שבילי פנחס · SHVILEI PINCHAS — ראש השנה (2026-09-07)

הרה"ג ר' פנחס פרידמאן שליט"א
ראש השנה תשפ"ז
הבטחת הקב"ה בראש השנה שחל בשבת שאין תוקעים בשופר
"ויבא יעקב שלם עיר שכם" -ש'בת כ'לה מ'לכתא
נזכה להיות "שלם בגופו ,שלם בממונו ,שלם בתורתו"
מריעין לה בסופה ,מאי טעמא ,דלא איערבב שטן". לכן ברצוננו להקדיש מאמר זה לקנא קנאת לקראת שני ימים של ראש השנה הבאים עלינו
ופירש הריטב"א" :מריעין לה בסופה ,פירוש על ידי ה' צבאות ,להוכיח בראיות ברורות מדברי רבותינו לטובה ,שנת חמשת אלפים שבע מאות ושמונים
הצרות שבאות ומתענין ומתריעין בשופרות". הקדושים הקדמונים והאחרונים ,ובפרט מספרי ושבע לבריאת העולם ,אשר היום הראשון של ראש
(ד"ה שאין תוקעין וכתבו על זה בתוספות תלמידי הבעל שם טוב הקדוש זי"ע ,שלא יעלה השנה חל בשבת קודש ,דבר בעתו מה טוב להתבונן
בתחלתה)" :מפרש בהלכות גדולות לאו דמיקלע ח"ו על הדעת כי בקיום תקנת חכמינו ז"ל ,שגזרו בכח העצום שמסר הקב"ה לחכמי התורה ,לבטל
בשבת ,אלא דאיתייליד אונסא" .פירוש ,מה שאמר אומר בדברים ברורים שלא לתקוע בשופר בראש מצות תקיעת שופר בראש השנה שחל בשבת ,וכבר
רבי יצחק שכל שנה שלא תקעו בה בשופר בראש השנה שחל בשבת ,עלולים אנו לצאת ניזוקים הקדים הקב"ה לגלות לנו בתורה שבכתב סימוכין
השנה ,יצטרכו לתקוע בשופר בסוף השנה על מזה ,אלא אדרבה ואדרבה אין לנו רפואה גדולה לכך שמסר לחכמים כח נפלא זה לבטל תקיעת
הצרות שיבואו ,אין כוונתו כשראש השנה חל מזו אלא לשמוע בקול חכמינו ז"ל ,כמו ששנינו שופר בפועל כשחל בשבת ,כמו שדרשו בגמרא
בשבת שחכמינו ז"ל תיקנו שלא לתקוע בשופר בגמרא (כתובות קג" :).לשון חכמים ברכה ,לשון (ראש השנה כט ):סתירת הכתובים:
מחשש חילול שבת ,אלא כוונתו אם קרה אונס חכמים עושר ,לשון חכמים מרפא".
"כתוב אחד אומר (ויקרא כג-כד) שבתון זכרון
שלא יכלו לתקוע בשופר בראש השנה ,הרי זה ויש להמליץ בזה כלל גדול שקבעו חכמינו ז"ל תרועה [רש"י" :ולא תרועה ממש אלא מקראות של
סימן שיבואו עליהם צרות ויצטרכו לתקוע בשופר. בגמרא (בבא מציעא קי" :).וכי מתקני רבנן מילתא תרועה יאמרו"] ,וכתוב אחד אומר יום תרועה יהיה
וכן הביא הפוסק הגדול הטור (או"ח סימן תקפה)
דאתי בה לידי פסידא" .וכן תמהו בגמרא (בבא בתרא לכם [בפועל] ,לא קשיא כאן ביום טוב שחל להיות
בשם בעל הלכות גדולות כמו שהביאו התוספות, לח" :).מתקני רבנן מידי דאתי ביה לידי פסידא".
שהסימן הרע אינו בראש השנה שחל בשבת ,אלא בשבת [זכרון תרועה בתפלות ולא בשופר] ,כאן ביום
פירוש ,איך יעלה על הדעת שיתקנו החכמים טוב שחל להיות בחול" [יום תרועה בקול שופר].
אם קרה אונס שלא יכלו לתקוע בשופר.
תיקון שיגרם מזה הפסד לאדם ,וזהו המקור למה
בענין זה ראוי להביא את דברי הט"ז [ה"טורי שכתבו התוספות (יבמות פו :ד"ה מר סבר)" :דמילתא ומפרש בגמרא כי מן התורה תוקעים בשופר
זהב"] זי"ע בפירושו על שלחן ערוך (או"ח סימן תקפה דאתי לידי תקלה לא הוו מתקני רבנן" .וכן מבאר גם בראש השנה שחל להיות בשבת ,אלא שחכמינו
ס"ק ז) שהביא מה שכתב הטור בשם בעל הלכות הרשב"א קושיית הגמרא (כתובות נו .ד"ה וסבר)" :אנן ז"ל גזרו שלא לתקוע בשבת מחמת חשש לחילול
גדולות ,שכוונת רבי יצחק היא בשנה שלא תקעו בה לא מתקנינן מידי דנפיק מיניה חורבא בעלמא". שבת" :הכל חייבין בתקיעת שופר ,ואין הכל בקיאין
שופר בראש השנה מחמת אונס ,ותמה על זה" :וקשה בתקיעת שופר ,גזירה שמא יטלנו בידו וילך אצל
דהא אונס פטרא רחמנא בכל מקום ,ותו קשה דאיתא לכן לכבוד התורה הקדושה וחכמי התורה שבעל הבקי ללמוד ויעבירנו ד' אמות ברשות הרבים,
במהרי"ל (הלכות שופר) הא דמריעין בסופה דהיינו פה ,שהקב"ה מסר להם כח מיוחד לעשות סייגים והיינו טעמא דלולב והיינו טעמא דמגילה" .פירוש,
במזיד ,אבל נתבטלה מחמת אונס לא יאונה להם כל לתורה ,כמו שכתוב (ויקרא יח-ל)" :ושמרתם את זהו הטעם שגם כשחל יום ראשון של חג הסוכות
און ,והוא שלא כדברי בעל הלכות גדולות". משמרתי" ,ודרשו בגמרא (יבמות כא" :).עשו משמרת
בשבת ביטלו חכמים מצות נטילת לולב ,וכן ביטלו
למשמרתי" ,אמרתי אקום ואשנה פרק זה ,למען דעת
ומבאר הט"ז הכוונה בזה ,כי מה שנסתבב מן חכמים קריאת המגילה בפורים שחל בשבת ,גזירה
שמצד אחד מוטלת עלינו החובה לגשת לראש השנה
השמים שלא יכלו לתקוע בראש השנה מחמת אונס, שמא יעבירם ד' אמות ברשות הרבים.
שבו כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון בחרדת
הוא משום שרצו להראות להם שרבו עוונותיהם,
ואם לא ישובו בתשובה יבואו עליהם צרות ח"ו
קודש ,ומצד שני אפילו בראש השנה שחל בשבת, "לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים...
ויצטרכו לתקוע בשופר ,אולם התכלית האמיתית
צריכים אנו לשמוח שנתן לנו הקב"ה יום של תשובה, כי קדוש היום לאדונינו"
כמו שאמר נחמיה הנביא לישראל בראש השנה דברים
היא שידאגו ויקדימו להתעורר בתשובה לפני הצרה, והנה בשנה זו שיום הראשון של ראש השנה
ברורים ונחרצים (נחמיה ח-י)" :לכו אכלו משמנים ושתו
ועל ידי זה יזכו להינצל מן הצרה בסוף השנה. חל בשבת קודש שאין אנו תוקעים בשופר מחמת
ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו כי קדוש היום
והוסיף הט"ז מה שנתגלה לו בחלום" :ופעם תקנת חכמינו ז"ל ,ברצוני להעלות על שלחן מלכים
לאדונינו ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעוזכם".
אחת בא לי בחלום פירוש הפסוק (תהלים צח-ו) נושא המדובר מאד בימים אלו בפי רבים ושלמים,
בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה' ,שפירשו "כל שנה שאין תוקעין לה אשר נפל עליהם פחד גדול ממה שמשתמע מדברי
על דרך הגמרא הזו ,שיהיו נזהרים לקיים התרועה בתחלתה מריעין לה בסופה" חכמינו ז"ל ,שכל שנה שאין תוקעים בה בשופר
על ידי שופר ,קודם שתהיה התרועה ח"ו בסוף השנה פתח דברינו יאיר במה ששנינו בגמרא (ראש בתחילת השנה מריעים לה בסוף השנה ,שיבואו
מאתו יתברך ,ובזה אמר לפני המלך ה' ,כלומר קודם השנה טז" :):ואמר רבי יצחק כל שנה שאין תוקעין ח"ו צרות על ישראל ויצטרכו להתענות ולתקוע
תרועת המלך ה' ברוך הוא חס ושלום". לה בתחלתה [שלא תקעו בשופר בראש השנה], בשופר בסוף השנה להתעורר בתשובה.
ז"פשת הנשה שאר | א
הרי לנו מכל האמור דברים ברורים ומאירים
פסק הלכה ברור של רבותינו בעלי התוספות וכל הראשונים, מרבותינו הראשונים ,בעל הלכות גדולות ,ובעלי
כי בראש השנה שחל בשבת שאנו מקיימים גזירת חז"ל אין שום חשש לשנה רעה התוספות ,כי הדברים החריפים שדיבר רבי יצחק
על שנה שלא תקעו בה בתחילה מריעים לה בסופה,
בני יששכר" :ויבא יעקב שלם" ראשי תיבות ש'ופר ל'ולב מ'גילה, התכוון רק על שנה שלא תקעו בה מחמת אונס ,אבל
"עיר שכם" כשחל ראש השנה ביום ש'בת כ'לה מ'לכתא בשבת קודש הסכימו כל הדעות שכיון שחכמינו ז"ל
גזרו עלינו שלא לתקוע מחשש חילול שבת ,אין לנו
שרו של עשו נאבק עם יעקב אבינו שנחלתו היא שבת" ,ויגע בכף ירכו", לחשוש שמניעה זו תגרום לנו נזק במשך השנה,
שיכשלו ישראל להעביר שופר לולב ומגילה ד' אמות ברשות הרבים אלא אדרבה כפי שיתבאר לפנינו "לשון חכמים
ברכה ,לשון חכמים עושר ,לשון חכמים מרפא".
יעקב אבינו נתחכם להשפיע על חכמי ישראל מה נפלא הוא הרמז שרמז המקובל האלקי רבינו
לבטל ג' מצוות שופר לולב מגילה בשבת כדי שלא יכשלו בחילול שבת צבי הירש מזידיטשוב זי"ע [הובא במאמר הוד והדר
שבסוף שו"ת הד"ר] על ראש השנה שחל בשבת שאין
הביאור האמיתי על כך הוא כמו שביארו רבותינו חכמינו ז"ל טמנו את הטעם הנסתר תוקעים בו בשופר ,שעל כך רמז דוד המלך (תהלים
הקדושים ,שחכמינו ז"ל ביטלו תקיעת שופר בתוך הטעם הנגלה מהחשש של חילול שבת קכו-ב)" :אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה" .מילת א"ז
בשבת בגלל טעם פנימי ,כי מפאת קדושתה הכלולה מב' אותיות א' ז' היא רמז על ראש השנה,
בדרך זו במסילה נעלה להתבונן במה
הגדולה יש בשבת קודש כח נשגב לפעול בשמים שתיקנו חכמינו ז"ל לבטל מצות תקיעת שופר שהוא יום א' בשנה שחל ביום ז' שהוא שבת קודש ,אז
כל התיקונים שאנו צריכים לתקן בג' מצוות אלו, בשבת ,גזירה "שמא יעבירנו ד' אמות ברשות ימלא ש'חוק פ'ינו ו'לשוננו ר'נה ראשי תיבות שופ"ר,
שופר לולב ומגילה ,אלא שהשכילו להלביש טעם הרבים" ,ולכאורה יפלא שהרי היו יכולים לתקן לרמז שהשמחה והרינה של השירות ותשבחות
זה בתוך טעם נגלה שהוא שוה לכל נפש ,שמא שרק מי שהוא בקי ומומחה יתקע בשופר ,ואז הממלאות את פינו ולשוננו בשבת הן במקום שופר,
יעבירנו ד' אמות ברשות הרבים. הרי אין חשש שילך אצל בקי ללמוד .אמנם כי הן מסוגלות להמשיך רחמים על ישראל.
יום שני של ראש השנה שבו נידונים אלו שאינם צדיקים
אינו חל אף פעם בשבת כדי שיתקעו בשופר להמתיק הדינים
דבר בעתו מה טוב להעלות על שלחן מלכים חידוש שחנני ה' ,שהוא חיזוק נפלא בכל שנה שיום ראשון של ראש השנה חל בשבת שאין תוקעים בו
בשופר ,על פי מה שנקדים להתבונן במה שקבעו חכמינו ז"ל את הימים שראש השנה יכול לחול בהם ,כמו שכתב הטור ואחריו נמשך המחבר בשלחן ערוך
(או"ח סימן תכח סעיף א)" :אין קובעין ראש השנה לא ביום א' ,ולא ביום ד' ,ולא ביום ו' ,וסימן לא אד"ו ראש" .פירוש ראש השנה אינו יכול לחול בימים א' ד'
ו' .נמצא לפי זה כי מכיון שיום ראשון של ראש השנה אינו יכול לחול אף פעם ביום ו' ,אם כן אין מציאות שיום שני של ראש השנה יחול בשבת קודש.
אמנם יש להעיר על זה ממה שכתב הר"ן בפירושו על הרי"ף (ראש השנה טז ).הטעם שראש השנה הוא יום הדין לכל באי עולם ,על פי מה שמבואר
בפסיקתא (פסקא כג) וכן במדרש (ויק"ר כט-א) ,כי העולם נברא בכ"ה באלול ,וביום שישי לבריאת העולם שהיה א' בתשרי שהוא ראש השנה נברא אדם
הראשון ,ובו ביום נצטווה שלא לאכול מעץ הדעת ,ובו ביום חטא וגירשו הקב"ה מגן עדן ,ובו ביום חזר בתשובה ויצא זכאי ,ומסיים המדרש" :אמר
הקב"ה לאדם ,זה סימן לבניך ,כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס ,כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס ,אימתי
בחודש השביעי באחד לחודש".
נמצינו למדים מזה דברים ברורים ,כי ראש השנה הראשון שהיה בעולם היה ביום השישי לבריאת העולם שבו נברא אדם הראשון ,וצריך ביאור
מכיון שהקב"ה בחר ליום הדין דוקא את ראש השנה בא' בתשרי ,משום שביום זה חטא אדם הראשון ועשה תשובה ,והרי זה בבחינת מה ששנינו בגמרא
(יומא פו" :):היכי דמי בעל תשובה ...באותו פרק ,באותו מקום" ,מדוע אם כן קבעו חכמים באופן זה ,שהיום הראשון של ראש השנה אינו יכול לחול אף
פעם ביום ו' כמו שהיה בבריאת העולם שחטא בו אדם הראשון ועשה תשובה.
רחש לבי דבר טוב לבאר הענין בזה על פי מה שכתב רבינו חיים וויטאל ב"שער הכוונות" (דרושי ראש השנה דף צ טור א ד"ה בכל י' ימי תשובה) ענין נפלא
בשם רבו האריז"ל ,כי יום ראשון של ראש השנה הוא דינא קשיא שהצדיקים הראויים לצאת זכאים בדין נידונים בו ,ואילו יום שני של ראש השנה הוא
דינא רפיא ,שהקב"ה ברוב רחמיו דן בהם את אלו שאינם ראויים לצאת זכאים בדינא קשיא של יום ראשון ,ובלשון קדשו" :כי יש בני אדם נידונים ביום
ראשון ואז הם דינא קשיא ,ויש נידונים ביום ב' שהוא דינא רפיא ,ורוצה הקב"ה לרחם עליהם ודן אותם ביום הב'".
מעתה יאירו עינינו להבין הטעם שהתחכמו חכמינו ז"ל לומר "לא אד"ו ראש" ,שיום ראשון של ראש השנה אינו יכול לחול בימים א' ד' ו' ,כדי
שלא תהיה מציאות שיום שני של ראש השנה יחול בשבת קודש שאין תוקעים בו בשופר ,כי היות שאלו שאינם ראויים נידונים ביום שני שהוא דינא
רפיא ,לכן תיקנו חכמים לקבוע ראש השנה באופן כזה שיום שני של ראש השנה יחול תמיד ביום חול שתוקעים בו בשופר כדי שיתעוררו בתשובה,
כמו שכתוב (עמוס ג-ו)" :אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו" ,ובזכות זה יעמוד הקב"ה מכסא דין וישב על כסא רחמים ,ויהפוך להם מדת הדין למדת
הרחמים ,כדי שכל בית ישראל יזכו לכתיבה וחתימה טובה ,שנה טובה ומתוקה בכל הברכות ובכל הישועות.
ז"פשת הנשה שאר | ב
כיעקב שכתוב בו (שם כח-יד) ופרצת ימה וקדמה
וצפונה ונגבה". ישוב הפליאה מכיון שראש השנה הוא יום הדין כדי לתקן
חטא אדם הראשון שהיה באותו יום מדוע קבעו חז"ל שלא יחול ביום ו'
והנה הטעם שדוקא יעקב אבינו זכה שהשבת
נקראת על שמו "נחלת יעקב" ,מבואר במדרש (ב"ר
יא-ז) משום שהוא הראשון שכתוב אצלו ששמר רבינו האריז"ל :צדיקים נידונים ביום ראשון של ראש השנה
שבת ,כמו שכתוב בפסוק הנ"ל (בראשית לג-יח): שהוא דינא קשיא משום שיש בכוחם לצאת זכאים בדין
"ויבא יעקב שלם עיר שכם בבואו מפדן ארם ויחן
את פני העיר" .ודרשו במדרש (שם)" :נכנס עם את אלו שאינם ראויים מצד מעשיהם דן הקב"ה ברוב רחמיו
דמדומי חמה וקבע תחומין מבעוד יום". ביום שני של ראש השנה שהוא דינא רפיא כדי שיצאו זכאים בדין
הנה כי כן ירווח לנו להבין הטעם שרמז לנו
הקב"ה דוקא אצל יעקב אבינו על ביטול ג' מצוות
פלא והפלא :חכמינו ז"ל קבעו שלא יחול ראש השנה ביום ו',
אלו ביום השבת ,בפסוק "ויבא יעקב שלם עיר שכם",
כדי שיום ב' יחול תמיד ביום חול שתוקעים בו בשופר
ללמדנו כי יעקב אבינו ששבת היא נחלתו ,בא עם
כל בית ישראל שלמים ומתוקנים ,של"ם בג' מצוות מגילה ...והנה בודאי כל משכיל יבין ,שהגם שגזרו ונראה להביא מקור ברור לכך מדברי אחד
ש'ופר ל'ולב מ'גילה ,עיר שכ"ם ,כאשר מתעוררת חכמינו ז"ל לבטל מצוות אלו ביום השבת בכדי מבעלי התוספות רבינו אלעזר רוקח ב"ספר
קדושת ש'בת כ'לה מ'לכתא ,אפילו בלי שום מעשה שלא יבואו לידי חילול ,עם כל זה השכל מחייב הרוקח" (סימן רא) שכתב בלשון קדשו" :בשבת אין
כי אם בדיבור בבחינת "זכרון תרועה". שבודאי לא היו גוזרים לבטל מצות עשה הבא תוקעין משום גזירה דרבה ,ועוד כי השבת אות
מזמן לזמן ,אם לא שידעו אשר כח וסגולת השבת וישראל נשמרים בו" .הרי לנו דברים ברורים כי
"וירא כי לא יכול לו ויגע בכף ירכו" תעמוד במקומה ,דאי לא תימא הכי קשה קושיית אף שלא נזכר בגמרא רק הטעם של רבה גזירה
שיעבירו ישראל ד' אמות ברשות הרבים הראשונים למה לא גזרו בקריאת התורה [בשבת], שמא יעבירנו ד' אמות ברשות הרבים ,הוסיף
בדרך זו במסילה נעלה לבאר הטעם שרמז לנו ולמה לא גזרו על מצות מילה בשבת ,על כרחך ה"רוקח" עוד טעם מדיליה ,כי השבת היא אות
הקב"ה על ביטול ג' מצוות שסימנן של"ם -ש'ופר צריכינן למימר שהם ידעו שהתיקון שנעשה על ידי וישראל נשמרים בה.
ל'ולב מ'גילה ,כשהן חלות בשבת קודש שהיא ג' המצוות הנ"ל הנה יושלם בקדושת השבת". מה נפלאים הם דברות קדשו של ה"בן איש חי"
בבחינת שכ"ם -ש'בת כ'לה מ'לכתא ,על פי מה
בהמשך הדברים הוא מבאר בלשון קדשו: בספרו "תורה לשמה" (סימן תלו) שמבאר ענין זה
שנשים לב להתבונן בפרשת וישלח ,כי פסוק זה
בלשון קדשו:
נאמר מיד אחרי שהכתוב מתאר המאבק הקשה "ומעתה אומר לך דליכא מידי דלא רמיזי
שנאבק שרו של עשו עם יעקב ולא יכול לו ,וכן באורייתא' ,ויבא יעקב' ,כל בית יעקב' ,של"ם' ראשי "הטעם דשמא יעבירנו ד' אמות ברשות
אחרי שנתפייס יעקב עם עשו בעל כורחו שלא תיבות ש'ופר ל'ולב מ'גילה ,בג' מצוות אלו באים הרבים ,לא אמרו רבותינו ז"ל אלא בשביל לעשות
היה יכול להזיק לו. שלימים ומושלמים' ,עיר שכ"ם' ראשי תיבות ש'בת טעם פשטי ונגלה לגזרתם לפני המון ישראל ,כדי
מעתה אמינא מילתא חדתא בדחילו ורחימו, כ'לה מ'לכתא' ,עיר' לשון התעוררות ,כשמתעורר שתתקבל גזרתם אצל כל אדם ,ולא תהיה גזרה
כי מה שכתוב במאבק של שרו של עשו עם יעקב קדושת יום השבת אשר קדושת היום יכונה בג' שאין בה טעם ,אך אין זה עיקר הטעם שלהם ,אלא
אבינו (שם לב-כה)" :ויאבק איש עמו" ,הכוונה בזה שמות הללו ,הנה עצם קדושת היום פועל תמורת העיקר הוא מפני שהם ידעו ברוח קדשם ,שהתיקון
שנלחם עם יעקב לקחת ממנו נחלתו שהיא קדושת הג' מצוות הללו וקילורין של מלך אינו חסר כלום, הנעשה על ידי מצוות אלו ביום זה ,הנה כאשר חל
השבת ,אמנם (שם כו)" :וירא כי לא יכול לו" -ל"ו וכל העדה כולם קדושים ותמימים ומושלמים לפני יום זה בשבת ,הנה הוא נעשה מאיליו מכח קדושת
דייקא ,שלא היה מסוגל לפגוע בקדושת השבת היוצר כל הוא אלקינו". השבת ואין צריך לעשותו על ידינו ,לכן בעבור
שנמשכת ל"ו שעות ,מחצות היום של ערב שבת עד כבוד שבת תיקנו שלא לתקוע ביום זה ,ולא יטלו
חצות הלילה במוצאי שבת" ,ויגע בכף ירכו" ,הכוונה סמיכות הנצחון של יעקב על שרו של עשו לולב ,להורות שהתיקון של המצוות האלה הוא
בזה רצה להכשיל את זרעו של יעקב בג' מצוות אלו לביטול ג' מצוות כשחלות בשבת נעשה מאיליו על ידי קדושת השבת".
שופר לולב ומגילה ,שכאשר יחולו בשבת שהיא כעבדא קמיה מאריה נראה להוסיף תבלין
נחלת יעקב יכשלו בחילול שבת ,על ידי שיעבירו
"ויבא יעקב של"ם" ש'בת ל'ולב מ'גילה
לדבריו הקדושים של ה"בני יששכר" ,לבאר "עיר שכ"ם" ש'בת כ'לה מ'לכתא
בכף הירך של רגליהם את השופר הלולב והמגילה הטעם שבחר הקב"ה לרמז שיש בכח החכמים
ד' אמות ברשות הרבים ,ומוסיף הכתוב "ותקע כף לבטל ג' מצוות אלו ביום השבת דוקא אצל הבה נמשיך במסע הקודש להתבונן ברעיון
ירך יעקב בהאבקו עמו" ,כי באמת אם היו מקיימים נשגב זה בהרחבה בדברי ה"בני יששכר" (מאמרי
יעקב אבינו ,על פי מה שידוע כי שבת קודש היא
מצוות אלו היו נכשלים בזה. נחלת יעקב ,כמו ששנינו בגמרא (שבת קיח" :).כל השבתות מאמר ט אות א) ,שמרמז מה שגזרו חכמינו
לכן נתחכם יעקב אבינו עמוד התורה והשפיע המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים, ז"ל לבטל ג' מצוות שופר לולב מגילה ,כאשר זמן
ברוח קדשו על חכמי התורה לבטל ג' מצוות אלו שנאמר (ישעיה נח-יד) אז תתענג על ה' והרכבתיך הקיום שלהם חל בשבת קודש ,במקרא שכתוב
כשיחולו בשבת ,כדי שלא יכשלו ישראל להעביר על במתי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך וגו', אצל יעקב אבינו (בראשית לג-יח):
ג' מצוות אלו ד' אמות ברשות הרבים ,ובחכמת לא כאברהם שכתוב בו (בראשית יג-יז) קום התהלך "ויבא יעקב שלם עיר שכם .יש לרמז מה
התורה שבקרבו ידע יעקב שקדושת השבת בארץ לארכה וגו' ,ולא כיצחק שכתוב בו (שם כו- שגזרו חכמינו ז"ל בשב ואל תעשה ,לבטל שלשה
תשלים את התיקונים של ג' מצוות אלו בשמים, ג) כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל ,אלא מצוות בהגיע זמן מצוותן בשבת דהיינו שופר לולב
ז"פשת הנשה שאר | ג
מכסא הדין ויושב בכסא רחמים ,דכתיב ה' בקול הקב"ה את הבטחתו" :ויבא יעקב שלם עיר שכם, ועל כך באה הבטחת הכתוב כי אמנם כן יהיה:
שופר [הוי"ה הוא מדת הרחמים] ,ומתמלא עליהם שלם בגופו ,שלם בממונו ,שלם בתורתו". "ויבא יעקב שלם עיר שכם" ,כמו שפירש ה"בני
רחמים ומרחם עליהם ,והופך עליהם מדת הדין יששכר" כי יעקב אבינו בא עם כל בית ישראל
לרחמים ,אימתי בחודש השביעי". שופ"ר ראשי תיבות ש'טן ו'אין פ'גע ר'ע שלמים ומתוקנים ,של"ם בג' מצוות ש'ופר ל'ולב
כי השטן עצמו נהפך לטוב ואינו פגע רע מ'גילה ,עיר שכ"ם ,כאשר מתעוררת קדושת ש'בת
קדושת שבת הופכת מלאך רע לטוב הנה מה טוב ומה נעים לבאר הכח הגדול שיש כ'לה מ'לכתא ,אפילו בלי שום מעשה.
ומדת הדין למדת הרחמים לשבת קודש לפעול הפעולה של מצות תקיעת מה נפלא להבין לפי זה מה שפירש רש"י" :ויבא
בדרך זו במסילה נעלה לבאר הכח הנפלא של שופר ,אפילו כשאין תוקעים בו בגלל תיקון יעקב שלם ,שלם בגופו ,שנתרפא מצליעתו ,שלם
שבת קודש להפוך את השטן למלאך טוב ,שהוא חכמינו ז"ל ,על פי מה ששנינו בגמרא (ראש השנה בממונו ,שלא חסר כלום מכל אותו דורון [ששלח
עצמו ילמד זכות על ישראל ,ולהפוך מדת הדין למדת טז ):כי תכלית מצות תקיעת שופר היא כדי לערבב לעשו] ,שלם בתורתו ,שלא שכח תלמודו בבית
הרחמים ,על פי מה ששנינו בגמרא (שבת קיט" :):שני ולבלבל את השטן ,וכמו שביאר רבי יצחק הטעם לבן ...בבואו מפדן ארם ,כאדם האומר לחבירו,
מלאכי השרת מלווין לו לאדם בערב שבת מבית שכל שנה שלא תקעו בה בתחילתה מריעין לה יצא פלוני מבין שיני אריות ובא שלם ,אף כאן ויבא
הכנסת לביתו ,אחד טוב ואחד רע ,וכשבא לביתו בסופה" :דלא איערבב שטן" ,משום שלא נתערבב שלם מפדן ארם ,מלבן ומעשו שנזדווגו לו בדרך".
ומצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטתו מוצעת ,מלאך השטן בתקיעת השופר. ולפי המבואר רמז לנו הכתוב שנתרפא יעקב אבינו
טוב אומר יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך ,ומלאך מצליעתו בכף ירכו ,על ידי שגזרו חכמים לבטל ג'
וכתב על זה הטור (או"ח סימן תקפה) רמז נפלא,
רע עונה אמן בעל כרחו" .וכתב ה"מטה משה" (עמוד מצוות אלו בשבת ,כדי שלא יעבירו ישראל בכף
שיש בכח השופר לערבב את השטן" :רמז לדבר
העבודה חלק ד סימן תלה) ,כי המלאך הרע שמלווה את ירך רגליהם ד' אמות ברשות הרבים.
האדם בערב שבת הוא הס"מ ,וידוע כי הס"מ הוא (מלכים א ה-יח) אין ש'טן ו'אין פ'גע ר'ע ראשי תיבות
שופ"ר ,פירוש כשיש שופר אין פגע רע" .ותמה על זה והנני מוסיף נקודה יקרה לבאר הטעם שהסמיך
שרו של עשו שנאבק עם יעקב.
הט"ז (שם ס"ק ז)" :וקשה היכא רמיזא 'אין' שטן ,אדרבה הכתוב ביטול ג' מצוות שופר לולב מגילה בשבת
נמצינו למדים מזה הכח הגדול של קדושת השבת להיפוך משמע ח"ו" .כלומר הלא שופ"ר הוא ראשי לנצחון של יעקב אבינו על שרו של עשו ,כי מאחר
שהיא נחלת יעקב להפוך את המלאך הרע למלאך תיבות ש'טן ו'אין פ'גע ר'ע ,משמע מזה שיש שטן כיון שבעקבות ביטול התקיעה בשופר בשבת עלולים
טוב ,וכן להפוך מדת הדין למדת הרחמים ,כמאמר שחסרה מילת "אין" ,ומנין דרש הטור להוסיף מילת ישראל להתמלא פחד גדול ,שמא בגלל שביטלו מצות
הזוהר הקדוש שאומרים בליל שבת (פרשת תרומה תקיעת שופר בשבת ,יתגבר השטן לקטרג עלינו
"אין" ולדרוש "אין שטן ואין פגע רע".
קלה" :):כד עיל שבתא איהי אתייחדת ואתפרשת ולגרום בכך צרות בסוף השנה ,בבחינת "כל שנה שאין
מסטרא אחרא וכל דינין מתעברין מנה". ומיישב הט"ז כוונת הטור בזה" :ונראה לי דהוא
תוקעין לה בתחלתה מריעין לה בסופה".
על דרך שמצינו במדרש (פרקי דרבי אליעזר פרק מו),
ויש לומר כי דבר זה רמוז בשמו של יעקב לכן הסמיך הקב"ה לנצחון הגדול של יעקב
שסמא"ל עצמו מלמד זכות על ישראל ואמר יש לך
שהשבת היא נחלתו ,שכן יעק"ב בגימטריא ב' פעמים אבינו על השטן שרו של עשו הבטחה ברורה "ויבא
עם כמלאכים כו' ,על כן אמר כאן [ברמז של שופ"ר]
מלא"ך ,לרמז שבזכותו אנו זוכים בכל שבת לברכה יעקב שלם עיר שכם" ,כדי לגלות לנו כי כמו שהשטן
ש'טן ו'אין פ'גע ר'ע ,כלומר אף שהשטן שם הוא ,מכל
משני מלאכים ,כי המלאך הטוב מברך אותנו ,וגם לא היה יכול לנצח את יעקב ,כן לא יוכל השטן
מקום אין פגע רע ,כי הוא עצמו נהפך לטובה ,ממילא
המלאך הרע עונה אמן בעל כרחו [והמשכיל יבין לקטרג עלינו כאשר יבוא יעקב של"ם בתכלית
הוה כאילו אינו שם כלל ,והוה שפיר אין שטן".
כי דבר זה עולה בקנה אחד עם יעקב אבינו שמדתו השלימות בג' מצוות אלו ש'ופר ל'ולב מ'גילה ,שלא
תפארת הכלולה מחסד ומדין ,כי על ידי התחברותם נמצינו למדים מזה כי תכלית תקיעת השופר לקיימן בפועל עיר שכ"ם ביום ש'בת כ'לה מ'לכתא,
הוא ממתיק את הדין ונהפך לרחמים]. היא לערבב את השטן שהוא עצמו ילמד זכות על כי קדושת השבת היא במקום תקיעת שופר.
ישראל ,וזהו הרמז במילת שופ"ר ראשי תיבות ש'טן
מעתה יאירו עינינו להבין הטעם שרמז הנה כי כן יאירו עינינו וישמח לבנו בשנה זו,
ו'אין פ'גע ר'ע .והנה כאשר נתבונן נראה שדבר זה
הקב"ה ביטול מצות תקיעת שופר בשבת דוקא שיום ראשון של ראש השנה חל בשבת קודש ,שאין
עולה בקנה אחד עם מה שמבואר במדרש ,כי תכלית
אצל יעקב אבינו" ,ויבא יעקב שלם עיר שכם" ,כי אנו תוקעים בשופר כדי לקיים מה שתיקנו חכמינו
מכיון שתכלית מצות תקיעת שופר היא להפוך את מצות תקיעת שופר היא להפוך מדת הדין למדת
ז"ל ,שנמשיך בעבודת הקודש להמליך את הקב"ה
השטן למלאך של רחמים ,לכן שבת קודש שהיא הרחמים ,כמו שדרשו במדרש (ויק"ר כט-ג):
על כל העולם ,ונתעורר בתשובה תפלה וצדקה
נחלת יעקב ההופכת בקדושתה את מלאך רע "יהודה ברבי נחמן פתח( ,תהלים מז-ו) עלה אלקים לתקן את כל מה שפגמנו ,ולא נירא ולא נפחד מכך
למלאך טוב ,יש בה גם כן הכח לפעול את פעולת בתרועה ה' בקול שופר ,בשעה שהקב"ה יושב ועולה שלא תקענו בשופר בשבת ,אלא אדרבא נזכור את
השופר כפי שרמוז בראשי תיבות ש'טן ו'אין פ'גע על כסא דין בדין הוא עולה ,מאי טעם ,עלה אלקים הבטחתו של הקב"ה בתורתו "ויבא יעקב שלם עיר
ר'ע ,כלומר יש כאן שטן אבל אינו פגע רע ,אלא בתרועה [אלקים הוא מדת הדין] ,ובשעה שישראל שכם" ,לבטל ג' מצוות אלו ש'ופר ל'ולב מ'גילה
בעל כורחו יענה אמן ונהפך למלאך טוב. נוטלין את שופריהן ותוקעין לפני הקב"ה ,עומד ביום ש'בת כ'לה מ'לכתא ,ובזכות זה יקיים בנו
משפחת מהדב הי"ו -לעילוי נשמת אמם האשה החשובה מרת לאה בת וירג׳ני ע"ה
להורדת המאמרים shvilei.com
לקבלת המאמרים באימיילmamarim@shvileipinchas.com :
שאר |דד ז"פשת הנשה
תשע"ב |
