gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

זה השער · Ze Hashaar — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: זה השער · Ze Hashaar

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

זה השער · Ze Hashaar — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד עלון מס' ‪766‬‬ ‫כניסת שבת‪:‬‬ ‫צאת שבת‪:‬‬ ‫זה השער לה' צדיקים‬ ‫‪sagifrenkel@gmail.‬‬ ‫‪com‬‬ ‫שגיא‬ ‫טובָּׁ ה!‬ ‫ימה ֹ‬ ‫ְּג ַמר ח ֲִת ָּׁ‬ ‫שנָּׁ ה‬ ‫ֹאש הַ ׁ ָּׁ‬ ‫ר ׁ‬ ‫הגאון רבי שלמה לוונשטיין שליט"א ‪ -‬לצאת זכאי בראש השנה‬ ‫כל אדם מתפלל ומייחל לעבור את הדין בראש השנה ולצאת בו זכאי‪ ,‬אך יתכן מצב שבו אדם יוצא‬ ‫זכאי בראש השנה במשך כל חייו‪ ,‬ולמרות זאת‪ ,‬כאשר יבוא לעולם הבא‪ ,‬מצבו יהיה ביש‪ .‬בהקשר‬ ‫לכך יש משל נאה ששמעתי פעם מפי יהודי ירושלמי‪:‬‬ ‫ראובן ושמעון‪ ,‬שני חברים‪ ,‬רכשו בעת ובעונה אחת רכב חדש‪ .‬כעבור עשור הם נפגשו‪ ,‬ועיני שמעון‬ ‫נפערו מתדהמה‪ :‬בעוד שרכבו שלו נראה כמו גרוטאה‪ ,‬רכבו של ראובן נראה כאילו יצא זה עתה מפס‬ ‫הייצור‪ ".‬מה‪ ,‬כבר קנית עוד אחד?" שאל את ראובן‪" .‬לא"‪ ,‬השיב ראובן‪" .‬זהו הרכב שקנינו ביחד"‪.‬‬ ‫שמעון לא האמין למשמע אוזניו‪" .‬כיצד ייתכן שהרכב שלי נראה כמו גרוטאה ושלך נראה חדש‬ ‫לחלוטין?"‪ ,‬אמר ראובן‪" :‬אני עושה לו 'טסט' מדי שנה"‪.‬‬ ‫"אז מה?"‪ ,‬התפלא שמעון‪" .‬גם אני עושה לרכב שלי טסט!" "כן‪ ,‬אבל אתה יודע מה אני עושה כשאני‬ ‫מעביר אותו 'טסט'? אני בא למוסכניק ואומר לו‪ :‬אל תבדוק רק את המנוע‪ ,‬אלא תבדוק את כל‬ ‫המערכות‪ ,‬ותתקנו את הטעון תיקון!"‪ ,‬כששמע זאת ראובן‪ ,‬שתק ולא הוסיף לומר מאומה‪ .‬היטב ידע‬ ‫כיצד בכל שנה הוא משלם ל'מאכער' שיעביר את הרכב טסט כדי שלא יצטרך לתקן את הליקויים‬ ‫שברכב‪ .‬את הפירות הוא קוצר אפוא עכשיו‪...‬‬ ‫והנמשל‪ :‬יש יהודי שמגיע לראש השנה ואומר‪" :‬מה עושים? איך עוברים את הדין בשלום? ניתן קצת‬ ‫צדקה‪ ,‬נעשה קצת מעשים טובים"‪ .‬ואמנם הוא עובר את הדין אך לא מתקן את נפשו תיקון יסודי‪,‬‬ ‫וכך לאחר אריכות ימיו ושנותיו הוא מגיע לעולם העליון כשהוא 'גרוטאה'‪ .‬לעומתו אדם בעל שכל‪,‬‬ ‫אינו מסתפק רק במעבר הדין גרידא‪ ,‬אלא הוא עושה שיפוצים‪ ,‬עורך חשבון נפש‪ ,‬ובודק מה אפשר‬ ‫לשפר‪ .‬הוא מנסה לעלות ולהתקדם‪ .‬ואמנם העולם הבא שלו נראה אחרת לגמרי‪.‬‬ ‫בגמרא (יומא פו עא) מובא שישנם ארבעה חלוקי כפרה‪ ,‬ואחד מהם הוא‪ :‬כאשר אדם עשה עבירה‬ ‫שיש בה כרת או מיתת בית דין‪ ,‬כגון חילול שבת או אכילת חמץ בפסח‪ ,‬תשובה ויום הכפורים תולים‬ ‫את העוון‪ ,‬והייסורים שבאים עליו ממרקים את העוון‪.‬‬ ‫כיצד ניתן לכפר על העוון ללא ייסורים? אומר רבינו יונה בספרו "שערי תשובה" (שער ד) שהרוצה‬ ‫להימלט מן הייסורים יעסוק בצדקה‪ ,‬שהרי נאמר (משלי י)‪" :‬וצדקה תציל ממות"‪ ,‬ואם כוחה גדול‬ ‫להציל ממוות‪ ,‬על אחת כמה וכמה שהיא יכולה להציל מן הייסורים‪ .‬מי שאין לו כסף לתת לצדקה‪,‬‬ ‫יעסוק בגמילות חסדים שמעלתה גדולה מן הצדקה‪ ,‬משום שצדקה היא רק עם העניים‪ ,‬ואלו‬ ‫גמילות חסדים היא גם עם העשירים‪ ,‬ובנוסף לכך צדקה היא מצוה שהאדם עושה בממונו וגמילות‬ ‫חסדים היא מצוה שהוא עושה בגופו‪ ,‬ועל כן חשיבותה גדולה יותר‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫כאשר למדו את דברי רבינו יונה אלה אצל רבי נסים קרליץ‪ ,‬שאלוהו‪ :‬אדם המפרנס את בני ביתו והוא‬ ‫עושה חסד עם אשתו וילדיו‪ ,‬האם זה נחשב לצדקה? כתשובה הביא רבי נסים את דברי הגמרא‬ ‫(כתובות נ) על הפסוק (תהילים קו)‪" :‬עושה צדקה בכל עת" ‪" -‬זה המפרנס את בניו ובנותיו כשהם‬ ‫קטנים"‪ .‬אם כן‪ ,‬משמע שזה נחשב כצדקה‪.‬‬ ‫אמנם ‪ -‬המשיך רבי נסים ‪ -‬מסופר שאחד מן הרבנים בא לבקש צדקה ממאן דהו‪ .‬אמר לו אותו אדם‪:‬‬ ‫"איני נותן צדקה! יש לי כבר חמישה‪-‬עשר ילדים שאני מפרנס אותם‪ ,‬ואם כן אני כבר בגדר 'עושה‬ ‫צדקה בכל עת'"‪ .‬אמר לו הרב‪" :‬על כך נאמר (ויקרא טז)‪' :‬ואל יבוא בכל עת אל הקודש'‪ .‬אם רוצים‬ ‫לקיים מצוות צדקה כדבעי‪ ,‬צריך לתת צדקה גם מחוץ לבית!"‪.‬‬ ‫ביאר רבי נסים‪ :‬אמנם הזן ומפרנס את בני ביתו נחשב לעושה צדקה‪ ,‬אך אין זו צדקה בנקיות‪ ,‬משום‬ ‫שיש לו אינטרס בכך‪ .‬אם רוצים לזכות למצוות צדקה בדרגתה הגבוהה – צריך לתת צדקה גם כשאין‬ ‫לנותן כל נגיעות‪.‬‬ ‫ממשיך רבינו יונה‪" :‬וכנגד כולן מצוות תלמוד תורה לשם שמים‪ .‬וכל המועצות שזכרנו הן בכלל מה‬ ‫שאמר שלמה המלך עליו השלום (משלי טז)‪' :‬בחסד ואמת יכופר עוון'‪ ,‬כי קניין התורה נקרא קניין‬ ‫האמת‪ ,‬כמו שנאמר (משלי כג) 'אמת קנה ואל תמכור'"‪ .‬ואכן אנחנו אומרים מדי בוקר‪" :‬אלו דברים‬ ‫שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא‪ ,‬ואלו הן‪ :‬כיבוד אב ואם וגמילות‬ ‫חסדים וכו' ותלמוד תורה כנגד כולם"‪ .‬עסק התורה הוא הדרך הטובה ביותר להינצל מן היסורים‪.‬‬ ‫אחד ממקורבי רבי חיים קנייבסקי סיפר לי שפעם בא אליו ראש כולל והביא עמו את אחד מבכירי‬ ‫המשק הישראלי‪ .‬אמר אותו בכיר לרבי חיים‪" :‬כבוד הרב‪ ,‬אני הולך לעשות עסק שלפי העסק אני אמור‬ ‫להרוויח בו עשרות מיליונים‪ .‬אני רוצה לקחת את הרב כשותפי‪ ,‬ולתת לרב חצי מהרווחים"‪ .‬שאל הרב‪:‬‬ ‫"ומה אני אמור לעשות במסגרת השותפות?"‪" ,‬הרב לא צריך לעשות מאומה"‪ ,‬אמר הבכיר‪" .‬אני רק‬ ‫צריך את התפילות והברכות של הרב"‪" .‬תגיד‪ ,‬אתה קובע עתים לתורה?" שאל אותו רבי חיים‪.‬‬ ‫הבכיר לא הבין את השאלה ופלבל בעיניו במבוכה‪" .‬הרב שואל אם אתה לומד תורה"‪ ,‬מיהר ראש הכולל‬ ‫להסביר‪ .‬זיק הבנה נדלק בעיני הבכיר‪" .‬בהחלט‪ ,‬אני לומד ביארצייט של אמא שלי‪"...‬‬ ‫אך רבי חיים לא הרפה‪" :‬ומה באשר לכל יום? האם יש לך לימוד קבוע?!" "לא‪ ,‬איני לומד תורה בכל‬ ‫יום"‪ ,‬השיב הבכיר‪" .‬אם כך‪ ,‬איני מעוניין להיות שותף שלך"‪ ,‬אמר רבי חיים בפסקנות‪" .‬אין בעסק כזה‬ ‫ברכה!"‪.‬‬ ‫ואם ישאל השואל‪ :‬רק רגע‪ ,‬כבוד הרב‪ ,‬יש לך הזדמנות פה להרוויח עשרות מיליונים בלי שום מאמץ‬ ‫ובלי לבטל רגע אחד של תורה‪ ,‬לא חבל? בא רבי חיים ופסק‪ :‬אם האדם שעושה את העסקה לא יושב‬ ‫ולומד תורה‪ ,‬אין בעסקיו ברכה! כשאדם לומד תורה הוא משפיע ברכה על העולם כולו‪ ,‬אך בראש‬ ‫ובראשונה הוא משפיע ברכה על עצמו‪ ,‬והדבר הראשון שהוא מרוויח בכך הוא תוספת זכויות ליום‬ ‫הדין‪ .‬מה‪ ,‬בסך הכל‪ ,‬רוצה כל אחד מאיתנו?‬ ‫לחיות‪ ,‬לראות קצת נחת מהילדים‪ ,‬קצת פרנסה‪ ,‬וקצת בריאות‪ ,‬אך האמת היא שגם עבור זה צריך‬ ‫זכויות רבות‪ .‬הדבר החזק ביותר שאדם יכול לעשות לקראת יום הדין הוא‪ :‬להוסיף בלימוד תורה‪ ,‬ועל כן‬ ‫ממשיך רבינו יונה ואומר‪" :‬אם היה רגיל לקרוא פרק אחד ביום ‪ -‬יקרא שני פרקים‪ ,‬אם היה רגיל‬ ‫לקרוא פרשה אחת ‪ -‬יקרא שתי פרשיות"‪.‬‬ ‫שאלו על כך את רבי נסים‪" :‬כל זה טוב ויפה באדם שלא לומד כל היום‪ ,‬אך מה יעשה אדם שהוא אברך‬ ‫כולל וממילא לומד כל היום? במה הוא יכול להוסיף?" אמר רבי נסים‪" :‬עליו ללמוד בעיון ובהתמדת‬ ‫המחשבה‪ ,‬ללא מחשבות צדדיות‪ .‬אם ינהג כך ‪ -‬תהיה זו זכות גדולה ליום הדין!"‪.‬‬ ‫('ומתוק האור' סדר תפילתנו)‬ ‫‪2‬‬ ‫מגיד המישרים הגאון רבי ברוך רוזנבלום שליט"א ‪ -‬על כתבנו בספר החיים‬ ‫ֶך ָחפֵ ץ ַ ּב ַח ִּי ּים וְ כָ ְת ֵ ֵֽבנוּ בְּ ֵ ֵֽספֶ ר ַה ַח ִּי ּים לְ ַמ ַענְ ָ‬ ‫ך אֱ ל ִֹּהים ַח ִּי ּים" (מתוך התפילה)‬ ‫"ז ְָכ ֵ ֵֽרנוּ לְ ַח ִּי ּים ֶ ֵֽמל ְ‬ ‫בראש השנה ובעשרת ימי תשובה אנו מבקשים מהקב"ה‪" :‬זכרנו לחיים‪ ,‬מלך חפץ בחיים‪ ,‬וכתבנו בספר‬ ‫החיים"‪ .‬יאמר הקב"ה לאדם‪ :‬כדי שאקבע אם להיענות לבקשה שלך ולגזור לך שנות חיים‪ ,‬יש לבחון‬ ‫אותך‪ ,‬האם אתה עצמך יודע על מה אתה מבקש? לשם מה אתה צריך חיים? מה המבט שלך על‬ ‫החיים? מהו סוד החיים?‬ ‫רבי איצל'ה מוולוז'ין זצ"ל‪ ,‬בנו של רבי חיים מוולוז'ין זצ"ל‪ ,‬כותב על אביו בהקדמה לספרו "נפש החיים"‪:‬‬ ‫"וכה היה דברו אלי תמיד‪ ,‬שזה כל האדם לא לעצמו נברא‪ ,‬רק להועיל לאחריני (לאחרים) ככל אשר‬ ‫ימצא בכוחו לעשות"‪.‬‬ ‫כדי להבין את העומק המונח בדבריו‪ ,‬נקדים ונגע במשנתו של הסבא מקלם זצ"ל‪ :‬מצד אחד האדם הוא נזר‬ ‫הבריאה‪ ,‬אך מצד שני‪ ,‬הוא היצור האומלל ביותר בתבל‪ .‬ולמה? כי הוא איננו מסוגל לעשות שום דבר‬ ‫בכוחות עצמו‪ .‬מהרגע שהוא נולד ועד לרגע שבו הוא עוזב את העולם‪ ,‬הוא נזקק לחסדי אחרים‪.‬‬ ‫נולד התינוק ‪ -‬מהרגע הראשון הוא תלוי בזולת וזקוק לעזרה בכל צרכיו וענייניו‪ .‬אמו מטפלת בו‪ ,‬מאכילה‬ ‫אותו‪ ,‬מנקה אותו‪ ,‬מרגיעה את בכיו‪ ...‬ברוך ה'‪ ,‬התינוק גדל‪ ,‬וכבר הגיע לגיל שנה‪ ,‬הוא עדיין איננו מסוגל‬ ‫ללכת בכוחות עצמו‪ .‬לאט לאט‪ ,‬בהדרגתיות‪ ,‬עוזרים לו ללכת‪ ,‬מחזיקים בידו‪.‬‬ ‫בתחילה הוא פוסע כמה פסיעות ומועד ונופל‪ ,‬ועם הזמן הוא לומד לפסוע בכוחות עצמו‪ .‬התינוק איננו‬ ‫מסוגל ללעוס‪ ,‬אין לו שיניים‪ .‬רק לאחר שהוא גדל מעט‪ ,‬מתחילות לצמוח שיניים בפיו‪ .‬החניכיים‬ ‫כואבות‪ ,‬והוא ממרר בבכי‪ ,‬ושוב הוא זקוק לאמו שתישאהו בחיקה ותרגיע את בכיו‪.‬‬ ‫כל שנות גידולו נתון הילד לחסדי אמו‪ .‬היא דואגת לכל צרכיו‪ ,‬מכינה ומבשלת את מאכליו ודואגת‬ ‫שהמאכלים יהיו נקיים ובריאים‪ ,‬שלא יקלקל את קיבתו‪ .‬היא מלבישה אותו בבגדים חמים‪ ,‬שלא יצטנן‪.‬‬ ‫וכשאינו בקו הבריאות‪ ,‬היא דואגת לבריאותו ולהחלמתו‪ ,‬הולכת אתו לרופא ועוקבת באהבה ובדאגה‬ ‫אחר מצבו‪.‬‬ ‫לאורך כל שנות ילדותו של הילד הוא זוכה לחינוך על ידי הוריו‪ .‬הם מדריכים ומחנכים אותו בכל דבר‪,‬‬ ‫קטן כגדול‪ .‬מלבד החינוך לתורה‪ ,‬יראת שמים ומידות טובות‪ ,‬הם מלמדים אותו איך לדבר ואיך לאכול‪,‬‬ ‫ואפילו איך לחצות את הכביש בבטחה‪ .‬בכל דבר הוא זקוק להוריו ולרבותיו‪ ,‬ללמודיהם ולהדרכותיהם‪.‬‬ ‫כשילד גדל ומגיע לפרקו‪ ,‬הוא זקוק לעזרתם של שדכנים‪ .‬ולאחר שמקים את ביתו ונהיה בעל משפחה‪,‬‬ ‫הוא נזקק לגמ"ח השכונתי‪ ...‬וכשהוא זוכה לחתן את ילדיו ולהזדקן בכבוד‪ ,‬עם הזמן כוחותיו נחלשים‪,‬‬ ‫ושוב הוא זקוק לעזרתם של אחרים‪ .‬בכל דבר ודבר‪ ,‬במשך כל ימי חייו‪ ,‬נזקק האדם לעזרת הזולת‪.‬‬ ‫בלעדי העזרה הזו הוא לא יוכל להתקיים‪ .‬האם ראינו תופעות כאלה אצל בעלי החיים? לא! בעל חי מיד‬ ‫לאחר שנולד נפרד מאמו והוא עצמאי לגורלו‪ .‬לא מצינו אצל בעלי החיים שיתלוננו על כאבי שיניים ולא‬ ‫על הצטננות‪ ...‬הם אינם שומרים על היגיינה‪ ,‬אינם מקפידים על אורח חיים בריא‪ ,‬ובכל זאת מעולם לא‬ ‫נזקקו לשירותי 'קופת חולים'‪ ...‬אף אחד לא מדריך אותם איך לחצות כביש‪ ,‬וכמעט שלא נדרסים‪ .‬הם‬ ‫גדלים פרא‪ ,‬מוצאים את מזונם בכוחות עצמם‪.‬‬ ‫למה אצל בני אדם כל תהליך הגדילה שונה? מדוע הקב"ה ברא את האדם באופן כזה שהוא זקוק כל‬ ‫העת לחסדי הזולת? אומר הסבא מקלם‪ :‬יסוד הדבר הוא ‪ -‬כדי להשריש בנו את יסוד המוסר‪ ,‬יסוד הטוב‪,‬‬ ‫שהאדם נברא לא כדי לקבל‪ ,‬אלא כדי לתת ולהועיל לאחרים!‬ ‫כאשר האדם מתבונן בכל פרק מפרקי חייו הוא רואה שקיומו מתנה בעזרתם של אחרים‪ .‬זה יסוד האדם!‬ ‫ומכאן יטביע האדם בתכונת נפשו את העזרה לזולת‪ ,‬בכל עת ובכל מצב יחפש איך יוכל להושיט ידו‬ ‫לעזרה ולחסד‪ ,‬בכל מאודו‪ ,‬עד שכל מהות חייו תהיה ‪" -‬להועיל לאחריני"‪'( .‬נעימות יאמרו)‬ ‫‪3‬‬ ‫ֹאש וְ לֹא לְ זָ נָ ב – הרב גואל אלקריף שליט"א‬ ‫ש ִּּנ ְהיֶה לְ ר ׁ‬ ‫ֶׁ‬ ‫אחד מהסימנים שאוכלים בראש השנה הוא דג‪ ,‬ואומרים עליו‪" :‬שנהיה לראש ולא לזנב"‪ .‬ראיתי הסבר‬ ‫יקר על דרך המוסר‪ :‬האריה והשועל‪ ,‬הנמר והצבי‪ ,‬ושאר בעלי החיים‪ ,‬הולכים כשראשם מופנה קדימה‪,‬‬ ‫אבל הם מפנים את המבט גם לאחור‪ ,‬לראות מה קורה בזנב‪ .‬יש בעל חיים אחד שלא יכול אף פעם‬ ‫להסתכל אחורה – הדג‪ .‬הוא תמיד רואה רק מה שלפניו‪.‬‬ ‫ויש כאן רמז חשוב‪ :‬יהודי צריך להסתכל קדימה‪ ,‬כמו הדג‪ ,‬ולא להתבוסס בטעויות ובכישלונות של העבר‪.‬‬ ‫אם אדם מסתכל על "הזנב"‪ ,‬הוא אומר לעצמו‪' :‬איזו קופה של שרצים הולכת אחרי! כל כך הרבה חטאים‬ ‫עשיתי בימי חיי‪ ,‬כל כך הרבה נפילות נפלתי! די‪ ,‬אין לי סיכוי!' ומה קורה אז? האדם מתייאש‪.‬‬ ‫וכשהוא מתייאש – הוא חוסם לעצמו את הדרך‪ ,‬הוא לא יכול להתקדם‪ .‬המבט של האדם צריך להיות‬ ‫באופן של "שנהיה לראש ולא לזנב" – אל תדשדש במה שהיה בעבר‪ .‬תלמד מהטעויות של העבר‪ ,‬אבל‬ ‫תסתכל תמיד קדימה‪ .‬תדע תמיד שיש לך כוח לשוב‪ ,‬תתרומם ותמשיך להתקדם הלאה והלאה‪.‬‬ ‫היצר הרע רוצה לגרום לאדם להמשיך לבוסס בנפילות‪ ,‬ולכן הוא מכניס לו לראש מחשבות של ייאוש‪ :‬כל‬ ‫כך הרבה פעמים ניסיתי‪ ,‬ולא הצלחתי‪ ...‬אני כזה כלומניק‪ ...‬לפני ראש השנה שעבר קיבלתי על עצמי‬ ‫להתפלל יותר בכוונה ולברך יותר בכוונה‪ .‬ומה קרה? החזקתי מעמד בקושי שבועיים‪ .‬קיבלתי על עצמי‬ ‫להיות ותרן‪ ,‬ולא לכעוס‪ ,‬ושוב ושוב אני נופל‪ .‬די‪ ,‬אין לי סיכוי להצליח‪ ...‬זאת עצת היצר‪ .‬זאת הטעות‬ ‫הקשה ביותר‪ .‬דע לך‪" ,‬שבע ייפול צדיק וקם" (משלי כד) גם אם נפלת שוב ושוב‪ ,‬אל תתייאש‪.‬‬ ‫תלמיד חכם אחד פגש את הרב אורי זוהר זצ"ל‪ ,‬ואמר לו‪" :‬אתה מגדולי בעלי התשובה בדור האחרון‪.‬‬ ‫אולי תלמד אותנו איך עושים תשובה?"‪ ,‬אמר לו הרב אורי זוהר‪" :‬בארצות הברית פועלת רשת ענקית של‬ ‫רכבות תחתיות‪ ,‬המשרתת עשרות אלפי נוסעים‪ .‬אדם שלא מכיר את הרשת הזאת של המטרו‪ ,‬יסתבך‬ ‫לחלוטין בין מאות המסילות והרכבות‪ .‬מה עליו לעשות כדי שיוכל להגיע למחוז חפצו? הוא ניגש למפה‪.‬‬ ‫כתוב בה 'אני עומד פה'‪ .‬יפה‪ ,‬הוא יודע איפה הוא‪ .‬זהו השלב הראשון‪.‬‬ ‫עכשיו הוא מגדיר לעצמו את היעד שלו‪ ,‬ובוחן את החץ המוביל אל היעד‪ .‬בדומה לזה‪ ,‬אמר הרב אורי‬ ‫זוהר‪" ,‬הדבר הראשון שתמיד הייתי שואל את עצמי הוא – איפה אני עומד? אני רוצה לדעת מה המצב‬ ‫האמיתי שלי‪ ,‬לא עם דמיונות‪.‬‬ ‫אם אדם חושב שהוא במעלה גבוהה ממה שהוא באמת‪ ,‬או בדרגה פחותה מהדרגה שלו‪ ,‬הוא לא יוכל‬ ‫להתקדם באופן נכון‪ .‬לכן‪ ,‬קודם כול אדם צריך לשאול את עצמו – איפה אני עומד? אחרי שהוא יודע‬ ‫איפה הוא עומד‪ ,‬הוא צריך לבדוק איפה החיצים שיכולים להוביל אותו לשלב הבא‪.‬‬ ‫הוא שואל את עצמו – מה היעד שאליו אני רוצה להגיע? מה אני צריך לעשות עכשיו כדי להגיע ליעד?‬ ‫צריך לעשות צעד אחרי צעד‪ .‬החכמה היא – גם אם נפלת‪ ,‬תמשיך לנסוע! אל תישאר באותו מקום‪ .‬אל‬ ‫תאמר 'נתקעתי‪ ,‬ואני עכשיו לא יודע מה לעשות'‪ .‬צא מהבור!"‪'( .‬שש באמרתך')‬ ‫זכות דברי התורה בעלון יעמדו‪:‬‬ ‫ה' ישמור את כל עם ישראל‪ ,‬וכל חייל ישראל וכוחות הבטחון‪.‬‬ ‫בע"ה זיווג הגון‪ ,‬נועה בת יעל‪ ,‬קרן בת רחל‪ ,‬ספיר שמחה בת חנה‪ ,‬שירה דניאל בת‬ ‫ציונה‪.‬‬ ‫לזרע בר קיימא‪ ,:‬מורן בת רותי‪ ,‬לירז בת מרים‪ .‬אורטל בת תקווה‪ ,‬עדן שירה בת גילה‪.‬‬ ‫לפרנסה בשפע‪ :‬שגיא בן מרים‪ ,‬מורן בת רותי‪ ,‬לירון בן פנינה‪.‬‬ ‫לרפואה שלמה‪ :‬מרים בת ציפורה‪ ,‬שמואל בן דבורה‪.‬‬ ‫לעילוי נשמת‪ :‬ציפורה בת מורוור ז"ל‪ ,‬בנימין בן סולי ז"ל‪ ,‬חביב בן סולי ז"ל‪ ,‬בתיה בת‬ ‫סולי ז"ל‪ ,‬גבריאל בן מורוור ז"ל‪ ,‬מיכאל בן מורוור ז"ל‪ ,‬רחמים בן מורוור ז"ל‪ ,‬יחזקאל‬ ‫בן יהודית ז"ל‪ ,‬דבורה בת טובה ז"ל‪ , ,‬יוסף מיכאלשוילי בן רפאל ז"ל‪ ,‬שרה רוסיקו‬ ‫מנשרוב בת תמרה ז"ל‪ ,‬לעילוי נשמת חיילנו והנרצחים ב‪ 7‬לאוקטובר‪.‬‬ ‫‪4‬‬