gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פרדס לשולחן שבת · Pardas Lashulchan Hashabbos — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: פרדס לשולחן שבת · Pardas Lashulchan Hashabbos

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

פרדס לשולחן שבת · Pardas Lashulchan Hashabbos — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון ‪ 659‬שנה י"ב – כל הזכויות שמורות ©‬ ‫שב"ק פרשת ראש השנה תשפ"ו‬ ‫עשתה זאת לשם שמים כדי תכעס חנה ותצטער ותתפלל יותר‬ ‫מדוע הקפידו שלא לומר "לזרע יעקב"‬ ‫חזק לקב"ה שיושיעה‪.‬‬ ‫ונראה לדייק כך מהפסוק שכתוב "מידי עלתה בבית ה'‬ ‫ועקידת יצחק היום לזרעו תזכור (מוסף של ר"ה) השו"ע‬ ‫תכעיסנה" ר"ל שלא הכעיסה אותה כל השנה אלא רק כשהיתה‬ ‫(סי' תקצ"א סעי' ז') כתב שכך הנוסח הנכון והאומר ועקידת‬ ‫עולה לבית ה' דרצתה שתתעצב ותתפלל יתר חזק‪.‬‬ ‫יצחק היום לזרע יעקב תזכור משנה ממטבע שטבעו חכמים‬ ‫מציון מכלל יופי (ר"ה)‬ ‫ואינו אלא טועה‪ ,‬ועי' בנו"כ שכיון שאמר הקב"ה כי ביצחק יקרא‬ ‫טעמא דקרא (שמואל א')‬ ‫לך זרע ולא כל יצחק הרי שרק יעקב נחשב זרע יצחק ולכן אי"צ‬ ‫להדגיש לזרע יעקב דבזרע יצחק כלול רק זרע יעקב‪.‬‬ ‫האם חטאת ר"ח קריבה הראש השנה‬ ‫וקשה דאה"נ אי"צ לומר לזרע יעקב אך מדוע כ" הקפידו שלא‬ ‫יאמרו זאת הרי אין זה גורע מהמשמעות‪.‬‬ ‫מלבד עולת החודש וגו' (במדבר כט‪-‬ו) בתורה נאמרו קרבנות‬ ‫וי"ל דבילקוט תהילים עה"פ כל זרע יעקב כבדהו איתא זה י"א‬ ‫ר"ה ועל כך נאמר דקרבנות אלו הן מלבד עולת החודש שצריך‬ ‫שבטים ופירוש המפרשים שבנימין נולד אחר שנקרא שמו‬ ‫להקריב שהרי ר"ה הוא אף ר"ח תשרי‪.‬‬ ‫ישראל וא"כ ב"זרע יעקב" לא נכלל בנימין דהוא נחשב זרע‬ ‫ובגמ' ר"ה (ח‪ ):‬איתא בכסה ליום חגינו איזהו חג שהחודש‬ ‫ישראל‪ ,‬ולפי"ז נמצא שכשאומר לזרע יעקב תזכור משמיט שבט‬ ‫מתכסה בו הוי ואמר זה ר"ה‪ ,‬וכתבו תוס' בשם רבינו משולם‬ ‫בנימין לכן הקפידו שלא לאומרו כלל אלא רק לזרעו כלו' לזרעו‬ ‫שאין חטאת של ר"ח קריבה בר"ה אלא עולה וראייתו מדכתיב‬ ‫של יצחק ורק יעקב נחשב זרע יצחק ונכלל כל זרעו של יצחק ואף‬ ‫"מלבד עולת החודש" ולא כתיב מלבד עולת וחטאת החודש‬ ‫בנימין‪.‬‬ ‫משמע שמקריבים רק עולת ר"ח בר"ה ולא מקריבים חטאת ר"ח‬ ‫(א‪.‬ה‪ -‬ולעיקר השאלה יש ליישב בפשיטות שכשאומר לזרע‬ ‫בר"ה‪ ,‬אבל ר"ת פליג ומוכיח משקריבים אף חטאת ר"ח‪ ,‬וקשה‬ ‫יעקב כיבכול אומר שאף עשו בכלל זרעו של יצחק שלכן צריך‬ ‫כיצד יפרש ר"ת מה שנאמר מלבד עולת החודש דמשמע שרק‬ ‫להדגיש לזרע יעקב ולכן הקפידו שלא יאמרו כך דזה אינו נכון)‪.‬‬ ‫עולה מקריבים כהוכחת רבינו משולם‪.‬‬ ‫לוית חן (פר' וילך)‬ ‫ויש לפרש דר"ת יפרש מש"כ "עולת החודש" אין הכונה לקרבן‬ ‫עולה אלא הכונה לכל מה שעולה על המזבח ונקט בר"ח ובכלל‬ ‫מה שייך תפילה על ריבוי זכויות‬ ‫זה אף החטאת שאימורי החטאת עולים ונקטרים על המזבח‪,‬‬ ‫ולכן לא כתיב מלבד עולת וחטאת החדש כי שם "עולת" אינו‬ ‫ויש אוכלים רימונים ואומרים נרבה זכויות כרימון (רמ"א‬ ‫קרבן עולה אלא שם כללי של כל העולה על המזבח‪ ,‬וכעי"ז‬ ‫או"ח סי' תקפ"א סעי' א') יש להקשות מה שייך תפילה על‬ ‫מצינו בכמה מקומות שמה שכתוב עולה הכונה לכל העולים על‬ ‫ריבוי זכויות הלא דבר זה תלוי במעשיו שאם יעשה מצוות ירבו‬ ‫המזבח ולאו דוקא לקרבן עולה (עי' מגילה כא‪ .‬וזבחים פד‪.).‬‬ ‫זכויותיו ואם לא יעשה לא ירבו זכויותיו‪.‬‬ ‫מציון מכלל יופי (פנחס)‬ ‫ויש לפרש שיש מצוות שעושה אותם ואולם הזכויות שלהם‬ ‫תלויות באחרים‪ ,‬ודוגמא לזה המלמד תורה לאחרים עושה מצוה‬ ‫לשון שמיעה על קול שופר ולשון האזנה על קול‬ ‫של לימוד אך סך זכויותיו תלוי בכמה אנשים שמעו דברי התורה‬ ‫תרועה‬ ‫שככל שהיו יותר אנשים ירבו זכויותיו‪ ,‬נמצא שבמצוה אחת שייך‬ ‫שירבו זכויות ושייך שלא ירבו זכויותיו‪ ,‬ועל זה מתפללים שירבו‬ ‫כי אתה שומע קול שופר ומאזין תרועה (מוסף של ר"ה)‬ ‫זכויותינו במצוות שנעשה‪.‬‬ ‫צריך להבין מדוע גבי קול שופר נאמרה לשון שמיעה וגבי קול‬ ‫מציון מכלל יופי (ר"ה)‬ ‫תרועה נאמרה לשון האזנה‪.‬‬ ‫שמעתי בשם רבינו חיים כהן רפפורט ז"ל אב"ד דק"ק לבוב‬ ‫מנין שפנינה התכוונה לשם שמים‬ ‫והגליל שתירץ‪ ,‬קול שופר הוא קול פשוט ומרמז על הצדיק וקול‬ ‫תרועה הוא קול שבור המרמז על הרשע ששב בתשובה והבעל‬ ‫מידי עלתה בבית ה' כן תכעיסנה (שמואל א א‪-‬ז) בגמ' ב"מ‬ ‫תשובה לבו יותר נשבר מלבו של הצדיק‪ ,‬ואיתא במדרש תנחומא‬ ‫(טז‪ ).‬איתא שכאשר פנינה ציערה את חנה על שאין לה ולד‬ ‫וכן אצל משה שאמר לקב"ה הוא עצמו הרי לא עשה עבירות כלל‬ ‫עה"פ האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי שאצל‬ ‫ופעמים לקח עבירות של ישראל על גביו כדי שלא יכביד החטא‬ ‫השמים כתוב לשון האזנה כי משה היה בשמים והיה קרוב‬ ‫על ישראל וכעת אמר לקב"ה שאם לא ימחול לישראל וימחה‬ ‫לשמים ורחוק מהארץ ולשון האזנה שייך על מקום קרוב‬ ‫אותם הרי שאינו צריך לקחת העבירות שלהם עליו וא"כ שיקח‬ ‫ושמיעה שייך על מקום רחוק לכן כיון שהיה רחוק מהארץ אמר‬ ‫את העבירות שלהם מעליו וכך יהיה צדיק גמור ולא יצטרך שום‬ ‫על הארץ לשון שמיעה והיה קרוב לשמים לכן אמר עליהם לשון‬ ‫ספר ואפי' לא בספרם של צדיקים גמורים (א‪.‬ה‪ -‬עיי"ש עוד)‪.‬‬ ‫האזנה‪.‬‬ ‫מהר"ם שי"ף (ר"ה טז‪):‬‬ ‫והקב"ה קרוב לשבורי לב וא"כ הרשע ששב בתשובה שלבו שבור‬ ‫הקב"ה קרוב אליו לכן לגביו נאמר לשון האזנה "ומאזין תרועה"‬ ‫הסיבה שנענשה פנינה‬ ‫והצדיק רחוק יותר לשון נאמרה לשון שמיעה "שומע קול‬ ‫עד עקרה ילדה שבעה ורבת בנים אומללה (שמואל א ב‪-‬ה)‬ ‫שופר"‪ ,‬ודברי פי חכם חן‪.‬‬ ‫פרש"י על כל בן שילדה חנה קברה פנינה ב' בנים‪.‬‬ ‫פרי מגדים (או"ח סי' תקצ"ב א"א סק"א)‬ ‫ויש להקשות דבגמ' ב"ב (טז‪ ).‬איתא דפנינה לשם שמים התכונה‬ ‫ומדוע נענשה‪ ,‬וי"ל דמוכח שאין זו דרך נכונה לצער את חבירו‬ ‫האם יש צדיקים ורשעים שלא יכתבו בשום ספר מג'‬ ‫אפילו שמתכוין לטובה‪ ,‬וכעין שאמרו שאין לגנוב ע"מ לשלם‬ ‫הספרים‬ ‫תשלומי כפל‪.‬‬ ‫טעמא דקרא‬ ‫שלשה ספרים נפתחים וכו' (ר"ה טז‪ ):‬בגמ' איתא שלשה‬ ‫(שמואל)‬ ‫ספרים נפתחים בר"ה אחד של רשעים גמורים ואחד של צדיקים‬ ‫גמורים ואחד של בינונים‪.‬‬ ‫מה מתכסה בראש השנה ומדוע‬ ‫ונאמרו בגמ' ב' דעות מנין לומדים זאת‪ ,‬ר' אבין מפרש שלומדים‬ ‫תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו כי חק לאלוקי יעקב‬ ‫זאת ממה שאמר דוד המלך ימחו מספר חיים ועם צדיקים לא‬ ‫משפט לאלוקי ישראל (תהלים פא‪-‬ד) ובגמ' איזהו חג‬ ‫יכתבו‪ ,‬ימחו מספר זה ספרן של רשעים גמורים‪ ,‬חיים זה ספרן‬ ‫שהלבנה מתכסה בו זה ר"ה‪.‬‬ ‫של צדיקים גמורים‪ ,‬ועם צדיקים אל יכתבו זה ספרן של בינונים‪,‬‬ ‫ונראה לפרש דאיתא בגמ' ערכין (י‪ ).‬שבראש השנה ויום כיפור‬ ‫ור' נחמן בר יצחק לומד זאת ממה שאמר משה רבינו ואם אין‬ ‫אין אומרים שירה אפשר ספרי חיים ומתים פתוחים לפני‬ ‫מחני נא מספרך אשר כתבת‪ ,‬מחני זה ספרן של רשעים‪ ,‬מספרך‬ ‫וישראל אומרים שירה‪ ,‬וזה הפירוש "תקעו בחודש שופר"‬ ‫זה ספרן של צדיקים‪ ,‬אשר כתבתי זה ספרן של בינונים‪.‬‬ ‫ואימתי "בכסה ליום חגנו" בזמן שהוא חג ומכסים את זה שהוא‬ ‫ויש להקשות קושיא גדולה אליבא דב' הדעות‪ ,‬למאן דדריש‬ ‫חג ע"י שלא אומרים בו שירה למרות שנקרא מועד בשונה‬ ‫מדוד יש להקשות הניחא שימחו מספרן של צדיקים ושל בינונים‬ ‫משאר חגים שאומרים שירה‪.‬‬ ‫אך איך ימחו מספרן של רשעים דא"כ היכן יכתבו הרי יש רק ג'‬ ‫והטעם שלמרות שהוא חג לא אומרים בו שירה זה "כי חק‬ ‫ספרים‪ ,‬ועל מאן דדריש ממשה קשה דהניחא שימחה מספרן של‬ ‫לאלוקי יעקב" ואיתא בגמ' ביצה (טז‪ ).‬חוק הוא מזונות‪ ,‬כלו'‬ ‫רשעים ושל בינונים אך כיצד ימחה מספרן של צדיקים דא"כ‬ ‫שביום זה נידון האדם על כל מזונתיו‪" ,‬משפט לאלוקי יעקב"‬ ‫היכן יכתב הרי יש רק ג' ספרים‪.‬‬ ‫שביום זה שופט אלוקי יעקב את בניו מי יחיה ומי ימות‪ ,‬והיינו‬ ‫ונראה פירוש הענין שהנה אדם שמלוה כסף או לוה כסף צריך‬ ‫שספרי חיים ומתים פתוחים לפני לכן אין אומרים שירה‪,‬‬ ‫להחזיק ספרים שכתוב בהם ממי הלוה או למי הלוה אך אדם‬ ‫ומתכסה החג‪.‬‬ ‫שרק מלוה לאחרים ולעולם אינו לוה אינו צריך ספר שהרי יש לו‬ ‫משך חכמה (פר' אמור)‬ ‫שטרות שהמלוה מחזיק השטר‪ ,‬וכן מי שלעולם אינו מלוה אלא‬ ‫רמז למאה תקיעות‬ ‫לוה אינו צריך ספר שאין לו מה לכתוב דהכל חייב לאחרים‬ ‫המחזיקים שטרות‪.‬‬ ‫זכרון תרועה (ויקרא כג‪-‬כד) בראש השנה תוקעין מאה‬ ‫כן הדבר לדידן שכתב הרי"ף שצדיקים גמורים הם אלו שיש להם‬ ‫תקיעות‪ ,‬ויש ליתן רמז וטעם למנין זה דוקא‪.‬‬ ‫רוב מצוות ומיעוט עבירות רשעים יש להם רוב עבירות ומיעוט‬ ‫במדרש תנחומא (פר' תזריע סי' ג') וכן בויקרא רבה (כז‪-‬ז) איתא‬ ‫מצות ובינונים יש להם מחצה מצוות ומחצה עבירות‪ ,‬וכל אלו‬ ‫מאה פעיות האשה פועה כשהיא יושבת על המשבר צ"ט למיתה‬ ‫נחשבים פורעין ולווין שהעושה מצוה מלוה והעושה עבירה לוה‬ ‫ואחד לחיים‪.‬‬ ‫וכל אלו צריכין ספרים אבל צדיק גמור שעושה רק מצות משול‬ ‫וזה הטעם למנין ק' תקיעות שהרי "היום הרת עולם" ותבל‬ ‫כמי שמלוה בלבד ורשע גמור שעושה רק עבירות משול כלוה‬ ‫ומלואה נחשבת כיושבת על המשבר אם לחסד או לשבט‪ ,‬ולכן‬ ‫שרק לוה ושני אלו אין צריכים ספרים‪ ,‬וזה שהתפלל דוד על‬ ‫תוקעים ק' תקיעות צ"ט למיתה ואחת לחים‪.‬‬ ‫רודפיו שיהיו רשעים גמורים ואל יכתבו בשום ספר אף לא בשל‬ ‫משך חכמה‬ ‫(פר' אמור)‬ ‫רשעים גמורים‪.‬‬ ‫מוקדש לע"נ הרבנית הצדקנית‬ ‫מוקדש לע"נ סבי‬ ‫מרת חנה בת ויקטוריה נעמה ע"ה‬ ‫הגה"צ רבי משה בן עישה מלכה זצוק"ל‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫שבי"א מנ"א פקידת שנתו – ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬