gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

השגחה פרטית · Hashgacha Pratis — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: השגחה פרטית · Hashgacha Pratis

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

השגחה פרטית · Hashgacha Pratis — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫סיפורי‬ ‫השגחה פרטית‬ ‫מופלאים‬ ‫המתרחשים‬ ‫בימינו‬ ‫ודברי התעוררות‬ ‫מתוך‬ ‫'קו השגחה פרטית'‬ ‫עולם של אמונה‪ .‬חיים של בטחון‬ ‫עלון ‪208‬‬ ‫ראש השנה‪ ,‬א' תשרי תשפ"ז‬ ‫בהשגחה‬ ‫סיפורי אמונה ובטחון מצדיקי הדורות זי"ע‬ ‫השגחה עליונה‬ ‫כשהרב מפוניבז' היה מבקש‬ ‫הכול כן לטובה‬ ‫הציבור היה נותן‬ ‫ליל ראש השנה בביתו של המקובל הצדיק רבי יהודה פתיה‪ ,‬וכמה תקלות בלתי‬ ‫נעימות מתרחשות בזו אחר זו‪ .‬הנוכחים מתמלאים בהרגשה בלתי נוחה‪ ,‬שמא אלו‬ ‫כשהרב מפוניבז' היה מגיע לזכות את עם‬ ‫רמז וסימן בלתי טוב לשנה החדשה‪ ,‬אך רבי יהודה מחזק את כולם‪ :‬בטחו בד'!‬ ‫ישראל בהחזקת הישיבה‪ ,‬הציבור היה פותח‬ ‫אור יקרות בקע מבית משפחת פתיה‪ ,‬חדר ומתוקה! חלילה לא ניפול לרגשות עצבות או‬ ‫את הלב ואת הכיס‪ ,‬והיה נשפך כספים לרוב‪.‬‬ ‫דרך החלונות הגבוהים והמקושתים‪ ,‬והאיר את כעס ביום גדול זה‪ .‬הבה נלך להביא אש מאחד‬ ‫פעם אחת הגיע אחד מראשי הישיבות לאותו‬ ‫סימטאות ירושלים העתיקה‪ .‬ליל ראש השנה‪ .‬השכנים‪ ,‬נעלה את האור מחדש‪ ,‬נסדר את‬ ‫מקום שבו היה הרב מפוניבז'‪ ,‬והציבור פטר‬ ‫בכל הבתים מסובים בחגיגיות תושבי עיר הקודש המהומה‪ ,‬והכול יבוא על מקומו בשלום"‪.‬‬ ‫אותו עם מעט מאוד כסף‪.‬‬ ‫הנעלים‪ ,‬לבושי בגדי לבן‪ ,‬וליבם פועם ונרגש לאחר זמן קצר שוב היה הבית מואר כבתחילה‪.‬‬ ‫לקראת יום המלכת ד' ויום הדין‪ .‬אוכלים מסימני שברי הזכוכית נאספו בזהירות והשמן הרב נאסף‬ ‫ראש הישיבה‪ ,‬שידע את הצלחתו של הרב‬ ‫החג‪ ,‬ומאחלים זה לזה מעומק הלב‪ ,‬להיכתב במידת האפשר‪.‬‬ ‫מפוניבז' באותו מקום‪ ,‬התפלא מאוד ושאל את‬ ‫ולהיחתם לאלתר לשנה טובה‪ ,‬לחיים טובים מאיר וזורח כולו עמד רבי יהודה וקידש על היין‬ ‫אחד מבני הקהילה לתמיהתו‪ :‬מה נשתנה בינו‬ ‫ברגש רב‪.‬‬ ‫ולשלום‪.‬‬ ‫שמונה שנים תמימות התגורר המקובל הישיש‬ ‫לבין הרב מפוניבז'?‬ ‫רבי יהודה משה פתיה בארץ הקודש‪ .‬בעיראק הקהל נטל את ידיו לסעודה‪ ,‬והרבנית הצדקנית‬ ‫ענה לו אותו יהודי‪ :‬כשהרב מפוניבז' מגיע‪ ,‬הוא‬ ‫הרחוקה היה מקום מושבו תחילה‪ ,‬שם קנה פנתה למטבח להביא את הדגים הערבים‪.‬‬ ‫מבקש סכומים גדולים מאוד‪ ,‬ונותן את ההרגשה‬ ‫חוכמה אצל גדולים וצדיקים‪ ,‬בהם הבן איש כבד היה המגש‪ .‬מנות רבות של דג מתובל‬ ‫חי ורבי עבדאללה סומך‪ .‬כבר בצעירותו נודע ומהביל היו עליו‪ .‬הרבנית פסעה לאט ובזהירות‪,‬‬ ‫שהוא חייב את הסכומים הללו‪ .‬הציבור מרגיש‬ ‫והתפרסם שמו כרב ומורה הוראה‪ ,‬מקובל אלא ששאריות השמן שעל הרצפה גרמו לה‬ ‫שאם לא יתנו לפחות מחצית ממה שהרב‬ ‫המלומד בניסים‪ ,‬ומומחה לקמיעות וסגולות‪ .‬להחליק ולהשתטח ארצה בחבטה עזה‪ ,‬כשהמגש‬ ‫מבקש‪ ,‬יהיה בכך זלזול בכבוד תורתו‪.‬‬ ‫בשנת תרצ"ד הוציא לפועל את רצונו העז עם תכולתו נשפכים לכל עבר‪.‬‬ ‫מה שאין כן כשהראש ישיבה מגיע‪ ,‬הוא נותן‬ ‫ועלה והשתקע בארץ הקודש והמקדש‪ .‬לאחר דממה השתררה בבית‪ .‬כולם הביטו בשתיקה‬ ‫את ההרגשה שמה שהציבור ייתן – יהיה מבורך‪.‬‬ ‫תקופת מגורים באזור רמת גן‪ ,‬התיישב בירושלים במראה הנורא שנוצר‪ .‬כל הדגים מפוזרים על‬ ‫הקרקע‪ ,‬והרבנית שרועה על הרצפה‪.‬‬ ‫הקדושה‪.‬‬ ‫ולכן הציבור נותן לפי בקשתו של ראש הישיבה‪.‬‬ ‫מיהר רבי יהודה לקום ממקומו כדי לסייע‬ ‫הכול תלוי איך מבקשים‪.‬‬ ‫כחמישים מיהודי ירושלים העניים הסבו סביב לרבנית‪ ,‬אלא שאז החליק גם הוא ארצה לתוך‬ ‫אנחנו נמצאים כעת בימים שבהם פוסקים לנו‬ ‫שולחנו רחב הידיים של רבי יהודה פתיה הצדיק‪ ,‬השמן ורוטב הדגים‪ ,‬ובגדיו הצחורים הפכו‬ ‫מצחים ולבנים כשלג‪ ,‬לבעלי גוון אדום‪-‬כתום‬ ‫שהכניסם לביתו ברוחב ליבו ובמאור פניו‪.‬‬ ‫איך תיראה כל השנה שלנו‪ ,‬בגשמיות וברוחניות‪.‬‬ ‫ומגע שומני‪.‬‬ ‫כשניגשים להתפלל‪ ,‬לא צריך להסתפק במועט‪.‬‬ ‫השולחן מלא היה בנרות לרוב‪ .‬חלות ריחניות‬ ‫ופיתות עיראקיות אשר מתחת המפית העלו לאחר שהצליחו רבי יהודה והרבנית לקום‬ ‫כל יהודי מאמין שהקב"ה יכול להשפיע שפע‬ ‫ניחוח ערב ונפלא‪ ,‬יחד עם ריחם הערב של ולהסתדר‪ ,‬נעמד רבי יהודה וקרא בקול נרגש‪:‬‬ ‫רב לכל אחד ואחד‪.‬‬ ‫"אחיי ורעיי! מאת ד' הייתה זאת! כל מה שקרה‬ ‫התבשילים שבקע מקדרות הענק שבמטבח‪.‬‬ ‫כאן היום הוא מידו של אבינו הרחמן שבשמיים‪,‬‬ ‫ואז זה קרה‪...‬‬ ‫כל יהודי יודע שהקב"ה אבא רחמן‪ ,‬שרוצה לתת‬ ‫והכול לטובה! ד' יתברך אוהב אותנו‪ ,‬וללא ספק‬ ‫לנו כל טוב‪.‬‬ ‫יגזור עלינו את השנה החדשה מלאה בשפע‬ ‫ממושבו‪,‬‬ ‫לרגע‬ ‫קם‬ ‫האביונים‬ ‫האורחים‬ ‫אחד‬ ‫התפקיד שלנו הוא לא להתקמצן בתפילות‪,‬‬ ‫והסתבכה נעלו עם קצה מפת המשי שהשתפלה טובה וברכה!"‬ ‫אלא להתפלל ולהתפלל על כל דבר‪ ,‬שיהיה‬ ‫ארצה‪ .‬בבת אחת נמשכה כל המפה בחוזקה‪ .‬כלי המשיך הרב ואמר‪:‬‬ ‫הזכוכית הנאים הוטחו ונופצו‪ ,‬הנרות כולם נפלו‬ ‫בשפע רב‪.‬‬ ‫"בוודאי רבים מכם החלו לחשוש‪ ,‬לאחר כל מה‬ ‫וכבו‪ ,‬והשמן שבכוסיות ניגר ונשפך ארצה‪.‬‬ ‫שאירע כאן‪ ,‬אחרי כל כך הרבה תקלות – שמא כל‬ ‫אפשר להתפלל על נחת מופלג‪ ,‬על עשירות‬ ‫ברגע אחד הפך הבית המואר והמהודר לערבוביה אלו הם רמזים לדברים שאינם טובים‪ ,‬שעלולים‬ ‫מופלגת‪ ,‬על בריאות שלימה‪ ,‬וכן ברוחניות‪.‬‬ ‫להתרחש עימנו חלילה בשנה החדשה‪ ...‬אך‪ ,‬לא‬ ‫גדולה‪ ,‬חושך ואפילה‪.‬‬ ‫ולא! אנו לא חוששים מכלום! נבטח ונאמין בד'!‬ ‫נבהל‬ ‫לא‬ ‫הצדיק‬ ‫יהודה‬ ‫רבי‬ ‫כולם‪,‬‬ ‫אולם‪ ,‬להפתעת‬ ‫הקב"ה יכול לתת לכל אחד את המקסימום‪.‬‬ ‫ולא כעס‪ .‬חיוך גדול עלה על פניו‪ ,‬והוא קרא מתוך הכול תלוי במחשבה‪ ,‬ואם נחשוב טוב – יהיה טוב!‬ ‫צריך רק להאמין ולהתפלל‪.‬‬ ‫ובזכות זה בוודאי נזכה לשנה טובה!"‬ ‫העלטה הסמיכה‪:‬‬ ‫כתיבה וחתימה טובה‪,‬‬ ‫"הרי בטוחים אנו ומאמינים שאין מקרה בעולם‪ ,‬לימים סיפר רבי יהודה כי אותה שנה הייתה‬ ‫פינחס שפר‬ ‫והכול רק מאת ד' יתברך ורק לטובה‪ .‬צריכים נפלאה ומוצלחת ביותר‪ ,‬וזכה בה לחידושים‬ ‫להיות בשמחה‪ ,‬ובעזרת הבורא נזכה לשנה טובה עצומים וגילויים בתורה בנגלה ובנסתר‪.‬‬ ‫העלון הוא רק טעימה מ‑'קו השגחה פרטית' – אלפי סיפורים ומאמרי חיזוק מחכים לכם‪.‬‬ ‫רוצים לגלות שלווה ובטחון בכל יום מחדש? התחברו ל'קו השגחה פרטית' ‪ *6176‬או ‪02-30-11-300‬‬ ‫מן החלונות‬ ‫אוהב תלמידי חכמים‬ ‫אין לך אדם שאין לו מקום‬ ‫מספר ר' מ' מנתניה‪:‬‬ ‫מספר הרב אברהם מושקוביץ שליט"א מבני ברק‪:‬‬ ‫הרבה יותר קל להתמודד עם רעם ביום בהיר מאשר עם הבשורה‬ ‫מבין חוויות הילדות של שנות החיידר‪ ,‬שרובן נשכחו כבר מזמן –‬ ‫הקשה שהגיעה לאוזנינו‪ .‬בתי‪ ,‬אישה צעירה‪ ,‬אם לילדים קטנים‪,‬‬ ‫נותרה לי סוכרייה מתוקה מדבש‪ :‬קשר עם החבר שאיתו למדתי‬ ‫אובחנה עם חולי קשה שחייב ניתוח מורכב‪ .‬אנו נכנסנו מיד בסוד‬ ‫בחברותא‪ .‬כבר בישיבה למדנו במקומות שונים‪ ,‬מסלולי החיים‬ ‫העניינים‪ ,‬והתחלנו לעשות כל מה שיכולנו‪ .‬דיברנו עם עסקנים‪,‬‬ ‫של כל אחד מאיתנו שונים זה מזה‪ ,‬ועם כל זאת אנו שומרים על‬ ‫התייעצנו עם רופאים‪ ,‬והגענו למסקנה שאין מנוס מנסיעה לחו"ל‪.‬‬ ‫קשר‪ ,‬משוחחים כמה פעמים בשנה‪ ,‬מתעניינים על הנעשה והנשמע‪,‬‬ ‫כל ההתעסקות סביב בתי החולה הייתה לי קשה מאוד‪ .‬היו העניינים‬ ‫ומברכים זה את זה בכל טוב‪ .‬ערב ראש השנה זהו אחד מהזמנים‬ ‫הטכניים שדרשו מאמץ רב‪ ,‬והייתה הדאגה הנוראה‪ ,‬מה יהיה איתה‪,‬‬ ‫הקבועים שבהם אנו משוחחים‪ ,‬שיחה קצרה שמעבירה את רחשי‬ ‫ואיך יסתדרו הילדים‪.‬‬ ‫הלב באיחול נרגש לכתיבה וחתימה טובה‪.‬‬ ‫שבוע אחר כך‪ ,‬בשבת קודש‪ ,‬הגיע לבית המדרש שבו אני מתפלל‬ ‫באחד מערבי ראש השנה‪ ,‬כאשר שוחחתי עם ידידי הוותיק‪ ,‬שאלתי‬ ‫ראש ישיבה מלייקווד‪ ,‬תלמיד חכם אמיתי שמעמיד תלמידים‬ ‫אותו‪" :‬איפה אתה מתפלל?" והוא ענה לי כי הפעם הוא מתפלל‬ ‫הרבה‪ .‬התרגשתי לראותו‪ .‬אני אוהב תלמידי חכמים‪ :‬אוהב לראות‬ ‫בבית מדרש שונה‪ ,‬לא זה הרגיל שבו היה מתפלל כל השנים‪ .‬בית‬ ‫אותם‪ ,‬לשמוע מדבריהם‪ ,‬לשהות בקרבתם‪ .‬אוהב לתמוך בהם‪,‬‬ ‫מדרש זה קרוב לביתי‪ ,‬ובערב ראש השנה ממש‪ ,‬כאשר חזרתי‬ ‫לכבד אותם‪ .‬מעריך עד עמקי נשמתי את ההתמסרות לתלמוד‬ ‫מהמקווה‪ ,‬עברתי לידו‪ .‬חשבתי‪ ,‬מעניין לראות היכן מקומו של ידידי‬ ‫תורה שהוא כנגד כולם‪ ,‬ואת התרומה העצומה של אישיות נעלה‬ ‫בתוך בית המדרש‪.‬‬ ‫כזאת לכל עם ישראל‪.‬‬ ‫נכנסתי לרחבת הכניסה שלפני בית המדרש‪ ,‬והבחנתי כי הוא כבר‬ ‫היה זה טבעי בשבילי‪ ,‬לקנות לו עלייה ולכבד אותו לעלות לתורה‪.‬‬ ‫מוכן כמעט לגמרי‪ .‬הגבאי עובר מסטנדר לסטנדר‪ ,‬מציע כיסאות‪,‬‬ ‫ראש הישיבה הופתע לשמוע שאני מכבד אותו בעלייה‪ ,‬ולאחר‬ ‫פורש מפות‪ ,‬מכוון את המזגנים ועומד ממש לקראת סיום ההכנות‬ ‫התפילה פנה אליי ואמר‪" :‬יישר כוח על העלייה‪ .‬מה ראית לכבד‬ ‫לראש השנה‪ .‬על הקיר הייתה תלויה מפה של כל מקומות הישיבה‪,‬‬ ‫אותי בזה?"‬ ‫ואני חיפשתי את שמו של ידידי‪ .‬ברפרוף של רגע לא קלטתי את‬ ‫עניתי בפשטות כי אני אוהב תלמידי חכמים ולכן קניתי לו עלייה‪.‬‬ ‫שמו‪ ,‬והחלטתי לעבור שם אחר שם עד שאראה את שמו של ידידי‬ ‫אמר לי ראש הישיבה‪" ,‬ברצוני להכיר לך טובה"‪.‬‬ ‫מנוער‪.‬‬ ‫עניתי‪" ,‬אודה לרב שיברך אותנו בברכה"‪ .‬בשלב הזה קראתי לחתני‪,‬‬ ‫איני יודע מדוע עשיתי זאת‪ ,‬ולמה היה לי חשוב כל כך לראות את‬ ‫וביקשתי ממנו שיבקש ברכה עבור אשתו החולה‪.‬‬ ‫מקומו‪ ,‬אולם כך היה‪ .‬עברתי שם אחר שם‪ ,‬ולא מצאתי את שמו‬ ‫ראש הישיבה לא הסתפק בברכה‪ .‬הוא ביקש לשמוע את כל פרטי‬ ‫של החברותא שלי לשעבר‪ .‬שוב עברתי על כל הרשימה‪ ,‬והתוצאה‬ ‫התיק הרפואי של בתי‪ ,‬ומה אנחנו מתכננים לעשות‪ .‬הוא שמע הכול‬ ‫ברורה‪ :‬שמו של חברי נפקד מהרשימה‪ .‬אין לו מקום בבית המדרש‬ ‫לפרטי פרטים‪ ,‬ולבסוף פסק‪" ,‬תבואו לארצות הברית‪ ,‬וכל העניינים‬ ‫לשני ימי ראש השנה!‬ ‫עליי"‪.‬‬ ‫התקשרתי אליו ואמרתי לו‪" ,‬תשמע‪ ,‬עברתי ליד בית המדרש ורציתי‬ ‫אחד ממקורביו של ראש הישיבה הוא איש חסד גדול‪ ,‬המסור מאוד‬ ‫לראות את המקום שלך‪ ,‬אבל לא מצאתי את השם שלך ברשימה‪.‬‬ ‫לחולים ובני משפחותיהם שבאים לטיפולים באזור‪ .‬הוא הגיש לנו‬ ‫תתקשר מהר לגבאי‪ ,‬ואני מקווה שהוא יספיק לסדר לך משהו"‪.‬‬ ‫עזרה עצומה בלב טוב ובנפש חפצה‪ .‬כל הדאגות התגמדו‪ .‬הסיוע‬ ‫שהציע ראש הישיבה היה הדבר הנכון במקום הנכון‪ .‬הוא היה שליח‬ ‫חברי הודה לי ומיהר להתקשר‪ .‬ברוך ד'‪ ,‬הגבאי כבר סיים את כל‬ ‫מן השמיים להקל על כל הנסיעה הקשה הזו‪.‬‬ ‫ההכנות ועמד לצאת‪ ,‬ובדיוק אז קיבל את שיחת הטלפון מידידי‪.‬‬ ‫הוא התבונן ברשימה וקלט את התקלה‪ ,‬התנצל‪ ,‬וברוך ד' סידר‬ ‫וכל ההכרות עם ראש הישיבה הגיעה מקנייה של עלייה‪.‬‬ ‫לידידי מקום ראוי‪.‬‬ ‫להיות בבית הכנסת ללא מקום לתפילה בראש השנה‪ ,‬זה דבר שאני‬ ‫מושך במפה‬ ‫לא מאחל לאף אחד‪ .‬בבית המדרש הזה כל המקומות היו תפוסים‪,‬‬ ‫ואלמלא התיקון של הרגע האחרון הייתה מתרחשת עוגמת נפש‬ ‫מספר ר' נתן צוויג מבריטניה‪:‬‬ ‫גדולה‪ .‬מעולם קודם לכן לא חיפשתי את שמו של ידידי ברשימת‬ ‫מי שרואה היום את המצב בארץ הקודש‪ ,‬לא יכול להאמין שרק‬ ‫המתפללים‪ ,‬אף פעם לא שאלתי אותו על מקום התפילה שלו‬ ‫לפני חמישים שנה עמדו עקרות הבית ומקצפה ידנית בידן‪ ,‬ונאבקו‬ ‫בימים הנוראים – והנה בדיוק הפעם עלה הנושא‪ ,‬ומן השמיים‬ ‫בחלבוני הביצה‪ ,‬עד שהואילו הללו להתקצף ולהפוך לעוגת טורט‪.‬‬ ‫הוזמנתי לעזור לידידי‪ ,‬שיסודר לו מקום לתפילה לפני התקדש היום‪.‬‬ ‫בגלל הסיבות האלו יבטח בזולתו‪ :‬מרחם‪ .‬משגיח‪ .‬מחוזק – מחוסן‪ .‬מכיר טובתו‪ .‬מנהיגו‬ ‫הפרק השני (א)‬ ‫השיר‬ ‫מראשיתו עד אחריתו‪ .‬מסור בידו בלבד‪ .‬מושלם בנדיבותו – מיטיב גם למי שלא ראוי‪.‬‬ ‫והשער‬ ‫טֹוח ַעל ַא ַחד ַהּנִ ְב ָר ִאים‬ ‫ִסּבֹות ֶׁש ַבע‪ִּ .‬ב ָּטחֹון ְּב ֶק ַבע‪ִ .‬ל ְב ַ‬ ‫ַא ֲה ָבה ֶח ְמ ָלה‪ְּ .‬ב ֵאין ַע ְצ ָלה‪ְ .‬וחֹזֶ ק ְות ֶֹקף ּבֹו נִ ְמ ָצ ִאים‬ ‫יל ִאים‬ ‫ּפֹוס ֶלת‪ְ .‬ו ַהנְ ָה ָגתֹו ִעּמֹו ְּב ָכל ַה ִּג ָ‬ ‫ּמֹוע ֶלת ְו ַה ֶ‬ ‫ּתֹוע ֶלת‪ַ .‬ה ֶ‬ ‫יעת ַה ֶ‬ ‫ִו ִיד ַ‬ ‫שירת קודש מרוממת‬ ‫על פי ספר שער הבטחון‬ ‫ְו ֻכּלֹו ְּביָ דֹו‪ּ .‬ונְ ִדיבּותֹו ְו ַח ְסּדֹו‪ .‬נִ ְמ ָׁש ִכים ָל ַעד ַּגם ְל ֶׁש ֵאינָ ם זַ ָּכ ִאים‬ ‫‪2‬‬ ‫מאמר חיזוק ממשפיעי קו השגחה פרטית‬ ‫אבטח בך‬ ‫סיפורי השגחה פרטית שהתרחשו בדורנו אנו‬ ‫הרה”צ ר’ בעריש שנייבאלג שליט”א‬ ‫המיקסר כבר הומצא אז‪ ,‬אבל אלו שהכירו אותו היו בעיקר מאפיות ומוסדות‪.‬‬ ‫זמן לחשבון נפש‬ ‫נייר טואלט רגיל היה יקר‪ ,‬כי הוא היה גם נדיר‪ .‬מפות שולחן היו עשויות מבד‬ ‫הקב"ה רוצה מאיתנו את יראת השמיים שלנו‪.‬‬ ‫שחייבים לגהץ כמו שצריך‪ ,‬שאם לא כן הן היו קמוטות וחסרות חן‪ .‬על המפות‬ ‫שנעצים אותה בליבנו‪ .‬ד' רוצה את השינוי‬ ‫האלה כמובן לא פרשו ניילון חד פעמי – כי לא היה דבר כזה‪ .‬בכל פעם שהיה‬ ‫האמיתי‪ .‬אתה תעשה את השינוי‪ ,‬תאמין בו‬ ‫צורך לכבס את המפה‪ ,‬הייתה זו חגיגה ארוכה ומתישה‪ .‬ההמצאה המופלאה של‬ ‫ותבטח‪ ,‬והכסף יגיע‪ .‬ד' ידאג לכך‪.‬‬ ‫מפת טרלין שלא חייבים לגהץ‪ ,‬הייתה ממש מוצר מבוקש‪ .‬אנחנו‪ ,‬תושבי אנגליה‪,‬‬ ‫הכרנו את המוצרים מהבית‪ .‬אצלנו היה שפע של כל הדברים האלה‪ ,‬וכך עשינו‬ ‫לא אחת אני יושב עם אנשים שחייבים לאחרים‬ ‫אחד ועוד אחד‪ :‬אם נקנה מפות בבריטניה ונמכור אותן בארץ ישראל‪ ,‬נרוויח‬ ‫מיליונים‪ .‬לנו זה נראה הרבה‪ ,‬אבל אצל הקב"ה‬ ‫סכום יפה‪.‬‬ ‫אין עניין של סכום‪ .‬כמה מיליונים או מאה שקל‪,‬‬ ‫הסיבה לכך שבכלל עלה בדעתנו למכור מפות‪ ,‬הייתה רצוננו לבקר בארץ הקודש‪.‬‬ ‫הכול אותו הדבר אצלו‪.‬‬ ‫באותם ימים הטיסה הייתה יקרה מאוד‪ ,‬וחיפשנו רעיון איך לממן אותה‪ .‬כך עלה‬ ‫התפקיד שלנו בעולם הוא לחיות כמו שהסבא‬ ‫הרעיון לקנות מפות – שהן מוצר קל יחסית לנשיאה ולהעברה מארץ לארץ‪.‬‬ ‫מקלם היה חי – וידוע לנו שכל הצדיקים חיו כך‪:‬‬ ‫אחרי שנמכור את המפות בארץ – כך תכננו – נרוויח את סכום הטיסה‪.‬‬ ‫כל הזמן פחדו מהקדוש ברוך הוא‪ .‬הלוואי שכך‬ ‫הגענו לארץ עם כמה מזוודות מהסחורה‪ ,‬ומצאנו חנות בירושלים שתשמח‬ ‫יהיה אצלנו‪ .‬כל רגע לחשוב‪ ,‬כל דקה‪ .‬על זה‬ ‫למכור את המוצר החדשני – מפות ללא צורך בגיהוץ‪ .‬המחיר שהצעתי לבעלי‬ ‫חבקוק העמיד את התורה – על האמונה‪.‬‬ ‫החנות היה גבוה לדעתם‪ ,‬והם עבדו קשה להוריד את המחיר‪ .‬למען האמת‪ ,‬כולנו‬ ‫עבדנו קשה‪ .‬הם עבדו על המחיר ואני עבדתי על המידות‪ .‬ניהלתי איתם משא‬ ‫זה לא קל‪ ,‬אבל זו ההכנה לראש השנה‪ .‬לחשוב‬ ‫ומתן ארוך ומייגע‪ ,‬עד שהוחלט לסגור עסקה‪ .‬בכלל‪ ,‬כל ההתנהלות איתם לא‬ ‫במשך דקה מה ד' רוצה מאיתנו‪ .‬להבין שהוא‬ ‫הייתה נעימה כל כך‪ .‬גם התשלומים הגיעו באיחור‪ ,‬אבל עם כל זה – השתלם לי‬ ‫רוצה שנפחד ממנו‪ .‬שנסמוך עליו‪.‬‬ ‫לעבוד איתם‪ ,‬למכור הכול לחנות אחת ולא לנדוד בין כמה חנויות‪.‬‬ ‫השמחה האמיתית היא‪ ,‬כשאדם מגיע למצב‬ ‫בסופו של דבר ודיבורים‪ ,‬ובהרגשה לא כל כך טובה‪ ,‬סיכמתי איתם סיכום סופי‪.‬‬ ‫שהוא בודק את עצמו וחוקר איך הוא הגיע‬ ‫המפות החליפו ידיים‪ ,‬וגם הכסף‪ .‬עם כל ההנחות וההורדות‪ ,‬בכל זאת נשאר לי‬ ‫לנפילה‪" .‬והיה" – מתי הוא יגיע לשמחה? "עקב"‬ ‫רווח כדי לשלם עבור הטיסות‪.‬‬ ‫– לשון סוף‪ .‬תבדוק בסוף הבעיה כיצד אירעה‬ ‫סיימנו את עניינינו בירושלים‪ ,‬והמשכנו את הביקור בבני ברק‪ .‬המעבר הקטן בין‬ ‫התקלה‪ .‬לאחר שתבין את הנקודה‪" ,‬ועשיתם‬ ‫הערים הביא אותנו להתעסק שוב עם המזוודות ומה שבתוכן‪ ,‬וכשהגענו לבני‬ ‫אותה" – תערוך חשבון נפש ותשובה ותגיע‬ ‫ברק גילינו שלא כל המפות שמכרנו היו באותו גודל‪ .‬חלקן היו קצרות יותר‪,‬‬ ‫וממילא – שוות פחות‪.‬‬ ‫לשינוי אמיתי‪.‬‬ ‫המסקנה הייתה‪ :‬צריך להחזיר להם כסף‪.‬‬ ‫אנשים שואלים האם צריך לחיות בחשבון‪.‬‬ ‫זה היה סכום קטן‪ ,‬אבל זה היה מעצבן‪ .‬קודם כול‪ ,‬הטעם שנשאר לי מכל‬ ‫התשובה היא שבוודאי! תחיה לפי מה שהקב"ה‬ ‫ההתעסקות עם החנות הזו לא היה טעם של עוד‪ .‬ליצור איתם שוב קשר – זה היה‬ ‫מקציב לך‪ ,‬בחשבון לפי היכולות שלך‪ ,‬ותאמין‬ ‫מסוג הדברים הבלתי נעימים‪ .‬חוץ מזה‪ ,‬המחיר הנמוך שבסופו של דבר קיבלנו‬ ‫שכל מה שאתה זקוק לו – תקבל‪.‬‬ ‫על כל מפה היה אחרי שבעלי החנות הורידו אותנו והורידו אותנו‪ ...‬הייתי יכול‬ ‫לכל אחד יש דרך שנגזר עליו לצלוח בעולם‪.‬‬ ‫לומר שהסכום הקטן ההוא כבר התקזז מזמן עם כל ההנחות שעשינו להם‪ ,‬אבל‬ ‫הסיפור הוא לא מה עליו לעשות או לא לעשות‪,‬‬ ‫מצד שני‪ ,‬אי אפשר להתעלם מכך שהמחיר נקבע מתוך הנחה שכל המפות זהות‬ ‫הסיפור הוא לחיות על פי ד'‪ ,‬כפי שכתוב בספר‬ ‫בגודלן‪ .‬מפה קטנה שווה פחות!‬ ‫דברים (ח‪ ,‬ג)‪ .‬לקב"ה אין כל מניעה לדאוג לנו גם‬ ‫היה לי מאבק פנימי‪ ,‬אבל ברחמי שמיים עמדתי בניסיון‪ .‬הכנסתי למעטפה את‬ ‫פה לניסים שאירעו במדבר‪ .‬שם‪ ,‬השמלות לא‬ ‫הסכום העודף‪ ,‬ושלחתי אותה בדואר לכתובת של החנות‪.‬‬ ‫בלו‪ ,‬והבגדים גדלו עם האנשים‪ .‬יש לבורא כל‬ ‫כמה דקות אחר כך דפק אצלנו השכן מלמעלה‪ ,‬סופר סת"ם שהזמנו אצלו‬ ‫מזוזות‪ .‬כן‪ ,‬ראינו זכות להביא לביתנו החדש שבאנגליה מזוזות מארץ ישראל‪.‬‬ ‫האפשרויות לתת לנו הכול‪ .‬מאיתנו הוא מבקש‬ ‫דבר אחד‪ :‬לחיות על פי ד'‪ .‬לחיות איתו ועם מה‬ ‫הוא הסביר את מטרת בואו‪" :‬הייתה לי טעות‪ .‬אתם קניתם מזוזות בהזמנה‪ ,‬ולכן‬ ‫שילמתם סכום גדול יותר מהמחיר של מזוזה מוכנה‪ .‬אבל למעשה‪ ,‬המזוזות לא‬ ‫שהוא מבקש‪.‬‬ ‫נכתבו במיוחד בשבילכם‪ ,‬כי כבר היו לי מזוזות בגלל מישהו אחר שהזמין ובסוף‬ ‫כאשר מכניסים את הקב"ה לחיים שלנו‪,‬‬ ‫לא לקח את ההזמנה שלו‪ .‬אני רוצה להחזיר לכם את העודף"‪.‬‬ ‫מתפללים ומבקשים ממנו עזרה בכל דבר –‬ ‫הוא החזיר את הכסף‪ ,‬ואנחנו ספרנו אותו‪ .‬נראה לי שאת הפלא אתם כבר יכולים‬ ‫רואים ישועות‪ .‬ד' עוזר‪ .‬שאלו את כל מי שמשיא‬ ‫לנחש בעצמכם‪ .‬ראינו איך הקב"ה מושך במפה‪ .‬סכום ההחזר על המזוזות היה‬ ‫את ילדיו‪ ,‬את אלו שהחלימו ממחלתם‪ ,‬ואת כל‬ ‫שווה לסכום שהחזרתי על מכירת המפות!‬ ‫מי שראה ישועה‪ :‬הם ראו את ד' בעיניים‪ .‬האמינו‬ ‫התרגשנו מהחיוך השמימי שקיבלנו‪ .‬מהזכות לראות באופן כל כך מתוק‪ ,‬שאנחנו‬ ‫בו‪ ,‬וקיבלו‪.‬‬ ‫עושים את הטוב והישר בעיני הבורא יתברך‪.‬‬ ‫>>>‬ ‫‪3‬‬ ‫מציץ מן החרכים‬ ‫טעימה מ"מגזין השגחה פרטית"‬ ‫<<<‬ ‫בשבילי לא היה‬ ‫מי שאמר למניות שירדו‬ ‫הרחבה שליד בית הכנסת ריקה כמעט לגמרי‪.‬‬ ‫כמה ילדים עם שקיות ממתקים משחקים על‬ ‫מספר א‪ .‬ק‪ .‬מירושלים‪:‬‬ ‫הגדר בקולות של ערב חג‪.‬‬ ‫כשהייתי ילד היה לי ברור‪ ,‬שכשאח מתחתן קורה משהו טוב‪ .‬אבא ואמא קונים לכולם‬ ‫מחר‪ ,‬במקום אחר ורחוק מכאן‪ ,‬יתכנסו‬ ‫החברים שלי לתוך אולם הבחינות‪ .‬חלקם‬ ‫בגדים חדשים‪ ,‬יש אולם ויש כל מה שצריך‪ ,‬קונים וקונים וקונים‪ .‬ככה זה‪ ,‬ולא צריך לשאול‬ ‫לחוצים‪ ,‬עייפים אחרי שבועות ללא שינה‪.‬‬ ‫איך זה קורה‪ .‬עובדה‪ .‬את זה שיש שפע מיוחד שיורד מלמעלה‪ ,‬לא הסבירו לי‪ .‬הרגשתי‬ ‫אחרים רגועים יותר‪ ,‬אבל לא מיושבים בדעתם‬ ‫זאת בעצמי‪ .‬כיוון שהיו מעליי כמה אחים ואחיות‪ ,‬כבר קלטתי את הגישה‪ ,‬וכשרציתי‬ ‫לגמרי‪ .‬ד"ר מרסייה עתיד להגיד כמה מילים‬ ‫לקנות משהו שאינו בסדר הרגיל‪ ,‬הייתי אומר לעצמי‪ :‬עוד מעט אחותי תתארס‪ ,‬ואז‪ ,‬לכבוד‬ ‫על הדרך שעשינו במשך שנתיים‪ ,‬ועל מאמץ‬ ‫והשקעה שגורפים תוצאות‪ .‬אני לא אהיה שם‪.‬‬ ‫החתונה יקנו לי‪.‬‬ ‫אני כאן‪ ,‬בבית הכנסת החמים של הקהילה‪.‬‬ ‫כשבגרתי והתקרבתי בעצמי לגיל שידוכים‪ ,‬גיליתי שהעניינים עשויים גם להיות יגעים‪.‬‬ ‫בית כנסת שהכרתי רק לפני מספר חודשים‪.‬‬ ‫עסקיו של אבי נקלעו לקשיים‪ ,‬הם נכנסו למיתון‪ ,‬התזרימים התהפכו‪ ,‬ההוצאות גדלו‬ ‫החג עוטה עלינו שמיים כהים‪ ,‬מלאים בכוכבים‬ ‫וההכנסות נעלמו‪ .‬תוך זמן קצר השתנה המצב הכלכלי בבית מהקצה אל הקצה‪ ,‬וזה קרה‬ ‫זוהרים‪ .‬ואני רחוק משם מאוד‪ ,‬פיזית‪ .‬התפילה‬ ‫קצת לפני שהגיע התור שלי‪ .‬לפניי הייתה אחות שדיברו בה נכבדות‪ ,‬ואחר כך הייתי אני‪:‬‬ ‫חדשה ושונה ממה שהכרתי‪ .‬אני מנסה‬ ‫להתרכז במילים הקדושות‪ ,‬רואה מולי שורות‬ ‫כבר לא ילד שמתכסה בשמיכה מעל הראש ומבקש מאמא לסלק את החושך; כבר לא‬ ‫של חומר בביו‪-‬טכנולוגיה ומנסה להסיט אותן‬ ‫נער שאין לו שום מושג כמה עולה מגבת‪ ,‬והוא מסוגל לאבד אותה עשרים פעמים בשנה‬ ‫הצידה‪ .‬למדתי כל כך טוב‪ .‬אילו הייתי הולך‬ ‫– אלא בחור בגיל שידוכים‪ ,‬עם ראש על הכתפיים‪ ,‬שיודע חשבון ומבדיל בין דולר לסנט‪.‬‬ ‫לשם מחר‪ ,‬הייתי מוציא ציון טוב‪ .‬השקעתי‬ ‫שאלתי את אבי‪" ,‬אבא‪ ,‬איך תוכל לעשות חתונה? הרי המצב‪ "...‬לא הייתי צריך להסביר‪.‬‬ ‫שם כל כך הרבה זמן‪ ,‬יכולות ומאמץ‪ .‬אבל אני‬ ‫כאן‪ .‬שומע מנגינה לא מוכרת של קדיש‪ .‬רואה‬ ‫המצב דיבר בעד עצמו‪.‬‬ ‫את פאול אחי כובש פניו בסידור‪ .‬עונה אמן‪.‬‬ ‫"מה זה משנה מה המצב?!" אמר לי אבי‪" ,‬נראה לך שיד ד' קצרה מדי? הוא יכול לארגן‬ ‫מנסה להרגיש את הרטט הקל שאוחז בכולם‪.‬‬ ‫חתונות נפלאות‪ ,‬גם לאחותך וגם לך"‪.‬‬ ‫מצליח קצת‪.‬‬ ‫החזן מתחיל לזמר פיוט שקט‪ ,‬הקהל מצטרף‪.‬‬ ‫אבא האמין כל כך‪ ,‬ורק כך אפשר להסביר את מה שקרה בפועל‪.‬‬ ‫אני נמשך פנימה‪ .‬רוצה להיות שם תמיד‪,‬‬ ‫לפני הנפילה הגדולה היה אבא עוסק בתיווך‪ .‬הוא קישר בין אנשי נדל"ן‪ ,‬ועשה קופה יפה‬ ‫במקום של הטוב המוחלט הזה‪ .‬אבל דמעה‬ ‫מכל עסקה שנסגרה‪ .‬באחד מהתיווכים שילם הלקוח לאבא באמצעות מניות‪ .‬באותו זמן‬ ‫קטנה עומדת לי כל הזמן בגרון‪ ,‬מסרבת‬ ‫היו ניירות ערך אלו שווים לסכום שהלקוח היה צריך לשלם בדולרים‪.‬‬ ‫להתפוגג‪.‬‬ ‫מוצאי החג‪.‬‬ ‫זמן קצר אחרי התשלום‪ ,‬התרסק ערכן של אותן מניות‪ .‬הן הפכו לשוות פחות מהנייר‬ ‫אנחנו צונחים בחזרה הביתה‪ .‬יש לנו אורות‬ ‫שעליהן הן היו רשומות‪ ,‬ואבי התקשר ללקוח ותבע ממנו תשלום‪" .‬תראה"‪ ,‬ענה הלקוח‪,‬‬ ‫בעיניים ועייפות ְׂש ֵמ ָחה‪ .‬אני רואה אותה‬ ‫"אני שילמתי לפי הערך של אותו יום‪ .‬כמו שמניה יכולה לצנוח‪ ,‬היא יכולה גם לעלות‪ .‬חכה‪.‬‬ ‫בעיניים של ההורים שלי‪ ,‬ונרעד מהמחשבה‬ ‫מקסימום תשלם באמצעותן את החתונות של הילדים"‪.‬‬ ‫איפה היינו רק שנה אחת קודם‪ ,‬בלי להכיר‬ ‫זה היה נשמע כמו בדיחה‪ ,‬אבל אבי ראה שאין לו סיכויים להוציא מאותו אדם כסף‪ ,‬והטמין‬ ‫את החובות והזכויות שלנו כיהודים‪.‬‬ ‫שש שיחות שלא נענו‪ .‬אני מחייג לפייר‪,‬‬ ‫את המניות אי שם מתחת לערימות המסמכים‪.‬‬ ‫תלמיד לא יהודי‪ .‬מעדיף לשמוע מגוי איך היה‬ ‫ולפתע פתאום‪ ,‬ממש יחד עם ההצעה שעלתה בשביל אחותי‪ ,‬עלה ערכן של המניות ההן‪.‬‬ ‫המבחן ביום הגדול לנו כל כך‪" .‬מה פירוש 'איך‬ ‫מישהו קנה את החברה‪ ,‬השתלט עליה והעלה את קרנה‪ .‬המניות שלה נסקו‪ ,‬ואבא אכן‬ ‫היה'?" הוא צוחק‪ ,‬נשמע באמצע ארוחת ערב‬ ‫מכר מניות וקיבל כסף‪ ,‬ממש כמו שהלקוח ההוא המליץ‪ ...‬המניות שאבי מכר הניבו דולרים‬ ‫סואנת‪" .‬רגע"‪ ,‬אני שומע אותו מתרחק מכל‬ ‫ההמולה‪ .‬אחר כך הוא צועק לי‪ ,‬על אף שאני‬ ‫בסכום יפה במיוחד‪ ,‬שהספיק לכל הוצאות החתונה!‬ ‫שומע היטב‪" ,‬הייתה קריסה בכל המחשבים!‬ ‫מניירות הערך שעדיין נותרו ברשותו של אבי‪ ,‬הוא חיתן גם אותי‪ .‬יכולנו לראות צינור של‬ ‫לא תאמין‪ ,‬אבל המבחן בכלל לא היה!"‬ ‫שפע שנפתח במיוחד לשתי החתונות‪.‬‬ ‫(מתוך מדור 'שטח פרטי')‬ ‫ונסגר‪.‬‬ ‫תקופה קצרה אחרי החתונה שלי‪ ,‬שוב צנח ערכן של אותן מניות‪ .‬ראינו בחוש שכל‬ ‫מתוך “מגזין השגחה פרטית” –‬ ‫מגזין האיכות המעניק לכם ארגז‬ ‫הקפיצה שלהן לא הייתה אלא בשביל הוצאות החתונה‪ ,‬בדיוק שמימי מופלא‪.‬‬ ‫כלים ייחודי לחיים שלווים ורגועים‪.‬‬ ‫להצטרפות חייגו‪02-502-2-502 :‬‬ ‫‪4‬‬ ‫כפול מקודמו‪.‬‬ ‫ארך לי שנתיים להיזכר‬ ‫כאן נדלקה לי נורת אזהרה‪ .‬הבנתי שנפגשתי עם אדם בעל‬ ‫תיאבון גדול‪ ,‬ושאין לי באמת מושג מה הוא יודע לעשות מלבד‬ ‫מספר יהודי החפץ בעילום שמו‪:‬‬ ‫לדרוש כסף‪ .‬אני צריך לעשות חושבים ולבדוק שוב את הנתונים‪.‬‬ ‫כשיונים תמימות מהדסות על המדרכה‪ ,‬אי אפשר להאמין‬ ‫אמרתי לו שאחשוב על זה‪.‬‬ ‫איזה נזק הן יכולות לחולל‪ .‬אני משכיר מבנים לפעילות שוטפת‪,‬‬ ‫ובאמת חשבתי‪ .‬חשבתי על מה שהיה כאן במשך שנתיים‪,‬‬ ‫ולפעמים מגלה כי יש דברים שנראים ממש קטנים‪ ,‬אך עשויים‬ ‫ופתאום‪ ,‬בשעה טובה ומוצלחת עלו בדעתי הרהורים שחיכו‬ ‫להוות מטרד גדול שמשבש את כל סדר היום‪ ,‬לא רק של יום‬ ‫לי הרבה זמן‪ :‬מה קורה כאן? למה הקב"ה שולח לי את היונים‬ ‫אחד אלא של הרבה ימים וחודשים‪.‬‬ ‫האלה? מכיוון שכבר חשבתי על ריבונו של עולם‪ ,‬נזכרתי בפרט‬ ‫זה מה שהיה לי עם היונים‪ .‬באחד המבנים הן החליטו ששם הבית‬ ‫חשוב ביותר‪ :‬לא התפללתי כלל על העניין הזה! לא פניתי בכלל‬ ‫שלהן‪ .‬הן נכנסו ולכלכו בלי הגבלה‪ ,‬ניצלו כל חור‪ ,‬והפריעו מאוד‬ ‫בבקשת עזרה מבורא עולם! הרי הוא שלח את היונים והוא גם‬ ‫לפעילות בתוך הבניין‪ .‬קיבלתי תלונות רבות על כך‪ ,‬ועשיתי כל‬ ‫יכול להרחיק אותן!‬ ‫מה שיכולתי כדי להרחיק אותן‪ .‬כשראיתי שאני לא מתמודד עם‬ ‫למחרת בתפילת שחרית התפללתי לד' וביקשתי ממנו שיעזור‬ ‫זה בעצמי‪ ,‬החלטתי לשכור את שירותיה של חברה שמתמחה‬ ‫לי‪ ,‬שהיונים תתרחקנה והשלווה תחזור למבנה‪ ,‬שינחה אותי‬ ‫בהרחקת יונים‪ .‬הפועלים הגיעו‪ ,‬רישתו את החלונות‪ ,‬החורים‬ ‫בעצה טובה ויחסוך לי את הסכומים האדירים שמתעופפים‬ ‫והסדקים‪ ,‬הציבו דוקרנים ועוד כל מיני פטנטים‪ ,‬גבו הון עתק‪,‬‬ ‫בעקבותיהן‪.‬‬ ‫והבטיחו שזהו‪ .‬נגמר‪ .‬מעתה אין ליונים דריסת רגל במקום הזה‪.‬‬ ‫מיד אחרי התפילה נפלה במוחי מחשבה שעד עתה לא עלתה‬ ‫בתחילה היה נראה שהן אכן קלטו את המסר‪ ,‬אבל אחרי זמן מה‬ ‫בדעתי‪ :‬לפנות לחברת ההרחקה שעבדה בבניין לפני שנתיים‪.‬‬ ‫שבמהלכו הן כנראה פטרלו היטב סביב המבנה – שוב הן הגיעו‪,‬‬ ‫התקשרתי למספר שנותר שמור אצלי מאז‪ ,‬וענו לי מיד‪ .‬סיפרתי‬ ‫שוב לכלכו‪ ,‬ושוב הציקו לכולם – ליושבי הבית ולי המשכיר‪ .‬אני‬ ‫על היונים שחזרו‪ ,‬והמנהל אמר‪" ,‬אנחנו באים לראות מה קורה"‪.‬‬ ‫גר הרחק מאותו מבנה‪ ,‬ובכל פעם שנקראתי לשם בגין היונים‪,‬‬ ‫הוא הגיע עם כמה פועלים‪ ,‬הם איתרו חורים ומקומות שלא‬ ‫ביטלתי יום עבודה ושרפתי על כך יום שלם‪.‬‬ ‫נסגרו כראוי‪ ,‬אטמו הכול‪ ,‬תיקנו וסגרו‪ ,‬וזאת במסגרת האחריות‬ ‫החלטתי לנסות בעל מקצוע חדש‪ .‬יצרתי קשר עם קבלן עבודה‬ ‫על העבודה‪.‬‬ ‫להרחקת יונים‪ ,‬והוא קבע כי ייקח על זה מחיר מסוים‪ ,‬גבוה‬ ‫ברור לי כי היה זה כוחה של התפילה‪ .‬סביר להניח שאלמלא‬ ‫למדיי‪ .‬הבנתי שאין לי ברירה והזמנתי אותו למקום‪ .‬הגענו‪ ,‬והוא‬ ‫התפילה‪ ,‬גם הקבלן השני לא היה מצליח לעזור‪.‬‬ ‫בחן את העבודה שעשו הקודמים לו במבט ביקורתי ולועג‪" .‬זאת‬ ‫ברוך ד'‪ ,‬מאז התיקון היונים לא חזרו‪ ,‬אבל המסר נשאר‪ :‬הקב"ה‬ ‫עבודה‪ ,‬זאת?! הכול חובבני!" הוא צחק‪" ,‬אני אתן לך משהו‬ ‫מחכה לתפילה שלי‪.‬‬ ‫שאחרים לא יודעים לעשות"‪ ,‬התרברב‪ ,‬והפעם נקב במחיר חדש‪,‬‬ ‫זכיתם לגילוי השגחה פרטית? שתפו אותנו! הגילוי שלכם עשוי להאיר לרבבות יהודים‬ ‫ספרו את הסיפור שלכם בקו השגחה פרטית ‪ - 02.3011300‬בשלוחה ‪ 3‬ואח"כ ‪( 0‬אחרי בחירת השפה)‬ ‫או שלחו בפקס ‪ 02-6599189‬או למייל המערכת ‪A@023011300.COM‬‬ ‫הבמה המרכזית לשיתוף תובנות וחיזוקים מן החיים‬ ‫הבוטחים בהשם‬ ‫לעלון השגחה פרטית‪ ,‬שלום וברכה‪.‬‬ ‫ביקשתי שימי שישי ושבת לא ייכללו‪ ,‬כי אלו ימים קצרים ולחוצים‬ ‫ראשית אפתח בברכת יישר כוח גדול‪ .‬אני שומע בכל יום את ה'ביטחון‬ ‫יש לכם תובנה או רעיון? שלחו למערכת במייל או בפקס‪.‬‬ ‫ממילא‪ .‬החברותא הסכים‪ ,‬אולם חישב שארבעים יום ללא שישי ושבת‬ ‫היומי'‪ ,‬וזה נותן לי ממש חיזוק גדול‪.‬‬ ‫אורכים כחודשיים‪.‬‬ ‫ברוך ד'‪ ,‬אני זוכה ללמוד בכולל כבר עשור‪ ,‬מאז נישואיי‪ .‬בתקופה‬ ‫עיון בלוח השנה לימד שהקבלה היא עד יום שלישי של פרשת בשלח‪.‬‬ ‫האחרונה חשתי ביוקר המאמיר – של המזון‪ ,‬של המשכנתא‪ ,‬של‬ ‫ראיתי בכך השגחה פרטית גדולה – גם בעצם הקבלה‪ ,‬וגם בתאריך‬ ‫השכירות – וההוצאות היו גדולות מההכנסות‪ .‬סיפרתי לחברותא שלי על‬ ‫הסיום שידוע כיום המסוגל לפרנסה‪.‬‬ ‫הקושי לסיים את החודש‪ ,‬והוא סיפר לי שנפתח כולל חדש שמשלם פי‬ ‫שניים מהכולל שלנו‪ .‬בהחלטה משותפת נרשמנו לכולל החדש‪.‬‬ ‫ובכן‪ ,‬ארבעים הימים החלו‪ .‬בכל יום הזכרנו זה לזה את הקבלה‪ ,‬ואף יום‬ ‫קיבלתי על עצמי שאם אתקבל לשם‪ ,‬אערוך סעודת הודיה ביום שלישי‪,‬‬ ‫לא פספסנו את ההאזנה לקו‪ .‬ואכן התחזקנו באמונה ובביטחון שד' יעזור‪.‬‬ ‫מעין סעודת 'הושע בן בארי'‪ .‬אולם זה היה מיותר‪ .‬לא התקבלנו‪.‬‬ ‫ביום חמישי האחרון לקבלה‪ ,‬בישרו לנו שהתקבלנו לכולל החדש‪ .‬נזכרתי‬ ‫יום אחד הציע החברותא שנתחזק באמונה וביטחון‪ .‬כל אחד מאיתנו‬ ‫שקיבלתי על עצמי לעשות סעודה ביום שלישי – וזה יצא בדיוק ביום‬ ‫יאזין בכל יום לחיזוק היומי שב'קו השגחה פרטית' וישמע את הסיפורים‬ ‫שלישי של פרשת בשלח‪ .‬השגחה פרטית נפלאה!‬ ‫המושמעים בקו‪ .‬הוא הציע שדבר זה נקבל על עצמנו למשך ארבעים‬ ‫בברכה‪ ,‬שמואל שטרן‪ ,‬בני ברק‬ ‫יום‪ ,‬בטענה שזה מה שיועיל לנו‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫הֹורים‬ ‫לים ִס ֵ‬ ‫ּפּורי ַה ְׁש ָּג ָחה ֶׁש ֻּס ְּפרּו ְּב ַקו ַעל ְי ֵדי ַי ְל ֵדי ִי ְׂש ָר ֵאל ַה ְּט ִ‬ ‫עֹול ִ‬ ‫ְ‬ ‫ִמ ִּפי‬ ‫ַא ְר ָּב ָעה ָי ִמים ְּב ֶר ֶצף‬ ‫ּגּוט ַמן ֵמ ֲעפּולָ ה ִעּלִ ית‪:‬‬ ‫ְמ ַס ֵּפר יְ ֶחזְ ֵקאל ְׁש ַרּגָ א ְ‬ ‫לִיט"א‪.‬‬‫לַחסֹות ֶּב ָחג ְּב ֵצל ָה ַא ְדמֹו"ר ְׁש ָ‬ ‫לִבנֵי ְּב ַרק‪ֲ ,‬‬ ‫נָס ְענּו לְ רֹאׁש ַה ָּׁשנָה ְ‬ ‫נָתיִ ם ַ‬ ‫לִפנֵי ּכִ ְׁש ַ‬‫ְ‬ ‫ֹלׁשה יָ ִמים ֶׁשל ַחג וְ ַׁש ָּבת‪.‬‬ ‫ֹומר‪ְּ ,‬ב ַסְך ַהּכֹל ָהיּו ְׁש ָ‬ ‫לְׁש ָּבת‪ּ .‬כְ ל ַ‬ ‫ְּבא ָֹותּה ָׁשנָה ֶה ָחג ָהיָ ה ָצמּוד ַ‬ ‫לַּנְס ָיעה ּכָ לְלָה ִּבּׁשּולִים ַר ִּבים ַה ְר ֵּבה י ֵֹותר ֵמ ָה ָרגִ יל‪,‬‬ ‫ֹלׁשה יָ ִמים‪ַ ,‬הּכֹל ְמ ַא ְתּגֵ ר י ֵֹותר‪ַ :‬ה ִה ְת ַא ְרּגְ נּות ִ‬ ‫ּכְ ֶׁש ְּמ ֻד ָּבר ִּב ְׁש ָ‬ ‫לַחץ ֶׁשּנִזְ ּכֹר ַהּכֹל‪.‬‬ ‫ֲא ִריזַ ת ִמזְ וָ דֹות‪ִּ ,‬ת ִיקים וְ ַק ְרטֹונִים ַר ִּבים ִמ ְּספֹר‪ְ ,‬ר ִׁשימֹות וְ עֹוד ְר ִׁשימֹות‪ ,‬וְ גַ ם ְק ָצת ֶמ ַתח וְ ַ‬ ‫לָק ְחנּו ִא ָּתנּו‪.‬‬ ‫יאת ִמ ְצ ַריִ ם'‪ּ ...‬כִ ְמ ַעט ֶאת ּכָ ל ַה ַּביִ ת ַ‬ ‫ּכְ ֶׁשּיָ ָצאנּו ֵמ ַה ַּביִ ת ִעם ּכָ ל ַה ֲח ִבילֹות‪ִ ,‬ה ְרּגַ ְׁשנּו סּוג ֶׁשל 'יְ ִצ ַ‬ ‫ֹומם! ַהּכֹל ָהלְַך ּכַ ּׁש ָּורה ְּבלִי ׁשּום ְּב ָעיֹות‪ָׂ .‬ש ַמ ְחנּו ֶׁשֹּלא ָׁשכַ ְחנּו ּכְ לּום‪.‬‬ ‫ּנְס ָיעה ָע ְב ָרה ְּב ַקּלּות‪ ,‬וְ ֶה ָחג ָהיָ ה ְמר ָ‬ ‫ָּברּוְך ד'‪ַ ,‬ה ִ‬ ‫ַרק ּכְ ֶׁש ָחזַ ְרנּו ַה ַּביְ ָתה‪ַ ,‬א ֲח ֵרי ּכִ ְמ ַעט ַא ְר ָּב ָעה יָ ִמים‪ּ ,‬גִ ּלִינּו ַמה ָּׁשכַ ְחנּו‪ :‬לְכַ ּבֹות ֶאת ַה'ּבֹויְ לֶר'‪...‬‬ ‫נִב ַהלְ נּו ַמ ָּמׁש וְ כִ ִּבינּו ִמּיָ ד‪ .‬יָ ַד ְענּו ֶׁש ִאם ַהּבֹויְ לֶר – ּדּוד ִחּמּום ַה ַּמיִ ם – ּדֹולֵק י ֵֹותר ֵמ ֶע ְׂש ִרים וְ ַא ְר ַּבע ָׁשעֹות ְּב ֶר ֶצף‪ַ ,‬ה ְּמכָ ל ֶׁשּלֹו ָעלּול‬ ‫ְ‬ ‫לְה ְתּפ ֵֹוצץ! וְ כָ אן ְמ ֻד ָּבר ָהיָ ה ְּב ַה ְר ֵּבה י ֵֹותר ֵמ ֶע ְׂש ִרים וְ ַא ְר ַּבע ָׁשעֹות‪...‬‬ ‫ִ‬ ‫ֹולְפים ּכַ הֹגֶ ן‪ ,‬וְ ֻה ְפ ַּתע לְגַ ּלֹות ֶׁש ַהּכֹל ְנִר ֶאה ַּת ִּקין וְ ָרגִ יל‪.‬‬ ‫לִראֹות ֶאת ַה ַּמיִ ם ַהּד ִ‬ ‫לִבּדֹק ֶּב ָח ֵצר ָה ֲאח ִֹורית‪ְ ,‬מ ַתכְ נֵן ְ‬ ‫ַא ָּבא ֶׁשּלִי ִמ ֵהר ְ‬ ‫ֹומיִ ם‪ִ ,‬ה ְפ ַעלְ נּו ֶאת ַהּבֹויְ לֶר ּכְ ֶה ְרּגֵ לֵ נּו‪ ,‬וְ ַהּכֹל ָע ַבד ְמ ֻצּיָ ן‪.‬‬ ‫ָחלְ פּו יֹום וְ י ַ‬ ‫ְּב ַה ְׁשּגָ ָחה ְּפ ָר ִטית‪ַ ,‬א ֲח ֵרי זְ ַמן ּכֹה ָארְֹך ֶׁשהּוא ָּדלַק – חּוץ ֵמ ָה ֲעלּות ֶׁשל ַה ַח ְׁש ַמל‪ֹ ,‬לא ָק ָרה ׁשּום נֶזֶ ק!‬ ‫ּגֹורר ֵס ֶפר‬ ‫ֵס ֶפר ֵ‬ ‫ּוׁשלַ יִ ם‪:‬‬ ‫ְמ ַס ֵּפר ִׁש ְמעֹון ִמיר ָ‬ ‫יתי ְמ ֻס ְק ָרן ּכָ ל ּכָ ְך לְגַ ֵּבי ֶה ְמ ֵׁשְך‬‫יתי ַמ ָּמׁש ְּב ֶא ְמ ַצע ַה ֶּמ ַתח‪ִ .‬ח ַּפ ְׂש ִּתי אֹותֹו ְּבכָ ל ִּפּנָה‪ָ .‬היִ ִ‬ ‫יאה‪ּ ,‬כְ ֶׁש ָהיִ ִ‬ ‫יֹום ֶא ָחד ָא ַבד לִי ֵס ֶפר ְק ִר ָ‬ ‫ּופ ַת ְח ִּתי ֶאת ּכָ ל ָה ֲארֹונֹות ָה ֶא ְפ ָׁש ִרּיִ ים‪.‬‬ ‫לְמ ָּד ִפים ּגְ ב ִֹוהים‪ָ ,‬‬‫לִמצֹא אֹותֹו! ֵהזַ זְ ִּתי ִמּטֹות‪ִ ,‬ט ַּפ ְס ִּתי ַ‬ ‫יתי ְמאֹד ְ‬ ‫ָה ֲעלִילָה‪ ,‬וְ ָר ִצ ִ‬ ‫לִפנֵי זְ ַמן ַרב‪ ,‬וְ ָאז הּוא ָא ַבד ֶא ְצלֵ נּו‪ ,‬וְ כִ ְמ ַעט ִה ְתיָ ַא ְׁשנּו‬ ‫לְּתי ְּב ֵס ֶפר ַא ֵחר‪ֵ :‬ס ֶפר ֶׁש ָּׁש ַאלְ נּו ִמ ְּׁשכֵ נִים ְ‬ ‫נִת ַק ִ‬ ‫ּוׂשים ְ‬ ‫ּתֹוְך ּכְ ֵדי ִחּפ ִ‬ ‫אתי ֶאת ַה ֵּס ֶפר ֶׁשל ּכ ֵֹהן!"‬ ‫"מ ָצ ִ‬ ‫לַחלַל ַה ַּביִ ת‪ָ ,‬‬‫"הי!" ִהכְ ַרזְ ִּתי ֲ‬ ‫ּלִמצֹא אֹותֹו‪ֵ .‬‬ ‫ִמ ְ‬ ‫ַה ִּׂש ְמ ָחה ָהיְ ָתה ּגְ דֹולָה‪.‬‬ ‫לִפנֵי כֵ ן ָהיָ ה ָּפרּוׂש‬ ‫לְחן ַּב ָּסלֹון‪ַּ ...‬ד ָּקה ְ‬‫לְח ֵּפׂש ֶאת ַה ֵּס ֶפר ַהּמ ֵֹות ַח‪ ,‬וְ ִהּנֵה ֲאנִי ר ֶֹואה אֹותֹו ֻמּנָח ַעל ַה ֻּׁש ָ‬ ‫לְה ְמ ִׁשיְך ַ‬‫יתי ַ‬ ‫ָר ִצ ִ‬ ‫נִלְקח ִמ ָּׁשם וְ ַה ֵּס ֶפר ִה ְתּגַ ּלָה‪.‬‬ ‫יׁשהּו ָּפ ַתח ֵמ ָעלָיו‪ ,‬וְ ַעכְ ָׁשו ָה ִעּתֹון ַ‬ ‫ּיֹומי ֶׁש ִּמ ֶ‬ ‫ָעלָיו ָה ִעּתֹון ַה ִ‬ ‫לִמצֹא ֶאת ַה ֵּס ֶפר ֶׁשל ַה ְּׁשכֵ נִים!‬ ‫ִמ ָּׁש ַמיִ ם ֶה ֱעלִימּו ִמ ֶּמּנִי ֶאת ַה ֵּס ֶפר לְכַ ָּמה ַּדּקֹות‪ ,‬וְ כָ ְך ִהּגַ ְע ִּתי ְ‬ ‫ּותא‬ ‫ִאחּור ְּב ַח ְבר ָ‬ ‫ְמ ַס ֵּפר ְמנַ ֵחם ֶמנְ ְּדל ִמ ֵּבית ֶׁש ֶמׁש‪:‬‬ ‫ּותא' לַּזְ ַמן ַהּזֶ ה‪ְּ ,‬וב ִסּיַ ְע ָּתא‬‫לִפנֵי ַה ְּת ִפּלָה‪ֲ ,‬ח ִצי ָׁש ָעה אֹו ֲא ִפּלּו ָׁש ָעה‪ָ .‬ח ֵבר ֶׁשּלִי וַ ֲאנִי ָק ַב ְענּו ַ'ח ְבר ָ‬ ‫ֲאנִי ִמ ְׁש ַּת ֵּדל ְמאֹד לִלְ מֹד ְּבכָ ל יֹום ְ‬ ‫ֹומ ִדים ָׁשם ְּב ַר ֲענַ ּנּות ֶׁשל ּב ֶֹקר‪ַ ,‬עד‬ ‫ּנִפ ָּתח ְּב ָׁש ָעה ֶׁש ַבע וָ ֵח ִצי‪ ,‬וְ ל ְ‬ ‫לַּתלְ מּוד ּת ָֹורה – ֶׁש ְ‬‫נַחנּו ִמ ְתע ְֹור ִרים ֻמ ְק ָּדם‪ְ ,‬מ ַמ ֲה ִרים ַ‬ ‫ִּד ְׁש ַמּיָ א ֲא ְ‬ ‫לָדים ִמ ְת ַק ְּב ִצים וְ ַה ְּת ִפּלָה ַמ ְת ִחילָה‪.‬‬ ‫ֶׁשּכָ ל ַהיְ ִ‬ ‫לִפ ָע ִמים זֶ ה ָק ֶׁשה‪ֲ ,‬א ָבל ִמּנֶגֶ ד – לַּלִ ּמּוד ַהּזֶ ה ֶׁשל ַהּב ֶֹקר יֵ ׁש‬ ‫לְה ְׁש ִק ַיע ְּבכָ ְך ְּבכָ ל יֹום הּוא ּגָ דֹול ְמאֹד‪ ,‬וְ ְ‬ ‫ַה ַּמ ֲא ָמץ ֶׁש ְּׁשנֵינּו ְצ ִריכִ ים ַ‬ ‫לֶיה‪.‬‬ ‫ַט ַעם ְמיֻ ָחד‪ֶׁ ,‬ש ֵאין ְּב ָׁש ָעה ַא ֶח ֶרת‪ּ .‬גַ ם ַה ִּסּפּוק ֶׁשל ְׁשנֵינּו ֵמ ַה ְ'ּפרֹויֶ ְקט' ַהּזֶ ה הּוא ֲחוָ יָ ה ֶׁש ֵאינֶ ּנּו ר ִֹוצים לְוַ ֵּתר ָע ָ‬ ‫נְּתי ְּב ִח ָּפזֹון‪ּ ,‬תֹוְך ֶׁשּכֻ ּלִי ַמ ְס ִמיק‬ ‫לִׁשמֹונֶה! ַק ְמ ִּתי ִּב ְמ ִהירּות וְ ִה ְת ַא ְרּגַ ִ‬ ‫ּלִיתי ְּב ֶב ָהלָה‪ֶׁ ,‬ש ַה ָּׁש ָעה ֶר ַבע ְ‬ ‫ּב ֶֹקר ֶא ָחד ִה ְתע ַֹור ְר ִּתי וְ גִ ִ‬ ‫נָעים ִה ְרּגַ ְׁש ִּתי ְּבא ָֹותם ְרגָ ִעים‪ֵ ,‬מ ֶה ָח ֵבר ֶׁשּלִי ֶׁש ִה ְת ַא ֵּמץ ּכָ ל ּכָ ְך לָקּום‪ְּ ,‬ובוַ ַּדאי ְמ ַחּכֶ ה לִי ְּבח ֶֹסר‬ ‫נְעימּות‪ּ ...‬כַ ָּמה ֹלא ִ‬ ‫ֵמ ִאי ִ‬ ‫לַמ ִּתי‪.‬‬ ‫נֶע ְ‬ ‫לְאן ֱ‬‫ַס ְבלָ נּות וְ ֹלא ֵמ ִבין ָ‬ ‫לַּתלְ מּוד ּת ָֹורה‪ָּ ,‬ב ֶרגַ ע ֶׁש ִה ְת ִחילָה ַה ְּת ִפּלָה‪.‬‬ ‫יצה ַ‬ ‫ִהּגַ ְע ִּתי ְּב ִר ָ‬ ‫יתי אֹותֹו‪ְׁ .‬שנִּיָ ה ַא ַחת ַא ַחר‬ ‫ּולְה ְפ ָּת ָע ִתי ֹלא ָר ִא ִ‬ ‫ּותא ֶׁשּלִי‪ַ ,‬‬ ‫לָדים ַא ַחר ַה ַח ְבר ָ‬ ‫ּכְ ֶׁש ֲע ַדיִ ן ָע ַמ ְד ִּתי ַּב ֶּדלֶת‪ִ ,‬ח ַּפ ְׂש ִּתי ְּב ֵעינַי ֵּבין ַהיְ ִ‬ ‫לִיחה! ַק ְמ ִּתי ְמ ֻא ָחר‪"...‬‬ ‫לִיחה‪ְ ,‬ס ָ‬ ‫לִיחה‪ְ ,‬ס ָ‬ ‫"ס ָ‬ ‫לָחׁש לִי‪ְ ,‬‬ ‫נַּׁשף ֵמ ֲאח ַֹורי‪ּ" :‬ב ֶֹקר טֹוב"‪ ,‬הּוא ַ‬ ‫ּכָ ְך ָׁש ַמ ְע ִּתי אֹותֹו ִמ ְת ֵ‬ ‫לַטנּו ְּב ֶרגַ ע‬‫יצה‪ ,‬וְ ָאז ְׁשנֵינּו ָק ְ‬ ‫ּנְׁשימֹות ֵמ ָה ִר ָ‬ ‫לְה ְס ִּדיר ֶאת ַה ִ‬ ‫נַּסה ַ‬‫ִה ְסּת ַֹוב ְב ִּתי ֵאלָיו ֻמ ְפ ָּתע לְגַ ְמ ֵרי‪ .‬הּוא ָר ָאה ֵאיְך ּגַ ם ֲאנִי ְמ ֶ‬ ‫ַמה ָּק ָרה ּכָ אן‪...‬‬ ‫לְבד‪...‬‬ ‫לְחּכֹות ַ‬ ‫נֶאלַץ ַ‬ ‫לְהּגִ ַיע ַּבּזְ ַמן! ּכָ ְך ַאף ֶא ָחד ֵמ ִא ָּתנּו ֹלא ֱ‬‫לַחנּו ַ‬ ‫ְּב ַה ְׁשּגָ ָחה ְּפ ָר ִטית‪ְּ ,‬ב ִדּיּוק ְׁשנֵינּו ֹלא ִה ְצ ְ‬ ‫ית ַה ְׁשּגָ ָחה ְּפ ָר ִטית?‬ ‫יֶ לֶ ד יָ ָקר! ָר ִא ָ‬ ‫ההודעות‬ ‫ְי ָל ִדים ְי ָק ִרים!‬ ‫ַׁש ֵּתף ֶאת ַעם יִ ְׂש ָר ֵאל ַּב ִּסיּפּור ֶׁשּלְ ָך!‬ ‫פינת‬ ‫עֹולה ִסיּפּור ָח ָדׁש ֵמ ֵאת ַה ְמ ַח ֵּנְך‬ ‫ֶ‬ ‫ְּב ָכל יֹום ִראׁשֹון‬ ‫ּנֹודע ָה ַרב ַק ְל ָמן רֹוזֶ ְנ ַּג ְר ֶטן ְׁש ִליט״א‪.‬‬ ‫ַה ָ‬ ‫יל ִדים‪02-30-11-901 :‬‬ ‫ִה ְת ַק ֵּׁשר ְל ַקו ַה ְׁש ָּג ָחה ְּפ ָר ִטית ִל ָ‬ ‫יל ִדים‪02-3011901 :‬‬ ‫ַקו ַה ְׁש ָּג ָחה ְּפ ָר ִטית ִל ָ‬ ‫(ל ַא ַחר ְּב ִח ַירת ַה ָּׂש ָפה) ְו ַה ְק ֵלט ֶאת ַה ִּסיּפּור ֶׁש ְּלָך‪.‬‬ ‫לּוחה ‪ְ 4‬‬ ‫ִה ָּכ ֵנס ִל ְׁש ָ‬ ‫‪6‬‬ ‫ינ ִים‬ ‫רֹואים ַה ְׁש ָּג ָחה ָּב ֵע ַ‬ ‫ִ‬ ‫רֹואה‬ ‫ָ‬ ‫ַע ִין‬ ‫ׁ‬ ‫ַה ִּג ּל ּוי ַה ַּמ ְר ִעיש‬ ‫בְּ ִע ְּקבוֹ ת ֲא ִמ ַירת בִּ ְר ַ ּכת ֲ'א ֶׁשר ָי ַצר' ִל ְפנֵ י ַהבְּ ִרית‪,‬‬ ‫ִמ ְתבָּ ֵרר ָל ַרב ֶׁש ִא ּמוֹ ֶׁשל ַה ִּתינוֹ ק ְיהו ִּד ָ ּיה‪.‬‬ ‫פרק ‪ 4‬מתוך ‪4‬‬ ‫ָ ּכ ֵעת נִ ְק ָרא לוֹ ְ ּב ֵׁשם יְ הו ִּדי‬ ‫הרב‪:‬‬ ‫ָ ּכ ֵעת נַ ֲער ְֹך ַל ִּתינוֹ ק ְ ּב ִרית‬ ‫ֶׁש ִּת ְב ֲחר ּו ֲעבוּרוֹ‪...‬‬ ‫ילה ְ ּכ ִה ְל ָכ ָת ּה!‬ ‫ִמ ָ‬ ‫ֲאנִ י ָזקוּק ְליַ יִ ן ָ ּכ ֵׁשר‪ֶׁ ,‬שנּ ו ַּכל ְל ִה ְׁש ַּת ֵּמ ׁש‬ ‫ּבוֹ ְל ִב ְרכוֹ ת ַה ְ ּב ִרית‬ ‫ָה ֵאם ְמ ֻענְ יֶ נֶ ת ַ ּגם‬ ‫ִהיא ְ ּב ֵׁשם יְ הו ִּדי‬ ‫ֲעבו ָּר ּה‪...‬‬ ‫ָק ֶׁשה ִלי ְל ַד ְמיֵ ן ֶׁש ְ ּב ַביִ ת ֶזה יֵ ׁש יַ יִ ן‬ ‫ָ ּכ ֵׁשר‪ ,‬וְ עוֹ ד ְ ּב ַב ְק ּבוּק ָסגוּר וְ ָחתוּם‬ ‫ְללֹא ֲח ַׁש ׁש יֵ ין נֶ ֶס ְך‪ַ .‬א ְך‪ֲ ,‬אנַ ֶ ּסה‬ ‫ַל ֲע ׂשוֹ ת ִה ְׁש ַּת ְדּ לוּת‪...‬‬ ‫נִ ְפ ָלא!‬ ‫ְמ ַר ֵ ּג ׁש‪ּ ִ ...‬ב ְזכוּת ִמ ְצוַ ת ִ ּכ ּבוּד‬ ‫הוֹ ִרים ִה ְק ַדּ ְמ ִּתי ֶאת מוֹ ֵעד‬ ‫ֲא ָה ּה‪ַ ...‬א ֶּתם ְזקו ִּקים ְליַ יִ ן ָ ּכ ֵׁשר‬ ‫ַה ְ ּב ִרית‪ ,‬וְ ָכ ְך ִהיא נֶ ֱעֶר ֶכת ָ ּכ ֵעת‪,‬‬ ‫'ט ֶקס ַה ְ ּב ִרית'? ִמ ְתנַ ֵ ּצל‪ַ ,‬א ְך‬‫ְל ֶ‬ ‫יעה‪ּ ַ ,‬כ ָדּ ת וְ ַכ ִדּ ין‪...‬‬ ‫ִל ְפנֵ י ַה ּ ְׁש ִק ָ‬ ‫ַה ְלוַ אי ֶׁש ַה ִ ּניצוֹ ץ‬ ‫ֵאין ִלי ָ ּכ ֶזה‪...‬‬ ‫ַה ְ ּיהו ִּדי יַ ְמ ִׁש ְ‬ ‫יך ִל ְבעֹר‬ ‫ָ ּב ֵאם ו ִּב ְבנָ ּה‪...‬‬ ‫או ַּלי יֵ ׁש ַמ ְׁש ֶקה ְמיֻ ָחד ַא ֵחר?‬ ‫ֶזה ּו יַ יִ ן ָ ּכ ֵׁשר?‬ ‫ַא ְך ָה ָבה נִ ְבדּ ֹק‬ ‫או ַּלי יֵ ׁש ָלנ ּו ִ ּב ָירה‪,‬‬ ‫זֹאת ִמ ָּקרוֹ ב‪...‬‬ ‫ֶא ְבדּ ֹק ַ ּב ְמ ָק ֵרר‪...‬‬ ‫לֹא נִ ְר ֶאה ִלי‪ֶ ,‬זה ּו ְס ַתם ַ ּב ְק ּבוּק יַ יִ ן‬ ‫ֶׁש ָּקנִ ינ ּו ְל ַא ָ ּבא ֶׁש ִ ּלי ְ ּבקוֹ ְס ָטקוֹ ִל ְפנֵ י‬ ‫ַה ְר ֵ ּבה ְז ַמן‪ .‬הוּא עוֹ ֵמד ַ ּב ְמ ָק ֵרר‬ ‫ָסגוּר ְ ּכ ָבר ְל ַמ ְע ָלה ִמ ּ ָׁשנָ ה‪...‬‬ ‫ְל ַא ַחר ִמ ְס ַּפר ָי ִמים‪ ,‬בְּ ִמ ְׂש ָרדוֹ ֶׁשל ָה ַרב ְׂשרו ִּלי קוֹ בֶּ ל‪:‬‬ ‫אוֹ הוֹ ! ֶזה ַמ ְד ִהים!!!‬ ‫ַה ַ ּייִ ן ַה ֶ ּזה ֵ ּכן ָ ּכ ֵׁשר! הוּא‬ ‫ָּפ ׁשוּט ִח ָ ּכה ָ ּכאן ַעד‬ ‫ֲאנִ י ִא ּמוֹ ֶׁשל ַה ִּתינוֹ ק‬ ‫ּבוֹ ֲא ָך!‬ ‫ֵמאוֹ ֶ ּב ְר ִלין ֶׁש ְ ּכבוֹ ד ָה ַרב‬ ‫ָעַר ְך לוֹ ְ ּב ִרית ִל ְפנֵ י‬ ‫ִמ ְס ַּפר יָ ִמים‪ֶ ...‬א ְׂש ַמח‬ ‫ְל ִה ְצ ָט ֵרף ְל ִׁשעו ֵּרי‬ ‫יַ ֲהדוּת‪...‬‬ ‫ַמ ָּמ ׁש ָ ּכ ְך‪ִ ,‬מ ּ ָׁש ַמיִ ם ָדּ ֲאג ּו ֶׁש ִּת ְקנ ּו‬ ‫ַה ְפ ֵלא וָ ֶפ ֶלא! ֵא ְ‬ ‫יך נִ ְׁש ְ ּכ ָחה ִמ ֶּמ ִ ּני ַה ְ ּב ָר ָכה ַה ֲח ׁשו ָּבה ֲ'א ֶׁשר יָ ַצר'‪ּ ְ ,‬כ ֵדי‬ ‫ַדּ וְ ָקא ַ ּב ְק ּבוּק יַ יִ ן ָ ּכ ֵׁשר וְ ֶׁש ּלֹא‬ ‫ֶׁשא ַֹמר אוֹ ָת ּה ְ ּב ֵבית ַה ִּמ ְׁש ָּפ ָחה ְ ּבאוֹ ֶ ּב ְר ִלין‪ ,‬וְ ָכ ְך יִ ְתחוֹ ֵלל ַמ ְה ָּפ ְך ְמב ָֹר ְך‬ ‫ִּת ְׁש ַּת ְּמ ׁש ּו ּבוֹ‪ּ ְ ,‬כ ֵדי ֶׁשנּ ו ַּכל ְל ִה ְׁש ַּת ֵּמ ׁש‬ ‫ֶׁש ָ ּכ ֶזה‪!...‬‬ ‫ּבוֹ ַל ְ ּב ָרכוֹ ת!‬ ‫‪7‬‬ ‫וסף!‬ ‫סיפורים מפירות העשייה של הארגון‬ ‫פרי ההשגחה‬ ‫מבט אל נקודת הפצה של עלוני "השגחה פרטית"‪.‬‬ ‫השגחה בשטח‬ ‫מספר ר' ש' א'‪:‬‬ ‫המקום‪ :‬היישובים טנא עומרים‪ ,‬מיתר‪ ,‬אביגיל ועתניאל‬ ‫בכל שבוע אני מפיץ את עלוני 'השגחה פרטית' במספר בתי‬ ‫שבדרום הר חברון‪.‬‬ ‫כנסת שבשכונתי‪ .‬לאחרונה עבר עליי שבוע לחוץ במיוחד – בני‬ ‫נקודת החלוקה‪ :‬בתי הכנסת ביישובים הנ"ל‬ ‫נדרש לניתוח דחוף‪ ,‬ולא הצלחנו למצוא מנתח שפנוי בטווח הזמן‬ ‫הרב כהן‪ ,‬תושב טנא עומרים‪ ,‬אינו מסתפק בהפצת עלוני‬ ‫הנדרש‪ .‬ניסיתי דרך כמה וכמה עסקנים‪ ,‬אך בכל מקום נעניתי‬ ‫'השגחה פרטית' ביישוב מגוריו בלבד‪ .‬מדי שבוע הוא יוצא לדרך‬ ‫וממשיך לפזר את אור האמונה גם ביישובים מיתר‪ ,‬אביגיל‬ ‫שהתור הקרוב ביותר הוא רק לאחר כמה שבועות‪.‬‬ ‫ועתניאל – מסלול של נתינה החוצה גבולות של יישוב אחד‪.‬‬ ‫באחד הימים‪ ,‬עודי מחלק את העלונים כרגיל ניגש אליי אדם‬ ‫ברחבי כל אותם מקומות חוזרת אותה תופעה מרגשת‪ :‬אנשים‬ ‫שלא הכרתי‪ ,‬ואמר שהוא קורא קבוע של העלון‪ ,‬וכעת הוא שם‬ ‫מחכים לעלון בכיליון עיניים ממש‪ .‬אין זו ציפייה שגרתית לעוד‬ ‫לב שאני נראה טרוד‪ .‬שיתפתי אותו בקצרה במצוקה שלי‪ ,‬בלי‬ ‫דף מודפס‪ ,‬אלא געגוע של ממש – כאילו העלון הפך לחלק קבוע‬ ‫ובלתי נפרד משגרת השבת‪ ,‬ומי שמפספס אותו מרגיש שחסר‬ ‫לצפות לכלום‪ ,‬ואז הוא סיפר לי שגיסו הוא מנתח בכיר במחלקה‬ ‫לו משהו‪.‬‬ ‫המתאימה בדיוק‪ ,‬והציע שיתקשר אליו באותו רגע‪.‬‬ ‫הרב כהן מתאר בהתרגשות את מה שהוא רואה שוב ושוב; את‬ ‫תוך שעה קלה חזר אליי בטלפון עם בשורה‪ :‬המנתח מוכן לקבל‬ ‫החיזוק העצום שהעלון נוסך בלב הקוראים‪ ,‬את האור שהוא‬ ‫את בני כבר מחר‪ ,‬מחוץ לתור הרגיל‪ .‬בחסדי ד'‪ ,‬הניתוח עבר‬ ‫מדליק מחדש באמונה ובביטחון‪" .‬פשוט מדהים לראות עד כמה‬ ‫כולם מחכים לזה"‪ ,‬הוא אומר‪ ,‬ומדבריו ברור שמדובר בהרבה יותר‬ ‫בהצלחה מלאה‪.‬‬ ‫מעוד חומר קריאה‪ :‬זהו מפגש שבועי עם משהו גדול מהחיים‬ ‫עמדתי שם המום‪ ,‬מבין שהאיש שעצר אותי ברחוב לא עשה‬ ‫עצמם‪.‬‬ ‫זאת במקרה‪ .‬דווקא בשעה שהייתי שקוע בדאגה‪ ,‬ובזמן שעסקתי‬ ‫כך‪ ,‬בין יישוב ליישוב ממשיך עלון 'השגחה פרטית' לארוג רשת‬ ‫של אמונה‪ ,‬תקווה וחיבור‪ ,‬המקיפה קהילות שלמות באור אחד‬ ‫בהפצת דבר ד'‪ ,‬שלחה לי ההשגחה העליונה את הישועה בדיוק‬ ‫משותף‪.‬‬ ‫מהכיוון שלא ציפיתי לו‪.‬‬ ‫זו ההזדמנות שלך לעשות שינוי אמיתי!‬ ‫התחזקתם מהעלון? רוצים לזכות את הקוראים?‬ ‫פתח גם אתה מוקד הפצה באזור שלך ותהיה חלק מזיכוי הרבים‪.‬‬ ‫שלחו למערכת במייל או בפקס‪ ,‬או השאירו הודעה בקו ‪ 02-30-11-300‬בשלוחה ‪9/9‬‬ ‫הפעולה שלך משנה חיים‪ .‬התקשר עכשיו ל‪ *6176-‬שלוחה ‪ 4‬או ל‪02-3011511-‬‬ ‫קנו לעצמכם זכות לשנה טובה‬ ‫קחו שותפות בהפצת האמונה‬ ‫ותזכו לשנה טובה ומבורכת‪.‬‬ ‫שליח מיוחד יתפלל בשבילכם בערב ר"ה‬ ‫על הציון הקדוש של בעל חובת הלבבות‪.‬‬ ‫כמו כן בכל ערב ראש חודש יתפללו על ציונו של‬ ‫בעל חובת הלבבות בצפת‬ ‫עבור אלו שלוקחים שותפות קבועה בהפצת האמונה‬ ‫קנה עכשיו את הזכות‬ ‫הגדולה ביותר לשנה טובה‬ ‫התקשרו עכשיו לפתיחת מוקד הפצת האמונה‪ ,‬ותראו ישועות בכל העניינים!‬ ‫קח גם אתה שותפות בזיכוי הרבים העולמי‪ ,‬ותזכה לישועות‬ ‫מפיצים‬ ‫בכל העניינים!‬ ‫להצלחה ברוחניות שלמה בן נעמי‬ ‫אמונה‬ ‫להצלחת נוי בת אפרת‬ ‫לכל יהודי‬ ‫התקשר עכשיו ל‪ *6176-‬שלוחה ‪ 4‬או ל‪02-3011511-‬‬ ‫בכל העולם‬ ‫ניו‪-‬יורק‬ ‫אילת‬ ‫באר שבע‬ ‫חיפה‬ ‫ת"א‬ ‫ירושלים‬ ‫העלון יוצא לאור גם באידיש ובאנגלית‬ ‫‪18:53‬‬ ‫‪18:30‬‬ ‫‪18:34‬‬ ‫‪18:24‬‬ ‫‪18:30‬‬ ‫‪18:14‬‬ ‫כניסת שבת‬ ‫לקבלת העלון במייל שלחו בקשה‬ ‫‪19:49‬‬ ‫‪19:23‬‬ ‫‪19:25‬‬ ‫‪19:27‬‬ ‫‪19:26‬‬ ‫‪19:25‬‬ ‫מוצאי שבת‬ ‫לכתובת ‪B023011300@GMAIL.COM‬‬ ‫‪20:20‬‬ ‫‪19:59‬‬ ‫‪20:03‬‬ ‫‪20:04‬‬ ‫‪20:01‬‬ ‫‪20:04‬‬ ‫מוצ"ש ר"ת‬ ‫לפניות בעניין תוכן העלון‪ :‬השאירו הודעה במס' ‪ 02-3011300‬שלוחה ‪9/9‬‬ ‫יש לנהוג בו כבוד כדרך שנוהגים בתשמישי מצווה‪ ,‬דהיינו להכניסו לעטיפה‬ ‫או שלחו לפקס ‪ 02-6599189‬או למייל המערכת ‪A@023011300.COM‬‬ ‫קודם השלכתו‪ ,‬כגון בשקית שאינה שקופה‪ .‬והמחמיר יגנוז‪.‬‬ ‫תכלית העלון היא לקרב את האדם לבורא עולם‪ ,‬חלילה שהוא יהיה זה שיפריע להתפלל ולשמוע קריאת התורה‪.‬‬