דבר אמת · DVAR EMES — ראש השנה (2026-09-07)

שיעור
חסידות
על הפרשה
שיעור בספה"ק עבודת ישראל
מפי הגה"ח
רבי אברהם מרדכי אלתר שליט"א
• לראש השנה שחל להיות בשבת •
נמסר בביהח"ס זכרון אברהם ( )55בארא פארק
'יו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת במקדש היו תוקעין אבל לא במדינה'
-כי המשכת החכמה שע"י תקיעת שופר נעשית ע"י השבת עצמה.
'במקדש היו תוקעין' -כי היו י כולים לתקן אף החיצוניות ביום א',
אבל אנו אין יכולים לתקן החיצוניות רק ביום ב' ולכן אינו דוחה השבת
[ובו מתבאר ענין שני ימי ראש השנה על פי ספרי חסידות ועל פי הרש"ש,
ואיך תואמים יחדיו ומשלימים זה את זה]
זכות הפצת תורה ויראה
ברגשי הודאה והוקרה על ביקור חיזוק מרומם לטובת אנ"ש בארה"ב
וביחוד על שיעורי נגלה וחסידות כיד ה' הטובה בבית מדרשנו
בהוקרה כרום ערכו
ובברכת כתיבה וחתימה טובה לאלתר לחיים טובים בספרן של צדיקים גמורים
מתפללי השטיבל זכרון אברהם - 55בארא פארק
בשם אנ"ש בארה"ב
שיעורים אלו בספרי חסידות על הפרשה נמסרים מידי מוצש"ק
בישיבה גדולה פני מנחם י-ם עיה"ק ,ונערכים מיד ע"מ להוציאם לאור עולם לקראת ש"ק
[בשל המהירות הנדרשת ייתכנו שגיאות כתיב ו/או בהשגת הכוונה אל נכון,
ואיתנו תלון משוגותינו ואי"ה חזון למועד ייערכו הדברים כדת וכדין]
חכם לב ייקח מצוות לקבלת האיימיל השבועי בדוא''ל
בקריאה של חיבה נקרא לנהנים עצה עם כלל השיעורים שנמסרים מדי שבוע:
ותושיה ,ליתן יד ושותפות בהוצאות שיחות לפרשת שבוע | סדרות השיעורים
מלאכת העריכה הכתיבה וההפצה | שיעורי הכנה לקראת מועדים | גליונות
השבוע בספה"ק :תורת המגיד ,פרי הארץ,
של שיעורים נכבדים אלו למען תרבה
אור המאיר
הדעת עדי יקויים אימתי קאתי מר
ולכל שאלה /הערה על השיעורים ולענייני
לכשיפוצו מעיינותיך חוצה
הפצה
לפרטים ולהקדשה בגליון השבועי ו/או לשאלות נוספות אל מו' הגה"ח רא''מ
ניתן לפנות למייל המערכת אלתר שליט"א בחסידות ודרכי העבודה,
tam522511@gmail.com ניתן לשלוח לכתובת המערכת
או בפקס 077-3181588 - מכון 'תורת א"ם'
או להשאיר הודעה בקו דברי אמת tam522511@gmail.com
ואמונה בשלוחה 10 או בפקס 077-3181588 -
וכן ניתן להשיג את הספרים:
שיעורים בספה"ק פרי הארץ | אמצא מקום לה' -שערים לפנימיות התפילה |
מלכות הוי"ה | ושאר ספרים אצל המכון בפרטים הנ"ל
ניתן לשמוע את השיעורים השבועיים גם בקו דברי אמת ואמונה בשלוחה 3
ארץ ישראל ( *5265 -או )02-5011430
ארה"ב 518-329-9186
אירופה 44-3303-9004-84
בשלוחה ייעודית זו מופיעים גם שאר שיעורי הרב שליט"א בספרי:
תורת המגיד | פרי הארץ | תומר דבורה | תניא -שער היחוד והאמונה | דעת תבונות |
שפת אמת | דרך ה',
ושיעורים נוספים למועדים ,ובמגוון נושאים וענייני השעה
עימוד ועיצוב" :ואנוהו" 05331.05646
א תוכ ן הﬠנינים
תוכ ן הﬠנינים
דברי המדרש בטעם שבר"ה שחל להיות בשבת במקדש היו תוקעין אבל לא במדינה . . . . . . . .ג
ביאור ענין בניית הכלים על ידי הנסירה ע"פ משל משפיע ומקבל . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ה
שייכות הדינים לנסירה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ו
'תקיעת שופר חכמה' -המתקת הדינים על ידי החכמה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ו
תיקון חטא אדם הראשון ע"י הנסירה שבתקיעת שופר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ז
סדר ההמשכה וההשפעה שבאותיות שם הוי"ה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ח
'הבן בחכמה וחכם בבינה' . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ח
"שער הפונה קדים יהיה סגור ששת ימי המעשה" -בימות החול מאיר צורת אות ו' . . . . . . . . . .ט
"וביום השבת יפתח" ביום הז' מאיר אות ז' . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ט
סוד אותיות ו' ז' על דרך העבודה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ט
על ידי שופר ממשיכים מוח חכמה לצדיק יסוד עולם . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .י
ביאור דברי האר"י שכוונת השופר להמשיך מוח בינה -להמשיך החכמה בלבוש הבינה . . . . . .י
תקיעה 'קול פשוט בהרחבת הקול ,יחוד אבא ואימא . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יא
יחוד חכמה ובינה מביא לחכמה ,ורמוז בכך ששני יודין דע"ב ס"ג מביאים לניקוד פתח . . . . .יא
השבת ממשיכה את אותה המשכה שפועלים על ידי תקיעת שופר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יב
בכתבי האריז"ל שביום א' דר"ה התיקון בפנימיות העולמות וביום ב' בחיצוניותם . . . . . . . . . . .יג
על פי זה ביום א' דר"ה יבקש על תיקון הנשמה ועבודת ה' וביום ב' על צרכי כל ישראל . . .יג
לפי הרש"ש ביום א' תיקון חיצוניות דפנימיות ,וביום ב' פנימיות דפנימיות וחיצוניות
דחיצוניות ופנימיות דחיצוניות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יד
הבקשה על צרכי הגוף היא שלא יפריעו ואדרבה יסייעו אף הם לעבודת המלך . . . . . . . . . . . . .יד
תכלית ירידת הנשמה לגוף לתקן את הגוף . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .טו
תיווך קבלת הרש"ש עם הכתוב בספרי חסידות ,וביאור דברי הרש"ש על פי זה דייקא . . . . . .טו
תיקון דיום א' הכנה לתיקוני יום ב' . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .טז
במקדש היו יכולים לתקן אף החיצוניות ביום א' ולכן תקעו אף בשבת . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .טז
ההכרח להנ"ל מכך שהיה רק יום אחד יום טוב של ר"ה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יח
תוכ ן הﬠנינים ב
העבודה ביו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת הוא לבוא לכל ההתעוררוית של תקיעת שופר
מהשבת עצמה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יט
עירוב השטן בר"ה זה הוא בחיבוב מצוות השבת . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כ
שיטת רבי אליעזר שבתשרי יגאלו ,ושיטת רבי יהושע שבניסן ,הם שני עתי וקצי הגאולה . . . .כ
ג ראש השנה
שיﬠור בספ ר ﬠבודת ישראל
ראש השנה
$לראש השנה שחל להיות בשבת $
'יו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת במקדש היו תוקﬠין אבל לא במדינה'
-כי המשכ ת החכמה שﬠ"י תקיﬠת שופ ר נﬠשית ﬠ"י השבת ﬠצמה.
'במקדש היו תוקﬠין' -כי היו יכולים לתקן אף החיצוניות ביום א',
אבל אנו אין יכולים לתקן החיצוניות רק ביום ב' ולכ ן אינו דוחה השבת
]ובו מתבאר ﬠנין שני ימי ראש השנה ﬠל פי ספ רי חסידות וﬠל פי הרש"ש,
ואיך תואמים יחדיו ומשלימים זה את זה[
ואם אינו דבר תורה ,ולכן אין תוקעין
דברי המדרש בטעם שבר"ה שחל
במדינה ,אם כן אפילו במקדש לא ידחה. להיות בשבת במקדש היו תוקעין אבל
לא במדינה
דאינון יתבין ומתקשין ,בעוד שהיו עד
יושבים ודנים בכך ,עבר כהנא ,עבר השביעי באחד לחודש" )ויקרא כג, "בחודש
שם רב כהנא ,אמרין אתא מאריה כד( ,במדרש )ויקרא רבה כט ,יב( רבי
דשמעתא בא חכם גדול ניזיל ונשאל ליה, י וחנן וריש לקיש הוו יתבין מתקשין ואמרין,
אזלין ושאלין ליה .אמר לון ,כתוב אחד ישבו ותמהו ואמרו ,תנינן יום טוב של
אומר )שם( "זכרון תרועה" ,וכתוב אחד אומר ראש השנה שחל להי ות בשבת במקדש היו
)במדבר כט ,א( "י ום תרועה יהיה לכם" ,הא תוקעין אבל לא במדינה ,אם דבר תורה
כיצד ,האם ראש השנה הוא יום תרועה או הוא ,אם תוקעים במקדש מפני שתקיעת
רק זכרון תרועה ,בזמן שבא בשבת "זכרון שופר דאורייתא ,אם כן ידחה גם בגבולין.
שיﬠור בספ ר ﬠבודת ישראל ד
המקדש משאר המקומות ,ורב כהנא לא תרועה" מזכירין אבל לא תוקעין ,ואילו
מבאר על כך מאומה אלא רק מבאר מה כאשר חל ראש השנה בימות החול
שונה שבת מימות החול. תוקעין בפועל.
וגם רבי שמעון בר י וחאי ,שכן בא לבאר אמר רבי שמעון בר יוחאי ,ידחה במקדש
החילוק בין מקדש למדינה ,סתם -שהן י ודעין זמנו של חודש ,ואל
דברי ו באין מבין ,דמה תלוי ענין ידיעת ידחה בגבולין -שאין י ודעין בזמנו של
הקביעות לענין ראש השנה שחל בשבת, חודש .בזמנם שהיו מקדשים על פי
למה אי ידיעת קביעות החודש היא סיבה הראיה ,כשהסתיים יום כ"ט באלול היה
שלא לתקוע ,כי על פי ההלכה טעמא תמיד ספק האם הוא א' בתשרי והוא יום
אחרינא אית בגוויה כמבואר בגמרא )ר"ה טוב של ראש השנה ,או ל' אלול והוא
כט (:דאין תוקעין בראש השנה שחל להיות יום חול ,ורק למחרת יהיה ראש השנה,
בשבת מחשש שמא יעבירנו ,ש'הכל ובמקום המקדש ששם בית דין קדשו את
חייבין בתקיעת שופר ,ואין הכל בקיאין החודש ידעו לכל הפחות ביום האם הוא
בתקיעת שופר ,גזירה שמא יטלנו בידו ראש השנה ונתקדש החודש או לא ,לכן
וילך אצל הבקי ללמוד ,ויעבירנו ארבע בו תקיעת שופר דוחה את השבת ,מה
אמות ברשות הרבים' ,אבל זה הטעם שאין כן בגבולין שלא היו יודעים אם
שאין יודעים בקביעת החודש לא נמצא היום ראש השנה או לא ,אין תקיעת
בש"ס דילן. שופר דוחה את השבת .דאמר רבי שמעון
בר יוחאי" ,י ום תרועה יהיה לכם -ועשיתם
וגם צריך להבין הסמיכות 'דאמר רבי
אשה" ,מקום שהקרבנות קרבין ,עד כאן
שמעון בר י וחאי" י ום תרועה יהיה
לשונו של המדרש.
לכם"' וכו' ,ומאי ענין זה לזה .והמפרשים
שמו יד לפה ואין פותר מהם דבר להבין והענין מופלא ומוקשה מתחילה ועד סוף,
המאמר הנפלא הזה: דרב כהנא לא תירץ כלום על
קושיתם ממה נפשך הנ"ל .רבי יוחנן וריש
לבאר מדרש זה ,מקדים לבאר ]ובכדי
לקיש לא תמהו מה שונה ראש השנה
את סוד וענין ראש השנה[:
שחל להיות בשבת מראש השנה שחל
ונראה לי לבאר לפי ערכי ,על פי הקדמת בימות החול ,אלא בראש השנה שחל
האריז"ל שהאיר עינינו ,דהנה עיקר להיות בשבת גופא מה שונה מקום
ה ראש השנה
ועושה הן את המשפיע והן את המקבל, התיקון בראש השנה לעשות הנסירה על ידי
אולם רק על ידי צורת משפיע ומקבל יש השופר כידוע ,עניין הנסירה מוזכר
המשכה ותולדות ,הן רב ותלמיד ,הן איש בהרבה ספרי חסידות ,ויש בו פרטים
ואשה ,הן גרעין באדמה ,בכל אלו רבים ,ונתבאר שבוע שעבר בשיעור
משפיע ידי על נעשית ההמשכיות בספר דברת שלמה )פר' נצבים( ,ונבארו
ומקבל ,ועל דרך זה בשאר הדברים. בשפה נוספת בס"ד ,הנוגעת למבואר
ובריאת
בדברי רבינו בענין זה.
ענין משפיע ומקבל ,בתחילה
יורדים כשנים יחד ,דבוקים
כביכול אחד בשני ,ובצורה כזאת לא ביאור ענין בניית הכלים על ידי
שייך שיבוא מכך תולדות ,כי כל הנסירה ע"פ משל משפיע ומקבל
מבואר
ההמשכיות באה רק על ידי שכביכול
בגמרא )עירובין יח (.ש'דו פרצוף
המשפיע והמקבל כביכול נפרדים זה
פנים היה לו לאדם הראשון'
מזה ,ואזי יש השפעה מהמשפיע למקבל
וכו' ,שלא נבראו אדם וחוה בשני גופים,
ומהשפעה זו ישנה המשכיות.
אלא היו גוף אחד ,שהיו מחוברים זה
כל עוד התלמיד אינו יודע מאומה כי לזה מגבם .ולאחר מכן "ויפל ה' אלקים
מעצמו ,מוכרח הוא להיות צמוד תרדמה על האדם ויישן ,ויקח אחת
ודבוק ברב כל הזמן מבלי להיפרד ממנו, מצלעותיו ויסגור בשר תחתנה .ויבן ה'
ולא נוצר מכך חידוש ,רק כאשר התלמיד אלקים את הצלע אשר לקח מן האדם
נבנה מספיק ,וביכולתו ללמוד ולחדש לאשה ויביאה אל האדם" )בראשית ב כא -כב(.
לבדו ,זהו שלב הנסירה והיפרדות הרב והסיבה שהיה כן בגשמיות הוא מפני
והתלמיד זה מזה ,ואזי נהיה התלמיד שברוחניות העניינים כן הוא ,שהאדם
לכלי ,הנסירה בונה את התלמיד לכלי. נברא "בצלמנו כדמותנו" )שם א ,כו( ,והוא
ועל ידי זה ,לאחר מכן כאשר הרב ישפיע משל לכל החיים הרוחניים ,ומאחר וכך
לתלמידו ,יווצר מכך חידוש והמשכיות, הוא מבנה הרוחני לכן גם יצירת האדם
יוכל התלמיד לקבל בכליו את חידושי הייתה באופן כזה.
הדבר יובן ,מכך שהקב"ה עשה שקיום
הרב ולפתחם.
שנה בבוא ראש השנה ,נעשה ובכל וחיות העולם בנוי בצורה של
נסירה בכללות הבריאה ,בחינת משפיע ומקבל ,שאף שהקב"ה בורא
שיﬠור בספ ר ﬠבודת ישראל ו
ויידע לקרוא וללמוד וכו' .וכשלמד הילד נפרדת החדשה השנה של המקבל
לקרוא אותיות קיבל כ"ב דינים ,וכשכבר וננסרת ,ונעשית כלי .ולכן גם בגשמיות
יודע את כל הנקודות כבר יש לו הרבה היה כן ,שכל עוד שאדם וחוה היו
יותר דינים ,וכו' ,ודינים אלו אינם רעים מחוברים מגבם ,לא היה אדם יכול ליתן
ח"ו .רק כאשר הילד מתעצל ללמוד ולהשפיע לחוה ,ולא היה יכול להיות
לקרוא את האותיות או את הנקודות ,או להם המשכיות של תולדות .ורק על ידי
אז הרב מכה או מייסר אותו בשביל הנסירה נעשתה חוה לבחינת מקבל
שילמד ,בשלב זה נהפכים הדינים לרעים ואדם לבחינת משפיע ובאופן שיהיה
ח"ו ,וגם זאת בכדי שיבנה על ידי להם תולדות.
קריאת כללי את שילמד הדינים,
האותיות והניקוד.
שייכות הדינים לנסירה
כמו כן הדינים שישנם בראש השנה ,הם
בשלב הנסירה המשפיע כביכול והנה
אינם רעים ח"ו ,אדרבה הם טובים
ישן ,בסוד "ויפל ה' אלקים
מאד ,הם פועלים שהאדם יהיה כלי
תרדמה על האדם" ,וזה מה שגורם את
לעשות תפקידו ושליחותו בעולם .אלא
הדין בראש השנה .ועומק הדבר הוא
שאם האדם אינו עושה את תפקידו
שהדין איננו דין רע ח"ו ,אלא בהיפך,
ושליחותו מכך מתחילים ליצור הבעיות
הדין נועד לבנות עמו את הכלי ,ובשלב
בכדי להעמידו על מקומו.
הנסירה בו המקבל נהפך לכלי נעשה זאת
על ידי הדין.
'תקיעת שופר חכמה' -המתקת וטעם הדבר ,כי דין היינו גבול ,ובניית
הדינים על ידי החכמה כל כלי הוא על ידי גבולות ,אין
התלמיד הינו חכם ונבון ,יודע וכאשר כלי שאין לו גבול ,וגם ברוחניות לכל
הדינים בחכמתו לבנות את השפעה יש דינים וגבולות ,החל מלימוד
כראוי במהירות ,על דרך ילד חכם הלומד האותיות ,לכל אות יש את כללי צורתה
את כל האותיות במהירות יותר ,נמצא וביטויה ,ולאחר מכן לכל ניקוד יש את
שהחכמה היא הגורמת שיהיו הדינים צורתו וכללי ביטויו ,כל כללים אלו הם
בונים בלבד בלי שיירעו .ועל דרך משל, דינים ,שצריך התלמיד ללמוד לומר כך
אדם חכם כאשר מקבל צנצנת דיו מלאה בדיוק ולא אחרת ,רק כך יבנה התלמיד
ז ראש השנה
אדם הראשון היה בכך שנשא את חוה הוא כותב עמה אותיות ,שלא כטיפש
כבר ביום שישי ,ולא המתין עד ליל שסתם מלכלך ומכתים את הדף עם כך.
כל אחד מאתנו בא לעולם לומר ולספר
שבת .ועל דרך זה באכילת עץ הדעת,
שעניין אחד הוא )כמבואר שם( ,החטא היה
דבר מה ,וכאשר הוא משתמש
בהקדימו לאכול זאת לפני שבת ,ובכך
בחכמה האמיתית ,בא אמירתו וסיפורו
השפיע אדם הראשון על כל הבריאה.
למקום הנכון ,לייעד ולתכלית ,ואזי
ואנחנו צריכין לתקן כל זאת ,להשיב את הדינים שלו בונים אותו שיהיה כלי
העולם למצב שהיה לפני החטא, לגילוי כבוד ה' .ורמזו חז"ל לכך באמרם
עד ביאת משיחנו במהרה כנודע מספרי 'תקיעת שופר חכמה ואינה )ר"ה כט(:
קבלה .כל עבודת כל הדורות ,כל תרי"ג מלאכה' ,שעל ידי חכמת תקיעת שופר
המצוות ,נועדו לתקן פגם זה ולהשיב את והתעוררות בני ישראל שעל ידה באים
החטא, לפני שהיה למצב העולם כל הדינים למקומם .במחזורים מובא
הדורות וכל הקדושים, מהאבות עשרת טעמי הרס"ג לתקיעת שופר,
שלאחריהם -שופטים ,תנאים ,אמוראים, המלכת ה' ,מעורר לשוב אליו יתברך,
מקובלים ,רבנים ,וכו' ,עדיין לא הצליחו זכירת מתן תורה ,וכו' וכו' ,על ידי כל
לתקן את אשר נפגם אז. התעוררויות אלו בשעת תקיעת שופר
מהאריז"ל ,שלולא חטא אדם וכתוב פועל האדם המתקת כל הדינים ,שכל
הראשון ,אילו הוא היה ממתין הדינים יהיו מתוקים ונעימים ,שכל גבול
לשבת ,היה נעשה ביום אחד ובבת אחת וגבול יבוא על מקומו.
כל העבודה שאנו עושים כיום מראש
השנה עד שמחת תורה ,ועל ידי חטא
תיקון חטא אדם הראשון ע"י הנסירה
אדם הראשון התפרס עבודה זו לכ"א
שבתקיעת שופר
והוא ,כדי לתקן חטא אדם הראשון ,שלא
יום .ולכאורה זהו מעלה ,שהרווחנו
המתין במעשה היחוד עד שבת
חודש שלם של תשרי במקום יום אחד
קודש ונזדווג ביום ה' ,ועל ידי זה נתאחזו
בלבד .אבל האמת היא ,שבכך התפוררה
החיצונים והיה מה שהיה.
כל הקדושה לחלקיקים קטנים ,במקום
שכל העבודות יהיו יחד בזמן אחד
ובאדם אחד ,במקום נהיה שש מאות בכתבי האריז"ל )שער הגלגולים הקדמה מבואר
אלף נשמות שהם עצמם מחולקים כט ,פרע"ח שער ר"ה הקדמה ו( ,שחטא
שיﬠור בספ ר ﬠבודת ישראל ח
הוא בחינת המשפיע לאות ה' ,כמבואר עצמם והעבודות רבים, לפרטים
בקדושת לוי שהאות ו' היא בצורת מחולקים זה מזה ,לפעמים יש מעט
המשכה מלמעלה עד למטה ,ואות ו' התעוררות ,לפעמים מעט הבנה ,לפעמים
לוקח את כוחו מאות ה' ראשונה מעט הרגשה ,במקום שיהיה "תמונה
שלפניה ,שהוא סוד עולם התשובה, שלימה" נעשו "חלקיקים קטנים" בלבד.
אילו כל עבודה זו היתה בבת אחת היינו
ששם מקור הכל באופן שהם מחוברים
לה' ,ומעל זה האות י' שהיא כנקודה,
ששם החיבור לחכמה. חיים מציאות אחרת ,והיו מרגישים
את השינוי וההתחדשות שבכל שנה
ושנה ,אבל כיום התחלפות השנה נעשית
'הבן בחכמה וחכם בבינה' בזמן רב ,במשך כ"א יום נמצאים במין
הקבלה ,י' חכמה ,ה' ראשונה ובשפת תערובת של שנה הישנה והשנה החדשה
בינה ,ו' ששת המידות חסד יחד ,ואין מרגישים את ההתחדשות.
ואחד
גבורה תפארת נצח הוד ויסוד ,ה'
המקומות והעבודות החזקים
אחרונה מלכות ,גילוי מלכות ה' בעולם.
ביותר לתקן זאת ,הוא בעבודת
ההבנה והחכמה האמיתיים זה להיות
הנסירה שבתקיעת שופר בראש השנה,
בטל לה'.
]יום בריאת האדם ויום חטאו[.
החכמה בין עמוקה שייכות ויש
בחכמה 'הבן בסוד והבינה,
וחכם בבינה' )ספר יצירה ,מובא להלן בדברי רבינו(, סדר ההמשכה וההשפעה שבאותיות
כי אדם אינו יכול להשיג את החכמה שם הוי"ה
עצמה ,את הביטול כשלעצמו ,רק על דברי רבינו להלן ,יש להקדים להבנת
ידי הבינה יכול אדם להבין ולתפוס את ששם הוי"ה בנוי מד' אותיות,
היא הבינה וכל לה', הביטול ומהסוף להתחלה ,הוא אות ה' אחרונה,
ההתבוננות המביאה להשגה בביטול לפניו אות ו' ,לפניו אות ה' ראשונה,
לה' .אדם אינו יכול להתחיל להתבונן ולפניו אות י' .וסדר זה מרמז על סדר
מבלי שיהיה לו איזשהו נקודה שעליה העולמות והספירות' ,עולם הזה נברא
"גישה" לאדם ואין מתבונן, הוא בה"י' )מנחות כט - (:מאות ה' אחרונה היא
לנקודה בלי ההתבוננות בה. ההשפעה לעולם הזה ,ואות ו' שלפניה
ט ראש השנה
בו נביעו עילאה שהיא החכמה הקדומה, "שער הפונה קדים יהיה סגור ששת
ההמשכה לעולם אינה שלימה ,מבלי ימי המעשה" -בימות החול מאיר
בחינת החכמה .והוא "השער פונה קדים צורת אות ו'
סגור ששת ימי המעשה" ,אין המשכה
וזה דכתיב )יחזקאל מו ,א( "שער הפונה קדים
יהיה סגור ששת ימי המעשה וביום
שלימה לכן ו' של כל השבוע רק מצד
אחד י' ולא משני הצדדים ,ואין לו עליה
השבת יפתח" ,רומז לסוד הנעלם .כי צדיק
בחכמה ,ולא נתקן גם בבחינת אחורים ,רק
יסוד עולם כל ששת ימי המעשה הוא צורת
בבחינה אחת מלפני ו -שיש אות י'
ו' ,אות ו' נקראת 'צדיק יסוד עולם' ,מפני
מחכמה על קו אות ו'.
שעבודת הצדיק לחבר מעלה ומטה ,וזהו
צורת אות ו' -המשכה מלמעלה עד
"וביום השבת יפתח" ביום הז' מאיר למטה כנ"ל ,ובששת ימי המעשה מאיר
אות ז' אות זו ,אות ו' מורה על שש ,והעבודה
מה שאין כך בשבת ,דכתיב "ובי ום השבת בששת ימי המעשה הוא להמשיך ולגלות
יפתח" ונמשך החכמה בקרבו ,ואז את ה' בבריאה.
ניתקן גם בחינת אחורים .לכן שם של י ום רבינו ,שכאשר אותיות י"ה, ומבאר
השבת הוא י ום ז' ,שבצורת אות ז' יש חכמה ובינה ,מאירים באות ו',
כביכול שני יודי"ן ,הן מלפניה הן במידות ,אזי האות ו' נהפכת לאות ז',
מאחוריה ,להורות כי החכמה הוא הי ו"ד שיש לה בראשה את האות י' של
תסובבנו על ראשו לפני ו ולאחרי ו .וכתבתי החכמה ,ועל ידי זה נמשך לעולם
מזה באורך בהגהות לספר תיקוני זוה"ק ביטול לה' .אולם כל עוד שלא נמשכו
עיין שם: חכמה ובינה למידות ,אזי זהו בחינת
אות ו' בלבד ,ואזי לא נמשך לעולם
סוד אותיות ו' ז' על דרך העבודה הביטול לה':
אותיות ו' ז' יובן היטב על דרך סוד שיש לו פנים רק לצד אחד מלפני ו ולא
העבודה ,כל אדם נשמתו הקדושה נתקן אחורי ו ,לאות ו' יש צורת אות
והאלוקית שואפת לחיות את ה' בכל עת י' רק לפניה ולא לאחוריה ,שזה מורה על
ועת ,אלא שגופו אינו רוצה בכך תמיד. כך שהוא איננו מתוקן מכל צדדיו ,והיינו
בששת ימי המעשה ,בחינת הפנים שאין ביטול לה' בתכלית בכל ,ולא נכנס
שיﬠור בספ ר ﬠבודת ישראל י
השפעת החכמה האמיתית ,ללמדו איך הנשמה יש בה יו"ד ,כל יהודי בכל מצב
להיות בטל לה' .ההשפעה האמיתית שהוא רוצה בפנימיותו לעבוד את ה'
שברצון המשפיע להביא למקבל הוא כראוי ולהתבטל אליו ,אולם בחיצוניותו,
דבר אחד -שידע להתבטל לה' ,זה בגופו ,עוסק הוא בהבלי עולם הזה.
תכלית הכל ,וכל ענייני תקיעת שופר, אולם בשבת קודש ,יכול לזכות היהודי
המלכת ה' ,עורו ישנים משנתכם ,וכו', לכך שגם גופו ישתנה וישתתף אף הוא
עניינם לפעול בכל העולמות כולם בעבודתו את ה' ,כך שבשבת יש אות
העולמות עד העליונים מהעולמות יו"ד נוספת גם לבחינת האחוריים.
וזהו מה שבשבת נעשה מהאות ו' של
התחתונים את הביטול לה' ,והוא עניין
המשכת המוחין הנעשה על ידי השופר,
'להמשיך מוח חכמה' -הביטול לה', ימות החול אות ז' ,בשבת גם
בכל עולם כפי מדרגתו ,בכל מקום כפי בחינת הגב והאחוריים של האות ו',
מדרגתו ,ובכל אדם כפי מדרגתו ,וזהו המקום המכוסה שאינו מואר בחכמה
'להיות הכל פנים בפנים' ,שככל שהאדם וביטול לה' ,אף בו מאיר החכמה
בטל לה' יותר הוא נהיה מחובר יותר והביטול לה' ,אף גוף וחייו המעשים של
לה' ,וזהו עניינן תקיעת שופר ,להשפיע האדם משתנים למעליותא בשבת קודש.
את הביטול של מוח חכמה עד לעולם
הזה ,שהוא בחינת אחוריים.
על ידי שופר ממשיכים מוח חכמה
לצדיק יסוד עולם
ביאור דברי האר"י שכוונת השופר
ונחזור לעניננו ,כי עיקר התיקון על ידי
להמשיך מוח בינה -להמשיך החכמה
השופר ,לתקן בחינת אחוריים,
בלבוש הבינה
ולהי ות הכל פנים בפנים ,ולהמשיך מוח
הגם שכתב האריז"ל הכוונה בשופר חכמה לצדיק יסוד עולם.
להמשיך מוח בינה ,ולפי דבריו
לכאורה עניין תקיעת שופר המשכת מוח לעיל שעל ידי השופר נעשה נתבאר
בינה ,שהוא התבוננות ותשובה ,ולא שוב עניין הנסירה ,שעניינו
המשכת מוח החכמה והביטול ,עם כל זה לעשות את המקבל לכלי ,שעל ידי זה
כוונתו כדברינו ,רק שאי אפשר להמשיך משפיע וייחוד חיבור להיות יוכל
החכמה זולת לבוש הבינה כנודע ,וזה ומקבל ,ויוכל המשפיע לתת למקבל את
יא ראש השנה
נקודת את מרחיבה אימא, בחינת וכמו 'וחכם בבינה' )ספר יצירה פ"א מ"ג(,
החכמה ,בחינת אבא. שנתבאר לעיל שאיננו יכולים לבוא
ולכן הבינה נקראת בשם 'רחובות הנהר',
לביטול בלי התבוננות.
שנהר הבינה מרחיב את מעין
החכמה .וענין זה מתבטא אף בקול
פשוט של השופר ,קול פשוט מבאר
תקיעה 'קול פשוט בהרחבת הקול,
ביטול ,אולם הקול הוא לא נקודה קצרה
יחוד אבא ואימא
אלא תקיעה רחבה ,זהו מה שהבינה וזה סוד תקיעה -קול פשוט בהרחבת
מרחיבה את ביטול החכמה .כולנו הקול ,שהוא סוד רחובות הנהר ,יחוד
יודעים שצריכים להתבטל לה' ,אולם אבא ואימא ,כנודע באידרא רבא עיין שם.
בשביל שזה יתרחב ויכבוש את האדם, כתוב בגמרא )חגיגה יד' (.נבון זה המבין
נצרך לכך התבוננות ,וזהו ענין יחוד דבר מתוך דבר' ,והיינו שמתוך דבר
אבא ואימא. החכמה מבין עוד דברים ,שזהו הרחבת
דבר החכמה .וכתפקיד האם שבונה את
)יבמות סג,. השפעת האב ,ככתוב בגמרא
יחוד חכמה ובינה מביא לחכמה ,ורמוז ומבואר באריכות יותר בתנדב"א ]האיש שלום[ פ"י(
בכך ששני יודין דע"ב ס"ג מביאים ששאל רבי יוסי את אליהו הנביא 'כתיב
לניקוד פתח )בראשית ב ,יח( "אעשה לו עזר" ,במה אשה
זה כולו מתורת הקבלה ,ואינו ]קטע עוזרתו לאדם .אמר לו ,אדם מביא חיטין,
נוגע כל כך להמשך המאמר, חיטין כוסס ]בתמיהה ,וכשמביא[ פשתן,
לביאור עבודתנו ביום טוב של ראש פשתן לובש ]בתמיהה[ ,לא נמצאת
השנה שחל להיות בשבת ,לכן נבארו רגליו' על ומעמידתו עיניו מאירה
בקיצור בלבד [:ונעשה בצורת נקודת ]בתמיהה[ .שהוא מביא חטים והיא
פת"ח כזה ,ניקוד הפתח יש לו רוחב, טוחנת ואופה ,ומביא פשתן והיא טווה
והוא מפני שנעשה היחוד משני נקודות ועושה בגדים ומלבישתו ומעמידתו על
הנקרא ציר"י כמו שהם שני י ודי"ן דע"ב רגליו ,והיינו ,שאמנם האיש מביא את
ס"ג ,ידוע שישנם ד' מילויי שם הוי"ה: נקודת הדברים ,אבל האשה היא זאת
ע"ב ,ס"ג ,מ"ה ,ב"ן ,שלמרות שאות י' שמרחיבה ומפתחת את זאת שיהיה ראוי
מילויה שווה תמיד -יו"ד ,אולם כל שאר לאכילה ומלבוש .והיינו שבחינת הבינה,
שיﬠור בספ ר ﬠבודת ישראל יב
ובינה ,ונמשך חכמה וביטול לה' ,ובשעת מיני בכל למלאותם ניתן האותיות
תקיעת שופר ביכולת האדם לבנות אופנים ,כאשר כל האותיות במילוי י'
בנפשו לכל השנה הבאה את ביטולו לה', ]יו"ד ה"י וי"ו ה"י[ הוא בגימטריא ע"ב,
ושיהיה זאת עם השגה ,שעל ידי וכאשר מילוי שני ההי"ן בה"י והוי"ו
התבוננותו יוכל להיות בטל לה' יותר. באל"ף ]יו"ד ה"ה וא"ו ה"ה[ הוא
בגימטריא ס"ג ,ויש עוד שני מילויים
נתבאר לעיל ,שאף שבת עניינה וגם מ"ה וב"ן ואין כאן מקומן ,ומילוי ע"ב
הארת החכמה עד לאחוריים ,שלכן שביודי"ן הוא בבחינת החכמה ומילוי
בשבת שהוא יום ז' נהפך ו' של ו' ימי ס"ג שבההי"ן בבחינת הבינה ,ושני
המעשה לז' ,ובאות ז' יש שני נקודות יודי"ן של שני שמות אלו שכל יו"ד
יודי"ן משני צדדיה ,להורות שהחכמה כנקודה הם כשני נקודות ציר"י ,בחיבורם
יורדת אף לאחוריים ,כנ"ל. יחד נעשים רוחב ניקוד הפתח ,ואין כאן
המקום לבאר זאת בהרחבה יותר ,ועל ידי
ולפי זה מבואר טעם חז"ל שעקרו מצות המשך והתחברות נעשה קו ונקרא פת"ח,
עשה דאורייתא -שלא לתקוע שזה ניקוד החכמה ,נמצא שיחוד חכמה
שופר בראש השנה שחל בשבת )ראש השנה
ובינה מביא לחכמה.
כט ב( ,וכמו שאמרו )יבמות צ ב( 'שב ואל
תעשה עדיף' ,שיש כוח לחכמים לעקור ועיין מה שכתב האר"י בכוונת שפתי
מצוות עשה בשב ואל תעשה ,והגם תפתח ,הצירוף ת' -פת"ח בתקיעה
שהטעם ניחא כפשוטו ,גזירת חשש שמא התי"ו מרמז כמבואר שם ,ונמשך היחוד
יעבירנו ד' אמות ברשות הרבים )ר"ה שם(, למטה דרך קו לזעיר אנפין על נוקבא,
יש לומר עוד טעם לדבריהם על פי מה כנודע ,כמו שנתבאר לעיל שהמשכת
שהבינו חז"ל על פי דרך אמת ,שמכי ון החכמה בבינה ביחוד חכמה ובינה נמשך
שחל ראש השנה בשבת ממילא נתגלה עד להשפעת המידות למדת המלכות.
החכמה בשבת" ,כי קודש הוא" )שמות לא,
יא( כנודע ,החכמה נקראת קודש ,ולכן
שבת נקראת קודש ,ומתפשט הנביעו השבת ממשיכה את אותה המשכה
בצדיק יסוד עולם -כנ"ל בצי ור אות ז', שפועלים על ידי תקיעת שופר
וממילא שאין אנו צריכין לתקיעת שופר מכל הנ"ל ,שבשעת תקיעת והמובן
על ידי מעשה ידינו ,כי הקדושה ממילא חכמה ייחוד נעשה שופר
יג ראש השנה
המבואר לעיל ,כשבא בשבת דהוא י ום ז', השבת ממשיכה מעצמה את חיילא.
עלי ו נרמז "זכרון תרועה" ,מחמת דנתגלה אותה המשכה שאנו ממשיכין על ידי
הנביעו בצי ור ז' כנ"ל .ולא בא רב כהנא שאנו תוקעין בשופר -המשכת נביעת
ליישב את שאלתם ,אלא רק לבאר להם החכמה בצדיק יסוד עולם ,ולא נצרך
שהטעם הפנימי שאין תוקעים בשבת לתקוע בשופר ,לכן עקרו חז"ל מצוה
במדינה רמוז בענין "זכרון תרועה". תקיעת שופר בשבת .ויסוד זה כתוב בכל
ספרי קודש ,שבשבת אין חסרון של
המשכת תקיעת שופר ,אלא שאותה
בכתבי האריז"ל שביום א' דר"ה המשכה הנפעלת על ידי תקיעת שופר
התיקון בפנימיות העולמות וביום ב' נמשכת בשבת על ידי השבת.
בחיצוניותם
ועיקר התירוץ והביאור גילה רבי שמעון בר ]ועל פי זה חוזר לבאר את דברי המדרש
י וחאי הקדוש במאמרו שם במדרש, שפתח בתחילת המאמר[:
על פי שנקדים דברי האריז"ל ,שכתב נמצא כל עיקר קושיתם של ר' יוחנן וריש
האר"י כי בי ום ראשון דראש השנה תמיד לקיש במדרש ,עיקר הוא מפני מה
התיקון בפנימיות העולמות ,ובי ום שני דחי במקדש ,ולא יהיה תוקעין אפילו
בחיצוני ות העולמות ,עיין שם והבן. במקדש ,מאחר ונתבאר שהטעם שאין
תוקעין במדינה בשופר ביום טוב של
על פי זה ביום א' דר"ה יבקש על ראש השנה שחל להיות בשבת ,מפני
תיקון הנשמה ועבודת ה' וביום ב' על שההמשכה הנמשכת על ידי תקיעת
צרכי כל ישראל שופר נמשכת אף בלעדיה בשבת ,אם כן
ולפי
השאלה היא לא למה לא תוקעים
דברי האריז"ל ,מגלה רבינו יסוד
במדינה ,אלא למה תוקעים במקדש ,הרי
בנוגע לנידון האם להתפלל על
המשכת החכמה נפעלת בשבת מעצמה
גשמיות בראש השנה או לא ,וספרים
מחמת היותו יום הז' וכנ"ל.
רבים לאחריו נוקטים אף הם כדבריו,
אשר לפי זה ביארנו הדרך הנכון לכל אדם, 'אדהכי עבר כהנא' וכו' ,ורמז להם כי
להתפלל בי ום ראשון דראש השנה עיקר בשבת אין לתקוע מחמת הטעם
על תיקון הנשמה ועל עסקי עבודת ה' הפנימי הנ"ל ,מדכתיב "זכרון תרועה" ,הא
יתברך ,שזה פנימיות העולמות ,ובי ום השני כיצד ,היכן רמוז ב"זכרון תרועה"
שיﬠור בספ ר ﬠבודת ישראל יד
למה ביום א' נתקן רק חלק אחד להתפלל על צרכי ו בני חיי ומזוני ולהשפיע
'חיצוניות דפנימיות' וביום ב' נתקנים ג' לכל ישראל ,כי תיקון הנשמה שייך
חלקים 'פנימיות דפנימיות' 'חיצוניות לתיקון בפנימיות העולמות שהוא ביום
דחיצוניות' ו'פנימיות דחיצוניות' .ובכלל הראשון ,ותיקון הגוף שייך לתיקון
צריך להבין מה הסדר בכך ,למה ביום א' השני. שביום העולמות בחיצוניות
נתקן חיצוניות דפנימיות ורק לאחר מכן וכדברי רבינו מובא גם בשם החידושי
פנימיות דפנימיות ושני חלקי החיצוניות. הרי"ם בשם האריז"ל.
הבקשה על צרכי הגוף היא שלא לפי הרש"ש ביום א' תיקון חיצוניות
יפריעו ואדרבה יסייעו אף הם דפנימיות ,וביום ב' פנימיות
לעבודת המלך דפנימיות וחיצוניות דחיצוניות
וי ובן בהקדים ,שאין כוונת רבינו לומר ופנימיות דחיצוניות
שביום א' יבקשו על צרכי הנשמה
המבואר כאן מכתבי האריז"ל כפי
ועבודת ה' ,וביום ב' יבקשו שיהיה לגוף
תיקון הוא ראשון שביום
את כל צרכיו ,שיהיה "הרבה קוגעל"
בפנימיות העולמות ויום השני בחיצוניות
בשנה הבאה עלינו לטובה .והוכחה
דברי בפשטות הוא כן העולמות,
פשוטה לכך ,היא ,שאותו נוסח תפלה
האריז"ל ,וכן כתבו בכמה וכמה ספרי
שמתפללים ביום א' דר"ה מתפללים אף
חסידות .אולם הרש"ש בונה על פי דברי
ביום ב' ,ואם הכוונה בדברי רבינו
האריז"ל במקומות נוספים ,שביום א'
ביום לבקש צריכים היו כפשוטו,
הוא התיקון בחיצוניות דפנימיות ,וביום
הראשון "ותמלוך אתה הוא ה' אלקינו
ב' התיקון בפנימיות דפנימיות וכל
לבדך"" ,וידע כל פעול כי אתה פעלתו
החיצוניות ,הן חיצוניות דחיצוניות והן
ויבין כל יצור כי אתה יצרתו" וכו' ,ואילו
פנימיות דחיצוניות .ובהשקפה שטחית
ביום השני לבקש "ברך עלינו ה' אלקינו
נראה שישנה מחלוקת בכך בין קבלת
את השנה הזאת ואת כל מיני תבואתה"
הרש"ש לספרי החסידות.
וכו'" ,ופתח לנו ה' אלקינו בשנה זו
שערי אורה ,שערי ברכה וכו' ,שערי אחר העיון בזה ,נראה ליישב אולם
פרנסה" ,..ומה שייכות יש לבקשות ולתווך דבריהם באופן נפלא,
גשמיות ב"ותמלוך". בהקדים הצריך ביאור בדברי הרש"ש,
טו ראש השנה
וכל בחינות החיצוניות ,והן תיווך דבריו אלא ,שהן ביום הראשון והן ביום השני
עם הכתוב בספרי חסידות שיום א' הוא מקשים "ותמלוך אתה הוא ה'
תיקון הנשמה ויום ב' תיקון הגוף. אלקינו" באמת ,אלא שבקשה זו גופא
א' דר"ה התיקון הוא בנשמה בי ום ביום הראשון מבקשים מצד הנשמה,
וביום השני מבקשים זאת מצד הגוף,
עצמה ,וזה גופא שהתיקון רק
שגם הגוף והעולם הגשמי יוכל לשאת
בנשמה עצמה ולא בגוף אין זה 'פנימיות
זאת ,שהגוף וצרכיו לא יפריעו לעבודת
דפנימיות' ,כי פנימיות דפנימיות היינו
ה' אלא יעזרו.
תכלית הכוונה ,ותכלית הכוונה היא
שהנשמה תתקן את הגוף כנ"ל ,ולכן
'חיצוניות רק הוא א' יום תיקון תכלית ירידת הנשמה לגוף לתקן
דפנימיות' .ורק ביום ב' בו מתקנים את את הגוף
השתא
החיצוניות ,את הגוף ,שלא יהיה רק
דאתינן להכי ,מובן שעיקר
חיצוניות דחיצוניות ,גוף בלבד ,אלא
ותכלית הכוונה היא בקשת
שיהיה הגוף עצמו בבחינת נשמה ,אזי
"ותמלוך" של יום ב' ,שהרי הנשמה לא
הגוף נהיה בבחינת 'פנימיות דחיצוניות',
ירדה לעולם הזה לתיקון עצמה ,כי
שהגוף וצרכיו לא יפריעו לעבודת ה',
הנשמה עצמה אינה צריכה תיקון ,אלא
ושגם הם עצמם יסייעו לעבודת המלך,
הנשמה ירדה לעולם בשביל לתקן את
אזי בזה גופא נתקן 'פנימיות דפנימיות',
הגוף ונפש הבהמית ,וזהו כל המטרה
תכלית כוונת ירידת הנשמה לגוף ותכלית
בבריאת העולם.
בריאת העולמות.
ומה שכתב רבינו 'וביום השני להתפלל
על צרכיו בני חיי ומזוני ולהשפיע תיווך קבלת הרש"ש עם הכתוב
לכל ישראל' ,אין הכוונה לבקשת בני חיי בספרי חסידות ,וביאור דברי הרש"ש
ומזוני גריידא ,אלא כדברי הרה"ק לוי על פי זה דייקא
יצחק מבארדיטשוב זי"ע )ניגון 'רבש"ע לאמיר לפי זה יובן היטב הן עצם דברי הרש"ש,
מאכען אבייט'( בני -בנים ובני בנים עוסקים הטעם שביום א' נתקן חלק אחד
בתורה ובמצוות ,חיי " -חי חי יודוך בלבד וביום ב' ג' חלקים ,והן סדר
וישבחוך" ,מזוני -פרנסה כזו שלא חיצוניות נתקן א' שביום הדברים
מפרידה מהקב"ה תורתו ועבודתו. דפנימיות וביום ב' פנימיות דפנימיות
שיﬠור בספ ר ﬠבודת ישראל טז
החיות זולת אחרת פעולה בגוף שדייקא על ידי דברי ספרי ונמצא
וההשכלה ,הנה באמת יש בחוקה, חסידות ,באנו להבנה עמוקה
שתזכך עצם הגוף וחומרו ותעלהו עילוי בסדר התיקונים של יום א' ויום ב'
אחר עילוי ,עד שיהיה ראוי להתלוות שבתורת הרש"ש.
עמה בהנאה בשלמות .ואמנם לדבר זה
היה אדם הראשון מגיע אילו לא חטא, תיקון דיום א' הכנה לתיקוני יום ב'
ונוסיף לבאר ביתר עומק השייכות בין
שהיתה נשמתו מזככת את גופו זיכוך
אחר זיכוך ,עד שהיה מזדכך השיעור
יום א' ליום ב' ,שהגוף אינו
המצטרך ונקבע בתענוג הנצחי .וכיון
יכול לתקן את עצמו ,רק הנשמה יכולה
שחטא אדם הראשון וכו' נתקשה התיקון
לתקן אותו שיהיה גוף בבחינת נשמה
ממה שהיה קודם' וכו' ,יעו"ש עוד.
ומסייע לעבודת המלך ,אולם בכדי
והיינו ,שלולא חטא אדם הראשון ,היתה שהנשמה תוכל לתקן את הגוף נצרך
הנשמה יכולה לשנות ולזכך את מקודם לתת כוח ועוז לנשמה ,וביום א'
הגוף על ידי כל מצוה ומצוה בלי שום היא הנתינת כוח לנשמה עצמה ,וזהו
הכנה ,שכשם שעל ידי אכילת המזון הוא בחינת תיקון הנשמה ,ועל ידי נתינת כוח
מתעכל ונהפך מצומח וחי למדבר ,כמו זה יש כוח לנשמה ביום ב' לתקן את
כן בכל עשיית מצוה היה הגוף "מתעכל" 'חיצוניות שתיקון נמצא הגוף.
בנשמה ונהיה "נשמתי" )נשמה'דיג( .אולם כהכנה הוא א' שביום דפנימיות'
על ידי חטא אדם הראשון זיכוך הגוף על לתיקוני 'פנימיות דפנימיות' המתגלה על
ידי הנשמה בא ביגיעה רבה ועצומה, דחיצוניות' 'חיצוניות תיקוני ידי
ונצרך מקודם ליתן חיזוק לנשמה ביום ו'פנימיות דחיצוניות' שביום ב'.
א' ורק על ידי זה ביכולתה לתקן הגוף הדבר ביתר ביאור על פי דברי וי ובן
ביום ב'. הרמח"ל )דרך ה' ,ח"א ,פ"ג אות ה ואילך(,
וז"ל' :המין האנושי ,אין ענינו הראשון
כמו שאנו רואים ומבחינים אותו עתה ,כי
במקדש היו יכולים לתקן אף החיצוניות אולם שינוי גדול היה בו ,והוא ענין
ביום א' ולכן תקעו אף בשבת חטאו של אדם הראשון ,שנשתנו בו
הטעם שבמקדש היו ונחזור לענינינו, האדם והעולם ממה שהיו בתחילה וכו'.
תוקעין אף ביום טוב של ראש שאף על פי שאין אנו מרגישים לנשמה
יז ראש השנה
המקדש על ידי תקיעת שופר היו מתקנים השנה שחל להיות בשבת ,דממקומו הוא
את חיצוניות העולמות ,לזה אנו צריכין מוכרע ,דכשהיה בית המקדש קיים ולא
לתקוע בשופר במקדש ולתקן חיצוני ות עשינו רק י ום אחד ראש השנה ,דמסתמא
העולמות ,כי היה לאל ידינו לתקן בי ום שהיה בידינו לתקן הפנימי ות והחיצוניות
ראשון כנ"ל. בי ום ראשון ובבת אחת ,בזמן המקדש
ענין זה אף הוא מבואר בכתבי האריז"ל,
בני ישראל היו במדרגה נעלית כזאת,
שחיזוק הנשמה והשפעתה על הגוף היה
שאף שיש בשבת עליית העולמות,
יכול להיות בבת אחת ,והיו יכולים
העליה היא רק בפנימיות העולמות ולא
לבוא לתכלית של תיקון הגוף מיד .מה
אף בחיצוניות ,שאילו היה העליה
שאין כן אנו צריכים יום שלם לתקן
בחיצוניות היה נעשה שינוי בגשמיות
למחרת ורק הנשמה, את ולחזק
ממש ,ועל דרך המסופר שבשעה שאמר
ביכולתנו לתקן את הגוף.
הבעל שם טוב הודו בערב שבת החיות
ולפי זה ניחא ,דבבית המקדש הי ו תוקעין
השתנו מסביבו שהיו והבהמות
גם כשחל בשבת ,הגם שהנביעו נוזלת
הערה )א(( ,שאילו היה )ראה והתרוממו,
בצדיק יסוד עולם ואינו צריך לתיקון ,וכנ"ל
העליה בשבת אף בחיצוניות העולמות
בעלי החיים היו משתנים לבחינת אדם
שבשבת מאיר בו אור הרוחני מהחכמה,
מכל מקום צריך לתיקון חיצוניות העולמות,
והיו נעשים אנושיים ,ובני האדם היו
אשר גם בשבת עצמו אינם נתקנים ,כי אם
מתעלים לבחינת מלאכים.
חטא אדם הראשון היה אדם ולפני כשיבוא משיחנו ויעבור רוח הטומאה מן
הראשון יכול לדבר עם בעלי הארץ ויתוקן הכל אם ירצה ה' .ובזמן
א .ראה בעל שם טוב על התורה יתרו אות ל-לא:
ל .שמעתי ממורי ומחותני הרב הקדוש מרוזין זצ"ל שסיפר כי הר"י בעל שם זצ"ל כאשר
התפלל פעם אחת מנחה ערב שבת בשדה ,התקבצו אליו צאן הרועים בשדה וצעקו כולם כל
עת תפילתו ,ואמר כי הריב"ש העלה אז בתפילתו כל מדריגות הנמוכים ,עד שגם הבהמות
והצאן היה להם דעת להכיר את קונם ,וצעקו כולם לה' עמו) :דברי אלימלך פרשת בחוקותי ,וברמזי
שביעי של פסח(
לא .מספרים מהבעל שם טוב זצללה"ה שכשיצא לשדה בערב שבת קודש לקבל שבת ,ובעת
שאמר וישם כצאן משפחות נאספו סביביו צאן השדה) :תולדות אדם פרשת נח(.
שיﬠור בספ ר ﬠבודת ישראל יח
לעשות שני ימים ,ממילא שלא היה בכוחם על )בר"ר כ ,ח( החיים ,ככתוב במדרש
לתקן בי ום ראשון הפנימי ות והחיצוני ות, הכתוב )בראשית ג ,יח( "אשר צויתיך לאמר"
ובעומק העניין מה שלא ידיע בקביעא ' -מהו "לאמר" ,להזהיר את הבהמה ואת
דירחא ,היינו שכבר היה חסר בבחינת החיה ואת העופות' ,אם היום יבוא אדם
הידיעה ,שאין בהירות רוחנית מספיק, לבעל חי ויאמר לו שלא לאכול דבר מה
אם כן כשחל בשבת ,שהפנימי ות ממילא אין לו עם מי לדבר ,אבל לפני חטא אדם
ניתקן ביום א' מצד עצם השבת בלי הראשון היה אדם הראשון יכול לדבר עם
התקיעות ,והחיצוני ות אינו יכול להיתקן בעלי החיים והיו מבינים מה שמדבר
רק בי ום השני ,אז אין צריכין לתקוע. עמם .ואילו בשבת בו נתקן חטא אדם
ולפי זה ניחא גם לדידן כיום דבקיאין הראשון ,היה התיקון אפילו בחיצוניות
בקביעא דירחא ,אלא שאנו צריכין העולמות ,היה ביכולתנו לתקשר עם
על כל פנים לעשות שני ימים ואין בכוחנו בעלי החיים בשבת ולומר להם "גוט
לתקן הכל בבת אחת ,לכן אין תקיעה רק התיקון שבשבת אלא שבת",..
כשחל בשבת. בפנימיות העולמות.
וזה דאמר רבי שמעון בר י וחאי במדרש
'ידחה במקדש וכו' ואל ידחה ההכרח להנ"ל מכך שהיה רק יום אחד
בגבולין שאין י ודעין זמנו של חודש, יום טוב של ר"ה
דאמר רבי שמעון בר י וחאי י ום תרועה היה שורש הענין של דברי רשב"י וזה
ועשיתם אשה מקום שהקרבנות קרבין', 'כי ון שידעו בבית המקדש זמנו של
עד כאן לשונו ,דלכאורה מה ענין זה חודש' ,אם כן לא עשו רק י ום אחד יום
לזה כמו ששאל רבינו בריש המאמר, טוב ,וממילא שהיה שם לאל ידינו לתקן
דהיינו סייעתא לדברי ו ,כי ון שהי ו שם אפילו החיצוניות באותו היום ,לזה אנו
הקרבנות קרבין ,זה ראיה שבודאי הי ו צריכין לתקוע בשופר.
יכולין לתקן אפילו חיצוני ות העולמות,
בגבולין א"א לתקן אף החיצוני ות ביום א',
כמו שתיקנו על ידי הקרבת קרבן כנודע
ולכן יש ב' ימי ר"ה ,ואין תק"ש
מספרים קדושים,
דוחה שבת
מבואר בספרים
הקדושים שענין הקרבנות הוא להעלות
את הגשמיות של עולם הגשמי ,שזהו מה שאין כן בגבולין דאיכא אתרא דלא
ובגשמיות בחיצוניות אף שינוי ידעי זמנו של חודש ,והי ו צריכין
יט ראש השנה
של הגוף] ,חיצוניות ופנימיות דחיצוניות העולמות ,ולכן תקעו בשופר אפילו
ולבוא לתכלית שבפנימיות דפנימיות, כשחל יום ראשון בשבת ,כי גם בשעת
וכנ"ל[ .כי בלי תיקון הפנימיות אין הקרבת הקרבן בכל י ום תקעו בשופר והיו
ביכולת האדם לבוא לתקן החיצוניות. יכולים לתקן על ידי הנסירה ,והבן:
בגמרא )ר"ה טז' (:כל שנה שאין כתוב
תוקעין לה בתחלתה ,מריעין לה העבודה ביו"ט של ר"ה שחל להיות
בסופה ,מאי טעמא דלא איערבב שטן'. בשבת הוא לבוא לכל ההתעוררוית
ופירש בה"ג )הובא שם בתוד"ה שאין ובעוד ראשונים( של תקיעת שופר מהשבת עצמה
כמדומה שאין זה רק רעיון שכלי בלבד,
שכאשר ראש השנה חל בשבת אין
חיסרון זה ,כי מצווין אנו על פי תורה
אלא מונח בכך ביאור בעבודה
שלא לתקוע בה ,אלא רק אם אין תוקעין
הגדולה שלנו ביום טוב של ראש השנה
מחמת סיבות אחרות .מאידך ,יש ספרים
שחל להיות בשבת .שתפקידנו לבוא
אחרים שכותבים שבעבר שנים שראש
באמת לביטול לה' ביום זה ,כך שאותו
השנה חל להיות בשבת לא היו פשוטים
ההתעוררות שיש בכל ראש השנה מידי
כל כך .ועל פי הנ"ל יש לומר ,שהסיבה שנה בשנה על ידי תקיעת שופר ,אותה
שאין חיסרון של שנה שאין תוקעין התבטלות שזוכים לכך כל שנה בשעת
בתחילתה ביום טוב של ראש השנה תקיעת שופר ,צריכים לבוא לכך בשבת
שחל להיות בשבת ,הוא מפני שיש את זו אף ללא תקיעת שופר ,יש להתרומם
בחינת התקיעה על ידי השבת ,אם כן שבת זו וכל פרטיה ,העדות שבקידוש
הרי זה בבחינת תוקעין בתחילתה ,ואם של שבת וכו' ,לבוא על ידי השבת עצמה
כן אנו מצדנו יש לנו להיות כלים להמלכת ה' ,לשוב אל ה' ,וכל שאר
לביטול לה' בתכלית המתגלה בשנה כזו הבחינות שיש בתקיעת שופר.
על ידי השבת כבתקיעת שופר ,להיות
בבחינת תוקעין בתחילתה ברוחניות ידי זה שהאדם יהיה כלי קיבול ועל
הנפש ללא כלי השופר הגשמי ,ועל ידי להמשכת החכמה הנמשך בשבת
זה ניתן לבוא לשנה יותר טובה ומתוקה זו ,המאירה בפנימיות נשמתו] ,שזהו
מאשר כל שאר השנים ,וכדברי הבה"ג בחינת חיצוניות דפנימיות ,וכנ"ל[ ,יוכל
ושאר הראשונים. האדם לתקן ביום ב' את חלקי התיקון
שיﬠור בספ ר ﬠבודת ישראל כ
)ישעיה כז ,יג( "והיה בי ום ההוא יתקע בשופר עירוב השטן בר"ה זה הוא בחיבוב
גדול" ,רבי אליעזר אומר בתשרי נגאלו מצוות השבת
ובתשרי עתידין לגאל דאתיא שופר שופר,
מדכתיב )תהלים פא ,ד( "תקעו בחודש שופר",
לומר עוד ,שישנה עבודת עירוב ויש
שגם השופר גדול יהיה בתשרי ,ורבי
השטן אף בשבת זו שאין תוקעין
יהושע אומר בניסן נגאלו ובניסן עתידין
בה ,על פי גוון נוסף בעבודה הרוחנית
ליגאל ,דכתיב )שמות יב ,מב( "ליל שמורים הוא
של תקיעת שופר שצריך לבוא אליו ביום
לה'" ,לילה המשומר ובא מששת ימי
טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת,
בראשית לילה המשומר לעתיד.
שכתוב בגמרא )שם( 'למה תוקעין ומריעין
כשהן יושבין ,ותוקעין ומריעין כשהן
ואפשר לומר דמר אמר חדא ומר אמר עומדין ,כדי לערבב השטן' ,ופירש רש"י
חדא ולא פליגי .דהנה שני עתים 'כשישמע ישראל מחבבין את המצוות,
וקצים לגאולה ,אחד על ידי מעשינו ,ואחד מסתתמין דבריו' .אם כן בשבת כזו יש
מועד ועת לכל חפץ שקבע בוראנו יתברך, לנו כמה שיותר להכניס עניין חיבוב
כמו שאמרו חז"ל )סנהדרין צח א( 'זכו אחישנה, ונעימות עונג עצמה, בשבת מצוה
לא זכו בעתו' .נמצא רבי אליעזר איירי בשבת" ,והנחילנו ה' אלקינו באהבה
כשנזכה על ידי מעשינו הקדושים ויתיחדו וברצון שבת קדשך" ,שבזה יתערבב
העולמות כמו שאנו ממשיכין הנביעו בראש השטן .וצריך לקיים חוזרין ותוקעין
השנה כנ"ל ,ולכן בתשרי עתידין ליגאל, ושוב שוב לחזור השבת, בבחינת
היינו על ידי תשרי ,על ידי מעשים לחביבות המצוה של שבת ,כך שיתקיים
הטובים שלנו .ורבי יהושע מיירי אפילו חס למה מחבבין את השבת וחוזרין ומחבבין
ושלום לא יזכו במעשיהם ,מכל מקום דבר את השבת ,כדי לערבב את השטן.
בעתו מה טוב שהוא ליל שמורים מששת
ימי בראשית ,ונעשה הכנה בגאולת מצרים
שיטת רבי אליעזר שבתשרי יגאלו,
לגאולה העתידה ובניסן עתידין ליגאל,
ושיטת רבי יהושע שבניסן ,הם שני
שנזכה במהרה בימינו אמן:
עתי וקצי הגאולה
נמצא ,שעל ידי תשרי יכול להיות באמת וקרוב לזה הענין נבאר מחלוקת רבי
שנה זו שנת הגאולה ,נכנסים אליעזר ורבי יהושע בגמרא )ראש
לשנת תשפ"ז שהיא ר"ת שנת פירוש השנה יא א( ובילקוט בישעיה )רמז תלו( בפסוק
כא ראש השנה
ולהתבטל להתחבר שנזכה תשפ"ז[, זכרון תרועה ,כמו שפירש רבינו לעיל
היטב לה' ,ואולי כבר נזכה בהאי שתא שבחינת זכרון הוא הפיכת אות ו' לאות
לגאולה הקרובה במהרה בימינו אמן. לשנת מיוחדת ]שייכות בשבת, ז'
