gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

לקראת שבת מלכתא · LIKRAS SHABBOS MALKESU — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: לקראת שבת מלכתא · LIKRAS SHABBOS MALKESU

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

לקראת שבת מלכתא · LIKRAS SHABBOS MALKESU — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫יההםם ששלל ררבבוותתייננוו‬ ‫ש‬‫ו‬ ‫ההקקד וד‬ ‫מחחי י‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫י יםם‬ ‫ייםם‬ ‫ה‬ ‫ה‬‫ת‬ ‫ת‬‫ב‬‫ב‬‫ה‬‫ה‬‫א‬‫א‬‫ל‬ ‫ללפפי‬ ‫ם‬‫ש‬ ‫ש‬ ‫ל‬‫ת‬ ‫םי יתת‬ ‫בבבוות‬ ‫תתקק‬ ‫בבררך‬ ‫לב‬ ‫יססד‬ ‫ם ממרר‬ ‫דררפפררש י‬ ‫רררל‬ ‫ךוו‬ ‫תותורר‬ ‫ס י פ ורר יםם וופפננייננ ים‬ ‫ממעעוור‬ ‫ת‬ ‫ת ש בתת‬ ‫ת‬ ‫מל‬ ‫י‬ ‫שוי ותתההש נ‬ ‫נ‬ ‫עונג רווחחנניי¨¨‬ ‫ה‬‫ו‬ ‫ו‬ ‫נ‬‫י‬ ‫כת א‬ ‫ה‬ ‫קרא‬ ‫ש‬ ‫ו‬‫ד‬‫ו‬‫ד‬‫ק‬‫ק‬ ‫שנהה‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫לקבלת הגליון למייל‪dirshu@dirshu.co.il :‬‬ ‫סיפורים ופנינים מרתקים‬ ‫גליון מס' ‪548‬‬ ‫פנינים לראש השנה פ"ז‬ ‫על השולחן שלפני הרבי עמדה כוס זכוכית גדולה‪ ,‬מלאה תה רותח‪.‬‬ ‫משהתגבר בכיו של החסיד אמר לו הרבי‪ :‬קרב אליי‪ .‬ושוב אמר‪ :‬קרב עוד‪.‬‬ ‫ועל כל צרה וצרה שמנה החסיד‪ ,‬שפך הרבי מעט מהתה הרותח על בגדיו‬ ‫המשפיע הנודע הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א על ההבדל בין‬ ‫החרדה שמשתקת לבין היראה שמרוממת‪ ,‬בפתחו של יום הדין‬ ‫ירא" (עמוס ג‪ ,‬ח)‬ ‫"א ְריֵ ה ָש ָׁאג ִמי ֹלא יִ ָ‬ ‫ַ‬ ‫כ"ק האדמו"ר מצאנז ‪ -‬ז'ימיגראד זי"ע כותב בהקדמה לספרו 'אריה‬ ‫שאג'‪ ,‬שבימי מלחמת העולם השנייה‪ ,‬בעת שברח יחד עם עוד כמה‬ ‫יהודים מצבאות הרשעים‪ ,‬נכנסו אל תוך היער‪ .‬לפתע נשמע קול‬ ‫אדיר של שאגת ארי‪ ,‬וכולם נסו על נפשם‪ .‬לתדהמתם ראו בצדי‬ ‫הדרך כמה אנשים יושבים בשלווה‪ ,‬אוכלים ושותים ועושים את‬ ‫צורכיהם‪ ,‬כאילו אין שאגת הארי אומרת להם דבר‪ .‬לאחר שחלף‬ ‫הארי שאלו אותם כיצד לא פחדו מהאריה הגדול שעבר לידם‬ ‫ושאג בקולו‪ ,‬והם לא ענו‪ .‬אז התברר שחירשים היו‪ ,‬לא שמעו את‬ ‫קול הארי ולא ידעו לנוס מפניו‪ .‬ועלינו להיזהר שלא נהיה כאותם‬ ‫ובריח‪ .‬הארי שואג ונוהם ומרעים בקול נורא‪ ,‬והלה עומד וצוחק‪,‬‬ ‫חירשים‪ ,‬שהרי בימים אלו אריה שאג מי לא ירא‪ ,‬ורק החירש אינו‬ ‫משום שיש דבר החוצץ בינו לבין הארי‪ .‬כך מי ששומע את שאגת‬ ‫ירא‪ ,‬משום שלא שמע ולא השמיע לאוזניו את השאגה‪.‬‬ ‫הימים הללו ואינו מזדעזע‪ ,‬סימן שמחיצה של ברזל מפסיקה בין‬ ‫ויש אדם ששומע את שאגת הארי ואינו מתיירא כלל‪ .‬מיהו? זה‬ ‫ליבו לקדושת הימים‪.‬‬ ‫המטייל בגן החיות סמוך לכלוב שבו נמצא האריה מאחורי סורג‬ ‫"אין צורך בתרגום"‬ ‫מעליב ומרומם‬ ‫מרן הגר"מ פיינשטיין זצוק"ל דיבר באידיש אל מושל ניו יורק‪,‬‬ ‫המגיד שיעור פתח את המעטפה‪ ,‬מצא בה שורה אחת בכתב יד‪,‬‬ ‫ותשובת המושל לימדה מהו כבוד מלכות‬ ‫והבין מי שלח לו את המסר ה'מעליב'‬ ‫עמ' ‪18‬‬ ‫עמ' ‪24‬‬ ‫"כולכם מתפלאים"‬ ‫"כפסע ביני למוות"‬ ‫העשיר ניצח בכל שלושת דיני התורה שקיים אצל רבי לוי יצחק‬ ‫בעל השמחה שכח להזמין את הגביר ששילם את כל הוצאות‬ ‫מברדיטשוב זי"ע‪ ,‬ומהם נלמדה גדולתו‬ ‫החתונה‪ ,‬בדיוק כשהשודדים כפתו אותו בביתו‬ ‫עמ' ‪28‬‬ ‫עמ' ‪8‬‬ ‫|‪1‬‬ ‫ז"פ הנשה שאר | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫ונתברר לו לצערו הרב שההוצאה מרובה על ההכנסה ושהוא עומד‬ ‫וכבר הכריז חכם אחד‪ ,‬שאי אפשר לתרץ את ה'שאגת אריה'‬ ‫לפשוט את הרגל מרוב חובות‪ .‬בצר לו החליט ללכת אל גביר העיר‬ ‫אלא באמצעות ה'מסילת ישרים'‪ .‬תמהו השומעים‪ ,‬מה עניין ספר‬ ‫ולבקש ממנו הלוואה גדולה בתשלומים נוחים‪ ,‬כדי שיוכל להמשיך‬ ‫מוסר והדרכה ליישוב קושיה של ה'שאגת אריה' הנודע בחריפותו‬ ‫ולהחזיק את החנות‪ .‬הלך אל בית הגביר‪ ,‬ובפתח עצר אותו המשרת‬ ‫ובעומקו בכל הש"ס והפוסקים‪ .‬ביאר להם שכוונתו לשאגת האריה‬ ‫ואמר שהגביר עסוק עתה מאוד ואי אפשר להפריע לו‪ ,‬ושישוב בעוד‬ ‫של חודש אלול והימים הנוראים‪ ,‬ואת הקושיה 'מי לא יירא' אי‬ ‫כמה שעות‪ .‬הסתובב האיש בחצר‪ ,‬נסער‪ ,‬חרד ודואג‪ .‬לאחר כמה‬ ‫אפשר ליישב אלא בלימוד מסילת ישרים ושאר ספרי מוסר ויראה‪,‬‬ ‫שעות שוב דפק על הדלת‪ ,‬ושוב מנע אותו המשרת‪ ,‬וחזר להסתובב‬ ‫ובהליכה בדרכיהם ליישר את מסילותינו‪.‬‬ ‫בחצר אנה ואנה בלי למצוא מקום להניח בו את נפשו‪ .‬כשיצא הגביר‬ ‫לתפילת מנחה ניגש אליו החנווני וביקש את ההלוואה‪ ,‬והבטיח‬ ‫היראה שיצאה מגדרה‬ ‫להעמיד ערבים הגונים‪ ,‬ומיד נתן לו הגביר ככל אשר ביקש‪.‬‬ ‫מעשה נורא סיפר המשגיח הגה"צ רבי שלמה וולבה זי"ע מימי בחרותו‪,‬‬ ‫בהגיעו לבית המדרש פגש בו אדם אחר ואמר‪ :‬אדוני הגביר‪ ,‬בדיוק‬ ‫כשלמד בישיבת מיר לפני המלחמה‪ .‬לאחר תפילת שחרית של ראש‬ ‫חיפשתי אותך‪ ,‬הואל נא להלוות לי סכום הגון‪ .‬השיב לו הגביר שאין‬ ‫חודש אלול שב לאכסנייה שלו‪ ,‬ופגש את בעל הבית חוזר מתפילתו‬ ‫ביכולתו עתה להעניק הלוואות‪ .‬שאל הלה‪ :‬מה בינו לביני‪ ,‬שלו נתת במאור‬ ‫אחוז שרעפים‪ ,‬כולו אומר 'אלול'‪ ,‬והחרדה ניכרת על פניו‪ .‬כעבור‬ ‫פנים‪ .‬השיב הגביר‪ :‬וכי מה דמיון יש ביניכם‪ ,‬הוא המתין לי שעות רבות‪,‬‬ ‫רגעים אחדים הגיעה בעלת הבית ובידיה מאכלים שקנתה בשוק‪,‬‬ ‫וראיתיו מהלך בחצר ביתי בלב נרעש ונפחד‪ ,‬וראיתי שחייו אינם חיים‬ ‫וכשהניחה על השולחן דג מלוח שאל אותה כמה עלה‪ .‬נראה היה לו‬ ‫ושהוא זקוק להלוואה הגונה שתעמידנו על רגליו‪ .‬ואילו אתה לא באת‬ ‫ששילמה יתר על המידה‪ ,‬והחל לצעוק עליה בקולי קולות‪ ,‬עד שמרוב‬ ‫אליי ולא המתנת לי‪ ,‬אלא בדיוק ראית אותי‪ ,‬וכבר אתה מבקש הלוואה‪.‬‬ ‫בהלה ובושה נפלה מעולפת על הארץ‪ .‬היה אומר המשגיח‪ :‬בטוחני‬ ‫כיוצא בדבר‪ ,‬יש אדם המכין את עצמו בכל החודש לקראת ראש‬ ‫שאילולא היה זה חודש אלול‪ ,‬לא היה הבעל מתפרץ עליה בצורה כזו‪,‬‬ ‫השנה‪ ,‬מרבה בתשובה ובתחנונים לזכות בדין‪ ,‬וכשמגיעה השעה‬ ‫אלא שהחרדה‪ ,‬המתח והעצבים הם שגרמו לו שלא ישלוט בעצמו‪.‬‬ ‫נכמרים עליו רחמי הקב"ה ובדין שירחמו עליו‪ .‬ולעומתו יש המעביר‬ ‫יש אנשים שחרדת הדין מעבירה אותם על דעתם‪ ,‬וגורמת להם‬ ‫את החודש כולו בלא כל הכנה ראויה‪ ,‬ובהגיע ראש השנה נזכר‬ ‫לעבור גם על דעת קונם‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬יש שמרוב לחץ מעדיפים כבר‬ ‫לבקש רחמים‪ ,‬מפני שבדיוק עכשיו נפגש עם המלך‪ .‬באילו פנים‬ ‫להיות במוצאי שמחת תורה‪ ,‬לאחר כל הימים הנוראים והקשים‪.‬‬ ‫יפצה את פיו בתפילה ובתחנונים‪.‬‬ ‫אבל כל זה בא להם מכך שאינם יודעים ואינם מבינים שהימים הללו‬ ‫הם מתנה טובה לבני ישראל‪.‬‬ ‫אב הרחמים יושב בשמים‬ ‫פעם נכנס יהודי בעל צרות וייסורים אל הרה"ק מטאהש זי"ע‪ ,‬ובכה‬ ‫מתנה טובה לבני ישראל‬ ‫לפני הרבי על הררי הצרות שתכפו עליו בזה אחר זה‪ .‬על השולחן‬ ‫ימים מאושרים ומרוממים הם‪ ,‬זמן נפלא ומתוק שהנשמה מחכה לו‬ ‫שלפני הרבי עמדה כוס זכוכית גדולה‪ ,‬מלאה תה רותח‪ .‬משהתגבר‬ ‫כל ימות השנה‪ .‬ואם הגוף מצפה לחודש אב לנוח מעמלו‪ ,‬על אחת‬ ‫בכיו של החסיד אמר לו הרבי‪ :‬קרב אליי‪ .‬ושוב אמר‪ :‬קרב עוד‪ .‬ועל‬ ‫כמה וכמה שהנשמה מצפה לחודש אלול‪ ,‬למצוא מרגוע מכל העמל‬ ‫כל צרה וצרה שמנה החסיד‪ ,‬שפך הרבי מעט מהתה הרותח על‬ ‫שעבר עליה בכל ימות השנה‪ .‬וכך כתב המשגיח הגה"צ רבי יחזקאל‬ ‫בגדיו‪ ,‬עד שנרטבו‪ .‬החסיד לא פצה את פיו בתרעומת ולא בפליאה‪,‬‬ ‫לוינשטיין זצ"ל באיגרת בסוף חודש אב‪ :‬הנה הימים המאושרים‬ ‫מתוך ידיעה שהרבי מכוון בכל מעשיו ובכל תנועותיו ייחודים‪,‬‬ ‫ממשמשים ובאים‪ .‬וכך כתב גם הסבא מקלם זי"ע באיגרת מי'‬ ‫ובוודאי יש לו בכך עניינים נשגבים‪.‬‬ ‫באלול‪ :‬האהוב והנחמד באותות השמים‪.‬‬ ‫משסיים החסיד להתאונן ולבכות שאלו הרבי‪ :‬וכי לא כאב לך‬ ‫כיוצא בדבר הביא רבי יחזקאל זצ"ל את המסופר על הגה"צ רבי‬ ‫המשקה הרותח ששפכתי עליך? ענה החסיד‪ :‬אכן כן‪ .‬אם כן‪ ,‬מדוע‬ ‫יצחק בלאזר זצ"ל‪ ,‬שדרש בבית הכנסת בערב ראש חודש אלול‪,‬‬ ‫שתקת בהשקט ובבטח‪ ,‬ומדוע לא הראית כל פליאה או תמיהה‪.‬‬ ‫פתח את ארון הקודש ואמר בפני ספרי התורה‪ ,‬לעיני כל הקהל‪,‬‬ ‫גמגם החסיד‪ ,‬והרבי דחק בו‪ :‬אמור נא‪ ,‬מדוע שתקת‪ .‬ענה‪ :‬יודע‬ ‫מתוך בכייה‪ :‬מודה אני לפניך ה' אלוקיי‪ ,‬השבח וההודיה לך שנתת‬ ‫אני אל נכון שכוונות נשגבות יש לרבי בכל דרכיו ומעשיו‪ ,‬ומובטח‬ ‫לנו את חודש אלול הזה‪ .‬ריבונו של עולם‪ ,‬אנו מקבלים את האלול‬ ‫הייתי שהרבי ממתיק בזה מעליי את כל הדינים ומבטל ממני‬ ‫באהבה ובשמחה‪ .‬וגעו כל העם בבכייה (אור יחזקאל‪ ,‬עמ' רצז)‪.‬‬ ‫את הייסורים‪ .‬אמר לו הרבי בהערה והארה‪ :‬מאחר שאני נקרא‬ ‫הטאהשער רבי‪ ,‬אתה סבור שאני יכול להמתיק דינים‪ ,‬ולכן שתקת‬ ‫המתנה בחצר הגביר‬ ‫ולא צעקת ונשארת בשלוות הנפש‪ .‬אם כן‪ ,‬קל וחומר בן בנו של‬ ‫המשיל המגיד מדובנא זצ"ל בעניין ההכנה לקראת ראש השנה‪:‬‬ ‫קל וחומר‪ ,‬שהקב"ה‪ ,‬שהוא אדון הכול‪ ,‬בוודאי ממתיק דינים ומיטיב‬ ‫מעשה בחנווני שערך חשבון מדוקדק של הוצאותיו והכנסותיו‪,‬‬ ‫לפניות בנושא פרסום בגליון ‪ 052-7144937‬מוטי‬ ‫ז"פ הנשה שאר | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪|2‬‬ ‫לכול‪ .‬מדוע אפוא אתה צועק ומתלונן‪ .‬תנוח דעתך ותשלו נפשך‪,‬‬ ‫והאמן בו שהכול לטובתך השלמה‪.‬‬ ‫נכנס אברך שלישי ושאל‪:‬‬ ‫הבניין שאתה עצמך תדור בו‬ ‫ילמדנו רבנו‪ ,‬מה האמת‪ .‬אמר לו‬ ‫מעשה בקבלן שהיה בונה בתים לרבים‪ ,‬והיה מן הטועים הסבורים‬ ‫הרה"ק‪ :‬אלו ואלו דברי אלוקים‬ ‫שהפרנסה תלויה בידי האדם ולא במה שנקצב לו בראש השנה‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬כשהיה שולח את בנו לקנות אבנים‪ ,‬חימר וסיד‪ ,‬היה מצווה‬ ‫חיים‪ .‬המקבל את הדברים‬ ‫עליו לקנות מן הגרועים שבשוק‪ ,‬העולים כמחצית ממחירם של‬ ‫כפשוטם‪ ,‬ויש דין למטה‪ ,‬אזי‬ ‫הטובים‪ .‬מה איכפת לי‪ ,‬היה אומר‪ ,‬הרי כל החורים והסדקים שיתהוו‬ ‫בכותלי הבית‪ ,‬וכן צינורות המים שיתפוצצו‪ ,‬כל אלה יקרו רק בעוד‬ ‫אין דין למעלה‪ .‬ואילו המקל‬ ‫כשנתיים‪ ,‬לאחר שכל המעות כבר יגיעו לידיי‪.‬‬ ‫ומזלזל בזה‪ ,‬אזי חלילה‬ ‫יום אחד בא בנו בברית האירוסין‪ .‬פנה האב לבנות לו ארמון כראוי‬ ‫וכיאות לבן עשירים‪ ,‬ושלח את הבן לקנות אבנים וחימר‪ .‬כששב הבן‬ ‫מן השוק ראה האב שאף בפעם הזאת קנה מן הזיבורית שבשוק‪.‬‬ ‫אף לעניין הימים הללו ייאמר כן‪ .‬המקבלם כפשוטם יינצל מן הדין‪,‬‬ ‫שאל אותו האב מדוע עשה שטות זו‪ ,‬והשיב הבן‪ :‬ומה נשתנה בניין‬ ‫וינהגו בו מן השמים בחסד וברחמים‪ ,‬ויכתבוהו ויחתמוהו לחיים‬ ‫זה מכל שאר בנייניך‪ .‬אמר לו האב‪ :‬שוטה שבעולם‪ ,‬כל הבניינים‬ ‫טובים ולשלום‪ .‬וכך היה שגור בפי הרה"ק הרמ"ח מסלונים זי"ע‪,‬‬ ‫אינם אלא לשם ממון‪ ,‬ואם בידי להרוויח את אותו ממון עצמו על‬ ‫לכל אלו שהיו מתייראים אימה יתרה‪ ,‬שאין למעלה חבורת גזלנים‬ ‫ידי הזיבורית‪ ,‬מדוע לא אעשה זאת‪ .‬אבל בניין זה‪ ,‬הרי הוא ארמונך‬ ‫יושבת בדין‪ ,‬אלא אב הרחמים יושב בשמים‪ ,‬ויש לנו לבטוח בו‬ ‫שאתה בעצמך עתיד לדור בו ימים ושנים‪ .‬וכי רצונך שבעוד שנתיים‬ ‫שיציל את בניו מן הדין‪ ,‬אבל מי שמתהלך ללא חשש ומורא‪...‬‬ ‫יתפוצצו כל צינורות המים ויתגלו שברים וסדקים בכל פינות הבית‪.‬‬ ‫אף אנו נאמר‪ ,‬אף אם במשך השנה קורה שאדם לומד מלומדה‬ ‫מה ששמע הרבי בפונדק‬ ‫או מתפלל שלא כראוי כל כך‪ ,‬בעת הזאת עליו לדעת שכל מצבו‬ ‫סיפר הרה"ק מקוברין זי"ע‪ ,‬שפעם נסע הרה"ק מלעכוויטש זי"ע‬ ‫ומעמדו בשנה הבאה תלוי ועומד בימים הללו‪ .‬הוא עצמו עומד‬ ‫בימי אלול‪ ,‬ובדרך נכנס לפונדק כדי שינוח הסוס‪ .‬ישבו שם ערלים‬ ‫לדור במדור הנבנה עכשיו‪ ,‬וכמה עליו להיזהר שתהא עבודתו עידית‬ ‫ושוחחו ביניהם‪ ,‬ושמע אחד מהם אומר לחברו‪ :‬מי שאינו עמל כראוי‬ ‫שבעידית‪ ,‬כדי שגם השנה הבאה תהיה עידית שבעידית‪.‬‬ ‫בחודש הזה‪ ,‬לא יהיה לו מה לאכול כל השנה‪ .‬מיד קרא הרבי לאנשיו‬ ‫ואמר להם‪ :‬שמעו מה שזה אומר (תורת אבות‪ ,‬אלול)‪.‬‬ ‫מה למדתם בראשית חכמה‬ ‫מעשה זה של הרה"ק מלעכוויטש פתח באותה נקודה‪ .‬גדולי ישראל‪,‬‬ ‫עובדה הייתה אצל ה'בית אהרן' מקרלין זי"ע‪ ,‬שקרא פעם לשני‬ ‫שכל ימיהם ולילותיהם קודש‪ ,‬ראו לנכון ללמוד את מוסר עונת‬ ‫אברכים ואמר להם‪ :‬הנה יש בספר הקדוש 'ראשית חכמה' שער‬ ‫הזריעה דווקא מפיהם של אנשים פשוטים העוסקים בשדה‪ .‬ולא‬ ‫הגיהינום‪ .‬אבקשכם לעסוק בו יום יום‪ ,‬ובואו אליי כעבור שלושה‬ ‫משום שלא ידעו את הדבר מעצמם‪ ,‬אלא שביקשו להראות עד כמה‬ ‫חודשים‪ .‬וידוע שחיל ורעדה אוחזים במי שלומד שער זה‪ ,‬שבו‬ ‫הדבר פשוט וברור‪ .‬איכר יודע שאם אינו זורע בעונה‪ ,‬לא יאכל בחורף‪,‬‬ ‫מתוארים בפרוטרוט כל סדרי הגיהינום‪.‬‬ ‫ואין הוא מנחם את עצמו בטענות אונס‪ .‬הוא פשוט יוצא לשדה‪.‬‬ ‫לאחר שלושה חודשים חזרו השניים אל הרבי‪ .‬נכנס הראשון‪ ,‬שהיה‬ ‫בעל כובד ראש‪ ,‬ושאלו הרבי מה ראית ב'ראשית חכמה'‪ .‬השיב‪:‬‬ ‫אין לך אושר גדול יותר‬ ‫נבהלתי כהוגן ופחד אחזני‪ .‬הרגיעו הרבי ואמר לו שאב הרחמים‬ ‫וכאמור‪ ,‬אין לך אושר גדול יותר מן השמחה והתענוג של נשמת‬ ‫יושב במרומים ובוודאי ידון אותו בחסד וברחמים בבוא העת‪.‬‬ ‫היהודי הזוכה לשוב בתשובה אל אביה שבשמים‪ .‬אין לך אושר‬ ‫יצא הראשון ופגש בשני‪ ,‬שהיה קל בדעתו‪ ,‬ושאל אותו הלה מה‬ ‫מהרגשת ה'דודי לי'‪ ,‬קרבת ה' ואהבתו הגדולה לבניו אהוביו‪,‬‬ ‫אמר הרבי‪ ,‬ומסר לו את הדברים כהווייתם‪ .‬נכנס השני‪ ,‬ושאלו הרבי‬ ‫המתעוררת בימים אלו ביתר שאת וביתר עוז‪ .‬ואף אין לך שמחה‬ ‫מה למדת ב'ראשית חכמה'‪ .‬ענה בקור רוח את אשר למד‪ ,‬וראו על‬ ‫גדולה יותר מן ההזדמנות שניתנה בפנינו לסדר לעצמנו שנה טובה‪.‬‬ ‫פניו שהוא נוקט בידו את הפסוק הנה א‪-‬ל ישועתי ולא אפחד‪ .‬אמר‬ ‫זו כל התורה כולה של הימים הללו‪ .‬אדם עומד לפני הדין‪ ,‬והדין דין‬ ‫לו הרבי‪ :‬לא‪ ,‬לא‪ .‬כל מה שראית אינו אלא משל‪ .‬הרבה יותר ממה‬ ‫אמת‪ ,‬ואין ממתיקים אותו בהיסח הדעת ולא בקלות ראש‪ .‬אבל‬ ‫שכתוב שם מוכן בשמים למי שממרה את פיו של הקב"ה‪.‬‬ ‫בתוך הדין עצמו‪ ,‬מי שיושב שם ומחזיק בקולמוס הוא אב‪ ,‬ומה‬ ‫נכנס אברך שלישי ושאל‪ :‬ילמדנו רבנו‪ ,‬מה האמת‪ .‬אמר לו הרה"ק‪:‬‬ ‫שהוא ממתין לו הוא שבנו יבוא ויבקש‪.‬‬ ‫אלו ואלו דברי אלוקים חיים‪ .‬המקבל את הדברים כפשוטם‪ ,‬ויש דין‬ ‫(ע"פ 'באר הפרשה')‬ ‫למטה‪ ,‬אזי אין דין למעלה‪ .‬ואילו המקל ומזלזל בזה‪ ,‬אזי חלילה‪.‬‬ ‫|‪3‬‬ ‫ז"פ הנשה שאר | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫באחד מן הימים רואה אני אותו עומד ליד תחנת אוטובוסים ומחכה‬ ‫לאוטובוס שיסיעו למחוז חפצו‪ .‬ולתמיהתי הרבה מדוע אין הוא נוסע ברכבו‬ ‫הפרטי‪ ,‬סיפר לי דברים כהווייתן שמכר את מכוניתו מפני כמה טעמים‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר מתולדות משה שליט"א‪ ,‬בספרו החדש 'שפת חיים' על ירח האיתנים‬ ‫"למענך אלוקים חיים"‬ ‫הן אמת צריך כל אדם לחשוב בכל רגע ורגע כמה דברים יש לנו‬ ‫שהם מתנת חנם מאתו יתברך‪ ,‬ואז גם נרגיש יותר את אהבת השי"ת‬ ‫בוערת בליבנו‪ ,‬והנקודה הזאת צריכה להקיף את האדם תמיד בכל‬ ‫יום ויום מן הבוקר ועד הערב‪ ,‬ואז גם יתגלו לעיניו הרבה דברים‬ ‫שנתן הקב"ה רק לו‪ ,‬כי ה' אוהב אותו במיוחד‪.‬‬ ‫אולם צריך לכך התבוננות מיוחדת‪ ,‬וחובה קדושה מוטלת עלינו‬ ‫להתרגל להודות כל הזמן‪ ,‬כיון שלמעשה דרך רוב בני אדם‬ ‫להסתכל דווקא במה שחסר להם‪ ,‬ובמה שיש להשני ואין להם‪ ,‬ורק‬ ‫התחזקות במידת הכרת הטוב מביאה את האדם להיות שמח וטוב‬ ‫לבו לקיום המצוה של ואהבת את ה' אלוקיך כפשוטו‪ ,‬ובכך יזכה‬ ‫להשראה אלוקית‪.‬‬ ‫חשוב לדעת כי הרבה עצה וחכמה ותבונה ודעת צריכים אנו כדי‬ ‫יחזיק האדם איתן בדעתו ולא יתן למחשבות קנאה להשתלט עליו‬ ‫שנראה את הדרך הטובה והישרה‪ ,‬אשר תוביל אותנו להינצל על‬ ‫כי כן הוא האמת‪.‬‬ ‫ידה מן עקמומיות היצר הרע המושך את האדם לכאן ולכאן להיות‬ ‫נופל ברוחו‪.‬‬ ‫שיקול דעת להרמת הרוח‬ ‫וצריך עצה נכונה ועמוקה בעבודת השם יתברך לדעת איך להתנהג‬ ‫מספרים על אחד מהגדולים‪ ,‬שהגיע אליו פעם אברך צעיר בטענה‬ ‫עם היצר הטבעי שהוטבע בנו‪ ,‬אם זה במידת הכעס‪ ,‬אם זה במידת‬ ‫שרוצה לגרש את אשתו‪ ,‬מכיון שאשתו אינה יודעת כלל מהו סדר‬ ‫הקנאה והתאווה או הכבוד‪ ,‬להשתמש בהם רק על צד התועלת‬ ‫ונקיון‪ ,‬ובשל כך כל ביתו הפוך ומבולבל‪ ,‬ואינו יכול לסבול עוד את‬ ‫והטוב‪ ,‬אשר על ידם ימלא את חובתו בעולם כראוי וכנכון‪ ,‬ולא שח"ו‬ ‫שינוי אורחותיו וסדריו‪ ,‬ויאמר לו הרב בחוכמתו שימתין כמה רגעים‬ ‫מדות אלו יגרמו לו לעצבות ומרה שחורה באופן שלא יוכל להמשיך‬ ‫וכבר יחזור אליו‪.‬‬ ‫ולהוסיף אומץ וכח בעבודתו‪.‬‬ ‫אז ניגש הרב אל הרבנית ואמר לה במטו מינך‪ ,‬הבה נמהר ונהפוך את‬ ‫סדרי ביתינו כמה שאפשר‪ ,‬ובתוך כמה דקות הוציאו מהארון את כל‬ ‫לעורר התיאבון‬ ‫הבגדים והניחום על המיטות בצורה רשלנית ומפוזרת‪ ,‬וכן במטבח‬ ‫ישנו משל ידוע של החוזה מלובלין‪ ,‬על אדם עשיר שהיה מחלק‬ ‫הוציאו את הכלים והניחום על השיש ועל צדדי הרצפה‪ ,‬ואח"כ חזר‬ ‫ומפזר צדקה לרוב ביד רחבה‪ ,‬והיה מאכיל ומשקה את המחזרים‬ ‫לחדרו אל האברך שהמתין לו והמשיך לשמוע טענותיו‪ ,‬אלא שתוך‬ ‫לפתחו ומעניק להם מנדבת לבו‪ .‬ופעם בא אליו עני וביקש נדבה‪,‬‬ ‫כדי כך אמר לאברך האמן לי שאצלי בבית לא יותר טוב‪...‬‬ ‫והציע לו העשיר קודם לאכול ולשתות‪ ,‬אמר העני‪ :‬כבר אכלתי‬ ‫בוא ואראך‪ ,‬אבל נא אל תספר לאף אחד‪ ...‬והראה לו את "הבלאגן"‬ ‫ושבעתי אבל אם תתן לי כוס יין שרף יתעורר תאבוני ואוכל‬ ‫הגדול ששרר כביכול באותה עת בביתו‪ ,‬וכשראה האברך את‬ ‫לאכול שוב‪.‬‬ ‫המחזה הגדול שב ונרגע מזעפו‪ ,‬בחושבו שאם אצל הרב כן‪ ,‬אם‬ ‫צחק העשיר‪ :‬אמנם דרכי להאכיל רעבים אבל מדוע אעורר תאבונך‬ ‫כך גם עלי להשלים עם המצב‪ ,‬שהרי בכל זאת בביתי אין זה כל כך‬ ‫כדי להאכילך?‪ ...‬וכך נראית ההנאה בשעה שמקנא את האחר רק‬ ‫הפוך כמו בביתו של הרב‪ ...‬והן אמנם שצריך להשקיע עבודה רבה‬ ‫משום שחזה דבר מה שיש ברשותו‪ ,‬אשר בעצם אינו צריך כלל לזה‪,‬‬ ‫בתיקון המידות‪ ,‬שלא יהא נצרך כעני בפתח להירגע מהקשיים של‬ ‫אלא מעורר הוא על עצמו את החשק והתאווה הזרה‪ ,‬כי נדמה לו‬ ‫האחרים‪ ,‬אבל לפעמים אפשר להתנחם גם בכך‪.‬‬ ‫שיהנה מזה כמו חברו‪ ,‬וזהו הבל ודמיון גרידא‪ ,‬וכאשר ידמה לעצמו‬ ‫והדרך הישרה להגיע לידי הודאה לה' על כל הטובה‪ ,‬אחרי זאת‬ ‫כך כסדר‪ ,‬יבין בעצמו שאין בכלל במה לקנאות את האחר‪ ,‬ואי לכך‬ ‫ז"פ הנשה שאר | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪|4‬‬ ‫שרואה שמתעורר בו מדת הקנאה וכדומה‪ ,‬הוא על ידי התחזקות‬ ‫באמונה שלימה שהכול הכול מונהג ומושגח מהקב''ה בעצמו‪ ,‬וכי‬ ‫אין אדם מרוויח או מפסיד אם לא הוכרז כן מתחילה מלמעלה‪.‬‬ ‫ופעם בא אליו עני וביקש‬ ‫וכאשר האמונה חודרת באדם לעמקי הלב‪ ,‬היא ממשיכה עליו רוח‬ ‫חיים‪ ,‬שעל ידה יוכל לעבוד את בוראו בשמחה ובהרחבת הדעת‪.‬‬ ‫נדבה‪ ,‬והציע לו העשיר קודם‬ ‫לאכול ולשתות‪ ,‬אמר העני‪:‬‬ ‫בתחנת האוטובוס‬ ‫וכדי לשאוב חיות וחיזוק שאכן כך הם פני הדברים‪ ,‬שלכל אחד יש לו‬ ‫כבר אכלתי ושבעתי אבל אם‬ ‫מעלות שלו שאין בחברו‪ ,‬רק שהאדם מקנא מחמת דמיונו‪ ,‬אגידה‬ ‫תתן לי כוס יין שרף יתעורר‬ ‫בפניכם מה שאמר לי אברך אחד שהיה נוהג ברכבו מימים ימימה‪,‬‬ ‫ובאחד מן הימים רואה אני אותו עומד ליד תחנת אוטובוסים ומחכה‬ ‫תאבוני ואוכל לאכול שוב‬ ‫לאוטובוס שיסיעו למחוז חפצו‪.‬‬ ‫ולתמיהתי הרבה מדוע אין הוא נוסע ברכבו הפרטי‪ ,‬סיפר לי דברים‬ ‫כהווייתן שמכר את מכוניתו מפני כמה טעמים‪ :‬האחד‪ ,‬שכמה‬ ‫פעמים ישנם פקקים בדרך וממתין בינתיים בלי יכולת לפעול‬ ‫גודל החסרון בזה‬ ‫מאומה‪ ,‬ולעומת זה כשנוסע באוטובוס ציבורי יכול הוא לנצל‬ ‫ומידי דברי בענין הזהירות ממידת העצבות‪ ,‬זכור אזכרנו עוד בגודל‬ ‫בינתיים את הזמן ללמוד או לנוח‪.‬‬ ‫החסרון בזה והעצות למונעה‪ ,‬מדברי הבן איש חי אשר כותב [אדרת‬ ‫והשני בה‪ ,‬כי כאשר הוא נוסע לבד הוא משועבד עד שמגיע למקומו‬ ‫אליהו ויקהל] על מדת העצבון‪ ,‬והנה מכה זו של מדת העיצבון היא‬ ‫הסופי‪ ,‬לא כן באוטובוס הציבורי שאפשר לו לירד בקירוב מקום‬ ‫מעשה ידי אדם‪ ,‬והכוונה דהיינו שכל מכה שתבוא על האדם וודאי‬ ‫וללכת קצת ברגל‪ ,‬ועוד בו שלישיה‪ ,‬שלפעמים מחפש הוא מקום‬ ‫שהוא גזירה מן השמים שאין אדם נוקף אצבעו למטה אלא אם כן‬ ‫להחנות את רכבו במשך זמן מרובה‪ ,‬ופה אין לו שום שעבוד‪ ,‬שנוסע‬ ‫מכריזין עליו מלמעלה‪ ,‬אבל העצבון שיהיה לאדם‪ ,‬זה האדם הוא‬ ‫לכל מקום בלי עול ובמנוחה תחילה‪ ,‬ובאותו דבר הרבה יש המקנאים‬ ‫שהביאו בידו על עצמו‪ ,‬ומן השמים לא גזרו עליו שיהיה לו מכה זו‬ ‫בחבריהם שאין להם האמצעים לקנות דבר כזה או אחר‪...‬‬ ‫של עצבון‪ ,‬יען כי העיצבון הוא דבר מגונה ושנאוי לפני הקב"ה‪.‬‬ ‫ומן הראוי להקדיש תשומת לב מיוחדת בדבר שהרבה לקויים בזה‪,‬‬ ‫לטוב או למוטב‬ ‫והוא שאחרי זאת שמדמה האדם בנפשו שעשה מעשה לא טוב‪,‬‬ ‫וכל זה ללמדנו בא‪ ,‬שהבחירה נמצאת בידי כל אדם אם להיות עצב‬ ‫אינו רוצה לשכוח מזה‪ ,‬ובכך הם מלקים את עצמם במידת העצבות‬ ‫או לא‪ ,‬רק תלוי איך המחשבה שלך‪ ,‬ואיך אתה מסתכל על הדבר‪,‬‬ ‫המביאה את האדם לידי נפילה גדולה‪ ,‬כל אחד באופן שונה מן‬ ‫כי החלטתו ורצונו של אדם עושים את האדם‪ ,‬ועל האדם להחליט‬ ‫הקצה אל הקצה‪ ,‬וגם לפעמים מעוררים על עצמם מדת הדין על‬ ‫בעצמו להיות שמח בחלקו אף שאינו מבין הטוב שבו‪ ,‬ולא להיות‬ ‫ידי אלו המחשבות‪,‬‬ ‫נבהל מזה שרואה שהאחר מצליח יותר ממנו כפי שנראה לו בדמיונו‪,‬‬ ‫והגם שמחשבות אלו טובות ומועילות לחשבון נפשו ולתשובה על‬ ‫רק חטוף ואכול ממה שנתן לך הקב''ה ותהנה הנאה שלימה‪.‬‬ ‫חטאיו‪ ,‬עכ"ז הרי שאם יעמדו לנגד עיניו בכל עת יגרמו לו לעצבות‬ ‫ובדרך זה שמענו לאמור מכ''ק אדמו''ר רבי ישראל מרדכי‬ ‫ומרה שחורה באופן שלא יוכל להמשיך ולהוסיף אומץ וכח בעבודתו‪.‬‬ ‫מראחמיסטריווקא ירושלים זצוק''ל שאמר על היהודים האלו‬ ‫ודבר זה קורה להם גם כשהם מדמיינים בעצמם שלא עשו שום דבר‬ ‫הזקנים מדור הישן‪ ,‬שהיו יושבים מחוץ לביתם בימים שתקפה חמה‪,‬‬ ‫טוב בחייהם‪ ,‬ובמשך זמן רב שרויים המה בעצבות‪ ,‬עד שביום מן‬ ‫ופיהם לא פסק מלקרוא ולומר "תהילים" בפשטות נוראה‪ ,‬ונאנח‬ ‫הימים הדבר נהפך עליהם למועקה גדולה הטורדת את מנוחתם‪ ,‬עד‬ ‫אז‪'' :‬ווי נעמט מען אזעלעכע אידען'' [איך לוקחים יהודים כאלו]‪,‬‬ ‫כדי כך שאינם יודעים להשית עצות לנפשם לצאת מן הטיט היוון‬ ‫שהם מרוצים‪ ,‬ולא יודעים כלום‪ ,‬אין להם עגמת נפש‪ ,‬שמחים המה‬ ‫הזה‪ ,‬שהם הולכים ונשקעים שם בדאבון נפשם כי רבה‪.‬‬ ‫בשמש צדקה ומרפא‪ ,‬מרוצים המה בחייהם‪ ,‬אין להם שום רצונות‪,‬‬ ‫וכל זאת הוא מערמומיות היצר‪ ,‬העלול לשתק אותנו ולגרום לנו‬ ‫רק דבר אחד להם‪ ,‬מדברים לה' בתמימות גדולה‪.‬‬ ‫שלא נוכל לפעול כלום‪ ,‬גם זאת שהאדם חושב בדעתו כי מחשבת‬ ‫וחושב אני שכוונתו באמירה זו היתה‪ ,‬כי גם הוא נתקנא בהם בקנאת‬ ‫עצבות ודיכאון זו‪ ,‬היא מחשבה של מצוה וחרטה על העבר‪ ,‬ואינו‬ ‫סופרים במה שהם פנויים לעבוד את הקב''ה לבדם‪ ,‬וכנוסח הבריות‬ ‫יודע כי עצבון הרוח היא תכלית החטא והאבדון רח''ל‪ ,‬שעל ידי זה‬ ‫''צווישען מיר אינעם רבוש''ע"‪ ,‬ולא כן היה הדבר אצלו‪ ,‬שהוא רבי‬ ‫מאבד האדם את חייו הנצחיים‪ ,‬ומתרחק מן עבודתו יתברך וגורם‬ ‫עם חסידים ואי אפשר לו להחביא את עצמו‪ ,‬ואכן ישנם צדיקים‬ ‫להרבות את הרע בעולם‪.‬‬ ‫כאלו שאינם סובלים את כל זה‪ ,‬ועל דרך שהיה עבודתו בקודש של‬ ‫(מתוך הספר החדש והמפואר 'שפת חיים')‬ ‫הרה''ק רבי נפתלי צבי מראפשיץ זצ''ל ועוד צדיקים כידוע‪.‬‬ ‫|‪5‬‬ ‫ז"פ הנשה שאר | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫באחת השבתות נקרא גוי של שבת לביתו של רבינו לצורך מסוים‪ .‬בהגיע‬ ‫הגוי אמר לו אחד הנוכחים בדרך הלצה‪" ,‬גוט שבת"‪ .‬מיד ובמקום אמר לו‬ ‫רבינו‪" :‬אין ראוי לומר כך לגוי"‬ ‫תשובות והנהגות ממסכת חייו המופלאה של מרן פוסק הדור רבינו הגר"מ שטרנבוך שליט"א‬ ‫"שלא עשנו כגויי הארצות ולא שמנו כמשפחות האדמה"‬ ‫פעם השיח אחד ממקורביו בפני מרן פוסק הדור רבינו הגר"מ‬ ‫שטרנבוך שליט"א‪ ,‬אודות החזון איש‪ ,‬והזכיר בדבריו שהחזון איש‬ ‫היה מקצר בזמירות שבת ובאה מכך תועלת עצומה לכלל ישראל‪,‬‬ ‫שהרי מכל דקה שבה החזון איש למד תורה נתגדלו במוחו חידושי‬ ‫תורה עמוקים אשר נגללו יחדיו ליצירת הפאר של עם ישראל‪ ,‬הלא‬ ‫הם ספרי החזון איש‪.‬‬ ‫רבינו שמע את דבריו‪ ,‬אולם דעתו לא נחה מדברים אלו‪ ,‬ואף ביטלם‬ ‫מכל וכל‪.‬‬ ‫"וכי סבור אתה שהבנת התורה תלויה אך ורק במכסת השעות‬ ‫שלומדים? בודאי שהתמדה עצומה היא תנאי סף להצלחה בלימוד‪,‬‬ ‫אולם צריך גם סייעתא דשמיא‪ .‬ואף אם אין אנו יודעים במה זכו‬ ‫גדולי ישראל כל אחד בפרטות בסייעתא דשמיא‪ ,‬הרי שאין לנו‬ ‫להסיק מסקנה שממיעוט הזמירות יפתחו לנו שערי תורה"‪.‬‬ ‫שבת או כשרות‬ ‫"כדי להצליח בלימוד צריך סייעתא דשמיא‪ .‬ומי ששר זמירות שבת‬ ‫סמי היה בחור יהודי בן למשפחה חילונית‪ .‬הוא נולד בשוויץ ושם‬ ‫מתוך דביקות בבורא עולם וכדי לעשות את רצונו יתברך יזכה‬ ‫גדל‪ .‬כבר עברו עליו עשרים שנה ויותר מאז נולד ואולם למרבה‬ ‫לסייעתא דשמיא וממילא יזכה שהקב"ה יפתח את ליבו ויערה ה'‬ ‫הצער מעולם לא שמע על היהדות דבר וחצי דבר‪ .‬את ימיו העביר‬ ‫עליו רוח ממרומים וידלה מים חיים ממעיינות החכמה ויזכהו ה'‬ ‫בלימודים ובעבודה‪ .‬בשעות הפנאי בילה בטיולים ונהנה מנופים‬ ‫להבין בשעה אחת מה שניתן להשיג בשעות הרבה"‪.‬‬ ‫שוויצריים עוצרי נשימה‪ .‬סובבה ההשגחה העליונה וסמי החל‬ ‫ומה שהחזון איש היה מקצר בזמירות שבת אין לנו השגות‬ ‫להתעניין ביהדות‪ .‬יהודי הקהילה בשוויץ קרבוהו והדריכוהו‪ .‬סמי‬ ‫בהנהגותיו‪.‬‬ ‫עמד בפני פרשת דרכים‪ .‬לא קל להתנתק מהרגלי העבר ולהתחיל‬ ‫חיים חדשים‪.‬‬ ‫לולא תורתך שעשועי‬ ‫ובודאי אין זה קל לעשות את המהפך ביום אחד‪ .‬בינתיים אבחר‪,‬‬ ‫באחד הימים בא לפני רבינו בחור כדי לקבל עצה ותושיה‪ .‬בעודו‬ ‫אפוא‪ ,‬מצווה אחת‪ ,‬מחליט סמי‪ .‬הוא משתף את מורה דרכו‬ ‫משיח עימו אמר הבחור "ברצוני לנסוע למירון לקבר רבי שמעון‬ ‫במחשבותיו ואומר‪" :‬בתור התחלה אקבל על עצמי או לשמור שבת‬ ‫בר יוחאי‪ ,‬שם אצל רבי שמעון חש אני התעלות עצומה וקרבת‬ ‫או לאכול אוכל כשר"‪.‬‬ ‫אלוקים"‪.‬‬ ‫החליט מורה דרכו להיוועץ ברבינו והריץ את שאלתו משוויץ‬ ‫אמר לו רבינו "זה שאתה חש התרוממות הרוח בקבר הרשב"י הרי‬ ‫למעונו של הרב שטרנבוך‪ ,‬כיצד לנהוג ומה לייעץ באיזו מצווה יבחר‬ ‫זה ברור‪ ,‬השאלה היא מדוע אינך חש אותה התעלות והתרוממות‬ ‫מבין השתיים?‬ ‫הרוח מעצם לימוד התורה הקדושה?‬ ‫ענה רבינו‪" :‬מוטב שיקבל על עצמו כשרות ועל ידי שיאכל אוכל‬ ‫יהודי שלומד תורה בדבקות חש התעלות וקרבת ה' עצומה‪.‬‬ ‫כשר יסור ממנו טמטום הלב וישפיע עליו השפעות טובות לשמור‬ ‫וידוע שאף דוד שהיה מלך ישראל וכל תענוגי העולם היו לו‪ ,‬מכל‬ ‫שבת ולקיים את שאר מצוות התורה"‪.‬‬ ‫מקום העיד על עצמו "לולי תורתך שעשועי – אז אבדתי בעוניי"‪.‬‬ ‫רבינו אף הזכיר בדבריו את דברי הר"ן ביומא "דשני לאוין חמירי‬ ‫ובלי לימוד תורה לא ימצא בעולם שום שמחה ותענוג‪.‬‬ ‫כלאו סקילה" ויש סוברים שכוונת הדברים שאכילת טריפות מספר‬ ‫כך הדריך רבינו את הבחור למצוא את הסיפוק בדף הגמרא ולא‬ ‫פעמים רחמנא ליצלן חמורה כעוון חילול שבת שעונשו סקילה‪.‬‬ ‫לחפש ריגושים וסיפוקים אי שם במרחקים‪.‬‬ ‫ז"פ הנשה שאר | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪|6‬‬ ‫קבלה קטנה‬ ‫כמו רבי משה פיינשטיין‬ ‫יהודי עשיר המתגורר בגולה הגיע לארץ הקודש לרגל שמחה‪ ,‬ולפני שובו‬ ‫בחור מאמריקה נכנס למעונו של רבינו ושאלה בפיו‪ .‬כבחור‬ ‫לחו"ל החליט לסור למעונו של רבינו כדי לקבל ממנו הדרכה מעשית‬ ‫אמריקאי עומדת לפניו דמותו הרוממה של גדול הדור פאר ישראל‬ ‫כיצד יכול הוא להתחזק ומה כדאי לו לקבל על עצמו עם שובו לביתו‪.‬‬ ‫והדרו הגאון רבי משה פיינשטיין אשר בתורתו האיר את יהדות‬ ‫רבינו הבין בחכמתו כי אדם זה מוקף טרדות ועסוק בביזנס שלו‬ ‫אמריקה ואת כל העולם כולו‪.‬‬ ‫למעלה ראש ועל כן אמר לו‪" :‬קבל על עצמך להוסיף בכל יום חמש‬ ‫"רבי"‪ ,‬שואל הבחור‪" ,‬האם יש בדורנו תלמיד חכם בדרגתו של רבי‬ ‫דקות של לימוד תורה"‪.‬‬ ‫משה פיינשטיין?"‬ ‫לשמע הקבלה הגיב העשיר בהקלה‪" :‬זו קבלה קלה אוכל בעז"ה‬ ‫"לא" משיב לו רבינו‪.‬‬ ‫לעמוד בה"‪.‬‬ ‫הבחור המשתוקק מוסיף לשאול‪" :‬האם גם בדור שלנו אפשר להגיע‬ ‫"אכן כן" אישר רבינו "בכוונה תחילה בחרתי בקבלה שקל ליישמה‪.‬‬ ‫למדריגתו הנעלה של רבי משה פיינשטיין?"‬ ‫עדיף לקבל קבלה קטנה מלקבל קבלה ולא לעמוד בה"‪.‬‬ ‫השיב רבינו לבחור השואל‪" :‬אם תשב ותלמד כמו רבי משה‬ ‫פיינשטיין‪ ,‬תהיה כמוהו‪"...‬‬ ‫ראוי או לא ראוי?‬ ‫כל שיגם ושיחם של גדולי ישראל תורה היא ולימוד היא צריכה‪.‬‬ ‫אהבה רבה‬ ‫גם אמירת אגב הנאמרת בנוכחותם נאמדת כראוי ונשקלת בפלס‬ ‫יהודי משכונת מגוריו של רבינו ביקש לקבל הדרכה עבור בנו מה‬ ‫ההשקפה התורנית וההלכה הצרופה‪.‬‬ ‫עליו לעשות כדי לצמוח גדול בתורה‪ .‬עוד הוא הולך ניסה האב‬ ‫באחת השבתות נקרא גוי של שבת לביתו של רבינו לצורך מסוים‪.‬‬ ‫לשער מה תהיה הדרכתו של רבינו‪ .‬אפשר שהוא יורה לו ללמוד‬ ‫בהגיע הגוי אמר לו אחד הנוכחים בדרך הלצה‪" ,‬גוט שבת"‪.‬‬ ‫בספר מסוים‪ ,‬או סדר לימוד מסוים‪ ,‬הרהר האב‪.‬‬ ‫מיד ובמקום אמר לו רבינו‪ :‬אין ראוי לומר כך לגוי‪ ,‬שכן שבת זהו שמו‬ ‫להפתעתו הרבה היתה הדרכתו של רבינו 'פשוטה' למדי‪" ...‬התפקיד‬ ‫של הקב"ה שהרי כן כתוב בזוהר הקדוש‪" :‬שבת איהו שמא דקודשא‬ ‫שלך עכשיו הוא רק לאהוב את התורה אהבה גדולה וכך תהיה דבוק‬ ‫בריך הוא"‪.‬‬ ‫בתורה כל ימי חייך"‪.‬‬ ‫שנים חלפו‪ .‬הנער אימץ אל ליבו את עצתו של רבינו ובכל מצב‬ ‫פירות גינוסר‪ ,‬הלכה למעשה‬ ‫היתה נר לרגליו‪ .‬ואכן האהבה הגדולה היא שעמדה לו‪ .‬הוא צמח‬ ‫בכל נושא בו נסובה השיחה עם רבינו מרן פוסק הדור הגר"מ‬ ‫לבן תורה אמיתי ועשה חיל בתלמודו בזכות ההדרכה של רבינו‪.‬‬ ‫שטרנבוך ינותבו הדברים לאפיק ההלכתי ולצד המעשי כיצד יש‬ ‫לנהוג‪ ,‬כיצד יש להתבטא וכן על זה הדרך‪.‬‬ ‫משפיע לרבים‬ ‫אחד מתלמידיו הגיע מחו"ל וסר אל ביתו של רבינו‪ .‬בבואו אמר לו‬ ‫זכה רבינו ומאמריו המאירים מתפרסמים עלי גליון ומופצים בהיכלי‬ ‫"באתי מחו"ל לראות את פני מורי ורבי‪ ,‬וכמבואר בחז"ל שקבלת פני‬ ‫התורה‪ .‬זכה שאור תורתו וחיזוקיו הנפלאים נקראים בשקיקה על‬ ‫רבו – כקבלת פני השכינה"‪.‬‬ ‫ידי מבקשי ה'‪ ,‬זקנים שקנו תורה עם נערים‪.‬‬ ‫נענה רבינו ואמר מבואר בגמרא פסחים (ח' ע"ב) "מפני מה אין פירות‬ ‫היה זה יום שישי לסדר פרשת בא תשפ"א‪ .‬הטלפון בבית רבינו‬ ‫גינוסר בירושלים?" פירות גינוסר היו ידועים בטיבם המשובח ובורא‬ ‫מצלצל‪ .‬בני הבית התפלאו לשמוע שהדובר הוא אינו אחר‬ ‫עולם הצמיח פירות משובחים אלו דוקא בגינוסר‪ .‬ומדוע לא הצמיחם‬ ‫מאשר הגאון הצדיק רבי דן סגל שליט"א אשר הזדהה בפשטות‬ ‫בירושלים? "כדי שלא יהיו עולי רגלים אומרים אלמלא לא עלינו אלא‬ ‫כאחד האנשים‪.‬‬ ‫לאכול פירות גינוסר בירושלים – דיינו‪ .‬נמצאת עליה שלא לשמה"‪.‬‬ ‫מה מביא את המשגיח הנודע בשערים ליצור קשר טלפוני עם רבינו?‬ ‫הוסיף רבינו ואמר אם כן לפי הדברים – אין זה נכון לומר שעלית‬ ‫מן הסתם מדובר בעניין ציבורי בענייני השעה הבוערים‪.‬‬ ‫לארץ ישראל לראות פני רבך‪ ,‬אלא עלית לארץ ישראל לצורך‬ ‫למפרע התברר כי טעו‪ .‬המשגיח התקשר כדי להודות לרבינו על‬ ‫העליה שהיא ענין חשוב ונכבד מאד‪ .‬ואגב אורחך אתה עולה לראות‬ ‫מאמריו השבועיים אשר הוא נוהג לעיין בהם מידי שבוע בשבוע "אני‬ ‫את פני רבך‪.‬‬ ‫חייב הרבה הכרת הטוב על המאמרים השבועיים"‪ ,‬אמר המשגיח‬ ‫"מעניין" חשב הבחור‪ ,‬אף פעם לא חשבתי שדברי גמרא אלו יש‬ ‫שליט"א "אני לומד בהם כל שבוע ומקבל מהם תועלת רבה"‪.‬‬ ‫בהם לימוד כלשהו למעשה‪...‬‬ ‫השיחה התארכה עוד והמשגיח הוסיף בדבריו לשפוך אור על‬ ‫('גדול בקרבך')‬ ‫המאמר השבועי והוסיף 'ווארט' על דברי רבינו‪.‬‬ ‫רוצים לקבל את 'לקראת שבת' מדי שבוע ישירות למייל?‬ ‫חדש! ניתן להירשם בכל עמדות נדרים פלוס‪ ,‬טופס 'דרשו'‬ ‫|‪7‬‬ ‫ז"פ הנשה שאר | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫לאחר הקידוש ונטילת ידיים‪ ,‬כאשר הגישה בעלת הבית את הדגים‬ ‫המעופשים לאורח‪ ,‬גחן האבן עזרא אל אחד הדגים והחל ללחוש לו מילים‬ ‫שונות‪ .‬לאחר מכן עזבו ופנה לדג השני‪ ,‬וכן לשלישי‬ ‫הגאון רבי יצחק זעקל הלוי פולק שליט"א‪ ,‬רב ור"מ בית המדרש 'וידבר משה' על הגביר‬ ‫שנשכח מרשימת המוזמנים בחתונה שהוא עצמו מימן‪ ,‬מעטפת שטרות שהיתה ל'ספר'‬ ‫שלם‪ ,‬ושלושה דגים מעופשים שהעמידו קמצן על מקומו • ּוצְ ָד ָקה ַתּצִ ּיל ִמ ָמּוֶ ת‬ ‫"ותשובה ותפלה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה"‬ ‫מעשה בגביר אחד בירושלים ששמו אורנשטיין (אשר על שמו‬ ‫הוקדשו בתי אורנשטיין במרכז ירושלים)‪ ,‬שהיה שוכן כבוד בקצה‬ ‫שכונת מאה שערים סמוך לשער שכם‪ ,‬והיה נתבע ונותן בעין יפה‬ ‫לכל דבר מצוה‪.‬‬ ‫פעם אחת בא אליו עני אחד‪ ,‬ולו בת בוגרת שלא היה לאל ידו‬ ‫להשיאה‪ ,‬ובידו מכתבי המלצה מגאוני הדור‪ .‬העני חשב שהעשיר‬ ‫יתן לו איזה סכום לסייעו לצרכי החתונה‪ ,‬אולם התפלא מאד‬ ‫לשמוע מהגביר שהוא מוכן לשלם לו את כל צרכי החתונה‪ .‬ואחר‬ ‫שהעני נקב בסכום הדרוש לזה‪ ,‬עמד הגביר ושילם לו את הכל‪.‬‬ ‫ראה הגביר שהעני עומד ומשתומם מכל זה‪ ,‬רצה לעודדו ואמר לו‪:‬‬ ‫סמוך לביתו של הגביר‪ .‬וכשמוע השודדים את קול הרעש‪ ,‬מיד‬ ‫'שמע נא‪ ,‬אני נותן לך את כל זה בתנאי שתזמין אותי לחתונה'‪ .‬צחק‬ ‫נשאו את רגליהם וברחו‪ ,‬בהשאירם את כל הכסף והתכשיטים על‬ ‫העני ואמר‪' :‬בודאי שאזמינך לחתונה‪ ,‬הרי כל החתונה היא בזכות‬ ‫השולחן‪ ,‬ונסו במהרה לנפשותם‪.‬‬ ‫נדבת לבך'‪.‬‬ ‫הגיעו כל הפמליא לבית העשיר‪ ,‬והופתעו לראות אותו ואת אשתו‬ ‫יצא והתחיל בהכנות לצרכי החופה‪ .‬וכשהכל היה מוכן ומזומן‪ ,‬יצא‬ ‫כפותים לכרעי המטה‪ .‬מיד שחררו אותם מכבליהם‪ ,‬והגביר סיפר‬ ‫אבי הכלה לאולם הנישואין בשמחה ובשירים‪ ,‬בתוף ובכינור‪ .‬אך‬ ‫להם את כל הקורות אותו‪ ,‬ואמר שאלמלא באו לכאן‪ ,‬כפסע היה‬ ‫למרבית הפלא שכח להזמין את הגביר העשיר‪.‬‬ ‫'ּוצ ָד ָקה‬ ‫בינו ובין המות‪ ,‬ורק בזכותם נשארו בחיים על כל רכושם‪ְ .‬‬ ‫כשעמדו החתן והכלה מתחת לחופה‪ ,‬לפתע נזכר ששכח להזמין‬ ‫ַת ִּצּיל ִמ ָמּוֶ ת'‪.‬‬ ‫את הגביר מרוב טרדותיו‪ ,‬והצטער על כך מאד‪ .‬ואז הבריק במוחו‬ ‫רעיון‪ :‬דפק על השולחן‪ ,‬ביקש סליחה מקהל המוזמנים ומאנשי‬ ‫כַ ּפָ ּּה פָ ְּר ָשׂה לֶ ָענִ י‬ ‫התזמורת‪ ,‬וכה אמר‪' :‬רבותי‪ ,‬כל צרכי החתונה הזאת באו הודות‬ ‫בספר 'אוצרות התורה' מביא מעשה‪ :‬מסופר על בעל ה'בית הלוי'‬ ‫לנדבת לבו של הגביר מר אורנשטיין‪ ,‬ואני מצטער להודיע שדוקא‬ ‫זצ"ל‪ ,‬כי בצעירותו הסתובב בבית הקברות בעיר בריסק‪ ,‬וראה שני‬ ‫אותו שכחתי להזמין לחתונה‪ .‬אנא‪ ,‬בואו עמי ונלך יחדיו אל ביתו‬ ‫קברים צמודים‪ ,‬שעל מצבה אחת חרות הפסוק 'כַ ָּפּּה ָפ ְּר ָשׂה לֶ ָענִ י'‪,‬‬ ‫להזמינו'‪ .‬הקהל נאות לצאת ביחד לביתו של העשיר‪.‬‬ ‫ועל המצבה הסמוכה חרות המשך הפסוק 'וְ יָ ֶד ָיה ִשׁלְ ָּחה לָ ֶאבְ יֹון'‪ .‬ויהי‬ ‫הדבר פלא בעיניו‪ ,‬ואמר לעצמו שחייב הוא לברר את פשר הדבר‪.‬‬ ‫בעוד מועד‬ ‫הלך לראש החברא קדישא ושאל אותו על הדבר‪ .‬חיפש הלה‬ ‫והנה באותה שעה אירע דבר נורא בביתו של העשיר‪ .‬הגיעו שודדים‬ ‫בפנקסים הישנים אודות שני האנשים הקבורים שם‪ ,‬ומצא דבר‬ ‫ערבים‪ ,‬ובאיומי אקדח דרשו שיתן להם את כל כספו‪ .‬הוא פתח‬ ‫מעניין מאוד‪.‬‬ ‫להם את הכספת‪ ,‬ונטלו את כל מה שבתוכה והניחוהו על השולחן‪,‬‬ ‫שני האנשים הללו היו שותפים בעסקיהם‪ ,‬ושניהם היו נדבנים‬ ‫אך הם דרשו עוד ועוד‪ ,‬והמשיכו להשמיע דברי איומים אם לא יתן‬ ‫גדולים מאוד‪ ,‬ומחלקים מרכושם ממון רב לצדקה‪ .‬והנה נהפך‬ ‫להם את כל כספו ואת תכשיטי רעיתו‪ .‬ומכיון שלא נענה לרצונם‪,‬‬ ‫עליהם הגלגל‪ ,‬ונפלו בעסקיהם‪.‬‬ ‫כפתוהו בחבלים וקשרוהו בכרעי המטה‪ ,‬וכן עשו לאשתו‪.‬‬ ‫הדבר עורר פליאה גדולה בעיני כל‪ .‬הושיבו בית דין מיוחד לבדוק‬ ‫בתוך כדי כך הגיע אבי הכלה עם התזמורת וקהל המוזמנים לחתונה‬ ‫ז"פ הנשה שאר | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪|8‬‬ ‫איתרע מזלו של האבן עזרא‪ ,‬שהיה צריך להתארח אצל אדם שהיה‬ ‫בשל מי הצרה הזאת‪ ,‬ולאחר בדיקה לא מצאו מענה אחר אלא שהם‬ ‫מפורסם בקמצנותו הגדולה‪.‬‬ ‫הפרישו יותר ממה שהיו חייבים‪ ,‬למעלה מחומש‪ ,‬ולכן נענשו‪ .‬ועל‬ ‫אותו אדם‪ ,‬במטרה לחסוך מהוצאות השבת‪ ,‬היה נוהג לרוץ לשוק‬ ‫כן גזרו עליהם שלא יפרישו יותר מחומש בממונם‪.‬‬ ‫מאוחר מאוד‪ ,‬סמוך לשבת‪ ,‬ולקנות את שיירי המאכלים שנותרו‬ ‫ביד המוכרים‪ .‬שיריים אלו נמכרו באותה שעה בזול‪ .‬לאחר מכן‬ ‫בתוך כלי הסוכר‬ ‫היה ממהר לביתו ומבקש מאשתו שתכין אותם מהר‪ ,‬כדי שתספיק‬ ‫והנה כל יום באו אליהם עניים והתחננו על נפשם‪ ,‬ולא יכלו לסרב‪,‬‬ ‫לבשלם לפני שבת‪.‬‬ ‫ונתנו להם כיד הטובה עליהם‪ .‬אך הסכום הגיע כבר לקיצו‪ ,‬ולא ידעו‬ ‫באותו יום שישי שבו הגיע ה'אבן עזרא' לעיר‪ ,‬עבר בעל הבית בשוק‬ ‫מה לעשות‪ .‬לאחר מחשבה החליטו שניהם שכל הפסק היה רק על‬ ‫בשעה מוקדמת שלא כדרכו‪ ,‬וראה שם דג יפה וטוב וחמד אותו‬ ‫ממון אבל לא על חפצים‪ ,‬על כן החלו לחלק את כלי הערך שהיו‬ ‫בלבו‪ .‬הוא התמקח שעה ארוכה עם המוכר עד שהצליח להוריד‬ ‫בביתם‪ :‬נתנו את גביע הכסף‪ ,‬את מנורת החנוכה‪ ,‬תמונות יקרות‬ ‫את מחירו ולקנותו‪ .‬והנה לפני כניסת השבת נודע לו מהממונה על‬ ‫ערך וכדומה‪ ,‬ורוקנו את ביתם‪.‬‬ ‫האורחים שהגיע תורו לקבל אורח לאותה השבת‪.‬‬ ‫והנה לפתע הגיעו שני עניים מרודים‪ ,‬אך נגמר להם כבר מה לתת‪.‬‬ ‫פניו של אותו אדם חפו‪ .‬צר היה לו מאוד לתת לאורח מנה יפה‬ ‫הצטערו מאוד הנדיבים‪ :‬איך יתכן להשיב פניהם ריקם‪ .‬לפתע נשמע‬ ‫מאותו דג‪ ,‬קמצנותו היתה כה גדולה עד שלבו לא איפשר לו לתת‬ ‫קולו של השמש מהמטבח‪' :‬מצאתי‪ ,‬מצאתי! בתוך הכלי של הסוכר‬ ‫משלו לזולתו‪ .‬בלית ברירה רץ שוב לשוק וקנה שלושה דגים קטנים‪,‬‬ ‫יש כפית מזהב'‪.‬‬ ‫ישנים ומעופשים‪ ,‬עבור האורח‪.‬‬ ‫שמחה גדולה היתה להם שיש להם מה לתת‪ .‬אך שני עניים לפניהם‪,‬‬ ‫בבואו הביתה ביקש מאשתו שבליל שבת תגיש לאורח את הדגים‬ ‫מה עשו? חלקו את הכפית לשניים‪' ,‬כַ ָּפּּה ָפ ְּר ָשׂה לֶ ָענִ י וְ יָ ֶד ָיה ִשׁלְ ָּחה‬ ‫הזולים והישנים‪ ,‬והוא עצמו ימצא כבר דרך שלא לאכול אותם‬ ‫לָ ֶאבְ יֹון'‪ ,‬את הכף לאחד ואת הידית לשני‪.‬‬ ‫בתואנה כל שהיא‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬כאשר האורח יהיה שבע מהמאכל‬ ‫מעשה זה עורר רעש גדול בעיני הקהל‪ ,‬ועשו תפילה מיוחדת עליהם‬ ‫הרע‪ ,‬יאכל הוא את הדג היפה‪.‬‬ ‫שה' יחזיר להם את עושרם‪ ,‬וכך היה‪ .‬וכשנפטרו‪ ,‬חרתו על קבריהם‬ ‫את שני חלקי הפסוק‪ ,‬על שם המעשה האדיר שעשו‪.‬‬ ‫עדים מקריעת ים סוף‬ ‫בליל שבת‪ ,‬כאשר התקרבו בעל הבית ואורחו האבן עזרא לבית‪,‬‬ ‫'זה הספר שלי'‬ ‫הריח האבן עזרא את ריח הדגים המעופשים‪ ,‬והבין מיד מיהו מארחו‬ ‫פעם פגש רשכבה"ג הגאון רבי חיים עוזר גרודזנסקי זצ"ל את‬ ‫ומהי מגמתו‪ ,‬אך לא אמר מאומה‪ .‬והנה לאחר הקידוש ונטילת ידיים‪,‬‬ ‫הגאון רבי אליהו חיים מייזל זצ"ל‪ ,‬רבה של לודז'‪ ,‬ומסר לו את ספרו‬ ‫כאשר הגישה בעלת הבית את הדגים המעופשים לאורח‪ ,‬גחן האבן‬ ‫'אחיעזר'‪ ,‬ואמר‪' :‬ר' אלי' חיים‪ ,‬זה האחיעזר נתון לך במתנה‪ .‬מתי‬ ‫עזרא אל אחד הדגים והחל ללחוש לו מילים שונות‪ .‬לאחר מכן עזבו‬ ‫נראה את הספר שלך?'‬ ‫ופנה לדג השני‪ ,‬וכן לשלישי‪.‬‬ ‫הוציא רבי אלי' חיים מעטפה מלאה שטרות‪ :‬שטרות הלוואה של‬ ‫בעל הבית תמה מאוד על מעשיו של אורחו‪ ,‬ושאל אותו לפשר‬ ‫תלמידי חכמים שאיבדו את רכושם‪ ,‬וכן של אלמנות ויתומים‪,‬‬ ‫מעשהו‪ ,‬והאם ח"ו אין הוא עושה כישוף בלחשיו עם הדגים‪ .‬ענה‬ ‫ושטרות של אנשים שבורים שהוא ערב להם ופדה אותם‪ .‬ואמר‪' :‬זה‬ ‫לו האבן עזרא‪ ,‬שהוא כותב פירושים על התורה‪ ,‬ותמיד רצה לברר‬ ‫הספר שלי!' מששמע הגרח"ע כך‪ ,‬פרץ בבכי‪.‬‬ ‫כיצד התרחשה קריעת ים סוף‪ .‬והנה עתה‪ ,‬בראותו דגים ישנים‬ ‫מאוד‪ ,‬סבר שהם מאותה תקופה ויהיה באפשרותם לספר לו על‬ ‫ריח של קמצנות‬ ‫קריעת ים סוף‪ .‬אולם הדג הראשון לא זכר‪ ,‬וכן השני‪ ,‬ואילו הדג‬ ‫לא פלא שכל כך קשה לתת צדקה‪ .‬מעשה נפלא על כך מופיע‬ ‫השלישי אמר שיתכן שאחיו הגדול הנמצא במטבח זוכר זאת‪.‬‬ ‫בספר 'מחשבת התורה'‪ :‬מסופר על רבי אברהם אבן עזרא‪ ,‬מפרש‬ ‫בעל הבית הבין את הרמז‪ ,‬והתבייש על כך שנהג במידה כל כך בלתי‬ ‫התורה הנודע‪ ,‬שהיה כל חייו עני מרוד ונדד ממקום למקום‪.‬‬ ‫הגונה כלפי אורחו‪ .‬הדברים חדרו ללבו‪ ,‬והוא החל מהרהר על דרכו‬ ‫באחת מתקופות נדודיו הגיע לפני שבת לעיר אחת‪ .‬באותו מקום‬ ‫הנלוזה ועל מידת הקמצנות הקיצונית שאליה נגרר‪ ,‬עד שחייו וחיי‬ ‫היה נהוג שבעלי הבתים של העיר מקבלים אורחים לפי סדר מסוים‬ ‫בני משפחתו הפכו לקשים‪ ,‬עצובים ובלתי נסבלים‪.‬‬ ‫קבוע שאין לשנותו‪ :‬בשבת זו מקבלים אורחים תושבי העיר שהגיע‬ ‫('אור הדעת')‬ ‫תורם‪ ,‬ובשבת הבאה מארחים את האורחים הבאים אחריהם בתור‪.‬‬ ‫ללמוד במתינות‪ ,‬ביסודיות ובעיון קל‬ ‫'עמוד היומי' ‪ -‬ללמוד בקצב שלך ולדעת את הש"ס עם עיקרי המפרשים‬ ‫|‪9‬‬ ‫ז"פ הנשה שאר | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫הביאוהו אל ה'חפץ חיים'‪ .‬הגאון המיוסר שפך את ליבו בפני צדיק הדור‪,‬‬ ‫וזה הקשיב בשקט‪ .‬לאחר שסיים‪ ,‬הרים ה'חפץ חיים' את עיניו הטהורות‪,‬‬ ‫הביט בו ואמר בפשטות שחדרה ללב‪...‬‬ ‫הגאון רבי יחיאל צוקר שליט"א‪ ,‬מרבני ישיבת 'תורה בתפארתה' ומחבר‬ ‫ספרי 'להאיר' ‪ -‬בראש השנה אנו נעשים בריה חדשה לגמרי‬ ‫"בְ ּנִ י ַא ָתּה‪ֲ ,‬אנִ י ַהּיֹום יְ לִ ְד ִתּיָך" (תהלים ב‪ ,‬ז)‬ ‫אנו ניצבים בערבו של יום הדין‪ ,‬יום אשר מהותו כולה היא מלכות‪.‬‬ ‫ביום זה אנו ממליכים עלינו את הקב"ה‪ ,‬ובהמלכה זו כרוך הדין‪ .‬כל‬ ‫איש ואישה מייחלים בלבם להיכתב ולהיחתם לשנה טובה ומתוקה‪.‬‬ ‫כידוע‪ ,‬ראש השנה הוא יום המלכות‪ ,‬ואילו יום הכיפורים הוא יום‬ ‫מחילת העוונות‪ .‬ואולם‪ ,‬בזוהר הק' מבואר כי גם בראש השנה עצמו‬ ‫טמונה האפשרות למחילת עוונות‪ .‬כיצד ייתכן הדבר? הרי הפסוק‬ ‫"כִ ּי בַ ּיֹום ַהזֶ ּה יְ כַ ֵפּר ֲעלֵ יכֶ ם" (ויקרא טז‪ ,‬ל) נאמר מפורשות על יום‬ ‫הכיפורים‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬שני מהלכים נפרדים של תשובה לפנינו‪ :‬האחד ייחודי לראש‬ ‫השנה‪ ,‬והאחר ליום הכיפורים‪ .‬נתמקד בתשובה של ראש השנה‪,‬‬ ‫כראוי‪ ,‬מעשהו סתר את עצם יסודות הסדר והאמון שבמלכות‪.‬‬ ‫ונשכיל להבין כיצד ניתן לזכות בו למחילת עוונות‪ ,‬ולמכלול שלם‬ ‫ביום שבו מתחדשת המלכות‪ ,‬אין מקום לפגם שכזה‪ .‬יש לכונן סדר‬ ‫של ברכות וישועות‪.‬‬ ‫מופתי‪ ,‬ושר שכזה אינו יכול להיוותר על כנו‪.‬‬ ‫מהו אפוא סודו של ראש השנה‪ ,‬וכיצד נקשרת בו המלכות עם‬ ‫זהו הרעיון העומד בלב לבו של ראש השנה‪ .‬זהו יום המלכתו של‬ ‫המשפט בעבותות שאינן ניתנות להתרה? על דרך הפשט‪ ,‬הרי‬ ‫מלך מלכי המלכים‪ .‬ביום זה בורא הקב"ה את העולם מחדש ומעמיד‬ ‫"מלֶ ְך בְ ִּמ ְש ָׁפּט יַ ֲע ִמיד ָא ֶרץ" (משלי כט‪ ,‬ד)‪ .‬אך לכאורה‪,‬‬ ‫כבר נאמר ֶ‬ ‫את מלכותו‪ ,‬ואף היא נכוננת על יסודות של סדר וצדק‪ .‬ומאחר שעל‬ ‫המשפט אינו אלא פרט אחד מני רבים במארג המלכות‪ .‬מדוע אם כן‬ ‫האדם הוטל התפקיד למשול בעולם כולו‪ ,‬נידון הוא ביום זה אם ראוי‬ ‫זוכה יום הדין למעמד כה מרכזי ביום המלכת המלך?‬ ‫הוא לסדר שנועד לעולם‪.‬‬ ‫מלך במשפט‬ ‫תן דעתך‬ ‫התשובה‪ ,‬כפי שמבהיר הגה"צ רבי חיים פרידלנדר זצ"ל בספרו‬ ‫הקדוש ברוך הוא ברא את האדם‪ ,‬ועל כך נאמר‪" :‬וַ ְת ַּח ְס ֵּרהּו ְמ ַּעט‬ ‫'שפתי חיים'‪ ,‬רמוזה בסיפורו של מלך אחד בתורה‪ ,‬אשר ביקש‬ ‫ֹלקים וְ כָ בֹוד וְ ָה ָדר ְת ַּע ְט ֵּרהּו‪ַ :‬ת ְּמ ִשׁילֵ הּו בְ ַּמ ֲע ֵשׂי יָ ֶדיָך כֹּל ַש ָׁתּה‬ ‫ֵמ ֱא ִ‬ ‫ליטול לעצמו מעמד של אלוקות‪ ,‬הלא הוא פרעה‪ ,‬שהכריז "לִ י יְ א ִֹרי‬ ‫ַת ַחת ַרגְ לָ יו‪ :‬צֹנֶ ה וַ ֲאלָ ִפים כֻ ּלָ ּם וְ גַ ם בַ ֲּהמֹות ָש ָׂדי" (תהלים ח‪ ,‬ו‪-‬ח)‪.‬‬ ‫וַ ֲאנִ י ֲע ִש ִׂיתנִ י"‪ .‬ביום הולדתו של פרעה‪ ,‬הוא ראש השנה הפרטי שלו‪,‬‬ ‫נברא האדם בגדלות שאינה חסרה אלא מעט מאלוקים‪ ,‬והושלט‬ ‫אֹופים בְ ּתֹוְך ֲעבָ ָדיו"‪.‬‬ ‫"נָ ָשׂא ֶאת רֹאׁש ַשׂר ַה ַמ ְּש ִׁקים וְ ֶאת רֹאׁש ַשׂר ָה ִ‬ ‫על העולם כולו‪ .‬הקב"ה נתן בכל אחד ואחד מאיתנו כוח של הנהגה‪,‬‬ ‫את שר המשקים השיב למעמדו‪ ,‬ואילו את שר האופים תלה‪.‬‬ ‫כוח לשלוט‪ ,‬לקבוע ולהשפיע על העולם‪ .‬כוח זה הוא הרצון העמוק‬ ‫והדבר תמוה‪ :‬ניחא‪ ,‬חנינת אסירים ביום חג הולמת את מעמדו של‬ ‫ביותר בנפש האדם‪.‬‬ ‫מלך‪ ,‬אך מדוע להוציא להורג במעמד משמח שכזה?‬ ‫הרמח"ל פותח את ספרו 'מסילת ישרים' בפרק 'חובת האדם‬ ‫הנקודה היא שביום הולדתו‪ ,‬יום חידוש מלכותו‪ ,‬חייב פרעה‪,‬‬ ‫בעולמו' ומביא את דברי מדרש קהלת‪" :‬בשעה שברא הקדוש‬ ‫המתיימר לאלוקות‪ ,‬להעמיד את מלכותו על יסודות של סדר וצדק‪.‬‬ ‫ברוך הוא את אדם הראשון‪ ,‬העבירו על כל אילני גן עדן ואמר לו‪:‬‬ ‫במקרהו של שר המשקים‪ ,‬שנמצא זבוב בכוס היין‪ ,‬יש מקום לתלות‬ ‫ראה מעשיי‪ ,‬כמה נאים ומשובחים הם‪ .‬וכל מה שבראתי‪ ,‬בשבילך‬ ‫את הדבר בשגגה בעלמא‪ .‬לפיכך‪ ,‬כחלק מביסוס מלכותו‪ ,‬במקום‬ ‫בראתי‪ .‬תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי‪ ,‬שאם קלקלת‪,‬‬ ‫שהדין מאפשר חנינה‪ ,‬הוא חונן‪.‬‬ ‫אין מי שיתקן אחריך"‪ .‬דברים אלו נאמרו לאדם הראשון‪ ,‬ובעצם‬ ‫אך שר האופים‪ ,‬שפעל בחוסר אחריות משווע ולא ניפה את הקמח‬ ‫ז"פ הנשה שאר | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 10‬‬ ‫למה מתכוונים חז"ל באומרם שיכול האדם לקלקל את הבריאה?‬ ‫לכל אחד ואחד מאיתנו‪ ,‬שאף הוא נברא יחידי בעולמו‪" :‬אני בראתי‬ ‫וכי ייטול שופל ויחריב בו את העולם? הדבר כמעט בלתי אפשרי‪.‬‬ ‫את העולם בששת ימי בראשית‪ .‬מרגע זה‪ ,‬הוא בידיים שלך‪.‬‬ ‫אפשר להרוס בתים ולייבש שדות‪ ,‬אבל אי אפשר לייבש את הימים‪,‬‬ ‫אתה השליט"‪.‬‬ ‫ולא לבטל את אור החמה ואת רקיע השמים‪ .‬מהי אפוא האזהרה 'תן‬ ‫שלטון זה אינו שליטה מדומה של חבר כנסת או שר‪ ,‬התלויה בגחמות‬ ‫דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי'?‬ ‫של אחרים‪ ,‬ובעיקר בגחמותיהם של אנשי תקשורת השואבים את‬ ‫אומר הרמח"ל‪" :‬ואם תעמיק עוד בענין תראה כי העולם נברא‬ ‫חשיבותם מיושבי קרנות ומשולחנות השש‪-‬בש והקלפים‪ .‬זוהי‬ ‫לשימוש האדם‪ .‬אמנם הנה הוא עומד בשיקול גדול‪ .‬כי אם האדם‬ ‫שליטה אמיתית‪ .‬הקדוש ברוך הוא נתן לנו את הנהגת העולם‪.‬‬ ‫נמשך אחר העולם ומתרחק מבוראו‪ ,‬הנה הוא מתקלקל‪ ,‬ומקלקל‬ ‫ובראש השנה נקבע כמה כוח יהיה לנו לממש את אותה שליטה‪,‬‬ ‫העולם עמו‪ .‬ואם הוא שולט בעצמו ונדבק בבוראו ומשתמש מן‬ ‫עד כמה נהיה אותו 'אדם השלם' שהעולם מתעלה עמו‪ ,‬או חלילה‬ ‫העולם רק להיות לו לסיוע לעבודת בוראו‪ ,‬הוא מתעלה והעולם‬ ‫יורד עמו‪.‬‬ ‫עצמו מתעלה עמו‪ .‬כי הנה עילוי גדול הוא לבריות כולם בהיותם‬ ‫משמשי האדם השלם המקודש בקדושתו יתברך"‪.‬‬ ‫ראה מעשיי‬ ‫אבקש להמחיש זאת במעשה שסיפר לי הגאון רבי צבי אריה‬ ‫היום הרת עולם‬ ‫בינדר שליט"א‪ ,‬שבצעירותו נמנה עם חשובי בני החבורה בישיבת‬ ‫וכאן אנו צועדים צעד קדימה‪ :‬נקודת המפתח היא ההבנה כי ביום‬ ‫'חברון'‪ .‬מורו ורבו הגאון הגדול רבי הלל זאקס זצ"ל נזקק לעבור‬ ‫זה העולם כולו נברא מחדש‪ .‬מן הראוי לשים לב לדבריו המאירים‬ ‫בארצות הברית ניתוח עיניים גורלי‪ ,‬שהעמיד בסכנה את כל ראייתו‪.‬‬ ‫"א ַס ְפ ָּרה ֶאל חֹק‪ ,‬ה'‬ ‫של הרבי ר' יהונתן אייבשיץ זצוק"ל על הפסוק ֲ‬ ‫טרם נסיעתו קרא אליו קבוצה מתלמידיו הנאמנים וחילק ביניהם‬ ‫ָא ַמר ֵאלַ י בְ ּנִ י ַא ָתּה ֲאנִ י ַהּיֹום יְ לִ ְד ִתּיָך‪ְ .‬ש ַׁאל ִמ ֶמּנִ ּי וְ ֶא ְתּנָ ה גֹויִ ם נַ ֲחלָ ֶתָך‬ ‫תפקידים‪ .‬שניים מהם שלח לבקש ברכה ותפילה מהמשגיח רבי‬ ‫וַ ֲא ֻחזָ ְּתָך ַא ְפ ֵסי ָא ֶרץ" (תהלים ב‪ ,‬ז‪-‬ח)‪" :‬אמר אספרה בחסד השם‪ ,‬כי‬ ‫יחזקאל לוינשטיין זי"ע‪ ,‬שניים אל ה'בית ישראל' מגור זי"ע‪ ,‬ואותו‬ ‫אף שמחדש בכל יום מעשה בראשית‪ ,‬מכל מקום עיקר הבריאה‪,‬‬ ‫עצמו‪ ,‬יחד עם חבר בשם רוני רוט‪ ,‬שלח להתפלל עליו בקברי רבי‬ ‫בו ממש נברא עולם חדש‪ ,‬זה בראש השנה‪ .‬ולכך הוא מתחיל ראש‬ ‫עקיבא והרמח"ל הסמוכים זה לזה בטבריה‪.‬‬ ‫השנה‪ ,‬כי בו נעשה עולם חדש"‪.‬‬ ‫באותם ימים לא היתה הדרך אל הקברים סלולה‪ ,‬והקברים‬ ‫בליל ראש השנה עתיד העולם להיברא מחדש‪ .‬משום כך אנו אומרים‬ ‫עצמם עמדו אי שם במעלה הר תלול‪ ,‬וכדי להגיע אליהם נדרש‬ ‫"הּיֹום ֲה ַרת עֹולָ ם"‪ ,‬בלשון הווה‪ ,‬ולא "היום היתה הרת עולם"‪" .‬זֶ ה‬ ‫ַ‬ ‫טיפוס מפרך‪.‬‬ ‫ַהּיֹום ְת ִּחלַ ּת ַמ ֲע ֶשׂיָך"‪ ,‬ולא "היה תחילת מעשיך"‪ .‬העולם מתחדש‪,‬‬ ‫הם עשו כסדר שהורה להם רבם‪ .‬לאחר שלמדו את הפרק הראשון‬ ‫כפי שהאריך בזה האריז"ל‪ .‬ומכאן‪ ,‬ממשיך רבי יהונתן אייבשיץ‪ ,‬נבין‬ ‫ב'מסילת ישרים' בהתעוררות גדולה‪ ,‬נעמדו והתפללו בדמעות‬ ‫גם את סוד התשובה ומחילת העוונות שבדין‪" :‬ולכך יש לנו תירוץ‬ ‫לשלומו של רבם‪.‬‬ ‫[כלומר‪ ,‬פתחון פה] בראש השנה‪ ,‬כי אנו כקטן שנולד‪ ...‬ריבונו של‬ ‫או אז התיישב חברו רוני‪ .‬רוני היה בחור שבעברו לא למד בישיבה‪,‬‬ ‫עולם‪ ,‬נבראנו היום מחדש‪ ,‬ואין לנו כל כך עוון"‪.‬‬ ‫אך משנכנס לישיבת 'חברון' עלה והתעלה בתורה ובמוסר‪ .‬הוא‬ ‫כפי שנאמר במדרש‪ ,‬שהקדוש ברוך הוא לימד סנגוריה על אדם‬ ‫ישב והשקיף על הנוף המרהיב הנשקף מקברו של הרמח"ל‪ ,‬שממנו‬ ‫הראשון בחטאו ואמר‪" :‬הלא קטן הוא‪ ,‬היום נולד"‪ ,‬ואין דינו כמי‬ ‫נראית הכנרת כולה פרושה כמונחת בכף היד‪ .‬לפתע החל לדבר אל‬ ‫שחטא במזיד‪ .‬כך גם אנו‪ ,‬בכל ראש השנה ושנה‪" .‬ולכך אמר 'היום‬ ‫עצמו בהתרגשות עצומה‪:‬‬ ‫הרת עולם‪ ,‬אם כבנים רחמנו'"‪ ,‬שכן זוהי משמעות הפסוק‪" :‬בְ ּנִ י‬ ‫"רוני‪ ,‬תראה מה אתה רואה פה!"‪ .‬הוא החל למנות את יופיו של‬ ‫ַא ָתּה‪ֲ ,‬אנִ י ַהּיֹום יְ לִ ְד ִתּיָך"‪ .‬אנו נולדים מחדש‪ ,‬בריאה חדשה‪.‬‬ ‫הרקיע‪ :‬המים העליונים המתמזגים עם צבע הכנרת‪ ,‬השקת ההרים‬ ‫בדרך זו צועד גם הרמח"ל בביאורו למנהג התשליך‪" :‬עניין מנהג‬ ‫אל המים‪ ,‬הגוונים של האגם‪ ,‬העצים‪ ,‬הנוף‪ .‬ואז‪ ,‬בקול חנוק מדמעות‪,‬‬ ‫אמירת פסוקי 'מי אל כמוך' ביום ראש השנה על הנהר‪ ,‬הוא כי‬ ‫אמר‪" :‬והקדוש ברוך הוא מתחנן לפניך עכשיו‪' :‬ראה רוני בריות נאות‬ ‫הנה בראש השנה מחדש האדון ברוך הוא כל מציאות הנמצאים‪,‬‬ ‫שבראתי‪ ...‬תראה כמה יופי‪ ,‬כמה הוד והדר הוא עולמי‪ ,‬תן דעתך‬ ‫ומתכוון לקבוע הטוב שבהם‪ ,‬שיישאר לנצח‪ ,‬ולדחות הרע שבהם‬ ‫שלא תקלקל ותחריב את עולמי'‪ .‬שומע אתה‪ ,‬רוני‪ ,‬את קול ה'? כל‬ ‫עד שתטהר הבריאה ממנו‪ ...‬וברחמיו נושא פשע"‪ .‬שוב ושוב עולה‬ ‫היופי הזה‪ ,‬כל ההדר הזה‪ ,‬כל הבריאה‪ ,‬נתונים תחת ידיך‪ .‬אתה יכול‬ ‫אותו יסוד‪ :‬ראש השנה הוא חידוש העולם‪.‬‬ ‫חלילה לקלקל‪ ,‬ואתה יכול לתקן"‪.‬‬ ‫אך בשונה מבריאת העולם הראשונה‪ ,‬שהיתה מעשה חסד טהור‬ ‫כשסיפר לי רבי צבי אריה את המעשה הזה‪ ,‬התמלאו עיניו דמעות‪.‬‬ ‫שלא היינו שותפים לו‪ ,‬כיום בורא הקדוש ברוך הוא את העולם‬ ‫גם לאחר ‪ 50‬שנה היתה התרגשותו כה גדולה‪ ,‬עד שהרגשתי כי‬ ‫החדש על יסודותיו של העולם הישן‪ .‬ואנו נקראים להצדיק את‬ ‫בת קול יוצאת וזועקת לכל אחד מאיתנו‪" :‬זה בידיים שלך!"‪ .‬איננו‬ ‫קיומה של המלכות המתחדשת‪ .‬זוהי התשובה הנדרשת מאיתנו‪:‬‬ ‫זקוקים למשחקי כבוד‪ ,‬לא לבחירות ולא למועצות‪ .‬הכוח האמיתי‬ ‫לבוא לפני בורא עולם בתשובה שלמה‪ ,‬לקבל על עצמנו ייעוד חדש‪,‬‬ ‫נתון בידינו‪.‬‬ ‫| ‪11‬‬ ‫ז"פ הנשה שאר | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫פלא פלאים‬ ‫תפקידים חדשים‪ ,‬בעולם חדש‪.‬‬ ‫הסיפור השני הוא פסק הלכה‪ ,‬פלא פלאים של ממש‪ ,‬המלמד עד‬ ‫משום כך אנו שרים וזועקים "המלך!"‪ ,‬ומכריזים "מלכויות"‪ .‬אנו‪,‬‬ ‫כמה תפיסה זו אינה רעיון ערטילאי‪ ,‬אלא מציאות הלכתית‪ .‬גדול‬ ‫בכוח בחירתנו‪ ,‬משפיעים את המלכות על העולם‪ .‬וכאשר אנו‬ ‫הפוסקים בדורו‪ ,‬מרן רבי משה פיינשטיין זצוק"ל‪ ,‬שאצלו היה המדד‬ ‫מעמידים את עצמנו כך לפני ריבון העולמים ביום הנפלא הזה‪,‬‬ ‫הבלעדי ההלכה הברורה והפסוקה‪ ,‬נשאל שאלה כבדת משקל‪.‬‬ ‫בכוחו להפוך אותנו לאנשים חדשים‪.‬‬ ‫בחור צעיר נכנס למעונו‪ ,‬צל של ייאוש על פניו‪ .‬בקול חנוק סיפר כי‬ ‫ומהי הנפקות המעשית הנובעת מעיקרון נשגב זה? הבה נתבונן‬ ‫לפני מספר שנים עבר ניתוח מורכב‪ .‬הרופאים בישרו לו שהניתוח‬ ‫בשני סיפורים מאירים‪.‬‬ ‫אמנם הצליח‪ ,‬אך צפויות לו השלכות רפואיות חמורות‪ .‬גזר הדין של‬ ‫עולם הרפואה היה סופי וחתום‪.‬‬ ‫כמים קרים‬ ‫כעת‪ ,‬משהגיע לפרקו‪ ,‬עמד בפני שאלה קורעת לב‪ :‬האם עליו‬ ‫הראשון‪ ,‬על הגאון רבי ברוך בער לייבוביץ זצוק"ל‪ .‬היה זה בווילנא‪,‬‬ ‫לגלות זאת בטרם ייכנס לשידוך?‬ ‫בימים שקדמו למלחמת העולם הראשונה‪ .‬אביו‪ ,‬רבי שמואל‪ ,‬שכב‬ ‫רבי משה הקשיב לדבריו‪ ,‬ואז שאל שאלה אחת‪ ,‬פשוטה ונוקבת‪:‬‬ ‫על ערש דווי‪ ,‬ורבי ברוך בער לא מש ממיטתו‪ ,‬סועד אותו יומם‬ ‫"מתי היה הניתוח?"‪.‬‬ ‫ולילה‪ .‬בני המשפחה ראו בעיניים כלות כיצד רבי ברוך בער הולך‬ ‫"לפני שלוש שנים"‪ ,‬ענה הבחור‪.‬‬ ‫וקורס תחת הנטל‪ .‬פניו הצהיבו‪ ,‬עיניו שקעו בחוריהן‪ ,‬וגופו‪ ,‬שהיה‬ ‫רבי משה נשא את עיניו‪ ,‬שראו עולמות נסתרים מבעד למציאות‬ ‫שרוי בתענית ובדאגה מתמדת‪ ,‬החל לבגוד בו‪ .‬הם חששו שמא‬ ‫הגלויה‪ ,‬ופסק בקול סמכותי ושקט‪" :‬הרופאים יכולים לקבוע מה‬ ‫יקפח את חייו עוד לפני אביו‪ .‬לאחר תחנונים רבים הצליחו לשכנעו‬ ‫היה המצב לפני שלוש שנים‪ .‬אבל מאז עברת שלושה ראשי שנה‪.‬‬ ‫לנוח שעות ספורות‪ ,‬ובחור ישיבה נכנס להחליפו‪ .‬אך דווקא באותן‬ ‫על כך אין להם שום יכולת לקבוע דבר‪ .‬שלוש פעמים נהיית 'בריה‬ ‫שעות קצרות השיב אביו את נשמתו לבוראה‪.‬‬ ‫חדשה'‪ .‬הפסק שלהם אינו תקף עוד‪ .‬אינך צריך לספר דבר"‪.‬‬ ‫הידיעה הכתה ברבי ברוך בער כרעם‪ .‬ים של ייסורים הציף אותו‪.‬‬ ‫היה זה פסק הלכה לכל דבר ועניין‪ .‬אותו בחור הקים בית נאמן‬ ‫הוא התייסר במחשבות שמא פגם במצוות כיבוד אב‪ ,‬שמא עזיבתו‪,‬‬ ‫בישראל‪ ,‬והבית התמלא בילדים ‪ -‬עדות חיה לכוחו של ראש השנה‪.‬‬ ‫ולו לרגע‪ ,‬היא שגרמה לפטירת אביו‪ .‬נחש הספק קינן בליבו והרעיל‬ ‫רבי משה ראה זאת להלכה‪ .‬תורתו של רבי יהונתן אייבשיץ אינה‬ ‫כל מחשבה‪ .‬איש לא הצליח להרגיעו‪.‬‬ ‫דרוש בעלמא‪ .‬בראש השנה העולם נברא מחדש‪ ,‬וכל יהודי הוא‬ ‫הביאוהו אל ה'חפץ חיים'‪ .‬הגאון המיוסר שפך את ליבו בפני צדיק‬ ‫בריאה חדשה‪ .‬מה שאמרו הרופאים נכון היה לשעתו‪ .‬אך משעבר‬ ‫הדור‪ ,‬וזה הקשיב בשקט‪ .‬לאחר שסיים‪ ,‬הרים ה'חפץ חיים' את‬ ‫ראש השנה‪ ,‬נפתח סיפור חדש‪ ,‬ואתה אדם חדש לחלוטין‪.‬‬ ‫עיניו הטהורות‪ ,‬הביט בו ואמר בפשטות שחדרה ללב‪" :‬הרי עשית‬ ‫לקראת יום הדין הזה אנו צועדים‪ .‬אך עלינו לבוא עם כוונות‬ ‫תשובה‪ .‬כל הייסורים שאתה עובר הם עצמם תשובה‪ .‬ותשובה‬ ‫אמיתיות‪ ,‬להצדיק בפני ריבונו של עולם את רצוננו הכן להיות חלק‬ ‫הופכת אותך לבריה חדשה‪ .‬אתה כעת בריאה חדשה"‪.‬‬ ‫מהמלכות המתחדשת‪ ,‬לגלות את כבוד מלכותו בעולם‪ .‬וכאשר נגלה‬ ‫המילים הללו‪ ,‬שיצאו מפיו הקדוש‪ ,‬היו כמים קרים על נפש עייפה‪.‬‬ ‫רצון זה‪ ,‬נזכה להיות חלק מהמלכות‪ ,‬והקדוש ברוך הוא יעניק לנו‬ ‫באותו הרגע נשר כל עול הייסורים מעל כתפיו של רבי ברוך בער‪.‬‬ ‫שנה חדשה‪ ,‬גזרות טובות ונפלאות‪ ,‬וכולנו נזכה להיות בריאה חדשה‪.‬‬ ‫לימים היה חוזר ואומר‪" :‬ה'חפץ חיים' אמר לי שנהייתי אדם אחר‪,‬‬ ‫רּוח ֲח ָד ָשׁה‬ ‫"וַ ֲה ִסר ִֹתי ֶאת לֵ ב ָה ֶאבֶ ן ִמבְ ַּש ְׂרכֶ ם וְ נָ ַת ִתּי לָ כֶ ם לֵ ב בָ ָּשׂר‪ .‬וְ ַ‬ ‫'איך בין געווארן אן אנדערע מענטש'‪ ,‬ומאותו רגע באמת נהייתי‬ ‫ֶא ֵתּן בְ ִּק ְרבְ ּכֶ ם" (יחזקאל לו‪ ,‬כו)‪ .‬לאורך ימים ושנים טובות וארוכות‪.‬‬ ‫אדם אחר"‪.‬‬ ‫תמיד רצית לזכור‬ ‫ולדעת את מה שלמדת?‬ ‫מצטרפים למבחני 'דרשו'‪ .‬לחזור‪ ,‬לשנן‪ ,‬להבחן‪ ,‬לדעת!‬ ‫‪ 1,200‬מוקדי מבחן חודשי ברחבי הארץ והעולם‪.‬‬ ‫לפרטים והרשמה גש לעמדות 'נדרים פלוס'‬ ‫ז"פ הנשה שאר | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 12‬‬ ‫הסכין המבורכת בברכה המיוחדת של פוסק הדור‬ ‫מרן רבי משה שטרנבוך שליט"א ‪ -‬מרא דארעא קדישא‬ ‫"התורמים לעזרת אחים יזכו‬ ‫_לפרנסה בשפ_ע‬ ‫גדו_ל‬ ‫בשנת תשפ"ז"‬ ‫שותפים‬ ‫עם ״עזרת אחים״‬ ‫בחלוקת אוכל מבושל‬ ‫לסעודות החג‬ ‫לחולים ונזקקים‬ ‫וזוכים‬ ‫והסכין ושפע הפרנסה‬ ‫לחודש בדרך אליכם הביתה‬ ‫‪₪‬‬‫‪150‬‬ ‫ב"סכין לפרנסה בשפע גדול"‬ ‫הסכין המבורכת בברכת המיוחדת של מרן פוסק‬ ‫הדור הגאון האדיר רבי משה שטרנבוך שליט"א‬ ‫הכמות מוגבלת‬ ‫גם אתם יכולים לזכות לנס בפרנסה בשפע‬ ‫ולשנה טובה ומתוקה‪ ,‬התקשרו עכשיו לעזרת אחים‬ ‫‪1800-999-000‬‬ ‫ניתן לתרום גם דרך נדרים פלוס‬ ‫| ‪13‬‬ ‫ז"פ הנשה שאר | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫להתעדכן‪ ,‬לדעת‪ ,‬להתרגש! להאיר הנשמות ולהחיות את תורתו של מרנא החפץ חיים זיע"א‬ ‫הילולת מרנא ה'חפץ חיים' ברחבי תבל‪ :‬כ"ד באלול צוין‬ ‫בהתעוררות אדירה לחיזוק לימוד 'הדף היומי בהלכה'‬ ‫ה' ב'משנה ברורה' ומצטרפים אל מחנה הלומדים‪ .‬אין מתנה‬ ‫התרגשות עצומה אחזה את עולם התורה ביום ראשון האחרון‪,‬‬ ‫גדולה מזו לבעל ההילולא‪ ,‬שכל ימיו ביקש שידעו ישראל את‬ ‫כ"ד באלול‪ ,‬יומא דהילולא של מרנא ה'חפץ חיים' זיע"א‪.‬‬ ‫המעשה אשר יעשון‪.‬‬ ‫מקצה תבל ועד קצה‪ ,‬בהיכלי ישיבות ובבתי מדרש‪ ,‬במניינים‬ ‫לצד הגל הזה מדווחים ב'דרשו' על התרחבות מערך המבחנים‪.‬‬ ‫גדולים ובחבורות קטנות‪ ,‬נשאו רבבות את שמו של הכהן הגדול‬ ‫מוקדי מבחן חדשים נוספו למבחני 'דרשו בכולל' המתקיימים‬ ‫מאחיו‪ ,‬למדו מתורתו ועסקו בדבריו ביום שבו עלתה נשמתו‬ ‫בימי חמישי בערב‪ ,‬והפריסה רחבה כעת מבעבר‪ .‬כל לומד‬ ‫הטהורה למרומים לפני ‪ 93‬שנה‪.‬‬ ‫מוזמן לבדוק אם נפתח מוקד חדש באזור מגוריו‪ ,‬ולבחור‬ ‫במקומות רבים ברחבי הארץ ובקהילות שבחוץ לארץ הפכה‬ ‫במקום הקרוב והנוח לו ביותר‪.‬‬ ‫ההילולא לנקודת מפנה של ממש‪ :‬שיעורים חדשים ב'הדף‬ ‫ימי אלול הולכים ומתקצרים‪ ,‬וההילולא הותירה אחריה שובל‬ ‫היומי בהלכה' נפתחו בעשרות בתי כנסת‪ ,‬לומדים ותיקים‬ ‫של קבלות‪ .‬אשרי מי שאוחז בשולי גלימתו של רבינו ולוקח‬ ‫צירפו אליהם חברותות‪ ,‬ויהודים שחששו שנים לקבל על עצמם‬ ‫עמו ליום הדין את הסניגור הטוב ביותר‪.‬‬ ‫את עול הקביעות היומית מצאו את עצמם פותחים את חלק‬ ‫נחטף מהמדפים‪ :‬סט 'תורת החפץ חיים'‬ ‫הגיע לחנויות‪ ,‬והביקוש מרקיע שחקים‬ ‫שגורים ומובנים‪.‬‬ ‫הסט המפואר 'תורת החפץ חיים'‪ ,‬שיצא לאור מבית 'דרשו'‬ ‫מעבר להתלהבות מהאיכות ומההידור‪ ,‬רבים מדברים על‬ ‫לרגל יומא דהילולא של האי סבא קדישא‪ ,‬הגיע בימים‬ ‫הסגולה שבדבר‪ .‬מאור הגולה ומאיר עיני ישראל‬ ‫האחרונים אל חנויות הספרים‪ ,‬ומאז אינו‬ ‫כתב את ספריו כדי להעמיד את‬ ‫מספיק להתקרר על המדף‪ .‬המכירות‬ ‫הדור על מידותיו ועל לשונו‪,‬‬ ‫בשיאן‪ ,‬משלוחים נשלחים שוב‬ ‫והלימוד בהם וההחזקה בהם‬ ‫ושוב אל נקודות ההפצה‪,‬‬ ‫נחשבים מאז ומעולם לסגולה‬ ‫ובחנויות מספרים על קונים‬ ‫גדולה‪ ,‬להצלחה בתורה‪,‬‬ ‫המבקשים לשריין לעצמם סט‬ ‫לזכירת הלימוד ולשמירה‪.‬‬ ‫שלם עוד בטרם הגיעה הסחורה‪.‬‬ ‫בתים רבים מבקשים כעת‬ ‫י"ח מספריו הקדושים של רבינו‪,‬‬ ‫שהסט השלם יעמוד אצלם‬ ‫שחיבר בקדשו לאורך עשרות‬ ‫בארון‪ ,‬פתוח ונלמד‪ ,‬ויקרין‬ ‫שנים‪ ,‬מוגשים כאן במהדורה‬ ‫על הבית כולו‪.‬‬ ‫חדשה ומפוארת‪ :‬מאות מראי‬ ‫וכבר העיד מרן פוסק הדור‬ ‫מקומות‪ ,‬ניקוד ופיסוק מאירי‬ ‫רבינו הגר"מ שטרנבוך‪ ,‬כי‬ ‫עיניים‪ ,‬ולבוש ההולם את‬ ‫החזקת ספריו של מרנא‬ ‫קדושתם‪ .‬אותם ספרים שהיו‬ ‫החפץ חיים בבית היא סגולה‬ ‫מונחים דורות בקרן זווית אצל‬ ‫להצלחה בתורה והעסק‬ ‫רבים‪ ,‬שבים אל מרכז ארון‬ ‫בהם הוא סגולה לזכירה‪.‬‬ ‫הספרים ונוחתים הישר על שולחן‬ ‫כדאי למהר לפני שייגמר‪.‬‬ ‫הלומד בדור הזה כשהם ברורים‪,‬‬ ‫ז"פ הנשה שאר | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 14‬‬ ‫להתעדכן‪ ,‬לדעת‪ ,‬להתרגש! להאיר הנשמות ולהחיות את תורתו של מרנא החפץ חיים זיע"א‬ ‫‪ 65‬אלף שמות ועוד היד נטויה‪' :‬ספר הגיבורים'‬ ‫מתמלא‪ ,‬וגדולי ישראל מתרגשים לנוכח הבשורה‬ ‫בשיאו של מעמד התפילה יונח הספר על הציון הקדוש בראדין‪,‬‬ ‫'ספר הגיבורים' ממשיך להתמלא בקצב שקשה לעמוד בו‪ .‬נכון‬ ‫ומרנן ורבנן שליט"א יזעקו עליו 'מתניתא דמר קא מתנינן'‪.‬‬ ‫לשעה זו נרשמו בו כ־‪ 65‬אלף שמות של יהודים שקיבלו על‬ ‫הסגולה הגדולה שהאריכו בה הספרים הקדושים‪ ,‬לעלות על‬ ‫עצמם להצטרף ללימוד ה'דף היומי בהלכה' וללימוד ה'עמוד‬ ‫קברו של צדיק שאת תורתו לומדים‪ ,‬תעמוד אז לכל מי ששמו‬ ‫היומי' בש"ס הבבלי‪ ,‬ובכל שעה נוספות רשומות חדשות מכל‬ ‫כתוב שם‪ .‬אין סניגור גדול מזה בימי הדין‪ ,‬ואין קול העולה‬ ‫קצווי תבל‪.‬‬ ‫למעלה מקולן של רבבות הקבלות‪.‬‬ ‫ההיערכות למסע התפילה לראדין נמצאת בעיצומה‪ ,‬וב'דרשו'‬ ‫הדלת פתוחה לרווחה‪ ,‬והספר עב הכרס עדיין ממתין לשמות‪.‬‬ ‫מעדכנים את מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א מדי כמה ימים‬ ‫אשרי מי שיימנה עם הגיבורים‪.‬‬ ‫במספרים המתעדכנים‪ .‬התגובה אחת‪ :‬התרגשות עמוקה‪.‬‬ ‫להרשמה ב'ספר הגיבורים'‪ :‬קו התוכן ‪ | *4992‬טופס 'דרשו'‬ ‫יהודים שאינם מכירים זה את זה‪ ,‬מכל עדה ומכל חוג‪ ,‬נכתבים‬ ‫בעמדות 'נדרים פלוס' | ‪radin@dirshuglobal.org‬‬ ‫יחד בספר אחד‪ ,‬וכולם אומרים דבר אחד‪ ,‬שתורתו של הכהן‬ ‫הגדול מאחיו לא תיפסק מפינו ומפי זרענו‪.‬‬ ‫לקראת הישורת האחרונה‪' :‬דרשו' משלים את‬ ‫ההיערכות למסע הרבנים לראדין בכ"ו בתשרי‬ ‫ב'דרשו' עובדים בימים אלה סביב השעון‪ .‬ההיערכות למסע‬ ‫ההיסטורי לראדין נכנסה לישורת האחרונה‪ :‬מקומות הלינה‬ ‫נסגרו‪ ,‬מסלולי הנסיעה נקבעו‪ ,‬כרטיסי הטיסה הוזמנו‪ ,‬וגדולי‬ ‫התורה שליט"א אישרו את השתתפותם במשלחת‪ .‬כל פרט‬ ‫נבדק ונשקל‪ ,‬מתוך הכרה שאין זו נסיעה אלא שליחות‪.‬‬ ‫מיד לאחר ימי החג‪ ,‬בכ"ו בתשרי‪ ,‬תפקוד המשלחת את ציונו‬ ‫הקדוש של מרנא ה'חפץ חיים' זיע"א‪ .‬רבנים ומרביצי תורה‬ ‫יעמדו על אותם רגבי עפר שעליהם דרכו כפות רגליו הטהורות‬ ‫של רבינו‪ ,‬במקום שממנו יצאה תורה והוראה לישראל‪ ,‬ומשם‬ ‫יעלה הקול שכבר נשמע שם בשנים עברו‪' :‬רבינו‪,‬‬ ‫תורתך אנו לומדים'‪.‬‬ ‫באותם ימים תיחנך גם 'מתיבתא רבתא חפץ חיים'‬ ‫דראדין‪ ,‬לאחר שיקום מבנה הישיבה ושחזור פריטי‬ ‫הקודש ששימשו את רבינו ואת תלמידיו‪ .‬מי שיזכה‬ ‫לעמוד שם‪ ,‬בין הכתלים שמהם עלתה תורתו לכל‬ ‫קצווי תבל‪ ,‬ידע שאין זו חנוכת בניין בלבד‪.‬‬ ‫‪ 93‬שנים לאחר ההסתלקות שבה ראדין‬ ‫ומתמלאת קול תורה‪ .‬עוד מעט קט‪ ,‬ותישמע‬ ‫שוועתם של רבבות‪.‬‬ ‫| ‪15‬‬ ‫ז"פ הנשה שאר | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫כ"ד‬ ‫י"ד‬ ‫אלול‬ ‫אלול‬ ‫יומא דהילולא‬ ‫תחילת חלק ה'‬ ‫דהאי סבא‬ ‫ב'משנה ברורה'‬ ‫קדישא‪ ,‬מרנא‬ ‫במחזור השלישי‬ ‫ה'חפץ חיים'‬ ‫של ה'דף‬ ‫זיע"א‬ ‫היומי בהלכה'‬ ‫סט 'תורת החפץ‬ ‫רבבות לומדי 'הדף‬ ‫חיים' מופיעים‬ ‫היומי בהלכה' יחלו‬ ‫לראשונה במהדורה‬ ‫בלימוד חלק ה'‬ ‫חדשה ומפוארת‬ ‫ב'משנה ברורה'‪,‬‬ ‫כלל ישראל נושאי‬ ‫י"ח מספריו הקדושים‬ ‫להוסיף דעת בהלכה‪,‬‬ ‫ובהתרגשות לקראת‬ ‫שחיבר בקדשו‪,‬‬ ‫לקבוע את ארחות‬ ‫בתוספת מאות מראי‬ ‫חייהם על פיה‪,‬‬ ‫מקומות‪ ,‬ניקוד ופיסוק‬ ‫ולדעת את המעשה‬ ‫להרבות את תור‬ ‫מאירי עיניים ‪ -‬למען‬ ‫אשר יעשון ואת‬ ‫משנתו ולחזות ב‬ ‫ירוץ בהם הלומד‪,‬‬ ‫הדרך אשר ילכו בה‬ ‫ישמע חכם ויוסיף‬ ‫של מרנא ה'חפ‬ ‫לקח‪ ,‬דעת ויראת ה'‬ ‫יבקשׁשׁ‬ ‫יבקק‬ ‫ותוֹרהה יְיבַב ְ‬ ‫תוֹררה‬ ‫ת וְוותוֹ ָוֹרר‬ ‫דּעת‬ ‫רוּ ַדּ ַע‬ ‫ישׁמרוּ‬ ‫מרוּ‬ ‫ִכִּכּי ִשׂפְפ ֵתי כ ֵהֹההןן יִי ְשׁ ְמר‬ ‫ספר הג‬ ‫המצטרפים ללימוד ה'דף היומי בהלכה' עם תחילת חלק ה' ב׳משנה ברורה׳‪ ,‬בי"ד אלול תשפ"ו אאו‬ ‫יזכו לשלוח שמות למשלחת הרבנים לתפילה ולישועה על ציונו של מרנא ה'חפץ חיים' ז‬ ‫הזכרת שמות‪ :‬קו התוכן ‪ | *4992‬טופס 'דרשו' בע‬ ‫ז"פ הנשה שאר | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 16‬‬ ‫ח'‬ ‫כ"ו‬ ‫חשון‬ ‫תשרי‬ ‫רבבות לומדי‬ ‫מסע התפילה‬ ‫ה'עמוד היומי'‬ ‫לראדין וחנוכת‬ ‫מתחילים‬ ‫'מתיבתא רבתא‬ ‫בלימוד מסכת‬ ‫חפץ חיים'‬ ‫סוכה‬ ‫דראדין‬ ‫שלוש שנים לאחר‬ ‫משלחת רבני 'דרשו'‬ ‫ייסוד תכנית 'עמוד‬ ‫ומרביצי תורה במסע‬ ‫היומי' בהיכל הכנסייה‬ ‫תפילה מרגש בציונו הק'‪,‬‬ ‫הגדולה בווינה –‬ ‫במסגרת חנוכת הבית‬ ‫במקום שבו נשא מרנא‬ ‫ה'חפץ חיים' זיע"א את‬ ‫של בניין 'מתיבתא‬ ‫רבתא חפץ חיים'‬ ‫ים עיניהם בציפייה‬ ‫דבריו – יחלו רבבות‬ ‫בראדין לאחר שיקום‬ ‫ת המסע ההיסטורי‬ ‫בלימוד מסכת סוכה‬ ‫מבנה הישיבה ושחזור‬ ‫עם 'עיון העמוד'‪,‬‬ ‫של פריטי הקודש ששימשו‬ ‫רתו‪ ,‬להאדיר את‬ ‫מתוך שאיפה לזכות‬ ‫במקום שמשם יצאה‬ ‫בהתחדשות היכלו‬ ‫לידיעת התורה בשלמותה‬‫ליד‬ ‫תורה והוראה לישראל‬ ‫פץ חיים' זיע"א‬ ‫הוּאא‬ ‫ֹת הוּ‬ ‫צבא‪-‬ות‬ ‫צבא‪-‬וו‬ ‫א‪-‬‬ ‫צבא‪--‬‬ ‫צבא‬ ‫ה' צְצבָב‬ ‫א‪ ‬ה'‬ ‫מלא‪‬‬ ‫יהוּ‪ ...‬כִּכּכּיי ַמלְ ַא‬ ‫מפּיהוּ‪......‬‬ ‫מפּיהוּוּ‪...‬‬ ‫מפּיה‬ ‫מפּי‬ ‫שׁוּ ִמפִּפּ‬ ‫שׁוּ‬ ‫גיבורים‬ ‫ו המקבלים על עצמם להצטרף ללימוד ה'עמוד היומי' עם תחילת מסכת סוכה‪ ,‬בח' חשון תשפ"ז‬ ‫זיע"א‪ ,‬הצטרפו עכשיו לרבבות לומדי ה'דף היומי בהלכה' הלומדים לחיות על פי ההלכה!‬ ‫עמדות נדרים | אימייל ‪radin@dirshuglobal.orgg‬‬ ‫| ‪17‬‬ ‫ז"פ הנשה שאר | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫"תיכף לבשתי מעיל עליון ומגבעת‪ ,‬ורצתי אל ביתו של הרב‪ .‬הייתי בטוח‬ ‫שמדובר בעניין של פיקוח נפש שאינו סובל דיחוי‪ .‬הרב יודע היטב כמה‬ ‫מאמץ השקעתי וכמה טרחה טרחתי בשבוע הזה‪ ,‬ואם דווקא עכשיו‪,‬‬ ‫בפניא דמעלי שבתא‪ ,‬הוא קורא לי‪ ,‬ודאי אין הדבר יכול להמתין"‬ ‫בשלמא ספרי מתים‪ ,‬אבל ספרי חיים למה? שאלתו של מרן המשגיח‬ ‫רבי דן סגל שליט"א פותחת צוהר להנהגתם של גדולי ישראל‬ ‫כפי הצורך‪ ,‬ולאחר מכן נטלתי את כליי ומיהרתי אל בית הטבילה‪,‬‬ ‫הרב צבי גטקר‬ ‫להתכונן כיאות לכבוד שבת המלכה‪.‬‬ ‫ביום הדין נפתחים ספרי חיים וספרי מתים‪ .‬בשלמא ספרי מתים‪,‬‬ ‫שואל מרן המשגיח רבי דן סגל שליט"א‪ ,‬אבל ספרי חיים למה לי?‬ ‫קריאה של הרגע האחרון‬ ‫אלא שמע מינה‪ ,‬שהחיים עצמם צריכים אשרור מחדש ביום הדין‪.‬‬ ‫בחזרתי מסרו לי בני ביתי‪ ,‬כי בהיעדרותי הקצרה הגיע לכאן‬ ‫וכפי המבואר בהלכה‪ ,‬שעל חברו שלא ראהו שנים עשר חודש‬ ‫אחד מבניו של הרב מבריסק‪ ,‬ומסר כי אביו מבקש לראות אותי‬ ‫מברכים ברכת 'מחיה המתים'‪ ,‬שהרי עבר עליו ראש השנה‪ ,‬והרי‬ ‫בעניין חשוב‪.‬‬ ‫הוא כמי שהוחיה מחדש‪.‬‬ ‫תיכף לבשתי מעיל עליון ומגבעת‪ ,‬ורצתי אל ביתו של הרב‪ .‬הייתי‬ ‫אין הכוונה‪ ,‬חלילה‪ ,‬שנחיה בחרדה קיומית‪ .‬כולנו עומדים בעזרת‬ ‫בטוח שמדובר בעניין של פיקוח נפש שאינו סובל דיחוי‪ .‬הרב יודע‬ ‫השם להיחתם לחיים טובים ולשלום‪ ,‬כבשנים עברו בס"ד‪ .‬הרצון‬ ‫היטב כמה מאמץ השקעתי וכמה טרחה טרחתי בשבוע הזה‪ ,‬ואם‬ ‫הוא שנפעל מתוך תחושה שאין לנו שום דבר 'ביד' כביכול‪ ,‬ושעלינו‬ ‫דווקא עכשיו‪ ,‬בפניא דמעלי שבתא‪ ,‬הוא קורא לי‪ ,‬ודאי אין הדבר‬ ‫לטרוח‪ ,‬להתחנן ולהתרומם‪ ,‬לפרוש ידיים ולקבל מלוא חופניים של‬ ‫יכול להמתין‪.‬‬ ‫טובה וברכה לשנה החדשה‪.‬‬ ‫כשנכנסתי אל הבית‪ ,‬קיבלני הרב במאור פנים‪ ,‬הודה לי על שהגעתי‪,‬‬ ‫הצדיקים האמיתיים חיים בהרגשה הזו כל השנה כולה‪ ,‬ומשם‬ ‫ושיתף אותי במצוקתו של יהודי אחד מבני ירושלים הזקוק לעזרה‬ ‫באים הזריזות והרצינות שלהם‪ .‬וכך סיפר שלוחא דרבנן רבי מנחם‬ ‫גדולה‪ ,‬ובדרך שבה לדעתו אוכל לסייע לו‪.‬‬ ‫פרוש זצ"ל‪:‬‬ ‫תמהתי‪ ,‬אך לא אמרתי מילה‪ .‬רק הנהנתי בראשי והבעתי‬ ‫את הסכמתי המלאה לעסוק בעניין בזמן הקרוב בסייעתא‬ ‫שבוע של מלחמת קודש‬ ‫דשמיא‪.‬‬ ‫היה זה שבוע עמוס‪ .‬ברוב ימות השבוע וברוב שעות היום הייתי‬ ‫כנראה שהבעת פניי‪ ,‬המנגינה שבה דיברתי‪ ,‬ואולי גם אנחה קטנטנה‬ ‫עסוק במילוי בקשתו הציבורית החשובה של מרן הרב מבריסק‬ ‫שנפלטה מפי‪ ,‬הסגירו את תמיהתי בפני הרב הרגיש‪ .‬הוא ביקש‬ ‫זיע"א‪ ,‬בקשה שדרשה התאמצות גדולה‪ ,‬התרוצצות ומאמץ גופני‪,‬‬ ‫שאחזור‪ ,‬והורה לי לשבת‪.‬‬ ‫מוחי ונפשי‪.‬‬ ‫"ר' מנחם"‪ ,‬אמר לי‪" ,‬אני מרגיש שמשהו מפריע לך במה שביקשתי‬ ‫כמו שנאמר‪' ,‬בתחבולות תעשה לך מלחמה'‪ .‬מלחמת הקודש‬ ‫כעת‪ .‬שתף אותי‪ ,‬מה מפריע לך"‪.‬‬ ‫להצלת היהדות והדת בארץ ישראל מידי רודפיה דרשה תמיד‬ ‫תחילה נמנעתי‪ ,‬ורק שבתי והבעתי את מחויבותי לטפל בעניין‬ ‫תחבולות ורעיונות ייחודיים‪ ,‬שסייעו לכבשת הרש לשרוד‬ ‫בצורה המושלמת‪ ,‬אך הרב ברגישותו הבין כי יש דברים בגו‪ ,‬וממש‬ ‫מיד גוזליה‪.‬‬ ‫הפציר בי לספר את אשר על ליבי‪.‬‬ ‫ביום שישי‪ ,‬לאחר חצות היום‪ ,‬זכיתי לברך על המוגמר‪ .‬מיהרתי לבית‬ ‫לא הייתה לי ברירה‪ ,‬ואמרתי‪" :‬יאמין לי רבינו‪ ,‬כל השבוע הייתי‬ ‫הרב מבריסק ובישרתי לו בשמחה כי המשימה הוכתרה בהצלחה‬ ‫טרוד בעניין החשוב שעל הפרק‪ .‬הלא ודאי שלא אעסוק בעניין זה‪,‬‬ ‫ובוצעה על הצד היותר טוב‪ .‬נהרה פשטה על פניו הקדושות של‬ ‫שאינו דחוף כל כך‪ ,‬אלא במוצאי השבת‪ .‬לא יכול היה רבינו לקרוא‬ ‫הרב‪ ,‬ועננת דאגה הוסרה ממצחו‪ .‬הוא הודה לי בחום ונפרד ממני‬ ‫לי במוצאי שבת?"‬ ‫בברכת השבת‪.‬‬ ‫הרב חייך חיוך נדיר ואמר‪" :‬שמח אני‪ ,‬ר' מנחם‪ ,‬שאתה יודע דברים‬ ‫יצאתי מביתו ומיהרתי לביתי‪ ,‬שאותו כמעט לא ראיתי באותו‬ ‫שאני איני יודע"‪.‬‬ ‫שבוע‪ .‬נכנסתי הביתה‪ ,‬בישרתי לבני הבית כי ברוך השם הסתיימה‬ ‫ואז סיים‪" :‬אני‪ ,‬אינני בטוח כלל מה יהיה איתי במוצאי שבת‪."...‬‬ ‫שליחות הקודש על הצד היותר טוב‪ ,‬השתתפתי בהכנות לשבת‬ ‫ז"פ הנשה שאר | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 18‬‬ ‫לאחר שרבי משה פיינשטיין התיישב במקום אשר הוכן לו‪ ,‬הביא לפניו רבי‬ ‫משה שרר את מושל המדינה‪ ,‬וסיפר לו שלמרות חולשתו הרבה הטריח את‬ ‫עצמו מרן זצ"ל ובא לכבדו‪ .‬רבי משה רצה לקום לכבוד המושל‪ ,‬אלא שלא‬ ‫הצליח לעשות כך מרוב חולשה‪ .‬והוא החל לדבר עם המושל באידיש‬ ‫המושג 'מלכויות' שנלמד ממלכי אומות העולם‪...‬‬ ‫הקל ברוך הוא‪ ,‬וכך הוא ימליך אותו עליו‪ ,‬כי כאמור‪ ,‬עיקר המלכות‬ ‫הרב ישראל ליוש‬ ‫הוא ההבנה שהכל תלוי בו וברצונו ית'‪.‬‬ ‫וְ יִ ְּתנּו לְ ָך ּכֶ ֶתר ְמלּוכָ ה‪...‬‬ ‫אין צורך לתרגם‪...‬‬ ‫בתקופה של ערב פרוץ מלחמת העולם השניה‪ ,‬ערך נשיא פולין‬ ‫ואם מרן המשגיח רבי ירוחם זי"ע למד מהי 'מלכויות' מההנהגה‬ ‫ביקור בכל ערי ממלכתו‪ .‬במסגרתו‪ ,‬ביקר גם בסביבת עיירת 'מיר'‪,‬‬ ‫שנהגו עם נשיא פולין‪ ,‬אנן נלמד את סוגית 'מלכויות' מהנהגתו‬ ‫וכבוד גדול עשו לו‪ ,‬כראוי וכיאה לכבוד המלכות המעטירה‪.‬‬ ‫של הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל עם מושל מדינת ניו יורק‪ ,‬וכך‬ ‫בשיחה שהתקיימה לאחר הביקור‪ ,‬אמר מרן המשגיח רבי ירוחם‬ ‫מסופר בספר 'דרכי משה' עה"ת‪:‬‬ ‫זי"ע לתלמידי הישיבה‪ ,‬כי למרות הכבוד הגדול שערכו לכבוד‬ ‫כנשיא 'אגודת ישראל' היה מרן זצ"ל בא מידי שנה לדינר שערכה‬ ‫הנשיא כאן ב'מיר'‪ ,‬הרי הוא כאין וכאפס לכבוד שעשו לו בעיירה‬ ‫אגודת ישראל‪ .‬שנה אחת‪ ,‬בערוב ימיו‪ ,‬הרב לא חש בטוב ולא היה‬ ‫הסמוכה 'לכאוויטץ'‪ ,‬שם כיבדו את הנשיא פי כמה וכמה‪...‬‬ ‫בדעתו לבוא‪ ,‬אלא שכאשר הוברר הדבר לנשיא אגודת ישראל‬ ‫לפלא היו דברי המשגיח‪ ,‬וכי מה עשו לו שם שלא עשו לו כאן? וכי‬ ‫הרב משה שרר זצ"ל התקשר לרבי משה והפציר בו לבוא למרות‬ ‫באמת שם יותר מעריכים את הנשיא?‬ ‫חולשתו‪ ,‬והסביר לו שבשנה זו ביקורו חשוב יותר מאי פעם‪ ,‬משום‬ ‫והמשגיח הסביר וסיפר מה היה בלכאוויטץ‪" :‬בית המשפט בממלכה‬ ‫ש'קארי' מושל מדינת ניו יורק‪ ,‬אמור להשתתף בדינר‪ .‬ואכן מרן‬ ‫גזר את דינו של אדם פלוני למוות‪ ,‬ועד שיוציאו את דינו לפועל‪ ,‬הוא‬ ‫זצ"ל התאמץ ובא‪ ,‬על אף חולשתו הרבה‪.‬‬ ‫נחבש בבית האסורים‪ .‬רעייתו שעשתה הכל כדי להצילו‪ ,‬ישבה על‬ ‫לאחר שרבי משה פיינשטיין התיישב במקום אשר הוכן לו‪ ,‬הביא‬ ‫אם הדרך‪ ,‬וכאשר עבר לידה הנשיא‪ ,‬נפלה לפני רגליו והתחננה לפניו‬ ‫לפניו רבי משה שרר את מושל המדינה‪ ,‬וסיפר לו שלמרות חולשתו‬ ‫שימתיק את גזר דינו‪ ,‬אך היא לא הסתפקה בבקשה ובתחנונים‪ ,‬היא‬ ‫הרבה הטריח את עצמו מרן זצ"ל ובא לכבדו‪ .‬רבי משה רצה לקום‬ ‫הוסיפה ואמרה‪" :‬איני זזה מכאן עד שתחנני ותפטור את בעלי מן‬ ‫לכבוד המושל‪ ,‬אלא שלא הצליח לעשות כך מרוב חולשה‪ .‬והוא‬ ‫הדין‪ ...‬אין שום אדם בעולם שיכול לפעול חנינה מלבדך‪ ...‬אתה ראש‬ ‫החל לדבר עם המושל באידיש בענין כבוד המלכות‪.‬‬ ‫המדינה ואתה היחיד שיכול להושיענו‪ ,‬חיי בעלי מסורים בידך‪"...‬‬ ‫הרב שרר רצה לתרגם את דברי מרן זצ"ל‪ ,‬אלא שהמושל הפסיק‬ ‫"זהו כבוד מלכות‪ - "...‬הסביר המשגיח – "ההכרה וההבנה שחיי‬ ‫אותו ואמר שאין לו כל צורך בתרגום‪" ,‬עצם הדבר שהרב מדבר אלי‬ ‫הנתינים תלויים בידי המלך‪ ...‬כל שאר טקסי הכבוד‪ ,‬יפים ומעוטרים‬ ‫כבר מכבד אותי‪"!...‬‬ ‫ככל שיהיו‪ ,‬אינם שווים לכבוד שנתיני המלכות נותנים למלך בהכירם‬ ‫שחייהם תלויים בו וברצונו‪ ...‬על כן בלאכוויטץ כיבדו את הנשיא‬ ‫לדבר אל המלך‬ ‫יותר ממיר‪"...‬‬ ‫בסוגיית 'מלכויות' דידן נאמר‪ ,‬שמלכנו‪ ,‬מלך מלכי המלכים‪,‬‬ ‫להבדיל אלף אלפי הבדלות ממושל בשר ודם‪ ,‬בודאי רוצה להבין‬ ‫מאי 'מלכויות'?‬ ‫את דברינו‪ ,‬ומבין אותנו בכל שפה ובכל לשון‪ ,‬ואף יודע מחשבותינו‬ ‫"עתה תבינו"‪ ,‬זעק המשגיח‪" ,‬מה זה 'מלכויות' של ראש השנה‪,‬‬ ‫ומבין לליבנו‪ .‬ובכל זאת נוכל ללמוד מהסיפור הנ"ל שעוד לפני תוכן‬ ‫להרגיש שחיינו תלויים בקב"ה‪ ,‬הוא הדיין‪ ,‬הוא החותך חיים לכל חי‪,‬‬ ‫הדברים‪ ,‬כבוד המלכות הוא עצם הדיבור אל המלך‪...‬‬ ‫אין לאדם חיות זולת מה שהקב"ה גוזר עליו ומעניק לו‪"...‬‬ ‫פעמים רבות אנו ממלמלים מילים ואומרים את התפילות‪ ,‬והקב"ה‬ ‫המשגיח‪ ,‬הגה"צ רבי נתן מאיר ווכטפויגל זצ"ל שסיפר את הסיפור‬ ‫מבין אותנו‪ ,‬אך אנחנו לא מדברים אליו ית'‪ ,‬וזה אינו כבוד מלכות‪ .‬כי‬ ‫הנ"ל‪ ,‬הוסיף בשם הסבא מקלם זי"ע שבאמת בכל יום ויום אדם‬ ‫עוד לפני המילים ולפני הבקשות והדיבורים‪ ,‬חשובה ההכרה שאנחנו‬ ‫צריך לקבל על עצמו עול מלכות שמיים‪ ,‬רק למעשה בני אדם אינם‬ ‫מדברים אל המלך‪ ,‬וזהו כבודו‪ ,‬שבנו חביבו‪ ,‬בן העם הנבחר‪ ,‬מדבר אליו‪,‬‬ ‫עושים כך‪ .‬על כן בחר הקב"ה יום אחד שהוא יושב ודן את האדם‪,‬‬ ‫כי הוא יודע ומבין שרק אליו מייחלים ומקווים‪ ,‬ובעהזי"ת אף נענים‪.‬‬ ‫ועי"ז יש לו אימת הדין והוא מבין שכל חייו תלויים במה שיגזור עליו‬ ‫| ‪19‬‬ ‫ז"פ הנשה שאר | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫האיש הזה‪ ,‬הוא אבא שלי‪ ,‬ועליו להצטרף אלי אל השדה שלנו‪ ,‬בכדי‬ ‫לחרוש ולזרוע אותה! הוא אמנם טוען שאינו חש בטוב‪ ,‬ואולי אפילו יש‬ ‫לו מעט חום‪ ...‬אבל זה לא יעזור! אני לא אוכל לחרוש ולזרוע לבדי! הוא‬ ‫חייב להתגבר ולעזור לי!‬ ‫שיחת ראש הישיבה הגאון הגדול רבי שלמה קנייבסקי שליט"א‪ ,‬לתלמידי ישיבת‬ ‫'קרית מלך' על ההזדמנות המיוחדת של ראש השנה‪ ,‬הזדמנות שלא תחזור‬ ‫"ּת ִהּלֹות יְ ַתּנּו ֶׁשבַ ח לְ ַה ְׁשּפַ ר"‬ ‫ְ‬ ‫את הסיפור הבא‪ ,‬סיפר אחד מגדולי ישראל‪ :‬היה זה באחד הימים‪,‬‬ ‫כאשר גביר בעל אמצעים עשה את דרכו על גבי עגלה הרתומה‬ ‫לסוס‪ ,‬בדרך המלך העוברת ליד שדות וכרמים‪ .‬לפתע‪ ,‬הבחין‬ ‫בסמוך לאחד השדות בהתרחשות חריגה‪ :‬הוא ראה שם גוי גדל‬ ‫ממדים‪ ,‬שסוחב בכוח איש זקן אל עבר השדה‪ ,‬בעוד הלה‪ ,‬שנראה‬ ‫מעורר רחמים‪ ,‬מנסה להתנגד‪ ,‬ללא הצלחה‪.‬‬ ‫מתוך חשש שמדובר באדם הזקוק לעזרה‪ ,‬הורה היהודי לעגלון‬ ‫לעצור את הכרכרה‪ ,‬ירד ממנה‪ ,‬פנה אל הגוי המגודל ושאל‪" :‬מה‬ ‫אתה עושה? לאן אתה מושך את האיש הזה בניגוד לרצונו?"‪ .‬ואילו‬ ‫לפעמים אנחנו מרגישים שזה כבד מדי‪ ,‬קשה מכדי שנעמוד בכך‪.‬‬ ‫הגוי‪ ,‬נעץ בו מבט חודר והשיב‪" :‬האיש הזה‪ ,‬הוא אבא שלי!"‪.‬‬ ‫אולם אנחנו דומים בדיוק לאותו אב זקן‪ ...‬משום שהיומיים הללו‪,‬‬ ‫"אבא שלך? אם כך‪ ,‬השאלה מתעצמת בכפליים! למה אתה עושה‬ ‫היומיים של ראש השנה‪ ,‬הם ההזדמנות היחידה שלנו! מה שלא‬ ‫לו את זה! הבט בו! אתה לא רואה שהוא מעורר רחמים?" טען הגביר‪,‬‬ ‫נעשה ביומיים הללו‪ ,‬לא נוכל לעשות אחר כך! מה שלא יקצבו לנו‬ ‫ואילו הגוי השיב לו בשקט‪" :‬אני לא צריך להסביר לך‪ ,‬אבל אני לא‬ ‫בשעה שספרי חיים וספרי מתים פתוחים‪ ,‬לא יקצבו בהמשך! גם‬ ‫רוצה שתחשוב שאני אכזר‪ ,‬אז אסביר‪ .‬כפי שאמרתי‪ ,‬האיש הזה‪,‬‬ ‫אם קשה‪ ,‬גם אם התחושה הינה כאילו אנחנו לא מסוגלים‪ ,‬אין לנו‬ ‫הוא אבא שלי‪ ,‬ועליו להצטרף אלי אל השדה שלנו‪ ,‬בכדי לחרוש‬ ‫ברירה‪ :‬אנחנו מוכרחים לנצל את היומיים הללו!‬ ‫ולזרוע אותה! הוא אמנם טוען שאינו חש בטוב‪ ,‬ואולי אפילו יש לו‬ ‫מעט חום‪ ...‬אבל זה לא יעזור! אני לא אוכל לחרוש ולזרוע לבדי!‬ ‫יומיים בשנה!‬ ‫הוא חייב להתגבר ולעזור לי!"‪.‬‬ ‫מדוע בכל זאת אנו לא מרגישים זאת? מדוע כשמדובר היה‬ ‫"זהו חוסר התחשבות! אתה מאלץ את אבא שלך‪ ,‬החולה‪ ,‬לצאת‬ ‫בגוי ובאביו הזקן‪ ,‬הבנו היטב את טענתו של הבן האחראי‪ ,‬ואילו‬ ‫אל השדה לחרוש‪ ,‬בו בזמן שהוא מסביר לך שאינו חש בטוב‬ ‫כשמדובר בנו‪ ,‬אנו מתקשים לקבל את הדברים? האם אנחנו לא‬ ‫וכוחותיו אינם עומדים לו?" טען הגביר‪ ,‬ואילו הגוי הסביר‪" :‬הייתי‬ ‫מאמינים? חלילה‪ ...‬מאמינים אנו בני מאמינים! ובכן‪ ,‬מה ההסבר?‬ ‫יכול להתחשב בו‪ ,‬ולוותר‪ .‬אבל כפי שאמרתי‪ ,‬אני לא אוכל לבדי‬ ‫התשובה היא‪ ,‬שאנחנו יודעים בשכל‪ ...‬אל הלב‪ ,‬האמונה הזו לא‬ ‫לחרוש ולזרוע‪ .‬לרשותנו‪ ,‬מספר ימים בודדים עד שיגיע הגשם‪ ,‬ואז‪,‬‬ ‫מצליחה לחלחל‪ ,‬משום שיש מישהו שמנסה בכל כוחו למנוע‬ ‫כבר יהיה מאוחר מדי! מה שלא נספיק עד אז‪ ,‬לא יקרה השנה‪ .‬אם‬ ‫מההבנה לחדור אל ליבנו‪ :‬זה היצר הרע‪ ,‬כמובן! הוא יודע היטב‪,‬‬ ‫לא נחרוש ולא נזרע‪ ,‬לא תהיה לנו תבואה‪ .‬אם לא תהיה תבואה‪ ,‬לא‬ ‫שאם נבין באמת‪ ,‬אם נפנים‪ ,‬אם נרגיש עד כמה הימים הללו‬ ‫יהיה לנו מה לאכול‪ .‬אם לא יהיה מה לאכול‪ ,‬נמות ברעב‪ .‬אני‪ ,‬וגם‬ ‫משמעותיים‪ ,‬אנחנו לא נוכל להרשות לעצמנו שלא לנצל אותם‪,‬‬ ‫אבא שלי‪ .‬אז תגיד לי אתה‪ :‬עלי לוותר או לא?"‪.‬‬ ‫ובדיוק מפני כך הוא חושש!‬ ‫נוכח הטענה‪ ,‬לא מצא הגביר מענה‪ ,‬והוא המשיך בדרכו מבלי‬ ‫אז נכון‪ .‬זה לא בהכרח יהיה קל‪ .‬זה עשוי אפילו להיות קשה‪ ,‬ממש‬ ‫להוסיף מאומה‪ .‬אולם אנו‪ ,‬צריכים להתבונן במשל הנפלא הזה‪,‬‬ ‫קשה‪ .‬אבל כשנציב על כף המאזניים את הקושי מול התמורה‬ ‫ולהסיק את המסקנות המתבקשות‪:‬‬ ‫המשמעותית כל כך‪ ,‬התמונה כבר תיראה שונה לגמרי‪ ...‬הקושי‬ ‫לא תמיד זה קל לעמוד בראש השנה בתפילה במשך שעות ארוכות‪.‬‬ ‫ז"פ הנשה שאר | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 20‬‬ ‫אבל העיון תוך כדי תפילה‪ ,‬אינו מותיר מקום לכוונה אמיתית‪,‬‬ ‫יתגמד‪ ,‬וגם אם יידרשו מאמצים בלתי אנושיים ‪ -‬אנו נמצא בעצמנו‬ ‫בודאי לא לתפילה מעומק הלב! ובכדי להבין מיהו אלוקינו ואלוקי‬ ‫את הכוחות לעשות זאת!‬ ‫אבותינו‪ ,‬אלוקי אברהם‪ ,‬אלוקי יצחק ואלוקי יעקב‪ ,‬אנו לא זקוקים‬ ‫להסברים מיוחדים‪...‬‬ ‫עצת היצר‬ ‫אולם לפעמים‪ ,‬ישנה בעיה אחרת‪ :‬בחור מגיע לראש השנה‪ ,‬כבר‬ ‫כתינוק בן יומו!‬ ‫מתחיל להתפלל‪ ,‬אבל ‪- - -‬‬ ‫והאמת היא‪ ,‬שהתפילה של ראש השנה‪ ,‬בדיוק כמו התפילה של‬ ‫על הסטנדר מונח מחזור‪ ,‬מתחתיו שלשה ספרים שמסבירים את‬ ‫כל יום אחר‪ ,‬הינה שיחה ישירה עם הריבונו של עולם‪ .‬ה'ברוך אתה‬ ‫פירוש התפילה‪ ,‬והוא מנסה ללהטט בין כל השפע הזה בעיצומה של‬ ‫השם' של ראש השנה‪ ,‬הוא אותו 'ברוך אתה השם' של י"ג טבת‪...‬‬ ‫תפילת שמונה עשרה‪ ...‬אז נכון‪ .‬את התפילה‪ ,‬יכול להיות שהוא גמר‬ ‫ה'אלוקינו ואלוקי אבותינו' הוא אותו 'אלוקינו ואלוקי אבותינו'‪...‬‬ ‫אחרון‪ .‬וליתר דיוק‪ :‬הוא האחרון שפסע שלש פסיעות לאחור‪ .‬אבל‬ ‫ובדיוק כפי שאנו מבינים את המילים הללו‪ ,‬בפשטות‪ ,‬בטבעיות‪,‬‬ ‫האמת היא‪ ,‬שלהתפלל‪ ,‬הוא אפילו לא התחיל!‬ ‫בכל יום אחר‪ ,‬כך עלינו להבין אותן גם בראש השנה!‬ ‫וגם זו‪ ,‬כמובן‪ ,‬עצתו של היצר‪ ...‬משום שזו הדרך הטובה ביותר‬ ‫גם כשמגיעים לנוסח התפילה שאינו חופף לנוסח התפילה שבכל‬ ‫לגרום למי שכבר החליט לנצל את היומיים הנפלאים הללו עד‬ ‫יום‪ ,‬אין צורך בכוונות נסתרות‪ .‬מי שמרגיש באמת שכל השנה‬ ‫תום‪ ,‬למצוא את עצמו מעביר את התפילה בתוך כדי עלעול‬ ‫הבאה תלויה בתפילות שיתפלל ביומיים הללו של ראש השנה‪,‬‬ ‫בספרים שבוודאי חשובים כולם‪ ,‬אבל באותה מידה גם מרחיקים‬ ‫אינו צריך להעמיק בכוונות‪ ...‬הוא פשוט מבקש‪ ,‬מעומק הלב! ואם‬ ‫מהמשמעות הפשוטה והבסיסית של התפילה המרוממת שהריבונו‬ ‫ננסה לנחות על קרקע המציאות‪ ,‬ולקרוא את המילים שבמחזור‪,‬‬ ‫של עולם מצפה מאתנו לשגר‪...‬‬ ‫בפשטות‪ ,‬מתוך התבוננות‪ ,‬נמצא שהן מדברות בעד עצמן‪ ,‬מבלי כל‬ ‫כי לעיתים‪ ,‬יש לנו את התחושה‪ ,‬שהתפילה של ראש השנה‪ ,‬שונה‬ ‫צורך בתוספות מיוחדות!‬ ‫במהותה מהתפילה של כל יום אחר‪ .‬אולם לאמיתו של דבר‪ ,‬זו טעות‬ ‫האם למישהו מאתנו לא ברורות המילים‪" :‬ובכן צדיקים יראו וישמחו‬ ‫מוחלטת! אמנם הנוסח שונה‪ ,‬אבל הבדלי נוסח אנו מוצאים גם בין‬ ‫וישרים יעלוזו"? שוב‪ :‬אולי חסרה לנו ההבנה המדוייקת אודות ההבדל‬ ‫תפילת יום חול לתפילה של שבת‪ ,‬ובכל זאת‪ ,‬אנחנו לא מוצאים את‬ ‫בין צדיקים לישרים‪ ...‬אבל זה ממש לא עיקר התפילה! התפילה שלנו‬ ‫עצמנו בשבת יושבים בבית הכנסת עם ערימה של ספרים ומנסים‬ ‫צריכה להיות על כך שהצדיקים‪ ,‬ומי מאתנו אינו רוצה להמנות עמהם‪,‬‬ ‫להבין כל מילה ב'ישמח משה'‪...‬‬ ‫ישמחו בגילוי כבוד מלכותו יתברך ויעלזו בו‪ ,‬וזה פשוט כל כך!‬ ‫הבעיה מתחילה‪ ,‬כשאנו סבורים שכדי שהתפילה שלנו בראש השנה‬ ‫לא בכדי מעיד ה'משנה ברורה' (צ"ח סק"א) על אותו מקובל‪,‬‬ ‫תהיה מקובלת‪ ,‬היא צריכה להיות מלווה בכוונות נסתרות‪ ,‬עמוקות‪,‬‬ ‫שלאחר שלמד את סתרי הקבלה‪ ,‬היה מתפלל כתינוק בן יומו‪...‬‬ ‫אותן אנו מרגישים שאיננו יודעים לכוון‪ ...‬וכך‪ ,‬דוקא מתוך המקום‬ ‫משום שבשעת התפילה‪ ,‬למעשה‪ ,‬זו התחושה שעלינו להרגיש‪:‬‬ ‫שבו אנו רוצים לנצל היטב את היומיים המופלאים הללו‪ ,‬אנחנו‬ ‫כתינוק בן יומו‪ ,‬כבן המתחטא בפני אביו שבשמים! זוהי המהות של‬ ‫עושים בדיוק את ההיפך‪ :‬משום שתפילה שמלווה בעיון בספרי‬ ‫תפילה‪ ,‬ואם אנו רוצים שתפילתנו תתקבל‪ ,‬כך היא צריכה להיראות!‬ ‫פרשנות‪ ,‬חשובים ככל שיהיו‪ ,‬לא יכולה להיות תפילה מעומק הלב!‬ ‫יותר מכך‪ .‬כשעוצרים אחרי 'ברוך אתה השם' ומעיינים בשורה‬ ‫אבא מצפה!‬ ‫שלמה של פירושים‪ ,‬ואחר כך ב'אלוקינו ואלוקי אבותינו'‪ ,‬ואחר כך‬ ‫כשכך תיראה התפילה שלנו‪ ,‬אנחנו לא נצטרך ספרי פירושים לצד‬ ‫ב'אלוקי אברהם'‪ ,‬ב'אלוקי יצחק' וב'אלוקי יעקב'‪ ,‬וכן הלאה‪ ,‬זו לא‬ ‫המחזור‪ .‬אנחנו נוכל להתרכז בעיקר‪ ,‬במילים הנפלאות עצמן‪,‬‬ ‫תפילה‪ ...‬זה סדר לימוד!‬ ‫ופשוט לשוחח עם המלך‪ ,‬שמצפה לתפילות שלנו‪ .‬שרוצה להרעיף‬ ‫חלילה‪ ,‬אנחנו לא מזלזלים בלימוד‪ ...‬מי שרוצה להבין טוב יותר את‬ ‫עלינו כל טוב‪ ,‬ורק מחכה שנבקש!‬ ‫משמעות המילים‪ ,‬יכול לעיין בספרים לפני התפילה או אחריה‪...‬‬ ‫יידיש | ‪English | Español | Français‬‬ ‫מגוון רחב של שיעורי 'דף היומי בבלי'‪' ,‬דף היומי ירושלמי'‪' ,‬דף היומי בהלכה'‪,‬‬ ‫'העמוד היומי'‪ ,‬בקו השיעורים והתוכן של 'דרשו' ‪ 077-2222-666 -‬או ‪*4992‬‬ ‫| ‪21‬‬ ‫ז"פ הנשה שאר | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫והנה‪ ,‬כשהגיעה שיירת המלך בסמוך אליה‪ ,‬החליטה לקחת נפשה בכפה‪,‬‬ ‫ובצעד אמיץ מאין כמותו רצה אותה אומללה אל מרכז הכביש והשכיבה‬ ‫עצמה לפני גלגלי מרכבת המלך‪...‬‬ ‫מפני מה רועדים המלאכים ביום הדין‪ ,‬מה ראה מלך פולין באותה עיירה נידחת שלא‬ ‫ראה בכל ערי מלכותו‪ ,‬ומי הוא שצעק לעגלונו של החפץ חיים 'רואים אותך'‬ ‫הרב בנימין בירנצוויג‬ ‫"א ְמרּו לְ פָ נַ י ַמלְ כֻ ּיֹות‪ ,‬כְ ֵּדי ֶש ַׁת ְּמלִ יכּונִ י ֲעלֵ יכֶ ם" (ראש השנה טז‪ ,‬א)‬ ‫ִ‬ ‫בזמננו אין רואים ואין מרגישים את מה שהרגישו בדורות שעברו‬ ‫עם התקרב יום הדין‪ .‬חסרות ההכנות‪ ,‬ואין תחושה של גודל הזמן‪.‬‬ ‫אך ברצוני לומר לכם דבר שיעורר בלב כל אחד לפחות הרגשה‬ ‫כלשהי מיום הדין‪ ,‬כדי שלא יבוא אליו ריקם‪ ,‬שזה עצמו עוון גדול‪.‬‬ ‫בתפילת 'ונתנה תוקף' נאמר על המלאכים‪" :‬ומלאכים יחפזון‪ ,‬וחיל‬ ‫ורעדה יאחזון‪ ,‬ויאמרו הנה יום הדין"‪.‬‬ ‫ומקשה כאן מרן הגאון רבי משה חברוני זצ"ל‪ ,‬ראש ישיבת חברון‪:‬‬ ‫וכי למלאכים יש יום הדין? וכי אף הם נידונים בראש השנה? ומפני‬ ‫עליכם‪ ...‬ובמה? בשופר'‪ ,‬מחויבים אנו להתחזק ביתר שאת בהמלכת‬ ‫מה הם רועדים מ'הנה יום הדין'?‬ ‫הקב"ה עלינו‪ ,‬ובפרט ביום ראש השנה‪.‬‬ ‫הכרה אמיתית זו היא העוגן העיקרי לזכות בדין ברחמים גדולים‪:‬‬ ‫על פי תהום‬ ‫להרגיש באמת כי כבודו מלא עולם‪ ,‬הוא אבינו והוא רוענו‪ ,‬ואנחנו‬ ‫ומתרץ רבי משה זצ"ל דבר נורא‪ .‬נתאר לעצמנו בנין גבוה בן תשע‬ ‫משתוקקים לקיים רצונו בכל עת‪.‬‬ ‫קומות‪ ,‬ובגג אשר במרומי הבנין אין מעקה ואין גדר‪ .‬שם רץ לו ילד‬ ‫קטן בן שלש שנים ומשחק בכדורו‪ ,‬ולמרגלות הבנין עומדים עשרות‬ ‫לראות ולהראות‬ ‫אנשים ובוהים במחזה המבעית‪.‬‬ ‫הרחובות צוחצחו‪ ,‬נורות הרחוב הוחלפו‪ ,‬וכרזות ענק נתלו מבית‬ ‫מדי פעם נשמט הכדור מידי הילד ומתגלגל לעבר שפת הגג‪,‬‬ ‫אחד למשנהו‪ .‬כל תושבי הערים במחוז המזרחי של פולין‪ ,‬שבו‬ ‫והילד דוהר בעקבותיו‪ .‬למטה שוד ושבר‪ ,‬צעקות ובהלה על מה‬ ‫שכנה גם העיירה מיר‪ ,‬המתינו ליום הגדול שבו יבקר המלך בעירם‬ ‫שעומד להתרחש‪.‬‬ ‫ויזכו לראותו פנים אל פנים ואף לנופף לו לשלום‪.‬‬ ‫וכך חוזר המחזה שוב ושוב‪ ,‬כשהציבור שלמטה נאחז ברעד‬ ‫כך היה מנהגו של מלך פולין‪ :‬לבקר מדי פעם את תושבי המדינה‪,‬‬ ‫ובחרדה לגורלו של הילד‪ ,‬שאינו רואה כלל את הסכנה התהומית‬ ‫לראות ולהראות‪ .‬באותה שנה נבחר המחוז הגדול שבמזרח המדינה‬ ‫הפרושה לרגליו‪.‬‬ ‫לביקורו של המלך‪.‬‬ ‫אומר רבי משה זצ"ל‪ :‬זה הציור שבו אנו נמצאים‪ .‬המלאכים אינם‬ ‫הגיע היום הגדול‪ .‬המלך יצא למסע ביקוריו‪ ,‬ובכל מקום שאליו הגיע‬ ‫רועדים מעצמם כלל‪ ,‬אלא ממצבנו אנו‪ .‬הם רואים ממרגלות הבנין‬ ‫בראש משלחת ממלכתו יצאו התושבים בהמוניהם אל הרחובות‬ ‫הגבוה כיצד אנו משחקים כילדים על פני תהום ואיננו חשים כלל‬ ‫הראשיים שבהם עתידה השיירה לעבור‪.‬‬ ‫בסכנה האיומה המתקרבת‪ ,‬ועל כן הם זוחלים ורועדים!‬ ‫שעות ארוכות עמדו בצידי הדרכים אנשים‪ ,‬נשים וטף והמתינו לרגע‬ ‫זוהי ההרגשה שאנו חייבים לסגל לעצמנו בימים אלו‪ ,‬כדי שתהיה‬ ‫הגדול‪ ,‬וכשהגיע המלך גברה ההתרגשות‪ .‬כולם נעמדו והריעו‪ ,‬אלו‬ ‫לנו נגיעה כלשהי במצבנו‪ ,‬ומתוכה יתעורר בנו הרצון לפעול ולשפר‬ ‫במחיאות כפיהם ואלו בכלי זמר ושירה‪ ,‬והמלך משיב להם אהבה‬ ‫את דרכנו‪.‬‬ ‫בנפנוף ידו אל קהל התושבים הגדול‪.‬‬ ‫הביקור הוכתר בסופו כמוצלח מאד‪ .‬בכל המקומות שבהם ביקר‬ ‫מלכות בלא שופר‬ ‫המלך ניתן לו כבוד גדול‪ ,‬והוא אף ראה את חיי התושבים‪ ,‬שמע את‬ ‫בשנה זו‪ ,‬שראש השנה חל בשבת ואין בידינו עיקר המלכת הקב"ה‬ ‫בעיותיהם‪ ,‬ראה את מצוקותיהם‪ ,‬והבטיח כמובן להסדיר את כל‬ ‫על ידי השופר‪ ,‬כמאמר חז"ל 'אמרו לפני מלכויות כדי שתמליכוני‬ ‫ז"פ הנשה שאר | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 22‬‬ ‫שעשו לו בכל המקומות‪ ,‬שכן כאן שמע במפורש כי הוא ואין בלתו‪,‬‬ ‫עניניהם על הצד הטוב ביותר‪.‬‬ ‫וזה כוחה של מלכות'‪.‬‬ ‫אלא שבפגישת הסיכום שקיים המלך עם בכירי הממלכה‪ ,‬לדון בכל‬ ‫וסיים המשגיח רבי ירוחם‪' :‬מזה נוכל ללמוד מהו כבוד שמים‪ .‬אין‬ ‫תובנות הביקור הממלכתי‪ ,‬הפתיע אותם המלך‪ .‬כולם היו בטוחים‬ ‫לך כבוד שמים גדול יותר ממי שמבין ומרגיש שאין החיים והמוות‬ ‫שידגיש את הכבוד הגדול שניתן לו בכל המקומות בידי התושבים‬ ‫תלויים אלא בהקב"ה‪ ,‬אשר בידו להחיות ולהמית‪ .‬זהו כבוד מלכות‪,‬‬ ‫שהמתינו נרגשים בצידי הדרכים שבהם עברה השיירה‪ ,‬ובעיקר‬ ‫וכל זולת זה‪ ,‬יהיו הגינונים והטקסים מפוארים ורעשניים ככל שיהיו‪,‬‬ ‫בערים הגדולות שבהן השתתפו עשרות אלפי אנשים במפגן הכבוד‬ ‫אין בהם כבוד של אמת'‪.‬‬ ‫ברחובות הראשיים‪ .‬אך המלך אמר להם‪' :‬תדעו לכם‪ ,‬שהרגע‬ ‫כשאנו עומדים בערב הימים הקדושים‪ ,‬ראש השנה שבו נקבעים‬ ‫המרגש ביותר מבחינתי היה באותה עיירה קטנה‪ ...‬באותה עיירה‬ ‫חייו של כל אחד ואחד לטוב או למוטב‪ ,‬אין מי שלא ירעד מזמן‬ ‫שהשיירה בקושי הצליחה לנסוע בה‪ ,‬מחמת מצב הכבישים הרעוע'‪.‬‬ ‫הדין הנורא‪ .‬אבל כמה שמחה גדולה יש לנו‪ ,‬בניו של הקב"ה‪ ,‬שזכינו‬ ‫כל השרים היטו אוזן בפליאה עצומה‪ ,‬והמלך המשיך‪' :‬אתם ודאי‬ ‫לתגלית הגדולה והעצומה הזו‪ :‬עצם הכרת מלכותו של הקב"ה על‬ ‫זוכרים את המאורע המרטיט של האשה שנשכבה על הכביש ולא‬ ‫העולם כולו ועל כל אחד ואחד מבאי עולם‪ ,‬עצם הכרתנו במלכות‬ ‫אפשרה לי להמשיך במסעי'‪.‬‬ ‫שמים שהיא ואין בלתה‪ ,‬וכל חיינו וחפצנו תלויים בו יתברך‪ ,‬היא‬ ‫ההצלה הגדולה שלנו והיא המגן שלנו ביום הדין‪.‬‬ ‫בצד הדרך‬ ‫כמאמר חז"ל בראש השנה (טז‪ ,‬א) "אמרו לפני מלכויות כדי‬ ‫את המשך המעשה סיפר מרן המשגיח דמיר רבי ירוחם זיע"א‬ ‫שתמליכוני עליכם וכדי שיעלה זכרונכם לפני"‪ .‬לזעוק ממעמקי‬ ‫לפני תלמידיו‪ .‬באותה עיירה קטנה ונידחת עמדה בצד הדרך אשה‬ ‫הנפש 'ה' אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה'‪ ,‬זו עצמה ההצלה‬ ‫שבורת לב‪ .‬בעלה נתפס בידי השלטונות‪ ,‬נגזר עליו עונש מוות‪,‬‬ ‫ליום הדין‪.‬‬ ‫והוא ישב כבר בבית האסורים והמתין לביצוע גזר הדין הקשה‪ ,‬והיא‬ ‫נותרה גלמודה עם ילדיה הקטנים בבית‪ ,‬כשליבה קרוע ושותת דם‪.‬‬ ‫מתוך הסידור‬ ‫והנה‪ ,‬כשהגיעה שיירת המלך בסמוך אליה‪ ,‬החליטה לקחת נפשה‬ ‫אנו יכולים‪ ,‬בקצת התבוננות‪ ,‬לזכות בהכרה זו בכל ברכה שאנו‬ ‫בכפה‪ ,‬ובצעד אמיץ מאין כמותו רצה אותה אומללה אל מרכז‬ ‫אומרים במשך היום‪ .‬כשאומרים בכונה 'ברוך אתה ה' אלוקינו מלך‬ ‫הכביש והשכיבה עצמה לפני גלגלי מרכבת המלך‪ ,‬ולא נתנה‬ ‫העולם שהכל נהיה בדברו'‪ ,‬יש להתבונן במלכותו של הקב"ה‪ ,‬שהכל‬ ‫למרכבה להתקדם‪.‬‬ ‫שלו ומשלו הכל‪ .‬וכשמברכים ברכת המזון בכונה מתוך הסידור‪,‬‬ ‫מהומה גדולה התחוללה באותו רגע‪ .‬חיילי המלך נזעקו אל מרכז‬ ‫ובה אנחנו מודים להקב"ה על כל החיים שהוא נותן לנו בגשמיות‬ ‫הכביש כדי להזיזה משם ולהשליכה מיד לצינוק לכל ימי חייה על‬ ‫וברוחניות‪ ,‬ומתבוננים במילים ומכוונים לנאמר‪ ,‬הרי מחדירים‬ ‫בזיון המלכות‪ ,‬אך היא הרימה קולה בזעקה אדירה לעבר המלך‪:‬‬ ‫בקרבנו את מלכותו של הקב"ה‪ ,‬שהכל שלו ומשלו הכל‪ .‬וידוע שמרן‬ ‫'אדוני המלך! בעלי נידון למוות‪ ,‬ואין שום כח ואין שום אדם בעולם‬ ‫הרב שך זצ"ל אמר לקבל קבלה זו‪ ,‬לברך ברכת המזון מתוך הסידור‬ ‫שיכול לבטל את גזר הדין הזה‪ ,‬רק אתה אדוני המלך! איני זזה מכאן‬ ‫בכונה‪ ,‬כקבלה של עול מלכות שמים לפני ראש השנה‪.‬‬ ‫עד שתמחל לבעלי ותבטל את הגזירה!'‪ .‬המלך‪ ,‬שהצליח לשמוע את‬ ‫וכך היא הרגשת מלכותו של הקב"ה‪ ,‬שכבודו מלא עולם והכל‬ ‫הזעקה‪ ,‬ביקש מיד לשחררה‪ ,‬וביקש לשמוע את דבריה באופן אישי‪.‬‬ ‫שלו ומשלו‪ .‬הרגשה מרוממת כזו ודאי תשפיע על האדם להימנע‬ ‫מלעשות דברים שהם נגד רצונו של הקב"ה‪ ,‬ולכל הפחות תעמיד לו‬ ‫כבוד של אמת‬ ‫מעצורים מדי פעם‪ .‬זוהי המלכת הקב"ה האמיתית על האדם‪ ,‬והיא‬ ‫מה היה במעשה זה שריגש כל כך את המלך? שאל רבי ירוחם את‬ ‫שתעמוד לכל אחד ואחד מאיתנו לזכות ולעבור בשלום את יום הדין‬ ‫תלמידיו‪' .‬מעשה זה שעשתה אותה אשה'‪ ,‬אמר מרן המשגיח‪' ,‬היה‬ ‫הנורא‪ ,‬לחיים טובים שמחים ומאושרים‪.‬‬ ‫כבוד מלכות אמיתי‪ .‬מעשה זה היה בעיני המלך למעלה מכל הכבוד‬ ‫בזכות התורה ולומדיה‬ ‫מאות אלפי יהודים כבר זוכים להתקדם מדי יום בידיעת התורה‬ ‫באמצעות התוכניות השונות של 'דרשו' אל תישאר מאחור!‬ ‫לפרטים והרשמה גש לעמדת נדרים פלוס‬ ‫| ‪23‬‬ ‫ז"פ הנשה שאר | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫"פתחתי את המעטפה ומצאתי בתוכה ארבע מאות שקלים‪ .‬הפכתי‬ ‫אותה בידי‪ ,‬ואז נתקלו עיני בשורה אחת שנכתבה על גבה בכתב יד ברור‬ ‫ומסודר‪' :‬נא להגיע בזמן ונא ללמוד ברציפות'‪ .‬נשארתי עומד שם עם‬ ‫המעטפה בידי‪ ,‬ואני מודה ומתוודה שברגע הראשון חשתי עלבון"‬ ‫מדי יום עוברים על פנינו מראות ומקרים לרוב‪ ,‬והם נבלעים בשגרה מבלי שנשים אליהם‬ ‫לב • מעטפה אחת‪ ,‬מרדף אקראי‪ ,‬ומה שמסתתר מתחת למעטה החיצוני שלהם‬ ‫הרב עמרם בינעט‬ ‫"ויאמרו הנה יום הדין"‬ ‫ניצבים אנו לקראת ראש השנה‪ ,‬וזה הזמן לעסוק במצווה נוראה‬ ‫ויקרה‪ ,‬מצוות תשובה‪ .‬לב מי לא ירא‪ ,‬ומי לא יזחל בפחד ובמורא‬ ‫כשהנה יום הדין מגיע‪ ,‬ובו ניצב בורא עולם לפקוד על כל צבא מרום‬ ‫בדין‪ .‬מלאכים יחפזון‪ ,‬חיל ורעדה יאחזון‪ ,‬ומה נענה אנחנו קרוצי‬ ‫חומר וגושי עפר‪ ,‬אשר אין לנו בעולם שום תכלית אחרת אלא‬ ‫תשובה ומעשים טובים‪.‬‬ ‫האמת שבשנים שישבנו על ספסלי הישיבה לא היינו צריכים להכין‬ ‫את עצמנו לראש השנה באופן מיוחד‪ .‬המשגיח עלה לבימה בראש‬ ‫חודש אלול והכניס אותנו לאווירה‪ ,‬ומאז נכנסו למרתון של שיחות‬ ‫שנשמעו שוב ושוב עד ראש השנה‪ .‬לא היה צורך ביותר מזה כדי‬ ‫שנזכור בכל רגע לקראת מה אנו צועדים‪ .‬אך הימים חלפו וכאנשים‬ ‫יושבים בו כמה יהודים אחרי יום ארוך‪ ,‬אחד מגיע ישר מהעבודה‬ ‫מבוגרים ובעלי משפחות‪ ,‬לפעמים קצת שוכחים בתוך מרוץ‬ ‫ואחד מגיע מהבית אחרי מלחמת העולם השלישית של השכבת‬ ‫החיים השוטף‪ ,‬את מה שעתיד להיות בעוד שבועות ואפילו בעוד‬ ‫הילדים לשנת הלילה‪ .‬כל אחד עם התירוצים שלו למה איחר‪.‬‬ ‫ימים אחדים‪.‬‬ ‫"מזמן לזמן דואג אחד הגבאים שם לשלוח לי דבר מה עבור השיעור‪.‬‬ ‫יום עמוס בכולל‪ ,‬יום עמוס בעבודה‪ ,‬ריצה מתמדת בין החיובים; ואין‬ ‫איני מבקש ואיני מתנה‪ ,‬והדבר נעשה בצנעה ובכבוד‪ ,‬כדרכם של‬ ‫מי שיעלה לבימה ויאמר לנו מילה‪ .‬אין פעמון‪ ,‬אין משגיח‪ ,‬וכל מה‬ ‫יהודים טובים‪.‬‬ ‫שיהיה‪ ,‬נצטרך לעשות בעצמנו‪ .‬השאלה הפשוטה והמפחידה היא‪:‬‬ ‫"פעם אחת פתחתי את המעטפה ומצאתי בתוכה ארבע מאות‬ ‫מי יעיר אותנו לפני בוא יום הדין הגדול והנורא?‬ ‫שקלים‪ .‬הפכתי אותה בידי‪ ,‬ואז נתקלו עיני בשורה אחת שנכתבה‬ ‫אבל האמת שהקב"ה לא הפקיר אותנו‪ .‬הוא מדבר עמנו בכל יום‬ ‫על גבה בכתב יד ברור ומסודר‪" :‬נא להגיע בזמן ונא ללמוד‬ ‫ויום‪ ,‬אלא שאין הוא מדבר בקולות ובברקים‪ .‬הוא מדבר במקרים‬ ‫ברציפות"‪ .‬מסתבר שהוא לא אהב את זה שגם אני איחרתי פעם או‬ ‫קטנים שהוא מזמן לפתחנו‪ ,‬במראות שאנו עוברים על פניהם בדרך‬ ‫פעמיים‪ ,‬ומשום מה הוא חשב שעצרנו בשיעור לפטפט‪ .‬אני מזכיר‬ ‫לאוטובוס‪ .‬אין אני מתיימר לדעת מה נשלח למי ומדוע‪ ,‬אבל בדבר‬ ‫שזה שיעור של בעלי בתים‪ ,‬שלפעמים באמת פותחים נושא שיחה‪,‬‬ ‫אחד למדנו להאמין‪ :‬אם סיבב בורא עולם שאראה דבר מה‪ ,‬לי הראו‬ ‫ואני כמגיד שיעור מתנדב לא יכול ולא רואה צורך להשתיק אותם‬ ‫אותו ולא לשכני‪ ,‬וזאת כדי שאלמד ממנו משהו ואוכל לתקן ולשפר‬ ‫מיד‪ .‬אחרי דקה או שתיים של שיחה אני עוצר אותם ומזכיר להם‬ ‫את דרכי‪.‬‬ ‫שהגיע הזמן להמשיך‪ ,‬אחרת לא נזכה לסיים את הדף בזמן‪...‬‬ ‫"אני מודה ומתוודה"‪ ,‬מספר ידידי‪" ,‬המעטפה הזאת‪ ,‬עם ההערה‬ ‫שורה על המעטפה‬ ‫שהתלוותה אליה‪ ,‬הכתה בי בעוצמה רבה‪ .‬נשארתי עומד שם עם‬ ‫סיפר לי ידיד קרוב‪ ,‬מעשה שהיה עמו‪ ,‬וממנו למד מוסר גדול‬ ‫המעטפה ביד‪ ,‬תחושה קשה של עלבון הכתה בי‪ .‬אמרתי בלבי‪:‬‬ ‫בעבודת ה'‪" :‬זה שנים שאני מוסר שיעור ב'דף היומי' בלילות‪ ,‬בבית‬ ‫ריבונו של עולם‪ ,‬הלוא אני בא לכאן לילה אחר לילה‪ ,‬מתנדב מזמני‬ ‫מדרש קרוב לביתי‪ .‬אין זה שיעור המוני ואין בו הכנות מרובות‪.‬‬ ‫ז"פ הנשה שאר | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 24‬‬ ‫ומכוחי‪ ,‬ואיני מבקש דבר‪ .‬וכי בשביל ארבע מאות שקלים שאתה‬ ‫נותן לי אחת לחצי שנה או שנה‪ ,‬אתה מרשה לעצמך לדקור אותי‬ ‫בצורה כזאת‪ ,‬ולהציב בפני דרישות ותנאים? כמעט ניגשתי אליו כדי‬ ‫להעמידו במקומו‪ ,‬ולהחזיר לו את הכסף שנתן לי‪ ,‬כדי שיוכל להעיר‬ ‫שמעתי בקולו‪ ,‬בלעתי את‬ ‫לי‪."...‬‬ ‫העלבון והמשכתי את שגרת‬ ‫"אחד המשתתפים ראה את הסערה המתחוללת בתוכי ועצר אותי‪.‬‬ ‫"עזוב"‪ ,‬הוא אמר לי‪" ,‬אל תיקח ללב‪ .‬הוא מתכוון לטוב‪ ,‬זה יצא לו‬ ‫הערב שלי כאילו לא אירע דבר‪.‬‬ ‫בצורה לא יפה‪ ,‬אבל הכוונות טובות‪ .‬לא תרוויח כלום מזה שתעמיד‬ ‫כעבור שעה קלה נתיישבה דעתי‬ ‫אותו במקומו‪ ,‬רק מריבה וקטטה תפרוץ פה וחבל"‪.‬‬ ‫"שמעתי בקולו‪ ,‬בלעתי את העלבון והמשכתי את שגרת הערב‬ ‫עלי‪ ,‬ופתאום ראיתי את הדברים‬ ‫שלי כאילו לא אירע דבר‪ .‬כעבור שעה קלה נתיישבה דעתי עלי‪,‬‬ ‫אחרת לגמרי‪ .‬אמרתי לעצמי‪:‬‬ ‫ופתאום ראיתי את הדברים אחרת לגמרי‪ .‬אמרתי לעצמי‪ :‬שלוימה‪,‬‬ ‫אדם מבוגר אתה‪ .‬שנים רבות אין בעולם מי שיעיר לך על שום דבר‪.‬‬ ‫שלוימה‪ ,‬אדם מבוגר אתה‪...‬‬ ‫בני ביתך לא יעירו לך על סדר הלימוד‪ ,‬וחבריך ודאי לא‪ .‬ומשתתפי‬ ‫השיעור‪ ,‬בוודאי אין זה מן הנימוס שיעירו לך‪ .‬הנח לרגע את הכסף‪,‬‬ ‫והנח את השאלה מי כתב ומדוע ומה כיוון בכתיבתו‪ .‬יש כאן פתק‪,‬‬ ‫והפתק הזה הוא משמים‪ .‬הקב"ה שולח לך מסר‪ ,‬תבוא בזמן‪ ,‬כן!‬ ‫השיב לו אחי‪" :‬אני רודף אחריך פשוט כדי לומר לך מילה טובה על‬ ‫תשקיע יותר כדי לכבד את התורה‪ ,‬ותשתדל יותר למנוע פטפוטים‬ ‫הבן שלך‪."...‬‬ ‫בשיעור‪ .‬במקום לכעוס ולהיעלב‪ ,‬קח את הדברים לתשומת לב‪,‬‬ ‫ברגע אחד השתנו פניו של האיש‪ .‬הוא עמד במקומו ואמר‪" :‬סליחה‪,‬‬ ‫ותשתדל לשפר את דרכך!"‪.‬‬ ‫סליחה"‪ .‬אמר לו אחי‪" :‬רשאי אתה להמשיך לרוץ‪ ,‬אבל דע לך שרק‬ ‫פנס קטן הודלק לי מלמעלה‪ ,‬ובאורו נתבקשתי לעבור על הלימוד‬ ‫מילה טובה רציתי לומר"‪.‬‬ ‫שלי‪ ,‬על התפילה שלי ועל כל סדר יומי‪ .‬ומה שנראה לי בתחילה‬ ‫ואני חושב על אותו יהודי‪ ,‬אולי מאוד מיהר‪ ,‬אולי משהו בנימת קולו‬ ‫כפגיעה‪ ,‬לא היה אלא חסד גדול‪ .‬אדם שאין מי שיעיר לו‪ ,‬מעירים לו‬ ‫של אחי גרם לו לחשוב שהוא רוצה שיחתום לו ערבות או ילווה לו‬ ‫מלמעלה‪ ,‬ובלבד שיסכים לשמוע‪.‬‬ ‫כסף ולכן הוא שם עצמו כמי שאינו שומע‪ .‬אולי הוא סתם אדם עם‬ ‫תקשורת לקויה וחוסר יכולת להיות נחמד לאנשים שהוא אינו זקוק‬ ‫לאן אתה רץ‬ ‫לדבר מה מהם ברגע זה ממש‪ .‬הוא לא העלה על דעתו שרודפים‬ ‫אחי סיפר לי מעשה שהיה‪ ,‬שעשה עלי רושם בל יימחה‪:‬‬ ‫אחריו כדי לתת לו‪ .‬ועד שלא נאמר לו הדבר במפורש‪ ,‬לא עצר‪.‬‬ ‫הוא הלך פעם ברחוב וראה מרחוק יהודי מכר‪ .‬ביקש לומר לו דבר‬ ‫והאמת? גם אנו ממהרים‪ ,‬גם אנחנו מנסים להתחמק‪ .‬גם אנחנו‬ ‫מה‪ ,‬וקרא לו בשמו‪ ,‬והלה לא שמע והמשיך בשלו‪ .‬אחי הגביר את‬ ‫מרגישים לפעמים שהקב"ה כביכול רודף אחרינו כדי לדרוש מאתנו‬ ‫קולו‪ ,‬והלה המשיך ללכת‪ .‬פתח בריצה‪ ,‬השיגו‪ ,‬ונגע בכתפו‪ ,‬והאיש‬ ‫שנעשה כך וכך ושלא נעשה כזאת וכזאת‪ .‬אבל הקב"ה רודף אחרינו‬ ‫עצר ומבע של חוסר סבלנות ניכר על פניו‪ .‬מה העניין? שאל את‬ ‫לא כדי ליטול‪ ,‬אלא כדי לתת‪ .‬ואנחנו ממשיכים לרוץ‪.‬‬ ‫אחי בקוצר רוח‪.‬‬ ‫תמיד רצית לזכור‬ ‫ולדעת את מה שלמדת?‬ ‫מצטרפים למבחני 'דרשו'‪ .‬לחזור‪ ,‬לשנן‪ ,‬להבחן‪ ,‬לדעת!‬ ‫‪ 1,200‬מוקדי מבחן חודשי ברחבי הארץ והעולם‪.‬‬ ‫לפרטים והרשמה גש לעמדות 'נדרים פלוס'‬ ‫| ‪25‬‬ ‫ז"פ הנשה שאר | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫פעם היו רואים את הדמות הזאת מרחוק‪ ,‬עם הענווה ועם האצילות‪,‬‬ ‫מגיעה לכיוון הישיבה‪ .‬וכשהיה מגיע היו מחשיכים את האולם של‬ ‫הישיבה‪ .‬הגדול והענק שבענקי הדור לא היה יכול למסור שיחה לבחורים‬ ‫בני שמונה עשרה ותשע עשרה כאשר האור דולק‪...‬‬ ‫השנה ניטל מאיתנו הסנגור הגדול של תקיעת השופר‪.‬‬ ‫מה שנשאר בידינו הוא תפילה אחת‪ ,‬ובכוחה להפוך עולם‬ ‫הרב אליעזר יוטקובסקי‬ ‫"הּיֹום ֲה ַרת עֹולָ ם"‬ ‫ַ‬ ‫ידוע שראש השנה שחל להיות בשבת‪ ,‬אין לנו בו תקיעת שופר‪ .‬ומתוך‬ ‫כך אומרים‪ ,‬שהשנים הללו‪ ,‬או שהן שנים קשות מאוד רחמנא ליצלן‪,‬‬ ‫כמו שהיה לפני שלוש שנים בדרום‪ ,‬או שהן השנים הטובות ביותר‪ .‬ואין‬ ‫דרך אמצע‪.‬‬ ‫וביאור הדברים יכול להיות כך‪ .‬סיפר לי יהודי אחד‪ ,‬שפעם אחת חלם‬ ‫בליל ראש השנה חלומות קשים מאוד‪ .‬וכבר ידוע מדברי הגמרא‬ ‫בברכות‪ ,‬מעשה באותו חסיד שהלך ולן בבית הקברות בליל ראש השנה‬ ‫ושמע שתי רוחות המספרות זו לזו‪ ,‬שליל ראש השנה הוא זמן שבו‬ ‫מתגלה העתיד‪.‬‬ ‫אותו יהודי קם בבוקר נסער‪ .‬כל התפילה כולה לא הרים את עיניו מן‬ ‫המחזור‪ .‬ראש השנה ויום הכיפורים היו אצלו תפילה אחת ארוכה‪ .‬ובסוף‬ ‫היה פרופסור אטקובסקי‪ ,‬שהיה מתפלל בבית הכנסת 'לדרמן' והיה‬ ‫השנה סיפר לי‪ ,‬שזו הייתה השנה היפה ביותר שהייתה לו מימיו‪.‬‬ ‫מומחה גדול לחקר האטום‪ .‬שאלו אותו פעם‪ :‬מהו אטום ואיך הוא פועל?‬ ‫הוא התפלא על כך‪ ,‬ואמרתי לו שהפשט פשוט‪ :‬עוררו אותו מן השמים‬ ‫הסביר להם‪ ,‬שגם חומר שנראה לעינינו מוצק מורכב ממערכת מופלאה‬ ‫ואמרו לו‪' ,‬הסנגור שלך לא מצליח לבדו להמתיק את הדין שלך'‪ .‬ואז הוא‬ ‫של חלקיקים זעירים‪ ,‬המצויים בתנועה מתמדת ובסדר מדויק‪ .‬זה מה‬ ‫התפלל כמו שצריך‪ ,‬והכול השתנה‪.‬‬ ‫שאנחנו קוראים לו ברזל‪ ,‬או עץ‪ ,‬וכל קיומו של החומר תלוי באותו סדר‬ ‫זאת אומרת‪ ,‬שהכול תלוי בתפילות שלנו‪ .‬ובפרט בשנה זו ובשנה הבאה‪,‬‬ ‫המתקיים בו בכל רגע ורגע‪.‬‬ ‫שהיום הראשון של ראש השנה חל בהן בשבת ואין לנו את הסנגור‬ ‫והיה אומר אותו פרופסור‪ :‬המדע יודע לתאר הרבה מן המתרחש בתוך‬ ‫הגדול שהוא תקיעת השופר‪ ,‬צריכים אנו להרבות ברחמים הרבה יותר‬ ‫החומר‪ ,‬אבל עצם קיומו של העולם בכל רגע עדיין מותיר את האדם‬ ‫מבשנה רגילה‪.‬‬ ‫עומד משתאה‪ .‬ואנחנו אומרים זאת בכל יום‪" :‬המחדש בטובו בכל יום‬ ‫תמיד מעשה בראשית"‪ .‬לא רק את האדם‪ ,‬ולא רק את הפרה והתרנגול‬ ‫קונה הכל‬ ‫והעץ‪ ,‬גם הדומם‪ ,‬שלכאורה אין בו חיות כלל‪ ,‬מתקיים בכל רגע ורגע‬ ‫היום הרת עולם‪ .‬ראש השנה הוא זמן בריאתו של עולם‪ .‬ומה שאנו‬ ‫ברצונו יתברך‪.‬‬ ‫אומרים 'קונה הכל'‪ ,‬הכוונה יוצר הכל‪ ,‬לא שהקדוש ברוך הוא ברא את‬ ‫העולם פעם אחת‪ ,‬אלא שהוא יוצרו בכל רגע ורגע מחדש‪.‬‬ ‫בחושך של הישיבה‬ ‫ויש להתבונן בזה‪ .‬אדם חי‪ ,‬מדבר‪ ,‬משוחח‪ ,‬ורגע אחד אחר כך‪ ,‬רחמנא‬ ‫מרן הגאון רבי אהרן לייב שטיינמן זצוק"ל היה מגיע למסור שיחות‬ ‫ליצלן‪ ,‬איננו‪ .‬הגוף מונח‪ ,‬ואינו מדבר‪ ,‬ואינו שווה אגורה אחת‪ .‬רואים אנו‬ ‫בישיבתנו‪ ,‬ישיבת 'גאון יעקב'‪ .‬בכל פעם היינו רואים את הדמות הזאת‬ ‫שיש כוח עליון המחיה אותו בכל רגע‪ .‬וכן העץ‪ ,‬כשמתייבש שוב אינו‬ ‫מרחוק‪ ,‬עם הענווה ועם האצילות‪ ,‬מגיעה לכיוון הישיבה‪ .‬וכשהיה מגיע‪,‬‬ ‫נותן פרי‪ .‬וכן הפרה הגועה והתרנגול המקרקר‪ ,‬לאחר שנשחטו אין מהם‬ ‫היו מחשיכים את האולם של הישיבה‪ .‬הגדול והענק שבענקי הדור לא‬ ‫עוד קול ולא כלום‪.‬‬ ‫היה יכול למסור שיחה לבחורים בני שמונה עשרה ותשע עשרה כאשר‬ ‫אבל מה עם הדומם? לפחות הדומם‪ ,‬אולי הוא כן שלנו? אולי הוא אינו‬ ‫האור דולק‪ ,‬משום שבעדינותו המופלגת לא היה יכול להביט להם בעיניים‬ ‫נוצר בכל רגע?‬ ‫ז"פ הנשה שאר | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 26‬‬ ‫בשעת השיחה‪ .‬וכך היו השיחות בישיבת 'גאון יעקב' נאמרות באפילה‪.‬‬ ‫וכך היה אומר בערב ראש השנה‪ :‬בכוונות האר"י הקדוש כתוב‪ ,‬שבשעת‬ ‫כשהיה בחור למד את אותו‬ ‫התפילה יכלול אדם את עצמו עם הציבור ויקיים 'ואהבת לרעך כמוך'‪.‬‬ ‫ולכאורה‪ ,‬מה עניין 'ואהבת לרעך כמוך' אצל תפילה? תפילה היא ביני‬ ‫תוספות והייתה לו בו קושיה‬ ‫לבין בוראי!‬ ‫נוראה‪ .‬הלך לציונו של הגאון‬ ‫אלא הכוונה היא שככל שהוא מחובר יותר עם כלל ישראל‪ ,‬כך נקראת‬ ‫תפילתו יותר 'תפילה בציבור'‪ .‬שאין זו רק עמידה בתוך הציבור‪ ,‬אלא‬ ‫מווילנא זיע"א ובכה שם שרצונו‬ ‫חיבור אמיתי אליהם ב'ואהבת לרעך כמוך'‪.‬‬ ‫להבין פשט בתוספות‪ .‬נרדם שם‪,‬‬ ‫צריכים אותו‬ ‫וכשהתעורר בבוקר ראה שעודנו‬ ‫והיה מוסיף ואומר בשם הגאון רבי ישראל סלנטר זצ"ל‪ ,‬שטוב שיקבל‬ ‫ליד הציון‪ .‬וכשחזר לישיבה ולמד‬ ‫אדם על עצמו להיות 'מזכה הרבים'‪ .‬כמו שיש פתגם‪ ,‬שכאשר צריכים‬ ‫את הגנב‪ ,‬לוקחים אותו אפילו מעמוד התלייה‪ .‬כך אדם שהציבור נצרך‬ ‫את התוספות פעם נוספת‪ ,‬ראה‬ ‫לו‪ ,‬שהוא משפיע טוב על הרבים‪ ,‬אפילו אם חס ושלום נגזרו עליו גזירות‬ ‫שהדברים פשוטים ומובנים‬ ‫שאינן טובות‪ ,‬ניצול הוא‪ .‬מפני שצריכים אותו‪.‬‬ ‫וככל שאדם כולל את עצמו עם הציבור ומחזק את תפילתם של‬ ‫המתפללים סביבו‪ ,‬כך צריכים אותו יותר‪ ,‬ותפילתו מתקבלת יותר‪.‬‬ ‫יודע לה תשובה‪ .‬עליך להתייגע ולחזור ולהתייגע‪ ,‬ולבקש רחמים‪ ,‬עד‬ ‫שיסייעו לך מן השמים‪.‬‬ ‫שלוש שעות של תהילים‬ ‫וסיפר לו‪ ,‬שכשהיה בחור למד את אותו תוספות והייתה לו בו קושיה‬ ‫ואם מדברים אנו על תפילה‪ .‬בתחילת בין הזמנים פנה אלי יהודי אחד‪,‬‬ ‫נוראה‪ .‬הלך לציונו של הגאון מווילנא זיע"א ובכה שם שרצונו להבין‬ ‫עולה חדש מאיראן‪ ,‬שרצה שבנו יתקבל לאחת הישיבות הטובות ביותר‬ ‫פשט בתוספות‪ .‬נרדם שם‪ ,‬וכשהתעורר בבוקר ראה שעודנו ליד הציון‪.‬‬ ‫בבני ברק‪ .‬הלך לישיבה‪ ,‬אמרו לו‪ :‬הרישום נגמר מזמן‪ ,‬אין על מה לדבר‪.‬‬ ‫וכשחזר לישיבה ולמד את התוספות פעם נוספת‪ ,‬ראה שהדברים‬ ‫אבל היהודי הזה היה עקשן גדול‪ .‬הוא הלך לכל הר"מים‪ ,‬למשגיח‬ ‫פשוטים ומובנים‪ ,‬והכול נתיישב לו כמין חומר‪.‬‬ ‫הישיבה‪ ,‬ואל אחד מגדולי ראשי הישיבות שישכנע אותם לקבל את הבן‪.‬‬ ‫כל בין הזמנים רץ ממקום למקום‪.‬‬ ‫אתא בוקר‬ ‫ותוך כדי ריצתו ראה דבר מעניין מאוד‪ :‬אצל כל הר"מים של הישיבה‪,‬‬ ‫ולסיום‪ .‬החפץ חיים זיע"א היה רגיל לספר‪ ,‬והדברים מובאים בספר‬ ‫וגם אצל המשגיח‪ ,‬תלויה תמונה אחת‪ ,‬תמונתו של מרן הגאון רבי מיכל‬ ‫'בדידי הוה עובדא' למגיד רבי שמואל דוד הכהן פרידמן‪ ,‬שפעם אחת‬ ‫יהודה ליפקוביץ זכר צדיק וקדוש לברכה‪ .‬שאל את אחד הר"מים‪:‬‬ ‫בא לבקרו רבי בנימין הצדיק‪ ,‬מגיד מישרים בראדין‪.‬‬ ‫מדוע לכולכם יש דווקא את התמונה הזאת? השיבו לו‪ :‬מפני שהוא היה‬ ‫אמר לו החפץ חיים‪ :‬שב נא‪ .‬מה יהיה עם הלילה הארוך הזה? כמה זמן‬ ‫נשיא הישיבה‪.‬‬ ‫כבר נמצא עם ישראל בלילה החשוך הזה‪ ,‬כמה ארוכה הגלות?‬ ‫אותו יהודי לקח את בנו ונסע לציונו של רבי מיכל יהודה‪ .‬שלוש שעות‬ ‫אמר לו רבי בנימין הצדיק‪ :‬אמשול לך משל‪ .‬פעם אחת‪ ,‬באמצע חורף‬ ‫עמד שם ובכה בדמעות שליש‪ ,‬ואמר את כל ספר התהילים‪.‬‬ ‫קשה‪ ,‬יצאו כמה בעלי בתים לנסיעה ארוכה מפטרבורג לאודסה‪ ,‬נסיעה‬ ‫כשחזר לעיר‪ ,‬פגש ברחוב את אחד הר"מים של אותה ישיבה‪ .‬ניגש אליו‬ ‫של כמה ימים‪ .‬הנסיעה הייתה קשה מאוד והסוסים סחבו בקושי‪ .‬יום‬ ‫הר"ם ואמר לו‪ :‬הסיפור שלך נגע ללבי‪ ,‬תפסת לי את הלב‪ .‬איני אחראי‬ ‫אחד התעוררו כמה מן הנוסעים ואמרו‪ :‬מתי כבר מגיעים? כל כך הרבה‬ ‫על הקבלה לשיעור א'‪ ,‬אבל מגיד שיעור אני בשיעור ב'‪ ,‬ולשם אני יכול‬ ‫אנחנו נוסעים ונוסעים‪ ,‬מתי כבר יהיה אור? כל הזמן חושך‪.‬‬ ‫לקבל אותו‪.‬‬ ‫אמר להם העגלון‪ :‬אתם נרדמתם‪ .‬היה אור באמצע! לא שמתם לב‬ ‫וכך התקבל הבחור לישיבה‪ ,‬והוא לומד שם היום בהתמדה רבה‪.‬‬ ‫שעבר יום שלם‪ ,‬ישנתם כל היום ולא ראיתם שהאיר‪.‬‬ ‫רואים עד כמה בכוח התפילה להפוך עולם‪ ,‬ולשנות מציאות למציאות‬ ‫וזהו שאומר הנביא‪" :‬שֹ ֵׁמר ַמה ִמּלַ ּיְלָ ה שֹ ֵׁמר ַמה ִמּלֵ ּיל‪ָ ,‬א ַמר שֹ ֵׁמר ָא ָתא‬ ‫אחרת לגמרי‪.‬‬ ‫ב ֶֹקר וְ גַ ם לָ יְלָ ה‪ִ ,‬אם ִתּבְ ָעיּון בְ ָּעיּו"‪ .‬אנו שואלים את בורא עולם‪ ,‬שהוא‬ ‫שומר ישראל‪ :‬שומר‪ ,‬מה מליל? מדוע הלילה כה גדול וכה ארוך? והקדוש‬ ‫קושיה בתוספות‬ ‫ברוך הוא משיב‪ :‬כבר היה בוקר! היו הרבה הזדמנויות שיכולתם באמת‬ ‫וכיוצא בזה‪ .‬מרן הגאון רבי חיים קרייזווירט זצ"ל‪ ,‬אב בית דין של‬ ‫להביא את המשיח‪ ,‬ופספסתם‪.‬‬ ‫אנטוורפן‪ ,‬שימש קודם לכן כראש ישיבת 'מרכז התורה' בירושלים‪ .‬פעם‬ ‫הפעם‪ ,‬בראש השנה הזה‪ ,‬לא נפספס‪ .‬נעשה את כל המאמצים‪ ,‬נרבה‬ ‫אחת‪ ,‬באמצע שיעור כללי‪ ,‬שאל אותו בחור קושיה נפלאה‪ .‬עמד רבי‬ ‫ברחמים ובתפילה‪ ,‬ונזכה לשנה טובה ולגאולה שלמה במהרה בימינו‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫חיים משתומם ולא ידע מה להשיב‪ .‬אמר לו‪ :‬קושיה עצומה היא‪ ,‬ואיני‬ ‫| ‪27‬‬ ‫ז"פ הנשה שאר | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫בסיום הלוויה התיישב רבי לוי יצחק בבית המדרש ופנה אל הקהל‬ ‫שהצטופף סביבו‪" :‬יודע אני שכולכם מתפלאים על הכבוד הגדול‬ ‫שחלקתי לנפטר הזה"‬ ‫שלושה מעשים מגדולי ישראל‪ ,‬על האמת שאדם מסתיר מעצמו‪ ,‬על האמת שרואה תלמיד‬ ‫חכם בנפשו של הזולת‪ ,‬ועל האמת שאין איש יודע אותה מלבד היודע תעלומות‬ ‫צוות 'לקראת שבת'‬ ‫"דיין ומוכיח ויודע ועד"‬ ‫בימים אלו‪ ,‬כשכל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון‪ ,‬מונח‬ ‫לפני כל אחד מאיתנו חשבון שכולו אמת‪ .‬אין בו הנחות‪ ,‬אין בו‬ ‫התחמקויות ואין בו ניסוחים מעודנים‪ .‬ודווקא בנקודה הזאת‬ ‫נתקל האדם במכשול הקשה ביותר שבנפשו‪ ,‬אותו מכשול‬ ‫שמלווה אותו כל ימות השנה‪ :‬הקושי להודות‪.‬‬ ‫הרבה פעמים אדם יוצא לחקר האמת‪ ,‬מתחיל לגלות אותה ואף‬ ‫מגיע למסקנות ברורות‪ ,‬אולם דווקא אז הוא נתקף בפחד מפניה‪.‬‬ ‫הוא מעדיף לעקוף אותה‪ ,‬מפני שאינו מסוגל להתמודד עמה‪.‬‬ ‫הוא כבר אינו מוכן לבדוק‪ ,‬לשמוע וללמוד להכיר אותה מקרוב‪,‬‬ ‫משום שהוא יודע היטב שההכרה הזאת מחייבת אותו‪.‬‬ ‫אחד הדברים הקשים ביותר לאדם הוא ההודאה בטעותו‪ ,‬ובפרט‬ ‫שחור והביא את כל הראיות לכך‪ .‬לעומתו‪ ,‬גם חברו לא טמן ידו‬ ‫בנושאים רעיוניים ומהותיים‪ .‬מי שהחזיק באורח חיים מסוים‬ ‫בצלחת‪ ,‬וברור ופשוט היה לו שמדובר בעורב שחור‪ .‬גם הוא‬ ‫ונאבק על דעותיו במשך שנים רבות יתקשה מאוד לחזור בו‬ ‫הוכיח בראיות שנראו חותכות וברורות עד כמה הוא צודק‪.‬‬ ‫מדרכו‪ ,‬גם אם יוכיחו לו בעליל את טעותו‪ .‬הוא ידבק בדעותיו‬ ‫תוך כדי הוויכוח פרש אותו יצור כנפיים והתעופף לו השמימה‪.‬‬ ‫אפילו כשהמציאות מכה על קודקודו‪ ,‬ובמקרים כאלה הוא‬ ‫אותו אדם שטען שמדובר בעורב הפנה את מבטו אל רעהו במבט‬ ‫יעדיף לנסות "לשנות" את המציאות מאשר לשנות את דעתו‪.‬‬ ‫של ניצחון‪ ,‬כממתין להודאתו‪ .‬אלא שבמקום להודות‪ ,‬התרומם‬ ‫על יסוד עמוק זה בנפש האדם כבר עמד בהרחבה מרן הגר"ח‬ ‫הלה ואמר בהתפעלות מרובה לחברו ולכל מי שרק רצה לשמוע‪:‬‬ ‫שמואלביץ זצ"ל בשיחותיו‪ .‬הקומוניסטים היהודים לא היו‬ ‫ראיתם איזה נס התרחש לנגד עינינו? ראיתם איך החתול פרש‬ ‫הראשונים שסירבו להודות בטעותם כאשר כל תקוותיהם‬ ‫כנפיים והתעופף לו כאחד העופות?‬ ‫ואמונותיהם התנפצו לנגד עיניהם‪ .‬דברי ימיו של עם ישראל‬ ‫הרי לנו‪ ,‬שגם כאשר כל דבריו של אותו ברנש הם כ"עורבא‬ ‫רצופים במעשים מרים על פורקי עול ועובדי אלילים‪ ,‬שאפילו‬ ‫פרח"‪ ,‬עדיין אין הכבוד העצמי והמדומה מניח לו להודות באמת‪.‬‬ ‫על פתחו של גיהינום סירבו לשוב בתשובה וצעדו בעקשות‬ ‫הגר"ח שמואלביץ זצ"ל למד מכאן כמה דברים נפלאים על‬ ‫בלתי מובנת אל פי התהום‪.‬‬ ‫כוחות הנפש של האדם‪ ,‬ועל מה שהוא נגוע בו באהבת עצמו‪,‬‬ ‫דבר הגורם לו להבין את מה שהוא רוצה להבין ולשמוע את מה‬ ‫חתול שפרש כנפיים‬ ‫שהוא רוצה לשמוע‪ .‬קשה מאוד לאדם להתנתק מאותה נטייה‬ ‫עד כמה מרחיקה לכת אותה נגיעה עצמית‪ ,‬ועד כמה מסוגל‬ ‫של אהבת עצמו ומאותו שוחד עצמי‪.‬‬ ‫הכבוד למנוע מאדם להכיר באמת שעומדת מול עיניו‪ ,‬ממחיש‬ ‫המעשה שהובא בגיליון 'דברים טובים' בשמו של הגר"ח‬ ‫הסמיכה שהעניקה חיים‬ ‫שמואלביץ זצ"ל בספרו 'שיחות מוסר'‪.‬‬ ‫אותו כוח עצום שבכבוד‪ ,‬שמסוגל לחסום בפני אדם את הדרך‬ ‫מספרים על שני אנשים שעמדו בחצר‪ ,‬ותוך כדי שיחתם ראו‬ ‫אל האמת‪ ,‬הוא עצמו כוח אדיר לטובה כשיודעים לכוון אותו‪.‬‬ ‫יצור שחור על גזעו של עץ‪ .‬מיד התעורר ביניהם ויכוח לוהט‬ ‫גדולי ישראל‪ ,‬שהכירו את נפתולי הנפש עד תומם‪ ,‬ידעו לזהות‬ ‫מהי זהותו של אותו יצור‪ .‬האחד טען בלהט רב שמדובר בחתול‬ ‫ז"פ הנשה שאר | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 28‬‬ ‫שמצאתי אותו‪ .‬עכשיו הרשה לי להחזיר לך את הכסף‪ .‬השיב‬ ‫אותו ולהשתמש בו כדי לרומם יהודי‪.‬‬ ‫לו העשיר‪ :‬מה פתאום‪ ,‬אינני מוכן‪ .‬קיימתי מצווה ואיני מוותר‬ ‫כידוע‪ ,‬פאר הענווה מרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל סלד כל ימיו‬ ‫עליה‪ .‬באו אליי לדין תורה‪ ,‬ופסקתי לטובתו של העשיר‪.‬‬ ‫מלדבר על עצמו‪ .‬ברם‪ ,‬פעם אחת‪ ,‬מתוך עומק חכמתו והבנתו‬ ‫המקרה השני היה כשיהודי מהעיירה ביקש לנסוע ולחפש‬ ‫בנפש האדם‪ ,‬חרג מגדרו ודיבר על עצמו‪.‬‬ ‫פרנסה בעיר רחוקה‪ ,‬ורעייתו לא הסכימה שייסע עד שיסדיר‬ ‫הורים לנער מיוחד‪ ,‬שהתבגר‪ ,‬באו להתייעץ עם רבינו לאיזה‬ ‫להם פרנסה בזמן היעדרו‪ .‬יום אחד הגיע היהודי הביתה ואמר לה‬ ‫מוסד לשלוח את בנם‪ .‬הדריכם רבינו להכניסו למוסד מסוים‬ ‫שקיבל עבודה בחוץ לארץ אצל העשיר של העיירה‪ ,‬ושכל שבוע‬ ‫בצפון הארץ‪ ,‬והפטיר‪" :‬אבל צריך לדאוג שילך לשם בחשק!"‪.‬‬ ‫תבוא ביום חמישי לקבל את שכרו‪.‬‬ ‫"מה נסביר לו?"‪ ,‬תמהו ההורים‪" ,‬הרי הוא אינו בר הבנה!"‪ .‬אמר‬ ‫ביום חמישי הראשון אמר לה מנהל החשבונות שאינו יודע על‬ ‫להם רבינו‪ :‬טוב‪ ,‬הביאוהו נא אליי‪.‬‬ ‫מה היא מדברת‪ ,‬אלא שאז יצא העשיר ואמר לו‪" :‬כן‪ ,‬שכחתי‬ ‫בבואו‪ ,‬כיבדו רבינו לשבת לידו ופנה אליו בחום‪" :‬אתה יודע‬ ‫לומר לך שתיתן לה מדי שבוע סכום כפי שהבטחנו"‪ .‬עברה‬ ‫מי אני? אני שלמה זלמן אויערבאך‪ .‬אנשים ורבנים מכל הארץ‬ ‫שנה‪ ,‬והבעל‪ ,‬שהצליח מאוד בעסקיו‪ ,‬שב הביתה ובא להתנצל‬ ‫שואלים אותי שאלות‪ ,‬ואני נותן להם תשובות והוראות‪ .‬כעת‬ ‫על ששיקר‪ .‬להפתעתו סיפרה לו רעייתו שקיבלה את הכסף‬ ‫אני רוצה לתת לך סמיכה וכתב רבנות‪ .‬אבקש שאתה תהיה רב‬ ‫מדי שבוע‪ .‬רץ הבעל אל העשיר‪ ,‬הודה לו מעומק לבו וביקש‬ ‫במוסד פלוני"‪.‬‬ ‫להחזיר את כל מה שנתן‪ ,‬אך העשיר אמר לו שאינו יודע‬ ‫ניצוצות של אושר ניצתו בעיני הנער‪ .‬שמח וטוב לב ארז את‬ ‫על מה הוא מדבר‪ ,‬ושהוא עזר ליהודייה ואינו מתכוון למכור‬ ‫מזוודותיו ונסע למוסד שבצפון‪ ,‬כדי למלא בדחילו ורחימו את‬ ‫את הזכות הזאת‪ .‬באו אליי לדין תורה‪ ,‬ופסקתי שוב לטובתו‬ ‫תפקיד "הרבנות" שהטיל עליו עמוד ההוראה‪ .‬לימים סיפרו בני‬ ‫של העשיר‪.‬‬ ‫המשפחה‪ ,‬כי הנער אהב כל כך לשהות באותו מוסד‪ ,‬עד שאף‬ ‫המקרה השלישי‪ ,‬סיפר הרבי מברדיטשוב זיע"א‪ ,‬היה כשהגיע‬ ‫בחופשה לא אבה לשוב הביתה‪ ,‬משום שהוא "צריך להיות שם‬ ‫יהודי מהעיירה לבקש מהעשיר הלוואה‪ .‬שאל העשיר מי יהיה‬ ‫בגלל הרבנות"‪.‬‬ ‫הערב‪ ,‬והשיב הלה‪ :‬הקב"ה‪ .‬אמר לו העשיר‪ :‬בסדר גמור‪ .‬עבר‬ ‫חודש‪ ,‬והלווה עדיין לא הצליח להשיג את מלוא הסכום‪ ,‬ורק‬ ‫שלוש פעמים בדין תורה‬ ‫באיחור של יומיים מיהר לבית העשיר לבקש את סליחתו על‬ ‫אם על עצמו קשה לאדם לומר את האמת‪ ,‬על זולתו קשה‬ ‫העיכוב ולשלם‪ .‬אמר לו העשיר‪ :‬כבר קיבלתי את כספי מן‬ ‫לו שבעתיים לדעת אותה‪ .‬הבריות רואות את החיצוניות‪,‬‬ ‫הערב‪ .‬ניסה היהודי לדבר על לבו שייקח בכל זאת‪ ,‬ולא הסכים‪.‬‬ ‫שופטות לפיה וקובעות בביטחון גמור מיהו האיש שלפניהן‪,‬‬ ‫הגיעו אליי לבוררות‪ ,‬ושוב פסקתי לטובת העשיר‪.‬‬ ‫ורק היודע תעלומות יודע מה מסתתר מאחורי החזות‪ .‬מעשה‬ ‫שלושת המעשים האלה‪ ,‬סיים רבי לוי יצחק‪ ,‬מבטאים היטב מי‬ ‫שלישי שהובא בגיליון 'דברים טובים' ממחיש את הדברים‬ ‫היה העשיר שלנו‪ ,‬ועכשיו תבינו מדוע טרחתי לצאת וללוותו‬ ‫במלוא עוצמתם‪.‬‬ ‫בדרכו האחרונה‪.‬‬ ‫בזמנו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב זי"ע חי יהודי עשיר מאוד‪,‬‬ ‫שהיה מוכר גם כקמצן גדול‪ .‬אנשים זלזלו בו ולא אהבו אותו‬ ‫מה שהקב"ה יודע ממילא‬ ‫כלל‪ ,‬ולאחר פטירתו סברו הכול שבקושי יימצא מניין ללווייתו‪.‬‬ ‫שלושת המעשים הללו נוגעים באותה נקודה עצמה משלושה‬ ‫והנה‪ ,‬לפתע הודיע רבי לוי יצחק שהוא עצמו יוצא ללוויה‪ .‬וכי‬ ‫כיוונים‪ .‬האדם המתווכח בחצר אינו רואה את האמת על עצמו‪.‬‬ ‫מי שרואה את הרבי יוצא‪ ,‬לא יצא אף הוא? יצאו כל אנשי העיר‬ ‫הנער המיוחד קיבל מהגרש"ז אויערבאך זצ"ל את האמת‬ ‫ללוות את העשיר בדרכו האחרונה‪ ,‬וכולם ניסו להבין מה ראה‬ ‫על ערכו שלו‪ ,‬אמת שאיש לא ידע לומר לו לפני כן‪ .‬והעשיר‬ ‫הרבי לחלוק לעשיר הקמצן כבוד גדול כל כך‪.‬‬ ‫מברדיטשוב נשא עמו כל ימיו אמת שלמה שאיש לא הכיר‪ ,‬ורק‬ ‫בסיום הלוויה התיישב רבי לוי יצחק בבית המדרש ופנה אל‬ ‫בית דין של מטה ובית דין של מעלה ידעו אותה‪.‬‬ ‫הקהל שהצטופף סביבו‪" :‬יודע אני שכולכם מתפלאים על‬ ‫בימים שבהם אנו עומדים למשפט‪ ,‬אין הקב"ה זקוק‬ ‫הכבוד הגדול שחלקתי לנפטר הזה‪ .‬אספר לכם‪ .‬יהודי זה הגיע‬ ‫להודאתנו כדי לדעת את האמת‪ .‬הכול גלוי וידוע לפניו‪ ,‬על‬ ‫אליי שלוש פעמים לדין תורה‪ ,‬ובכולן זכה‪ ,‬ולכן נתתי לו את‬ ‫הצדדים המכוערים ועל הצדדים היפים שאין איש מכיר‬ ‫הכבוד הגדול"‪.‬‬ ‫בהם‪ .‬כל מה שמתבקש מאיתנו הוא להסיר את המסך שאנו‬ ‫המקרה הראשון היה כאשר העשיר הלך ברחוב וראה יהודי‬ ‫פורשים בפני עצמנו‪ ,‬לוותר על הכבוד המדומה שמונע‬ ‫בוכה על סכום כסף גדול שאיבד‪ .‬ניגש אליו העשיר ואמר לו‬ ‫מאיתנו לומר טעיתי‪ ,‬ולעמוד לפניו כפי שאנחנו באמת‪ .‬זו‬ ‫שהוא מצא את הכסף‪ ,‬ונתן לו את מלוא הסכום‪ .‬כעבור שעה‬ ‫עבודתו של אדם בראש השנה‪ ,‬וזו גם הדרך שממנה מתחילה‬ ‫הגיע לביתו של העשיר יהודי אחר ואמר לו‪ :‬אני היחיד שיודע‬ ‫כל תשובה‪.‬‬ ‫ששיקרת ושלא באמת מצאת את הכסף‪ ,‬מפני שאני הוא‬ ‫| ‪29‬‬ ‫ז"פ הנשה שאר | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫הרב אברהם פוקס‬ ‫‏"רבי"‪ ,‬ניגש רב החובל אל רבי אליעזר ואמר לו בדמעות‪ ,‬הספינה עומדת‬ ‫להתפרק ולטבוע במצולות יחד עם כל נוסעיה‪ .‬אנא! התפלל שתשקוט‬ ‫הסערה ותנצל נפשנו! "האם כבר האיר השחר?" השיב לו רבי אליעזר‬ ‫בשאלה‪.‬‬ ‫וְ ֹלא ֵמ ֵעבֶ ר לַ יָ ּם ִהוא (ל יג)‬ ‫מסופר על הגאון רבי אליעזר רוקח מאמסטרדם בעל ה'מעשה‬ ‫רוקח'‪ ,‬שכיהן כרב במספר ערים‪ ,‬והאחרונה שבהן לפני עלייתו‬ ‫לארץ ישראל היתה אמסטרדם‪ ,‬ומכאן שמו‪ .‬לפני פחות משלוש‬ ‫מאות שנה עלה לארץ ישראל‪ ,‬וכדרכם באותם ימים הפליג בספינה‬ ‫לשם כך‪ .‬אל הספינה עלה כבר בראשית חודש אלול‪ ,‬על מנת להגיע‬ ‫לארץ ישראל ולעשות בה את חגי תשרי‪ ,‬אך הדרך לא האירה פנים‪,‬‬ ‫ובשל סערות הים נעשתה הדרך איטית יותר‪ .‬רבי אליעזר הבין‬ ‫שאת ראש השנה הוא לא יעשה בבית הכנסת‪ ,‬אלא על סיפונה של‬ ‫כשנה נפטר ונקבר במערה בבית החיים שבצפת‪.‬‬ ‫האנייה‪ ,‬והחל להתכונן לשם כך‪.‬‬ ‫כשהיה מספר זאת הרה"ק רבי שמחה בונים מפרשיסחא זצ"ל‪ ,‬היה‬ ‫שופר היה באמתחתו‪ ,‬וכך גם שאר הדברים הנצרכים לחג‪ .‬את‬ ‫מוסיף ואומר‪ :‬אל לנו לחשוב שתקע בשופר כסגולה נגד הסערה‬ ‫תפילת ליל החג התפלל בהתרוממות נפלאה בבטן האנייה‪ ,‬וכך‬ ‫והשתמש במצווה כקמיע בפניה‪ ,‬אלא כששמע מרב החובל‬ ‫גם את סעודת החג‪ .‬באמצע הלילה‪ ,‬כאשר מרבית הנוסעים כבר‬ ‫שהספינה עומדת לטבוע‪ ,‬רץ לחטוף עוד מצווה בטרם ימות; ראה‬ ‫עלו על מיטתם ונמו את שנתם‪ ,‬החלה לנשב בים רוח סערה נוראה‪,‬‬ ‫הקדוש ברוך הוא את מסירות הנפש למצוות‪ ,‬והכריע את דינו לחיים‪.‬‬ ‫סערה כזאת שטרם עברה עליהם משעלו על האנייה‪ .‬גלי הים געשו‬ ‫ורגשו והתרוממו לגובה רב והתנפצו על הספינה ברעש מחריד‪.‬‬ ‫הנוסעים כולם התעוררו משנתם והיו באימה נוראה‪ ,‬הכול הרגישו‬ ‫כשהגיע רבי זאב לתקיעות‪ ,‬החל לחפש‬ ‫מהו "ומי במים"‪.‬‬ ‫את דף הנייר ונחרד לראות שהוא איננו‬ ‫‏"רבי"‪ ,‬ניגש רב החובל אל רבי אליעזר ואמר לו בדמעות‪ ,‬הספינה‬ ‫עמו‪ .‬הדבר גרם לו שברון לב‪ ,‬שכן מתוך‬ ‫עומדת להתפרק ולטבוע במצולות יחד עם כל נוסעיה‪ .‬אנא! התפלל‬ ‫לרבונו של עולם שתשקוט הסערה ותנצל נפשנו! "האם כבר האיר‬ ‫כך שסמך על הרשימות לא שינן כראוי‬ ‫השחר?" השיב לו רבי אליעזר בשאלה‪ .‬רב החובל הסתכל ברב‬ ‫את הכוונות‪ ,‬ועתה לא ידע מה לכוון‪.‬‬ ‫במבט תמה‪ ,‬כאומר מה עניין השחר לסערה העומדת להטביענו‪,‬‬ ‫כִ ּי ָקרֹוב ֵאלֶ יָך ַה ָדּבָ ר ְמאֹד בְ ּפִ יָך ּובִ לְ בָ בְ ָך לַ ֲעשֹׂתֹו (ל יד)‬ ‫והשיב לו‪ :‬כן רבי‪ ,‬לפני רגעים מספר עלה השחר‪.‬‬ ‫בספר 'יהלומים של שבת' מסופר על הבעש"ט‪ ,‬שהורה פעם‬ ‫ה'מעשה רוקח' לא התמהמה‪ .‬הוא מיד לקח את שופרו‪ ,‬עלה אל‬ ‫לתלמידו רבי זאב קיציס ללמוד את הכוונות של תקיעת שופר‪ ,‬כי‬ ‫הסיפון‪ ,‬בירך את הברכות ותקע בשופר‪ ,‬ולהפתעת כל הסובבים‬ ‫ברצונו שהוא יהיה התוקע בבית מדרשו‪ .‬למד רבי זאב את הכוונות‪,‬‬ ‫אותו‪ ,‬ברגע שהחל לתקוע בשופר שככה לה הסערה‪ ,‬והים נהפך‬ ‫ומאחר שמדובר בהרבה כוונות שיש בהן פרטים רבים‪ ,‬רשם אותן‬ ‫לשקט‪ ,‬ללא קצהו של גל שנראה באופק‪.‬‬ ‫על דף נייר שהניחו בכיס בגדו‪ ,‬כדי שיוכל להביט ברשימות הללו‬ ‫רב החובל ושאר הנוסעים‪ ,‬שראו את הנס שחולל הרב‪ ,‬הודו לו‬ ‫בעת התקיעות‪ .‬לא מצא הדבר חן בעיני הבעש"ט‪ ,‬ומן השמים גרמו‬ ‫בדמעות על הצלתם‪ .‬בחול המועד סוכות הגיעו לארץ ישראל‪ ,‬והוא‬ ‫לכך שגיליון הנייר יאבד‪.‬‬ ‫התמנה ל"נשיא ארץ ישראל"‪ .‬רבי אליעזר התגורר בצפת‪ ,‬ולאחר‬ ‫ז"פ הנשה שאר | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 30‬‬ ‫השיב לו הרב מבריסק‪" :‬ראה נא‪ .‬בראש השנה‪ ,‬העולם כולו‬ ‫כשהגיע רבי זאב לתקיעות‪ ,‬החל לחפש את דף הנייר ונחרד לראות‬ ‫מתאפס‪ ,‬כל יצורי אנוש חוזרים לרגעי הבראשית‪ ,‬שבהם אין להם‬ ‫שהוא איננו עמו‪ .‬הדבר גרם לו שברון לב‪ ,‬שכן מתוך כך שסמך על‬ ‫לא עושר ולא נכסים‪ ,‬אפס ידיעות ואפס אמצעים‪ .‬באותם רגעים‬ ‫הרשימות לא שינן כראוי את הכוונות‪ ,‬ועתה לא ידע מה לכוון‪ .‬מתוך‬ ‫כל אחד מחפש להתחיל לרכוש לעצמו ידע חדש‪ ,‬להתחיל לקנות‬ ‫כאב לב ומרירות עצומה פרץ בבכי מר‪ ,‬ונאלץ לסדר את התקיעות‬ ‫נכסים חדשים; ולפיכך גם אני בצעירותי הייתי עוסק בתורה במשך‬ ‫בלי שום כוונות‪.‬‬ ‫ימי ראש השנה‪ ,‬כדי לקנות נכסים תורניים חדשים בשנה החדשה‪.‬‬ ‫אחרי התפילה אמר לו הבעש"ט‪ :‬בהיכל המלך יש הרבה חדרים‬ ‫‏"אחר כך גיליתי"‪ ,‬הוסיף הרב מבריסק‪" ,‬שלמעשה‪ ,‬תוך כדי העיסוק‬ ‫והיכלות‪ ,‬ויש מפתחות שונים לכל דלת‪ ,‬אך באמצעות גרזן ניתן‬ ‫בתורה מתבזבזים רגעים קטנים‪ ,‬זעיר פה וזעיר שם‪ .‬פעמים אני‬ ‫לפתוח את כל השערים‪ .‬הכוונות הינן המפתחות לשערים של‬ ‫צריך לדפדף‪ ,‬או לקום מהכיסא להביא ספר; לפעמים שואלים אותי‬ ‫מעלה‪ ,‬ולכל שער והיכל דרושה כוונה אחרת; אולם הלב הנשבר הוא‬ ‫שאלות‪ ,‬ואז אני ממתין לרגע‪ .‬אך ביום ראש השנה אין רגע לבזבז‪,‬‬ ‫הגרזן החזק‪ ,‬הפותח את כל השערים כולם‪.‬‬ ‫אי אפשר לוותר על אף שנייה‪ ,‬וזה אפשרי רק באמירה רציפה של‬ ‫תהלים‪ ,‬בלי לאבד אף רגע!"‬ ‫לפני תקיעת שופר קרא לו הרה"ק‬ ‫ואמר לו ללכת לחולה אחד לשמשו‪.‬‬ ‫חסיד גור‪ ,‬בקי בחצי ש"ס‪ ,‬חלף על פני‬ ‫הצטער רבי יחיאל מאיר שלא ישמע את‬ ‫האדמו"ר בערב ראש השנה ופניו נפולות‬ ‫התפילות מפי רבו‪ ,‬ובעיקר את התקיעות‪,‬‬ ‫בכאב‪" :‬אין לי אפשרות להתפלל בבית‬ ‫אבל לא יכול היה לסרב לבקשה‪.‬‬ ‫המדרש‪ ,‬לא ביום הראשון ולא ביום‬ ‫ֹלקיָך לָ לֶ כֶ ת בִ ְּד ָרכָ יו (ל טז)‬ ‫לְ ַא ֲהבָ ה ֶאת ה' ֱא ֶ‬ ‫השני‪ .‬יום הולדת החמישים שלי הוא‬ ‫בספר 'אדמו"רי בעלז' (חלק ג) מסופר על אחד מחסידי המהרי"ד‬ ‫ביום טוב השני של ראש השנה"‬ ‫מבעלזא‪ ,‬ר' יחיאל מאיר פלדינגר ממונקץ' שמו‪ ,‬שהיה בראש השנה‬ ‫בֶ ּן ֵמ ָאה וְ ֶע ְש ִׂרים ָשׁנָ ה ָאנֹכִ י ַהּיֹום (לא ב)‬ ‫אצל רבו‪ .‬לפני תקיעת שופר קרא לו הרה"ק ואמר לו ללכת לחולה‬ ‫בעבר הובא ב'יתד נאמן' מעשה שאירע לקראת הימים הנוראים‪,‬‬ ‫אחד לשמשו‪ .‬הצטער רבי יחיאל מאיר שלא ישמע את התפילות‬ ‫בשנה שלאחר הכתרתו של האדמו"ר בעל 'פני מנחם' זצוק"ל לרבם‬ ‫מפי רבו‪ ,‬ובעיקר את התקיעות‪ ,‬אבל לא יכול היה לסרב לבקשה‪.‬‬ ‫של חסידי גור‪ .‬באותה שנה‪ ,‬הסתמן מחסור כבד במקומות תפילה‬ ‫אחרי התפילה קרא לו המהרי"ד לחדרו ואמר לו‪ :‬היום קיימת מצווה‬ ‫בבית המדרש של גור בירושלים‪ .‬הכינו אפוא מפלס ענק מתחת‬ ‫גדולה של ביקור חולים‪ ,‬ואני רוצה שיהיה לי חלק במצווה זאת‪...‬‬ ‫לבית המדרש‪ ,‬ובו מקומות לאלפים‪ ,‬ופרצו חור בתחתית בית‬ ‫אחר כך לקח שופר ותקע בפניו‪.‬‬ ‫המדרש ליד רגלי החזן‪.‬‬ ‫למען הסדר והשקט הוחלט‪ ,‬כי ביום הראשון של ראש השנה יתפללו‬ ‫בקומת בית המדרש המתפללים המבוגרים מגיל חמישים ומעלה‪,‬‬ ‫אורחים שזו להם השנה הראשונה‬ ‫ומתחת לבית המדרש יתפללו הצעירים; ואילו ביום השני יתחלפו‪,‬‬ ‫הופתעו לגלות כי הגאון הגדול‪ ,‬רבן של‬ ‫המבוגרים מגיל חמישים יתפללו בקומה התחתונה‪ ,‬והצעירים יהיו‬ ‫ישראל‪ ,‬עוסק בכל רגע פנוי לאורך כל‬ ‫בתוך בית המדרש‪.‬‬ ‫היום באמירת תהלים‪" .‬והלא כבוד הרב‬ ‫חסיד גור‪ ,‬בקי בחצי ש"ס‪ ,‬חלף על פני האדמו"ר בערב ראש השנה‬ ‫ופניו נפולות בכאב‪" :‬אין לי אפשרות להתפלל בבית המדרש‪ ,‬לא‬ ‫יכול לעסוק בסוגיות חמורות בגמרא‬ ‫ביום הראשון ולא ביום השני‪ .‬יום הולדת החמישים שלי הוא ביום‬ ‫בעיון ובעמקות‪ ,‬מדוע הרב עוסק כל‬ ‫טוב השני של ראש השנה‪ ,‬ונמצא שביום הראשון אינני נכנס לבית‬ ‫היום כולו אך ורק באמירת תהלים?"‬ ‫המדרש כיוון שאני לפני גיל חמישים‪ ,‬וביום השני גם כן אצטרך‬ ‫כִ ּי הּוא ַחיֶ ּיָך וְ א ֶֹרְך יָ ֶמיָך (ל כ)‬ ‫להתפלל בקומה התחתונה‪ ,‬כיוון שאני בן חמישים‪ .‬מה אעשה?"‪...‬‬ ‫ב'פניני פרשת השבוע' מסופר‪ :‬יום ראש השנה‪ ,‬בבית מדרשו של‬ ‫ראה הרבי את פניו הכאובות של האברך‪ ,‬חייך כלפיו בחביבות‬ ‫הרב מבריסק‪ ,‬הגאון רבי יצחק זאב סולובייצ'יק זצ"ל‪ .‬מקורביו כבר‬ ‫להרגיעו ואמר‪" :‬הנח לך‪ ,‬זו הרי גמרא מפורשת בבבא בתרא"‪...‬‬ ‫הורגלו בכך‪ ,‬אך אורחים שזו להם השנה הראשונה הופתעו לגלות‬ ‫החסיד אימץ את מוחו ולא נזכר בגמרא כזו בבבא בתרא‪.‬‬ ‫כי הגאון הגדול‪ ,‬רבן של ישראל‪ ,‬עוסק בכל רגע פנוי לאורך כל היום‬ ‫חייך האדמו"ר שנית‪" :‬בבא בתרא דף כג עמוד ב'‪ ,‬בעי ר' ירמיה‪ ,‬רגלו‬ ‫באמירת תהלים‪" .‬והלא כבוד הרב יכול לעסוק בסוגיות חמורות‬ ‫אחת בתוך חמישים ורגלו אחת חוץ לחמישים‪ ...‬ועל דא אפקוהו לר'‬ ‫בגמרא בעיון ובעמקות‪ ,‬מדוע הרב עוסק כל היום כולו אך ורק‬ ‫ירמיה מבי מדרשא" (ולכן הוציאוהו מבית המדרש)‪...‬‬ ‫באמירת תהלים?" שאל הגאון מחרקוב זצ"ל‪.‬‬ ‫| ‪31‬‬ ‫ז"פ הנשה שאר | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫מופיע לראשונה!‬ ‫י"ח מספריו הקדושים במהדורה חדשה ומפוארת‪,‬‬ ‫בתוספת מאות מראי מקומות‪ ,‬ניקוד ופיסוק‬ ‫מאירי עיניים מופיעים לראשונה בכ"ד אלול‬ ‫תשפ"ו‪ ,‬יומא דהילולא מרנא ה'חפץ חיים' זיע"א‬ ‫במחיר של ‪ 129‬ש״ח בלבד‬ ‫המצטרפים למסלולי הלימוד ב'דף היומי בהלכה'‬ ‫או ב'עמוד היומי' ומקבלים על עצמם להתמיד‬ ‫בהם‪ ,‬יוכלו לרכוש את הסט החדש‬ ‫במחיר מיוחד ‪ 99‬ש״ח‬ ‫ניתן לרכוש ברשת ספרי אור החיים‪ ,‬להזמנה עם משלוח עד הבית 'דרשו' ‪02-5609000‬‬ ‫ספר הגיבורים‬ ‫המצטרפים ללימוד ה'דף היומי בהלכה' עם תחילת חלק ה' ב׳משנה ברורה׳‪ ,‬בי"ד אלול תשפ"ו‬ ‫או המקבלים על עצמם להצטרף ללימוד ה'עמוד היומי' עם תחילת מסכת סוכה‪ ,‬בח' חשון תשפ"ז‬ ‫יזכו לשלוח שמות למשלחת הרבנים לתפילה ולישועה על ציונו של מרנא ה'חפץ חיים' זיע"א‬ ‫הזכרת שמות‪ :‬קו התוכן ‪ | *4992‬טופס 'דרשו' בעמדות נדרים | ‪radin@dirshuglobal.org‬‬ ‫הצטרפו עכשיו לרבבות לומדי ה'דף היומי בהלכה' הלומדים לחיות על פי ההלכה!‬ ‫ב׳נדרים‬ה פלוס׳‬ ‫התפילה וקריאת התור‬ ‫הימנעו מקריאה בשעת‬ ‫‪ 02-5609000‬או‬ ‫הרבים‪ ,‬אנא‬ ‫׳דרשו׳‬ ‫מופץ לזיכוי‬ ‫מוקד‬ ‫‫העלון‬ ‫להצטרפות‪:‬‬ ‫דרשו | רח' הקבלן ‪ 45‬ירושלים | ‪ | 02-5609000‬לשאלות ופניות בכל נושא‪dirshu@dirshu.co.il :‬‬