gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אוצר באר יעקב · Otzar Beer Yakov — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: אוצר באר יעקב · Otzar Beer Yakov

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

אוצר באר יעקב · Otzar Beer Yakov — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון קצ"ב )שנה ה'(‬ ‫ראש השנה תשפ"ז‬ ‫שיעורי הגאון הגדו‪ ‬מוה"ר רבי יעקב גרינווא‪‬ד ש‪‬יט"א‬ ‫רב בית המדרש דחסידי בע‪‬זא "זכרון רפא‪ "‬בני ברק וחבר הביד"צ דקה‪ ‬מחזיקי הדת באר"י‬ ‫הבד‪‬ה בתפי‪‬ה ביום טוב שח‪ ‬במוצאי שבת‬ ‫שכח לומר 'ותודיענו' ונזכר קודם שסיים הברכה ‪ ‬סתירה במטה אפרים בין שכח 'ותודיענו' לשכח 'וכתוב לחיים' ‪ ‬ביאור‬ ‫השבט הלוי שב'ותודיענו' אינו חוזר כיון שמבדיל על הכוס ‪ ‬רוצה להחמיר ולחזור אחר שאמר 'ותתן לנו ה' אלהינו' ‪ ‬סתירה‬ ‫במטה אפרים בין שכח 'ותודיענו' לשכח 'עננו' ‪ ‬הזכרת שם שמים שלא בתורת ברכה ‪ ‬אומר נוסח בתורת חיוב ללא הזכרת‬ ‫שמות ‪ ‬סתירות בדעת הב"ח בהזכרת שם שמים שלא בתורת ברכה ‪ ‬יישוב הסתירות הנ"ל שבמקום צורך התירו לחזור‬ ‫ולהזכיר שם שמים ‪ ‬שכח להבדיל בתפילה וטעם ‪ ‬שכח הבדלה בתפילה ועשה מלאכה האסורה בשבת ומותרת ביום טוב ‪‬‬ ‫עשה מלאכה האסורה גם ביום טוב ‪ ‬עשה מלאכה האסורה בחול המועד במוצאי יום טוב ראשון ‪ ‬טעם או עשה מלאכה קודם‬ ‫תפילת ערבית ‪ ‬עשה מלאכה אחר ערבית מבעוד יום ‪ ‬ביאור החילוק ביום טוב שחל במוצאי שבת לסברת הברכת הבית‬ ‫כמה שמות‪ .‬ובאמת שכך משמע פשטות‬ ‫שבת שהוא יום טוב אינו חוזר‪ .‬אמנם לפי‬ ‫שכח לומר 'ותודיענו'‬ ‫לשון השולחן ערוך )או"ח סי' רצד סעי' ד( שכתב‬ ‫מה שנתבאר שטעם המטה אפרים משום‬ ‫ונזכר קודם שסיים הברכה‬ ‫שכשסיים הברכה אינו חוזר‪ ,‬ומשמע מזה‬ ‫שכל שלא סיים הברכה חוזר‪ ,‬ולא שאומרה‬ ‫שהזכיר השם‪ ,‬לא קשה כלל מכל מוצאי‬ ‫שבת‪ ,‬ששם אין הזכרת השם בתוך הברכה‪,‬‬ ‫הדין פשוט‪ ,‬שמי ששכח לומר‬ ‫'ותודיענו' בתפילת ערבית של‬ ‫הנה‬ ‫במקומה‪.‬‬ ‫ולכן פשוט שחוזר כל שלא סיים הברכה‪.‬‬ ‫יום טוב שחל במוצאי שבת‪ ,‬אינו חוזר‬ ‫על כל פנים אף לפי דעתו של המטה‬ ‫סתירה במטה אפרים בין שכח‬ ‫להתפלל‪ ,‬שהרי הבדלה בתפילה אינה‬ ‫אפרים שאין לחזור ולומר הזכרת השם‪ ,‬מכל‬ ‫'ותודיענו' לשכח 'וכתוב לחיים'‬ ‫מעכבת‪ ,‬כבכל מוצאי שבת שחל בחול‬ ‫מקום אומרה במקום שנזכר‪ .‬ואם כן צריך‬ ‫עוד יש לעיין ולהעיר על מה שכתב‬ ‫שנפסק בשולחן ערוך )או"ח סי' רצד סעי' א(‬ ‫עיון מדוע כאן לענין 'ותודיענו' כתב שאחר‬ ‫המטה אפרים שאם כבר אמר 'ותתן לנו ד'‬ ‫שאם שכח לומר 'אתה חוננתנו' אינו חוזר‪,‬‬ ‫שהזכיר השם שוב אינו אומרה כלל‪ ,‬מדוע‬ ‫אלהינו' אינו חוזר‪ ,‬והטעם כמו שנתבאר‬ ‫מאחר שמבדיל על הכוס‪ .‬וכן מביא הביאור‬ ‫לא יאמרנה במקום שנזכר בתוך הברכה‪.‬‬ ‫בכדי שלא תהא הזכרת השם לבטלה‪ ,‬ממה‬ ‫הלכה )שם ד"ה ואם( בשם הפרי מגדים שהוא‬ ‫ביאור השבט הלוי שב'ותודיענו'‬ ‫שכתב למעלה )סי' תקפב סעי' י( שאם שכח‬ ‫הדין במוצאי שבת שהוא יום טוב‪ .‬וכן כתב‬ ‫אינו חוזר כיון שמבדיל על הכוס‬ ‫בעשרת ימי תשובה לומר בברכת הודאה‬ ‫עוד במשנה ברורה )סי' תצא ס"ק ד(‪.‬‬ ‫אמנם בשו"ת שבט הלוי )ח"ט סי' כג( כתב‬ ‫'וכתוב לחיים'‪ ,‬אם סיים הברכה היינו שכבר‬ ‫גדולה מזו כתב המטה אפרים )סי'‬ ‫לבאר עיקר דעת המטה אפרים מדוע אינו‬ ‫אמר 'ברוך אתה ה'' ודאי אינו חוזר‪ ,‬אבל‬ ‫תקצט סעי' ז(‪ ,‬שלא רק כשנזכר אחר שסיים‬ ‫חוזר לומר 'ותודיענו' כשנזכר קודם שסיים‬ ‫קודם לזה כשלא הזכיר עדיין השם של‬ ‫הברכה אינו חוזר‪ ,‬אלא אף כשעומד בתוך‬ ‫הברכה‪ ,‬על פי דברי המעדני יום טוב )ברכות‬ ‫חתימת הברכה דעת הפרי מגדים )שם א"א ס"ק‬ ‫הברכה‪ ,‬אם כבר המשיך ואמר תיבות 'ותתן‬ ‫פ"ד סי' יז אות ז( שאף לדעת הסוברים שאף‬ ‫ד‪ ,‬וכן כתב בסי' קיד א"א ס"ק ד( שחוזר למקומו‪,‬‬ ‫לנו ה' אלהינו' שוב אין לו לחזור ולומר‬ ‫בדברים שאין מעכבים‪ ,‬כל שלא התחיל‬ ‫היינו שיאמר 'וכתוב לחיים טובים כל בני‬ ‫'ותודיענו'א‪ .‬ובפשטות טעמו שאין לחזור‪,‬‬ ‫בברכה שאחריה חוזר אף שכבר סיים‬ ‫בריתך וכל החיים וכו''‪ ,‬אף כשכבר אמר‬ ‫מחמת שכבר הזכיר שם שמים‪ ,‬שאם יחזור‬ ‫הברכה‪ ,‬מכל מקום בשכח 'אתה חוננתנו'‬ ‫'האל ישועתנו' ועל ידי שחוזר למקומו חוזר‬ ‫לומר 'ותודיענו' ויאמר שוב ו'תתן לנו' נמצא‬ ‫במוצאי שבת מודים הם שאינו חוזר‬ ‫ומזכיר שם שמים‪ .‬והמטה אפרים כתב על‬ ‫שהזכיר שם שמים לבטלה‪ ,‬ולפי זה אם אמר‬ ‫כשסיים הברכה‪ ,‬כיון שיש לו תקנה בהבדלה‬ ‫דברי הפרי מגדים 'ולדידי צריך עיון'‪ ,‬ופסק‬ ‫רק תיבות 'ותתן לנו' חוזר‪.‬‬ ‫על הכוס‪ .‬ואם כן גם לעניננו אפשר לומר‬ ‫שאם כבר הזכיר השם יאמר 'וכתוב לחיים'‬ ‫אולם ראה בהליכות שלמה )הל' תפילה‬ ‫סברא זו‪ ,‬שכיון שיש לו תקנה בהבדלה על‬ ‫במקומו‪ ,‬היינו קודם אמירת 'ברוך אתה ה''‪,‬‬ ‫פט"ז סעי' ג( שנראה מדבריו‪ ,‬שאף כשאמר‬ ‫הכוס אין כל כך צורך בהבדלה זו שבתפילה‪,‬‬ ‫ולא יחזור לומר 'וכל החיים'‪.‬‬ ‫רק תיבות 'ותתן לנו' ולא הזכיר עדיין‬ ‫ולכן אין לו לחזור ולומר הזכרת השם שלא‬ ‫וראה בשולחן ערוך הרב )סי' תקפב סעי'‬ ‫השם אינו חוזר‪ .‬ובדבר הלכה שם )אות ד(‬ ‫לצורך‪ ,‬ואין זה דומה לכל מוצאי שבת שחוזר‬ ‫ו( שפסק גם הוא שאומרה במקום שנזכר‪.‬‬ ‫העיר‪ ,‬שאף שבכל מוצאי שבת לגבי 'אתה‬ ‫לומר 'אתה חוננתנו' כל שלא סיים הברכה‪,‬‬ ‫והמשנה ברורה )שם ס"ק טז( פסק כדעת הפרי‬ ‫חוננתנו' נראה מדברי השולחן ערוך )סי' רצד‬ ‫ששם אין הזכרת השם בתוך הברכה‪.‬‬ ‫מגדים שאף בדברים שאין מעכבים ואין‬ ‫סעי' ד( שכל שלא סיים הברכה חוזר‪ ,‬ואם כן‬ ‫ולפי דבריו מיושבים דברי המטה אפרים‪,‬‬ ‫חוזרים עליהם‪ ,‬אם נזכר קודם שאמר השם‬ ‫גם כאן היה צריך להיות הדין כן‪ ,‬מכל מקום‬ ‫ואין סתירה בין דבריו כאן לענין ותודיענו‬ ‫של סיום הברכה חוזר למקומו אף שיש‬ ‫כבר הורה זקן בעל המטה אפרים שבמוצאי‬ ‫‪‬‬ ‫)או"ח סי' קז סעי' א( שבשבת ויום טוב אין מתפללים נדבה‪,‬‬ ‫תמה על דבריו‪ ,‬וכתב שבוודאי שגגה נפלטה מקולמוסו‪,‬‬ ‫א( עוד כתב המטה אפרים‪ ,‬שאף שאינו חייב לחזור‪,‬‬ ‫כיון שאין נדרים ונדבות קריבים בהם‪ .‬וכן תמה בקצה‬ ‫שרק במוצאי שבת או מוצאי יום טוב שהם חול שייך‬ ‫מכל מקום אם ירצה להחמיר על עצמו יכול לחזור‬ ‫המטה‪.‬‬ ‫לומר כן שיתפלל נדבה אם ירצה‪ ,‬אבל כאן שהוא יום‬ ‫ולהתפלל שנית בתורת נדבה‪ ,‬אבל רק בתנאי שיאמוד‬ ‫טוב אינו רשאי להתפלל נדבה‪ ,‬כנפסק בשולחן ערוך‬ ‫בנפשו שיוכל לכוון מתחילה ועד סוף‪ .‬אך באלף המגן‬ ‫‪‬‬ ‫לנו וכו''‪ ,‬אף שחוזר ומזכיר השם‪ .‬אך לדעת‬ ‫דווקא על ברכה לבטלה‪ ,‬אבל כל שאינו אומר‬ ‫לבין דבריו שבסי' תקפב לענין וכתוב‬ ‫הבגדי ישע יש לעיין אם זה דומה לדברי‬ ‫ברכה לבטלה רק מזכיר שם שמים לבד‪,‬‬ ‫לחיים‪ ,‬שאפשר לומר שבהבדלה בתפילה‬ ‫הרמ"א‪ ,‬וגם כאן יש איסור לחזור‪ ,‬מאחר‬ ‫מדוע יגרע מתפילות ותחנונים שרשאי אדם‬ ‫שאין בה צורך כל כך לא חייבוהו לומר אף‬ ‫שחוזר ואומר השם בתורת חובה‪ .‬או שמא‬ ‫לאמרם כל היום‪ ,‬אף שיש בהם הזכרת שמות‪.‬‬ ‫במקום שנזכר‪ ,‬אחר שלא אמר במקומו‪,‬‬ ‫כיון שמכל מקום הוא אומר ברכה‪ ,‬והזכרה‬ ‫אך בבגדי ישע )שם‪ ,‬הובאו דבריו בביאור הלכה‬ ‫ואין זה דומה לכל מוצאי שבת שיכול לחזור‬ ‫זו אומר בתוך הברכה אין זה דומה לדברי‬ ‫ד"ה ואין( כתב ליישב קושית המגן אברהם‪,‬‬ ‫למקומוב‪.‬‬ ‫הרמ"א‪ ,‬ששם נחשבת אמירת יעלה ויבוא‬ ‫שיש חילוק בין אומר שם שמים בתורת‬ ‫רוצה להחמיר ולחזור אחר‬ ‫בהרחמן לברכה בפני עצמה‪ ,‬אבל כאן אינה‬ ‫תחינה ובקשה שזה ודאי מותר‪ ,‬לבין אומרה‬ ‫שאמר 'ותתן לנו ה' אלהינו'‬ ‫ברכה נפרדת אלא אומרה תוך הברכה‪.‬‬ ‫בתורת חובה שאז נחשב הדבר כברכה‬ ‫וראה עוד שם בשבט הלוי שכתב‬ ‫סתירות בדעת הב"ח בהזכרת‬ ‫לבטלה‪ .‬ולכן כתב הרמ"א שאין לומר יעלה‬ ‫שמלשון המטה אפרים שכתב 'כיון שהתחיל‬ ‫שם שמים שלא בתורת ברכה‬ ‫ויבוא בהרחמן‪ ,‬מאחר שאומרו בתורת חובה‬ ‫לומר ותתן לנו ה' אלהינו שוב אין להחמיר‬ ‫עוד מצאנו בדברי הפוסקים נידון בענין‬ ‫מצד החיוב שהיה עליו לאמרו‪ .‬וכן כתב‬ ‫על עצמו לחזור ולומר ותודיענו'‪ ,‬משמע‬ ‫זה‪ .‬שהנה הב"ח )סי' קיד אות ז( כתב בביאור‬ ‫בשו"ת רב פעלים )או"ח ח"ב סי' לז( ביישוב דברי‬ ‫שסבר שאינו חייב להחמיר ולחזור‪ ,‬אבל‬ ‫הרמ"א‪.‬‬ ‫אם ירצה לחזור רשאי‪ ,‬שאף שלא חייבוהו‬ ‫דעת הטור שם‪ ,‬שאם שכח לומר מוריד‬ ‫הגשם בימות הגשמים ונזכר קודם שסיים‬ ‫כיסוד זה כתב גם החוות דעת )יו"ד סי' קי‬ ‫משום שמבדיל על הכוס‪ ,‬מכל מקום רשאי‬ ‫הברכה‪ ,‬אומרה במקום שנזכר‪ ,‬ואין עליו‬ ‫בדיני ספק ספיקא‪ ,‬על דברי הש"ך ס"ק כ(‪ ,‬שבתורת‬ ‫לחזור‪ .‬ולפי מה שנתבאר לא יהא רשאי‬ ‫חיוב לחזור ולאמרה במקומה‪ .‬אמנם אם‬ ‫נדבה מותר אף לומר נוסח ברכה‪ ,‬כמו‬ ‫לחזור למקומו מאחר שהזכיר השם‪ ,‬אלא‬ ‫ירצה לחזור ולומר משיב הרוח ומוריד‬ ‫שמותר להתפלל בתורת נדבה אף שאומר‬ ‫רשאי לאומרה במקום שנזכר וכפי שכתב‬ ‫הגשם מכלכל חיים וכו' רשאי לחזור‪ ,‬כיון‬ ‫ברכות‪ ,‬ואין איסור הזכרת שם לבטלה אלא‬ ‫המטה אפרים לענין 'וכתוב לחיים'‪.‬‬ ‫שאין שם הזכרת השם‪ ,‬אבל לא יחזור‬ ‫בתורת ברכה חיובית‪.‬‬ ‫סתירה במטה אפרים בין‬ ‫לתחילת הברכה לומר 'אתה גבור לעולם ה'‬ ‫אומר נוסח בתורת חיוב ללא הזכרת שמות‬ ‫שכח 'ותודיענו' לשכח 'עננו'‬ ‫וכו'‪ ,‬שחוזר ואומר הזכרת שם שמים שלא‬ ‫והנה מדברי הבגדי ישע נראה שסבר‪,‬‬ ‫באלף המגן )סי' תקפב( הקשה על מה‬ ‫לצורך‪ ,‬ויש בזה איסור משום לא תשא‪.‬‬ ‫שכשאומרה בתורת חיוב ברכה אסור אף‬ ‫שחולק המטה אפרים על הפרי מגדים‬ ‫ובמאמר מרדכי )שם ס"ק יב( תמה על דברי‬ ‫כשאין בה הזכרת שמות‪ ,‬וכל שאומר איזה‬ ‫וסובר שכל שהזכיר שם שמים אינו חוזר‪,‬‬ ‫הב"ח‪ ,‬איזה איסור יש בהזכרת שם שמים‬ ‫נוסח של תפילה בתורת חיוב ברכה נחשב‬ ‫אף שאין זה שם של חתימת הברכה‪ ,‬ממה‬ ‫כשאינו אומרה בתורת ברכה‪ .‬ובב"ח עצמו‬ ‫כברכה לבטלה‪.‬‬ ‫שכתב המטה אפרים עצמו )סי' תרב סעי' ח(‬ ‫להלן )סי' קכד( משמע שרשאי אדם לומר‬ ‫שכתב להוכיח מדברי הגמרא )ברכות‬ ‫לענין אמירת 'עננו' בתענית ציבור‪ ,‬שאם‬ ‫בלחש עם השליח ציבור נוסח כל ברכות‬ ‫מה‪ (:‬שנסתפקו אמוראים אם יש חיוב זימון‬ ‫שכח השליח ציבור לומר 'עננו' בין גואל‬ ‫שמונה עשרה‪ ,‬ובלבד שלא יאמר החתימותד‪.‬‬ ‫כשכל המסובים שווים ואין ביניהם אחד‬ ‫לרופא‪ ,‬אף שאם כבר סיים ברכת רפאנו‬ ‫גם השדי חמד )שם( האריך הרבה בענין‬ ‫שהוא גדול מכולם‪ ,‬ובירכו בלי זימון‪ .‬וקשה‬ ‫אינו חוזר‪ ,‬אלא אומרה בתוך ברכת שומע‬ ‫הזכרת שם שמים שלא בדרך ברכה‪ .‬והביא‬ ‫מדוע לא זימנו מספק‪ ,‬שהרי אין שם הזכרת‬ ‫תפילה‪ ,‬מכל מקום כל שלא סיים ברכת‬ ‫בשם ספר פתח הדביר להקשות סתירה‬ ‫שם שמים‪ .‬ובהכרח שאם מזמנים לשם‬ ‫רפאנו חוזר לומר עננו‪ ,‬ואחריה חוזר ואומר‬ ‫בדברי הב"ח‪ ,‬שבסי' קיד כתב שאין לחזור‬ ‫ברכה יש איסור בדבר‪.‬‬ ‫שוב ברכת רפאנו מתחילתה‪.‬‬ ‫לאתה גבור‪ ,‬משום הזכרת שם שמים שלא‬ ‫עוד כתב הבגדי ישע להוכיח כן‪ ,‬ממה‬ ‫וקשה מדוע מחלק בין סיים ברכת רפאנו‬ ‫לצורך‪ ,‬ואילו בסי' קיט פסק הב"ח לענין‬ ‫שנפסק שכשאדם מסופק אם חייב בברכת‬ ‫ללא סיים‪ ,‬והרי אף בלא סיים הברכה כבר‬ ‫שליח ציבור ששכח לומר בתענית ציבור‬ ‫המוציא לא יברך‪ ,‬ומדוע לא אמרו שיאמר‬ ‫הזכיר שם שמים כשאמר רפאנו ה'‪ ,‬ואף על‬ ‫עננו בין גואל לרופא‪ ,‬שאף כשהתחיל בברכת‬ ‫'בריך רחמנא מלכא דעלמא מריה דהאי‬ ‫פי כן דעתו בזה שיחזור‪ ,‬ולא כתב שיאמר‬ ‫רפאנו כל שלא סיים אותה חוזר לומר עננו‪,‬‬ ‫פיתא' שיוצאים בנוסח זה כמבואר בגמרא‬ ‫עננו בשומע תפילה כמו בסיים הברכה‪,‬‬ ‫וכמו שהבאנו למעלה בשם המטה אפרים‪.‬‬ ‫)שם מ‪ ,(:‬ואין בזה הזכרת שם שמים לבטלה‪.‬‬ ‫ונמצאו דבריו סותרים זה את זה‪ .‬וכן הקשו‬ ‫הרי שלא חשש הב"ח להזכרת שם שמים‬ ‫ומוכח שיש איסור לומר נוסח בתורת ברכה‬ ‫בקצה המטה ובשדי חמד )ח"ט מערכת ר"ה סי' ג‬ ‫שלא לצורך במה שחוזר ואומר רפאנו ה'‪ ,‬אף‬ ‫אף בלי הזכרת שם שמים‪.‬‬ ‫אות ג( על דברי המטה אפריםג‪.‬‬ ‫שיש לו תקנה לאמרה בשומע תפילה כמו‬ ‫הזכרת שם שמים שלא בתורת ברכה‬ ‫גם בחוות דעת )שם( מבואר שהאיסור‬ ‫שעושים כשסיים ברכת רפאנו‪.‬‬ ‫הוא אף בלי הזכרת שם שמים‪ .‬אך מצד שני‬ ‫בעצם מה שנחלקו הפרי מגדים והמטה‬ ‫יישוב הסתירות הנ"ל שבמקום צורך‬ ‫מבואר‪ ,‬שכל שאינו אומר הברכה בתורת‬ ‫אפרים אם בדברים שאינם מעכבים חוזרים‬ ‫התירו לחזור ולהזכיר שם שמים‬ ‫חיוב מודים כולם למגן אברהם שאין איסור‬ ‫כשהזכיר שם שמים ועדיין לא סיים הברכה‪,‬‬ ‫אולי יש ליישב דעת הב"ח‪ ,‬שסבר שאף‬ ‫אף להזכיר שם שמים‪ ,‬שהרי זה כתפילה‬ ‫והנידון הוא אם יש איסור לחזור ולומר שם‬ ‫שיש איסור הזכרת שם שמים אף שלא בדרך‬ ‫ובקשה שרשאי לאמרם כל היום‪.‬‬ ‫שמים כשאינו אומרו בתורת ברכה‪ ,‬הנה כבר‬ ‫ברכה‪ ,‬מכל מקום אין זה איסור גמור וחמור‬ ‫ואפשר שהמגן אברהם סבר שאף‬ ‫מצאנו לכמה פוסקים שדנו בזה‪.‬‬ ‫כל כך כאמירת ברכה גמורה לבטלה‪ ,‬וסבר‬ ‫שכשאומר נוסח של ברכה יש לחלק בין‬ ‫שהנה כתב הרמ"א )או"ח סי' קפח סעי' ז( לענין‬ ‫הב"ח שאין איסור בזה אלא כשאין צורך כלל‬ ‫אומרה בתורת חיוב לאומרה בתורת נדבה‪,‬‬ ‫מי ששכח לומר יעלה ויבוא בברכת המזון‬ ‫באמירתו‪ ,‬אבל כל שיש קצת צורך בדבר‬ ‫מכל מקום כל שאינו אומר נוסח של ברכה‬ ‫של ראש חודש‪ ,‬שהדין הוא שאינו חוזר‬ ‫אין חוששים להזכרת השם‪ ,‬ואין זה דומה‬ ‫אין איסור אף כשאומרה בתורת חיוב‪ ,‬ולכן‬ ‫מפני שאינו חייב לאכול פת‪ ,‬שאפשר שיש‬ ‫לאמירת ברכה שאינה מותרת אף במקום‬ ‫סבר שכשאומר יעלה ויבוא בהרחמן שאין‬ ‫לו לאמרו בתוך שאר הרחמן‪ ,‬כמו שנפסק )סי'‬ ‫צורך קצת‪ ,‬אם לא בדברים המעכבים שחייב‬ ‫זה נוסח ברכה אין איסור בדבר‪.‬‬ ‫קפז סעי' ד( לענין על הניסים בחנוכה ופורים‬ ‫לחזור מחמתם‪.‬‬ ‫ונמצא שבנידון שלפנינו כששכח לומר‬ ‫שאם לא אמרו יאמרנו בהרחמן‪ .‬וסיים‬ ‫ולכן לענין עננו שתיקנו לכתחילה‬ ‫'וכתוב לחיים' או 'ותודיענו' וכבר הזכיר‬ ‫הרמ"א וכתב 'ואולי יש לחלק כי ביעלה ויבוא‬ ‫לשליח ציבור לאומרה בתורת ברכה בפני‬ ‫השם‪ ,‬לדעת המגן אברהם בוודאי חוזר‬ ‫יש בו הזכרת שמות ואין לאמרו לבטלה'‪.‬‬ ‫עצמה‪ ,‬אף שאין ברכה זו מעכבת‪ ,‬ואם סיים‬ ‫למקומו כדעת הפרי מגדים‪ ,‬שאין כל איסור‬ ‫והמגן אברהם )ס"ק יח( תמה על דברי‬ ‫ברכת רפאנו אינו חוזר אלא אומרה בשומע‬ ‫לדעתו לחזור ולומר וכל החיים וכו' או 'ותתן‬ ‫הרמ"א‪ ,‬שאיסור הזכרת שם שמים הוא‬ ‫‪‬‬ ‫ד( אך לפי דברי האחרונים הנ"ל לא קשה משם‪ ,‬ששם‬ ‫ג( ואכן ראה באליה רבה )סי' קיט ס"ק ו( שמביא בשם עולת‬ ‫ב( אמנם ראה במגן אברהם )סי' קיד ס"ק ח( שלא סבר‬ ‫אינו אומר בתורת חובה‪ ,‬מה שאין כן ב'אתה גבור' חוזר‬ ‫תמיד שאף בהתחיל רפאנו ה' אינו חוזר‪ ,‬בכדי שלא‬ ‫סברא זו לחלק בין הבדלה בתפילה לשאר הזכרות‪,‬‬ ‫ואומר בתורת חובה‪.‬‬ ‫יוציא שם שמים לבטלה‪ .‬ושכן משמע במהרש"ל‪ .‬אבל‬ ‫שהוכיח מדין אתה חוננתנו שבדברים שאין מעכבים אין‬ ‫כל הפוסקים לא כתבו כן‪.‬‬ ‫חוזרים אחר שסיים הברכה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שהוא יום טוב הדין כן אף בעשה מלאכה‬ ‫שכח הבדלה בתפילה ועשה מלאכה‬ ‫תפילה‪ ,‬מכל מקום כשלא סיים ברכת רפאנו‪,‬‬ ‫ודלא כפרי מגדים‪.‬‬ ‫האסורה בשבת ומותרת ביום טוב‬ ‫ואם לא נחייב אותו לחזור נמצא שביטל‬ ‫אמנם הפרי מגדים )שם( כתב לחלק בזה‬ ‫ברכת עננו שתיקנו לאמרה בפני עצמה‪,‬‬ ‫טעם או עשה מלאכה קודם תפילת ערבית‬ ‫נחשב הדבר שיש צורך בחזרתו‪ ,‬והתירו לו‬ ‫והנה בהמשך דבריו )אות ד( כתב התהלה‬ ‫לענין מוצאי שבת שהוא יום טוב‪ ,‬שאם עבר‬ ‫ועשה מלאכה האסורה בשבת ומותרת ביום‬ ‫לחזור ולומר ברכת עננו‪ ,‬ולא חששו למה‬ ‫לדוד‪ ,‬שאף שגם בטעה או עשה מלאכה‬ ‫שעל ידי זה יחזור ויזכיר שם שמים שכבר‬ ‫קודם תפילת ערבית ואחר כך התפלל ושכח‬ ‫טוב‪ ,‬בוודאי הדין כבכל מוצאי שבת שחוזר‬ ‫ומתפלל‪ ,‬אמנם אם עשה מלאכה שאסורה גם‬ ‫הזכיר‪ .‬מה שאין כן בשכח להזכיר גשם‬ ‫להבדיל בתפילה‪ ,‬נחשב טעה בזו ובזו‪ ,‬מכל‬ ‫אין לו שום צורך לחזור לאתה גבור‪ ,‬ולכן‬ ‫מקום פשוט שזהו רק כשעשה מלאכה אחר‬ ‫ביום טוב‪ ,‬יש צד לומר שאינו בכלל טעה בזו‬ ‫ובזו‪ ,‬שהרי אין ההבדלה מתירתו במלאכה‬ ‫סבר הב"ח שבזה אין לו שום היתר לחזור‬ ‫שנעשה לילה קודם שהתפלל‪ ,‬אבל אם‬ ‫ולהזכיר שם שמים שלא לצורך‪.‬‬ ‫עשה מלאכה בשבת מבעוד יום‪ ,‬ודאי שלא‬ ‫זו‪ ,‬ואף אחר שיבדיל הוא עדיין אסור‬ ‫במלאכה מצד יום טוב‪ .‬ואין זה דומה למוצאי‬ ‫לפי זה מיושבים גם דברי המטה אפרים‬ ‫נחשב טעה בהבדלה‪.‬‬ ‫שבת שהוא חול‪ ,‬שהאיסור מלאכה הוא רק‬ ‫שהבאנו למעלה‪ ,‬ולא קשה הסתירה שהקשו‬ ‫אך פשוט שדבריו אלו אינם סותרים למה‬ ‫מחמת שעדיין לא הבדיל‪ ,‬וההבדלה מתירתו‬ ‫האחרונים בדבריו‪ ,‬שבסי' תקפב לגבי 'וכתוב‬ ‫שכתב קודם‪ ,‬לחלוק על הפרי מגדים שאף‬ ‫במלאכה‪ .‬והניח הפרי מגדים בצריך עיון‪.‬‬ ‫לחיים' לא התיר לחזור ולומר 'וכל החיים'‪,‬‬ ‫כשאין ההבדלה מתירתו במלאכה נחשב‬ ‫ואילו בסי' תרב התיר לשליח ציבור לחזור‬ ‫טעה בזו ובזו‪ ,‬מאחר שמכל מקום עבר על‬ ‫עשה מלאכה האסורה גם ביום טוב‬ ‫ולומר עננו אחר שאמר רפאנו ה'‪ .‬ולפי מה‬ ‫איסור‪ .‬שכל זה הוא רק בעשה מלאכה בזמן‬ ‫באלף למטה )שם( כתב על דברי הפרי‬ ‫שכתבנו מיושבים דבריו‪ ,‬שבאופן ששכח‬ ‫שהיה ראוי להיות מותר‪ ,‬לולא האיסור של‬ ‫מגדים אלו 'ודבריו צ"ע'‪ .‬ולכאורה כוונתו‬ ‫לומר 'וכתוב לחיים' ויכול לאמרה במקום‬ ‫יום טוב‪ ,‬אבל עשיית מלאכה מבעוד יום‬ ‫להקשות מאי שנא בין טעם לעשה מלאכה‪,‬‬ ‫שנזכר כמו שפסק המטה אפרים אין לו שום‬ ‫אינה שייכת כלל להבדלה‪ ,‬והרי זה כעבר על‬ ‫שהרי גם לגבי איסור אכילה אין ההבדלה‬ ‫צורך לחזור‪ ,‬ולכן סבר שלא התירו לו לחזור‪,‬‬ ‫איסור בעלמא‪.‬‬ ‫מתירתו‪ ,‬שעדיין אסור באכילה מחמת חיוב‬ ‫אבל בברכת עננו שיש בה צורך לחזור‪,‬‬ ‫הקידוש של יום טוב‪ ,‬ואף על פי כן מסיק הפרי‬ ‫שהרי אם לא יחזור יפסיד הברכה שתיקנו‬ ‫עשה מלאכה אחר ערבית מבעוד יום‬ ‫מגדים שדינו כבכל מוצאי שבת כפי שהבאנו‪,‬‬ ‫חכמים לשליח ציבור‪ ,‬בזה אין לו לחשוש‬ ‫ונראה שגם אם כבר התפלל ערבית מבעוד‬ ‫שאין אומרים שנשכר מחמת זה שיש‬ ‫ולהזכיר שוב שם שמים‪.‬‬ ‫יום אחר פלג המנחה שרשאי להתפלל‪,‬‬ ‫עליו איסור נוסף‪ ,‬ואם כן גם לענין עשיית‬ ‫ושכח להבדיל בתפילה‪ ,‬ואחר כך עשה‬ ‫מלאכה נאמר כן‪ ,‬שאף שיש עליו איסור נוסף‬ ‫‪‬‬ ‫מלאכה קודם הלילה אין דינו כטעה בזו ובזו‪,‬‬ ‫של עשיית מלאכה מחמת יום טוב‪ ,‬מכל‬ ‫כיון שאסור מדאורייתא לעשות מלאכה‪,‬‬ ‫שכח להבדיל בתפילה וטעם‬ ‫מקום ההבדלה מורידה ממנו איסור שבת‪,‬‬ ‫ואין כל שייכות בין איסור זה לחיוב הבדלה‪.‬‬ ‫וכיון שעשה מלאכה קודם שהבדיל והוריד‬ ‫כתב המטה אפרים )סי' תקצט סעי' ו(‪ ,‬שאף‬ ‫ממנו איסור שבת‪ ,‬יהא חייב לחזור ולהתפלל‪.‬‬ ‫שאם שכח לומר 'ותודיענו' בתפילת ערבית‬ ‫ביאור החילוק ביום טוב שחל‬ ‫של יום טוב שחל במוצאי שבת אינו חוזר‬ ‫במוצאי שבת לסברת הברכת הבית‬ ‫ונראה לפרש וליישב דעת הפרי מגדים‪,‬‬ ‫להתפלל‪ ,‬מכל מקום אם קודם שהבדיל‬ ‫והנה מדברי הראשונים והפוסקים נראה‬ ‫שסבר שיש לחלק בין טעם לעשה מלאכה‪,‬‬ ‫על הכוס טעם דבר מאכל או עשה מלאכה‬ ‫שדין זה שטעם או עשה מלאכה קודם‬ ‫שבשלמא לגבי איסור אכילה‪ ,‬אף שיש עליו‬ ‫האסורה בשבת‪ ,‬צריך לחזור ולהתפלל‬ ‫שהבדיל חוזר ומתפלל הוא מדין קנס‪,‬‬ ‫איסור גם מחמת חיוב קידוש‪ ,‬מכל מקום‬ ‫ולומר 'ותודיענו' בתפילתו‪.‬‬ ‫שקנסו אותו חכמים על שעבר על איסור‪.‬‬ ‫כיון שאחר שיקדש ויבדיל יהא מותר היום‬ ‫ולכאורה דין זה פשוט הוא‪ ,‬שהרי כך‬ ‫אמנם בברכת הבית )שער מ שערי בינה ס"ק מ(‬ ‫באכילה‪ ,‬ואם יקדש ולא יבדיל יהא אסור‬ ‫נפסק בשולחן ערוך )סי' רצד סעי' א( בכל‬ ‫כתב לפרש טעם דין זה‪ ,‬שאף שעצם הבדלה‬ ‫באכילה‪ ,‬נמצא ששניהם מתירים אותו‬ ‫מוצאי שבת‪ ,‬בשכח 'אתה חוננתנו' וטעם‬ ‫בתפילה אינה מעכבת משום שאינה חשובה‬ ‫באכילה‪ ,‬וזה בלי זה אינו מועיל להתירו‪ ,‬לכן‬ ‫קודם שהבדיל על הכוס שחוזר ומתפלל‪,‬‬ ‫כל כך‪ ,‬שהרי מבדיל אחר כך על הכוס‪ ,‬מכל‬ ‫כל שאכל קודם הבדלה המתירתו באכילה‬ ‫שכך פירשו הראשונים דברי הגמרא )ברכות‬ ‫מקום זה שעשה מעשה איסור שטעם או‬ ‫צריך לחזור ולהתפלל‪ ,‬מה שאין כן לגבי‬ ‫לג‪ (.‬טעה בזו ובזו חוזר לראש‪ ,‬ואם כן הוא‬ ‫עשה מלאכה‪ ,‬ואילו היה מבדיל בתפילתו‬ ‫איסור מלאכה‪ ,‬כיון שכל היום של יום טוב‬ ‫הדין במוצאי שבת שהוא יום טוב‪.‬‬ ‫לא היה נחשב לו הדבר לאיסור‪ ,‬רק מחמת‬ ‫הוא אסור במלאכה זו‪ ,‬נמצא שאין ההבדלה‬ ‫מתירתו כלום לענין מלאכות האסורות‬ ‫אמנם באלף למטה ציין לדברי הפרי‬ ‫שלא הבדיל בתפילה נחשב מעשהו לאיסור‪,‬‬ ‫ביום טוב‪ ,‬לכן אין דינו כעשה מלאכה קודם‬ ‫מגדים )סי' רצד א"א ס"ק ג(‪ ,‬שדן בזה אם גם ביום‬ ‫נמצא שההבדלה שלו בתפילה היא גורמת‬ ‫שיבדיל על הכוס‪.‬‬ ‫טוב שחל במוצאי שבת הדין כן‪ .‬שהיה אפשר‬ ‫להחשיב מעשהו לאיסור‪ ,‬ולכן היא מעכבת‪.‬‬ ‫לומר סברא שדווקא במוצאי שבת שהוא חול‪,‬‬ ‫ונראה כוונתו שאף שההבדלה בתפילה‬ ‫עשה מלאכה האסורה בחול המועד‬ ‫שהאיסור לאכול הוא רק משום חיוב הבדלה‪,‬‬ ‫אינה מתרת את האיסור אכילה עד שיבדיל‬ ‫במוצאי יום טוב ראשון‬ ‫וההבדלה מתירתו באכילה‪ ,‬בזה שייך לומר‬ ‫על הכוס‪ ,‬מכל מקום אם היה מבדיל בתפילה‬ ‫ובתהלה לדוד )סי' רצד אות ג( כתב‪ ,‬שלדברי‬ ‫שקנסוהו וחייבוהו לחזור ולהתפלל כשעבר‬ ‫לא היה האיסור חמור כל כך‪ ,‬שהרי שם‬ ‫הפרי מגדים שנוטה לומר שבעשה מלאכה‬ ‫ואכל קודם הבדלה על הכוס‪ .‬אבל במוצאי‬ ‫הבדלה יש לה להבדלה בתפילה‪ ,‬ומחמת‬ ‫האסורה ביום טוב אינו חוזר ומתפלל‪ ,‬נמצא‬ ‫שבת שהוא יום טוב שאף אם יבדיל יש עליו‬ ‫שלא הבדיל בתחילה נחשב האיסור לאיסור‬ ‫שהקנס שקנסו חכמים בטעה בזו ובזו‬ ‫עדיין איסור אכילה מצד חיוב קידוש של יום‬ ‫חמור יותר‪.‬‬ ‫לחזור ולהתפלל‪ ,‬הוא רק כשהטעות שייכת‬ ‫טוב‪ ,‬וההבדלה לבדה אינה מתירתו באכילה‪,‬‬ ‫לפי סברת הברכת הבית אולי יש מקום‬ ‫להבדלה‪ ,‬ולכן בזה שאף אחר ההבדלה‬ ‫אפשר שבזה לא קנסוהו לחזור ולהתפלל‬ ‫לדברי הפרי מגדים‪ ,‬שאילו לטעם קנס‬ ‫נשאר האיסור בעינו‪ ,‬ואין הטעות שייכת‬ ‫ולהבדיל גם בתפילה‪ .‬אך כתב הפרי מגדים‬ ‫שקנסוהו על שעבר איסור‪ ,‬אין כל כך מקום‬ ‫להבדלה אינו חוזר להתפלל‪ .‬ולפי זה הוא‬ ‫שאין מסתבר לחלק בזה‪ ,‬דאטו משום שעבר‬ ‫לחלק בין מוצאי שבת שהוא חול לבין מוצאי‬ ‫הדין בכל מוצאי יום טוב ראשון שהוא חול‬ ‫על איסור נוסף לאכול קודם קידוש‪ ,‬יהא‬ ‫שבת שהוא יום טוב וכמו שכתב התהלה‬ ‫המועד‪ ,‬אם עשה מלאכה האסורה בחול‬ ‫נשכר שלא יצטרך לחזור ולהתפלל‪.‬‬ ‫לדוד‪ .‬אבל לפי סברתו שחוזר להתפלל רק‬ ‫המועד קודם שהבדיל על הכוס לא יהא‬ ‫ומה שכתב המטה אפרים שכך הדין גם‬ ‫משום שאילו היה מבדיל בתפילה לא היתה‬ ‫חייב לחזור ולהתפלל‪.‬‬ ‫בלא הבדיל בתפילה ועשה מלאכה האסורה‬ ‫נחשבת לו האכילה או עשיית המלאכה כל‬ ‫אולם כתב התהלה לדוד‪ ,‬שמפשטות‬ ‫בשבת קודם שהבדיל על הכוס שחוזר‬ ‫כך לאיסור‪ ,‬לפי זה אפשר לומר שביום טוב‬ ‫לשון רבינו יונה והטור שמהם מקור הדין‬ ‫ומתפלל‪ ,‬הנה בשולחן ערוך )שם( לא הזכיר רק‬ ‫שאף אם היה מבדיל בתפילה היה עדיין אסור‬ ‫משמע שאין הקנס דווקא משום שהטעות‬ ‫דין טעם‪ ,‬אך הפוסקים כתבו בשם הרשב"א‬ ‫באכילה ובעשיית מלאכה מחמת יום טוב‪,‬‬ ‫שייכת להבדלה‪ ,‬אלא כיון שעבר על איסור‬ ‫ועוד שהוא הדין בעשה מלאכה‪ ,‬וכפי שהבאנו‬ ‫לא החשיב במעשהו את ההבדלה בתפילה‪,‬‬ ‫באכילתו או בעשייתו מלאכה נקרא טעה‬ ‫בבאר יעקב )ח"ב‪ ,‬יתרו(‪ .‬ולכן סבר המטה אפרים‬ ‫וממילא אינו חייב לחזור ולהתפלל‪.‬‬ ‫וחוזר ומתפלל‪ ,‬וממילא אף במוצאי שבת‬ ‫שהוא הדין במוצאי שבת שהוא יום טוב‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫• תמצית השיעור •‬ ‫אפילו בלא הזכרה‪ .‬ומוכיח כן מזימון ‪ ‬פרי מגדים מסתפק בטעם‪ ,‬שהרי‬ ‫‪ ‬שכח ותודיענו אינו חוזר כמו בשכח‬ ‫הבדלה לבד אינה מתירה כאן‬ ‫כשכולם שווים‪ ,‬ומספק המוציא שאינו‬ ‫אתה חוננתנו‪.‬‬ ‫באכילה‪ ,‬שצריך גם קידוש‪ .‬אך מסיק‬ ‫אומר בריך רחמנא‪.‬‬ ‫‪ ‬במטה אפרים שאחר 'ותתן לנו ה'‬ ‫שאין מסתבר לחלק‪.‬‬ ‫‪ ‬בדעת המגן אברהם יש לומר שבנוסח‬ ‫אלהינו' אינו חוזר‪ .‬ובפשטות משום‬ ‫ברכה אסור בתורת חיוב‪ ,‬אך בהזכרה ‪ ‬עשה מלאכה האסורה ביום טוב‪ ,‬פרי‬ ‫שהזכיר השם‪ ,‬אך בהליכות שלמה‬ ‫מגדים נוטה שאינו חוזר‪ ,‬שהרי הבדלה‬ ‫בלא ברכה מותר אפילו בתורת נדבה‪.‬‬ ‫הבין אפילו אחר 'ותתן'‪.‬‬ ‫אינה מתרת מלאכה זו‪.‬‬ ‫‪ ‬בשכח וכתוב לחיים או ותודיענו‬ ‫‪ ‬שכח וכתוב לחיים ונזכר אחר 'האל'‪,‬‬ ‫ונזכר אחר הזכרה‪ ,‬למגן אברהם חוזר‪  ,‬תמיהת אלף למטה שגם לענין אכילה‬ ‫לפרי מגדים חוזר‪ ,‬ולמטה אפרים‬ ‫אין הבדלה מתרת‪ .‬אך שם מתיר יחד‬ ‫ולבגדי ישע יש לעיין שהוא הזכרה‬ ‫אומר במקום שנזכר‪ .‬אך לכולי עלמא‬ ‫עם הקידוש מה שאין כן מלאכת יום‬ ‫בתוך הברכה עצמה‪.‬‬ ‫אומר אחר הזכרה‪.‬‬ ‫טוב‪.‬‬ ‫‪ ‬בב"ח שבשכח מוריד הגשם לא יחזור‬ ‫‪ ‬שבט הלוי מבאר מה שאינו חוזר‬ ‫‪ ‬עשה מלאכה האסורה בחול המועד‬ ‫בותודיענו‪ ,‬משום שאין לו צורך כל‬ ‫לאתה גבור משום השם‪ ,‬ובמאמר‬ ‫במוצאי יום טוב ראשון‪ ,‬בתהלה לדוד‬ ‫כך‪ ,‬שהרי מבדיל על הכוס‪.‬‬ ‫מרדכי תמה שאינו בתורת ברכה‪ .‬וכן‬ ‫שלפרי מגדים אינו חוזר‪ .‬אך דייק‬ ‫מראשונים שאינו תלוי בזה‪.‬‬ ‫כתב ב"ח עצמו גבי עננו‪.‬‬ ‫‪ ‬שבט הלוי מדייק מלשון המטה אפרים‬ ‫שאם רוצה יכול לחזור‪ .‬אך להנ"ל‬ ‫‪ ‬יש לומר שבצורך קצת הקלו בהזכרה ‪ ‬עשה מלאכה מבעוד יום אינו חוזר‪,‬‬ ‫מאחר שהזכיר שם שוב אסור לחזור‪.‬‬ ‫שאינה שייכת כלל להבדלה‪ .‬וגם אם‬ ‫בלא ברכה‪ .‬ולכן בעננו התירו לחזור‬ ‫התפלל ערבית מבעוד יום‪.‬‬ ‫ובגשם לא‪ .‬שעננו תקנו לכתחילה‬ ‫‪ ‬קושיית קצה המטה ושדי חמד ממטה‬ ‫כברכה בפני עצמה‪.‬‬ ‫אפרים עצמו בשכח עננו שכל שלא‬ ‫‪ ‬ברכת הבית בטעם שטעה בזה ובזה‬ ‫סיים הברכה חוזר אף שהזכיר שם‪.‬‬ ‫חוזר‪ ,‬שמחשיב ההבדלה בתפילה‪,‬‬ ‫‪ ‬להנ"ל מובן גם מה שבוכתוב לחיים‬ ‫והיינו שאם היה מבדיל בתפילה לא‬ ‫אינו חוזר‪ ,‬שאין צורך כלל לאומרו‬ ‫‪ ‬ברמ"א כתב שאולי אין לומר יעלה‬ ‫היה האיסור חמור כל כך‪.‬‬ ‫דווקא שם‪ ,‬מה שאין כן עננו‪.‬‬ ‫ויבוא בהרחמן‪ ,‬שיש שמות‪ .‬ובמגן‬ ‫אברהם שהרי אינו ברכה‪ .‬ובגדי ישע‬ ‫‪ ‬במטה אפרים שבשכח ותודיענו וטעם ‪ ‬להנ"ל מובן החילוק ביום טוב שחל‬ ‫או עשה מלאכה חוזר להתפלל כמו‬ ‫מחלק שאומרו בתורת חובה‪.‬‬ ‫במוצאי שבת‪ ,‬שהרי בזה לא החשיב‬ ‫במעשהו את ההבדלה בתפילה‪.‬‬ ‫באתה חוננתנו‪.‬‬ ‫‪ ‬בבגדי ישע שבתורת חיוב אסור‬ ‫התודה והברכה לידידינו החשובים שנטלו חלק בהוצאת הגליון‬ ‫מזלא טבא וגדא יאה‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫למעלת כבוד ידידנו הנכבד והנעלה‪ ,‬מופלא ומופלג בתורה‬ ‫הרבנית גיטל מלכה בריסק ע"ה‬ ‫הרה"ג ר' בנימין יוסף‬ ‫ובחסידות‪ ,‬פאר המעלות והמדות‪ ,‬אוצר כל כלי חמדה‬ ‫בת הרה"ג ר' דוד הכהן דוידוביץ ז"ל‬ ‫ב"ר יחזקאל שרגא לוי ז"ל‬ ‫הרה"ג ר' משה חיים רפאל ראזען שליט"א‬ ‫אשת הגה"צ רבי יהושע זצ"ל אב"ד טשעקא‬ ‫רב שיכון ג' בבני ברק‬ ‫מראשי הכולל דחסידי בעלזא במאנסי יצ"ו‬ ‫נלב"ע ביום כ"ח אלול תשע"ז‬ ‫נלב"ע ביום כ"ח אלול תשמ"ה‬ ‫לרגל שמחת לידת הבן למז"ט ובשעטו"מ‬ ‫ת‪ .‬נ‪ .‬צ‪ .‬ב‪ .‬ה‪.‬‬ ‫ת‪ .‬נ‪ .‬צ‪ .‬ב‪ .‬ה‪.‬‬ ‫יהי רצון שיזכה לרוב ברכות ושובע שמחות‬ ‫תענוג ונחת דקדושה מכל יוצאי חלציו ולכט"ס‪.‬‬ ‫הונצח ע"י בנה‬ ‫הונצח ע"י בנו הרה"ג ר' אהרן שליט"א‬ ‫בברכה ובידידות‪ ,‬מכון טעם התורה‬ ‫הרה"ח ר' אברהם איסר שליט"א ‪ -‬בני ברק‬ ‫מחבר ספרי 'הפיוט המבואר' ושא"ס‬ ‫יצא לאור הספר החדש באר יעקב‬ ‫שישו‬ ‫על מועדי חודש תשרי מבארו העמוק מני ים של‬ ‫המאור הגדול הגאון הצדיק רבי יעקב גרינוולד שליט"א‬ ‫ושו‬ ‫בעומקה‬ ‫רב בית המדרש "זכרון רפאל" דחסידי בעלזא‬ ‫וחבר הביד"צ דקהל מחזיקי הדת בארה"ק‬ ‫של תורה‬ ‫הספר מלא במערכות ופנינים יקרים‬ ‫בעומקן של סוגיות חודש תשרי ומועדיו‬ ‫בעיון עמוק ובהיר ובשפה ברורה‬ ‫המשובבת נפש ומשמחת לב‪.‬‬ ‫ר‬ ‫ו של בי יע‬ ‫נק‬ ‫ל‬ ‫אר‬ ‫בשורה‬ ‫שליט''א‬ ‫ר חדש מב‬ ‫טובה‬ ‫לשוחרי‬ ‫התורה‬ ‫פ‬ ‫ס‬ ‫הפצה בארה"ב‬ ‫הפצה באר"י‬ ‫להשיג בחנויות‬ ‫"שירה"‬ ‫"אור הספר"‬ ‫הספרים המובחרות‬