פרדס לשולחן שבת · Pardas Lashulchan Hashabbos — ראש השנה (2026-09-07)

גליון 659שנה י"ב – כל הזכויות שמורות © שב"ק פרשת ראש השנה תשפ"ו
עשתה זאת לשם שמים כדי תכעס חנה ותצטער ותתפלל יותר מדוע הקפידו שלא לומר "לזרע יעקב"
חזק לקב"ה שיושיעה.
ונראה לדייק כך מהפסוק שכתוב "מידי עלתה בבית ה' ועקידת יצחק היום לזרעו תזכור (מוסף של ר"ה) השו"ע
תכעיסנה" ר"ל שלא הכעיסה אותה כל השנה אלא רק כשהיתה (סי' תקצ"א סעי' ז') כתב שכך הנוסח הנכון והאומר ועקידת
עולה לבית ה' דרצתה שתתעצב ותתפלל יתר חזק. יצחק היום לזרע יעקב תזכור משנה ממטבע שטבעו חכמים
מציון מכלל יופי (ר"ה) ואינו אלא טועה ,ועי' בנו"כ שכיון שאמר הקב"ה כי ביצחק יקרא
טעמא דקרא (שמואל א') לך זרע ולא כל יצחק הרי שרק יעקב נחשב זרע יצחק ולכן אי"צ
להדגיש לזרע יעקב דבזרע יצחק כלול רק זרע יעקב.
האם חטאת ר"ח קריבה הראש השנה
וקשה דאה"נ אי"צ לומר לזרע יעקב אך מדוע כ" הקפידו שלא
יאמרו זאת הרי אין זה גורע מהמשמעות.
מלבד עולת החודש וגו' (במדבר כט-ו) בתורה נאמרו קרבנות
וי"ל דבילקוט תהילים עה"פ כל זרע יעקב כבדהו איתא זה י"א
ר"ה ועל כך נאמר דקרבנות אלו הן מלבד עולת החודש שצריך
שבטים ופירוש המפרשים שבנימין נולד אחר שנקרא שמו
להקריב שהרי ר"ה הוא אף ר"ח תשרי.
ישראל וא"כ ב"זרע יעקב" לא נכלל בנימין דהוא נחשב זרע
ובגמ' ר"ה (ח ):איתא בכסה ליום חגינו איזהו חג שהחודש
ישראל ,ולפי"ז נמצא שכשאומר לזרע יעקב תזכור משמיט שבט
מתכסה בו הוי ואמר זה ר"ה ,וכתבו תוס' בשם רבינו משולם
בנימין לכן הקפידו שלא לאומרו כלל אלא רק לזרעו כלו' לזרעו
שאין חטאת של ר"ח קריבה בר"ה אלא עולה וראייתו מדכתיב
של יצחק ורק יעקב נחשב זרע יצחק ונכלל כל זרעו של יצחק ואף
"מלבד עולת החודש" ולא כתיב מלבד עולת וחטאת החודש
בנימין.
משמע שמקריבים רק עולת ר"ח בר"ה ולא מקריבים חטאת ר"ח
(א.ה -ולעיקר השאלה יש ליישב בפשיטות שכשאומר לזרע
בר"ה ,אבל ר"ת פליג ומוכיח משקריבים אף חטאת ר"ח ,וקשה
יעקב כיבכול אומר שאף עשו בכלל זרעו של יצחק שלכן צריך
כיצד יפרש ר"ת מה שנאמר מלבד עולת החודש דמשמע שרק
להדגיש לזרע יעקב ולכן הקפידו שלא יאמרו כך דזה אינו נכון).
עולה מקריבים כהוכחת רבינו משולם.
לוית חן (פר' וילך)
ויש לפרש דר"ת יפרש מש"כ "עולת החודש" אין הכונה לקרבן
עולה אלא הכונה לכל מה שעולה על המזבח ונקט בר"ח ובכלל
מה שייך תפילה על ריבוי זכויות
זה אף החטאת שאימורי החטאת עולים ונקטרים על המזבח,
ולכן לא כתיב מלבד עולת וחטאת החדש כי שם "עולת" אינו ויש אוכלים רימונים ואומרים נרבה זכויות כרימון (רמ"א
קרבן עולה אלא שם כללי של כל העולה על המזבח ,וכעי"ז או"ח סי' תקפ"א סעי' א') יש להקשות מה שייך תפילה על
מצינו בכמה מקומות שמה שכתוב עולה הכונה לכל העולים על ריבוי זכויות הלא דבר זה תלוי במעשיו שאם יעשה מצוות ירבו
המזבח ולאו דוקא לקרבן עולה (עי' מגילה כא .וזבחים פד.). זכויותיו ואם לא יעשה לא ירבו זכויותיו.
מציון מכלל יופי (פנחס)
ויש לפרש שיש מצוות שעושה אותם ואולם הזכויות שלהם
תלויות באחרים ,ודוגמא לזה המלמד תורה לאחרים עושה מצוה
לשון שמיעה על קול שופר ולשון האזנה על קול
של לימוד אך סך זכויותיו תלוי בכמה אנשים שמעו דברי התורה
תרועה שככל שהיו יותר אנשים ירבו זכויותיו ,נמצא שבמצוה אחת שייך
שירבו זכויות ושייך שלא ירבו זכויותיו ,ועל זה מתפללים שירבו
כי אתה שומע קול שופר ומאזין תרועה (מוסף של ר"ה)
זכויותינו במצוות שנעשה.
צריך להבין מדוע גבי קול שופר נאמרה לשון שמיעה וגבי קול
מציון מכלל יופי (ר"ה)
תרועה נאמרה לשון האזנה.
שמעתי בשם רבינו חיים כהן רפפורט ז"ל אב"ד דק"ק לבוב מנין שפנינה התכוונה לשם שמים
והגליל שתירץ ,קול שופר הוא קול פשוט ומרמז על הצדיק וקול
תרועה הוא קול שבור המרמז על הרשע ששב בתשובה והבעל מידי עלתה בבית ה' כן תכעיסנה (שמואל א א-ז) בגמ' ב"מ
תשובה לבו יותר נשבר מלבו של הצדיק ,ואיתא במדרש תנחומא (טז ).איתא שכאשר פנינה ציערה את חנה על שאין לה ולד
וכן אצל משה שאמר לקב"ה הוא עצמו הרי לא עשה עבירות כלל עה"פ האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי שאצל
ופעמים לקח עבירות של ישראל על גביו כדי שלא יכביד החטא השמים כתוב לשון האזנה כי משה היה בשמים והיה קרוב
על ישראל וכעת אמר לקב"ה שאם לא ימחול לישראל וימחה לשמים ורחוק מהארץ ולשון האזנה שייך על מקום קרוב
אותם הרי שאינו צריך לקחת העבירות שלהם עליו וא"כ שיקח ושמיעה שייך על מקום רחוק לכן כיון שהיה רחוק מהארץ אמר
את העבירות שלהם מעליו וכך יהיה צדיק גמור ולא יצטרך שום על הארץ לשון שמיעה והיה קרוב לשמים לכן אמר עליהם לשון
ספר ואפי' לא בספרם של צדיקים גמורים (א.ה -עיי"ש עוד). האזנה.
מהר"ם שי"ף (ר"ה טז):
והקב"ה קרוב לשבורי לב וא"כ הרשע ששב בתשובה שלבו שבור
הקב"ה קרוב אליו לכן לגביו נאמר לשון האזנה "ומאזין תרועה"
הסיבה שנענשה פנינה
והצדיק רחוק יותר לשון נאמרה לשון שמיעה "שומע קול
עד עקרה ילדה שבעה ורבת בנים אומללה (שמואל א ב-ה) שופר" ,ודברי פי חכם חן.
פרש"י על כל בן שילדה חנה קברה פנינה ב' בנים. פרי מגדים (או"ח סי' תקצ"ב א"א סק"א)
ויש להקשות דבגמ' ב"ב (טז ).איתא דפנינה לשם שמים התכונה
ומדוע נענשה ,וי"ל דמוכח שאין זו דרך נכונה לצער את חבירו האם יש צדיקים ורשעים שלא יכתבו בשום ספר מג'
אפילו שמתכוין לטובה ,וכעין שאמרו שאין לגנוב ע"מ לשלם הספרים
תשלומי כפל.
טעמא דקרא שלשה ספרים נפתחים וכו' (ר"ה טז ):בגמ' איתא שלשה
(שמואל)
ספרים נפתחים בר"ה אחד של רשעים גמורים ואחד של צדיקים
גמורים ואחד של בינונים.
מה מתכסה בראש השנה ומדוע
ונאמרו בגמ' ב' דעות מנין לומדים זאת ,ר' אבין מפרש שלומדים
תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו כי חק לאלוקי יעקב זאת ממה שאמר דוד המלך ימחו מספר חיים ועם צדיקים לא
משפט לאלוקי ישראל (תהלים פא-ד) ובגמ' איזהו חג יכתבו ,ימחו מספר זה ספרן של רשעים גמורים ,חיים זה ספרן
שהלבנה מתכסה בו זה ר"ה. של צדיקים גמורים ,ועם צדיקים אל יכתבו זה ספרן של בינונים,
ונראה לפרש דאיתא בגמ' ערכין (י ).שבראש השנה ויום כיפור ור' נחמן בר יצחק לומד זאת ממה שאמר משה רבינו ואם אין
אין אומרים שירה אפשר ספרי חיים ומתים פתוחים לפני מחני נא מספרך אשר כתבת ,מחני זה ספרן של רשעים ,מספרך
וישראל אומרים שירה ,וזה הפירוש "תקעו בחודש שופר" זה ספרן של צדיקים ,אשר כתבתי זה ספרן של בינונים.
ואימתי "בכסה ליום חגנו" בזמן שהוא חג ומכסים את זה שהוא ויש להקשות קושיא גדולה אליבא דב' הדעות ,למאן דדריש
חג ע"י שלא אומרים בו שירה למרות שנקרא מועד בשונה מדוד יש להקשות הניחא שימחו מספרן של צדיקים ושל בינונים
משאר חגים שאומרים שירה. אך איך ימחו מספרן של רשעים דא"כ היכן יכתבו הרי יש רק ג'
והטעם שלמרות שהוא חג לא אומרים בו שירה זה "כי חק ספרים ,ועל מאן דדריש ממשה קשה דהניחא שימחה מספרן של
לאלוקי יעקב" ואיתא בגמ' ביצה (טז ).חוק הוא מזונות ,כלו' רשעים ושל בינונים אך כיצד ימחה מספרן של צדיקים דא"כ
שביום זה נידון האדם על כל מזונתיו" ,משפט לאלוקי יעקב" היכן יכתב הרי יש רק ג' ספרים.
שביום זה שופט אלוקי יעקב את בניו מי יחיה ומי ימות ,והיינו ונראה פירוש הענין שהנה אדם שמלוה כסף או לוה כסף צריך
שספרי חיים ומתים פתוחים לפני לכן אין אומרים שירה,
להחזיק ספרים שכתוב בהם ממי הלוה או למי הלוה אך אדם
ומתכסה החג.
שרק מלוה לאחרים ולעולם אינו לוה אינו צריך ספר שהרי יש לו
משך חכמה (פר' אמור)
שטרות שהמלוה מחזיק השטר ,וכן מי שלעולם אינו מלוה אלא
רמז למאה תקיעות לוה אינו צריך ספר שאין לו מה לכתוב דהכל חייב לאחרים
המחזיקים שטרות.
זכרון תרועה (ויקרא כג-כד) בראש השנה תוקעין מאה כן הדבר לדידן שכתב הרי"ף שצדיקים גמורים הם אלו שיש להם
תקיעות ,ויש ליתן רמז וטעם למנין זה דוקא. רוב מצוות ומיעוט עבירות רשעים יש להם רוב עבירות ומיעוט
במדרש תנחומא (פר' תזריע סי' ג') וכן בויקרא רבה (כז-ז) איתא מצות ובינונים יש להם מחצה מצוות ומחצה עבירות ,וכל אלו
מאה פעיות האשה פועה כשהיא יושבת על המשבר צ"ט למיתה נחשבים פורעין ולווין שהעושה מצוה מלוה והעושה עבירה לוה
ואחד לחיים. וכל אלו צריכין ספרים אבל צדיק גמור שעושה רק מצות משול
וזה הטעם למנין ק' תקיעות שהרי "היום הרת עולם" ותבל
כמי שמלוה בלבד ורשע גמור שעושה רק עבירות משול כלוה
ומלואה נחשבת כיושבת על המשבר אם לחסד או לשבט ,ולכן
שרק לוה ושני אלו אין צריכים ספרים ,וזה שהתפלל דוד על
תוקעים ק' תקיעות צ"ט למיתה ואחת לחים.
רודפיו שיהיו רשעים גמורים ואל יכתבו בשום ספר אף לא בשל
משך חכמה
(פר' אמור) רשעים גמורים.
מוקדש לע"נ הרבנית הצדקנית מוקדש לע"נ סבי
מרת חנה בת ויקטוריה נעמה ע"ה הגה"צ רבי משה בן עישה מלכה זצוק"ל
ת.נ.צ.ב.ה. שבי"א מנ"א פקידת שנתו – ת.נ.צ.ב.ה.
