שמעתא עמיקתא · SHMASA AMIKTA — ראש השנה (2026-09-07)

\
שתיית יין /דין שמחה בראש השנה
ראש השנה אף שהוא יום הדין מ"מ מצוה של "ושמחת בחגך" נוהגת גם בו] .מ"ב )סי' תקצז
ברכת שהחיינו בקידוש
ס"ק א( .ועי' ביראים )סי' רכז( שגם מבואר שבר"ה יש מצות שמחה[ .ויש אומרים שמ"מ אין מקובל בקידוש ביו"ט ראשון מברכים ברכת שהחיינו .ובקידוש ליל שני ,ילבש בגד חדש או יניח
פרי חדש ויברך שהחיינו) ,משום שי"א שאין אומרים שהחיינו דתרווייהו יומי קדושה
לשתות יין בראש השנה חוץ מיין של קידוש] .הגרנ"ק זצ"ל )חוט שני ר"ה עמ' פז([.
אחת היא( .ואם אין מצוי לו בגד חדש או פרי חדש ,עם כל זה יאמר שהחיינו] .שו"ע )סי' תר
שינה ביום סע' ב( ומ"ב )ס"ק ב( .ודעת הגרשז"א זצ"ל )מנח"ש ק' סי' כ( דפירות חדשים שרוצה לאוכלם בליל א' דר"ה אין
יש נוהגים שלא לישון ביום ר"ה] .רמ"א )סי' תקפג סע' ב([ .וי"א שאחר חצות היום אין חשש.
נכון להניחם לפניו בשעת הקידוש כדי לפוטרם בברכת שהחיינו שמברך על היו"ט ,אלא יברך עליהם ברכת שהחיינו
]מ"ב )שם ס"ק ט( בשם האר"י ז"ל[ ,בין ביום ראשון בין ביום שני .ומ"מ הרוצה להחמיר על עצמו
בפנ"ע .ועי' בזה בשמעתא עמיקתא גליון קכ"ד[.
שלא לישון כלל ,ביום הראשון הוא היותר נכון] .כה"ח )אות לו([ .וכל זה לענין לילך ולהתחיל
לישון ביום ,אבל מותר להמשיך שינת הלילה עד הבוקר אפילו אחר עמוד השחר] .הגרשז"א
)שם פ"א אות כג( והגריש"א זצ"ל )אשרי האיש מועדים פי"ד אות יא( ,והגרח"ק זצ"ל )נזר החיים שאלה קז([. אכילת הסימנים בסעודה
יהא אדם רגיל לאכול בליל ר"ה )ויש נוהגים כן בב' הלילות של ר"ה( ,רוביא דהיינו תלתן ,ומ"מ אם כבר נתעורר משנתו אחר עלות השחר ,י"א שיש להיזהר שלא לחזור לישון.
כרתי ,סילקא ,תמרי ,קרא .וכשיאכל רוביא יאמר :יה"ר שירבו זכיותינו .כרתי :יכרתו ]הגרנ"ק זצ"ל )חוט שני ר"ה עמ' נ([.
שונאינו .סלקא :יסתלקו אויבינו .תמרי :יתמו שונאינו .קרא :יקרע גזר דיננו ויקראו הצריך לישון
לפניך זכיותינו] .שו"ע )סי' תקפג סע' א([ .ויש נוהגין לאכול תפוח מתוק בדבש ,ואומרים :מי שהשינה ביום נצרכת לו כדי שיוכל לכוין בתפלה כראוי ,אין לו להמנע ממנה בימי ר"ה,
תתחדש עלינו שנה מתוקה .ומברך עליו העץ )אע"פ שאוכלה תוך הסעודה( ופוטר הדבש .אלא יישן כדרכו] .הגרשז"א זצ"ל )שם פ"א אות כד( ,דהא דאמרו דמאן דדמיך בריש שתא דמיך מזליה ,זהו
דוקא בישן סתם ,אבל בכגון דא לא נאמר דבר זה[. ]רמ"א )שם( ומ"ב )ס"ק ג( .ואפי' אם אצלו הדבש עיקר הדין כן ,עי' בהלכות קטנות )סי' סו( ובשמעתא עמיקתא
גליון קצ"ה[ .ויש אוכלים רמונים ואומרים :שנרבה זכיות כרמון .ונוהגין לאכול בשר שמן להתענות עד חצי היום
מותר להתענות בר"ה ולהתפלל עד אחר חצות ,אע"ג שבשבת ושאר יו"ט הדבר אסור] .מ"ב וכל מיני מתיקה] .רמ"א )שם([ .וכמ"כ אוכלים ראש כבש )וי"א של איל ,ואם אין לו יקח
)סי' תקצז ס"ק ב( בשם עטרת זקנים[ .ואם ר"ה חל בשבת אין להתענות] .מ"ב )סי' תקפד ס"ק ה([. ראש מבעל חי אחר( ,לסימן שנהיה לראש ולא לזנב ,וזכר לאילו של יצחק] .שו"ע )שם סע' ב(
וי"א שאף בר"ה אין להתענות עד חצות כמו שאר יו"ט] .מעשה רב )מהגר"א סי' רז( ושו"ת ומ"ב )ס"ק ו([ .ויש נוהגים לאכול דג לסימן שנפרה ונרבה כדגים ולא יהיה עין הרע שולטת
התעוררות בתשובה )ח"א סי' רכה([. בנו] .פמ"ג )א"א ריש הסימן([.
טעימה המועילה שלא להיות מתענה אופן אמירת היהי רצון
כשאוכל הסימנים אומר יהי רצון מלפניך כו'] .שו"ע )סי' תקפג סע' א([ .ואומרו בשם השם] .מ"ב לדעת המחמירים לעיל שאסור להתענות בר"ה כמו שאר יו"ט ,או כשר"ה חל בשבת
)ס"ק ב([ .ויאמר הבקשה אחר התחלת האכילה ,מפני שאסור להפסיק בין ברכה לאכילה .שאסור לכל הדעות להתענות ,אם טועם משהו קודם התפלה אינו נחשב מתענה] .מ"ב )סי'
]מ"ב )ס"ק ד([ .ובדיעבד אם אמר את הבקשה בין הברכה לאכילה אינו הפסק] .א"ר )ס"ק ד( רפח ס"ק א([ .ויש מסתפקים אם די בשתיית משקה ,או שצריך לאכול דוקא פת בשיעור
כביצה] .פמ"ג )סי' קנז א"א ס"ק ג([ .ולמעשה יש להקל שדי בשתייה בלבד] .הגריש"א זצ"ל )אשרי
והמטה אפרים )אות א([ .ובסימנים שאין מברכים עליהם קודם אכילתם ,י"ל הבקשה קודם
האיש פי"ד אות טו( .וכן נהג בעל הקהלות יעקב )ארחות רבנו ח"ב עמ' קפא( .וכן באלף למגן )ס"ק ב ובהגה שם(
האכילה] .הגרצ"פ פרנק זצ"ל )מקראי קדש ימים נוראים סי' ז([.
מיקל אף על ידי שתיית מים .ובקצות השלחן )סי' צ בדה"ש ס"ק א( כתב שאף אם מועיל משקה יתכן ששתיית מים
סדר הסימנים
אינה בכלל טעימה .ועי' עוד בתשובות והנהגות )ח"ב סי' רעז([.
יש לברך על התמר ,ואם אין לו יברך על הרימון ,כי הם מין שבעה .ואם רוצה לברך על
התפוח קודם כי כך מנהגו ,לא יניח על השלחן הפירות מז' המינים ,וכשמברך על התפוח שכח יעלה ויבוא בברכת המזון
שכח לומר יעו"י בבהמ"ז בסעודת ליל ר"ה ,חוזר לראש בהמ"ז] .הגרשז"א זצ"ל )שם פ"א אות
יכוון להוציא גם אותם בברכתו] .הגרשז"א זצ"ל )פ"א אות כו( .וכן הוא מהכה"ח )אות יג([.
יט([ .ואם שכח בסעודת היום ,י"א שחוזר וי"א שאינו חוזר] .מ"ב )סי' קפח ס"ק יט([ .ולמעשה ברכה על הסימנים שברכתם אדמה
י"א שעל הסילקא ,הכרתי והקרא ,אין מברכים עליהם בתוך הסעודה כיון שהם תבשיל .לא יחזור ,אמנם ישתדל לשמוע מאחר] .באר משה )ח"ג סי' לח אות יג([ .וכ"ז לבני אשכנז ,אבל
לבני ספרד אין לחזור אף אם שכח בלילה] .כה"ח )אותיות כד-כה([.
]הגרצ"פ פרנק זצ"ל )מקראי קדש ימים נוראים סי' ז אות א([ .וי"א שיש לברך ברכת בורא פרי האדמה
על הקרא ,שזה ודאי לא בא אצלינו מחמת הסעודה ,ולפטור בזה שאר המינים] .הגרשז"א
זצ"ל )מכתב במחזור המפורש לר"ה עמ' .[(8ויש מסתפקים בדבר ,ועל כן לדעתם יש לפוטרם בברכה
על דבר שבודאי אינו בא מחמת הסעודה] .הגריש"א זצ"ל )אשרי האיש פי"ד אות ח( והגרנ"ק זצ"ל מנהג לבישת הקיטל )בר"ה וביוה"כ(
יש נוהגים ללבוש קיטל בתפילת שחרית ומוסף של ר"ה] .מט"א )סי' תקפד אות ג( ומקו"ח )סי' )חוט שני ר"ה עמ' מח([ .ומסתברא כדעה הראשונה.
תרי אות ד([ .וכן יש נוהגים ללובשו ביוה"כ בכל התפלות] .רמ"א )סי' תרי ע' ד( .ויש נוהגים ללבוש אכילת דברים חמוצים
יש נמנעים מלבשל בר"ה מיני חומץ בארש"ט וכדומה ,וע"כ האוכלים דגים לסימנא שיפרו בגדים לבנים ,עיי"ש ברמ"א .ועי' עוד במ"ב שם שגם יש שנוהגות ללבוש בגדים לבנים[.
ללבשו בשנה הראשונה אחר הנשואין וירבו כדגים אין מבשלין אותן בחומץ] .מ"ב )סי' תקפג ס"ק ד וסי' תר ס"ק ד([.
י"א שאף בשנה הראשונה אחר הנשואין לובשין קיטל] .קצה המטה )סי' תרי ס"ק טו([ .וי"א שיש אגוזים ,ענבים ופירות שלא נגמרו
יש מדקדקים שלא לאכול אגוזים ,שאגוז בגימטריא חטא ,ועוד שהן מרבים כיחה וניעה שנהגו להמנע בשנה זו] .מהר"ם שיק )או"ח סי' כח([ .ומ"מ אם אחד רוצה ללובשו אף לשיטה
ומבטלים התפלה] .רמ"א )סי' תקפג סע' ב( .ועי' עוד טעם בהגהות חת"ס )שם([ .וכמו כן יש מי שאומר השניה אין גוערין בו] .מהר"ם שיק )שם([.
שאין לאכול ענבים בר"ה )והטעם ע"פ סוד(] .מ"ב )סי' תר ס"ק ד( בשם הגר"א[ .ופרי שלא נגמר אבל בלבישת הקיטל
אבל בתוך י"ב חודש על אביו או אמו או תוך ל' על שאר קרובים ,רשאי ללבוש קיטל. אינו סימן טוב לאוכלו] .מ"ב )סי' תר ס"ק ד( בשם המט"א[.
ומ"מ יש מקומות שנוהגים שאין האבל לובשו] .מ"ב )סי' תרי ס"ק יח([.
כניסה לבית הכסא עם קיטל המיוחד לתפלה מלאכה ביו"ט שני לפני הבדלה
אין להיכנס לבית הכסא לעשות צרכיו בעודו לבוש קיטל ,משום שהוא מיוחד לתפלה] .מ"ב
אסור לאכול או לעשות מלאכה לפני שיבדיל כמו בכל מוצ"ש] .עי' בביאור הלכה )שם( ומטה
)סי' כא ס"ק יד וסי' תרי ס"ק יח([ .אולם כדי להטיל מים בלבד מותר] .מ"ב )שם([ .וי"א שלצורך אפרים )סי' תקצט אות ו([ .ואם צריך לעשות מלאכה ,כגון אשה שמדלקת נרות יו"ט או שרצונה
זה אפילו לבית הכסא קבוע מותר] .מט"א )סי' תרי אות יב( וכה"ח )שם אות לז( .ובאורחות רבנו )ח"ב
לבשל או לערוך שלחן לליל החג ,תאמר "ברוך המבדיל בין קודש לקודש" )אבל אין לאכול
עמ' רה( הביא שכן נהג בעל הקהלות יעקב[ .ויש אוסרים להכנס לבית הכסא קבוע] .הגריש"א זצ"ל עד שיקדש ויבדיל על היין(] .מ"ב )סי' רצט ס"ק לו( ,וכת' באלף המגן )סי' תקצט ס"ק ה( דאף לצורך סידור
)תפלה כהלכתה פכ"ג אות סז הגה קפז*([ .ומקום העומד רק להטלת מים אינו בכלל בית הכסא השולחן צריך להבדיל .ועי' בא"ר )סי' רצט אות כב( ,במ"ב )סס"ק מ( ובשעה"צ )אות נד([.
קבוע ,ומותר להיכנס לשם עם הקיטל לכל הדעות ,אלא אם כן בית הכסא קבוע באותו יקנה"ז
יו"ט שחל במוצ"ש מקדש על היין ואומר יקנה"ז] .שו"ע )סי' תעג סע' א([ .דהיינו יין ,קידוש ,חדר ללא הפרדה )של צורת הפתח וכדומה(.
נר ,הבדלה וזמן )שהחיינו(] .מ"ב )ס"ק ג([ .ואין מברכין על הבשמים בכל מוצ"ש החל בליל הלובש את הקיטל אף בליל הסדר או סעודת ראש השנה
יו"ט .ואומרים הבדלה זו מיושב כמו הקידוש )לנוהגים כן כל השנה(] .מ"ב )ס"ק ג( .ועי' בכה"ח הלובש את הקיטל גם בסעודת ר"ה ,רשאי להיכנס עמו לבית הכסא ,שבאופן זה שוב לא
)סי' תעג אות כ( שלנוהגים להבדיל בישיבה בכל השנה אם חל מוצ"ש ביו"ט אומרים יקנה"ז הכל בעמידה )לנוהגים נחשב לבגד מיוחד לתפלה .אולם אם נוהג ללובשו )חוץ מלצורך התפלה( רק בסעודת ליל
לקדש בכל השנה בעמידה( .ועי' במאמ"ר )סי' תצח ס"ק ב( שכת' שנוהגים לברך על הנרות שהדליקו לכבוד יו"ט[ .הסדר ,אינו רשאי להכנס בו לבית הכסא כי באופן זה אינו יורד מקדושתו כיון שליל הסדר
הוא לילה של מצוה] .הגריש"א זצ"ל )גנזי הקדש פ"כ הגה ה([. הצמדת הנרות
י"א שמותר להצמיד שני נרות ע"מ לברך על אבוקה כמו בכל מוצ"ש ,כי אין חשש כיבוי
ע"י הפרדתם] .הגריש"א זצ"ל )יו"ט שני כהלכתו פ"א הגה סח( ואג"מ )או"ח ח"ה סי' כ אות ל([ .ויש מי ש"ץ הראוי לימים נוראים
שאומר שיש לחוש לכיבוי כשמפריד הנרות .ועל כן כדאי יותר באופן זה לברך על נר אחד
בלבד] .אור לציון )ח"ג פי"ח הגה ו( .ודעת הגרשז"א זצ"ל )יו"ט שני כהלכתו פ"א הגה סז( שלא יחבר הלהבות כי ראוי שיהיה הש"ץ בעל תשובה ,גם ראוי שילמד הכונות מהתפלות המבוארות בהזוהר.
קרוב הדבר שיכשלו באיסור כיבוי כי עלול לטפטף השעוה על הלהבה ולכבותה .אולם דעת האג"מ )שם( דלא חיי' ונהגו שמי שהתחיל להתפלל )או לתקוע( אפי' פ"א אין ליתן המצוה לאחר .ואם חלה הוא
לזה ,עיי"ש טעמו .וכן דעת הגריש"א זצ"ל )שם([ .ולמעשה יחבר הלהבות וישתדל לכתחלה ביד הקהל להעמיד אחר ומ"מ כשחוזר לבריאותו המצוה חוזרת אל הראשון .ואם יש מח'
שהפתילות לא יגעו זו בזו ,ואם נגעו רשאי להפרידם] .הגריש"א זצ"ל )שם( .והגריי"ק זצ"ל )ארחות בשביל זה לא יתפלל אע"פ שיתפלל מי שאינו הגון] .מ"ב )סי' תקפא ס"ק יא([ .ואין ממנים ש"ץ
נער שלא נתמלא זקנו] .מ"ב )סי' נג ס"ק כד([. רבנו ח"ב עמ' קיא( נהג לחברם .ועי' מש"כ בזה בס"ד בשמעתא עמיקתא גליון תקכ"ג[.
אבינו מלכנו אבל
אבל תוך י"ב חודש על אביו ואמו ]או תוך שלשים על שאר קרובים[ ,אסור לעבור לפני מנהג בני אשכנז לומר אבינו מלכנו על הסדר .ואם ר"ה חל בשבת ,אין אומרים אותו )כי
התיבה בר"ה ויוה"כ ,כי דינם כרגלים לכל ענין .ואם אין חזן אחר מותר אפילו בר"ה אין שואלין צרכים בשבת(] .רמ"א )סי' תקפד סע' א( ומ"ב )ס"ק ד([ .וכן כשחל יום ב' דר"ה בער"ש
במנחה אין אומרים אבינו מלכנו] .מ"ב )שם([ .וצ"ל מחה והעבר חטאינו ופשעינו ,כי יש ויוה"כ] .מ"ב )סי' תקפא ס"ק ז( .ועי' בג' מהרש"א )יו"ד סי' שצט( מש"כ לענין ש"ץ קבוע[.
לבקש תחלה על הקל ואח"כ על החמור .וכמו"כ יש לומר כלה הכ"ף בפת"ח והלמ"ד עבר עבירה מפורסמת
אין למנות לש"ץ בימים הנוראים מי שעבר עבירה מפורסמת ,כגון הליכה לערכאות וכדו' ,בציר"י .ויאמר רוע גזר בנשימה אחת] .מ"ב )ס"ק ג([.
אפילו עבר עליה פ"א בלבד ואפי' בשוגג .אבל בכל עבירה אין להחמיר בזה] .הגרשז"א זצ"ל מצות עשה לשמוע קול שופר
מצוה מה"ת לשמוע קול שופר בר"ה )ואין המצוה לתקוע בשופר(] .הרמב"ם )שופר פ"א( .וכ"כ )שם אות ח( דלא כמשמעות סתימת המ"ב בסי' נ"ג )ס"ק פב([.
הרא"ש )ר"ה פ"ד סי' י( דמברכים לשמוע קול שופר משום דבשמיעת קול שופר הוא יוצא .וכן פסק השו"ע )סי' קבלת שכר
תקפה סע' ב( .דלא כהסמ"ג )עשה מב( שכתב דמ"ע היא "לתקוע" .ועי' בזה בשמעתא עמיקתא גליון ע"א[. י"א שאסור לשכור חזנים להתפלל בשבת ויו"ט משום שנמצא מקבל שכר שבת ויו"ט
נשים )וה"ה בעל תוקע בר"ה( ,ויש מי שמתיר )כי במקום מצוה לא גזרו רבנן( .והעיקר כדעת
נשים ,להסוברים שקבלו עליהן חובה לשמוע תקיעת שופר )עי' בזה להלן( ,אסור להן המחמירים] .שו"ע )סי' שו סע' ה( פסק כדעה ראשונה להחמיר .וטעם האיסור שכתבנו הוא מהמ"ב )ס"ק כג([.
וי"א שאם יתפלל גם בימות החול )או תוקע בחודש אלול( ומשלם לו לחודש או לשבוע
לאכול לפני התקיעות .ואם מרגישות חולשה וכדומה מותר להן לאכול .וכל זה לענין
בבת אחת ,לכל הדעות מותר] .רמ"א )שם([ .ולמעשה נוהגים להקל לשכור לשבתות לחוד,
אכילת פת יותר מכביצה ,אבל פחות מזה יכולות לכתחלה לאכול אף אם אינן חלשות. והחושש לדברי האוסרין לא יקצוב בתחלה ומה שלוקח אח"כ י"ל שהוא דרך מתנה] .מ"ב
]קשו"ע )סי' קכט אות יט( וחיי"א )כלל קמא( .ועי' להלן האם נשים קבלו עליהן חובה לשמוע תק"ש[.
)ס"ק כד([ .וע"מ לצאת לכו"ע ,חזן המקבל שכר עבור תפלתו בימים הנוראים ,ידקדק
שמיעת התקיעות בעודו מתפלל להתפלל עוד תפלה א' חשובה ,כגון סליחות וכדו' ,בימות החול ,כדי שיחשב שכר יו"ט
יחיד שלא סיים תפילת לחש והגיעו צבור לתקיעות ,יפסיק בתפלתו וישמע התקיעות ,אך בהבלעה) .אבל עי"ז שיתפלל מנחה רגילה של חול וכדו' מסתבר דאין להקל ,כיון דכו"ע
לא יאמר "היום הרת עולם וכו'"] .עי' באג"מ )או"ח ח"א סי' קעג וח"ב סי' יד([. ידעי שאין נותנים שכר בעבור זה(] .אלף המגן )סי' תקפה ס"ק כד( והגרשז"א זצ"ל )שש"כ פכ"ח הגה
לתקן את הבעל תוקע בעודו מתפלל קמה[ .ומ"מ אסור לשכור החזן או התוקע בשבת ויו"ט גופא רק מער"ש] .מ"ב )ס"ק כג([.
מקום שנוהגים לתקוע בתפילת לחש ,ובעל התוקע טעה ,אסור לשוח באמצע ולגעור בו, סימן ברכה
הנוטל שכר לתקוע שופר בר"ה או כדי להיות ש"ץ )או לתרגם( בשבתות ויו"ט ,אינו רואה שכבר יצאו בתקיעות דמיושב .ואף אם לא שמעו התקיעות דמיושב יחזרו ויתקעו אחר
מאותו שכר סימן ברכה] .שו"ע )ססי' תקפה סע' ה( ומ"ב )סי' שו ס"ק כג([ .אלא שי"א שכל זה באיש התפלה אותו סימן שטעה ודיו] .מ"ב )סי' תקצא ס"ק א([ .ומ"מ נוהגים לעשות לו איזה תנועה
אמיד ,אבל הנצרך לצורך פרנסתו אין חשש] .ארחות חיים )שם ס"ק יג([ .ויש מלמדים זכות וממילא יבין הבעל תוקע שטעה ויתקן] .כה"ח )אות ו([.
לחזנים שמקבלים שכר] .א"א מבוטשאטש )סי' תקפה([ .וכמו כן אם אינו קוצב שכר אלא מקבל
לאחר מכן בתורת מתנה אין חשש] .עי' בשער"ת )סי' שו אות ה*( בשם הר הכרמל ובמ"ב )ס"ק טו([.
וכמו כן אם מקבך שכר בהבלעה ודאי מותר] .עי' רמ"א )סי' שו סע' ה([.
בשכר או בחנם
שליח צבור בשכר עדיף על שליח צבור בחנם ]שו"ע )סי' נג סע' כב([ ,כי בזה אין אחר שאינו נוסח הברכות
הגון רשאי לפשוט רגלו להתפלל ,ואם היה בחנם הרשות נתונה לכל וכפרוץ הדבר יעלה קודם שיתקע יברך :לשמוע קול שופר] .שו"ע )סי' תקפה סע' ב([ .ובדיעבד אם בירך לתקוע
מי שאינו הגון ,ועוד שהש"ץ יהיה בעצמו יותר נזהר בתפלתו ובתיקונו הואיל ושכיר הוא .בשופר ,או על תקיעת שופר ,או לשמוע בקול שופר ,יצא] .מ"ב )שם ס"ק ד( דלא כפר"ח[ .בתיבת
ואף שיש אפשרות להשיג בחנם מ"מ צריכין העניים ג"כ לתת לשכירות הש"ץ כי ש"ץ "קול" יגביה את קולו ויאריך קצת] .מט"א )סי' תקפה אות ג([.
ברכת שהחיינו בשכר עדיף] .מ"ב )ס"ק נג([.
ביום ראשון של ר"ה מברכים ברכת שהחיינו .וביו"ט שני ,דעת השו"ע שלא מברכים .ואם שתיית סממנים להנעים הקול
מותר לאכול שרפים מתוקים ולגמוע ביצה חיה כדי להנעים הקול כי לאו לרפואה הוא חל יו"ט ראשון בשבת ,מברך שהחיינו ביום השני] .שו"ע )סי' תר סע' ב([ .אולם דעת הרמ"א
ועל כן לא שייך לגזור בזה משום שחיקת סממנים] .שו"ע )סי' שכח סע' לח( ומ"ב )ס"ק קכב([ .וע"כ שיש לברך שהחיינו אף ביום שני )אפילו אם חל יום ראשון בחול( ,וכן המנהג אצל בני
מותר להשתמש בתרכיזים למיניהם לשפור הקול או למנוע צרידת קול הנגרמת מהליחות אשכנז .ומ"מ לכתחילה טוב שילבש הבעל תוקע בגד חדש ויכוון לפטור גם מצות שופר.
שבגרון] .שבט הלוי )ח"ח סי' פג([ ,והין כן אף אם אינן עשויים ממאכל בריאים] .שו"ע )שם( .וביאר ]רמ"א )שם([ .ובן ספרד השומע תקיעת שופר מבן אשכנז ביו"ט שני של ר"ה ,מותר לו לענות
המ"ב )ס"ק קכ( ע"פ המ"א שכ"ז אם לא בא לחזק מזגו ,אבל אם מחזק מזגו אסור אע"פ שאינו חולה .ועי' בערוה"ש אמן על ברכת שהחיינו ,אע"פ שלמנהג הספרדים אין מברכים ,דהואיל וכך הוא סדר
המברך לא חשיב הפסק] .הגרשז"א זצ"ל )הליכ"ש פ"ב הגה כב([. )אות מח( שלדעתו גם השו"ע מודה לדברי המ"א בזה[.
לא שמע הברכות מהש"ץ לצורך ריפוי הגרון
מי שבא לבית הכנסת אחר שבירך הש״ץ הברכות קודם שהתחיל לתקוע ,יברך לעצמו ממאכל העשוי אפילו תרכיז או מאכל לשתות או לאכול מותר בגרונו אם יש לו מכה
בריאים וכדומה ע"מ לרפותה] .שו"ע )שם סע' לז( .ומש"כ מכה בגרון כ"כ בהלכות קטנות )ח"א סי' קא(
בלחש] .מ"ב )סי' תקפה ס"ק יא( וכה"ח )אות לד([ .ואם הבעל תוקע התחיל לתקוע כשהוא עודו
ובבשבט הלוי )שם([ .ולש"ץ דרבים אם יש משום כבוד הבריות מותר לעשות כן בצנעה] .דקיי"ל
מברך ,אם כוון לצאת יד"ח התקיעות והברכות ,יצא] .עי' היטב במ"ב )סי' קסז ס"ק מה( ובשעה"צ
כה"ב דוחה איסור דרבנן אפי' בקום ועשה .וכן יוצא מהמהר"ח אור זרוע )סי' נו-נז( ,ועיי"ש שהתיר משום כבה"ב
)שם אות מג( .ועי' בזה בשמעתא עמיקתא גליון קע"ח[. בצינעא ומשום דאיכא כבוד שמים בבסומי קלא לצורך התפלה .והובא בדעת תורה )כאן( ובשבט הלוי )שם([.
לא בירך עד ששמע ל' קולות
י"א שמי שלא בירך לפני התחלת התקיעות ,אפילו אם שמע ל' קולות )כי בזה ייד"ח
מה"ת( עדיין רשאי לברך] .פרי הארץ )סי' ט( ועיקרי הד"ט )סי' ל אות א([ .וי"א שבאופן זה שוב אינו כריעה בתפלה
יש נוהגים להתפלל בר"ה בכריעה] .שו"ע )סי' תקפב סע' ד([ .והנוהג כן יתפלל בכריעת ראשו יכול לברך] .כה"ח )אות לט( משום סב"ל ,עיי"ש[ .והעיקר לבני אשכנז כשיטה הראשונה] .כן מבואר
עם גופו בלבד] .מ"ב )ס"ק יג([ .וצריכים לזקוף בסוף הברכות] .שו"ע )שם([ ,והיינו קודם שיאמר בשערי ברכה )דיני ברכת מצות סי' תקפה אות ה( הובא להלן .וכן משמע מהפר"ח )ס"ק ג( ומהאלף למטה )ס"ק ט(.
ברוך אתה .וה"ה בתחלת הברכה] .מ"ב )ס"ק יד([ .ובברכות שתיקנו לכרוע בהן יזקוף עצמו ועי' בכה"ח )אות לו([.
זמן הראוי לברך כשלא שמע הברכות כמה תיבות לפני שיאמר "ברוך אתה"] .מ"ב )סי' קיג ס"ק ו([.
אם לא הספיק לברך עד שהבעל תוקע התחיל לתקוע תקיעות דמיושב ,יש מי שאומר תפלה בקול
אף על פי שבכל ימות השנה מתפללים בלחש ,בר"ה נוהגין לומר בקול רם .ולא חיישינן שימתין ויברך קודם שישמע התקיעות דמעומד] .שערי ברכה )שם([ .וי"א שיכול לברך אפילו
שמא יטעה חברו מחמתו ,כיון שמצויים בידם מחזורים] .שו"ע )סי' תקפב סע' ט([ .ומ"מ י"א בסדר דמיושב כל שנשאר תקיעות לשמוע )אלא שי"א שאם כבר שמע ל' קולות שוב אינו
שמי שמתפלל בלחש משובח יותר ,אלא אם כן אינו יכול לכוון בלא זה] .כה"ח )אות נז( בשם מברך(] .פר"ח )ס"ק ג( ,האלף למטה )ס"ק ט( וכה"ח )אות לו( .ועי' בפמ"ג )א"א ס"ק ג([ .ויברך בין סדר
לסדר .וכן עיקר] .קיצור הלכות המועדים )תקיעות אות כו([. השל"ה וע"פ הזהר והאר"י ז"ל[.
בכי בראש השנה
האר"י ז"ל היה נוהג לבכות בר"ה ויוה"כ ,ואמר שמי שאינו בוכה בימים אלו אין נשמתו
טובה ושלימה] .הובא בכה"ח )סי' תקפב אות ס([ .מאידך דעת הגר"א שאין לבכות בר"ה] .מעשה אסור לאכול לפני מצות תקיעת שופר] .מ"ב )סי' תרצב ס"ק טו([ .פרט למי שחלוש שמותר לו
רב )אות רז( הובא בכה"ח )שם([ .ונוהגים כדברי האר"י ז"ל אפילו כשחל ר"ה בשבת] .מט"א הובא אכילת ארעי )עד כביצה מזונות ,או פירות וכדו' אפילו יותר(] .מ"ב )סי' תרצב ס"ק טו( .ועיי"ש
בכה"ח )שם([ .וי"א שאין כאן מח' ,שלכל הדעות אין לבכות מחמת דאגה על מעשים שעשה ,בסי' תל"א ס"ק ו'[ .ומ"מ הנוהג לאכול לפני התקיעות יש לו על מה לסמוך )ויזהרו שלא לאכול
אבל בכי מחמת דביקות והתרגשות שאינו בכי של צער מותר לכל הדעות גם בר"ה] .הגרנ"ק אלא אכילת ארעי כנ"ל(] .הגרשז"א זצ"ל )הליכ"ש מועדים פ"ב אות א( והגריש"א זצ"ל )אשרי האיש פט"ז
אות יח([ .ובפרט כשרבים אוכלים יחד שמזכירים א' לשני לשמוע התקיעות )אלא דאף זצ"ל )חוט שני ר"ה עמ' נא( ותשובות והנהגות )ח"ב סי' רסח([.
בכה"ג יש להיזהר לכתחלה שלא לאכול אלא אכילת ארעי(] .הגרשז"א זצ"ל )שש"כ פנ"ב הגה נב( בקשות פרטיות
מותר לבקש בקשות פרטיות בתפלת הלחש ב"אלוקי נצור"] .החזו"א )ארחות רבנו ח"ב עמ' קפא ותשובות והנהגות )ח"ה סי' קעט ד"ה ונראה( .ועי' במ"ב )סי' פט סס"ק כב([ ,ואם ממנה שומר שיזכירהו
אות כז( והגרשז"א זצ"ל )הליכ"ש פ"א אות טו([ .אלא שראוי להימנע מזה כי עיקר היום הוא לבוא לשמוע את התקיעות עדיף טפי] .צי"א )ח"ו ססי' ז([ .ביו"ט ב' שחובת התקיעות מדרבנן,
"מלכויות – כדי שתמליכוני עליכם"] .הגרשז"א זצ"ל )שם הגה .[(58ואף על פי שאסור לשאול מעיקר הדין מותר לטעום )עד כביצה מזונות ,או פירות וכדו' אפילו יותר(] .עי' במ"ב )סי' תלא
ס"ק ו( .וכ"כ בקובץ תשובות )ח"ג סי' פט( .והארכנו בס"ד בשמעתא עמיקתא גליון קצ"ה[. צרכיו בשבת ,מ"מ בר"ה שחל בשבת מותר] .הגרשז"א זצ"ל )שם אות טו([.
ביו"ט שני שכח לומר יעלה ויבא
ביו"ט ב' שחובת התקיעות מדרבנן ,מעיקר הדין מותר לטעום )עד כביצה מזונות ,או השוכח יעלה ויבא בתפלתו בר"ה אינו חוזר ,כיון שהזכיר את יום הזכרון] .הגרשז"א זצ"ל
פירות וכדו' אפילו יותר(] .עי' במ"ב )סי' תלא ס"ק ו( .וכ"כ בקובץ תשובות )ח"ג סי' פט([. )שם פ"א אות יא([.
נשים חתם מקדש ישראל והזמנים
טעה בתפלת ר"ה בברכה האמצעית ולא חתם "מלך על כל הארץ מקדש ישראל ויום נשים ,להסוברים שקבלו עליהן חובה לשמוע תקיעת שופר )עי' בזה להלן( ,אסור להן
הזכרון" ,אלא "מקדש ישראל והזמנים" ,לא יצא יד"ח וחוזר להתפלל] .מטה אפרים )סי' לאכול לפני התקיעות .ואם מרגישות חולשה וכדומה מותר להן לאכול .וכל זה לענין
תקפב אות יח([ .ואם נזכר לאחר שהתחיל רצה צריך לחזור מ"או"א מלוך" ,ולכל הפחות אכילת פת יותר מכביצה ,אבל פחות מזה יכולות לכתחלה לאכול אף אם אינן חלשות.
]קשו"ע )סי' קכט אות יט( וחיי"א )כלל קמא( .ועי' להלן האם נשים קבלו עליהן חובה לשמוע תק"ש[. מ"קדשנו במצותיך" ,ולחתום הברכה כתקונה] .הגרשז"א זצ"ל )שם אות יג([.
© שמעתא עמיקתא – ל הצלחת התורם ומשפחתו -לשאלות והערות ניתן להתקשר לפל' 052-767-0503
