ובחרת בחיים · Ibuchartu Bachaim — ראש השנה (2026-09-07)

ובחרת בחיים
בס"ד ,גיליון ש"פ | ראש השנה | תשפ"ז
גליון שבועי במשנת מרן האור החיים הק' זיע"א
באור החיים
תולדות רבנו הק' פניני אור החיים
פרק שביעי :רבינו בסאלי יום .כך לא ישתרשו הרעות בלב האדם
ובוודאי שלא יגדיל חלילה את עוונותיו.
המשמעות האמיתית לחיים
במקנס – עם הרב המשבי"ר וידעת היום – והשבות! ‘למען תחיה אתה וזרעך .לאהבה את
בשנים ההמה ,שהה רבינו למשך תקופת מה במקנס ,בה ה’ אלוקיך ,לשמוע בקולו ולדבקה
התגורר בילדותו כמה שנים .כאן נקשר רבינו בקשר אמיץ בו ,כי הוא חייך ואורך ימיך וגו’.
וחזק עם אב”ד מקנס ,אחד מגדולי הגדולים שביהדות מרוקו אהבת ה’ ויראתו (דברים ל יט-כ)
בימים ההמה ,הלא הוא הגאון הנודע רבי משה בירדוגו זצ”ל,
שכונה בפי כל “הרב המשבי”ר” כנוטריקון של שמו .רבינו ‘ועתה ישראל מה ה’ אלוקיך שואל כל מי שמתבונן מעט על עצמו ועל חייו ,אמור
לשאול את עצמו ‘מה המשמעות האמיתית
העריץ עד מאד את הרב המשבי”ר והפליג בשבחו .תלמיד מעמך כי אם ליראה’( .דברים י יב)
לחיים שלי’ .מה התכלית בחיי.
רבינו ,החיד”א ,מספר על רבי משה בירדוגו כי: ‘ועתה’ ,כעת ,זה מה שדורש ממך ה’ ליראה
התשובה הבהירה והברורה ,אומר רבינו האור
“שמעתי מהרב המופלא חסידא קדישא כמהר”ר חיים אותו .האם יש דרישה נוספת לשלב הבא?
החיים הקדוש ,נמצאת בתוך דברי הפסוק:
ן’ עטר זלה”ה שהיה מספר בשבחו ביושר עיונו בעומק אומר האור החיים הקדוש :בוודאי.
העיון”. ‘למען תחיה אתה וזרעך’ .ומדוע עליך לרצות
יש שתי דרגות .יש יראת ה’ .והדרגה הזו ולחפוץ בחיים – ‘לאהבה את ה’ אלוקיך,
לימים כתב רבינו ב”אור החיים” על אחת מהנהגותיו של הרב הכרחית .חייבים לירא מה’ ,לפי שהיראה לשמוע בקולו ולדבקה בו’.
המשבי”ר זצ”ל ואגב אורחא גילה טפח מעומק ידידותם: תגרום לאדם הירא שלא להתרשל בתפקידו
“...ושמעתי מפי חכם גדול ,חסיד וגדול בישראל ,חביב עלי זה עיקר החיים ‘כי הוא חייך’.
מאומה.
כרוחי ה”ה הרב רבי משה בירדוגו זלה”ה ,שהיה מדקדק מה לו לאדם לחפוץ בחיים אם לא עשיית רצון
אולם יש דרגה נוספת ,יותר גבוהה. ה’ שעל ידה דבק האדם בקונו.
בשעת הדין שיהיו עיניו למטה ,ולא היה נושא עיניו כל
עיקר ,ושהיה מרגיש שאם היה נושא עיניו לצד ההכרח אהבת ה’! זכרנו לחיים ,מלך חפץ בחיים .את החיים
באיזה אחד מבעלי הדין ,היה מתבלבל שכנגדו -והוא ‘ועתה ישראל’ בשלב הראשון ,כשאתה מגיע האמיתיים חפצים אנו ,חיים של עשיית רצון ה’.
אומרו ‘שמוע בין אחיכם’ -שלא יעשו אלא השמיעה לקבל עול מלכות שמים‘ ,מה ה’ אלוקיך שואל
והדברים באים מהטוענים לפניהם באין השתנות לאחד מעמך’ ,ליראה את ה’.
מהם ובזה ‘ושפטתם צדק’”. והיראה היא פתח לאהבת ה’ .על ידי היראה תשובה בכל יום
עוד רבינו עוסק בתורה בצוותא חדא עם הרב המשבי”ר, תגיע לדרגה היותר גבוהה“ ,ולאהבה אותו”.
הגיעו שני קדושי עליון אלו גם יחד למעלות רמות .בספרו ‘וידעת היום והשבות אל לבבך’.
“חפץ ה’” כתב רבינו על אחת הפעמים בהם נתכוונו שניהם (דברים ד לט)
לחידוש אחד ,כי: ‘כי הכל עבדיך’ מתי הזמן הראוי לחזור בתשובה? בערב ראש
“...אם הייתי מספר גופא דעובדא של הפרוש הזה ,ממש השנה? אולי בערב שבת או בערב ראש חודש.
רוח הקדש הופיעה ,ונתכוונו לו בהסח הדעת בבית הכנסת ‘שופטים ושוטרים תתן לך בכל אולי ביום ההולדת.
אני ואחי הגדול גדול החכמים הרב ר’ משה בירדוגו אשר שעריך’( .דברים טז יח) ידועים דברי הזוהר הקדוש על ‘מארי חושבנא’
נפשי קשורה בנפשו!” אדם צריך לחיות עם עול ומשטר ,מצוה – ‘בעלי החשבון’ ,אלו שעושים תשובה אחרי
למנות שופטים ושוטרים ‘בכל שעריך’ ,בכל כל יום .בכל לילה הוא מחשב מה עשה היום,
עם רבי יהודה בירדוגו שבט ובכל עיר .מרותו של השופט ומרדותו מתחרט על הדברים הלא טובים שעשה,
באותה עת קנה רבינו ידידות ,גם עם בן דודו וממלא מקומו של השוטר יהיו מוטלים על כולם. ומקבל על עצמו להתחזק עוד יותר.
של המשבי”ר ,הגאון רבי יהודה בירדוגו זצ”ל .ידידותם של רמז נאה לדרגה המיוחדת הזאת ,מוצא האור
שני גדולי עולם אלו איתנה היתה מאד ,ונמשכה שנים רבות האמנם על כולם?
החיים הקדוש בפרשת השבוע.
עד צאתו של רבינו ממרוקו. והרי יש את הממנים עצמם ,אלה שממנים
את השוטרים ואת השופטים .האם הם יהיו מה הכוונה ‘היום’ .על איזה יום מדובר.
לא חפץ לדון פטורים מעולו של שופט ושוטר?! אומר האור החיים הקדוש :היום הזה!! כל יום
על אף מעמדו הרם של רבינו בסאלי והיותו מנהיג לעדתו, ויום.
אומר האור החיים הקדוש :זו ההדגשה
הרחיק את עצמו בכל יכולתו מלשבת בדין תורה .הוא לא נזקק והתוספת ‘תתן לך’ .והרי יכול היה להיות אדם שדוחה את התשובה לזמן רב ,עלול
לכך אלא במקרים בהן כלו כל הקיצין והוא נאלץ להתערב. כתוב ‘שופטים ושוטרים תתן בכל שעריך’. להתרגל למעשים רעים מבלי לשים לב
“...וה’ יודע כמה טרחתי למנוע עצמי מכל דבר המשפט, באה התורה ומוסיפה מילה ,תתן ‘לך’ ,אתה, שנכשל חלילה .גם בבואו לעשות תשובה ,אינו
מכמה טעמים נגלים ונסתרים ...דסהידנא על הוא העד הממונה את השופטים ואת השוטרים ,תתן גם זוכר על מה עליו להתוודות.
דמאיס בעיני להזקק לכל כי האי וכמה אני מרחיק עצמי לך שופט ושוטר בכל שעריך. לכן הדרך הטובה היא לשוב בתשובה בכל
תמיד ועד היום מכל דיני דממוני וה’ יעזרני שלא לבוא
לכרך זה ולהיות מיושבי על מדין תמיד כי אם ותורת ה’ המשך בעמוד ג' ◄
חפצי ותשועתי”...
המשך בשבוע הבא
ספיר ויהלום
פניני מוסר ויראת שמים בפרשה
שמו קץ לחייהם. (דברים ו ה) ‘ואהבת את ה’ אלהיך בכל לבבך
והנורא מכול – ביד רוטטת ובחמלה עצומה, ובכל נפשך ובכל מאודך’ ,ואת כל אלו מסר עקדת יצחק לזרעו היום
שלחו אבות את ידם אל המאכלת ,ועקדו את אברהם להשם יתברך בעקדה ,כיוון שיצחק
היה בנו יחידו ,ומי שאין לו בנים חשוב כמת
ברחמים תזכור
בניהם שלהם על מזבח קידוש השם ,פן יפלו
(נדרים סד ,):וכל ממונו של אברהם היה כאין האריכו רבותינו המפרשים בביאור מעלתה
חלילה לידי הצוררים שיעבירום על דתם.
וכאפס בעיניו כנגד יצחק בנו .יוצא לנו אם הגדולה והעצומה של מסירות נפשו של
על עקדה זו מעידות המילים המצמררות יצחק אבינו בעקדתו.
שבקינה ‘שעו מני’ לרבנו קלונימוס‘ :כבש כן שבכך שהסכים להעלותו לעולה ,חשוב
האב רחמיו לזבוח ,ילדיו השלים ככרים הדבר כאילו ויתר על כל אשר לו לקיים רצון וכבר בראשית קריאת הקדוש ברוך הוא
לטבוח ,הכין לבניו מטבח’... בוראו. לאברהם ,רמז לו כי הוא עומד לבקש ממנו
כך מסר אברהם אבינו לאלקיו את כל כעת בקשה חשובה וגורלית עד מאוד ,כפי
וככל שהלכו וגברו הצרות והגזירות – רבו שכתב רבנו חיים בן-עטר זי”ע בעל ‘אור
מעשי הגבורה ,עד שבהגהות רבנו משה האהבה שמילאה את לבו ,עד כדי כך שלאחר
העקדה ,כאשר פנה אליו מלאך ה’ מן השמים החיים’ הקדוש ,כי בשל כך הקדים וקרא
מציריך ל’ספר מצוות קטן’ (מצווה ו אות יט)
בפעם השנייה ,אמר לו ‘כי עתה ידעתי כי לו בשמו ‘אברהם’ ,ולא ציווהו מיד ‘קח נא
הביא בשם רבנו אליעזר בר נתן – הראב”ן, את בנך את יחידך והעלהו שם לעולה’ ,כדי
מקור מן הגמרא (גיטין נז ):עליו סמכו “לשחוט ירא אלהים אתה ולא חשכת את בנך את
יחידך ממני’ ,ולא אמר ‘אשר אהבת’ כבפעם להכין אותו לקראת הבאות ,אז תתגלה לעין
הילדים בשעת הגזירה”...
הראשונה ,שכן לא נותרה עוד אהבה בליבו כל נאמנותו המוחלטת של אברהם לאלקיו.
וכאשר מוצאים אנו שאלה בלתי נתפסת ואכן ,ענה אברהם‘ :הנני’ .כלומר ,הריני מוכן
במוח האנושי – כגון זו שנשאל רבנו מאיר של אברהם אבינו זולת אהבתו לבוראו!
מה יהמו רחמיו של האב על בנו יחידו בטרם לכל אשר תאמר אלי.
בן ברוך – המהר”ם מרוטנבורג ,מאת אחד
הוא מוליכו לשחיטה ,ואם חלילה נגזר עליו בגין עמידתו בניסיון זכה אברהם להתרוממות
ששחט את אשתו וארבעת בניו על קידוש
להיפרד ממנו ,לכל הפחות ינסה להשהות ולהתעלות נפלאה ,כי ה’נסיון’ ,כשמו כן הוא,
השם לפי בקשתם ,האם הוא צריך כפרה,
מתבקש להבין את מעלתה של עקדת יצחק ככל האפשר את הפרדה הקשה ,ואילו מנשא את הצדיק העומד בו בגבורה כ’נס’
על פני עקדותיהם של ישראל שבכל הדורות. אברהם אבינו נתנסה גם בכך ,כפי שביאר של ספינה ,וכלשון הכתוב (תהלים ס ו)‘ :נתתה
בעל ‘אור החיים’ את דברי הקדוש ברוך הוא ליראיך נס להתנוסס מפני קושט סלה’ (ב”ר
ובכלל ,אין צורך להרחיק לדורות עברו, נה א).
כאשר אך בדור האחרון נעקדו על קידוש לאברהם ‘קח נא את בנך את יחידך אשר
השם רוב בנינה ומנינה של יהדות אירופה אהבת את יצחק’ ,ש’נא’ פירושו ‘עתה’ ,כפי מעתה אין מקום לבעל הדין לערער על
מתוך ייסורים שונים ומשונים ,ולא סרו שמתפרשת מילה זו בהרבה מקומות. האהבה היתרה הרוחשת בינו לבורא העולם,
מאמונתם. כל זאת להגביר את קושי הניסיון ולהראות כמאמר הבורא יתברך סמוך ונראה למעמד
לעין כל הבריות את התמסרותו המוחלטת העקדה‘ :עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה’
בדברי ימי המלחמה נרשמו ונחקקו סיפורים
של אברהם לבוראו. (בראשית כב יב) ,כלומר ‘יש לי מה להשיב לשטן
רבים ,מצמררים ומרטיטים ,על יהודים
כאשר נדרשים אנו לענין נשגב זה של מסירות ולאומות התמהים מה היא חבתי אצלך ,יש
תמימי דרך שחשפו באותם הימים טפח
נפש ,מוצאים אנו פעמים רבות במהלך שנות לי פתחון פה עכשיו שרואים כי ירא אלקים
וטפחים ממדרגות האמונה שקיננה בעוז
עולם ,שיהודים השליכו את חייהם מנגד אתה’ (רש”י שם ד”ה כי עתה).
בליבם ,ולמרות כל ייסורי השאול שחוו על
בשרם ,נותרו שלמים באמונתם ,בצעדם בעת ניסיון .כל החיים ומנעמיהם ,אהבת יסוד חשוב כתב רבנו הרמב”ם בספרו ‘מורה
אל העקדה בראש מורם ,במסרם את נפשם הבנים והממון ,היו בעיניהם כקליפת השום נבוכים’ (ח”ג פכ”ד) בהבנת ענין הניסיונות
למות מות קדושים. לעומת עשיית רצונו של מקום. שמנסה הבורא יתברך את הצדיקים .מטרתו
ויש להבין מדוע שגבה זכותה ומעלתה של בדברי חז”ל ישנם כמה וכמה תאורים מרטיטי היא למען יקחו הבריות מוסר ממעשי
עקדת יצחק על גבי המזבח ,ומאז והלאה, לב אודות מסירות נפשם של ילדים קטנים הצדיקים וילמדו מהם ארחות יושר .ומניסיון
כמו שאמרו חכמינו (ב”ר נו ג)“ ,כל אכילות למען הקדוש ברוך הוא ,ולא באותם הדורות העקדה יש לנו ללמוד עד היכן מגיעה אהבת
שישראל אוכלים בעולם הזה אינם אוכלים בלבד ,כי אם בכל הדורות פשטו בני ישראל ה’ ויראתו בלב עבדיו.
אלא בזכותה”. את צווארם למות על קידוש השם ,והשליכו על כן ציווה הקדוש ברוך הוא לאברהם שיתן
תשובה אחת יסודית לדבר מצאנו בכתבי חייהם בשמחה למען כבוד שמו יתברך ,ואת לו דבר שהוא למעלה מכל אהבה גשמית
הגאון רבי חיים מוולוז’ין זי”ע ,שכתב דרכו של אברהם אבינו שביקש לשחוט את בעולם ואין נתינה שתידמה אליה – להקריב
בפירושו ‘רוח חיים’ למסכת אבות (פ”ה בנו לעולה על גבי המזבח – המשיכו צאצאיו את בנו יחידו שנולד לו לאחר שהיה ערירי
מ”ג) ,שכוח מסירות הנפש של ישראל בכל אחריו כעבור אלפי שנים. במשך שנים רבות ,ובו התממשה תשוקתו
הדורות ,שרשו ומקורו בעקדת יצחק ,ורק בערי אשכנז היה הדבר ,בחודשי הקיץ של העצומה להעמיד אומה אשר תצעד בדרכו
על ידי שכבש אברהם אבינו את רחמיו ועקד שנת ד’ אלפים תתנ”ו ,כאשר המון נוצרים אחריו.
את יצחק בנו על גבי המזבח הוטבע בישראל משולהבים שהיו בדרכם לכיוון ארץ ישראל, וכעת ,לאחר שגדל הנער והחל לממש את
כוח מסירות נפש על קדושת השם. התנפלו על הקהילות היהודיות שלאורך נהר השאיפות שנתלו בו ,מבקש מאיתו הקדוש
כדברים האלו כתב גם נכדו ,הגאון רבי הריין ,והציבו בפני יושביהן את הברירה ברוך הוא לזבוח אותו לפניו...
נפתלי צבי יהודה ברלין – הנצי”ב מוולוז’ין, הזוועתית – להשתמד או למות. ואברהם אבינו ,ברוב אהבתו לאלקיו ,מוותר
בפירושו ‘העמק דבר’ לתורה (בראשית כב וזרעו של אברהם אבינו הלך בדרכו; ישישים ברגע אחד על שאיפת חייו ,והולך בזריזות
א) ,וכן כתב הגאון רבי מאיר שמחה הכהן ובני תשחורת ,נשים ונערות בחרו במות לקיים רצון בוראו.
מדווינסק במתק לשונו (‘משך חכמה’ בראשית כב קדושים .קהילות שפיירא ,וורמייזא ,מגנצא, דברים דומים כתב רבנו חיים בן-עטר זי”ע
יד)“ :כי בהימסרו יצחק את נפשו על קידוש קולוניה ,רגנשבורג ומץ נחרבו ,ואלפי יהודים בעל ‘אור החיים’ הקדוש ,שהאהבה העצומה
שמו יתברך ,ומאז והלאה הקבע לטבע קיים מסרו נפשם למרום. שרחש אברהם אבינו ליצחק בנו ,כלולה
באומה הישראלית להימשך אחרי רצון חשש היה בליבם ,שמא לא יעמדו בייסורים היתה מכל האהבות הקיימות בליבו של אדם:
ההשגחה מעומק הלב ולמסור נפשם ורוחם וייכנעו בפני העינויים ,ובגבורת נפש עצומה אהבת הבנים ,החיים והממון ,אודותם נאמר
◄◄◄
◄◄◄
בסיוון .כשלושה ימים ארכה הנסיעה המזוויעה על קידוש שמו יתברך ,כאשר עשו אבותינו
ברכבות המות. באלף החמישי והשישי כידוע ,עד כי כעת
פניני אור החיים הרבי מספינקא הועלה על הטרנספורט האחרון יוקשה על נפש הישראלי מה זה ניסיון להאשל
שיצא מסעליש לאושוויץ .הרשעים לא ויתרו הגדול צור מחצבתנו אברהם ויצחק”.
על ההזדמנות שנקרתה לידיהם להתעלל כי לא זו בלבד שניסיון העקדה היה יותר קשה
בגופו הקדוש של הרבי ,והוציאוהו בזר קוצים מכל הניסיונות כולם ,אלא הוא המקור והשורש
◄ המשך מעמוד א'
על ראשו ,אולם הרבי רקד בכל הדרך וזימר לכולם ,וכל מה שבני ישראל מסרו נפשם על
אי אפשר לחיות ללא עול ופיקוח ,ללא השגחה בדבקות ‘וטהר ליבנו לעבדך באמת’. קדושת שמו במיתות אכזריות ומשונות ,לא
ועול מלכות שמים. בי”ג בסיוון הורדו היהודים במחנה המות היה זה אלא מכוחו של אברהם אביהם ,שעל
אושוויץ-בירקנאו .כאשר נודע למשולחים ידי שכבש רחמיו לעשות רצון קונו ,סלל דרך
להיכן הם מובלים ,פרצו בצעקות ויללות עד לבניו אחריו ,שיהיו מסוגלים אף הם להשליך
כרחם אב על בנים לב השמיים ,אך הרבי מספינקא פרש מתוכם כל אשר להם מנגד כדי לקיים רצון בוראם.
לקרן זווית ,נטל ידיו ועמד בתפילה. שכן אבות האומה ,אברהם אבינו ועמו יצחק
‘וירא ישראל את בני יוסף ,ויאמר מי “רבי קדוש!” פנה אליו אחד ממקורביו בזעקה, ויעקב עליהם השלום ,השתיתו יסודות עמוקים
אלה’( .בראשית מח ח) “התפלל בעדנו שיארע נס! אנו מובלים אל ואיתנים למען האומה כולה ,ומכוח אותם
האם יעקב אבינו צריך לשאול את יוסף על המות”... יסודות ניצב הבנין כולו לתפארת האבות –
מנשה ואפרים ‘מי אלה’?! והלא שבע עשרה הרבי חייך ,הניח את ידו הקדושה על שכמו של יוצקי מסד הבנין שהשתיתוהו על כנו.
שנה הם לומדים לפניו דבר יום ביומו .הוא האיש ,ואמר לו“ :אל תירא אהובי .אנו הולכים על כך פסק בלעם הרשע את פסוקו (במדבר כג
בוודאי הכיר אותם היטב. לקראת משיח”... ט) ‘כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו’,
אומר האור החיים הקדוש כך: “רבי” ,התייפח האיש“ ,משיח יושב בגרמניה?!” ופירש רש”י“ :אני מסתכל בראשיתם ובתחלת
כשעמד יעקב אבינו לברך אותם ,רצה והרבי נענע בראשו“ :אמרו חז”ל (סנהדרין צח). שרשיהם ,ואני רואה אותם מיסדים וחזקים
שהברכה תחול עליהם ‘בתגבורת האהבה שמשיח יושב בשערי רומי ומתענה בצרותיהם כצורים וגבעות הללו על ידי אבות ואמהות”.
והחיבה’ .הוא רצה שהברכה תבוא מכל הלב, של ישראל”... על פי יסוד זה ,נשכיל להבין את דברי חכמינו
ולכן שאל את יוסף ‘מי אלה’. ובשעה שיצאה נשמתו של הרבי הקדוש ז”ל (תו”כ ויקרא כו מב) שאפרו של יצחק צבור ומונח
כאשר יוסף הצדיק ,בנו החביב ,אומר ‘בני הם’, מספינקא צעק בהתלהבות – ‘אש תמיד תוקד לפני הקדוש ברוך הוא .לכאורה יש להבין ,מה
האמירה מעוררת את רגש הלב ,ותתעורר על המזבח לא תכבה!’ (ויקרא ו ו). הכוונה שהאפר צבור על גבי המזבח? הלא
אהבתו אליהם. לבסוף לא הוקרב יצחק ולא נעשה גופו אפר.
וכפי שמרומז בפסוק :כי מדי דברי בו – זכור כבן עשרים ושלוש שנים היה הרב הקדוש רבי ולפי האמור נראה ,כי מכיוון שכוחו של יצחק
אזכרנו עוד! ברוך מקומרנא כאשר נפטר אביו הרב הקדוש אבינו יפה לבניו ,לעמוד לזכות הדורות הבאים
רבי שלום מקומרנא בכ”ו לחודש אדר שנת שיהיו יכולים אף הם למסור את הנפש ,מובנת
תרצ”ז ,והוא עלה לכהן על כיסא אבותיו. הלשון ‘אפרו צבור על גבי המזבח’ ,להורות כי
זכות אבות על אף גילו הצעיר חרדו אלפי חסידים לשמעו, כוח הניסיון שעמד בו יצחק עד שהשיג מעלה
וחצר הקודש קומרנא פרחה ושגשגה בימיו. זו שהשלים בנפשו שיהיה אפרו צבור על גבי
‘האלוקים אשר התהלכו אבותי בפרוץ השואה הנוראה סרב רבי ברוך להימלט
המזבח ,עומד צבור בכל שעה ושעה שיוכלו גם
לפניו אברהם ויצחק ,האלוקים לארצות הברית או להונגריה .הוא התעקש בניו לקדש את שמו יתברך.
הרועה אותי מעודי עד היום הזה. להישאר עם חסידיו ולא לעזבם ,והיה מעודד
המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את רוחם בכל עת. באסרו חג של פסח תש”ד ,בשעה ארבע לפנות
את הנערים’( .בראשית מח טו-טז) עם חיסול גטו קומרנא בכסלו תש”ג ,עבר הרבי בוקר ,הוחרדה קהילת יהודי סעליש.
בכל תחילת שמונה עשרה אומרים אנו לסאמבור ,שם נהרגו אמו ואשתו ושני בניו יחידות אס.אס .מלוות בכלבי-טרף שוטטו
בברכה הראשונה‘ ,אלוקינו ואלוקי אבותינו, הקטנים .בשבתו בסאמבור יעץ לכל מי שהטה ברחבי העיר ועקרו את יהודי העיר מבתיהם,
אלוקי אברהם ,אלוקי יצחק ,ואלוקי יעקב’. אזנו לברוח ליערות ולהסתתר בהם. אל הגטו.
אומר האור החיים הקדוש ,זה כוונת יעקב בכל אותן שנים המשיך הרבי לעסוק בתורתו קרבנם הראשון להשפלה ולהתעללות היה
אבינו באומרו ,טרם ברכתו‘ ,האלוקים אשר ובעבודתו ביישוב הדעת ובריכוז ,משל מאום הצדיק המפורסם ,הרב הקדוש רבי יצחק
התהלכו לפניו אבותי אברהם ויצחק .האלוקים לא אירע. אייזיק מספינקא בעל ‘חקל יצחק’ ,שלאחר
הרועה אותי ,מעודי עד היום הזה’. לאחד ממקורביו ששאל אותו כיצד יכול הוא מלחמת העולם הראשונה בה נמלט מספינקא
הוא התכוון לעורר בכך את זכות האבות להמשיך בדרכו ובעבודתו על אף הזמן הנורא למונקאטש ,קבע בסעליש את משכנו.
הקדושים .הוא מזכיר את ‘אברהם ויצחק’ ,וגם והאסונות האיומים ,אמר: הרבי החלוש שעמד בשנתו השבעים ,הוכה
את עצמו רומז‘ ,האלוקים הרועה אותי’. “בתפילת נעילה של יום הכיפורים אומרים אנו באכזריות על ידי הצוררים הנאצים ימח שמם.
רק לאחר שהזכיר זכות אבות ,התחיל ‘אתה הבדלת אנוש מראש ,ותכירהו לעמוד “שנל! שנל!” האיצו בו חיות האדם.
להתפלל ‘המלאך הגואל אותי – יברך את לפניך’. אפילו השכנים הגויים בכו למראה השפלת
הנערים’. ‘אתה הבדלת אנוש מראש’ – אף בימי אופל הראבין הנערץ ,אולם הרבי אמר לסובביו:
וזוכר חסדי אבות – ומביא גואל לבני בניהם! שכאילו ,בהם נבדל הראש מהאדם ומוחו אינו “יהודים יקרים ,חבלי משיח הם! ועלינו לקבלם
מסוגל לתפוס את המתרחש‘ ,ותכירהו לעמוד באהבה!”
לפניך’ – עליו לעמוד לפני הבורא כמו חייל שבועות בודדים של חיים נותרו ליהודי
העומד לפני המלך ומצדיע לו .אף אם נחש סעליש...
יהיה כרוך על עקבו לא יניד עפעף ,מפני בסביבות חג השבועות גורשו כל יהודי סעליש
שלפני המלך עומד הוא. לאושוויץ .ה’אקציות’ נערכו במשך שלשה
כך עלינו לעבוד את הבורא! בכל מצב שהוא”... שבועות בימי שישי :כ”ו באייר ,ד’ בסיוון וי”א
(מאוצרותיו ושיחותיו של הגאון רבי מנחם מנדל פומרנץ שליט"א)
מתיבתא אור החיים
ועושה ואין שייך שכר למקיים מצוה אא"כ יש עונש אם וזה טעם 'ולמדו ליראה' ,בעתיד ,כי למעלה אמר 'ולמדו כתב רבינו (דברים לא יג) :ובניהם אשר וגו' .חלוקה זו כנגד
לא יקיים .ותירץ דקאי על המביאים אותם ,דבזה יש עונש ויראו' .אבל רבותינו אמרו האנשים ללמוד והנשים לשמוע, הטף שהזכיר בפסוק הקהל ,אמר הטעם הגם שלא הגיעו
אם לא יביאום ,ע"כ ג"כ יש שכר למביאיהם. והטף למה בא ,ליתן שכר למביאיהם. עדיין ללמוד אף על פי כן ישמעו ולמדו ליראה את השם,
ובכלי יקר ביאר שכל ענין ההקהל הוא בשביל התשובה, ובגור אריה למהר"ל כתב להדיא שכוונת הכתוב 'והטף', פירוש לחנכם ליראה את ה' ,ולזה לא אמר כדרך שאמר
וכמו שאמרו חז"ל (ויק"ר ל ז) שיום ראשון של חג נקרא לקטנים שיכולים ללמוד ,וז"ל :קשה למה הוצרכו לומר בפסוק הקהל ילמדו ויראו שהם שני דברים ,אלא ולמדו
ראשון לחשבון עונות ,לכן צריכים לעשות תיכף הכנה כך 'ליתן שכר למביאים' ,שמא גם כן ללמוד הקטנים ,דהא ליראה פירוש שבזה ילמדו יראת שמים ,ואומרו כל הימים
לתשובה ,וזה ע"י מצות הקהל שהמלך קורא לפניהם את בודאי קטן יכול ללמוד תורה ,ומצוה עליו ללמדו .והאי 'טף' כי כשהקטנים מתחנכים מתחלתם ליראה יתיסד בהם
התוכחות ,ואין דומה תשובה הנעשית ע"י יחיד לתשובה איירי בקטן שיכול ללמוד ,דאל"ה היכי נאמר 'ליתן שכר יראת ה' כל ימיהם .ורבותינו ז"ל אמרו (שם) וז"ל והטף
הנעשית ע"י רבים ,לכך ראוי שיתאספו כולם אגודה אחת. למביאים' ,מאי שכר למביאים יש כאן ,דתינוק קטן שאינו למה ליתן שכר למביאיהם ע"כ ,ואולי שנותנים טעם לקטני
והנה בזמן שישראל עושים תשובה הרי הם מבקשים יכול להבין מה יעשה שם .וכתב לתרץ דודאי אין סברא קטנים שאינם מבינים דבר שגם הם נכללים בכלל הטף
מהקב"ה שימחל להם על העונות ואומרים אם לא למענינו שיהא מחויב ללמד תורה הקטן בחג הסוכות של שמיטה, שאמר הכתוב ,ומה שנתן הכתוב טעם 'ישמעו ולמדו' הוא
יעשה אזי יעשה בשביל גמולי חלב שלא פשעו ,וזה השכר ואי משום ללמד הקטן יכול ללמדו כל השנה ,ולמה בחג לבניהן אשר יתחילו הבן.
שיש למביאיהם שיוכלו לומר עשה למען טף אלו המובאים הסוכות .בשלמא אנשים דבני מצוה נינהו ,גזירת הכתוב והנה מה שכתב רבינו "אולי שנותנים טעם לקטני קטנים",
בית ה' .וכמו שאמר הנביא (יואל ב טז) 'אספו עם קדשו שכך הוא המצוה ,אבל קטנים דלאו בני מיעבד מצוה נינהו, כ"כ המהרש"א בחידושי אגדות (חגיגה שם) וז"ל :יש לעיין
קהל קבצו זקנים אספו עוללים ויונקי שדים' וגו' .עיי"ש לא שייך בהם גזירת הכתוב .והשתא מתרץ שפיר 'לתת בזה ,דהא כתיב בתר הכי באותו ענין 'ובניהם אשר לא ידעו
עוד .אמנם כתב בסוף דבריו דבפשטות מדבר הכתוב בטף שכר למביאיהם' ,פירוש אף על גב דאין מצוה בדידהו ישמעו ולמדו' וגו' ,הרי שאף הקטנים אשר לא ידעו הם
שכבר הגיעו לחינוך [וכמו שכתב המהר"ל] ,כמ"ש 'למען שיבואו דווקא בחג הסוכות ,מכל מקום צוה להביאם ,כדי בכלל שמיעה ולימוד .וי"ל דההוא קרא בקטנים שהגיעו
ישמעו' אלו הנשים 'ולמען ילמדו' אלו האנשים 'ובניהם לתת שכר טוב למביאיהם ,שהם שייכים במצוה. כבר לחינוך ,והם בכלל שמיעה ולימוד ,כדאמרינן (סוכה
אשר לא ידעו ישמעו ולמדו' זה טף שהגיע לחינוך. וגם הט"ז כתב :מקשים העולם ממ"נ אם איירי בטף שהגיע מב ).קטן שהגיע לחינוך אביו מלמדו תורה ,ו'אשר לא
אכן במנחת חינוך (מצוה תריב אות ד) כתב וז"ל :וטף מפורש לחינוך ויש להם תועלת במה ששומעים התורה ,למה ידעו' היינו שאינן יודעין לשמור ולעשות שנזכר בקרא
בתורה שחייבים .ולא נתבאר שיעור השנים של טף .ונראה תלה בשכר ,תיפוק ליה בשביל עצמם של הטף ,ואם בטף גבי אנשים ונשים ,וא"כ 'הטף' דהכא ע"כ לא איירי בהגיעו
דתיכף שיצאו מכלל נפל ,או בנולד שכלו רוב חדשיו ,חייב שאין להם עצמם תועלת בזה ,מה שכר שייך לאב במה לחינוך ,דלא אצטריך ליה ,דהא מפורש בקרא דבתר הכי
במצוה זו .והנה הטף לא נצטוו דלאו בני ציווי נינהו ,אך שמביא זה הטף ,דהוה כאילו מביא חתיכות עצים או אבן. 'ובניהם אשר לא' וגו' ,אלא דהטף איירי בקטנים שלא הגיעו
נצטוו להביאם כמבואר בגמרא חגיגה (ג ).טף למה באים ונ"ל לתרץ דאיתא בב"ק (לח ).אינו דומה מצווה ועושה לחינוך ואינן בכלל שמיעה ולימוד ,ולמה הם באים ,אלא
כדי ליתן שכר וכו' .ועיין בטורי אבן בחגיגה שם שחקר על לאין מצווה ועושה ,דהאינו מצווה אין לו שכר כמו מצווה כדי ליתן שכר למביאיהן ,ולכך כללן עם האנשים והנשים
מי מוטלת המצוה אם על האב או על הבית דין ,ולא הכריע ועושה ,ע"ז מקשה בשלמא האנשים והנשים יש להם ליתן שכר להם על שמביאין אותן .ובדרך צחות אותיות
בדבר .ונראה כיון דהמצוה על המביאים ,דכך גזירת הכתוב, עונשים אם לא יבואו ממילא יש שכר כשיבואו ,משא"כ 'טף' שלפניהן ולאחריהם הם אותיות ע"ץ ח"י ,דהיינו
אף אם הטף חרש או סומא או חיגר דבגדלותו פטור ,מ"מ בטף אף שהגיעו לחינוך מ"מ אין להם שכר כמצווה שמביאין הטף בבהמ"ק להחזיק עץ חי .ולפי שהיראה גם
עתה כשהוא טף דהמצוה על המביא חייב להביאו .ולא דמי בבנים שהגיעו לחינוך אינה עצמית לשמור ולעשות ,לכך
לראיה דקטן חרש וכו' פטור דבגדלותו פטור ,שם מחמת לא כללן בקרא קמא דכתיב ביה 'ושמרו לעשות' באנשים
חינוך דרבנן אם בגדול לא מחויב אינו חייב בחינוך ,אבל ונשים ,אלא דכתיב הכא 'ישמעו ולמדו ליראה את ה' כל
הכא דגזירת הכתוב להביאו ,אף דבגדול לא מחויב בעצמו הימים' דהיינו שתתחזק בהם השמיעה ללמידה ליראה
מ"מ כל זמן שהוא בכלל טף חייבים להביאו .נמצא לפי אותי כל הימים ,דהיינו בימי גדלותם .עכ"ל[ .אלא שמדברי
דבריו שהחיוב הוא להביא גם טף שלא בא לכלל חינוך. רבינו משמע דבפסוק 'והטף' נכללים גם הקטנים שאינם
ובשיח שרפי קודש הביא בשם החידושי הרי"מ שהקשה מבינים דבר ,ואילו מהרש"א כתב דהפסוק 'והטף' איירי
מה קושיית הגמרא 'טף למה באו' ,הלא אם אבותיהם רק באותם קטנים ,ולכן כללם עם האנשים והנשים] .וכ"כ
ואמותיהם עלו לרגל ,בע"כ הוכרחו לקחת עמהם הבנים במאירי (חגיגה ב ).שמצות הקהל נאמרה גם לטף שלא
הקטנים ,וכי נוכל לעזוב אותם לבדם בביתם .ותירץ כי זה הגיעו לחינוך.
עצמו קושית הגמרא 'טף למה באו' ,היינו למה הוצרכה וגם הרמב"ן כתב שבפסוק של 'ובניהם אשר לא ידעו'
התורה להזהיר ההורים להביא עמהם טפם ,הלא גם בלי הכוונה לקטנים הקרובים להתחנך .אלא שהבין שרז"ל
ציווי התורה יעשו זאת מעצמם ,לזה משני 'כדי ליתן שכר שאמרו הטעם כדי ליתן שכר למביאיהם חולקים על זה,
למביאיהם' ,כלומר ,לזה צוותה התורה שיהיו מצווים וז"ל' :ובניהם אשר לא ידעו ישמעו ולמדו' הם הטף ,כי
ועושים כדי להרבות שכרם ,כי גדול המצווה ועושה ממי ישמעו וישאלו ,והאבות ירגילום ויחנכו אותם .כי אין הטף
שאינו מצווה. הזה יונקי שדים ,אבל הם קטני השנים הקרובים להתחנך.
גם אתם זכיתם לישועה
בזכות רבנו האור החיים הקדוש? אור הישועות
כתבו לנו מכתבי הלומדים
למייל המערכת m028039999@gmail.com
או לפקס 02-5385689
או ב'נדרים פלוס' -באר ישראל
ישועה אצל האור החיים – מהווארט ועד אחרי החתונה...
ב”ה
לכבוד אור הישועות /סיפורים וישועות על האור החיים הקדוש.
רציתי לספר ולהודות על מה שהיה עמי בשנת הקורונה ,בכ”ז בחשון שנת תש”פ התפללתי על ציון האור החיים הק’ לזיווג עבור
הבת שלנו תח”י ,וב”ה בט”ו בשבט תש”פ היא סגרה ווארט .כפי שכולם זוכרים מיד אחרי פורים תש”פ ,התחילה הקרונה .החתונה
נערכה בי’ בסיון בשיא הקורונה.
שבועיים לפני החתונה דאגתי היכן תהיה החתונה ואיך? נסעתי לציון האור -החיים והתפללתי שתהיה חתונה שמחה ,וב”ה החתונה
נערכה באולם ,אז היה מותר 100איש מכל צד ,והיה שמח מאוד.
והכל בזכות האמונה שיש לנו באור החיים הקדוש.
כל פעם שאנחנו זקוקים לישועה אנחנו נוסעים לציון האור החיים.
בעילום שם
לחיים מחוברים
לשמיעת שיעורים ודרשות
חייגו03-617-1077 :
