נהורא · NEHOIRAH — ראש השנה (2026-09-07)

בס״ד
ראש השנה יום תרועה הבחירה האישית התחדשות הנשמה
תשפ״ז וריעות למשמעות "חיים" בראש השנה
גליון רצא תנו רבנן מעשה שערי השפעה דבר הבעל שם טוב
הוקם לעי״נ הגה״צ רבי משה ב״ר יוסף זצ״ל אב״ד טורדא
נהורא מעליא! דבר המערכת
״אין לנו מלך אלא אתה״! המקום בו אתה
צעקת השופר השוברת את כל מחיצות הפירוד באמת משפיע!
יש מנהלי מוסדות ,שכשהם מוצאים את
מאמר מקיף על עבודת ראש השנה עצמם במצוקה כספית ,הם עושים ׳אסיפות׳
עם גבירים – ומתייעצים איתם מה ואיך
מאת המשפיע לעשות במוסדות.
הגה״צ רבי יחיאל יהושע שיינפלד שליט״א ברור כי אין האסיפה בשביל לשמוע ולהנות
מחכמתו של מי ששלמה המלך מעיד שהוא
לא חכם – ׳לא לחכמים לחם׳.
מטלטל אותם ,מרגיש הבן בפעם הראשונה מה זה עומד לו הנער ובוהה עמוקות .מנסה לעכל את אלא כי הם מעוניינים ב׳לחם׳ שלו.
אבא! מה זאת אהבה! המצב שנקלע אליו. התמיהה היא ,איך ה׳טריק׳ הזה עובד להם
זו תקופה ארוכה שהוא מנסה להשתחרר מתחת כל פעם מחדש?
האחים האחרים ,המצייתים לכל מילה של האבא, הרי אותו גביר כבר ראה שאחרי הפעם
בהכנעה ובביטול ,לא יגיעו לעולם לאהבה כזו. מכבש הלחץ של אביו. הקודמת ,כמעט כל מה שהוא הציע ,אחז
רק אותו בן מרדן וסורר ,שכבר הרגיש על בשרו כל מה שעולה ברצונו -מגיע אביו ומעכב אותו. והסביר – לא יצא לפועל.
למה א״כ אין הוא מתייאש מלהשקיע ׳דמים׳
מה זה בלי אבא ,הוא כבר טעם את טעם הפירוד הוא רוצה לבלות לילות שלמים עם חבריו ,ואביו – תרתי משמע – בשביל להשפיע ולהפוך
והריחוק ,מצליח לחדור לרמות עמוקות של אהבה מכריח אותו לשוב הביתה בשעה מוקדמת. עולמות?
שאף אחד לא יצליח להגיע לשם ,לעולם! הוא רוצה לאכול כל מה שעיניו רואות ,ואביו והתשובה – פשוטה היא ,אבל יסודית.
מציאותנו הפנימית היא ,חלק אלוק ממעל
שוב ושוב מאלץ אותו לאכול רק בריא ורק דברים ממש.
הפחד בעת הפירוד
תזונתיים ועוד הגדרות מכבידות שרק מקשות עליו מכוחה יש בנו קול שדוחף אותנו כל הזמן,
האר״י הקדוש מבאר את מהות ׳ראש השנה׳ על את החיים. להשפיע ולהפוך עולמות ולשנותם.
פי מה שאירע ב׳ראש השנה׳ הראשון בתולדות וה׳אסטרטגים׳ והיועצים למיניהם ,השכילו
וביום מן הימים החליט להרים כנפים ולעוף ,לבד! להבין את התבערה הפנימית הזו ,ומנצלים
הבריאה ,שאז נולדו אדם וחוה כשהם מחוברים כגוף
אחד ,ובאותו יום הפיל הקב״ה תרדימה על האדם נגמר! אני אדם לעצמי ,החיים לפני ,ואני יכול אותה כהוגן.
ונסר את חוה כמציאות נפרדת. לעשות ה-כ-ל! וכך ,אנו נופלים בתחבולותיהם כל פעם
מחדש.
הדבר דומה לבעל הפונה לאשתו ואומר לה :הנה ולאחר מספר ימים כאלו ,הוא מרגיש זרוק ובודד, קוראים להתייעץ? אנו מתרגשים ,הולכים,
אנו כבר נשואים עשרות בשנים ,ועצם הדבר שכך החברים המתהוללים לא מעניקים לו מה שאבא מנסים להשפיע ,בטוחים שהצלחנו – וכמובן
אחד מסוגל לתת. מתאכזבים!
היא המציאות המוכרחת ואי אפשר לחשוב באופן אבל יש מקום אחד ,בו אנו באמת יכולים
אחר ,מבטל את הקשר ואת החיבה שנולדים על ידי לפתע מתחיל לצוף בקרבו געגועים לבית ,לאבא, להשפיע ,לשנות ולהפוך עולמות – להצליח
בחירה ורצון ,על כן זאת איפוא נעשה ,הבה ניפרד למישהו שאיכפת לו ממנו ,שידאג לו באמת וישגיח ולא להתאכזב!
למשך שבועיים ימים ,כל אחד יעשה חשבון הנפש עליו באבהיות ורחמנות. וזה עם מי שבאמת שולט ובונה את העולם.
רגשות חרטה ממלאים את לבו ,עיניו דומעות, שהוא באמת-באמת מעוניין לשמוע מה
מדוע צריך להיות נשוי ,אולי עדיף לכל אחד לחיות יש לנו לומר ,ואיך נראה לנו שהעולם צריך
בדד לעצמו בלי להיות תלוי בדעת אחרים ,ולאחר הוא מתייפח בבכי חרישי :״איך העזתי לחשוב כך על להתנהג.
שבועיים נראה איך יפול דבר. אבא ,איך התנהגתי אליו ,איך התייחסתי אליו כאחד ובפרט ,ביום בריאת עולמו מחדש – ביום
שרק רוצה למרר לי את החיים ולשלוט עלי״. ראש השנה.
המטרה בכך היא ,שלאחר תקופת הימים ישתוקק שלכך הוא נותן לנו את תפילות היום – דרכן
כל אחד לחזור לביתו מתוך הכרה פנימית בנפשו ובלב מרוסק הוא מחליט לחזור .לא נעים ,לא נביע את דעתנו ונשפיע באמת על התנהלות
שאינו מסוגל לחיות בדד לנפשו והוא חייב את העזר נחמד ,אבל אין לו אבא אחר .הוא לא מוותר עליו. הבריאה.
כנגדו. ואביו ממתין בחוץ! והוא כן שומע ומקשיב בקולנו – ולא עושה
את עצמו.
אך יש בזה סכנה גדולה .כי כל זמן שהחיים הוא יושב מבוקר ועד ערב מחוץ לבית ,וממתין כי הוא באמת מאמין בנו ,ובאמת-באמת
מסתובבים סביב עצמם ,ומה שהיה אתמול יהיה גם לרגע שבנו יחזור אליו .יש לו עוד בנים ,אבל את הבן מעוניין בהצלחתנו ,כי הצלחתנו היא
הזה יש לו רק אחד ולא מוכן לוותר עליו. הצלחתו!
מחר ,אין האדם פנוי לחשוב מדוע הוא צריך את כל
וכך כותב המדרשָָּ :פָנָ ה ֶֶאל ְְּת ִִפַּלַ ת ָָה ַַע ְְר ָָע ר
מערכת הנישואין ,מה יתן לו ומה יוסיף לו כל זאת, וכששניהם מתרפקים אחד על השני ,בכי עז ְוְ ֹלא ָָבָזָ ה ֶֶאת ְְּת ִִפָּלָ ָָת ם :אלו דור אחרון שלא
>>> המשך בעמוד ג נותר להם אלא תפילות ראש השנה ויוהכ״פ,
שאתה ברחמיך מקבל תפילתם ובורא אותם
ברכ+ת השני+ם בריה חדשה (ילקוט תהילים)
שלוחה בזה אל רבבות אלפי ישראל דורשי ומבקשי ד' הזוכים להמליך הבורא מחדש לקראת תשפ"ז
א כתיבה וחתימה טובה און א גוט געבענטשט יאהר
שנה של התחדשות בעבודת השם בחיבור פנימי מתוך בריות גופא ונהורא מעליא
ידידכם :ישעיה יצחק פרידמאן
והברכה אחת היא לרום מע"כ הגה"ח ר' ישראל גבריאל חיים בן מרים שליט"א אב"ד טורדא
העומד בגאון ובעוז בלו"נ למען גליון "נהורא" -שיזכה לשנה טובה ומבורכת שנה טובה ומתוקה
כעתירת וברכת -המערכת
לימוד דרכי החסידות ממעשי הצדיקים
הרה״ג ר׳ משה רויטמאן שליט״א רב דקהל בני היכלא גבעת זאב תנו רבנן מעשה
נגרר לעגלתם של החסידים ,עושה את הדרך שוב מעולם לא נראה לבדו ,תמיד הקיפה אותו חבורת
בכיוון ממנו בא. חסידים עליזים שהוא להם כמורה דרך. יום תרועה וריעות
לבו של נחום הלם בפראות כשעבר שוב לקבל את ״זרחק׳ה צדיק!״ קרא ר׳ מענדל בקריאה של חיבה, שלהי אלול בלובלין ,האווירה הרוממה השוררת
ברכתו של הרבי .אך בטרם נאלץ להיעזר במליצת- ״אנא בטובך ,הכן לנו סעודה טובה ומשובחת כברכת בסביבת חצר הקודש אפופה כיסופים עילאיים .גם
יושרו של ר׳ מענדל הפתיע אותו הרבי בכבודו השם״ .זרח נחפז לו למטבח והללו נעמדו להתפלל נחום הנגר ,שזה לפני שלושה ימים הגיע העירה,
ובעצמו :״שלום עליכם נחום היקר״ ,קרא בקול את תפילת הערב בהתלהבות. ומצא איך-שהוא אכסניה זולה יחד עם קבוצת
מעודד ובפנים מאירות ״טוב לראותך עימנו!״ .נחום ובפינה שמאחורי התנור ,פקח לו נחום את עיניו חסידים ,עסוק כולו רק בתורה ובעבודת ה׳ ,ומכין
התקשה להאמין .הכיצד זה השתנתה דעת קדשו? אט אט בכבדות ,מנסה להיזכר מה לו כאן ,ומנין את עצמו לקראת הימים הנוראים בצילו הטהור של
עודו מהרהר והרבי השיב תשובה מצמררת :״דע לך מוכרים לו הקולות שהקיצוהו משנתו .״אוי״ ,נזכר, הרבי ,רועה ישראל.
נחום ,כשבאת בראשונה ראיתי כי על ראשך מרחפת ״ר׳ מענדל החסיד הנודע הוא זה ,ובוודאי בדרכו עם נחום גם קבע זמן להיכנס אל הקודש פנימה ,כדי
גזירה נוראה רח״ל ,על כן העדפתי שתשוב לחיק חבורתו לובלינה .כיצד אשא פני בפניהם ואני בדרכי לקבל את ברכת הצדיק לשנה טובה ומבורכת ,גם
ביתך כדי שלא יארע הדבר בעודך רחוק מהם... ההפוכה?!״. לרגע הנשגב הלזה התכונן בערגה ,וכשהגיע אותו
ואולם ,באותה שעה שישבת בין החסידים בדיבוק עודו מהרהר בעגמומיות ואשר יגור בא לו .״הביטו רגע ,ונחום נקרא אל החדר ,אז אירע הדבר.
חברים ,שבירכו אותך מעומק לבבם לחיים טובים וראו״ ,נשמע קולו של ר׳ מענדל ,״שם בפינה יושב בעיניו הצופיות למרחוק ,הביט בו הרבי קצרות,
ולשלום ,סרה ממך הגזירה הנוראית וקיבלת את לו נחום ידידינו ,ומדוע לא ישב עימנו בשבת והורה לו באופן שאינו משתמע לשני פנים :״נחום
חייך במתנה!״. חסידים גם יחד?׳ ,לא חלף רגע כמימריה ,ונחום כבר היקר .ארוז את מטלטליך ותלך ותשוב לביתך תיכף
״כעת הבנתי את מאמר חז״ל״ ,אורו פני הרבי, היה נתון בידיהם של שני חסידים גברתנים וצוהלים ומיד!״.
״שאמרו (שיה״ש רבה ,ח) :׳כשישראל אוכלים מבלתי יכולת להתנגד להם ,ומיד מצא את עצמו נחום כמעט נפל תחתיו מתעלף ,מתקשה היה לעכל
ושותים ומברכין ומשבחין ומקלסין להקב״ה מקשיב ישוב בין חבורת החסידים על יד שולחן העץ שעליו את אשר שמע .הלא יודע הוא שאחרי דבר הצדיק
היו מונחים הערינג מבוצל וקערת מרק מהבילה. אין להרהר ,כל-שכן אחרי רבו ,אשר לא לחינם כונה
לקולם ומתרצה׳ ,ויש לתת טעם לדבריהם ,כי מספר
ר׳ מענדל נשא את משלו והחסידים הרימו קולם בפי העם ״החוזה״ .שהרי זאת ידעו יהודים ואפילו
התיבות של ׳זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וכו׳..׳ הם
בניגוני התעוררות משולבים בתנועות של תפילות שאינם יהודים בכל קצוי פולין ,כי עיניו צופיות
עשרה ,כי הסיום ׳אלקים חיים׳ לתיבה אחת נחשבת
הימים הממשמשים ובאים .עד מהרה מיהר ובא למרחקים ,וכוח ראייתו חוצה עולמות.
כי שניהם יחד מכוונים להקב״ה ,ואם כן הרי הם כנגד
לו זרח עם קנקן יי״ש שהובא מהמרתף ,ומשהללו אבל וחפוי ראש שירך נחום את דרכו לכיכר
עשרת ימי התשובה ,והתיבה האחרונה – ״אלקים
מילאו גרונם במשקה המשמח ,החל זה לתת את העגלונים ,תר אחרי עגלה העושה את דרכה אל
חיים״ -כנגד יום הכפורים ,ואלקים בגימטריה פ״ו,
אותותיו .הניגונים הפכו גם לריקודים ודברי התורה מחוץ ללובלין .מחשבות לבו הנשבר והנדכה הלמו
וכן כוס בגימטריה פ״ו ,לרמז שעל ידי שתיית כוס
לדרשות נלהבות .ומשנכנס יין יצא סוד ,שוב לא בזו אחר זו ,״מי יודע איזה פשעים שעדיין לא
לחיים זוכים לסליחה ומחילה כמו ביום הכפורים...״ יכול היה נחום לחמוק משאלותיהם המציקות של תיקנתי ראה בי הצדיק ,עד שלא יכול לסבול את
••• חבריו אודות פניו הנפולות .דמעות רבות זלגו מעיניו
כאשר שח את מצוקתו .״מי יודע מה ראה עלי רבינו
נוכחותי במחיצתו בימים הקדושים?!״.
השמש נטתה לערוב כשהעגלה חדרה לה בשערי
והן הנה הדברים המפורשים בכל ספרי הקודש, הקדוש ,ומי יודע חלילה איזו שנה נוראית מצפה לי ממלכתו של זרח הפונדקאי רחב הלב והגרם.
וביותר מובא ב׳בית אהרן׳ (קארלין) :״בליל ראש ולבני ביתי״ ,הביע כאב ואנחה. אותו ׳קרעטשמע׳ (פונדק) ,חביב היה על יהודים
השנה אמר ,כי אי אפשר לקבל יום הקדוש הזה רק ר׳ מענדל שהאזין לכאבו של ידידו לא הבליג, רבים בשל אישיותו הקורנת של בעליו ,בפרט על
על ידי ריעות ,כאמור ׳יום תרוע״ה יהיה לכם׳ ,כי אי ״חברים אהובים!״ ,פקד על המסובים ,״הבה נברך החסידים הרבים העושים דרכם לובלינה וממנה.
אפשר לקבלו רק על-ידי אחדות וריעות .וזהו דכתיב את נחומ׳קה דנן ב׳לחיים׳ רבתי!״ ,שוב הורמו נחום חמק בלאט והצטנף בפינה שמאחורי התנור.
׳באחד לחודש השביעי׳ ,לרמז כי הכל הוא על-ידי הכוסות כשהחסידים פונים לכיוונו של נחום העצוב, לאחר שהשיב מעט את נפשו בפת חמה ומעט תה,
אחדות .וזהו דכתיב ׳ביום ההוא יהיה ד׳ אחד ושמו ובקול גדול ולבבי בירכוהו :״לחיים נחום! הסר נא תפילת ערבית ומעט תהילים ,פנה לנום את שנתו.
אחד׳׳ ,כי בוודאי באחדותו אין לספק ח״ו ואין צריך דאגה מליבך וה׳ יהיה בעזרך״. ויהי בחצי הלילה ,ונקישות רמות על דלת הפונדק
לומר רק לרמז כי הכל על-ידי אחדות״. אט אט שככו הקולות ,כשהחסידים פונים לפוש חתכו את דממת הליל .זרח נטל את העששית ,גבר
מי יתן ונזכה ,בכח אחדות עם ישראל ,שנתברך מעט .הבוקר אור ובליבו של ר׳ מענדל גמלה החלטה על העייפות ואץ לקבל אורחים טריים ,מקווה שהינם
כולנו יחד בברכה שלימה לשנה טובה ומבורכת, ״נחום בא עימנו ללובלין!״ - - - מבני ברית ,וכך או כך שאין הם הוללים מייגעים.
שנת גאולה וישועה לפרט ולכלל ,אמן ואמן. נחום נדהם ,הוא ניסה שוב להסביר את הוראתו לשמחתו של זרח לא היה גבול ,כשאל הפונדק
הברורה של הרבי ,אך ללא הצלחה .״אל דאגה נכנסה בצעדים קלילים חבורת חסידים עליזה ,ולא
עפ״י :נפלאות היהודי נחומ׳קה ,אני אהיה לך למליץ אצל הרבי והכל יהיה סתם חסידים ,אלא ר׳ מענדל וחבורתו .ר׳ מענדל זה
טוב בעזרת השם״ .לא נותרה לו כל ברירה ,והוא חסיד וותיק היה ,שופע אהבה לכל יהודי באשר הוא,
הלכה ומעשה
הרה״ג ר׳ יודל וויינגארטן שליט״א יו״ר מכון יסוד החסידות דבר הבעל שם טוב
מקום שבו מושרשת נשמתו בתוך השם הוי״ה ,שהוא ביותר ,שממנו נמשכת הקדושה והשפע לכל המצוות.
שורש לכל העולמות ,הוא מביא ממילא מזור ומרפא אלא שבכל יום ויום מתגלה רק חלק אחד מהנשמה התחדשות הנשמה בראש השנה
לכל חסרונות הנפש .ובשפה המובנת :כל עבירה או השייך לאותו יום ,לכן הארת הנשמה המאירה באדם לפעמים האדם מרגיש כאילו הוא כלוא בתוך עצמו.
חיסרון מצווה היא חיסרון בהמשכת אור ה׳ ,ובכך הינה מוגבלת ,וגם התיקון שיש ביד האדם להמשיך משתוקק הוא להתקרב אל השי״ת ,אך מרגיש הוא
שהאדם לא יוכל להכיר את ה׳ ,ולקבל את ידיעת שפע אור אין סוף הוא מוגבל לאותו הזמן ,ואין לו נתק בין המחשבה והלב .רוצה הוא לצעוק אל ה׳
הבורא באופן שלם .כאשר האדם מתחבר אל שורש יכולת לצאת מעל גבולות הזמן. בכל כוחו ,אך הוא כאילם שלא יוצאת אף הברה
נשמתו ,שבו מאירה הארת שם הוי״ה בשלימות, עם כל זה ישנה קדושה נפלאה ונוראה שמתגלה מפיו.
הוא יכול למלא את כל החסרונות שהחסירה נשמתו בראש השנה ,וממשיכה להתגלות בעשרת ימי אדם זה נמשל למי שחולה במחלה קשה בתוך מוחו.
בקבלת ידיעת ה׳. תשובה עד יום הכיפורים ,שבכל יום מעשרת ימים הרופאים רוצים לנתח אותו ,אך אין הם יכולים
כאן יאמר האומר :ולוואי ואוכל לעורר בכיה בראש אלו מתגלה עומק אחד ונפלא ממנה ,והיא קדושה להגיע לאותה נקודה פנימית שבמוח .קשה ומסובך
השנה על שורש נשמתי .אך לצערי הרב ,אף בראש שמהותה גילוי שורש הנשמה .לקדושה זאת יכול הוא מצבו של אדם כזה.
השנה איני מוצא מזור לחליי .מחשבותי מבולבלות, האדם להגיע רק כאשר האדם יצליח להגיע לעומק ישנו זמן מיוחד ויחיד ,שבו מתגלים כוחות הנפש של
נשמתו ,על ידי בכיה אמיתית המתעוררת בו ,כאשר
ואיני מצליח להתחבר כראוי אל השי״ת. האדם ,ומעניקים לו כח לגלות את העומק שבו .זהו
הוא מתבונן בחיסרון שהחסירה נשמתו באי קיום
אמנם חידוש עצום כותב הרה״ק בעל התניא יום ראש השנה ,שבו נמשכים לאדם חיים לכל ימות
המצווה .הבכיה המתעוררת מחמת אי קיום המצווה,
במאמריו (הקצרים עמ׳ תקפ) ,שאפילו בכיה על השנה ,ומטעם זה ביום זה מתגלה ה׳ראש׳ וה׳שורש׳
היא קדושה המתעוררת משורש נשמתו של האדם
עניינים גשמיים ביכולתה לפעול חידוש הנשמה, של הנשמה .ביום זה ישנה לאדם גישה לאותו עומק,
המרגישה בחסרונה ,ולכן יש בכוחה לעורר את
מכיון שכל בכיה שמתעוררת בראש השנה אל השורשים הנפלאים של הנשמה ,שמשם נמשכת שהוא עצמו אינו ניכר ,אותו חלק שבנפש ,שאליו אין
הקב״ה ,מקורה בשורשיה העליונים של הנשמה ,לכן קדושת המצוות ,כך מגלה הרה״ק בעל התניא לו גישה בכל ימות השנה.
על האדם לעורר את עצמו בראש השנה להתחבר (בדרוש לראש השנה מה ג). ביאור הדברים; ידוע שעל פי נגלות התורה ישנה
אל הקב״ה בכל דרך המעוררתו ,ואם לא מתעורר ומסביר בעל התניא ,שלכן כותב האריז״ל ,שמי תשובה רק איסור לא תעשה ,אבל לא על איסור
בעניינים רוחניים ,יעורר את עצמו בלית ברירה שאינו בוכה בראש השנה אין נשמתו שלימה .שהרי עשה .אי אפשר לאדם להשלים מצוות עשה שלא
בעניינים גשמיים. על ידי הבכיה בראש השנה מתעורר החלק העמוק קיים ועבר זמנה ,וכמו שכתוב על כך ׳מעוות לא
הרי שעיקר המודד לעבודת האדם בראש השנה, ביותר של הנשמה ,שהוא החלק האלוקי הזך שבו יוכל לתקון׳ .הסיבה לכך היא מכיון שעל ידי כל
היא לא תוכן התפילה ,אלא עומק התפילה .ככל תלויה כל שלימות האדם ,ובכך האדם יכול להמשיך מצווה נמשך שפע מיוחד מאור אין סוף ברוך הוא
שהאדם יבין וישכיל את כוחה האדיר של תפילת שפע חדש לנשמתו. יתברך אל הנשמה ,ואי אפשר להשלים חיסרון זה
ראש השנה ,שבכוחה לחדש את הנשמה ,כך יוכל ובביאור יותר מבואר בתורת בעל התניא :כל עבירה על ידי קיום מצווה אחרת.
אכן לפעול ולחדש כוחות חדשים לנשמתו ,ולדעת שאדם עושה ,או מצווה שהחסיר ,היא פגם באחת אמנם לבעיה זאת ישנו פיתרון אחד ,והוא להמשיך
את ה׳. מאותיות שם הוי״ה .כאשר האדם זוכה להגיע לאותו גילוי חדש מאור אין סוף ברוך הוא ,מהמקום השורשי
>>> המשך מעמוד ראשון
הקב״ה אכן מסתיר פניו ,אך מנגד הוא רוצה יש חשש שאכן תיפול ההחלטה שהקב״ה אינו הלא מעמסה כבידה הוא לו לדאוג לפרנסת ביתו ,כי
בעמו ,ומבקש מאיתנו :אמרו לפני מלכיות -כדי חוזר אלינו .יתכן שהוא ימשיך לנהל את העולם, האדם אינו פותח עצמו לחשוב על כיוונים אחרים,
שתמלכוני עליכם ,אמרו לפני זכרונות -כדי שיעלה אך בלי רצון ובלי תענוג .וזהו הדבר הקשה ביותר אלא חוזר שוב ושוב על אותן מחשבות ועל אותו
זכרוניכם לפני לטובה ,ובמה -בשופר. לנשמות ישראל ,שאינם יכולים ואינו מסוגלים דפוס התנהגות .אך בשעה שהצדדים מנותקים זה
הקב״ה רוצה את המלכות ,אבל המלכות אינה להיפרד מהקב״ה. מזה ויש להם פנאי לחשוב ,יש חשש שמא יפגוש
יכולה לבוא מצד המלך ,זה חייב לבוא מצד ה׳עם׳ וכדי לעורר שוב את רצונו למלוך עלינו ,צריך אחד מהצדדים את התענוג של לחיות לבד ,הוא
המקבלים את מרות המלך מחמת שמכירים את לשאוג בקולות עצומים מעומק הלב ,בצעקה יתחיל לחשוב לעצמו :מה לי ולצרה הזאת ,מדוע
רוממותו ומפצירים בו שיסכים למלוך עליהם. פנימית שלמעלה ממילים ותיבות ,רבונו של עולם אני צריך לחיות עם אדם נוסף ,טוב לי להיות עם
אנו לא יכולים בלעדיך ,אין לנו שום מציאות זולתך, עצמי.
אם כבנים אם כעבדים אם לא תמלוך עלינו -אין לנו חיים! שהרי האיש והאשה הם האנשים הרחוקים
בראש השנה אנו לא מבליטים את היותינו בנים ענין זה מצינו אצל האמא של סיסרא שראתה ביותר זה מזה במהלך מחשבתם ורגשותם וכל
למקום ,כי ביום זה נבנית המלכות ואין אדם מולך שבנה בושש לבוא ותייבב בקול גדול .כי מלבד שיגם ושיחם מרוחק זה מזו בתכלית הריחוק .וברגע
על בניו. התואר הזה שהיא ׳אם סיסרא׳ לא היה לה שום שפותחים את המחשבה וניתנה רשות להרהר ,יכול
הקב״ה ׳מנסר׳ את כנסת ישראל ,שלא נהיה חשיבות ,ועכשיו כאשר לבה אמר לה שבנה מת האדם לחשוב לעצמו :מדוע אני צריך את כל זה ,מה
חשובים כמו ׳בנים׳ הקשורים אליו בעצם ,אלא כמו במלחמה ,הרגישה שמציאותה מתבטלת ,אין לה חסר לי בלי האשה אשר נתן אלקים עמדי.
׳עבדים׳ הקשורים אליו מתוך בחירה .כי המלכות עוד שום דבר בעולם ומכך פרצה יבבה מקרב עומק אך התועלת גדולה יותר מהסכנה .כי בדרך כלל
נבנית רק על ידי אנשים שמקבלים עול המלך מתוך הנפש. כאשר יחלפו שבועיים ימים ישוב כל אחד לביתו
בחירתם ולא מתוך הכרח. כיוצא בזה ,כל הריחוק וההסתרה ,בבחינת מתוך הרגשה שאינו מסוגל לחיות בנפרד ,יש כאן
אפשר להמשיל את הדברים למלך היושב על ׳מרחוק ה׳ נראה לי׳ ,הוא רק משום שהקב״ה דבר פנימי שמקשר ביניהם שהוא מעל ומעבר
כסא כבודו ,כתר המלכות עטור לראשו ,וסביביו רוצה לשמוע מאיתנו את הצעקה הזאת -על ידי למעשים חיצוניים ,כי האדם יכול להסתדר לבד עם
קול השופר .באמצעיתו אנו שואגים את פנימיות מאכל ומשתה ושינה ובגדים ,ואינו מוכרח לקחת
ניצבים באימה ויראה עבדיו ומשרתיו ,וגם שריו
נשמתינו ומכריזים :אבינו מלכינו ,אין אנו יכולים אשה כדי להסתדר בחיים ,אלא יש כאן קשר עצמי,
ויועציו עומדים ביראת הכבוד.
בלעדיך! אין לנו שום מציאות זולתך! אתה החיים אשר דווקא הריחוק והשוני הגדול ביניהם מגלה
והנה בתוך המעמד הזה ניגש נכד המלך ורוצה שהקשר אינו תלוי בדבר חיצון ובסיבה צדדית ,אלא
שלנו!
להתיישב על ברכיו .תיכף ניגשים שני משרתים הוא קשר נעלם שהאדם אינו מסוגל לחיות אפילו
זועפים ,תופסים אותו בכח ומסלקים אותו. יום אחד בלי זה ,כי הם מאוחדים בעצם מצד שורש
והנכד הקטן נעלב עד עמקי נשמתו .הלא זקני ״משל לבן שאביו נשמתם .שם למעלה הם נשמה אחת ומציאות אחת,
הוא ,הלא אנכי יושב עמו מדי יום והוא משתעשע היה גם מלמדו ,ובעת ולמטה הם נפרדו עד לנישואיהם ,ומאז והלאה
עמי ,משוחח עמי בחיבה על דברים פשוטים ביותר, חזרה האבידה לבעליה.
ומה קרה עכשיו ,האם כועס עלי ,למה כולם עומדים
הלימוד ב׳חדר׳ היה
בחרדת כבוד. אביו מכה אותו הרבה, זכרתי לך חסד נעורייך
ועבדי המלך משיבים לו :אכן המלך הוא זקנך, באמרו ״בבית אני מה קורה באם אחד מהצדדים מגיע להחלטה כי
אבא ,וכאן אני רבי״. אכן חשובה לו השקט ,טוב לו בינו לבין עצמו ,אינו
הוא אוהב אותך באמת גם עכשיו ,אבל כעת יש
זקוק לאף אחד ,וכיון שכבר נתפרדו כל אחד לעצמו,
הנהגה אחרת של ׳מלכות׳ ,ומצד הנהגת המלכות יש טיכס הילד עצה, מוטב שימשיך המצב הזה.
גבולות וגינוני המלכות. ובהגיעו הביתה כל אחד חושש ופוחד מהרגע הזה .ניקח לדוגמא
ראש השנה הוא יום שמחה ויום תרועה לרגל התלונן בפני אביו, אם הבעל מחליט לעצמו :טוב לי לבדי .והאשה
ההמלכה הגדולה .אך זה לא פורים ואפילו לא
סוכות ,זה יום של הרגשת ׳מלכות׳ הנבנית על ידי
וביקש ממנו שידבר נאחזת בחרדה [יתכן גם להיפך].
ריחוק. עם המלמד שיפסיק יש לנו עצה טובה עבורה:
אך ברגע שאנו נחשבים ׳עבדים׳ מתעורר מיד דין להכותו...״ היא שולחת שליחים להשמיע בקירבת הבעל
האם אנו אכן עבדים נאמנים מצד מעשינו .ואז מיד את הניגון המרגש והמרטיט של החופה .בבת אחת
מזכירים שוב שאנו ׳בנים׳ כדי להמתיק את הדין. נזכר ברגעים הנפלאים ההם בהם עמדו שניהם תחת
הכלונסאות.
ויש להביא בהקשר לזה מה שסיפר הרה״ק רבי זכרון ליום ראשון
יהושע אשר מפאריסוב זי״ע ששמע דבר תורה ה׳זכרון׳ -פותח עבורו מחדש את חיי הנישואין.
השופר -מעורר גם ׳זכרון ליום ראשון׳ .כי קול מזכיר נשכחות את חיי ההוד של ימי ה׳בראשית׳,
מהרה״ק ה׳שר שלום׳ מבעלזא זי״ע ,על הפסוק ׳ה׳ השופר הוא קול פנימי שמעבר למילים .אין כאן
הושיעה המלך יעננו ביום קראנו׳ ,על דרך משל לבן ״זכרתי לך חסד נעורייך ,אהבת כלולותייך״ .ושוב
דברי הגיון ,אלא הוא קול שמעורר את הלב בלי לא צריך שום דבר .הכל מתחדש ומתעורר כביום
שאביו היה גם מלמדו ,ובעת הלימוד ב׳חדר׳ היה להסביר כלום. ראשון.
אביו מכה אותו הרבה ,באמרו ״בבית אני אבא ,וכאן
קול השופר בוקע ועולה ,מזכיר נשכחות ,ומעורר
אני רבי״. צעקת השופר
שוב את התענוג הגדול בשעה שנתאווה הקב״ה
טיכס הילד עצה ,ובהגיעו הביתה התלונן בפני להיות לו דירה בתחתונים ביום א׳ בתשרי הראשון כיוצא בזה הוא לגבי הקשר בין הקב״ה למלכותו.
אביו ,וביקש ממנו שידבר עם המלמד שיפסיק של הבריאה .אין שום הסבר מדוע נתאוה ,אי אפשר בכל ראש השנה חוזר המצב הראשון לקדמותו,
להכותו... לעורר זאת במילים ,אבל קול השופר עולה עד שם וכביכול הקב״ה שואל את עצמו :מה לי ולמלכות
וזהו הפירוש ׳ה׳ הושיעה׳ היינו שמבקשים מה׳ ומעורר אותו שוב. הזאת ,וכי יש כאן אחד שעושה רצוני באופן מושלם.
כשהוא במדת הרחמים ,שיושיע שגם ׳המלך׳ בעת השופר מזכיר גם את ה׳חופה׳ מלאת ההוד ,בהר אולי הגיעה השעה לבטל את כל העולמות.
שהוא ״מלך במשפט יעמיד ארץ״ יתנהג עמנו במדת סיני ,כאשר הקב״ה כביכול מקפץ על ההרים מדלג אלו הם עשרה ימים שבין כסה לעשור ,כאשר
הרחמים ׳יעננו ביום קראנו׳. על הגבעות מתוך חיבה יתירה לעמו ישראל ,הגיע השמש מסתיר פניו מהירח ,וכביכול הקב״ה
ועומק הענין הוא ,שאכן בר״ה אנו לא מדגישים חשוק וחושק וחשוק ונחשק. מתרומם ומתעלה על כסא קדשו ,כאילו אינו צריך
את היותינו בנים למקום ,כי עיקר העבודה היא קול השופר מכריז ואומר :רבונו של עולם ,אנו לא את העולם ,כי גבוה הוא מעל גבוה ,ואין כלל יחס
המלכות הנבנית על ידי דרגת ׳עבדים׳ ,אך בכל זאת יכולים בלעדיך ,וכביכול אתה לא יכול בלעדינו .יש בינו לבין יצורי אנוש ,וכל המלכות היא ירידה
אנו מבקשים מאבינו שבשמים שידבר עם ה׳מלך׳ קשר עצמי של בנים למקום ,שהיא אהבה שאינה והשפלה עבורו ,וכל העולמות מתמלאים ריחוק
ההוא ,שיושב על כסא רם ונישא ,שימתיק מעלינו תלויה בדבר ואת זה אנו מעוררים ומזכירים בכל ומלאכים יחפזון ,כי יום הדין הוא ,והקב״ה כביכול
את הדין. עת. בודק מדוע צריך לחדש שוב את המלוכה.
המשפיע הרה״ג ר׳ נפתלי שובקס שליט״א
ללמוד איך להנגיש רעיונות מספרי רבוה״ק ,בהסברה נעימה השוה לכל נפש. שערי השפעה
הבחירה האישית למשמעות "חיים"
בכלל יש פה עומק והבנה נוספת – כל מה שכביכול מגדיל את האישיות כמה דכייף עדיף טפי
שלנו – בעצם מקטין אותה .כל מה שלכאורה מעצים אותנו ,הופך אותנו
אברהם הגיע מחוצה לארץ כדי להסתופף בראש השנה בצל רבו ,ולהתפלל
ליותר בעלי יכולת ,ליותר מוערכים ,ליותר בעלי כוח – רק גורם לנו בסופו
בצוותא חדא עם אלפי נפשות ישראל .ברגע הראשון זה מדהים ,העוצמה
של דבר להרגיש יותר מתוסכל.
של אלפי יהודים שנוהרים מכל קצוות תבל לשהות יחד בזמן הקדוש של
למה? ראש השנה סוחפת אותו אל תוכה ,וההרגשה להיות חלק מהעוצמה הזאת
כי אנחנו טועים באשר לזהות שלנו .נדמה לנו כי מציאותנו היא מציאות מרוממת את הנפש.
נפרדת ,ומשום כך ככל שנהיה עצמאיים יותר – כך תגדל אושרנו. אבל בחלוף השעות פגה ההתפעלות ,ואת מקומה מתחילות לתפוס זרועות
אבל זאת טעות .המציאות הפוכה לגמרי. רפיון וחוסר-אונים .הוא מרגיש שהוא הולך ונבלע בתוך ים האנשים ,ונאבד
בהמון גליהם .והוא עוד השקיע לשם כך ממיטב כספו וכוחו וזמנו ,והגיע
דומים אנו למזגן המחובר לחשמל .כל חיותו של המזגן היא כוח החשמל
מהקצה השני של העולם בשביל החוויה הזאת .האם זה באמת משתלם?
שבו .אילו ייפסק הזרם ,יהפוך המזגן לכלי ברזל דומם שאין בו חפץ .מה
לשם מה בעצם היתה שווה כל הנסיעה?
יקרה אילו ירצה המזגן להעצים את אישיותו ולהיות יותר 'עצמאי'? הוא רק
ייחלש. הרי לאמתו של דבר ,מה היה מפסיד אילו היה נשאר בביתו?
כך אנחנו ,מחוברים אנו למקור החיים ,השי"ת המהוה ומחיה כל העולמות. בעצם ,מי אמר שהיה מפסיד משהו? הוא היה יכול להתפלל שם בשטיבל,
הנשמה שלנו היא חלק אלוק ממעל ,שכל כמה שהיא מחוברת ומבוטלת לעמוד במקום מרווח ,להתפלל ביישוב הדעת ,גם לא מופרך שיעלה בידו
יותר כלפי המקור – מרגישה היא יותר תענוג לקנות עליה במחיר ידידותי לכיס שלו ,אולי אפילו לקבל איזו תפילה לפני
והנאה .וככל שנעשית כביכול עצמאית העמוד בהתחשב בקולו הערב והחזק...
ו'חזקה' – היא נעשית רק מנותקת וכבויה. להסב לסעודה חגיגית בביתו החמים ,במקום
הזמן המסמל זאת יותר מכל ,הוא ראש תרס"א: שפת אמת
להצטופף עם אלפי סועדים .מה היה חסר לו
לבוא עד לכאן?
השנה .היום הרת עולם ,ובו נברא האדם.
ביום זה הקב"ה מפיח בנו רוח חדשה .ביום מה שמבקשין על החיים .דכתיב מנסה מצחו, מעל זיעה טיפות הוא מוחה
הזה תפקידנו להמשיך חיות הבורא בעולם
כולו ,לבחור בחיים ובשליחות שקבלנו.
ובחרת בחיים ,וכמו במעשה להעביר ממחשבתו את מחשבות ה'כפירה'
מעין אלו .כן ,הוא יודע ,לא נכון לחשוב
להתפלל בבית הכנסת המרווח וליהנות בראשית איתא לדעתן נבראו .שכל כך .מילדותו חונך על הענין הגדול והחשוב
לאין ערוך להיות אצל הצדיק בראש השנה,
מעליה מכובדת הוא דבר נחמד .אבל חסר
קצת המבט הנכון לראות את העולם מבחוץ,
הברואים בחרו כל אחד ציור המיוחדוודאי שהוא פועל בזה עניינים רמים
להווכח כי אנחנו חלק קטן ,אבל חשוב! לו ...ובודאי האדם בחר לו זה החיות
ונשגבים .הוא אכן מאמין בכך בכל לבו ,אך
עדיין ,אין זה סתירה לכך שהוא רוצה גם
מהממלכה האדירה. המיוחד אליו...
להרגיש משהו ,לפחות להבין קצת מה הוא
על מנת לבטל את הישות שלנו ולהמליך את מרוויח כאן.
השי"ת ,עלינו לבטל ולהשקיט את רצונותינו וכמו כן בכל ראש השנה צריכין טוב ,בינתיים ינצל את הזמן להתכונן קצת
ולהתמקד בקבלת עול מלכות שמים באהבה.
לקבל את גזרותיו ורצונו בכל מצב שהיא. לבחור בזה החיים שהוא חלק אלוקי לראש השנה.
ואת זה ,קל יותר לעשות כשהגוף לא ממעל ,כי הגוף בחינת מיתה והנפש הוא מוציא מהארון ספר 'שפת אמת' ,מדפדף
לענייני ראש השנה ,ומתחיל לקרוא.
מצוי במצב הכי נוח .כשנדחסים בין מאות
ואלפים ,ופחות ממוקדים בנוחיות שלנו .גם, החיים ,וכפי הבחירה בחיים נמשך לו עוצר. אחרי קריאת כמה שורות ,הוא
ואלי ביותר במקום אדיר שאיני רואה ואיני כל ימות השנה.את אומר שהוא מעניין .כבר שנים ארוכות
המלים האלו ,ואף פעם לא באמת חשב על
נראה...
זהו ה'זכרינו לחיים' האמיתי .לזה אנו המשמעות .בעצם ,אף פעם לא חשב שיש
שואפים .לחיות מתוך קרבת אלוקים ,כגמול פה מה לחשוב .הפירוש נראה פשוט ומובן
עלי אמו .לרכוב על גלי החיים שהשי"ת מוליכנו עליהם ,ולתת לו לנהל לגמרי.
אותנו על מי מנוחות. אבל כנראה שבכל דבר יש עומק מעבר לפשטות.
לבקש 'זכרינו לחיים' ,ולחשוב על השידוך של הבת ,על הבן שהמלמד ממליץ
לעשות לו אבחון קשב וריכוז ,על דאגות הפרנסה – נו ,זה ראש קטן .אלו מבקשים שוב ושוב זכרנו לחיים – מה זה ?
גם פרטים בתוך החיים ,אבל לא החיים עצמם .החיים רחבים הרבה יותר. כן .בכל שנה הוא מבקש 'זכרינו לחיים' .על מה הוא חושב אז? כמובן ,על
הרי אותו מחזור שמבקש 'זכרינו לחיים' ,מלא מראשו ועד סופו בעיקר השנה הבאה ,שתהיה שנה טובה ומבורכת .כל שנה והצרכים שלה .למה
בבקשות חוזרות ונשנות על התגלות מלכות שמים .שידוכים? פרנסה? לחשוב אחרת?
בריאות? איפה הם? לא מוזכר כמעט! כנראה שההתמקדות במלכות שמים כן ,תמיד היה רגיל לחשוב ש'חיים' הם פשוט חיים ...לחיות ,לנשום,
– אלו הם החיים שאותם אנו רוצים ועליהם אנו מבקשים - להתקיים ,להיות בריא .אבל כעת הוא מנסה לחשוב יותר לעומק :מה הם
החיות האמיתית ,חיי הנשמה. בעצם החיים האלה ,מה מהות החיות הפועמת בתוכו? מהי הנשמה?
אכן לפעמים נראה לנו שככל שנהיה יותר גדולים ,יותר עצמאיים ,נרגיש
למעשה: יותר טוב .יהיה לנו יותר חיות .אם אהיה מפורסם יותר ,יהיה לי שטעלע
אעצור בראש השנה באמירת זכרנו לחיים. טוב ,פרנסה מכבדת ,אז ארגיש טוב .אם יהיה לי מספיק כסף ,אם אוכל
לשפץ את הבית כראוי לבעלי-בתים-חשובים-דפה ,הלב שלי יתמלא.
אתבונן שכמו בעת הבריאה הראשונה כל הברואים בחרו ,כל אחד אם צאצאיי יילכו בדרך אבות וירוו אותי מלוא חופניים נחת ,אז הייתי
ציור המיוחד לו ,כן אני בוחר עתה בחיים האמיתיים שהקב"ה מאושר.
מעניק לי עתה .בציור ובשליחות הייחודית שלי .ואני מתחנן זכרנו אבל המציאות מראה את ההיפך .כשקרה פעם ואכן הזדמן לי להגיד שיעור
לחיים אלו לכל השנה. טוב וקיבלתי מחמאות והרגשתי נפלא – כמה זמן זה החזיק? כשפעם הרווחתי
גם כשאחזור הביתה לעניני היום יום ,אזכור את הרגע המכונן, סכום כסף – כמה הרגשתי טוב אחר כך ולכמה זמן?
שהייתי קצת מחוץ ד' אמותיי האישיים ,ראיתי את הממלכה אז מה המסקנא מכל זה? שהגשמיות וכל מנעמי העולם הם כצל עובר וכציץ
הגדולה שאני זוכה להיות חלק חי ממנה. נובל? גם נכון ,וזה כבר ידוע לכל אחד.
מבחר השיעורים לחודש תשרי במערכת חסידות פלאם
כ"ק אדמו"ר מקאסוב זי"ע | רבי יצחק משה ארלנגר | רבי יחיאל יהושע שיינפלד | רבי מנחם ארלנגר יוצא לאור ע״י
רבי נפתלי ארלנגר רבי מאיר דוב רכניצר | רבי בן ציון אפל
רבי וולוול ברנשטיין | רבי משה גרינוואלד | רבי יהודה וינגרטן ועוד ועוד (ע״ר) ממלכת אש החסידות העולמי
הקו שיכין אותך בלב ונפש לקראת הימים הנוראים הבאים עלינו לטובה -שמעו ותחי נפשכם לקבלת הגליון להארות ולהערות -טלפון 02-5026558 :פקס 02-5702061
אל תפספס תתקשר עכשיו a025026558@gmail.com
033044444ארה"ק | 0443300412858אירופה | 5183299222ארה"ב
