לשון קדשו · LESHON KUDSHOY — ראש השנה (2026-09-07)

(
בעזרת השם יתברך
קונטרס
לשון קדשו
דברות קודש של כ"ק מרן אדמו"ר רבן של ישראל
זללה"ה רבינו יואל טייטלבוים
אבדק"ק סאטמאר יע"א
וגאב"ד עיה"ק ירושלים תובב"א
סעודה שלישית
נצבים וילך תשי"ז (חלק א) -שסו
נצבים וילך תשי"ז (חלק א)
שבת שלפני הסליחות
דברי התעוררות לקראת ימי הסליחות
ִּכי ָקרוֹ ב ֵאלֶ ָ
יך ַה ָד ָבר ְמאֹד
• ספר התניא :בחלל ימיני שבלב הוא כח יצר טוב ,ובחלל השמאלי כח
יצר הרע • אלגאזיִ :מ ָּכל ִ'מ ְׁש ָּמר' נְׁ צ ֹר לִ ֶּב ָּך ,שלא יהי' במאסר יצר הרע
• חקירת הקדמונים :אי עדיף צדיק שאין לו נטיה לרע ,או מי שעדיין
צריך יגיעה בעבודתו ,והכרעת הישמח משה • שו ָּחה ֲע ֻמ ָּקה ִ'פי זָּ רוֹ ת',
שהפה והלב הוא זרה אצלם ,ואינו בידם • 'וְׁ ָּא ְׁב ָּדה' ָּח ְׁכ ַמת ֲח ָּכ ָּמיו ,אבל
הוא כאבידה 'המתבקשת' ונמצאת לאחר זמן • פרי מגדים :על עונות
האחרונות כבר הוא שוגג ,אבל חייב משום 'דינא דגרמי' ,מפאת עונות
הראשונות • מלבד תיקון העבירות ,צריכין לתקן גם ַה ִמ ְׁצ ֹות • שמחת
הקב"ה ורצונו ,שיזכו בני ישראל לכל מיני ישועות טובות •
נעתקו בלשון אידיש
בהוספת ביאורים והערות
להבנת הענין
שנת תשפ"ו לפ"ק
קדשוCopyrightקדשו מערכת לשון
תשי"ז גבול ידוע ©
א) (חלק לשון כל הזכיותנצבים
שמורותוילך
ואיסור השגת
יצא לאור ע"י
ב
אויטאמאטיש דורך קרעדיט קארד845-366-2793 #1700 : | צו מנדב זיין רופט1-718-388-5519 :
★★★★★ קלאר
ָ ( 37מינוט מתוך )57זייער לשון קדשו -קונטרס שסו (חלק א)
ברוקלין718-298-4641 : קול אוצר יהודא ארץ ישראל072-3275205 : לשון קדשו:
ענגלאנד0330-350-3110 :
929-522-1515
ארץ ישראל072-2223419 :
7925817.1 718-650-2970 פעקס:
פאר הערות דרוק 3 דרוק 1דערנאך 366פאר די רעקארדינג פון די וואך.
◆ ◆ ברכת מזל טוב
הר"ר ישראל חיים ראזענבוים הי"ו הרב יעקב יצחק יאקאבאוויטש שליט"א
לאירוסי בתו -עב"ג החתן ישראל זאב נ"י לנישואי בתו -עב"ג החתן נח נ"י
בן הר"ר יושע יצחק יודא מאשקאוויטש הי"ו בן הרב הלל ליכטער שליט"א
רון ◆
◆ ְו ֵהם יַ ֲעלו ְלזִ ָכ ֹ
האשה הצדקנית בת גדולים קדושים האי גאון וצדיק חסידא ופרישא ,לוחם מלחמות ה',
העמיד תלמידים לאלפים ,מרא דארעא דישראל
הרבנית רבקה טויבא ע"ה שפיטץ כקש"ת רבי משה ארי' זצוק"ל פריינד
בת הרה"ח ר' יעקב דוב
וויינבערגער הי"ד ,ממארגערטן
בן הגאון הצדיק רבי ישראל זצוק"ל אב"ד הוניאד
אשת הגה"צ רבי משה שפיטץ זצ"ל
בעמח"ס "עטרת יהושע" -ראש ישיבת וכולל אברכים "יטב לב"
אבדק"ק ביסטריץ
גאב"ד עיה"ק ירושלים תובב"א
נפטרה כ"ד אלול תשע"ג נפטר כ' אלול תשנ"ו
הרב החסיד רבי הרב החסיד רבי
הרב החסיד רבי
צבי ז"ל פא_לקאוויטש נפתלי צבי ז"ל פאלאטשעק יוסף ז"ל ראבינשטיין
ב"ר מנחם ז"ל הי"ד -נפטר כ"ד אלול תשפ"ד שו"ב בהאלמין
ב"ר מאיר יעקב ז"ל ב"ר שמואל הכהן ז"ל
וזוגתו מרת סער<ל ע"ה ב"ר אברהם חיים הלוי ז"ל
נפטר כ"ו אלול תשנ"ה נפטר כ"ג אלול תש"ז
נפטרה י"ח אייר תש"פ
מרת אסתר ב"ר אליעזר ע"ה ,אשת יבלח"ט הר"ר אלטר יחזקאל גליק שליט"א ,י"ט אלול תשע"א
הר"ר משה אפרים ב"ר ארי' ז"ל הערשקאוויטש – וזוגתו מרת שפרה יענטא ע"ה ב"ר משה יודא ז"ל
מרת חיה דבורה ב"ר מאיר ע"ה וויינשטאק ,כ"ז טבת תשפ"ו
הר"ר יקותיאל יודא ע"ה ב"ר קלונימוס קלמן הי"ו ,כ"ב ניסן תשפ"ו
ג קדשו נצבים וילך תשי"ז (חלק א) לשון
ז
קושיות ודקדוקים בפסוק ְו ָהיָ ה ְב ָש ְמעוֹ
הקדמה לקושיא ו-י
יש או ִא ׁ ָּשה או] ִמ ׁ ְׁש ָּפ ָּחה או ׁ ֵש ֶּבטֲ ,א ׁ ֶּשר
זאגט דער פסוקֶּ ,פן יֵ ׁש ָּב ֶּכם [ ִא ׁ ווייטער ָ
ְׁל ָּבבו פנֶּ ה ַהיום [ ֵמ ִעם ה' ֱאל ֵקינו וגו'].
ְׁו ָּהיָּ ה ְׁב ׁ ָּש ְׁמעו ֶּאת ִד ְׁב ֵרי ָּה ָּא ָּלה ַהזאתְׁ ,ו ִה ְׁת ָּב ֵר ְׁך ִב ְׁל ָּבבו ֵלאמר ׁ ָּשלום יִ ְׁהיֶּ ה ִלי ִכי
ִב ׁ ְׁש ִררות ִל ִבי ֵא ֵל ְׁךְׁ ,ל ַמ ַען ְׁספות ָּה ָּר ָּוה ֶּאת ַה ְׁצ ֵמ ָּאה.
ח
קושיא ו
להבין הלשון 'וְ ָהיָ ה' ְב ָש ְמעוֹ ,שהוא לשון שמחה ,ובכאן לְׁ ִש ְׁמ ָּחה ַמה זֹה ע ָֹּשה
א
דאך ֵאין
פארשטיין [הלשון] ' ְׁו ָּהיָּ ה' ְׁב ׁ ָּש ְׁמעו[ ,דהלא] ס'שטייט ָ ו) ברויך מען צו ַ
' ְו ָהיָ ה' ֶא ָלא ָּל ׁשון ִש ְׁמ ָּחה[ ,ובכאן הלא הוא ענין רע] 'ו ְל ִׂש ְמ ָחה' ַמה זֹּה ע ָֹּשה (קהלת ב ,ב).
ט
קושיא ז
גם צריך ביאור להבין המשך ענין הפסוק ,דעל ידי שישמע ִּד ְב ֵרי ָה ָאלָ ה ַהזֹאת ,לכן וְ ִּה ְת ָב ֵר ְך ִּבלְ ָבבוֹ לֵ אמֹר וגו'
דאס עפעס וואס איז ָ ז) [גם יש להבין אומרו] ְׁב ׁ ָּש ְׁמעו ֶּאת ִד ְׁב ֵרי ָּה ָּא ָּלה ַהזאת[ ,דלכאורה] ָ
[גיווענדט] אין דעםַ ,אז ער וועט הערן ִד ְׁב ֵרי ָּה ָּא ָּלה ַהזאת [איבערדעם] ְׁו ִה ְׁת ָּב ֵר ְׁך ִב ְׁל ָּבבו
דאס הערן, וואס ער וועט ָּ ֵלאמר[ ,דמשמע] ס'איז גיווענדט עפעס אין דעםַ ,אז פון דעם ָ
פון דעם וועט זיין ְׁו ִה ְׁת ָּב ֵר ְׁך ִב ְׁל ָּבבו.
י
קושיא ח
גם מהו הכוונה באומרו ' ָשלוֹ ם' יִּ ְהיֶ ה ִּלי וגו'
וואס איז דער ְפ ַשט [במה שיאמר] ' ׁ ָּשלום'
ח) [גם באומרו] ׁ ָּשלום יִ ְׁהיֶּ ה ִלי[ ,יש להבין] ָ
יִ ְׁהיֶּ ה ִלי[ ,ומהו ענין השלום בכאן].
יא
קושיא ט
גם צריך ביאור להבין שינוי הלשון ,שהתחיל לומר וְ ִּה ְת ָב ֵר ְך ' ִּבלְ ָבבוֹ ' ,שלשון זה
משמע שיש לו שני יצרים ,ומסיים ִּב ְש ִּררות 'לִּ ִּבי' ֵאלֵ ְך ,דמשמע שאין לו אלא יצר אחד
פארשטיין [לשון ִׂ'ל ִׂבי']. ט) [ובאומרו] ִכי ִב ׁ ְׁש ִררות ' ִל ִבי' ֵא ֵל ְׁך ,ברויך מען צו ַ
ב
[דהלא] ער הייבט ָאן ְׁו ִה ְׁת ָּב ֵר ְׁך ' ִב ְׁל ָּבבו' [בשני ביתי"ן ,און] די גמרא ַד ְר ֶש'נט ָ
דאך
נאר איין יֵ ֶּצרַ ,אז [בלשון הפסוק] ְׁב ָּכל ' ְׁל ָּב ְׁב ָּך' ,בשני יצריך[ .דכשנאמר] ' ִׂלבוֹּ ' הייסט ָּ
נאר איין יֵ ֶּצר[ .ואם כן] ַאז [ער טאפלט [האות ב' ,כלשון] ' ְל ָבבוֹּ ' איז עס ָּ ס'שטייט נישט ָ
האטגעדארפט שטיין ִׂכי ִׂב ְש ִׂררות ' ְל ָב ִׂבי' [ ֵא ֵל ְך]ָ ,אדער ָ ַ הייבט ָאן] ְׁו ִה ְׁת ָּב ֵר ְׁך ' ִב ְׁל ָּבבו' ,העט
געדארפט שטיין [ברישא דקרא] ְו ִׂה ְת ָב ֵר ְך ' ְב ִׂלבוֹּ '. ַ
לאזט אויס ִב ׁ ְׁש ִררות ' ִל ִבי' ֵא ֵל ְׁך. ער הייבט ָאן ' ִב ְׁל ָּבבו' ,און [ער] ָ
א בבראשית רבה (מב ,ג) :כל מקום שנאמר ַ'ו ְי ִׂהי' משמש ָצ ָרה'ְׁ ,ו ָּהיָּ ה' [משמש לשון] ִש ְׁמ ָּחה וכו'[ .וכן הוא בויקרא
רבה (יא ,ז) ובמדבר רבה (יג ,ה) ותנחומא שמיני (סימן ט)].
ב במשנה ברכות (נדְ :).ו ָא ַה ְב ָת ֵאת ה' ֱאל ֶֹּק ָ
יך ְׁב ָּכל ְׁל ָּב ְׁב ָּך וגו' (ואתחנן ו ,ה)ְׁ ,ב ָּכל ְׁל ָּב ְׁב ָּך ,בשני יצריך ,ביצר טוב וביצר
הרע.
קדשו נצבים וילך תשי"ז (חלק א) לשון ד
יב
קושיא י
וגם צ"ב מה שמסיים לְ ַמ ַען ְספוֹ ת ָה ָרוָ ה ֶאת ַה ְצ ֵמ ָאה ,דקשה וכי כך הוא הדין לדון את השוגג כמזיד
ְׁל ַמ ַען ְׁספות ָּה ָּר ָּוה ֶּאת ַה ְׁצ ֵמ ָּאה.
זאגט דער תרגום [וכן פירש רש"י בשמו]ְׁ ,לאו ָּס ָּפא ֵליה ֶּח ְׁט ֵאי ׁ ָּשלו ָּתא ַעל ְׁז ָּדנו ָּתא, ָ
[מ'וועט אים] מוֹּ ִׂסיף זיין די ׁשו ְׁג ִגין אויף די ְׁזדונות.
יג
מ'האט ׁ ְׁש ָּגגות
ָ פארשטיין ,איז דען ַאזוי [דער דין ,כי] ַאז י) לכאורה ברויך מען צו ַ
און ְׁזדונות ,גיט מען דען צי די ׁ ְׁש ָּגגות צו די ְׁזדונות.
האט מען דעם ִׂדין פון ַא ׁשו ֵגג ,און אויף וואס מ'איז ַא ׁשו ֵגג ָ [והלא] אויף דעם ָ
האט מען דעם ִׂדין פון ַא ֵמזִ יד. וואס מ'איז ַא ֵמ ִזיד ָ
דעם ָ
דא' ַא ֵמזִ יד ,גיט מען צי די ׁשו ְׁג ִגין[ .ואם כן איז דען ַאזוי די ֲה ָל ָכה [ ַאז] ווייל מ'איז ' ָ
זאגט ער עפעס ְׁלאו ָּס ָּפא ֶּח ְׁט ֵאי ׁ ָּשלו ָּתא ַעל זְׁ ָּדנו ָּתא. רוואס ָ
פא ָ לכאורה לא מובן] ַ
יד
קושיות ודקדוקים בפרשת ִּכי ַה ִּמ ְצוָ ה ַהזֹאת
[להלן בפרשת נצבים כתיב] ִכי ַה ִמ ְׁצ ָּוה ַהזאת ֲא ׁ ֶּשר ָּאנ ִכי ְׁמ ַצ ְׁו ָּך ַהיום לא נִ ְׁפ ֵלאת ִהוא
ִמ ְׁמ ָּך ְׁולא ְׁרח ָּקה ִהוא [לא ַב ׁ ָּש ַמיִ ם ִהוא] ֵלאמר ִמי יַ ֲע ֶּלה ָּלנו ַה ׁ ָּש ַמיְׁ ָּמה [וגו'ִ .כי ָּקרוב ֵא ֶּל ָּ
יך
יך ו ִב ְׁל ָּב ְׁב ָּך ַל ֲעשו ֹּ
תו]. ַה ָּד ָּבר ְׁמאד ְׁב ִפ ָּ
יז
קושיא טז
יך ו ִבלְׁ ָּב ְׁב ָּך 'לַ ֲעשוֹ תוֹ '
להבין כוונת יתור הלשון במה שאמר ְׁב ִפ ָּ
יך ו ִב ְׁל ָּב ְׁב ָּך ַל ֲעשותו.
יך ַה ָּד ָּבר ְׁמאד ְׁב ִפ ָּ
ִכי ָּקרוב ֵא ֶּל ָּ
וואס איז דער
מאל [ ַל ֲעשותו ,ויש לדייק] ָ
כא ָ
נא ַ יך ו ִב ְׁל ָּב ְׁב ָּך ,און ָ זאגט] ְׁב ִפ ָּ טז) [ער ָ
ַל ֲעשותו[ ,דלכאורה היה סגי בלאו הכי].
יח
קושיא יז
גם עצם ענין הפסוק צריך ביאור ,במה שאמר ִּכי ָקרוֹ ב ֵאלֶ ָ
יך ַה ָד ָבר ְמאֹד.
דהלא באמת רואין שהוא דבר קשה ואינו עולה בנקל ,ובמה קרוב הוא הדבר
טאקע ַאזויַ [ ,אז] ִכי ָּקרוב ֵא ֶּל ָּ
יך ַה ָּד ָּבר ְׁמאד. זאגן ַאז ס'איז ַ יז) און ווי קען מען דען ָ
דאך [בחוש] ווי שווער ס'איז. [והלא] מ'זעט ָ
יהַ ,מ ָמש. [וגם חכז"ל אמרו]ג ֵאין ַהתו ָּרה ִמ ְׁת ַק ֶּי ֶּמת אלא במי ׁ ֶּש ֵמ ִמית ַע ְׁצמו ָּע ֶּל ָּ
מ'זאל דורכברעכן, ָ יעהַ ,אז יעה ו ְׁפ ִס ָּהאבן ְׁב ָּכל ְׁפ ִס ָּ ְׁמ ִסירות נֶּ ֶּפ ׁש ַמ ָּמ ׁש ברויך מען ָ
[און] ִמ ְׁת ַג ֵבר זיין ַעל יִ ְׁצרו.
גארנישט ַאזוי גרינג. ס'איז ָּ
נאנט' איז עס? ָּ
[והאיך אמר] ִכי ' ָּקרוב' ֵא ֶּליךַ ,אזוי ' ָ
ג בגמרא ברכות (סג ):ושבת (פג :):אמר ריש לקיש ,מנין שאין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה,
שנאמר (חקת יט ,יד) זֹּאת ' ַהתוֹּ ָרה' ָא ָדם ִׂכי ָימות ְבא ֶֹּהל [פירש"י :זֹּאת ַהתוֹּ ָרה היכן מצויה באדם ,שימות באהלי תורה].
ה קדשו נצבים וילך תשי"ז (חלק א) לשון
יט
הקדמה לישוב הקושיות
הקדמה לישוב קושיא ו-ט
איתא בגמרא ,צדיקים יצר טוב שופטן ,ורשעים יצר הרע שופטן ,ובינונים זה וזה שופטן
דאס ענין דערפון. נאר] ָ
[ ָ
יקים איז יֵ ֶּצר טוב וואס ס'שטייט [על דברי הגמרא]דַ ,אז ַצ ִד ִ דאך יָ דו ַע די ְב ִׂחינָ ה ָ ס'איז ָ
ׁשו ְׁפ ָּטן ,און ְׁר ׁ ָּש ִעים איז יֵ ֶּצר ָּה ָּרע ׁשו ְׁפ ָּטן[ ,און די] ֵבינונִ ים [איז] זֶּ ה ְׁוזֶּ ה ׁשו ְׁפ ָּטן.
כ
והכוונה כמו שביאר התניא ,דכל אדם יש בלבו חלל ימיני שבו כח היצר טוב ,וחלל השמאלי שבו כח היצר הרע.
ושני הכוחות לוחמים תמיד זה עם זה ,וצריכין להגביר כח הטוב על כח הרע לצורך עבודת ה' וקיום התורה ,וזה
מדת הבינונים .אבל הצדיקים מזככים עצמן בעבודתם עד שהופכין גם כח הרע לטוב ,וברשעים הוא להיפוך
יך אין דעםה ,ער איז עס ַמ ְס ִׂבירַ ,אז וואס דער תניא איז ַמ ֲא ִׂר ְ
דאך שוין ָידו ַע ָ
איז ָ
וואס ס'ברענגט האט אין זיך ַא כ ַח פון יֵ ֶּצר טוב אינעם ָּח ָּלל ַה ְׁי ִמינִ יָ ,יעדער מענטש ָ
ד בגמרא ברכות (סא :):תניא רבי יוסי הגלילי אומר ,צדיקים יצר טוב שופטן ,שנאמר (תהלים קט ,כב) ְו ִׂל ִׂבי ָח ַלל
ְב ִׂק ְר ִׂבי [פירש"י :יצר הרע הרי הוא כמת בקרבי ,שיש בידי לכופו] .רשעים יצר רע שופטן ,שנאמר (שם ל ,וב) נְ ֻאם ֶפ ַשע
ָל ָר ָשע ְב ֶק ֶרב ִׂל ִׂבי ֵאין ַפ ַחד ֱאל ִֹּׂקים ְלנֶ ֶגד ֵעינָ יו [אמר דוד ,בקרב לבי יש .ואומר אני שהפשע נאום לרשע ,כלומר שהיצר
הרע אומר לרשע ַאל יהא פחד אלקים לנגד עיניך ,אלמא יצר הרע שופטו ,עד שמרחיקו שאינו מתפחד מיוצרו] .בינונים זה
יע ִׂמש ְֹּפ ֵטי נַ ְפשוֹּ [שמע מינה יש לך אדם
ימין ֶא ְביוֹּ ן ְלהוֹּ ִׂש ַ
וזה שופטן ,שנאמר (שם קט ,לא) ַי ֲעמֹּד [הקדוש ברוך הוא] ִׂל ִׂ
שיש לנפשו שני שופטים] ○ .אמר רבא [וי"ג :רבה] ,כגון אנו בינונים .אמר ליה אביי ,לא שביק מר חיי לכל בריה
[אם אתה מן הבינונים ,אין לך צדיק גמור בעולם].
ה בליקוטי אמרים תניא (פרק א-יג) האריך טובא בביאור ענין זה .וז"ל (במקוצר) בפרק ט' :והנה מקום משכן נפש
הבהמית שמקליפת נוגה בכל איש ישראל ,הוא בלב ,בחלל שמאלי ,שהוא מלא דם וכו' .וגם עולה למוח
שבראש ,לחשב ולהרהר בהן ולהתחכם בהן ,כמו שהדם מקורו בלב ומהלב מתפשט לכל האברים וגם עולה
להמוח שבראש .אך מקום משכן נפש האלקית הוא במוחין שבראש ,ומשם מתפשטת לכל האברים ,וגם בלב
ימינוֹּ ,והיא אהבת ה' כרשפי שלהבת מתלהבת בלב בחלל הימיני שאין בו דם ,וכמו שכתוב (קהלת י ,ב) ֵלב ָח ָכם ִׂל ִׂ
משכילים המבינים ומתבוננים בדעתם אשר במוחם בדברים המעוררים את האהבה וכו' ○ .אך הנה כתיב (תולדות
כה ,כג) ו ְלאֹּם ִׂמ ְלאֹּם ֶי ֱא ָמץ ,כי הגוף נקרא ִׂעיר ְק ַט ָנה ,וכמו ששני מלכים נלחמים על עיר אחת ,שכל אחד רוצה
לכבשה ולמלוך עליה ,דהיינו להנהיג יושביה כרצונו ושיהיו סרים למשמעתו בכל אשר יגזור עליהם .כך שתי
הנפשות ,האלקית ,והחיונית הבהמית שמהקליפה ,נלחמות זו עם זו על הגוף וכל אבריו ,שהאלקית חפצה
ורצונה שתהא היא לבדה המושלת עליו ומנהיגתו ,וכל האברים יהיו סרים למשמעתה ובטלים אצלה לגמרי
וכו' ,להתבונן בגדולתו אשר עד אין חקר ואין סוף ,ולהוליד מהן על ידי הדעת היראה במוחו ופחד ה' בלבו,
ואהבת ה' כאש בוערה בלבו כרשפי שלהבת ,להיות נכספה וגם כלתה נפשו בחשיקה וחפיצה לדבקה בו באין
סוף ב"ה בכל לב ונפש ומאד ,מעומקא דלבא שבחלל הימיני ,שיהיה תוכו רצוף אהבה מלא וגדוש ,עד
שתתפשט גם לחלל השמאלי ,לאכפיא לסטרא אחרא ,לשנותה ולהפכה מתענוגי עולם הזה לאהבת ה' וכו' .אך
נפש הבהמית שמהקליפה ,רצונה להיפך ממש[ ,וגם זה] לטובת האדם ,שיתגבר עליה וינצחנה ,כמשל הזונה
שבזוהר הק' וכו'.
ובפרק י"א-י"ג כתב :וזה לעומת זה ,רשע וטוב לו לעומת צדיק ורע לו ,דהיינו שהטוב שבנפשו האלקית
שבמוחו ובחלל הימני שבלבו ,כפוף ובטל לגבי הרע מהקליפה שבחלל השמאלי וכו' .והבינוני הוא שלעולם
אין הרע גובר כל כך לכבוש את העיר קטנה להתלבש בגוף להחטיאו וכו' .רק שלשה לבושי נפש האלקית הם
לבדם מתלבשים בגוף ,שהם מחשבה דבור ומעשה של תרי"ג מצות התורה ולא עבר עבירה מימיו ולא יעבור
לעולם ,ולא נקרא עליו שם רשע אפילו שעה אחת ורגע אחד כל ימיו .אך מהות ועצמות נפש האלקית שהן עשר
בחינותיה לא להן לבדן המלוכה והממשלה בעיר קטנה ,כי אם בעתים מזומנים כמו בשעת קריאת שמע ותפלה
יע
ימין ֶא ְביוֹּ ן ְלהוֹּ ִׂש ַ
וכו' ○ .ובזה יובן לשון מאמרז"ל בינונים זה וזה 'שופטן' ,דכתיב (תהלים קט ,לא) ִׂכי ַי ֲעמֹּד ִׂל ִׂ
ִׂמש ְֹּפ ֵטי נַ ְפשוֹּ ,ולא אמרו זה וזה 'מושלים' ח"ו ,כי כשיש איזו שליטה וממשלה ליצר הרע בעיר קטנה אפילו
לפי שעה קלה ,נקרא רשע באותה שעה ,אלא היצה"ר אינו רק על דרך ָמ ָשל כמו 'שופט' ודיין האומר דעתו
במשפט ,ואעפ"כ יכול להיות שלא יהיה פסק הלכה כך למעשה ,מפני שיש עוד שופט ודיין החולק עליו וצריך
להכריע ביניהם ,והלכה כדברי המכריע .כך היצה"ר אומר דעתו בחלל השמאלי שבלב ,ומהלב עולה למוח
להרהר בו ,ומיד חולק עליו השופט השני ,שהוא הנפש האלקית שבמוח המתפשט בחלל הימני שבלב מקום
קדשו נצבים וילך תשי"ז (חלק א) לשון ו
דאס ִה ְׁתעו ְׁררות צו גוטן ,צו טון דעם ָּרצון ַהבו ֵרא ברוך הוא ,און צו גיין אין ֶּד ֶּר ְׁך אים ָּ
ָּה ֱא ֶּמת.
ילה אלי ,איז זיך ִׂמ ְת ַג ֵבר ָח ִׂל ָ
און ווידעראום דער כ ַח ַה ֵי ֶּצר [ ָה ָרע] אין ָּח ָּלל ַה ְׁש ָּמ ִ
הארעווען ְכ ֵס ֶדר ,מיט די ביידע נְׁ ִטיות, האט מען צו ָּ אויף שלעכטס טון[ .און איבערדעם] ָּ
מ'זאל זיך ָ טה ָל ַרע[ ,וצריך ללחום תמיד] וואס] 'דעס' איז נוֹּ ֶטה ַלטוֹּ ב ,און 'יענע' איז נוֹּ ֶ [ ָ
ִׂמ ְת ַג ֵבר זיין [על יצרו].
דאס איז [' ֵבינוֹּ נִׂ ים'] ֶּזה ְׁוזֶּ ה ׁשו ְׁפ ָּטן.ָ
כא
ו
רהאנדןַ ,אזוי ווי ביי אברהם אבינו שטייט [ ַאז] ָּה ְׁפכו פא ַיקים איז ַ [ ָאבער] ביי ַצ ִד ִ
ָ
מן ְל ָפנֶ יך[ .כי]את ֶאת ְל ָבבוֹּ נֶ ֱא ָ
כולו ְׁלטוב ,דעם ֵי ֶצר ָה ָרע[ ,וכדכתיב ביה] (נחמי' ט ,ח) ו ָמ ָצ ָ
האט שוין נישט האט ְמ ַה ֵפ ְך געווען דעם כ ַֹּח ָה ָרע[ ,און] ער ָ ָה ְפכוֹּ כולוֹּ ְלטוֹּ ב ,ער ָ
געהאט קיין שום נְ ִׂט ָיה ָל ַרע.
ַ
כב
פארקערטַ [ ,אז] מ'איז ַמ ְר ֶבה ַל ֲחטוֹּ א ,ביז
און ווידעראום ביי ְׁר ׁ ָּש ִעים איז חלילה ַ
גארנישט קיין שום האט שוין ָ ס'ווערט חלילה אויסגעמעקט דער כ ַֹּח ַהטוֹּ ב[ ,און] ער ָ
אינגאנצן חלילה 'איבערגעגעבן' צו די כוחות ַה ֵי ֶּצר ,ער ַ נְ ִׂט ָיה ַלטוֹּ ב ,ער איז שוין
אינגאנצן נִ ְׁת ַג ׁ ֵשם.
ַ ווערט
כג
ועל דרך זה ביאר הישמח משה את הפסוק סוֹ ף ָּד ָּבר ַהכֹל נִ ְׁש ָּמע וגו' .על פי שחקרו הקדמונים ונחלקו איזה מדריגה
עדיף יותר ,אם עדיף הצדיק שכבר אין לו שום נטיה לרע ,שזהו ממעלת השלימות הגמור .או דעדיף מי שעדיין יש
לו נטיה לרע ,וצריך עוד להתייגע בעבודתו ,כי זה כל האדם להתייגע ולעמול על קיום רצון ה'
[במאמר הפסוק] דער זיידע זכרונו לברכה דער ישמח משהט טייטשט מיט דעם,
(קהלת יב ,יג) סוף ָּד ָּבר ַהכל נִ ׁ ְׁש ָּמעֶּ ,את ָּה ֱאל ִקים יְׁ ָּרא ְׁו ֶּאת ִמ ְׁצו ָּתיו ׁ ְׁשמורִ ,כי זֶּ ה ָּכל ָּה ָּא ָּדם.
כד
דאך ַא ְפלו ְג ָתא אין די ראשונים וועלעכס ס'איז בעסער[ ,ווי] דער
ווארן ס'איז ָ
ָ
נאך די ְפלו ְג ָתא.
דאך ָרמב"םז ברענגט ָ
משכן היצר טוב ,והלכה כדברי המכריע הוא הקב"ה העוזרו להיצר טוב ,כמאמר רז"ל (קידושין ל ):אלמלא
הקב"ה עוזרו אין יכול לו ,והעזר היא ההארה שמאיר אור ה' על נפש האלקית להיות לה יתרון ושליטה על
סכלות הכסיל ויצה"ר כיתרון האור מן החושך כנ"ל[ .וכן האריך עוד טובא בכל זה ,ואכמ"ל].
את ֶּאת ְׁל ָּבבוו בירושלמי ברכות (דף סז ).וסוטה (דף כה :).אברהם אבינו עשה יצר הרע טוב ,דכתיב (נחמי' ט ,ח) ו ָּמ ָּצ ָּ
את ֶאת ' ְל ָבבוֹּ ' .שתי לבות ,שאף יצר הרע שלו החזירוהו לטוב] .אמר רבי אחא והפשיר נֶּ ֱא ָּמן ְׁל ָּפנֶּ ָּ
יך [פירש הפני משה :ו ָמ ָצ ָ
[היצר הרע עשה פשרה ושלום עמו] ,אלא ְו ָכרוֹּ ת ִׂעמוֹּ ַה ְב ִׂרית וגו' (שם) [דרש ְו ָכרוֹּ ת ִׂעמוֹּ ַה ְב ִׂרית אדלעיל ,ו ָמ ָצ ָ
את ֶאת ְל ָבבוֹּ
וגו' .ואע"פ דפשטיה דקרא על הקב"ה נאמר ,שכרת עם אברהם] .אבל דוד לא היה יכול לעמוד בו [כלומר לעשות שלום
עמו] והרגו בלבבו [כפה אותו לעשות רצון בוראו] ,מאי טעמאְׁ ' ,ו ִל ִבי' ָּח ַלל ְׁב ִק ְׁר ִבי( .וראה עוד להלן בהערה כז).
ז בשמונה פרקים להרמב"ם [שהוא הקדמה לפיה"מ מסכת אבות] (פרק ו) :בהפרש אשר בין החסיד המעולה ,ובין
הכובש את יצרו והמושל בנפשו .אמרו הפילוסופים ,שהמושל בנפשו ,אף על פי שעושה המעשים הטובים
והחשובים ,הוא עושה אותם והוא ִׂמ ְת ַא ֶו ה אל הפעולות הרעות ונכסף אליהן ,ויכבוש את יצרו ,ויחלוק עליו
בפעולותיו אל מה שיעוררוהו אליו כחותיו ותאותו ותכונת נפשו ,ויעשה הטובות והוא מצטער בעשיתן ְונִׂ זוֹּ ק.
אבל החסיד הוא נמשך בפעולותיו אחר מה שתעוררהו תאותו ותכונתו ,ויעשה הטובות ,והוא ִׂמ ְת ַא ֶוה ונכסף
אליהן .ובהסכמה מן הפילוסופים ,שהחסיד יותר חשוב ,ויותר שלם מן המושל בנפשו ,אבל אמרו שהמושל
ז קדשו נצבים וילך תשי"ז (חלק א) לשון
האט
דעמאלטס ָ ָ ט ָיה ָל ַרע[ ,שהרי]
מ'האט שוין נישט קיין שום נְ ִׂ ָ צי איז בעסער ַאז
דאך ַא ׁ ְׁש ֵלימות ָּגמור.
מען ָ
פארקערט ,שיותר חשוב הוא כשעדיין יש לו יצר דא ווידעראום ַא ְס ָב ָראח [ ַ[צי] ווידער איז ָ
הארעווען,דאך ָאבער שוין נישט צו ָּ האט מען ָדעמאלטס ָ ָ הרע ,שהרי אם הפכו כולו לטוב]
בנפשו כחסיד בענינים רבים ,ומעלתו למטה ממנו בהכרח ,להיותו ִׂמ ְת ַא ֶוה לפועל הרע ,ואף על פי שאינו עושה
אותו ,מפני שתשוקתו לרע היא תכונה רעה בנפש .וכבר אמר שלמה המלך ע"ה כיוצא בזה (משלי כא ,י) נֶ ֶפש ָר ָשע
ִׂא ְו ָתה ָרע ,ואמר (שם ,טו) בשמחת החסיד במעשה הטוב ,והצטער מי שאינו צדיק בעשייתו ,זה המאמרִׂ ,ש ְמ ָחה
ַל ַצ ִׂדיק ֲעשוֹּ ת ִׂמ ְש ָפט ו ְמ ִׂח ָתה ְלפ ֲֹּע ֵלי ָא ֶון .זהו הנראה מדברי הנביאים ,נאות למה שזכרוהו הפילוסופים ○ .וכאשר
חקרנו דברי חכמים בזה הענין ,נמצא להם שהמתאוה לעבירות ונכסף אליהן הוא יותר חשוב ויותר שלם מאשר
לא יתאוה אליהן ולא יצטער בהנחתן ,עד שאמרו שכל אשר יהיה האדם יותר חשוב ויותר שלם ,תהיה תשוקתו
להעבירות והצטערו בהנחתן יותר גדולות .והביאו בזה הדברים ואמרו (סוכה נב ).כל הגדול מחבירו יצרו גדול
הימנו ,ולא דיי ם זה ,עד שאמרו ששכר המושל בנפשו גדול לפי רוב צערו במשלו בנפשו ,ואמרו (אבות ה ,כב)
לפום צערא אגרא .ויותר מזה ,שהם ציוו להיות האדם ִׂמ ְת ַא ֶוה לעבירות ,עד שהזהירו מלומר שאני בטבעי לא
אתאוה לזאת העבירה ואף על פי שלא אסרה התורה ,והוא אמרם (תורת כהנים סוף קדושים) רשב"ג אומר ,לא יאמר
אדם אי אפשי לאכול בשר בחלב ,אי אפשי ללבוש שעטנז ,אי אפשי לבא על הערוה ,אלא אפשי ,ומה אעשה
ואבי שבשמים גזר עלי ○ .ולפי המובן מפשוטי שני המאמרים בתחלת המחשבה הם סותרים זה את זה ,ואין
הענין כן ,אבל שניהם אמת ואין מחלוקת ביניהם כלל .והוא שהרעות אשר הן אצל הפילוסופים רעות ,אשר
אמרו שמי שלא יתאוה אליהן יותר חשוב מן המתאוה אליהן ויכבוש את יצרו מהן ,הם הענינים המפורסמים
אצל כל בני אדם שהם רעים ,כשפיכת דמים ,כגניבה וגזילה ואונאה ,ולהזיק למי שלא ֵה ַרע לו ,ולגמול רע
למטיב לו ,ולבזות אב ואם ,וכיוצא באלו ,והן המצות שאמרו עליהן חכמים זכרונם לברכה (יומא סז ):שאילו לא
נכתבו ראויות הן ליכתב וכו' .ואין ספק שהנפש אשר תכסף לדבר מהן ותשתוקק אליו ,שהיא חסרה ,ושהנפש
החשובה לא תתאוה לאחת מאלו הרעות כלל ,ולא תצטער בהמנעה מהן .אבל הדברים שאמרו עליהם החכמים
שהכובש את יצרו מהם הוא יותר חשוב ,וגמולו יותר גדול ,הן התורות השמעיות ,וזה אמת ,שאלמלא התורה
לא היו רעות כלל ,ומפני זה אמרו שצריך האדם שיניח נפשו אוהבת אותן ,ולא יהיה מונע מהן אלא התורה,
ו ְבחוֹּ ן חכמתם עליהם השלום ,במה שהמשילו ,שהם לא אמרו אל יאמר אדם אי אפשי 'להרוג הנפש' ,אי אפשי
'לגנוב' ,אי אפשי 'לכזב' אלא אפשי ומה אעשה אבי שבשמים גזר עלי ,אבל הביאו דברים שמעיים כולם ,בשר
בחלב ,לבישת שעטנז ,עריות ,ואלו המצוות וכיוצא בהן הן אשר קראן השם יתברך 'חקות' .ואמרו רבנן ז"ל
(שם) חקים שחקקתי לך אין לך רשות להרהר בהם ,ועובדי עבודה זרה משיבים עליהם ,והשטן מקטרג בהם,
כגון פרה אדומה ושעיר המשתלח .ואשר קראו אותן האחרונים שכליות ,תקראנה מצות ,כפי מה שבארו
החכמים ○ .והנה התבאר לך מכל מה שאמרנו ,איזו מן העבירות יהיה מי שלא ישתוקק אליהן יותר חשוב מן
המשתוקק אליהן וכובש יצרו מהן ,ואיזו מהן יהיה הענין בהפוך .וזה חידוש נפלא בהעמיד שני המאמרים
ולשונם מורה על אמיתות מה שבארנו.
ח עיין בהגהות היעב"ץ (הנדפס בגמרות) על דברי הרמב"ם שם (אות ב) ,האריך לחלוק ,וז"ל :אע"פ שלכאורה
דברים נכונים הם ומקובלים אל הדעת בתחלת המחשבה ,וכמו ששמח בהן הרב החסיד המחבר ז"ל תנוח נפשו
בגן עדן אלקים שזכה וזיכה את הרבים בדבריו הנעימים ומתובלים ,מ"מ אחר בקשת המחילה אני אומר שאין
זה דעת תורני מוסכם ,כי לפי דעת האומר (ברכות לד :וסנהדרין צט ).במקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים
אמר שגם הנפש השוקקה לעבור גמורים אינם יכולים לעמוד ,וכל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו ,על כרחנו ֹּנ ַ
על מצות השכליות ְׁו ָּכ ְׁב ׁ ָּשה יִ ְׁצ ָּרה ,היא גדולה מנפש ַצ ִדיק שאינו חומד ולא מתאוה לדבר עבירה שתהיה ,ודרך
כלל אמרו לפום צערא אגרא ,וכל שכן באלו העבירות הגדולות שהנפש מתאוה להם ומחמדתן כגזל ועריות
ודומיהן ,אע"פ שאינן ממצות השמעיות ,כ"ש ששכרן גדול ומרובה לפי הצער שיש בהמנעם ,יותר ממניעות
השמעיות ○ .ובאמת שהאיש הישראלי יצרו תקפו בכל המצות המונעות בכלל ,לפי שהיצר משתוקק יותר לדבר
האסור כמש"ה (משלי ט ,יז) ַמ ִׂים ְגנו ִׂבים ִׂי ְמ ָתקו וגו' ,וכן אמרו (ע"ז ג .ועוד) גדול המצווה ועושה כו' ,ואמרו
עוד (סוכה נב ).שהיצה"ר מניח עובדי כוכבים ומתגרה בישראל .וכל שיצרו גדול וחזק בהן ,שטבעו יותר נוטה
להם ,ועכ"ז הוא מושל בנפשו וכובשה ,מפני אהבת קונו ,הרי זה ודאי משובח יותר ,ושכרו גדול ביתר ְׁש ֵאת ממי
שאין טבעו מטהו לעבור עליהן ,ואינו מוצא צער ונזק בהמנעו .ולכן גדולים בעלי תשובה כו' ,מפני שהראו
גבורה גדולה ,ועשו מלחמה חזקה עם היצר שהכריחם בודאי בכח גדול ,מחמת טבעם בתולדה ובמזג המבקש
העברות ורודף אחריהם ,ועכ"ז לסוף עמדו נגדו ,ולבשו בגדי אומץ ואזרו חיל עד שנצחו אויבם החזק השוכן
בין צלעיהם ובקרבם ,אלו ודאי ראוים לשכר עצום נפלא יתר הרבה ממי ששוקט ועושה טוב במנוחה מבלי אויב
ומאין שטן מסית ומדיח .וזה כל האדם ,שעל מנת כן באו לעולם לבחון גבורתם וכחם במלחמה זו הגדולה
והעצומה ,ולפי כבדה וקשה [נדצ"ל וקשיה] תכפל מנת שכרה וכו' ○ .ואולם דרך הפילוסופים אינו דרך התורה,
כי מי שיעשה הטוב והישר במצות המפורסמות לבני אדם ,מצד היותן טוב בחיים כהסכמת השכל ,עדיין אינו
קדשו נצבים וילך תשי"ז (חלק א) לשון ח
פאר אידישקייט, לאגן' ַ מ'זאל זיך 'פ ָּ ָּ מ'זאל זיך ְׁמיַ ֵג ַע זיין,
ָּ דאך [ ַאז]
[און] דער עיקר איז ָּ
על (תהלים יא ,ג)[ ,ממילא]דאך ַצ ִדיק ַמה ָּפ ָּ מ'האט שוין נישט קיין נְ ִׂט ָיה ָל ַרע ,איז ָ ָ [און] ַאז
יא ַא נְׁ ִט ָּיה ָּל ַרע ,און מ'איז זיך ִמ ְׁת ַג ֵבר [דערויף]. מ'האט ָּ
ָּ איז בעסער ַאז
כה
והכריע הישמח משה ,דבתחילה בודאי עדיף וחשוב יותר ,מי שבטבעו צריך הוא להתייגע ולעמול לכבוש את יצרו
ולתקן את מדותיו לטוב .אבל 'לבסוף' צריך שיבוא לידי שלימות הגמור ,לכוף ולהרוג את יצרו הרע ,עד שלא יהיה
לו עוד שום נטיה לרע ,וכדרך שאמרו בגמרא על אברהם אבינו ודוד המלך
מ'האט [מתחילה ָיא] ַא נְ ִׂט ָיהָ און די ַה ְׁכ ָּר ָּעה [של הישמח משה]ט איז ,בעסער איז ַאז
אויסצוהארעווען'ָ .אבער צום סוף ברויך מען ָ וואס '
ָ האבן מ'זאל זיך ָ
ָ ָל ַרע ,און
ווארן דעס הייסט האבן קיין שום נְׁ ִט ָּיה ָּל ַרעָ ,
מ'זאל נישט ָ
ָ צוקומען צו דער בחינה [ ַאז]
ַא ׁ ְׁש ֵלימות.
כו
ובזה ביאר דברי הפסוק 'סוֹ ף' ָד ָבר דלבסוף צריך שיביא למדריגה זו ,אשר ' ַהכֹל' נִּ ְש ָמע ,שכל הכוחות שלו ישמיעו
אליו רק כי ֶאת ָה ֱאל ִֹּקים יְ ָרא וְ ֶאת ִּמ ְצו ָֹתיו ְשמוֹ ר .והטעם ִּכי זֶ ה ' ָכל ָה ָא ָדם' ,שזהו מעלת 'האדם השלם' ,כשכבר
זיכך עצמו להפוך את כולו לטוב
מיט דעם טייטשט דער ישמח משהט' ,סוף' ָּד ָּבר ברויך צו זיין ' ַהכל' נִ ׁ ְׁש ָּמע,
שמועות [בקרב לבו] ,פון יֵ ֶּצר טוב ,און [פון] יֵ ֶּצר ָּה ָּרעָ [ ,אבער] האט צוויי ׁ ְׁ
[ווייל] ַא מענטש ָ
ס'זאל זיין ' ַהכל' נִ ׁ ְׁש ָּמע [רק כי] ֶּאת ָּה ֱאל ִקים יְׁ ָּרא ְׁו ֶּאת ָ צום 'סוף' ברויך מען צוקומען
גאנצער דעמאלטס איז מען ַא ' ַ ָ ווארן ִמ ְׁצו ָּתיו ׁ ְׁשמור[ .והטעם לזה] ִכי ֶּזה ' ָּכל ָּה ָּא ָּדם'ָ ,
מ'האט נישט קיין נְ ִׂט ָיה ָל ַרע. ָ דעמאלטס ,ווען ָ נאר
מענטש'ַ ,א ׁ ְׁש ֵלימות איז ָ
מוצא חן בעיני ה' בשביל כך ולא יקבל שכר על זה מאת ה' כטוב וישר בעיני ה' ,עם כי לא יקופח שכרו
בעוה"ב ,הנה שכרו אתו .אבל התאב לעבירות המפורסמות ומניחן מפני ציווי בוראו ,ודאי טוב ממנו ,ושכרו
כפול מן השמים[ - .ובתפלה למשה המובא להלן ,שם מציין לספר אבן שוהם בזה .אבל שם לכאורה לא חלק ממש על
הרמב"ם ,עיי"ש ואכ"מ].
ט בישמח משה סוף פרשת ראה (בהפטרה) :כבר נחלקו הקדמונים ,איזה עדיף ,אם ַה ִמ ְׁת ֲא ֶּוה ומתגבר על יצרו ,אם
האינו ִמ ְׁת ֲא ֶּוה כלל .דלדעת הרמב"ם ,מי שאינו ִמ ְׁת ֲא ֶּוה כלל ואין לו שום נטיה אל הרע ,הוא עדיף ,כי הוא
השלם במדותיו ובתכונתו ,וחסיד יתקריְׁ .ו ָּח ְׁלקו עליו ,כי אדרבא המתגבר עדיף ,שעושה לכבוד קונו ,מה שאין
כן מי שטבעו כך ,אם כן ַב ֶמה עובד אדוניו ○ .והנה אמרם ז"ל (תורת כהנים סוף קדושים) ַאל יאמר אדם אי אפשי
בבשר חזיר וכו' ,מסייע להחולקים .ואמרם ז"ל (בירושלמי שם) בדוד ֶש ָה ְרגוֹּ ְ ,ו ִׂל ִׂבי ָח ַלל ְב ִׂק ְר ִׂבי ,ואברהם ָּה ְׁפכו
יך ,הרי שנשתבחו ַב ֶמה ששוב לא היה בהם נטיה אל הרע ,מסייע את ֶּאת ְׁל ָּבבו נֶּ ֱא ָּמן ְׁל ָּפנֶּ ָּ
ַלטוב ,כענין שנאמר ו ָּמ ָּצ ָּ
להרמב"ם ○ .אבל באמת דאלו ואלו דברי אלקים חיים ,דהתחלת האדם ודאי העיקר כהחולקים ,דאם נטבע כך
מבטןַ ,צ ִדיק ַמה ָּפ ָּעל .אבל כשעל ידי מלחמתו בחזקה ָּכ ְׁב ׁשו כל כך ,עד שבא לבחינת דוד המלך ע"ה ,ומכל שכן
לבחינת אברהם ,ודאי מה טוב ,ועדיף מהלוחם כל ימיו ,והיינו כהרמב"ם .כללו של דבר ,דבהתחלתו קיימא לן
כהחולקים ,ובסופו כהרמב"ם.
וזה אצלי אחד מן הכוונות בהפסוק סוף ָּד ָּבר ַהכל נִ ׁ ְׁש ָּמע וגו' ,רצ"ל דהאדם יש לו שתי שמיעות ,יצר הטוב
אומר לו ֲע ֵשה כךֲ ,עבוֹּ ד בוראך ית' ושמע למצותיו ,ויצר הרע אומר לו ההיפך ,והוא שומע לדברי שניהן ,ובוחר
'הכל' נִ ׁ ְׁש ָּמע ֶּאת ָּה ֱאל ִקים יְׁ ָּרא
באחת מהן ,אם לטוב אם להפכו ,אבל סוף ָּד ָּבר ,רצ"ל סוף דבר האדם ראוי להיות ַ
וגו' ,ולא שמועה אחרת( ,כו') [נדצ"לִ :כי זֶּ ה ָּכל ָּה ָּא ָּדם] רצ"ל דרק זה הוא 'כולו אדם' ,שהוא על תכלית המכוון
בבריאה ,מה שאין כן זה המנצח ולוחם עדיין ,הוא רק 'מקצת' ָּא ָּדם ,שלא נשלם עדיין .והשומע ליצר הרע ,הוא
גרוע מבהמה ,והוא נפלא בס"ד וכו'.
ועוד כתב שם :כי אם אמנם מעלת האדם הוא שהוא בעל בחירה ,בוחר במה שירצה ,אבל המעלה
הגדולה ,שיביא את עצמו בבחירתו לגדר שיצא כמעט מן הבחירה ,ולא ירצה כי אם רצונו ית' .ומזה יגיע
למדריגה יותר גדולה ,דהיינו שיהיה כל כך דבוק באלקים ,עד שיורנו השי"ת תמיד בדרך יבחר ,ולא ידבר כי
אם ברצון השי"ת מה שישים אלקים בפיו ,ולא יתנועע כי אם ברצון השי"ת ,ודבר זה עמוק מאד .הנה מי שבא
לכלל מדריגה זו ,אין אדם יכול לריב אתו לומר למה עשית כך ,או למה דברת כך ,כי כל אשר עושה ה' הוא
העושה .רק מי שאינו יודע ממדריגתו יוכל להיות שיריב אתו ,אבל לא היודעו ומכירו היטיב.
ט קדשו נצבים וילך תשי"ז (חלק א) לשון
מ'דארף צו דעם צוקומען צום סוףָ .אבער
ַ נאר] דער סוף ָּד ָּברַ [ ,אז] דאס איז [ ָ
ָאבער ָ
דאך די ֲעבו ָּדה
דאס איז ָ
ווארן ָּ
ָ מ'האט ַא נְ ִׂט ָיה ָל ַרע, ָ דערפריער איז בעסער ַאז
ַה ֲח ׁשו ָּבהַ ,אז מ'איז זיך ִמ ְׁת ַג ֵבר ַעל יִ ְׁצרוי.
כז
רהאנדן צוויי ְׁב ִחינות.
פא ַ דאך ַ יהיה איך שיהיה ,על כל פנים איז ָ
וואס] מ'איז זיך
וואס] מיט דער ֲעבוֹּ ָדה [ ָ רהאנדן ַא איד [ ָ פא ַ [און] ַאזוי ווי ס'איז ַ
ִׂמ ְת ַג ֵבר [תמיד על יצרו ,זוכה אחר כך] ַאז ס'איז ָּה ְׁפכו כולו ַלטוב.
פארקערט [שהרשעים לאחר שמרבים לחטוא ,מתהפך לבם כולו רהאנדן] חלילה ַפא ַַאזוי איז [ ַ
לרע].
כח
זאגט [ ַאז] ס'איז ַאזוי ווי דער חסד לאברהםיא איז דערינען ַמ ֲא ִׂר ְ
יך[ .און] ער ָ
גאנצער נִׂ יצוץ [הטוב] .די
רהאנדן חלילה ַאז ס'ווערט חס ושלום אויסגעמעקט דער ַ פא ַ ַ
אינגאנצן אין די הענט חלילה ביים יֵ ֶּצר ַ וואס ס'איז יֵ ֶּצר ָּה ָּרע ׁשו ְׁפ ָּטן ,און מ'איז שוין
ָ
ָּה ָּרע.
כט
'מ ְש ָמר' נְ צֹר 'לִּ ֶב ָך' ,דהעיקר
והעיקר בכל זה הוא בפנימיות 'הלב' ,וכמו שמפרש האלגאזי בפסוק ִּמ ָכל ִּ
לשמור את 'הלב' שלא יפול במאסר 'ומשמר' היצר הרעִּ ,כי ִּמ ֶמנו [היינו מן הלב ,הם עיקר] תוֹ ְצאוֹ ת ַח ִּיים
'ל ֶּב ָּך' ס'שטייט אין אלגאזייב[ ,לפרש הפסוק] ִמ ָּכל ִ
'מ ׁ ְׁש ָּמר' נְׁ צר ִ
[ ִכי ִמ ֶּמנו תו ְׁצאות ַח ִיים]
(משלי ד ,כג).
נאר
זאל מען זיך ָּ
הארץ ,פון דעם ָּ דאס ַ יסהַ ,א ' ִׂמ ְש ָמר' [אויף] ָ
ַאזוי ווי ַא ְׁת ִפ ָּ
מ'האט זיך נישט אין די הענט, ָ געפאנגעןַ [ ,אז]ַ זאל נישט זייןהארץ' ָּדאס ' ַ ָּאפהיטןַ ,אז ָּ
י וכן כתב גם בתפלה למשה (לז ,לז) וז"לְ :ש ָמר ָתם ו ְר ֵאה ָי ָשר ִׂכי ַא ֲח ִׂרית ְל ִׂאיש ָשלוֹּ ם .נ"ל על פי מה שנחלקו
הקדמונים מי עדיף ,אם זה שאין לו נטיה אל הרע כלל ,אם זה שכובש יצרו .והנה נראה דאלו ואלו דברי אלקים
חיים ,דודאי מי שנולד בענין שאין לו נטיה אל הרע כלל ,אין זה חשיבות גדול ,דטובתו אינו שלו .רק לכתחלה
[יצטרך לעבוד את ה'] בהתגברות ובמלחמה ,רק שאח״כ מזכך עצמו בבחירתו עד שלא יתאוה כלל לרע ,זו הוא
המדריגה המעולה ,שאין לו בחינה רעה בנפש כלל וכו'[ .ועיי"ש מה שפירש בזה].
ועוד שם (ד ,ד .אות ב) :וזה מאמר דוד המלך ע"ה ו ְׁדעו ִכי ִה ְׁפ ָּלה ה' ָּח ִסיד לו ,כי כבר כתבו כי חסיד הוא
הוא המוטבע ,אשר כבר הכניע כל כחותיו ומדותיו תחת הקדושה ,כן ביאר בשמונה פרקים להרמב״ם .ואם כי
אמרו חז״ל במקום שבעלי תשובה עומדין [אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד] .נראה לי ,כי 'המתגבר' עד
שנעשה 'מוטבע' ,הוא יותר טוב ,והבן זה .ולא כמו שכתב אבן שוהם (להג"ר משה בן יהודה ממינסק ,שי"ל
בשנת תקל"ג) בריש ספרו (בפתח השער) ,דדברי חז"ל סותרין לדברי הרמב"ם ,עיי"ש.
יא בחסד לאברהם [לרבי אברהם אזולאי זצ"ל ,זקינו של החיד"א] ,עיי"ש במעין השני (נהר כו) והשביעי (נהר ח).
יב
רבינו מזכיר זאת בכ"מ בשם האלגאזי ,ובספרי האלגאזי לא מצאנו זה כעת ,אבל כן כתב בישמח משה (ברכה,
עה"פ תורה צוה) וז"ל :וידוע מה שפירש מהר"ש אלגאזי מקרא שכתוב (משלי ד ,כג) ִׂמ ָכל ִׂמ ְש ָמר נְ צֹּר ִׂל ֶב ָך ִׂכי ִׂמ ֶמנו
יחהו ַב ִׂמ ְש ָמר] של יצר הרע נְ צֹּר ִׂל ֶב ָך ,שלא תהא הלב במאסר יצר תוֹּ ְצאוֹּ ת ַח ִׂיים .ענינוִׂ ,מ ָכל 'מאסר' [מלשון ַו ַי ִׂנ ֻ
הרעִׂ ,כי ִׂמ ֶמנו ,מהלב ,תוֹּ ְצאוֹּ ת ַח ִׂיים ,פירוש אהבה ויראה ודבקות בה' מקור החיים.
וכן בספרו תפלה למשה על תהלים (קז ,מג) הביא זאת בשם האלגזי ,ומסביר שם דבריו וז"ל :כי רוח חיים
הוא בלב ,כי רו ַח ִׂמ ְל ָפנַ י ַי ֲעטוֹּ ף כתיב (ישעי' נז ,טז) ,ואם הסטרא אחרא אינו שולט עליו ונזהר ונשמר ֵמ ֵאל ָזר שלא
ש ָמר (מקץ להכניס בו וכו' ,ממילא שואב הלב כל הקדושות ממקורו ,והיינו ִמ ָּכל ִמ ׁ ְׁש ָּמר ,כעין ַו ֶי ֱאסֹּף א ָֹּתם ֶאל ִׂמ ְ
מב ,יז) וכו' שהוא המאסר ,והסט"א ,על ידי העונות ,הלב במאסר אצלו ,ועל פי זה תבין דברי האלגזי[ .ובמקום
אחר (שם סב יב ,אופן ג ד"ה ועתה) מביא זאת הישמח משה בשם פירוש מהר"י מינץ בשם מהר"ש אלקב"ץ ,והוא נמצא לפנינו
בספר אילת אהבים למהר"ש אלקבץ (על שיר השירים ,ד טז) ,והובא בדרשות מהר"י מינץ (דרוש א ,ודרוש יא)].
קדשו נצבים וילך תשי"ז (חלק א) לשון י
מ'האט נישט קיין
ָ באפרייען],גארנישט [ ַ
מ'קאן זיך ָ
ָ פאנגען, הארץ איז ב ַא ַ דאס ַ [און] ָ
נְ ִׂט ָיה ַלטוֹּ ב.
דאךהארץ .דער מקור [המדות] איז ָ ווארן ִכי ' ִמ ֶּמנו' תו ְׁצאות ַח ִיים[ ,דהיינו] פונעם ַ ָ
[מן הלב .וכמו שאמר רבי יוחנן בן זכאי על זה לתלמידיו]יג בכלל דבריו דבריכםַ ,א ֵלב טוב,
זאל נישטהארץ ָ דאס ַ
דארף מען זען [ ַאז] ָּהארץ'[ .ומזהיר הכתוב דלכן] ַ [שהכל נכלל] אין ' ַ
נגענשאפט [במאסר היצר הרע].
ַ געפא
ַ זיין אין
ל
היוצא מזה לענינינו:
דברי התעוררות ותפילה,
לקראת ימי הסליחות וראש השנה
מ'בלאזט ׁשו ָּפר,
ָּ איבערדעם ווען ס'קומען די הייליגע טעג ,און דער חו ֶּד ׁש ֱאלול,
רשלאפן -ָּ פא וואס] מ'איז ַ מ'זאל זיך אויפוועקן[ ,פון דעם ָ ָ [לומר] עורו יְׁ ׁ ֵשנִ ים ִמ ׁ ִשנַ ְׁת ֶּכם,
האנט. מ'האט זיך נישט אין די ַ ָ מן[ ,און] זאגטיד -פון ַת ְׁר ֵד ַמת ַה ְׁז ַ ווי דער רמב"ם ָ
האבן ' ִה ְׁתעו ְׁררות' צום בו ֵרא ָּכל עו ָּל ִמים. מ'זאל ָָּּ מ'זאל זיך אויפוועקן, ָּ
ס'קומט די טעג ,די יְׁ ֵמי ָּה ַר ֲח ִמים ְׁו ַת ֲחנונִ ים.
פאר ַה ָּקדו ׁש ָּברו ְׁך הוא.זאגן די ַאלע ְׁת ִפלות ַ וואס] מ'ברויך ָּ
[ ָ
וואס אידן ,מ'קען זיך אויסבעטן ביים ס'קומען די טעג [של ר"ה ועשרת ימי תשובה] ָ
באשעפער[ ,שהם] יְׁ ֵמי ְׁת ִפלות ְׁו ַת ֲחנונִ ים.
ַ
האבן ֲה ָּכנָּ ה [דערצו] ,איבערהויפט אין די יְׁ ֵמי ַה ְׁס ִליחות ,אין די מ'דארף מיר ָּ ַ וואס
ָ
פאר רֹּאש ַה ָשנָ ה. מ'זאגט ְׁס ִליחותַ , ָּ וואס יְׁ ֵמי ַה ִביקור ,אין די ד' יְׁ ֵמי ִביקורטו ָ
באשעפער.פארן ַ
זאגן ִדיבו ִרים ַ
מ'זאל קענען ָּ
ָּ האבן, מ'זאל די ְׁז ִכ ָּיה ָּ
ָּ
האנט.
מ'האט זיך נישט אין די ַ
ָּ פאנגען' [ביד יצרו]ַ ,אז
בא ַ
ילה ' ַ
מ'זאל נישט זיין ָּח ִל ָּ ָּ
יע ֶזר ֶבן ֻה ְר ְקנוֹּ סְ ,ו ַר ִׂבי יג במשנה אבות (ב ,ח-ט)ֲ :ח ִמ ׁ ָּשה ַת ְׁל ִמ ִידים ָּהיו לו ְׁל ַר ָּבן יו ָּחנָּ ן ֶּבן זַ ַכאיְ ,ו ֵאלו ֵהןַ ,ר ִׂבי ֱא ִׂל ֶ
ְיהוֹּ ֻש ַע ֶבן ֲחנַ נְ ָיהְ ,ו ַר ִׂבי יוֹּ ֵסי ַהכ ֵֹּהןְ ,ו ַר ִׂבי ִׂש ְמעוֹּ ן ֶבן נְ ַתנְ ֵאלְ ,ו ַר ִׂבי ֶא ְל ָע ָזר ֶבן ֲע ָר ְך וכו'ָּ ○ .א ַמר ָּל ֶּהםְׁ ,צאו ו ְׁראו
יעזֶּ ר אוֹּ ֵמרַ ,ע ִׂין טוֹּ ָבהַ .ר ִבי יְׁ הו ׁ ֻׁש ַע אוֹּ ֵמרָ ,ח ֵבר טוֹּ בַ .ר ִבי יו ֵסי אוֹּ ֵמר, ֵאיזו ִהי ֶּד ֶּר ְׁך יְׁ ׁ ָּש ָּרה ׁ ֶּש ִי ְׁד ַבק ָּבה ָּה ָּא ָּדםַ .ר ִבי ֱא ִל ֶּ
ָש ֵכן טוֹּ בַ .ר ִבי ׁ ִש ְׁמעון אוֹּ ֵמרָ ,הרוֹּ ֶאה ֶאת ַהנוֹּ ָלדַ .ר ִבי ֶּא ְׁל ָּעזָּ ר אוֹּ ֵמרֵ ,לב טובָ .א ַמר ָל ֶהם ,רוֹּ ֶאה ֲאנִׂ י ֶאת ִׂד ְב ֵרי ֶא ְל ָע ָזר
יכםָ ○ .א ַמר ָל ֶהםְׁ ,צאו ו ְׁראו ֵאיזו ִהי ֶּד ֶּר ְׁך ָּר ָּעה ׁ ֶּש ִי ְׁת ַר ֵחק ִמ ֶּמ ָּנה ָּה ָּא ָּדםַ .ר ִׂבי ֶבן ֲע ָר ְך ִׂמ ִׂד ְב ֵר ֶ
יכםֶּ ׁ ,ש ִב ְׁכ ַלל ְׁד ָּב ָּריו ִד ְׁב ֵר ֶּ
יע ֶזר אוֹּ ֵמרַ ,ע ִׂין ָר ָעהַ .ר ִׂבי ְיהוֹּ ֻש ַע אוֹּ ֵמרָ ,ח ֵבר ָרעַ .ר ִׂבי יוֹּ ֵסי אוֹּ ֵמרָ ,ש ֵכן ָרעַ .ר ִׂבי ִׂש ְמעוֹּ ן אוֹּ ֵמרַ ,הל ֶֹּוה ְו ֵאינוֹּ ֱא ִׂל ֶ
יכםֶּ ׁ ,ש ִב ְׁכ ַלל ְׁד ָּב ָּריו ְ
ְמ ַש ֵלם וכו'ַ .ר ִבי ֶּא ְׁל ָּעזָּ ר אוֹּ ֵמרֵ ,לב ָּרעָ .א ַמר ָל ֶהם ,רוֹּ ֶאה ֲאנִׂ י ֶאת ִׂד ְב ֵרי ֶא ְל ָע ָזר ֶבן ֲע ָרך ִׂמ ִׂד ְב ֵר ֶ
יכם. ִד ְׁב ֵר ֶּ
יד ברמב"ם (תשובה ג ,ד) :אף על פי שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב ,רמז יש בו ,כלומר עורו יְׁ ׁ ֵשנִ ים
ִמ ׁ ִשנַ ְׁת ֶּכם ,ונרדמים הקיצו ִמ ַת ְׁר ֵד ַמ ְׁת ֶּכםְׁ ,ו ִח ְׁפשו במעשיכם ְׁו ִחזְׁ רו בתשובהְׁ ,וזִ ְׁכרו בו ַר ֲא ֶּכם ,אלו השוכחים את
האמת בהבלי ַה ְׁז ַמן ,ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא יועיל ולא יציל ,הביטו לנפשותיכם והטיבו דרכיכם
ומעלליכם ,ויעזוב כל אחד מכם דרכו הרעה ,ומחשבתו אשר לא טובה.
טו כמובא בעטרת זקנים (או"ח ריש סימן תקפא) וז"ל :והטעם שעומדים [לסליחות] על כל פנים בכל פעם ארבעה
ימים לפני ראש השנה ,משום דאיתא במדרש ,בכל הקרבנות [מוספין שבפרשת פנחס] נאמר ְׁו ִה ְׁק ַר ְׁב ֶּתם ,ובראש
יתם ,שיעשה אדם עצמו קרבן בראש השנה ,ולהכי צריך ארבעה ימים לביקור מפני המומין, השנה נאמר ַו ֲע ִש ֶּ
ועל ידי התענית יפשפש ויבקר ,דומיא דקרבן [שהיה צריך ביקור ממום ד' ימים ,כמבואר במשנה ערכין (יג ):ובגמרא
מנחות (מט – .]):וכן הובא זה באליה רבה (או"ח שם ,ח) ,ושאר אחרונים.
יא קדשו נצבים וילך תשי"ז (חלק א) לשון
לא
וואס דער עו ָּלם איז ַאזוי יחא ,אין די לעצטע ְׁז ַמ ִניםָ , יק ָּבא ִד ְׁמ ׁ ִש ָּ
איבערהויפט ְׁב ִע ְׁ
יח ממש [לחטוא וואס ס'איז ַאזוי ווייט ׁשו ֵלט ַאז ס'איז ַמ ְׁכ ִר ַ נִ ְׁת ַג ׁ ֵשם ,און די כוחות ַה ֵי ֶּצר ָ
האנט.
מ'האט זיך נישט אין די ַ ָּ ח"ו]ַ ,אז
פארן מ'זאל עפעס טון ַ ָּ געוואלט'
ָּ ַאזוי ווי מ'זעט ,אפילו ַאז מ'העט שוין '
האטפארן בו ֵרא ָּכל עו ָּל ִמיםָּ , זאגן אידישע ווערטער ַ געוואלט' ָּ ָּ מ'האט 'ָּ באשעפער, ַ
האנט[ ,ווייל] מ'ווערט נִ ְׁת ַג ׁ ֵשם. מען זיך נישט אין די ַ
לב
באשעפער ַאז וואס מ'בעט זיך ביים ַ איבערדעם די ַאלע טעג זענען ַא ֲה ָּכנָּ הָּ ,
פארןזאגן ְׁת ִפלות ְׁו ַת ֲחנונִ ים ַקאנען ָּ מ'זאל ָָּּ זאגן' אין די הייליגע טעג, קאנען ָּ מ'זאל ' ָּ ָּ
בו ֵרא ָּכל עו ָּל ִמים.
סאך!
ווי דער ֱא ֶמת [איזַ ,אז] מיט ֱא ֶּמת'דיגע ִדבו ִרים ,ברעכט מען ַאדורך זייער ַא ַ
נאר וואו קומט מען צי [דערצו]! ָּ
הארץ איז נִ ְׁת ַג ׁ ֵשם[ ,און ס'איז שווער] ביז מ'קומט צי דערצו! דאס ַ ָּ
מ'זאל זיך קענען ָּ האבן [ ַאז]
מ'זאל די זְׁ ִכ ָּיה ָּ
ָּ זאל העלפן, דער בו ֵרא ָּכל עו ָּל ִמים ָּ
זאגן ֱא ֶּמת'דיגע ִדבו ִרים. ְׁמ ַד ֵבק זיין אין בו ֵרא ָּכל עו ָּל ִמים ,און ָּ
לג
[הקדמה לישוב קושיא ז]
בהפסוק שבתוכחה' ,וְ ִּה ְפלָ א' ה' ֶאת ַמכ ְֹת ָך וגו' ,גַ ם ָּכל ֳחלִ י וְ ָכל ַמ ָכה ֲא ֶשר ל ֹא ָכתוב ְב ֵס ֶפר ַהתוֹ ָרה ,דרשו חכז"ל
בזה כי 'הפלאה' זו ,זו שכחת התורה שעל ידי מיתת צדיקים ,וכמאמר הפסוק ִהנְׁ נִ י יוֹ ִסף לְׁ ַה ְׁפלִ יא ֶּאת ָּה ָּעם ַה ֶּזה
ַ'ה ְׁפלֵ א וָּ ֶּפלֶּ א' וְ ָא ְב ָדה ָח ְכ ַמת ֲח ָכ ָמיו ו ִּבינַ ת נְ בֹנָ יו ִּת ְס ַת ָתר
איבערדעם[ ,בפסוק ' ְׁו ִה ְׁפ ָּלא' ה' ֶּאת ַמכ ְׁת ָּך וגו' ,והפסוק ַגם] ָכל ֳח ִׂלי ְׁו ָּכל ַמ ָּכה ֲא ׁ ֶּשר לא
זאגט די גמראטז ,הפלאה זו מיתת צדיקים ,שנאמר ָּכתוב ְׁב ֵס ֶּפר [ ַהתו ָּרה] (תבוא כח ,נ-סא)ָ ,
פארלוירן ווערן ָּח ְׁכ ַמת (ישעי' כט ,יד) ְׁו ָּא ְׁב ָּדה ָּח ְׁכ ַמת ֲח ָּכ ָּמיו ו ִבינַ ת נְׁ בנָּ יו ִת ְׁס ַת ָּתר ,ס'וועט ַ
ֲח ָּכ ָּמיו ,ו ִבינַ ת נְׁ בנָּ יו ַת ְׁס ִתיר.
געוואלדטיגע ַה ְׁס ָּת ָּרה. ַ ס'איז ַא גרויסע
טז הוא מאמר המובא בספרים בשם חכז"ל ,ומהם בבני יששכר (תשרי ו ,ד) שהביא המאמר כעין לשון רבינו
בזה"לְׁ ' :ו ִה ְׁפ ָּלא' ה' ֶּאת ַמכ ְׁת ָּך וגו' ,הפלאה זו איני יודע מה היא ,כשהוא אומר ִׂהנְ נִׂ י יוֹּ ִׂסף ְל ַה ְפ ִׂליא ֶאת ָה ָעם ַה ֶזה
'ה ְפ ֵלא ָו ֶפ ֶלא' ְׁו ָּא ְׁב ָּדה ָּח ְׁכ ַמת ֲח ָּכ ָּמיו ,הוי אומר זו מיתת הצדיקים (וכן מובא זה בשם הבני יששכר בדברי יואל ליו"כ ַ
אות יט ,משנת תרצ"ד) - .ובכמה ספרים מובא בזה"לַ :מ ָּכה ֲא ׁ ֶּשר לא ְׁכתו ָּבה ַבתו ָּרה ,זו מיתת צדיקים .ומהם באמרי
פינחס (אות תלח) וביערות דבש (ח"א דרוש ד) ודרשות הצל"ח (דרוש נג) ופנים יפות (פ' שמיני ,אמור ,וקרח) .ובתולדות
יעקב יוסף (פרשת קדושים ,אות) מביא ביאור הבעש"ט הק' על זה המאמר.
וקרוב לזה נמצא בגמרא שבת (קלח :):אמר רב ,עתידה תורה שתשתכח מישראל ,שנאמר ְׁו ִה ְׁפ ָּלא ה' ֶּאת
ַמכ ְׁת ָּך ,הפלאה זו איני יודע מהו ,כשהוא אומר (ישעי' כט ,יד) לכן ִׂהנְ נִׂ י יוֹּ ִׂסף ְׁל ַה ְׁפ ִליא ֶּאת ָּה ָּעם ַה ֶּזה ַה ְׁפ ֵלא ָּו ֶּפ ֶּלא,
ֱה ֵוי אוֹּ ֵמר ַה ְׁפ ָּל ָּאה זו תו ָּרה - .ובאיכה רבה (א ,לז) :מצינו שסילוקן של צדיקים קשה לפני הקב"ה יותר ממאה
תוכחות חסר שתים שבמשנה תורה ,ומחורבן בית המקדש ,בתוכחות כתיב ְׁו ִה ְׁפ ָּלא ה' ֶּאת ַמכ ְׁת ָּך ,ובחורבן בית
המקדש כתיב (איכה א ,ט) ַו ֵת ֶּרד ְׁפ ָּל ִאים ,אבל בסילוקן של צדיקים כתיב (ישעיה כ"ט) ָל ֵכן כֹּה ָא ַמר ה' ִׂהנְ נִׂ י יוֹּ ִׂסף
ְל ַה ְפ ִׂליא ֶאת ָה ָעם ַה ֶזה ַ'ה ְפ ֵלא ָו ֶפ ֶלא' ,וכל כך למהְׁ ,ו ָּא ְׁב ָּדה ָּח ְׁכ ַמת ֲח ָּכ ָּמיו ו ִבינַ ת נְׁ בנָּ יו ִת ְׁס ַת ָּתר.
ועיין בחידושי תורה תשט"ז החדש (ח"א בסופו ,במכתב הרה"ח ר' נפתלי לעבאוויטש ז"ל בענין השתלשלות כתיבת
החידושי תורה) שרבינו שאל פעם מן הכותבים אם מצאו את המקור ללשון זה ,והשיבו לו שכן נמצא ביערות דבש
(המצויין לעיל).
קדשו נצבים וילך תשי"ז (חלק א) לשון יב
לד
והוא הזמן של הסתרת פנים ,שעל זה אמר הכתוב ואנכי הסתר
אסתיר פני .שעליו אמרו בגמרא שאין לך שעה קשה יותר מזו
זאגט די גמראיז – [מאותה שעה שנאמר בה] ְׁו ָּאנ ִכי ַה ְׁס ֵתר ֵאין ָּל ְׁך ׁ ָּש ָּעה ָּק ׁ ָּשה ִמזו ָ -
דארט אין ָפסוק (וילך לא ,יח). וואס ס'שטייט ָ ַא ְׁס ִתיר ָּפנַ יָ ,
נישטא ,ווי די ְׁב ִחינַ ת ַה ְׁס ָּת ַרת ָּפנִ ים [פון] ְׁו ָּאנ ִכי ַה ְׁס ֵתר ָּ קיין שווערערע ׁ ָּש ָּעה איז
ַא ְׁס ִתיר[ ,ווען] ס'איז ְׁו ָּא ְׁב ָּדה ָּח ְׁכ ַמת ֲח ָּכ ָּמיו ו ִבינַ ת נְׁ בנָּ יו ַת ְׁס ִתיר.
געוואלדטיגע ַה ְׁס ָּת ָּרה.
ַ ס'איז די גרויסע ַה ְׁס ָּת ָּרה ,די
לה
ומכל מקום יש לדייק בלשון 'וְׁ ָּא ְׁב ָּדה' ָּח ְׁכ ַמת ֲח ָּכ ָּמיו ,דהוא רק כאבידה 'המתבקשת' ונמצאת לאחר זמן ,ולא
כאבידה מוחלטת שאינה חוזרת .ורומז הכתוב בזה דאפילו בזמן כזה עלינו להתפלל ולבקש רחמים מאת הקב"ה,
למצוא את דרך האמת
דארף מען זיך בעטן צום בו ֵרא ָּכל עו ָּל ִמים [שיבקש ויחזיר את
נאר] אויף דעם ַאליין ַ
[ ָ
האבידה ,דהוא רק] ַכ ֲא ֵב ָּידה ' ַה ִמ ְׁת ַב ֶּק ׁ ֶּשת'[ ,ולא כאבידה שהוחלטה לגמרי ואינה חוזרת].
שת'[ ,ולזה נאמר הלשון] רהאנדן ַאן ֲא ֵב ָּידה ' ַה ִמ ְׁת ַב ֶּק ׁ ֶּ זאגטיחַ ,אז ס'איז ַ
פא ַ ווי די גמרא ָ
געווארן [אבל לא אבידה גמורה]. ָ באלד'יט ַ
פארלוירן ' ְׁו ָּא ְׁב ָּדה' ָּח ְׁכ ַמת ֲח ָּכ ָּמיו ,מ'איז ' ַ
לו
ְׁו ָּא ְׁב ָּדה ' ָּח ְׁכ ַמת ֲח ָּכ ָּמיו'.
געהאט [חכמה] צו ַע ְׁבדות ַה ׁ ֵשם ברוך ַ האבןוואס אידן ָּ די ָּח ְׁכ ָּמה ֲא ִמ ִת ִיית ,דעס ָּ
האבן געדינט דעם בו ֵרא ָּכל עו ָּל ִמיםְׁ ,ב ָּכל ֵעת ו ְׁב ָּכל ֶּר ַגע. וויאזוי אידן ָּ ַ הוא.
דאך קיין ׁ ִשיעור ְׁו ֶּע ֶּר ְׁך ,אין די האט ָּ באשעפערָּ , האבן געדינט דעם ַ וויאזוי אידן ָּ ַ
פארשטיין. גארנישט ַ דאך ָּ
קאן מען ָּ דאס ָּ פריערדיגע דורותָּ .
און אפילו שפעטער [בדורות הסמוכים לפנינו].
דאך ַאלעס ' ִכ ְׁמ ַעט' ְׁו ָּא ְׁב ָּדה ָּח ְׁכ ַמת ֲח ָּכ ָּמיו. בעונותינו הרבים ס'איז ָּ
לז
שת [ולא
נאך ,איז [ווי] ַאן ֲא ֵב ָּידה ַה ִמ ְׁת ַב ְׁק ׁ ֶּ
מ'האט ָּ
ָּ וואס
גאנצע ִה ְׁתבונְׁ נות ָּ
[ ָאבער] דעס ַ
כאבידה המוחלטת].
יתי ַלה' ַה ַמ ְס ִׂתיר ָפנָ יו יז בירושלמי סנהדרין (דף נא :).רבי יעקב בר אביי בשם ר' אחא מייתי לה מן הדאְ ,ו ִׂח ִׂכ ִׂ
יתי לוֹּ (ישעי' ח ,יז) .אין לך שעה קשה בעולם ,מאותה שעה שאמר לו הקב"ה למשה (וילך לא ,יח) ִׂמ ֵבית ַי ֲעקֹּב ְו ִׂק ֵו ִׂ
יתי לו ,שאמר לו בסיני (שם ,כא) ִכי לא ִת ׁ ָּש ַכח ִמ ִפי ְׁו ָּאנ ִכי ַה ְׁס ֵתר ַא ְׁס ִתיר ָּפנַ י ַביום ַההוא[ .ואף] מאותה השעה ְׁו ִק ֵו ִ
זַ ְׁרעו.
יתי ַלה' ַה ַמ ְס ִׂתיר ָפנָ יו ִׂמ ֵבית וכן הוא בבראשית רבה (מב ,ג) :רבי יעקב בר אבא בשם רבי אחא אמרְ ,ו ִׂח ִׂכ ִׂ
יתי לו, ַי ֲעקֹּב ,אין לך שעה קשה כאותה שעה שכתב בה ְׁו ָּאנ ִכי ַה ְׁס ֵתר ַא ְׁס ִתיר ָּפנַ י ַביום ַההוא ,ומאותה שעה ִק ֵו ִ
שאמר ִכי לא ִת ׁ ָּש ַכח ִמ ִפי זַ ְׁרעו.
יח בגמרא מכות (כד :).אמר רב ,מסתפינא מהאי קרא (בחקותי כו ,לח)ַ ,ו ֲא ַב ְׁד ֶּתם ַבגויִ ם .מתקיף לה רב פפא ,דלמא
יתי ְׁכ ֶּשה 'א ֵבדַ ,ב ֵק ׁש' ַע ְׁב ֶּד ָּך. כאבידה המתבקשת [פירש"י :ונמצאת לאחר זמן] ,דכתיב (תהלים קיט ,קעו) ָּת ִע ִ
יהם ובגמרא סנהדרין (קט :):תנו רבנן ,עדת קרח אין להם חלק לעולם הבא ,שנאמר (קרח טז ,לג) ַו ְת ַכס ֲע ֵל ֶ
אבדו ִמתו ְׁך ַה ָּק ָּהל ,לעולם הבא ,דברי רבי עקיבא .רבי יהודה בן בתירא אומר ,הרי הן ָה ָא ֶרץ ,בעולם הזהַ ,וי ְׁ
ָ
יתי ְכ ֶשה א ֵֹּבד ַב ֵקש ַע ְב ֶדך ,הם תעו כשה אובד ,ואתה כאבידה המתבקשת [ובאין לעולם הבא ,שכך אמר דוד על בני קרחָ ,ת ִׂע ִׂ
יך לֹּא ָש ָכ ְח ִׂתי. יתי ְכ ֶשה 'א ֵֹּבד ַב ֵקש' ַע ְב ֶד ָךִׂ ,כי ִׂמ ְצו ֶֹּת ָ ברחמיך הרבים ַב ֵקש ַע ְב ֶד ָך ,ותביאם לעולם הבא] ,שנאמר ָת ִׂע ִׂ
יט פירוש ,כמעט.
יג קדשו נצבים וילך תשי"ז (חלק א) לשון
באשעפער.מ'קאן זיך בעטן צום ַ
ָּ באשעפער, נאך] בעטן ביים ַ מ'קאן זיך [ ָ
ָּ [און]
מ'זאל זיך קענען אויסבעטן.
ָּ זאל העלפן ַאז
[און] דער בו ֵרא ָּכל עו ָּל ִמים ָּ
לח
וויאזוי [אין] די
ַ וויאזוי מ'זעט אויס, ַ דאס נישט אויסצורעכענען דאך ָמ'דארף ָ ַ
האבן ָּאפגעפירט [די ָיארן] ,ברוחניות ובגשמיות. וויאזוי אידן ָּ ַ יארן,לעצטערע ָּ
בעונותינו הרבים איז ַו ֵת ֶּרד ְׁפ ָּל ִאיםכ (איכה א ,ט).
זאגן די יְׁ ִר ָּידה ,חלילה ס'איז ַו ֵת ֶּרד ְׁפ ָּל ִאים ,דעס גרויסע גארנישט ָ דאך ָ
מ'קען ָ
ׁ ִש ְׁפלות ,ברוחניות ובגשמיות.
וויאזוי מ'זעט אויס. ַ געוואלדטיגע יְׁ ִר ָּידה,
ַ די
עט ,ס'איז געבליבן דעס ביסל אידן[ ,און אפילו זיי] מ'איז געבליבן ְׁמ ַעט ִמן ַה ְׁמ ַ
וויאזוי מ'זעט אויסִ ,כ ְׁמ ַעט חלילה ׁ ִש ְׁכ ַחת ַהתו ָּרה ,דעס ביסל אידן [שנשארו] ְמ ַעט ִׂמן ַ
ַה ְמ ַעט .און ווי ווייט די גרויסע ַה ְׁס ָּת ָּרה איז.
ווי ווייט מ'ברויך ַר ֲח ֵמי ׁ ָּש ַמיִ ם.
לט
מ'זאל ֵמ ִשים ֶּאל ַה ֵלב זיין.ָּ האבןַ [ ,אז]
'זאל די ְׁז ִכ ָּיה ָּ מ ָּ
פארן בו ֵרא ָּכל עו ָּל ִמים.
מ'זאל ְׁת ׁשו ָּבה טון ַ
ָּ האבן, מ'זאל מיר די זְׁ ִכ ָּיה ָּ
ָּ
מ'האט
ָ וואס
נאר אויף די ֲע ֵברות ,דעס ָ פאררעכטן' ,נישט ָּ מ'זאל זו ֶּכה זיין צו ' ַ ָּ
מ'האט געטון. ָּ וואס
נאר אפילו די ִמ ְׁצות ָּ פוֹּ ֵגם געוועןָּ ,
מ
ווילאנג מ'זינדיגט ,איז [אפילו] די ִמ ְׁצות איזַ זאגטכא ,חלילה ַאזוי ווי דער רמב"ם ָ
פארן בוֹּ ֵרא ָכל עוֹּ ָל ִׂמים.
טו ְׁר ִפין לו ְׁב ָּפנָּ יוֲ ,א ִׂפילו די ִמ ְׁצות זענען נישט ָאנגענומען ַ
מ'זאל
ָ דארף מען קוֹּ ֶדם זיין[ ,בכדי] ַאז און ער רעכנט אויסַ ,אז ַא ַב ַעל ְׁת ׁשו ָּבה ַ
באשעפערכב. פארן ַ נאך צו ברענגען ַא דורון ַ האבן ָּ מ'זאל די ְׁז ִכ ָּיה ָּ
ָ ְׁמ ַק ֵבל זיין די ִמ ְׁצות,
כ ועיין ברש"י איכה (שם)ַ :ו ֵת ֶּרד ְׁפ ָּל ִאים .ירידתם נפלאת פלאים הרבה ,שהכל פליאים שאירע לה מה שלא אירע
לכל עיר.
כא ברמב"ם (תשובה ז ,ו-ז) :גדולה ְׁת ׁשו ָּבה ,שמקרבת את האדם לשכינה ,שנאמר (הושע יד ,ב) שו ָבה ִׂי ְש ָר ֵאל ַעד ה'
יך ,ונאמר (עמוס ד ,ו-יא) ְולֹּא ַש ְב ֶתם ָע ַדי נְ ֻאם ה' ,ונאמר (ירמי' ד ,א) ִׂאם ָתשוב ִׂי ְש ָר ֵאל נְ ֻאם ה' ֵא ַלי ָתשוב, ֱאל ֶֹּק ָ
כלומר אם תחזור בתשובה ,בי תדבקַ .ה ְׁת ׁשו ָּבה מקרבת את הרחוקיםֶּ ,א ֶּמ ׁש היה זה ָּשנְׁ אוי לפני המקום ,משוקץ
ומרוחק ותועבה ,והיום הוא ָּאהוב ונחמד ,קרוב וידיד וכו'ַ ○ .כ ָּמה ְׁמעו ָּלה ַמ ֲע ַלת ַה ְׁת ׁשו ָּבהֶּ ,א ֶּמ ׁש היה זה מובדל
יכם ,צועק ואינו נענה ,שנאמר יכם ְל ֵבין ֱאל ֵֹּק ֶ
יכם ָהיו ַמ ְב ִׂד ִׂלים ֵבינֵ ֶ מה' אלקי ישראל ,שנאמר (ישעי' נט ,ב) ֲעוֹּנוֹּ ֵת ֶ
[כי ָתבֹּאו ֵל ָראוֹּ ת ָפנָ י] ִׂמי ִׂב ֵקש זֹּאת(שם א ,טו) ִׂכי ַת ְרבו ְת ִׂפ ָלה וגו' ,ועושה מצות וטורפין אותן בפניו ,שנאמר (שם ,יב) ִׂ
ִׂמ ֶי ְד ֶכם ְרמֹּס ֲח ֵצ ָריִׂ ,מי ַגם ָב ֶכם ְו ִׂי ְסגֹּר ְד ָל ַת ִׂים וגו' (מלאכי א ,י) .והיום הוא מודבק בשכינה ,שנאמר (דברים ד ,ד)
יכם ,צועק ונענה מיד ,שנאמר (ישעי' סה ,כד) ְו ָה ָיה ֶט ֶרם ִׂי ְק ָראו ַו ֲאנִׂ י ֶא ֱענֶ ה ,ועושה מצות ְו ַא ֶתם ַה ְד ֵב ִׂקים ַבה' ֱאל ֵֹּק ֶ
ָ
ומקבלין אותן בנחת ושמחה ,שנאמר (קהלת ט ,ז) ִׂכי ְכ ָבר ָר ָצה ָה ֱאל ִֹּׂקים ֶאת ַמ ֲע ֶשיך ,ולא עוד אלא שמתאוים להם,
ימי עוֹּ ָלם ו ְכ ָשנִׂ ים ַק ְדמוֹּ נִׂ יוֹּ ת[ .וע"ע בויואל משה (ב ,מז) מה שנאמר (מלאכי ג ,ד) ְו ָע ְר ָבה ַלה' ִׂמנְ ַחת ְיהו ָדה ִׂוירו ָש ָל ִׂים ִׂכ ֵ
שהאריך רבינו בזה].
כב ועיין ברש"י ויקרא (ה ,ח)ְ :ו ִׂה ְק ִׂריב ֶאת ֲא ֶשר ַל ַח ָטאת ִׂראשוֹּ נָ ה .חטאת קודמת לעולה ,למה הדבר דומה,
לפרקליט שנכנס לרצות ,ריצה פרקליט ,נכנס דורון אחריו[ .ומקורו בגמרא זבחים (ז.]):
ובספר חרדים (פרק סג) :לכן כתב הרב רבינו יונה (שערי תשובה ,שער א אות יא) ,שאדם ֶש ִׂה ְר ָבה לחטוא ,לא
יעשה סיגופים עד אשר יתחזק לבו בחרטה גדולה וגמר בלבו לעזוב החטא עד יום מותו ,ועבר עידן ועידנין
קדשו נצבים וילך תשי"ז (חלק א) לשון יד
מא
דארף מען בעטן]. און דער ֱא ֶמת ,אויף דעם ַאליין [ ַ
נאך אין די פ ָּאר טעג ,אין די האבן ָּ מ'זאל די ְז ִׂכ ָיה ָ ָ זאל העלפן, דער אייבירשטער ָ
האבן [ ַאז]נאך די זְׁ ִכ ָּיה ָּ מ'זאל ָּ ָּ נאך ביז רֹּאש ַה ָשנָ ה, מ'האב מיר ָּ ָּ וואס יָּ ִמים ְׁק ָּצ ִרים ָּ
נאך עפעס ְׁמ ַת ֵקן זיין. מ'זאל קענען ָּ ָּ
מ'זאל ֵמ ִשים ֶּאל ַה ֵלב זיין. ָּ
באשעפער. פארן ַ זאגן ֱא ֶּמת'דיגע ִדבו ִרים ַ נאך ָּ מ'זאל מיר ָּ ָּ האבן מ'זאל די ְז ִׂכ ָיה ָ ָ
מ'זאל קענען ְׁמ ַק ֵבל זיין ֶּב ֱא ֶּמת דעם עול תו ָּרה ,און עול ָּ האבן מ'זאל די ְז ִׂכ ָיה ָ ָ
ַמ ְׁלכות ׁ ָּש ַמיִ ם.
געהאלפן ווערןִ ,ב ְׁכ ַלל ו ִב ְׁפ ַרט. ָּ זאל מיר מ'זאל מיר שוין ִב ְׁמ ֵה ָּרה ָּ ָ
וואס מ'גייט ַארויס וואךָ , זא שווערע ָּ וואךַ ,א ַ טאקע אין די ָּ מ'זאל מיר זוֹּ ֶכה זיין ַ ָ
טאקע זיין ַאזוי ווי ס'זאל ַ ָ יאר, יאר ,און מ'גייט ַאריין אין ַא פריש ָּ פון דעם פריערדיגן ָ
יה].יה [ ָּת ֵחל ׁ ָּשנָּ ה ו ִב ְׁרכו ֶּת ָּ מ'זאגטכג ִת ְׁכ ֶּלה ׁ ָּשנָּ ה ְׁו ִק ְׁללו ֶּת ָּ ָ
טאקע זיין ס'זאל ַ
ָּ האבן [ ַאז] מ'זאל מיר די זְׁ ִכ ָּיה ָּ ָּ זאל העלפן, דער בוֹּ ֵרא ָכל עוֹּ ָל ִׂמים ָ
האבן מ'זאל ָָּּ האבן מ'זאל די ְז ִׂכ ָיה ָ ָ ס'זאל זיין ַאן ִה ְׁת ַח ְׁד ׁשות, ָּ [בעת] ִה ְׁת ַח ְׁד ׁשות [השנה],
מ'זאל זוֹּ ֶכה זיין צו זעןְׁ ,באורו יתברך נִ ַסע ְׁונֵ ֵל ְׁךכד. ָ ַאן ַאנדערן ַד ַעת,
מב
[שתהיה] געזאגט ָ טאקעמ'האט ַָ יארן [שעברו] בעונותינו הרבים ,אין די ַאלע ָ
נאר
ִה ְׁת ַח ְׁד ׁשות ַה ׁ ָּשנָּ הָ [ ,אבער] בעונותינו הרבים ס'איז נישט געווען קיין נייעס [לטובה]ָ ,
וואס ס'איז נישט ַארגער געווען [מחבירו ,מיט] ַא ְד ַר ָבה חלילה ֵאין ָּל ְׁך יום חלילהכהָ ,
וואס
יכםַ ,אזעלעכע ִענְׁ יָּ נִ ים ָָּּצרות ַה ִמ ְׁת ַח ְׁד ׁשותכו ,נייע ָּצרות ֲא ֶשר לֹּא ְש ָערום ֲאבוֹּ ֵת ֶ
האט מען ַאזוינס נישט מאל אין די 'תו ְׁכ ָּחה' ָּ ניטא ַָּ אויסגעמאלן,
ָּ גארנישט מ'האט זיך ָּ ָּ
האבן געוויזן [למפרע] נאר בעונותינו הרבים די געשעענישן ָ געקענט ַאריינשטעלןָ ,
דאס איז טייטש [דברי הפסוקים]. וואס ָָ
מ'האט ַאלעס אויסגעטייטשט ְׁלטו ָּבה ְׁו ִל ְׁב ָּר ָּכה .און ס'העט ַאזוי גיווען ָּ [ובאמת]
האט גו ֵרם געווען. וואס ָּ
געקענט זיין ,ווען נישט דער ָּעון ָּ
שהוא בטהרה גמורה ודמעתו על לחיו ,אז יקריב קרבן תעניות ,בבושת פניו והכנעת לבו .וכל מה שיוסיף
תשובה ,יוסיף הכנעהָּ .מ ׁ ָּשל למי שהמרה פי המלך ,לא ישלח לו דורון ,שיטרפנו לו על פניו ,אך ידכה ישוח
ונפל אפים ארצה לרגליו ,והוא מתחנן לו בדמעה ,ואחרי כן ישלח לו דורון .וזהו רמז קרבן חטאת שהיה
החוטא מקריב תחילה ואחר כך קרבן עולה ,שהעולה היא דורון ,והחטאת היא הטהרה והנקיון ורחיצת הכתם.
כג בתפלת אחות קטנה ,שאומרים בכניסת ליל א' דראש השנה.
ֹּאמר ָש ְלמו ְי ֵמי ֶא ְב ֵל ְךְׁ ,לאורו נִ ַסע ְׁונֵ ֵל ְׁך.
כד מלשון הפייטן בקינות לת"ב (סוף קינה כא ,ד"ה ארזי)ְ :ל ֶצ ֶדק ִׂי ְמ ָל ְך ֶמ ֶל ְך ,י ַ
כה במשנה סוטה (מח :).רבן שמעון בן גמליאל אומר ,העיד רבי יהושע ,מיום שחרב בית המקדש ,אין יום שאין
בו קללה – .ובגמרא שם (מט :).אמר רבא ,בכל יום ויום מרובה קללתו משל חבירו ,שנאמר וכו' ,ואלא עלמא
אמאי קא מקיים ,אקדושה דסידרא ,ואיהא שמיה רבא דאגדתא.
ובתנחומא תולדות (סימן א) :אמר ר' אליעזר ,בשעה שהיו זבחים בעולם ,היה שלום ,משחרב בית
הזבחים אין לך יום שאין בו קללה ופורענות.
כו עיין בגמרא סנהדרין (צז :).אמר רבי יוחנן ,דור שבן דוד בא בו ,תלמידי חכמים מתמעטים ,והשאר עיניהם
ָכלוֹּ ת ביגון ואנחהְׁ ,ו ָּצרות רבות וגזרות קשות ִמ ְׁת ַח ְׁד ׁשות וכו'.
טו קדשו נצבים וילך תשי"ז (חלק א) לשון
מג
ס'זאל
ָּ יאר',
טאקע ַא 'ניי ָּ זאל העלפן[ ,היצט ַאז] ס'קומט ַ דער בוֹּ ֵרא ָכל עוֹּ ָל ִׂמים ָ
טאקע 'נִ ְׁת ַח ֵד ׁש' ווערן [השנה ,לטובה ולברכה] ַעל ָּכל יִ ְׁש ָּר ֵאל. ַ
האבן צו זען ַה ׁ ְׁש ָּפ ַעת ַה ְׁקדו ׁ ָּשה. מ'זאל מיר די ְז ִׂכ ָיה ָ ָ
מ'זאל מיר זו ֶּכה זיין צו זען ִש ְׁמ ָּחה ,ביי ַאלע אידישע הערצער. ָּ
זאל 'דערפרייען' אידישע הערצער. ַה ׁ ֵשם יִ ְׁת ָּב ֵר ְׁך ָּ
צובראכן אידישע הערצער זענען. ָּ קאן דען ְׁמ ׁ ַש ֵער זיין ,ווי ווער ָּ
[די ַאלע] ְׁל ָּבבות ַהנִ ׁ ְׁש ָּברות.
מ'קאן זיך נישט העלפן. ָּ צובראכןְׁ ,ב ָּכל ְׁפ ַרט ו ְׁפ ַרט ,און ָּ וויפיל די הערצער זענען
רלאזןפא ָּ נאר ַ מ'קאן מיר זיך ָָּּ ֵאין ָּלנו ַעל ִמי ְׁל ִה ׁ ָּש ֵען ֶּא ָּלא ַעל ָּא ִבינו ׁ ֶּש ַב ׁ ָּש ַמיִ ם,
באשעפער. אויפן ַ
זאל העלפן ִׂב ְמ ֵה ָרה איבערדעם ַאז ס'קומט [די הייליגע טעג] ,דער בוֹּ ֵרא ָכל עוֹּ ָל ִׂמים ָ
[שתהיה התחדשות לטובה ,וירפא את הנשברות].
מד
המשך הקדמה לישוב הקושיות
הקדמה לישוב קושיא ו-ט
ועל כל פנים מדת הצדיקים שהם הופכים את יצרם כולו טוב ,וכמו שאמרו באברהם אבינו ודוד המלך
קאן זיין ַאזוי. איבערדעם ָ
מ'האב מיר שוין פריער געשמועסט (באות יט-כז)ַ [ ,אז] ַא איד ַאז מ'דינט דעם ָ
זא
מ'קאן זיין [ווי ביי] ַא ְׁב ָּר ָּהם ָּא ִבינוַ ,א ַ
ָ דאך נִ ְׁת ַה ֵפ ְׁך [יצרו הרע לטוב],
אייבירשטען ווערט ָ
יגהַ ,אז ָּה ְׁפכו כולו ַלטוב. גרויסע ַמ ְׁד ֵר ָּ
האט שוין געזאגט ִל ִבי ָּח ַלל ְׁב ִק ְׁר ִבי (תהלים קט ,קב)ַ [ ,אז] ער ָ
ָ האט [אויך] און ָּד ִוד ַה ֶּמ ֶּל ְׁך ָ
געהאט קיין יֵ ֶּצר ָּה ָּרעכז. ַ נישט
מה
אמנם גם מדת הבינונים ,שיש להם כח הטוב והרע ,הוא גם כן טוב ,שעל כל פנים יכול
הוא עדיין להתאמץ להתגבר על יצרו [שיש בזה שבח של 'היגיעה' בעבודת ה' ,וכדלעיל]
נאך גוט[ ,שעל כל פנים] מ'קען
מ'האט ביידע [יְ ָצ ִׂרים ,וכמדת הבינונים] ,איז אויך ָּ
ָ נאר ַאז ָ
הארעווען [לנצח את היצר הרע]. לאגן און מ'קען ָּזיך פ ָּ
מו
אמנם אם ח"ו מרבה לחטוא ,עד שמגיע למדת הרשעים שהם לגמרי ברשות לבם ויצרם הרע ,אז הוא מר מאוד,
והוא קללה היותר גדולה ,והוא האלה הנרמז בפסוקי התוכחה דלעיל ,שרומז על מה שמסתתר בינתו ,ונאבדה חכמתו
אינגאנצן ביים יֵ ֶּצר ָּה ָּרע
ַ [ ָאבער ח"ו] ַאז מ'ווערט ָאבער ַאזוי נִ ְׁת ַג ׁ ֵשםַ ,אז מ'איז שוין
כז כמבואר בגמרא בבא בתרא (יז :).שלשה לא שלט בהן יצר הרע ,אלו הן אברהם יצחק ויעקב ,דכתיב בהו ַב ֹּ
כל
כל [פירש"י :באברהם כתיב (חיי כד ,א) ַוה' ֵב ַר ְך ֶאת ַא ְב ָר ָהם ַבכל .ביצחק כתיב (תולדות כז ,לג) ָוא ַֹּכל ִמכל .ביעקב כתיב כל ֹּ
ִׂמ ֹּ
(וישלח לג ,יא) ְו ִׂכי יֶ ש ִׂלי כל] .ויש אומרים אף דוד ,דכתיב (תהלים כט ,כב) ְׁו ִל ִבי ָּח ַלל ְׁב ִק ְׁר ִבי [יצרי הרע מת בקרבי].
ובגמרא עבודה זרה (ד :):אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי ,לא דוד ראוי לאותו מעשה [דבת שבע]
ולא ישראל ראוין לאותו מעשה [דעגל] ,לא דוד ראוי לאותו מעשה ,דכתיב ְׁו ִל ִבי ָּח ַלל ְׁב ִק ְׁר ִבי [פירש"י :יצר הרע
חלל בקרבי ,ואין לו כח לשלוט בקרבי] ,ולא ישראל ראוין לאותו מעשה ,דכתיב (ואתחנן ה ,כה) ִׂמי ִׂי ֵתן ְו ָה ָיה ְל ָב ָבם ֶזה
ָל ֶהם ְל ִׂי ְר ָאה א ִֹּׂתי ָכל ַה ָי ִׂמים.
קדשו נצבים וילך תשי"ז (חלק א) לשון טז
מ'האט נישט קיין נְׁ ִט ָּיה ְׁלטוב .ס'איז חלילה ָּה ְׁפכו כולו [לרע ח"ו]כח, ָ אין די הענטַ ,אז
פארקערט ווי [ביי] ַא ְב ָר ָהם ָא ִׂבינו איז געווען ָה ְפכוֹּ כולוֹּ ַלטוב[ ,חלילה] ַאז פונקט ַ
מ'ווערט נִ ְׁת ַג ׁ ֵשם.
קאן זיין ,דער ְפ ַשט איז ַאזוי אין ָפסוק [ ְׁו ָּהיָּ ה ְׁב ׁ ָּש ְׁמעו ֶּאת ִד ְׁב ֵרי ' ָּה ָּא ָּלה']כט- . דאס ָ ָ -
דאך בעונינו הרבים די גרעסטע ְׁק ָּל ָּלהל[ ,דער] ְׁו ָּא ְׁב ָּדה ָּח ְׁכ ַמת ֲח ָּכ ָּמיו דעס איז ָ
האט נישט קיין ׁשום ' ֲה ָּבנָּ ה' ,און ווערט ַאזוי נִ ְׁת ַג ׁ ֵשם. 'ו ִבינַ ת' נְׁ בונָּ יו ַת ְׁס ִתירַ ,אז ער ָּ
מז
התחלת ישוב קושיא ט
והנה לשון 'לבב' מורה על מי שיש לו ב' יצרים ,ולשון 'לב' מורה על שיש לו יצר אחד ,וכדלעיל .וזה שייך הן
לטובה ,וכדרך שכתב רש"י בפסוק וְ ַס ֲעדו 'לִּ ְב ֶכם' ,מכאן שאין יצר הרע שולט במלאכים .והן לרעה ח"ו ,במדת
הרשעים שהפכו את לבם ח"ו באופן שמסורים לגמרי ביד יצרם הרע ,ונמחה אצלם כח יצר הטוב
לאמיר זען. ָ
נאר
זאגט [על הפסוק] ְׁו ַס ֲעדו ' ִל ְׁב ֶּכם' (וירא יח ,ה) ,ס'שטייט נישט ' ְל ַב ְב ֶכם' ָ רש"י ָ לא
ִל ְׁב ֶּכם ,מכאן שאין יֵ ֶּצר ָּה ָּרע שולט ְׁב ַמ ְׁל ָּא ִכים.
נאר איין יֵ ֶּצר ,הייסט ִל ְׁב ֶּכם. נישטא ָ
ָ דארט וואו ס'איז ָ
מח
דאךהאט ָ לאנגלב[ ,דקשה] לכאורה [על זה ,דהלא] ער ָ געזאגט ַָ מאלהאב שוין ַא ָ -איך ָ
נישט געוואוסט ַאז ס'איז ַמ ְׁל ָּא ִכיםַ ,א ְב ָר ָהם ָא ִׂבינולג.
זאגטלד שאין יצר הרע [שולט במלאכים ,זהו לפי וואס די גמרא ָ וואס דען ,דעס ָ נאר ָ ָ
האט געזען [וחשב] ַאז ס'איז מענטשן ָאן ַא שאנו יודעים שהיו מלאכים .אמנם] דער ֱא ֶמת ,ער ָ
דאך געוואוסט ס'קען זיין האט ָ האט געמיינט ס'איז מענטשן[ ,און] ער ָ ֵי ֶצר ָה ָרע ,ער ָ
האט ער דאך אויך ַאזוי געווען ,איבערדעם ָ מענטשן אויך ַאזוי[ ,שהרי] ער ַאליין איז ָ
געזאגט ִל ְׁב ֶּכם.
ָ
דאס האט ער ָוויאזוי ָ ַ זאגט [מכאן שאין יצר הרע שולט 'במלאכים' ,ווייל] נאר די גמרא ָ ָ
מ ְׁל ָּא ִכים[ ,אלא מאי]גאר געווען ַ דאך [סוף סוף] ָ געזען [שאין בהם יצר הרע ,והלא] זיי זענען ָ
דאס געזען. האט ער ָ מוז זיין ַאז יֵ ֶּצר ָּה ָּרע איז נישט שולט ְׁב ַמ ְׁל ָּא ִכים ,איבערדעם ָ
האט נישט געוואוסט [ ַאז] ס'איז ַמ ְל ָא ִׂכים- . ָאבער ער ָ
כח רבינו בזהירות לשונו נמנע מלסיים הלשון בדבר רע.
כט שהוא ָה ָא ָלה של הפסוק ְו ִׂה ְפ ָלא ה' וגו' ְו ָכל ַמ ָכה ֲא ֶשר לֹּא ָכתוב ְב ֵס ֶפר ַהתוֹּ ָרה ,וכדלהלן באות סח .ועל זה
ממשיך שזהו הקללה היותר גדולה[ .ובזה יבואר להלן ישוב קושיא ז].
אבדון ,כי מלבד אבידתם שאמר למעלה ל וז"ל האור החיים הק' (עקב ח ,יט) :עוד ירצה באומרו ַכגויִ ם וגו' ֵכן ת ֵ
אבדון ,עוד צרה אחרת להם אחר שיאבדו ,הנשארים בהם יהיו ַכגוֹּ ִׂים ֲא ֶשר וגו' כן יאבדון ,פירוש ת ֵ
בד ֹּ
במאמר ָא ֹּ
ֶש ִׂי ָכ ֵרת מהם נבואה ורוח הקודש ,שיאבדו ,ועל זאת יחרד לב עם ה' ,שאין קללה בעולם כזו ,אוי לדורות שטעמו
כוס המר הזה מר ממות .והוא רחום ישוב ירחמנו ,כי יתן את רוחו ָבנו כימי קדם.
לא ברש"י וירא (יח ,ה)ְׁ :ו ַס ֲעדו ִל ְׁב ֶּכם וכו' .אמר רבי חמאְׁ ' ,ל ַב ְׁב ֶּכם' אין כתיב כאן ,אלא ' ִל ְׁב ֶּכם' ,מגיד שאין יֵ ֶּצר
ָּה ָּרע שולט במלאכים.
לב ומהם בס"ג שבת שובה (האזינו) תשי"ז .וראה זה גם בס"ג תרומה תשי"ט ,ובליל א' דסוכות תשכ"ח.
לג וכן הוקשה בגור אריה (וירא שם).
לד הכוונה על המדרש בבראשית רבה (מח ,יא) ,שהוא המקור לדברי רש"י דלעיל.
יז קדשו נצבים וילך תשי"ז (חלק א) לשון
מט
דאך אויף דעם – שטייטַ - ,אז ס'איז ָאבער [על כל פנים] דער [לשון] ' ִל ְׁב ֶּכם' ווייזט ָ
נאר איין יֵ ֶּצר [וכגון יצר ַהטוֹּ ב].
נישטא ָּ
ָ
מאל [שייך לכתוב כן על יצר ָ'ה ָרע' לחוד ,שהרי] ִל ְׁב ֶּכם איז פארקערט איז ַא ָ ווידעראום ַ
נישטא קיין צוויי ְי ָצ ִׂרים[ .און די זעלבע איז]
ָ ווארט [שהוא] ַא ָלשוֹּ ן ָי ִׂחידַ ,אז ס'איז דאך ַא ָ ָ
נארנישטא קיין יֵ ֶּצר טובָ ,ָ פארקערטַ ,אז איינער איז נִ ְׁת ַג ׁ ֵשם און ס'איז ווידעראום ַ
דאך אויך [שייך לשון] ' ִל ְׁב ֶּכם'. בלויז יֵ ֶּצר ָּה ָּרע ,איז ָ
נאר געווען דאך נישט געווען 'די' ְב ִׂחינָ ה ,ס'איז ָ וואס דען[ ,אצל המלאכים] איז ָ נאר ָ ָ
ַא [לשון] ָי ִׂחיד ווייל ס'איז געווען יֵ ֶּצר טוב ַאליין.
נ
יכם.
און [דער לשון] ' ְׁל ַב ְׁב ֶּכם' ,מיינט ׁ ְׁשנֵ י יִ ְׁצ ֵר ֶּ
דארטב ַד ְר ֶש'נען ַאזוי חכמינו ז"לְׁ ,ב ָּכל ' ְׁל ַב ְׁב ֶּכם' (עקב יא ,יג) ִב ׁ ְׁשנֵ י יִ ְׁצ ֵר ֶּ
יכם. [ ַאזוי ווי] ָ
נא
הקדמה לישוב קושיא י
(עד אחר אות סד)
והנה מי שכבר הגיע בעוונותיו ח"ו למדת הרשעים ,ונתקיים אצלו הפסוק ובינת נבוניו 'תסתתר' ,באמת כבר הוא
בעצם בבחינת 'שוגג' ,ואפשר אפילו בבחינת 'אונס' .ואם כן לכאורה יש סברא ששוב אין מגיע לו עונש כדין 'המזיד'
האט שוין נישט וואס ס'איז שוין ַאזוי נִ ְׁת ַג ׁ ֵשםַ ,אז ער ָקען זיין אפשר ,לעולם דער ָּ
קיין שום נְ ִׂט ָיה ְלטוֹּ ב ,דער זעט שוין נישט דעם ֱא ֶּמת ,ס'איז שוין [ביי אים] ִבינַ ת נְׁ בונָּ יו
גארנישט ,ער איז ַאזוי בלינד[ ,ממילא] איז ער ַא ' ַת ְׁס ִתיר'לה[ .און] ַאז ער זעט נישט ָּ
ׁשו ֵגג.
[און] ַאז ער איז שוין ַא ׁשו ֵגג [היה סברא לדונו רק כשוגג].
מ'זאגט שוין [ ַאז] אפשר איז ער ָ ַ -אזוי ווי מ'איז אים שוין ַדן [כהיום ,על הפושעים]לו,
גאר ַאזוי ווי ַא ִתינוק ׁ ֶּש ִנ ׁ ְׁש ֶּבה ֵבין ָּה ַעכו"םלז- .ָ
[ועל כל פניםַ ,אז] דער זעט שוין נישט דעם ֱא ֶמת ,דער איז ַא ׁשו ֵגג[ ,א"כ היה סברא
לדונו רק כשוגג].
נב
אמנם כבר חקר הפרי מגדים בזה בקונטרס מתן שכרן של מצות ,ומסיק דמכל מקום חייב עליהם כמזיד מפאת
"דינא דגרמי" ,מכיון שהוא עצמו הביא את עצמו לידי כך מחמת העונות הראשונים שעשה ,שעי"ז בא אח"כ לידי
העונות האחרונים שהם כבר בבחינה כזה ,בדרך עבירה גוררת עבירה ,שפירשוהו שעל ידי העבירה הראשונה
נברא מלאך המשחית שזה מכריחו לחטוא אחר כך יותר ח"ו
[ובאמת] דער פרי מגדים אין [קונטרס] מתן שכרן של מצותלח ,קלערט ָ
דאך [אין דעם
לה ועיין בחובת הלבבות (יחוד המעשה פ"ה) :וכאשר יגבר עליך [היצר הרע] וימשל בך בעזר השכל לו וסיועו
אותו ,במה שמטעהו בו ,ומדמהו בעיניו מן השקר בצורת המופת ,יעתיק אותך מן המדרגה ההיא שהיתה
קרובה אל האמת ונסתרים בה פני השקר ,אל מה שאחריה ,שיש בה פחות אמת ויותר שקר .וכך לא יסור
להעתיקך ממדרגה למה שאחריה ,עד שיביאך אל מדרגה שנסתרים בה פני האמת ,והוא השקר הגמור.
לו ועיין בזה גם להלן סוף אות סז.
לז ולא ידע כלל מאיסורי תורה ,המבואר דינו בגמרא שבת (סח ):שנחלקו האמוראים אם צריך כפרה .ועיין בזה
לדינא בבית יוסף (יו"ד סימן קנט) ,ובשלחן ערוך ונו"כ שם.
לח
בקונטרס מתן שכרן של מצות (והם שמונה חקירות בענין שכר ועונש שכתב הפרמ"ג בסוף ספרו תיבת גמא [ורב פנינים],
ואח"כ נדפס בקונטרס בפ"ע בשם מתן שכרן של מצות) כתב הפרמ"ג בחקירה א' (אות ט) :יש שלשה יצר הרע וכו' ,יצר
קדשו נצבים וילך תשי"ז (חלק א) לשון יח
שאפן ַא ַמ ִזיק ַאריין ,דלכאורה כשאדם חוטא] ַאז פון ַאן ֲע ֵב ָירה גוֹּ ֶר ֶרת ֲע ֵב ָירהלט ווערט ַ
בא ַ
גאר
וואס ער 'נייט' [ומכריח את האדם] צו טון די ֲע ֵב ָירה[ ,אם כן] לכאורה איז מען שוין ָּ ָ
ַאן אונֶּ ס ,איז מען שוין נישט שולדיג [בעונות האחרונים].
נג
זאגט ַאז] מ'איז חייב [גם בעבירות האחרונים] ִמ ַצד ְׁג ָּר ָּמא ְׁבנִ זָּ ִקין ,ווייל ס'איז נאר [ער ָ ָ
יקאמ [מחמת עונות הראשונים שעשה מתחילה ,שהרי זה עצמו מה שלבסוף הוא כשוגג ואנוס ָּב ִרי ֶּה ֵז ָּ
געווארן
ָ דאך
געווארן דורך זיינע ֲע ֵברות [הראשונות ,שעל ידם] איז ָ ָ דאךבדבר] דעס איז ָ
האט אים דערצו גענייט [להאחרונות ,וממילא] איז מען ַא ְג ָר ָמא וואס ער ָ דער ַמ ְׁל ָּא ְׁך ָ
האט מען זיך [ ַאליין] גוֹּ ֵרם געווען דעס. דאס] ָ [בניזקין ,ווייל ָ
טאקע] ַא ׁשו ֵגג ,אוןוואס מ'טוט שפעטער ,איז מען שוין [ ַ ָאבער די ֶּע ֶּצם ֲע ֵב ָּירה ָ
האנט. מ'האט זיך שוין נישט אין די ַ ָּ גאר ַאן אונֶּ ס[ .ווייל] אפשר ָ
מ'האט זיך דערצו געברענגט [מעיקרא ,מיט דעם ָ רוואס
פא ָ ָאבער שולדיג איז מען ַ
האבן אין די הענט מ'זאל זיך נישט ָ ָ מ'האט זיך ַאזוי אויפגעפירט [מתחילה] ַאז ָּ וואס]
ָ
מ'האט זיך ַאזוי אויפגעפירט. ָ [לבסוף],
נד
מ'האט זיך נישט אין די הענט.
ָ מת איז מען שוין נישט שולדיג[ ,ווייל]
[ונמצא כי] ֶב ֱא ֶ
מא
מ'האט זיך ָּאבער געברענגט
ָּ וואס'זשע דען -ברויך מען דורכברעכן [ – ,ווייל] נאר ָָ
הרע שברא ה' לטוב לנו ,לקבל שכר וכו' .היצר הרע השני ,הגוף וכו' .היצר הרע השלישי רע מכולם ,כי על ידי
עבירה שעשה ברא משחית ,עבירה גוררת עבירה כיוצא בה שעשה ,ומכריחו לכך ,ובטלה הבחירה באותו עון○ .
ולפיכך יש לומר שהחוטא אין מחויב לעשות ְתשו ָבה על ֵח ְטא כי אם פעם אחת ,אפילו ָח ָטא אותו מאה פעמים,
עיין בספר דעת חכמה (שבספר דברי חכמים) בשער התשובה פרק י"ב דף כ"ג עמוד ג' ד' .ושל"ה (שער האותיות אות
ק' ,ערך קדושה) מחמיר ביותר [להצריך ְתשו ָבה על כל פעם] ,ובחות יאיר סימן ס"ז שתי פעמים ַדי על כל חטא ,כי
עבר ושנה נעשה כהיתר (קדושין מ ,).והוא ז"ל [הדעת חכמה] כתב שלשה פעמים .ולדעתי פעם אחת ַדי ,למשל
ָח ָטא ְב ֵח ֶלב מאה פעמים ,וכן בדם ונבילה כל אחד כמה פעמיםַ ,די על כל אחת פעם אחת כאמור ○ .וזהו
יך ְׁבאונֶּ ס ו ְׁב ָּרצוןְ ,ו ַעל ֵח ְטא ֶש ָח ָטאנו ְל ָפנֶ ָ
יך ְׁביֵ ֶּצר ָּה ָּרעְ ,ו ַעל שאומרים (בוידוי יום הכפורים) ַעל ֵח ְטא ֶש ָח ָטאנו ְל ָפנֶ ָ
יך ְׁביו ְׁד ִעים ְׁולא יו ְׁד ִעים .כי אפילו בפעם שני ושלישי שכמעט ' ָּאנוס' הוא ,שהמשחית שברא ֵח ְטא ֶש ָח ָטאנו ְל ָפנֶ ָ
מכריחו לכך ,מכל מקום ' ְׁת ִח ָּלתו ְׁב ָּרצון' הוה ,וחייב בדיני ְׁד ַג ְׁר ִמי ,כי ָּברור ֶּהזֵ יקוַ .על ֵח ְטא ֶש ָח ָטאנו ְל ָפנֶ ָ
יך ְׁביֵ ֶּצר
ָּה ָּרע ,עם יצר הרע בשותפות ,היינו פעם שני שיצר הרע שנברא על ידו מכריחו ,כמ"ש ר"מ אלשיך (ירמיה יד ,כ)
פסוק ִׂכי ' ָח ָטאנו' ָל ְך ,בשותפות ,וגם התורה והתפלה והתענית שעושה קודם שתיקן החטא וקודם החרטה,
עבירות הם ח"ו ,כמו שנאמר (נשא ו ,יא) ְו ִׂכ ֶפר ָע ָליו ֵמ ֲא ֶשר ָח ָטא ַעל ַה ָנ ֶפש ,שציער עצמו מיין (תענית יא ,).ואחר
שהימים הראשונים יפלו ולא הועיל כלום ,כמו שכתב ר"מ אלשיך שם ,ונותן כח לסטרא אחרא ח"ו ,והם יקחו
הכל .וזה שאומרים ְׁביו ְׁד ִעים ְׁולא יו ְׁד ִעים ,מענין ו ְלנָ ֳע ִׂמי מוֹּ ַדע (רות ב ,א) ,לשון אהבה וחבה ,הן ָעוֹּן שאוהבים
המשחיתים ,הנאות הגוף ,הן ששונאים ,כמו תענית ותורה ותפלה היפך רצונם ,מכל מקום ֵח ְטא הוא כאמור.
[ועיין שם עוד בחקירה ג' שדן באיזה אופן נבראים המלאכים של מצות ועבירות].
לט לשון המשנה באבות (ד ,ב) .והספרים פירשוהו על ענין זה ,כי על ידי המלאך משחית שנברא מעבירה
ראשונה ,נגרר לעבירה אחרת .ורבינו מביא מענין זה בכ"מ ,ומהם בעל הגאולה ועה"ת (סימן צו) ,ואכמ"ל.
מ הכוונה בזה שאין לזה רק דין ְׁ
'ג ָּר ָּמא' בניזקין לחוד דקיי"ל דפטור בו בדיני אדם ,רק שהוא דין דינא ְׁד ַג ְׁר ִמי,
דקיי"ל שחייב בו אף בדיני אדם ,וכמה ראשונים כתבו החילוק בזה ,אף ששניהם הם רק גרמא בניזקין ,מ"מ
כשברי היזקא שלו חייב ,עיין באורך בקונטרס דינא דגרמי של הרמב"ן ,וברא"ש (בבא קמא ט ,יג .ובבא בתרא ב ,יז)
בשם ר"י [וע"ע בהל' בכורות להרמב"ן (פרק ד)] ,ועיין בתרומת הדשן (סימן שטו) ,ובשלחן ערוך ונו"כ (חו"מ סימן
שפו)[ .ויש להוסיף ,דבאמת אף בגרמא בניזקין ממש דפטור בדיני אדם ,מכל מקום בדיני שמים חייב ,כמבואר בגמרא בבא
קמא (נה :נו ).ועוד .והכא אנן קיימין בדיני שמים .אלא שלרבותא כתב הפרי מגדים ,דיש לחייבו אף לפי דיני בית דין שלמטה,
מצד דינא דגרמי].
מא להתאמץ בכל הכוחות ,עד שיזכה לרחמי שמים .וכדלהלן באות שאחר זה.
יט קדשו נצבים וילך תשי"ז (חלק א) לשון
מ'האט זיך געברענגט דערצו
ָ דערצו' ,איבערדעם' איז מען ַא ֵמזִ יד[ ,שהרי מתחילה] ווען
נאך געווען ַא ֵמ ִזיד.
איז מען ָּ
נה
נישטא קיין ֵע ָּצה
ָּ האט מען זיך שוין נישט אין די הענט ,ס'איז
[ובעוה"ר] היצט ָ
[מצד האדם עצמו].
נאר דער בו ֵרא ָּכל עו ָּל ִמים איז ַא ַרחום ְׁו ַחנון[ .און] ַאז מ'איז זיך ִמ ְׁת ַא ֵמץ מיט ָּכל ָּ
נגענשאפט.
ַ געפא
ַ ַהכחות ,העלפט דער בו ֵרא ָּכל עו ָּל ִמיםַ [ ,אז] מ'קריכט ַארויס פון
דאס קען זיין [בביאור הפסוק ְו ָהיָ ה ְב ָש ְמעוֹּ וגו']( .וכדלהלן באות סה)- .
ָ -
נו
ביאור הפסוקְ :ל ִּב ְל ִּתי ְשמ ַֹע ֶאל ַהכ ֵֹהן
ועל דרך זה ביארתי בדברי הכתוב וְ ָה ִּאיש ֲא ֶשר יַ ֲע ֶשה ְבזָ דוֹ ן לְ ִּבלְ ִּתי ְשמ ַֹע ֶאל ַהכ ֵֹהן .דלכאורה הוא אריכות לשון,
חדא דאומרו ֲא ֶשר יַ ֲע ֶשה ְבזָ דוֹ ן הוא מיותר ,דבודאי רק מי שעושה במזיד נענש בחיוב מיתה ,וכן למה אמר בלשון
ְׁשלִ ילָּ ה' ,לְ ִּבלְ ִּתי ְשמוֹ ַע' ,ולא אמר בקצרה וְׁ ָּה ִאיש ֲא ֶּשר 'ל ֹא יִ ְׁש ַמע'
[בפרשת שופטים] (יז ,יב) וואס ס'שטייט איך פלעג צו טייטשןמב [על דרך זה ,דעס] ָ
וואס איז עפעס ַאן יש ֲא ׁ ֶּשר יַ ֲע ֶּשה ְׁב ָּזדון ְׁל ִב ְׁל ִתי ׁ ְׁשמ ַע ֶּאל ַהכ ֵהן[ .דקשה לכאורה] ָ ְׁו ָּה ִא ׁ
ֲא ִׂריכות [הלשון].
דארף ער מיר דערציילן ֲא ׁ ֶּשר יַ ֲע ֶּשה ְׁב ָּזדון ,נו ַאודאי איז מען נישט וואס ַ
קודםָ ,
זאגט ער וואס ָ
זא עוֹּ נֶ ש ווי ַא ֵמ ִׂזיד[ ,ואם כן] ָ נאר אויף ַא ֵמ ִזידַ ,א שוֹּ ֵגג איז נישט ַא ַ ַח ָייב ָ
זאגן ְו ָה ִׂאיש ֲא ׁ ֶּשר לא יִ ׁ ְׁש ַמע ֶאל ִׂד ְב ֵרי ַהכ ֵֹּהן. זאל ער ְס ַתם ָ ֲא ׁ ֶּשר יַ ֲע ֶּשה ְׁבזָּ דוןָ .
שמו ַע'[ ,ולא אמר בקצרהְ ,ו ָה ִׂאיש ילה ,יַ ֲע ֶּשה ְׁב ָּזדון ' ְׁל ִב ְׁל ִתי ׁ ְׁ
דערנאך] דעס ָלשוֹּ ן ְש ִׂל ָ
ָ און [
ֲא ֶשר 'לֹּא יִׂ ְש ַמע'].
נז
וביארתי בזה ,דהנה איתא בספרים כי ְד ָב ִּרים ַהיוֹ ְצ ִּאים ִּמן ַה ֵלב נִּ ְכנָ ִּסים 'לַ לֵ ב' .והיינו דבכדי שיתקבלו דברי
יראת שמים על הלב ,צריך ב' תנאים ,א' שיהיו יוצאים מן הלב של האומר ,וב' שגם השומע יהיה לו לב מבין ופתוח
וואס'זשע דען ,דער ֱא ֶמת איז[ ,דאיתא בספרים]מג ְׁד ָּב ִרים ַהיו ְׁצ ִאים ִמן ַה ֵלב נאר ָ ָ
מ'זאל צוהערן ִׂדבו ִׂרים[ ,קודם] ברויכן זיי ָ נִ ְׁכנָּ ִסים ַל ֵלבַ [ ,אז] צוויי ְתנָ ִׂאים [פעלט אויס ,כדי]
הארץ [שגם זיין [דברים] ַהיו ְׁצ ִאים ִמן ַה ֵלב ,ס'מוז ָאבער זיין נִ ְׁכנָּ ִסים ' ַל ֵלב' ,אויך אין ַא ַ
המקבל יהיה לו לב מבין ופתוח].
הארץ' ,מ'איז נִׂ ְת ַג ֵשם ,גייען נישט ַאריין די מ'האט נישט קיין ' ַ ָ [ ָאבער] ַאז
ווערטער.
נח
ולזה אמר הכתוב כאן ,דמה שהוא עתה בגדר 'לְ ִּבלְ ִּתי ְשמ ַֹע' ֶאל ַהכ ֵֹהן ָהע ֵֹמד לְ ָש ֵרת ,דהיינו שאין הדברים נכנסים
באזניו ,הסיבה לזה הוא לפי שבעבר היה בגדר וְ ָה ִּאיש ֲא ֶשר יַ ֲע ֶשה ְבזָ דוֹ ן ,שעשה מעשה עבירות ,ועל ידי זה
נטמטם לבו אחר כך עד שכבר אינו בגדר השמיעה ,אף שעתה כבר אינו מזיד אלא שוגג
וואס ס'איז ְׁל ִב ְׁל ִתי ׁ ְׁשמ ַע ֶּאל ַהכ ֵהן ָּהע ֵמד ְׁל ׁ ָּש ֵרת ,לכאורה איז
איבערדעם ,דער ָ
הארץ.
מ'האט נישט קיין ַ ָ הארץ ,ווייל מען ַאן אונֶּ סַ ,אז ס'גייט נישט ַאריין אין ַ
מב בדרשה שב"ק שופטים תרפ"ח (בעיר נירבאטור) ,ובדרשת שבת הגדול תר"צ [והלשון 'איך פלעג' טייטשן ,בדרך
כלל הכוונה על השנים שבאיירופא לפני המלחמה] .וכן הזכיר רבינו זה במסיבה מוצ"ש תצוה תשי"ד ,ובדרשה
שב"ק בהעלותך תשט"ו (בעיר לאנדאן) .ועיין זה גם במסיבה א' ויקרא תשכ"א ,ובס"ג נצבים וילך תשכ"ב.
מג מובא בספר הישר לר"ת (שער יג) ,ובשל"ה הק' (שער האותיות) ,ובנועם אלימלך (וארא ד"ה וידבר משה) ,ועוד.
קדשו נצבים וילך תשי"ז (חלק א) לשון כ
מ'האט 'פריער' געטון ְׁבזָּ דון. ָ נאר דער פעלער איז געווען[ ,ווייל] ָ
ס'זאל נישט ָּ מ'האט זיך ַאזוי אויפגעפירט [מעיקרא ,עד שבא לידי כך] ַאז ָ וואס]
[והיינו ָ
ס'זאל נישט 'דורכברעכן' ָּ ווארט[ ,און] קיין ֶּד ֶּר ְׁך ֱא ֶּמת. הארץ קיין אידיש ָּ קו ֵלט זיין אין ַ
הארץ ַאריין די ' ַאזְׁ ָּהרות' ַהתו ָּרה ַה ְׁקדו ׁ ָּשה ,די ס'זאל נישט ַאריינגיין אין ַ ָ הארץ,
אין ַ
וואס די תו ָּרה ַה ְׁקדו ׁ ָּשה איז אונז ַמ ְׁז ִהיר. ַאלע הייליגע ִדבו ִרים ָ
וואס זיי גייען ַארויס אין חו ֶּד ׁש ֱאלול ,מיטן ׁשו ָּפר [וכן] די ַאלע ְׁכרו ִזים ַהיו ְׁצ ִאיןמד ָ
בלאזן. ָּ
וואס מ'איז ַמ ְׁכ ִריזמהַ ,אז וואס מ'זעט אין די תו ָּרה ַה ְׁקדו ׁ ָּשה ָ און די ַאלע ִדבו ִרים ָּ
מ'זאל צוציען יעדן איד צום ֶּד ֶּר ְׁך ָּה ֱא ֶּמת. ָּ
הארץ ַאריין[ ,ווייל] די הערצער זענען ְׁמגו ׁ ָּשם. און ס'גייט נישט ַאריין אין ַ
נט
ולזה צריכין לבקש רחמי שמים ,שהשי"ת 'יפתח' מחדש את לבנו ליראתו ועבודתו
זאל
איבערדעם ברויך מען גרויס ַר ֲח ֵמי ׁ ָּש ַמיִ םַ [ ,אז] דער בו ֵרא ָּכל עו ָּל ִמים ָּ
'עפענען' אידישע הערצער!
' ְׁפ ַתח ִל ֵבנו' ְׁביִ ְׁר ָּא ֶּת ָּך!
קאנען אין זיך מ'זאל ָּ
ָּ זאל 'עפענען' אידישע הערצערַ [ ,אז] דער בו ֵרא ָּכל עו ָּל ִמים ָּ
האבןמ'זאל ָּ
ָּ קאנען ַארייננעמען אין זיך [און] מ'זאל ָ ָ ווארט', ַארייננעמען ַא 'אידיש ָּ
הארץ.
צובראכן ַ
ָּ פארן בוֹּ ֵרא ָכל עוֹּ ָל ִׂמים ַא טאקע ֱא ֶּמת'דיג ַ ַ
ימה.מ'זאל 'וועלן' טון ְׁת ׁשו ָּבה ׁ ְׁש ֵל ָּ ָּ [און]
ס
וואס ס'איז ְׁל ִב ְׁל ִתי ׁ ְׁשמ ַע ,איז מען
זאגט דער ָפסוק -דעס ָ איבערדעם ,לכאורה ָ -
האסט ָּאבער 'פריער' וואס דו ָּ טאקע] נישט קיין ֵמ ִזיד .דער פעלער איז ָּאבער ,דעס ָּ [ ַ
געטון [ ְׁבזָּ דון].
רשטאפט.
ָּ פא
הארץ ַאזוי ַדאס ַ [דבודאי] נישט ְׁב ִח ָּנם איז ָּ
וואס מ'איז ִלבו ָּאטום ְׁו ָּסתוםמו. דעס ָ
סא
יש ֲא ׁ ֶּשר יַ ֲע ֶּשה ' ְׁבזָּ דון' ,אויף דעם איז מען געווען ַא
זאגט ערְׁ ,ו ָּה ִא ׁ
איבערדעם ָ
האט גוֹּ ֵרם געווען ַאזוואס] דעס ָ שים [מתחילהָ , מ'האט געטון ַאזעלעכע ַמ ֲע ִׂ ָ מ ִזיד[ ,ווען] ֵ
הארץ! ווארט אין ַ ' ְׁל ִב ְׁל ִתי' ׁ ְׁשמ ַע ֶּאל ַהכ ֵהןמזַ [ ,אז] ס'גייט נישט ַאריין ַאן ֱא ֶּמת'דיג ָּ
מד וכמשל הנודע שהזכיר רבינו תמיד בהושענא רבה ,שהכרוזים יוצאים שהמלך בא אל העיר.
מה עיין במשנה אבות (ו ,ב) :בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ,ומכרזת ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה
של תורה.
מו מלשון התפלה שאומרים אחר אמירת תשליך [והוא מספר עבודת הקודש להחיד"א]ֵ :קל ָמ ֵלא ַר ֲח ִׂמיםֶ ,י ֱהמו נָ א
יך ָע ֵלינו ְל ַק ֵבל ְב ָרצוֹּ ן ַה ְכנָ ָע ֵתנו ְו ִׂה ְרהו ֵרי ְתשו ָב ֵתנו ,ו ְת ַק ֶים ָלנו ַמה ֶש ִׂה ְב ַט ְח ָתנו ַעל ְי ֵדי ֲע ָב ֶד ָ
יך ַח ְכ ֵמי ִׂי ְשֹּ ָר ֵאל ַר ֲח ֶמ ָ
יבה וכו'. יאה זוֹּ ִׂהיא ִׂש ָ ַה ָבא ִׂל ָט ֵהר ְמ ַס ְי ִׂעין אוֹּ תוֹּ ,ו ְׁב ׁ ֶּש ַגם ִל ֵבנו ָּאטום ְׁו ָּסתום ְׁו ָּחתוםְ ,ולֹּא ִׂא ָתנו יוֹּ ֵד ַע זוֹּ ִׂהיא ִׂב ָ
מז בלשון שלילה ,על שאין לו אף 'היכולת' לזה ,שישמע אל הכהן .ועוד שהוא המשך למה שאמר מקודם אשר
יעשה בזדון ,דעל זה אמר שהעשייה בזדון הוא הוא הגורם והמביאו אותו לידי כך' ,לבלתי שמוע' וגו' .דלפי זה
מתאים יותר לשון זה ,מההלשון 'לא ישמע'.
כא קדשו נצבים וילך תשי"ז (חלק א) לשון
מ'קען נישט ְׁמ ַק ֵבל זיין דעם ֱא ֶּמת! מ'ווערט נישט 'נִ ְׁת ָּפ ֵעל' פון די ַאלע הייליגע
טאקע פון ָּפ ׁשוט'ע ְׁפסו ֵקי
זאגט ,פון די הייליגע תו ָּרהַ ,
וואס די תו ָּרה ַה ְׁקדו ׁ ָּשה ָּ
ִדבו ִרים ָ
ַהתו ָּרה!
סב
דאך בלויז ִד ְׁב ֵרי מו ָּסר ,און ַא ְׁז ָּהרות. גאנצע ' ִמ ׁ ְׁשנֵ ה תו ָּרה'מח ,איז ָּ די ַ
מ'זאל גיין אין
ָּ וואס די ְׁפסו ִקים זענען ְׁכ ֵס ֶּדר ַמ ְׁז ִהיר יעדן איד ,זיי זענען ַמזְׁ ִהיר ָּ
ֶּד ֶּר ְׁך ַהתו ָּרה.
יך ְׁוא ֶּר ְׁך יָּ ֶּמ ָּ
יך. [...ובפרשתן (ל ,כ) כתיב] ו ְׁל ָּד ְׁב ָּקה בוִ ,כי הוא ַח ֶּי ָּ
באשעפער! מ'זאל ָּדבוק זיין אין ַ ָּ ו ְׁל ָּד ְׁב ָּקה בו!
סג
און די ' ַאלע' ְׁפסו ִקים זענען ַמזְׁ ִהיר.
זאגן ָּאן 'גענוג'.די ַאלע ָּ
וואס'זשע דעןֲ ,א ׁ ֶּשר יַ ֲע ֶּשה ְׁב ָּזדון[ ,וזהו הגורםַ ,אז] ס'גייט נישט ַאריין!
נאר ָ ָ
שים [שהם גרמו ַאז] האסט געטון ַאזעלעכע ַמ ֲע ִ [ווייל] דו ביסט געווען ַא ֵמ ִזיד ,דו ָּ
ס'זאל צו דעם קומען.
ָ
סד
וואס
זאגט ער נישט [בקצרה ,רק] ֲא ׁ ֶּשר 'לא יִ ׁ ְׁש ַמע'[ .ווייל] אויף דעם ָ איבערדעם ָ
נאר] ַא
ס'גייט נישט ַאריין איז מען שוין נישט קיין ֵמזִ יד [ואין לחייבו כל כך על זה עצמוָ ,
מ'האט ַאזוי געטון[ .וזהו הסיבה על מה שחייבין ָ מ ִזיד איז מען געווען דערפריער[ ,ווען] ֵ
אותו גם על שלילת השמיעה שלאחר כך].
סה
ישוב הקושיות בפסוק וְ ָהיָ ה ְב ָש ְמעו
ישוב קושיא ח ,ט
והפסוק וְ ָהיָ ה ְב ָש ְמעוֹ וגו' ,מיירי במי שעדיין יש לו מלחמה בקרב לבו ,וכואב לבו על העבירות שעושה ,ועל זה
אמר וְ ִּה ְת ָב ֵר ְך ' ִּבלְ ָבבוֹ ' לֵ אמֹר ,באותה שעה כשעדיין יש לו שני יצרים ,ישמח ויתנחם כי בהמשך הזמן ' ָשלוֹ ם' יִּ ְהיֶ ה
ִּלי ,מבלי מלחמות שבלבִּ ,כי ִּב ְש ִּררות 'לִּ ִּבי' ֵאלֵ ְך ,כשיגיע למצב שאין לו רק יצר אחד ,והוא היצר הרע ,ואז כבר
יהיה דינו כשוגג ולא יתחייב
דא אין ָפסוק. דאס קען זיין דער ְפ ַשט ָ
ָ
רלאזן [ ִׂכי ִׂב ְש ִׂררות ' ִׂל ִׂבי' ֵא ֵל ְך ,שלא יהיה לי אלא יצר אחד].
פא ַָאז איינער וועט זיך ַ
סו
הארץ [לבעל העבירה ,און] ער דאס ַ [דהנה] ַאזוי ַארומער [מתחילה ,עדיין] טוט אים וויי ָּ
האט ביי זיך ַאליין ַא ִמ ְׁל ָּח ָּמה.
ָּ
נאך אין זיך ַא פונקַ ,א נִ יצוץ ְׁב ֵלב ,טוט אים וויי מ'האט ָּ
ָּ ווילאנגַ ווארן] ַא איד,
[ ָ
מ'האט ביי זיך ַאליין ַא ִמ ְׁל ָּח ָּמה. ָ הארץ ַאליין לוֹּ ֵחם [בקרבו], הארץ ,ס'איז אין ַ דאס ַ ָּ
האט ביי זיך ַא ִמ ְׁל ָּח ָּמה. ס'לאזט נישט .ער ָ ָּ געוואלט טון גוטס ,און ָּ מ'העט
מח ספר דברים.
קדשו נצבים וילך תשי"ז (חלק א) לשון כב
נאך ַא ִמ ְׁל ָּח ָּמה ביי זיך.
מ'האט ָּ
ָּ ווילאנג
ַ נאך עפעס גוט,
לאנג איז ָּ
ַאזוי ַ
מ'האט שוין קיין
ָ [ ָאבער] ַאז מ'געוויינט זיך חלילה צום שלעכטן וועג[ ,קומט אויס]
וואס מ'גייט ,מ'איז שוין גאר צופרידן מיט דעם ֶּד ֶּר ְׁך ָּׁשום ִמ ְׁל ָּח ָּמה נישט ,מ'איז שוין ָ
גאר צופרידן. ָ
סז
טאקע בעסער זיין, קאן מען קלערן ,ס'וועט מיר שוין ַ דערנאך' ָ
ָּ [ממילא אויף] '
מ'האט זיך ָ מ'האט שוין נישט קיין נְ ִׂט ָיה ְלטוֹּ ב,
ָ ווארן איך וועל שוין זיין ַא ׁשו ֵגגַ .אז ָ
פאר ַא ׁשו ֵגג[ ,און ווי] ַא ִתינוק ׁ ֶּש ִנ ׁ ְׁש ֶּבה,
האנט ,וועט מען מיך ַדן זיין ַ שוין נישט אין די ַ
מ'זאגט שויןמט [היינט ,ללמד זכות על הפושעים ,שהם כתינוק שנשבה]נ. ָּ ַאזוי ווי
סח
ישוב קושיא ו ,ז
ולזה נאמר לשון 'וְ ָהיָ ה' ְב ָש ְמעוֹ ,שמרמז לשון שמחה ,שבעת שמעו ֶאת ִּד ְב ֵרי ָ'ה ָאלָ ה' ַהזֹאת ,דהיינו הקללה
הגדולה של וְׁ ָּא ְׁב ָּדה ָּח ְׁכ ַמת ֲח ָּכ ָּמיו ו ִבינַ ת נְׁ בוֹ נָּ יו ' ִת ְׁס ַת ָּתר' ,הנרמז בקללות שבתוכחה ,אשר יכולין לבוא ליד הסתרת
האמת לגמרי מן הלב ,ובזה יתנחם שיהיה לו 'שלום' בלבו ,וגם לא ייענש עוד כמזיד
גאר פרייען,
זאגט דער פסוק ' ְׁו ָּהיָּ ה' ְׁב ׁ ָּש ְׁמעו [לשון שמחה] ,ער וועט זיך ָ
אויף דעם ָ
מט ועיין לעיל באות נא.
נ ועיין עוד ענין הקרוב לזה ,בשיחה שאמר רבינו בליל שב"ק נחמו תשי"ג [אצל שלחן הפירות ,לאחר ברכת המזון],
ונדפס בחידושי תורה תשי"ז (ח"ב עמוד תשסה) וז"ל שם :דאיתא בגמרא (בבא מציעא לג ):על הכתוב ַה ֵגד ְל ַע ִׂמי
ֹּאתם (ישעי' נח ,א)ַ ,ה ֵגד ְל ַע ִׂמי ' ִׂפ ְש ָעם' ,אלו התלמידי חכמים ,ששגגות נעשין להם כזדונות,
ִׂפ ְש ָעם ו ְל ֵבית ַי ֲעקֹּב ַחט ָ
ֹּאתם' ,אלו עמי הארץ שזדונות נעשין להם כשגגות .והנה לכאורה נחזי אנן ,אם אדם יעבור ו ְל ֵבית ַי ֲעקֹּב ' ַחט ָ
עבירה בעדים והתראה שנידון עליה בבית דין ,וכי יהיה בזה חילוק בין תלמיד חכם לעם הארץ ,שעם הארץ לא
ייענש על המזידין רק כשגגות ,והתלמיד חכם יהיה נענש אף על השגגות כמזידין ,והרי לא יתכן שיהיה כן.
ואלא על כרחך דאלו דברים המסורים ללב ,אין דנין עליהם בבית דין שלמטה ,וכל זה אינו אלא לימוד זכות
כלפי מעלה ,שהקב"ה היודע מחשבות בני אדם ,הוא דן בזה כפי מצב האדם ○ .וכמו כן [מה שאמרו] (יומא פו):
עבר ושנה הותרה לו ,הותרה סלקא דעתך ,אלא נעשה לו כהיתר .ולא מצינו שבית דין לא יענשיו את 'העבר
ושנה' ,לפי שנעשה לו כהיתר ○ .ועוד שאם יראה הבית דין שהאדם החוטא עושה תשובה על חטאו ולבו נשבר
קרבו ,וכי לא יענשו אותו כמשפט המגיע לו .ורק אצל כרת [שהוא עונש בידי שמים] מצינו בגמרא (סנהדרין צ ):על
הכתוב ִׂה ָכ ֵרת ִׂת ָכ ֵרת ֲעוֹּנָ ה ָבה (שלח טו ,לא) ,לא אמרתי אלא כל זמן שעונה בה ,ולא כשעשה תשובה .אבל בשארי
חטאים ומיתות בית דין ,לא מצינו שיועל תשובה לפטור מהעונש [בבי"ד שלמטה] .אלא ודאי שכל אלו הענינים
המבוארים ,המסורים ללב ,אינם אלא לימוד זכות כלפי מעלה ,אבל בית דין שלמטה אין דנין כפי זה ,אלא
כמשפט המפורש להם.
ולאפוקי ממה ששמעתי מלחשים ,כי בזמן הזה ,המחללי שבתות בפרהסיא שחנותיהן פתוחין בשבת,
אינם בכלל מה שאמרו (עירובין סט :וחולין ה ).המחלל שבת בפרהסיא דינו כעכו"ם .דכיון שהדבר נפרץ ביותר,
ועבר ושנה נעשה לו כהיתר ,כבר אינו יודע חומר הענין ,ונחשב כשוגג ○ .וברור שזה ליתא ,דכיון שיודע ששבת
היום ואסור לחלל שבת ,הוא כבר מזיד .וכל אלו התירוצים שאינו יודע חומר הענין ,והותרה לו וכו' ,כל אלו
הענינים הם רק לימודי זכות כלפי מעלה ,אחר שעשו תשובה ,להקל מעליהם עונשי גיהנם וכדומה .אבל כל זמן
שעומדים במרדם ,אנו בודאי נידייניה כדינא דהלכתא ,דמחלל שבת בפרהסיא דינו כעכו"ם לכל דבריהם ,ופתם
פת עכו"ם וכו'.
וידוע מה שאומרים שאם אחד משתמד ל"ע ,נעשה רעש גדול ,שיצא מכלל ישראל ונעשה עכו"ם .הנה על
פי הדין אין מקור לזה ,שבשביל שהשתמד אצל הכומר יהיה נחשב לעכו"ם .ורק בשביל שהוא מומר ,שאינו
מאמין בבורא ית' ובתורתו הק' ,על ידי זה נעשה כעכו"ם .וזה הרי הוא גם אם אינו משתמד ,וההשתמדות ל"ע
אינו מוסיף בזה מאומה .רק כיון שהכומר אמר שהוא גוי ,מחזיקים אותו לגוי ○ .והנה התורה הק' אמרה על
המחלל שבת בפרהסיא וכדומה ,שדינו כעכו"ם ,ואף על פי כן אין מחזיקין אותו עוד לגוי ,וכשהכומר אומר
שהוא גוי ,מחזיקין או תו תיכף לגויֲ ,ה ִׂכי יהיה הכומר יותר נאמן להבדיל מהתורה הק' ○ .ובאמת כל אלו
הענינים אינם רק לימוד זכות כלפי שמיא ,אחר שעשה תשובה .אבל כל זמן שעומדים במרדם ,דינם מופסק
ועומד על פי הלכתא המבוארת בשלחן ערוך וכו' ○ .והקב"ה יעזור שיהיה ַו ָּינוחו בו ָּכל יִ ְׁש ָּר ֵאל ,שזהו 'תפילה'
שכל ישראל ינוחו בו ,ויהיו שומרי שבת.
כג קדשו נצבים וילך תשי"ז (חלק א) לשון
[ווען] ער וועט הערן 'די' ָּא ָּלה [שבפסוק ְו ִׂה ְפ ָלא ה' וגו'ְ ,ו ָכל ַמ ָכה ֲא ֶשר לֹּא ָכתוב ְב ֵס ֶפר ַהתוֹּ ָרה,
שמזה דרשו]נא ַאז ס'איז ִבינַ ת נְׁ בונָּ יו ַת ְׁס ִתירְׁ ,ו ָּא ְׁב ָּדה ָּח ְׁכ ַמת ֲח ָּכ ָּמיו.
מ'האט ַא
ָ ווילאנג]
ַ [שהרי] ַאזוי ַארום [לעת עתה] איז ער נישט צופרידן מיט זיך[ ,
דאס ווערט חלילה אויסגעמעקט [בהמשך הזמן ,עד ִמ ְׁל ָּח ָּמה[ ,און ַאז] ער וועט הערן ַאז ָ
כדי כך] מ'איז שוין צופרידן מיט זיך[ ,אז ישמח בזה].
סט
המשך ישוב קושיא ז ,ח ,ט
נאך צוויי ְל ָבבוֹּ ת [שעדיין יש לו
האט ָ
ווילאנג ער ָ
ַ [וזהו שנאמר] ְׁו ִה ְׁת ָּב ֵר ְׁך ' ִב ְׁל ָּבבו',
שלום' יִ ְׁהיֶּ ה ִלי [מבלי
דעמאלטס' וועט זיין ' ׁ ָּ
ָ מלחמה עם יצרו] .וועט ער קלערן [ ַאז] '
נאר איין
האבן ָּ מלחמה ,ווען] ַאז ס'וועט זיין ִב ׁ ְׁש ִררות ' ִל ִבי' [ ֵא ֵל ְך]ַ ,אז ער וועט שוין נישט ָ
נאר דעם יֵ ֶּצר ָּה ָּרע חלילה ,ס'וועט זיין ' ָה ְפכוֹּ 'כח ,ער וועט שוין האבן ָּ
הארץ ,ער וועט ַָ
דאס גוטע.
האבן ָנישט ָ
האבן ' ִב ְׁל ָּבבו' ,וועט ער קלערן ס'וועט זיין ִב ׁ ְׁש ִררות ' ִל ִבי',
נאך ָ ווילאנג ער וועט ָ
ַ
וועט ער זיך מיט דעם פרייען.
ע
ישוב קושיא י
אמנם על זה אמר הפסוק לְ ַמ ַען ְספוֹ ת ָה ָרוָ ה ֶאת ַה ְצ ֵמ ָאה ,שיוסיפו לו גם השגגות שלו
לדונם כמזיד ,כיון שהוא עצמו גרם לכך במה שעשה תחילה בזדון ,עד שבא לידי בחינת שגגה
זאגט ָאבער דער ָפסוקְׁ ,ל ַמ ַען ְׁספות ָּה ָּר ָּוה ֶּאת ַה ְׁצ ֵמ ָּאהְׁ ,לאו ָּס ָּפא ֶּח ְׁט ֵאי ׁ ָּשלו ָּתא ַעל ָ
דאס איז ער ַאליין שולדיג, געווארן ַא ׁשו ֵגגָ , ָ רוואס ער איז פא ָּ ְׁז ָּדנו ָּתא[ .ווייל] ָאבער ַ
דאך ַאליין גו ֵרם געווען האט ער זיך ָ וואס] ער איז געווען 'קודם' ַא ֵמזִ ידָ , [ווייל מיט דעם ָ
האט ער דעם ִדין [אפילו] ווען ער איז [לבוא אחר כך לבחינת השוגג] ,ממילא ִמ ַצד די ְׁג ָּר ָּמא ָ
דאךהאט זיך ָ ווארן ער ַאליין ָ ַא ׁשו ֵגג אויךַ ,אזוי ווי ווען ער איז געווען ַא ֵמזִ ידָ .
זאל ווערן ַא ׁשו ֵגג. געמאכט [און] געברענגט אויף דעםַ [ ,אז] ער ָ ַ
זאגט ער ְׁל ַמ ַען ְׁספות ָּה ָּר ָּוהְׁ ,לאו ָּס ָּפא ֶּח ְׁט ֵאי ׁ ָּשלו ָּתא ַעל ְׁז ָּדנו ָּתא.
איבערדעם ָ
עא
מ'זאל נישט צוקומען צו דער ָ על כל פנים ברויך מען גרויס ַר ֲח ֵמי ָש ַמ ִׂיםַ ,אז
וואס] ער שלום' יִ ְׁהיֶּ ה ִליָ [ ,דא ' ׁ ָּ
זאגט ָ וואס דער פסוק ָ ְׁק ָּל ָּלה חלילה ,צו דער ָּא ָּלה ָ
רעכנט עס צווישן די ָאלוֹּ ת[ .שעל זה נאמר] ְׁו ִה ְׁת ָּב ֵר ְׁך ִב ְׁל ָּבבו ַאז ס'וועט זיין ׁ ָּשלום,
גארנישט [קיין מלחמה]. מ'האט שוין נישט מיט זיך ָ ָ
נאך ַאז מ'גייט נישט אין מ'באקענטנב ָ ַ ווילאנג
ַ נאך עפעס, לאנג איז ָ [און] ַאזוי ַ
נאך ווייַ .אז ס'איז הארץ טוט ָּ דאס ַ הארץָּ , נאך 'לוֹּ ֵחם' אין ַ ריכטיגן וועגַ ,אז מ'איז ָ
נישט ִב ׁ ְׁש ִררות ' ִל ִבי' ֵא ֵל ְׁך.
נא וכדלעיל באות לג ,ועיין בהערות שם.
נב מלשון ַ
'אנערקענען'.
קדשו נצבים וילך תשי"ז (חלק א) לשון כד
עב
ישוב הקושיות בפרשת ִּכי ַה ִּמ ְצ ָוה ַהזֹאת
ישוב קושיא טז-יז
הנה אמרו חכז"ל דהצדיקים לִ ָּבם ִּב ְרשו ָתם ,ורק ָּה ְׁר ָּש ִעים הם ִב ְׁרשות לִ ָּבם ,וכבחינה
האמורה לעיל .ואם כן אצל הצדיקים הלב והפה שלהם הוא בידם ,ונקרא 'שלהם'
יך וגו'].זאגט דער ָפסוק [ ִׂכי ָקרוֹּ ב ֵא ֶל ָ איבערדעם ָ
דער ֱא ֶמת [דהעיקר היא] ִׂמ ָכל ִׂמ ְש ָמר נְ צֹּר ִל ֶּב ָּך (וכדלעיל באות כט).
יקים זענען ִל ָּבם ִב ְׁר ׁשו ָּתם ,און ְׁר ׁ ָּש ִעים זענען ִב ְׁר ׁשות ִל ָּבם, לעולם שטייטנג [ ַאז] ַצ ִד ִ
הארץ. הארץ פירט זיי ,זיי זענען נישט קיין מוֹּ ֵשל אויפן ַ דאס ַ ָ
שאפט אויפן מויל, הארץ ,ער ַ שאפט' אויפן ַ יקים זענען ִׂל ָבם ִׂב ְרשו ָתם ,ער ' ַ ַצ ִׂד ִׂ
הארץ און מויל]. זאל רעדן ,ס'איז זיין [ ַ וואסערע ִדבו ִרים ער ָ ָ
יך וגו'] (וכדלהלן באות עד). איז רעכט [דער פסוק ִׂכי ָקרוֹּ ב ֵא ֶל ָ
עג
וזה יש לרמז בלשון הפסוק שו ָּחה ֲע ֻמ ָּקה ' ִפי זָּ רוֹ ת' ,דקאי
על הרשעים שהפה והלב שלהם הוא זרה אצלם ,ואינו בידם
[ ָאדער]הארץ איז פרעמד,דאס ַס'שטייט (משלי כב ,יד) ׁשו ָּחה ֲע ֻׁמ ָּקה ' ִפי ָּזרות'ַ ,אז ָ
דאס מויל איז שוין מו ׁ ֵשל איבער אים ,און ס'איז ִלבו ַבל דאס מויל איז פרעמדנדַ [ ,אז] ָ ָ
הארץ איז נישט מיט אים. דאס ִַעמוָ ,
עד
יך וגו' ,וקאי על הצדיקים שכבר זיככו עצמם עד שהפה והלב שלהם בידם ,ומעתה וזה שאמר הכתוב ִכי ָּקרוֹ ב ֵאלֶּ ָּ
יך ו ִּבלְ ָב ְב ָך',
יך ַה ָד ָבר ְמאֹד ,אבל רק בתנאי כשהוא ' ְב ִּפ ָ
כבר נקל להם לקיים חלק המעשה .ולזה אמר ִּכי ָקרוֹ ב ֵאלֶ ָ
כשהפה והלב שלך ובידך ,שאז כבר קרוב אליך הדבר לַ ֲעשוֹ תוֹ
נאר זאגט [ ִׂכי ָקרוֹּ ב ֵא ֶל ָ
יך ַה ָד ָבר ְמאֹּד]ַ ,אז ס'איז גרינג צו זיין ַא אידָ ,אבער ָ דער ָּפסוק ָּ
מיט די צוויי ְׁתנָּ ִאים:
הארץ.ווילאנג מ'איז ַא מוֹּ ֵשל אויפן מויל ,און מ'איז ַא מוֹּ ֵשל אויפן ַ ַ
הארץ אין די הענט. דאס ַ מ'האט ָּ
ָ וויאזוי מ'וויל ,און ַ זאגן ִדבו ִרים מ'קאן ָָּ
דאסהארץ אין די הענט און ָ דאס ַ האבן ָמ'זאל ָ
ָ מ'זאל צוקומען צו דעם, ָּ ָּאבער ַאז
דאס' איז זייער שווער. מוילָּ ' ,
עה
זאגטִ ,כי ָּקרוב ֵא ֶּל ָּ
יך ַה ָּד ָּבר ְׁמאד. דער ָפסוק ָ
דאס מויל איז יך ו ִב ְׁל ָּב ְׁב ָּך'ַ ,אז ָ
[ ָאבער צו דעם] זעצט ער צי איין ְׁתנַ איַ ,אז ס'איז ' ְׁב ִפ ָּ
דעמאלטס איז ָּקרוב ,איז ַאלעס גרינגַ ' ,ל ֲעשותו' ָ הארץ איז דיין, דאס ַדיין[ ,און] ָ
זאךנה.
קענסטו ַאלעס' ,טון' איז נישט קיין שווערע ַ
נג בבראשית רבה (לד ,י) ,ואסתר רבה (י ,ג) ,וקהלת רבה (ה ,פסוק ב) :הרשעים הן ברשות לבם( ,שם יד) ָא ַמר נָ ָבל
ֹּאמר ָה ָמן ְב ִׂלבוֹּ (אסתר ֹּאמר ָי ָר ְב ָעם ְב ִׂלבוֹּ (מלכים א' יב ,כו)ַ ,וי ֶ ֹּאמר ֵע ָשו ְב ִׂלבוֹּ (תולדות כז ,מא)ַ ,וי ֶ ְב ִׂלבוֹּ (תהלים יד ,א)ַ ,וי ֶ
ֹּאמר ָד ִׂוד ֶאל ִׂלבוֹּ (שם כז ,א), 'על' ִׂל ָבה (שמואל א' א ,יג)ַ ,וי ֶ ו ,ו) .אבל הצדיקים ִל ָּבם ִב ְׁר ׁשו ָּתםְ ,ו ַח ָנה ִׂהיא ְמ ַד ֶב ֶרת ַ
ֹּאמר ה' ֶאל ִׂלבוֹּ (נח ח ,כא). 'על' ִׂלבוֹּ (דניאל א ,ח) ,ודומין לבוראןַ ,וי ֶ ַו ָי ֶשם ָדנִׂ ֵיאל ַ
נד ועיין ברש"י שבת (לג :).שו ָחה ֲע ֻמ ָקה מוכנת ְל ִׂפי ָזרוֹּ ת ,למי ׁ ֶּש ִפיו זָּ ָּרה.
יך ו ִב ְׁל ָּב ְׁב ָּךַ ,אז דער
אד] ְׁב ִפ ָּ נה וז"ל רבינו בס"ג נצבים וילך תשט"ז (לשון קדשו רנב ,אות סג)ִׂ [ :כי ָקרוֹּ ב ֵא ֶל ָ
יך ַה ָד ָבר ְמ ֹּ
כה קדשו נצבים וילך תשי"ז (חלק א) לשון
עו
ראפגעשטעלט ַאן ענין ,ווי שווער איז צו דעם צו האט ָאבער ַא ָ ָאבער דער ָפסוק ָ
יך ו ְׁל ָּב ְׁב ָּך [שיהיו שלך ובידך].
ס'זאל זיין ִפ ָּ
ָ צוקומעןַ ,אז
האנט ,ס'איז מוֹּ ֵשל מ'האט זיך 'נישט' אין די ַ ָ פארקערטַ ,אז [ווען] ס'איז ָאבער ַ
איבער אים.
יך [רק בתנאיגעזאגט ,איבערדעם איז ָּקרוב ֵא ֶּל ָּ ָ דאס דער ָפסוק האט ָאיבערדעם ָ
יך ו ִׂב ְל ָב ְב ָך].
זאגט [ ְב ִׂפ ָשהפה והלב הם בידך]ַ ,אזוי ווי דער ָפסוק ָ
קז
ברכת הקודש
זאל העלפן: באשעפער ָ דער ַ
אש ַה ׁ ָּשנָּ ה.
מ'גיי מיר ַאריין אין די יְׁ ֵמי ר ׁ
זאל דערלייכטן די אויגן. דער בו ֵרא ָּכל עו ָּל ִמים ָּ
מ'זאל מיר ָּ זאל ַאריינשיינען אין אידישע הערצערַ ,אז דער בו ֵרא ָּכל עו ָּל ִמים ָּ
באשעפער. פארן ַ ימה ַ זאל מיר ַאריינגיין מיט ְׁת ׁשו ָּבה ׁ ְׁש ֵל ָּ יארָּ , ַאריינגיין אין דעם ָּ
מ'זאל מיר זו ֶּכה זיין ְׁמ ַק ֵבל צו זיין יְׁ ׁשו ַעת ַה ׁ ֵשם יִ ְׁת ָּב ֵר ְׁךְׁ ,ב ִש ְׁמ ָּחה ו ְׁבנַ ַחת. ָּ
וואס מ'וויל דינען דעם בו ֵרא ָּכל ס'זאלן נִ ְׁת ַק ֵבל ווערן די ְׁת ִפלות ,און די ' ְׁתנועות'ָּ , ָּ
עו ָּל ִמים.
דא
וואס ס'איז ָ יגים ,פון יעדן ִק ְׁטרוג ָ מ'זאל נִ יצול ווערן פון ַאלע ִמינֵ י ְׁמ ַק ְׁט ִר ִ ָּ
ילה.
ָח ִׂל ָ
זאל העלפן. דער בוֹּ ֵרא ָכל עוֹּ ָל ִׂמים ָ
ס'זאל נִ ְׁת ַק ֵבל ווערן ְׁת ִפלו ֵתינוְׁ ,ב ַר ֲח ִמים ו ְׁב ָּרצון.
ָּ האבן מ'זאל די ְׁז ִכ ָּיה ָּ
ָּ
יך! זאל זיין אונזער ַמ ְׁד ִר ְׁ דער בו ֵרא ָּכל עו ָּל ִמים ָּ
זאל אונז פירן!
דער בו ֵרא ָּכל עו ָּל ִמים ָּ
באשעפער
נאר צו איין ַ
מ'האב מיר זיך נישט וואו צו קערן און וואו צו ווענדןָּ , ָּ
אויף דער וועלט.
זאל אונז פירן אין ֶּד ֶּר ְׁך ָּה ֱא ֶּמת! דער בו ֵרא ָּכל עו ָּל ִמים ָּ
ימה.נאך טון ְׁת ׁשו ָּבה ׁ ְׁש ֵל ָּ מ'זאל מיר ָּ
ָּ האבן [ ַאז] מ'זאל די ְׁז ִכ ָּיה ָּ
ָּ
זאגט נישט יך ַה ָּד ָּבר ,ער ָ האנט ,איז ָּקרוב ֵא ֶּל ָּ מ'האט זיך אין די ַ ָ אייבירשטער העלפט ַאז ס'איז ִלבו ִב ְׁר ׁשותוַ ,אז
דאס איז ַא גרויסע ֲעבו ָּדה' ,נישט ַאזוי גרינג' יך ו ִׂב ְל ָב ְב ָך' ,שלבו ופיו ברשותו]ָּ . ָקרוֹּ ב ַה ָד ָבר ' ְב ֶפה ו ְב ֵלב' [רק ' ְב ִׂפ ָ
נאר ַאז דער אייבירשטער העלפט ַאז מ'איז מו ׁ ֵשל ַעל ַה ֵלב ,און קומט מען צי צום ֱא ֶּמת ,צום ִקיום ַהתו ָּרה הק'ָ .
ָּ
דעמאלטס איז ָּקרוב ֵא ֶּליך[ .וזה שאמר ָ אויפן מויל ,און אויף די איברים[ ,וכמו שאמרו] צדיקים איז ִל ָּבם ִב ְׁר ׁשו ָּתם,
דאס מויל איז 'דיין', יך ו ִב ְׁל ָּב ְׁב ָּך'ַ ,אז ָ
נאר ַאז ס'איז ' ְׁב ִפ ָּ דאס]ָ , יך ַה ָּד ָּבר ְׁמאדָ ,אבער 'ווען' [איז ָ הכתוב] ִכי ָּקרוב ֵא ֶּל ָּ
[אזוי ווי] רשעים זענען ִב ְׁר ׁשות ִל ָּבם .וצדיקים איז ִל ָּבם ִב ְׁר ׁשו ָּתם, פארקערטַ , הארץ איז 'דיין' .און נישט ַ דאס ַ און ָ
ָּ
דעמאלטס איז ָּקרוב ֵא ֶּליך ַה ָּד ָּבר. ָ ָּ ָּ
דעמאלטס ַאז ס'איז ' ְׁב ִפיך ו ִב ְׁל ָּב ְׁבך', ָ הארץ איז זייער'ס, דאס ַ ָ
קדשו נצבים וילך תשי"ז (חלק א) לשון כו
מ'זאל מיר זו ֶּכה זיין צו ָּכל ִמינֵ י יְׁ ׁשועות טובותְׁ ,בנַ ַחת ו ְׁב ִש ְׁמ ָּחה. ָּ
דאס' איז דער ָּרצון ַהבו ֵרא ברוך הוא. וואס] ' ָּ [ ָ
דאך
דארף מען ָ [וכמו שאמרו]נו ְׁב ׁ ָּש ָּעה ׁ ֶּש ִי ְׁש ָּר ֵאל ׁ ְׁשרויִ ין ְׁב ַצ ַערְׁ ׁ ,ש ִכינָּ ה ָּמה או ֶּמ ֶּרתַ .
זאגן [ווייטער]. נישט צו ָ
זאל זיין ִש ְׁמ ָּחהְׁ ,ל ַמ ְׁע ָּלה ו ְׁל ַמ ָּטה. פאר ַה ָּקדו ׁש ָּברו ְׁך הואָּ , ס'זאל זיין ַ ָ
ס'זאל זיין יִ ְׁש ָּר ֵאל ֲא ׁ ֶּשר ְׁב ָּך ֶּא ְׁת ָּפ ָּאר (ישעי' מט ,ג). ָ
זאלן דערפריידט ווערן ,מיט ָּכל ִמינֵ י יְׁ ׁשועות טובותְׁ ,ב ִש ְׁמ ָּחה אידישע הערצער ָּ
ו ְׁבנַ ַחת.
ישועות. יע זייןָּ ,כל ִמינֵ י טובות ִו ׁ זאל אויף אונז ַמ ׁ ְׁש ִפ ַ דער בו ֵרא ָּכל עו ָּל ִמים ָּ
האבן צו טון דעם ָּרצון ַהבו ֵרא ברוך הואֶּ ,ב ֱא ֶּמת. מ'זאל די זְׁ ִכ ָּיה ָּ
ָּ
ס'זאל נִ ְׁת ַק ֵד ׁש ווערן ׁ ֵשם ׁ ָּש ַמיִ ם ַעל יָּ ֵדינו. ָּ
מ'זאל מיר 'דערהויבן' ווערן. ָּ
האבן זו ֶּכה זיין צו זען ִב ְׁמ ֵה ָּרה ,יְׁ ׁשו ַעת ָּכל יִ ְׁש ָּר ֵאל ְׁו ִש ְׁמ ָּח ָּתן. מ'זאל די ְז ִׂכ ָיה ָ ָ
ישו ָּעה. ַא ׁ ְׁשנַ ת ְׁגאו ָּלה ִו ׁ
ׁ ְׁשנַ ת ִה ְׁתרו ְׁממות ֶּק ֶּרן ַהתו ָּרה ְׁויִ ְׁש ָּר ֵאל.
ס'זאל נִ ְׁת ַק ֵבל ווערן
ָּ זאל העלפן האבן ,דער בו ֵרא ָּכל עו ָּל ִמים ָּ מ'זאל די ְׁז ִכ ָּיה ָּ ָּ
[תפלותינו לרצון].
זאל ְׁמ ַמ ֵלא זיין ִמ ׁ ְׁש ֲאלות ְׁל ָּבבות ְׁבנֵ י יִ ְׁש ָּר ֵאל ְׁלטו ָּבהְׁ ,לטו ָּבה
דער בו ֵרא ָּכל עו ָּל ִמים ָּ
ישו ָּעה. ְׁו ִל ׁ
געהאלפן ווערן. ָּ זאלן
צובראכענע הערצער פון אידןָּ , ָּ ַאלע
ימהְׁ ,ב ִה ְׁת ַגלות ְׁכבוד ׁ ָּש ַמיִ ם מ'זאל מיר ִב ְׁמ ֵה ָּרה זו ֶּכה זיין צו זען די יְׁ ׁשו ָּעה ׁ ְׁש ֵל ָּ ָּ
ָּע ֵלינוִ ,ב ְׁמ ֵה ָּרה ְׁביָּ ֵמינו ָּא ֵמן.
נו במשנה סנהדרין (מו :).אמר רבי מאיר ,בשעה שאדם מצטער ,שכינה מה לשון אומרתַ ,ק ֵלנִׂ י ֵמר ִׂ
ֹּאשי ַק ֵלנִׂ י
ִׂמ ְזרוֹּ ִׂעי (ועיי"ש ע"ב בגמרא)[ .והלשון בשעה 'שישראל שרויין בצער' ,הוא מלשון הגמרא בתענית (יא ).וסוטה (מח.]).
