gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ובחרת בחיים · Ibuchartu Bachaim — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: ובחרת בחיים · Ibuchartu Bachaim

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

ובחרת בחיים · Ibuchartu Bachaim — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ובחרת בחיים‬ ‫בס"ד‪ ,‬גיליון ש"פ | ראש השנה | תשפ"ז‬ ‫גליון שבועי במשנת מרן האור החיים הק' זיע"א‬ ‫באור החיים‬ ‫תולדות רבנו הק'‬ ‫פניני אור החיים‬ ‫פרק שביעי‪ :‬רבינו בסאלי‬ ‫יום‪ .‬כך לא ישתרשו הרעות בלב האדם‬ ‫ובוודאי שלא יגדיל חלילה את עוונותיו‪.‬‬ ‫המשמעות האמיתית לחיים‬ ‫במקנס – עם הרב המשבי"ר‬ ‫וידעת היום – והשבות!‬ ‫‘למען תחיה אתה וזרעך‪ .‬לאהבה את‬ ‫בשנים ההמה‪ ,‬שהה רבינו למשך תקופת מה במקנס‪ ,‬בה‬ ‫ה’ אלוקיך‪ ,‬לשמוע בקולו ולדבקה‬ ‫התגורר בילדותו כמה שנים‪ .‬כאן נקשר רבינו בקשר אמיץ‬ ‫בו‪ ,‬כי הוא חייך ואורך ימיך וגו’‪.‬‬ ‫וחזק עם אב”ד מקנס‪ ,‬אחד מגדולי הגדולים שביהדות מרוקו‬ ‫אהבת ה’ ויראתו‬ ‫(דברים ל יט‪-‬כ)‬ ‫בימים ההמה‪ ,‬הלא הוא הגאון הנודע רבי משה בירדוגו זצ”ל‪,‬‬ ‫שכונה בפי כל “הרב המשבי”ר” כנוטריקון של שמו‪ .‬רבינו‬ ‫‘ועתה ישראל מה ה’ אלוקיך שואל‬ ‫כל מי שמתבונן מעט על עצמו ועל חייו‪ ,‬אמור‬ ‫לשאול את עצמו ‘מה המשמעות האמיתית‬ ‫העריץ עד מאד את הרב המשבי”ר והפליג בשבחו‪ .‬תלמיד‬ ‫מעמך כי אם ליראה’‪( .‬דברים י יב)‬ ‫לחיים שלי’‪ .‬מה התכלית בחיי‪.‬‬ ‫רבינו‪ ,‬החיד”א‪ ,‬מספר על רבי משה בירדוגו כי‪:‬‬ ‫‘ועתה’‪ ,‬כעת‪ ,‬זה מה שדורש ממך ה’ ליראה‬ ‫התשובה הבהירה והברורה‪ ,‬אומר רבינו האור‬ ‫“שמעתי מהרב המופלא חסידא קדישא כמהר”ר חיים‬ ‫אותו‪ .‬האם יש דרישה נוספת לשלב הבא?‬ ‫החיים הקדוש‪ ,‬נמצאת בתוך דברי הפסוק‪:‬‬ ‫ן’ עטר זלה”ה שהיה מספר בשבחו ביושר עיונו בעומק‬ ‫אומר האור החיים הקדוש‪ :‬בוודאי‪.‬‬ ‫העיון”‪.‬‬ ‫‘למען תחיה אתה וזרעך’‪ .‬ומדוע עליך לרצות‬ ‫יש שתי דרגות‪ .‬יש יראת ה’‪ .‬והדרגה הזו‬ ‫ולחפוץ בחיים – ‘לאהבה את ה’ אלוקיך‪,‬‬ ‫לימים כתב רבינו ב”אור החיים” על אחת מהנהגותיו של הרב‬ ‫הכרחית‪ .‬חייבים לירא מה’‪ ,‬לפי שהיראה‬ ‫לשמוע בקולו ולדבקה בו’‪.‬‬ ‫המשבי”ר זצ”ל ואגב אורחא גילה טפח מעומק ידידותם‪:‬‬ ‫תגרום לאדם הירא שלא להתרשל בתפקידו‬ ‫“‪...‬ושמעתי מפי חכם גדול‪ ,‬חסיד וגדול בישראל‪ ,‬חביב עלי‬ ‫זה עיקר החיים ‘כי הוא חייך’‪.‬‬ ‫מאומה‪.‬‬ ‫כרוחי ה”ה הרב רבי משה בירדוגו זלה”ה‪ ,‬שהיה מדקדק‬ ‫מה לו לאדם לחפוץ בחיים אם לא עשיית רצון‬ ‫אולם יש דרגה נוספת‪ ,‬יותר גבוהה‪.‬‬ ‫ה’ שעל ידה דבק האדם בקונו‪.‬‬ ‫בשעת הדין שיהיו עיניו למטה‪ ,‬ולא היה נושא עיניו כל‬ ‫עיקר‪ ,‬ושהיה מרגיש שאם היה נושא עיניו לצד ההכרח‬ ‫אהבת ה’!‬ ‫זכרנו לחיים‪ ,‬מלך חפץ בחיים‪ .‬את החיים‬ ‫באיזה אחד מבעלי הדין‪ ,‬היה מתבלבל שכנגדו ‪ -‬והוא‬ ‫‘ועתה ישראל’ בשלב הראשון‪ ,‬כשאתה מגיע‬ ‫האמיתיים חפצים אנו‪ ,‬חיים של עשיית רצון ה’‪.‬‬ ‫אומרו ‘שמוע בין אחיכם’ ‪ -‬שלא יעשו אלא השמיעה‬ ‫לקבל עול מלכות שמים‪‘ ,‬מה ה’ אלוקיך שואל‬ ‫והדברים באים מהטוענים לפניהם באין השתנות לאחד‬ ‫מעמך’‪ ,‬ליראה את ה’‪.‬‬ ‫מהם ובזה ‘ושפטתם צדק’”‪.‬‬ ‫והיראה היא פתח לאהבת ה’‪ .‬על ידי היראה‬ ‫תשובה בכל יום‬ ‫עוד רבינו עוסק בתורה בצוותא חדא עם הרב המשבי”ר‪,‬‬ ‫תגיע לדרגה היותר גבוהה‪“ ,‬ולאהבה אותו”‪.‬‬ ‫הגיעו שני קדושי עליון אלו גם יחד למעלות רמות‪ .‬בספרו‬ ‫‘וידעת היום והשבות אל לבבך’‪.‬‬ ‫“חפץ ה’” כתב רבינו על אחת הפעמים בהם נתכוונו שניהם‬ ‫(דברים ד לט)‬ ‫לחידוש אחד‪ ,‬כי‪:‬‬ ‫‘כי הכל עבדיך’‬ ‫מתי הזמן הראוי לחזור בתשובה? בערב ראש‬ ‫“‪...‬אם הייתי מספר גופא דעובדא של הפרוש הזה‪ ,‬ממש‬ ‫השנה? אולי בערב שבת או בערב ראש חודש‪.‬‬ ‫רוח הקדש הופיעה‪ ,‬ונתכוונו לו בהסח הדעת בבית הכנסת‬ ‫‘שופטים ושוטרים תתן לך בכל‬ ‫אולי ביום ההולדת‪.‬‬ ‫אני ואחי הגדול גדול החכמים הרב ר’ משה בירדוגו אשר‬ ‫שעריך’‪( .‬דברים טז יח)‬ ‫ידועים דברי הזוהר הקדוש על ‘מארי חושבנא’‬ ‫נפשי קשורה בנפשו!”‬ ‫אדם צריך לחיות עם עול ומשטר‪ ,‬מצוה‬ ‫– ‘בעלי החשבון’‪ ,‬אלו שעושים תשובה אחרי‬ ‫למנות שופטים ושוטרים ‘בכל שעריך’‪ ,‬בכל‬ ‫כל יום‪ .‬בכל לילה הוא מחשב מה עשה היום‪,‬‬ ‫עם רבי יהודה בירדוגו‬ ‫שבט ובכל עיר‪ .‬מרותו של השופט ומרדותו‬ ‫מתחרט על הדברים הלא טובים שעשה‪,‬‬ ‫באותה עת קנה רבינו ידידות‪ ,‬גם עם בן דודו וממלא מקומו‬ ‫של השוטר יהיו מוטלים על כולם‪.‬‬ ‫ומקבל על עצמו להתחזק עוד יותר‪.‬‬ ‫של המשבי”ר‪ ,‬הגאון רבי יהודה בירדוגו זצ”ל‪ .‬ידידותם של‬ ‫רמז נאה לדרגה המיוחדת הזאת‪ ,‬מוצא האור‬ ‫שני גדולי עולם אלו איתנה היתה מאד‪ ,‬ונמשכה שנים רבות‬ ‫האמנם על כולם?‬ ‫החיים הקדוש בפרשת השבוע‪.‬‬ ‫עד צאתו של רבינו ממרוקו‪.‬‬ ‫והרי יש את הממנים עצמם‪ ,‬אלה שממנים‬ ‫את השוטרים ואת השופטים‪ .‬האם הם יהיו‬ ‫מה הכוונה ‘היום’‪ .‬על איזה יום מדובר‪.‬‬ ‫לא חפץ לדון‬ ‫פטורים מעולו של שופט ושוטר?!‬ ‫אומר האור החיים הקדוש‪ :‬היום הזה!! כל יום‬ ‫על אף מעמדו הרם של רבינו בסאלי והיותו מנהיג לעדתו‪,‬‬ ‫ויום‪.‬‬ ‫אומר האור החיים הקדוש‪ :‬זו ההדגשה‬ ‫הרחיק את עצמו בכל יכולתו מלשבת בדין תורה‪ .‬הוא לא נזקק‬ ‫והתוספת ‘תתן לך’‪ .‬והרי יכול היה להיות‬ ‫אדם שדוחה את התשובה לזמן רב‪ ,‬עלול‬ ‫לכך אלא במקרים בהן כלו כל הקיצין והוא נאלץ להתערב‪.‬‬ ‫כתוב ‘שופטים ושוטרים תתן בכל שעריך’‪.‬‬ ‫להתרגל למעשים רעים מבלי לשים לב‬ ‫“‪...‬וה’ יודע כמה טרחתי למנוע עצמי מכל דבר המשפט‪,‬‬ ‫באה התורה ומוסיפה מילה‪ ,‬תתן ‘לך’‪ ,‬אתה‪,‬‬ ‫שנכשל חלילה‪ .‬גם בבואו לעשות תשובה‪ ,‬אינו‬ ‫מכמה טעמים נגלים ונסתרים‪ ...‬דסהידנא על הוא העד‬ ‫הממונה את השופטים ואת השוטרים‪ ,‬תתן גם‬ ‫זוכר על מה עליו להתוודות‪.‬‬ ‫דמאיס בעיני להזקק לכל כי האי וכמה אני מרחיק עצמי‬ ‫לך שופט ושוטר בכל שעריך‪.‬‬ ‫לכן הדרך הטובה היא לשוב בתשובה בכל‬ ‫תמיד ועד היום מכל דיני דממוני וה’ יעזרני שלא לבוא‬ ‫לכרך זה ולהיות מיושבי על מדין תמיד כי אם ותורת ה’‬ ‫המשך בעמוד ג' ◄‬ ‫חפצי ותשועתי‪”...‬‬ ‫המשך בשבוע הבא‬ ‫ספיר ויהלום‬ ‫פניני מוסר ויראת שמים בפרשה‬ ‫שמו קץ לחייהם‪.‬‬ ‫(דברים ו ה) ‘ואהבת את ה’ אלהיך בכל לבבך‬ ‫והנורא מכול – ביד רוטטת ובחמלה עצומה‪,‬‬ ‫ובכל נפשך ובכל מאודך’‪ ,‬ואת כל אלו מסר‬ ‫עקדת יצחק לזרעו היום‬ ‫שלחו אבות את ידם אל המאכלת‪ ,‬ועקדו את‬ ‫אברהם להשם יתברך בעקדה‪ ,‬כיוון שיצחק‬ ‫היה בנו יחידו‪ ,‬ומי שאין לו בנים חשוב כמת‬ ‫ברחמים תזכור‬ ‫בניהם שלהם על מזבח קידוש השם‪ ,‬פן יפלו‬ ‫(נדרים סד‪ ,):‬וכל ממונו של אברהם היה כאין‬ ‫האריכו רבותינו המפרשים בביאור מעלתה‬ ‫חלילה לידי הצוררים שיעבירום על דתם‪.‬‬ ‫וכאפס בעיניו כנגד יצחק בנו‪ .‬יוצא לנו אם‬ ‫הגדולה והעצומה של מסירות נפשו של‬ ‫על עקדה זו מעידות המילים המצמררות‬ ‫יצחק אבינו בעקדתו‪.‬‬ ‫שבקינה ‘שעו מני’ לרבנו קלונימוס‪‘ :‬כבש‬ ‫כן שבכך שהסכים להעלותו לעולה‪ ,‬חשוב‬ ‫האב רחמיו לזבוח‪ ,‬ילדיו השלים ככרים‬ ‫הדבר כאילו ויתר על כל אשר לו לקיים רצון‬ ‫וכבר בראשית קריאת הקדוש ברוך הוא‬ ‫לטבוח‪ ,‬הכין לבניו מטבח‪’...‬‬ ‫בוראו‪.‬‬ ‫לאברהם‪ ,‬רמז לו כי הוא עומד לבקש ממנו‬ ‫כך מסר אברהם אבינו לאלקיו את כל‬ ‫כעת בקשה חשובה וגורלית עד מאוד‪ ,‬כפי‬ ‫וככל שהלכו וגברו הצרות והגזירות – רבו‬ ‫שכתב רבנו חיים בן‪-‬עטר זי”ע בעל ‘אור‬ ‫מעשי הגבורה‪ ,‬עד שבהגהות רבנו משה‬ ‫האהבה שמילאה את לבו‪ ,‬עד כדי כך שלאחר‬ ‫העקדה‪ ,‬כאשר פנה אליו מלאך ה’ מן השמים‬ ‫החיים’ הקדוש‪ ,‬כי בשל כך הקדים וקרא‬ ‫מציריך ל’ספר מצוות קטן’ (מצווה ו אות יט)‬ ‫בפעם השנייה‪ ,‬אמר לו ‘כי עתה ידעתי כי‬ ‫לו בשמו ‘אברהם’‪ ,‬ולא ציווהו מיד ‘קח נא‬ ‫הביא בשם רבנו אליעזר בר נתן – הראב”ן‪,‬‬ ‫את בנך את יחידך והעלהו שם לעולה’‪ ,‬כדי‬ ‫מקור מן הגמרא (גיטין נז‪ ):‬עליו סמכו “לשחוט‬ ‫ירא אלהים אתה ולא חשכת את בנך את‬ ‫יחידך ממני’‪ ,‬ולא אמר ‘אשר אהבת’ כבפעם‬ ‫להכין אותו לקראת הבאות‪ ,‬אז תתגלה לעין‬ ‫הילדים בשעת הגזירה‪”...‬‬ ‫הראשונה‪ ,‬שכן לא נותרה עוד אהבה בליבו‬ ‫כל נאמנותו המוחלטת של אברהם לאלקיו‪.‬‬ ‫וכאשר מוצאים אנו שאלה בלתי נתפסת‬ ‫ואכן‪ ,‬ענה אברהם‪‘ :‬הנני’‪ .‬כלומר‪ ,‬הריני מוכן‬ ‫במוח האנושי – כגון זו שנשאל רבנו מאיר‬ ‫של אברהם אבינו זולת אהבתו לבוראו!‬ ‫מה יהמו רחמיו של האב על בנו יחידו בטרם‬ ‫לכל אשר תאמר אלי‪.‬‬ ‫בן ברוך – המהר”ם מרוטנבורג‪ ,‬מאת אחד‬ ‫הוא מוליכו לשחיטה‪ ,‬ואם חלילה נגזר עליו‬ ‫בגין עמידתו בניסיון זכה אברהם להתרוממות‬ ‫ששחט את אשתו וארבעת בניו על קידוש‬ ‫להיפרד ממנו‪ ,‬לכל הפחות ינסה להשהות‬ ‫ולהתעלות נפלאה‪ ,‬כי ה’נסיון’‪ ,‬כשמו כן הוא‪,‬‬ ‫השם לפי בקשתם‪ ,‬האם הוא צריך כפרה‪,‬‬ ‫מתבקש להבין את מעלתה של עקדת יצחק‬ ‫ככל האפשר את הפרדה הקשה‪ ,‬ואילו‬ ‫מנשא את הצדיק העומד בו בגבורה כ’נס’‬ ‫על פני עקדותיהם של ישראל שבכל הדורות‪.‬‬ ‫אברהם אבינו נתנסה גם בכך‪ ,‬כפי שביאר‬ ‫של ספינה‪ ,‬וכלשון הכתוב (תהלים ס ו)‪‘ :‬נתתה‬ ‫בעל ‘אור החיים’ את דברי הקדוש ברוך הוא‬ ‫ליראיך נס להתנוסס מפני קושט סלה’ (ב”ר‬ ‫ובכלל‪ ,‬אין צורך להרחיק לדורות עברו‪,‬‬ ‫נה א)‪.‬‬ ‫כאשר אך בדור האחרון נעקדו על קידוש‬ ‫לאברהם ‘קח נא את בנך את יחידך אשר‬ ‫השם רוב בנינה ומנינה של יהדות אירופה‬ ‫אהבת את יצחק’‪ ,‬ש’נא’ פירושו ‘עתה’‪ ,‬כפי‬ ‫מעתה אין מקום לבעל הדין לערער על‬ ‫מתוך ייסורים שונים ומשונים‪ ,‬ולא סרו‬ ‫שמתפרשת מילה זו בהרבה מקומות‪.‬‬ ‫האהבה היתרה הרוחשת בינו לבורא העולם‪,‬‬ ‫מאמונתם‪.‬‬ ‫כל זאת להגביר את קושי הניסיון ולהראות‬ ‫כמאמר הבורא יתברך סמוך ונראה למעמד‬ ‫לעין כל הבריות את התמסרותו המוחלטת‬ ‫העקדה‪‘ :‬עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה’‬ ‫בדברי ימי המלחמה נרשמו ונחקקו סיפורים‬ ‫של אברהם לבוראו‪.‬‬ ‫(בראשית כב יב)‪ ,‬כלומר ‘יש לי מה להשיב לשטן‬ ‫רבים‪ ,‬מצמררים ומרטיטים‪ ,‬על יהודים‬ ‫כאשר נדרשים אנו לענין נשגב זה של מסירות‬ ‫ולאומות התמהים מה היא חבתי אצלך‪ ,‬יש‬ ‫תמימי דרך שחשפו באותם הימים טפח‬ ‫נפש‪ ,‬מוצאים אנו פעמים רבות במהלך שנות‬ ‫לי פתחון פה עכשיו שרואים כי ירא אלקים‬ ‫וטפחים ממדרגות האמונה שקיננה בעוז‬ ‫עולם‪ ,‬שיהודים השליכו את חייהם מנגד‬ ‫אתה’ (רש”י שם ד”ה כי עתה)‪.‬‬ ‫בליבם‪ ,‬ולמרות כל ייסורי השאול שחוו על‬ ‫בשרם‪ ,‬נותרו שלמים באמונתם‪ ,‬בצעדם‬ ‫בעת ניסיון‪ .‬כל החיים ומנעמיהם‪ ,‬אהבת‬ ‫יסוד חשוב כתב רבנו הרמב”ם בספרו ‘מורה‬ ‫אל העקדה בראש מורם‪ ,‬במסרם את נפשם‬ ‫הבנים והממון‪ ,‬היו בעיניהם כקליפת השום‬ ‫נבוכים’ (ח”ג פכ”ד) בהבנת ענין הניסיונות‬ ‫למות מות קדושים‪.‬‬ ‫לעומת עשיית רצונו של מקום‪.‬‬ ‫שמנסה הבורא יתברך את הצדיקים‪ .‬מטרתו‬ ‫ויש להבין מדוע שגבה זכותה ומעלתה של‬ ‫בדברי חז”ל ישנם כמה וכמה תאורים מרטיטי‬ ‫היא למען יקחו הבריות מוסר ממעשי‬ ‫עקדת יצחק על גבי המזבח‪ ,‬ומאז והלאה‪,‬‬ ‫לב אודות מסירות נפשם של ילדים קטנים‬ ‫הצדיקים וילמדו מהם ארחות יושר‪ .‬ומניסיון‬ ‫כמו שאמרו חכמינו (ב”ר נו ג)‪“ ,‬כל אכילות‬ ‫למען הקדוש ברוך הוא‪ ,‬ולא באותם הדורות‬ ‫העקדה יש לנו ללמוד עד היכן מגיעה אהבת‬ ‫שישראל אוכלים בעולם הזה אינם אוכלים‬ ‫בלבד‪ ,‬כי אם בכל הדורות פשטו בני ישראל‬ ‫ה’ ויראתו בלב עבדיו‪.‬‬ ‫אלא בזכותה”‪.‬‬ ‫את צווארם למות על קידוש השם‪ ,‬והשליכו‬ ‫על כן ציווה הקדוש ברוך הוא לאברהם שיתן‬ ‫תשובה אחת יסודית לדבר מצאנו בכתבי‬ ‫חייהם בשמחה למען כבוד שמו יתברך‪ ,‬ואת‬ ‫לו דבר שהוא למעלה מכל אהבה גשמית‬ ‫הגאון רבי חיים מוולוז’ין זי”ע‪ ,‬שכתב‬ ‫דרכו של אברהם אבינו שביקש לשחוט את‬ ‫בעולם ואין נתינה שתידמה אליה – להקריב‬ ‫בפירושו ‘רוח חיים’ למסכת אבות (פ”ה‬ ‫בנו לעולה על גבי המזבח – המשיכו צאצאיו‬ ‫את בנו יחידו שנולד לו לאחר שהיה ערירי‬ ‫מ”ג)‪ ,‬שכוח מסירות הנפש של ישראל בכל‬ ‫אחריו כעבור אלפי שנים‪.‬‬ ‫במשך שנים רבות‪ ,‬ובו התממשה תשוקתו‬ ‫הדורות‪ ,‬שרשו ומקורו בעקדת יצחק‪ ,‬ורק‬ ‫בערי אשכנז היה הדבר‪ ,‬בחודשי הקיץ של‬ ‫העצומה להעמיד אומה אשר תצעד בדרכו‬ ‫על ידי שכבש אברהם אבינו את רחמיו ועקד‬ ‫שנת ד’ אלפים תתנ”ו‪ ,‬כאשר המון נוצרים‬ ‫אחריו‪.‬‬ ‫את יצחק בנו על גבי המזבח הוטבע בישראל‬ ‫משולהבים שהיו בדרכם לכיוון ארץ ישראל‪,‬‬ ‫וכעת‪ ,‬לאחר שגדל הנער והחל לממש את‬ ‫כוח מסירות נפש על קדושת השם‪.‬‬ ‫התנפלו על הקהילות היהודיות שלאורך נהר‬ ‫השאיפות שנתלו בו‪ ,‬מבקש מאיתו הקדוש‬ ‫כדברים האלו כתב גם נכדו‪ ,‬הגאון רבי‬ ‫הריין‪ ,‬והציבו בפני יושביהן את הברירה‬ ‫ברוך הוא לזבוח אותו לפניו‪...‬‬ ‫נפתלי צבי יהודה ברלין – הנצי”ב מוולוז’ין‪,‬‬ ‫הזוועתית – להשתמד או למות‪.‬‬ ‫ואברהם אבינו‪ ,‬ברוב אהבתו לאלקיו‪ ,‬מוותר‬ ‫בפירושו ‘העמק דבר’ לתורה (בראשית כב‬ ‫וזרעו של אברהם אבינו הלך בדרכו; ישישים‬ ‫ברגע אחד על שאיפת חייו‪ ,‬והולך בזריזות‬ ‫א)‪ ,‬וכן כתב הגאון רבי מאיר שמחה הכהן‬ ‫ובני תשחורת‪ ,‬נשים ונערות בחרו במות‬ ‫לקיים רצון בוראו‪.‬‬ ‫מדווינסק במתק לשונו (‘משך חכמה’ בראשית כב‬ ‫קדושים‪ .‬קהילות שפיירא‪ ,‬וורמייזא‪ ,‬מגנצא‪,‬‬ ‫דברים דומים כתב רבנו חיים בן‪-‬עטר זי”ע‬ ‫יד)‪“ :‬כי בהימסרו יצחק את נפשו על קידוש‬ ‫קולוניה‪ ,‬רגנשבורג ומץ נחרבו‪ ,‬ואלפי יהודים‬ ‫בעל ‘אור החיים’ הקדוש‪ ,‬שהאהבה העצומה‬ ‫שמו יתברך‪ ,‬ומאז והלאה הקבע לטבע קיים‬ ‫מסרו נפשם למרום‪.‬‬ ‫שרחש אברהם אבינו ליצחק בנו‪ ,‬כלולה‬ ‫באומה הישראלית להימשך אחרי רצון‬ ‫חשש היה בליבם‪ ,‬שמא לא יעמדו בייסורים‬ ‫היתה מכל האהבות הקיימות בליבו של אדם‪:‬‬ ‫ההשגחה מעומק הלב ולמסור נפשם ורוחם‬ ‫וייכנעו בפני העינויים‪ ,‬ובגבורת נפש עצומה‬ ‫אהבת הבנים‪ ,‬החיים והממון‪ ,‬אודותם נאמר‬ ‫◄◄◄‬ ‫◄◄◄‬ ‫בסיוון‪ .‬כשלושה ימים ארכה הנסיעה המזוויעה‬ ‫על קידוש שמו יתברך‪ ,‬כאשר עשו אבותינו‬ ‫ברכבות המות‪.‬‬ ‫באלף החמישי והשישי כידוע‪ ,‬עד כי כעת‬ ‫פניני אור החיים‬ ‫הרבי מספינקא הועלה על הטרנספורט האחרון‬ ‫יוקשה על נפש הישראלי מה זה ניסיון להאשל‬ ‫שיצא מסעליש לאושוויץ‪ .‬הרשעים לא ויתרו‬ ‫הגדול צור מחצבתנו אברהם ויצחק”‪.‬‬ ‫על ההזדמנות שנקרתה לידיהם להתעלל‬ ‫כי לא זו בלבד שניסיון העקדה היה יותר קשה‬ ‫בגופו הקדוש של הרבי‪ ,‬והוציאוהו בזר קוצים‬ ‫מכל הניסיונות כולם‪ ,‬אלא הוא המקור והשורש‬ ‫◄ המשך מעמוד א'‬ ‫על ראשו‪ ,‬אולם הרבי רקד בכל הדרך וזימר‬ ‫לכולם‪ ,‬וכל מה שבני ישראל מסרו נפשם על‬ ‫אי אפשר לחיות ללא עול ופיקוח‪ ,‬ללא השגחה‬ ‫בדבקות ‘וטהר ליבנו לעבדך באמת’‪.‬‬ ‫קדושת שמו במיתות אכזריות ומשונות‪ ,‬לא‬ ‫ועול מלכות שמים‪.‬‬ ‫בי”ג בסיוון הורדו היהודים במחנה המות‬ ‫היה זה אלא מכוחו של אברהם אביהם‪ ,‬שעל‬ ‫אושוויץ‪-‬בירקנאו‪ .‬כאשר נודע למשולחים‬ ‫ידי שכבש רחמיו לעשות רצון קונו‪ ,‬סלל דרך‬ ‫להיכן הם מובלים‪ ,‬פרצו בצעקות ויללות עד‬ ‫לבניו אחריו‪ ,‬שיהיו מסוגלים אף הם להשליך‬ ‫כרחם אב על בנים‬ ‫לב השמיים‪ ,‬אך הרבי מספינקא פרש מתוכם‬ ‫כל אשר להם מנגד כדי לקיים רצון בוראם‪.‬‬ ‫לקרן זווית‪ ,‬נטל ידיו ועמד בתפילה‪.‬‬ ‫שכן אבות האומה‪ ,‬אברהם אבינו ועמו יצחק‬ ‫‘וירא ישראל את בני יוסף‪ ,‬ויאמר מי‬ ‫“רבי קדוש!” פנה אליו אחד ממקורביו בזעקה‪,‬‬ ‫ויעקב עליהם השלום‪ ,‬השתיתו יסודות עמוקים‬ ‫אלה’‪( .‬בראשית מח ח)‬ ‫“התפלל בעדנו שיארע נס! אנו מובלים אל‬ ‫ואיתנים למען האומה כולה‪ ,‬ומכוח אותם‬ ‫האם יעקב אבינו צריך לשאול את יוסף על‬ ‫המות‪”...‬‬ ‫יסודות ניצב הבנין כולו לתפארת האבות –‬ ‫מנשה ואפרים ‘מי אלה’?! והלא שבע עשרה‬ ‫הרבי חייך‪ ,‬הניח את ידו הקדושה על שכמו של‬ ‫יוצקי מסד הבנין שהשתיתוהו על כנו‪.‬‬ ‫שנה הם לומדים לפניו דבר יום ביומו‪ .‬הוא‬ ‫האיש‪ ,‬ואמר לו‪“ :‬אל תירא אהובי‪ .‬אנו הולכים‬ ‫על כך פסק בלעם הרשע את פסוקו (במדבר כג‬ ‫בוודאי הכיר אותם היטב‪.‬‬ ‫לקראת משיח‪”...‬‬ ‫ט) ‘כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו’‪,‬‬ ‫אומר האור החיים הקדוש כך‪:‬‬ ‫“רבי”‪ ,‬התייפח האיש‪“ ,‬משיח יושב בגרמניה?!”‬ ‫ופירש רש”י‪“ :‬אני מסתכל בראשיתם ובתחלת‬ ‫כשעמד יעקב אבינו לברך אותם‪ ,‬רצה‬ ‫והרבי נענע בראשו‪“ :‬אמרו חז”ל (סנהדרין צח‪).‬‬ ‫שרשיהם‪ ,‬ואני רואה אותם מיסדים וחזקים‬ ‫שהברכה תחול עליהם ‘בתגבורת האהבה‬ ‫שמשיח יושב בשערי רומי ומתענה בצרותיהם‬ ‫כצורים וגבעות הללו על ידי אבות ואמהות”‪.‬‬ ‫והחיבה’‪ .‬הוא רצה שהברכה תבוא מכל הלב‪,‬‬ ‫של ישראל‪”...‬‬ ‫על פי יסוד זה‪ ,‬נשכיל להבין את דברי חכמינו‬ ‫ולכן שאל את יוסף ‘מי אלה’‪.‬‬ ‫ובשעה שיצאה נשמתו של הרבי הקדוש‬ ‫ז”ל (תו”כ ויקרא כו מב) שאפרו של יצחק צבור ומונח‬ ‫כאשר יוסף הצדיק‪ ,‬בנו החביב‪ ,‬אומר ‘בני הם’‪,‬‬ ‫מספינקא צעק בהתלהבות – ‘אש תמיד תוקד‬ ‫לפני הקדוש ברוך הוא‪ .‬לכאורה יש להבין‪ ,‬מה‬ ‫האמירה מעוררת את רגש הלב‪ ,‬ותתעורר‬ ‫על המזבח לא תכבה!’ (ויקרא ו ו)‪.‬‬ ‫הכוונה שהאפר צבור על גבי המזבח? הלא‬ ‫אהבתו אליהם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לבסוף לא הוקרב יצחק ולא נעשה גופו אפר‪.‬‬ ‫וכפי שמרומז בפסוק‪ :‬כי מדי דברי בו – זכור‬ ‫כבן עשרים ושלוש שנים היה הרב הקדוש רבי‬ ‫ולפי האמור נראה‪ ,‬כי מכיוון שכוחו של יצחק‬ ‫אזכרנו עוד!‬ ‫ברוך מקומרנא כאשר נפטר אביו הרב הקדוש‬ ‫אבינו יפה לבניו‪ ,‬לעמוד לזכות הדורות הבאים‬ ‫רבי שלום מקומרנא בכ”ו לחודש אדר שנת‬ ‫שיהיו יכולים אף הם למסור את הנפש‪ ,‬מובנת‬ ‫תרצ”ז‪ ,‬והוא עלה לכהן על כיסא אבותיו‪.‬‬ ‫הלשון ‘אפרו צבור על גבי המזבח’‪ ,‬להורות כי‬ ‫זכות אבות‬ ‫על אף גילו הצעיר חרדו אלפי חסידים לשמעו‪,‬‬ ‫כוח הניסיון שעמד בו יצחק עד שהשיג מעלה‬ ‫וחצר הקודש קומרנא פרחה ושגשגה בימיו‪.‬‬ ‫זו שהשלים בנפשו שיהיה אפרו צבור על גבי‬ ‫‘האלוקים אשר התהלכו אבותי‬ ‫בפרוץ השואה הנוראה סרב רבי ברוך להימלט‬ ‫המזבח‪ ,‬עומד צבור בכל שעה ושעה שיוכלו גם‬ ‫לפניו אברהם ויצחק‪ ,‬האלוקים‬ ‫לארצות הברית או להונגריה‪ .‬הוא התעקש‬ ‫בניו לקדש את שמו יתברך‪.‬‬ ‫הרועה אותי מעודי עד היום הזה‪.‬‬ ‫להישאר עם חסידיו ולא לעזבם‪ ,‬והיה מעודד‬ ‫‪‬‬ ‫המלאך הגואל אותי מכל רע יברך‬ ‫את רוחם בכל עת‪.‬‬ ‫באסרו חג של פסח תש”ד‪ ,‬בשעה ארבע לפנות‬ ‫את הנערים’‪( .‬בראשית מח טו‪-‬טז)‬ ‫עם חיסול גטו קומרנא בכסלו תש”ג‪ ,‬עבר הרבי‬ ‫בוקר‪ ,‬הוחרדה קהילת יהודי סעליש‪.‬‬ ‫בכל תחילת שמונה עשרה אומרים אנו‬ ‫לסאמבור‪ ,‬שם נהרגו אמו ואשתו ושני בניו‬ ‫יחידות אס‪.‬אס‪ .‬מלוות בכלבי‪-‬טרף שוטטו‬ ‫בברכה הראשונה‪‘ ,‬אלוקינו ואלוקי אבותינו‪,‬‬ ‫הקטנים‪ .‬בשבתו בסאמבור יעץ לכל מי שהטה‬ ‫ברחבי העיר ועקרו את יהודי העיר מבתיהם‪,‬‬ ‫אלוקי אברהם‪ ,‬אלוקי יצחק‪ ,‬ואלוקי יעקב’‪.‬‬ ‫אזנו לברוח ליערות ולהסתתר בהם‪.‬‬ ‫אל הגטו‪.‬‬ ‫אומר האור החיים הקדוש‪ ,‬זה כוונת יעקב‬ ‫בכל אותן שנים המשיך הרבי לעסוק בתורתו‬ ‫קרבנם הראשון להשפלה ולהתעללות היה‬ ‫אבינו באומרו‪ ,‬טרם ברכתו‪‘ ,‬האלוקים אשר‬ ‫ובעבודתו ביישוב הדעת ובריכוז‪ ,‬משל מאום‬ ‫הצדיק המפורסם‪ ,‬הרב הקדוש רבי יצחק‬ ‫התהלכו לפניו אבותי אברהם ויצחק‪ .‬האלוקים‬ ‫לא אירע‪.‬‬ ‫אייזיק מספינקא בעל ‘חקל יצחק’‪ ,‬שלאחר‬ ‫הרועה אותי‪ ,‬מעודי עד היום הזה’‪.‬‬ ‫לאחד ממקורביו ששאל אותו כיצד יכול הוא‬ ‫מלחמת העולם הראשונה בה נמלט מספינקא‬ ‫הוא התכוון לעורר בכך את זכות האבות‬ ‫להמשיך בדרכו ובעבודתו על אף הזמן הנורא‬ ‫למונקאטש‪ ,‬קבע בסעליש את משכנו‪.‬‬ ‫הקדושים‪ .‬הוא מזכיר את ‘אברהם ויצחק’‪ ,‬וגם‬ ‫והאסונות האיומים‪ ,‬אמר‪:‬‬ ‫הרבי החלוש שעמד בשנתו השבעים‪ ,‬הוכה‬ ‫את עצמו רומז‪‘ ,‬האלוקים הרועה אותי’‪.‬‬ ‫“בתפילת נעילה של יום הכיפורים אומרים אנו‬ ‫באכזריות על ידי הצוררים הנאצים ימח שמם‪.‬‬ ‫רק לאחר שהזכיר זכות אבות‪ ,‬התחיל‬ ‫‘אתה הבדלת אנוש מראש‪ ,‬ותכירהו לעמוד‬ ‫“שנל! שנל!” האיצו בו חיות האדם‪.‬‬ ‫להתפלל ‘המלאך הגואל אותי – יברך את‬ ‫לפניך’‪.‬‬ ‫אפילו השכנים הגויים בכו למראה השפלת‬ ‫הנערים’‪.‬‬ ‫‘אתה הבדלת אנוש מראש’ – אף בימי אופל‬ ‫הראבין הנערץ‪ ,‬אולם הרבי אמר לסובביו‪:‬‬ ‫וזוכר חסדי אבות – ומביא גואל לבני בניהם!‬ ‫שכאילו‪ ,‬בהם נבדל הראש מהאדם ומוחו אינו‬ ‫“יהודים יקרים‪ ,‬חבלי משיח הם! ועלינו לקבלם‬ ‫מסוגל לתפוס את המתרחש‪‘ ,‬ותכירהו לעמוד‬ ‫באהבה!”‬ ‫לפניך’ – עליו לעמוד לפני הבורא כמו חייל‬ ‫שבועות בודדים של חיים נותרו ליהודי‬ ‫העומד לפני המלך ומצדיע לו‪ .‬אף אם נחש‬ ‫סעליש‪...‬‬ ‫יהיה כרוך על עקבו לא יניד עפעף‪ ,‬מפני‬ ‫בסביבות חג השבועות גורשו כל יהודי סעליש‬ ‫שלפני המלך עומד הוא‪.‬‬ ‫לאושוויץ‪ .‬ה’אקציות’ נערכו במשך שלשה‬ ‫כך עלינו לעבוד את הבורא! בכל מצב שהוא‪”...‬‬ ‫שבועות בימי שישי‪ :‬כ”ו באייר‪ ,‬ד’ בסיוון וי”א‬ ‫(מאוצרותיו ושיחותיו של הגאון רבי מנחם מנדל פומרנץ שליט"א)‬ ‫מתיבתא אור החיים‬ ‫ועושה ואין שייך שכר למקיים מצוה אא"כ יש עונש אם‬ ‫וזה טעם 'ולמדו ליראה'‪ ,‬בעתיד‪ ,‬כי למעלה אמר 'ולמדו‬ ‫כתב רבינו (דברים לא יג)‪ :‬ובניהם אשר וגו'‪ .‬חלוקה זו כנגד‬ ‫לא יקיים‪ .‬ותירץ דקאי על המביאים אותם‪ ,‬דבזה יש עונש‬ ‫ויראו'‪ .‬אבל רבותינו אמרו האנשים ללמוד והנשים לשמוע‪,‬‬ ‫הטף שהזכיר בפסוק הקהל‪ ,‬אמר הטעם הגם שלא הגיעו‬ ‫אם לא יביאום‪ ,‬ע"כ ג"כ יש שכר למביאיהם‪.‬‬ ‫והטף למה בא‪ ,‬ליתן שכר למביאיהם‪.‬‬ ‫עדיין ללמוד אף על פי כן ישמעו ולמדו ליראה את השם‪,‬‬ ‫ובכלי יקר ביאר שכל ענין ההקהל הוא בשביל התשובה‪,‬‬ ‫ובגור אריה למהר"ל כתב להדיא שכוונת הכתוב 'והטף'‪,‬‬ ‫פירוש לחנכם ליראה את ה'‪ ,‬ולזה לא אמר כדרך שאמר‬ ‫וכמו שאמרו חז"ל (ויק"ר ל ז) שיום ראשון של חג נקרא‬ ‫לקטנים שיכולים ללמוד‪ ,‬וז"ל‪ :‬קשה למה הוצרכו לומר‬ ‫בפסוק הקהל ילמדו ויראו שהם שני דברים‪ ,‬אלא ולמדו‬ ‫ראשון לחשבון עונות‪ ,‬לכן צריכים לעשות תיכף הכנה‬ ‫כך 'ליתן שכר למביאים'‪ ,‬שמא גם כן ללמוד הקטנים‪ ,‬דהא‬ ‫ליראה פירוש שבזה ילמדו יראת שמים‪ ,‬ואומרו כל הימים‬ ‫לתשובה‪ ,‬וזה ע"י מצות הקהל שהמלך קורא לפניהם את‬ ‫בודאי קטן יכול ללמוד תורה‪ ,‬ומצוה עליו ללמדו‪ .‬והאי 'טף'‬ ‫כי כשהקטנים מתחנכים מתחלתם ליראה יתיסד בהם‬ ‫התוכחות‪ ,‬ואין דומה תשובה הנעשית ע"י יחיד לתשובה‬ ‫איירי בקטן שיכול ללמוד‪ ,‬דאל"ה היכי נאמר 'ליתן שכר‬ ‫יראת ה' כל ימיהם‪ .‬ורבותינו ז"ל אמרו (שם) וז"ל והטף‬ ‫הנעשית ע"י רבים‪ ,‬לכך ראוי שיתאספו כולם אגודה אחת‪.‬‬ ‫למביאים'‪ ,‬מאי שכר למביאים יש כאן‪ ,‬דתינוק קטן שאינו‬ ‫למה ליתן שכר למביאיהם ע"כ‪ ,‬ואולי שנותנים טעם לקטני‬ ‫והנה בזמן שישראל עושים תשובה הרי הם מבקשים‬ ‫יכול להבין מה יעשה שם‪ .‬וכתב לתרץ דודאי אין סברא‬ ‫קטנים שאינם מבינים דבר שגם הם נכללים בכלל הטף‬ ‫מהקב"ה שימחל להם על העונות ואומרים אם לא למענינו‬ ‫שיהא מחויב ללמד תורה הקטן בחג הסוכות של שמיטה‪,‬‬ ‫שאמר הכתוב‪ ,‬ומה שנתן הכתוב טעם 'ישמעו ולמדו' הוא‬ ‫יעשה אזי יעשה בשביל גמולי חלב שלא פשעו‪ ,‬וזה השכר‬ ‫ואי משום ללמד הקטן יכול ללמדו כל השנה‪ ,‬ולמה בחג‬ ‫לבניהן אשר יתחילו הבן‪.‬‬ ‫שיש למביאיהם שיוכלו לומר עשה למען טף אלו המובאים‬ ‫הסוכות‪ .‬בשלמא אנשים דבני מצוה נינהו‪ ,‬גזירת הכתוב‬ ‫והנה מה שכתב רבינו "אולי שנותנים טעם לקטני קטנים"‪,‬‬ ‫בית ה'‪ .‬וכמו שאמר הנביא (יואל ב טז) 'אספו עם קדשו‬ ‫שכך הוא המצוה‪ ,‬אבל קטנים דלאו בני מיעבד מצוה נינהו‪,‬‬ ‫כ"כ המהרש"א בחידושי אגדות (חגיגה שם) וז"ל‪ :‬יש לעיין‬ ‫קהל קבצו זקנים אספו עוללים ויונקי שדים' וגו'‪ .‬עיי"ש‬ ‫לא שייך בהם גזירת הכתוב‪ .‬והשתא מתרץ שפיר 'לתת‬ ‫בזה‪ ,‬דהא כתיב בתר הכי באותו ענין 'ובניהם אשר לא ידעו‬ ‫עוד‪ .‬אמנם כתב בסוף דבריו דבפשטות מדבר הכתוב בטף‬ ‫שכר למביאיהם'‪ ,‬פירוש אף על גב דאין מצוה בדידהו‬ ‫ישמעו ולמדו' וגו'‪ ,‬הרי שאף הקטנים אשר לא ידעו הם‬ ‫שכבר הגיעו לחינוך [וכמו שכתב המהר"ל]‪ ,‬כמ"ש 'למען‬ ‫שיבואו דווקא בחג הסוכות‪ ,‬מכל מקום צוה להביאם‪ ,‬כדי‬ ‫בכלל שמיעה ולימוד‪ .‬וי"ל דההוא קרא בקטנים שהגיעו‬ ‫ישמעו' אלו הנשים 'ולמען ילמדו' אלו האנשים 'ובניהם‬ ‫לתת שכר טוב למביאיהם‪ ,‬שהם שייכים במצוה‪.‬‬ ‫כבר לחינוך‪ ,‬והם בכלל שמיעה ולימוד‪ ,‬כדאמרינן (סוכה‬ ‫אשר לא ידעו ישמעו ולמדו' זה טף שהגיע לחינוך‪.‬‬ ‫וגם הט"ז כתב‪ :‬מקשים העולם ממ"נ אם איירי בטף שהגיע‬ ‫מב‪ ).‬קטן שהגיע לחינוך אביו מלמדו תורה‪ ,‬ו'אשר לא‬ ‫אכן במנחת חינוך (מצוה תריב אות ד) כתב וז"ל‪ :‬וטף מפורש‬ ‫לחינוך ויש להם תועלת במה ששומעים התורה‪ ,‬למה‬ ‫ידעו' היינו שאינן יודעין לשמור ולעשות שנזכר בקרא‬ ‫בתורה שחייבים‪ .‬ולא נתבאר שיעור השנים של טף‪ .‬ונראה‬ ‫תלה בשכר‪ ,‬תיפוק ליה בשביל עצמם של הטף‪ ,‬ואם בטף‬ ‫גבי אנשים ונשים‪ ,‬וא"כ 'הטף' דהכא ע"כ לא איירי בהגיעו‬ ‫דתיכף שיצאו מכלל נפל‪ ,‬או בנולד שכלו רוב חדשיו‪ ,‬חייב‬ ‫שאין להם עצמם תועלת בזה‪ ,‬מה שכר שייך לאב במה‬ ‫לחינוך‪ ,‬דלא אצטריך ליה‪ ,‬דהא מפורש בקרא דבתר הכי‬ ‫במצוה זו‪ .‬והנה הטף לא נצטוו דלאו בני ציווי נינהו‪ ,‬אך‬ ‫שמביא זה הטף‪ ,‬דהוה כאילו מביא חתיכות עצים או אבן‪.‬‬ ‫'ובניהם אשר לא' וגו'‪ ,‬אלא דהטף איירי בקטנים שלא הגיעו‬ ‫נצטוו להביאם כמבואר בגמרא חגיגה (ג‪ ).‬טף למה באים‬ ‫ונ"ל לתרץ דאיתא בב"ק (לח‪ ).‬אינו דומה מצווה ועושה‬ ‫לחינוך ואינן בכלל שמיעה ולימוד‪ ,‬ולמה הם באים‪ ,‬אלא‬ ‫כדי ליתן שכר וכו'‪ .‬ועיין בטורי אבן בחגיגה שם שחקר על‬ ‫לאין מצווה ועושה‪ ,‬דהאינו מצווה אין לו שכר כמו מצווה‬ ‫כדי ליתן שכר למביאיהן‪ ,‬ולכך כללן עם האנשים והנשים‬ ‫מי מוטלת המצוה אם על האב או על הבית דין‪ ,‬ולא הכריע‬ ‫ועושה‪ ,‬ע"ז מקשה בשלמא האנשים והנשים יש להם‬ ‫ליתן שכר להם על שמביאין אותן‪ .‬ובדרך צחות אותיות‬ ‫בדבר‪ .‬ונראה כיון דהמצוה על המביאים‪ ,‬דכך גזירת הכתוב‪,‬‬ ‫עונשים אם לא יבואו ממילא יש שכר כשיבואו‪ ,‬משא"כ‬ ‫'טף' שלפניהן ולאחריהם הם אותיות ע"ץ ח"י‪ ,‬דהיינו‬ ‫אף אם הטף חרש או סומא או חיגר דבגדלותו פטור‪ ,‬מ"מ‬ ‫בטף אף שהגיעו לחינוך מ"מ אין להם שכר כמצווה‬ ‫שמביאין הטף בבהמ"ק להחזיק עץ חי‪ .‬ולפי שהיראה גם‬ ‫עתה כשהוא טף דהמצוה על המביא חייב להביאו‪ .‬ולא דמי‬ ‫בבנים שהגיעו לחינוך אינה עצמית לשמור ולעשות‪ ,‬לכך‬ ‫לראיה דקטן חרש וכו' פטור דבגדלותו פטור‪ ,‬שם מחמת‬ ‫לא כללן בקרא קמא דכתיב ביה 'ושמרו לעשות' באנשים‬ ‫חינוך דרבנן אם בגדול לא מחויב אינו חייב בחינוך‪ ,‬אבל‬ ‫ונשים‪ ,‬אלא דכתיב הכא 'ישמעו ולמדו ליראה את ה' כל‬ ‫הכא דגזירת הכתוב להביאו‪ ,‬אף דבגדול לא מחויב בעצמו‬ ‫הימים' דהיינו שתתחזק בהם השמיעה ללמידה ליראה‬ ‫מ"מ כל זמן שהוא בכלל טף חייבים להביאו‪ .‬נמצא לפי‬ ‫אותי כל הימים‪ ,‬דהיינו בימי גדלותם‪ .‬עכ"ל‪[ .‬אלא שמדברי‬ ‫דבריו שהחיוב הוא להביא גם טף שלא בא לכלל חינוך‪.‬‬ ‫רבינו משמע דבפסוק 'והטף' נכללים גם הקטנים שאינם‬ ‫ובשיח שרפי קודש הביא בשם החידושי הרי"מ שהקשה‬ ‫מבינים דבר‪ ,‬ואילו מהרש"א כתב דהפסוק 'והטף' איירי‬ ‫מה קושיית הגמרא 'טף למה באו'‪ ,‬הלא אם אבותיהם‬ ‫רק באותם קטנים‪ ,‬ולכן כללם עם האנשים והנשים]‪ .‬וכ"כ‬ ‫ואמותיהם עלו לרגל‪ ,‬בע"כ הוכרחו לקחת עמהם הבנים‬ ‫במאירי (חגיגה ב‪ ).‬שמצות הקהל נאמרה גם לטף שלא‬ ‫הקטנים‪ ,‬וכי נוכל לעזוב אותם לבדם בביתם‪ .‬ותירץ כי זה‬ ‫הגיעו לחינוך‪.‬‬ ‫עצמו קושית הגמרא 'טף למה באו'‪ ,‬היינו למה הוצרכה‬ ‫וגם הרמב"ן כתב שבפסוק של 'ובניהם אשר לא ידעו'‬ ‫התורה להזהיר ההורים להביא עמהם טפם‪ ,‬הלא גם בלי‬ ‫הכוונה לקטנים הקרובים להתחנך‪ .‬אלא שהבין שרז"ל‬ ‫ציווי התורה יעשו זאת מעצמם‪ ,‬לזה משני 'כדי ליתן שכר‬ ‫שאמרו הטעם כדי ליתן שכר למביאיהם חולקים על זה‪,‬‬ ‫למביאיהם'‪ ,‬כלומר‪ ,‬לזה צוותה התורה שיהיו מצווים‬ ‫וז"ל‪' :‬ובניהם אשר לא ידעו ישמעו ולמדו' הם הטף‪ ,‬כי‬ ‫ועושים כדי להרבות שכרם‪ ,‬כי גדול המצווה ועושה ממי‬ ‫ישמעו וישאלו‪ ,‬והאבות ירגילום ויחנכו אותם‪ .‬כי אין הטף‬ ‫שאינו מצווה‪.‬‬ ‫הזה יונקי שדים‪ ,‬אבל הם קטני השנים הקרובים להתחנך‪.‬‬ ‫גם אתם זכיתם לישועה‬ ‫בזכות רבנו האור החיים הקדוש?‬ ‫אור הישועות‬ ‫כתבו לנו‬ ‫מכתבי הלומדים‬ ‫למייל המערכת ‪m028039999@gmail.com‬‬ ‫או לפקס ‪02-5385689‬‬ ‫או ב'נדרים פלוס' ‪ -‬באר ישראל‬ ‫ישועה אצל האור החיים – מהווארט ועד אחרי החתונה‪...‬‬ ‫ב”ה‬ ‫לכבוד אור הישועות‪ /‬סיפורים וישועות על האור החיים הקדוש‪.‬‬ ‫רציתי לספר ולהודות על מה שהיה עמי בשנת הקורונה‪ ,‬בכ”ז בחשון שנת תש”פ התפללתי על ציון האור החיים הק’ לזיווג עבור‬ ‫הבת שלנו תח”י‪ ,‬וב”ה בט”ו בשבט תש”פ היא סגרה ווארט‪ .‬כפי שכולם זוכרים מיד אחרי פורים תש”פ‪ ,‬התחילה הקרונה‪ .‬החתונה‬ ‫נערכה בי’ בסיון בשיא הקורונה‪.‬‬ ‫שבועיים לפני החתונה דאגתי היכן תהיה החתונה ואיך? נסעתי לציון האור ‪ -‬החיים והתפללתי שתהיה חתונה שמחה‪ ,‬וב”ה החתונה‬ ‫נערכה באולם‪ ,‬אז היה מותר ‪ 100‬איש מכל צד‪ ,‬והיה שמח מאוד‪.‬‬ ‫והכל בזכות האמונה שיש לנו באור החיים הקדוש‪.‬‬ ‫כל פעם שאנחנו זקוקים לישועה אנחנו נוסעים לציון האור החיים‪.‬‬ ‫בעילום שם‬ ‫לחיים‬ ‫מחוברים‬ ‫לשמיעת שיעורים ודרשות‬ ‫חייגו‪03-617-1077 :‬‬