gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שמעתא עמיקתא · SHMASA AMIKTA — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: שמעתא עמיקתא · SHMASA AMIKTA

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

שמעתא עמיקתא · SHMASA AMIKTA — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫\‬ ‫שתיית יין ‪ /‬דין שמחה בראש השנה‬ ‫ראש השנה אף שהוא יום הדין מ"מ מצוה של "ושמחת בחגך" נוהגת גם בו‪] .‬מ"ב )סי' תקצז‬ ‫ברכת שהחיינו בקידוש‬ ‫ס"ק א(‪ .‬ועי' ביראים )סי' רכז( שגם מבואר שבר"ה יש מצות שמחה[‪ .‬ויש אומרים שמ"מ אין מקובל‬ ‫בקידוש ביו"ט ראשון מברכים ברכת שהחיינו‪ .‬ובקידוש ליל שני‪ ,‬ילבש בגד חדש או יניח‬ ‫פרי חדש ויברך שהחיינו‪) ,‬משום שי"א שאין אומרים שהחיינו דתרווייהו יומי קדושה‬ ‫לשתות יין בראש השנה חוץ מיין של קידוש‪] .‬הגרנ"ק זצ"ל )חוט שני ר"ה עמ' פז([‪.‬‬ ‫אחת היא(‪ .‬ואם אין מצוי לו בגד חדש או פרי חדש‪ ,‬עם כל זה יאמר שהחיינו‪] .‬שו"ע )סי' תר‬ ‫שינה ביום‬ ‫סע' ב( ומ"ב )ס"ק ב(‪ .‬ודעת הגרשז"א זצ"ל )מנח"ש ק' סי' כ( דפירות חדשים שרוצה לאוכלם בליל א' דר"ה אין‬ ‫יש נוהגים שלא לישון ביום ר"ה‪] .‬רמ"א )סי' תקפג סע' ב([‪ .‬וי"א שאחר חצות היום אין חשש‪.‬‬ ‫נכון להניחם לפניו בשעת הקידוש כדי לפוטרם בברכת שהחיינו שמברך על היו"ט‪ ,‬אלא יברך עליהם ברכת שהחיינו‬ ‫]מ"ב )שם ס"ק ט( בשם האר"י ז"ל[‪ ,‬בין ביום ראשון בין ביום שני‪ .‬ומ"מ הרוצה להחמיר על עצמו‬ ‫בפנ"ע‪ .‬ועי' בזה בשמעתא עמיקתא גליון קכ"ד[‪.‬‬ ‫שלא לישון כלל‪ ,‬ביום הראשון הוא היותר נכון‪] .‬כה"ח )אות לו([‪ .‬וכל זה לענין לילך ולהתחיל‬ ‫לישון ביום‪ ,‬אבל מותר להמשיך שינת הלילה עד הבוקר אפילו אחר עמוד השחר‪] .‬הגרשז"א‬ ‫)שם פ"א אות כג( והגריש"א זצ"ל )אשרי האיש מועדים פי"ד אות יא(‪ ,‬והגרח"ק זצ"ל )נזר החיים שאלה קז([‪.‬‬ ‫אכילת הסימנים בסעודה‬ ‫יהא אדם רגיל לאכול בליל ר"ה )ויש נוהגים כן בב' הלילות של ר"ה(‪ ,‬רוביא דהיינו תלתן‪ ,‬ומ"מ אם כבר נתעורר משנתו אחר עלות השחר‪ ,‬י"א שיש להיזהר שלא לחזור לישון‪.‬‬ ‫כרתי‪ ,‬סילקא‪ ,‬תמרי‪ ,‬קרא‪ .‬וכשיאכל רוביא יאמר‪ :‬יה"ר שירבו זכיותינו‪ .‬כרתי‪ :‬יכרתו ]הגרנ"ק זצ"ל )חוט שני ר"ה עמ' נ([‪.‬‬ ‫שונאינו‪ .‬סלקא‪ :‬יסתלקו אויבינו‪ .‬תמרי‪ :‬יתמו שונאינו‪ .‬קרא‪ :‬יקרע גזר דיננו ויקראו הצריך לישון‬ ‫לפניך זכיותינו‪] .‬שו"ע )סי' תקפג סע' א([‪ .‬ויש נוהגין לאכול תפוח מתוק בדבש‪ ,‬ואומרים‪ :‬מי שהשינה ביום נצרכת לו כדי שיוכל לכוין בתפלה כראוי‪ ,‬אין לו להמנע ממנה בימי ר"ה‪,‬‬ ‫תתחדש עלינו שנה מתוקה‪ .‬ומברך עליו העץ )אע"פ שאוכלה תוך הסעודה( ופוטר הדבש‪ .‬אלא יישן כדרכו‪] .‬הגרשז"א זצ"ל )שם פ"א אות כד(‪ ,‬דהא דאמרו דמאן דדמיך בריש שתא דמיך מזליה‪ ,‬זהו‬ ‫דוקא בישן סתם‪ ,‬אבל בכגון דא לא נאמר דבר זה[‪.‬‬ ‫]רמ"א )שם( ומ"ב )ס"ק ג(‪ .‬ואפי' אם אצלו הדבש עיקר הדין כן‪ ,‬עי' בהלכות קטנות )סי' סו( ובשמעתא עמיקתא‬ ‫גליון קצ"ה[‪ .‬ויש אוכלים רמונים ואומרים‪ :‬שנרבה זכיות כרמון‪ .‬ונוהגין לאכול בשר שמן להתענות עד חצי היום‬ ‫מותר להתענות בר"ה ולהתפלל עד אחר חצות‪ ,‬אע"ג שבשבת ושאר יו"ט הדבר אסור‪] .‬מ"ב‬ ‫וכל מיני מתיקה‪] .‬רמ"א )שם([‪ .‬וכמ"כ אוכלים ראש כבש )וי"א של איל‪ ,‬ואם אין לו יקח‬ ‫)סי' תקצז ס"ק ב( בשם עטרת זקנים[‪ .‬ואם ר"ה חל בשבת אין להתענות‪] .‬מ"ב )סי' תקפד ס"ק ה([‪.‬‬ ‫ראש מבעל חי אחר(‪ ,‬לסימן שנהיה לראש ולא לזנב‪ ,‬וזכר לאילו של יצחק‪] .‬שו"ע )שם סע' ב(‬ ‫וי"א שאף בר"ה אין להתענות עד חצות כמו שאר יו"ט‪] .‬מעשה רב )מהגר"א סי' רז( ושו"ת‬ ‫ומ"ב )ס"ק ו([‪ .‬ויש נוהגים לאכול דג לסימן שנפרה ונרבה כדגים ולא יהיה עין הרע שולטת‬ ‫התעוררות בתשובה )ח"א סי' רכה([‪.‬‬ ‫בנו‪] .‬פמ"ג )א"א ריש הסימן([‪.‬‬ ‫טעימה המועילה שלא להיות מתענה‬ ‫אופן אמירת היהי רצון‬ ‫כשאוכל הסימנים אומר יהי רצון מלפניך כו'‪] .‬שו"ע )סי' תקפג סע' א([‪ .‬ואומרו בשם השם‪] .‬מ"ב לדעת המחמירים לעיל שאסור להתענות בר"ה כמו שאר יו"ט‪ ,‬או כשר"ה חל בשבת‬ ‫)ס"ק ב([‪ .‬ויאמר הבקשה אחר התחלת האכילה‪ ,‬מפני שאסור להפסיק בין ברכה לאכילה‪ .‬שאסור לכל הדעות להתענות‪ ,‬אם טועם משהו קודם התפלה אינו נחשב מתענה‪] .‬מ"ב )סי'‬ ‫]מ"ב )ס"ק ד([‪ .‬ובדיעבד אם אמר את הבקשה בין הברכה לאכילה אינו הפסק‪] .‬א"ר )ס"ק ד( רפח ס"ק א([‪ .‬ויש מסתפקים אם די בשתיית משקה‪ ,‬או שצריך לאכול דוקא פת בשיעור‬ ‫כביצה‪] .‬פמ"ג )סי' קנז א"א ס"ק ג([‪ .‬ולמעשה יש להקל שדי בשתייה בלבד‪] .‬הגריש"א זצ"ל )אשרי‬ ‫והמטה אפרים )אות א([‪ .‬ובסימנים שאין מברכים עליהם קודם אכילתם‪ ,‬י"ל הבקשה קודם‬ ‫האיש פי"ד אות טו(‪ .‬וכן נהג בעל הקהלות יעקב )ארחות רבנו ח"ב עמ' קפא(‪ .‬וכן באלף למגן )ס"ק ב ובהגה שם(‬ ‫האכילה‪] .‬הגרצ"פ פרנק זצ"ל )מקראי קדש ימים נוראים סי' ז([‪.‬‬ ‫מיקל אף על ידי שתיית מים‪ .‬ובקצות השלחן )סי' צ בדה"ש ס"ק א( כתב שאף אם מועיל משקה יתכן ששתיית מים‬ ‫סדר הסימנים‬ ‫אינה בכלל טעימה‪ .‬ועי' עוד בתשובות והנהגות )ח"ב סי' רעז([‪.‬‬ ‫יש לברך על התמר‪ ,‬ואם אין לו יברך על הרימון‪ ,‬כי הם מין שבעה‪ .‬ואם רוצה לברך על‬ ‫התפוח קודם כי כך מנהגו‪ ,‬לא יניח על השלחן הפירות מז' המינים‪ ,‬וכשמברך על התפוח שכח יעלה ויבוא בברכת המזון‬ ‫שכח לומר יעו"י בבהמ"ז בסעודת ליל ר"ה‪ ,‬חוזר לראש בהמ"ז‪] .‬הגרשז"א זצ"ל )שם פ"א אות‬ ‫יכוון להוציא גם אותם בברכתו‪] .‬הגרשז"א זצ"ל )פ"א אות כו(‪ .‬וכן הוא מהכה"ח )אות יג([‪.‬‬ ‫יט([‪ .‬ואם שכח בסעודת היום‪ ,‬י"א שחוזר וי"א שאינו חוזר‪] .‬מ"ב )סי' קפח ס"ק יט([‪ .‬ולמעשה‬ ‫ברכה על הסימנים שברכתם אדמה‬ ‫י"א שעל הסילקא‪ ,‬הכרתי והקרא‪ ,‬אין מברכים עליהם בתוך הסעודה כיון שהם תבשיל‪ .‬לא יחזור‪ ,‬אמנם ישתדל לשמוע מאחר‪] .‬באר משה )ח"ג סי' לח אות יג([‪ .‬וכ"ז לבני אשכנז‪ ,‬אבל‬ ‫לבני ספרד אין לחזור אף אם שכח בלילה‪] .‬כה"ח )אותיות כד‪-‬כה([‪.‬‬ ‫]הגרצ"פ פרנק זצ"ל )מקראי קדש ימים נוראים סי' ז אות א([‪ .‬וי"א שיש לברך ברכת בורא פרי האדמה‬ ‫על הקרא‪ ,‬שזה ודאי לא בא אצלינו מחמת הסעודה‪ ,‬ולפטור בזה שאר המינים‪] .‬הגרשז"א‬ ‫זצ"ל )מכתב במחזור המפורש לר"ה עמ' ‪ .[(8‬ויש מסתפקים בדבר‪ ,‬ועל כן לדעתם יש לפוטרם בברכה‬ ‫על דבר שבודאי אינו בא מחמת הסעודה‪] .‬הגריש"א זצ"ל )אשרי האיש פי"ד אות ח( והגרנ"ק זצ"ל מנהג לבישת הקיטל )בר"ה וביוה"כ(‬ ‫יש נוהגים ללבוש קיטל בתפילת שחרית ומוסף של ר"ה‪] .‬מט"א )סי' תקפד אות ג( ומקו"ח )סי'‬ ‫)חוט שני ר"ה עמ' מח([‪ .‬ומסתברא כדעה הראשונה‪.‬‬ ‫תרי אות ד([‪ .‬וכן יש נוהגים ללובשו ביוה"כ בכל התפלות‪] .‬רמ"א )סי' תרי ע' ד(‪ .‬ויש נוהגים ללבוש‬ ‫אכילת דברים חמוצים‬ ‫יש נמנעים מלבשל בר"ה מיני חומץ בארש"ט וכדומה‪ ,‬וע"כ האוכלים דגים לסימנא שיפרו בגדים לבנים‪ ,‬עיי"ש ברמ"א‪ .‬ועי' עוד במ"ב שם שגם יש שנוהגות ללבוש בגדים לבנים[‪.‬‬ ‫ללבשו בשנה הראשונה אחר הנשואין‬ ‫וירבו כדגים אין מבשלין אותן בחומץ‪] .‬מ"ב )סי' תקפג ס"ק ד וסי' תר ס"ק ד([‪.‬‬ ‫י"א שאף בשנה הראשונה אחר הנשואין לובשין קיטל‪] .‬קצה המטה )סי' תרי ס"ק טו([‪ .‬וי"א שיש‬ ‫אגוזים‪ ,‬ענבים ופירות שלא נגמרו‬ ‫יש מדקדקים שלא לאכול אגוזים‪ ,‬שאגוז בגימטריא חטא‪ ,‬ועוד שהן מרבים כיחה וניעה שנהגו להמנע בשנה זו‪] .‬מהר"ם שיק )או"ח סי' כח([‪ .‬ומ"מ אם אחד רוצה ללובשו אף לשיטה‬ ‫ומבטלים התפלה‪] .‬רמ"א )סי' תקפג סע' ב(‪ .‬ועי' עוד טעם בהגהות חת"ס )שם([‪ .‬וכמו כן יש מי שאומר השניה אין גוערין בו‪] .‬מהר"ם שיק )שם([‪.‬‬ ‫שאין לאכול ענבים בר"ה )והטעם ע"פ סוד(‪] .‬מ"ב )סי' תר ס"ק ד( בשם הגר"א[‪ .‬ופרי שלא נגמר אבל בלבישת הקיטל‬ ‫אבל בתוך י"ב חודש על אביו או אמו או תוך ל' על שאר קרובים‪ ,‬רשאי ללבוש קיטל‪.‬‬ ‫אינו סימן טוב לאוכלו‪] .‬מ"ב )סי' תר ס"ק ד( בשם המט"א[‪.‬‬ ‫ומ"מ יש מקומות שנוהגים שאין האבל לובשו‪] .‬מ"ב )סי' תרי ס"ק יח([‪.‬‬ ‫כניסה לבית הכסא עם קיטל המיוחד לתפלה‬ ‫מלאכה ביו"ט שני לפני הבדלה‬ ‫אין להיכנס לבית הכסא לעשות צרכיו בעודו לבוש קיטל‪ ,‬משום שהוא מיוחד לתפלה‪] .‬מ"ב‬ ‫אסור לאכול או לעשות מלאכה לפני שיבדיל כמו בכל מוצ"ש‪] .‬עי' בביאור הלכה )שם( ומטה‬ ‫)סי' כא ס"ק יד וסי' תרי ס"ק יח([‪ .‬אולם כדי להטיל מים בלבד מותר‪] .‬מ"ב )שם([‪ .‬וי"א שלצורך‬ ‫אפרים )סי' תקצט אות ו([‪ .‬ואם צריך לעשות מלאכה‪ ,‬כגון אשה שמדלקת נרות יו"ט או שרצונה‬ ‫זה אפילו לבית הכסא קבוע מותר‪] .‬מט"א )סי' תרי אות יב( וכה"ח )שם אות לז(‪ .‬ובאורחות רבנו )ח"ב‬ ‫לבשל או לערוך שלחן לליל החג‪ ,‬תאמר "ברוך המבדיל בין קודש לקודש" )אבל אין לאכול‬ ‫עמ' רה( הביא שכן נהג בעל הקהלות יעקב[‪ .‬ויש אוסרים להכנס לבית הכסא קבוע‪] .‬הגריש"א זצ"ל‬ ‫עד שיקדש ויבדיל על היין(‪] .‬מ"ב )סי' רצט ס"ק לו(‪ ,‬וכת' באלף המגן )סי' תקצט ס"ק ה( דאף לצורך סידור‬ ‫)תפלה כהלכתה פכ"ג אות סז הגה קפז*([‪ .‬ומקום העומד רק להטלת מים אינו בכלל בית הכסא‬ ‫השולחן צריך להבדיל‪ .‬ועי' בא"ר )סי' רצט אות כב(‪ ,‬במ"ב )סס"ק מ( ובשעה"צ )אות נד([‪.‬‬ ‫קבוע‪ ,‬ומותר להיכנס לשם עם הקיטל לכל הדעות‪ ,‬אלא אם כן בית הכסא קבוע באותו‬ ‫יקנה"ז‬ ‫יו"ט שחל במוצ"ש מקדש על היין ואומר יקנה"ז‪] .‬שו"ע )סי' תעג סע' א([‪ .‬דהיינו יין‪ ,‬קידוש‪ ,‬חדר ללא הפרדה )של צורת הפתח וכדומה(‪.‬‬ ‫נר‪ ,‬הבדלה וזמן )שהחיינו(‪] .‬מ"ב )ס"ק ג([‪ .‬ואין מברכין על הבשמים בכל מוצ"ש החל בליל הלובש את הקיטל אף בליל הסדר או סעודת ראש השנה‬ ‫יו"ט‪ .‬ואומרים הבדלה זו מיושב כמו הקידוש )לנוהגים כן כל השנה(‪] .‬מ"ב )ס"ק ג(‪ .‬ועי' בכה"ח הלובש את הקיטל גם בסעודת ר"ה‪ ,‬רשאי להיכנס עמו לבית הכסא‪ ,‬שבאופן זה שוב לא‬ ‫)סי' תעג אות כ( שלנוהגים להבדיל בישיבה בכל השנה אם חל מוצ"ש ביו"ט אומרים יקנה"ז הכל בעמידה )לנוהגים נחשב לבגד מיוחד לתפלה‪ .‬אולם אם נוהג ללובשו )חוץ מלצורך התפלה( רק בסעודת ליל‬ ‫לקדש בכל השנה בעמידה(‪ .‬ועי' במאמ"ר )סי' תצח ס"ק ב( שכת' שנוהגים לברך על הנרות שהדליקו לכבוד יו"ט[‪ .‬הסדר‪ ,‬אינו רשאי להכנס בו לבית הכסא כי באופן זה אינו יורד מקדושתו כיון שליל הסדר‬ ‫הוא לילה של מצוה‪] .‬הגריש"א זצ"ל )גנזי הקדש פ"כ הגה ה([‪.‬‬ ‫הצמדת הנרות‬ ‫י"א שמותר להצמיד שני נרות ע"מ לברך על אבוקה כמו בכל מוצ"ש‪ ,‬כי אין חשש כיבוי‬ ‫ע"י הפרדתם‪] .‬הגריש"א זצ"ל )יו"ט שני כהלכתו פ"א הגה סח( ואג"מ )או"ח ח"ה סי' כ אות ל([‪ .‬ויש מי ש"ץ הראוי לימים נוראים‬ ‫שאומר שיש לחוש לכיבוי כשמפריד הנרות‪ .‬ועל כן כדאי יותר באופן זה לברך על נר אחד‬ ‫בלבד‪] .‬אור לציון )ח"ג פי"ח הגה ו(‪ .‬ודעת הגרשז"א זצ"ל )יו"ט שני כהלכתו פ"א הגה סז( שלא יחבר הלהבות כי ראוי שיהיה הש"ץ בעל תשובה‪ ,‬גם ראוי שילמד הכונות מהתפלות המבוארות בהזוהר‪.‬‬ ‫קרוב הדבר שיכשלו באיסור כיבוי כי עלול לטפטף השעוה על הלהבה ולכבותה‪ .‬אולם דעת האג"מ )שם( דלא חיי' ונהגו שמי שהתחיל להתפלל )או לתקוע( אפי' פ"א אין ליתן המצוה לאחר‪ .‬ואם חלה הוא‬ ‫לזה‪ ,‬עיי"ש טעמו‪ .‬וכן דעת הגריש"א זצ"ל )שם([‪ .‬ולמעשה יחבר הלהבות וישתדל לכתחלה ביד הקהל להעמיד אחר ומ"מ כשחוזר לבריאותו המצוה חוזרת אל הראשון‪ .‬ואם יש מח'‬ ‫שהפתילות לא יגעו זו בזו‪ ,‬ואם נגעו רשאי להפרידם‪] .‬הגריש"א זצ"ל )שם(‪ .‬והגריי"ק זצ"ל )ארחות בשביל זה לא יתפלל אע"פ שיתפלל מי שאינו הגון‪] .‬מ"ב )סי' תקפא ס"ק יא([‪ .‬ואין ממנים ש"ץ‬ ‫נער שלא נתמלא זקנו‪] .‬מ"ב )סי' נג ס"ק כד([‪.‬‬ ‫רבנו ח"ב עמ' קיא( נהג לחברם‪ .‬ועי' מש"כ בזה בס"ד בשמעתא עמיקתא גליון תקכ"ג[‪.‬‬ ‫אבינו מלכנו‬ ‫אבל‬ ‫אבל תוך י"ב חודש על אביו ואמו ]או תוך שלשים על שאר קרובים[‪ ,‬אסור לעבור לפני מנהג בני אשכנז לומר אבינו מלכנו על הסדר‪ .‬ואם ר"ה חל בשבת‪ ,‬אין אומרים אותו )כי‬ ‫התיבה בר"ה ויוה"כ‪ ,‬כי דינם כרגלים לכל ענין‪ .‬ואם אין חזן אחר מותר אפילו בר"ה אין שואלין צרכים בשבת(‪] .‬רמ"א )סי' תקפד סע' א( ומ"ב )ס"ק ד([‪ .‬וכן כשחל יום ב' דר"ה בער"ש‬ ‫במנחה אין אומרים אבינו מלכנו‪] .‬מ"ב )שם([‪ .‬וצ"ל מחה והעבר חטאינו ופשעינו‪ ,‬כי יש‬ ‫ויוה"כ‪] .‬מ"ב )סי' תקפא ס"ק ז(‪ .‬ועי' בג' מהרש"א )יו"ד סי' שצט( מש"כ לענין ש"ץ קבוע[‪.‬‬ ‫לבקש תחלה על הקל ואח"כ על החמור‪ .‬וכמו"כ יש לומר כלה הכ"ף בפת"ח והלמ"ד‬ ‫עבר עבירה מפורסמת‬ ‫אין למנות לש"ץ בימים הנוראים מי שעבר עבירה מפורסמת‪ ,‬כגון הליכה לערכאות וכדו'‪ ,‬בציר"י‪ .‬ויאמר רוע גזר בנשימה אחת‪] .‬מ"ב )ס"ק ג([‪.‬‬ ‫אפילו עבר עליה פ"א בלבד ואפי' בשוגג‪ .‬אבל בכל עבירה אין להחמיר בזה‪] .‬הגרשז"א זצ"ל מצות עשה לשמוע קול שופר‬ ‫מצוה מה"ת לשמוע קול שופר בר"ה )ואין המצוה לתקוע בשופר(‪] .‬הרמב"ם )שופר פ"א(‪ .‬וכ"כ‬ ‫)שם אות ח( דלא כמשמעות סתימת המ"ב בסי' נ"ג )ס"ק פב([‪.‬‬ ‫הרא"ש )ר"ה פ"ד סי' י( דמברכים לשמוע קול שופר משום דבשמיעת קול שופר הוא יוצא‪ .‬וכן פסק השו"ע )סי'‬ ‫קבלת שכר‬ ‫תקפה סע' ב(‪ .‬דלא כהסמ"ג )עשה מב( שכתב דמ"ע היא "לתקוע"‪ .‬ועי' בזה בשמעתא עמיקתא גליון ע"א[‪.‬‬ ‫י"א שאסור לשכור חזנים להתפלל בשבת ויו"ט משום שנמצא מקבל שכר שבת ויו"ט‬ ‫נשים‬ ‫)וה"ה בעל תוקע בר"ה(‪ ,‬ויש מי שמתיר )כי במקום מצוה לא גזרו רבנן(‪ .‬והעיקר כדעת‬ ‫נשים‪ ,‬להסוברים שקבלו עליהן חובה לשמוע תקיעת שופר )עי' בזה להלן(‪ ,‬אסור להן‬ ‫המחמירים‪] .‬שו"ע )סי' שו סע' ה( פסק כדעה ראשונה להחמיר‪ .‬וטעם האיסור שכתבנו הוא מהמ"ב )ס"ק כג([‪.‬‬ ‫וי"א שאם יתפלל גם בימות החול )או תוקע בחודש אלול( ומשלם לו לחודש או לשבוע‬ ‫לאכול לפני התקיעות‪ .‬ואם מרגישות חולשה וכדומה מותר להן לאכול‪ .‬וכל זה לענין‬ ‫בבת אחת‪ ,‬לכל הדעות מותר‪] .‬רמ"א )שם([‪ .‬ולמעשה נוהגים להקל לשכור לשבתות לחוד‪,‬‬ ‫אכילת פת יותר מכביצה‪ ,‬אבל פחות מזה יכולות לכתחלה לאכול אף אם אינן חלשות‪.‬‬ ‫והחושש לדברי האוסרין לא יקצוב בתחלה ומה שלוקח אח"כ י"ל שהוא דרך מתנה‪] .‬מ"ב‬ ‫]קשו"ע )סי' קכט אות יט( וחיי"א )כלל קמא(‪ .‬ועי' להלן האם נשים קבלו עליהן חובה לשמוע תק"ש[‪.‬‬ ‫)ס"ק כד([‪ .‬וע"מ לצאת לכו"ע‪ ,‬חזן המקבל שכר עבור תפלתו בימים הנוראים‪ ,‬ידקדק‬ ‫שמיעת התקיעות בעודו מתפלל‬ ‫להתפלל עוד תפלה א' חשובה‪ ,‬כגון סליחות וכדו'‪ ,‬בימות החול‪ ,‬כדי שיחשב שכר יו"ט‬ ‫יחיד שלא סיים תפילת לחש והגיעו צבור לתקיעות‪ ,‬יפסיק בתפלתו וישמע התקיעות‪ ,‬אך‬ ‫בהבלעה‪) .‬אבל עי"ז שיתפלל מנחה רגילה של חול וכדו' מסתבר דאין להקל‪ ,‬כיון דכו"ע‬ ‫לא יאמר "היום הרת עולם וכו'"‪] .‬עי' באג"מ )או"ח ח"א סי' קעג וח"ב סי' יד([‪.‬‬ ‫ידעי שאין נותנים שכר בעבור זה(‪] .‬אלף המגן )סי' תקפה ס"ק כד( והגרשז"א זצ"ל )שש"כ פכ"ח הגה‬ ‫לתקן את הבעל תוקע בעודו מתפלל‬ ‫קמה[‪ .‬ומ"מ אסור לשכור החזן או התוקע בשבת ויו"ט גופא רק מער"ש‪] .‬מ"ב )ס"ק כג([‪.‬‬ ‫מקום שנוהגים לתקוע בתפילת לחש‪ ,‬ובעל התוקע טעה‪ ,‬אסור לשוח באמצע ולגעור בו‪,‬‬ ‫סימן ברכה‬ ‫הנוטל שכר לתקוע שופר בר"ה או כדי להיות ש"ץ )או לתרגם( בשבתות ויו"ט‪ ,‬אינו רואה שכבר יצאו בתקיעות דמיושב‪ .‬ואף אם לא שמעו התקיעות דמיושב יחזרו ויתקעו אחר‬ ‫מאותו שכר סימן ברכה‪] .‬שו"ע )ססי' תקפה סע' ה( ומ"ב )סי' שו ס"ק כג([‪ .‬אלא שי"א שכל זה באיש התפלה אותו סימן שטעה ודיו‪] .‬מ"ב )סי' תקצא ס"ק א([‪ .‬ומ"מ נוהגים לעשות לו איזה תנועה‬ ‫אמיד‪ ,‬אבל הנצרך לצורך פרנסתו אין חשש‪] .‬ארחות חיים )שם ס"ק יג([‪ .‬ויש מלמדים זכות וממילא יבין הבעל תוקע שטעה ויתקן‪] .‬כה"ח )אות ו([‪.‬‬ ‫לחזנים שמקבלים שכר‪] .‬א"א מבוטשאטש )סי' תקפה([‪ .‬וכמו כן אם אינו קוצב שכר אלא מקבל‬ ‫לאחר מכן בתורת מתנה אין חשש‪] .‬עי' בשער"ת )סי' שו אות ה*( בשם הר הכרמל ובמ"ב )ס"ק טו([‪.‬‬ ‫וכמו כן אם מקבך שכר בהבלעה ודאי מותר‪] .‬עי' רמ"א )סי' שו סע' ה([‪.‬‬ ‫בשכר או בחנם‬ ‫שליח צבור בשכר עדיף על שליח צבור בחנם ]שו"ע )סי' נג סע' כב([‪ ,‬כי בזה אין אחר שאינו נוסח הברכות‬ ‫הגון רשאי לפשוט רגלו להתפלל‪ ,‬ואם היה בחנם הרשות נתונה לכל וכפרוץ הדבר יעלה קודם שיתקע יברך‪ :‬לשמוע קול שופר‪] .‬שו"ע )סי' תקפה סע' ב([‪ .‬ובדיעבד אם בירך לתקוע‬ ‫מי שאינו הגון‪ ,‬ועוד שהש"ץ יהיה בעצמו יותר נזהר בתפלתו ובתיקונו הואיל ושכיר הוא‪ .‬בשופר‪ ,‬או על תקיעת שופר‪ ,‬או לשמוע בקול שופר‪ ,‬יצא‪] .‬מ"ב )שם ס"ק ד( דלא כפר"ח[‪ .‬בתיבת‬ ‫ואף שיש אפשרות להשיג בחנם מ"מ צריכין העניים ג"כ לתת לשכירות הש"ץ כי ש"ץ "קול" יגביה את קולו ויאריך קצת‪] .‬מט"א )סי' תקפה אות ג([‪.‬‬ ‫ברכת שהחיינו‬ ‫בשכר עדיף‪] .‬מ"ב )ס"ק נג([‪.‬‬ ‫ביום ראשון של ר"ה מברכים ברכת שהחיינו‪ .‬וביו"ט שני‪ ,‬דעת השו"ע שלא מברכים‪ .‬ואם‬ ‫שתיית סממנים להנעים הקול‬ ‫מותר לאכול שרפים מתוקים ולגמוע ביצה חיה כדי להנעים הקול כי לאו לרפואה הוא חל יו"ט ראשון בשבת‪ ,‬מברך שהחיינו ביום השני‪] .‬שו"ע )סי' תר סע' ב([‪ .‬אולם דעת הרמ"א‬ ‫ועל כן לא שייך לגזור בזה משום שחיקת סממנים‪] .‬שו"ע )סי' שכח סע' לח( ומ"ב )ס"ק קכב([‪ .‬וע"כ שיש לברך שהחיינו אף ביום שני )אפילו אם חל יום ראשון בחול(‪ ,‬וכן המנהג אצל בני‬ ‫מותר להשתמש בתרכיזים למיניהם לשפור הקול או למנוע צרידת קול הנגרמת מהליחות אשכנז‪ .‬ומ"מ לכתחילה טוב שילבש הבעל תוקע בגד חדש ויכוון לפטור גם מצות שופר‪.‬‬ ‫שבגרון‪] .‬שבט הלוי )ח"ח סי' פג([‪ ,‬והין כן אף אם אינן עשויים ממאכל בריאים‪] .‬שו"ע )שם(‪ .‬וביאר ]רמ"א )שם([‪ .‬ובן ספרד השומע תקיעת שופר מבן אשכנז ביו"ט שני של ר"ה‪ ,‬מותר לו לענות‬ ‫המ"ב )ס"ק קכ( ע"פ המ"א שכ"ז אם לא בא לחזק מזגו‪ ,‬אבל אם מחזק מזגו אסור אע"פ שאינו חולה‪ .‬ועי' בערוה"ש אמן על ברכת שהחיינו‪ ,‬אע"פ שלמנהג הספרדים אין מברכים‪ ,‬דהואיל וכך הוא סדר‬ ‫המברך לא חשיב הפסק‪] .‬הגרשז"א זצ"ל )הליכ"ש פ"ב הגה כב([‪.‬‬ ‫)אות מח( שלדעתו גם השו"ע מודה לדברי המ"א בזה[‪.‬‬ ‫לא שמע הברכות מהש"ץ‬ ‫לצורך ריפוי הגרון‬ ‫מי שבא לבית הכנסת אחר שבירך הש״ץ הברכות קודם שהתחיל לתקוע‪ ,‬יברך לעצמו‬ ‫ממאכל‬ ‫העשוי‬ ‫אפילו‬ ‫תרכיז‬ ‫או‬ ‫מאכל‬ ‫לשתות‬ ‫או‬ ‫לאכול‬ ‫מותר‬ ‫בגרונו‬ ‫אם יש לו מכה‬ ‫בריאים וכדומה ע"מ לרפותה‪] .‬שו"ע )שם סע' לז(‪ .‬ומש"כ מכה בגרון כ"כ בהלכות קטנות )ח"א סי' קא(‬ ‫בלחש‪] .‬מ"ב )סי' תקפה ס"ק יא( וכה"ח )אות לד([‪ .‬ואם הבעל תוקע התחיל לתקוע כשהוא עודו‬ ‫ובבשבט הלוי )שם([‪ .‬ולש"ץ דרבים אם יש משום כבוד הבריות מותר לעשות כן בצנעה‪] .‬דקיי"ל‬ ‫מברך‪ ,‬אם כוון לצאת יד"ח התקיעות והברכות‪ ,‬יצא‪] .‬עי' היטב במ"ב )סי' קסז ס"ק מה( ובשעה"צ‬ ‫כה"ב דוחה איסור דרבנן אפי' בקום ועשה‪ .‬וכן יוצא מהמהר"ח אור זרוע )סי' נו‪-‬נז(‪ ,‬ועיי"ש שהתיר משום כבה"ב‬ ‫)שם אות מג(‪ .‬ועי' בזה בשמעתא עמיקתא גליון קע"ח[‪.‬‬ ‫בצינעא ומשום דאיכא כבוד שמים בבסומי קלא לצורך התפלה‪ .‬והובא בדעת תורה )כאן( ובשבט הלוי )שם([‪.‬‬ ‫לא בירך עד ששמע ל' קולות‬ ‫י"א שמי שלא בירך לפני התחלת התקיעות‪ ,‬אפילו אם שמע ל' קולות )כי בזה ייד"ח‬ ‫מה"ת( עדיין רשאי לברך‪] .‬פרי הארץ )סי' ט( ועיקרי הד"ט )סי' ל אות א([‪ .‬וי"א שבאופן זה שוב אינו‬ ‫כריעה בתפלה‬ ‫יש נוהגים להתפלל בר"ה בכריעה‪] .‬שו"ע )סי' תקפב סע' ד([‪ .‬והנוהג כן יתפלל בכריעת ראשו יכול לברך‪] .‬כה"ח )אות לט( משום סב"ל‪ ,‬עיי"ש[‪ .‬והעיקר לבני אשכנז כשיטה הראשונה‪] .‬כן מבואר‬ ‫עם גופו בלבד‪] .‬מ"ב )ס"ק יג([‪ .‬וצריכים לזקוף בסוף הברכות‪] .‬שו"ע )שם([‪ ,‬והיינו קודם שיאמר בשערי ברכה )דיני ברכת מצות סי' תקפה אות ה( הובא להלן‪ .‬וכן משמע מהפר"ח )ס"ק ג( ומהאלף למטה )ס"ק ט(‪.‬‬ ‫ברוך אתה‪ .‬וה"ה בתחלת הברכה‪] .‬מ"ב )ס"ק יד([‪ .‬ובברכות שתיקנו לכרוע בהן יזקוף עצמו ועי' בכה"ח )אות לו([‪.‬‬ ‫זמן הראוי לברך כשלא שמע הברכות‬ ‫כמה תיבות לפני שיאמר "ברוך אתה"‪] .‬מ"ב )סי' קיג ס"ק ו([‪.‬‬ ‫אם לא הספיק לברך עד שהבעל תוקע התחיל לתקוע תקיעות דמיושב‪ ,‬יש מי שאומר‬ ‫תפלה בקול‬ ‫אף על פי שבכל ימות השנה מתפללים בלחש‪ ,‬בר"ה נוהגין לומר בקול רם‪ .‬ולא חיישינן שימתין ויברך קודם שישמע התקיעות דמעומד‪] .‬שערי ברכה )שם([‪ .‬וי"א שיכול לברך אפילו‬ ‫שמא יטעה חברו מחמתו‪ ,‬כיון שמצויים בידם מחזורים‪] .‬שו"ע )סי' תקפב סע' ט([‪ .‬ומ"מ י"א בסדר דמיושב כל שנשאר תקיעות לשמוע )אלא שי"א שאם כבר שמע ל' קולות שוב אינו‬ ‫שמי שמתפלל בלחש משובח יותר‪ ,‬אלא אם כן אינו יכול לכוון בלא זה‪] .‬כה"ח )אות נז( בשם מברך(‪] .‬פר"ח )ס"ק ג(‪ ,‬האלף למטה )ס"ק ט( וכה"ח )אות לו(‪ .‬ועי' בפמ"ג )א"א ס"ק ג([‪ .‬ויברך בין סדר‬ ‫לסדר‪ .‬וכן עיקר‪] .‬קיצור הלכות המועדים )תקיעות אות כו([‪.‬‬ ‫השל"ה וע"פ הזהר והאר"י ז"ל[‪.‬‬ ‫בכי בראש השנה‬ ‫האר"י ז"ל היה נוהג לבכות בר"ה ויוה"כ‪ ,‬ואמר שמי שאינו בוכה בימים אלו אין נשמתו‬ ‫טובה ושלימה‪] .‬הובא בכה"ח )סי' תקפב אות ס([‪ .‬מאידך דעת הגר"א שאין לבכות בר"ה‪] .‬מעשה אסור לאכול לפני מצות תקיעת שופר‪] .‬מ"ב )סי' תרצב ס"ק טו([‪ .‬פרט למי שחלוש שמותר לו‬ ‫רב )אות רז( הובא בכה"ח )שם([‪ .‬ונוהגים כדברי האר"י ז"ל אפילו כשחל ר"ה בשבת‪] .‬מט"א הובא אכילת ארעי )עד כביצה מזונות‪ ,‬או פירות וכדו' אפילו יותר(‪] .‬מ"ב )סי' תרצב ס"ק טו(‪ .‬ועיי"ש‬ ‫בכה"ח )שם([‪ .‬וי"א שאין כאן מח'‪ ,‬שלכל הדעות אין לבכות מחמת דאגה על מעשים שעשה‪ ,‬בסי' תל"א ס"ק ו'[‪ .‬ומ"מ הנוהג לאכול לפני התקיעות יש לו על מה לסמוך )ויזהרו שלא לאכול‬ ‫אבל בכי מחמת דביקות והתרגשות שאינו בכי של צער מותר לכל הדעות גם בר"ה‪] .‬הגרנ"ק אלא אכילת ארעי כנ"ל(‪] .‬הגרשז"א זצ"ל )הליכ"ש מועדים פ"ב אות א( והגריש"א זצ"ל )אשרי האיש פט"ז‬ ‫אות יח([‪ .‬ובפרט כשרבים אוכלים יחד שמזכירים א' לשני לשמוע התקיעות )אלא דאף‬ ‫זצ"ל )חוט שני ר"ה עמ' נא( ותשובות והנהגות )ח"ב סי' רסח([‪.‬‬ ‫בכה"ג יש להיזהר לכתחלה שלא לאכול אלא אכילת ארעי(‪] .‬הגרשז"א זצ"ל )שש"כ פנ"ב הגה נב(‬ ‫בקשות פרטיות‬ ‫מותר לבקש בקשות פרטיות בתפלת הלחש ב"אלוקי נצור"‪] .‬החזו"א )ארחות רבנו ח"ב עמ' קפא ותשובות והנהגות )ח"ה סי' קעט ד"ה ונראה(‪ .‬ועי' במ"ב )סי' פט סס"ק כב([‪ ,‬ואם ממנה שומר שיזכירהו‬ ‫אות כז( והגרשז"א זצ"ל )הליכ"ש פ"א אות טו([‪ .‬אלא שראוי להימנע מזה כי עיקר היום הוא לבוא לשמוע את התקיעות עדיף טפי‪] .‬צי"א )ח"ו ססי' ז([‪ .‬ביו"ט ב' שחובת התקיעות מדרבנן‪,‬‬ ‫"מלכויות – כדי שתמליכוני עליכם"‪] .‬הגרשז"א זצ"ל )שם הגה ‪ .[(58‬ואף על פי שאסור לשאול מעיקר הדין מותר לטעום )עד כביצה מזונות‪ ,‬או פירות וכדו' אפילו יותר(‪] .‬עי' במ"ב )סי' תלא‬ ‫ס"ק ו(‪ .‬וכ"כ בקובץ תשובות )ח"ג סי' פט(‪ .‬והארכנו בס"ד בשמעתא עמיקתא גליון קצ"ה[‪.‬‬ ‫צרכיו בשבת‪ ,‬מ"מ בר"ה שחל בשבת מותר‪] .‬הגרשז"א זצ"ל )שם אות טו([‪.‬‬ ‫ביו"ט שני‬ ‫שכח לומר יעלה ויבא‬ ‫ביו"ט ב' שחובת התקיעות מדרבנן‪ ,‬מעיקר הדין מותר לטעום )עד כביצה מזונות‪ ,‬או‬ ‫השוכח יעלה ויבא בתפלתו בר"ה אינו חוזר‪ ,‬כיון שהזכיר את יום הזכרון‪] .‬הגרשז"א זצ"ל‬ ‫פירות וכדו' אפילו יותר(‪] .‬עי' במ"ב )סי' תלא ס"ק ו(‪ .‬וכ"כ בקובץ תשובות )ח"ג סי' פט([‪.‬‬ ‫)שם פ"א אות יא([‪.‬‬ ‫נשים‬ ‫חתם מקדש ישראל והזמנים‬ ‫טעה בתפלת ר"ה בברכה האמצעית ולא חתם "מלך על כל הארץ מקדש ישראל ויום נשים‪ ,‬להסוברים שקבלו עליהן חובה לשמוע תקיעת שופר )עי' בזה להלן(‪ ,‬אסור להן‬ ‫הזכרון"‪ ,‬אלא "מקדש ישראל והזמנים"‪ ,‬לא יצא יד"ח וחוזר להתפלל‪] .‬מטה אפרים )סי' לאכול לפני התקיעות‪ .‬ואם מרגישות חולשה וכדומה מותר להן לאכול‪ .‬וכל זה לענין‬ ‫תקפב אות יח([‪ .‬ואם נזכר לאחר שהתחיל רצה צריך לחזור מ"או"א מלוך"‪ ,‬ולכל הפחות אכילת פת יותר מכביצה‪ ,‬אבל פחות מזה יכולות לכתחלה לאכול אף אם אינן חלשות‪.‬‬ ‫]קשו"ע )סי' קכט אות יט( וחיי"א )כלל קמא(‪ .‬ועי' להלן האם נשים קבלו עליהן חובה לשמוע תק"ש[‪.‬‬ ‫מ"קדשנו במצותיך"‪ ,‬ולחתום הברכה כתקונה‪] .‬הגרשז"א זצ"ל )שם אות יג([‪.‬‬ ‫© שמעתא עמיקתא – ל הצלחת התורם ומשפחתו ‪ -‬לשאלות והערות ניתן להתקשר לפל' ‪052-767-0503‬‬