gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נר לשולחן שבת · Ner Leshilchan Shabbos — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: נר לשולחן שבת · Ner Leshilchan Shabbos

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

נר לשולחן שבת · Ner Leshilchan Shabbos — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫‪‬‬ ‫בכל עניני העלון‬ ‫לע"נ אאמו"ר‬ ‫נתנאל רוזנבליט‬ ‫הג"ר מנחם מנדל‬ ‫‪0556764501‬‬ ‫בן רבי יחיאל מיכל זצ"ל‬ ‫ראש השנה‬ ‫‪ner4499@gmail.com‬‬ ‫גליון ‪ 952‬תשפ"ז‬ ‫©‬ ‫‪ ‬פעם בראש השנה לפני התקיעות אמר הרה"ק רבי שמואל‬ ‫ציוונו ה' לתקוע בשופר בראש השנה‪ ,‬כדי להמשיך עלינו ההנהגה‬ ‫אבא מזיכלין‪ :‬כתוב בתהילים "והוא יפדה את ישראל מכל‬ ‫ברחמים ולא בתוקף הדין‪ ,‬ולערבב הקטיגור שלא יקטרג‪( .‬דרך ה' עיי"ש)‬ ‫עוונותיו"‪ .‬לכאורה היה צריך לומר 'עוונותיהם'?‬ ‫כאשר חל ראש השנה בשבת‪ ,‬גזרו חז"ל שלא יתקעו בשופר‪,‬‬ ‫אך הענין הוא שבעת שישראל עושים תשובה הקב"ה מתחרט‬ ‫שמא יהיה מי שיעביר אותו ברשות הרבים‪( .‬ר"ה כט‪ :‬או"ח תקפ"ח)‬ ‫על מה שברא את יצר הרע‪ ,‬ותולה את עוונות ישראל בו בעצמו‪,‬‬ ‫תמיהה גדולה יש בגזירה זו‪ ,‬סכנת חיים‪ .‬לכאורה אנו מפסידים‬ ‫כביכול שהוא הגורם להם‪ ,‬לכן נאמר "מכל עוונותיו"!‬ ‫את התועלת העצומה של השופר בגלל חשש רחוק זה?!‬ ‫("להב אש" הובא במדור "יתרון דעת" בעלון "עלים לתרופה")‬ ‫ה"משך חכמה" כתב ביאור עצום ליישב זאת‪ :‬תקיעת שופר‬ ‫מזכירה את עקדת יצחק‪ ,‬מכניסה לפני הקב"ה את זכות‬ ‫ישראל‪ ,‬מה שנחלו מיצחק למסור עצמם למכה ולחרפה עבור‬ ‫קבלת שבת ראש השנה שחל בשבת ‪ -‬הגאון רבי שריה דבליצקי‪:‬‬ ‫שמו‪ .‬זו היא זכות העקדה‪ ,‬שבניו עוקדים כל תאוותיהם‬ ‫בקדיש יתום שאומרים אחרי "מזמור שיר ליום השבת"‬ ‫והרגשותיהם והנאות החיים על מוקד אהבת ה' ותורתו‪.‬‬ ‫אומרים כבר "לעילא ולעילא"‪ ,‬אף שעדיין לא אמרו "ברכו" של‬ ‫ערבית‪ ,‬אפילו שלא שקעה חמה‪ ,‬מכל מקום קבלת שבת היא‬ ‫לכן‪ ,‬אחרי שידוע לנו תועלת מצות השופר‪ ,‬שאם יתבטל אף‬ ‫(קיצור הלכות מועדים)‬ ‫גם קבלת חג ראש השנה‪.‬‬ ‫באונס הסכנה גדולה‪ ,‬ובכל זאת‪ ,‬עם כל זה אמרו ישראל 'פן‬ ‫יבולע חלילה למצות שבת‪ ,‬המעידה על קדושת שמו יתברך‪,‬‬ ‫יעבור עלינו מה שיעבור‪ ,‬יקטרג עלינו שטן ולא יכנס זכרוננו‬ ‫לטובה‪ ,‬העיקר שלא יבולע לשבת קודש!' כיון שכן‪ ,‬זה עצמו‬ ‫מרן הגאון רבי אהרן לייב שטיינמן הורה לבנו הגאון רבי שרגא‪,‬‬ ‫מה שאין אנו תוקעים בראש השנה‪ ,‬זה גופו עקדה רוחנית‬ ‫כשהיה אבל על אמו‪ ,‬הרבנית תמר‪ ,‬שלא יהיה שליח ציבור‬ ‫עצומה ומועילה לרצות ה' אותנו‪ ,‬כמו שמרצה זכרון השופר!‬ ‫בראש השנה ויום כיפור בשום אופן‪ ,‬ולא יועיל בזה מחילת‬ ‫(פר' אמור)‬ ‫זה עצמו הזכות הגדולה העומדת לנו ליום הדין!‬ ‫‪‬‬ ‫הציבור‪ ,‬כיון שיש על האבל 'דינים' ואין זה טוב לציבור‪ ,‬ואפילו‬ ‫עד "ישתבח" אמר לו שלא יגש לפני העמוד‪"( .‬כאיל תערוג" מועדים)‬ ‫להתעורר מהנהגת ה' יתברך וממאורעות השנה החולפת‬ ‫בהרבה מקומות נהגו שאין האבל עובר לפני התיבה כל היום‬ ‫אחד מתלמידיו של הגאון רבי פסח אליהו פאלק סיפר כי בכל‬ ‫בעשרת ימי תשובה‪( .‬מט"א תקפ"א כ"ג) לפי שעל האבל ‪ ...‬וחלילה‬ ‫השנים בהם התארח בסעודת ראש השנה אצל רבו‪ ,‬היה רבי פסח‬ ‫לעורר דינים בימים אלו‪( .‬שו"ת "דברי מלכיאל" ה' פ"ט ועיין משנ"ב תקפ"א ז')‬ ‫אליהו מעורר את בני הבית בהזכרת מאורעות שונים וקשים שחוו‬ ‫החת"ס הנהיג בקהילת מטרסדורף שאבל לא יעבור לפני‬ ‫במשך השנה האחרונה וכן היה מזכיר צדיקים שנפטרו בשנה זו‪.‬‬ ‫(פסקי חת"ס)‬ ‫התיבה מימי הסליחות עד אחר שמחת תורה‪.‬‬ ‫הוא עורר את בני הבית כי הכל נגזר בראש השנה בשנה שעברה‪...‬‬ ‫רבינו ה"שפע חיים" הורה והקפיד שאבל לא יגש לפני העמוד‬ ‫"אילו היינו יודעים מה גוזרים עלינו באותה שעה היינו נוהגים‬ ‫בערב ראש השנה‪ ,‬עשרת ימי תשובה ובין יום כיפור לסוכות‪.‬‬ ‫אחרת בתפילתנו‪ ,‬ויפה שעה אחת קודם! כעת התפילה שלנו‬ ‫("הליכות חיים" ימי הסליחות ‪ -‬הגרא"ש שמרלר‪ ,‬חדב"נ האדמו"ר מזויעהל ועוד עיי"ש בארוכה)‬ ‫("תוכו רצוף אהבה")‬ ‫יכולה להכריע מה יעבור עלינו בשנה הקרובה"‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫אמר מרן הרב שטיינמן‪ ,‬שבזמננו שהרבה מעם ישראל אינם‬ ‫שומרי תורה ומצוות‪ ,‬כל יחיד ויחיד שמתפלל הרי הוא כשליח‬ ‫אדמו"ר רבי ירוחם ממיר‬ ‫ציבור שמתפלל עבורם ‪ -‬עבור רבים‪ ,‬על אלו שלא מתפללים‬ ‫ראש השנה הוא יום הזכרון‪ .‬כל הסוד של ראש השנה הוא‬ ‫ואחריותו גדולה יותר‪ ,‬שעל ידי תפילתו משפיע טובה לכלל‬ ‫"שיעלה זכרונכם לפני לטובה"‪ ,‬כל הזכרה לרעה היא סכנה‪ ,‬לכן‬ ‫("כאיל תערוג" מועדים)‬ ‫ישראל אף לרחוקים!‬ ‫מצינו בהלכה שאסור להזכיר בראש השנה את המילה "חטא"‪.‬‬ ‫לכן אין אומרים וידוי בראש השנה‪ ,‬אף שהוידוי הוא מעיקרי‬ ‫‪‬‬ ‫סיפר הגאון ר' ישראל ברגר‪ :‬באחת הפעמים‪ ,‬ביושבי כזנב‬ ‫התשובה‪ ,‬כדי לא להזכיר חטאים‪.‬‬ ‫סוד גדול טמון בהזכרת עוון‪ ,‬וסובב הקב"ה שלא תהיה חלילה‬ ‫הזכרת עוון‪ ,‬כי הזכרת עוון היא סכנה גדולה‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫לאריות בבית הדין עם הגאונים רבי נסים קרליץ ורבי יעקב‬ ‫מובא במדרש‪ :‬כתוב "ולא יהיה עוד לבית ישראל למבטח‬ ‫אדלשטיין‪ ,‬היה זה בעשרת ימי תשובה‪ ,‬על אף שבדרך כלל‬ ‫מזכיר עוון"‪ .‬וכתוב "שרפים עומדים ממעל לו שש כנפים ‪...‬‬ ‫הנהגתו של רבינו נסים היתה מאד נינוחה‪ ,‬כשהגיעו ימים אלו‬ ‫ובשתים יכסה רגליו"‪ ,‬שלא יראו פני השכינה‪ ,‬שהרי "כף‬ ‫היה מתח גדול באויר‪ ,‬הרגישו הנה מגיע יום המשפט‪ .‬אולם‬ ‫רגליהם ככף רגל עגל" והם ישראל "עשו להם עגל מסכה"‪.‬‬ ‫בית הדין המשיך לתפקד‪ ,‬הרי עולם כמנהגו נוהג‪.‬‬ ‫כל השופרות כשרים חוץ משל פרה ‪ ...‬מפני שהוא קרן עגל"‪.‬‬ ‫בסוף היום עסקנו בענין קבלת אישה לגיור‪ ,‬שכבר הופיעה‬ ‫(אמור כ"ז ג' עיי"ש) כל כך מסתעף היסוד של הזכרת עוון עד שמסוכן‬ ‫כמה פעמים לפנינו‪ .‬לאחר שהוכחה רצינותה ועמדה היטב‬ ‫להזכיר שם עגל‪ ,‬להעיף מבט על רגליהם ככף רגל עגל ‪ -‬סכנה‪.‬‬ ‫במבחנים ובדרישות בית הדין הוחלט לגיירה‪.‬‬ ‫אין אוכלים אגוז בראש השנה‪ ,‬מפני שאגוז בגימטריא חטא‪.‬‬ ‫אחרי שראיתי את המתח בו שרוי רבינו‪ ,‬שאלתיו‪ ,‬אכן החלטנו‬ ‫מזה יוצאת הערה נוראה‪ :‬אחרי שהסוד של הזכרת עוון הוא כה‬ ‫לקבלה‪ ,‬אבל ניתן לדחות את ביצוע הגיור אחר יום הכיפורים‪.‬‬ ‫מקיף עד שאין להזכיר אפילו גימטריא של חטא מחמת הסכנה‬ ‫פנה אלי רבי נסים ואמר‪" :‬ישראל וואס זאג‪-‬סטו?!" כמתמיה‪,‬‬ ‫הכרוכה בזה ‪ -‬מי יוכל להתבונן איזו הזכרת עוון הוא עוון עצמו!‬ ‫מה עלה בדעתך דבר שכזה‪ ,‬הלא הגמרא אומרת (קידושין מ‪):‬‬ ‫כמה חייב אדם לחגור שארית כוחו‪ ,‬שלכל הפחות בראש‬ ‫העולם נידון אחר רובו‪ ,‬עשה מצוה אחת אשריו שהכריע את‬ ‫השנה לא יהיה לו שום מכשול עוון‪ ,‬לא במעשים ולא במידות‪,‬‬ ‫עצמו ואת כל העולם לכף זכות‪.‬‬ ‫עד כמה שאפשר להטמין ולכסות כאילו אין אצלו שום חטא‪,‬‬ ‫מי יודע אם הגיורת הזו שיש לה דין של תינוק שנולד לא תטה‬ ‫שום מידה רעה‪ .‬המבין יבין עד כמה ענין זה בנפשו ממש!‬ ‫("וימת עבד ה'")‬ ‫את העולם לכף זכות‪ ,‬אם כן אין לדחות זאת!"‬ ‫(מאמרי המשגיח מועדים ק"א)‪‬‬ ‫סיפר הרה"ח רבי שאול כהנא‪ ,‬שהיה שו"ב מומחה וירא אלוקים ובעל תפילה מיוחד‪:‬‬ ‫"היום הרת עולם אם כבנים אם כעבדים" ‪ -‬זה הענין צריך לומר אותו‬ ‫היה זה בעת מלחמת העולם השניה‪ ,‬רבבות פליטים מילאו את‬ ‫בכובד ראש והכנעה‪ ,‬שיכמרו רחמי ה' עליו ויהפך בזכותו‪ .‬ונהגו לומר‬ ‫רומניה ובירתה בוקרשט‪ ,‬ביניהם ה"אמרי חיים" מויז'ניץ והרבי‬ ‫אותו בנחת ובזמרה‪ ,‬כדי שיתמתקו הדברים בפיו ויכוון בהם‪"( .‬סדר היום")‬ ‫מפאשקאן‪ .‬ביום א' של ראש השנה‪ ,‬לאחר שסיימו את התפילה‬ ‫אצל רבו‪ ,‬הרבי מפאשקאן‪ ,‬הלך ר' שאול לביתו‪ .‬בדרכו עבר דרך‬ ‫אנו אומרים בלשון זו לא בגלל שאנו מסתפקים כיצד אנו‬ ‫בית מדרשו של ה"אמרי חיים"‪ ,‬נכנס להתברך‪ ,‬אך מיד ראה‬ ‫נקראים ‪ -‬בנים או עבדים‪ .‬אלא נקראו ישראל 'בנים' למקום‬ ‫שהעבודה עדיין בעיצומה‪ ...‬ה"אמרי חיים" עבר לפני התיבה‬ ‫מצד הנשמה‪ ,‬חלק אלוק ממעל‪ ,‬ונקראו 'עבדים' מצד הגוף‪.‬‬ ‫בתפילת מוסף‪ .‬התפילה נסתיימה כמעט עם רדת היום‪...‬‬ ‫זהו מה שאנו אומרים‪" :‬אם כבנים" ‪ -‬לגבי מה שהנשמה‬ ‫כשניגש ר' שאול לומר "גוט יום טוב" אמר לרבי ה"אמרי חיים"‪:‬‬ ‫נידונית‪ ,‬אנו מבקשים "רחמנו כרחם אב על בנים"‪ .‬ו"אם‬ ‫"הנה אצל מורי ורבי מפאשקאן שייך היה ללכת הביתה לקדש‬ ‫כעבדים" ‪ -‬כלפי מה שהגוף נידון אנו מבקשים שתחון אותנו‪,‬‬ ‫ולאכול סעודת היום ולחזור לבית המדרש ולומר תהלים‪ ,‬ואילו‬ ‫(הגאון רבי זליג ראובן בנגיס ‪" -‬לפלגות ראובן")‬ ‫כדרך אדון לעבדו‪.‬‬ ‫כאן בקושי נשאר זמן ללכת במהירות ולקדש‪ ,‬לאכול דבר מה‬ ‫ולחזור תיכף לתפילת ערבית של ליל שני של ראש השנה‪"...‬‬ ‫השיבו ה"אמרי חיים"‪" :‬וכי מה רציתם ר' שאול שאשים‬ ‫מחשבותי ורעיוני ב"על חטא"‪ ,‬הלא בוודאי צריכים להכניס‬ ‫‪‬‬ ‫חסיד אחד בקוצק התלהב בתפילתו וקרא "אוי טאטע‪-‬אבי‬ ‫ולהשקיע כל זה בעבודה של "מלכויות זכרונות ושופרות!"‬ ‫אבי"‪ .‬חסיד שני שעמד לידו הפליט מפיו "ודלמא לאו אביו‬ ‫ר' שאול יצא‪ ,‬הלך במהירות לביתו‪ ,‬ערך את סעודתו בחפזון‬ ‫הוא‪ "...‬שבזמן שאינם עושים רצונו של מקום נקראים עבדים‪...‬‬ ‫וחזר לבית המדרש של רבו‪ .‬אחרי ערבית‪ ,‬באמירת "גוט יום‬ ‫חלשה דעתו של אותו חסיד ונכנס אל השרף מקוצק וסיפר לו‬ ‫טוב" לאדמו"ר סיפר לו את מה ששוחח עם ה"אמרי חיים"‪.‬‬ ‫הדברים‪ .‬אמר לו הרבי‪" :‬צועקים הרבה 'אבי‪ ,‬אבי' עד שנעשה‬ ‫אמר הרבי מפאשקאן‪" :‬האם כך הוא אומר?! האם ב"על‬ ‫("דף על הדף" חולין יא‪):‬‬ ‫ממש אבי!"‬ ‫חטא" אין מה לחשוב?!" סתם דבריו ולא פירש‪.‬‬ ‫בלכתו הביתה נכנס ר' שאול שוב לבית המדרש של ה"אמרי‬ ‫חיים" ומסר לו את דברי הרבי מפאשקאן‪ .‬אמר לו ה"אמרי‬ ‫מעט מתוך הספר יקר המציאות "שער המלך" על הימים הנוראים‪,‬‬ ‫חיים" לר' שאול בחביבות‪" :‬עתה גרמת לי עבודה קשה‪ ,‬כעת‬ ‫פותח שער לדופקי בתשובה‪ ,‬ממוהר"ר רבי מרדכי אב"ד וילקאטש‪,‬‬ ‫הנני מוכרח לפגוש את הרבי ולברר ממנו מה נתכוון"‪.‬‬ ‫ספר מוסרי כתוב בסגנון מיוחד‪ ,‬נדפס לראשונה בשנת תקכ"ב‬ ‫אכן באחד מימי עשרת ימי תשובה נפגשו שניהם‪ .‬פנה ה"אמרי‬ ‫כל אחד מהקהל יחשוב בלבו ויתפלל בעד התוקע שיהא קול‬ ‫חיים" לרבי מפאשקאן ושאלו לפשר דבריו‪.‬‬ ‫ה' בכח‪ ,‬שיתן לו ה' כח ולא יפסיק קולו‪ ,‬ובשומעו שאין הקול‬ ‫השיבו הרבי‪" :‬כוונתי היתה פשוטה מאד‪ .‬לפעמים נכנס אלי‬ ‫פשוט ובעל התוקע מתאמץ ואינו מצליח וקולי קולות יחדלון‪,‬‬ ‫יהודי עם "קויטל" והוא מצרף "פדיון נפש" בסכום הגון‪ .‬אני‬ ‫שהוא סימן שהשטן עומד ומשטין והחיצונים עומדים ‪...‬‬ ‫מתבונן שאין באפשרותו לתת נתינה כל כך גדולה והאמת‬ ‫וסותם את קול השופר‪ ,‬לכן ידאגו ויבכו כל העם על זה ויאמרו‬ ‫שאסור היה לי לקחת ממנו את כספו‪ ,‬אבל מה אעשה ואינני‬ ‫"ויהי נועם" עד סופו שהיא סגולה נפלאה‪.‬‬ ‫יכול לומר זאת מפורשות כי אז הוא ידמה שסירובי לקחת את‬ ‫לא כמו רבים מבני עמינו שאינם מרגישים בזה‪ ,‬וכשבעל‬ ‫כספו הוא בגלל שהרבי מתייאש ממני ואינו רואה תקווה טובה‬ ‫התוקע מוציא איזה קול משונה‪ ,‬עושים חוכא ואיטלולא‪,‬‬ ‫של מצבי‪ ...‬לכן מוכרח אני לקחת ממנו את נתינתו והכסף‬ ‫נוהגים קלות ראש‪ ...‬וכל העם רואים את הקולות אשר הם‬ ‫מתערב בכספי הבית ומוציאים אותו לצורכי מזון וכלכלת‬ ‫מקילים ואין מוחים בהם‪ ,‬ועל ידי זה השטן מרקד ביניהם‬ ‫הבית‪ .‬לאחר מכן גם אני אוכל מהמאכלים הללו‪ .‬כאן אני עומד‬ ‫ועושה מהחוכא תוכחה ומקטרג עליהם לעשות בהם כרצונו‪,‬‬ ‫ושואל‪ ,‬וכי האמת אין מה להתעכב ולהרהר "על חטא שחטאנו‬ ‫ואומר אין זה 'שופר' כי אם 'קרן'‪ ,‬כי קרן אור פניהם מגודל‬ ‫("באר בשדה" גליון פקודי תשפ"ה)‬ ‫לפניך במאכל ובמשתה?!‪"...‬‬ ‫השפע שהשפיע עליהם ה' ונרפים הם‪ ,‬ומתעורר עליהם הדין‪,‬‬ ‫שיהא משונה קרן בחצר המזיק והם מועדים ולא תמימים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫חיוב להזהיר את העם מעוון זה‪ ,‬כי מצוי הוא שאין בעל התוקע‬ ‫תוקע בקול‪ ,‬לפעמים מאימת הציבור‪ ,‬שופר שאינו מתוקן‪,‬‬ ‫מעשה היה אצל ה"אמרי ברוך" מויז'ניץ‪ ,‬בראש השנה שחל‬ ‫להיות בימים חמישי ושישי‪ ,‬בליל שבת קודש הורגשה עליו‬ ‫לפעמים מחמת שאינו הגון‪ ,‬לפעמים אין הקהל זכאי‪ ,‬לכן יתנו‬ ‫חולשה מעבודת הימים הקדושים‪ ,‬ביקשו ממנו אנשי שלומו‬ ‫קולם בבכי ואז קול ה' על המים‪ ,‬קול הבכי‪ ,‬בזה יתקנו השופר‪.‬‬ ‫שיקדש על היין בביתו‪.‬‬ ‫ואם יגערו בהם שלא יעשו שחוק מבעל התוקע‪ ,‬בכל זאת הם‬ ‫אמר להם‪" :‬רבי שיש אצלו חילוק והבדל אם הוא מקדש על‬ ‫לא יביטו ולא יראו‪ ,‬יקרצו בעיניהם זה לזה‪ ,‬אזי ידעו שבוודאי‬ ‫היין בפני שלשה אנשים או בפני שלשת אלפים איש‪ ,‬חבל‬ ‫ילקו השנה ואלו הם הלוקים‪ ,‬כי נשתנה ונעשה מן 'קול' 'לקו'‪,‬‬ ‫("זכרון יהודה")‬ ‫להוציא הוצאות לנסוע אליו!"‬ ‫כי על כך לקו‪ ...‬מי חכם יתבונן כי עת לבכות ולא לשחוק‪( ...‬ר"ה)‬