ,‬וימים נוראים‪,‬‬ ‫וזמן שמחתינו‪ ,‬סוכות‪ ,‬הושענא רבה‪ ,‬שמיני עצרת ושמחת תורה‪ ,‬עד אחר שבת בראשית‪ ,‬מלוקט‬ ‫השנה שנת תש"ה לפ"ק במחנה בערגן בעלזן‪ ,‬ובתו"ד אמר עה"פ )עמוס ג'( אם יתקע שופר בעיר ועם‬ ‫ממאות ספרים‪ ,‬ומסודר דבר דבור על אופניו‪ ,‬לפי סדר הזמנים דבר יום ביומו‪ ,‬ברשפי אש שלהבת‬ ‫לא יחרדו‪ ,‬שבכמה מקומות מצינו שסתם עיר בפסוק קאי על ירושלים עיה"ק תו"ב‪ .‬וזהו שהכתוב‬ ‫אשר הי' דבוק ביוצרו‪ ,‬עם תוכן הענינים מפורט‪ .‬י"ל ברוב פאר והדר ע"י הוצאת ספרים עבודת‬ ‫הצדיקים‪ ,‬בפרוס שנת תשפ"ז לפ"ק‪ ,‬ברוקלין יצ"ו‪) .‬ת"כ עמודים( הפצה ראשית‪ :‬שירה ‪ /‬מישור‬ ‫מתמיה וצווחת‪ :‬אם יתקע שופר בעיר‪ ,‬האם כבר תקעו השופר בעיר ירושלים עיה"ק‪ ,‬הקאי על‬ ‫ד'‪ .‬תרעג‪ .‬חידושי תורה ‪ /‬סאטמאר‪ ,‬זכרון נחמי' צבי‪ ,‬עה"ת ומועדים‪ ,‬ומנהגי קודש‬ ‫השופר גדול של משיח צדקנו שיתקע בזמן הגאולה‪ ,‬שנא' )זכרי' ט' י"ד( וד' אלקים בשופר יתקע‪ ,‬ויהי'‬ ‫חידושי תורה דרושים ואמרות טהורות על התורה ומועדים ועוד‪ ,‬מאת הגאון הקדוש רשכבה"ג מרן‬ ‫סוף וקץ לגליותנו‪ ,‬האם נשמע כבר זה קול שופר‪ ,‬לא‪ ,‬רק אנו עוד נמצאים בגלות המר הזה‪ ,‬וא"כ‬ ‫מסאטמאר זי"ע משנות תשכ"ג ‪ -‬תשכ"ו לפ"ק‪ ,‬אשר רואים אור הדפוס לראשונה ]כששים תורות‬ ‫ועם לא יחרדו ]בתמי'[‪ ,‬למה אין איש שם על לב להתעורר בתשובה כראוי וכנכון‪.‬‬ ‫חדשים[‪ ,‬מתוך הכתבים והרשימות של הגה"ח ר' נחמי' צבי ראזענפעלד ז"ל‪ ,‬ונעתקו ונסדרו באופן מדויק‬ ‫כפי שנרשמו בשעתן‪ ,‬עם תוספות הגהה מדוייקת והרחבת הדברים‪ ,‬בלשון צח וקל‪ ,‬באותיות בהירות‬ ‫אלף תשצט ‪ /‬בהיכל קדשו‪ .‬מרן הרה"ק מסאטמאר זצ"ל נהג בימים שאמר תפלת הש"ץ לפני‬ ‫מאירות עינים‪ ,‬עם הדגשות לשונות הפסוקים והמדרשים‪ ,‬בהוספות אלפי מראי מקומות וציונים‪ ,‬עם‬ ‫תפלת מוסף‪ ,‬כגון הנני העני ממעש וכו' בר"ה ויוהכ"פ‪ ,‬או התפלה לש"ץ קודם תפלת גשם ותפלת‬ ‫תוכן ותמצית הדרוש לפני כל תורה ותורה‪ ,‬עם כותרות בין הקטעים‪ ,‬עם הערות והוספות מתחת לקו‬ ‫להשלמת הענינים‪ ,‬עם פנינים וליקוטים יקרים‪ ,‬שנלקטו מתוך דרושים הארוכים אשר נדפסו בספר הזה‪,‬‬ ‫טל‪ ,‬שאחר שאמר התפלה לש"ץ בלחישה‪ ,‬חזר ואמר אח"כ עוה"פ אשרי וכו' ]כדי לומר קדיש על איזה‬ ‫עם מנהגי קודש מרביה"ק זי"ע אשר נכתבו על ידי הנ"ל בשעתו‪ ,‬עם הרחבת הדברים בשולי היריעה‬ ‫פסוקים כמבואר בפוסקים‪ ,‬ולא יהי' הפסק ע"י תפלת הש"ץ[‪.‬‬ ‫לבאר מקורו טהור בדברי הפוסקים זצ"ל‪ ,‬עם מפתחות מפורטים‪ .‬יצא לאור ברוב פאר והדר ע"י בנו‬ ‫אלף תת ‪ /‬בהיכל קדשו‪ .‬עבודת תפלת המוספין של מרן הרה"ק מסאטמאר זצ"ל בראש השנה‬ ‫הרב חיים אברהם שמעון ראזענפעלד שליט"א‪ ,‬בהוצאות מערכת אוצרות סאטמאר‪ ,‬בפרוס שנת‬ ‫תשפ"ז לפ"ק‪ ,‬ברוקלין יצ"ו‪) .‬ח"א‪ :‬תשפ"ו עמודים‪ ,‬ח"ב‪ :‬תרס"ו עמודים( הפצה ראשית נר למאור‪718-384-1324 :‬‬ ‫ויום הקדוש‪ ,‬וכן עבודתו הקדושה בתקיעת שופר היתה בכל כחו ונפשו ממש‪ ,‬ואחר התפלה הי'‬ ‫ד'‪ .‬תרעד‪ .‬ידי כהן ‪ /‬עה"ת ומועדים‬ ‫צריך לחלף כל הבגדים העליונים והתחתונים מרטיבת הזיעה‪ ,‬שנתן בתפלתו ועבודתו הק' כל רוחו‬ ‫קובץ דברי תורה שהניח אחריו ברכה הגה"צ רבי יונה ישכר דוב הכהן פריעד זצ"ל הי"ד בן הגה"צ‬ ‫ונפשו‪] .‬וכמו שאיתא בזוה"ק )ויקרא י"ח ע"א( על דא אשכחנא בספרא דרב המנונא סבא‪ ,‬באינון צלותי דראש השנה‪,‬‬ ‫המפורסם רבי יחיאל מיכל הכהן זצ"ל אבד"ק אויוואראש יצ"ו מח"ס תורת יפה‪ ,‬דברים נעימים‬ ‫ומתוקים‪ ,‬על התורה ומועדים‪ ,‬נ"ך‪ ,‬פרקי אבות‪ ,‬ש"ס וענינים שונים‪ ,‬שנשאר ממנו זכרון אחר שהוא‬ ‫דהוה אמר צלותא וקל שופרא דאפיק ההוא זכאה‪ ,‬דאשתכח מרוחיה ומנפשיה בההוא שופרא‪ ,‬דההוא קול סליק‬ ‫וכל יו"ח עלו על המוקד בשנות הזעם ל"ע ולא נשאר ממנו זכר עולם‪ .‬י"ל ברוב פאר והדר עם‬ ‫לעילא‪ ,‬ובההוא יומא קיימין ומשתכחי מקטרגין לעילא‪ ,‬וכד סליק ההוא קלא דשופרא‪ ,‬כלהו אתדחיין קמיה‪ ,‬ולא‬ ‫תודלות המשפחה‪ ,‬ע"י בן גיסו הרה"ג רבי ישעי' קרויס שליט"א‪ ,‬שנת תשפ"ו לפ"ק‪ ,‬מאנסי יצ"ו‪.‬‬ ‫יכלין לקיימא‪ ,‬זכאה חולקיהון דצדיקייא דידעין לכוונא רעותא לקמי מאריהון‪ ,‬וידעין לתקנא עלמא בהאי יומא‬ ‫)רכ"ב עמודים( להשיג אצל המו"ל‪347-277-1120 :‬‬ ‫ד'‪ .‬תרעה‪ .‬מתיקות התורה ‪ /‬ד' מינים‪ ,‬הו"ר‪ ,‬שמחת תורה‬ ‫בקל שופרא‪ ,‬ועל דא כתיב )תהלים פ"ט ט"ז( אשרי העם יודעי תרועה‪ ,‬יודעי ולא תוקעי‪[.‬‬ ‫אוצר סגולה יקר ערך‪ ,‬מלא וגדוש באמרי שפר‪ ,‬התעוררות והתחזקות‪ ,‬יסודות היהדות ודרכי החסידות‪,‬‬ ‫על הטוב יזכר‬ ‫נתיבות חכמה ותעצומות נפש‪ ,‬משולבים עם הרבה סיפורי צדיקים‪ ,‬הכל מלוקט מחז"ל ומספרי חסידות‬ ‫ומוסר ככתבם וכלשונם‪ ,‬מסודרים בטוב טעם ודעת בסדר מיוחד‪ ,‬במטרה למסור ולהגיש הדברים בימי‬ ‫הרבני הנגיד הנכבד‪ ,‬רודף צדקה וחסד מו"ה חיים הלוי פראנק הי"ו‪ ‬‬ ‫חג הסוכות באזני בניו ובני בניו למען ישמעו וילמדו את גודל קדושתו ורוממותו מתוך מתיקות התורה‬ ‫שנדב להוצאת הגליון לע"נ בנו הילד היניק וחכים‪ ,‬נחמד ונעים‪,‬‬ ‫ואהבת הבורא‪ ,‬עניני ד' מינים‪ ,‬הושענא רבה‪ ,‬שמחת תורה ועוד‪ .‬י"ל ברוב פאר והדר ע"י הרב ירמי'‬ ‫טעסלער שליט"א‪ ,‬בפרוס שנת תשפ"ז לפ"ק‪ ,‬ברוקלין יצ"ו‪) .‬תקפ"ד עמודים( הפצה ראשית‪ :‬שירה ‪ /‬מישור‬ ‫התנהג במדות תרומיות וביראת ה' טהורה כמר משה יעקב הלוי ע"ה‬ ‫לפרסם ספרים במדור "אוצרות הבאר" נא לשלוח שני ספרים להמערכת‬ ‫נלב"ע בימי נעוריו ו' תשרי תשס"א לפ"ק ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫כ ת י ב ה ו ח ת י מ ה ט ו ב ה ו ש נ ה מ ב ו ר כ ת ל ת ו מ כ י נ ו ה ח ש ו ב י ם ‪ ,‬ו ל ר ב ב ו ת ק ו רא י ג ל י ו נ י נ ו ‪ ,‬ו ל כ ל ב נ י י ש ר א ל‬ ‫אדם אם היה עובר בין הקברות‪ ,‬והיה יודע שצדיק קבור שם‪,‬‬ ‫צריך להזכירו במעשיו‪ ,‬אמר שלמה )משלי י' ז'( זכר צדיק לברכה‪) .‬פסק"ר פי"ב ס"א(‬ ‫פארט איר אויף קברי צדיקים ווי אימער אין דער וועלט ?‬ ‫די עיקר השתטחות ביי א ציון פון א צדיק איז נאכצוזאגן שמועות ועובדות מפיו כמובא בספה"ק‪.‬‬ ‫מבאר רבותינו‪43 LORIMER ST. BROOKLYN N.Y. 11206 :‬‬ ‫איר צאלט אזויפיל געלט פאר די נסיעות‪ ,‬קומט נישט אן צום ציון ווי א פרעמדער‪ ,‬מיר וועלן אייך‬ ‫טעל‪ - 718-218-6817 :‬פעקס‪718-506-9629 :‬‬ ‫צושטעלן א קובץ "לספר בציון" מיט געקליבענע סיפורים מיוחד פאר די ציונים ווי איר פארט‪.‬‬ ‫אזוי ווי איר זענט מחליט צו פארן אויף מקומות הקדושים‪ ,‬רופט אריין צו מערכת "מבאר רבותינו"‬ ‫כל הזכיות שמורות‪ ,‬ואסור להעתיק שום ענין מהגליון בלי רשות המערכת‬ ‫און מיר וועלן אייך צושטעלן בעזהשי"ת א קובץ לויט אייער פארלאנג‪718-218-6817 .‬‬ ‫י"ל ע"י קהל אפסי ארץ ד'נאנאש ‪ -‬בנשיאות הגה"צ רבי אליעזר יוסף פאללאק שליט"א‬ ‫~‬ ‫פועל'ט אלעס גוטס‬ ‫~‬ ‫ראש השנה תשפ"ז לפ"ק‬ ‫ד‬ ‫מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון א'‬