פרפרת · Parperes — ראש השנה (2026-09-07)

נא לא לעיין בשעת התפילה וקריה"ת! בסייעתא דשמיא
לע"נ
נתנאל בן
ציפורה
ושלמה
גליון רפאל בן
אסתר
655 ת.נ.צ.ב.ה
ראש השנה תשפ"ז
*****************************************************************************************************************************************************************************************************************************
אצלנו קוראים לזה 'בר מצוה' כי בגיל הזה הוא מתחייב ֶיךִ .מ ְּל ָפנֶי ָך
יקם ִמ ְּלפנ ָ
ָ יבנ ּו ֵר ָ
..נָ א ַאל ְּת ׁ ִש ֵ
במצוות ,ועושים לו לכבוד זה מסיבה גדולה .שכרנו אולם,
הזמנו אורחים ,אבל העיקר שהבן נעשה בן שלוש-עשרה". יבנ ּו) ...סליחות(
יקם ַאל ְּת ׁ ִש ֵ
ַמלְ ּ ֵכנ ּו ֵר ָ
אומר לו המלך" :אני מבין שהמסיבה הזאת שתעשו לו בגיל
לכאורה קשה ,הלוא כבר ביקשנו 'דלתיך דפקנו רחום וחנון
שלוש-עשרה איננה מסיבת יום הולדת רגילה ,זה מין טקס
נא אל תשיבנו ריקם מלפניך' ,אם כן למה חוזרים ואומרים
דתי ,לא?".
'מלפניך מלכנו ריקם אל תשיבנו'?.
"נכון" ,משיב היהודי" ,זו אינה מסיבת יום הולדת".
היה יהודי אחד בשם הרב לוי ,יהודי מרוקאי שגר בצרפת.
"אם כך" ,אומר לו המלך" ,השאלה היא האם מותר לי לתת כל שנה הוא היה נוסע למרוקו וקוטף אתרוגים ,מגיע לארץ
לך מתנה למסיבה הזו ,או כיון שזה משהו דתי ואני לא יהודי ומחלקם לגדולי הדור .לפני כמה שנים הגיע למרן ראש
אולי אסור לך לקבל ממני?". הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצ"ל ,הביא לו אתרוג ואמר:
"ברצוני לספר לרב סיפור" ,וכך סיפר" :יש לי חבר בצרפת,
אמר היהודי" :לא ,זה בסדר ,אדרבה ואדרבה."... עשיר גדול .היהודי הזה מתגורר בבנין של עשירים ,ואחד
הדיירים באותו בנין הינו גוי מבוגר ,עשיר גדול ,אריסטוקרט
המלך כתב צ'ק ונתן לו.
מכובד.
נטל היהודי את הצ'ק בידו וכשהביט בו החלה ידו לרעוד:
יום אחד התברר ליהודי הזה שהגוי הזה הוא חמיו של מלך
הצ'ק היה על סך 40אלף יורו 200 -אלף שקלים מתנה לבר
מרוקו -בתו התחתנה עם מלך מרוקו ,לא פחות ולא יותר!.
מצוה!!!.
אותו יהודי התרגש מאוד .הוא פנה אל שכנו ושאל" :הם
המלך רואה שידו רועדת .נענה ואמר בחיוך" :אני יודע שזה באים לכאן לפעמים?" ,והלה השיבו" :כן".
הרבה כסף ,וגם אם הייתי נותן לך ארבעת אלפים יורו היית
" -וכשהם באים הם מתארחים כאן בבנין?".
מרוצה מאוד .אך ראה נא ,אני מלך מרוקו .איני נותן מתנות
בכל יום ,אבל אם אני נותן -אני נותן מתנה שלא תבייש את " -כן".
מלך מרוקו ,לא שתשמח את המקבל .מלך לא יכול לתת
פחות מזה ,אחרת זהו בזיון למלוכה שלו!". " -במטותא ממך ,כשיהיו המלך ורעייתו בביתך אוכל לשבת
ולדבר עמו מעט? בחיים לא ראיתי מלך ,מאוד הייתי רוצה
"לפי זה" ,סיים היהודי ואמר למרן הגראי"ל" ,הבנתי מהי לראות מלך ולשוחח עמו!".
התוספת 'מלפניך מלכנו ריקם אל תשיבנו כי אתה שומע
תפילה' -מבקשים אנו :ריבונו של עולם' ,דלתיך דפקנו "בסדר" ,הסכים השכן.
רחום וחנון ,נא אל תשיבנו ריקם מלפניך' .אבל לא 'ריקם'
ואכן ,בפעם הבאה שהגיעו הבת ובעלה ,מלך מרוקו ,קרא
במושגים שלנו ,אלא 'מלפניך מלכנו ריקם אל תשיבנו' .אתה
אביה לשכנו היהודי.
אינך מלך מרוקו אלא המלך של כל העולם ,תן לנו אפוא לפי
]מתוך 'דורש טוב' אלול-ר"ה[ המושגים שלך!". התיישב איתם השכן היהודי .מלך מרוקו אינו עושה צרות
ליהודים ,זו מלכות של חסד .שואל אותו המלך" :כמה ילדים
טו ָבה ּו ְמת ּו ָקה
ֶ ׁ ...ש ְּת ַח ֵ ּד ׁש ָעלֵ ינ ּו ׁ ָשנָ ה ֹ יש לך? בני כמה הם?" ,והיהודי מתחיל לספר לו" :הגדול בן
שבע־עשרה ,הקטן עוד חודש בר-מצוה."...
ליל התקדש החג בביתו נאוה קודש של הצדיק המקובל רבי
סלמאן מוצפי זצוק"ל .הכל מוכן ומזומן לקבלת יום הדין המלך עוצר אותו ושואל" :עוד חודש מה?."...
בחרדת קודש ,הבית נקי ומצוחצח ,המפות הלבנות היהודי קלט שהוא מדבר עם גוי שאינו יודע מה זה בר-
מצווה ,ואמר" :הקטן יהיה בעוד חודש בן שלוש-עשרה,
סעודת החג של אותו ליל ראש השנה התנהלה מכאן ואילך והצחורות בוהקות ביופיין ,בני הבית כולם לובשים לבן
בפחד גדול מצד בני הבית .המאכלים הוגשו בזהירות רבה, לכבוד יום טוב ,והבית כולו אומר מקודש מקודש!.
והכל התלחשו שמשהו לא טוב קורה כאן ...האווירה היתה
דאוגה ומתוחה; הסימנים ה'שחורים' הללו היו תכופים הנה חוזר הצדיק מבית התפילה ,פניו הקדושות מאירות
וברורים יותר מדי .והרי על זה הלילה ,ליל ראש השנה, וזורחות בנוגה אור עליון .הוא מברך בנחת את בני הבית
אמרו להדיא בגמרא )כריתות ו .הוריות יב (.ש'סימנא מילתא', בברכת 'שנה טובה' לכל אחד ואחת בפרטות .לאחר מכן
ואם כן "מי יודע איזו שנה מחכה לנו ,ירחם ה' ...יש להרבות הוא מורה בנינוחות לזוגתו הרבנית הצדקנית לגשת להדליק
בתפילות ובתחינות!" ,שחו כולם בדאגה רבה. את הנרות לכבודו של יום.
כולם חוץ מן הרב הצדיק עצמו .הוא נותר שלֵ ו ורגוע ,ולא אך אוי! אך סיימה הרבנית את מצוות ההדלקה ,פתאום כבו
שת לבו כלל למקרים המשונים שהתרחשו בביתו .נראה להם לפתע כל הנרות בבת אחת! כאילו יד נעלמת סטרה
היה כמי שהעניין אינו נוגע ללבו כלום! כשנשאל על-ידי בני להם לכבותם בכוונה! הרבנית נבהלה על נפשה ,כמו כל
הבית על כך ,ביטל הכל במחי יד ואמר" :מה כבר קרה כאן? שאר בני הבית; מעולם לא קרה להם כזאת! אך משהביטו
לא קרה כלום! ברוך ה' יש עוד יין ותפוח ודבש! וניתן בפני הרב הוא לא נראה מודאג כלל ,רק חייך קלות באומרו:
להדליק שוב את הנר."... "ובכן ,אם כבה הנר מדליקים שוב."...
חלפה עברה לה שנה שלמה לחיים ולשלום ,ברוך ה' ללא לאחר שסיימה הרבנית את סדר ההדלקה השני שנעשה
שום תקלה ודופי ,ושוב חג ראש השנה בפתח! .בסעודת ברוב תפילות ותחינות בדמעות רותחות ,נפנה הרב הצדיק
החג של ליל ראש השנה הבא הפתיע הרב את בניו ובני לקדש על היין .הוא נטל את בקבוק היין לידו ויצק אל תוך
ביתו בשאלתו" :האם זוכרים אתם את סעודת ליל ראש הגביע ,עד שעלה בו היין על גדותיו .לאחר מכן מזג היין
השנה של השנה שעברה?". במים בשלוש פעמים כידוע ליודעי ח"ן.
עננה של עצב ותוגה עברה על פני המסובים" :אוי ,אל המשפחה כולה עמדה סביב השולחן בהשקט וביראת כבוד,
תזכיר לנו אותה" ,ביקשו" ,זו הייתה פשוט סעודה שחורה!". מוכנים ומזומנים לצאת ידי חובת קידוש היום .הרב הקדוש
נטל לידיו את הגביע המלא ,ולרגע קט עצם את עיניו בהכנה
אך הרב לא נתן להעביר את הנושא; בפקחותו היתמם רבה לקראת מצות הקידוש.
ושאל" :למה שחור? הבה נא נתבונן כיצד עברה עלינו
השנה החולפת -הנה ,ברוך ה' כולנו היינו בקו הבריאות, אך אבוי! לפתע פתאום נשמט הגביע מידו ,התהפך על
פרנסתנו היתה מצויה בשפע ,תודה לה' יתברך ,ואף השולחן החגיגי ,והיין כולו נשפך על המפה הלבנה
הצלחנו לשלם את כל משכורות האברכים שבישיבה מדי והבוהקת! כאילו יד נעלמת דחפה את הגביע והפכה אותו
חודש בחודשו ללא שום מניעות! מה אם כן היה שחור בכוונה!.
בשנה זו?". בני המשפחה נבהלו מאוד ,לבם נמס ונמוג :מעולם לא קרה
"דעו נא ,בנים יקרים" ,המשיך הרב" ,כל אלה החסדים בביתם מקרה שכזה! אך בהביטם בפני הרב הוא שוב נראה
הגדולים נעשו עמנו בעקבות מה שקיבלתי הכל באמונה נינוח ומרוצה ,כמי שלא קרה כאן זה עתה ולא כלום ...בחיוך
ובתמימות! לא נתתי בשום אופן לדאגה ולעצבות לחדור צופן סוד פנה לבני הבית באומרו" :ובכן ,אם התלכלכה
ולכרסם בלבי ולקלקל את בטחוני האיתן בצור עולמים ברוך המפה מחליפים אותה במפה אחרת."...
הוא; בכל תקרית שהתרחשה ,אמרתי בלב שלם שבוודאי לאחר שהוחלפה המפה ונערך השולחן החגיגי מחדש,
מכוון הדבר! זה גופא היה פה הנסיון! השטן רצה להכניס קידש הרב על היין בדחילו ורחימו ,בצע על הפת ונפנה
אותנו לעצבות ולכעס ולעורר ספקות באמונה ובבטחון, לקיים את מנהג ישראל קודש בטיבול תפוח מתוק בדבש.
חלילה .אך מאחר שבחסדי ה' יתברך התגברתי נגדו הוא נטל בידו את התפוח היפה והעסיסי והטבילו בדבש.
וקיבלתי הכל באהבה ובתמימות ולא הרהרתי אחר מידותיו
יתברך שמו ,ללא שום תלונה ומענה כלפי מעלה -בזכות זה אך אויה! אך נגע קצה התפוח בדבש התהפכה פתאום
]מתוך 'טיב המעשיות'[ התהפך עלינו הכל לטובה!". קערית הדבש על פיה וכל תכולתה נשפכה ונגרה ארצה!
כאילו יד נעלמת העיפה את הקערית בכוונה תחילה...
ַהי ֹּום יַעֲ ִמיד ּ ַב ִּמ ׁ ְש ּ ָפט...
בני הבית נחרדו לנוכח התקלה השלישית הרצופה שבלילה
הקדוש והנורא .לבם פרפר מפחד ,מה קורה כאן? אך שוב
סח הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א :צריך לדעת
– הרב עצמו לא נראה מודאג כלל ,שלוותו הקבועה לא סרה
שאסור להתמלא חרדה ומתח בימים הנוראים .תשובה
ממנו ,ובקול רגוע ומרגיע אמר" :ובכן ,אם התרוקנה קערית
עושים רק מתוך שמחה .אמנם אנחנו יודעים שבר"ה אנחנו
הדבש יש לחזור ולמלאה שוב."...
המשגיח הגה"צ רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל כתב פעם חותמים חוזה לשנה החדשה ,אבל הכל מתוך שמחה וטוב
לבחור בסוף ימי בין הזמנים של אב" :הנה הימים לבב.
המאושרים ממשמשים ובאים"...
ולמרות שכשרואים את כל הצרות שהיו בשנה האחרונה ,הן
הנביא אומר" :דרשו ה' בהימצאו ,קראוהו בהיותו קרוב", לכלל והן לפרט ,ההרגשה הטבעית היא פחד גדול
הקב"ה קרוב אלינו ,הוא נמצא כאן ועכשיו ,הפסוק הזה מהבאות ....אבל איך אנו אומרים? "אבינו מלכנו" .אסור לנו
מכיל בקרבו אושר עצום .לחץ לא-חיובי מקשה על בן תורה לשכוח את זה .המלך הרם והנישא ,השופט ,שיושב על כס
להבין את השמחה הזו .חבל ,חבל שאין הם מרגישים את המשפט -הוא אבא שלנו .איתו אנו הולכים לחתום על חוזה
התחושה הנפלאה הזו ,שהמלך הגדול ,מלך מלכי המלכים, לשנה החדשה .צריך לשוב בתשובה ,אבל לדעת שמדובר
שבידו כל המפתחות לכל הבקשות והרצונות ,המלך הזה באבא שלנו ,לעשות זאת מתוך שמחה ולקבל קבלות
שהוא גם אבא שלנו -נמצא עתה הרבה יותר קרוב אלינו, טובות ,וכשיש שמחה ,הלב פתוח ומקבל יותר.
ויש בידנו אפשרות לבקש כל מה שנרצה .בשל קרבתו
היקרה בימים אלה הוא גם ימלא בקלות רבה יותר את חלילה לאבד את התקווה .נזכור את דברי הצל"ח בפסחים,
בקשותינו .היש לנו ימים מאושרים ושמחים יותר מאלה האומר על הפסוק 'שמע ישראל ,ה' אלוקינו ה' אחד' ,שיש
שאנו עומדים עתה בעיצומם?!. פעמים שאדם רואה את מידת הרחמים -ה' ,ויש שאדם
נפגש דווקא במידת הדין ' -אלוקינו' ,אבל אחרי הכול ' -ה'
בעבר ,החרדה שפיעמה בלבבות לא גזלה את השמחה אחד'!.
והאושר על עצם היותם של ימים אלו ימי רחמים וסליחה.
המוח של היהודי ידע לעשות את ההפרדה בין השמחה ובין זה אותו אבא ,שפעם מלטף ומחבק את בנו ,ופעם -בראותו
היראה .אולם בדורותינו החלושים איבדנו את ההבחנה הזו. שהילד זקוק לחינוך יסודי יותר -מכה אותו .אבל זה אותו
אנחנו לא מסוגלים להגיע בקלות לדרגת האלול של קלם או אבא ,העושה בנו כחומר ביד היוצר .הוא זה המעלה עינויינו
נובהרדוק... מערב ,והוא גם יביא סליחתנו מבוקר .הוא יעלה ארוכה ללב
שבור ,והוא יתבע את האדם על כל מעשה ומעשה.
השלב הראשון בימי התשובה הוא השמחה על הזכות
שניתנה לנו .רק מי שכבר איתן בשמחה פנימית זו ,הוא זה אם מדובר באב ,ואבא טוב כל כך ,הרי ברור שכוונתו
שיכול להתחיל לחשוב על הצד השני -של החרדה מאימת לטובה ,ורק לטובה .אם כך דבר אחד צריך לסלק מאתנו
הדין -בלי שמחשבות אלו תפגענה באושר הפנימי ובשמחה בכל מחיר :את העצב המיותר .מי שמגיע בהרגשה של
הגדולה של הימים הנוראים] .מתוך 'מרוה לצמא'-אלול ע"ה[ מתח אל הימים הנוראים -לא עשה ולא כלום .לא לכך
התכוונו גדולי המוסר בעוררם על סגולות הימים הנוראים,
ּו ְת ׁש ּו ָבהַ ...מעֲ ִב ִירין ֶאת ר ַֹע ַה ְ ּגז ֵָרה ולא זו הדרך בחר ה' ,הרוצה בתשובת רשעים ומושיט ידו
לכל מי שרוצה להתקרב.
מרן ה'חפץ חיים' המשיל משל נפלא על ענין התשובה כשמספרים על גדולי המוסר ,שבהיכנסם לימי חודש אלול
בימים הקדושים הללו :בכפר קטן חי לו חנווני שהתפרנס היו לובשים ארשת של חרדה ,אין בכך אפילו קורטוב של
מחנותו הקטנה שסיפקה את צרכיהם של בני כפרו .בכדי השוואה ל'מתח' המקובל במחוזותינו .החרדה של גדולי
לקנות את סחורתו היה הולך החנווני לעיירה הסמוכה אל המוסר ,רבי ישראל סלנטר ורבי איצל'ה פטרבורגר,
חנותו של הסיטונאי ולוקח ממנו את הסחורה הדרושה. העלתה אותם לדרגות עליונות ונישאות .לעומת זאת,
ובעניין התשלום ,לעיתים היה משלם מיד ולעיתים בהקפה. המתח שלנו בימים הנוראים -לא רק אינו מעלה ,אלא עוד
חלפו הימים ונתמעטו עסקיו של החנווני וחוב גדול נותר לו מוריד את האדם לשאול תחתיות .לכן ברור שלא זו הדרך.
לסיטונאי .בבושת פניו חדל החנווני לבקר בחנותו של גם בבית דין של מטה ,אם אדם ייכנע למתח שלו ,הוא לא
הסיטונאי ואם קרה ופגשו ברחוב היה בורח מפניו והולך יוכל לפעול בשיקול דעת להשיג לעצמו פרקליטים טובים,
לכיוון אחר .פעם אחת לא הספיק החנווני לנוס מפני שכן בהיעדר יישוב הדעת הוא איננו אדם.
הסיטונאי ברחוב ופגשו פנים אל פנים .מיד קרא לעברו הבה נשאל את עצמנו :וכי הקדוש ברוך הוא רוצה שהאדם
הסיטונאי ושאלו" :מדוע לך לברוח מפני כמפני אויב? איזו יאבד את עשתונותיו ,וייכנס למתח ולחרדה ,שבדורנו אין
רעה גרמתי לך?!". בהם כל תועלת? .הקב"ה דורש מאתנו כוח רצון ותשוקה
ענה לו החנווני" :בושתי וגם נכלמתי מפניך ,חובות גדולים להתקרב אליו ,לא יותר מזה.
לי אליך ואין בידי לפורעם". גם מי שמסוגל לעבוד את בוראו היום באימה וביראה ,אין
אמר לו הסיטונאי" :אדרבה ,דווקא משום כך עלינו להיפגש הכוונה שהוא לחוץ ומתוח .מי שלחוץ איננו אדם ,ולפני
זה עם זה ולשוחח על חובותיך אלי ונתייעץ יחדיו כיצד שעושים תשובה ,צריך קודם כל להיות בגדר 'אדם'...
לסדר את העניין בכדי שתוכל להתחיל שוב מחדש לקחת
ּ ...ו ְצ ָד ָקה ַמעֲ ִב ִירין ֶאת ר ַֹע ַה ְ ּגז ֵָרה סחורה בהקפה ,למוכרה ולהרויח ,וכך תוכל קמעא קמעא
לשלם על חובותיך גם מהעבר .לברוח ממני -זו בוודאי לא
כשאדם נותן צדקה או גומל חסד הרגשתו היא שהוא הוא הדרך!".
הנותן ,אבל האמת היא שהוא בעיקר המקבל ,כי הצדקה וזהו גם הנמשל :הקב“ה כביכול פונה אל עם ישראל ואומר
בכוחה להעביר את רוע הגזירה ולהיטיב עם הנותן .פעמים להם ,לברוח מפני זו לא הדרך ,אדרבה" ,שובו אלי ואשובה
שניתן לראות זאת בחוש ,וכדלהלן. אליכם" ,עסקו בתשובה ובתורה ומצוות וכך אמחל לכם על
מספר בעל המעשה" :היה זה לפני כשמונה שנים .בערב ]מתוך 'פניני בית לוי'[ כל עוונותיכם...
סוכות )תש"פ( החלטתי שזהו הזמן המתאים ביותר לשלוח
מתנה לרב הקהילה שלנו .לאחרונה היה איזה עניין מורכב ּ ...ו ְת ִפ ּ ָלהַ ...מעֲ ִב ִירין ֶאת ר ַֹע ַה ְ ּגז ֵָרה
שהרב השקיע בו שעות רבות והתמסר בכל כוחו ומוחו
לעניין ,לכן רציתי להביע הכרת הטוב בשם הקהילה. בספר 'ערבי נחל' הביא מעשה על אחד מתלמידי האר"י
הקדוש זי"ע ]ובספר 'היכל הברכה' הביא מעשה זה והזכיר שמו של אותו
קיבלתי לכך רשות מהגבאי שהסכים לרעיון בחפץ לב מתוך
הנחה שחברי הקהילה ישמחו בוודאי להשתתף במתנה. תלמיד -רבי יוסף מערבי זצ"ל[ שביום ראש השנה בא אליו אליהו
הנביא ז"ל ואמר לו" :למען השם ,תתחזק להרבות בתפילה
ברור שבזמן לחוץ זה אין זמן לאיסוף כספים ,ולכן הצעתי ותחנונים ,כי גברו מאד המקטרגים עד שמיכאל השר הגדול
שיקנו את המתנה באמצעות כרטיס האשראי שלי .נוות המזכיר זכותן של ישראל נשתתק ותש כוחו ואין בפיו מה
ביתי לקחה על עצמה לקנות את המתנה ,ואני יצאתי לתור לדבר".
אחר ארבעה מינים מהודרים.
שאלו התלמיד" :הרי באותה שנה למדו תורה הרבה ,ואיה
בהיותי בשוק ארבעת המינים התקשרו אליי מהבית לומר זכות התורה?".
שהמתנה נמצאה בחנות ממש ברגע האחרון וביקשו ממני
למסור את פרטי כרטיס האשראי .זה לא היה לי קל -בדיוק השיב לו אליהו" :על זה בעצמו הקטרוג כיון שלמדו שלא
מצאתי אתרוג מהודר כלבבי וחששתי שמא הוא יחמוק כהוגן ]עיי"ש[.
ממני .אבל כיון שהזמן היה לחוץ ,יצאתי מהשוק והקראתי חזר ושאלו" :ומה אברהם אומר על דבר זה ,הלא הוא אבי
את כל פרטיו של הכרטיס .המתנה נקנתה ונשלחה ליעדה. ישראל ולמה אינו בא לשם ,הלא לא ישיבוהו ריקם".
בתחילת החורף החלטתי להתפטר מכרטיס האשראי השיב לו" :אברהם אומר שהוא בוש ונכלם ללכת ולבקש על
שמתגהץ פעם אחר פעם ללא חשבון ומגדיל לי את המינוס נפשם."...
בבנק ...השלכתיו לפח ,ובבית הודעתי שמהיום קונים רק
במזומן .עד ז' בניסן באותה שנה הסתדרתי מצוין בלי כששמע הרב את דבריו נכנס לפחד ורעדה ,וצעק בקול מר:
הכרטיס ,אבל באותו יום הוכרחתי להשתמש בו .באין "עם ה' חזקו ונתחזקה בעד עמנו ובעד ערי אלוקינו ,שובו
חנויות פתוחות -בעקבות המצב )קורונה( -האמצעי היחיד והשיבו מכל פשעיכם ,מי יודע ישוב וניחם ה' על הרעה ,כי
לתשלום הוא כרטיס אשראי ,ואני -אנה אני בא? את יצא הקצף מלפניו כי רבו וגם חזקו ידי המקטרגים ולא נשאר
הכרטיס השלכתי ,המספר נשכח ,ואין לי דרך לשלם על עוד מענה בפי המליץ שלנו".
מוצרים נחוצים ביותר לפסח .ביקשתי מפקיד הבנק לשחזר
כיון שכל כך צעק בדברי כיבושים שיקבלו תשובה על עצמם,
את מספר הכרטיס ,אך ללא הועיל .גם בדרכים נוספות
הגיעו הדברים לידי כך שבא אליו אליהו ז"ל ואמר לו
נחלתי כישלון ,וחיכיתי לישועת ה'.
שנתלבש אברהם אבינו ע"ה בכוח התשובה של אותו בית
בינתיים המשיכו לנקות את הבית .הגיעו למטבח ,והנה, הכנסת ,ובא לפני הקב"ה להרחיק דינם של ישראל עד יום
בארון הכלים ,בין המתכונים ,מופיע דף נייר ועליו מספר הכיפורים כדי שבתוך כך ישובו מדרכם הרעה .מיד אחר
הכרטיס .4580... ,מתברר שהיה זה הדף שאשתי כתבה ר"ה כתב הרב ההוא לכל מקומות הקרובים שיעמדו על
לפני חצי שנה ,בשעה שעזבתי את האתרוג בשוק ויצאתי נפשם לשוב בכל מה שאפשר ,וסיפר להם את כל הדברים.
להקריא לה את המספר עבור מתנה לרב...
והדברים מרעידים כל לב עד היכן גדול כוחה של תפילה,
אני חשבתי שאני קונה מתנה לרב ,ולבסוף ,בפעולה זו שבאותה שעה קשה לישראל ,שמיכאל שר ישראל כבר לא
קניתי לעצמי בשר לחג הפסח ...בשעתו תהיתי מדוע עליי היה בכוחו להמליץ טוב ,אברהם אבינו אבי ישראל מתבייש
למסור מספר באמצע חיפוש אתרוגים ,ולא ידעתי כי בזה ללכת לבקש על בניו ,אך עדיין תפילה יכולה לבטל כל
שולח לי בורא עולם את לחמי חצי שנה אחר כך."... הדינים ולהשבית כל מקטרגים וכמו שאמר אליהו הנביא
'למען השם ,התחזקו להרבות בתפילה ותחנונים'.
]מתוך 'השגחה פרטית'[
]מתוך 'באר הפרשה'[
לקבלת העלון במייל ניתן לשלוח בקשה לparperet100@gmail.com :
