אשכול יוסף · Eshkol Yosef — ראש השנה (2026-09-07)

גיליון 553ראש השנה התשפ"ז
מאוצרותיו של הרב יוסף חי סימן טוב שליט"א
מחבר סדרת הספרים "אשכול יוסף" עה"ת והמועדים
וספרי "כרם יוסף" על הש"ס
כתיבה וחתימה טובה!
(ויקרא כ""ג) ם ׁ ַּש ּ ָב ֔ת ֹון זִ ְּׁכ ֥ר ֹון ְּּׁתר ּו ָעָ֖ה ִמ ְּׁק ָרא־ ֹֽקֹ ֶד ׁש"
היה לָ ֶכ ֙ " ּ ַּב ֹ֨חֹ ֶד ׁש ַּה ּ ׁ ְּׁש ִב ִִ֜
יעי ְּּׁב ֶא ָ ָ֣חד לַּ ֹ֗חֹ ֶד ׁש יִ ְּׁ ֶ ֶ֤
איך חז"ל ביטלו תקיעות בר"ה שחל בשבת והלא כלל
בדין לחיים או למוות והכל תלויים בדין ישראל תלויים
חידושים נפלאים ועונג שבת בפרשת השבוע
השופר ומדוע מצטייניםע"י
עושים שישראל בתשובה והדין תלוי ראש ישיבת
מאת הצב"י רבי יוסף חי סימן טוב שליט"א מחה"ס "כרם יוסף"
ירושלים ת"ו דפגרא לצעירים המתמידים "אור התורה" ליומי
לא חששו משום פקו"נ שדוחה כל התורה כולה?
ובס"ד יש ליתן לדבר רמז מן הכתוב ,שנא' "לא בשמים היא ולא מעבר לים היא ,כי צע"ג איך ביטלו חז"ל תקיעת שופר בר"ה שחל בשבת מחשש שמא אחד מישראל
קרוב אליך הדבר ,בפיך ובלבבך לעשותו" ,וידוע שהכתוב מדבר על מצות עשה של יטלנו בידו וילך אצל בקי ללמוד ויטלטל השופר ד' אמות ברה"ר (ר"ה כט :סוכה מב :מגילה
התשובה כמו שנאמר לפני כן ושבת עד ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ,וביאר ד ,):ואיתא במסכת ראש השנה (טז ):אמר רבי יצחק כל שנה שאין תוקעין לה בתחילתה,
הרמב"ן שמכאן למדין מצות התשובה ,ועלזה אמר בפיך ובלבבך לעשותו ,בפיך היינו מריעין לה בסופה משום דלא איערבב שטן .ואמנם התוספות כתבו בשם בה"ג וכן כתבו
על ידי מצות תקיעת השופר שהיא בפה ובו תוקע להמליך את הקב"ה ,ובלבבך היינו כל הראשונים ,שאין הכוונה כאשר ר"ה חל בשבת ,אלא כאשר נאנסו ולא תקעו .וצ"ב
ע"י מצות התשובה שעיקרה תלוי בלב ,שמתחרט על עוונותיו ומקבל על עצמו לעתיד.
מה ההבדל בין אונס שבת ,לאונס אחר?
ומעתה קשה שהדבר דומה לפיקוח נפש שמחללים עליו את השבת כדי שיחתמו כל
וביותר צ"ע והלא כלל ישראל תלויים בדין לחיים או למוות והדין תלוי בתשובה
ישראל בדין לטובה ,ובספרים הקדושים האריכו בסגולת כח השופר לעורר את האדם
לתשובה ,ולבלבל השטן ולהביא זכרוננו לטובה לפני המלך מלכו של עולם .וידוע שישראל עושים על ידי תקיעת השופר ,ומפורסמים דברי הרמב"ם בהל' תשובה
שנחלקו הראשונים אם מחללים שבת על רפואה סגולית ,דעת הרמב"ם (פה"מ יומא פג .מ"נ
שאע"פ שתקיעת שופר גזירת הכתוב ,רמז יש בדבר משום" :עורו ישנים משנתכם,
ח"ג פרק ל"ז) שלא ,אך הרמב"ן והרשב"א (ח"א סי' תי"ג ח"ד סי' רמ"ה) סוברים שכן ,וכמה ונרדמים הקיצו מתרדמתכם ,וחפשו במעשיכם ,וחזרו בתשובה ,וזכרו בוראכם".
מרבותינו האחרונים סמכו להקל למעשה ברפואה בדוקה ומנוסה ,ראה בחזון עובדיה וברמב"ן בדרשה לר"ה מבואר שאכן זהו טעם תקיעת שופר ,שכתב :כדי שיעלה
שבת (עמ' רע"ז) ,והנה בתקיעת שופר שסגולתה נאמרה בתורה ודאי אף להרמב"ם יש זכרונכם לפני ,ובמה בשופר ,שעי"ז מתעוררים לתשובה .וכן מפורש בטור (סי' תקפ"א),
מקום לומר שדינו כפקו"נ ,ועכ"פ שלא יבטלו חכמים תקיעתו כדי שיצאו זכאיים בדין? בשם פרקי דרבי אליעזר שטעם התקיעות כדי לעורר את הבריות לשוב בתשובה,
יישוב א' -ע"י חיבוב המצוות מסתתמין טענות השטן ע"ש .וכ"כ רבינו בחיי בספרו כד הקמח (ר"ה ב') ,שמנהג המלך שיצווה להכריז שהעובר
נראה ליישב בס"ד עפמ"ש בר"ה (טז ).אמר רבי יצחק ,למה תוקעין בראש השנה? על מצותו חייב מיתה ,על כן אנו תוקעין בשופר להכריז הרוצה לשוב ישוב ,ואם לא
ומקשה הגמרא :למה תוקעין? רחמנא אמר תקעו! אלא :למה מריעין? ומקשה ישוב דמו בראשו ואין לך התראה גדולה מזו .וכן כתב הרש"ש הקדוש בספרו נהר
הגמרא :למה מריעין? רחמנא אמר זכרון תרועה! אלא :למה תוקעין ומריעין כשהן שלום בדרשתו המפורסמת לר"ה ,שפשט טעם מצות השופר לעורר הלבבות הישנים
יושבין ותוקעין ומריעין כשהן עומדין? ומתרצת הגמרא :כדי לערבב את השטן .ועל זה בתרדמת חלאת היצה"ר ,ע"ש עוד.
אמר רבי יצחק :כל שנה שאין תוקעין לה בתחילתה מריעין לה בסופה ,משום דלא ושמעתי מהגר"ד כהן שליט"א ראש ישיבת "חברון" שביאר שאף לדברי הריטב"א
איערבב שטן .ופירש רש"י "כדי לערבב את השטן" שלא ישטין ,כשישמע ישראל (ר"ה טז ,).שכתב שטעם תקיעת שופר מדין המלכת הקב"ה בעולם ,כמו שממליכים את
מחבבין את המצוות מסתתמין דבריו .ומצינו עוד כיו"ב דבשו"ע (סי' תקצ"ו) איתא, המלכים בשופר .וכן מובא בספר מעשה רב (אות ר"ו) ,שהגר"א היה שמח מאוד בשעת
שלאחר תפילת מוסף של ר"ה מריעים תרועה גדולה בלא תקיעה ,וביאר המשנ"ב כדי תקיעת שופר ,כיון שטעם השופר להמלכת הקב"ה למלך עלינו ,וכמ"ש רב סעדיה
לערבב השטן שלא יקטרג עליהם אחרי התפילה שהולכים ואוכלים ושותים ושמחים גאון בטעם תקיעת שופר .גם הם מודים שטעם תקיעת שופר להתעורר בתשובה,
לומר שאינם יראים מאימת הדין .ומבואר שע"י חיבוב המצוות מסתתמין דבריו של דאדרבה הכל עניין אחד ,שכיון שהאדם חטא הוא כמורד במלכות שמים ,והמלכת
השטן .ומעתה הכל ניחא ,דאדרבה ע"י שישראל לא תוקעים בשופר כשחל ר"ה בשבת הקב"ה בשופר נעשית ע"י התשובה .והוסיף שהעניין מוכרח ,שהרי הריטב"א עצמו
מחשש שמא יהודי אחד יטלטל את השופר ד' אמות ברה"ר ,אין לך חיבוב מצוות גדול (בר"ה דף לד ,).בבואו להוכיח שעיקר המצוה בשמיעת השופר ,ולא בתקיעה עצמה ,כתב:
מזה ,ועל ידי זה גופא מסתתמין טענותיו של השטן ,ונחתמים ישראל לטובה בדין. שמיעת השופר היא עיקר המצוה ,וכוונת התורה שיתעורר האדם לחזור בתשובה.
יישוב ב' ובס"ד יש ליתן לדבר רמז מן הכתוב ,שנא' "לא בשמים היא ולא מעבר לים היא ,כי
קרוב אליך הדבר ,בפיך ובלבבך לעשותו" ,וידוע שהכתוב מדבר על מצות עשה של
אילו יתקעו בשבת ולא ישובו יתחייבו בנפשם
התשובה כמו שנאמר לפני כן ושבת עד ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ,וביאר
עוד נראה לפענ"ד ליישב דאדרבה ע"י שביטלו חז"ל את התקיעות בשופר נתנו כח המחבר :אמר בפיך ובלבבך לעשותו ,בפיך היינו
התשובה ,ועלזה מצות הרמב"ן שמכאן למדין
המנויים:
בשופר ,אם כאשרלאלפי
תוקעים בר"ה חינם
להצטרפותדהנה
בפמליא של מעלה ליתן סנגוריא על ישראל, ספרי לרכישת
על ידי מצות תקיעת השופר שהיא בפה ובו תוקע להמליך את הקב"ה ,ובלבבך היינו
eshkolyoseff@gmail.com
חלילה לא חוזרים כל ישראל בתשובה ,יש תביעה וקטרוג ,היתקע שופר בעיר והעם 02-5373570או 054-84-60007/8
ע"י מצות התשובה שעיקרה תלוי בלב ,שמתחרט על עוונותיו ומקבל על עצמו
לא יחרדו ,ואז חלילה יכולים להיענש ביותר .ואדרבה בייחוד אם היו תוקעים בשבת לעתיד.
יישוב ה' -סמכו על מה שתוקעים בכל "אלול" יישוב ב' -אילו יתקעו בשבת ולא ישובו יתחייבו בנפשם
שמא עי"ל עפמ"ש הטור (סי' תקפ"א) ,תניא בפרקי דרבי אליעזר ,בר"ח אלול אמר הקב"ה למשה עוד נראה לפענ"ד ליישב דאדרבה ע"י שביטלו חז"ל את התקיעות בשופר נתנו כח בפמליא של
"עלה אלי ההרה" ,ועלה לקבל לוחות אחרונות ,והעבירו שופר במחנה ,משה עלה להר ,שלא יטעו מעלה ליתן סנגוריא על ישראל ,דהנה כאשר תוקעים בר"ה בשופר ,אם חלילה לא חוזרים כל ישראל
עוד אחר עבודת גילולים ,והקב"ה נתעלה באותו שופר ,שנא' (תהלים מ"ז)" ,עלה אלהים בתרועה ,ה' בתשובה ,יש תביעה וקטרוג ,היתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו ,ואז חלילה יכולים להיענש ביותר.
בקול שופר" ,לכן התקינו חז"ל שיהיו תוקעים בר"ח אלול בכל שנה ושנה ,וכל החודש ,כדי להזהיר ואדרבה בייחוד אם היו תוקעים בשבת קודש ,אילו לא יתעורר בכל ליבו בתשובה בשומעו התקיעות,
לישראל שיעשו תשובה ,שנא' (עמוס ג')" ,אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו" ,וכדי לערבב השטן, מתחייב ממש בנפשו .ומה שכתב הערוך לנר בספרו מנחת עני (פרשת האזינו) ושא"ס ,שהדברים
וכן נוהגים באשכנז לתקוע בכל בוקר וערב אחר התפילה .ובספר קב הישר (פרק מ"ח) כתב :מנהגן של הקשים ביותר אירעו כאשר ר"ה חל בשבת ,כגון חורבן בית ראשון ובית שני .ושמעתי שגם מלחמת
ישראל להתחיל לתקוע מר"ח אלול ,שהוא שלושים יום קודם ר"ה ,והוא דמיון לבעל חוב שנותנים לו עולם השניה שאירע בו השואה ,וכן הטבח בשמחת תורה תשפ"ד ,אירעו בשנה שחל ר"ה בשבת,
ב"ד זמן שלושים יום להמציא מעות כדי שישלם לבעלי חובות (ב"מ קיח .תוס' ד"ה זמן) .כן נותנים לתקפ"ץ .ומעתה אדרבה ואדרבה חסד גדול עשו עמנו חז"ל שגזרו שלא לתקוע בר"ה שחל בשבת,
לאדם בב"ד של מעלה ,זמן שלושים יום לעשות תשובה שיצא זכאי בדין ,בעשיית תשובה ובהרבות כי אם היו תוקעים באותם שנים לפני המון העם לא היה ריווח והצלה כלל ,וחלילה לא היה תקנה
תפלה וצדקה ובמעשים טובים ,להעביר ממנו רוע הגזירה .ואשר על כן י"ל שחז"ל סמכו על מה לשונאיהם של ישראל ,במה שהיו תוקעים בשופר ובכ"ז לא היו מתעוררים בתשובה.
שתוקעים בכל חודש אלול ,שלפי דעת הטור תכליתם ג"כ למצות התשובה כמו התקיעות בר"ה .ואף יישוב ג' -הזכרתו בתפילה וכוונותיו מהני כאילו תקעו
למנהגינו הספרדים שאין תוקעין אחרי התפילה בכל חודש אלול ,מ"מ קהל עדתנו על תקיעות אחינו עוד נראה ליישב דהנה במה שמזכירים בתפילה זכרונות ושופרות ,עולה הדבר ממש כמו שתקעו
האשכנזים יסמוכו ,שהתקיעות שלהם מועילות עבור הכל גם לאלו שאינם שומעים תקיעותם, בשופר ,וכ"כ המשנ"ב (סי' תקפ"א סקכ"ד) ,שכיון שאומרים זכרון תרועה הוי כמו תקיעה ולכן אין
שהנשמה שומעת ומרגשת בהן .ועוד שאף לפי מנהגינו ,תוקעים בעת אמירת ויעבור בסליחות.1 לתקוע ערב ר"ה גם שחל בשבת .וכ"כ בשו"ת תשובות והנהגות (ח"ד סי' קל"ח) ,שכיון שאומרים
יישוב ו' -ישראל מוסרים נפשם על המצוות מלכויות זכרונות ושופרות חשיב במקום תקיעה ודינו כר"ה רגיל שתוקעים בו .ומתוך זה נראה שיש
עי"ל דאדרבה מכאן חזינן גודל מסירות נפש של ישראל על המצוות ,שאע"פ שהשופר מעלה זכרוננו להזהר לאומרם בכוונה יתירה .ויסוד הדברים איתא במנחות (קי ,).שהעוסק בדבר אחד בתורה נחשב
לטובה לפני הבורא יתברך ,ומעורר את הבריות לתשובה ,וכל השנה תלויה בר"ה ,ור"ה תלוי לו כאילו קיים אותו הדבר ,שנא' (ויקרא ו') "זאת תורת החטאת וזאת תורת האשם" ,כל העוסק בתורת
בתשובה ,והתשובה תלויה בשופר ,מכל מקום ביטלו במסירות נפש מצות תקיעת שופר בר"ה שחל חטאת כאילו הקריב חטאת ,וכל העוסק בתורת אשם כאילו הקריב אשם .וכן איתא בגמרא (תענית כז:
בשבת ,כדי שלא יבואו לעבור על מצות שבת .ואיתא במסכת גיטין (נז ):במעשה בד' מאות ילדים מגילה לא ,):והרמ"א (או"ח סי' קל"ג) הביא דברי המהר"י אבוהב להלכה ,ומקורו באורחות חיים בשם
וילדות שנשבו לקלון ,הרגישו בעצמן למה הן מתבקשים ,וקפצו כולן ונפלו לתוך הים ,שעליהם בעל הלכות ,שיש להזהר לומר פיטום הקטורת מתוך הכתב ולא בעל פה ,משום שהאמירה במקום
הכתוב אומר "כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה" .ר' יהושע בן לוי אמר :זו מילה שניתנה הקטרה ויש לחשוש שמא ידלג אחד מסממניה ,ואמרינן אם חיסר אחת מסממניה חייב מיתה ,וכתב
בשמיני .ר' שמעון בן לקיש אמר :אלו ת"ח שמראין הלכות שחיטה בעצמן ,דאמר רבא :כל דבר יראה שלכן נהגו שלא לאומרו בחול לפי שממהרים למלאכתן וחיישינן שמא ידלג ,והבית יוסף (שם) חולק
האדם על עצמו ,חוץ משחיטה ודבר אחר ,ופירש רש"י "שחיטה" שמא יתחבנו בגרונו" ,ודבר אחר", עליו מטעם אחר .וכ"כ הטור (או"ח סי' א') ,שכאשר יסיים פרשת הקרבנות יבקש שיהא זה חשוב
צרעת ומראות נגעים שמסוכן לקפוץ עליו .רב נחמן בר יצחק אמר :אלו ת"ח שממיתין עצמן על דברי ומקובל כאילו הקריבם בזמנם .וכתב השלה"ק (תענית נר מצוה) ,שלכן מי שחטא חטא שחייבה עליו
תורה ,דאמר ר"ש בן לקיש :אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליהם ,שנא' "זאת תורה להביא קרבן ,יעשה תשובה ויזהר לעסוק בפרשת קרבן של אותו החטא שתהיה כפרתו
התורה אדם כי ימות באהל". שלימה ,וכ"כ במשנ"ב (סימן של"ד) בשם הסה"ק .ויתכן שמטעם זה יש עניין לעסוק בהלכות שופר
ומצאתי במשך חכמה (פרשת אמור) ,שכתב ליישב כאמור ,דמצות שופר הוא לתקוע בשופר של איל, בר"ה שחל בשבת ,וראה עוד בסמוך.
להזכיר זכות העקידה שופר של איל ,כמ"ש בר"ה (טז ,).והתקיעה מכניס זכות ישראל מה שנחלו ויש להוסיף בזה מה שכתב הרש"ש הקדוש בספרו נהר שלום (סדר התפילות לר"ה דף ל"ח) ,וז"ל :אם חל
מיצחק ,למסור עצמם לחרפה ולמכה ולביזה עבור שם השי"ת כי נקרא עליהם ,זהו זכות עקידה, יום ראשון של ר"ה בשבת ,נכון לכוין בשעת תקיעת שופר סדר הכוונה בלא תקיעת שופר ,וסדר
שבניו עוקדים כל תאוותיהם והרגשותיהם ושאלות החיים על מוקד אהבת ה' ותורתו .ולכן אדרבה, התפילות בשבת הוא כמו בחול ,עכ"ל .וא"כ יש לומר שעצם הכוונה במצות תקיעת שופר עולה
אחרי שידוע לנו גודל התועלת במצות שופר ,אשר אם יבוטל אף באונס הסכנה גדולה ,בכל זאת לרצון כאילו תקעו והריעו ,כי הנה ידוע מה שכתבו רבותינו הראשונים שהאדם במחשבתו פועל יותר
אמרו ישראל פן יבולע חלילה למצות שבת אשר מעיד על קדושת שמו יתברך ,כי חידש עולמו מן ממה שפועל במעשה ,ולכן מצות ייחוד השם הוא במחשבה ,ות"ת הוא בדיבור ,ושאר מצוות
האין הגמור ,יהיה מה! יעבור עלינו מה ,ויתקדש שמו יתברך! יקטרג השטן חלילה ולא יכנס זיכרוננו במעשה ,וכמה שהדבר תלוי יותר במחשבה הוא מעולם האצילות ,וכ"כ רבינו בחיי בפירושו לאבות
לאבינו שבשמים לטובה ,אך לא יבולע לשבת המעידה על קדושת שמו יתברך ,פן יעבירנו ד' אמות (פ"א) .ומעתה ע"י המחשבה יכול לפעול ולתקן כמו בשעת התקיעות ממש ,וכן השיבני ידידי הגאון
ברה" ר ויתחלל שמו חלילה .ויתגדל ויתקדש שמיה רבא! ועוקדים כולם עבור קידוש שמו יתברך. רבי יצחק אשורי שליט"א מחו"ר בהמ"ד לדיינות ברכת אברהם ,והראני מה שכתב רבינו יוסף חיים
ומסיים המשך חכמה ,דכיון שכן הרי זה עצמו במה שאין אנו תוקעים בר"ה שחל בשבת ,זה גופא עקידה זצוקל"ה בספרו לשון חכמים (ח"א סי' י"ב) ,שר"ה שחל בשבת קודם מוסף יאמרו הפסוק עלה אלוקים
רוחנית מופלגת ומועיל לרצות אותנו לפני הבורא יתברך ויתעלה שמו ,כמו שמרצה זכרון שופר. בתרועה ,ומזמור למנצח לבני קרח מזמור כל העמים תקעו כף ,וילמדו בזוהר פרשת אמור (דף צה):
מעניין התקיעות ,ואח"כ יחשוב ויצייר בדעתו בסדר תשר"ת תש"ת תר"ת אחת לאחת עשרה
יישוב ז' -תקיעות אשתקד וביום ב' דיומא אריכתא פעמים ,ואח"כ יהרהר בתשובה ,ויבקש שתהא חשובה ומקובלת ומרוצה הקריאה והמחשבה כאילו
עי"ל עפמ"ש בשו"ת אבני נזר (אבה"ע סי' א') לחלק בין שאר מצוות עשה כגון לולב וכדומה שאם לא תקע כל המאה קולות הראויות במצות היום.
יקח לולב בחג הסוכות זה מ"מ לא בטלה ממנו מצות לולב בכללות ,שאם אין לו לולב בחג הזה יהיה
לו בחג סוכות אחר ,אבל מצות פריה ורביה אם ימות בלא לקיים מצותה דהיינו בן ובת בטלה ממנו יישוב ד' -כוונת כל המצוות שנאמין באלוקינו ונודה אליו שבראנו
המצוה בכללה ,וידוע שכל נפש מישראל צריכה לקיים כל המצוות ,ובספרי המקובלים איתא שהאדם נראה עוד ליישב דאדרבה בזה הורו לנו רבותינו ז"ל שכל מצוה וכל ברכה שאדם מקיים הרי הוא
צריך להתגלגל אפי' בשביל מצוה אחת שלא קיימה מעולם ,וכל נשמה צריכה להתגלגל לקיים כל ממליך בזה את הבורא יתברך ויתעלה שמו ,ועל אחת כמה וכמה במצות שמירת השבת ,וכדברי
המצוות ,ועל כן אם ימות בלא מצוה אחת שחסרה לו ,שמא לא קיימה נשמתו מצוה זו מעולם ויהיה הערוך לנר בספרו מנחת עני ,שהשבת בכוחה לעלות ולסנגר כמו שיש בכח תקיעת השופר לרצות.
מוכרח להתגלגל ,על כן כתב לחדש שראוי לאדם שיתן כל הונו וכל אשר לו כדי שיקיים מצות פריה וכדברי רבינו הרמב"ן (שמות י"ג ט"ז וע"ע דברים ו' כ') ,שבעבור שהקב"ה לא יעשה אות ומופת בכל דור
ורביה .עיין מה שכתבתי בזה בחיבורי טבעת יוסף חו"ק (פ"א) ,ואשר על כן י"ל שאף שיש כאן ביטול לעיני כל רשע או כופר ,לכן צוונו שנעשה תמיד זכרון ואות לאשר ראו עינינו ,ונעתיק הדבר אל בנינו,
מצות עשה של תקיעת שופר בר"ה מחשש שיבואו לטלטל ד' אמות בר"ה ,מ"מ יש בכח התקיעות ובניהם לבניהם ,ובניהם לדור אחרון ,והחמיר מאד בזה ,כמו שחייב כרת באכילת חמץ ובעזיבת
של ר"ה בשנה שעברה ,לעלות זכרוננו אף בשנה זו .ועל אחת כמה שיש בכח התקיעות שיתקעו בר"ה הפסח ,והצריך שנכתוב כל מה שנראה אלינו באותות ובמופתים על ידינו ובין עינינו ,ולכתוב אותו עוד
זה יום השני לעלות זכרוננו לפניו ,ועל את כמה וכמה לדידן דקי"ל דיומא אריכתא הוא. על פתחי הבתים במזוזות ,ונזכיר זאת בפינו בבוקר ובערב ,וכן ציוונו מטעם זה שנעשה מצוות רבות,
כגון סוכה ועוד כיו"ב מצוות רבות זכר ליציאת מצרים ,הכל להיות לנו בכל הדורות עדות במופתים
יישוב ח' -זכות שב"ק מגינה כמו השופר
שלא ישתכחו ,ולא יהיה פתחון פה לכופר להכחיש אמונת האלוקים .וביאר שלפיכך אמרו רבותינו
בספר ערבי נחל (אמור דרוש ג') כתב להקשות כן בשם רבותינו המקובלים ,היות יום א' דר"ה דינא ז"ל (אבות ב' א') ,הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה ,שכולן חמודות וחביבות מאד ,שבכל שעה אדם
קשיא ,ועם האמור שכל זכות ישראל על ידי השופר ,א"כ כשחל יום א' דר"ה בשבת מאי עבדי ואיך מודה בהן לאלהיו ,וכוונת כל המצוות שנאמין באלוקינו ונודה אליו שהוא בראנו ,והיא כוונת היצירה.
ינצלו ישראל? וכתב שתירצו שמה שמועיל השופר בחול יועיל שב"ק בעצמו בהיות שבת הקודש ואשר על כן כל מצוה שאדם מקיים בהתבוננות גדולה ועמוקה ,שהוא בא לקיים ציווי הבורא יתברך
עצמו בדיננו ,והוא אות בין השי"ת ובין ישראל ,וקדושת שבת וקדושת ישראל קרובים ומשורש אחד ויתעלה שבראו וברא עולמו בגין לאשתמודע אלהותו ,ממילא על ידי ביטול התקיעה גופא בשבת,
באים ,ועל ידי זה נזכה בדין בעזרתו יתברך שמו ,כי שבת קודש הוא ראש משפטנו וכאלו אנחנו כדי שלא יבוא לידי חילול שבת ,מתעורר האדם בתשובה בקול השופר ההולך וגדל לתוך חדרי בטן
בעצמנו שופטים בדיננו ,ולכן בשבת שאין תוקעין הוא עצמו מגין כמו השופר .וכ"כ החת"ס של האדם ,ומשדד עמקים במיתרי ליבו ,ונמצא שבזה גופא שאינו תוקע בשבת ,אין לך תקיעה גדולה
בדרשותיו (ח"ב עמ' שנ"ט) שקדושת השבת עצמה יש בה אותו הכח והסגולה של ערבוב השטן. וחביבה מזו ,שזהו כוונת כל המצוות כולן שנכריז קבל עם ועדה כי ה' הוא אלוקינו.
וכן ראיתי בגנוזות רבי חנוך קרלנשטיין בעל החק מלך (מסביב לשלחן ר"ה תשס"ג) ,ששמירת השבת
מעוררת רחמים ,כדברי הפייט בזמירות שבת :ויהיו רחמיך מתגוללים על עם קדשך המפארים אותך
ביום שבת ע"י שבת קודשך ,והיינו שיתגוללו רחמיך על מידת הדין ע"י שמירת שבת קודשך ,כמ"ש
בפירוש הזמירות שם .וכבר אמרו בגמ' (שבת יב ).שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא ,שע"י
למערכת:כ"ה) אמרו ,שהקב"ה מכתבים
ובמד"ר (בשלח פרק לשליחתשתרחם.
שמירת שבת יכולין להתרפאות ויכולה היא שבת
מקיים גזרותיו של מי ששומר שבת .ועוד אמרו (שבת קיח ):שע"י עונג שבת ניצול מחבלי משיח ,כדברי
eshkolyoseff@gmail.com
הפייט :מחבלי משיח יוצלו לרווחה ונס יגון ואנחה" ,ועל כן אם חל ר"ה בשבת הרי הוא יום גדול שבו ונודה אליו שהוא בראנו .והדברים עולים ככפתור ופרח עם מה שכתב רב סעדיה גאון בטעם תקיעת
יכול האדם לזכות למידת הרחמים שעל ידה יזכה בדין וימלא בקשותיו ,ולכן חייב האדם ליזהר בזה
המשך מעמוד וכן ראיתי בגנוזות רבי חנוך קרלנשטיין בעל החק מלך (מסביב לשלחן ר"ה תשס"ג) ,ששמירת השבת מעוררת רחמים ,כדברי
הטור כותב :נוהגים באשכנז להתענות כולם בערב ראש השנה .אין חיוב בדבר ,אבל מי הפייט בזמירות שבת :ויהיו רחמיך מתגוללים על עם קדשך המפארים אותך ביום שבת ע"י שבת קודשך ,והיינו שיתגוללו
שרוצה להתקדש ,להיטהר ,לקבל דרגה גבוהה מתענה .ת"ח כל השנה לא מתענה ,שלא
יהיה לו ביטול תורה .אבל אלו זמנים מיוחדים ומסוגלים לתשובה ולכפרת עוונות רחמיך על מידת הדין ע"י שמירת שבת קודשך ,כמ"ש בפירוש הזמירות שם .וכבר אמרו בגמ' (שבת יב ).שבת היא מלזעוק
שמתענים בהם .וסמך לדבר ממדרש תנחומא" :ולקחתם לכם ביום הראשון" ,וכי ורפואה קרובה לבוא ,שע"י שמירת שבת יכולין להתרפאות ויכולה היא שבת שתרחם .ובמד"ר (בשלח פרק כ"ה) אמרו,
ראשון הוא? והלא ט"ו הוא! אלא ראשון לחשבון עוונות. שהקב"ה מקיים גזרותיו של מי ששומר שבת .ועוד אמרו (שבת קיח ):שע"י עונג שבת ניצול מחבלי משיח ,כדברי הפייט:
משל למדינה שחייבת מס למלך ולא נתנו לו .בא אליה המלך בחיל גדול לגבותו.
כשנתקרב אליה בעשר פרסאות ,יצאו גדולי המדינה לקראתו ואמרו לו :אין לנו מה
מחבלי משיח יוצלו לרווחה ונס יגון ואנחה" ,ועל כן אם חל ר"ה בשבת הרי הוא יום גדול שבו יכול האדם לזכות למידת
ליתן לך .אמרו למלך " :חוס נא עלינו ,תמחל לנו ,תסלח לנו" .אמר להם :אני מוחל הרחמים שעל ידה יזכה בדין וימלא בקשותיו ,ולכן חייב האדם ליזהר בזה יתר על המידה ולהקפיד ביתר שאת לשמירת
לכל המדינה שליש מהמיסים ,אבל אני רוצה עוד שני שליש .כיוון שנתקרב יותר ,יצאו שבת והלכותיה ,למען יצא זכאי בדין ביום הגדול שבו נחתך חיים לכל חי.
בינוני העיר לקראתו בתופים ובמחולות[ ,לכן אנחנו מנגנים גם בסליחות ,]...ואמרו לו:
"תמחל לנו ,אין לנו לתת לך מס" .הניח להם השליש השני .כשנתקרב יותר ,יצאו כל ומפורסמים בזה דברי הערוך לנר בספרו מנחת עני (פרשת האזינו) ,שהיה שר אחד שנחרץ דינו לרעה אצל המלך ,והלכה אשת
בני העיר לקראתו ,ומחל להם הכול .כך המלך זה הקב"ה .בני המדינה אלו ישראל, השר שהיתה משרתת לפני המלך לדבר סנגוריא על בעלה שיחון אותו וימחול לו על פשעיו ,כי אילולא יענישנו תיפול
שמסגלין עוונות כל השנה .ערב ר"ה הגדולים מתענים ,ומוותר להם שליש עוונותיהם,
בעשרה ימים בינונים מתענים .אנחנו מתענים בצום גדליה ,ומוותר להם עוד שליש. למשכב ולא תוכל להמשיך לחלות פני המלך ונתרצה לה המלך ,ובאותה שעה גם משנהו אחד משרי המלוכה שגם עליו עבר
ביום הכיפורים הכל מתענים ,ומוותר להם הכל .במוצאי יוה"כ עוסקים במצוות סוכה כוס התרעלה ציווה לאשתו שהיתה תופרת בגדי המלך שתלך לפני המלך לרצותו ולהתחנן לפניו ,ויהי בבואה לפני המלך
ולולב ,ואין עושים עוונות ,ולכך קורא יום טוב הראשון "ראשון לחשבון עוונות" .הבית
יוסף כותב" :אף על גב דבמדרש קאמר דבערב ר"ה גדולים מתענים ,נהגו באשכנז
קצף המלך קצף גדול וגזר להוציאו לאותו השר מיד להורג בלא אומר ובלא דברים ,ולא לחמול ולכסות עליו כלל ועיקר.
להתענות כולם ,משום דבדבר שהוא צער לו ,כל הרוצה לעשות עצמו גדול עושה, ויתפלאו השרים מדוע ראה המלך לעשות ככה ,והלא אדרבה אשת אותו השר היתה חביבה וחשובה לפני המלך יותר ,ונצרך
כדאיתא בפרק קמא דתעניות". לה ביותר .ויען המלך ויאמר להם ,אדרבה ואדרבה ,דוקא בשביל כך יצא גזר הדין לרעה ,כי ראיתי את אשת אותו השר
רבינו יוסף חיים זצ"ל בעל הבן איש חי ,אומר שבעשי"ת לא עושים תענית יום ולילה. התופרת בגדי המלכות ,כי חבולה היא בפניה ובכל גופה ,בחבלו ומכות קשות מאד ,וציוותי עליה שתאמר לי את האמת מאין
למה? משום שבברכת המזון אפשר לתקן יותר ממה שמתקנים בתענית! על ידי מה
שאדם מתקן כשהוא מברך ברכת המזון בכוונה לא יוכל לתקן בתענית .ברכת המזון ארעו לה כל אלו החבלות כי אחת דתה להמית ,ואז גילתה לי כי בעלה הרשע הוא זה שחבל בה את כל החבלות הללו .כך
דאורייתא! איזה ברכות יש לנו דאורייתא? ברכות התורה מחלוקת ראשונים אם הוי השבת היא זו שבאה לסנגר על ישראל לפני הבורא יתברך ביום הדין בר"ה ,ולכן אם ישראל משמרים את השבת ומכבדים
דאורייתא או לא ,ברכת המזון זו הברכה היחידה שהיא מוסכמת לכל הדעות שהיא
דאורייתא .ברכה חשובה ,חביבה .אומר הבן איש חי שמי שמברך ברכת המזון בכוונה
אותה כנאה ויאה לכבוד שבת המלכה ,אדרבה מסוגלת היא להעלות זכרוננו לטובה ולברכה לפני מלכו של עולם ולהיחתם
גדולה ,בדקדוק ,הוא זוכה לתקן יותר ממה שעושה בתענית. בדין לאלתר לחיים טובים ולשלום ,וכמו שנאמר "כי אות היא ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם" ,ולכן בזכות שישראל
עכשיו ראינו שתענית ערב ראש השנה מתקן שליש ,תענית יום הכיפורים מתקן שליש, משמרים את השבת כראוי הקב"ה מוחל עוונותיהם ,אבל אם ח"ו מזלזלים בכבוד השבת ומחללין את כבודה ,איך תעשה
תענית עשרת ימי תשובה שליש .אז אתם בחורים צעירים ,לא יודע אם יש לכם כוח סנגוריא להצדיק משפטינו ,ואדרבה נעשית קטיגור .וביאר שלכן השנים הקשות והטובות ביותר ,ארעו בשנים אלו שחל ר"ה
להתענות ,אנחנו אין לנו כוח להתענות .אני לא אומר לכם להתענות ,כל אחד ישאל את
אביו מה לעשות .מה שבטוח ,שעל ידי ברכת המזון בכוונה ,בדקדוק ,מתוך הספר, בשבת ,וסיים בזה"ל" :לכן בשנה זו שר"ה חל בשבת נתאמץ בתשובה בלי הפסק ,כי המופלא ממנו בל נדע ובמכוסה ממנו בל
בהתלהבות ,בכוונה גדולה ,על ידי זה אפשר לתקן... נשאל ,ומי יודע אחרית השנה אם טוב ואם רע הוא".
ובספר קדושת לוי כתב שר"ה שחל בשבת יו"ט הוא לישראל ,כי בשבת אין לכתוב ,ורק לחיים ניתן להיכתב דהוי פקו"נ,
והביאו בספר פרדס יוסף ר"ה (עמ' תקנ"ח) .ונראה דהן הן הדברים ,כי בדרך שאדם הולך בו מודדין לו ,ואם ישראל שומרים
את השבת ,אז גם בשמים שומרים אותה ,ואין כותבים בו כי אם דברי זכות על ישראל וכאמור.
ובעל הנו"ב בחי' הצל"ח (ר"ה כז ):תירץ דבשבת אין כל כך צורך לשופר ,שעיקר פעולת השופר לסלק הב"ד של מעלה
ממשפטינו ,ובשבת בלא"ה אי אפשר לב"ד של מעלה לדון ,וב"ד של מעלה אינם יושבים בשבת בדין ,אבל ביו"ט אף דאיכא
שבות בתרועה ,מ"מ אפי' משום ספק לא רצו לעקור משום שבות ,שיש צורך לעורר מדת הרחמים לסלק מדת הדין ,והא
דלא נקיט בגמרא משום כלי שיר ,חדא מתרי טעמי נקט[ .ודבריו דלא כהערוך לנר ופשטות שאר הפוסקים שבשבת יש דין].
יישוב ט' -להורות שהכל תלוי בתשובה
עוד נראה ליישב בס"ד שחז"ל לא חששו כלל לפקו"נ במה שלא יתקעו בשופר מחשש שמא יטלטלנו ד' אמות ,דאדרבה
כיון שהכל תלוי בתשובה ,יתנו ישראל אל ליבם שעיקר זכרוננו לטובה בא על ידי מצות התשובה שבזה תלוי הכל ,ולא יתנו
אל ליבם לתלות מבטחם רק בשמיעת קול שופר ודיו ,וילכו חלילה בשרירות ליבם ,רמז לדבר "לא בשמים היא ולא מעבר
לים היא ,כי קרוב אליך הדבר בפיך ובלבבך לעשותו" ,שלא תאמר שהכל תלוי רק בתקיעת שופר שהיא מהדהדת ומסגולת
להביא זכרוננו לטובה מעבר לים ועד לשמים לפני כסא הכבוד ,ומקום מקום בפיך ובלבבך לעשותו ,על ידי מצות הוידוי
והתשובה בלב .ויש להוסיף בזה מה שכתב רבינו הרמב"ם בהלכות תשובה (פ"ד ה"ב) ,ז"ל :לפיכך צריך להעמיד בכל קהל
וקהל מישראל חכם גדול וזקן וירא שמים מנעוריו ואהוב להם שיהא מוכיח לרבים ומחזירן בתשובה ,עכ"ל .וכן נהגו בכל
קהילות ישראל להעמיד בר"ה חכם שדורש בדברי כיבושין ומוסר ,וזה עולה להם כתקיעת שופר להעלות זכרונם לטובה.
ויתירה מזו מפורש בתשובת הרא"ש (כלל ו' סי' א') ונפסק באר היטב בשו"ע (או"ח סי' ג"ן סעיף ד"ך) ,ז"ל :ציבור שצריכין לשכור
רב וש"ץ ואין בידם כדי שכר שניהם ,אם הוא רב מובהק וגדול בתורה ובקי בהוראה ,הוא קודם ,ואם לאו ,ש"ץ קודם .הא לך
עד כמה גודל חיוב העמדת מנהיג ורב ,עד כדי כך שיש להעדיפו יותר מש"ץ .וכתב היעב"ץ שכל זה נכון בימים ההם שש"צ
היה מוציא ידי"ח את הרבים שאין יודעין להתפלל ,אבל עתה שהכל יודעים להתפלל ,ודאי שיש להעדיף בכל גוונא להעמיד
רב מורה הוראה אפילו שאינו גדול כ"כ ,אפילו שלא יוכלו להעמיד ש"ץ ,לפי שאי אפשר לקהל בלא רב שינהיג אותם ,וכל
קהל מישראל מוכרחים להיות להם מורה הוראה ורועה צאן קדושים ,ויפתח בדורו הרי הוא כאביר שבאבירים (עי' ר"ה כה,):
וכתב שם מרן הח"ח בביאור הלכה ,שאפילו אם התפילה תתבטל לגמרי יש להעדיף לשכור ולהעמיד רב ומורה הוראה,
וכ"ש אם יכולים אנשי העיר להתפלל לעצמם ,ומזה ימלאו פחד ורתת ראשי עיירות בישראל שאין להם רב ומורה צדק
בעירם ,ועוון גדול הוא ,ומסיים שם :,וסוף דבר שבלי הנהגת רב ומורה צדק ומנהיג בדרכי ה' ,בודאי שיבואו לידי חילול שבת
לזכות ידידנו האחים היקרים והנעימים אוהבי התורה ויום טוב ואכילת איסורים וחשש חמץ ואיסורי כריתות ח"ו.
מלאים מצוות כרימון וריחם הטוב נודף כאפרסמון יישוב י' -מחשש שיחלה ויסתכן למות שחילל שבת בר"ה יום הדין
הי"ו כמר גדעון ניסים הי"ו וכמר אהרן ניסים הנה ידוע מה שאומרים העולם שבמה שחז"ל ביטלו מצות תקיעת שופר בר"ה שחל בשבת ,רואים עד כמה רב כוחו
אורך ימים ושנו חיים וכבוד אושר ועושר
והשפעתו של כל יהודי בכל מצוה שמקיים או מבטלה ח"ו ,שיש בכוחו להשפיע בזה על הבריאה כולה ,וכמ"ש בקידושין
(מ , ):והרמב"ם בהלכות תשובה ,שלעולם יראה האדם כאילו העולם כולו חציו חייב וחציו זכאי ,עשה מצוה אחת הכריע את
בריאות איתנא ונהורא מעליא ושובע שמחות וכט"ס
עצמו ואת העולם כולו לכף זכות ,עשה עבירה אחת הכריע את עצמו ואת העולם כולו לכף חובה .אולם בדרך הדרש נראה
הי"ו בכלל הברכות ידי"נ המשתדל ה"ה שלומי ניסים בס"ד עוד לומר שחז"ל ביטלו מצות תקיעת שופר בר"ה שחל בשבת מחשש שיוליך השופר ד' אמות בשוגג בשבת ,שהרי
מוקדש ומונצח לע"נ הוריהם היקרים: מדובר באדם שהוא ירא וחרד במצוות ומתוך להיטותו ישכח שהיום שבת ,ואחרי שיטלטל את השופר ויזכר שהיום שבת
בת גורג'יה ע"ה סאלם אליה בן מסעודה ז"ל ,נוריה ועבר על איסור חטאת בעצם יום הדין ר"ה ,יש לחוש שעי"ז יחלה ויפול למשכב ויסתכן וימות מרוב צערו ,ופקו"נ דוחה כל
התורה כולה.
ניסים בן נוריה ,שרה בת נוריה ,ניסים מועלם בן סלימה :ז"ל
מיכאל בן חדוה ז"ל ,נח בן רוזה ז"ל ,ת.נ.צ.ב.ה.
להאזנה לשיעורי המחבר:
073-371-80-53
להצלחת עדי מירון ניסים בן חיה
שיחי'
מתוך דברים מופלאים שנשא השבוע מגיד המישרים ומחבר סדרת
"אשכול יוסף" הרה"ג יוסף חי סימן טוב שליט"א בעל ה"כרם
יוסף" לפני בני עלייה בישיבת "כרם יוסף" באגן האיילות:
הכנה ליום הגדול והקדוש ראש השנה :יום
הדין | מהות מצות תקיעת שופר | סיפור
מרטיט :משפחה שלימה שחזרה בתשובה
בעקבות בעל התוקע שירד מגן עדן לתקוע
לחתנו | סגולות לזכות בדין | להאזנה לשיעוריו
המרתקים על הימים הנוראים ובעוד מאות
נושאים בהלכה ובאגדה073-371-8053 :
בר חיובא ,זה שתקע לו? יש בזה אריכות מאוד גדולה .יש גמרא וביום הכיפורים? אמר להם :ספרי חיים ומתים נפתחים ,ואתם מבקשים תניא בפרקי דרבי אליעזר :בראש חודש אלול אמר הקב"ה למשה "עלה
במסכת כתובות בדף ק"ג ,הגמרא מספרת שרבי ,אחרי שנפטר ,כל ערב שישראל יאמרו שירה? איך אפשר לומר שירה כשספרי חיים ומתים נפתחים? אלי ההרה" ,שאז עלה לקבל לוחות אחרונות ,והעבירו שופר במחנה:
שבת היה מגיע לביתו .רבי עקיבא איגר מביא שם בגליון הש"ס ,בשם וקשה שהרי אנחנו סמוכים ובטוחים שיעשה לנו נס .איך הדברים עולים בקנה משה עלה להר ,משה עלה להר .והכריזו כן כדי שלא יטעו עוד אחר
ספר חסידים שהיה בא להוציא אותם ידי חובת קידוש .והשאלה איך אחד? הבאתי על זה כמה תירוצים ב'אשכול יוסף' מועדים .אחד התירוצים: עבודה זרה .והקב"ה נתעלה אותו היום באותו שופר ,שנא' "עלה אלהים
רבי היה מוציא ידי חובת קידוש? והארכתי בזה בתשובה בחיבורי שאדרבה ,ע"י יראת הדין זוכים לזכות בדין .כמו שכותב השו"ע שמצד אחד בתרועה" .לכן התקינו חז"ל שיהיו תוקעים בר"ח אלול בכל שנה ושנה,
שו"ת עוד יוסף חי ,יזכני השי"ת להוציאו לאור עולם בקרוב .על כל אוכלים ושמחים ,אבל צריך זהירות שלא יהיה קלות ראש ,מכובדות ,יום וכל החודש! כל חודש אלול תוקעים ,ואנחנו שלא נוהגים לתקוע,
פנים אמרתי ,גם אם לא יצא ידי חובת שופר ,מצוות עשה לשמוע הקדוש ,ראש השנה ,יום הדין. בסליחות ,מכל מקום התקיעות שתוקעים מועילים לכולם .וכל
תקיעת שופר ,אבל מה שכותב הרמב"ם :רמז יש בדבר" ,עורו ישנים אני חוזר לעניין .התחלנו בדברי הטור שהביא מפרקי דר"א ,שכל חודש אלול התקיעות הללו כל חודש אלול ,למה? כדי להזהיר ישראל שיעשו תשובה,
מתרדמתכם" ,זה הוא קיים .זה הוא קיים בהידור רב ,שכל משפחתו תוקעים בשופר כדי להתעורר בתשובה ,לבוא לראש השנה ראויים בתשובה. שנא' " אם יתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו" .רואים כאן בטור בשם
חזרה בתשובה בעקבות תקיעה זו .וכך כותב להדיא רבינו בחיי בספרו הפרקי דרבי אליעזר טעם למצות תקיעת שופר.
השבוע ,יום אחד הייתי צריך להיות בשערי צדק ,הייתי בבית הכנסת שם,
כד הקמח ,שטעם מצוות תקיעת שופר כדי להתעורר בתשובה .נפקא כידוע תקיעת שופר – גזירת הכתוב .אין לנו בתורה טעם למה תוקעים
התפללתי שם מנחה ,והנה לפני התפילה בא יהודי ,אומר לי :איפה יש פה
מינה ,שאדם ששומע תקיעת שופר ולא מתעורר בתשובה ,לא יוצא בראש השנה ,רחמנא אמר :תקעו .הרמב"ם כותב :רמז יש לדבר" :עורו
שופר? שופר! הוא רוצה שופר לקחת לאבא שלו במחלקה ,אבא שלו היום לא
ידי"ח בהידור. ישנים מתרדמתכם" .רבנו בחיי כותב מפורש שהטעם של תקיעת שופר
שמע שופר .אלול! לא שופר של ראש השנה שזה עשה דאורייתא ,אלא תקיעת
רבנו הריטב" א כותב שטעם תקיעת שופר כדי להמליך את השם יתברך שופר של חודש אלול – לא לפספס יום אחד של תקיעת שופר .אמרתי לו :ודאי, בראש השנה כדי להתעורר בתשובה .בטור שמביא בשם פרקי דרבי
בעולם .מה אנחנו עושים בכל שנה בראש השנה? ממליכים את השם בוא ,ודאי שיש פה שופר .מיד חיפשנו ,מצאנו את השופר .הבאתי לו שופר ,הוא אליעזר שהתקיעה בשופר כל חודש אלול כדי להזהיר ישראל שיעשו
יתברך על כל העולם כולו! ממליכים! וכמו שהיה נהוג שממליכים הלך בדחילו ורחימו לאבא שלו במחלקה .אבא שלו מסכן שוכב שם מסובל תשובה ,שנאמר 'אם יתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו" ,מבואר שסובר
מלכים ,היו תוקעים בשופרות ,בחצוצרות ,ממליכים את השם יתברך! בייסורים במחלקה ,השם ישלח לו רפואה שלמה ולכל חולי עמו ישראל ,אבל גם כן שהוא משום מצות שופר .אולם מבואר עוד יותר בלשונו שאין זה
כתוב בספר מעשה רב שהגר"א היה שמח מאוד מאוד בראש השנה .עכשיו לא כואב לו איפה התרופות ולא איפה הרופאים ולא מה עם תוצאות רק סגולה כדי להתעורר בתשובה ,אלא יתירה מזו ,יש כאן הודעת
מדוע היה כל כך שמח בראש השנה? יום הדין! והלא אפילו "מלאכים הבדיקות ,אלא הראש שלו :היום לא שמעתי תקיעת שופר .הוא אמר לו :אני אזהרה להתעורר בתשובה ,וכתב עוד טעם כדי לערבב השטן .ויתכן
יחפזון וחיל ורעדה יאחזון" ,מה השמחה? ממליכים את השם יתברך! לא יכול להירדם ,לא יכול לישון ,בלא לשמוע תקיעת שופר .הוא לא רוצה שהכל טעם אחד ,שהשטן מתערבב ע"י שישראל מתעוררים בתשובה.
היום ממליכים את המלך ,את מלכנו ,את אדוננו! איזה שמחה זו! איזו לפספס יום אחד בחודש אלול שהוא לא שמע תקיעת שופר .למה? אומר הטור: יש מעשה בראש ישיבה אחד שכל שנה היה נוסע לצרפת לגייס תרומות
שמחה! היה שמח ,ולא היה שמחה שהיה שמח כמו בשעה שהיו מה הטעם של תקיעת שופר? שנבוא בראש השנה עם תשובה ,להיות ראויים לישיבתו ,ועל הדרך היה מבקר אצל אחד מקרוביו ,שהיה רחוק מתורה
בדין .ועל זה אמרנו ,שכותב הרמב"ם :רמז בדבר יש" :עורו ישנים תוקעים בשופר. ומצוות .אותו אחד היה גר על שפת הנהר שם בצרפת .שנה אחת הגיע,
השנה ,ראש השנה יוצא בליל שבת ,יש נוהגים לומר פיוט "שלום מתרדמתכם". דפק בדלת ,ומה הוא רואה? פותח לו איזה יהודי עם פאות ,זקן ,ציצית.
עליכם" ,יש לא אומרים .אנחנו נוהגים לומר .קבלת שבת ,ראיתי שיש עכשיו תשמעו עוד דבר נפלא .כותב רבנו הריטב"א :שטעם תקיעת שופר אמר לו" :איפה היהודי שהיה גר כאן? היה גר כאן איזה יהודי רחוק
נוהגים שלא לומר ,יש נוהגים לומר ,יש אומרים רק את שני בתים להמליך את השם יתברך בעולם .לפי הריטב"א אפשר לומר :מר"ח אלול אנחנו מתורה ומצוות ,לאיפה הוא עבר?" אומר לו בעה"ב :תסתכל עליי .הכיר
ראשונים ושניים אחרונים ,אנחנו נוהגים לומר הכל .שמעו נא דבר פלא מכריזים :עורו נא רבותיי ,בואו בראש השנה ממליכים את המלך! התקיעות בו הרב שהוא חזר בתשובה .אמר לו" :מה? מה? מה קרה?" אומר לו:
שראיתי בסה"ק מטה אפרים .בקבלת שבת נאמר" :גם בשמחה ברינה הללו שמר"ח אלול – הכנה להכרזה להמלכת המלך ,מלכו של עולם .אז שמעתי "הרב ייכנס .כל שנה אתה אצלי בבית ,ואתה לא אוכל ,לא שותה .השנה
ובצהלה" ,אומר המטה אפרים :איך עכשיו ביום הדין ,בראש השנה ,באחד השיעורים מהגאון רבי דוד כהן שליט"א ,ראש ישיבת "חברון" ,ששאלו אתה יכול לאכול .באחד השיעורים הארכתי בסיפור הזה ,עכשיו אומר
תגיד "בשמחה ובצהלה"? איך? לכן תגיד "ברינה ובצהלה" .כך אומר אותו :האם יש כאן מחלוקת בין הרמב"ם לריטב"א? שלפי חלק מהראשונים לכם בקצרה ממש.
המטה אפרים :יום הדין ,ראש השנה ,אתה יכול להגיד בשמחה הטעם בשביל להתעורר בתשובה ,ולפי הריטב"א התקיעה לא משום תשובה, אותו יהודי סיפר לרה"י" :תדע לך ,היה ראש השנה ,אני ישבתי פה
אלא להמליך את הקב"ה וכמו שמובא בספר 'מעשה רב' ,שהיה הגר"א שמח ובצהלה? לא! לכן תגיד ברינה ובצהלה. במרפסת ביתי וראיתי אלפי יהודים באים לעשות תשליך .נזכרתי
אמרתי ,שזה נגד שולחן ערוך מפורש .מרן בסימן תקצ"ז ,אומר :מאוד מאוד בתקיעת שופר ,כי ביום הזה ממליכים את השי"ת .בפשטות מי כשהייתי ילד קטן ,אבא שלי היה לוקח אותי לתשליך ".והוא ישב שם
"אוכלים ושמחים ,ואין מתענים בראש השנה ,ולא בשבת שובה" .שמסתכל על הדברים ,חושב שיש כאן מחלוקת .אומר רבי דוד כהן דבר נפלא במרפסת עם המכנסיים הקצרות שלו ועם הגופייה ,בראש השנה ,ביום
מפורש שבראש השנה יהיה בשמחה .למה? על מה יהיה בשמחה בראש ביותר :הם לא חולקים כלל ,אין פה מחלוקת .למה? איך ממליכים את הבורא הדין! מיד התלבש ,ירד ,עמד בין האנשים .פתאום איזה בן אדם אחד
השנה? באמת זה פחד ,אימה ,יום הדין .אז על מה אנחנו צריכים יתברך? על ידי שעושים תשובה .זו המלכה שלמה! זה לא מחלוקת .ולכן דפק לו על הגב ,אמר לו" :אמרת תשליך? קח סידור ,קח תגיד תשליך".
להיות בשמחה? אלא לפי שהוא יום של המלכת הבורא יתברך בעולם! הריטב"א בעצמו שכתב שהתקיעה על שם שממליכים את הקב"ה ,מביא גם כן הביא לו סידור .אח"כ אמר לו" :שמעת היום תקיעת שופר?" אמר לו:
המשנה ברורה אומר :שיהיה בשמחה משום "ושמחת בחגך" ,וכך במקו"א ראיה שעיקר המצוה בשופר לשמוע כדי להתעורר בתשובה ,כי בעצם "לא ,לא שמעתי" .מיד הוציא שופר קטן מהכיס ,בגודל טפח ,ותקע לו
כתוב ברלב"ג .אבל מה עיקר השמחה של ראש השנה? שביום זה הכל עניין אחד :להמליך את הבורא יתברך. את כל התקיעות ,מאה תקיעות .אמר לו" :תדע ,אם ישאלו אותך מי
אשאל אתכם שאלה ,בחורים יקרים ונכבדים .תגידו לי ,יש אדם שצריך ללכת ממליכים את הבורא יתברך. תקע לך? פלוני אלמוני תקע לך".
השו"ע כותב :אמנם לא יאכלו כל שובעם למען לא יקלו ראשם ,ותהיה להתפלל ,יש לפניו שני מקומות .מקום אחד שם יש בעל תוקע להפליא, הגיע לבית ,אמר לאשתו" :תדעי ,היום זכיתי לשמוע תקיעת שופר"" .מי
יראת השם על פניהם" .אגב ,במאמר מוסגר ,תמיד חשבתי שהלשון למהדרין מן המהדרין .אבל מניין? ספק אם יהיה שם מניין .ובעיירה השנייה, תקע לך?" "פלוני אלמוני"" .איך הוא נראה?" רק תיאר לה את מראהו,
הזה" :לא יאכלו כל שובעם למען לא יקלו ראשם" ,שזה חוזר רק על שם – בלי עין הרע ,אלף איש יש במניין! מניין ברוב עם ,איזה לעבעדיק במקום היא התעלפה .התעלפה! מה קרה? מה סיפר לה? בסך הכול
ראש השנה ,שהרי הלכה זו נאמרה בסימן תקצ"ז בדיני ר"ה .אבל שבתפילה! כולם ביחד .אבל תקיעות – לא בטוח שהוא ישמע .לאיפה ילך? כל יהודי תקע לו בשופר .גם לא שמעה את התקיעות שהיא תתעלף ...מיד
ראיתי בספר קיצור שולחן ערוך "חזון עובדיה" שהביאו דין זה גם על ראש השנה ,כל התפילות .תפילה בלי מניין בראש השנה? אוי ואבוי! אוי ואבוי! הביא מים ,העיר אותה ,אמר לה" :מה קרה? מדוע נבהלת והתעלפת?"
שבת של עשרת ימי תשובה ,שבת שובה! והדברים מבהילים! שאם כן תפילה בלי מניין בראש השנה? ילך למקום שישמע את התקיעות .וכל כך למה? "רגע" ,היא אומרת לו" .תגיד לי איך הוא היה נראה? ואיך הוא אמר
כל שכן כל עשרת ימי תשובה .חידוש! שלא רק בראש השנה לא יאכל צריך להמליך את השי"ת! אבל גם בתפילה ,אבל גם בתפילה ממליכים את שקוראים לו? ואיזה כובע היה לו?" עוד פעם התעלפה .אמרה לו" :תדע
כל שובעו ,אלא כל עשרת ימי תשובה ,כך הם לומדים בשולחן ערוך השי"ת וברוב עם הדרת מלך? תקיעת שופר – דאורייתא .תפילה במניין – לך ,אבא שלי ירד מגן עדן לתקוע לך בשופר!" הם היו ניצולי שואה,
דרבנן .כעין זה אומר השולחן ערוך בסימן תקפ"ה :מי שאינו בקי בתקיעות אליבא דמרן רבינו עובדיה יוסף זצוקל"ה. ואבא שלה נעקד על קדושת השם בשואה ,וכך קראו לו ,בדיוק איך
כתוב בירושלמי ,והשולחן ערוך מביא זאת להלכה :שבערב ראש השנה ולא בסדר תפילת מוסף ,ולפניו שתי עיירות :באחת בקיאים בתקיעות ולא שהוא אמר זה היה השם של אביה ,והוא היה בעל תוקע ,וכך הוא היה
מסתפרים ,ומתגלחים ,ומכבסים בגדיהם .משום שאנו בטוחים בתפילת מוסף ,ובאחת בקיאים בתפילת מוסף ולא בתקיעות (אפילו לא יוכל נראה בדיוק ,והיה לו שופר כזה של טפח איך שהוא תיאר ,ונראה בדיוק
שהקב"ה יעשה לנו נס ויוציא אותנו זכאים בדין .הארכתי בזה בספר להתפלל מוסף) – הולך למקום שבקיאים בתקיעות ,אפילו של מוסף ודאי ושל כך ...אמרה לו" :בוא תראה ,אני אראה לך תמונה של אבא שלי שאף
'אשכול יוסף' על המועדים ,מי שירצה יעיין שם .אם ככה ,למה לא תקיעות ספק .למה? תקיעת שופר דאורייתא .תקיעת שופר זה כל המהות של פעם לא הראיתי לך .ואז הוא התעלף! התעלף במקום! הוא הבין שירד
אומרים הלל? הרי הגמרא במסכת ראש השנה אומרת :שאלו מלאכי היום! זה המהות של ראש השנה! להמליך את השם יתברך ,ועל ידי התעוררות בן אדם צדיק מגן עדן לתקוע לו בשופר.
השרת את הקב"ה :מפני מה אין ישראל אומרים שירה בראש השנה בתשובה! המשך בעמוד 3 נו ,מה אתם אומרים ,הוא יצא ידי חובה או לא? מי תקע לו? וכי הוא בר
וביום הכיפורים? אמר להם :ספרי חיים ומתים נפתחים ,ואתם ויש להקשות שאלה עצומה :הגמרא אומרת שכל שנה שאין מריעין לה חיובא ,זה שתקע לו? יש בזה אריכות מאוד גדולה .יש גמרא במסכת
מבקשים שישראל יאמרו שירה? איך אפשר לומר שירה כשספרי חיים בתחילתה ,מריעין לה בסופה ,חס ושלום .שנה שלא תוקעים בראש השנה ,ח"ו כתובות בדף ק"ג ,הגמרא מספרת שרבי ,אחרי שנפטר ,כל ערב שבת היה
ומתים נפתחים? וקשה שהרי אנחנו סמוכים ובטוחים שיעשה לנו נס .מריעין לה בסופה משום כל מיני דברים קשים ,ח"ו .התוספות כותבים בשם מגיע לביתו .רבי עקיבא איגר מביא שם בגליון הש"ס ,בשם ספר
איך הדברים עולים בקנה אחד? הבאתי על זה כמה תירוצים ב'אשכול בה"ג וכך כתבו כל הראשונים :אין הכוונה בראש השנה שחל בשבת שלא חסידים שהיה בא להוציא אותם ידי חובת קידוש .והשאלה איך רבי
יוסף' מועדים .אחד התירוצים :שאדרבה ,ע"י יראת הדין זוכים לזכות יכולים לתקוע .אנוס רחמנא פטריה .אלא מדובר שהיה יכול לשמוע ונאנס. היה מוציא ידי חובת קידוש? והארכתי בזה בתשובה בחיבורי שו"ת עוד
מייל המערכת:
בדין .כמו שכותב השו"ע שמצד אחד אוכלים ושמחים ,אבל צריך אמנם ידוע ומפורסם דברי רבינו ה"ערוך לנר" בספרו "מנחת עני" ,שהדברים
זהירות שלא יהיה קלות ראש ,מכובדות ,יום הקדוש ,ראש השנה ,יום הכי קשים אירעו בשנה שראש השנה חל בשבת ,שאז לא תקעו .חורבן בית
יוסף חי ,יזכני השי"ת להוציאו לאור עולם בקרוב .על כל פנים אמרתי,
להאזנה לשיעורי המחבר:
גם אם לא יצא ידי חובת שופר ,מצוות עשה לשמוע תקיעת שופר ,אבל
ראשון ,בית שני ,אירעו בשנה שר"ה חל בשבת .שמעתי שהשואה שאירעה הדין. מה שכותב הרמב"ם :רמז יש בדבר" ,עורו ישנים מתרדמתכם" ,זה הוא
eshkolyoseff@gmail.com
אני חוזר לעניין .התחלנו בדברי הטור שהביא מפרקי דר"א ,שכל חודש במלחמת העולם השנייה פרצה בשנה שר"ה חל בשבת שאז לא תקעו .שבעה
אלול תוקעים בשופר כדי להתעורר בתשובה ,לבוא לראש השנה באוקטובר למניינם היה ג"כ בר"ה שחל בשבת .ה"ערוך לנר" מאריך בדבר, מצוות
073-371-80-53
קיים .זה הוא קיים בהידור רב ,שכל משפחתו חזרה בתשובה בעקבות
הקמח,השדה
שטעם (ז' כ"ב) כד חית
עליך
תקיעה זו .וכך כותב להדיא רבינו בחיי בספרו
ואומר :שהשבת באה לפני הבורא יתברך להמליץ טוב ולסנגר בעד כלל ישראל תקיעת שופר כדי להתעורר בתשובה .נפקא מינה ,שאדם ששומע תקיעת
