אלשיך · Alshich — ראש השנה (2026-09-07)

לבטלה ,כי בהבראו בזמן ההוא היה לו
איכות אל כל הכבוד ההוא.
(ח) והלא יראו דברים תמוהים :מי נתן
לדוד ,גידי אילו של יצחק? (היינו מה
* קצורי * באורי * לקוטי *
והוא כי למה שעל ידי קלקול אדם הקשר ביניהם) האלשיך הק'
ואשתו מצא מקום היצר הרע לשלוט (ט) והעור לאליהו? ראש השנה
בעולם בכח אמיץ והנה על כן בכל (י) ולמה שם אותו במתניו? ~ ~ ~
העשרים דור שמאדם ועד אברהם היו כל
הדורות מכעיסין ובאין ,כי על כן לא יצא (י"א) ולמה אזר עצמו בו הוא יותר הוספות בסוגריים ובאותיות שונות הם מן המלקט ומבאר
זרע ישראל כי-אם מאז והלאה .ועדיין כל מזולתו? קריאת יום ב' דר"ה
זה איננו שוה נגד היצר הרע שלא תשש (י"ב) וגם דוד ,למה נתייחדו לו גידיו (בראשית פכ"ב (יב-יג) וַ יֹּאמֶ ר אַ ל
כחו מאז ועודנו מחזיק בטומאתו דור דור. מלזולתו? ִּת ְׁשלַח י ְָׁד ָך אֶ ל הַ נַעַ ר וְׁ אַ ל ַתעַ שׂ לוֹּ מְׁ אומָ ה
והנה תקון קלקול אדם איננו עד לעתיד (י"ג) וכן שתי קרניו ,היתכן כי קרן מתן ִּכי עַ ָתה י ַָדעְׁ ִּתי ִּכי יְׁ ֵרא א-להים אַ ָתה וְׁ לֹּא
לבא ,ואיך יבא התקון לידי גמר אם עד תורה ושופר גדול יהיו של איל? והלא חָ ַׂשכְׁ ָת אֶ ת ִּבנְׁ ָך אֶ ת יְׁ חִּ ְׁיד ָך מִּ ֶמ ִּני :וַ ִּישָׂ א
עבור הזמן הרב שמאדם ועד ימות אמרו רבותינו ז"ל ויהי קול השופר הולך אַ בְׁ ָרהָ ם אֶ ת עֵ ינָיו וַ י ְַׁרא וְׁ הִּ נֵה אַ יִּ ל ,אַ חַ ר
משיחנו ירבו לפשוע ,וכאדם יעברו ברית, וחזק קולו של הקב"ה אינו כקולו של נֶאֱ חַ ז ַב ְׁסבַ ְׁך ְׁבקַ ְׁרנָיו וַ ֵיל ְֶׁך אַ בְׁ ָרהָ ם וַ ִּי ַקח אֶ ת
וישוב הרע אל קלקולו הראשון ואיך בשר ודם שהולך ונחלש ,כי-אם הולך הָ אַ יִּ ל וַ ַי ֲעלֵהו לְׁ עֹּלָה ַתחַ ת ְׁבנוֹּ :
יתוקן: וחזק :הנה כי קול שופר מתן תורה הוא
קולו של הקב"ה ,ואיך יעלה על לב יותן (א) אל תשלח ידך כו' ואל תעש כו' כי
על כן הוצרך יעקוד אברהם את יצחק קולו יתברך תוך שופר של איל? הנה מלת הנער ומלת לו מיותר!
למען תהיה עקידתו זכרון לבני ישראל
ביום סליחה ,כי אז היתה עקידתו ,כמו (י"ד) ועוד כי אחר שמימינו אש דת (ב) ראוי לשום לב מה ראה אברהם
שאמרו ז"ל .ועל ידי כן ימשך שהעולם למו ,גם השופר יהיה קרן של ימין לא של לדעת שחפץ ה' היה להמיר את יצחק
יהיה הולך ונתקן עד הסוף. שמאל? באיל ,שנשא עיניו ויראהו ויקחהו לעולה
(ט"ו) וגם נדקדק בלשונו שלא אמר תחת בנו?
והוא מאמרם ז"ל שאמר אברהם יהי
רצון שכל מה שמסתבכים ישראל אילו של יצחק לא היה בו דבר לבטלה, (ג) וגם מה ענין אומרו אחר? והראוי
בעבירות כל השנה תזכור להם עקידת אלא איל שנברא בין השמשות! יאמר והנה איל נאחז וכו'?
יצחק וכו'. (ט"ז) הנה הקריב את האיל תחת מה (ד) ועוד מה יתן ומה יוסיף כי נדע אם
והנה אם היתה עקידתו יוצאה אל הפועל שנצטווה להקריב את בנו ,אבל מה היה נאחז בסבך?
-היו נתקנים על ידה כל יתר הדברים שאמר לעולה תחת בנו משמע אשר
(ה) וגם שהיה בקרניו?
המסתעפים מחטאו. האיל מבהמת שדה יש לו שווי בצד מה
ליצחק אבינו ע"ה והוא פלאי! (ו) ועוד למה עשה ה' ככה להביא
אך כאשר עלה במחשבה להשאירו תמורה תחת יצחק מה צורך אל
לאביו ,הוצרך להשאיר תמורתו איל אמנם כל כוונת רבותינו ז"ל הוא להשיב תמורתו?
לעולה ,למען ישאר דבר מסויים להיות על מה שהקשינו:
(ז) ועוד למה בראו בין השמשות של
תמיד נגד המנגדים על ישראל ,כאילו (ז) למה בראו יתברך בין השמשות? ערב שבת של בריאה ולא בראו שנה או
רואים אפרו של יצחק( :ובזה נתיישב * ולא שנה או שתים קודם לעקידה! שנתים קודם לעקידה?
קושיא ו :למה עשה ה' ככה להביא * או ,יצוה על אברהם יקח שה מהעדר
תמורה תחת יצחק? מה צורך אל שלו! והנה לבא אל הענין נזכירה מאמרם ז"ל,
תמורתו?) * או יקנה ממקום קרוב מזולתו ,ולא והוא:
שיקריב מן הבא לידו בלא כסף ובלא אותו איל שנברא בין השמשות לא היה
והנה עדיין אפשר לומר יהי נא איל אחר בו דבר לבטלה,
נולד סמוך לעקידה .על כן אמר שהיה בין מחיר!
גידיו הן עשר מיתרי נבלו של דוד.
השמשות למען יוכן לתקן על ידו שלשה על כן היחל ואמר איל שנברא בין עורו עור אזור במתניו של אליהו.
דברים. השמשות ,תדע מה יתרון היה לו -מה קרניו :של שמאל ,במתן תורה,
אחד בגידיו שאין כן אם היה נברא ממקום אחר בזמן של ימין ,והיה ביום ההוא יתקע בשופר
ואחד בעורו אחר -הלא הוא כי לא היה בו דבר גדול ,ע"כ.
1
עוד הקדמה שלישית והיא כל מה כאשר יתבאר במקומו בס"ד: ואחד בשני קרניו כל אחד בזמן המיוחד
שנברא בין השמשות איכותו רם ונשא והנה על דרך הזה יהיה ענין אילו של לו:
יצחק( .ובזה נתיישב קושיא ז :למה מכל יצורי עולם, והנה לבא אל הביאור נקדים שלש
והוא מה שכתבנו למעלה בפסוק ויכלו בראו בין השמשות של ערב שבת של הקדמות :ראשונה ,כי הנה פגימות אשר
השמים וכו' ,כי עד בא שבת היה כל בריאה ולא בראו שנה או שנתים קודם נפגם העולם יוכללו בשלשה תחת
העולם -שמים וארץ וכל צבאם -כגוף לעקידה? וקושיא ט"ו :נדקדק בלשונו שלשת גופי עבירות,
בלי נשמה .וכבא השבת באה רוח קדושה שלא אמר אילו של יצחק לא היה בו אחד כי מלבד המות נתקללו אדם
לעולם ויהי כנופח בו נשמה .וכמו דבר לבטלה ,אלא איל שנברא בין ואשתו עשרה קללות ,כמו שאמרו בספר
שכתבנו על פסוק וביום השביעי שבת השמשות!) הזוהר שעל כן לעומתן נתברך יעקב
שלא על חנם נחשב אפרו לפניו יתברך וינפש ,כי ניתן נפש לעולם. עשרה ברכות .והוא כי מין היה או למאן
ואם כן איפה אין ספק כי כל מה שנברא כאפרו של יצחק עצמו, דאמר כופר בעיקר היה ,ובחינותיו יתברך
בעת ההיא אינו מאיכות כל הנברא והוא (אפרו) קיים עדיין. הם עשרה כנודע ליודעי חן.
בעולם עודנו מתייחס לגוף בלי נשמה, שנית להיותו משוך בערלתו ,כי מזה
לנברא בעת שפע הנשמה .ועל כן כל ולא על חנם חיה אלפים ומאת שנה
העשרה דברים שנבראו בערב שבת בין מאז עד זמן העקידה, נמשך שטוף זמה ליוצאי ירכו ,ומזה יצאו
קלקולי המשפחות עד יבא מלאך הברית
השמשות אינן כאיכות הדומים למו וגם היה בגן עדן כל אותו הזמן תחת עץ הוא אליהו להשיב לב אבות על בנים וכו'
החיים שבתוך הגן כאשר נזכיר מאמרם מהנברא תחלה :והוא, ולטהר אותם כצרוף את הכסף.
פי הארץ אינו כאשר כי יכרה איש בור ז"ל בסמוך בס"ד .והנה תחת עץ החיים
או כי יפתח איש בור ,כי יפול הנופל הוא מקום לנשמות הצדיקים כמאמרם שלישית המות הזה לו ולזרעו לדורותם
בתוכה כי יעבור על פיו ,אך אם רחוק ז"ל: שהיה זה על שאכל מן העץ ההוא .כי גם
לכל הסברות לא יבצר שהיתה גם אכילה
יהיה מפיו לא ימשיכנו פי הבור עדיו (י"ז) ואיך שם ירעה איל מבהמות ארץ ממש .כמו שאמרו ז"ל כי כל הבעלי חיים
ויבלענו ,כי אין בו רוח חיים .אך פי הארץ בגוף ונפש? האם נמצא כזה למין האדם? אכלו ומתים זולת החול (שם עוף) וחי
היה מושכם מרחוק ובולעם כבלע פי בלעדי אשר נמנו שנכנסו חיים לגן עדן? לעולם שנאמר וכחול ארבה ימים:
איש בכורה בתאנה בראשיתה .ומה גם ואיך בהמת הבקעה בצלו תחיה?
ועל כן יתכן שעל הראשונה ניטל זיוו
לרבותינו ז"ל שאמרו שאפילו אם אשת אך אין ספק כי לא כיתר כל בהמה חיה הוא זיו השכינה שכפר בה .כמאמרם ז"ל
אחד מהם השאילה כברה לאשה ועוף אשר על פני כל הארץ היה ,אשר כי בעצמו לקה בשלשה דברים שניטלו
שבקצה המחנה היה פי הארץ ממשיכו הוציאה האדמה ואשר שרצו המים ממנו זיוו קומתו חייו.
הגשמיים ,היה האיל ההוא, אליו ובולעו.
ועל השנית ניטלה קומתו שהיה מגיע
וכן פי הבאר היה רוחני הולך עם ישראל כי-אם גבוה מעל גבוה מאיכותן ,ומרוח השמימה ,כי השומר בריתו תוארו צדיק
בכל מסעיהם וממשיכים ממנו נהרות אשר נשב הוא יתברך על הארץ לתת כדעת חכמי האמת והוא יסוד עולם .כך
במשענותם .ושוטח לגוים האמוריים לעולם חיות וקיום ,שהיה מהתפשטות היה יסודו מגיע השמימה מקיים ומחבר
קדושת שבת ,היה רוח של האיל אשר לא לפני מחנה ישראל איברים איברים.
השני עולמות ,ובמשוך ערלתו נגדעה
וכן פי האתון אינו כיתר אתונות ,כי-אם ככל נפש בהמה וחיה( :ובזה נתיישב קומתו מהגיע איכותה השמימה.
קושיא י"ג וי"ז( :י"ג) שתי קרניו, בו כח רוחני על הבראה בין השמשות.
וכן השני לוחות שהיו רוחניות באמת היתכן כי קרן מתן תורה ,ושופר גדול ועל השלישי נעכר חומרו וניטלו חייו ,כי
וכמו שאמרו חכמינו ז"ל כי במתן תורה יהיו של איל? והלא אמרו רבותינו ז"ל בטלה תקנת השראת שכינה על האדם
היו כל אחד מעשרה הדברות הולך ויהי קול השופר הולך וחזק :קולו של עד ימות -מפאת זוהמת הנחש -וישוב
ונחקק על הלוח שנאמר קול ה' חוצב הקב"ה ,אינו כקולו של בשר ודם בתחיה זך ,על ידי טל אורות ,וחי לעולם:
להבות אש ,הנה כי קראו אל הלוחות שהולך ונחלש ,כי-אם הולך וחזק :הנה עוד הקדמה שנית והיא מה שאמרו
להבות אש .וגם איך היו בידו יתברך בתת כי קול שופר מתן תורה הוא קולו של רבותינו ז"ל כי לולי בא שבת סמוך
אותם ביד משה אם גשם היו .אלא הקב"ה ,ואיך יעלה על לב יותן קולו לחטאו של אדם היה מת ביומו אלא
שאחרי כן הלבישם ה' ליתפש בידי בני יתברך תוך שופר של איל? (י"ז) איך ששבת הגין עליו .ועמד וזימר מזמור שיר
אדם .וההיקש בכל שאר העשרה דברים שם ירעה איל מבהמות ארץ בגוף ונפש? ליום השבת:
2
ולא הועיל ,כי חזרו וקלקלו בעגל כי היה ועל כן היה בשלילת שינה כי לא ישן האם נמצא כזה למין האדם? בלעדי
של שמאל .ולא נמשכה תקנתו ,עד בא שיתין נשמי יחד לבל יכנס בכלל מות, אשר נמנו שנכנסו חיים לגן עדן? ואיך
זכות קרן של ימין במהרה בימינו כי אז וכמאמר ספר הזוהר כי על כן נאמר עליו בהמת הבקעה בצלו תחיה?)
יבולע המות לנצח. דוד חי וקים .ויהיה לפי דרכנו להיותו ונבא אל הענין והוא כי זה דרכו יתברך
וענין השמאל והימין הוא כי הנה מתקן בעד אשר הביא את המות ,למען כי בעת בא המכה מאז תצמח ישועת
במדרש חזית אמרו רבותינו ז"ל כי יועילו הודאותיו לה' לתקן ,הוצרך להיות רפואתה (ובזה נתיישב באופן ב' קושיא
כששמעו ישראל דברותיו יתברך ,אמרו על ידי מי שלא יטעום טעמה( .ובזה
ז :למה בראו בין השמשות של ערב
למשה אמור לפני הקב"ה ויסיר ממנו יצר נתיישב באופן ב' קושיא י"ב :דוד ,למה
שבת של בריאה ולא בראו שנה או
הרע ,אמר להם אין זה עתה אלא לעתיד נתייחדו לו גידיו מלזולתו? התשובה
שנתים קודם לעקידה?).
לבא .וזה יאמר כי קרן החירות של מתן היא :כי בזה ששיבח דוד להשי"ת וניגן
תורה היה של שמאל כי צד שמאל הוא בתהילותיו להשי"ת עלי עשור גידי והענין כי מאז קלקל אדם ,הציץ ופרח
יצר הרע היה עדיין ,ועל כן עשו את העגל האיל ,תיקן המינות והכפירה שבא ע"י קדושת שבת לתקן את אשר עותו.
וחזר הקלקול למקומו( .ובזה נתיישב חטא עץ הדעת ,וזכה לזה ע"י ששיבר ובמקום עצמו אשר קלקל ,שם בגן עדן
קושיא י"ד :אחר שמימינו אש דת למו, השינה שהיא המיתה שג"כ בא ע"י הצמיח ישועת תרופתו,
גם השופר יהיה קרן של ימין לא של חטא עץ הדעת.
כי מאז ברא איל אחד,
שמאל?) ויש להוסיף :שזכה לגידי האיל ,שהם
מיתרי הנבל ,שבקדושתם עוררו אותו ושם מתחת עץ החיים היה רועה,
אך לעתיד יהיה של ימין ,משולל
סיטרא דשמאלא שיוסר לב האבן ,ואז מן השינה ,כי גם מדתו היה ,לשבור את ומן המים שתחת עץ החיים היה שותה
יבולע המות לנצח. השינה) כמאמרם ז"ל,
באופן כי בזכות הקרבת אותו איל למה ובאיזה זכות זכה להעשות התקון ההוא והיה מעין המקום שנברא בו ,זך
שנברא בין השמשות ,הועיל זכות כל על ידו (הרי הוא) בזכות גידי האיל האיכות ,למען קדושת שבת אשר נברא
פרטיו .אפילו הטפלים לגופו .והוא מצד שהוקרב תחת יצחק ,ועל כן היה רוח בה.
איכותו והיות רוחו מצד שפע השבת צפונית שהוא מבחינת יצחק מנשב
במיתרי הנבל לעוררו להלל את ה' ,כי כל למען זולת גופו אשר יבא תמורת יצחק,
שהגין על אדם כמדובר: גם כל הדברים הנמצאים בו יועילו ,שעל
זה על ידי יצחק ,כמאמר חכמי האמת
והנה לפי זה יראה כי צורך גדול היה האומרים כי עקידת יצחק היתה לכפר ידי הקרבתו יהיה זכות כל דבר מעלה
האיל כמדובר .על כן העיר את אברהם בעד אדם ,כי גם בו היה צד גלגול אדם, ארוכת כל הדברים אשר נתקללו סמוך
ישית לב לבקש את האיל ויקרבנו. לבין השמשות אשר נברא מאז.
על כן באילו של יצחק היה תקון לאדם:
* והוא כי אמר א-להים( :א) אל תשלח והוא ,כי לעומת העשר קללות ,זכה דוד
ידך כו' ואל תעש כו' כי הנה מלת הנער ובזכות העור מהאיל ההוא שהוקרב גם -שהוא אדם כנודע ,לתקן על ידי נבל
כנגד עורו -כי גם בו היה איכות כנודע -
ומלת לו מיותר! עשור( ,ובזה נתיישב קושיא י"ב :דוד,
ניתן כח וזירוז מתנים למלאך הברית הוא למה נתייחדו לו גידיו מלזולתו?)
אך כיוון ,אל הנער אל תשלח יד ,כי-אם אליהו לתקן אשר משכו עור ערלתם
לזולתו .וכן אל תעש לו כו' כלומר לו אלכי יהלל ישבח ויברך י-ה (בנגינה אשר בטמאם מילתם ,שיהיה לו זכות עור בעד
תעש כי-אם לזולתו( .ובזה נתיישב ע"י גידי האיל ,שהן מיתרי נבלו) ,לתקן עור ,שעל ידו יטהר ויזקק כל פיסול הבא
על ידו לעתיד ,מה שמין או כופר בה' היה .מטומאת הברית( :ובזה נתיישב קושיא קושיא א' וב( :א) אל תשלח ידך כו' ואל
תעש כו' מלת הנער ומלת לו מיותר! (ב) ט' וי' וי"א( :ט) מי נתן העור ,לאליהו? (ובזה נתיישב קושיא ח :והלא יראו
מה ראה אברהם לדעת שחפץ ה' היה (היינו מה הקשר ביניהם) (י) למה שם דברים תמוהים :מי נתן לדוד ,גידי
להמיר את יצחק באיל ,שנשא עיניו אותו במתניו? (י"א) למה אזר עצמו בו אילו של יצחק? (היינו מה הקשר
ויראהו ויקחהו לעולה תחת בנו?) הוא יותר מזולתו?) ביניהם))
ולבטל העשר קללות שנתקלל אדם .ועל השלישית הנה נתקן פעם אחת אז נתעורר אברהם לבקש מה זה
כמפורש אצלנו שאמר אדם טוב להודות שפסקה זוהמתן .והיה להם חירות האחר ,וישא עיניו לראות וירא והנה איל.
כו' עלי עשור וכו' ,כי יבא תקונו בהודות ממלאך המות במתן תורה ,כי היה השופר ואחר שראהו בלתי מסובך ראהו מיד
נאחז בסבך בקרניו .וזהו אחר שהוא סמוך להיות חירות ממלאך המות. עלי עשור כו':
נאחז ולא מתחלה( .ובזה נתיישב קושיא
3
ענין י"ג מדות מפ' שלח ג :מה ענין אומרו אחר? והראוי יאמר והוא כי הלך להרגיעו את ה' הנזכר ,ועל
וְׁ עַ ָתה יִּ גְׁ ַדל נָא כֹּחַ אֲ ֹּ -דנָי ַכאֲ ֶשר
כן בשם ישראל אכנה אותם, והנה איל נאחז וכו'?)
ִּד ַב ְׁר ָת לֵאמֹּר :י-הוה אֶ ֶר ְׁך אַ ַפיִּ ם וְׁ ַרב (פירוש הפשוט בפסוק :הלוך להרגיעו אז אמר:
חֶ סֶ ד נ ׂ ֵֹּשא עָ ֹּון וָ פָ ַשע וְׁ נ ֵַקה לֹּא יְׁ נ ֶַקה (י"ח) מה זה שנאחז? אם מאתו יתברך ישראל( .רש"י) בהוליכם לנחול ארץ
בות עַ ל ָבנִּ ים עַ ל ִּשל ִֵּשים פֹּקֵ ד ע ֲֹּון אָ ֹּ הוא זה שאקרבנו איך מתאחז אחר כך? מרגועם( :מלבי"ם) וה' הלוך להרגיעו,
וְׁ עַ ל ִּר ֵבעִּ ים :סְׁ לַח נָא ַלע ֲֹּון הָ עָ ם הַ זֶה ילך אליהם אל המדבר להמציא להם
אתה לָעָ ם הַ זֶה ְׁכג ֶֹּדל חַ סְׁ ֶד ָך וְׁ כַ אֲ ֶשר נ ָָׂש ָ אך בהסתכלו כי מה שנאחז בסבך היה מרגוע ,וזה נגד (מדה כנגד מדה) מ''ש
ִּמ ִּמצְׁ ַריִּ ם וְׁ עַ ד הֵ נָה :וַ יֹּאמֶ ר י-הוה בקרניו ,אז אמר כי אין זה כי-אם שאיל זה לכתך אחרי במדבר ,וכן ילך ה' אליהם
סָ לַחְׁ ִּתי ִּכ ְׁדבָ ֶר ָך: יועיל לדברים הנזכרים ,שבכללם הקרנות אל המדבר,
להיות חירות ממלאך המות הוא שטן
א .הנה ראוי לשים לב אל אומרו לאמר, כנודע ,ועל כן השטן מאחז אותו בקרניו ,והוא כי בצאתם ממצרים ,לא אמרו
כי אינו לאמר לזולת! כי על שופר מתן תורה ושלעתיד לבא 'איה מאכלים נאותים ,לעוברים ומניקות
שיבלע המות לנצח מקפיד ומיצר ,על וגמולי מחלב עתיקי משדים וזקנים
והנה אמרו רבותינו ז"ל סנהדרין כי דרך מה שמתערבב בשופר בראש וחולים' ,כי-אם ,בבצק על שכמם יצאו
כשעלה משה למרום ,מצאו להקב"ה השנה( .ובזה נתיישב קושיא ד' וה' כאחד ,אחרי ה' ,והוא מאמרו יתב' ,זכרתי
שהיה אומר ארך אפים כו' .אמר משה וי"ח( :ד) מה יתן ומה יוסיף כי נדע אם לך חסד נעוריך כו' לכתך אחרי במדבר,
ארך אפים לצדיקים .אמר לו הקדוש ברוך היה נאחז בסבך? (ה) וגם שהיה וזה יאמר ,תדע ,למה מצא חן במדבר עם
הוא אף לרשעים .אמר לו רשעים יאבדו. בקרניו? (י"ח) מה זה שנאחז? אם שרידים מחרב ,שעל העדר כשרון נותרו
אמר לו הקדוש ברוך הוא חייך שיבא זמן מאתו יתברך הוא זה שאקרבנו איך דרך שיור ,הלא הוא ,על כי הלוך להרגיעו
שתצטרך לזה ,הה"ד ועתה יגדל נא כו'. את השם הנזכר ,ישראל: מתאחז אחר כך?)
ובזה יאמר יגדל נא כו' ,כאשר דברת לי ~ ~ ~
על כן אז נחרץ וילך וכו'
(ירמיה לא יט) הבן יקיר לי אפרים ,אם שאצטרך לזה ,ושאני עתיד לאמר ה' ארך
ויהי מאתו יתברך תחת בנו ממש והוא
ילד שעשועים ,כי מדי דברי בו זכור אזכרנו אפים כו' גם לרשעים( .ובזה נתיישב
מהטעמים הנאמרים( :ובזה נתיישב
עוד ,על כן המו מעי לו ,רחם ארחמנו נאם קושיא א .לאמר ,כי אינו לאמר לזולת!) קושיא ט"ז :הנה הקריב את האיל
או מעין זה כאשר דברת לי ,שראוי י-הוה: תחת מה שנצטווה להקריב את בנו,
הבן יקיר לי אפרים כו' ...משיב הוא ית' לאמר שהוא אף לרשעים( :ובזה נתיישב אבל מה שאמר לעולה תחת בנו משמע
ואומר אל הנביא ,אל יחוש אפרים ,על כי באופן ב' קושיא א .לאמר ,כי אינו אשר האיל מבהמת שדה יש לו שווי
נשא חרפת נעוריו ,בחשבו שאזכור את לאמר לזולת!) בצד מה ליצחק אבינו ע"ה והוא פלאי!)
אשר הכעיסני תחלה ,כי הנה ,השב ~ ~ ~
(בתשובה) הוא כאלו היום ילדתיו ,או יאמר ,כי הנה הוא יתברך ,על שאלת
ומחבבו אני יותר ,מאלו לא חטא ,עד גדר ,משה הודיעני נא את דרכיך במה תתפייס, הפטרת יום ב' דר"ה
שאני כמתמיה על עצמי ,על שהוא לי כבן נתעטף כביכול כשליח צבור ואמר (ירמיהו פרק לא א) כה אמר י-הוה מצא
יקיר ,תחת אשר היה נמאס לפני ,ומוסיף השלש עשרה מדות ויעבר וכו' .אמר חן במדבר עם שרידי חרב הלוך להרגיעו
לתמוה בעצמי ואומר ,והאם ילד ועתה יגדל נא כח ה' ,כאשר דברת לי ישראל :בא ית' ויאמר ,הנה הן אמת כי
שעשועים הוא ,כי הנה ,מדי דברי בו ,אין לאמר ה' וכו' שהם מדותיך ,כדי מצא חן במדבר בעיני עם שרידי חרב,
צ"ל ,שאינו נמאס לפני על הקודם ,כי -שתתפייס( :ובזה נתיישב באופן ג' שהיו ראויים לפול בחרב על העדר
אם ,אדרבא ,כל כך הוא חביב ונחמד קושיא א .לאמר ,כי אינו לאמר לזולת!) כשרונם ,ודרך שיורין נשארו ,ע"ד
לפני ,שאיני שבע מלהזכירו ,כי הנה ,זכור ב .או יאמר ,בשום לב אל מה שהשמיט מאמרם ז"ל על פסוק אלעזר ואיתמר בניו
אזכרנו עוד ,ועל מה שיסרתיו והכיתיו ולא אחד מהשתי שמות! הנותרים ,שארז"ל ,מכאן שהיו ראויים
השיבותיו בלי ייסורין ,אל יחוש ,כי על כן למות כאחיהם ,אלא שנשארו דרך
המו מעי לו ,ואם נתייסר כפלים ,גם רחם ג .וגם (השמיט) מדת אל וחנון ורחום, שיורין ,ועל דרך זה הוא אומרו עם שרידי
ארחמנו כפלים ,וזהו רחם ארחמנו נאם ה' :ד .ו( ...השמיט) נוצר חסד לאלפים! חרב ,שהיו ראויים ליפול בחרב ,לולא
ה .וכן (השמיט) מלת וחטאה! השאירם ה' ,ועכ"ז ,מצא חן במדבר ,אל
~ ~ ~
תתמהו על החפץ ,כי הלא זכות א' היה
להם גדול,
4
שבו .ולא כאשר דברתי אני ,שאסלח (מיישב ח ).אך 'סלח נא' (עתה) .כלומר אך לבא אל הענין נזכיר מאמרם ז"ל ,ה'
לאשר שבו) באשר הוא שם. ה' ,ה' קודם שיחטא ה' אחר התשובה.
או יאמר ועתה וכו' ,בהזכיר מאמרם ז"ל וגם זה כגודל חסדך וכאשר נשאת וכו', ובזה נבא אל שיעור סדרן ,ה' קודם
שנתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח ציבור שהוא לכלכל מחלת חטאם מעט מעט, החטא .ה' אחרי התשובה.
ואמר עשו לפני כסדר הזה ,וברית כרותה כענין וביום פקדי וכו': ובכן שיעור המדות הוא ,ה' אחר
היא שאינם חוזרות ריקם .ושמעתי בשם ונבא אל הענין אמר ועתה יגדל נא וכו', תשובה ,הוא יתברך פוקדו במדת אל
ספר לבנת הספיר ,שדקדק באומרו עשו לומר :הנה למדתני ,שבעת רוגז אזכיר רחום וחנון .וזהו שמדות אלו סמוכות אל
לפני ולא אמר אמרו לפני, לפניך שלש עשרה מדות ותרחם .ולא התשובה .ואם אין שבים אין מרפא
כי בזה (הדיוק ,יש יישוב ו)תשובה אל עוד ,כי-אם השכינה שהוא שם אדנות - אותם .כי מדת אל שהוא חסד פשוט,
קצת (המקשים למה) בלתי נענים על יד שעל יד העון אנו כביכול מתישין כחו מספיק לשבים.
הסדר הזה? כד"א ,צור ילדך תשי כי לא יקבל שפע אך לבלתי שבים צריך רב חסד .ועל כן
שהוא ,כי מה שנדר הוא יתברך שאינם מלמעלה -אך על יד השלש עשרה בזה השמיט משה השם השני שהוא על
חוזרות ריקם ,הוא בעשותנו אנחנו מדות ,מתרבה ומגדיל כחו .כי על כן השבים ,מה שאין כן אלו( .ובזה נתיישב
המדות ההם .מה הוא אל -עושה חסד אחר אומרו יתברך למשה השלש קושיא ב .מה שהשמיט אחד מהשתי
ורחום וחנון ,כן אנחנו (עושין) ,וכן על דרך עשרה מדות מיד אמר משה ,ילך נא א- שמות!)
זה בשאר .אך ,באמירה ובלי מעשה לא דני בקרבנו וכו' .כלומר עתה לא יותש
כח שם זה בלכתו עמנו ,ועל כן ילך נא וגם על זה לא הזכיר אל ורחום וחנון
יהיה כן. (ובזה נתיישב קושיא ג( .השמיט) מדת
וכו':
ובזה נבא אל הענין .כי אמר משה ,הנה אל וחנון ורחום)
לא הבטחת רק בהיות לנו מעשה השלש והנה כל זה הוא על ידי השלש עשרה
מדות ,וגם שהוא לשבים .אך באלו, והזכיר ארך אפים ורב חסד ,שיאריך
עשרה מדות ולא דבור לבד. להם ושיטה כלפי חסד.
אך ,ועתה 'יגדל' נא כח ה'( ,כי אע"פ) א) שלא שבו,
ולא הזכיר ואמת ,כי משם תתעורר דין
כאשר דברת'( ,עשו לפני' היה בהיות לנו ב) ואני צריך להשמיט קצת המדות ולא עליהם ,כי הוציאו דבה ודברו שקר ולא
מעשה ,אעפ"כ ,יגדל נא כח רחמיך ה', השלש עשרה( ,הדאגה היא אשר) לא האמינו בו יתברך.
ותקבל אמירתי) עם שיהיה לאמר שהוא יהיה כן (שיתרבה ויתגדל כח השם)
בשביל אמירה והזכרה ,ולא מעשה .כי וכן נוצר חסד לאלפים לא הזכיר ,כי
על כן זאת שאלתי כי ועתה יגדל נא כח המדה ההיא היא לאוהביו יתברך ,כד"א
המעשה כעת אין להם כדלעיל( :ובזה א-דני הוא שם האדנות כאשר דברת .כי
נתיישב באופן ה' קושיא א .לאמר ,כי 'ועושה חסד לאלפים לאוהבי'( .ובזה
גם שאין (הבטחת) הגדלת כח כי-אם נתיישב קושיא ד( .השמיט) מדת נוצר
אינו לאמר לזולת!) בשלש עשרה מדות ,זה חסדך עתה חסד לאלפים!)
או יאמר ,כמו שאמרו ז"ל על פסוק שיגדל נא בשביל תשע מהם בלבד.
ודבר ה' אל משה פנים אל פנים .וכי אני וכן וחטאה לא הזכיר ,כי פה מזידין היו.
וזהו לאמר ,כלומר בשביל אמור ה' ארך (ובזה נתיישב קושיא ה( .השמיט) מדת
בכעס ואתה בכעס ,כשאני מראה כעס יש אפים וכו' עם שאינן השלש עשרה
לך להפשיר. וחטאה!)
שלמים( :ובזה נתיישב באופן ד' קושיא
כן יאמר יגדל כו' כאשר דברת ,שהוא א .לאמר ,כי אינו לאמר לזולת!) ו .ועם שנקה לא ינקה ,שהוא מנקה
דבור לשון קושי .כדי לאמר שאומר אני לשבים ,לא ינקה לשאינם שבים!
(ט .מלת כדברך מיותר)
אמירה שהיא חיבה ופיוס( :ובזה נתיישב (מיישב ו ).זהו לנקות לגמרי:
באופן ו' קושיא א .לאמר ,כי אינו לאמר (מיישב ט ).ועל זה השיב לו הוא יתברך
לזולת!) ז( .ולמה הזכיר מדת הדין :פוקד כו'?) 'סלחתי כדברך' ,שאמרת שאסלח בקצת
(מיישב ז ).אך לאלה שלא שבו אינו השלש עשרה מדות .ולא כאשר דברתי
או מעין זה ,למה אמרת לי עד אנה וכו' שואל רק שלא תפקוד כעת ,כי-אם אני ,שאסלח על ידי כל השלש עשרה:
אכנו וכו' ולא עשית מעצמך? לדורות הבאים.
(ובאופן ב' מיישב ט :ועוד' ,סלחתי
כדברך' ,שאמרת שאסלח גם לאשר לא ח( .מלת נא מיותר!)
5
ענין לוחות שניות ענין לוחות שניות ,וסליחת אך (כאשר ביארו חז"ל על אמירתו
ט .אומרו והיה נכון לבקר ועלית חטא העגל ,מפ' כי תשא ית' בעגל 'הניחה לי' ,כך עתה) ,דברת לי
בבקר .כי אומרו פעם שנית בבקר הוא וַ יֹּאמֶ ר יְׁ קֹּוָ ק אֶ ל מ ֶֹּשה ְׁפסָ ל לְׁ ָך ְׁשנֵי (אכנו ,)...כדי לאמר אני דברי חבה ופיוס
מיותר! ֻלחֹּת אֲ בָ נִּ ים ָכ ִּראשֹּנִּ ים וְׁ כָ ַתבְׁ ִּתי עַ ל אחר דבורך בקושי( :ובזה נתיישב באופן
י .אומרו ונצבת לי ,כי מלת לי הַ ֻלחֹּת אֶ ת הַ ְׁדבָ ִּרים אֲ ֶשר הָ יו עַ ל ז' קושיא א .לאמר ,כי אינו לאמר
מיותרת! הַ ֻלחֹּת הָ ִּראשֹּנִּ ים אֲ ֶשר ִּש ַב ְׁר ָת :וֶ הְׁ יֵה לזולת!)
ית בַ בֹּקֶ ר אֶ ל הַ ר סִּ ינַי כון לַבֹּקֶ ר וְׁ עָ לִּ ָ
ָנ ֹּ י .והנה מה שלא הזכיר זכות אבות
י"א .כי בכלל אומרו איש אל ירא בכל וְׁ נִּ ַצבְׁ ָת לִּ י ָשם עַ ל רֹּאש הָ הָ ר :וְׁ ִּאיש כאשר בעגל?
ההר הוא שאיש לא יעלה עמו! ולמה לֹּא ַי ֲעלֶה עִּ ָמ ְׁך וְׁ ַגם ִּאיש אַ ל י ֵָרא ְׁבכָ ל
נאמר? הָ הָ ר ַגם הַ צֹּאן וְׁ הַ ָבקָ ר אַ ל יִּ ְׁרעו אֶ ל (מיישב י ).יהיה על דבר כי מאסו
י"ב .אומרו גם הצאן והבקר אל ירעו. מול הָ הָ ר הַ הוא: בריתם (דאבות) שהוא לתת להם את
הראוי יאמר את הצאן והבקר אל תרעו, הארץ.
שהוא ציווי אל בעליהם! א .בשום לב אל מלת לך! ואפשר להמשיך בזה ענין פסוק ועתה
והנה לבא אל הביאור נעיר עוד ב .האם קצרה ידו יתברך חלילה אשר יגדל וכו' .והוא כי הנה שלשה דברים
קושיא אחרת. ברא והמציא אבני סנפרינון ההם הודיע הקדוש ברוך הוא למשה שייטיב
לבוראם חלקים וזכים נאותים לכתוב בם את ישראל.
י"ג .והיא ,איך יתכן יהיה מבא אל א- בהם מבלי יצטרך משה לפסול אותם?
להים חיים לכתוב מכתב א-להים על שאם הוא להעשיר את משה כמו אחד ,השלש עשרה מדות .שני
אבן גשמי ,גם כי סנפרינון יהיה? שאמרו ז"ל פסל לך הפסולת שלך ,זה ושלישי ,ברית אבות וזכות הארץ.
(כל רוחני מלמעלה מתלבש בגשמי איננו שוה! כי המבלי אין דרכים אחרים כאומרו בסוף המוסר ,וזכרתי את בריתי
ביורדו לעוה"ז) להעשירו זולת זה? יעקב וכו' והארץ אזכור.
אמנם לבא אל הענין נקדים תחלה אמרו רבותינו ז"ל משל לפדגוג- אמר משה ,ועתה בנדון זה מה שיגדל נא
הקדמה אחת .והיא ,כי אין דבר רוחני הכלה שקרע שטר כתובתה אמר לו כח ה' על ידי סליחה ,לא יהיה רק על-יד
מברואיו יתברך נמצא בעולם השפל המלך על כן בכתובה השנית אתה תתן מה שדברת (לי) ,לאמר (אני) לפניך ה'
הלז אם לא יתלבש בהגיעו אל אויר הנייר משלך ,כך אמר לו הקב"ה למשה וכו' .ואף כל אלה לא כל השלש עשרה רק
העולם הלזה התלבשות מה .כי על כן פסל לך כו' ,תחת אשר שברת לוחות קצתם.
יראו פה מלאכי א-להים בדמות ראשונות תן אתה הלוחות. אך (ב)מה שלא (היה ענין 'דברת
אנשים .אך הוא מלבוש דק וזך בלתי ג .והלא יקשה כי משה לא נתן משלו לאמר' ,כי לא דברת ולא) אמרת (בברית
מפלש אל תוכיותו רק חוצה לו ,יען כי דבר אלא שפסל אותן?
אין העולם משועבד אליו שלא יתפעל אבות ובהבטחת הארץ ,הוראה ועצה
בו לפי איכותו. ד .היפלא לה' מלעשות לוחות מעשה נוסח תפלה ,שמוטל עלינו) לאמר .רק
א-להים לכתוב עליהן מכתב א-להים (אמרת :וזכרתי ...אזכר) ,לזכור אתה
(עוה"ז אינו מלביש ומסתיר את מעצמך( ,על כן ע"י זכירתך ברית וארץ)
כבראשונה? ולא להמציא אבנים בארץ
כבודו ית' וע"כ הצריך משה להגנה אין להם מקום (ודרך לפעול) ,כי מאסו
ושיפסול אותן משה ויעלם למעלה!
מרוב בהירות בגלוי י”ג מדות)
ה .היפלא מה' ,אשר ברא באהלו של בברית אבות ובארץ( :ובזה נתיישב
כי זה אחשוב כיוונו רבותינו ז"ל משה אבני סנפרינון אלו אשר עדן לא באופן ח' קושיא א .לאמר ,כי אינו
באחת מכוונתם באומרם הנה מקום היו ,לרפא לשבורי הלוחות אשר שבר לאמר לזולת!
אתי שהוא המקום אתי ואין אני במקום. משה? ולא יצטרכו זולתם מחדש! ובאופן ב' קושיא י .מה שלא הזכיר
כלומר בעבור כבודי ,על הצור איני זכות אבות כאשר בעגל?
כמלאך אשר בראתי שאין העולם ו .אומרו וכתבתי על הלוחות ,כי מיישב (שלא רק שמאסו אלא) שעל
משועבד אליו שעל כן מתלבש בלוחות מבעי ליה!
ברית וארץ לא נתן השי"ת עצה נוסח
מאיכותו בצד מה .אך אני ה' המקום ז .וכן מלת את מיותרת באומרו את לאמר להמתיק ,כאשר נתן בעגל)
אתי משועבד אלי .ועל כן אני ה' לא הדברים!
שניתי ,והיה בעבור כבודי אצטרך ~ ~ ~
ח .וכן אומרו אשר שברת!
6
(לוחות ראשונות דומים לבנ"י לפני רוחניים בתכלית שלא נתגשמו עד לשומך בנקרת הצור ולשכך בכפי עליך
החטא ,בהפסקת זוהמתם .ושניות רדתם אל הר סיני. עד עברי.
כבנ"י אחר החטא ,שהצרכו תיקון) וכמו שאמרו ז"ל שהדברות שדבר ה' מה שאין כן מלאך כמדובר .וההיקש
ובזה נחה שקטה הקושיא הרביעית בסיני היו הולכים ונחקקים למעלה בזה בכל דבר רוחני אשר ימצא פה ,לא
שהקשינו( .היפלא לה' מלעשות לוחות בלוחות ,שנאמר קול ה' חוצב להבות יבצר ממנו התלבשות מה:
מעשה א-להים? ולא להמציא אבנים אש ,הרי שקראו את הלוחות להבות (י' דברים שנבראו בע"ש ביהש"מ בין
בארץ!) כי הנה בראשונה שפסקה אש יורה שרוחניות בתכלית היו .ומה חול לשב"ק ,הם אמצעיים בין רוחני
זוהמתן שעל כן היו זוכים לבלתי היות גם לספר הזוהר שהפליגו במעלת וגשמי)
עוד מות ושיעבוד ,על כן ברא א-להים רוחניותם העליון ,ואינן כדברים
לוחות רוחניות מעולם עליון נורא שנבראו בין השמשות. הקדמה שנית ,והיא כתובה אצלינו
הראויים לזכים משוללי עכירות. בקצת מקומות .והיא ,כי העשרה
לכן ודאי אין אומרם ז"ל שהלוחות דברים שנבראו בין השמשות אינן
אך כאשר חטאו והחזירו הזוהמא נבראו בין השמשות אלא בלוחות דברים גשמיים ממש ,ולא רוחניים
למקומה ,לא היה להם תקנה להיות שניות שהיו בעלי רוחניות מלובשים לגמרי ,רק בינוניים ,קרובים יותר אל
בלוחות ההם מהטעם האמור. גשמות מעין העולם השפל כמדובר: הרוחניות בפנימיותן ,עם שיש בם
על כן א-להים חיים היודע כל אשר (ובזה נתיישב קושיא י"ג .איך יתכן התלבשות גשמי להיותן בעולם השפל.
יהיה בארץ ,אשר יעשו את העגל ואין יהיה מבא אל א-להים חיים לכתוב וכמאמרנו על דבר קרח כי פי הארץ לא
לוחות ראשונות טובות למו ואדרבה מכתב א-להים על אבן גשמי ,גם כי בקוע גשמי בארץ היה ,שאם כן איך
העדרם ושיבורם יפה להם ,על כן גם כי סנפרינון יהיה?) היה לו כח להתפשט בכל מחנה ישראל
ידיעתו לא תכריח ,מאז ברא ערב שבת (ע"י חטא העגל והזוהמה לא היינו ולבלוע כל כלי אשר להם מושאל ביד
בין השמשות למטה בארץ לוחות ראויים לעוה"ב ,וע"כ שבירת כל איש ואיש מכל אישי ישראל אשר
אבנים יאותו למו זכי האיכות אשר גם הלוחות היה טובה ,בגרמו מיתה במחנה ולהבחין בין כליהם לשל
שלהיותם בעולם הזה יש בם ועונשים ,שיזככנו לעוה"ב) זולתם .וגם לא נאמר רק לשון בליעה,
התלבשות גשם. הקדמה שלישית ,והיא נזכרת אצלינו כי לא היה שנבקעה הארץ ונפלו בבקוע,
עם כל זה למה שנבראו בעת ההיא גם היא בזולת מקום זה (גם בפ' עקב). רק שכטבע פי האדם השואב ובולע כן
ואיכותם מעין רוחניות ,יש כח בהם לקבל כי שיבור לוחות היה טוב לישראל, פי הארץ היה שואב ובולע אותם כפי
זכות ובהירות על ידי הכנות שנכתוב שעל ידי כן חזרו למקומם שעבוד בעל חי ממש .ואין זה כי-אם כח חיוני,
בס"ד להיותם ראוים לבא בם מכתב א- מלכיות ומות מה שאין כן בראשונות. כי על בראו יתברך ערב שבת בין
להים: וגם נמצא ברבותינו ז"ל שאמרו שאילו השמשות זמן שהתחיל רוחניות השבת
זכו ישראל ללוחות ראשונות לא היה להופיע בעולם אשר לא כזמן שאר
(ובזה נתיישב קושיא ה .היפלא ששת ימי בראשית שהנברא בהם
מה' ,אשר ברא באהלו של משה אבני להם לא שעבוד ולא מות .על כן כל
הטוב המעותד לאחר התחיה בגוף גשמו עצם ואיכות .וכן פי האתון
סנפרינון אלו אשר עדן לא היו ,לרפא שנברא גם הוא אז ,לולא היה בו כח
לשבורי הלוחות אשר שבר משה? ולא ונפש מעין אשר היה באדם לא היה בא
אל הפועל ,כי עכירות החומר לא היה חיונית רוחני למעלה מכל פי בהמה
יצטרכו זולתם מחדש!) וחיה לא היתה אתון בלעם מוכיחתו,
חוזר לזיכוכו כאשר על ידי מות במירוק
ונבא אל הענין .והוא ,כי אמר א-להים הארץ .כי על כן בתורתו של רבי מאיר עד אומרם ז"ל שבתוכחת אתונו לא
אל משה פסל לך כו' ,לומר הנה כאשר מצאו כתוב והנה טוב מאד והנה טוב יכול לעמוד .וההיקש בזה בכל שאר
פסקה זוהמת ישראל עשיתי להם מות .וגם הנפש לא תמלא אם לא על עשרת הדברים שנבראו בין השמשות.
מעשה ידי להתפאר לוחות רוחניות (לוחות שניות נבראו בע"ש ביהש"מ ,ידי שעבוד במקום גיהנם ,על כן
מעולם העליון להשלים ספיריות שהן בין רוחני לגשמי ,אבל ראשונות בהשתברם נתקן ,שקלקלת השעבוד
איכות קדושתם להיות להם בהם ומות היא תקנתנו כמדובר .ועל כן רוחניים לגמרי)
חירות ממלאך המות ומשעבוד וידוע כי מכללם הלוחות ,אשר אין החזיק הוא יתברך טובה למשה
מלכיות ,שהוא ענין חרות על הלוחות, ספק אצלי כי לא על לוחות ראשונות ששיברם.
כמו שאמרו רבותינו ז"ל .אך עתה צריך
לפי איכותם לוחות אחרות שלא יהיו ידבר כי אותם מעשה א-להים היו
מלמעלה ושיתלבשו ברדתם כאשר
7
(הכתב על הלוחות ,היו יותר רוחניים אחד ,במה שתפסול אותם שתקלף כתבנו על בהר סיני לוחות אבן שנעשו
מהן) כל התלבשות החיצון הגשמי אשר הוא בהר סיני לוחות אבן להתפש ביד משה
ולא שכל ההכנות יספיקו שתהיה קשה מעין איכות גשם אבן סנפרינון. האיש .אך עתה נהפוך הוא שצריך יהיו
הכתיבה דוגמת הלוחות .כי מה ותשאיר האיכות הזך מעין רוחניות, אבן מלמטה ושיוכנו לעלות אל הא-
שאכתוב הוא למעלה מאיכותם שהוא למען בזה תהיה התחלת הכנה לקבל להי ם ושם יקבלו רוחניות ראוי לכתוב
רוחניות עצום מאד .וזהו אומרו על כתיבתו יתברך בהם. עליהם יד א-להים מטעם האמור
הלוחות ולא אמר בלוחות( :ובזה וזהו פסל לך שתשאיר הפסולת לך. בהקדמה שלישית.
נתיישב קושיא ו .וכתבתי על הלוחות, ומה מתקו דברי רבותינו ז"ל באומרם (טובת שבירת הלוחות הוא ,שיקבלו
כי בלוחות מבעי ליה!) הפסולת יהיה שלך ולא אמרו שניות מלמטה ,ועי"ז יזכו להזדכך)
(האותיות הנחקקים לא פרחו בשבירתן. הפיסולין ,לרמוז לנו כי לפי האמת הוא כי שיבור לוחות אשר היו מלמעלה
רק אותיות הרוחניים פרחו) פסולת שהוא עכירות הגשמות שעם היה טוב להם בל ישוב יתברך לתת
היותו סנפרינון ,בערך הנשאר הוא להם שניות מלמעלה כי-אם מלמטה.
והנה עדיין אין הכנתך זו לבדה פסולת והוא גשמיות( .ובזה נתיישב
קושיא ב .האם קצרה ידו יתברך מספקת לכל הרוחניות אשר אני חפץ יעלו ושיהיה בדרך שנכתוב שהמה
חלילה אשר ברא והמציא אבני להשפיע רוחניות בכתיבה זו ,כי הלא במעלות:
סנפרינון ההם לבוראם חלקים וזכים כל הרוחניות אשר היה בלוחות (השי"ת רצא להשלים אותנו ע"י
הלוחות! וקשה האם לוחות מעוה"ז נאותים לכתוב בהם מבלי יצטרך הראשונים אשים באלו.
שהוא מה שאמרו ז"ל שראה משה ג"כ מזככנו כראשונות שמלמעלה?) משה לפסול אותם?)
ויומתק בזה אומרו לך .ויצדק בזה גם אותיות פורחות באויר אז השליכן. והענין ,פן יאמר נא ישראל:
מה יושיעונו לוחות אבנים מעולם כן אומרם ז"ל שאמר לו הקב"ה אתה והלא האותיות במקומם נשארו?
הזה להקנות בנו שלמות? כאשר היו שברת הראשונת עליך לתת אך הוא כי כנשמה שבאדם כך היה
הראשונים ,מעשה א-להים מעולם האחרונות ,כמשל נייר הכתובה .שהוא ,רוח קדוש עליון נורא מאד בקרב כל
כי אמר אליו אתה הטיבות להם אות ואות ,ואורות נשמת רוח חיים העליון!
על כן אמר א-להים פסל לך ,לומר ששברת הראשונות כענין הקדמה שבכל אות ואות הם אשר פרחו
הנה לך שני לוחות אבנים ,אשר הם השלישית ,עתה תזכה שיהיה הנייר למקורן .ואת כל זה הרבה פה באומרו
כקבלת חכמי המשנה אשר נבראו בין משלך ,שהוא אם היה נשאר המסך את הדברים וכו'( ,ובזה נתיישב קושיא
השמשות זמן הכנסת קדושת שבת גשמי העליון (החיצון) לא היה לו ז .את מיותרת באומרו את הדברים!)
להקב"ה נייר לכתוב בו כי לא יפעל א-
ולא מה שאחר השיבור רק אשר היו לעולם ,אשר הן מעין רוחניות ,כענין ל בגשם.
תחלה .וזהו אשר היו על הלוחות ההקדמה השנית .אלא שלהיותם
הראשונים אשר שברת ,שהוא כי אמרו המסך שקלף הנייר נתן מי כי נמצא בארץ יש להם התלבשות גשמי אך
רבותינו ז"ל שאחר שפרחו האותיות - א ה -י לכתוב מוכן נייר להיות העליון מבחוץ ,כהקדמה הראשונה ,שאפילו
שברם ,ואשר פרחו הוא רוחניות של הלוחות: שפסל משה זה לא אם ם להי המלאך המתראה באיש הוא
מעלה מאיכותן .וזה יאמר איני אומר אל לב בשום א. קושיא נתיישב (ובזה שמתלבש פה התלבשות גשמי
בחצוניותו מה שאין כן בפנימיותו .על מלת (פסל) לך! ומיישב ,אשר גרם שאכתוב מה שהיה בלוחות אשר
דרך זה היה בלוחות אלו ,תוכיותם מעין משה ע"י אשר הוא קדוש וזך ,שיש שברת שהוא האותיות הנותרות
רוחניות וחצוניותם מעין מלבוש גשמי' .נייר' מוכן לכתוב י-ה א-להים כי הרי במקומם שהוא מעין הלוחות ,כי-אם
לא יפעל א-ל בגשם .וקושיא ג .תן אכתוב מה שהיה על הלוחות שהוא מה (הכנה הראשונה לקדש הלוחות.
פסל לך .שתסיר הגשמיות מהלוחות אתה הלוחות :והלא יקשה כי משה שהיה למעלה מהם שהוא איכות
וישאר לך בעוה"ז .ואז יהיו רוחניים ,לא נתן משלו דבר אלא שפסל אותן?) הנפשיי הרוחני שפרח .וזהו אשר היו על
ואמר על ידי מה שתפסול אותם הלוחות ,שהוא מה שעליהם ולא מה כלוחות הראשונים)
תעשה שיהיו כראשונים בעלי רוחניות שבהם שהוא למעלה מאשר שברת
ואמר לו הקב"ה למשה פסל לך ,אתה ויוכנו בזה לשוכתבתי על הלוחות וכו' ,שהוא גם הרוחנית שפרח( .ובזה
נתיישב עוד קושיא ו .וכתבתי על אשר קדוש וזך ,אתה תכינם בשני שיוסר גשמיותם.
הלוחות ,כי בלוחות מבעי ליה! דברים:
וקושיא ח .אשר שברת (מיותרת)!)
8
(גלוי שכינה בעת מעמד י"ג מדה"ר. שיקבלם משה ,עתה היפך .שלוחות (הכנה השנית לקדש הלוחות)
מעין מתן תורה!) אבנים גשמיים מן הארץ יופשט ואחר שרצוני הוא לכתוב בכל
והראיה כי יש א-להים עתה גם גשמותם על ידי משה ,ובעלות הרוחניות ההוא ,לא יספיק מה
במקום הזה מעין מעמד הר סיני ,כי השמימה אל הא-להים הוכנו עד קרבת שהכינות בפסול לך הלוחות .לכן צריך
הלא אאלפך מבהמות ארץ ,כי הצאן א-להים לייחס כתיבתו יתברך בהם. יותר שהוא והיה נכון וכו' ,וזהו אומרו
והבקר מאליהן ימנעו מלרעות ,אין כך על ידי התורה אשר בהן שעל ידי וכתבתי וכו' את הדברים אשר היו וכו'
צריך לומר בכל ההר כי-אם אל מול משה כאשר יופשט חומרו ממנו ויעלה ועל כן איכה נעשה כדי שיזדככו
ההר ההוא ,ואין זה כי-אם שגודל אל הא-להים ידבק בו הוא יתברך יותר?
הקדושה מטלת מורא גם בבעלי חיים כאשר הלוחות על ידי משה הוכנו שעל
בלתי שכליים כדבר טבעי( :ובזה ידי הפשיט פסולת גשמותן עלו עד ה' הלא הוא כי והיה נכון לבקר ,כלומר
נתיישב קושיא י"ב .גם הצאן והבקר ויתקרבו אליו: מתבודד בקדושה ונשמר מקרי לילה
אל ירעו .הראוי יאמר את הצאן לבקר .ואז שהוא עת רצון ועלית בבקר,
((נראה לפרשו ):כך ג"כ יזכה משה והוא כי אור בקר הולך ואור( .ובזה
והבקר אל תרעו ,שהוא ציווי אל בעצמו ,על ידי התורה אשר בהן
בעליהם!) נתיישב קושיא ט .אומרו והיה נכון
בהלוחות ,שעל הידים ידי משה הן לבקר ועלית בבקר .כי אומרו פעם
כן האדם בל יתייאש מלשוב מונחים ,יותן במשה מדרגה זו אשר שנית בבקר הוא מיותר!)
להתקרב אליו יתברך גם בגוף ונפש יש בהלוחות ,שהוא :כאשר יופשט
כאשר היו בחורב כמדובר .וכו' ממשה חומרו ממנו ,ויעלה אל הא- כך תעשה אתה בעלותך אלי להר
להים ,אז ידבק בו במשה הוא יתברך. שתהיה עולה עם הבקר ,שכמו
על כן בא משה ויאמר לדבר אל לבם שהשחר עולה תעלה גם אתה הולך
בעת ההיא :לומר ,בעת ההיא ברדתי ויהיה אצל משה באותו דרך כאשר ואור עד נכון היום .כי בי"ת בבקר
מההר בארבעים יום השניים שהוא היה עם הלוחות ,אשר על-ידי משה במקום עם כמה דאת אמר כי בך (עמך)
האמור בסמוך ,כי מאז היה לכם מורך הוכנו הלוחות ,שעל ידי הפשיט משה ארוץ גדוד.
לבב על לא טובה השמועה השמיעם ה' פסולת גשמותן ,עלו הלוחות עד ה'
ויתאבלו ,כי מאז היה מקום לחוש על ויתקרבו אליו). ועוד תזדכך כי ונצבת לי,
אבדן תקוה כמדובר על היות בלתי אפשר שהתייצבותך יקרבוך לי( .ובזה נתיישב
(ובזה נתיישב קושיא ד .היפלא לה' קושיא י .ונצבת לי ,כי מלת לי
לשוב ליטהר עוד מזוהמת נחש .על כן מלעשות לוחות מעשה א-להים
אמר להם משה הנה בעת ההיא ,היא עת מיותרת!)
לכתוב עליהן מכתב א-להים
נפלה אימה עליכם ,עלתה ארוכתכם כבראשונה? ולא להמציא אבנים (כאשר הזדכך משה ,גם הלוחות נהיו
מאתו יתברך ,כי הלא אז אמר אלי פסל בארץ ושיפסול אותן משה ויעלם רוחניים וקלים)
לך ,שהוא לרמוז כי כאשר הלוחות עלו על למעלה!)
ידי פסול הגשמיות מהם ,כן יהיה לכם ולפי הכנתו העולה תמיד יעלה איכות
השגת האושר על ידי המות ,כי תעלה (ועיין אחרי המאמר מפ' עקב הלוחות שבידו ,כמו שגלה אחר כך
הנפש למעלה ותתעלה כאשר עשתה בפירוש כמו שכתבנו למעלה ,שאחר לפירוש שני בדברי האלשיך הנ"ל)
בעולם הזה ,עד שבאחרונה תאושר בארץ עלותו לקח שתי האבנים בידו אחת
(מעלת לוחות שניות) כאומרו ויעל וכו' ויקח בידו ,שהוא
עם הגוף הזך גם הוא ,וכו' ומעין הלוחות
הוא ,כי יהיו על ידי הפיסול זכים שאחר עלותו שנזדכך הוא והם ,לקחם ואמר לו הוא יתברך עוד ואיש לא
כראשונים ,וכו' שהוא יתברך העלם בידו אחת ,עם היותם ששה טפחים יעלה עמך:
במעלות מהארץ הלזו ככל הדרך אורך וששה רוחב והיותם שנים לומר אל יקל בעיניך ענין לוחות
המפורש ,למען מזה יקח האדם משל שניות אלו על ראשיתם מן הארץ, וחלקים ,תפסם משה ביד אחת.
ומליצה אל תיקון האדם על ידי הסתלקו (לוחות ראשונות נבראו למעלה וירדו שהמעלה אשר אתה עולה בהם איש
מן העולם ,עד שאחרי כן לעתיד יתוקן ונתגשמו .משא"כ השניות נבראו לא יעלה עמך ,וגם אני מצוה שגם איש
הכל ויהיו בגוף ונפש זכים וברים כאשר למטה ,ועלו והתפשטו מגשמיותם .אל ירא בכל ההר( .ובזה נתיישב
בעמדם על הר סיני והותר ,באופן שאל קושיא י"א .בכלל אומרו איש אל ירא ויחד עמם נזדכך משה)
יתייאשו מן הרחמים מעתה. בכל ההר הוא שאיש לא יעלה עמו! ובדבר הזה אשר הפך ה' הסדר
~ ~ ~
ולמה נאמר?) שתחת היות הלוחות מעשה א-להים
מלמעלה והורידם יתברך להר ונתגשמו
9
יז .אומרו ואשים את הלוחות בארון ,מה לפסול אותם ,כאשר בראם בשיעורם ענין לוחות שניות ,וסליחת
צורך לאומרו להם פה? ומה גם כי ידוע כשיעור ששה על ששה טפחים כל אחת חטא העגל ,מפ' עקב
הוא! וכו' מהם? ָבעֵ ת הַ הִּ וא אָ מַ ר י-הוה אֵ לַי ְׁפסָ ל לְׁ ָך
יח .אמנם לבא אל הענין נשים לב ,כי ז .אומרו ועלה אלי ההרה ,כי הלא ְׁשנֵי לוחֹּת אֲ בָ נִּ ים ָכ ִּראשֹּנִּ ים וַ ֲעלֵה אֵ לַי
ראוי גם לדרוש ולתור מה היה שהלוחות כאשר בראם למטה בארץ הוא גם לא ית ְׁל ָך אֲ רוֹּ ן עֵ ץ :וְׁ אֶ כְׁ תֹּב עַ ל הָ הָ ָרה וְׁ עָ ִּׂש ָ
השניות לא בראם הוא יתברך למעלה יבצר ממנו לכותבם פה כי מלא כל הארץ הַ ֻלחֹּת אֶ ת הַ ְׁדבָ ִּרים אֲ ֶשר הָ יו עַ ל הַ ֻלחֹּת
כראשונים? והיה מן הראוי שיהיו גם הם כבודו יתברך! הָ ִּראשֹּנִּ ים אֲ ֶשר ִּש ַב ְׁר ָת וְׁ ַׂש ְׁמ ָתם ָבאָ רוֹּ ן:
מלמעלה כדי שיכון בהם מכתב א-להים ח .אומרו ועשית לך ארון עץ ,כי הנה עד וָ אַ עַ שׂ אֲ רוֹּ ן עֲצֵ י ִּש ִּטים וָ אֶ פְׁ סֹּל ְׁשנֵי
גם שלא יהיו ממדרגת הראשונים! אחר רדתו מן ההר לא נצטוה לעשות ֻלחֹּת אֲ בָ נִּ ים ָכ ִּראשֹּנִּ ים וָ אַ עַ ל הָ הָ ָרה
אך הנה למדנו מרבותינו ז"ל כי הלוחות הארון! ואם כן למה צוה אליו טרם יעלה? ו ְׁשנֵי הַ ֻלחֹּת ְׁביָ ִּדי :וַ ִּיכְׁ תֹּב עַ ל הַ ֻלחֹּת
הם רמז אל האדם וכמאמרם ז"ל :כי היו ֲש ֶרת הַ ְׁדבָ ִּרים ַכ ִּמכְׁ ָתב הָ ִּראשוֹּ ן אֵ ת ע ֶׂ
ט .וגם אומרו לך ,שהיה ראוי יאמר אֲ ֶשר ִּד ֶבר י-הוה אֲ לֵיכֶ ם ָבהָ ר ִּמתוֹּ ךְׁ
הלוחות עם הדברים הכתובים וחקוקים ועשית להם ארון עץ!
בתוכם כגבר שהנשמה בקרבו שהנשמה הָ אֵ ש ְׁביוֹּ ם הַ ָקהָ ל וַ ִּי ְׁתנֵם י-הוה אֵ לָי:
מוליכתו על רגליו ובצאתה מקרבו ישאר י .כי הרי היה עתיד בצלאל לעשותו וָ אֵ פֶ ן וָ אֵ ֵרד ִּמן הָ הָ ר וָ אָ ִּׂשם אֶ ת הַ ֻלחֹּת
גופו כבד כמו אבן. והוא עשהו! ומה ענין ארון זה? יתי וַ ִּיהְׁ יו ָשם ַכאֲ ֶשר ָבאָ רוֹּ ן אֲ ֶשר עָ ִּׂש ִּ
צִּ ַונִּ י י-הוה( :פ"י :א -ה)
על כן כבא משה וירא את העגל ,ראה יא .א .אומרו את הדברים אשר היו ,מי
והנה פרחו האותיות ונשארו כבדים על לא ידע כי אותם הדברים היו? א .הנה אין ענין זה מענין מצות ה'
ידיו וכמו שאמרו ז"ל וארא והנה חטאתכם, יא .ב .וגם מה ריבה האת? שחוזר לשנותה בערבות מואב רק סיפור
מה ראה? ראה אותיות פורחות באויר ,ואז איך היה לוחות שניות עניינם ואם כן למה
יב .אומרו אשר שברת ,מה צורך להזכיר מודיע הדבר לישראל?
כבדו בידיו וישלך מידיו. השיבור? כי הלא באומרו את הדברים
וכן אמרו רבותינו ז"ל ,הזהרו בזקן אשר היו על הלוחות הראשונים ידוע הוא ב .כי יותר מפורש הענין פרשת כי תשא
ששכח תלמודו מחמת אונסו ,שלוחות כי הם אשר שברת! ומשם ידעו ישראל את כל זה!
ושברי לוחות מונחים בארון ,הנה דמו יג .אומרו ואעש ארון כו' ,למה שינה ג .אומרו בעת ההיא ,למה מסיים העת
הלוחות אל האדם. הסדר כי הוא יתברך אמר אליו עלה אלי שהיה זה בה?
וגם יצדק בזה היותם אורכם ששה ורחבם ההרה ואחר כך ועשית לך ארון כו' והוא ד .אומרו פסל לך ,מה ענין לומר לך?
ששה וגובהם ששה הרי שמונה עשרה עשה הארון טרם עלותו? וידוע מאמרם ז"ל הפסולת יהא שלך.
טפחים כמספר שיעור מדת האדם. יד .אומרו ואעל ההרה ושני הלוחות האם אפשר שלא היתה כונת הכתוב רק
ויצדק בעצם בזה מאמר ספר הזוהר בידי ,כי מהראוי יאמר ואקח את הלוחות להודיעם שהעשיר הוא יתברך את
שאומר כי היו שתי הלוחות דוגמת דכר בידי ואעל ההרה! ולא לומר תחלה ואעל משה? ומה גם שאין מעצור לה' להושיע
ונוקבא. ההרה ואחר כך ושני לוחות בידי! ולהעשירו בלעדי זה!
ועל פי הדברים האלה נאמר כי רצה טו .וגם נשית לב אל אומרו בידי ולא ה .לא ימנע ,הלוחות אלו היו גשמיות או
הקדוש ברוך הוא ללמד דעת את עמו אמר על שתי ידי כדבר שנאמר למעלה רוחניות ,אם רוחניות ,איך יאמר פסל לך?
ישראל בל יתחמץ לבבם באמרם ,הן בראשונים! איככה יפסול דבר רוחני? ואם הם
אבדנו כלנו נגזרנו לנו כי היינו משוללי גשמיות ,איך יתכן יכתוב הוא יתברך
טז .אומרו ויכתוב כמכתב הראשון את בגשם חומרי? ומה גם אומרו לפנים
זוהמת נחש זכים וטהורים כלם ברורים עשרת הדברים אשר דבר ה' אליכם בהר
כלם נביאים שומעים את דבר ה' פנים כמכתב הראשון כי הלא הראשונים היו
מתוך האש ,כי הענין כפול ומכופל ,כי רוחניים מלמעלה אלא שנתלבשו בבואם
בפנים ,ועתה שב זוהמתנו אלינו ונתעכר באומרו כמכתב הראשון ידוע הוא כי הם
ממנו חומרנו ,ואיככה נוכל נקיון? ומה גם פה אך אלו אם גשמיות היו לא יצדק בם
עשרת הדברות ומאומרו עשרת הדברים מכתב באצבע א-להים!
כי הדורות הולכים ומתמעטים דלא ידוע הוא שהם אותם אשר שמעו שדבר
אכשור דרי. להם ה' מתוך האש! ו .שאם בריאה יברא הלוחות סנפירינון
על כן רמז רמז לנו הוא יתברך בלוחות ,כי באהלו של משה כמו שאמרו ז"ל ,למה
אין ספק כי מן השמים המציאם הוא לא בראם חלקות ולא שיצטרך אחר כך
10
כנשמה בגוף כנודע שעל כן כאשר ראהועדיין עודם בעולם השפל הלז לא ייזך יתברך וישלחם באהלו של משה .והראיה,
משה האותיות פורחות נשארו כבדות ספיריות רוחניותם עד עלותם השמימה כי לא הוצרך להיות חוצב אותם כחוצב אבן
בידיו ,וזהו ואכתוב כו' את הדברים אשר
כי עכירות העולם הזה מעכב ,אך אחר מסלע גדול לפי מדת אשר יצטרך אותה,
היו( :ובזה נתיישב קושיא יב .אשר עלות אותם למעלה תזדכך ספיריות ואחרי כן עוד ישאר בסלע ההוא אשר
בהירות רוחניותם עד גדר יהיו ראויים שברת ,מה צורך להזכיר השיבור? כי לוקחה זכות ממין האבן ההיא.
לקבל מכתב א-להים באצבע א-להים .הלא באומרו את הדברים אשר היו על אך ,הלוחות האלו נזדמנו מרובעות ומדת
וזהו ועלה אלי ההרה( .ובזה נתיישב הלוחות הראשונים ידוע הוא כי הם זו כמדת זו אורכן ששה ורחבן ששה
אשר שברת!) קושיא ז .ועלה אלי ההרה ,כי הלא וקומתן ששה ,שלא הוצרך רק לפסול בהם
ואחרי כותבו יתברך על הלוחות הללו כאשר בראם למטה ,בארץ הוא ,גם לא פסלות כקליפה אחת מהם ויהיו כשיעור
ותהיה להם הכתיבה בהם כנפש בגוף יבצר ממנו לכותבם פה כי מלא כל הראשונות לא פחות ולא יותר ,ולא אחת
הובאו פה ,ויהיו גם הם עם כתבם באיכות הארץ כבודו יתברך!) יתירה על חברתה אפילו כחוט השערה,
וכל כך יזדככו שאין צריך לומר זולתך ,ובהירות וספיריות וטובות( :ובזה נתיישב וגם לא הוצרך לחצוב אותה מסלע ולא
כי-אם ,אפילו אתה ,שאין כמוך באנשים ,קושיא יא .א .את הדברים אשר היו ,מי נשאר ממינם במחצב שנזדמן באוהל משה
לא תוכל להיות אתם במקום אחד ,עד לא ידע כי אותם הדברים היו? כי לא היה רק הלוחות לבדם .שאם לא כן
וקושיא יא .ב .מה ריבה האת?) תעשה לך ארון עץ להפסיק בינך ובינם בל לא היו אומרים רבותינו ז"ל שנתעשר
(אחרי חטא העגל התייאשו בנ"י יזונו עיניך מהם מה שאין כן עתה טרם מפסילת הלוחות כי יותר מזה היה שארית
מלחזור למדרגתן) עלותם .וזהו ועשית לך כו'( :ובזה מחצב הסלע שממנו חצבו האבנים .אך לא
נתיישב קושיא ח .ועשית לך ארון עץ, היו רק שתי אבנים כמדת הראשונים אחר
והיה הענין כי ראה יתברך כי לא יבצר כי הנה עד אחר רדתו מן ההר לא נצטוה שפסל אותם:
מהיות בלב כל איש ישראל הרהורי לעשות הארון! ואם כן למה צוה אליו
דברים ,כי המה ראו כי הגיעו עד גדר וזו אחת מן הכוונות שירמוז באומרו
טרם יעלה? פסל כו' ,שאז על ידי כן יהיו שני לוחות
תכלית בריאת העולם הזה ,שהוא להיות וקושיא ט .לך ,שהיה ראוי יאמר
לו דירה בתחתונים .כמו שאמרו ז"ל אבנים כראשונים בלי פחת וייתור ,וגם
ועשית להם ארון עץ! יחדו יהיו תמים ,באופן שאין זה כי-אם
משנברא העולם נתאוה הקדוש ברוך הוא וקושיא י .הרי היה עתיד בצלאל
שתהיה לו דירה בתחתונים ,שהוא בשום שכך נזדמנו מן השמים.
לעשותו והוא עשהו! ומה ענין ארון זה?)
לב שלא אמרו דירה על הארץ ,כי-אם, ואם כן איפה אמור מעתה כי הוא
בתחתונים ,שהוא בבני האדם כי היכל ה' ואז על ידי מה שתעלה אותם יזדככו יתברך שלח אותם מן השמים רוחניים
המה ,כי מאז נברא העולם היה לתכלית ויתלבנו עד יהיו ראוים כי ואכתוב על מעשה א-להים ,אלא ששלח אותם אל
תאותו זאת .והנה באה במתן תורה על ידי הלוחות ,שהוא ,כי יוכנו להיות הוא כותב הארץ הלזו והלבישם אותם מלבוש גשמי
שפסקה זוהמתן ויהיו מרכבה אליו עליהם שישוללו אף גם מכל איכות בלתי מעין העולם השפל הלז ,כאשר תהיה
יתברך .כמאמרנו על פסוק ואתה מרבבות רוחני מעין העולם הזה בתכלית( .ובזה הנפש הבאה מלמעלה בתוך תואר גוף
קדש שלא אמר ברבבות ,ועל כן היה להם נתיישב קושיא ה .לא ימנע ,הלוחות האדם אשר למטה בארץ .ואחרי כן צוה
חירות ממלאך המות. אלו היו גשמיות או רוחניות ,אם את משה יפסול ויקלף קליפת המלבוש
רוחניות ,איך יאמר פסל לך? איככה הגשמי משניהם וישארו משוללי הלבוש
והנה עתה שבה זוהמתם למקומה, יפסול דבר רוחני? ואם הם גשמיות,
והמות כשהיה ,ואם כן איפה חזר הגשמי ויהיו כראשונים ,בשיעורם
איך יתכן יכתוב הוא יתברך בגשם ובאיכות רוחני .וזהו פסל לך שהוא
ונתקלקל העולם ותכליתו ,ומה בצע כי חומרי? ומה גם אומרו לפנים כמכתב
נשוב למות בדור דור בלי תיקון .כי הלא מחשוף הלבוש הגשמי ,ואחרי כן יהיו
הראשון כי הלא הראשונים היו לבוש גשמי שני לוחות אבנים כראשונים.
יראה כי אבדה תקותינו מלשוב להתקרב רוחניים מלמעלה אלא שנתלבשו
עדיו יתברך כאשר בתחלה ,ואם נשאר (ובזה נתיישב קושיא ד .פסל לך ,מה
בבואם פה אך אלו אם גשמיות היו לא ענין לומר לך? וידוע מאמרם ז"ל
ככה מה יתכוננו על יתר גויי הארץ אם לא יצדק בם מכתב באצבע א-להים!)
תשוב תעבור חלאת זוהמתנו ממנו ויהי הפסולת יהא שלך .האם אפשר שלא
גם חומרנו זך ובהיר בל יעצרנו הגשם ולא עוד אלא שאכתוב את הדברים היתה כונת הכתוב רק להודיעם
מהדבק בו יתברך ,כאשר היינו במעמד אשר היו על הלוחות הראשונים ,שהוא שהעשיר הוא יתברך את משה? ומה גם
הר סיני הגדול והקדוש ההוא ,ויאבד אותיות רוחניות תכלית הרוחניות ,שהוא שאין מעצור לה' להושיע ולהעשירו
כאשר היו בלוחות הראשונים שהיו בלעדי זה!)
11
שחוזר לשנותה בערבות מואב רק ידי עבוד א-להים יפסל ויקלף קליפת העולם( .ובזה נתיישב קושיא ב .כי יותר
סיפור איך היה לוחות שניות ענינם. הגוף אשר הנפש מלובשת בו ,והנפש מפורש הענין פרשת כי תשא ומשם ידעו
ואם כן למה מודיע הדבר לישראל?) תעלה השמימה אל הא-להים אשר נתנה ישראל את כל זה!)
ושם תקנה אור ובהירות עצום מאד ובזה נבא אל התכת כל דברי המקראות (חיזקן משה .שהראה השי"ת לכם משל
ותעדה עדי זכיותה .כאשר הלוחות עלו האלה מראש ועד סוף .והוא ,כי הנה אחר ומליצה ,אשר לוחות גשמיים נתעלו
באיכות קדושה בעלותם השמימה על הארבעים יום השניים אשר הזכיר כ"כ ע"י "פסל לך" .כן תזכו אתם!)
אשר היו טרם עלותם כמדובר( .ובזה בסמוך ,לא לרצון היו לישראל ,כי אדרבה על כן רמז להם הוא יתברך בענין
נתיישב קושיא יח .מה היה שהלוחות בא משה ואמר אליהם משמו יתברך הלוחות כי כמקרה הלוחות גם הם יקרם.
השניות לא בראם הוא יתברך למעלה אתם עם קשה עורף רגע אחד אעלה והוא ,כי רצה יתברך לאמר להם כי מה
כראשונים? והיה מן הראוי שיהיו גם בקרבך וכליתיך ועתה הורד עדיך מעליך שלא יתוקן זוהמתן בחיים חייתם ,לבא
הם מלמעלה כדי שיכון בהם מכתב כו' כי לא אעלה בקרבך כו'. תכלית בריאת העולם אל תכונתו להיות
אלקים גם שלא יהיו ממדרגת הראשונים!
וקושיא ו .אם בריאה יברא הלוחות ואז שמע העם את הדבר הרע הזה משכנו יתברך על האנשים ,כי ישוללו
סנפירינון באהלו של משה כמו שאמרו ויתאבלו ,באופן שלא יבצר מהם מזוהמא ויתלבנו ויזדככו גם חומרם
ז"ל ,למה לא בראם חלקות ולא מלהרהר ולומר הלא אין רצונו יתברך כמלאכי השרת ,הלא יתוקן על ידי בא
שיצטרך אחר כך לפסול אותם ,כאשר שלם עמנו. הנשמות אל העולם הזה ועליתם למעלה
בראם בשיעורם כשיעור ששה על ששה והנה עוד ארבעים יום עמד שם עם ה' על ידי מיתה ושם יקנו מעלה ,וישובו
לבקש רחמים עלינו ולא שוה לו .אין זה טפחים כל אחת מהם? ויתוקנו בכל פעם כל הנשאר לתקן
וכאשר אחרי כן ירדו לארץ הלוחות עם כי-אם שזוהמת נחש אשר דבקה בנו היא וישארו הגופים לימרק פה בארץ הלזו,
רוחניות כתיבתם שבקרבם זכות שעמדה להבדיל בינינו ובין קונינו .ואם והנשמה תעלה לבדה עם קונה ושם
וספירות ,כן לעתיד תרדנה הנשמות ויהיו אמרנו כי עוד חזון לשוב לתקן ולהתם תקנה איכות זך על איכותה אשר היה לה
פה הן וגויותיהן משוללות חלאת חלאת זוהמתינו ממנו תאבד תקוה למטה ,באופן שבסוף הדורות ישובו
ועכירות ,כי גם הגויות יהיו טהורות חלילה ,כי הוא בלתי אפשר כי זוהמת הנשמות בגופים אחר שנתמרק עכירותם
מזוהמא אחר התחיה .כמאמרם ז"ל כי נחש היא תמית את האדם ואין נצול פה ויזהירו יחד שניהם בתחיית המתים
הקדוש ברוך הוא יעשה להם כנפים וכו' מהמות ואוי מי יחיה ויטהר ממנה .וכו' כזוהר הרקיע:
על כן בא משה ויאמר לדבר אל לבם בעת שנאמר ,יעלו אבר כנשרים כו'. וזה הדבר רמז להם הוא יתברך כי עשה
שהוא ,כי גם שיהיו בגוף ונפש ,יהיו ההיא .לומר ,בעת ההיא ברדתי מההר להם מן הלוחות משל ומליצה לעניינה.
כמלאכי השרת שש כנפים לאחד ,שיהיה בארבעים יום השניים שהוא האמור והוא ,כי כאשר אחר שיבור לוחות
חומרם זך ,באופן שמה שלא נתקיים בהר בסמוך ,כי מאז היה לכם מורך לבב על לא ראשונים חשב מחשבות לעשות בשניים
סיני יתקיים לעתיד על ידי מה שהאדם טובה השמועה השמיעם ה' ויתאבלו ,כי דוגמת אשר יקרה להם לישראל.
עמל בתורה ומעשים טובים בעולם הזה מאז היה מקום לחוש על אבדן תקוה והוא ,כי גם ישראל כאשר נשבר
ונפשו עולה למעלה וקונה איכות קדושה כמדובר על היות בלתי אפשר לשוב ליטהר איכותם כאשר קרה ללוחות ראשונים
עוד מזוהמת נחש. על מה שהיה לה תחלה. יהיה להם בשניים ,והוא ,כי כאשר שלח
עד שבסוף בעת שוב הנפש פה בעת על כן אמר להם משה הנה בעת ההיא, משמים ארץ שתי לוחות ספיריות
התחיה ,אז גם החומר יהיה מאיכות נפשיי היא עת נפלה אימה עליכם ,עלתה והלבישם גשמות ,ופסל משה מלבושם
בלתי מקבל עוד תערובות חלאת זוהמא .ארוכתכם מאתו יתברך( ,ובזה נתיישב אשר היה גשמי עליהם והעלם השמימה
קושיא ג .בעת ההיא ,למה מסיים העת משוללי לבוש ,ושם הוסיפו על רוחניותם
והוא כמשל הלוחות ,שאחרי כן נמצאו שהיה זה בה?) והוכנו לה' שכתב בגודל רוחניותו יתברך
בעולם השפל כגוף שבקרבו נשמה ושתיהן בהם וישלחם לארץ זכים ובהירים גם הם
כי הלא ,אז ,אמר אלי פסל לך ,שהוא בעלי איכות קדושה ככתב כמכתב, גם רוחניות אשר בקרבם כנפש בגוף.
לרמוז כי כאשר הלוחות עלו על ידי פסול
כן האדם בל יתייאש מלשוב להתקרב הגשמיות מהם ,כן יהיה לכם השגת כן האדם גם שהנפש אשר שלח הוא
אליו יתברך גם בגוף ונפש כאשר היו האושר על ידי המות ,כי תעלה הנפש יתברך מלמעלה ילבישנה חומר הגוף
בחורב כמדובר( :ובזה נתיישב קושיא למעלה ותתעלה כאשר עשתה בעולם והוא עכור בחלאת זוהמת נחש ,עם כל זה
א .הנה אין ענין זה מענין מצות ה' הזה ,עד שבאחרונה תאושר בארץ עם לא תאבד תקוה חלילה .כי כן האדם על
12
שינה הסדר כי הוא יתברך אמר אליו מהראוי יאמר ואקח את הלוחות בידי הגוף הזך גם הוא .ומעין הלוחות הוא ,כי
עלה אלי ההרה ואחר כך ועשית לך ואעל ההרה! ולא לומר תחלה ואעל יהיו על ידי הפיסול זכים כראשונים.
ארון כו' והוא עשה הארון טרם עלותו? ההרה ואחר כך ושני לוחות בידי! (ובזה מבאר ביתר ביאור יישוב קושיא
וקושיא יז .ואשים את הלוחות וקושיא טו .בידי ולא אמר על שתי ד .פסל לך ,מה ענין לומר לך? וידוע
בארון ,מה צורך לאומרו להם פה? ומה ידי כדבר שנאמר למעלה בראשונים!) מאמרם ז"ל הפסולת יהא שלך .האם
גם כי ידוע הוא!) ועל ידי כן הוכנו שויכתב על הלוחות אפשר שלא היתה כונת הכתוב רק
ואז ויהיו שם כאשר צוני ה' ,שהוא, בידו יתברך ,וגם שהיה כמכתב הראשון להודיעם שהעשיר הוא יתברך את
שצוה יהיו יחד עם שברי לוחות ,כמדובר את עשרת הדברים אשר דבר כו' מתוך משה? ומה גם שאין מעצור לה' להושיע
למעלה על אומרו ושמתם בארון: האש. ולהעשירו בלעדי זה!)
הנה בזה גמר אומרו ענין הלוחות, שהוא ,כי כל אותו הרוחניות אשר היה ועל ידי עלות אותם ההרה תצטרך
שהוא יתברך העלם במעלות מהארץ בדברות אשר דבר אליכם שראיתם את לשים מסך בינך ובינם ,כי ועשית לך ארון
הלזו ככל הדרך המפורש ,למען מזה יקח הקולות שהיו אש אוכלה ,אותו הרוחניות עץ ,כי יעלו במעלות עד גדר שאכתוב ,כי
האדם משל ומליצה אל תיקון האדם על נחקק בלוח. יוכנו לשיכתוב הוא יתברך בעצמו עליהם
ידי הסתלקו מן העולם ,עד שאחרי כן ושיהיו הדברים אשר היו כו' כרוחניות
והוא מאמרם ז"ל במדרש חזית כי כתב ראשון אשר שברת.
לעתיד יתוקן הכל ויהיו בגוף ונפש זכים הדברים שיצאו מפיו יתברך שהיו
וברים כאשר בעמדם על הר סיני והותר, מדברים עם כל אחד מישראל ואומר לו ואמר לי אל ימעט בעיניך קדושת
באופן שאל יתייאשו מן הרחמים. 'מקבלני את עליך כו' מקבל את אלקותי', רוחניות אשר היו בלוחות ראשונים ,כי
~ ~ ~ ואומר 'הן' ,מיד היה הדבור עצמו הולך הלא גם ששברת אותם על שראית
ונחקק על הלוח שנאמר ,קול ה' חוצב האותיות פורחות באויר עדיין קדושה
(ע"פ הנ"ל בפ' עקב יש לפרש באופן בהם.
ב' ,דבריו הק' הנ"ל בפ' כי תשא) להבות אש ,הנה שהדבור הנחקק על
הלוח היה כח רוחני כאשר ראוהו ישראל כי על כן אנכי מצוך לאמור ושמתם
(וזל"ק) כך על ידי התורה אשר בהן בדברו אתם( :ובזה נתיישב קושיא טז. בארון שגם הראשונים אשר שברת תשים
שעל ידי משה כאשר יופשט חומרו ויכתוב כמכתב הראשון את עשרת בארון עם השלמות אשר תביא שעליהם
ממנו ויעלה אל הא-להים ידבק בו הוא הדברים אשר דבר ה' אליכם בהר אמרתי לך ועשית לך ארון עץ .והוא
יתברך כאשר הלוחות על ידי משה הוכנו מתוך האש ,כי הענין כפול ומכופל ,כי מאמרם ז"ל הזהרו בזקן ששכח תלמודו
שעל ידי הפשיט פסולת גשמותן עלו עד באומרו כמכתב הראשון ידוע הוא כי מפני אונסו כי לוחות ושברי לוחות
ה' ויתקרבו אליו: הם עשרת הדברות ומאומרו עשרת מונחים בארון :וכו'
(ע"פ הנ"ל יש לפרש) כך על ידי כח הדברים ידוע הוא שהם אותם אשר (ונחזור אל הענין) כי מספר משה
קיום התורה אשר בהן בבני ישראל שמעו שדבר להם ה' מתוך האש!) מגודל הקדושה אשר קנו הלוחות
שעל-ידי משה יזכו לזה ,אזי במיתת וכל כך היה רוחני שהיה גדול ודק בהעלות אותם ההרה באומרו ואפסול
האדם כאשר יופשט חומרו ממנו מאיכות הלוחות שהיו עדיין להבות אש שני לוחות כו' ואעל ההרה.
ויעלה אל הא-להים ,אזי ידבק בו עודם למעלה ,שהיה הדבור חוצב להבות
באדם הוא יתברך. והביטו וראו הקדושה והרוחניות אשר
אש. קנו בהעלותי אותם ההרה אשר שם הא-
כמשל ומליצה של הלוחות ,כאשר וזה יאמר פה כי גם בשניים היה הכתב להים.
הלוחות ,אשר על ידי משה הוכנו מאיכות מה ששמעו מתוך האש ,שהיה
הלוחות ,שעל-ידי הפשיט משה כי אחר שואעל ההרה ושני הלוחות בידי
רוחניות גדול מה שאין העין יכולה לראות, מיד שעם היותם שנים ביד אחד הייתי
פסולת גשמותן ,עלו הלוחות עד ה'
ויתקרבו אליו: ואז ויתנם אלי וארד מן ההר .וכל כך קנו נושאם מה שאינו דרך טבע ליקח איש
קדושה שהוצרכתי מיד לשים אותם שתי אבנים אורכם ששה ורחבם ששה
~ ~ ~
בארון אשר עשיתי לבל יזונו עיניהם וגובהם ששה ביד אחד ,וזהו ואעל כו' ושני
ALSHICHK@GMAIL. COM
מהלוחות ויתחייבו את ראשם( ,ובזה הלוחות בידי( :ובזה נתיישב קושיא יד.
נתיישב קושיא יג .ואעש ארון כו' ,למה ואעל ההרה ושני הלוחות בידי ,כי
13
לאחד משלש בחינות ,או שתזמרו לו
יתברך סתם בלי החזיק טובה לנו
בזמן היותו חרב וישראל הולכים בגלות
ביניהם ,כי שפע הקדוש ברוך הוא ההוא
* קצורי * באורי * לקוטי *
שבאמצעותנו באה לכם הטובה ,או זולת ריבוייו הוא מתמיד: האלשיך הק'
שתכירו כי במה שה' הוא מלכנו והוא
מטיב לנו נמשך לכם אגב טובתנו טובה,
מה שאין כן בבית ראשון ושני הנקראים ראש השנה
הר ושדה שלא אהבו להיות "סלה" ,כי-
או דרך ג' שתחשבו כי גם ה' מלככם אם שמאז נבנה נעשה מקום תחתיו לגנוז ~ ~ ~
כאשר הוא מלכנו ולא מתמציתנו תאכלו, הארון בהחרב הבית ,ונרמז בתורה בזאת הוספות בסוגריים ובאותיות שונות הם מן המלקט ומבאר
כי-אם דרך כלל שהוא יתברך מלך על כל יבא אהרן ,כמנין "בזאת" ,וכן השני פסוקים שלפני תקיעת שופר
הארץ כמונו ככם ומשביע לכל חי רצון. מתחלתו חסרו חמשה דברים ,וכמפורש
אומרים ישראל הנה בשלש אלו הבחירה תהלים מז :למנצח לבני קרח מזמור כו'.
במזמור אם ה' לא יבנה בית כו' ,כי גם ענין מזמור זה יסוב על הקדמה אחת
בידכם ,אם דעתכם היא הסברא בבתים הראשונים ,שאמרו רבותינו ז"ל
הראשונה ,שהיא כי תזמרו לאלקים סתם ידועה מרבותינו ז"ל הלא היא ,כי טוב
אילו ידעו האומות מ"ה כמה טובה חסרו לאומות העולם מ"ה ,היות הוא יתברך
זמרו ,ואם היא השנית והיא כי תזמרו לא החריבוהו ,לא היה "סלה".
למלכנו שתכירו כי ה' מלכנו ועל ידינו מלך עלינו ,והיות מלכיהם תחת מלכינו
נמשכו לכם הטובות זמרו ,וזהו זמרו ועל כן אמר מה שאמרתי תקעו כף כו' ומלכותנו,
אלקים זמרו זמרו למלכנו זמרו: ושמחו בהכנע תחתנו ,הוא כאשר יבחר כי מתמצית טובתנו ימצו ישתו כלם,
כו' את גאון יעקב כו' הוא בית המקדש יותר מאשר בהיות העולם להם לבדם,
ואם הדרך השלישי שהוא כי מלך על השלישי אשר אהב סלה.
כל הארץ אלקים שתקראוהו מלך על כל והוא יתברך מלך העולם והבית שלו חרב,
הארץ דרך כלל כמונו ככם ,גם בלשון זה וזה יצדק בעצם במאמר שמואל ,אין וכסברת שמואל כי אין בין הזמן הזה
זמרו משכיל ,כלומר בכלי שיר הנקרא בין הזמן הזה לימות המשיח אלא שעבוד לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות
משכיל גם כן תזמרו ,כי הלא בכלל הוא מלכויות בלבד ,שלא יהיה בינינו ובין בלבד:
ישראל שכל הארץ בשבילם נבראת: האומות אלא שיבחר לנו את נחלתנו ונבא אל הענין ,אמר הנה כל העמים
והאומות יהיו במקומותם שלוים והוא ראוי תקעו כף ,והכנעו לאלקים בקול רנה
אמנם ,אל יעלה על רוחכם כי מלככם דעת הרמב"ם ז"ל:
הוא ולא מלכנו ,כי זה אין לו שחר ,כי הנה ושמחה ,כאשר ה' עם היותו עליון נורא
דעו ,כי התייחסו יתברך למלך הגוים ושמא תאמרו ,והלא גם אפשר נחטא מלך גדול על כל הארץ ,ידבר עמים
בלבד אינו לטובתכם ולא יצדק ,כי הלא לה' וגם בנו יהיה קצף ומה גם לאומות תחתינו של ישראל ,ולאמים שאין לאום
כאשר מלך אלקים על גוים ,הוא קודם מ"ה ,ואיך יבטחו שייטיב להם בשבילנו. אלא מלכות ,יהיו המלכויות תחת רגלינו.
בוא אברהם וזרעו לעולם ,אז לא היה שם הנה אין מזה פחד כי הנה זה דרכו יתברך, אך אין זה מתמיד ,לא בזמן בית ראשון
אלקים הוא מדת הדין מסתלק ועולה בהיות מדת אלקים היא מדת הדין עלינו המתייחס לאברהם ,ולא לבית שני
מעל כסא הדין ,רק אלקים ישב בקבע על בחטאינו ,כי בתרועה וקול שופר תעלה המתייחס ליצחק ,כי לא יתמידו,
כסא קדשו המיוחד לו והיו שפטים מדת הדין מעלינו על ידי מה שנכנע בקול
התרועה ,ותתהפך לרחמים על ידי רק בזמן הבית השלישי הנבנה בזכות
גדולים תמיד בנו ,בדור אנוש הוצף יעקב שהוא קיים לעד ,שהוא כאשר יבחר
שלישו של עולם ואחריו דור המבול ודור התקיעה.
לנו את נחלתינו שתהיה לעד ,נחלה לנו
הפלגה ,באופן שאינו טוב לכם התייחס וזהו עלה אלקים הוא שם אלקים הוא שהוא את גאון (בית השלישי של) יעקב,
הוא יתברך למלך עליכם: מדת הדין בתרועה ,ויעשה הוא ה' אשר אהב להיות (הבית קיים לעד) סלה,
וטוב לכם תגררו אחרינו ,לאכול שיתהפך לרחמים בקול שופר ,הוא קול הוא בית המקדש הנקרא גאון סתם ,כמה
מתמציתנו .כי הלא אין פחד תהיה כסא הפשוט של שופר הוא תקיעה שהיא רמז דאת אמר ושברתי את גאון עזכם זה בית
מדת הדין יושב בקבע ,כי הנה כאשר אל הרחמים ,וזהו עלה אלקים וכו' ה' המקדש .ואמר על הבית השלישי שנקרא
נדיבי עמים נאספו ,אז נמנו וגמרו ואמרו בקול שופר .כלל הדברים כי מתמציתם גאון יעקב שנבנה בזכות יעקב שהוא
כי עם אלקי אברהם הוא עם כל כך חשוב, ייטב לכם טובה רבה ,שראוי לכם לתקוע הנקרא בית שהוא קיים לעד ,כנודע
עד גדר כי לאלקים הוא מדת הדין הם כף ולזמר לה': מרבותינו ז"ל כי אברהם קראו הר ,יצחק
מגני ארץ הם מגינים מהדין .וזה במה זמרו אלקים זמרו כו' .הנה אפשר קראו שדה ,יעקב קראו בית ,וזהו את גאון
שהם עושים כי לאלקים שהוא מדת הדין שבהיות לכם הטובה על ידי היותו יתברך יעקב אשר אהב להיות סלה .כי מתמצית
היות מאד נעלה מכסא הדין הנזכר ,נמצא מלך עלינו ,ואתם האומות תחת ידינו אותו השפע של הבית המקדש ההוא
מהנאת תמציתנו ,אפשר תזמרו את ה' ייטב לאומות מ"ה ,יותר מאשר להם
14
תהלים קיח :מן המצר קראתי ענני זה בית המקדש ,וחשקנו הוא גאון יעקב, כי עיקר העולם היה ישראל ,עובדי א-ל
במרחב י-ה הוא הבית של יעקב ,הוא הבית השלישי אחד.
הנה כתבנו כי המזמור הלז על הגאולה הרוחני וקיים לעד ,כי הראשון שבזכות או שעור הכתוב ,כאשר נדיבי עמים
העתידה ידבר .ונבא אל הענין ,כאשר אברהם ונעשה הר ,והשני שבזכות יצחק נאספו יחד באחדות ,הם עם הנקראים,
ידענו כי יהיה השם הגדול שלם על ידי ושדה נחרש אינו קיים ,כאשר של יעקב עם אלקי אברהם ,כי במה שהם עם
מלחמה לה' בעמלק ,והוא על ידי מלך אשר אהב להיות סלה שהוא קיים לעד: לאלקים ,הם מגני ארץ מהדין ,והוא
המשיח ,כי ידענו כי הוא דוד הוא מלך [ו] ומה שאמרנו הריעו לאלקים ,שהוא שעושים בהתאחדם היות אלקים שהוא
המשיח. תרועת הכנעה ,לטובתכם אמרנו ,כי דעו הדין ורוגז מאד נעלה ,מן העולם ,כאשר
ומעתה בא וידבר כמדבר עם עמו נא ,כי על ידי הכנעה מתהפך הדין אברהם היה מגן ארץ ומעלה מדת הדין
ישראל ,הנה בטוח אני על העתיד מאשר לרחמים ,כאשר קרה לנו ,כי עלה אלקים ורוגז מן העולם:
ראיתי במלכותי כעת. ונסתלק מלנהוג דין עלינו ,ונהפך עוד יתכן דרך שני בכל המזמור ,אשר
להתייחס ,ה' הוא מדת רחמים ,על ידי לא כדעת שמואל ,האומר כי אין בין
ובזה יאמר דוד ,הנה מ'קל וחומר אבטח קול שופר ,וזהו ה' בקול שופר .והנה זאת
בישועה העתידה ,כי הלא כאשר מן העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד
יעצתי הריעו לאלקים שתכנעו בתרועה מלכויות בלבד ,וכוונת בני קרח על זמן
המצר בהיותי במערה עם שאול כאשר לפניו ,ולא תהיה הרינה משוללת הכנעה:
הוא בבית הסוהר קראתי י-ה שיצילני י- הגלות המר הזה ,אחר אומרם במזמור
ה ,כי עדיין לא היה השם שלם ,כמה דאת [ז] ואם העולה על רוחכם הוא לזמר הקודם ,כי על צערנו לא יבצר ,כי ה'
אמר כי יד על כס י-ה ,ואעפ"י כן ,ענני לאלקים בלי תרועה והכנעה ,עשו ,וזהו צבאות עמנו,ואף שיש לנו צרות על ידי
במרחב ,כשיצאתי החוץ וקראתי לשאול זמרו אלקים זמרו ,שאם רצונכם זמרו מדת הדין ,משגב לנו הוא ,אלקי יעקב
שהיה במרחב ,שלא יכולתי להתחבא, אלקים ,זמרו .ואם העולה על רוחכם הוא, סלה ,כי בצער הזה בגלות ,הוא משגב לנו
שהיתה סכנה עצומה ,באין מנוס ,עם כל כי מלכנו הוא בייחוד ,אלא שמהיותו כעוס מגהינם ,וכן בכל זמן מדת הדין משגב
זה ענני באותו המרחב שם י-ה, עלינו ,מטיב אתכם ליסרנו בכם ,זמרו: מצרות גדולות אחרות ,והלא יתחמץ לבב
[ח] ואם העולה על רוחכם הוא ,כי מלך אנוש באמת באמור ,מה זכות נערוך
ואם כן מכל שכן לעתיד ,שיהיה השם לגוים בגלותנו ,שגדולה הצלחתם
שלם ,שה' לי שלם ,שודאי לא אירא... על כל הארץ אלקים ,בין על ישראל בין על
הגוים ,הנה זמרו משכיל ,כלומר מי שהוא וטובתם:
בני הגלות החיל הזה הם המדברים משכיל ,יזמר כך ,כי יוצר הכל הוא יתברך: [ב -ד] על כן באו בני קרח במזמור הלזה
בלשון יחיד ,להורות אחדות הלב ,מורים להעמידנו על האמת ,כמדברים עם הגוים
בטחון על הגאולה ואומרים ,כי מקל [ט] אך לומר ,כי מלך אלקים על גוים,
כשכעס על ישראל ,ולא רצה בישראל ואמור להם ,כל העמים תקעו כף לומר,
וחומר מגאולת מדי ,מהמן ,שהיה תקעו כף וגילו בשמחה על הצלחתכם,
מעמלק ,מסוג בעלי גלות הזה נגאל עתה, להיות מלכם ,זה לא כן הוא ,כי-אם,
כי הלא מן המצר שהיינו להשמיד להרוג שאלקים לא עזב את ישראל עמו ,כי-אם, אך ,הריעו והכנעו לאלקים הוא מדת
ולאבד ,קראתי י-ה ,כי שם י-ה הוא שישב על כסא קדשו לדון ,והוכיח בכסא הדין ,בקול רנתכם אשר תרננו בתקיעת
העומד נגד עמלק אשר המן מזרעו ,ולא דינו את ישראל ,ומייסרם: כף ,כלומר כי אלמלא מדת הדין על
קראתי אלא שיוציאני מן המצר ,לא [י] והטעם כי לא יחפוץ בגוים ,הוא ,כי ישראל לא היה לכם טובה ,כי למען
שירחיב לי להפך לינקם מאויבינו ,ולהיות הנה כאשר נדיבי עמים נאספו ,מכל יסרכם אותנו ,כי חטאנו לה' אתם
לנו מעלה ,וזה אמר מן המצר ,הוא מה העמים ,לא נמצאו נדיבים ,רק עם אלקי מצליחים,
שקראתי י-ה ,שהוא לצאת מן המצר של אברהם בלבד ,הם ישראל ,שלמדו אך כאשר ה' מדת רחמים ,שהוא עתה
הגזירה בלבד ,וענני במרחב ,שמלבד צאת מאברהם לעשות צדקה ומשפט ,ובהם עליון ,כי בזה הוא נורא ,כי עלה מן הארץ
מן המצר ,גם הרחיב לי ,שראיתי בשונאי, הוא יתברך חפץ, להניחנו ביד הדין ,כשיהיה ה' מלך גדול
וכל האומות מנשאים את היהודים ,ואם כי הנה לאלקים יחשבו מגיני ארץ, ניכר על כל הארץ ,אז תפלו בנופלים ידבר
חצי השם הועיל לי כך ,עתה שה' שלם לי ובהם הוא חפץ .וגם בהם שם אלקים עמים תחתינו כו':
ודאי שלא אירא... מאד נעלה ,כי מתעלה על ידן ,לעלות [ה] ולא שאנו ישראל מבקשים
דחה דחיתני לנפול וכו' .אחר דבר דוד להתייחס והתחבר עם שם ה' ,והותר מפלתכם ,כי הלא כל חפצנו אינה ,כי-אם,
עם עמו ישראל מה רב טוב הבוטח בה' כי כנודע ליודעי חן: שיבחר לנו את נחלתנו ,היא ארץ ישראל,
מושיע אין בלתו להביא ראיה מעצמו, ~ ~ ~ וכן את הבית המקדש הנקרא גאון
הפך פניו נגד יצרו ואמר דחה דחיתני וכו' כמאמרם ז"ל ,על ושברתי את גאון עוזכם
15
אך ,על מלכות דור ודור ,אמרת ,אם לומר ,הנה דחה (ה') בנבל להמיתו ,ועתה כהיום ,אל תעלם אזנך ,לרוחתי
ישמרו בניך בריתי וכו' גם בניהם עדי עד דחיתני (ה') בשאול במערה ,בשום בלבי לשועתי ,שלא יהיה בלבד העדר ההעלם
ישבו לכסא לך ,הנה זה ידעתי ,שלא יהיה להמיתו על היותו בא להורגני ,והיה זה (כאומרו אל תעלם ,אלא האזינה ,בפועל),
בבחינת חסד ,רק (אם ישמרו) בבחינת דין. כדי לנפול ,שתהיה זאת לי לפוקה ,וי-הוה ו(גם שלא יחכה) על דמעתי ,וזהו לשועתי.
ואפשר ,עדיין יהיה על ידי מדת הדין ולא שתוציאני מיד מהגלות כי זמן עזרני שלא נכשלתי.
הקשה, ועם היות ,כי עזי וזמרת להצילני היה קצבת ,רק לרוחתי שתרויח לי ,ויהיה
שם י-ה ,כי ענני במרחב י-ה ,עם כל זה לשועתי ,ולא מדמעתי:
או מדת דין הרפה,
ויהי לי השם שלם הנזכר לי לישועה או יאמר ענין תאות לבו נתת לו ,הוא
או בחינת דין שבשם הרחמים, משל לשני אהובי מלך שהלך כל אחד מיצרי הרע...
מה שאבקש הוא שבכל איזו בחינה לא אמות כי אחיה וכו' .הלא אמרתי ,כי לבקש שאלה מאתו .ובהחיל האחד
שיהיה ,יהיה במזיגת צדקה. ענני במרחב י-ה ,ושעם כל זה השם שלם לדבר ,אמר המלך 'ידעתי את שאלתך,
כלך מדברותיך כי אעשה רצונך' .ואת הושיע לי כמדובר.
ושיעור הכתוב ,על דבר מלוך פרי בטני, אמר עתה אל יעלה על לב שומע ,כי השני ,עם שידע גם כן שאלתו' ובהחילו
הנה ראש דברך אמת ,שאמרת ,אמת לא הסכים לעשותו ,עם כל זה לא נמנע
ישוב ממנה מפרי בטנך אשית לכסא לך, והוצרך משמוע את כל דברי שאלתו עד תומו. שם י-ה אין בו כדאי להושיע,
חלילה (מחמת מיעוט כח ,אל) השם
כלומר וזה הוא אמת (קיום בלי תנאי),
שלא ישתנה בשום פנים, והנה אין ספק כי אהבת השני גדלה על שלם לכך,
אהבת הראשון ,כי בהשתעשע לשמוע
אך להיות לעולם מלכות זרעי ,שהוא, כי דעו איפה ,כי גם אם לא הייתי מת ,דבריו ולא השתיקו כאשר את הראשון.
גם בניהם עדי עד ישבו לכסא לך ,שתלית כי-אם חי לעולם ,כל זמני לא יספיק
הדבר בכשרון שאמרת אם ישמרו וכו', והוא מאמרנו גם כן על פסוק אשר לא להלל שם י-ה.
שהוא על ידי דין ומשפט ,בזה אבקשה, וזהו (אף אם) לא אמות כי אחיה ,כלומר הסיר תפלתי וחסדו מאתי ,ועל פסוק,
שכל סוג משפט שיהיה ,יהיה בבחינת טרם יקראו ואני אענה ,שעם שאענה
צדקה עמו ,וזהו ולעולם כל משפט צדקך: תמידכי ואסכים לעשותו ,לא אמנע מלשמוע ,כי- לעולם ,וכל זה שאחיה לעולם,
ישאר לי (תהלות) לספר מעשי י-ה,
אם ,עוד הם מדברים אחר שאענה (כבר,
או יאמר ,ראש דברך אמת .אל תשיבני עוד זאת) ואני אשמע. אין קצה.
לאמר ,כי איך אצילך( ,כי אין דרכי
כלומר ,ואם כן ,לא אמרתי ,כי-אם ,ועל דרך זה יאמר פה ,אל תעלם אזנך כו',
שרצה הקדוש ברוך הוא ,לכבדני ,לומר אחר שקולי שמעת אל תעלם אזנך.
להכריח בעלי בחירה ,כדי להציל)
מבעלי בחירה( ,כי הרי) שאמרת ,אנכי ה' להושיעני בשם שלם ,עם שבשם י-ה ,היה
אלקיך אשר הוצאתיך וכו' ,שהוא מיד ופירש מה שאמר קולי שמעת ,הוא עוז ותעצומות להפליא ,לעשות גם הוא:
(המצריים) בעלי בחירה, לרוחתי ,ששמעת להרויח לי ,שהוא ~ ~ ~
שהסכמת (לתת) הרוחתי ,לעשותה.
ואין לומר ,כי שם היה בשביל כל איכה ג :קולי שמעת אל תעלם אזנך
ישראל ,שבהם קיום העולם( ,ואשר על (ועוד זאת) ומה שאמרתי אל תעלם לרוחתי לשועתי.
כן הכרחתי בחירת המצריים) ,מה שאין אזנך ,הוא לשועתי ,כי אחר ששמעת
כן (לי) ליחיד, קראתי שמך ,כמו שאמרו ז"ל ,שצעק והרוחת לי ,לא תמוש משמוע את דברי
נחשון בן עמינדב ואמר ,הושיעני א-להים שועתי ...כי בגלות מצרים ,מבלי נבכה
כי הלא ,ולעולם ,שהוא בשביל היות שמעת קולי ,גם עתה אל תעלם וכו'. כי באו מים עד נפש.
עולם ,הוא משפט צדקך ,שאמרת ,כי בי, והיה מבור תחתיות ,כי גם שמצרים
~ ~ ~
שאני בחירך ,תלוי (קיום) עולם ,כמאמר
ספר הזוהר על פסוק ,לא בחרתי בעיר וכו' נקראת בור הוא בור תחתית אחת ,אך תהלים קיט :ראש דברך אמת ולעולם כל
בים היו שני תחתיות ,תחת שעבוד
ואבחר בדוד ,שאלמלא דוד לא בחר משפט צדקך: מצרים ותחת מצולות הים.
בירושלם ,אשר בה תלוי קיום ישראל והענין ,כי השר (של מצרים) היה רוצה על ענין מלוך בני תחתי איני צריך שום
והעולם. לעמוד בדין ,כי היינו עובדי עבודה זרה .דבר ,כי הנה ראש דברך אמת ,שהוא לשון
או מעין זה .ראש דברך ,בראשית וכו' קיום בלי תנאי כנודע ,שאמרת ,נשבע ה'
והארץ היתה תהו ובהו ,בלתי מתקיים, ואז מיד מבלי אבכה ,קולי שמעת עם לדוד 'אמת' לא ישוב ממנה שמפרי בטנך
אשית לכסא לך, היותי בלתי כדאי.
אך ,ורוח אלקים ,אמרו רבותינו ז"ל ,הוא
16
ועל הא' שהיא נשאת ונתת ,הוספתי על החטא ,כי-אם שהניחו על חפשיות מלך המשיח ,שזכותו ,מרחפת על פני
טוב מדתי ,כי עד כה שקר שנאתי ,ועתה בחירתו. המים.
ואתעבה ,שלא שנאה בלבד כי-אם גם עד נמצאו שהיחידים החוטאים ,בצד -מה וזה יאמר ,דברך ,שתלית קיום העולם
גדר תועבה הוא לי ,ועל השנית ותורתך הם "עושקיו" ,שבשבילם ,אין הקדוש במלך המשיח שאני אני הוא ,אמת .נמצא
אהבתי: ברוך הוא שומרו מלחטוא ,עם ש(מדתו שבשביל קיום עולם ,הוא משפט צדקך,
* היא ,אשר) רגלי חסידיו ישמור. ששאלתי שתצילני ותחייני:
אסתר פרק ח :ליהודים היתה ...וששון, ועל כן אמר ,הנה עשיתי משפט וצדק, ~ ~ ~
זו מילה ,כמה דאת אמר ,שש אנכי על שהם הפך העושק ,שבהיות העני חייב, תהלים קיט :ערוב עבדך לטוב אל
אמרתך ...איך באומרו ,שש אנכי על הייתי נותן לו צדקה לפרוע לחברו ,בל יעשקוני זדים
אמרתך יש שם מילה? ...שהרי נאמר יעשוק אותו ,לכן אם פעם אחת הנחתני הנה עשיתי משפט וצדק ,ידעתי כי בל
כמוצא שלל רב ואיזה מצוה מצא ושש מלשומרני ,מעון בת שבע ,בל תניחני עוד תניחני לעושקי המה יחידים החוטאים,
עליה זו מילה ,כמאמרם ז"ל ,על למנצח לעושקי ,הם היחידים ההם. שאם פעם אחת הנחתני ,לבל סייעני
על השמינית כשנכנס דוד במרחץ ראה ושמא תאמר ,כי הלא זה טוב לי משיהיו לשמרני שלא אחטא( ,שאע"פ שלא
עצמו ערום מן המצות וכו' הסתכל רשעים ,ואולי לכפר בעדם ,תקחני ,כי כל הייתי ראוי לאותה מעשה ,אך) בשביל
במילה שמח ואמר למנצח על השמינית ישראל ערבים זה לזה ,כענין טול רב שאם יחטא יחיד וכו',
על המילה שניתנה בשמיני. שבהם, לא תניחני פעם אחרת ,בשביל עושקי,
או יהיה כמאמרם ז"ל ,שש אנכי על כי הנה על הטובים ,שב(חוטאם ואז) מלשמרני.
אמרתך זו מילה כמה דאת אמר כי שמרו שומעם (שאחרים) מוחים בידם( ,הם) אך מה שאחלה פניך שתצילני ,הוא
אמרתך מה להלן מילה שנאמר ובריתך שבים מלחטוא ,החרשתי, מהזדים ,הם כוחות המחטיאים ,שאין
ינצורו אף כאן היא מילה. אך יש זדים ,שאדרבא ,יענו עזות (נגד נמנעים (מלהחטיא) ,אלא כשאתה מעיד
המוחים) ולמה אמות בשבילם. ברוב צדקתם באמור ,שיזהרו בפלוני.
ובזה אמור מעתה ,נאמר כאן ששון
ונאמר להלן שש אנכי מה להלן מילה וזהו ערוב עבדך ,שאהיה ערב בשביל מי וזהו ,ערוב עבדך ,שלא ימצאו פתחון פה,
שהוא טוב (וכנ"ל שמקבלים מוסר באשר קרה לי עם בת שבע ,שלא ידעו,
שהרי נאמר אמרתך אף כאן מילה.
מהמוחים) ,אך ,אל יעשקוני זדים, (שלא הייתי ראוי לאותה מעשה ,אך) כי
ויש סעד לזה מהנוטריקון כי אמרתך שאמות בשבילם ,ואהיה עשוק ,שאפסיד עשית בשביל שאם יחטא יחיד וכו',
במספר קטן עולה שלש עשרה כמספר כל הזכיות שאעשה ,אם לא אמות לכן ערוב עבדך ,שתצא (אתה ה' ,מעיד
מילה במספר קטן ,וכנגד שלש עשרה בשבילם ,עד סוף ימי: ו)ערב עלי ,לטוב שלא אחטא ,כדי ,שאל
בריתות שנכרתו עליה... ~ ~ ~ יעשקוני זדים המחטיאים ,שלא יתפקרו
שלא בלבד ניתן להם החיים ,כי-אם גם תהלים קיט :שש אנכי על אמרתך כמוצא נגדי ,באומרם ,כי לא שלם אני ,להיות
חירות העבדות ,שהיה מקום לומר כי שלל רב, מהבלתי חוטאים (כי עבירה נגררת
הלא דבר מלך ממכרו לא ישוב ריקם, מעבירה ,אשר) מבלעדי המחטיאים
מדברך של קושי על ידי נתן הנביא ההם,
ואם תתבטל המכירה בבחינת המות לאמר לי שחטאתי לה' ,אז פחד לבי .אך
תתקיים בבחינת עבדות... כשאמר לי אמירה של חיבה ,שאמר גם כדי שיזהרו בי ,לבל החטיאיני...
שזכו ,והיא היות להם גם חירות ה' העביר חטאתך ,אז ,שש אנכי על *
מעבדות ,היה על זכות המילה שהיא אמרתך ,כמוצא שלל רב... הנה אמרו רבותינו ז"ל' ,לא היה דוד
חותם אות ברית קדש ,הוא חותם היותינו על כן ,אז שמתי לבי להשמר ,והשתלם ראוי לאותו מעשה ,אלא שאם חטא יחיד
עבדים להקב"ה ,היא שעמדה לנו לבל מהדברים הראשונים שאדם נותן עליהם אומרים לו כלך אצל דוד'.
נהיה עבדים לאדונים זולתו יתברך. דין וחשבון ,שהם נשאת ונתת באמונה וביארנו במקומו ,שלא החטיאו הוא
~ ~ ~
קבעת עתים לתורה. יתברך ,חלילה ,כי-אם ,שלא עשה
כמדתו יתברך ,שרגלי חסידיו ישמור מן
17
אליהם ,על ידי עשותם מכון הכסא, פסוקים שלפני מוסף: תהלים קיט :טוב טעם ודעת למדני .כי
יקדמו את ביאת פניך ,החסד ואמת ,שהם תהלים פט :צדק ומשפט מכון כסאך. במצותיך האמנתי:
שני תכשיטין ,ולא תאחרם ,עד בוא פניך שטוב טעם החוקים ,שהוא עיקר
על ידי צדק ומשפט ,המביאים פניך ,על ידוע מאמרם ז"ל ,כי בשתים ,יתחתן
בנו הוא יתברך ,משלנו ,ושתים משלו. טעמם הפנימי ,ועוצם האיכות.
הכסא שיכינו:
משל למלך שנושא אשה ,והיא מביאה לו ואם קצר שכלי ,וכבר ידעתי לפי שכלי,
ועם היות ,כי לפי הראוי אני מקשה שני תכשיטין ,והוא מביא שנים אחרים, שאלתי היא ,שתחנני דעת ,כדי להחזיק
לשאול ,כי לישראל יאתה להכין הכסא כך הקדוש ברוך הוא מתחתן בנו וישראל טוב הטעם ,וזהו טוב טעם ודעת למדני.
תחלה ,בצדק ובמשפט ,להכין עצמם הנמשלים לכלה נותנת שני תכשיטין,
להשרות עליהם שכינה ,ואחרי כן יבוא כי ,אם הייתי עושה (ושואל טוב טעם,
שהם צדקה ומשפט ,כמה דאת אמר ,כי ואשר כוונתי) בשאלתי ,למען האמין בהם
חתן לקראת כלה ,ישב על כסא רם ונשא, ידעתיו למען אשר יצוה את בניו כו'
אשר הוכן לו ,ועם כל זה אני אומר ,כי ,עם (רק כאשר) ביודעי טעמם ,היה קשה
לעשות צדקה ומשפט, שתנתן לי שאלתי ,אך הנה כבר במצותיך
כי אשרי העם יודעי תרועה ,שיחסר להם
תחלה שפע רב טוב( ,ממך ,המדות של) והקב"ה מביא ב' תכשיטין על שלנו, האמנתי (מקודם שידעתי טעמם):
שהם חסד ורחמים ,כמה דאת אמר, ~ ~ ~
חסד ורחמים ,כי-אם תרועה והכנעה,
שעל ידי כן יקיימו התורה מעוני (המדות "וארשתיך לי בצדק ובמשפט" שהוא תהלים קיט :נדבות פי ,רצה נא ה',
ש)בצדק ובמשפט ,ובהעדר שפע חסד משלנו ,ומוסיף לה מדיליה חסד ורחמים ומשפטיך למדני.
ורחמים ,ויוכנו לקיים את התורה אחרי וזהו "ובחסד וברחמים". נדבות פי ,שאני (יהיה) נודר בפי,
כן ,מעושר שעל ידי החסד .וכמאמרנו על אלא ,שהוא יתברך אינו נותן לנו את לעשות כשתצילני מהצרה ,רצה נא ה',
משנת ר' יונתן אומר ,כל המקיים את שלו ,אם לא בתתנו את שלנו ,אך בהעדר כאילו עשיתים מעתה,
התורה מעוני כו' ,שהוא ,כי העוני ,טוב ממנו צדק ומשפט ,מיד הוא אומר, ואז על ידי כן ,תוסר דאגת לבי,
לגבר בראשיתו ,כי כל המקיים את אספתי את שלומי כו' את החסד ואת ומשפטיך למדני ,כי אז תהיה לי שמחה.
התורה מעוני ,יהיה בטוח ,כי גם אם הרחמים ,ולא עוד ,אלא שרוצה שנקדים
יעשיר ,לא ישמן ויבעט ,כי העוני ,הכינו אנחנו את שלנו ,ואחר כך יתן את שלו, ושמא תאמר ,כי אולי שכחתי מלמודי,
להיות נכנע בעבודת ה' ,מה שאין כן אשר כמה דאת אמר "וארשתיך לי בצדק ואני פושע ,ואיך אשאל עתה שתשוב
יעשיר בתחלה ,שאם העושר יעשה את ובמשפט" ואחר כך "בחסד וברחמים": ללמדני,
שלו ,ויבטל את התורה מעושר ,סופו, לזה אני אומר ,שמה שאני צריך לבקש
שגם כי יעני אחרי כן ,יבטל את התורה ובזה יתכן ,כי אמר אברהם ,הוא איתן
האזרחי ,לפניו יתברך ,הנה ידעתי ,כי הוא ,שתלמדני מה שאין שכלי משיג ,אך
מעוני ,כי הוללות העושר לא תוסר ממנו. מיראת שכחה ,אולי שכחתי ממה
באופן שאשרי העם יודעי תרועה, ידעתני למען אשר אצוה את בני לעשות
צדקה ומשפט ,שהם שני תכשיטי הכלה, שלמדוני ,איני צריך לזה ,כי הלא אפי'
ועם כל זה ,שאלתי ,שחסד ואמת יקדמו שעל (ידי) שתי מדותם אלה ,יוכנו להיות בהיות נפשי בכפי תמיד ,נרדף למות,
פניך ,והוא ,כי על ידי הסתר פנים ,אפשר כסא ומרכבה אליך ,באופן שעל ידי שתי שאין דבר גורם שכחה כזה ,ועם כל זה,
ירפו ידי בני האדם (מלקיים 'יהלכון', אלה ,תבוא ותשרה עליהם בחסד (אפילו אז) תורתך לא שכחתי...
היינו) מהתהלך ,אל מהלך מיוחד לעם וברחמים, ...חייני ,כדברך שאמרת שאחיה
ה' ,הוא לעולם הבא ,כמה דאת אמר ,כי לעולם ,כאומרך חיים שאל ממך נתת לו
הולך האדם אל בית עולמו ,כנודע ,כי כל אך אוחילה לפניך ,שאל נא תמנע מהם
החסד ורחמים עד עשותם צדקה ומשפט, אורך ימים עולם ועד ,שהוא ענין דוד מלך
ענין העולם הזה ,הוא מהלך ודרך אל ישראל חי וקיים:
העולם הבא ,ואמר כי אשר להם הסתר כי-אם ,שעם היות ,כי צדק ומשפט הוא
מכון כסאך ,שבהם יוכנו ישראל להיות הן אמת שירא אני פן אכשל בדין ,בין
פנים בעולם הזה ,יהרהר ויתרפה מלהלוך בדם נפש ,בין בממון אשר אדם מקפח
בדרך המיוחד לו ,אך עתה ,על ידי אור כסאך ומרכבה אליך ,שהיא חתונתך
אתם ,ואחר כך תשרה ותבוא אליהם חייו אפילו בדין פרוטה ,על כן אשאלה
פניך (שבקשתי שתקדים להם) בחסד מאתך כי ,נדבות פי ,שאני מתנדב,
ואמת ,יהיה להם התהלכות .כי ינשאו בחסד וברחמים,
אך שאלתי ובקשתי היא ,כי חסד ואמת, כקרבנות וכיוצא ,ואין בית המקדש נבנה
ידיו ורגליו ,להלוך בדרך ,אל מחוז חפצו, בימי ,רצה נא מעתה ,בצאתם מפי,
שהוא לעולם הבא ,וזהו ה' שהוא רחמים, שהם חסד ורחמים ,כנודע כי רחמים
ואמת אחת הם ,יקדמו פניך ,טרם ומשפטיך למדני ,פן תהיה שגגות הוראה
עם אור פניך ,שממדת חסד ,יהלכון... עיכוב ,לחיים ,שאמרתי חייני כדברך:
עשותם הצדק ומשפט ,כי טרם בואך
~ ~ ~
18
וזהו ,כשופר הרם קולך שמתחיל ישראל ,שהוא עוזמו של העם ,תפארת ...אחר אומרו איתן הוא אברהם כי
בתקיעה פשוטה ,ואח"כ בשברים ואח"כ ו(עוזמו) של המלך ,הוא אתה ה' ,כי בך עולם חסד יבנה ,אך החסד לא נתקיים עד
בתרועה ואחריה תקיעה פשוטה ,כך יתפאר תהיה לו למעוז ביום צרה ,וללחום ימות המשיח ...ועל כן מצא את לבו
תתחיל בנחמה ותסיים בנחמה ,וב' מלחמותיו ולא יבטח בעצמו. להתפלל לפניו יתברך ,על מלכות דוד
הדרגות קושי באמצע ,אך לא תדבר וזהו כי תפארת עזמו אתה .כלומר ,ואם הוא מלך המשיח ,כמפורש בסמוך
ברמז כשופר ,רק והגד לעמי פשעם כו' כן איפה ,למה נעוז במעוז מלך בשר ודם בכתובים הבאים ,וירא ,טרם ידבר ,והנה
בפירוש: אשר תפארת מעוזו אתה הוא? ולא נעוז נגד פניו מאמר שמואל הנביא ,כי אחר
או יאמר כשופר כו' ,בשום לב אל במעוזך ממך ואלינו ,מבלי אמצעי שאלקי ישראל מלכנו ,למה לא נכנע
נקודת הכ"ף ,בפת"ח ולא בשו"א ,שהוא בינותינו? תחתיו בעול מלכותו לעבוד עבודתו ,ולא
כאומרו כהשופר ,הידוע. נבק ש מלך בשר ודם ימלוך עלינו
והן אלה טענות ,שעליהם היה ראוי לא להדריכנו ולייסרנו.
אך יאמר ,הלא צויתיך שאם לא תוכל תרצה להקים עלינו מלך בשר ודם ,כי-
להשמיע קול בפה תקרא בגרון ,והלא אם מלכותך ,בלבד עלינו ,אך ,עם כל זה, על כן הקדים ואמר ,אשרי העם כו'
תאמר ,לא אדבר בכח להשמיע קול חזק, וברצונך יהיה שתרום קרננו ,הוא מלכות לומר ,הן אמת ידעתי ,כי אשרי העם יודעי
כי גרוני ייחר ,וגם לבלתי בייש בקול רם ישראל עלינו ,כי הלא ,לא מבלתי עשותנו תרועה ,להתרועע והכנע תחת מלכנו
את מקבלי התוכחת ,בהגיד להם פשעם, עיקר ממך ,אנו חפצים במלך ,כי-אם שבשמים מעצמם ,מבלי מלך בשר ודם,
לז"א ,כהשופר הידוע בתורה ,הוא של אדרבא ,להיותו (המלך בשר ודם) צדיק כי אז טוב למו ,כי ה' באור פניך יהלכון,
מתן תורה ,שהיה קול שופר הולך וחזק ודבק בך ,שיהיה לעם מול האלקים( ,רק ויתנהגו.
מאד ,כן תעשה אתה ,וכ"כ למה ,להסיר מחמת זה) נחפוץ בו ,כי הנה ,אשר הוא וגם כפשוטו יתכן ,כי בהיותם יודעי
מלבם כי קל עונם לפני ,כי הלא לפי רוב לה' ,שהוא איש שלך ,צדיק וישר דבק בך, תרועה ,נכנעים תחת עבודתו יתברך,
השלמות ,אכביד עול אשמתם ,וזהו והגד הוא מגננו. ישיגו מעין יציאת מצרים ,שהיה מאיר
לעמי ,הם הדבקים בי ביותר ,ומתייחסים וזהו כי לה' מגננו .ואשר הוא לקדוש להם ללכת יומם ולילה ,באור פניו יתברך,
לעם שלי ,פשעם ,כי כל עון ,להם ,כבד ישראל דבק בך יתברך ,הוא מלכנו .באופן כי ,וה' הולך כו' להאיר להם כו'.
כפשע ,משא"כ להמון עם הארץ .ועל כן שעיקר המלך עלינו אתה הוא מעולם, או כאשר אמרנו ,על ענין ההנהגה ,כי
בקרוביו ,אמר בהם ,פשעם ,ובהמון העם, ואשר נמליך מלך עלינו ,הוא להיותו לא היו צריכים מלך להנהיגם ולנחותם
אמר חטאתם: שלך ,ואדרבא ל'מה שעל ידו יהיה לנו דרך ישרה ,כי באור פניך יהלכון:
עמוס פרק ג :ה' מציון ישאג הוא שם קשר אמיץ עמך ,והנהגתו אותנו וגם יש יחפצו מלך לשמוח ולהתכבד
הרחמים ,ומירושלים יתן קולו הוא על ידי כהנהגתך ,כי על פיך ישק להנהיגנו ,ולפי בו ,אם מלך גדול הוא ,כי ישישו בשמחת
שכינתו שבירושלם ,שהוא על ידי שניהם זה יתכן אמר מגננו ,על דוד ,ומלכנו ,על הקרא שם מלך גדול עליהם ,אמר ,הנה
כמדובר ואינו במקרה חלילה ,כי-אם על מלך המשיח: גם זה לא יחסר ,ואדרבא ,בשמך שיקרא
ידי הוא ובית דינו ,והנה השם לבו לזה ליקוט עניני שופר עליהם ,יגילון כל היום.
מראש השנה ,אשר אז כסאות למשפט
הוא ובית דינו ,וישוב אל ה' כי יחרד מקול ישעיהו פרק נח :קרא בגרון אל תחשוך וגם יש דבר שלישי ,והוא ,כי המלך יתן
השופר ,אשר בו תקיעה ותרועה זכר לה' וכו' .הנה המתחיל לקרא קורא בפה, להם מתנות ויעשירם ,כענין המלבישכם
ובית דינו ,לא יירא מפחד רעה ,מה שאין וכאשר הוא יגע אז קורא בגרון ,כד"א שני עם עדנים ,והנה גם זה בהיות ה'
כן אשר לא יתן אל לבו, יגעתי בקראי נחר גרוני אמר קרא אף מלכם לבדו ,היה אז יותר ,כי אין צריך
בגרון ,כלומר לא תעצורך היגיעה ,כי-אם לומר אם ישפיע שופע טובה ,כי-אם,
וזהו אם יתקע שופר בעיר שהוא בראש קרא בגרון ואל תחשוך אם ניחר ,ושמא אפילו מעט מידו בתורת צדקה בלבד,
השנה ,ועם לא יחרדו מהרמז הנזכר ,או תאמר הלא אין מקבלים, גדול מכל רב טוב שיתן המלך (בשר ודם)
אם יהיה רעה בעיר מי פתי לא יבין ,כי וה' לעמו ,כי הנה ובצדקתך ירומו:
שהוא הוא ובית דינו לא עשה בתמיהא, לז"א ,כשופר הרם קולך ,כלומר דבר
כי יראה בהשגחה כי על שלא חרד על מה ראשונה דברים טובים המתיישבים על וגם יש טעם רביעי לבקש מלך בשר
שנרמזו לו נלכד בידם: הלב ,ואח"כ דברים קשים המשברים ודם ,והוא כי דרך המלך אשר יצא
~ ~ ~
הלב בצד מה ,ואח"כ קשים כגידים לפניהם ואשר יבא לפניהם ואשר ילחם
כתרועת מלחמה ,ואחר קבלם (המוסר, מלחמותיהם באופן שהמלך עוז לעמו
ALSHICHK@GMAIL. COM אח"כ) שובה אליהם בדברים טובים, יתן ,והנה גם על טעם זה הוא בלתי ראוי.
ורצויים, והוא ,כי הלא המלך אשר ימלוך על
19
לא הביט ולא הסתכל און שעשו
הנקראים יעקב .יען כי לא ראה עמל
וחוצות ,ה' מלך ,ובהכינו וכו' ,ה' מלך ,ועת
יקבץ וכו' ,ה' ימלוך לעולם ועד.
* קצורי * באורי * לקוטי *
בישראל ,הם השלמים וכשרים הנקראים ועל חלוקה הזאת הג' ,אשר לא תבצר
האלשיך הק'
ישראל .ועמל הוא עון ,כמ"ד הוגעתני
בעונותיך:
חלילה ,אמר ,ימלוך ה' לעולם ,ובזה אנו ראש השנה
בטוחים כי אז נגאל. ~ ~ ~
ושמא תאמר ,הלא הרעים בקולו ~ ~ ~ הוספות בסוגריים ובאותיות שונות הם מן המלקט ומבאר
לאמר ,ואכלם?
הנה כי פסוק ה' ימלוך פירשוהו על פסוקי מלכיות זכרונות שופרות
(מיישב ,שזה) אינו כלום ,כי גם ברעם העתיד לבא ,בימות המשיח .ותהי בקשת מלכיות א
קולו (של דין) ,היו חיים וחסד ,בלבו .כמו ישראל ,שיתקיים מאז יצאו ישראל
שאמרו ז"ל ,באומרו ,הניחה לי ויחר אפי י-הוה ימלוך לעולם ועד:
ממצרים:
כו' .שאמר משה ,וכי תופס הייתי בך? אמרו לא לנו ה' ,לא לנו ,אנו מבקשים
ולשמא יאמר א-להינו יתברך ,כי לא זה ,כי-אם על דבר כבוד שמך ,כי-אם כה
אלא כדי שיתפוס ויחזיק בתפלה .כאב יתכן יהיה זה מאז ,עד תתפרסם גדולתו
על בנו ,שאומר לאשר לפניו' ,אל תעכבו תעשה לנטוע אותנו בארצך ובבית
בעולם ,על ידי המשך הדורות ,מה שאין המקדש העתיד מעתה ,הנה יהיה שה'
בידי ,הניחוני שאמיתהו' .ומכווין (אך בן בעת ההיא .כי הנה נס קריעת ים סוף
ורק) שיאחזו בו ,ויחלו פניו ,לבלתי המית ימלוך לעולם ועד כאשר בזמן הבית
שהיה גדול לעיני כל העמים ,הלא כל השלישי .שלא יחלק מכבודו למלכיות
אותו( .כאומר אם 'אל תעכבו בידי היושבים שם הם המצריים כבר מתו,
והניחוני (רק אז יהא) שאמיתהו') בשר ודם ,ולא יתחלל כבוד מלכותו
ואיך יתפרסם שמו בעולם על ידי מתים? בחורבנות בית המקדש ,כי-אם שה'
וזה יאמר ,ה' א-להיו ,של ישראל עמו, לזה אמר ,אין זה עיכוב ,כי הלא בא סוס ימלוך לעולם ועד שהוא העתיד ,שתהיה
לרחמו .ותרועת והגזמת מלך ,בלבד ,הוא פרעה כו' .כלומר ,כי סוס פרעה ורכבו מלכותו גלוי וניכר לכל העמים בלי
שהיה בו ,ולא לפעול הכליה חלילה... ופרשיו שבאו בים ,הם היו אשר וישב ה' הפסק ,כאשר סידרו קדמונינו באומרם:
ואשר תראה הרעשת ההגזמה ההיא, עליהם את מי הים ,אך לא את פרעה עד לא עשה ארץ וחוצות ,ה' מלך.
באומרו הניחה לי וכו' .שמורה ,שלולא עצמו ,כי הוא נשאר .וזהו אומרו ,כי בא ובהכינו יצורים כו' ,ה' מלך .ועת יקבץ
משה היו כלים( ,לא כן הוא ,כי) לא היה סוס פרעה ,עם היות שגם בא פרעה עם נפוצים כו' ,ה' ימלוך לעולם ועד.
דעתו יתברך לכלותם ,לפי האמת ,כי- סוסו .אך ,הוא לומר ,כי סוס פרעה כו' הם
אם ,הרעשת ותרועת-מלך בו ,ולא, אשר וישב ה' עליהם את מי הים ,אך לא ~ ~ ~
נקמת-מלך ,הבלתי מרחם: על פרעה .עם היות שהוא גם הוא בא ,לא (עוד מזה באלשיך ,תהילים פ"י) כי
~ ~ ~
נאמר עליו וישב ה' עליהם כו' ,ועל כן אינו באמרנו ה' מלך ה' מלך כו' אנו מכוונים כי
מזכיר ,אלא את מי שבא (סוס פרעה), עד לא עשה ארץ וחוצות ,ה' מלך ,ואחר
מלכיות ג: וישב כו' .והוא מאמרם ז"ל בפסוק ולא היות יצורים בעולם ,ה' מלך ,וכאשר
(דברים לג ה) ויהי בישרון מלך בהתאסף נשאר בהם עד אחד ,כי אחד נשאר והיה הארץ כבגד תבלה כו' ה' ימלוך לעולם
ראשי עם יחד שבטי ישראל: במים עד גרונו ואמר מי כמוך ברפיון ועד .כלל הענין שעם שמלכותיה מלכות
להגיד מעלת וחשיבות ישראל לפניו הכ"ף .ואם כן מי יפרסם גדולתו יתברך עלם ,אין מתייחס היות 'עולם ועד' רק
יתברך... יותר ממנו ,מאשר עיניו ראו ולא זר ,ואם באחרונה.
כן איפה ,אין עיכוב מהעשות שאלתנו על
תורה צוה לנו משה ...ויהי בישרון ,משה ~ ~ ~
זה:
הנזכר ,בישרון ,מלך ,שיתרונו על ישראל (עוד מזה באלשיך ,תהלים קמו) עוד יש
~ ~ ~
כיתרון מלך על העם ,זה היה מתחלה, לכם משכון גדול להיות בטוחים ליגאל,
אך אחרי כן ,בהתאסף ישראל ,שהוא מלכיות ב: כי עתה כביכול שכינה בגלות ,שאין
(במדבר כג כא) לא הביט און ביעקב ,כשבא יתרו ,ונאמר ,ויעמד העם על משה, מלכותו ניכר,
ולא ראה עמל בישראל ,י-הוה א-להיו שהיה קודם מתן תורה ...אז בהתאסף, ואז ,ה' ימלוך לעולם ועד .שהוא אשר
נעשו ראשי שרים ,ראשי עם ,שהיו עמו ,ותרועת מלך בו: סידרו לנו בתחינותינו ,עד לא עשה ארץ
בישראל ראשים לעם ,כי אז נתמנו ,שרי
אלפים ושרי מאות כו'.
20
ועוד ידענו מרבותינו ז"ל ,כי מתחלה מלכיות ה ואחרי כן במתן תורה ,קנו אחדות,
עלה במחשבה לברוא את העולם במדת (תהילים צג א) י-הוה מלך גאות לבש, כאומרו ,ויחן שם ישראל.
הדין ,ולא היה העולם מתקיים ,עד לבש י-הוה עוז התאזר ,אף תכון תבל בל אז ,במעשה זה ,כמעט היו כל ישראל
ששיתף מדת רחמים ,ושעל המחשבה תמוט: שוים ,כי כלם פסקה זוהמתן ,וכולם
הא' נאמר בראשית ברא (בדין) אלקים, התנבאו בהקיץ ,ופנים בפנים .כמה דאת
ועל המעשה נאמר ביום עשות (ברחמים) ה' מלך גאות לבש וכו' נכון כסאך מאז
מעולם אתה :דרך המלך ,שבמלכו מראה אמר ,פנים בפנים דבר ה' אל כל קהלכם,
ה' אלקים ארץ ושמים: מעין נבואת משה רבינו עליו השלום,
שפלות ,וגומל חסדים לעם לשיקבלוהו
ונבא אל הענין ,והוא שאומר המשורר, שנאמר בו ,ודבר ה' אל משה פנים אל
עליהם ,כמה דאת אמר ,היום תהיה עבד פנים ,באופן ,כי אז ,על ידי אחדות ההוא,
כאשר ה' מלך ,שהוא עד לא עשה ארץ לעם הזה וכו',
וחוצות ,הנה תחלה השם הנזכר גאות בצד מה היו כל ישראל שוים ,ליכלל
לבש ,שהוא להתגאות למעלה מן העולם, אמר ,כי לא כן מלך מלכי המלכים ,כי- בכלל שבטי ישראל ,כמוני ככם ,בלי
לבלתי הטפל בו ,כי-אם ,להניח את מדת אם ,כאשר ה' מלך ,אז גאות לבש .וגם אין העדפה ויתרון ,זה על זה .וזהו אומרו ,יחד
הדין הוא האלקים הוא שכינה ,בלבד, גבורתו כגבור בשר ודם ,שלא יתהלל שבטי ישראל ,כי כאשר היו יחד באחדות
היא מדת הדין ,לברוא את העולם ,אך, חוגר כמפתח ,כי-אם לבש ה' עוז ,מעת אחד ,אז שבטי ישראל בשווי אחד יאמר
כאשר לבש ה' הגאות הנזכר ,אז העוז, התאזר. להם ,בלי הפרש ראשים ועם:
שהוא התורה ,התאזר נגדו יתברך ואמר, ועם כל גאותו וגבורתו ,סובל העולם, ~ ~ ~
אף ,אתה עם מדת (אף) הדין ,ראוי תכון גם בהיות בלתי עושי רצונו ,כי אף לעומת מלכיות ד:
תבל ,באופן בל תמוט, גאותו וגבורתו ,תכון תבל (בסבלנות,
באופן) בל תמוט .ועל כן צריך לסבול, (תהילים כב כט)
מה שאין כן ,אם שם הרחמים גאות כי לי-הוה המלוכה ומשל בגוים:
לבש ,ועולה ופורש מן העולם ,שתבל והאריך (אף) ,מפני תקון העולם ולא
ימוט ואין עולם .ואין צריך לומר ,תבל, מבלתי יכולת חלילה ,כי הלא נכון כסאך יזכרו וישבו אל י-הוה כל אפסי ארץ
שהוא כללות הארץ ,כי-אם ,גם השמים מאז ,שהוא השמים כסאך ,הוא נכון מאז וישתחוו לפניך כל משפחות גוים :כי לי-
כסאך ,הוא נכון מאז ,שמעולם אתה ה' מלכת בבריאת עולם ,אך אתה ,מעולם הוה המלוכה ומשל בגוים :אכלו וישתחוו
בעל הרחמים ,שנשתתפת עם מדת הדין, אתה ,ואינך תחת זמן ,ואינך צריך תבל: כל דשני ארץ לפניו יכרעו כל יורדי עפר
ומעולם אתה ,ולא למעלה מן העולם... ~ ~ ~
ונפשו לא חיה :ישראל הכירו אמתך
בצרתם ושבו אליך ,אך האומות עם
ולא למעלה מן העולם ,כאשר גאות או יאמר בשום לב אל החילו (מלך, ראותם הנסים והפורקן אשר עשית לנו
לבשת ,והיית מניח העולם אל מדת הדין: לבש) שלא לנוכח ,שלא אמר "מלכת" לא שבו אליך ,כי מה שיזכרו וישובו (אל
(כאשר ,מתחלה עלה במחשבה לברוא "לבשת" ,ויצא לנוכח באומרו תכון תבל! י-הוה כל אפסי ארץ וישתחוו לפניך כל
את העולם במדת הדין) משפחות גוים) לא יהיה,
והוא ,בהזכיר מאמר ספר הזוהר,
(ועוד מזה באלשיך תהלים פרק צו י) שבבריאת העולם ,עאלת אורייתא קמי כי-אם לימות המשיח ,כאשר תהיה לה'
אמרו בגוים י-הוה מלך אף תכון תבל בל קודשא בריך הוא ואמרת ,אי את בעי דין המלוכה ,ולא להם .גם (יזכרו וישובו
תמוט ידין עמים במישרים: (בני אדם) ,לית עולם! הגוים) ,על ידי הכנעתם ,שיהיה (ה')
ה' בעל הרחמים מלך ,ואין צריך לומר ואמר (ה') לה (לתורה ,האם) על מגן מושל בגוים,
בחינת החסד ורחמים ,כי-אם ,אף תכון (בחינם) אתקריתי ארך אפים? מה שאין כן ,בהיות להם הרוחה
וכו' ,שגם לא תקטרג האף והרוגז שלו, והנה ידוע ,כי התורה נקראת עוז כמו (וממשלה ,לא שבים אליך) ...כי הנה
עם היותו בא לערוץ הארץ ,כי-אם שאמרו ז"ל ,שבמתן תורה הלכו כל אכלו ואחר כך וישתחוו לעבודה זרה כל
אדרבה ,אפילו מדת אף ורוגז שלו תכון האומות אצל בלעם ואמרו לו ,מה הן דשני ארץ הם האומות מ"ה ,כי אלו אבדה
תבל בל תמוט ,כי לא יחריב תבל בכלות הקולות וברקים אלו? האם הקדוש ברוך תקותם כי לא הכירו את ה' לשוב עד
כל הגוים הכופרים בו ,כי-אם אדרבה, הוא מביא מבול לעולם? אמר להם :ה' מותם ,ובכן ...אז לימות המשיח לפניו
תכון תבל וכו', עוז לעמו יתן :הקדוש ברוך הוא נותן תורה יכרעו כל יורדי עפר.
~ ~ ~ שנקראת עוז לישראל עמו. ~ ~ ~
21
וגם ,זה (שהשכינה ,היא גם בשאר טו :אומרו (פס"י) מי הוא זה מלך מלכיות ו
העולם) בכלל אומרו למעלה ,לה' הארץ הכבוד ,והרי שאל זה ,והשיב מי הוא (תהלים פרק כד ז-י) שאו שערים
ומלואה כו': (פס"ח) ,ולמה חזר לשאול? ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבוא מלך
ובראשון הוא בית המקדש שבזכות טז :אומרו פה (פס"י) מלת הוא מה הכבוד :מי זה מלך הכבוד י-הוה עזוז וגבור
אברהם העתיד ליבנות בימי שלמה בנו שאין כן למעלה (פס"ח)! י-הוה גבור מלחמה :שאו שערים ראשיכם
החל ,ואמר ,הנה זה הדרך השראת שכינה יז :כי תשובת שאלה זו היתה למעלה ושאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד :מי
בבית המקדש ,כי שאו שערים של בית (פס"ח) ה' עזוז וגבור כו' ופה אמר ה' הוא זה מלך הכבוד י-הוה צבאות הוא
המקדש של מטה ,שאו וסבלו עליכם את צבאות! מלך הכבוד סלה:
ראשיכם הם שערי בית המקדש של א .אומרו (פסוק ז) שאו שערים כו' איך
מעלה ,שהם ראשים לשל מטה יח :וגם אומרו כאן (פס"י) סלה מה
שלא אמר למעלה (פס"ח)! יצדק נשיאת ראש בשערים ואיך יתקשר
ומשתלשלים ובאים לשל מטה ,ככתוב עם הקודם?
אצלנו על פסוק ,עומדות היו רגלינו כו'. הנה כתבנו שעל ידי שני דברים שכינה
שורה בבית המקדש. ב ג .אומרו והנשאו פתחי עולם שהוא
ואפשר ,כי בכלל השערים שהזכיר, כפל ענין ובמלות שונות ,שהם שתי
כלל ,גם שער השמים ,שמכוון כנגד בית א :כי שפע קדושת בית המקדש של קושיות ,ב :למה כפל ענין?
המקדש של מטה ,שגם הוא ,ישא את מעלה מתפשט ויורד בשל מטה,
שערי בית המקדש של מעלה ,כגוף ובאיכות רוחניות העליון שורה שכינה ג :ולמה במילות שונות? כי נכנס
הנושא את הראש. למטה. בשערים ויצא בפתחים ,נכנס בשאו
(שערים) ויצא בהנשאו (פתחי עולם)
הצדיקים לנשמות (פונה דוד ב :ושאף גם (זאת השראת השפע) ,לא (פס"ז)!
ומעוררם ,אשר) וגם זה לא יהיה ,כי-אם, יהיה ,רק על ידי נשמות הצדיקים
והנשאו פתחי עולם ,הם נשמות הצדיקים שבישראל ,כי היכל ה' המה ,ונשמותיהם ד :ובשערים לא אמר שערי עולם כי-אם
שבדור ,שהם פתחי עולם ,כפתחים לבוא הם פתחים ,לבוא דרך השתלשלותן, בפתחים!
בעולם שפע העליון, שפע טוב העליון מאתו יתברך ,כמאמרנו ה :וגם איך יצדק ראשים לשערים?
(ועדיין) אם אינכם רמים ונשאים על פסוק ,ועל פתחינו כל מגדים. ו :ועוד ,כי לדעתם לא היה לו לומר
באיכות וצדקות ,הנשאו והכינו עצמכם, וזה ענין הכתוב ,שאמר דוד ברוח שערים כי-אם שער ,כי אחד היה!
שהיכל ה' אתם ,ועל ידכם תורד קדושה קדשו ,הלא אמרתי כי יש שני זכויות של ז :אומרו ,מלך הכבוד מה ענין התואר
מעולם העליון ,ויבא מלך הכבוד בבית שני גדולים שהם אברהם ויעקב ,שעל כל הזה פה?
המקדש. אחד מהם (בהמ"ק) יש ארון ,ושורה
שכינה למטה בבית המקדש ,ושהעיקר ח :אומרו ,מי זה מלך הכבוד ,מה זו
והענין ,כי אין ספק ,שמלא כל הארץ שאלה מי לא ידע כי הוא ה'?
כבודו יתברך ,אך מה שיתוסף בבית ומתמיד הוא הבית האחרון שעל ידי
המקדש הוא ,שיבא מלך הכבוד ,כי גם יעקב. ט :מה המה כל התוארים האלו ה' עזוז
שהתפשטות שכינה (מלא כל הארץ) (ממשיך דוד) ועתה חל עלי (דוד) חובת וגבור?
בעולם הנקרא "כבוד" ,כמה דאת אמר, ביאור ,איזה דרך ישכון שכינה ואורה על י :אומרו ,ה' גבור מלחמה ,כי הלא בכלל
מלא כל הארץ כבודו ,מה שיבא עתה בית המקדש אשר בארץ הוא ,ולמה לא היותו עזוז וגבור הוא?
לבית המקדש ,הוא עיקר שכינה ,שהוא יתמיד הראשון כאחרון?
מלך של הכבוד( ,הויה) ההווה תמיד יא :גם ,למה חזר להזכיר את השם ,ולא
וגם אחר שמלא כל הארץ כבודו ,כי הוא אמר ה' עזוז וגבור ,גבור מלחמה?
בעולם: לעולם כנפש לגוף האדם שממלאה את
ובמתק לשונו נתן טוב טעם ,בל יאמר יב :וגם ,לא היה צריך להזכיר מילת גבור
כולו ,אם כן איפה ,למה צריך בוא שכינה פעם שנית!
איש' :האם יש חילוק בו יתברך להיות אל הבית המקדש?
מציאות אחת במקדש ומציאות אחר יג :למה חזר (פס"ט) ואמר שאו שערים
ואם ששם היא ,ולא בשאר העולם ,איך כו' פעם שנית?
חוצה?' מתקיים כל העולם?
אך הוא ,כי יקרה לעולם ,עם השכינה, יד :אומרו למעלה (פס"ז) ,והנשאו ופה
כמקרה הגוף עם הנפש ,והוא ,כי אין ספק (פס"ט) ושאו?
22
והנה אז לא יהיה עוד חלילה חורבן ,ולא כי הלא ה' הוא עזוז וגבור ,כי בהיותו שהנפש תמלא את כל איברי הגוף
יאמרו ,מי זה מלך הכבוד על סובלו עזוז ,בודד עוזו בעצמו ,והוא גבור ,שכובש לקיימם ,אך ,הלא נראה ,כי העין רואה,
שמרקדים בהיכלו ,כי-אם אדרבה ,יגלה עוזו בעצמו ,כי (סבלנותו) 'הן הן ולמה לא יראו שאר איברים ,אחר שגם
כבוד ה' וראו אותו כל ישראל צדיקים, גבורותיו'. בהם בחינת הנפש הנותנת ראות אל
כמאמרם ז"ל ,שעתיד הקדוש ברוך הוא אך לא יסבול לעולם ,כי הלא יבא זמן, העין?
להיות ראש חולה לצדיקים ,והכל מראים שיגלה גבורותיו חוצה ,וזהו ה' גבור אך אמור מעתה ,כי אין זה כי-אם ,שעם
באצבע ואומרים ,הנה אלקינו זה. מלחמה ,לומר כי מי שהוא עזוז וגבור, היות כי הנפש אחת היא ,עם כל זה ,כל
וזה יאמר ,מי הוא זה מלך הכבוד כו' ולא שגבורתו בודדת בעצמו ,יבא זמן ,שיהיה אבר יקבל ממנה כפי הכנתו ,ועל כן העין,
אמר מי זה כאשר אמר למעלה ,כי-אם, ה' גבור מלחמה בפועל ,והוא יום נקם כי זך הוא ,יקבל ראות מעיקר איכות
מי הוא זה .והוא כי יאמרו מי הוא הגדול בלבו יתברך ,כי אז יפיל את כל הצוררים הנפש ,כי הראיה היא כח רוחני ,יותר
הנסתר (לשון התפעלות) ,האם הוא זה שהיצרו את ישראל ,כמאמר הכתוב, מפעולת כל אחד משאר איברים.
מלך הכבוד ,אשר לא ראינוהו עד עתה ,כי ומחת לצלמא על רגלוהי וכו' והדקת כך השכינה בעולם ,עם היות כי אחת
יהיו מראים באצבע ,כרואים ,ובלתי פרזלא נחשא חספא ודהבא ,שהן היא ,עם כל זה ,על ידי היות קדושת
מאמינים רב טוב גדול כזה ,ושמחים. (האומות) כולם .ויד ה' תעשה זאת ,כמה איכות בית המקדש של מעלה בשל
ואינו כמלך בשר ודם כי ברוב עם ,הוא דאת אמר ,פורה דרכתי לבדי וכו': מטה ,יוכן לקבל עיקר שכינה - ,כעין
כבודו ,אך אז ,הוא יתברך יכלה את כל ואז נגלה כבוד ה' ,ותהיה השראת המקבל ראות ,מה שאין כן לשאר
צבאות הצוררים ,כי יאבד כל רשעים שכינה גדולה ומתמדת עולם ועד ,והוא איברים כמדובר.
מארצו וגם מישראל לא יהיו רבים כי-אם בבית האחרון שבזכות יעקב. וזהו אומרו שאו שערים כו' והנשאו כו'
אחד מעיר ושנים ממשפחה ,כי אינו כמלך ועליו הוא אומר ,שאו שערים ראשיכם ועל ידי כן ,יוכן המקום ,ויבא בו מלך
בשר ודם שאין לו כבוד רק ברבות ושאו פתחי עולם ,כי אז אין צריך לומר, הכבוד:
חיילותיו וצבאיו ,אך הוא יתברך עם היותו והנשאו פתחי עולם ,כי אין הצדיקים
בעל הצבאות באמת ,אין צריך לצבאות, והנה ברוח הקדש ,אחר ראות (דוד)
אשר יהיו באחרית הימים( ,מתרשלים) בבניינו ,ראה חורבנו ,אשר היו גוים
כי הוא לבדו מלך הכבוד ,וזהו אומרו הוא כא שר היו בהבנות הבית הראשון ,כי אז
מלך הכבוד. מרקדים בהיכלו והוא (ית') שותק ,עד
הייתי יכול (לעוררם) לאמר להם והנשאו, שהיו אומרים לישראל 'איה אלקיך
ובזה אין מלת הוא (מלך הכבוד) שיקנו התנשאות כשרון ,להיות ראויים ויושיעך' ,ומטיחים דברים חלילה.
מיותרת ,שהכונה שהוא לבדו ,מלך לכך.
הכבוד .וגם יכירו כי הוא סלה ,ולא כבית ועל זה אמר ,הנה אחר בא מלך הכבוד,
אך אז לעתיד ,כל הנשאר בציון והנותר יבא זמן שיאמרו מי זה מלך הכבוד,
הראשון שלא היה סלה ,כי גדול ומתמיד בירושלים קדוש יאמר לו ,ואין (צריכים
יהיה כבוד הבית האחרון מן הראשון כלומר ,אם לא איפה (עונה הוא ית' על
יותר) לומר להם ,רק ושאו .לומר שאו כבודו ,א"כ) מי הוא ,ואיה כבודו,
במהרה בימינו: שערים וקבלו את ראשיכם הם קדושות שמחללים כבודו ושותק?
(ועוד מזה באלשיך ישעיהו פרק מב :יד) שערי בית המקדש של מעלה ,ושאו
החשיתי מעולם אחריש אתאפק כו' .הנה (אשר) אתם פתחי עולם הם הצדיקים אך תיפח רוחם של הגוים ההם ,כי הלא
אמרו רז"ל על מה שירמיה ודניאל ,אחד אשר יהיו בימים ההם ,והם פתחים לבא 'הן הן גבורותיו' היותו (סובל) ,מאסף
לא אמר רק הגדול והנורא ,וא' לא אמר דרך השתלשלות נפשותיכם כל שפע גבורתו אליו בל תפעל חוצה.
רק הגדול הגבור ,כי הא' אמר ,גוים טובה וקדושה לעולם ,אתם תשאו עליכם וזהו אומרו ,ה' עזוז וגבור ,כי הוא (עזוז
מרקדים בהיכלו איה גבורותיו? והא' גם כן את הראשים הנזכרים ,כי בזכותכם וגבור) תואר בודד בעצמו ,ואינו כתואר
אמר איה נוראותיו? שהענין הוא אצלי ,כי יבואו ויתפשטו על הבית ההוא. גבור שמשמעו שפועל גבורות,
אמר (הנביא) ,כי לא היה אז משתמש או יכלול באומרו ושאו פתחי עולם ,כי והענין ,שאומר ,אל תתמהו על מלך
במדה ההיא ,אך אנשי כנסת הגדולה הם ישאו על שכם זכותם ,את השערים, הכבוד( ,לומר ,מי הוא זה המלך ,אשר
החזירו עטרה ליושנה ואמרו ,הגדול עם הראשים שהשערים נושאים ,שעל על הכבוד ,שותק) איך רואה שמחללין
הגבור והנורא ,כי אמרו' ,הן הן גבורותיו ידי זכות פתחי עולם ,יבא מלך הכבוד: כבודו ושותק?
הן הן נוראותיו' ,כי אין גבורה גדולה (אשר הוא ית' נקרא ראשיכם כדאיתא)
מהתאפקות לסבול ,באופן ,כי גם אז היה
23
נכון ,ולו יתברך תהיה המלוכה עולם ועד מלכיות ז משתמש ממדת הגבורה ,וזה אחשוב
ומודעת לכל הארץ: (ישעיה מד ו) :כה אמר י-הוה מלך שהנביא דבר פה בפסוק הלז ,והוא ,כי
לזה אומר מה שאמרתי שיכלו שונאי ישראל וגואלו י-הוה צבאות ,אני ראשון אחרי אומרו בפסוק הקודם ,שלעתיד
ישראל וירשו ישראל את ארצם ,לא ואני אחרון ,ומבלעדי אין א-להים: כגבור יצא כאיש מלחמות כו' ,אמר ,הלא
מעשותי עיקר מזה לפני תשועת שכינה, תאמרו בני הגלות שעמהם ידבר ככתוב
כה אמר ה' מלך ישראל כו' .אמר, למעלה ,כי כל פרשה זו ושלפניה עם
כי הנה נהפוך הוא ,כי אדרבה קודם לכל התחזקו בבטחון הגאולה ,כי כה אמר ה'
היא תשועתו יתברך ,כי הנה מאז ,ועלו אסירי התקוה ,בני הגלות ומשיח צדקנו
מלך ישראל ,שעם היותו מלכו של כל ידבר ,הלא הפלגת בגבורותיך ,ואם אפי'
מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו, העולמות כלם ,אינו מכנה שם מלכותו
קודם יום נקמתם כבר מאז ,והיתה לה' מדת רחמים יש בו בחינת גבורת מלחמה,
כי-אם עליכם ,וזהו ה' מלך ישראל, כאומרו ה' כגבור יצא .א"כ כאשר היו
המלוכה ,ואם נאמר ,שקרא מלוכה את
השכינה ,אשר בעונותינו ,מאז חרבה ועוד ,כי עם היותו ה' של הצבאות כלם, הגוים מרקדים בהיכלך למה החרשת,
עירנו ,לא היה לה התחברות הנאות עם אין גואל אתכם כי-אם ע"י עצמו ,וזהו שהיה מקום לומר איה גבורותיך?
שם ההויה ,יאמר ,כי אז ,והיתה לה' וגואלו של ישראל ,שהוא גואלו בעצמו, דעו איפוא ,כי מה שהחשתי ,לא
המלוכה ,של השם הגדול ,תהיה המלוכה עם היותו ה' צבאות ,שהוא א-לוה של כל נתחדש אז ,כי מעולם היה מוסכם אצלי
היא השכינה ,וענין המושיעים ,הנה צבאות ,כל מלאכי מרום ,ולא (גואל) ע"י לעשות כן ...וזהו החשתי מעולם ,ואל
ארז"ל ,שזהו מאמר יעקב אל עשו ,עד מלאך או שרף או שליח, יראה לכם מדת העדר גבורה ,כי הלא מה
אשר אבא אל אדוני שעירה ,שהוא ובטחו בי ,כי אני שהייתי ראשון, שאחריש הוא ,כי אתאפק ואתחזק
לעתיד ,שיבא אל שעיר ,כמד"א ,ועלו שגאלתי אתכם בראשונה במצרים ,ואני לסבול' ,והן הן גבורותי' וזהו אחריש
מושיעים כו' לשפוט את הר עשו .יראה אהיה ג"כ אחרון לגאלכם באחרונה ,ואל אתאפק עד כה ,שיקרני כיולדה שלא
מדבריהם ,שיבואו האבות אל הר ציון, ירך לבבכם ,פן יהיה עיכוב מצד אלהי תצעק רק עד עת לידה ,כן כיולדה אפעה
לשפוט את הר עשו ,כי האבות הן הם העמים אשר ינגדו אתכם ,אולי יהיה כח שהוא בעת הגאולה ...ובעת עשותי רוגז
המושיעים בזכותם באמת: בהם לעכב ,כי הנה אין פחד ,כי ומבלעדי אעשה רחמים:
~ ~ ~ אין א-להים: (א"ה :אפשר לומר ע"פ הנ"ל ,כי
(עוד מזה באלשיך בראשית פרק לג יד) ~ ~ ~ לעתיד אשר יתקיים ,כי אז אהפך אל
יעבר נא אדני ,לנהוג אדנות ושררה תחלה עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם י-
(עוד מזה באלשיך ישעיהו פרק מח) אני
בעולם הזה ,וזהו לפני עבדו ,כי אני אחרון, הוה ,אז ,מן אילו התבות שהטיחו
הוא אני ראשון כו' ,לומר ,דעו איפוא כי
שחלקי בעולם הבא. דברים לומר ,מי זה ,יתהפך אל הגילוי,
אני ה' לא שניתי ,כי אני הוא בהווה ואני
לומר בהתפעלות ,מי הוא זה.
ושמא תאמר ,שלא אוכל לבדי לסבול ראשון בעבר ואני אחרון בעתיד ,באופן כי
צער העולם הזה ,כיון שאין להם (לבנ"י) ואולי מרומז ,ה' צבאות 'הוא' מלך ככחי אז כשבראתי העולם כחי עתה:
חלק בעולם הזה כלל ,ואיך יתקיימו? הכבוד ,היינו ,שלעתיד יכירו הצדיקים
~ ~ ~
אשר מה שהטיחו הגוים לומר 'מי זה'
כלומר ,ולכן טוב טוב שאתחבר עמך מלכיות ח גם אז ,ה' היה מושל על צבאות שלהם
בעולם הזה ,כמאמרך ,נסעה ונלכה ,כי ומושל על הטחתם .וזה אשר סבל (עובדיה א כא) ועלו מושעים בהר ציון
תהיה מעיר לעזור בעולם הזה ,כי הוא ושתק ,הרי 'הן הן גבורותיו' ,אשר נתן לשפוט את הר עשו והיתה לי-הוה
חלקך ,ומאשר לך ,ייטיב לי בעולם הזה! להם להטיח ,כי כבר הכין בתיבות מי המלוכה:
(לא כן הוא ,כי) הנה אין צריך ,כי ,ואני זה ,אל זה שימשיך לתוכם תיבת 'הוא'
אשר יהפכו הצדיקים מן' ,מי זה' ,אל ,ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר
אתנהלה לאטי בעולם הזה ,ומה שאוכל 'מי הוא זה' ,שעי"ז יגלו מלך הכבוד .עשו :שמא תאמר הלא ...יראה שעושה
עמוד בגליות ,עם שאין לי חלק בזה וזהו :שגם כבר בעת שהטיחו לומר 'מי עיקר הוא יתברך מהנוגע אל העם ,שאז
העולם ,הנה על ידי שתי זכיות אתנהלה זה' ,אז ,ה' שמשל על אותן צבאות ועל ייטיב להם שיושעו וירשו ארצות גוים
שלא יעדרו מזרעי (את עולם הזה)
הטחתם ,כיוון אז ,אשר תיבת הוא ויכלו שונאיהם ,והלא לא כן הוא העיקר,
א .זכות שלא תבצר בכל דור (התורה), כי-אם על תשועת השכינה שבגלות, מהפך הטחתם לגילוי מלך הכבוד)
וזהו ,לרגל המלאכה אשר לפני ,שהיא שאז שמו יתברך יהיה שלם וכסא כבודו
תורה ,כי יושב אהלים היה. ~ ~ ~
24
(עוד מפסוק זה באלשיך דניאל פרק ט יגזור יתברך להשאיר עליזי גאותו ,יהיה ואמר ,כי זרעי המתהלכים בתורה,
יח-יט) ...פקח עיניך וראה שממתינו ה' אחד. שהיא מלאכה אשר לפני ,כי יושב אהלים
והעיר אשר נקרא שמך עליה ...כי שמך והוא ,כי הוא יתברך כולל דין ורחמים, היה,
נקרא על עירך ועל עמך: כי אין שם שלא יהיו כלולות בו כל ב :וגם זכות תנוקות של בית רבן ,הבל
והיה ה' למלך על כל הארץ הבחינות ,ועל כן לפעמים ,בשם ההויה שאין בו חטא ,וזהו ולרגל הילדים ,על ידי
כי שם ה' נקרא על ירושלים ,יען כי יתברך פועל רחמים ,ופעמים דין, שתי זכיות אלו ,אתנהלה עד זמן שאבא
כשמן הטוב על הראש צדקו יחדיו ,כי ופעמים דין ורחמים כאחת .כענין ים סוף, אל אדני שעירה ,שהוא זמן יעלו מושיעים
זווגם עולה יפה ולא יתפרדו ,כי כל פרי באופן ,שעם היות האחדות עצום מאד, כו' לשפוט את הר עשו:
גודל השגת יד שלמות בני ישראל קטון נמצא בו יתברך שתי בחינות. ~ ~ ~
וגדול ,שם הוא ,למען ימוצו ויתענגו מזיז אך ,אז יהיה ה' אחד ,שלא יפעל רק
כבודה, (עוד מזה באלשיך מיכה פרק ז) הר
בחינה אחת בעולם ,כי גם הדין הכלול בו, שעיר שבה יעלו מושיעים מהר ציון
והיא גם היא ,תעלה במעלות ,הלות (בשם ה' ,שיהיה לבדו למלך ,אשר) לשפוט את הר עשו ...יאמר ...הר( :היינו)
תהילות עילת העילות ,בהתאסף ראשי יפעל רחמים אז על כל הארץ, ההר שהוא ,כי ילכו אל הר ,אעפ"י
עם יחד שבטי ישראל ,בעיר אלקינו הר וגם (ביום ההוא) שמו יהיה אחד ,כי זה שבאחרית הימים ביום הנזכר ,אין שם
קדשו ,כי המה בצדקתם שפע רצון יינקו, ידבר אחר נקום נקמת עמלק כמדובר, מלכות( ,רק הר),עכ"ז להיות הוא ההר
מעין ,מבית ה' ,מן המלוא העליון על ועל כן מה שנאמר על כס י-ה ,ארז"ל ,כי הידוע לעשו ,שם תהיה גזרת משפט ,כי
הארץ ,יריקו עד בלי די ,וא-ל ש-די נשבע הוא יתברך ,שלא יתייחדו אותיות שם יעלו ,לשפוט אותו,
ישפות שלום על ישראל ועל ירושלים, י -ה ,שהם חצי השם ,עם אותיות ו"ה ,עד וכמאמרם ז"ל על פסוק ,עד אשר אבא
והוכן בחסד כסא ה' ,למלך על כל ינקם מעמלק ,אמר ,כי אז ,יהיה שמו אחד, אל אדוני שעירה ,כי כל מקומות אלו
הארץ ,ולכבוד יהיה בתוכה ,פורס סוכת ולא כנפרד חציו מחציו ,וזהו ושמו אחד, מאשר היצרו לישראל ,תהיה הארץ
שלום עלינו ועל עמו ישראל ועל כי אחר נקמת עמלק וכל מלכותו ,בעולם, שממה על יושביה מפרי מעלליהם ,נוסף
ירושלים, ויהיו השני דברים יחד ,א :כי יהיה למלך על צרת עצמם ,על עיקר מעלליהם:
ואז ,צדיקים יראו וישמחו ,כי ה' עליהם על כל הארץ .ב :והיות ה' אחד ושמו אחד:
~ ~ ~
יראה ,בעיר ה' צבאות לצבי ולכבוד. ~ ~ ~
מלכיות ט
~ ~ ~ (ועוד מזה באלשיך שמות פרק טו ג) יי
(וע"ז כותב האלשיך תפלה): איש מלחמה יי שמו .אמרו רבותינו ז"ל, (זכריה יד ט) והיה י-הוה למלך על כל
על דבר חנניה מישאל ועזריה ,שגבריאל הארץ ביום ההוא יהיה י-הוה אחד ושמו
וא-ל אלקים ה' ,למענו למענו יחננו, אחד:
במשליכי חבל גורל ,בנחלת ה' ,ויאר פניו אתנו, שצינן התנור עם היותו שר האש ואיך
נהפך ,אלא שאחז כח האש מבחוץ והיה ה' למלך על כל הארץ וכו' .הנה
עיננו, ונשאר צונן מבפנים ,באופן שלא שינה מהראוי יאמר והיה ה' ושמו אחד ,ויתכן
תראינה ירושלים ,נוה שאנן, מציאותו. יאמר ,והיה אז ה' למלך על כל אומה
ועל הדרך הזה ,מדת הרחמים ,להמית ואומה ,כי אז יהיה למלך על כל הארץ ,כי
ומלך ביופיו תחזינה עינינו, איך יצדק ,אם לא בסלק רחמיו גם שמלכותו עתה ,גם כן על כל הארץ
שוכן בציון, הוא ,כי מלכותיה מלכות עלם ,עם כל זה,
מהמצריים .אך ,אם כן ,לא היה הדבר
נעשה רק בשב ואל תעשה .אמר ,כי לא לא החשיב את האומות ,עד בלתי הכירם
ובית ה' נלך ,ונראה פני אלקים, גדלו ,ליקרא מלך עליהם ,וישם להם
ועומדות יהיו רגלינו בשערי ירושלים, כן היה ,רק ה' של רחמים איש מלחמה
ממש ,נלחם כגבור .ואינו מן התימא ,כי שרים חיצונים ,המנהיגים אומותם,
הבנויה, איננו שינוי במדתו ,כי הלא הרוגז הנעשה מאשר יגזור (הוא ית' ,שבדרך לא ישר)
והר המוריה: למצרים הוא רחמים .וזהו ה' שמו .כי לתת להם ,אך לעתיד ,שהכל יכירו גדלו,
בעשות מלחמה ברשעים ה' שמו ,כי יהיה (בגלוי) למלך על כלם ,ועל ידי כן,
תוש"לבע בנ"לך וא"עי בי"לאו רחמי רשעים הוא היות אכזרי: אז ,ביום ההוא ,הנזכר שהוא החבלי
אמן אמן סלה: משיח ,וגדולת ישראל ומנוחתם ,אשר
~ ~ ~
~ ~ ~
25
מלכיות י (עוד מזה באלשיך דברים פרק ד ח) ומי גוי (עוד מזה באלשיך שמות פרק כ) לא
(דברים ו ד-ה :שמע ישראל י-הוה א- גדול ,אשר לו חקים ומשפטים צדיקם ,ככל תשא את שם י-הוה אלקיך לשוא כי לא
להינו י-הוה אחד :ואהבת את יי א-להיך התורה הזאת ,אשר אנכי נתן לפניכם היום: ינקה יקוק את אשר ישא את שמו לשוא:
בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך. במשפטי ה' אמת ,יש קדושה רבה, (חומר ענין להשתמש עם שמו ית' לשוא.
והמקיים משפט ממשפטיה מפליג אור כי שמו ית' אחדות גמור בו ית' וע"כ ע"י
הראוי יאמר ,ה' א-להינו אחד! קדושה למעלה בשורש המתייחסת אליה, אמירה זו כביכול מניע אותו ית' למה
אך יאמר ,שמע ישראל כולכם לשון שהוא אומר)
וממשיך שפע אורה ,עד שהמקיים משפט
יחיד ,שהוא באחדות הלבבות כאחד .וזה ה' יברא כח קדוש ,כעושה כל מצוה נשית לב אל אומרו לא תשא ולא אמר
יחוייב לנו ,יען כי ה' הוא א-להינו .כי גם שקונה לו פרקליט אחד .והוא רם וגדול לא תשבע!
בה' בחינת דין .וא-להינו הנזכר הוא ה' ,כי האיכות ,מעין אותיות התורה שכלה והוא ,כי הנה אין המזכיר שמו יתברך,
בו גם בחינת רחמים .ושני השמות כלם שמותיו יתברך ,אשר בכל צירוף אותיותיה כמזכיר שם מלך בשר ודם .כי הנה
אחד ,וחייבים אנחנו להדמות לקוננו יש ויש כחותיו יתברך חיים וקיימים ,בלתי בהזכיר שם מלך בשר ודם ,לא ירגיש
יתברך .כי על כן נקרא א-להינו ולא אלהי נפרדים ממנו יתברך .וזהו אומרו ,חקים המלך ההוא דבר :כי אין לשמו שייכות
האומות ,על שורש אחדות נפשותנו ,עם ומשפטים צדיקים ,ולא אמר צודקים, עם איכותו ועצמותו ,אך הוא יתברך הוא
שיוצר הכל (ואף האומות) הוא .ועל כן לומר ,כי הם כחותיו יתברך חיים וקיימים, ושמו אחד ,ישתבח שמו לעד :על דרך
נתחייב להדמות אליו: שמכל אחד נברא מלאך חי וקיים (כאיש מאמרם ז"ל במדרש על פסוק ודגלו עלי
צדיק) ,ורבויים יקראו צדיקים ,ונקראים אהבה .מלך בשר ודם אם משים אדם
או יאמר ,שמע בלב אחד ,וקבל צדיקים על שם היותם ממשפטי צדק:
ישראל ,בין יתנהג עמך בשם ה' שהוא אצבעו על פניו יהרגנו ,והקב"ה שם אדם
רחמים ,בין בשם א-להינו שהוא דין נכלל ואל תתמה ,כי הלא המה ככל התורה אצבעו על האזכרה ואינו ניזוק ,ע"כ .והנה
בה' ,כי הלא שתי הבחינות הם רחמים. כו' ,כי (ככל התורה) ,כאשר כל התורה לפי הנראה אין המשל דומה :כי זה בפניו
וזהו ה' א-להינו ה' .כי הם ייסורין לטובה שמותיו יתברך ,שהם כחותיו יתברך, וזה באותיות שמו הכתובים בספר:
ולא להנקם .ואל תתמה ,כי הלא שתי חיים וקיימים וקדושים לעד ,כן הם אך אין ספק שילמדונו בזה ,כי אין שמו
הבחינות אחד הם בעצם ,וזה אומרו אחד: החוקים והמשפטים צדיקים .כי לא יעדרו יתברך כשם מלך בשר ודם .כי-אם,
מציאות המשפטים ,מהאותיות שבהם שבמקום אשר בו שמו ,שם איכותו
או יאמר ,בשום לב שמהראוי היה נכתבו ,בתורה, יתברך .וכן בהזכר שמו ,שם הוא יתברך.
יאמר (ל' יחיד) ה' א-להיך! מעין אומרו כד"א בכל המקום אשר אזכיר את שמי
שמע ,וכמאמרו (ה' א-להיך) בפסוק שכל אותיותיה שמותיו יתברך חיים
וקיימים כנודע .כי אין שמותיו יתברך וכו' .נמצא ,כי בהזכיר איש שמו יתברך,
השני. כאילו מעורר ומניע את קונו כביכול:
כשם מלך בשר ודם ,שאין לו איכות
אך ידבר אל היחיד ויאמר ,שמע זולתי הוראת על מי ידבר .אך שמו ועל כן ,כאשר במלך בשר ודם אינו דומה
ישראל ,אפילו שתראה שאין שאר העם יתברך ,הוא בלתי נפרד מאיכותו וקדוש העושה דבר רע שלא כרצונו ,למניע את
שלמים ליקרא שם א-להותו יתברך יאמר לו כ(מאמר) רבי שמעון בר יוחאי, המלך עצמו ,לעשות באמצעותו דבר רע.
עליהם בלשון יחיד ליקרא א-להיך ,כי- וכמאמרם ז"ל במדרש חזית ,ודגלו עלי שאומר לא די שעברת רצוני אלא
אם א-להינו .כי את זה תביט ,כי הוא אהבה ,ודיגולו ,מלך בשר ודם ,אם יתן שהרגזתני לעלות אותי לעשותו על ידי .כן
בעצמו ה' אחד .וכן אתה היחיד הדבק בו, איש אצבעו על פניו ,יכעוס עליו ויהרגנו, בו יתברך ,כשאדם מניחו והולך ועובד
ואהבת את ה' א-להיך כו' ,ואל תחוש על ואדם שם אצבעו על האזכרה ,ואינו כו' לשוא ושקר ,היא העבודה זרה .הוא דבר קל
הכלל אם לא יעשו כן: וזהו ודגלו עלי אהבה ע"כ. מן הנשבע בשמו .שהזכירה שזוכרו ,על ידה
או יאמר מעין זה ,שמע אתה היחיד, והנה ,אין הנדון דומה ,דמה ענין השם נושא ומניע אותו ,על שוא ושקר .לזה אמר,
שעל ידי שמיעתך וקבלתך תורת ה' הכתוב בספר ,אל פני המלך? לא תשא את שם .כי האת מרבה את עצמו
תעשה אחדות במדותיו יתברך ,באופן יתברך עם שמו .כי בשבועה אתה נושא
אך אין זה כי-אם ,ששמו יתברך הכתוב, כביכול את אלקיך ומניעו לשוא חלילה.
שה' א-להינו שהם שתי המדות ,תייחדם אינו אזכרה בעלמא ,כי קדושת איכותו,
ליכלל בשם ה' אחד. כאילו שם ,פני מלך ממש ,כי הוא אחד ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים
ומה שאמרתי שתשמע ,הוא ציווי זה, ושמו אחד .כי על כן ,ספר תורה שאחד צדיקם ככל התורה הזאת אשר אנכי נתן
שהוא ואהבת את ה' כו'. מהאזכרות נכתב שלא לשמה ,הוא פסול: לפניכם היום.
~ ~ ~ ~ ~ ~
26
זכרונות א או יאמר ,שמע ואהבת כו' .והוא ,כי והענין ,כי הנה בנוהג שבעולם,
(בראשית ח א) ויזכר א-להים את נח, הנה עיקר ענין פרשה זו ,היא על האהבה שהאהבה לא תהיה בעצם בכל לב ונפש
ואת כל החיה ,ואת כל הבהמה ,אשר אתו את ה' .והן אמת כי לא יבצר מבני אדם גם כי-אם בשנים בלבד .דרך משל ,חושק
בתבה ,ויעבר א-להים רוח על הארץ וישכו בני איש ,מלדבר ולומר ,כי הלא כמו זר את חשוקתו שאם הוא יאהב אלף או
המים: נחשב ,יתייחס אהבה בין ה' ובין האדם אלפים נשים ,או היא אנשים רבים ,לא
אשר מחומר קורץ .כי מה דמות יערכו לו תהיה אהבתם המתחלקת על רבים
אמר כי גם מדת הדין זכרו לטובה ,ולא יתברך אל חרש מחרשי אדמה ,לתאר אהבת נפש .ואפילו איש אחד ,אם יאהב
עוד אלא שעל ידי שא-להים ,הוא מדת ביניהם תואר אהבה? וידוע ליודעי דעת לאלף או רבבות עם ,לא תגדל האהבה
הדין ,העביר רוח -הוא רוח א-להים -על כי אהבה לא תתהוה אלא בין השוים. למות איש בעד רעהו ,כאשר בהיות אחד
הארץ ,שהיה ראוי להרעיש הארץ, ולכן אם היה עולה על לב לייחס אהבה, אוהב את אחד ,שיהיו שניהם רעים
ואדרבה ,על ידי כן וישוכו המים:
הלא לא תהיה להן ,עם אלהין די מדרהון אהובים זה עם זה ואין עוד אחר .כי
~ ~ ~ עם בישרא לא איתוהי הם מלאכי א- ברבים לא תגדל אהבתם עזה כמות עד
(עוד מזה באלשיך בראשית פרק ו) להים ,ולא לבן האדמה. שים נפשו מנגד בעד רעהו.
ויזכור א-להים את נח ,שאפילו מדת הדין על כן התחיל ואמר ,שמע ישראל. ואם כן איפה ,אל תאמר נא איש
זכר אותו וריחם עליו ,וזהו ויזכור א-להים כלומר ,שמע באחדות הלב אתה ישראל, ישראל ,הלא ה' א-להינו של כל רבבות
את נח כו' ,ואז על ידי מדת הדין סילק את תורת ה' אשר אמרתי בפסוק הקודם, אלפי ישראל ,ואהבתו יתברך המתחלקת
הרעה .וזהו ויעבר א-להים רוח על הארץ ושמעת ישראל כו'. לכל לא תתעצם ,ויהיה כמלך אשר לו
וישוכו המים ,שעל ידי רוח מדת א-להים חיל כבד ויאהבם ,כי גם כי ימותו חציים
שככו המים: כי דע לך ,כי יותר חפץ בך מבמלאכיו.
והוא ,כי על ידי היות ה' א-להינו ,ולא א- לא ישית עליהם לב ,כן הוא יתברך לא
~ ~ ~
להי מלאכי השרת ,נעשה ה' אחד. תגדל אהבתו אל כל יחיד מרבבות
זכרונות ב שנעשה על ידינו במעשינו אחדות ישראל רק על הכלל,
(שמות ב כד) וישמע א-להים את מדותיו ושמותיו יתברך ,מה שאין כן על וגם אני אליו על הדרך הזה.
נאקתם ,ויזכור א-להים את בריתו ,את ידי מעשי שרפי קדש. על כן אמר ,גם שאמרתי ה' א-להינו
אברהם את יצחק ואת יעקב: ואם כן לא יהיה כמו זר נחשב ,התייחס של כל הכלל .אל יעלה על רוחך
על מה שנאנחו על עבודה לא עלתה לך אהבה עם קונך. שכמקרה מלך ממלכי הארץ גם הוא
אנחתם ,עד ששועו מן העבודה ,ואז וזהו ואהבת את ה' א-להיך ,כי מי יקרנו ,כי הלא אחר שאמרתי לך כי עם
עלתה .אמנם על שחיטת הילדים לא שיעצר כח לייחד א-להות ,לא יבצר ממנו היותך יחיד יש לאל ידך לייחד המדות,
הוצרכה לעלות שועה ,כי מיד ,וישמע א- צד ייחס מפאת נפש עמו ישראל: אם כן ,בעשותך כך ,ואהבת כל אחד
להים את נאקתם .היא נאקת החללים מישראל עם היותך יחיד ,כאילו אין לו
בעצמם .כד"א ,נאקת חלל .ואז ,על ידי כן (עוד מזה באלשיך ירמיהו פרק יז)
נפשות עם בני ישראל נפרדו מנפשות יתברך ליקרא ולייחס א-להותו עליו ,כי-
בלי צעקה ,נמשך כי ויזכור א-להים וכו' אם אתה.
את אברהם וכו': יתר אומות ,מה שהן מהקדושה ,אשר
כולה א' היא ,בלי פירוד ,כי גם כי ימצאו וזהו אומר ואהבת את ה' א-להיך .ועל
~ ~ ~ בחינות נפרדות בהן ,כלם מעולם דרך זה כל אחד ואחד ,עד גדר יהיה בכל
(עוד מזה באלשיך תהלים פרק קמה) האחדות ,חלק ה' אחד יתרומם לעד ,הפך לבבך כו' כאשר יבא ביאורו בס"ד .כי א-
שומר ה' את כל אוהביו וכו' .הנה אמרו נפשות האומות ,אשר היו מעולם הפירוד להי כל יחיד הוא ואוהבו מאוד ,וגם אתה
בגמרא ,כי ר' חייא ובניו יחד התפללו, החיצוני ,כי על כן בישראל נאמר ,נפש אליו ,עם שא-להותו אל הכל הוא באמת:
וטרם ישאלו באמצעיות רוח וגשם ,מאז ששים ושש ,ולא נאמר נפשות כי כלן גם כיוון ,שעם שבמעשיך הטובים
אמרו משיב הרוח ,ונשב זיקא ,מוריד משורש אחת ,ועל כן ערבים זה לזה ,כי תייחד מדותיו יתברך כי חסיד אתה ,אל
הגשם ,ואתא מיטרא ,עם שאינה (משיב אחד הן ,משא"כ בעשו ודומים לו, תקוץ בתוכחותו אם ייסורין באים עליך,
הרוח כו') אלא סיפור מהללו יתברך שנאמר בו נפשות ביתו: כי-אם ואהבת כו' בין יתנהג עמך
(ואינה תפלה)
~ ~ ~ ברחמים ,בין יתנהג בדין ,וזהו את ה' א-
אך באחד בלבד ,לא היה כח זה ,כי-אם להיך בכל לבבך כו' כאשר יבא ביאורו
בזכות מעמד שלשתם. בס"ד:
27
אך ,אין ספק שכונתם היא ,למה התחיל (עוד מזה באלשיך יונה פרק ב) מבטן ונבוא אל הענין ,אמר ,הנה עתה את
ביעקב באופן שלא (ראוי שיהיה) נאמר שאול שועתי שמעת קולי ,והוא מאמרנו שועתם של רבים שהיא שוועה ושאלה
בו אף( ,מכיוון) שהיא ראשון בפסוק? על פסוק ,והיה טרם יקראו ואני אענה עוד ישמע ואחר כך יושיעם ,הנה זה הוא בזמן
קושיא אחרת ,למה היפך הסדר הם וכו' והוא ,כי במה תודע חיבה יתירה הזה שיש רשעים בעולם שאשמותם
והזכירם מלמטה למעלה ,ולא היחל אשר למלך עם אוהבו ,אם לא בשמוע כל מונעים שפע טוב ,והצדיקים אוהבי ה'
מאברהם להזכירם כסדרן: אמרי פיו ,אחרי יודעו רצונו ,כי ,אם יבואו מועטים שנפקדים בעון הדור ,אך כאשר
שני אוהבי המלך ,וכל אחד יבקש דבר יבוא זמן שיהיה שומר ה' את כל אוהביו
אך הוא ,כי ברחמיו יתברך להפליא מאתו ,והמלך ידע דברי שאלת כל אחד ואת כל הרשעים ישמיד שהוא לעתיד
חסדו לנו ,לא רצה להתחיל מאברהם ,כי מהם ,ולאחד אמר' ,ידעתי שאלתך, בימות משיחנו ,אז תהלת ה' ידבר פי,
יש בו אף שהוליד את ישמעאל ,וכן נתתיה לך ,אל תדבר דבריך' ,ולשני ,עם שהיא בלי שאלה ,רק בזכור תהלתו
ביצחק על עשו ,באופן תמצא מדת הדין שעושה שאלתו ,מניחו ,עד יגמור כל יתברך ,כענין משיב הרוח ומוריד הגשם,
מקום לבלתי הניח כח הרחמים ,להשלים דברי שאלתו ובקשתו לגמרי ,את מי מיד ויברך כל בשר שם קדשו ,מאשר יבוא
הטובה. משניהם יאהב המלך יותר? הוי אומר, רוח וגשם בארץ.
על כן התחיל מיעקב ,שמטתו שלמה, את השני הלז ,שעם עשותו חפצו ורצונו, עם היות ,שלא אתחבר עם ב' אחרים
כי בו אין פתחון פה לבלתי התמלא לא יהיו נעתרים דבריו לפניו ,כי-אם להיות ג' כר' חייא ובניו ,כי-אם ,במה
רחמים. אדרבה ,ישתעשע בשמוע מפיו כל דברי שידבר פי לבדי ,כי זכות היות צדיקים
שאגתו ,כי יערב עליו דברי ידידו, רבים בעולם ,והעדר רשעים ,מרבה שפע
וזהו וזכרתי את בריתי יעקוב ,ועל כן
יעקוב נכתב פה מלא .ואז אחר שהתחיל וזהו ,והיה טרם יקראו ואני אענה ,כי קדושה להכין עשותו יתברך רצון אוהבו:
באילן גדול ,ויסכרו פיות הקטיגורים אסכים ואגמור לעשות שאלתו ,ועם כל ~ ~ ~
המנגדים ,גם בהזכיר את יצחק לא ינגדו. זה ,לא אמנעם מלדבר לי ,כי-אם ,עוד הם
וזהו ואף את בריתי יצחק ,כלומר עם שיש מדברים ואני אשמע ,כי ערבים עלי (עוד מזה באלשיך שמואל ב פרק כב ז)
בו אף לא יהיה בו ניגוד ,אחר שבראשון דבריהם, ...וישמע מהיכלו קולי ושועתי באזניו:
לא מצאו בו ניגוד רפתה ידם .ועל דרך זה וזה יאמר פה ,הנה כאשר ,קראתי מצרה עם היות ששמע קולי ושועתי לפניו ,עם
'ואף' את בריתי אברהם אזכור. לי אל ה' ,ויענני כבר ,מטרם אקרא ,ועם כל זה תבא באזניו ,והוא ענין פסוק ,תאות
והנה ביצחק לא נאמרה זכירה ,על כי כל זה ,מבטן שאול שועתי שמעת קולי ,כי לבו נתת לו כו' ,שהוא משל לשני אוהבי
אין ברית יצחק לעצמו ,רק נאמר לו, לא נמנעת משמוע קולי. המלך שכל אחד מבקש דבר מאת המלך
והקמותי את השבועה אשר נשבעתי והמלך יודע שאלת כל אחד ,ולאחד מהם
~ ~ ~
לאברהם אביך. אמר שתוק כי כבר ידעתי שאלתך
זכרונות ג ואעשנה ,ולאחר מניחו מדבר והוא שומע
ומה שנאמרה זכירת אברהם ,אחר כל היוצא מפיו עד תומו .את מי משניהם
הזכיר שמו ,מה שלא עשה כן ביעקב! (ויקרא כו מב) וזכרתי את בריתי יעקוב,
ואף את בריתי יצחק ,ואף את בריתי אוהב המלך אז יותר ,אין ספק כי הוא
אפשר ,לבלתי הפריד בין אברהם אברהם אזכור ,והארץ אזכור: אשר ישמע דברי פיו עם יודעו שאלתו
ליצחק ,כי לשניהם ברית אחת ,וכמו ובקשתו:
שאמרו על פסוק ,אשר כרת את אברהם הנה אמרו רבותינו ז"ל ,למה באברהם
ויצחק נאמר אף ,וביעקב לא נאמר אף? ועל זה אמר המשורר תאות לבו נתת לו,
ושבועתו ליצחק ,שהוא שבועתו של ועם כל זה ,וארשת שפתיו בל מנעת סלה,
אברהם ליצחק ,כמו שכתבנו במקומו, אלא יעקב שהיתה מטתו שלמה ,לא שלא אמרתי לו' ,ידעתי שאלתך
שהוא לבל תהיה על פי מדת יצחק ,רק נאמר בו אף. ובקשתך ,כלך מדברותיך' ,וכמאמרנו כך
על פי מדת חסד לאברהם. והנה בהערתם זו ,נבא אל הענין וניישב על מקרא שכתוב ,ברוך אלקים אשר לא
ואחשבה בלבי ,כי גם זו תחבולה מא- מה שהערנו בכתוב .והוא ,כי הנה הסיר תפלתי וחסדו מאתי ,ועל פסוק,
להינו יתברך לטובתינו ,לבלתי הפריד את קושייתם זו למה ביעקב לא נאמר אף ,לא טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים
יצחק מאברהם ,למזוג הדין בחסד ,ולא תצדק ,כי אשר נזכר ראשון ,איך יאמר בו ואני אשמע ,ועל דרך זה יאמר פה ,שעם
עוד ,אלא שעושה עיקר מהחסד. אף ,אשר איננו צודק רק בנוסף על היות כי וישמע מהיכלו קולי בקראי את
הקודם? שמו ,וגם שועתי גלויה לפניו ,עם כל זה
ואומרו ,והקימותי את השבועה אשר תבא באזניו ולא ימנע מלשומעה:
נשבעתי לאברהם ,ולא נשבע לו בפני
~ ~ ~
28
שלמה .ואז הביט בכל זרע שלשתם .וירא אך ,וזכרתי את בריתי יעקב תחלה, עצמו ,כאשר עשה ליעקב ,אך הוא,
א-להים את בני ישראל ,שהם בני יעקב שמטתו שלמה ,ואין פתחון פה בו לעכב לבלתי תהיה לו על פי מדתו כמדובר.
הנזכרים .ובראותו אותם כי בערך רחמים ,ואז ,על ידי החילי בו ,גם בהזכיר ועדיין היה אפשר לומר ,ואף את בריתי
האחרים (ישמעאל ועשו) הם הטובים, אחר כך את יצחק שיש בו אף אזכור ,ולא אברהם אזכור והארץ ,ויחזור (תיבת
ועל כן וידע א-להים: יעכב שום קטרוג ,כי הלא קדם זכירת אזכור) אל אברהם ואל הארץ (ולמה
~ ~ ~
יעקב תחלה ,ומים רבים לא יוכלו לכבות הוכפל ,אזכור)?
(זכירת יעקב) ,ואז גם מיצחק תרוחמו,
זכרונות ד -ה וגם את בריתי אברהם אחר כך אזכור וכו'. אך כיוון הוא יתברך לאמר ,מה אעשה
(תהילים פקי"א פס' ד -ה) זכר עשה לכם בני ,ויש לכם מיימינים ומשמאילים.
וגם( ,אפשר לפרש פירוש הנ"ל ,ע"פ כי הנה זכירת יעקב היא העוזרת אתכם
לנפלאתיו ,חנון ורחום י-הוה :טרף נתן פשוטו אשר אף פירושו גם ,באם) שלא
ליראיו ,יזכר לעולם בריתו: בעצם ,וכן יצחק וכן אברהם ,גם שבהם
נפרש 'אף' כרבותינו ז"ל ,יאמר כי אחר אף ,עם כל זה אזכור בריתם .אך מה
כוונת המזמור לרומם מעלת ישראל הזכרת יעקב ,גם ברית יצחק תועיל וכן אעשה ,כי לעומת זה ,והארץ אזכור ,כי
צדיקים על מלאכי השרת ,ומתחיל ברית אברהם. זכירת הארץ מנגדת אתכם ,על שבתותיה
ואומר ,הללוי-ה בני ישראל את הבורא וכן יהיה דעת רבותינו ז"ל ,אלא אשר ביטלתם.
יתברך ,שברא ב' העולמות בי-ה ,אשר מדאפקיה בלשון אף ולא אמר גם ,רמז
אין למלאכי השרת חלק בהם ,לא בזה ואברהם ויצחק אין מהם עזר בעצם ,כי
העיכוב. יש לזה נגוד מישמעאל ,ולזה מעשו.
לעבוד ,ולא בעולם הבא לקבל השכר,
ונבא אל הענין ,אמר יעקב ,הנני מברכם לכן מה אעשה לענין האבות? אתחיל
ואין ראיה למעלתנו עליהם ,גדולה שבהקרא שמנו על הנערים האלו יתחילו
מאשר ברא ב' עולמות בשבילנו ,וטעם מיעקב ,ועל ידי כן ,גם מאברהם ויצחק,
משמי .וזהו ,ויקרא בהם שמי מתחלה, תעזרו ,כמדובר ,שגם אלה אזכור.
שזכו השתכבחת לנו עליהם הוא ,כי אני שאין בי אף ,ואחר כך ושם אבותי:
בן האדם ,אודה את ה' בכל לבב... ~ ~ ~
ועוד אברכם ,שיעדיפו שני אלה
ואחר כך אמר הוד וכו' .הענין ,בל יאמר בהזכרם לפני המקום ,מאשר ייעד הוא (עוד מזה באלשיך בראשית פרק מח)
איש ,מה תתהלל איש הישראלי ,ואין יתברך כשיהיו עונות לכל כללות ישראל, אני מברכם שיקרא בהם שמי ושם אבותי,
אומה שפלה ככם: ויגלו .כי שם ,אחר יעקב מזכיר יצחק. והוא כי הנה בהזכירו יתברך רחמים
האם מי שמעלתו על מלאכי השרת אבל בהקרא שם אבותי על אפרים לישראל ,נאמר וזכרתי את בריתי יעקב
יהיה למרמס ,בעולם שנברא בשבילו? ומנשה לבדם ,אחר הקרא שמי לא ואף את בריתי יצחק כו' .והנה אמרו
יתחילו אחרי ,מיצחק ,כי-אם ,אברהם רבותינו ז"ל ,למה באברהם ויצחק כתיב
ועוד ,כי מאשר חגיכם ומועדיכם נאמר ויצחק ,שיהיה תחלה אברהם ,ואחר כך אף ,ולא ביעקב? מפני שאין אף ביעקב ,כי
לכם ,זכר ליציאת מצרים ,יראה כי זה כל יצחק ,על שני דברים, מטתו שלמה.
טובכם ,ולא עולמות שלמים!
א :כי אין חלאת ישמעאל לעכב הטובה, ולכאורה יקשה ,כי מה זו שאלה למה
ועוד ,שאפילו כסף וזהב אשר הוצאתם כל כך גדולה כשל עשו ,כי בסוף עשה אין ביעקב אף ,כי הלא נזכר ראשון ואיך
ממצרים ,דרך טריפה כגזלנים ,באו לכם! ישמעאל תשובה. יצדק בו אף .אך ,אין ספק כי זאת היא
ועוד ,כי ,אם ניתנה לכם ארץ כנען, השאלה למה נהפך הסדר ,באופן שלא
ב :וגם כי חסד לאברהם. היה ביעקב אף? והשיב כי היתה מטתו
לסטים אתם ,וגזל היא בידכם!
ואחר כך מי שמתייחס אל הרוגז והדין, שלמה.
לכן על הא' אמר ,אם תראו שאנו נבזים תהיה זכירת זכותו אחר זכירת חסד.
ושפלים בעולם הזה ,אל תתמהו על ויהיה הענין ,שאומר הוא יתברך ,ראו
החפץ ,כי הנה ,כאשר הוד והדר פעלו, וזהו אברהם ויצחק: אהבתי אתכם ,כי הנה ,אם בזכרי עליכם
שנברא העולם בהוד והדר רוחניים, ~ ~ ~
זכות אבותיכם ,הייתי מתחיל מאברהם
מתייחסים ללבושיו יתברך ,כך וצדקתו או מיצחק ,לא אתמלא רחמים עליכם,
(עוד מזה באלשיך שמות פרק ב) ויזכור הוא השכר ,שהוא בבחינת צדקה ,כי מי על ,כי בכל אחד יש עיכוב מה ,להרקת
א-להים את בריתו את אברהם ,כלומר ,הקדימו ,אינו גשמי ליפרע בעולם הזה, שפע רחמים בעצם ,כי זה יצא ממנו
ולא הספיק (ברית אברהם) בעצם ,שהיה אלא עומדת לעד בעולם קיים רוחני נצחי: ישמעאל ,ומזה עשו ,ויהיה מקום לאף
לו ישמעאל ,וכן את (ברית) יצחק ,שהיה לקטרג.
לו עשו .והוסיף את יעקב שהיה מטתו
29
זכר ליציאת מצרים .וטוב טוב היה ב :וגם ענין אומרו לאמר! ועל הב' כי זכר עשה וכו' ,לא שיציאת
ג .באומרו אשר צוה ה' א-להינו אתכם ,לעשות זכר לכיבוש ל"א מלכים מפנינו, מצרים שכחנו ,רק חנינה ורחמים ,לזכור
כי באומרו אתכם ולא אמר אותנו ,יראה ושבתנו במשכנות מבטחים ובמנוחות כי חנון ורחום ה'.
שהוא בן לא חכם ,כי הוציא את עצמו שאננות! (ובזה נתיישב קושיא א .הלא ועל הג' אשר תראה כי עשקו את
זאת אמרו רבותינו ז"ל ,שהיא שאלת מהכלל! המצריים עד שנצלו את מצרים ,דע כי
חכם ,ומה זו שאלתו ,אשר לא ידע טרף נתן ליראיו מתנה מאתו יתברך ,כי
ד .אומרו ואמרת לבנך עבדים היינו כו' ,יציאת מצרים הידוע לדרדקי דבי רב?) אין זה אחד מני אלף ,חוב שעבודם ,ועשה
כי גם יקשה לומר שנעלם מהבן ההוא!
ולהיותו בן חכם ,לא יאמר דרך קושיא יתברך זה להורות ,על היותו זוכר לעולם
ה .אומרו דבר אחד כפול ומכופל ,כי כמאמר הרשע ,באומרו מה העבודה בריתו ,כמו שאמרו ז"ל על פסוק ,דבר נא
אחר אומרו ויוציאנו כו' ביד חזקה ,היינו הזאת לכם ,אך זה ישאל כדי לשמוע באזני העם וישאלו וכו' ,אין נא אלא לשון
מאמרו אחרי כן ויתן ה' אותות כו' .ואם התשובה שתאמרו .וזהו כי ישאלך בנך בקשה ,אמר הקדוש ברוך הוא בל יאמר
הוא כתני והדר מפרש ,למה לא אמר מחר לאמר ,כי תהיה השאלה כדי לאמר אברהם ועבדום וענו אותם קיים ,ואחרי כן
לו אתה תשובה( .ובזה נתיישב קושיא הפירוש מיד?... יצאו ברכוש גדול לא קיים .על כן ,דבר נא
ו .אומרו גדולים ורעים במצרים ,כי אחר ב :ענין אומרו לאמר!) וישאלו וכו' ...נמצא כי לזכור בריתו את
שהוזכרה מצרים למה חזר להזכירה ולא וגם לא ייחס הדבר לכם ,כי-אם ,לה' אברהם עשה לא לסיבה זולתה.
שיאמר מה העדות כו' אשר צוה ה' א- אמר ויתן ה' בם אותות כו'? ומה שלקחו נחלת גוים כגוזלים ,לא כן
ז .אומרו ואותנו הוציא משם ,כי הרי להינו ,שייחס הדבר אל צווייו יתברך, הוא ,כי הלא נשמר הוא יתברך ,וכח
נאמר ויוציאנו ה' ממצרים כו' .ואם הוא וכלל א-להותו גם עליו באומרו א-להינו: מעשה בראשית הגיד לעמו ,כדי לתת
בשביל סוף הפסוק ,למען הביא כו' ,למה וענין השאלה הוא באומרו אתכם. להם נחלת גוים ,כמאמר ר' יצחק ,לא היה
לא אמרו למעלה ,אחר אומרו ויוציאנו כו' לומר ,אתם ,יורשי הארץ שפלאי פלאות צריך להתחיל את התורה אלא מהחדש
ביד חזקה ,היה לו לומר ולמען הביא כו'! ...נעשו לכם ,להשמיד ל"א מלכים ולקחת הזה לכם ,אלא כדי שלא יאמרו אומות
ח .אומרו ליראה כו' ,כי אין הצווי כדי את ארצם כי גדולה היא זו מיציאת העולם' ,לסטים אתם שכבשתם ארץ ז'
ליראה ,רק לעשות זכר ליציאת מצרים! מצרים ,ולמה תעשו אתם זכר ,למה עממים וכו' ,כי עתה יוודע ,כי אדרבה,
שהוא דבר קטון מאשר עשה הוא יתברך מעשי ידיו אמת ומשפט .אמת במעשה
לכם? (ובזה נתיישב קושיא ג .אשר צוה
ט .אומרו כל הימים ,אם הוא שיהיה על בראשית ,ומשפט בתת להם ארצות גוים,
ה' א-להינו אתכם ,כי באומרו אתכם
ידי כן טוב לנו כל הימים ,והלא כמה שהוא בהמלאות סאת עון האמורי:
ולא אמר אותנו ,יראה שהוא בן לא
מקיימים מצות הפסח ולא יבצר מהם ~ ~ ~
חכם ,כי הוציא את עצמו מהכלל!)
צרה בחייהם?
(עוד מענין זה של זכר ליציאת מצרים
י .אומרו לחיותנו כהיום הזה ,מה הוא וזה אמר מה העדות ,כענין קרבן פסח באלשיך דברים פרק ו :כ -כד) כי ישאלך
עדות לישראל אשר פסח על בתי בני החיות המתייחס אל היום הזה? ... בנך מחר לאמר מה העדת והחקים
סברת הבן השואל ,הלא היא ,כי יאמר ישראל כו' .והחוקים ,כענין אל תאכלו והמשפטים אשר צוה יי א-להינו אתכם.
בלבו ,איזה הוא דבר גדול יותר ,יציאת ממנו נא ובשל מבושל כי-אם צלי אש, ואמרת לבנך עבדים היינו לפרעה במצרים
ישראל ממצרים והשאר המצרים ושיהיה ראשו על כרעיו ועל קרבו ,והיות ויציאנו יי ממצרים ביד חזקה .ויתן יי אותת
במלכותם וארמנותם ,או השמד ל"א החג שבעה ימים .ומשפטים ,לאכול על ומפתים גדלים ורעים במצרים בפרעה
מלכים בארצותם בלתי החיות כל נשמה ,מצות ומרורים. ובכל ביתו לעינינו .ואותנו הוציא משם
וקחת את ארצם ערים גדולות וטובות אשר צוה ה' א-להינו אתכם ,כי אילו לא למען הביא אתנו לתת לנו את הארץ אשר
ובתים מלאים כל טוב ובורות חצובים צוה רק לדור אשר מתו במדבר ,ולא ראו נשבע לאבתינו .ויצונו יי לעשות את כל
וכרמים וזתים וארץ חטה ושעורה כו'? כי כבוש הארץ ,החרשתי ,אך לא אתכם החקים האלה ליראה את יי א-להינו לטוב
הנה כל השומע יגזור אומר ,כי גדול מאד כובשי הארץ ,רק דברים יהיו זכר לירושת לנו כל הימים לחיתנו כהיום הזה.
הארץ: השנית הזאת מהראשונה. ראוי לשים לב...
ועל כן יתמה הבן הלזה ויאמר ,מה היה אז ואמרת לבנך כו' .לומר ,ראה בני כי א .כי הלא זאת אמרו רבותינו ז"ל,
שאחר כבוש הארץ זבת חלב ודבש אשר יותר ויותר ראוי לנו עשות זכר ליציאת שהיא שאלת חכם ,ומה זו שאלתו ,אשר
נתן לנו ה' ונשב בה ,נזכור גם עתה יציאת מצרים ,מעשות זכר לכיבוש הארץ לא ידע יציאת מצרים הידוע לדרדקי דבי
מצרים ,ושנעשה עדות חקים ומשפטים מכמה סבות. רב?
30
אחר שהוזכרה מצרים למה חזר ישתוו הזוגות במעשיהם בעולם הזה, * האחת ,כי מה שהיטיב לנו הוא יתברך
להזכירה ולא אמר ויתן ה' בם אותות והיה האחד בלתי ראוי לבת זוגו .על כן בהיותנו צדיקים ,אין לנו להחזיק טובה כל
כו'?) אמרו ז"ל ,קשה לזווגם כקריעת ים סוף: כך כאשר בהטיבו עמנו בהיותנו גוי חוטא
שלישית ,ההשגחה ,והוא ,כי ה' פעל כל ונחזור אל הענין ,והוא ,כי הוצרך יד עם כבד עון .והוא מאמר רבותינו ז"ל ,כי
זאת ,ולא מלאך ולא שליח. חזקה לשדד את השר ,שהיה תובע דין. ישראל עבדו עבודה זרה במצרים ,כדבר
וזהו אומרו ביד חזקה ,שהוא לשדד את שנאמר גוי מקרב גוי ,עם מקרב גוי לא
שאמרתי ויוציאנו ה' ,שהוא בעצמו נאמר כו'.
יתברך שעבר בחצות הלילה אל תוך השר שראו אותו ישראל מת על שפת
מצרים להוציא את קדוש ישראל מבית הים: וזה אמר עבדים היינו לפרעה .כלומר,
הקברות ,ואין לך השגחה גדולה מזו, או יתפרש ויוציאנו ה' ממצרים ,הוא אך לא עבדים לה' .ועם כל זה ויוציאנו ה'.
שלא עצרו גשם העולם הזה ,מלבא השר שנקרא מצרים כמאמרם ז"ל ,על מה שאין כן בכיבוש הארץ ,כי עבדי ה'
בעצמו לקחת לו גוי מקרב גוי. פסוק ,וישאו עיניהם והנה מצרים נוסע היינו ,כבר ,צדיקים עושי רצונו( :ובזה
אחריהם ,מלמד ששרו של מצרים מצרים נתיישב קושיא ד .ואמרת לבנך עבדים
וזהו אומרו בפרעה ובכל ביתו לעינינו, היינו כו' ,כי גם יקשה לומר שנעלם
שהוא במכה אשר היתה בפרעה ובכל שמו ,וראו אותו ביד חזקה נגד ישראל ,על
כן וייראו מאד. מהבן ההוא!)
ביתו שהוא מכת בכורות ,כד"א ,וה' הכה
כל בכור וכו' מבכור פרעה היושב על כסאו * וזה יאמר ויוציאנו ה' ממצרים הוא ועוד טעם שני ,הלא הוא ,כי על ידי
כו' .ואז היה לעינינו ,כי הכירו ישראל ,כי השר * .וביד חזקה לשדד המזל והכניעו יציאת מצרים הושרשו בנו עיקרי הדת
הוא יתברך ,היה העושה, ושידדו ה' * :וגם שידד את יושבי הארץ היותר צריכים מכל העיקרים להחזיק
הלזו שבעולם השפל .וזהו ויתן ה' אותות אמונת דת האמת בלבנו לעבוד את ה'.
כמפורש אצלנו על פסוק ,ולכל בני הלא המה חדוש העולם:
ישראל לא יחרץ כלב לשונו בעבור תדעון ומופתים כו'( .ובזה נתיישב קושיא ה.
אשר יפלה ה' כו' .כי הוראת העשות אומרו דבר אחד כפול ומכופל ,כי אחר * אשר ראינו כי שידד הוא יתברך את
הדבר שלא על ידי משחית או מלאך אומרו ויוציאנו כו' ביד חזקה ,היינו המזל שמעולם הגלגלים,
ממלאכי הדין ,היה ,כי לא חרץ כלב לשונו מאמרו אחרי כן ויתן ה' אותות כו'. * ואת אשר מעולם המלאכים,
לבני ישראל .כי ה' הפועל ,היה אתם, ואם הוא כתני והדר מפרש ,למה לא
אמר הפירוש מיד?) * ואת יושבי הארץ שמעולם השפל.
להצילם ולהרוג את בכורי מצרים ,וזהו
אומרו לעינינו .הרי הכירו ההשגחה הנה הורה שליטתו בשלשה העולמות, * וזהו ויוציאנו ה' ,שהוא מציאותו
תכליתית בעולם השפל שאין למעלה ואין זה רק כי הוא יתברך חידשם ובראם. יתברך אשר ידענו,
הימנה: הרי יסוד גדול לנו על ידי יציאת מצרים * הוציאנו ממצרים ,אשר מזלה מחייב
רביעית ,שכר ועונש ,כי כאשר העניש שהוא חידוש העולם: בל יצא משם עבד לחירות ,הרי ששידד
לפרעה על בלתי שלחו את ישראל ,כן שנית ,הודיענו הייחוד ,כי ה' הוא הא- המזל .וזהו ויוציאנו ה' ממצרים:
ואותנו הוציא משם כו' לתת שכר טוב להים שפועל דין ורחמים כאחד ,שהרי * וגם שידד השר ,וזהו ביד חזקה .והוא,
לאבותינו כאשר נשבע להם, האותות והמופתים לא היו רעים רק כי אין צורך לו יתברך לעשות דבר ביד
וזהו ואותנו הוציא משם וכו' לתת לנו במצרים ,אך לא בארץ גושן אשר שם בני חזקה ,כי במה נחשב לפניו יתברך ,אפילו
את הארץ אשר נשבע לאבותינו ,הרי שכר ישראל ,כי שם לא היה ברד ,ולא חשך, לעשות כל העולמות יש מאין ,בלא עמל
ועונש( :ובזה נתיישב קושיא ז .ואותנו ולא ערוב ,ולא דבר ,ולא שום מכה .ולא ויגיעה ,כמו שאמרו ז"ל!
הוציא משם ,כי הרי נאמר ויוציאנו ה' עוד ,אלא שאדרבה ,היה מגיע עליהם
טובה על ידי המכה ,כמו שאמרו ז"ל ,כי אך הוא ככתוב אצלנו במקומות רבים,
ממצרים כו'!) כי אין קשה לפניו יתברך ,כי-אם ,ברצותו
ממכת הדם העשירו ישראל ,שהיו
הנה ארבע עיקרים גדולים ,מלבד המצריים קונים בדמים יקרים מים לזכות את ישראל ,ועונותיהם מעכבים,
מציאותו יתברך הנכלל בהן .כי הם לשתות .באופן שהיה דין למצרים, כמו שאמרו ז"ל ,על הזווג ,וקשה לזוגם
חמשה שרשים גדולים ,אשר כל הדת ורחמים לישראל כאחד. כקריעת ים סוף ,והלא כמו זר נחשב יהיה
והאמונה האמיתית תלויה בהם לשמור קשה לפניו יתברך לקרוע ים סוף .אך היה
את כל מצותיו יתברך ולדבקה בו, וזהו גדולים ורעים במצרים ,אך לא על קטרוג שרו של מצרים ,שהיה תובע
כמפורסם ונודע ליודעי דעת. רעים בישראל .ואין זה כי-אם אחדות ,כי דין באומרו משוא פנים יש בדבר ,הללו
שתי המדות אחת הנה( :ובזה נתיישב עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה
קושיא ו .גדולים ורעים במצרים ,כי זרה כו' .ועל דרך זה הוא הזווג ,כי לא
31
ויזכור להם בריתו שלא ייכלו בגוים נפש זכינו( :ובזה נתיישב קושיא י. על כן ויצונו ה' לעשות את כל החוקים
שהוא "ואף גם זאת בהיותם בארץ לחיותנו כהיום הזה ,מה הוא החיות האלה ,שכולל באומרו את ובאומרו כל,
אויביהם לא מאסתים וכו' להפר בריתי המתייחס אל היום הזה?) את העדות והמשפטים עם החקים
אתם" ,באופן שאין פחד שיכלו בגלות, ~ ~ ~
האלה .ליראה את ה' ,על ידי התחזק בנו
ואז וינחם כרוב חסדיו מאשר חרה אפו חמשה שרשים ועיקרים אלה.
בעמו להמיתם ,ויתן אותם בשביל רחמים (מענין חנון ורחום שבפסוק זה ,באלשיך
תהלים פרק קמה) חנון ורחום ה' ,שהוא ג :כי תושרש בנו יראה ביודענו
בגלות ,כי זה טוב להם כבקודם: השגחתו,
ענין האמור שם ,שהוא ,וחנותי את אשר
~ ~ ~
אחון ורחמתי את אשר ארחם שפירושו ד :ואשר יעניש את עוברי רצונו ,ויטיב
כמו שאמרו ז"ל' ,אף על פי שאינו ראוי (עוד מענין זכירת ברית התורה באלשיך את עושי רצונו.
אף על פי שאינו הגון' ,וזהו חנון ורחום ה' :תהלים פרק קה) ב :וגם על ידי אחדות מדותיו ,מורא
זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור. ~ ~ ~ תעבור על ראשנו לשמור את כל מצותיו.
(עוד מזה באלשיך יואל פרק ב) חנון הראיה כי ישראל עיקר העולם ,כי לבני מה שאין כן בעשות זכר לכיבוש הארץ
ורחום הוא ,לומר ,אם אינכם ראוים לקבל יעקב בחיריו הנזכרים זכר לעולם בריתו, ולא זכר ליציאת מצרים כמדובר ,וזהו
טובה גם אחר התשובה ,לאיזה עיכוב שהוא לקיום העולם ,שהלמ"ד היא למ"ד ויצונו כו' ליראה כו'( :ובזה נתיישב
שלא יבצר ,הלא הוא יתברך האומר ,בעבור .ומה זכר ,הלא הוא דבר צוה לאלף קושיא ח .ליראה כו' ,כי אין הצווי כדי
וחנותי את אשר אחון 'אף על פי שאינו דור זו תורה ,שלא היתה עתידה לינתן ליראה ,רק לעשות זכר ליציאת
הגון' ,ורחמתי את אשר ארחם 'אף על פי אלא אחר אלף דור ,וזכר אותה הוא מצרים!)
שאינו ראוי' ,ועל שתי הבחינות יאמר פה ,יתברך ,שהקדימה תתקע"ד דורות קודם,
כי חנון ורחום הוא ,ואם מלבד העדר כדי לתתה לבני יעקב לקיים עולם ,הנה כי וראו נא כמה מעלות טובות לחוקי
קבלת טובה ,גם היה מקום לקבלת הפכו ,על ידי בני יעקב בחיריו נתקיים העולם: הפסח ,כי הלא נעשה אותם ביום הפסח
בלבד ,ובזכות זה יהיה טוב לנו כל הימים
~ ~ ~ הנה ,הוא ארך אפים ,ואם כפות המאזנים שבכל השנה ,וזהו לטוב לנו כל הימים.
יהיו שקולים ,הוא יתברך רב חסד ,שמטה (מענין רוב חסדיו בפסוק זה ,באלשיך (ובזה נתיישב קושיא ט .כל הימים ,אם
במדבר פרק יד) מדת א-ל שהוא חסד כלפי חסד ,וזהו ורב חסד. הוא שיהיה על ידי כן טוב לנו כל
פשוט ,מספיק לשבים .אך לבלתי שבים ~ ~ ~ הימים ,והלא כמה מקיימים מצות
צריך רב חסד. זכרונות ו הפסח ולא יבצר מהם צרה בחייהם?)
~ ~ ~
(תהלים קו מה) ויזכר להם בריתו ,וינחם וגם יספיקו לתת לנו חיים ,כאשר היה
(עוד מזה באלשיך יואל פרק ב) כפות כרב חסדיו: ביום האחד שעשינו ,שעל ידי קרבן פסח
וירא שהשגיח וריחם ,כמה דאת אמר ,המאזנים יהיו שקולים ,הוא יתברך רב ניתן חיים לישראל ,שפסח על בתי בני
וירא את עניינו ,בצר להם ,כל עוד שהיה חסד שמטה כלפי חסד ,וזהו ורב חסד. ישראל .וזה אומרו לחיותינו כהיום הזה,
כד"א ,בדמיך חיי .הוא יום ראשון של
~ ~ ~ שומע את תורתם היא רנתם ,כמה דאת פסח שבו עומד האב ,ואז משיב לבן
אמר לשמוע אל הרנה ואל התפלה ,ואמרו (עוד מזה באלשיך משלי פרק כ) גדרי השואל ואומר לו ,עבדים היינו לפרעה כו'
רבותינו ז"ל ,רנה זו תורה וכו' כנודע .כל החסד יחדו לא יהיו תמים ,כי לעניים עד סוף פסוקים אלו .וזהו אומרו כהיום
עוד שהיה שומע יתברך שהיו עוסקים צריך להיות רב חסד עד אין קצה. הזה ,ולא אמר כיום הזה ,לרמוז אל אותו
בתורה ,האריך וריחם.. היום הרשום ,שהוא עצם היום שיצאו בו
~ ~ ~
כי על ידי התורה ראה בצר להם ,ויזכור ממצרים ,שהוא היום שהאב מגיד לבן בו
להם בריתו וינחם ,מאשר "ויחר אף ה' (עוד מזה באלשיך תהלים פרק סט) אך כמדובר:
בעמו" ,כרוב חסדיו שלא תמו ,כאשר מה אעשה אם לפי מעשי יהיה לי ניגוד והיום ההוא חי וקיים ,על דרך כל יום
תמה זכות אבות ,ואחר כך ,שהיו כל משם אלקים הוא מדת הדין ,על כן אני שנעשה בו זכות כמו שאמרו ז"ל בספר
אשמותם על עצמותם שלא נפקדו גומר ואומר אלקים ברוב חסדך ,כי גם הזוהר ,על ויקרבו ימי ישראל למות כו'.
בשם אלקים לא יבצר ממנו גם כן בחינת (בעונש) ,על התורה שהיו לומדים... ובזה יאמר ,ולהקנות בנו חיים ,לא בלבד
חסד וברוב חסדך ענני. גשמיים ,כי-אם ,גם כיום הזה הקיים,
~ ~ ~
~ ~ ~ שיצדק בו לומר זה שהוא חי לפנינו ,כי חיי
32
הטוב) ,למדתכם (כפויי טובה ,אשר שואף ,ועל כן למה שהוא לה' ,שה' הוא זכרונות ז
ה'כל' ,וישראל 'חלק' ממנו ,על כן כדבר 'מצאו ...בי עול'). (ירמיה א ,טז :ב ,א-ב) ודברתי משפטי
א :כי אני ,זכרתי 'לך' חסד נעוריך ,שלא טבעי היה לכתך (ישראל ה'חלק') אחרי אותם ...הלוך וקראת באזני ירושלים
(השי"ת ה'כל') במדבר. בלבד לדור ההוא ,כי ,גם לך. 'לאמר' ,כה אמר י-הוה זכרתי לך חסד
~ ~ ~
ב :עם היות ,כי אין להחזיק טובה בעצם, נעוריך ,אהבת כלולותיך ,לכתך אחרי
למה שאז הלכת אחרי ,כי היתה אהבת (עוד מזה באלשיך שמות פרק טז) במדבר ,בארץ לא זרועה:
כלולתיך ,כי כן דרך אהבה חדשה ,כי על ויאמר משה זה הדבר וכו' .לומר ,הנה דבר * הנה אומרו (וְ קָ ָראתָ בְ אָ זְ נֵי יְרּושָ לַם)
כן דרך הכלה למלא רצון החתן וללכת אחד צוה לי ה' ,למען ידעו דורות עולם לאמר בלתי צודק שאינו לאמר לאחרים,
אחריו למקום שהוא חפץ ,אפי' שהוא השגחתו יתברך על תופסי תורתו כי אל מי יאמרו זה ,בני ירושלים?
חדש ממש שלא הכירתו מקודם ,כי אז ומחזיקים בה ומשליכים ענייני העולם * ועוד ,כי אמר ודברתי משפטי אותם
אהבת כלולות גרמו לה ,מה שאין כן אחר אחרי גוום ומאמינים בקונם שהוא שהם דברים הרעים שבירמיה ,ועל כן
יכלכלם. התערבות דעת כמה ימים ושנים, חיזק את לבו (בחוזק ואומץ לנבא
וזהו ,הנה זכרתי לך חסד נעוריך ,שהוא הלא הוא ,כי מלא העומר למשמרת תוכחה) .ואיך (נכנס לזה אשר) יאמר
לכתך אחרי ,כאשר יפרש ,שהנה יתרון לדורותיכם למען יראו את הלחם ,כלומר, דברי פיוס זכרתי לך וכו'?
(מדת הכרת טובה) הוא שזכרתי לך חסד ,הנה אמרתי לכם הוא הלחם אשר נתן ה' אך ,אמר (ה') לו (לירמיה) ,אל תתחיל
עם היות אהבת כלולותיך לכתך אחרי ,כי לכם ,והנה אינו לחם בעיניכם ,רק דבר בדברי קושי ,כי-אם בשבח ,כי הנה ,הלוך
הן זה דרך כל כלה שמחמת אהבת שהקרה ונזדמן, וקראת באזני ירושלים( ,לומר הפיוס)
כלולות ,תלך אחרי חתנה הראשון בכל הנה זה הדבר אשר צוה ה' מלא העומר אשר אומר אליך ,שהוא זכרתי לך וכו',
וכו' למען יראו את הלחם ,כי המה יכירו כי מקום אשר יוליכנה, וזה (הפיוס) יהיה כדי לאמר אחרי כן מה
וזהו זכרתי לך חסד נעוריך שזכרתי לך לחם הוא ,ואינו דבר עובר .ואיננו (עובר), שאמרתי לדבר (דברי תוכחה) משפטי
כאלו עשית חסד עמדי ,עם היות אהבת כי-אם( ,אדרבה) מתקיים לדורות. אותם,
כלולותיך ,עם היות כי הן זה דרך כל כלה ,וידעו ,כי אין מעצור לה' לזון את תופשי וזהו אומרו הלוך וקראת באזני ירושלים
התורה ,ועושים עיקר ממנה ,כי אין להם כי אז אהבת כלולות היו ביני ובינך. לאמר( ,ולמה ציוהו שילך 'הלוך' בכל
(בארץ לא זרועה) כלומר ,ושמא תאמר להתאונן ולומר ,כי אין מקומם מוכן העיר? ולמה ציוהו שטרם אומרו להם
כי לא אהבת הכלולות גרמו אז לכתך להתפרנס ,ודחיקא להם שעתא ,או זכרתי כו' שצריך' ,וקראת' לכל בני העיר?)
אחרי ,כי הלא היה אל מדבר שמם ,ואיך לתלות על קוצר זכותם ,להתפרנס על ועל כן צריך לאומרו באופן שישמע
דרך כלה ללכת עם חתנה לאהבת דרך נס. לכולם ,על כן הלוך וקראת בכל מקומות
כלולות ,לארץ מדבר אשר אין בו לחם כי הנה ,על הראשונה ,יראו ,כי הנה היה ירושלים הולך וקורא ומשמיע לכל
לאכול ,לז"א ,במדבר בארץ לא 'זרועה' ,זה במדבר סין ,מקום בלתי מוכן כמוהו. העתידים לשמוע דברי כיבושין (ותוכחה),
לומר ,אין שם (חסרון) לך ,עמי ,רק העדר
זריעה ,כי העדר לקיטה לא היה ,כי בלי או יאמר במדבר ,למה שהיה במדבר ,כי (והכרח שכולם ישמעו הפיוס ,יותר הכרחי,
שם קבלו את התורה .לרמוז כי ככה זריעה נאמר וילקטו אותו בבקר בבקר, מאשר כולם ישמעו התוכחה ,לחומר)
יעשה יתברך לתופסי התורה שיבטחו בל יאמרו כי מתחלה התחיל ברעה,
ולא יפלא ממך (אז) ,כי (אני ה') אשר בה' והוא יכלכלם .כי ממכון שבתו ישגיח, ואשר תאמר עתה הוא ,זכרתי לך חסד
עשה את כל הנוראות במצרים( ,ימשיך ,מעין המן ההוא ,כי הרבה פתחים למקום: נעוריך וכו' ,והוא משז"ל כי בצאתם ממצרים
וגם) יכין לך לחם לאכול ,וזהו במדבר
ועל השנית אמר בהוציאי אותם וכו'. בארץ לא זרועה (בלבד): יצאו במשארות בצק על שכמם ,ולא
לומר ,שיראו שעם שהיו אז מחוסרי אמרו איה צידה לדרך ומאכלים נאותים,
ג :ועוד טעם אחר יש (אשר נחשב לי זכות ,אך להיותם בעלי אמנה ,כי טענו לחולים וזקנים ועוברות ומניקות ועתיקי
ליתרון מדת הכרת הטוב .כי הרי לא בצקם על שכמם טרם יחמץ ,ולא אמרו, משדים ,כי יצאו בבטחון לילך אחרי ה':
'לכתך' בלבד ,אלא) שגם ,לכתך 'אחרי'' ,איה צדה לדרך ,ואיה מאכלים המיוחדים * או שיעור הענין ,כי כדי לאמר אחרי כן
לעוברות ומניקות וחולים וזקנים ,או לחם ועכ"ז חשבתי לך לחסד,
'מה מצאו אבותיכם בי עול ,כי רחקו
(וענין 'אחרי') והוא ,כי קדש ישראל במדבר אחר כלות פרוסה ממצרים', מעלי' ,הקדים ואמר 'זכרתי לך כו' ,לומר,
לה' ,כי נפשותם 'חלק אלוק ממעל' ,ודרך ראו מה בין מדת טובי (ומדת הכרתי
ה'חלק' ללכת אחר ה'כל' ,ואליו הוא
33
(עוד מזה באלשיך במדבר פרק לג א) כמאמר הכתוב כגן ה' כארץ מצרים ,אל על ידי שתי אלה האכלתים הלחם הזה.
אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ המסעות כלם שהיו במדבר( .ובזה כי על כן חיבבם יתברך ,באומרו ,זכרתי
נתיישב קושיא א :מיד באומרו אלה מצרים לצבאתם ביד משה ואהרן: לך חסד נעוריך כו' לכתך אחרי במדבר.
א .ראוי לשים לב :כי מיד באומרו אלה מסעי בני ישראל היה ראוי יאמר ויסעו וכן באומרו ,אני ידעתיך במדבר בארץ
מסעי בני ישראל היה ראוי יאמר ויסעו מרעמסס כו'! כי מי לא ידע שהם אשר תלאובות.
מרעמסס כו'! כי מי לא ידע שהם אשר יצאו מארץ מצרים?)
נמצא ,כי על שני עניינים אלו ,על
עם היות כי לצבאותם ,שהוא ,כי בשביל יצאו מארץ מצרים? התורה ,ועל האמנה ,האכלתים הלחם
ב .אומרו לצבאותם ,כי הלא הם עצמם צבאותם מה שהיה צריך לכלם .לא היה הזה.
היו הצבאות? ואיך יאמר לצבאותם כאילו בידיהם דבר ,רק ביד משה ואהרן .מה
ישראל יוצאים לצבא אחר ,שהוא של שיתן להם הוא יתברך בזכות משה וזהו אומרו במדבר בהוציאי אותם,
ואהרן .כי היה בידם טובם וספוקם של שהוא בזמן הוציאי אותם .שהוא ,על
ישראל? אשר הטיבו בצאתם.
ישראל ,ולא ביד ישראל עצמם כי גם צדה
ג .אומרו ביד משה ואהרן ,כי קצת לא עשו להם( :ובזה נתיישב קושיא ב: למען יראו וישכילו דורות עולם ויעשו
מסעות היו אחרי מות אהרן ,ואיך יהיו לצבאותם ,הלא הם עצמם היו כן גם המה ,לפרוש מענייני העולם
הצבאות? ואיך יאמר לצבאותם כאילו אלה מסעי ביד משה ואהרן? ולידבק בתורה ולהשליך על ה' יהבם
והנה אין ספק כי הזכות הראשון והגדול ישראל יוצאים לצבא אחר ,שהוא של שהוא יכלכלם.
שבכולם הלא היה אשר עשו ביציאת ישראל?
וקושיא ג :ביד משה ואהרן ,קצת
והוא מאמרם ז"ל ,על פסוק הדור אתם
מצרים .והוא ,כי הנה רבה ועצמה מאד ראו ,שאמר ירמיה לדורו ראו צנצנת המן,
האמנתם בו יתברך ובטחונם בקונם ,עד מסעות היו אחרי מות אהרן ,ואיך יהיו
אלה מסעי ביד משה ואהרן?)
לכן עסקו בתורה ,וה' יתן לכם מן ,עם
אין קץ. היותכם בלתי ראויים ,רק שתאמינו בו
~ ~ ~ והוא ,כי לא אמרו' ,אדונינו משה איכה יתברך יכלכל אתכם ,בשצף עסק.
נצא מארץ מצרים אשר הוא כגן ה' ,אל (עוד מזה באלשיך דברים פרק לב :י-יז) ~ ~ ~
המדבר אשר מים אין בו אבל נחשים ימצאהו בארץ מדבר ובתהו ילל ישמן...
ועקרבים יש בו כקורת בית הבד עד אין על פסוק זכרתי לך חסד נעוריך כו' אמרו (עוד מזה באלשיך במדבר פרק ט) גדלה
מספר .ולא מקום זרע ותאנה .וגם בדרך רבותינו ז"ל ,כי טובה אחת עשו ישראל, ורבה האמנתם ,כי על פי ה' יחנו ועל פי ה'
אשר אנו הולכים עד בואנו שמה ,אין והוא יתברך תמיד זוכרה .והיא כי באמור יסעו ואין זה רק כי את משמרת ה' שמרו.
לחם ואין צידה לדרך ,כי-אם משארות להם משה שיצאו ממצרים אל המדבר והוא מאמרם ז"ל ,על פסוק זכרתי לך
בצק על שכמנו .ואם הבחורים ובריאים לא אמרו 'היכן הוא מאכל הראוי חסד נעוריך וכו' לכתך אחרי וכו' .שהיה
יסבלו ,מה נעשה לחולים ולעוברות למעוברות ומניקות וחולים וזקנים וטף?', אפשר להם לומר' ,איה הכנה לדרך
ולמניקות ולעוללים ויונקים הצריכים ואיך ימצא סיפוק צרכם במדבר? אלא לחולים ולמעוברות וחיות עלות עליהם
דברים זכים ודקים וטובים להשיב נפש?' גדלה האמנתם ,ויצאו אחרי משה והוא ומניקות וילדים' .ואילו היה ה' מדבר בם
ולא אמרו' ,איה מה שהכינות לאלו?' כי -יתברך מחזיק להם טובה ,שנאמר ,זכרתי (לנסוע) ,לא היה להחזיק להם כל כך
אם יצאו בבטחון רב אחר משה ואהרן .לך חסד נעוריך כו' לכתך אחרי במדבר כו', טובה (כי דיבורו ית' יכניע היצר) ,כי-
והן זאת אמרו רבותינו ז"ל שהיה מה ואומר ,אני ידעתיך במדבר בארץ אם ,על פי ה' ביד משה .כי באמור להם
שהוא יתברך מפארם ומשבחם ,כאומרו ,תלאובות: משה לנסוע ,יסעו ,לחנות ,יחנו ,להתעכב,
יתעכבו ,ולא יהרהרו.
זכרתי לך חסד נעוריך וכו' לכתך אחרי ונבא אל הענין ,אמר ,שמא תאמר ,כי
מה שהטיב הוא יתברך לישראל היה ,כי במדבר בארץ לא זרועה: באופן ,כי גם שהיה יתברך ,בהעוותם
והנה זה הדבר אפשר כיוון הוא יתברך הם הקדימו מצות ומעשים טובים ,ועל כן (עוון ,היה הוא ית') משנה מקומם ,לא
באומרו אלה מסעי בני ישראל ,שהוא אינם חייבים לי כל כך. היה (אשר ,שולחם ו)עוזב אותם ,כי מיד
היו דבקים בקונם ,נאמנים בבריתו
זכרון זכותם וצערם .והזכות הראשון לא כן הוא ,כי אדרבה ,אבודים היו וקיימים במאמרו .וזהו את משמרת ה',
כולל כל המסעות .והנה דרך כלל ,אלה במצרים ,כי שם טמאו נפשותם ,וירחקו שהיה להם מאז יצאו ממצרים ,שמרו
מסעות של בני ישראל .כלומר ,שבהם מקונם ,כי עונותיהם היו מבדילים בינם בכל נסיעה .על פי ה' ביד משה ,עם שלא
הורו כי ראויים ליקרא בני ישראל ,שהוא לבינו ,והיו כאבודים ממנו. דבר בם ה':
תואר שיקראו בו בהיותם צדיקים .והוא,
אשר יצאו מארץ מצרים שהוא כגן רוה, ~ ~ ~
34
(עוד מזה באלשיך שיר השירים פרק א) ול'מה שראה ,שימצאהו בארץ מדבר ,שרידים מחרב ,שעל העדר כשרון נותרו
הנה שני דברים היו אז ביד ישראל ,שעל כי שם יאמינו בו ,וידבקו בו ,ויקבלו דרך שיור ,הלא הוא ,על כי הלוך להרגיעו
ידן זכו אל כל כבוד נשיקות פיו יתברך, תורתו ,על כן מאז היו במצרים ,הקדים את השם הנזכר ,ישראל:
במעמד הקדוש ההוא. ~ ~ ~
להיטיב להם ,כי שם הקיצם מתרדמת
אחד ,צאת ישראל ממצרים במדבר אולתם ,ועשה עמהם הטובות אין מספר.
(עוד מזה באלשיך הושע פרק ב)
השמם ההוא אחר משה ,ולא אמרו 'איה וזהו אומרו ימצאהו כו' שעל היות עתיד והולכתיה המדבר ...ואז ודברתי על לבה
הצידה לדרך ,מאכלים הנאותים לחולים שימצאהו בארץ מדבר ,כי שם ימצאהו ,שמה שאדבר יכנס בלבה .ועל ידי כן
ולזקנים וגמולי מחלב ועתיקי משדים ונתתי לה את כרמיה שבארץ ישראל כמציאה שהיתה אבודה ממנו יתברך.
וחיות ומניקות ומעוברות' ,רק בבצק טרם והוא ,כי שם היה נאמן לו בארץ מדבר ,משם ,כי משם תזכה שאתן לה ,והוא מה
יחמץ, כי לא אמרו 'איה צורך עוברות ומניקות' ,שאמרו רז"ל ,כי עתידין ישראל ללכת
וזה מאמרו יתברך בהחזיק לנו טובה רק יצאו בארץ לא זרועה בבצק טרם המדברה לעתיד ,וגם את עמק עכור ,זו
באמת באמור ,זכרתי לך חסד כו' לכתך יחמץ משארותם על שכמם ,וגם במקום טבריה ,שנקרא עמק במשנה ,והיה שם
אחרי במדבר כו'. עכירות ,כי שם היה המקום האחרון שגלו פחד ואימה כי שם ילל ישימון:
שנית ,סובלם באהבה עול תורה ומצות סנהדרין ,ושם על ידי זכות שיקנו במדבר, ~ ~ ~
על צוארם כחרוזי מרגליות ,ולא כמרימי אתן להם את עמק עכור לפתח תקוה,
עול ,באומרם ,נעשה ונשמע: (עוד מזה באלשיך ירמיהו פרק לא א) והוא מאמרם ז"ל ,על ושפלתי מארץ
כה אמר י-הוה מצא חן במדבר עם שרידי תדברי ,כי מטבריה עתידים סנהדרין
~ ~ ~ חרב הלוך להרגיעו ישראל :בא ית' ויאמר ,לעלות לירושלם ,וענתה שמה במדבר
(עוד מזה באלשיך שיר השירים פרק ג) הנה הן אמת כי מצא חן במדבר בעיני עם הנזכר כימי נעוריה ,שענו כל העם יחדו,
מי זאת עולה וכו' .משיבה כנסת ישראל שרידי חרב ,שהיו ראויים לפול בחרב על כל אשר דבר ה' נעשה ,שהוא זכרתי לך
ואומרת ,אבי שבשמים ,אל תמנע חסדך העדר כשרונם ,ודרך שיורין נשארו ,ע"ד חסד נעוריך ,וגם תענה אז כיום עלותה
ממני ,כי ,אם חסרתי זכות אנכי ,הלא מאמרם ז"ל על פסוק אלעזר ואיתמר בניו מארץ מצרים ,שאמרו ,ללכת אחרי משה
אתה תמלא חסרוני ,ותשפיע בי שפע הנותרים ,שארז"ל ,מכאן שהיו ראויים בדרכים בלי צדה לדרך ,כי-אם,
כשרון ושלימות .כי לא דבר חדש הוא למות כאחיהם ,אלא שנשארו דרך במשארות בצק על שכמם ,וזהו וכיום
לפני כסא כבודך להריק עלי שפע קדושה שיורין ,ועל דרך זה הוא אומרו עם שרידי עלותה מארץ מצרים ,והוא ענין אהבת
עד בלי די ,כי הלא ,זכרתי לך חסד נעורי חרב ,שהיו ראויים ליפול בחרב ,לולא כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא
שעשית לי ,שהעליתני גם עלה על כל השאירם ה' ,ועכ"ז ,מצא חן במדבר ,אל זרועה:
אומה ולשון ,כי מי זאת עולה מכל תתמהו על החפץ ,כי הלא זכות א' היה
~ ~ ~
האומות מן המדבר ,שעל ידי צאתי את להם גדול,
המדבר ולא שאלתי צידה ראויה לזקנים והוא כי הלך להרגיעו את ה' הנזכר ,ועל (עוד מזה באלשיך תהלים פרק עז) הוא
וחולים ועוברות ומניקות ,זכיתי אל מעלה יתברך החשיב לישראל לזכות עצום מה כן בשם ישראל אכנה אותם,
גדולה .והוא מאמרם ז"ל ,על פסוק, שיצאו ממצרים אחרי משה ואהרן בלי
זכרתי לך חסד נעוריך וכו' לכתך אחרי (פירוש הפשוט בפסוק :הלוך להרגיעו צדה לדרך ,לא מקום זרע כו' ולא אמרו
במדבר וכו': ישראל( .רש"י) בהוליכם לנחול ארץ 'איה מאכלים נאים לזקנים וחולים
מרגועם( :מלבי"ם) וה' הלוך להרגיעו ,ועוללים ויונקים ועוברות ומניקות' ,כי-
~ ~ ~ ילך אליהם אל המדבר להמציא להם אם ,יצאו במשארותם צרורות בשמלותם,
(עוד מזה באלשיך שיר השירים פרק ו) מרגוע ,וזה נגד (מדה כנגד מדה) מ''ש בבצק שלא הספיק להחמיץ ,ועל זה
אחת היא יונתי ,תמתי ,שהלכה אחר משה לכתך אחרי במדבר ,וכן ילך ה' אליהם החזיק להם טובה הוא יתברך באומרו,
ואהרן המדברה בבצק במשארותם ,ולא זכרתי לך חסד נעוריך כו' לכתך אחרי אל המדבר,
אמרו 'איה מאכלים נאותים לחולים והוא כי בצאתם ממצרים ,לא אמרו במדבר כו' ,וגם אמר ,אני ידעתיך במדבר
ולזקנים ועוברות ומניקות' ,כמאמר 'איה מאכלים נאותים ,לעוברים ומניקות בארץ תלאובות .וזה יאמר נחית כצאן
רבותינו ז"ל ,במה שאמר הכתוב ,זכרתי וגמולי מחלב עתיקי משדים וזקנים עמך כי יצאו בתום לבב כצאן ,שהוא זכות
לך חסד נעוריך כו' לכתך אחרי במדבר, וחולים' ,כי-אם ,בבצק על שכמם יצאו רב ,כלומר ,וגם אנו יש לנו זכות האמונה,
וזהו תמתי. כאחד ,אחרי ה' ,והוא מאמרו יתב' ,זכרתי ובזה נבטח שתושיענו:
~ ~ ~ ~ ~ ~ לך חסד נעוריך כו' לכתך אחרי במדבר,
וזה יאמר ,תדע ,למה מצא חן במדבר עם
35
שופרות א ב זכרונות ט זכרונות ח
(שמות יט ,טז יט) ויהי ביום השלישי (ירמיה לא יט) הבן יקיר לי אפרים ,אם (יחזקאל טז ס) וזכרתי אני את בריתי
בהיות הבקר ,ויהי קולות וברקים וענן כבד ילד שעשועים ,כי מדי דברי בו זכור אזכרנו אותך בימי נעוריך ,והקימותי לך ברית
עוד ,על כן המו מעי לו ,רחם ארחמנו נאם עולם:
על ההר ,וקול שופר חזק מאד ,ויחרד כל י-הוה:
העם אשר במחנה :ויהי קול השופר הולך (הנה אין לנו פירוש האלשיך על
וחזק מאד ,משה ידבר והא-להים יעננו הבן יקיר לי אפרים כו' ...משיב הוא ית' יחזקאל .והנה כמה ליקוטים על עניני
ואומר אל הנביא ,אל יחוש אפרים ,על כי פסוק זה :אלשיך רות פרק א) אין הקורת
בקול: נשא חרפת נעוריו ,בחשבו שאזכור את רוח והמנוחה שלימה ,כי-אם ,באלוף
הנה ידוע מחכמי האמת ,כי ארבע אשר הכעיסני תחלה ,כי הנה ,השב נעורים ,כמו שאמרו ז"ל ,אין האשה
מסכים יש לשכינה .והם האמורים (בתשובה) הוא כאלו היום ילדתיו, כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי.
ומחבבו אני יותר ,מאלו לא חטא ,עד גדר,
במראת יחזקאל ,הנה רוח סערה וכו' ענן שאני כמתמיה על עצמי ,על שהוא לי כבן ~ ~ ~
גדול ואש מתלקחת ונוגה לו סביב .והנה יקיר ,תחת אשר היה נמאס לפני ,ומוסיף (מענין ברית עולם ,באלשיך ישעיהו
יראה מרבותינו ז"ל ,כי המסכים האלה לתמוה בעצמי ואומר ,והאם ילד פרק נה) ברית עולם ,שהוא ברית כולל כל
היותר חצוני ,הוא עב וחצוני מהפנימי שעשועים הוא ,כי הנה ,מדי דברי בו ,אין העולם ...ברית עולם ,שתהיה מושל בכל
אליו. צ"ל ,שאינו נמאס לפני על הקודם ,כי- העולם ,שהוא בכל הגוים.
אם ,אדרבא ,כל כך הוא חביב ונחמד
ועל דרך זה הולך ומתקרב אל הקדושה, לפני ,שאיני שבע מלהזכירו ,כי הנה ,זכור ~ ~ ~
עד היותו הנוגה מתוק מעין הפנימיות. אזכרנו עוד ,ועל מה שיסרתיו והכיתיו ולא (עוד מזה באלשיך תהלים פרק קה)
והנה בבא השפע ומפלש עד המסך השיבותיו בלי ייסורין ,אל יחוש ,כי על כן ברית עולם שהיא של כל העולם ,נחלה
החצון ,כל כח מהשבעים שרים אשר בו - המו מעי לו ,ואם נתייסר כפלים ,גם רחם בלא מצרים כי זה כל העולם...
כי שם איכותם כי חצונים הם -מקבל ארחמנו כפלים ,וזהו רחם ארחמנו נאם ה':
~ ~ ~
בפנימיותו מהשפע ההוא .ובצאת קול ~ ~ ~
יוצא חוצה .ועל כן ,קול ה' היה מתאצל אחר שיעקב נקרא ישראל אז היתה לו
זכרונות י לברית עולם ,כי אז ברית עולם כרת לו הוא
מאתו יתברך ,ונמשך בעד המסכים עד (ויקרא כו מה) וזכרתי להם ברית יתברך ממש ,והוא כי באומרו יתברך ,לא
החוץ .שישמעוהו בני אדם שוכני ארץ. ראשנים ,אשר הוצאתי אתם מארץ יעקב יאמר עוד שמך וכו' ,אמר לו ,ואת
אותו הקול המיוחד בהתפשטו אל המסך מצרים לעיני הגוים ,להיות להם לא-להים, הארץ אשר נתתי לאברהם וליצחק לך
החצון .ומקבל כל כח מהשבעים שרים - אני י-הוה: אתננה ולזרעך אחריך אתן את הארץ,
אשר להם שייכות במסך ההוא -כח הנה ,וזכרתי להם ברית ראשונים אשר והוא לרמוז ,כי בזמן הקרא שם
מההתפשטות .נמצא ,קול אחד מתחלק הוצאתי אותם מארץ מצרים ,שהיו שם "ישראל" על בניו ,שהוא בהיותם עושים
לשבעים לשון ,הם שבעים כחות .שכל עובדי עבודה זרה ,וימרו על ים בים סוף, רצונו של מקום ,אז לא יתעתדו ליפסק
אחד שר אל אחד מהשבעים לשון: ועם כל זה ,כרתי להם ברית. מהם ירושת הארץ ,כי-אם ,תהיה ברית
והנה האיש או האנשים המקבלים שפע וגם היות לעיני הגוים ,כי קריעת ים סוף עולם:
הקול .תחלה מקבלים מהמסך האחרון, ראו כל הגוים ,כי ,ותבקע הים לא נאמר ~ ~ ~
ואחר כך מעט מעט הולכים ומשיגים כי-אם ,ויבקעו המים ,שהוא כל מימות (עוד מזה באלשיך ויקרא פרק כד) ברית
שבעולם.
מהחצון אל השני ואחריו אל השלישי עולם .לומר ,כי כל מה שהוא יתברך עורך
ואל הרביעי. וגם ,להיות להם לא-להים ,בסיני ,כי למעלה ,ומגלה אורות ומשלשל שפע,
נודע לעיני הגוים ,כמאמרם ז"ל ,כי הכל הכל הוא מאת בני ישראל ,שעל ידי
ועל המסך האחד ,החצון שבכלם, שמעו ,והלכו אצל בלעם וכו'. עשותם מעשה ,מתעוררים כחות
אמר ,ויהי קולות וברקים .שמהמסך וגם שהם נשתנו( ,אבל) אני ה' ,כלומר עליונים ,מה שאין כן בלעדם .כי לזה ,ביני
החצון שמעו רבוי קולות .והיו רואין אני (הויה) בהויתי ,כי אין בי שינוי חלילה, ובינם ברית עולם ,כי תמיד כל הטוב
ברקים .כי הקולות שהיו שומעים ,היו ובריתי אקים בהיותם בלתי כשרים, והשפע וקיום העולם ,על ידם יהיה:
רואים גם בהם ראיה מה ,והם הברקים. כאשר עשיתי בתחלתם: ~ ~ ~
שהקולות שהיו רואים ,שהיו מתפשטים, ~ ~ ~
36
משמיעת האוזן -דברו יתברך ,בלי מסך. מלאכיו ובא להשרות שכינתו עליהם. היו זיקי אורות מתפשטים .נמצא חוש
כי מה שואת קולו שמענו בתחלה ולא ועל ידי זכות משה ויתיצבו בתחתית ההר. השמע וחוש הראות משיג כאחת .וכפי
היינו מתים ,הוא כאשר היה מתוך האש, כי קנו העמדה והתיצבות ,ויוכלו עמוד חצוניות המסך כן הקול עושה הברה
הוא המסך השלישי .שהוא בהיותו קול בכל הקדושה הגדולה ההיא: רבה .ועל כן רוח סערה ומציאות הברה זו,
שופר .שהיה הקול יוצא מתוך מסך ואז לא היה מסך ,כי-אם האש הגדולה, הוא ששמעו האומות ,והלכו אצל בלעם,
האש ,כי לא היתה אז האש הגדולה רק הוא שלפנים מהנוגה .שעליו נאמר, כמו שאמרו ז"ל ,ואמרו שמא בא מבול
ממסך מעובה שהיה מתלבש בו ,שהיה ומתוכה כעין החשמל מתוך האש ,אשר לעולם ,ואמר ה' עוז לעמו יתן:
כיוצא מתוך שופר .אך ועתה שהוא מתוך שם כבוד א-להי ישראל .והיא האש ואחר השיגם המסך הראשון ,השיגו
האש הגדולה ,שאינה מסך מהארבעה, הגדולה .ועל אש זה נאמר והר סיני עשן ישראל לראות השני .והוא אומרו ,וענן
למה נמות כי תאכלנו האש הגדולה כלו מפני אשר ירד עליו וכו' .והוא יתברך כבד על ההר .הוא השני ,הנקרא ענן גדול:
שאינה אש המסך מהארבעה ,רק עשה לבל יסתכלו בשכינה ויזונו עיניהם
הגדולה ,שלפני א-להי ישראל: ובהכנסם לשלוט ראייתם בשלישי,
ממנה ,כי די להם מה שנתראה דרך ראיה הוא המסך של אש מתלקחת .אז היו
על כן ,על שהיה קול השופר ,שהשופר אחת .ועל היות האש הזאת כל כך גדולה שומעים קול אחד ,מלובש תוך המסך
והמעבר היה מהאש הגדולה ,לא יכלו דבקה בכבודו יתברך לפנים מכל השלישי .וזה יהיה מאמר משה רבינו ע"ה
לסבול .נמשך מזה ,כי משה ידבר וכו'. המסכים ,על כן ויחרד כל ההר עצמו מאד: באומרו ,ודבריו שמעת מתוך האש .וזהו
הוצרך שמשה ידבר השמונה דברות ואז ויהי קול השופר הולך וחזק .כי קול קול שופר .שהיה כקול היוצא מתוך
אחרונות ,והא-להים ישתף קולו יתברך המיוחד ,שהתחילו לשמוע מתוך מסך השפופרת העב ,בערך איכות הקול .כן
בקולו של משה לשישמע בכל מחנה השלישי ,שהוא מסך האש ,שעליו נאמר, מתוך מסך האש היה הקול מאתו יתברך,
ישראל .שהוא על ידי אמור לו ישראל, וקול שופר חזק מאד .עתה עלו אל מעלה יוצא ונשמע אליהם .ולא קולות הרבה ,כי
דבר אתה עמנו ונשמעה וכו': גדולה ,שהאש הגדולה שלפנים לא היה הפירוד להתחלק ,כי-אם ,בהגיע
~ ~ ~ מהארבעה מסכים נעשה כשופר ,מעבר אל המסך החצון אשר שם שייכות
שופרות ג לעבור מתוכו דקות קול א-להים .ועל זה הפירוד .אך בהשיג בפנימי הוא אחדות
הוא אומר עתה ,ויהי קול השופר בה"א קול אחד ,כי במסך ההוא עדיין לא
(שמות כ טו) וכל העם רואים את הידיעה ,הלך וחזק מאד .כי מה שלא נתחלק:
הקולות ,ואת הלפידם ,ואת קול השופר נאמר כן בתחלה ,רק וקול שופר חזק
ואת ההר עשן ,וירא העם וינעו ויעמדו ובהגיע אל השלישי ,שהיה מסך האש
מאד .כי עתה שגדלה השגתם פנימה, השופר מעבר לקולו יתברך ,אז נחרדו.
מרחק: היה שפע הקול הולך ומתחיל מפנימיות וזהו ויחרד כל העם וכו' .כי כל עוד
אמנם הנה מאשר הפליגו רבותינו ז"ל, עצום ,לפי מה שהיה כח השגתם נכנס. שמתרבת ההשגה ,מצטער המשיג יותר,
באומרם רואים את הנשמע .והוסיפו וכאשר היה שפע הקול הולך ונכנס ואז איך יוכלו להשיג במסך הרביעי כי
ואמרו' ,מה שאין הפה יכולה לדבר וכו'. ראשיתו ,כך היה הולך וחזק חוצה על מתוק וקרוב אל הקדושה עליונה הוא
אחשוב ,שלא בלבד רצו לומר ,שהיו הקודם .וזהו ויהי קול השופר הולך וחזק מאד .וגם ממנו והלאה ,כשאלתם רצוננו
רואים בהבל רוחניות קדושת הדבור. מאד .כי היו הולכים ונכנסים בראיית לראות את מלכנו:
שאם כן ,היה מספיק יאמרו' ,מה שאין ושמיעת דקות הקול בלי מסך .שהוא
עין יכולה לראות' .אך אומרם 'מה שאין מתוך האש הגדולה שלפני כבוד א-להי על כן הוצרך זכות משה להצטרף
הפה יכולה לדבר' ,יורה להפליג בענין ישראל ,היה הולך פנימה וחזק מלסובלו, עמהם .וזהו ויוצא משה את העם לקראת
נורא מאוד מהביט .ויהיה כמאמרם ז"ל לעוצם ,הרוחניות. הא-להים ,הבא להתקרב עמהם בלי
במקום אחר ,כי אמרו אל משה ,רצוננו מסך ,שהוא מהנוגה ולפנים .לקראת הא-
והוא בשומעם אנכי ולא יהיה לך .ואז להים ממש ,אשר שם האש הגדולה
לראות את מלכנו כו' .וכן עשה הוא שלא יכלו לסבול ,אמרו ,הן הראנו את
יתברך ,שנאמר ,אתה הראת לדעת וכו'. באיכות.
כבודו ,שהוא בלי מסך מהארבעה .ואת
וזה יתכן אומרו בנועם שיח סתרם גדלו ,והוא השגת העין -הקלה להשיג ואז קרבו אל ההר שהוא יתברך אתא
באומרם' ,רואים את הנשמע' .כי ראו מה מרבבות קדש ,שהניח את מרכבת
37
אך ישראל שמעו הקול הדק פנימה אשר מחזה ש-די יחזה ,ארבעה מסכים. שהיו שומעים .כלומר ,כי את אשר
במסך פנימי. הראשון ,קראו יחזקאל רוח סערה. שמעו ,אנכי ה' ,ראו .כי את ה' ששמעו
וזה יהיה אומרו ,ודבריו שמעת מתוך והשני ,ענן גדול .והשלישי ,אש ראוהו .ובעל המאמר זה נתן טעם אל
האש .וכל שכן המסך הרביעי ,שהיה על מתלקחת .והרביעי ,נוגה: אומרו הענין דרך נסתר ,ולא אמר
דרך זה ,לבוש אל קול ה' היוצא ממנו: עוד שלישית ,והיא כנזכר למעלה ,כי בפירוש 'ראו את ה' ,ואמר' ,מה שאין
המסך החיצון הקרוב אלינו -הוא רוח הפה יכולה לדבר כו'...
והנה אחר כל אלה יש אש הגדולה,
והיא לפנים מכל המסכים ,והיא שלפנים סערה -שם הוא עביות החצונים ,הם והנה ,להמשיך הפסוקים על פי הדרך
מהנוגה .והוא אומרו ,ומתוכה כעין שבעים שרים .והשני אינו עב כל כך. שכתבנו למעלה על פסוק ,ויהי קולות
החשמל מתוך האש .אשר שם האלקים. וההיקש בשאר .ועל כן בחיצון יש יותר וברקים וכו' .כי שם נאמר הכוללות
ואותה אינה נקראת ,אש מתלקחת ,כי אין התגלות ,כדבר המתפשט ומפלש חוצה בקוצר איך היחלו לשמוע בהדרגה קולות
בה תפיסה ולקיחה .ועליה נאמר ,כי מאתו יתברך ממה שבפנימי: וכו' ,עד גדר היות קול השופר הולך וחזק
תאכלנו האש הגדולה הזאת ,ואת האש רביעית ,כי לפי מה שהמסך רחוק הרוחניות מלסובלו .ואז השמונה דברות
הגדולה לא אראה עוד .ועליה נאמר ,והר וחצון ,כן מתחלק בו השפע המתפשט אחרונות משה ידבר והאלקים יעננו בקול.
סיני עשן כולו מפני אשר ירד עליו ה' באש. לחלקים רבים .והוא ,כי כל אחד עתה בא לפרש ,מה שסתם.
ועל כן המציא הוא יתברך עשן שם לבל מהשבעים שרים מקבל לפי בחינתו. והוא ,כי הנה אמר מתחלה ,וידבר
יסתכלו .ואם יראו ,יהיה מתוך העשן ולא נמצא ,קול ה' בעל האחדות ,מתחלק אלקים את כל הדברים האלה לאמר.
להדיא .כי לא יוכלו לסבול כלל .ואמר ,כי שם לשבעים בחינות קולות .וזהו אומרם והוא ,פן תאמר ,איך תחלה היו שומעים
ראו את ההר עשן ,שהוא על האש ז"ל ,שהיה קול ה' מתחלק לשבעים לשון. את קול השופר שהוא קול ה' ,ואחר כך
הגדולה ההיא: אלא שבחיצון היו שבעים קולות נראות משה ידבר ,ולא שמעו מפיו יתברך?
ועל זה אמר וכל העם רואים וכו' עד ואת לעין ,כשבעים ברקים ,כמפורש למעלה. לזה אמר ,הנה כאשר היחל וידבר
ההר עשן וכו' .ואחר כך לפנים מזה וירא ובמסך השני שהוא יותר פנימי ,היו רואים אלקים .לא לאמר השתי דברות בלבד
העם ,מה שאין לאומרו כי-אם בהסתר, בו כמראה שבעים לפידים כגחלי אש, היתה הכוונה ,כי-אם ,את כל הדברים
שהוא בשכינה .ובזה יצדק אומרו יותר, שמהם יוצא ברק לחיצון .כי כפי פנימיות האלה כיוון לאמר ,ולא השתים בלבד.
ודבריו שמעת מתוך האש. המסך ,יתמעט הפירוד הנרגש למשיג בו: ופירש הדברים כולם עד תומם ,כנזכר.
ועל זה יאמר ,פנים בפנים דבר ה' וכו' וזה ענין הכתוב ,כי תחלה כל העם וכהתימו ,אמר ,וכל העם רואים וכו'.
בהר מתוך האש .וכן ,השמע עם קול רואים את הקולות ,במסך הראשון .וממנו כלומר ,תדע למה אמרתי שתחלה שמעו
אלקים מדבר מתוך האש .ואז נתקיימה השיגו בהדרגה לראות בשלפנים ממנו את קול השופר שהוא מאתו יתברך,
שאלתם' ,רצוננו לראות את מלכנו' .ואז את הלפידים ,שמהם יוצאים ברקי ואחר כך משה ידבר ,ולא דבר להם את
פרחה נשמתם ונשארו פגרים מתים: הקולות הנראים בראשון. כל הדברים כאשר היה הרצון לאמר.
וזה אחשוב ,רמז הכתוב באומרו וירא והשיגו אחרי כן בשלישי ,שהוא אש הלא הוא כי הנה וכל העם רואים את
העם וינועו .כלומר ,כי אחרי זאת נתעורר מתלקחת .כלומר ,אש שיש בו תפיסה, הקולות וכו':
ונתחדש התנועה .ומכלל ,שאחר שוירא שעדיין הוא מהמסכים .ובו לא היו רואים והוא ,כי הנה הדבר שממנו מתפשט
העם היו בלתי מתנועעים ,כי מתו. רבוי קולות ,רק קול אחד ,הוא אשר ויוצא קירון אור ,נמשל ללפיד אש,
ואחר כך ריחם ה' עליהם וינועו .וזהו ממנה נתהוו הלפידים וקולות שבחצונים, שממנו יוצא ברק .וכמאמר הנביא,
וירא העם וינועו .כי אחר שוירא העם עשה אך היה להם האש ההוא לבוש אל קול ה', באומרו ,מראיהן כגחלי אש בוערות
הוא יתברך להם שוינועו .ואחרי כן לבלתי ומעבר ,כשופר הזה ,אל הקול היוצא כמראה הלפידים וכו' ומן האש יוצא
חזור למות ,שבו אחור הרחק מן ההר, מתוכו ,והולך ומתעבה ממסך למסך ,עד ברק:
וזהו ויעמדו מרחוק: השמע הקולות בחיצון גם לחצונים. עוד הקדמה שנית וזכרנוה למעלה .כי
לפני כבוד אלקי ישראל ,יש ,לפני כל
38
שאל נא להם .כי הדור הזה שנשארו ,אחר לך .שהיו שני קולות שנעשו שני ואז על בלתי יכולת לסבול ,אמרו ,דבר
מתי מדבר ,שהיו פחותים מבני עשרים מלאכים ,והיו רואים אותם מדברים אתה עמנו כו' .עם היות ,שכאשר דבר ה'
ביציאת מצרים ,היו צדיקים גמורים .הם עמהם .ולפי זה יהיה כפשוטו מאמרם ז"ל את כל הדברים כיון לאמר להם בעצמו,
אשר הורו באצבע על הים ,ואמרו זה אלי, 'רואים את הנשמע': לולא שבהגדיל האור נתייראו ובקשו
כי הכירוהו ,מאז היה מניקם דבש וחלב, ולמעלה מהם היו רואים את הלפידים, שמשה ידבר:
במערות צורים בדמות צח ואדום .ומי שהם שרשי הדברות ,שמהם יצאו ולפי זה רואים את הקולות וכו' שיש
שאיכות זה להם ,לא יבצר מהם ,דבר עם בהתפשטם מלאכים .כנודע ,כי הבל פיו מרבותינו ז"ל אמרו' ,רואים את הנשמע'.
הימים הרוחניים ההם .ואליהם אמר כי יתברך הוא למעלה ממלאך .כי-אם היה אפשר לומר ,כי השגתם לראות את
שאל נא כלומר עתה ,שכלו מתי מדבר בהתפשטו מתעבה לעשות שליחות הנשמע הוא בדרך מעובה לפי
ונשארתם אתם כלכם צדיקים ,לא יהיה לסבב ולדבר בישראל ,אז נעשה מלאך. השתלשלות עד המסך החיצון לכולם.
שום עיכוב שהוא .כי (ימים הרוחניים) אך עיקר הדיבור שממנו נעשה מלאך כמו שכתבנו בדרך הפשט להתכת
יגידו לך ,מה שאינך זוכר ,שהייתם קטנים נקרא לפיד ,שממנו יוצא ברק .וכל זה חוץ הכתובים .אלא שמאומרם' ,מה שאין
שיגידו לך שאלה זו .והיא ,האם למן היום למסכים .ואחר כך השיגו לראות בקול הפה יכולה לדבר ואין האוזן יכולה
אשר ברא כו' השמע עם קול א-להים כו': השופר ,הוא קול היוצא מתוך נרתק ,עד לשמוע' .שיראה שהיא גוזמא נפלאת,
ושמא תאמר ,כי גם האומות שמעו, האש הגדולה שאחר כל המסכים ,כי כלם כמו שכתבנו למעלה .שהוא את השם
והוא מאמרם ז"ל ,כי היה הקול מתחלק היו כנרתק ושופר ,וראו את איכות הקול הנשמע מאתו יתברך ,הוא באומרו אנכי
לשבעים לשון והיה נשמע מסוף העולם אשר בתוכה ,עד ההר עשן מהאש ה' ,והוא שאלתם ,רצוננו לראות את
ועד סופו ,לזה אמר מדבר מתוך האש. הגדולה אשר שם כבוד ה' ,כמדובר מלכנו .יתכן ,שלא על מלת הקולות
והוא אשר כתבנו למעלה במקומו למעלה .ואז ויראו וכו' עד ויעמדו מרחוק. כיוונו ,כי-אם ,אל מלת וירא העם .שהוא
מהכרח הכתובים והענין ,ולשון מאמרי כדלעיל: אחרי שעברו כל הארבעה מסכים .כי
רבותינו ז"ל באומרם ,היה הקול מתחלק ~ ~ ~
נאמרה ראיה אחת ,במסכים שהיתה
לשבעים לשון. ראיה מעובה .ואחר כך אמר וירא ,אל
(עוד מזה באלשיך דברים פרק ד) כי אשר הוא בלי מסך .ועליה אמרו 'רואים
אך הוא ,כי ארבעה מסכים ישנן לפני שאל נא לימים ראשונים ,הם הימים
השכינה .סערה ,וענן גדול ,ואש את הנשמע מה שאין הפה וכו' .ותפס
שמיום החדש השלישי שבאו לסיני עד מראש הפסוק ,עם שעל סופו הוא הענין.
מתלקחת ,ונוגה לו סביב .וידוע כי המסך יום שנתנה תורה .והוא ,כי שם על יום
הראשון הוא סערה ,שם היו נאחזים שרי להוכיח ,כי כראיה הראשונה ששלטה בה
ראשון לסיון נאמר ,ביום הזה באו מדבר השגת ראיה ,כך היתה השנית .שראו את
האומות כי חצוני יחשב .ועל כן קול ה', סיני .ושם הערנו מאי היום הזה ,היום
אשר היה קול יחיד כיחודו יתברך ,היה ה' הנשמע' ,מה שאין הפה וכו' ולא האזן
ההוא מיבעי ליה? אך הוא ,כי למדנו וכו':
מתפשט ויוצא דרך המסכים עד החצון מספר הזוהר ,כי הימים שנעשים בהם
הלז ,ואז כל שר מקבל אחר התפשטו עד מצות ומעשים טובים קונים קדושה עוד יתכן ,באומרו וכל העם רואים וכו'.
שם לפי מציאותו ,וזהו אומרם ,ומתחלק והויה רוחנית קיימת לעד .ועל כן נאמר, והוא ,במה שאמרו ז"ל במדרש חזית ,כי
לשבעים לשון .ומכח כל אחד מהם היה ויקרבו ימי ישראל ,ויקרבו ימי דוד ,כי חיים כל דבור שהיה יוצא מפי הקדוש ברוך
נשמע בעולם ,ושומע כל עם את לשונו רוחנים המה קיימים לעד .וכענין זה ,הוא הוא ,היה עוקף את מחנה ישראל ומחזר
היוצא מהשר שלו: הששת ימים שהיו ישראל לפני השכינה על כל אחד ואחד מישראל ואומר לו
אך ישראל ,לא היתה קבלתם מהמסך בהר סיני .וזהו אומרו היום הזה ,כמורה מקבלני את עליך ,כך וכך מצות יש בי ,כך
החצון ההוא ,כי-אם מהשלישי ,שהוא באצבע ,כי רוחני וקיים הוא .ואם היום וכך דינים ,כך וכך גזרות שוות וכו'.
דק ורוחני .והיה הקול דק וקדוש מהאש הראשון כך ,כל שכן שאר הששה ימים, ואומרים לו הן .מקבל את א-להותי,
ההוא עד גדר שהיה מתייחס כמשל קול ועליהם יאמר כי שאל נא לימים ראשונים: ואומר לו הן.ויהיה כמאמרם ז"ל ,אמר
היוצא מתוך השופר .כי הקול דק ובלתי רבי יוחנן ,כל דבור ודבור שהיה יוצא מפי
ובאיזה ימים אמרתי ,הלא הוא באותם הקדוש ברוך הוא היה נברא ממנו מלאך.
נראה ,והשופר עצם גשמי .על דרך זה אשר היו לפניך .כי הימים עצמם היו
היה המסך השלישי ההוא כדבר מלובש, וזהו רואים את הקולות הם אנכי ולא יהיה
נצבים לפניך ,כי חיים וקיימים היו אתך,
39
וזהו אומרו ככל הדברים אשר דבר ה' (עוד מזה באלשיך דברים פרק ט) שקול ה' היוצא מתוכו היה מתייחס אל
מתוך האש שהיה האש כנרתק והקול מוכרח היה להיות הארבעים יום מעת קול היוצא מתוך השופר .וזה מאמר
רוחני מאד יותר מהאש .ככל המציאות לעת .והוא ,כי בעלותי ההרה היה לקחת הכתוב ,וקול שופר חזק מאד ,ואומר ,ויהי
ההוא ,כמעט ככל גדר הרוחניות ההוא, לוחות האבנים כו' .כאשר ליצירת הולד קול השופר הולך וחזק .כי בצאתו מתוך
היה בדברים שעל הלוחות ,ועל כן אמר, מתכונת החומר הלז צריך ארבעים יום האש וחוצה ,שהיה בלי לבוש ,היה
ועליהם ולא אמר ובהם .אך לא כחורת וארבעים לילה שלמים עד השתלם מתחזק יותר .וזה מאמר וידבר ה' אליכם
וחוקק אותיות בגשם קשה היו הדברים יצירתו ,כן להתהפך מציאות החומר מתוך האש:
בלוחות ,שאם כן מ"ם וסמ"ך שבלוחות והוייתו אל הויה רוחנית עד היות ראוי וזה מאמר משה פה ,השמע עם קול א-
איך הוו עומדות ,אך להיותו רוחניות לקבל לוחות הברית מידו יתברך על היות להים ,ולא תאמרו כי גם האומות שמעו
האותיות בתכלית ,לא היה נרגש החקק שם עם ה' יונק ונהנה מזיו השכינה צריך שבעים לשון ,כי הלא אתה שמעת קול
בעצם האבן להיות החקק נרגש בהם ,כי- גם כן ארבעים יום שלמים .כי בכל סכום א-להים ממש ,מתוך האש ,שהיה מתוך
אם ,עליהם ,כדבר השולט עליהם ,ולא הארבעים יום על ידי היותו יונק מזיו האש המסך השלישי ,ולא שנתלבש
ממש בהם שהוא בלוחות .וכן פה הוא השכינה ,יום יום הוא הולך ומפשיט הקול עד היות מעין מסך האש ,כי-אם
אומר ועליהם ולא אמר ובהם: חומריותו וקונה הויה רוחניות .וזה יאמר מדבר מתוך האש ,שהיה קול א-להים
פה אל תתמהו במה שלא באתי ביום באיכותו ממש יוצא מתוך האש .כי לא
~ ~ ~ הקודם ,כי הלא בעלותי ההרה היה לקחת היה המסך ,רק כשופר המקיף את קול
שופרות ד לוחות האבנים לוחות הברית ,ועל כן התוקע בתוכו ,והוא כגשמי בערך הקול.
הוצרכתי להתהפך אל הויה רוחניות ,ועל וזהו מדבר מתוך האש כאשר שמעת
(תהילים מז ו) עלה א-להים בתרועה ,י- אתה .כלומר ,איני אומר אלא כאשר
כן ואשב שם ארבעים יום וארבעים לילה.
הוה בקול שופר: שמעת אתה ,כי האומות לא שמעו באופן
כלומר ,שלמים .ובמה הייתי מתהווה
הנה זה דרכו יתברך ,בהיות מדת מחומר אל הויה רוחנית ,הלא כי לחם לא זה.
אלקים היא מדת הדין ,עלינו ,בחטאינו, אכלתי ומים הוא אשר לא שתיתי ,כלומר, כלומר ,כי אותם הימים יעידו לך כל זה,
כי בתרועה וקול שופר ,תעלה מדת לחם היה מה שלא אכלתי ומים לא שתיתי כמו שמתקרבים להעיד ימי הצדיק
הדין מעלינו ,על ידי מה שנכנע בקול אך מזיו השכינה המשפעת בי אכלתי בסילוק מה שפעל בהם .כלומר ,ובזה
התרועה ,ותתהפך לרחמים על ידי ושתיתי ועל ידה הייתי מתהוה הויה תדע ,כי גם שעבדת עבודה זרה ,לא יבצר
התקיעה. רוחנית שעל ידי כן זכיתי לשיתן השם ממך ,כאושר מתן תורה ,בשובך עד ה',
יתברך בידו אלי .וגם מצד איכות הלוחות כאשר היה לך אחר עובדך עבודה זרה
וזהו עלה אלקים הוא שם אלקים ,הוא מצד עצמן כי הנה היו כתובים באצבע א- במצרים ,כי אינך כיתר אומות ,כמו
מדת הדין בתרועה ,ויעשה הוא ה' להים ומי יעצר כח בהויה גשמית לקבל: שיעידו ממתן תורה:
שיתהפך (שם א-להים) לרחמים ,בקול
ושמא תאמרו ,כי אחר שנכתבו בלוחות ושמא תאמר ,מה יתרון יחשב לנו ,אחר
שופר ,הוא קול הפשוט של שופר ,הוא
נתגשם הכתב והמכתב .לזה אמר ,לא כן שעל ידי ששמענו כן ,יצאה נשמתנו,
תקיעה ,שהיא רמז אל הרחמים ,וזהו עלה ונשארנו פגרים מתים .לזה אמר ויחי,
הדבר ,כי הנה ועליהם ככל הדברים אשר
אלקים וכו' ,ה' בקול שופר... כלומר ,שאם זולתך היה שומע את הקול
דבר ה' עמכם בהר מתוך האש ,שהיו
עלה אלקים ונסתלק מלנהוג דין עלינו, הדברים בעצמם רוחניים מאד שהיה ההוא ומת ,לא היה חוזר לחיות כאשר
ונהפך להתייחס ה' הוא מדת רחמים על האש עב בערכם ,ששמעתם מתוך האש, חיית אתה .ואין זה כי-אם ,להיות איכות
ידי קול שופר ,וזהו ה' בקול שופר .והנה כקול היוצא מתוך שופר ,שהקול דק נפשך קדוש ,לא שיברתך הקול לגמרי,
זאת יעצתי הריעו לאלקים שתכנעו ויוצא מתוך השופר העב ,כן היה קול ה' רק לפי שעה ,וחיית אחרי כן .והן ,לו
בתרועה לפניו ,ולא תהיה הרינה משוללת יוצא מתוך האש והיה האש כשופר עב, היתה נפש זולתך תחת נפשך ,ל'מה
הכנעה: בערך קול ה' היוצא מתוכה .כמפורש שהיא נגדיית אל קדושתו (של הקול) ,לא
אצלנו על פסוק ,ויהי קול השופר הולך תעצר כח לשוב לחיות אחרי מותה:
~ ~ ~
וחזק כו'. ~ ~ ~
40
שופרות ו שלכם בממשלתכם כדרך המלכים יהיה שופרות ה
(תהלים פא ד) תקעו בחדש שופר בכסה (תהילים צח ו) בחצוצרות וקול שופר ,בלחש ,בכינור ,בזה תזכו ,כי כשיבוא
ליום חגנו :כי חוק לישראל הוא משפט אלקינו לשפוט הארץ ,תשישו בשמחה, הריעו לפני המלך י-הוה:
לא-להי יעקב: ובחצוצרות המרימים קול ,מצורף עם
הריעו לה' כל הארץ וכו' .אחר אומרו כי הכנעת קול שופר תריעו:
תקעו בחדש כו' .הלא אמרנו כי שם ראוי ישירו ויזמרו מעתה ישראל שיר
אלקים ,הוא מדת הדין ,הוא טוב חדש על הגאולה העתידה ,מאשר ראו ולמה יהיה שופר( ,מ)אחר שאז תהיה
לישראל ,וממנו ,ישועה לה' ,לישראל אשר עשה ה' במצרים ,כי כן יעשה לכל לכם שמחה?
עמו .והיוצא מזה הוא ,כי יום ראש השנה, מפני שהוא לפני המלך ה' ,כי יש אז ב' המצרים את ישראל לעתיד,
כי לאלקים הוא ,היום ההוא ,לטוב הפך פניו כלפי האומות שבכללם הד' בחינות ,על כי בא לשפוט ,הוא תואר
לישראל הוא ,ואם כן איפה ,היה ראוי, מלכויות ,ואומר הריעו והכנעו לה' כל מלכות ,לכן צריך תרועת מלך ,כי תואר
נשיר בו לפחות בכנור עם נבל ,אך מצות "מלך" נאמר על המשפט, הארץ ,פן יקרכם כמצריים.
ועל כן בעשרת ימי תשובה ,שהם ימי ה' עלינו בשופר ,המורה תרועה.
כלומר ,שלעשות רצון ה'( ,אשר רצונו
משפט ,אנו אומרים המלך הקדוש המלך לזה בא ויאמר ,גם שאמרתי ,כי גם מדת הוא) לפקוד עליהם (על בנ"י) אשר
אלקים לנו טוב ,עם כל זה ,תקעו בחדש המשפט, חטאו( ,והעונש הוא אשר) הם מגלים
ולהיות ה' ,שהוא רחמים ,שאז יבוא הידוע שופר ,כי בראש השנה ,אפילו נהיה אותם( ,תיזהרו ,שכוונתכם תהיה,
לרחם בדין ,על כן הם החצוצרות .כי אז צדיקים ,יום תרועה והכנעה הוא ,ואין בו, לעשות רצונו ית' בעמו ,ולא לכוונת
נעשה ,מעין מה שהיה במקדש ,שהיו כי-אם ,שופר תרועה. שעבוד ,אשר) לא להכביד עליהם.
ולא מפני שיום צרה הוא ליעקב ,כי חצוצרות מקצרות ושופר מאריך ,וזהו ואם יקשה עליכם ההכנעה ,והשעה
אדרבה ,יום שמחה ונצחון הוא ,אלא, שלא אמר "בחצוצרות ושופר" כי-אם משחקת לכם ,פצחו והתחילו מעט ,וזהו
שהוא יום מכוסה ענינו (כסה ,ליום וקול שופר ,לומר ,שאחר השמעת פצחו ,ואם תעצבו עתה ,תשמחו לאחר
חגינו) עד ליום החג ,כי אז ביום חגנו של החצוצרות ,עדיין קול השופר נשמע. זמן ,שלא ירע לכם בסוף ,וזהו ורננו וזמרו.
סכות מתגלה. או יכוין ,שתעשו בהדרגה ,בתחלה פצחו והוא ,כי אז יהיה כיום ראש השנה,
והוא מאמרם ז"ל ,שבראש השנה, בתרועה ,ועוד מעט רננו רנה ,ועוד מעט שהוא יום דין כי אז ה' ימלוך ,כי תואר
עומדים לדין ישראל ,ואומות העולם, זמרו שנתן לכם הממשלה לעשות רצונו מלכות נאמר על המשפט,
ודומה למלך ,שדן אנשים רבים ,ואחר כי על כן בימים הנוראים אנו אומרים בעמו ,לא לכוונת שעבוד:
צאתם מהדין ,לא נודע מי מהם ניצח, ואחר שתוסיפו גם לזמר ,השמרו ,פן המלך הקדוש המלך המשפט,
אלא במה שהנוצח נושא כלי המלך לפניו,
כן ,בבוא חג הסוכות ,וישראל בלולביהם תתגאו ו(עי"ז) תזמרו לאלהיכם ,באמור ,והוא ברחמים כנודע ,וכן יהיה לעתיד.
כי הוא נתן לכם הממשלה ,כי-אם ,זמרו
בידיהם ,ניכר שהם נצחו. וזהו אומרו ,לפני המלך ה' ,שהם שתי לה' כי 'הוא' הנותן לכם כח לעשות חיל.
וזה יאמר ,תקעו בחדש שופר ,והטעם הבחינות.
ולא תתחילו הזמר בקול רם ,בנבל
הוא ,שעם היות שהאלקים הוא מדת עשור או בתוף מתחלה ,כי-אם ,לאט ואם כה תעשו ,שתריעו לה' כל הארץ,
הדין ,שבר"ה הוא עוזנו ,אז הוא ביום לאט ,כי תחלת הזמר יהיה בכנור ,אשר שאפילו האומות ,תכנעו לפני ה' מעתה,
בכסה( ,עד) ליום חגנו (סוכות) שאז יוודע קולו נמוך ,שהיא גילה בקצת הכנעה ,וזהו לקרוא כלם בשם ה' ולעבדו שכם אחד ,כי
ויגלה (את מה שהיה מכוסה) ,על כן, זמרו לה' בכנור ,ואחר כך ,שתפו עם אז ,עם היות יתברך בא בתואר מלך,
מאחר שהוא נכסה כעת ,נריע כלנו: הכנור קול זמרה בפה ,וזהו שחזר ואמר ,שהוא לדין עמים ,יהיה ה' שהוא מדת
ועם היות שהתרועה בשופר הוא הרחמים ,ולא יהיה רוגז בעולם ,לכם: בכנור וקול זמרה.
להכניע ולהחריד ,כמה דאת אמר ,אם ~ ~ ~ ובזכות שתשפילו גוים עצמכם בזמן
יתקע כו' ועם לא יחרדו ,והלא תאמרו, שליטתכם ,ותגילו ברעדה ,שאף הזמר
41
השנה ,לעורר לבבנו ,נחרד ונשוב אליו השלמות ,ועולם הבא לקבל השכר ואור אם( ,מ)אחר שאנו צדיקים ,מה צורך
ביום ההוא ,למען יכתבנו בספר חיים ,ולא העליון .ואל יאמר איש מה נהלל י-ה על לשופר?
בהפכו ,ומי מלך רחמן ,ביום משפט, ב' העולמות ,והלא נוח לו לאדם שלא כי עם כל זה ,אין השופר חנם בזמן
ירצה בתשובת אשר לא שב ,טרם יבוא נברא בעולם הזה ,כי הנפש יצאה מעולם ההוא ,כי הנה בהיותכם צדיקים ונקראים
יום רוגז משפטו ,באופן ,שעל ידי מה הנשמות ,ובאה אל החומר עכור ,ובספק ישראל ,לישראל הוא השופר לחוק ,כמו
שאדם שב ביום ההוא ,בחרדה ראויה, אם תרד שאול מטה ,וגם הגוף כל ימיו כל חוק ,ולא להכניע (או להחריד ,את לב
ותשובה בכל לבו ,יתוקן ,לכן הללוהו, מכאובים וכעס ,והוא לקברות יובל, הערל) ,כי סוד נסתר יש בו.
והחזיקו לו טובה על זאת ,ושובו וחיו תחתיו יוצע רמה ותכסהו תולעה,
בעולם הזה ,ובעולם הבא .ובזכות זה, ואם הוא משפט הוראת דין ,הוא בזמן
שהוא יתברך אלקי יעקב ,שאנו בלתי על כן אמר אל תחושו ,כי הנשמות
תשמחו שמחה שלמה בחג הסוכות, שבעולם הנשמות ,עם כסא הכבוד,
כמאמרם ז"ל ,במה יוודע מאן נצח בראש כשרים:
כמאמר ר' יוחנן ,על ערבות ,כי שם כסא
השנה ,במי שנוטל שרביטו של מלך ,הם הכבוד והנשמות וכו' ,הללו את שם א-ל, ~ ~ ~
ד' מינים שבלולב .והוא מאמרנו על שבמדתו היא מדת חסד ,נברא העולם שופרות ז
פסוק ,בכסה ליום חגנו ,שהוא ,שנצחון (תהילים קנ) הללויה הללו אל בקדשו ,כנודע ,כי עולם חסד יבנה.
ותיקון ראש השנה הוא מכוסה (עד)
"ליום חגנו" ,כי בחג הסוכות יתגלה הללוהו ברקיע עזו :הללוהו בגבורותיו ,ואחר אומרו על הנשמות העליונות
נצחוננו: הללוהו כרוב גדלו :הללוהו בתקע שופר ,מהמלאכים ,אמר ,כי למטה מהן ,הללוהו
הללוהו בנבל וכנור :הללוהו בתף ומחול ,מלאכים ברקיע עזו ,כי חסד א-ל היה לכם
וזה יאמר פה ,הללוהו בתקע שופר, הללוהו במנים ועגב :הללוהו בצלצלי שתשרתוהו:
שמעורר אתכם בו לשוב עדיו ,שעל ידי שמע ,הללוהו בצלצלי תרועה :כל הנשמה
ושמא תאמרו ,מה תשיב על חששת כן תזכו ותהללוהו בנבל וכנור ,וכל מינים תהלל יה ,הללויה:
האדם ,כי נוח היה העדרו ,פן יחטא ואשם אשר יזכיר ,שכולם נמצאים בחג בשמחת
בית השואבה ,דתנן והלוים בכנורות הללוי-ה הללו א-ל בקדשו וכו .גם שלא ויפסיד בהבראו.
יבצר שעשרה הלולים הללו הם לעומת על כן בא וידבר בו ,ואמר ,הללוהו ובנבלים ובמצלתים ובחצוצרות ובכלי
עשר ולא תשע הידועים ליודעים חן ,לא בגבורותיו ,לאמר ,אל תתגאו בני אדם שיר בלא מספר ,אלא שבא דוד וסידרן,
נפש וגוף על הבראכם ,כי קחו עצתי ,איך ישירו ,באופן ראוי לפני הקדוש ברוך נמיש מלהניף בהם יד לפי הפשט.
והוא כי הנה הסכמת רבותינו ז"ל ,כי והוא ,כי בזה תבטחו להיות בני העולם הוא ,והוא ,שצריך יכנע האדם לפני קונו,
הנשמות של צדיקים למעלה הבא ,על ידי סבול יסורין באהבה ,כי דרך שיגיל ברעדה ,על כן ,בתחלה יתחיל
מהמלאכים ,והוא מוכרח ,כי הלא חיים תוכחות מוסר ,אך ,אל תקוצו בהם ,בנבל וכינור ,שקולם נמוך ,ועוד מעט
המלאכים הם בכלל מעשה בראשית ,כי-אם הללוהו בגבורותיו ,כי היסורין הם בכלים שקולם רם מאלו ,הם תף ומחול,
בחידוש העולם ,שעד כאן לא פליגי אלא בחינת גבורותיו ,ועל ידי כך הללוהו כרוב ואחר כך יהללוהו במנים ועוגב ,שקולם
אם בשני או בחמשי אבל הצד השוה גדלו ,שתעלו במעלה ,מתיחסת אל רוב עולה יותר .ואחר כך בצלצלי שמע,
שבהם הוא ,כי בראשון לא נברא שום גדלו אתו יתברך ,ולמה תדאג הנפש ,כי שמשמיע יותר מכולם ,וכשגומר בסוף
מלאך שלא יאמרו מיכאל היה מותח וכו' ,הלא יגדל טובה אז ,מאשר היתה באמנה יהיה בצלצלי תרועה ,לגמור בקול ,שעם
היותו קול רם ,הוא בדרך תרועה והכנעה, אך הנשמות קדמו לעולם ,שבהן נמלך אתו יתברך ,טרם בואה פה:
הקדוש ברוך הוא ,וברא העולם כמאמרם ואם יצר סמוך יטה אשורכם מני הדרך וזהו הללוהו בצלצלי תרועה.
ז"ל ,כי עליהם נאמר ,המה היוצרים וכו' ,ותחטאו ,שמעו אלי ,והללוהו בתקע הרי במועצות ודעת שתי אלה ,אחד,
עם המלך במלאכתו ישבו שם ,עם מלכו שופר בראש השנה ,והוא כמאמרנו על שנשמח ביסורין ,שנית ,שיחרד לבבנו
מאמר חז"ל ,וה' נתן קולו לפני חילו בראש בראש השנה ,תתוקן משובתנו ,ונזכה של עולם ,במלאכת עולמו:
ונבא אל הענין ,אמר הללוי-ה שברא השנה ,שהוא ,כי עלינו לשבח לאבינו לעלות לעולם הבא לאור באור החיים,
הב' עולמות בשם זה ,העולם הזה לקנות הרחמן ,שמצונו לשמוע קול שופר בראש הנשמה למעלה ממקום שהיתה שמה
42
שופרות י וכן ,כאשר יתקע בשופר גדול ,שהוא בתחלה ,וגם הגוף יגיל טובו ככל גופי ישני
(זכריה פרק ט ,יד טו) וי-הוה עליהם רוחני מאתו ית' ,שהוא מעין שופר של עפר קדושים אשר בארץ המה:
יראה ,ויצא כברק חצו ,וא-דני י-הוה מתן תורה ,שהיה רוחני ,שלא היה נשמע ושמא תאמר ,הלא אם חלק מהנפש
בשופר יתקע ,והלך בסערות תימן :י-הוה רק לישראל ,כי אומות העולם מ"ה ,לא יזכה ,לא יזכה חלק אחר ,והוא הכתוב
צבאות יגן עליהם, שמעו ,כי-אם ,קולות בלבד .וארז"ל ,כי אצלנו בענין הגלגול כדרשב"י ,שאם נפש
וה' עליהם יראה .שהוא תופסי התורה שופר העתיד ,הוא גדול משל מתן תורה, אחת תחטא והתגלגל באיש אחר ,ולא
אשר המשיל לחמור ,ואז ה' הנראה כי של מתן תורה היה של שמאל ,והעתיד תשתלם עד השלישי ,אשר אין ספק,
עליהם ,מבלי חרב בידם ,יצא כברק חצו הוא של ימין ,באופן ,כי לעתיד לא היה שלא ישארו ב' הגופים הראשונים
של ה' שעליהם להרוג האויבים ,וא-דני מקום לשמוע אותו האומות, משוללי נפש ,בקומם בתחיה...
אלקים בשופר יתקע ,לכשיבואו האובדים אמר ,כי כל יושבי תבל כו' גם כתקוע
והנדחים: אך הוא ,כי חלק מהנפש ממציאותה
שופר ,שהוא ביום ההוא יתקע בשופר עצמיית בשני וכן בשלישי ,לפי מציאות
או יאמר ,וה' עליהם וכו' ,והוא כי ה' גדול ,ובאו האובדים וכו' ,והנדחים כו', בחינת הנתקן בקודם ,והנשאר ליתקן...
שורה על ישראל עמו ,אך אינו נראה על בתקוע אותו שופר ,לאסוף הנדחים,
ראשם ,אך ה' שהוא עליהם יראה כנתן תשמעו ממש ,כי גם שהוא קול שופר כלל הדברים ,כי על ידי הגלגולים
דצוציתא ,וקרני בהיקת אורו יתברך רוחני ,כאלו הוא תקוע שופר ממשיי מציאות הנשמה מתחלקת לשתים
המתפשטים כחצים ,יצא עד למרחוק תשמעו ,וזהו ,כתקוע וכו' ,ותתעורר שלשה חלקים ,והיה אפשר לומר ,כי
כמו הברק ,וא-דני אלקים בשופר יתקע, אולי לא ישתלם רק החלק האחרון ,על כן
לבבכם להביאם (את האובדים) אליו,
והלך קולו בסערות תימן ,שירעיש ברוח אמר ,אל תחוש כי כל הנשמה בכל חלקיה
סערות תימן ,שהוא רוח סערה גדולה, מנחה לה':
תהלל י-ה ,כי כולה תזכה על ידי העולם
ע"ד אומרם ז"ל ,שאלמלא מלאך הנקרא ~ ~ ~
הזה שנברא בה"א ,אל העולם הבא
נץ ,יאבר ויפרוש כנפיו להעמידו (את רוח שופרות ט שנברא ביו"ד ,זהו כל הנשמה תהלל י-ה.
סערת תימן) ,לא היה העולם יכול
לסובלו ,וע"י ההרעשה ההיא ,גוים יבואו ובכן גם החומר הצטרף עם הנפש (ישעיהו כז יג) והיה ביום ההוא יתקע
מאפסי ארץ ,נגד ישראל ,להצר להם בשופר גדול ,ובאו האבדים בארץ אשור, והללוי-ה ,כי בשלומה יהיה לך שלום:
בחבלי משיח: והנדחים בארץ מצרים ,והשתחוו לי-הוה ~ ~ ~
וה' צבאות אשר על ראשם ,יגן עליהם. בהר הקדש בירושלים: שופרות ח
~ ~ ~ ביום הגאולה ,לבנות בית שלישי ,אז לא (ישעיה יח ג) כל ישבי תבל ושכני ארץ,
יהיה גבול קטון ,כי-אם כל העולם ,כי אז, כנשא נס הרים ,תראו ,וכתקוע שופר
שופרות סיום פסוק דתורה
ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו תשמעו:
(במדבר פ"י) וביום שמחתכם ובמועדיכם האובדים כו' והנדחים ,שהוא מהלאה
ובראשי חדשכם ותקעתם בחצצרת על לשבולת הנהר ,ולהלאה מנחל מצרים, כל יושבי תבל ושוכני ארץ כנשא נס וכו',
עלתיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם ולא בלבד אשר הם בלתי אבודים שהוא ,כאשר יהיו על ההרים רגלי מבשר,
לזכרון לפני א-להיכם אני יי א-להיכם. אז תראו ,כי כל כך יפורסמו נפלאותיו ית',
מהיהודים ,ובלתי נדחים ,כי-אם ,גם
אם מה שותקעתם יהיה על עולותיכם האובדים והנדחים יבואו ,ולא נלקטים כי בעת ההיא ,שהוא ית' נושא נס על הרי
שהוא לשמחת גבוה ,אז והיו לכם לזכרון אחד אחד ,כי-אם ,ובאו הרבה יחד ישראל ,כד"א ,ונשא נס לגוים ,אשר זה
לפני א-להיכם ולא לפני מקטרגים והשתחוו לה' בהר הקדש ,שהוא טרם לפי הטבע ,לא יראוהו ,רק אשר הם
לקטרג .מה שאין כן אם תהיה התקיעה יבנה ביהמ"ק ,שעודנו הר בירושלם ,כי בארץ ישראל ,ועכ"ז ,כל יושבי תבל,
והזמר על אכילתם ,שהוא דרך קלות שהוא כל העולם ,ושוכני ארץ ,הם שוכני
קיבוץ גלויות הוא תחלה:
ראש חלילה: ארץ ישראל ,תראו כא' ,כאלו הכל
~ ~ ~ ~ ~ ~
שוכנים בארץ ישראל,
ALSHICHK@GMAIL. COM
43
