gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

המאור שבתורה · HAMOER SHEBATORAH — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: המאור שבתורה · HAMOER SHEBATORAH

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

המאור שבתורה · HAMOER SHEBATORAH — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫‪656‬‬ ‫ראש השנה‬ ‫קריאה ליום א' ראש השנה‬ ‫יהודי מחסידי גור‪ ,‬היה מגיע כל ראש השנה לישיבת חברון בגבעת מרדכי‪,‬‬ ‫ראו אותו‪ ,‬נכנס ב״ראש השנה" גם כשהישיבה היתה בשכונת גאולה‪ ,‬אבל‬ ‫וַ יּ ְ ַׁש ּ ֵכם ַא ְב ָרהָ ם ַּבבּ ֶֹקר ַויּ ִַּקח לֶ חֶ ם וְ חֵ מַ ת מַ ִים וַ י ּ ִֵּתן ֶאל הָ גָ ר ָ ׂשם ַעל ִ ׁש ְכמָ ּה‬ ‫הבחינו בו במיוחד ב״גבעה"‪ ,‬נוכחתו הודגשה עקב הריחוק מעיר‪.‬מאי האי?‬ ‫וְ ֶאת הַ יֶּלֶ ד ַויְ ַׁשלְּ חֶ הָ וַ ּ ֵתלֶ ְך ו ּ ֵַת ַתע ְ ּב ִמ ְד ַּבר ְ ּבאֵ ר ָׁשבַ ע‪ :‬לאחר המלחמה‬ ‫מהעיר עד כאן? והיהודי השיב בטוב טעם עם סיפור קצר‪ :‬בבית המדרש‬ ‫הנוראה‪ ,‬ישב רבי מרדכי פגרמנסקי זצ״ל בקובנא וחיזר אחר מוהל‬ ‫של גור סיימו את התפילה בשעה שתיים עשרה‪ ,‬מוקדם משאר מקומות‪,‬‬ ‫שימול כמה מילדי ישראל שהוסתרו מידי הנאצים ימ״ש וטרם נימולו‪.‬‬ ‫ואז משום מה‪ ,‬היה זה לפני עשרים שנה‪ ,‬עלה בי חשק לשמוע ולראות את‬ ‫פנה אפוא אל רבי אייזיק אוזבנד זצ״ל ששהה בוילנא וביקשו לשלוח‬ ‫‪ -‬התפילה בישיבת חברון‪ ,‬פסעתי ברחוב מלכי ישראל ופניתי בשלוה לעבר‬ ‫את המוהל המקומי מוילנא לקובנא‪ .‬ואכן‪ ,‬בהגיע המוהל‪ ,‬זכה למול‬ ‫רחוב מלאכי לכיוון רחוב חגי ‪ -‬מקום משכן הישיבה‪.‬ברגע שהסתובבתי‬ ‫כמה מילדי ישראל‪ .‬בעת היותו שם נסע עמו רבי מרדכי ברכבת לעבר‬ ‫שמאלה‪ ,‬שמעתי את הקול‪ ...‬את הכל! ממרחק נשמע קול געגועים רווי‬ ‫עיירה קטנה שבפלך קובנא‪ ,‬בכדי למול ילד נוסף שטרם נימול‪ .‬בעמדם‬ ‫תחינה‪ ,‬שבסופו תלוי הבכי היהודי‪ ...‬שמעתי את רבי שלום שבדרון זצ"ל‬ ‫בדרך‪ ,‬לא שמו ליבם שהרכבת עברה כבר את התחנה שבה הוצרכו‬ ‫מרחוק‪ ,‬לא ידעתי מי ומה ונמשכתי קדימה בזריזות עד בנין הישיבה‪ ,‬ואז‬ ‫לרדת‪ .‬משגילו זאת‪ ,‬נבהל המוהל וקרא‪ :‬׳תעינו בדרך׳‪ .‬נענה רבי מרדכי‬ ‫התגלגלו הקולות של בני הישיבה בקול רעש גדול‪ .‬התרגשתי‪ .‬נכנסתי‬ ‫בשלוות נפשו והשיבו‪ :‬׳יהודי אינו תועה!׳‪ ...‬את דבריו תמך בלשון‬ ‫פנימה ושמעתי את ר׳ שלום איך שפסע בנעימות בין שורות הסידור עד‬ ‫רש״י בפסוק זה‪ :‬׳ותלך ותתע‪ ,‬חזרה לגלולי בית אביה׳‪ ,‬וקשה מנין‬ ‫שהגיע בהתרגשות כובשת "ומפני חטאינו גלינו מארצנו‪ ,‬ו‪ ..‬נתרחקנו ו‪...‬אין‬ ‫למדים זאת‪ .‬אלא‪ ,‬נלמד דבר זה מהנאמר ׳ותתע׳‪ ,‬כי אצל יהודי לא‬ ‫אנחנו יכולים" משום מה מצאתי את עצמי בוכה על בית המקדש יחד‬ ‫שייך ׳ותתע׳‪ ,‬משום שבכל מקום שהינו נמצא‪ ,‬יש לו מטרה ותכלית‪ .‬רק‬ ‫איתו‪).‬קול חוצב(‬ ‫אצל גוי שייך ׳ותתע׳‪ ,‬ומשכך למדים ש׳חזרה לגלולי בית אביה׳‪.‬בהגיע‬ ‫הרכבת לתחנה הקרובה‪ ,‬ירדו רבי מרדכי והמוהל והמתינו לרכבת אחרת‬ ‫מסופר על רבי מרדכי ישכר בעריש לייפר זצ"ל מנדרבורנה גרוסוורדיין‪ :‬חזן‬ ‫שתסיעם חזרה לתחנה הקודמת‪ .‬תוך כדי המתנתם‪ ,‬עבר שם יהודי‬ ‫אחד אמר לו כי לפני ראש השנה עליו לעיין במחזור כדי להתכונן לתפילה‪,‬‬ ‫ששאלם‪ :‬׳יהודים‪ ,‬שמא אתם יודעים היכן יש מוהל ? נולד לי בן ואין‬ ‫שתהא שגורה בפיו כיון שהוא משמש כחזן‪.‬השיב לו רבי מרדכי ישכר‬ ‫לי מוהל למולו׳‪ ...‬הביט המוהל בפליאה על רבי מרדכי וקרא‪ :‬׳עכשיו‬ ‫בעריש "מה לך לעיין במחזור‪ ,‬הוא‪ ,‬המחזור‪ ,‬נשאר בדיוק כפי שהשארת‬ ‫אני מבין מה שאמרתם כי יהודי אינו תועה׳‪ ...‬ואכן צעדו הם עם הלה‪,‬‬ ‫אותו אשתקד‪ .‬מוטב שתעיין בעצמך ותקדיש זמן להכנה נפשית שלך‬ ‫ולאחר שמל המוהל את הבן‪ ,‬חזרו אל תחנת הרכבת בדרכם למשימתם‬ ‫לקראת התפלה‪ ,‬שהרי אתה נשתנית ללא ספק הרבה‪ ...‬וראוי לך שתפשפש‬ ‫למול את הילד שבעיירה הקטנה‪) .‬׳רבי מרדכי פגרמנסקי־(‬ ‫במעשיך ותחזור בתשובה" )ספר אלה אזכרה(‬ ‫סיפר רבי ישראל אליהו ווינטרוב זצ"ל‪ :‬אחד מגדולי התורה לפני כמה‬ ‫קריאה ליום ב' ראש השנה‬ ‫דורות‪ ,‬היה לו בעל תוקע‪ ,‬תלמיד חכם מופלג‪ ,‬לפני ראש השנה היה לומד‬ ‫את כוונות האריז״ל‪ ,‬בכדי לכוון בזמן תקיעת שופר את סודות הרז המונחים‬ ‫וַ יֹּאמֶ ר ַקח נָא ֶאת ִ ּבנְ ָך ֶאת יְ ִח ְיד ָך אֲ ׁ ֶשר ָאהַ ְב ָּת ֶאת יִ ְצחָ ק וְ לֶ ְך ְל ָך ֶאל אֶ ֶרץ‬ ‫יך‪":‬אתה מוצא‬ ‫הַ ּמ ִֹריָּה וְ הַ עֲ לֵ ה ּו ָׁשם ְלע ָֹלה ַעל ַאחַ ד הֶ הָ ִרים אֲ ׁ ֶשר אֹמַ ר ֵאלֶ ָ‬ ‫בזה‪ ,‬שעל ידי כך יגדל יותר לימוד הזכות על עם ישראל‪ ,‬אבל יודעים‬ ‫שהכוונות הם כמה דפים ארוכים‪ ,‬והתקיעה היא במהירות‪ ,‬ואי אפשר‬ ‫אברהם היה מהרהר אחר מידת הדין‪ ,‬ומה הוא אומר? רבי לוי אמר‬ ‫להספיק לעבור על הכל‪ ,‬ולכן היה רושם לעצמו את הכוונות בראשי תיבות‬ ‫כמדומה אני שקבלתי כל שכריבעולם הזה‪ ,‬עזרני הקב״ה באותם‬ ‫בפתק קטן‪ ,‬ועי״ז הצליח בזמן התקיעות לכוון במהירות את כל הכוונות‪.‬שנה‬ ‫המלאכים והצלני מן הכבשן‪ ,‬כבר קבלתי שכרי ושוב אין לי שכר בעולם‬ ‫אחת נאבד לו הפתק לפני התקיעה‪ ,‬והיה לבו נשבר מאוד על מה שאירע‬ ‫הבא‪ .‬א״ל הקב״ה כיון שהרהרת אחר מעשי‪ ,‬עולה אתה צריך‪...‬‬ ‫לו כך‪ ,‬ותלה את המכשול בעצמו‪ ,‬שבודאי עוונותיו גרמו לו שלא יוכל‬ ‫)תנחומא(צריך ביאור‪ ,‬מה התביעה‪ ,‬הלא פחד הדין הוא מדרך היראים‪,‬‬ ‫לעשות את התקיעות באופן הרצוי לשבור את המקטרגים‪ ,‬אבל כמובן שאין‬ ‫מדוע הרגיש אברהם שהוא צריך להביא קרבן? בפרט יש להבין‪ ,‬מדוע‬ ‫ברירה דהוא מצות עשה מהתורה‪ ,‬וצריך לעשות את המעשה כמו שהוא‪,‬‬ ‫דוקא קרבן עולה?ביאר רבי גדליה אייזמן זצ״ל שעולה באה לכפר על‬ ‫ומחויב לתקוע בלי כוונות‪ ,‬וכשהגיע זמן התקיעה‪ ,‬אמר לו הרב‪" ,‬ר׳ דוד"‬ ‫הרהור הלב‪ .‬כנראה היתה תביעה דקה על אברהם שחרג במשהו ממה‬ ‫תקע! ובשברון לבב עמד ותקע‪ ,‬והתקיעות הלכו כשורה לפי גדרי ההלכה‪,‬‬ ‫שצריך היה לפחד‪ ,‬וחריגה זו הצריכה אותו להביא קרבן עולה‪.‬זהו עיקר‬ ‫אחרי התפילה הלכו הרב והתוקע לקדש ולטעום משהו‪ .‬פנה הרב לתוקע‪,‬‬ ‫גדול בדרכי עבודת השי״ת שלא דורשים מהאדם יותר מיכולתו וכוחותיו‬ ‫ואמר לו נהניתי השנה במיוחד מהתקיעות שלך‪ ,‬התפלא התוקע וסיפר לרב‬ ‫ויותר ממדרגתו במצבו הנוכחי‪ .‬כפי שכתב החפץ חיים זצ״ל )שפת‬ ‫על אובדן הפתק עם הכוונות‪ ,‬ואיך יתכן שהתקיעות עלו יפה יותר מכל‬ ‫תמים פ״ג(‪ :‬על הפסוק "ואהבת את ד׳ אלקיך‪ ...‬בכל נפשך ובכל מאדך‪,‬‬ ‫שנה‪.‬אמר לו הרב‪ ,‬אמשיל לך משל‪ ,‬אדם קבע פגישה עם המלך‪ ,‬ובהתקרב‬ ‫מדוע נאמר "בכל נפשך" ולא "בכל הנפש"? אלא שחיוב "בכל נפשך"‬ ‫השעה היעודה‪ ,‬התייצב בשערי הארמון‪ ,‬ולצערו לא עמד שם השומר‪,‬‬ ‫הוא ממש כחיוב "בכל מאדך"‪ .‬שכמו שמובן מאליו שהאדם לא מחוייב‬ ‫וחיפש את המפתח אולי נמצא בקרבת מקום‪ ,‬ולא מצא כלום‪ .‬ובלית ברירה‪,‬‬ ‫להוציא ממון יותר ממה שיש לו‪ ,‬כך גם "בכל מאדך"‪ ,‬האדם לא מתחייב‬ ‫לקח גרזן ושבר את המנעול‪ ,‬ונכנס ונפגש עם המלך‪ ,‬וכן הוא הדבר‬ ‫לעשות יותר ממה שביכולתו‪.‬פעמים רבות תוקפות את האדם מחשבות‬ ‫בענינינו‪ ,‬אכן בודאי כוונת האריז״ל הוא דבר נורא מאוד‪ ,‬והוא מפתח‬ ‫יאוש‪ ,‬אין לי עם מה לבא לפניו יתברך ואנכי ערום ועריה‪ .‬הכלל בזה‪:‬‬ ‫נפלא לפתוח שערי רחמים וחסד‪ ,‬אבל אין המפתח מצליח תמיד לפתוח‬ ‫אם מחשבות אלו גורמות חיזוק מה טוב‪ ,‬אבל אם חלילה גורמות יאוש‪,‬‬ ‫את השערים‪ ,‬כי לפעמים יש מכשול ועיכוב של המקטרגים‪ ,‬אבל שברון לב‬ ‫הרי זה פסול בתכלית הפסול‪ ,‬שכן אין במילון של יהודי את המושג‬ ‫הוא כמו "גרזן"‪ ,‬שבודאי שובר את המנעול‪ ,‬ונכנסים ומתייצבים לפני‬ ‫יאוש‪ .‬בכל מצב שהאדם נמצא יש לו את הכלים להתעלות‪.‬‬ ‫)לתתך עליון‪ -‬גידולי מוסר(‬ ‫המלך‪).‬נפש אליהו(‬ ‫;‬ ‫סיפר האדמו״ר מסאטמר זצ״ל בעל ה׳דברי יואל׳ על מידת הענוה של אביו‬ ‫וְ ָק ְרא ּו לָ הֶ ם ַעם הַ ּק ֶֹד ׁש ְ ּגאוּלֵ י ה'‪ .‬רבי שלמה ברעוודה זצ"ל היה מטובי‬ ‫בעל ׳קדושת יום טוב"׳ זצ״ל‪ ,‬כי פעם נסעו לנהר בעשרת ימי תשובה לתשליך‬ ‫המשפיעים והמעוררים של דורנו‪ .‬איש שלא ידע מנוחה‪ ,‬נוסע מעיר לעיר‪,‬‬ ‫‪,‬הציבורהלכו ברגל או נסעו בעגלות פשוטות‪ ,‬ואילו אביו נסע בעגלה גדולה‪,‬‬ ‫ממדינה למדינה‪ ,‬רק כדי לחזק יהודים ‪ -‬לחזק אותם בתורה‪ ,‬לחזק אותם‬ ‫ואמר בצחות לשונו‪" :‬כל הקהל עוונותיהם מועטים‪ ,‬ולכן העגלה הפשוטה‬ ‫בתפילה‪ ,‬לחזק אותם במידות טובות‪ .‬הוא לא חיפש כבוד‪ ,‬לא חיפש‬ ‫יכולה לשאת את עוונותיהם‪ ,‬לא כן אני שעוונותי מרובים‪ ,‬לא די לי בעגלה‬ ‫נוחות‪ .‬הוא פשוט אהב כל יהודי בלב שלם‪ ,‬עם האמת הפשוטה הוא‬ ‫פשוטה ולכן נוסע אני בעגלה גדולה‪ ,‬כדי שאוכל לשאת את כל‬ ‫הצליח לחדור ללבבות של יהודים רבים מיהודים פשוטים וגם תלמידי‬ ‫עוונותי‪)."...‬תורות ועובדות מבית רבותינו(‬ ‫חכמים גדולים שהיו שותים בצמא את דבריו ופעם‪ ,‬כך ההוא סיפר‬ ‫טעם )במקומות שנוהגים(שפותחים את הארון קודש ‪,‬בתפילת "עלינו"‬ ‫בעצמו‪ ,‬על קבלה והחלטה אמיתית של יהודי איך שהפכה אותו לאדם‬ ‫שאומרים במוסף לראש השנה ויום הכיפורים‪, ,‬לפי ש"עלינו לשבח" הוא שבח‬ ‫אחר‪ ,,‬הוא הגיע לארצות הברית ממש לפני ראש השנה‪ .‬ביקשו ממנו‬ ‫גדול ביותר‪ ,‬על כן פותחים הארון בראש השנה ויום הכיפורים כדי להגדילו‬ ‫לדבר לפני קהל מסוים‪ ,‬ציבור של אנשים חשובים‪ ,‬עסקנים ידועים‪ .‬הוא‬ ‫בעיני העם ויאמרוהו על ידי כן גם בשאר ימות השנה בכונה יותר גדולה‬ ‫עמד מולם‪ ,‬הביט בעיניהם‪ ,‬ולפני שהתחיל לדבר בפניהם‪ ,‬הוא שאל‬ ‫)לבוש סי קל"ג(‬ ‫אותם שאלה ישירה‪" :‬תגידו לי‪ ,‬אתם באמת מאמינים ‪ -‬מאמינים באמת‬ ‫ובתמים ‪ -‬שראש השנה קובע את כל השנה כולה?"הוא חיכה‪ .‬ואז אמר‪:‬‬ ‫זכורני כאשר הייתי בטל ילדותי שמעתי מאבי מורי רבי ראובן דוב זצ״ל‪" ,‬כי‬ ‫"אם אתם מאמינים בזה ‪ -‬תשמעו דבר שיכול לשנות לכם את החיים‪".‬‬ ‫כאשר נרצה להתבונן להבין את פעולת ראש השנה ומשפטו‪ ,‬עלינו להתבונן‬ ‫והוא המשיך‪ ,‬בלשון פשוטה‪ ,‬ואמיתית‪" :‬יושבים כאן יהודים כל כך‬ ‫על העבר‪ ,‬אל כל המקרים של שנה שעברה‪ ,‬כמה יסורין ירדו לעולם‪ .‬ואז‬ ‫נחמדים‪ ,‬עסוקים כל היום בטובת הציבור‪ .‬אבל אולי‪ ,‬רק אולי‪ ,‬יש ביניכם‬ ‫נבין‪ ,‬הן כל זה פעולת ראש השנה שעבר‪ .‬ונוכל להשיג איך וכמה עלינו לפחד‬ ‫כאלה שהתרשלו קצת בקביעת עיתים לתורה‪ .‬באים לפעמים לדרשה‪,‬‬ ‫מיום הדין אשר לפנינו‪.‬בשנה זו עמדו לפני הדברים כמו חי‪ ,‬ויום ולילה רואה‬ ‫שומעים קצת משניות ‪ -‬אבל אין קביעות אמיתית‪ ,‬אין משהו חזק‬ ‫אני לפני עיני את התמונה איך עמד אז מהשולחן ואמר לי‪" :‬בני‪ ,‬עודך צעיר‬ ‫ויציב‪".‬ואז‪ ,‬בהתלהבות שכזאת‪ , ,‬הוא קרא‪" :‬תחליטו! תחליטו החלטה‬ ‫לימים‪ ,‬טמון הדברים האלה אל תוך לבך‪ ,‬יגיעו ימים אשר תבין להוקיר את‬ ‫של ממש! מהיום ועד ראש השנה! מחר בבוקר‪ ,‬מיד אחרי שחרית ‪ -‬צאו‬ ‫הדברים הללו‪ ,‬כי בדרך זו תבין לדעת מהו ראש השנה"‪.‬כשנה זו אין הפתגם‬ ‫לחפש חברותא‪ .‬תקבעו שיעור קבוע כל ערב‪ .‬ותקבלו על עצמכם ‪ -‬לא‬ ‫הנ״ל יוצא ממחשבתי‪ .‬מה עבר עלינו בשנה זו? מה נהיה לעם ישראל כולו‬ ‫להיעדר! לא בגלל חתונה‪ ,‬לא בגלל שבע ברכות‪ ,‬לא בגלל בר מצווה‪,‬‬ ‫במשך השנה! ‪ ....‬האם לא יבין כל אחד מאתנו את אשר לפניו‪ ,‬כי בכוחו‬ ‫שום דבר! תבואו יום יום בקביעות ‪ -‬ותראו מה שיקרה בראש השנה!"‬ ‫להגן על עצמו‪ ,‬ולהוסיף זכויות בהגנת כל הכלל כולו‪.‬ראיתי בכתבי רבי שמחה‬ ‫הוא תיאר את זה כמו נס גלוי‪:‬מה יקרה לאותו יהודי שיקבל החלטה‬ ‫זיסל מקלם ‪,‬על בנו רבי נחום זאב זצ״ל‪ ,‬ששאל בילדותו מה טעם אין הקב״ה‬ ‫אמיתית הקדוש ברוך הוא עצמו יפסוק בשמים שצריך לעזור ליהודי‬ ‫ותרן‪ ,‬הלא רחמן הוא? והשיב לו רבי שמחה זיסל‪ ,‬כי בהיותו בווילנא שמע‬ ‫הזה‪ ,‬לקרב אותו לתורה ולמעשים טובים‪ .‬ותוך ימים ספורים‪ ,‬אולי אחרי‬ ‫על אחד מגדולי התורה שהיה בעל גמילות חסדים גדול‪ ,‬ויסד גם חברת גמילות‬ ‫סוכות‪ ,‬ייגש אליו איזה תלמיד חכם אמיתי‪ ,‬למדן גדול‪ ,‬ויציע לו בפשטות‪:‬‬ ‫חסדים‪ ,‬שבא לפניו עני אחד ושאל על דבר גמילות חסדים‪ ,‬ואמר לו שיתן לו‬ ‫"אולי תרצה להיות החברותא שלי?" והוא יתפלא ויגיד‪" :‬אני? הרי אני‬ ‫‪ 75‬מטבעות‪ .‬צעק העני‪" :‬הלא אמרו עליכם שאתם איש טוב‪ ,‬ועתה איך‬ ‫רק מתחיל‪ ,‬ואתה למדן כזה גדול ‪ -‬באמת אתה רוצה ללמוד איתי?"‬ ‫נעשיתם רע כזה להלוות לי רק סכום מצער כזה!"‪ .‬ענהו הגדול הנ״ל‪" :‬הנה‬ ‫והתלמיד החכם יחייך ויאמר‪" :‬כן‪ .‬דווקא איתך‪ ".‬ומשם תתחיל חברותא‬ ‫אילו הייתי טוב‪ ,‬גם סכום מצער זה לא היית יכול לקבל‪ ,‬שכבר היה נתון‬ ‫של ממש ‪ -‬אשתו תחזק את אשתו‪ ,‬ילדיו יתקרבו לילדיו ‪ -‬עד שבסוף‬ ‫לאחרים"‪ .‬זה לאות כי רחמנות יתירה מביאה לידי הפסד‪ .‬ואם ירחמו על הגזלן‬ ‫השנה‪ ,‬האדם עצמו לא יזהה את עצמו‪ ,‬כזאת עלייה רוחנית תהיה לו‪".‬כל‬ ‫ולא יענישוהו מפאת הרחמנות הן ירבו גזלנים‪ ,‬ואם כן אין זה רחמים על‬ ‫זה‪ ",‬סיים רבי שלמה‪" ,‬נגזר כבר בראש השנה‪ .‬כמו בכל דרשה יש אנשים‬ ‫הכלל‪.‬משום זה ברור כי גבול לרחמים הוא גם כן רחמים‪ ,‬ואם יהיה להיפך‬ ‫שמתחילים לחשב חשבונות‪ ,‬האם אני באמת מתאים? האם אני יוכל‬ ‫הרי זה כנגד הרחמים‪ ,‬ומוכרח הוא לקיום העולם שלא יוותר‪ .‬וזהו גדר של‬ ‫לעמוד בזה ?אבל תמיד יש את אותם אנשים שמחליטים להשתנות עם‬ ‫דין ומשפט של ראש השנה ויום הכיפורים‪ ,‬כדי ליפרע מהרשעים שמאבדין‬ ‫כל הקשיים שנראים לכאורה "‪ ...‬לאחר כארבע שנים סיפר רבי שלמה‬ ‫את העולם במעשיהם הרעים‪ ,‬וכדי שישובו ממעשיהם‪ ...‬כי גם העונשים מצר‬ ‫חזרתי לארה״ב‪ ,‬ואחד הידוע כאיש ציבור‪ ,‬נחמד ונעים הליכות‪ ,‬בא‬ ‫החסד והרחמים הם באים‪ ,‬למען נתעורר להיטיב את מעשינו‪.‬ובאמת‪ ,‬בנו הדבר‬ ‫לבקרני‪ ,‬ואמר לי‪ :‬הייתי נוכח אז בשיחה ההיא‪ ,‬ודיברת ממש אלי‪,‬‬ ‫תלוי אם נהנה מהרחמים שביסורין‪ ,‬כי אם ניטיב דרכינו‪ ,‬הרי גם היסורין היו‬ ‫ובאמת‪ ,‬כבר למחרת בבוקר‪ ,‬פניתי אל הרב ושאלתי אותו‪ ,‬אם יש לו‬ ‫טובים עבורנו‪ .‬ולא עוד‪ ,‬אלא שבזה נזכה שיסורו מאתנו היסורין‪ ,‬וטוב לנו‬ ‫חברותא בשבילי‪ ,‬וגם ביררתי אצלו באיזה שעה הוא נותן את השיעור‬ ‫בעולם הזה ובעולם הבא" ‪).‬מכתב מאליהו רבי אליהו דסלר זצ"ל(‬ ‫בדף היומי‪ ,‬והתחלתי ללמוד תיכף ומיד‪ ,‬כי פחדתי להשתהות בענין‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫שאלה‪ :‬איך יתכן חמש ימים רצופים‪ ,‬שיש בהם קריאת התורה‪ ,‬ואין בהם‬ ‫ובשמחת תורה‪ ,‬ניגש אלי ת״ח אחד‪) ,‬הוא נקב בשמו‪ ,‬אדם מפורסם‬ ‫אמירת הלל?‬ ‫כלמדן שגמר את הש״ס‪ ,‬והוא גם איש ציבור(‪ ,‬שעבר לגור בשכונתינו‪,‬‬ ‫ושאל אותי‪ ,‬האם אני רוצה לקבוע איתו חברותא מידי ערב‪ ,‬וגם בשבת‬ ‫תשובה‪ :‬כאשר חלים ימי ראש השנה‪ ,‬בימים חמישי ושישי‪,,‬שאז קוראים‬ ‫בבוקר שעה לפני התפלה‪ ,‬אמרתי לו‪ :‬איתי?‪ ,‬האם אתה יודע את דרגתי‬ ‫בתורה ביום חמישי‪,‬שישי‪ ,‬שבת‪ ,‬ולאחר השבת ‪,‬יום ראשון ‪,‬שהוא צום גדליה‬ ‫בלימוד‪ ,‬והוא אמר‪ ,‬כן‪ ,‬דוקא איתך‪ ,‬וכמובן שאין לתאר את השינוי‬ ‫נדחה ‪,‬ולמחרתו‪ ,‬ביום שני )פניני ישעיה(‬ ‫שנעשה בי מאז‪ ,‬בחיים הרוחניים שלי‪ ,‬צדקת מאוד בשיחה שלך‪ ,‬אכן‬ ‫ראש השנה קובע‪) ".‬דרכי שלמה(‬