מבאר רבותינו · MIVEER RABOISEINU — ראש השנה (2026-09-07)

בס"ד
שנה כ"ח גליון א' )אלף שנ"ד( ראש השנה
א' תשרי תשפ"ז לפ"ק
לע"נ מרן הגה"צ רבי שמואל בן רבי יחזקאל שרגא זצ"ל מנאנאש ,והרבנית הצדיקת מרת אסתר בת הר"ר יצחק ז"ל
הדלקה"נ :ברוקלין = 6:56 :מאנסי -קרית יואל = 6:58 :לונדון = 7:09 :אנטווערפען7:48 :
מוציו"ט :ברוקלין = 8:20 :מאנסי -קרית יואל = 8:22 :לונדון = 8:35 :אנטווערפען9:17 :
מענינא דיומא מבאר התלמוד
תחל שנה נערך ע"י :הרב נפתלי יחזקאל פאללאק
רב דק"ק תוספות יו"ט -אנטווערפן
עניני כניסת ליל ראש השנה ) ז ( קורות חיי רבותינו חכמי התלמוד ]שמ"ט[ /מ"ב
)צפורן שמיר להחיד"א זצ"ל אות ר"נ( יתפלל ערבית של ראש השנה בבכיה ובכוונה גדולה מאד ,דואג ובוטח. רב חסדא )כד(:
ומה שקורין ימים קדושים ,וכ"כ בעזרא כי קדוש היום ,אעפ"י שהענין נכון ,מ"מ נ"ל ליתן רמז ,כי אלול הם ימי ראש השנה:
ואמר רב חסדא )צב( :מלך וציבור ,מלך נכנס תחילה לדין ,שנאמר,
רצון ,עד שלעת ערב ער"ה הוא רגע האחרון מימי אלול הוא בתכלית הרצון ,ומתחיל מיד כרגע יום ר"ה שהוא משפט עבדו ומשפט עמו ,מאי טעמא ,אי בעית אימא לאו אורח ארעא
תכלית הדין ,נמצא בכניסת השנה מתחברי' רצון עם דין ,והנה רצון דין גמטרי' קדוש. למיקם מלכא אבראי ,ואיבעית אימא מקמי דליפוש חרון אף )צג(.
)דרשות חתם סופר ,לר"ה דף א' ע"ב בד"ה ומה(
פעם הסתפקו החכמים האם צריכים לברך ברכת שהחיינו בראש
בערב ראש השנה קודם כניסת הלילה בערב ראש השנה נכנסין להתפלל מנחה בבית הכנסת בעוד היום גדול ,כדי השנה או לא ,ולזה שלחו חכמים את רב ייבא לרב חסדא על יו"ט של
להתפלל תפלת מנחה בכוונה הרבה ,ומאריכין בה קצת ,מאחר שהוא מנחה אחרונה בצאת השנה ,והקדמת תפלה ראש השנה ,שיראה איך נוהג עצמו רב חסדא בענין שהחיינו,
טרם בוא יום הגדול ,והנוהגים בכל ערב שבת לומר קודם מנחה מזמור ק"ז בתהלים הודו לה' וזמר ידיד נפש, וכשהרגיש רב חסדא בביאתו שאלו בדרך ענוה 'דלויה לרטיבה
אומרים אותו גם בערב ראש השנה קודם מנחה ,לפי שהמזמור הוא על הארבעה שצריכים להודות ,ויאמרו גאולי ה' רפסא ליה בדוכתיה'] ,פתגם הוא :המגביה עץ רטוב שאינו ראוי
הוא רמז גם כן על פדות הנפש ,וגם אומר אוילים מדרך פשעם שהוא מעורר הלב לתשובה ,וזמר ידיד נפש הוא להיסק בידוע שצריך למקומו של העץ ,שהרי על חנם לא הגביהו,
)מטה אפרים סי' סי' תקפ"א סעיף נ"ז( מלהיב הלב לעבודת הבורא. ולהיסק אינו ראוי[ .וראה שהביאו את יין לרב חסדא וקידש היום
הנה כבר ידוע דברי הזוהר הקדוש והאריז"ל שהענין המצוה דתקיעת שופר הוא עיטא טבא מגדול העצה ורב ובירך ברכת שהחיינו כמו שאנו נוהגין )צד(.
העליליה ב"ה להמתיק הדינין דיומא דדינא ההוא דר"ה ,וכמבואר באריכת בדבריהם ז"ל עיי"ש וכנודע ,ומאחר שהאמת צב .מס' ראש השנה דף ח' ע"ב .צג .פרש"י :מלך וציבור .כשהקב"ה דן אותם
מלך נכנס תחילה :משפט עבדו .שלמה קאמר ליה :דליפוש חרון אף .בשביל
כן הוא שהקדוש ברוך הוא יהב לנו עיטא טבא להמתיק הדינין דריש שתא ,אם כן מה נעשה תיכף בעת כניסת עונות צבור :ובס' דברי יואל הובא פירוש נפלא ע"ז בדרך רמז וז"ל :ומעתה
היום דריש השתא ,שהוא ליל ר"ה ,במה נמתיק הדינין ,דהא עדיין אינו זמן לאתערא בשופר .גלל כן יש לומר יתבאר מאמר רז"ל הנ"ל מלך וציבור מלך נכנס לדין תחילה ,דהנה ידוע מ"ש
באפשר ,שהוא גם כן עיטא טבא מגדול העצה ברוך הוא לעשות יו"ט כמצות כל היו"ט ,לקדש היום בתפלה ובקידוש חכז"ל )זוה"ק פ' נשא דף קמ"ז פ"ב ,ועוד בכמה מקומות( שנשבע הקב"ה שלא יכנס
ולאכול ולשתות לכבוד יו"ט ,אף על פי שאין דרכו של אדם למלא את בטנו ביום דינו קודם המשפט ,אף על פי כן בירושלים של מעלה עד שיכנסו ישראל בירושלים של מטה ,נמצא דעד שלא
לא ישגיחו ישראל על זה ,רק לקיים כל עניני יו"ט כמצותו ,ומאחר שזה הוא נגד דעת בני אדם ,וקשה מאד על נבנית ביהמ"ק וירושלים של מטה ,גם הקב"ה כביכול עומד בחוץ ואינו נכנס
בירושלים של מעלה ,והנה כל מקום שנאמר מלך סתם הכוונה על מלך מלכי
האדם לקיימה מחמת אימת הדין כנזכר ,לכן זה עצמו הוא הוא עצת ד' להמתיק הדינין ,על ידי קיום המצוה ההוא, המלכים הקב"ה ,וזה שרמזו לנו חז"ל בלשונם הזהב מלך וציבור מלך נכנס
כי מצוה כזו שקשה על אדם לעשותה ,מכריע לכף זכות ,כי עומד בפני כמה עבירות כנודע ,ובפרט שמאחר שהוא תחלה לדין ,והכוונה על הבוכ"ע שהוא נכנס לדין תחלה ,שבראשונה דנין את
יו"ט ,אזי ממילא לא יעשו ישראל שום מלאכת עבודה ככל היו"ט ,וממילא בזה גם כן לא יהיה התעוררות לשום הקב"ה כביכול אם יתגלה מלכותו עלינו בשנה זו ,ואמרו מאי טעמא ,איבעית
בחינת דין הרמוז בענין מלאכת עבודה ,וכן הוא מספר העבד"ה כחשבון אלקי"ם כנודע ,כי מדה כנגד מדה הוא ,יען אימא לאו אורח ארעא למיקם מלכא אבראי ,פי' לפי שהקב"ה כביכול עומד
מחוץ למקדש וירושלים של מעלה ,וממתין מתי יוכל ליכנס ,ואין זה ד"א וכבוד
שהוא אינו מעורר לבחינת דין ,לכן גם כן אינו מתעורר עליו כמו כן שום בחינת דין ,לכן ודאי בזכות זה ,ובפרט כלפי מעלה שיעמוד מלכא אבראי ,ועל כן דנין מתחלה על זה שתבנה ותכונן
בצירוף מצות מעשיות דיו"ט לעשות קידוש היום ,וממילא הוא מן המצוה לאכול ולשתות ,כי הקידוש צריך להיות עיר ציון וירושלים של מטה ,כדי שיוכל הקב"ה ליכנס בירושלים של מעלה,
במקום הסעודה ,וכדומה מן שאר עניני יו"ט ,וודאי בזכות כל זה נמתקין הדינין תיכף בליל א' דר"ה ,ונכתבין ונחתמין ואיבעית אימא מקמי דליפוש חרון אף ,פי' שאם ידונו מתחלה את ישראל אם
)צבי לצדיק בלאזוב ,מאמרי חדש תשרי מאמר ב' אות א'( אנחנו וכל ישראל לאלתר לחיים אמן ,כן נראה לפענ"ד. הם זכאים לישועה מצד מעשיהם ,מי יודע כמה מקטריגים יעמדו עליהם ,ופן
יהי' ח"ו חרון אף מגודל הקטרוג ,ולכן דנין תחלה את הבוי"ת ועליו הרי אין
קשה לתאר את יראת השמים בה היה רבי ישראל ]מסאלאנט זצ"ל[ נתון בהתקרב יום הדין ,ככל שהתקרבו הימים שייך שום קטרוג ,והוא ברחמיו ית' יעשה למענו ולמען כבוד שמו שיתקדש
ראו על פניו את האימה והחרדה המתגברים .תלמידו רבי נפתלי אמסטרדם נכנס לביתו בערב ר"ה לפנות ערב ,ומצאו בעולם .ומעתה מובן למה הוסיפו חכז"ל לומר עוד סברא על זה שמלך נכנס
הולך בביתו אנה ואנה כשראשו שקוע בחשבון הנפש ובהכנות ליום הדין .רבי נפתלי סיפר כי היה זה מחזה מבהיל לדין תחילה ,אחרי שכבר נלמד מקרא ,דמקרא לא נלמד אלא על מלך ב"ו
)אור ישראל דף רכ"ט( עד מאד ,רבי ישראל חש כעומד לפני משפט בו תלויים חייו ,כשאיננו יודע מה יעלה בגורלו. כמ"ש לעשות משפע עבדו והדר משפט עמו ישראל ,אמנם חכז"ל הוסיפו עוד
סברא ,דלאו אורח ארעא וכו' ,דמסברא זו גם כביכול נכנס לדין תחלה כנ"ל.
שמעתי פ"א ממרן הרה"ק מסאטמאר זצ"ל בסיום דברות קודש בסעודה שלישית בחודש אלול שאמר :ברוך אתה צד .מס' עירובין דף מ' ע"ב.
בבואך ,מען זאל אריינגיין אין דעם נייעם יאר ,אולם צריכין עוד רחמים גדולים ,בברוך אתה בצאתך ,ארויסצוגיין פון לרבים השואלים:
)מרן הגה"צ מנאנאש זצ"ל( דעם יאר כראוי וכהוגן ,בלי מכשול ופגע. מי שברצונו לקבל מאמרים הקודמים מסודרים יפנה להמערכת
אלו יעמדו על הברכה שנדבו להוצאות הגליון לזכות אלפי רבבות בני ישראל
כי חק לישראל הוא
ראש השנה זייט אייך מקבל צו לערנען דעם הייליגען לימוד סדר חק לישראל
ראטה
כי חק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב )תהלים פ"א א'( .אפשר לפרש ע"פ מאי דאיתא בפ"ק דסנהדרין )דף ז'( אמר רב המנונא
אין תחלת דינו של אדם אלא על ד"ת ,וחק הוא כינוי לתורה כמ"ש בספר ערכי הכינויים ,וזהו כוונת הכתוב כ"י ר"ת
כ'ל י'ום ,חק לישראל ,צריך כל אחד מישראל ללמוד תורה שנקראת חק .וזהו דקאמר משפט לאלקי
יעקב ,ר"ל זכור אל תשכח כשתבא למשפט לפני אלקי יעקב ,דתחלת דינך יהא על ד"ת ,ולכן צריך שתזהר בכל יום
חק בל יושבת ,טרם כל דבר ללמוד קצת בתורה ,דמהאי טעמא רבינו האר"י תיקן סדר לימוד
חק לישראל ,כדי שעי"ז יזכה כל אחד מישראל ללמוד בכל יום קצת דברי תורה ,וכיון דספר
תהלים חיבר אותו דוד המלך ע"ה ברוח הקודש כידוע ,התנבא על לימוד סדר חק לישראל אשר חיבר רבינו האר"י
זצוק"ל ,ולזה כתב כי חק לישראל הוא ,לרמוז על סדר הלימוד של ספר חק לישראל ,וצריך ללמוד ג"כ הלכה ומוסר ,אשר
חק 2
הוסיף הרב מופ"ה מוהרח"א זצוק"ל אשר קרא אותו יוסף לחק ,וזהו רמוז בתיבת הוא ,כי כן תיבת הו"א ר"ת ה'לכה
ו'מוסר א'תו ,דהיינו יוסף לחק ,דליכא מידי דלא רמיזא באורייתא) .תהלה לדויד על תהלים(
ראש השנה תשפ"ז לפ"ק א מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון א'
יארצייט פון
הגאון הקדוש מרן
רבי אברהם אבלי מקאליש זי"ע
בעל מגן אברהם על השו"ע ד ע ר צ י י ל ו נג ע ן פ ון ר ב ות י נ ו ה ק ד וש י ם צ ו ז י י ע ר י א ר צ י י ט
ג' תשרי שנת תמ"ג לפ"ק
ווען הרה"ק המגיד מקאזניץ האט געלערנט ביי הרה"ק רבי ר' שמעלקא מניקלשבורג הגה"ק רבי אברהם אבלי מקאליש זצ"ל איז געבוירן שנת שצ"ז לפ"ק צו זיין טאטע רבי חיים
זצ"ל האט אמאל פאסירט אז עס איז אנגעקומען דארט א ספרים פארקויפער ,און ער האט מגומבין זצ"ל ,ער איז געווען פון די גרעסטע מורה הוראות פון אלע דורות ,און זיינע פסקים איז
געברענגט צו פארקויפן די ספרים פון מגן אברהם וואס מען האט דעמאלטס געדריקט פון אנגענומען להלכה אין די גאנצע וועלט ,ער האט געדינט אלס דיין און ראש ישיבה אין שטאט
דאסניי .און דער קאזניצער מגיד האט געטראכט צו באשטימען א שיעור יעדן צופרי אין מגן קאליש יצ"ו אין מדינת פולין ,פון צווישן זיינע גרויסע תלמידים איז געווען הגה"ק בעל אלי' רבה
אברהם מיט א חברותא ,און נאכן ערשטן שיעור זענען זיי פלוצלינג צופלאמט געווארן פון זצ"ל ,ער האט פארפאסט דעם ספר מגן אברהם אויף שו"ע ,וואס ווערט געלערנט דורך יעדן וואס
לערנט שלחן ערוך ,זית רענן אויף ילקוט ,שמן ששון על התורה .ער איז נסתלק געווארן ג' תשרי
עבודת השי"ת מער ווי זייער געווענליכע סדר ,און זיי זענען ביידע שטארק דערשראקן שנת תמ"ג לפ"ק .זיין הייליגער ציון געפינט זיך אין שטאט קאליש יצ"ו.
געווארן פון די הארה וואס האט פלוצלונג באלאכטן זייער הארץ און פנים ,און זיי זענען
עס ווערט דערציילט אויף די מאמע פונעם מגן אברהם ,אז זי האט זיך געפירט יעדן צופרי
ביידע געבליבן פארוואונדערט ,און זיי האבן באשלאסן צו גיין פרעגן זייער הייליגן רבי'ן רבי
אז זי אריינגעגאנגען צו די ווייבער שול פון בית הכנסת ,און זי האט דארט געדאוונט א
ר' שמעלקא מניקלשבורג פון וואו עס קומט צו זיי די הארות .ווען זיי זענען אריינגעגאנגען
נאך שטייענדיג ביי די שוועל פון טיר ,האט זיך רבי ר' שמעלקא אנגערופן צו אים :ישראל'קל, קורצע תפילה אויף אידיש ,זאגנדיג :גוט מארגן דערבארמדיגער באשעפער ,איך קען מיך
אויף דיין פנים דערקענט זיך אז דו האסט געלערנט מגן אברהם ,דו זאלסט וויסן אז צו נישט דא אויפהאלטן צו לאנג ,ווייל איך דארף אהיימגיין אנגרייטן עסן פאר מיין
לערנען מגן אברהם ברענגט וואונדערליכע הארות אין יעדן הארץ) .עשר אורות מערכת ה' אות נ"ה(
אברהמ'עלע ,ער זאל האבן כח זיך צו באשעפטיגן אין דיין הייליגע תורה ,און פרידן צו דיר
* דו דערבארעמדיגער באשעפער) .יהודי קאליש לבית הלוי דף קמ"ב(
ד' לחודש אדר ב' שנת תקנ"א לפ"ק פאר די פטירה פון הרה"ק רבי לייב שרה'ס זצ"ל *
האט רבי לייב שרה'ס גענומען רעדן צו זיינע ארומיגע איבער די גרויסע קדושה פונעם הרה"ק מקאזניץ זי"ע שרייבט :ווען איך האב אנגעפאנגען זיך צו פירן צו גיין בארוועס
הייליגן מגן אברהם ,וואס ער האט אים אויך באוואונדערט זיין גאנץ לעבן ,און יעדע מאל יום הקדוש ,איז דאס געווען א וואונדער ביי די וועלט ,און איך האב געפרעגט גרויסע
וואס ער האט זיך געטראפן מיט הרה"ק משיפטיווקא זצ"ל האבן זיי גערעדט וועגן דעם מגן לומדים ,און קיינער האט מיר נישט געוואוסט צו ענטפערן אז אזוי שטייט אין מגן אברהם,
אברהם ,און זיי האבן אויסגעפירט אז ער איז געווען אן אמת'ער תלמיד חכם .אויך יעצט און דאס איז דער גלות התורה) .אור ישראל קאזשניץ ,תיקונים דף מ"א ע"ב(
זענען געווען זיינע לעצטע ווערטער :רבי אבא'לע קאלישער איז א אמת'ר גאון ,א אמת'ר *
מקובל ,א אמת'ר צדיק ,און מיט די ווערטער איז רבי לייב שרה'ס נסתלק געווארן לישיבה הגה"ק החיד"א זצ"ל שרייבט :רבי אברהם אבלי מקאליש האט פארפאסט דעם ספר מגן
של מעלה) .גבורת ארי אות י"ד( אברהם אויף אורח חיים ,און זיינע ווערטער זענען געשריבן בקיצור מיט א טיפקייט און א
* גראדקייט און בקיאות) .שם הגדולים להחיד"א זצ"ל ,מערכת א' אות י"ד(
הרה"ק רבי יהושע מבעלזא זצ"ל האט דערציילט :צום שטאט קאליש איז אמאל *
אנגעקומען א געוויסער מגיד וואס האט פון אינדרויסן אויסגעזעהן ווי א ערליכער איד ,און הרה"ק מבארדיטשוב זצ"ל שרייבט אויפ'ן ספר צמח לאברהם ,אז ער האט געגעבן דעם
ער האט געבעטן פונעם הייליגן מגן אברהם זאל אים געבן רשות צו האלטן א דרשה אין נאמען אויפ'ן נאמען פון זיין זיידן הגאון המפורסם רבי אברהם אבלי סג"ל בעל מגן אברהם,
שטאטיש'ן בית המדרש ,און ער האט אים געגעבן רשות ,אבער למעשה האט ער גערעדט אין וואס מיר טרינקען מיט דארשט זיינע ווערטער ,און דער אייבערשטער איז מיט אים ,און
זיין דרשה דברי כפירה און פארדארבענע דיעות רח"ל ,און ווען מען האט דאס אויף יעדן פלאץ איז די הלכה אזוי ווי אים) .בהסכמתו לספר צמח לאברהם לנכד המגן אברהם זצ"ל(
איבערגעזאגט פארן מגן אברהם ,האט ער אים גערופן ,און ער האט געשריגן אויף אים :דו *
ביזט א מסית און עזות פנים ,און האסט חוזק געמאכט פון מיר ,און מיר אויסגעפאפט .און הגאון רבי אליעזר אבד"ק גרידנוג זצ"ל וואס איז געווען שטארק חשוב ביי הרה"ק
די הייליגע ווערטער האט געמאכט א רושם אויף אים ,און ער האט געשריגן צום מגן מאפטא זצ"ל ,האט דערציילט אז ער איז אמאל געווען ביי הרה"ק מאפטא ,ווען מען האט
אברהם :רבי ,איך וויל תשובה טון ,און איך בין גרייט נאכאמאל צו האלטן א דרשה און דעמאלטס גערעדט פונעם הייליגן מגן אברהם ,האט זיך דער אפטער רב אויפגעשטעלט פון
זאגן אז וואס איך האב געזאגט איז געווען דברי מינות ואפיקורסות ,האט אים דער מגן זיין שטול און ער האט געזאגט :איך זאג ענק בתורת עדות וואס איך האב געהערט פון מיין
אברהם געזאגט :חלילה ,דאס הייסט נישט קיין תשובה ,נאר דיין תשובה איז ,דו זאלסט רבי'ן הרה"ק הרבי ר' אלימלך מליזענסק זצ"ל ,וואס ער האט געזאגט ,אלע מחברים ביז'ן
גיין מיט מיין משמש ,און ער וועט דיר ווייזן ווי דער גלח וואוינט ,און דו זאלסט אריינגיין מגן אברהם ז"ל ועד בכלל ,זענען אלע געווען בעלי רוח הקודש ,בעלי גילוי אליהו) .סיפורי
צו אים אין זיך שמד'ן ל"ע ,און די גאנצע שטאט וועט דאס הערן ,וועט מען דורכדעם נישט צדיקים החדש זינקאוויץ אות נ"ה(
נשפע ווערן פון דיינע ווערטער וואס דו האסט געזאגט ,און נאכדעם זאלסטו גיין צו א ווייטע *
שטאט ,און דארט אריינגיין צום רב ,און אים זאגן אז דו ווילסט ווערן א ריכטיגע בעל דער מגן אברהם איז זיין גאנץ לעבן געווען אין אן ענגע און ארימע צושטאנד ,און אין די
תשובה) .איש על העדה פאלטישאן ,דף שי"ט(
שטאט קאליש איז געווען באקאנט זיין ארימקייט ,און מען פלעגט ווייזן אין שטאט אויפ'ן
*
קעלער וואו דער מגן אברהם האט געוואוינט .און מען האט דערציילט אז עס איז נישט
כ"ק אדמו"ר מסקווירא זצ"ל האט דערציילט ,אז אמאל ווען ער האט גערעדט מיט זיין
געווען מעגליך פאר אים צו קויפן פאפיר צו קענען שרייבן אויף דעם זיינע חידושי תורה,
זיידע הרה"ק רבי ישכר דוב מבעלזא זצ"ל ,האט דער בעלזער רב ארויסגענומען אן אלטן
דערפאר פלעגט ער שרייבן זיינע חידושי תורה אויף קליינע שטיקלעך פאפיר וואס איז
ספר פון ספרים שאנק פון א געוויסע גדול ,און ער האט אים געפרעגט אויב ער האט שוין
אמאל געהערט פון דעם ספר ,ווען ער האט אים געענטפערט אז ניין ,האט אים דער בעלזער איבערגעבליבן פון א ספרים בינדער .און ווען דאס האט ער שוין אויך נישט געהאט ,האט ער
רב געזאגט אז דער מחבר פונעם ספר איז געווען פון די באקאנטע גדולים אין דעם דור פון געשריבן אויף די ווענט פון זיין דירה ,און ווען ער האט שוין נישט געהאט קיין טינט ,פלעגט
ער שרייבן מיט קוילן) .תולדות המגן אברהם(
מגן אברהם ,אבער אמאל האט ער געזען ווי דער מגן אברהם שרייבט חידושי תורה ,און ער
האט אים געפרעגט מיט א ביטול :דו באשעפטיגסט דיך צו שרייבן א חיבור ,האט אים דער *
מגן אברהם געענטפערט מיט עניוות אז ער צייכנט זיך נאר אויף הערות.
האט דער בעלזער רב אויסגעפירט :דער מגן אברהם וואס איז געשריבן געווארן מיט על העומדים ורעי אחי אהו' תתמח(
גרויס ענווה און שפלות רוח ,איז אנגענומען געווארן אין די גאנצע וועלט צו זיין דער ראש התורה ועל העבודה ,עבודת הצדקה השקט ובטח
הפוסקים ,אבער די ספר פון דעם גדול איז בכלל נישט באוואוסט אין דער וועלט) .אמרות
עד העולם ,ה' עליהם יחיו חיים עד העולם נס"ו.
טהורות רחמיסטריווקא ,ויקרא דף תל"ב(
* אחד"ש כמשפט לאוהבי שמו ,באתי לעורר רוח
הרה"ק רבי ישכר דוב מבעלזא זצ"ל האט געזאגט :אויב מען וויל וויסן די חשיבות און די
נדיבה בלב כל אנ"ש מקרב ולב עמוק ,המתנדבים
גרויסקייט פון מגן אברהם ,קען מען זען פון דעם אז אין דור פון מגן אברהם איז דאך געווען
א דור דעה מיט גדולי וגאוני ארץ ,און ער איז געווען דער ערשטער וואס האט אריינגעברענגט בעם ובאים עה"ח לפרנסת יחודי סגולה יושבי
די כתבי אריז"ל אין זיין פירוש פונעם שולחן ערוך ,און קיינער האט גארנישט געזאגט ארץ הקודש ,ולבקש כזאת וכזאת בנפש חנינה
דערקעגן ,איז דאס שוין גענוג צו זען די חשיבות וואס די גדולים פון זיין דור האבן
ארויסגעוויזן צו אים) .פרשת מרדכי( ובקשה כפולה ומכופלת שלא לתת מגרעות בקדש
* ח"ו ,לפחות ח"ו מערך וסך דאשתקד ,כי אדרבה
הגאון בעל חזון איש זצ"ל ,שרייבט :חס וחלילה ,די ווערטער פון מגן אברהם איז אלעס
קלאר ,און אויך ביי א פלאץ וואס מען קען זיך אפשר קריגן ,דארף מען זאגן בלשון תלמיד מעלין בקדש ולא מורידין ח"ו ]וכו'[.
לפני רבו .דער מגן אברהם איז אונזער רבי ,מיר זענען זיינע תלמידים ,און וואויל איז פאר וכל המרחם על הבריות מרחמים עליו מן
דעם וואס איז זוכה צו זיין פון זיינע תלמידים) .קובץ אגרות חזון איש ,ח"ג סי' נ"ה(
* השמים ,ובגלל הדבר הזה יברכם ה'
עס איז מקובל איש מפי איש אז דער ספר שמן ששון פון מגן אברהם איז מסוגל צו בכפלים ,והי' מעשה הצדקה שלום וחיים.
האלטן אין שטוב פאר אלע ענינים) .דברי המביא לבית הדפוס שנת תרס"א לפ"ק(
* )ספר אגרות קודש מהרה"ק בעל התניא זי"ע אות כ"א(
תורתו מאירת עינינו יגן לנו ויושר יליץ בעדינו אם נבין להחזיק בני הכולל שומרי החומות בארץ הקדושה,
לע"נ הבחור החשוב המו"מ בתוי"ש בנש"ק כמר אברהם יהושע העשיל ע"ה שלומדים תורה עפ"י מסורת אבותינו ,בצניעות בקדושה
בן הגה"צ רבי יעקב יחזקאל שרגא הכהן גלאנץ שליט"א מבארדיוב ובטהרה ,אז בטוחים אנחנו שהזכות יגן על כולנו.
נפטר ג' תשרי תשנ"א לפ"ק ת.נ.צ.ב.ה. )דברי נשיא כוללינו כ"ק הגה"צ אבד"ק וויען זצוק"ל יודה"ל א' דר"ה(
ראש השנה תשפ"ז לפ"ק ב מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון א'
השנה בעניני ראש
שחל בשבת )ה(
בש בת כל הפ י ות בח זקת שי מו ר בא ים ל א דם נפ ש ר וח ו נ שמ ה ה יתי ר ים ב יח ד
ענין השופר רק כעין אדם שהיו לו ב' ידים וב' רגלים ,ואם נקטעו לו יד ורגל עושה לעצמו יד ורגל איתא בגמרא )ראש השנה כ"ט ע"א( יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת וכו' .בשם הרבי
אחרים ,להיות תמורת רגלו וידו ממש ,הנה הקב"ה אוהב קולו של יעקב ,ולכן עיקר מעלת ישראל בעל נועם אלימלך זצ"ל דהנה איתא בשם האר"י הקדוש דבראש חודש יש לאדם נפש יתירה,
הוי הפה והקול ,אך זה אם שומרים ישראל את פיהם מבלי ללכלך אותם ,אז הוא חשוב לפניו ,אבל וביום טוב רוח יתירה ,ובשבת נשמה יתירה ,ואימתי באים לאדם נפש רוח ונשמה היתירים ביחד,
מחשש שמא לכלכו קולם בדבר שאינו הגון ,נתן להם הקב"ה לעשות תמורתן קול ממקום אחר, קאמר התנא דזהו ביום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת ,שנשתתף קדושת ראש חודש
היינו השופר .וכ"ז בימות החול ,אבל בשבת אפילו עם הארץ אינו משקר ,מוכח שבשבת כל הפיות ויום טוב ושבת ביחד.
בחזקת שימור ,וכיון שכן ,אין צורך לשופר ,כיון שבשבת עושה אדם עצמו כאילם ,כמו שאחז"ל ואמר ]הרה"ק רבי העניך מאלכסנדר זצ"ל[ :דמה הם נפש רוח ונשמה היתירים ,היינו שהוא
שלא יהא דיבורך של שבת כדיבורך של חול) .קהלת יעקב להגה"ק רבי שלמה קלוגער זצ"ל ,ר"ה דף שס"א( הוספת רצון לעבודתו יתברך שמו ,כי מילת נפש ורוח ,מפורשים בכמה מקומות על הרצון ,וגם
תיבת נשמה מורה כן ,היינו מלשון כל נשימה ונשימה ,וזה עיקר היום טוב במה שניתוסף הרצון
שבת ון זכ רו ן ת ר וע ה לעבודת הבורא יתברך שמו בכל הבחינות שבאיש ,וראש השנה נקרא יום תרועה ,הפירוש גם כן
בחודש השביעי באחד לחודש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה כו' .גמ' )ר"ה כ"ט ע"ב( כתוב אחד מלשון רצון) .חשבה לטובה אלכסנדר ר"ה(
אומר שבתון זכרון תרועה ,וכתוב אחד אומר יום תרועה ,לא קשיא כאן ביו"ט שחל להיות בשבת
צר יכי ן יו תר טה ר ה ול ק דו שה ,ול א לק רא ב פה מ ט ו נ ף
כאן ביו"ט שחל להיות בחול .משל לסוחר הנותן סחורתו בהקפה אל החנונים אשר קצת מהם
לוקחים במזומן ,ומהם שמשלמין המחצה ,ולימים אחדים כאשר יגיע כסף לידם ישלחו להסוחר ובדרוש לראש השנה שחל בשבת אמרתי לעורר בזה לבב העם לתשובה ,דהנה ידוע גודל
על החוב ,אשר משפטם כל זמן שלא יבוא הנושה לגבות עם שטר חוב שבידו אינם דואגים התועלת של השופר בראש השנה ,וממש זה כל הקיום של האומה הישראלית ]וכו'[ ,והנה יום א'
מאומה ,כי גם זה יעלה על לבו ,הלא כפי החשבון נראה הדבר כי אין אני חייב לו עוד ,וזה יעשה דראש השנה ,הוא העיקר ראש השנה של תורה ותועלת השופר ,כמבואר שם באבני שוהם בשם
חשבון הלא אין אני נשאר חייב כי אם דבר מועט ,לא כן מי שלקח הרבה סחורה בהקפה ,ולא נתן הזוהר )ח"ג ק"ב ע"ב( אזדרזו בהאי יומא וכו' ,וכמו שדרשו )ויק"ר פכ"ט ג'( על הפסוק )תהלים מ"ז ו'( עלה
עליה בהקפה ולא נתן עליה מאומה ,אשר בבואו אל החנות ורואה הסחורה סדורה לפניו ולא מכר אלקים בתרועה ה' בקול שופר ,בשעה שהוא עולה וכו' ,וא"כ כל זה תוקפן של ישראל ,ואף שאין
מאומה ,כל עצמותיו ירגזו חרדה ,ועצב ילבשו לאמר ,הלא כל הסחורה אשר לעיני סביב בכל אנו יודעין טעם הדבר ,אלקים הבין דרכו וזה טבעו ,והנה כשחל בשבת דאין תוקעין בו בפועל
פינות החנות ,בעד כולם אני חייב. ממש ,ומחויבים אנחנו לעשות זכר שיהיה נחשב כאלו נעשה בפועל ,בודאי לזה צריך שקידה רבה
הנמשל ,שהגדולים והטובים בישראל לא יעשו חובות ,כי זהירים וזריזים הם בכל רגע ורגע לטהרה ולקדושה ,ולא לקרא בפה מטונף כאמור בענין התפילה ]וכו'[ ,על כן אחיי ורעיי נתבונן על
כמאמר )תהלים ט"ז( שויתי ה' לנגדי תמיד ,וקצת שיעשו קצת ,אבל יקבעו להם זמני פרעון לעשות אברינו האיך מטונפים והאיך אתיהב בהו מומא ,למי ננוס לעזרה ,ואנה נברח ,הלא איתא במדרש
תשובה ,זה טרם ישכב על משכבו ,כמאמר )במדבר כ"ג( לא ישכב עד יאכל עד ,וזה בכל ע"ש ,וזה תנחומא )בראשית סי' ט'( על הפסוק אם יסתר איש במסתרים וגו' )ירמי' כ"ג כ"ד( ,אבל זאת עצה
בכל ערב ראש חודש ,וא"כ באנשים כאלה אין הדאגה והפחד גדול עליהם כל כך בגשתם אל יום היעוצה נברח מקצפו אל רחמיו רחצו הזכו ,והעיקר חרטה גמורה ויתחרט כל אחד בלבו ,ולשמור
הדין והחשבון ,כי אם חייבים ,חייבים רק מעט מן המעט ,לא כן האנשים הבלתי מעלים על לבם עצמו מכאן ולהלן בכל היכולת ,ובאמת הוא דבר קל ,וכמו שנאמר )נצבים ל' י"ב( כי לא בשמים היא
השבון מעשיהם בכל ימי השנה ,מה מאד יכאב לבם כאשר יקרבו ימי הדין הגדול והנורא ,אז וגו' ,ויקבעו עתים לתורה ,והיא יאיר לו ,ובפרט ללמוד ספרי מוסר ,והעיקר לשמור פיו ולשונו ,ועל
יפקחו עיניהם ויראו כי הם חייבים בעד כל התורה כולה ח"ו ,כי לא התחילו לשלם ,זה היה דבר העבר בכו במרה ,ואל תתנו דמי דא לקבל דא ,נגד רוב החטאים רוב בכיה ,ואינני מוציא את עצמי מן
הבכיה אשר בכו אנשי הגולה ,כי בטרם לקח אותם עזרא הסופר לשמוע את הדברים הכתובים הכלל ,אדרבה ואדרבה אני מוצא את כל אלו מתוקנים לפני בעוה"ר ,אבל מי יעמוד בעדינו ]וכו'[.
בס' תורת אלקים ,לא ידעו מאומה אם חייבים הם דבר או לא ,וכאשר קרא לפניהם בתורת האלקים ועתה נחזור לענינינו לפרש הפסוקים ,כי בפרשת פנחס דכתיב יום תרועה דאיירי שחל בחול,
ויבינו במקרא ,אז עשו חשבון בנפשם ,ורגזו וחלו ואמרו הלא אנחנו חייבים בעד הכל ,רק נחמי' אמר מקרא קדש יהיה לכם ,בזה שכל מלאכת עבודה לא תעשו כמו שנאמר בשאר יום טוב ,אבל
אמר אליהם ,אל תתאבלו ואל תבכו )כי יו"ט היה ביום אחד לחודש השביעי ,כמ"ש היום קדוש הוא לה' אלקיכם(. בפרשה זו דאיירי שחל להיות בשבת ,כמו דאיתא בגמרא וכדכתיב שבתון ,דהיינו שיהיה בשבת
אמנם כל זה אם חל ר"ה להיות בחול ,גם אנו צריכים לדאוג ולפחד בבוא יום הדין הגדול והנורא, זכרון תרועה ,על כן לא נצרך לומר מקרא קדש לענין השביתה ,כיון דבלאו הכי הוא שבת ,וכבר
אשר מלאכים יחפזון .לא כן אם חל בשבת נאסר לתקוע לכבוד היום ,וביום השבת הוא דבי' רעוא נאמר למעלה מקרא קדש ,אף שנכתב כאן כל מלאכת עבודה וגו' ,זהו לעבור בשני לאוין ,אבל
דרעוין ולית זעפין ,ודינא לא שלטא בי' ,ועוד אנחנו מכבדים אותו במאכלים ערבים ,ע"כ יפה אמר מקרא קדש עוד פעם למה ,הלא אין זה לא לאו ולא עשה ,אבל הפירוש הוא דהתורה מזהיר במה
הכתוב שבתון זכרון תרועה) .משלי יעקב דובנא ,אות רי"ב( שכתבנו ,מאחר דיהיה בשבת ,ואז לא הוי רק זכרון תרועה ואינו בפועל רק דוגמא לדבר ,על כן
צריך להיות מקרא קדש ,דהיינו שיהיה הקריאה בפה קדש ,וזה הוא התכת הכתוב אימתי הוא
גם ב ש בת צר יכ ין לע ש ות הכ נה דרב ה לתק וע זכרון תרועה ,כשהוא מקרא קדש ,והבן זה) .ישמח משה פרשת אמור בד"ה ובדרוש(
פעם אחת כשראש השנה חל להיות בשבת ,עלה הרה"ק בעל הישמח ישראל מאלכסנדר זי"ע
הש ט ן מ עו ר בב מ זה שי ש ר אל ש וב תי ם בש ב "ק בק דו שה
על הבימה ואמר שצריכים להתכונן לתקיעת שופר ,בעוד החסידים עומדים ותמהים מה לתקיעת
שופר בשבת .ביאר להם הצדיק ואמר ,אל תחשבו ששכחתי ח"ו ששבת היום ,אלא באמת הענין כתבו המפרשים יו"ט של ראש השנה שחל להיות בשבת )מתני' ר"ה כ"ט ע"ב( ,היינו שאם חל
למה אין תוקעין בשבת קודש ,הוא מחמת גזירת חכמים שמא יעבירנו ד' אמות ברשות הרבים ראש השנה בשבת אז הוא יום טוב לנו ,והרמז לזה שאנו שבים ונתקבלה תשובתינו ,שאנו בבחינת
)ר"ה כ"ט ע"ב( ,והא ניחא אם הכינו את עצמם לתקיעת שופר ולא תוקעין מחמת גזירת חכמים ,אבל בנים בשבת כידוע ,כי אות היא ביני ובין בני ישראל .ואני אמרתי בפשיטות דשבת קודש משלים
אם לא עשו הכנה ,אי אפשר לתקוע בכלל ,ולזאת צריכים מקודם לעשות הכנה דרבה כדי שנוכל מצות תקיעת שופר ,דאמר רבי יצחק למה תוקעין ומריעין כשהם יושבין ותוקעין ומריעין כשהם
לתקוע ,ואז מקיימים אחר כך מצות חכמים שלא לתקוע בשבת מחמת הגזירה דשמא יעבירנו. עומדין כדי לערבב השטן )שם ט"ז ע"א( ,ופירש"י שלא ישטין ,כשישמע שישראל מחבבין את
)אורות רבותינו אלכסנדר( המצות מסתתמין דבריו .וכן השבת הוא כן ,ביום שבת קודש שאנו בנים למקום ,ומעלים תפלתנו
במקום תרועה ,אז השבת קודש משלים כאילו אנו תוקעין ממש ,שהשטן מעורבב מזה שישראל
בש ב" ק הק ב" ה ב עצמ ו דן א ותנ ו שובתים בשבת קודש בקדושה ,ומתפללים תפלתם בקדושה ,והוא מעורבב בזה יותר מתקיעת
יש ליישב בדרך אגדה הלשון יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת ,עפמ"ש בצל"ח שופר ממש ,ואין יכול לקטרג על ישראל ,כמו שאין לקטרג אצל האב על בן האהוב והחביב.
במס' ר"ה אסור לבי"ד של מעלה לדון בשבת ,משום דאין דנין בשבת שמא יכתוב ,רק הקב"ה ובפרשת אמור כתיב שבתון זכרון תרועה מקרא קודש )כ"ג כ"ד( בשבת אם רק זכרון תרועה יהי',
כביכול עצמו מותר לדון ,ובודאי טוב יותר אם הקב"ה ידון אותנו משנדון בבי"ד של מעלה ,וא"כ בכל זאת מקרא קודש הוא ,ואיך יכול להשטין ,ורבה דאמר דהטעם הוא שמא יעבירנו ד' אמות
טוב מאוד כשחל ר"ה בשבת ,שהקב"ה בעצמו דן אותנו ,כמה שהתפלל דהע"ה מלפניך משפטינו ברשות הרבים )ר"ה כ"ט ע"ב( כוונתו שהתורה למדה לנו זאת ברמז ]במש"כ זכרון תרועה[ דגם
יצא ,ומשו"ה נקט התנא יו"ט של ר"ה ,שהוא יום טוב אם ר"ה חל בשבת ,לפי שהקב"ה בעצמו דן כשלא נתקע יחשב כתקיעה ,וממילא סמכו חכמים על זה לאסור שמא יעבירנו ,ודו"ק) .אהל משה
אותנו ,והוא יוציא משפטינו לצדק) .זכור ושמור ,פרשת אמור דף מ"ט( מאקאווא ,ר"ה שנת תרפ"ג לפ"ק(
ראש השנה תשפ"ז לפ"ק ג מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון א'
אוצרות הבאר
ספרים חדשים שהגיעו להמערכת -עפ"י סדר הא"ב
ספרים חדשים של ממלכת התורה "עוז והדר"
עובדא דשמואל סיפורי צדיקים שנשמעו מאת .
מרן הגה"צ מנאנאש זצ"ל ]שנד[
ד' .תרסה .אוצר האריז"ל /עם כוונות הרש"ש ,ראש השנה
אוצר בלום וליקוט מכל כתבי האריז"ל על כל עניני ראש השנה ,ביאורים מספרי החסידות על כתבי אלף תשצו .הרה"ק בעל מנחת אלעזר ממונקאטש זצ"ל אמר בשנה אחד בדרשת התעוררות
האריז"ל ,מנהגי האריז"ל לראש השנה מתוך כתבי האריז"ל והרש"ש זצ"ל ,מוסר והתעוררות הלב לפני תקיעת שופר עה"פ תקעו בחודש שופר בכסא ליום חגינו ,דיום ראש השנה חל בזמן אשר
מהרש"ש זצ"ל לפני תקיעת שופר ,כוונות התקיעות מהבעל שם טוב הק' זצ"ל ,י"ל במהדורה מפוארת
ומתוקנת בתיקון אלפי טעיות ושיבושים ,ובתוספת אלפי מראי מקומות מפורטים ,עם סימני פיסוק הלבנה מכוסה ,והלבנה מורה על השכינה הק' ,והשכינה הק' הוא מכוסה בראש השנה ,והסביר זה
וניקוד ,ופתיחת ראשי תיבות ,בעימוד נאה ומאיר עינים) .תרפ"ב עמודים( על פי משל לבן המלך אשר האנשים אשר נתקנאו עליו ,באו ודיברו ומסרו לפני אביו המלך אשר
ד' .תרסו .אוצר האריז"ל /עם כוונות הרש"ש ,יום כיפור הוא חוטא ועושה מעשים אשר לו יעשו ,וכן עשו ושילשו מחמת קנאה עליו ,עד שהמלך אמר שאין
אוצר בלום וליקוט מכל כתבי האריז"ל על יום כיפור ,ביאורים מספרי החסידות על כתבי האריז"ל, לו ברירה וצריך להעמידו למשפט ,שלא אביו המלך ידון אותו ,רק לפני שופטים יתייצב שיוציאו את
נסדרו כראוי וכנכון במקומם ,מסודרים בסדר ואופן ברור ונאה ,תפילות ובקשות ופיוטים ליום
הכיפורים ,עם מנהגי האריז"ל מתוך כתבי האריז"ל והרש"ש זצ"ל ,עשר נקודות השם המפורש שהזכיר דינו ,וכאשר שמעה אמו המלכה שבנה יעמיד למשפט לפני אלו אשר מחפשים המשפט הצדק,
הכהן הגדול ביום הכיפורים מספר ברית מנוחה ,ביאורי החסידות מהרה"ק רבי שלום תאומים זצ"ל והמה גם שונאים לבנה ,ולא יועיל שום זכויות לבן המלך ,והאיך יכולה לראות מה שיעשו לבנה ,על
על ברית מנוחה ]עם פרקי תולדותיו[ ,י"ל במהדורה מפוארת ומתוקנת בתיקון אלפי טעיות ושיבושים, כן אמרה וביקשה שעל כל פנים ירשו לה לישב שם בעת המשפט ,והגם שבאמת איך יכולין להוציא
ובתוספת אלפי מראי מקומות מפורטים ,עם סימני פיסוק וניקוד ,ופתיחת ראשי תיבות ,בעימוד נאה
ומאיר עינים) .תקכ"ו עמודים( משפט צדק בעת שהמלכה יושבת שם ,אולם הרי לא ביקשה שיקילו משפטו ,רק שתשב שם,
ד' .תרסז .מלתא חדתא /דברים והסכימו לזה.
מאמרים ושיחות קודש וד"ת ,על סדר דברים ,מיוסד עפ"י דברי רבותינו הק' תלמידי הבעש"ט הק' אולם כאשר התחילו לשפוט אותו ,ראו השופטים שאי אפשר להוציא המשפט הצדק וליתן לו
זצ"ל ,וכולל בו כמה ענינים בתורה ועבודה ויראת ה' ,צדקה וגמילת חסדים ועוד ,שנשמעו מאת כ"ק העונשים הראוי בעת שאמו המלכה יושבת שם] ,והמשיך הרה"ק בקול מעורר ובנוסחו הידוע [:האט מען
אדמו"ר רבי דוד אביחוצירא שליט"א ,עם ביאורים וציונים .שנת תשפ"ו לפ"ק) .תק"ח עמודים(
ד' .תרסח .סליחות המבואר מתיבתא געהייסן אז די מלכה זאל ארויסגיין .וזהו בחינת ראש השנה ,אשר הוא יום המשפט ,ובמשפט יעמיד
סדר הסליחות מפואר ומבואר לימי הסליחות ,בו יבואו כוונת התפילות ובקשות כאחד יחד עם ארץ ,ועל האומות אפילו אין משגיחים האיך יהי' המשפט ,אבל על עם בני ישראל ,השופטים
תיבותיה בתפארה ,ביאור לכל התפילות בשפה ברורה ,משולב בתוך תיבות התפילה ,מבוא כולל מדקדקין שיצא משפט הצדק ,והשכינה הק' כביכול מבקשת שעל כל פנים תהי' שם בעת המשפט,
לסדר הסליחות ,הקדמה מפורטת לכל סליחה ופיוט ,על מה נוסדו ומקורם בקודש ,פסקי דינים ופניני ואומרים לה כביכול הלא במשפט יעמיד ארץ ,ואי אפשר להוציא משפט צדק כזה ,ועל כן ראש
מנהג וטעמים .שנת תשפ"ה לפ"ק .בפורמט קטן) .תשנ"ו עמודים(
ד' .תרסט .שער הכוונות המבואר /ראש השנה ,ב' כרכים השנה הלבנה שמרמז להשכינה הק' היא מכוסה ,שאין כביכול יכולה להיות שם בעת המשפט ,על כן
שער הכוונות ,שער הששי משמונה שערים אשר חיבר הרב הקדוש המקובל האלקי רבי חיים וויטאל האט מען געהייסן אז די מלכה זאל ארויסגיין ,שלא תוכל להמליץ על בני ישראל לטובה ,רק
זצ"ל ,כפי מה שקיבל מרבו המקובל האלקי בוצינא קדישא האר"י זצ"ל ,לימי ראש השנה ,יצא לאור שיוציאו משפט צדק ,ועל זה אנו צריכין להתעורר ולשוב כדי שיוציאו לאור משפטינו) .מפי אאמו"ר
במהדורה מפוארת ובתוספות מראי מקומות מפורטים ,עם סימני פיסוק וניקוד ,ופתיחת ראשי תיבות,
בעימוד נאה ומאיר עינים ,בשני כרכים מפוארים ,ומבואר להבנת הדברים ,עם מקורות וציונים, הגה"צ זצ"ל הי"ד שהי' נוכח שם(
וביאורים ועיונים ,עם מנהגי האר"י ז"ל הסובב כל עניני ראש השנה מבואו ועד צאתו והמסתעף, אלף תשצז /בהיכל קדשו .שמעתי ממרן הרה"ק מסאטמאר זצ"ל שדרש פ"א דברי התעוררות
מלוקט מספריו הק' .שנת תשפ"ו לפ"ק) .ח"א :תקל"ד עמודים ,ח"ב :תקט"ז עמודים(
לפני תקיעת שופר ,ואמר בתו"ד על מ"ש חז"ל )ר"ה דף ט"ז( אר"י למה תוקעין בר"ה ,ופריך למה
ד' .תרע .שער הכוונות המבואר /יום הכיפורים תוקעין רחמנא אמר תקעו ,אלא למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין ומריעין כשהן עומדין ,כדי
שער הכוונות ,שער הששי משמונה שערים אשר חיבר הרב הקדוש המקובל האלקי רבי חיים וויטאל
זצ"ל ,כפי מה שקיבל מרבו המקובל האלקי בוצינא קדישא האר"י זצ"ל ,ליום הכיפורים ,יצא לאור לערבב את השטן ,ובתוס' פי' דכד שמע השופר שני פעמים אומר דודאי זה שופר של משיח,
במהדורה מפוארת ובתוספות מראי מקומות מפורטים ,עם סימני פיסוק וניקוד ,ופתיחת ראשי תיבות, ומתערבב ואינו מקטרג ,ולכאורה הלא בכל שנה ושנה נעשה כן ,והאם אינו יודע השטן מכל השנים
בעימוד נאה ומאיר עינים ,ומבואר להבנת הדברים ,עם מקורות וציונים ,וביאורים ועיונים ,עם מנהגי
האר"י ז"ל הסובב כל עניני יום הכיפורים מבואו ועד צאתו והמסתעף ,מלוקט מספריו הק' .שנת שעברו שאין זה קול שופר של משיח.
תשפ"ו לפ"ק) .תפ"א עמודים( ותי' מרן זצ"ל ,דבכל שנה יש איזה דבר שצריכין לעשות ולתקן ,ולפי זה תלוי הגאולה השלימה,
ד' .תרעא .תלמוד בבלי המבואר /מתיבתא ,מס' סוטה ,ב"כ שאין מבקשין מן השמים שאנו בדורותינו הנמוכים יעשו ויפעלו כמו הדורות הקודמים של תנאים
גמ' מסכת סוטה מן תלמוד בבלי ,נערך ונסדר מחדש ,באותיות מאירות עינים ,עם כל המפרשים על ואמוראים וצדיקים שרפי מעלה ,רק הכל לפי הדור והזמן ,ואם משיח לא בא באותו שנה ,זהו סימן
הדף ,בצירוף ליקוטי רש"י ,והוגהו והורחבו כל המפרשים והגהות על הדף .ועליו מהדורת 'מתיבתא' - שלא עשו כהוגן לפי הדור ושנה ההוא ,והשטן יודע היטב במה תלוי הגאולה בשנה הבא ,והוא
הכולל ביאור הקל על דברי הגמ' במקום הטעון סעד ועזר ללומד ,תוך שזירת מהלך הסוגיא בלשון
הגמ' ,בסגנון קצר וצח ,מבוסס על דברי רש"י והראשונים ,בביאור זה יכול הלומד להסתייע בהבנת עושה פעולות שונות שבל יהי' הגאולה רח"ל ,אולם בכל שנה כאשר מבקשים מאתנו מן השמים
הגמרא ,כאשר הלומד יחזה מישרים ,עם הערות וציונים מספרי הראשונים והאחרונים במקום הצריך דבר קטן ביותר של שנה שעברה לפי הדור ,ואינו מאמין השטן בעצמו שגם הדבר הקטן הזה לא
ביאור יותר ,למען ירוץ הלומד בו וימצא קושיותיו וספיקותיו על הדף להבהיר לו באורך הדרך .עם
שינון התלמוד ,הכולל סיכומים לשינון הסוגיות ,כולל תמצית פירוש רש"י ותוספות .י"ל ברוב פאר והדר יעשו בני ישראל במשך השנה הבא ,על כן בעת תקיעת שופר שאז מתעוררין לתשובה ,ובזה תלוי
בב' כרכים מפוארים. באם שיהי' שנת הגאולה לחירותינו ,מפחד השטן שמא יעשו תשובה ,ויתקן מה שצריכין לתקן בזו
ד' .תרעב .דבוק ביוצרו /צאנז ,חדשי אלול -תשרי השנה ,ועל כן נעשה מעורב ומפחד בעת תקיעת שופר ,שמא הדבר הקטן שמבקשין מהם בשנה זו
עובדות וסיפורים ,שיחות וענינים נפלאים ,מאת רבינו הגה"ק מרן בעל דברי חיים מצאנז זי"ע ,מלוקט אכן יקיימו ויהי' הגאולה בב"א.
מפי ספרים וסופרים ממקורות נאמנים ,וכלשונם הצח הנכתבים ונאמרים ,מסודר בסדר נאה ויאה אלף תשצח /בהיכל קדשו .מרן הרה"ק מסאטמאר זצ"ל דרש בהיותו סגור בשנות הזעם בראש
כשולחן הערוך ,החל מימי ההכנה לימים הנוראים ,שבת מברכים אלול וחודש אלול ,וימים נוראים,
וזמן שמחתינו ,סוכות ,הושענא רבה ,שמיני עצרת ושמחת תורה ,עד אחר שבת בראשית ,מלוקט השנה שנת תש"ה לפ"ק במחנה בערגן בעלזן ,ובתו"ד אמר עה"פ )עמוס ג'( אם יתקע שופר בעיר ועם
ממאות ספרים ,ומסודר דבר דבור על אופניו ,לפי סדר הזמנים דבר יום ביומו ,ברשפי אש שלהבת לא יחרדו ,שבכמה מקומות מצינו שסתם עיר בפסוק קאי על ירושלים עיה"ק תו"ב .וזהו שהכתוב
אשר הי' דבוק ביוצרו ,עם תוכן הענינים מפורט .י"ל ברוב פאר והדר ע"י הוצאת ספרים עבודת
הצדיקים ,בפרוס שנת תשפ"ז לפ"ק ,ברוקלין יצ"ו) .ת"כ עמודים( הפצה ראשית :שירה /מישור מתמיה וצווחת :אם יתקע שופר בעיר ,האם כבר תקעו השופר בעיר ירושלים עיה"ק ,הקאי על
ד' .תרעג .חידושי תורה /סאטמאר ,זכרון נחמי' צבי ,עה"ת ומועדים ,ומנהגי קודש השופר גדול של משיח צדקנו שיתקע בזמן הגאולה ,שנא' )זכרי' ט' י"ד( וד' אלקים בשופר יתקע ,ויהי'
חידושי תורה דרושים ואמרות טהורות על התורה ומועדים ועוד ,מאת הגאון הקדוש רשכבה"ג מרן סוף וקץ לגליותנו ,האם נשמע כבר זה קול שופר ,לא ,רק אנו עוד נמצאים בגלות המר הזה ,וא"כ
מסאטמאר זי"ע משנות תשכ"ג -תשכ"ו לפ"ק ,אשר רואים אור הדפוס לראשונה ]כששים תורות ועם לא יחרדו ]בתמי'[ ,למה אין איש שם על לב להתעורר בתשובה כראוי וכנכון.
חדשים[ ,מתוך הכתבים והרשימות של הגה"ח ר' נחמי' צבי ראזענפעלד ז"ל ,ונעתקו ונסדרו באופן מדויק
כפי שנרשמו בשעתן ,עם תוספות הגהה מדוייקת והרחבת הדברים ,בלשון צח וקל ,באותיות בהירות אלף תשצט /בהיכל קדשו .מרן הרה"ק מסאטמאר זצ"ל נהג בימים שאמר תפלת הש"ץ לפני
מאירות עינים ,עם הדגשות לשונות הפסוקים והמדרשים ,בהוספות אלפי מראי מקומות וציונים ,עם תפלת מוסף ,כגון הנני העני ממעש וכו' בר"ה ויוהכ"פ ,או התפלה לש"ץ קודם תפלת גשם ותפלת
תוכן ותמצית הדרוש לפני כל תורה ותורה ,עם כותרות בין הקטעים ,עם הערות והוספות מתחת לקו
להשלמת הענינים ,עם פנינים וליקוטים יקרים ,שנלקטו מתוך דרושים הארוכים אשר נדפסו בספר הזה, טל ,שאחר שאמר התפלה לש"ץ בלחישה ,חזר ואמר אח"כ עוה"פ אשרי וכו' ]כדי לומר קדיש על איזה
עם מנהגי קודש מרביה"ק זי"ע אשר נכתבו על ידי הנ"ל בשעתו ,עם הרחבת הדברים בשולי היריעה פסוקים כמבואר בפוסקים ,ולא יהי' הפסק ע"י תפלת הש"ץ[.
לבאר מקורו טהור בדברי הפוסקים זצ"ל ,עם מפתחות מפורטים .יצא לאור ברוב פאר והדר ע"י בנו אלף תת /בהיכל קדשו .עבודת תפלת המוספין של מרן הרה"ק מסאטמאר זצ"ל בראש השנה
הרב חיים אברהם שמעון ראזענפעלד שליט"א ,בהוצאות מערכת אוצרות סאטמאר ,בפרוס שנת
תשפ"ז לפ"ק ,ברוקלין יצ"ו) .ח"א :תשפ"ו עמודים ,ח"ב :תרס"ו עמודים( הפצה ראשית נר למאור718-384-1324 : ויום הקדוש ,וכן עבודתו הקדושה בתקיעת שופר היתה בכל כחו ונפשו ממש ,ואחר התפלה הי'
ד' .תרעד .ידי כהן /עה"ת ומועדים צריך לחלף כל הבגדים העליונים והתחתונים מרטיבת הזיעה ,שנתן בתפלתו ועבודתו הק' כל רוחו
קובץ דברי תורה שהניח אחריו ברכה הגה"צ רבי יונה ישכר דוב הכהן פריעד זצ"ל הי"ד בן הגה"צ ונפשו] .וכמו שאיתא בזוה"ק )ויקרא י"ח ע"א( על דא אשכחנא בספרא דרב המנונא סבא ,באינון צלותי דראש השנה,
המפורסם רבי יחיאל מיכל הכהן זצ"ל אבד"ק אויוואראש יצ"ו מח"ס תורת יפה ,דברים נעימים
ומתוקים ,על התורה ומועדים ,נ"ך ,פרקי אבות ,ש"ס וענינים שונים ,שנשאר ממנו זכרון אחר שהוא דהוה אמר צלותא וקל שופרא דאפיק ההוא זכאה ,דאשתכח מרוחיה ומנפשיה בההוא שופרא ,דההוא קול סליק
וכל יו"ח עלו על המוקד בשנות הזעם ל"ע ולא נשאר ממנו זכר עולם .י"ל ברוב פאר והדר עם לעילא ,ובההוא יומא קיימין ומשתכחי מקטרגין לעילא ,וכד סליק ההוא קלא דשופרא ,כלהו אתדחיין קמיה ,ולא
תודלות המשפחה ,ע"י בן גיסו הרה"ג רבי ישעי' קרויס שליט"א ,שנת תשפ"ו לפ"ק ,מאנסי יצ"ו. יכלין לקיימא ,זכאה חולקיהון דצדיקייא דידעין לכוונא רעותא לקמי מאריהון ,וידעין לתקנא עלמא בהאי יומא
)רכ"ב עמודים( להשיג אצל המו"ל347-277-1120 :
ד' .תרעה .מתיקות התורה /ד' מינים ,הו"ר ,שמחת תורה בקל שופרא ,ועל דא כתיב )תהלים פ"ט ט"ז( אשרי העם יודעי תרועה ,יודעי ולא תוקעי[.
אוצר סגולה יקר ערך ,מלא וגדוש באמרי שפר ,התעוררות והתחזקות ,יסודות היהדות ודרכי החסידות, על הטוב יזכר
נתיבות חכמה ותעצומות נפש ,משולבים עם הרבה סיפורי צדיקים ,הכל מלוקט מחז"ל ומספרי חסידות
ומוסר ככתבם וכלשונם ,מסודרים בטוב טעם ודעת בסדר מיוחד ,במטרה למסור ולהגיש הדברים בימי הרבני הנגיד הנכבד ,רודף צדקה וחסד מו"ה חיים הלוי פראנק הי"ו
חג הסוכות באזני בניו ובני בניו למען ישמעו וילמדו את גודל קדושתו ורוממותו מתוך מתיקות התורה שנדב להוצאת הגליון לע"נ בנו הילד היניק וחכים ,נחמד ונעים,
ואהבת הבורא ,עניני ד' מינים ,הושענא רבה ,שמחת תורה ועוד .י"ל ברוב פאר והדר ע"י הרב ירמי'
טעסלער שליט"א ,בפרוס שנת תשפ"ז לפ"ק ,ברוקלין יצ"ו) .תקפ"ד עמודים( הפצה ראשית :שירה /מישור התנהג במדות תרומיות וביראת ה' טהורה כמר משה יעקב הלוי ע"ה
לפרסם ספרים במדור "אוצרות הבאר" נא לשלוח שני ספרים להמערכת נלב"ע בימי נעוריו ו' תשרי תשס"א לפ"ק ת.נ.צ.ב.ה.
כ ת י ב ה ו ח ת י מ ה ט ו ב ה ו ש נ ה מ ב ו ר כ ת ל ת ו מ כ י נ ו ה ח ש ו ב י ם ,ו ל ר ב ב ו ת ק ו רא י ג ל י ו נ י נ ו ,ו ל כ ל ב נ י י ש ר א ל
אדם אם היה עובר בין הקברות ,והיה יודע שצדיק קבור שם,
צריך להזכירו במעשיו ,אמר שלמה )משלי י' ז'( זכר צדיק לברכה) .פסק"ר פי"ב ס"א(
פארט איר אויף קברי צדיקים ווי אימער אין דער וועלט ?
די עיקר השתטחות ביי א ציון פון א צדיק איז נאכצוזאגן שמועות ועובדות מפיו כמובא בספה"ק.
מבאר רבותינו43 LORIMER ST. BROOKLYN N.Y. 11206 : איר צאלט אזויפיל געלט פאר די נסיעות ,קומט נישט אן צום ציון ווי א פרעמדער ,מיר וועלן אייך
טעל - 718-218-6817 :פעקס718-506-9629 : צושטעלן א קובץ "לספר בציון" מיט געקליבענע סיפורים מיוחד פאר די ציונים ווי איר פארט.
אזוי ווי איר זענט מחליט צו פארן אויף מקומות הקדושים ,רופט אריין צו מערכת "מבאר רבותינו"
כל הזכיות שמורות ,ואסור להעתיק שום ענין מהגליון בלי רשות המערכת און מיר וועלן אייך צושטעלן בעזהשי"ת א קובץ לויט אייער פארלאנג718-218-6817 .
י"ל ע"י קהל אפסי ארץ ד'נאנאש -בנשיאות הגה"צ רבי אליעזר יוסף פאללאק שליט"א ~ פועל'ט אלעס גוטס ~
ראש השנה תשפ"ז לפ"ק ד מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון א'
