gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אשכול יוסף · Eshkol Yosef — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: אשכול יוסף · Eshkol Yosef

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

אשכול יוסף · Eshkol Yosef — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גיליון ‪  553‬ראש השנה ‪ ‬התשפ"ז‬ ‫מאוצרותיו של הרב יוסף חי סימן טוב שליט"א‬ ‫מחבר סדרת הספרים "אשכול יוסף" עה"ת והמועדים‬ ‫וספרי "כרם יוסף" על הש"ס‬ ‫כתיבה וחתימה טובה!‬ ‫(ויקרא כ""ג)‬ ‫ם ׁ ַּש ּ ָב ֔ת ֹון זִ ְּׁכ ֥ר ֹון ְּּׁתר ּו ָעָ֖ה ִמ ְּׁק ָרא־ ֹֽקֹ ֶד ׁש"‬ ‫היה לָ ֶכ ֙‬ ‫" ּ ַּב ֹ֨חֹ ֶד ׁש ַּה ּ ׁ ְּׁש ִב ִִ֜‬ ‫יעי ְּּׁב ֶא ָ ָ֣חד לַּ ֹ֗חֹ ֶד ׁש יִ ְּׁ ֶ ֶ֤‬ ‫איך חז"ל ביטלו תקיעות בר"ה שחל בשבת והלא כלל‬ ‫בדין לחיים או למוות והכל תלויים בדין‬ ‫ישראל תלויים‬ ‫חידושים נפלאים ועונג שבת בפרשת השבוע‬ ‫השופר ומדוע‬ ‫מצטייניםע"י‬ ‫עושים‬ ‫שישראל‬ ‫בתשובה‬ ‫והדין תלוי ראש ישיבת‬ ‫מאת הצב"י רבי יוסף חי סימן טוב שליט"א מחה"ס "כרם יוסף"‬ ‫ירושלים ת"ו‬ ‫דפגרא לצעירים‬ ‫המתמידים "אור התורה" ליומי‬ ‫לא חששו משום פקו"נ שדוחה כל התורה כולה?‬ ‫ובס"ד יש ליתן לדבר רמז מן הכתוב‪ ,‬שנא' "לא בשמים היא ולא מעבר לים היא‪ ,‬כי‬ ‫צע"ג איך ביטלו חז"ל תקיעת שופר בר"ה שחל בשבת מחשש שמא אחד מישראל‬ ‫קרוב אליך הדבר‪ ,‬בפיך ובלבבך לעשותו"‪ ,‬וידוע שהכתוב מדבר על מצות עשה של‬ ‫יטלנו בידו וילך אצל בקי ללמוד ויטלטל השופר ד' אמות ברה"ר (ר"ה כט‪ :‬סוכה מב‪ :‬מגילה‬ ‫התשובה כמו שנאמר לפני כן ושבת עד ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך‪ ,‬וביאר‬ ‫ד‪ ,):‬ואיתא במסכת ראש השנה (טז‪ ):‬אמר רבי יצחק כל שנה שאין תוקעין לה בתחילתה‪,‬‬ ‫הרמב"ן שמכאן למדין מצות התשובה‪ ,‬ועלזה אמר בפיך ובלבבך לעשותו‪ ,‬בפיך היינו‬ ‫מריעין לה בסופה משום דלא איערבב שטן‪ .‬ואמנם התוספות כתבו בשם בה"ג וכן כתבו‬ ‫על ידי מצות תקיעת השופר שהיא בפה ובו תוקע להמליך את הקב"ה‪ ,‬ובלבבך היינו‬ ‫כל הראשונים‪ ,‬שאין הכוונה כאשר ר"ה חל בשבת‪ ,‬אלא כאשר נאנסו ולא תקעו‪ .‬וצ"ב‬ ‫ע"י מצות התשובה שעיקרה תלוי בלב‪ ,‬שמתחרט על עוונותיו ומקבל על עצמו לעתיד‪.‬‬ ‫מה ההבדל בין אונס שבת‪ ,‬לאונס אחר?‬ ‫ומעתה קשה שהדבר דומה לפיקוח נפש שמחללים עליו את השבת כדי שיחתמו כל‬ ‫וביותר צ"ע והלא כלל ישראל תלויים בדין לחיים או למוות והדין תלוי בתשובה‬ ‫ישראל בדין לטובה‪ ,‬ובספרים הקדושים האריכו בסגולת כח השופר לעורר את האדם‬ ‫לתשובה‪ ,‬ולבלבל השטן ולהביא זכרוננו לטובה לפני המלך מלכו של עולם‪ .‬וידוע‬ ‫שישראל עושים על ידי תקיעת השופר‪ ,‬ומפורסמים דברי הרמב"ם בהל' תשובה‬ ‫שנחלקו הראשונים אם מחללים שבת על רפואה סגולית‪ ,‬דעת הרמב"ם (פה"מ יומא פג‪ .‬מ"נ‬ ‫שאע"פ שתקיעת שופר גזירת הכתוב‪ ,‬רמז יש בדבר משום‪" :‬עורו ישנים משנתכם‪,‬‬ ‫ח"ג פרק ל"ז) שלא‪ ,‬אך הרמב"ן והרשב"א (ח"א סי' תי"ג ח"ד סי' רמ"ה) סוברים שכן‪ ,‬וכמה‬ ‫ונרדמים הקיצו מתרדמתכם‪ ,‬וחפשו במעשיכם‪ ,‬וחזרו בתשובה‪ ,‬וזכרו בוראכם"‪.‬‬ ‫מרבותינו האחרונים סמכו להקל למעשה ברפואה בדוקה ומנוסה‪ ,‬ראה בחזון עובדיה‬ ‫וברמב"ן בדרשה לר"ה מבואר שאכן זהו טעם תקיעת שופר‪ ,‬שכתב‪ :‬כדי שיעלה‬ ‫שבת (עמ' רע"ז)‪ ,‬והנה בתקיעת שופר שסגולתה נאמרה בתורה ודאי אף להרמב"ם יש‬ ‫זכרונכם לפני‪ ,‬ובמה בשופר‪ ,‬שעי"ז מתעוררים לתשובה‪ .‬וכן מפורש בטור (סי' תקפ"א)‪,‬‬ ‫מקום לומר שדינו כפקו"נ‪ ,‬ועכ"פ שלא יבטלו חכמים תקיעתו כדי שיצאו זכאיים בדין?‬ ‫בשם פרקי דרבי אליעזר שטעם התקיעות כדי לעורר את הבריות לשוב בתשובה‪,‬‬ ‫יישוב א' ‪ -‬ע"י חיבוב המצוות מסתתמין טענות השטן‬ ‫ע"ש‪ .‬וכ"כ רבינו בחיי בספרו כד הקמח (ר"ה ב')‪ ,‬שמנהג המלך שיצווה להכריז שהעובר‬ ‫נראה ליישב בס"ד עפמ"ש בר"ה (טז‪ ).‬אמר רבי יצחק‪ ,‬למה תוקעין בראש השנה?‬ ‫על מצותו חייב מיתה‪ ,‬על כן אנו תוקעין בשופר להכריז הרוצה לשוב ישוב‪ ,‬ואם לא‬ ‫ומקשה הגמרא‪ :‬למה תוקעין? רחמנא אמר תקעו! אלא‪ :‬למה מריעין? ומקשה‬ ‫ישוב דמו בראשו ואין לך התראה גדולה מזו‪ .‬וכן כתב הרש"ש הקדוש בספרו נהר‬ ‫הגמרא‪ :‬למה מריעין? רחמנא אמר זכרון תרועה! אלא‪ :‬למה תוקעין ומריעין כשהן‬ ‫שלום בדרשתו המפורסמת לר"ה‪ ,‬שפשט טעם מצות השופר לעורר הלבבות הישנים‬ ‫יושבין ותוקעין ומריעין כשהן עומדין? ומתרצת הגמרא‪ :‬כדי לערבב את השטן‪ .‬ועל זה‬ ‫בתרדמת חלאת היצה"ר‪ ,‬ע"ש עוד‪.‬‬ ‫אמר רבי יצחק‪ :‬כל שנה שאין תוקעין לה בתחילתה מריעין לה בסופה‪ ,‬משום דלא‬ ‫ושמעתי מהגר"ד כהן שליט"א ראש ישיבת "חברון" שביאר שאף לדברי הריטב"א‬ ‫איערבב שטן‪ .‬ופירש רש"י "כדי לערבב את השטן" שלא ישטין‪ ,‬כשישמע ישראל‬ ‫(ר"ה טז‪ ,).‬שכתב שטעם תקיעת שופר מדין המלכת הקב"ה בעולם‪ ,‬כמו שממליכים את‬ ‫מחבבין את המצוות מסתתמין דבריו‪ .‬ומצינו עוד כיו"ב דבשו"ע (סי' תקצ"ו) איתא‪,‬‬ ‫המלכים בשופר‪ .‬וכן מובא בספר מעשה רב (אות ר"ו)‪ ,‬שהגר"א היה שמח מאוד בשעת‬ ‫שלאחר תפילת מוסף של ר"ה מריעים תרועה גדולה בלא תקיעה‪ ,‬וביאר המשנ"ב כדי‬ ‫תקיעת שופר‪ ,‬כיון שטעם השופר להמלכת הקב"ה למלך עלינו‪ ,‬וכמ"ש רב סעדיה‬ ‫לערבב השטן שלא יקטרג עליהם אחרי התפילה שהולכים ואוכלים ושותים ושמחים‬ ‫גאון בטעם תקיעת שופר‪ .‬גם הם מודים שטעם תקיעת שופר להתעורר בתשובה‪,‬‬ ‫לומר שאינם יראים מאימת הדין‪ .‬ומבואר שע"י חיבוב המצוות מסתתמין דבריו של‬ ‫דאדרבה הכל עניין אחד‪ ,‬שכיון שהאדם חטא הוא כמורד במלכות שמים‪ ,‬והמלכת‬ ‫השטן‪ .‬ומעתה הכל ניחא‪ ,‬דאדרבה ע"י שישראל לא תוקעים בשופר כשחל ר"ה בשבת‬ ‫הקב"ה בשופר נעשית ע"י התשובה‪ .‬והוסיף שהעניין מוכרח‪ ,‬שהרי הריטב"א עצמו‬ ‫מחשש שמא יהודי אחד יטלטל את השופר ד' אמות ברה"ר‪ ,‬אין לך חיבוב מצוות גדול‬ ‫(בר"ה דף לד‪ ,).‬בבואו להוכיח שעיקר המצוה בשמיעת השופר‪ ,‬ולא בתקיעה עצמה‪ ,‬כתב‪:‬‬ ‫מזה‪ ,‬ועל ידי זה גופא מסתתמין טענותיו של השטן‪ ,‬ונחתמים ישראל לטובה בדין‪.‬‬ ‫שמיעת השופר היא עיקר המצוה‪ ,‬וכוונת התורה שיתעורר האדם לחזור בתשובה‪.‬‬ ‫יישוב ב'‬ ‫ובס"ד יש ליתן לדבר רמז מן הכתוב‪ ,‬שנא' "לא בשמים היא ולא מעבר לים היא‪ ,‬כי‬ ‫קרוב אליך הדבר‪ ,‬בפיך ובלבבך לעשותו"‪ ,‬וידוע שהכתוב מדבר על מצות עשה של‬ ‫אילו יתקעו בשבת ולא ישובו יתחייבו בנפשם‬ ‫התשובה כמו שנאמר לפני כן ושבת עד ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך‪ ,‬וביאר‬ ‫עוד נראה לפענ"ד ליישב דאדרבה ע"י שביטלו חז"ל את התקיעות בשופר נתנו כח‬ ‫המחבר‪ :‬אמר בפיך ובלבבך לעשותו‪ ,‬בפיך היינו‬ ‫התשובה‪ ,‬ועלזה‬ ‫מצות‬ ‫הרמב"ן שמכאן למדין‬ ‫המנויים‪:‬‬ ‫בשופר‪ ,‬אם‬ ‫כאשרלאלפי‬ ‫תוקעים בר"ה‬ ‫חינם‬ ‫להצטרפותדהנה‬ ‫בפמליא של מעלה ליתן סנגוריא על ישראל‪,‬‬ ‫ספרי‬ ‫לרכישת‬ ‫על ידי מצות תקיעת השופר שהיא בפה ובו תוקע להמליך את הקב"ה‪ ,‬ובלבבך היינו‬ ‫‪eshkolyoseff@gmail.com‬‬ ‫חלילה לא חוזרים כל ישראל בתשובה‪ ,‬יש תביעה וקטרוג‪ ,‬היתקע שופר בעיר והעם‬ ‫‪ 02-5373570‬או ‪054-84-60007/8‬‬ ‫ע"י מצות התשובה שעיקרה תלוי בלב‪ ,‬שמתחרט על עוונותיו ומקבל על עצמו‬ ‫לא יחרדו‪ ,‬ואז חלילה יכולים להיענש ביותר‪ .‬ואדרבה בייחוד אם היו תוקעים בשבת‬ ‫לעתיד‪.‬‬ ‫יישוב ה' ‪ -‬סמכו על מה שתוקעים בכל "אלול"‬ ‫יישוב ב' ‪ -‬אילו יתקעו בשבת ולא ישובו יתחייבו בנפשם‬ ‫שמא עי"ל עפמ"ש הטור (סי' תקפ"א)‪ ,‬תניא בפרקי דרבי אליעזר‪ ,‬בר"ח אלול אמר הקב"ה למשה‬ ‫עוד נראה לפענ"ד ליישב דאדרבה ע"י שביטלו חז"ל את התקיעות בשופר נתנו כח בפמליא של‬ ‫"עלה אלי ההרה"‪ ,‬ועלה לקבל לוחות אחרונות‪ ,‬והעבירו שופר במחנה‪ ,‬משה עלה להר‪ ,‬שלא יטעו‬ ‫מעלה ליתן סנגוריא על ישראל‪ ,‬דהנה כאשר תוקעים בר"ה בשופר‪ ,‬אם חלילה לא חוזרים כל ישראל‬ ‫עוד אחר עבודת גילולים‪ ,‬והקב"ה נתעלה באותו שופר‪ ,‬שנא' (תהלים מ"ז)‪" ,‬עלה אלהים בתרועה‪ ,‬ה'‬ ‫בתשובה‪ ,‬יש תביעה וקטרוג‪ ,‬היתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו‪ ,‬ואז חלילה יכולים להיענש ביותר‪.‬‬ ‫בקול שופר"‪ ,‬לכן התקינו חז"ל שיהיו תוקעים בר"ח אלול בכל שנה ושנה‪ ,‬וכל החודש‪ ,‬כדי להזהיר‬ ‫ואדרבה בייחוד אם היו תוקעים בשבת קודש‪ ,‬אילו לא יתעורר בכל ליבו בתשובה בשומעו התקיעות‪,‬‬ ‫לישראל שיעשו תשובה‪ ,‬שנא' (עמוס ג')‪" ,‬אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו"‪ ,‬וכדי לערבב השטן‪,‬‬ ‫מתחייב ממש בנפשו‪ .‬ומה שכתב הערוך לנר בספרו מנחת עני (פרשת האזינו) ושא"ס‪ ,‬שהדברים‬ ‫וכן נוהגים באשכנז לתקוע בכל בוקר וערב אחר התפילה‪ .‬ובספר קב הישר (פרק מ"ח) כתב‪ :‬מנהגן של‬ ‫הקשים ביותר אירעו כאשר ר"ה חל בשבת‪ ,‬כגון חורבן בית ראשון ובית שני‪ .‬ושמעתי שגם מלחמת‬ ‫ישראל להתחיל לתקוע מר"ח אלול‪ ,‬שהוא שלושים יום קודם ר"ה‪ ,‬והוא דמיון לבעל חוב שנותנים לו‬ ‫עולם השניה שאירע בו השואה‪ ,‬וכן הטבח בשמחת תורה תשפ"ד‪ ,‬אירעו בשנה שחל ר"ה בשבת‪,‬‬ ‫ב"ד זמן שלושים יום להמציא מעות כדי שישלם לבעלי חובות (ב"מ קיח‪ .‬תוס' ד"ה זמן)‪ .‬כן נותנים‬ ‫לתקפ"ץ‪ .‬ומעתה אדרבה ואדרבה חסד גדול עשו עמנו חז"ל שגזרו שלא לתקוע בר"ה שחל בשבת‪,‬‬ ‫לאדם בב"ד של מעלה‪ ,‬זמן שלושים יום לעשות תשובה שיצא זכאי בדין‪ ,‬בעשיית תשובה ובהרבות‬ ‫כי אם היו תוקעים באותם שנים לפני המון העם לא היה ריווח והצלה כלל‪ ,‬וחלילה לא היה תקנה‬ ‫תפלה וצדקה ובמעשים טובים‪ ,‬להעביר ממנו רוע הגזירה‪ .‬ואשר על כן י"ל שחז"ל סמכו על מה‬ ‫לשונאיהם של ישראל‪ ,‬במה שהיו תוקעים בשופר ובכ"ז לא היו מתעוררים בתשובה‪.‬‬ ‫שתוקעים בכל חודש אלול‪ ,‬שלפי דעת הטור תכליתם ג"כ למצות התשובה כמו התקיעות בר"ה‪ .‬ואף‬ ‫יישוב ג' ‪ -‬הזכרתו בתפילה וכוונותיו מהני כאילו תקעו‬ ‫למנהגינו הספרדים שאין תוקעין אחרי התפילה בכל חודש אלול‪ ,‬מ"מ קהל עדתנו על תקיעות אחינו‬ ‫עוד נראה ליישב דהנה במה שמזכירים בתפילה זכרונות ושופרות‪ ,‬עולה הדבר ממש כמו שתקעו‬ ‫האשכנזים יסמוכו‪ ,‬שהתקיעות שלהם מועילות עבור הכל גם לאלו שאינם שומעים תקיעותם‪,‬‬ ‫בשופר‪ ,‬וכ"כ המשנ"ב (סי' תקפ"א סקכ"ד) ‪ ,‬שכיון שאומרים זכרון תרועה הוי כמו תקיעה ולכן אין‬ ‫שהנשמה שומעת ומרגשת בהן‪ .‬ועוד שאף לפי מנהגינו‪ ,‬תוקעים בעת אמירת ויעבור בסליחות‪.1‬‬ ‫לתקוע ערב ר"ה גם שחל בשבת‪ .‬וכ"כ בשו"ת תשובות והנהגות (ח"ד סי' קל"ח)‪ ,‬שכיון שאומרים‬ ‫יישוב ו' ‪ -‬ישראל מוסרים נפשם על המצוות‬ ‫מלכויות זכרונות ושופרות חשיב במקום תקיעה ודינו כר"ה רגיל שתוקעים בו‪ .‬ומתוך זה נראה שיש‬ ‫עי"ל דאדרבה מכאן חזינן גודל מסירות נפש של ישראל על המצוות‪ ,‬שאע"פ שהשופר מעלה זכרוננו‬ ‫להזהר לאומרם בכוונה יתירה‪ .‬ויסוד הדברים איתא במנחות (קי‪ ,).‬שהעוסק בדבר אחד בתורה נחשב‬ ‫לטובה לפני הבורא יתברך‪ ,‬ומעורר את הבריות לתשובה‪ ,‬וכל השנה תלויה בר"ה‪ ,‬ור"ה תלוי‬ ‫לו כאילו קיים אותו הדבר‪ ,‬שנא' (ויקרא ו') "זאת תורת החטאת וזאת תורת האשם"‪ ,‬כל העוסק בתורת‬ ‫בתשובה‪ ,‬והתשובה תלויה בשופר‪ ,‬מכל מקום ביטלו במסירות נפש מצות תקיעת שופר בר"ה שחל‬ ‫חטאת כאילו הקריב חטאת‪ ,‬וכל העוסק בתורת אשם כאילו הקריב אשם‪ .‬וכן איתא בגמרא (תענית כז‪:‬‬ ‫בשבת‪ ,‬כדי שלא יבואו לעבור על מצות שבת‪ .‬ואיתא במסכת גיטין (נז‪ ):‬במעשה בד' מאות ילדים‬ ‫מגילה לא‪ ,):‬והרמ"א (או"ח סי' קל"ג) הביא דברי המהר"י אבוהב להלכה‪ ,‬ומקורו באורחות חיים בשם‬ ‫וילדות שנשבו לקלון‪ ,‬הרגישו בעצמן למה הן מתבקשים‪ ,‬וקפצו כולן ונפלו לתוך הים‪ ,‬שעליהם‬ ‫בעל הלכות‪ ,‬שיש להזהר לומר פיטום הקטורת מתוך הכתב ולא בעל פה‪ ,‬משום שהאמירה במקום‬ ‫הכתוב אומר "כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה"‪ .‬ר' יהושע בן לוי אמר‪ :‬זו מילה שניתנה‬ ‫הקטרה ויש לחשוש שמא ידלג אחד מסממניה‪ ,‬ואמרינן אם חיסר אחת מסממניה חייב מיתה‪ ,‬וכתב‬ ‫בשמיני‪ .‬ר' שמעון בן לקיש אמר‪ :‬אלו ת"ח שמראין הלכות שחיטה בעצמן‪ ,‬דאמר רבא‪ :‬כל דבר יראה‬ ‫שלכן נהגו שלא לאומרו בחול לפי שממהרים למלאכתן וחיישינן שמא ידלג‪ ,‬והבית יוסף (שם) חולק‬ ‫האדם על עצמו‪ ,‬חוץ משחיטה ודבר אחר‪ ,‬ופירש רש"י "שחיטה" שמא יתחבנו בגרונו‪" ,‬ודבר אחר"‪,‬‬ ‫עליו מטעם אחר‪ .‬וכ"כ הטור (או"ח סי' א')‪ ,‬שכאשר יסיים פרשת הקרבנות יבקש שיהא זה חשוב‬ ‫צרעת ומראות נגעים שמסוכן לקפוץ עליו‪ .‬רב נחמן בר יצחק אמר‪ :‬אלו ת"ח שממיתין עצמן על דברי‬ ‫ומקובל כאילו הקריבם בזמנם‪ .‬וכתב השלה"ק (תענית נר מצוה)‪ ,‬שלכן מי שחטא חטא שחייבה עליו‬ ‫תורה‪ ,‬דאמר ר"ש בן לקיש‪ :‬אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליהם‪ ,‬שנא' "זאת‬ ‫תורה להביא קרבן‪ ,‬יעשה תשובה ויזהר לעסוק בפרשת קרבן של אותו החטא שתהיה כפרתו‬ ‫התורה אדם כי ימות באהל"‪.‬‬ ‫שלימה‪ ,‬וכ"כ במשנ"ב (סימן של"ד) בשם הסה"ק‪ .‬ויתכן שמטעם זה יש עניין לעסוק בהלכות שופר‬ ‫ומצאתי במשך חכמה (פרשת אמור) ‪ ,‬שכתב ליישב כאמור‪ ,‬דמצות שופר הוא לתקוע בשופר של איל‪,‬‬ ‫בר"ה שחל בשבת‪ ,‬וראה עוד בסמוך‪.‬‬ ‫להזכיר זכות העקידה שופר של איל‪ ,‬כמ"ש בר"ה (טז‪ ,).‬והתקיעה מכניס זכות ישראל מה שנחלו‬ ‫ויש להוסיף בזה מה שכתב הרש"ש הקדוש בספרו נהר שלום (סדר התפילות לר"ה דף ל"ח)‪ ,‬וז"ל‪ :‬אם חל‬ ‫מיצחק‪ ,‬למסור עצמם לחרפה ולמכה ולביזה עבור שם השי"ת כי נקרא עליהם‪ ,‬זהו זכות עקידה‪,‬‬ ‫יום ראשון של ר"ה בשבת‪ ,‬נכון לכוין בשעת תקיעת שופר סדר הכוונה בלא תקיעת שופר‪ ,‬וסדר‬ ‫שבניו עוקדים כל תאוותיהם והרגשותיהם ושאלות החיים על מוקד אהבת ה' ותורתו‪ .‬ולכן אדרבה‪,‬‬ ‫התפילות בשבת הוא כמו בחול‪ ,‬עכ"ל‪ .‬וא"כ יש לומר שעצם הכוונה במצות תקיעת שופר עולה‬ ‫אחרי שידוע לנו גודל התועלת במצות שופר‪ ,‬אשר אם יבוטל אף באונס הסכנה גדולה‪ ,‬בכל זאת‬ ‫לרצון כאילו תקעו והריעו‪ ,‬כי הנה ידוע מה שכתבו רבותינו הראשונים שהאדם במחשבתו פועל יותר‬ ‫אמרו ישראל פן יבולע חלילה למצות שבת אשר מעיד על קדושת שמו יתברך‪ ,‬כי חידש עולמו מן‬ ‫ממה שפועל במעשה‪ ,‬ולכן מצות ייחוד השם הוא במחשבה‪ ,‬ות"ת הוא בדיבור‪ ,‬ושאר מצוות‬ ‫האין הגמור‪ ,‬יהיה מה! יעבור עלינו מה‪ ,‬ויתקדש שמו יתברך! יקטרג השטן חלילה ולא יכנס זיכרוננו‬ ‫במעשה‪ ,‬וכמה שהדבר תלוי יותר במחשבה הוא מעולם האצילות‪ ,‬וכ"כ רבינו בחיי בפירושו לאבות‬ ‫לאבינו שבשמים לטובה‪ ,‬אך לא יבולע לשבת המעידה על קדושת שמו יתברך‪ ,‬פן יעבירנו ד' אמות‬ ‫(פ"א) ‪ .‬ומעתה ע"י המחשבה יכול לפעול ולתקן כמו בשעת התקיעות ממש‪ ,‬וכן השיבני ידידי הגאון‬ ‫ברה" ר ויתחלל שמו חלילה‪ .‬ויתגדל ויתקדש שמיה רבא! ועוקדים כולם עבור קידוש שמו יתברך‪.‬‬ ‫רבי יצחק אשורי שליט"א מחו"ר בהמ"ד לדיינות ברכת אברהם‪ ,‬והראני מה שכתב רבינו יוסף חיים‬ ‫ומסיים המשך חכמה‪ ,‬דכיון שכן הרי זה עצמו במה שאין אנו תוקעים בר"ה שחל בשבת‪ ,‬זה גופא עקידה‬ ‫זצוקל"ה בספרו לשון חכמים (ח"א סי' י"ב)‪ ,‬שר"ה שחל בשבת קודם מוסף יאמרו הפסוק עלה אלוקים‬ ‫רוחנית מופלגת ומועיל לרצות אותנו לפני הבורא יתברך ויתעלה שמו‪ ,‬כמו שמרצה זכרון שופר‪.‬‬ ‫בתרועה‪ ,‬ומזמור למנצח לבני קרח מזמור כל העמים תקעו כף‪ ,‬וילמדו בזוהר פרשת אמור (דף צה‪):‬‬ ‫מעניין התקיעות‪ ,‬ואח"כ יחשוב ויצייר בדעתו בסדר תשר"ת תש"ת תר"ת אחת לאחת עשרה‬ ‫יישוב ז' ‪ -‬תקיעות אשתקד וביום ב' דיומא אריכתא‬ ‫פעמים‪ ,‬ואח"כ יהרהר בתשובה‪ ,‬ויבקש שתהא חשובה ומקובלת ומרוצה הקריאה והמחשבה כאילו‬ ‫עי"ל עפמ"ש בשו"ת אבני נזר (אבה"ע סי' א') לחלק בין שאר מצוות עשה כגון לולב וכדומה שאם לא‬ ‫תקע כל המאה קולות הראויות במצות היום‪.‬‬ ‫יקח לולב בחג הסוכות זה מ"מ לא בטלה ממנו מצות לולב בכללות‪ ,‬שאם אין לו לולב בחג הזה יהיה‬ ‫לו בחג סוכות אחר‪ ,‬אבל מצות פריה ורביה אם ימות בלא לקיים מצותה דהיינו בן ובת בטלה ממנו‬ ‫יישוב ד' ‪ -‬כוונת כל המצוות שנאמין באלוקינו ונודה אליו שבראנו‬ ‫המצוה בכללה‪ ,‬וידוע שכל נפש מישראל צריכה לקיים כל המצוות‪ ,‬ובספרי המקובלים איתא שהאדם‬ ‫נראה עוד ליישב דאדרבה בזה הורו לנו רבותינו ז"ל שכל מצוה וכל ברכה שאדם מקיים הרי הוא‬ ‫צריך להתגלגל אפי' בשביל מצוה אחת שלא קיימה מעולם‪ ,‬וכל נשמה צריכה להתגלגל לקיים כל‬ ‫ממליך בזה את הבורא יתברך ויתעלה שמו‪ ,‬ועל אחת כמה וכמה במצות שמירת השבת‪ ,‬וכדברי‬ ‫המצוות‪ ,‬ועל כן אם ימות בלא מצוה אחת שחסרה לו‪ ,‬שמא לא קיימה נשמתו מצוה זו מעולם ויהיה‬ ‫הערוך לנר בספרו מנחת עני‪ ,‬שהשבת בכוחה לעלות ולסנגר כמו שיש בכח תקיעת השופר לרצות‪.‬‬ ‫מוכרח להתגלגל‪ ,‬על כן כתב לחדש שראוי לאדם שיתן כל הונו וכל אשר לו כדי שיקיים מצות פריה‬ ‫וכדברי רבינו הרמב"ן (שמות י"ג ט"ז וע"ע דברים ו' כ') ‪ ,‬שבעבור שהקב"ה לא יעשה אות ומופת בכל דור‬ ‫ורביה‪ .‬עיין מה שכתבתי בזה בחיבורי טבעת יוסף חו"ק (פ"א)‪ ,‬ואשר על כן י"ל שאף שיש כאן ביטול‬ ‫לעיני כל רשע או כופר‪ ,‬לכן צוונו שנעשה תמיד זכרון ואות לאשר ראו עינינו‪ ,‬ונעתיק הדבר אל בנינו‪,‬‬ ‫מצות עשה של תקיעת שופר בר"ה מחשש שיבואו לטלטל ד' אמות בר"ה‪ ,‬מ"מ יש בכח התקיעות‬ ‫ובניהם לבניהם‪ ,‬ובניהם לדור אחרון‪ ,‬והחמיר מאד בזה‪ ,‬כמו שחייב כרת באכילת חמץ ובעזיבת‬ ‫של ר"ה בשנה שעברה‪ ,‬לעלות זכרוננו אף בשנה זו‪ .‬ועל אחת כמה שיש בכח התקיעות שיתקעו בר"ה‬ ‫הפסח‪ ,‬והצריך שנכתוב כל מה שנראה אלינו באותות ובמופתים על ידינו ובין עינינו‪ ,‬ולכתוב אותו עוד‬ ‫זה יום השני לעלות זכרוננו לפניו‪ ,‬ועל את כמה וכמה לדידן דקי"ל דיומא אריכתא הוא‪.‬‬ ‫על פתחי הבתים במזוזות‪ ,‬ונזכיר זאת בפינו בבוקר ובערב‪ ,‬וכן ציוונו מטעם זה שנעשה מצוות רבות‪,‬‬ ‫כגון סוכה ועוד כיו"ב מצוות רבות זכר ליציאת מצרים‪ ,‬הכל להיות לנו בכל הדורות עדות במופתים‬ ‫יישוב ח' ‪ -‬זכות שב"ק מגינה כמו השופר‬ ‫שלא ישתכחו‪ ,‬ולא יהיה פתחון פה לכופר להכחיש אמונת האלוקים‪ .‬וביאר שלפיכך אמרו רבותינו‬ ‫בספר ערבי נחל (אמור דרוש ג') כתב להקשות כן בשם רבותינו המקובלים‪ ,‬היות יום א' דר"ה דינא‬ ‫ז"ל (אבות ב' א') ‪ ,‬הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה‪ ,‬שכולן חמודות וחביבות מאד‪ ,‬שבכל שעה אדם‬ ‫קשיא‪ ,‬ועם האמור שכל זכות ישראל על ידי השופר‪ ,‬א"כ כשחל יום א' דר"ה בשבת מאי עבדי ואיך‬ ‫מודה בהן לאלהיו‪ ,‬וכוונת כל המצוות שנאמין באלוקינו ונודה אליו שהוא בראנו‪ ,‬והיא כוונת היצירה‪.‬‬ ‫ינצלו ישראל? וכתב שתירצו שמה שמועיל השופר בחול יועיל שב"ק בעצמו בהיות שבת הקודש‬ ‫ואשר על כן כל מצוה שאדם מקיים בהתבוננות גדולה ועמוקה‪ ,‬שהוא בא לקיים ציווי הבורא יתברך‬ ‫עצמו בדיננו‪ ,‬והוא אות בין השי"ת ובין ישראל‪ ,‬וקדושת שבת וקדושת ישראל קרובים ומשורש אחד‬ ‫ויתעלה שבראו וברא עולמו בגין לאשתמודע אלהותו‪ ,‬ממילא על ידי ביטול התקיעה גופא בשבת‪,‬‬ ‫באים‪ ,‬ועל ידי זה נזכה בדין בעזרתו יתברך שמו‪ ,‬כי שבת קודש הוא ראש משפטנו וכאלו אנחנו‬ ‫כדי שלא יבוא לידי חילול שבת‪ ,‬מתעורר האדם בתשובה בקול השופר ההולך וגדל לתוך חדרי בטן‬ ‫בעצמנו שופטים בדיננו‪ ,‬ולכן בשבת שאין תוקעין הוא עצמו מגין כמו השופר‪ .‬וכ"כ החת"ס‬ ‫של האדם‪ ,‬ומשדד עמקים במיתרי ליבו‪ ,‬ונמצא שבזה גופא שאינו תוקע בשבת‪ ,‬אין לך תקיעה גדולה‬ ‫בדרשותיו (ח"ב עמ' שנ"ט) שקדושת השבת עצמה יש בה אותו הכח והסגולה של ערבוב השטן‪.‬‬ ‫וחביבה מזו‪ ,‬שזהו כוונת כל המצוות כולן שנכריז קבל עם ועדה כי ה' הוא אלוקינו‪.‬‬ ‫וכן ראיתי בגנוזות רבי חנוך קרלנשטיין בעל החק מלך (מסביב לשלחן ר"ה תשס"ג)‪ ,‬ששמירת השבת‬ ‫מעוררת רחמים‪ ,‬כדברי הפייט בזמירות שבת‪ :‬ויהיו רחמיך מתגוללים על עם קדשך המפארים אותך‬ ‫ביום שבת ע"י שבת קודשך‪ ,‬והיינו שיתגוללו רחמיך על מידת הדין ע"י שמירת שבת קודשך‪ ,‬כמ"ש‬ ‫בפירוש הזמירות שם‪ .‬וכבר אמרו בגמ' (שבת יב‪ ).‬שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא‪ ,‬שע"י‬ ‫למערכת‪:‬כ"ה) אמרו‪ ,‬שהקב"ה‬ ‫מכתבים‬ ‫ובמד"ר (בשלח פרק‬ ‫לשליחתשתרחם‪.‬‬ ‫שמירת שבת יכולין להתרפאות ויכולה היא שבת‬ ‫מקיים גזרותיו של מי ששומר שבת‪ .‬ועוד אמרו (שבת קיח‪ ):‬שע"י עונג שבת ניצול מחבלי משיח‪ ,‬כדברי‬ ‫‪eshkolyoseff@gmail.com‬‬ ‫הפייט‪ :‬מחבלי משיח יוצלו לרווחה ונס יגון ואנחה"‪ ,‬ועל כן אם חל ר"ה בשבת הרי הוא יום גדול שבו‬ ‫ונודה אליו שהוא בראנו‪ .‬והדברים עולים ככפתור ופרח עם מה שכתב רב סעדיה גאון בטעם תקיעת‬ ‫יכול האדם לזכות למידת הרחמים שעל ידה יזכה בדין וימלא בקשותיו‪ ,‬ולכן חייב האדם ליזהר בזה‬ ‫המשך מעמוד‬ ‫וכן ראיתי בגנוזות רבי חנוך קרלנשטיין בעל החק מלך (מסביב לשלחן ר"ה תשס"ג)‪ ,‬ששמירת השבת מעוררת רחמים‪ ,‬כדברי‬ ‫הטור כותב‪ :‬נוהגים באשכנז להתענות כולם בערב ראש השנה‪ .‬אין חיוב בדבר‪ ,‬אבל מי‬ ‫הפייט בזמירות שבת‪ :‬ויהיו רחמיך מתגוללים על עם קדשך המפארים אותך ביום שבת ע"י שבת קודשך‪ ,‬והיינו שיתגוללו‬ ‫שרוצה להתקדש‪ ,‬להיטהר‪ ,‬לקבל דרגה גבוהה מתענה‪ .‬ת"ח כל השנה לא מתענה‪ ,‬שלא‬ ‫יהיה לו ביטול תורה‪ .‬אבל אלו זמנים מיוחדים ומסוגלים לתשובה ולכפרת עוונות‬ ‫רחמיך על מידת הדין ע"י שמירת שבת קודשך‪ ,‬כמ"ש בפירוש הזמירות שם‪ .‬וכבר אמרו בגמ' (שבת יב‪ ).‬שבת היא מלזעוק‬ ‫שמתענים בהם‪ .‬וסמך לדבר ממדרש תנחומא‪" :‬ולקחתם לכם ביום הראשון"‪ ,‬וכי‬ ‫ורפואה קרובה לבוא‪ ,‬שע"י שמירת שבת יכולין להתרפאות ויכולה היא שבת שתרחם‪ .‬ובמד"ר (בשלח פרק כ"ה) אמרו‪,‬‬ ‫ראשון הוא? והלא ט"ו הוא! אלא ראשון לחשבון עוונות‪.‬‬ ‫שהקב"ה מקיים גזרותיו של מי ששומר שבת‪ .‬ועוד אמרו (שבת קיח‪ ):‬שע"י עונג שבת ניצול מחבלי משיח‪ ,‬כדברי הפייט‪:‬‬ ‫משל למדינה שחייבת מס למלך ולא נתנו לו‪ .‬בא אליה המלך בחיל גדול לגבותו‪.‬‬ ‫כשנתקרב אליה בעשר פרסאות‪ ,‬יצאו גדולי המדינה לקראתו ואמרו לו‪ :‬אין לנו מה‬ ‫מחבלי משיח יוצלו לרווחה ונס יגון ואנחה"‪ ,‬ועל כן אם חל ר"ה בשבת הרי הוא יום גדול שבו יכול האדם לזכות למידת‬ ‫ליתן לך‪ .‬אמרו למלך‪ " :‬חוס נא עלינו‪ ,‬תמחל לנו‪ ,‬תסלח לנו"‪ .‬אמר להם‪ :‬אני מוחל‬ ‫הרחמים שעל ידה יזכה בדין וימלא בקשותיו‪ ,‬ולכן חייב האדם ליזהר בזה יתר על המידה ולהקפיד ביתר שאת לשמירת‬ ‫לכל המדינה שליש מהמיסים‪ ,‬אבל אני רוצה עוד שני שליש‪ .‬כיוון שנתקרב יותר‪ ,‬יצאו‬ ‫שבת והלכותיה‪ ,‬למען יצא זכאי בדין ביום הגדול שבו נחתך חיים לכל חי‪.‬‬ ‫בינוני העיר לקראתו בתופים ובמחולות‪[ ,‬לכן אנחנו מנגנים גם בסליחות‪ ,]...‬ואמרו לו‪:‬‬ ‫"תמחל לנו‪ ,‬אין לנו לתת לך מס"‪ .‬הניח להם השליש השני‪ .‬כשנתקרב יותר‪ ,‬יצאו כל‬ ‫ומפורסמים בזה דברי הערוך לנר בספרו מנחת עני (פרשת האזינו) ‪ ,‬שהיה שר אחד שנחרץ דינו לרעה אצל המלך‪ ,‬והלכה אשת‬ ‫בני העיר לקראתו‪ ,‬ומחל להם הכול‪ .‬כך המלך זה הקב"ה‪ .‬בני המדינה אלו ישראל‪,‬‬ ‫השר שהיתה משרתת לפני המלך לדבר סנגוריא על בעלה שיחון אותו וימחול לו על פשעיו‪ ,‬כי אילולא יענישנו תיפול‬ ‫שמסגלין עוונות כל השנה‪ .‬ערב ר"ה הגדולים מתענים‪ ,‬ומוותר להם שליש עוונותיהם‪,‬‬ ‫בעשרה ימים בינונים מתענים‪ .‬אנחנו מתענים בצום גדליה‪ ,‬ומוותר להם עוד שליש‪.‬‬ ‫למשכב ולא תוכל להמשיך לחלות פני המלך ונתרצה לה המלך‪ ,‬ובאותה שעה גם משנהו אחד משרי המלוכה שגם עליו עבר‬ ‫ביום הכיפורים הכל מתענים‪ ,‬ומוותר להם הכל‪ .‬במוצאי יוה"כ עוסקים במצוות סוכה‬ ‫כוס התרעלה ציווה לאשתו שהיתה תופרת בגדי המלך שתלך לפני המלך לרצותו ולהתחנן לפניו‪ ,‬ויהי בבואה לפני המלך‬ ‫ולולב‪ ,‬ואין עושים עוונות‪ ,‬ולכך קורא יום טוב הראשון "ראשון לחשבון עוונות"‪ .‬הבית‬ ‫יוסף כותב‪" :‬אף על גב דבמדרש קאמר דבערב ר"ה גדולים מתענים‪ ,‬נהגו באשכנז‬ ‫קצף המלך קצף גדול וגזר להוציאו לאותו השר מיד להורג בלא אומר ובלא דברים‪ ,‬ולא לחמול ולכסות עליו כלל ועיקר‪.‬‬ ‫להתענות כולם‪ ,‬משום דבדבר שהוא צער לו‪ ,‬כל הרוצה לעשות עצמו גדול עושה‪,‬‬ ‫ויתפלאו השרים מדוע ראה המלך לעשות ככה‪ ,‬והלא אדרבה אשת אותו השר היתה חביבה וחשובה לפני המלך יותר‪ ,‬ונצרך‬ ‫כדאיתא בפרק קמא דתעניות"‪.‬‬ ‫לה ביותר‪ .‬ויען המלך ויאמר להם‪ ,‬אדרבה ואדרבה‪ ,‬דוקא בשביל כך יצא גזר הדין לרעה‪ ,‬כי ראיתי את אשת אותו השר‬ ‫רבינו יוסף חיים זצ"ל בעל הבן איש חי‪ ,‬אומר שבעשי"ת לא עושים תענית יום ולילה‪.‬‬ ‫התופרת בגדי המלכות‪ ,‬כי חבולה היא בפניה ובכל גופה‪ ,‬בחבלו ומכות קשות מאד‪ ,‬וציוותי עליה שתאמר לי את האמת מאין‬ ‫למה? משום שבברכת המזון אפשר לתקן יותר ממה שמתקנים בתענית! על ידי מה‬ ‫שאדם מתקן כשהוא מברך ברכת המזון בכוונה לא יוכל לתקן בתענית‪ .‬ברכת המזון‬ ‫ארעו לה כל אלו החבלות כי אחת דתה להמית‪ ,‬ואז גילתה לי כי בעלה הרשע הוא זה שחבל בה את כל החבלות הללו‪ .‬כך‬ ‫דאורייתא! איזה ברכות יש לנו דאורייתא? ברכות התורה מחלוקת ראשונים אם הוי‬ ‫השבת היא זו שבאה לסנגר על ישראל לפני הבורא יתברך ביום הדין בר"ה‪ ,‬ולכן אם ישראל משמרים את השבת ומכבדים‬ ‫דאורייתא או לא‪ ,‬ברכת המזון זו הברכה היחידה שהיא מוסכמת לכל הדעות שהיא‬ ‫דאורייתא‪ .‬ברכה חשובה‪ ,‬חביבה‪ .‬אומר הבן איש חי שמי שמברך ברכת המזון בכוונה‬ ‫אותה כנאה ויאה לכבוד שבת המלכה‪ ,‬אדרבה מסוגלת היא להעלות זכרוננו לטובה ולברכה לפני מלכו של עולם ולהיחתם‬ ‫גדולה‪ ,‬בדקדוק‪ ,‬הוא זוכה לתקן יותר ממה שעושה בתענית‪.‬‬ ‫בדין לאלתר לחיים טובים ולשלום‪ ,‬וכמו שנאמר "כי אות היא ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם"‪ ,‬ולכן בזכות שישראל‬ ‫עכשיו ראינו שתענית ערב ראש השנה מתקן שליש‪ ,‬תענית יום הכיפורים מתקן שליש‪,‬‬ ‫משמרים את השבת כראוי הקב"ה מוחל עוונותיהם‪ ,‬אבל אם ח"ו מזלזלים בכבוד השבת ומחללין את כבודה‪ ,‬איך תעשה‬ ‫תענית עשרת ימי תשובה שליש‪ .‬אז אתם בחורים צעירים‪ ,‬לא יודע אם יש לכם כוח‬ ‫סנגוריא להצדיק משפטינו‪ ,‬ואדרבה נעשית קטיגור‪ .‬וביאר שלכן השנים הקשות והטובות ביותר‪ ,‬ארעו בשנים אלו שחל ר"ה‬ ‫להתענות‪ ,‬אנחנו אין לנו כוח להתענות‪ .‬אני לא אומר לכם להתענות‪ ,‬כל אחד ישאל את‬ ‫אביו מה לעשות‪ .‬מה שבטוח‪ ,‬שעל ידי ברכת המזון בכוונה‪ ,‬בדקדוק‪ ,‬מתוך הספר‪,‬‬ ‫בשבת‪ ,‬וסיים בזה"ל‪" :‬לכן בשנה זו שר"ה חל בשבת נתאמץ בתשובה בלי הפסק‪ ,‬כי המופלא ממנו בל נדע ובמכוסה ממנו בל‬ ‫בהתלהבות‪ ,‬בכוונה גדולה‪ ,‬על ידי זה אפשר לתקן‪...‬‬ ‫נשאל‪ ,‬ומי יודע אחרית השנה אם טוב ואם רע הוא"‪.‬‬ ‫ובספר קדושת לוי כתב שר"ה שחל בשבת יו"ט הוא לישראל‪ ,‬כי בשבת אין לכתוב‪ ,‬ורק לחיים ניתן להיכתב דהוי פקו"נ‪,‬‬ ‫והביאו בספר פרדס יוסף ר"ה (עמ' תקנ"ח) ‪ .‬ונראה דהן הן הדברים‪ ,‬כי בדרך שאדם הולך בו מודדין לו‪ ,‬ואם ישראל שומרים‬ ‫את השבת‪ ,‬אז גם בשמים שומרים אותה‪ ,‬ואין כותבים בו כי אם דברי זכות על ישראל וכאמור‪.‬‬ ‫ובעל הנו"ב בחי' הצל"ח (ר"ה כז‪ ):‬תירץ דבשבת אין כל כך צורך לשופר‪ ,‬שעיקר פעולת השופר לסלק הב"ד של מעלה‬ ‫ממשפטינו‪ ,‬ובשבת בלא"ה אי אפשר לב"ד של מעלה לדון‪ ,‬וב"ד של מעלה אינם יושבים בשבת בדין‪ ,‬אבל ביו"ט אף דאיכא‬ ‫שבות בתרועה‪ ,‬מ"מ אפי' משום ספק לא רצו לעקור משום שבות‪ ,‬שיש צורך לעורר מדת הרחמים לסלק מדת הדין‪ ,‬והא‬ ‫דלא נקיט בגמרא משום כלי שיר‪ ,‬חדא מתרי טעמי נקט‪[ .‬ודבריו דלא כהערוך לנר ופשטות שאר הפוסקים שבשבת יש דין]‪.‬‬ ‫יישוב ט' ‪ -‬להורות שהכל תלוי בתשובה‬ ‫עוד נראה ליישב בס"ד שחז"ל לא חששו כלל לפקו"נ במה שלא יתקעו בשופר מחשש שמא יטלטלנו ד' אמות‪ ,‬דאדרבה‬ ‫כיון שהכל תלוי בתשובה‪ ,‬יתנו ישראל אל ליבם שעיקר זכרוננו לטובה בא על ידי מצות התשובה שבזה תלוי הכל‪ ,‬ולא יתנו‬ ‫אל ליבם לתלות מבטחם רק בשמיעת קול שופר ודיו‪ ,‬וילכו חלילה בשרירות ליבם‪ ,‬רמז לדבר "לא בשמים היא ולא מעבר‬ ‫לים היא‪ ,‬כי קרוב אליך הדבר בפיך ובלבבך לעשותו" ‪ ,‬שלא תאמר שהכל תלוי רק בתקיעת שופר שהיא מהדהדת ומסגולת‬ ‫להביא זכרוננו לטובה מעבר לים ועד לשמים לפני כסא הכבוד‪ ,‬ומקום מקום בפיך ובלבבך לעשותו‪ ,‬על ידי מצות הוידוי‬ ‫והתשובה בלב‪ .‬ויש להוסיף בזה מה שכתב רבינו הרמב"ם בהלכות תשובה (פ"ד ה"ב)‪ ,‬ז"ל‪ :‬לפיכך צריך להעמיד בכל קהל‬ ‫וקהל מישראל חכם גדול וזקן וירא שמים מנעוריו ואהוב להם שיהא מוכיח לרבים ומחזירן בתשובה‪ ,‬עכ"ל‪ .‬וכן נהגו בכל‬ ‫קהילות ישראל להעמיד בר"ה חכם שדורש בדברי כיבושין ומוסר‪ ,‬וזה עולה להם כתקיעת שופר להעלות זכרונם לטובה‪.‬‬ ‫ויתירה מזו מפורש בתשובת הרא"ש (כלל ו' סי' א') ונפסק באר היטב בשו"ע (או"ח סי' ג"ן סעיף ד"ך)‪ ,‬ז"ל‪ :‬ציבור שצריכין לשכור‬ ‫רב וש"ץ ואין בידם כדי שכר שניהם‪ ,‬אם הוא רב מובהק וגדול בתורה ובקי בהוראה‪ ,‬הוא קודם‪ ,‬ואם לאו‪ ,‬ש"ץ קודם‪ .‬הא לך‬ ‫עד כמה גודל חיוב העמדת מנהיג ורב‪ ,‬עד כדי כך שיש להעדיפו יותר מש"ץ‪ .‬וכתב היעב"ץ שכל זה נכון בימים ההם שש"צ‬ ‫היה מוציא ידי"ח את הרבים שאין יודעין להתפלל‪ ,‬אבל עתה שהכל יודעים להתפלל‪ ,‬ודאי שיש להעדיף בכל גוונא להעמיד‬ ‫רב מורה הוראה אפילו שאינו גדול כ"כ‪ ,‬אפילו שלא יוכלו להעמיד ש"ץ‪ ,‬לפי שאי אפשר לקהל בלא רב שינהיג אותם‪ ,‬וכל‬ ‫קהל מישראל מוכרחים להיות להם מורה הוראה ורועה צאן קדושים‪ ,‬ויפתח בדורו הרי הוא כאביר שבאבירים (עי' ר"ה כה‪,):‬‬ ‫וכתב שם מרן הח"ח בביאור הלכה‪ ,‬שאפילו אם התפילה תתבטל לגמרי יש להעדיף לשכור ולהעמיד רב ומורה הוראה‪,‬‬ ‫וכ"ש אם יכולים אנשי העיר להתפלל לעצמם‪ ,‬ומזה ימלאו פחד ורתת ראשי עיירות בישראל שאין להם רב ומורה צדק‬ ‫בעירם‪ ,‬ועוון גדול הוא‪ ,‬ומסיים שם‪ :,‬וסוף דבר שבלי הנהגת רב ומורה צדק ומנהיג בדרכי ה'‪ ,‬בודאי שיבואו לידי חילול שבת‬ ‫לזכות ידידנו האחים היקרים והנעימים אוהבי התורה‬ ‫ויום טוב ואכילת איסורים וחשש חמץ ואיסורי כריתות ח"ו‪.‬‬ ‫מלאים מצוות כרימון וריחם הטוב נודף כאפרסמון‬ ‫יישוב י' ‪ -‬מחשש שיחלה ויסתכן למות שחילל שבת בר"ה יום הדין‬ ‫הי"ו‬ ‫כמר גדעון ניסים הי"ו וכמר אהרן ניסים‬ ‫הנה ידוע מה שאומרים העולם שבמה שחז"ל ביטלו מצות תקיעת שופר בר"ה שחל בשבת‪ ,‬רואים עד כמה רב כוחו‬ ‫אורך ימים ושנו חיים וכבוד אושר ועושר‬ ‫והשפעתו של כל יהודי בכל מצוה שמקיים או מבטלה ח"ו‪ ,‬שיש בכוחו להשפיע בזה על הבריאה כולה‪ ,‬וכמ"ש בקידושין‬ ‫(מ‪ , ):‬והרמב"ם בהלכות תשובה‪ ,‬שלעולם יראה האדם כאילו העולם כולו חציו חייב וחציו זכאי‪ ,‬עשה מצוה אחת הכריע את‬ ‫בריאות איתנא ונהורא מעליא ושובע שמחות וכט"ס‬ ‫עצמו ואת העולם כולו לכף זכות‪ ,‬עשה עבירה אחת הכריע את עצמו ואת העולם כולו לכף חובה‪ .‬אולם בדרך הדרש נראה‬ ‫הי"ו‬ ‫בכלל הברכות ידי"נ המשתדל ה"ה שלומי ניסים‬ ‫בס"ד עוד לומר שחז"ל ביטלו מצות תקיעת שופר בר"ה שחל בשבת מחשש שיוליך השופר ד' אמות בשוגג בשבת‪ ,‬שהרי‬ ‫מוקדש ומונצח לע"נ הוריהם היקרים‪:‬‬ ‫מדובר באדם שהוא ירא וחרד במצוות ומתוך להיטותו ישכח שהיום שבת‪ ,‬ואחרי שיטלטל את השופר ויזכר שהיום שבת‬ ‫בת גורג'יה ע"ה‬ ‫סאלם אליה בן מסעודה ז"ל‪ ,‬נוריה‬ ‫ועבר על איסור חטאת בעצם יום הדין ר"ה‪ ,‬יש לחוש שעי"ז יחלה ויפול למשכב ויסתכן וימות מרוב צערו‪ ,‬ופקו"נ דוחה כל‬ ‫התורה כולה‪.‬‬ ‫ניסים בן נוריה‪ ,‬שרה בת נוריה‪ ,‬ניסים מועלם בן סלימה‪ :‬ז"ל‬ ‫מיכאל בן חדוה ז"ל‪ ,‬נח בן רוזה ז"ל‪ ,‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫להאזנה לשיעורי המחבר‪:‬‬ ‫‪073-371-80-53‬‬ ‫להצלחת עדי מירון ניסים בן חיה‬ ‫שיחי'‬ ‫מתוך דברים מופלאים שנשא השבוע מגיד המישרים ומחבר סדרת‬ ‫"אשכול יוסף" הרה"ג יוסף חי סימן טוב שליט"א בעל ה"כרם‬ ‫יוסף" לפני בני עלייה בישיבת "כרם יוסף" באגן האיילות‪:‬‬ ‫הכנה ליום הגדול והקדוש ראש השנה‪ :‬יום‬ ‫הדין | מהות מצות תקיעת שופר | סיפור‬ ‫מרטיט‪ :‬משפחה שלימה שחזרה בתשובה‬ ‫בעקבות בעל התוקע שירד מגן עדן לתקוע‬ ‫לחתנו | סגולות לזכות בדין | להאזנה לשיעוריו‬ ‫המרתקים על הימים הנוראים ובעוד מאות‬ ‫נושאים בהלכה ובאגדה‪073-371-8053 :‬‬ ‫בר חיובא‪ ,‬זה שתקע לו? יש בזה אריכות מאוד גדולה‪ .‬יש גמרא וביום הכיפורים? אמר להם‪ :‬ספרי חיים ומתים נפתחים‪ ,‬ואתם מבקשים‬ ‫תניא בפרקי דרבי אליעזר‪ :‬בראש חודש אלול אמר הקב"ה למשה "עלה‬ ‫במסכת כתובות בדף ק"ג‪ ,‬הגמרא מספרת שרבי‪ ,‬אחרי שנפטר‪ ,‬כל ערב שישראל יאמרו שירה? איך אפשר לומר שירה כשספרי חיים ומתים נפתחים?‬ ‫אלי ההרה"‪ ,‬שאז עלה לקבל לוחות אחרונות‪ ,‬והעבירו שופר במחנה‪:‬‬ ‫שבת היה מגיע לביתו‪ .‬רבי עקיבא איגר מביא שם בגליון הש"ס‪ ,‬בשם וקשה שהרי אנחנו סמוכים ובטוחים שיעשה לנו נס‪ .‬איך הדברים עולים בקנה‬ ‫משה עלה להר‪ ,‬משה עלה להר‪ .‬והכריזו כן כדי שלא יטעו עוד אחר‬ ‫ספר חסידים שהיה בא להוציא אותם ידי חובת קידוש‪ .‬והשאלה איך אחד? הבאתי על זה כמה תירוצים ב'אשכול יוסף' מועדים‪ .‬אחד התירוצים‪:‬‬ ‫עבודה זרה‪ .‬והקב"ה נתעלה אותו היום באותו שופר‪ ,‬שנא' "עלה אלהים‬ ‫רבי היה מוציא ידי חובת קידוש? והארכתי בזה בתשובה בחיבורי שאדרבה‪ ,‬ע"י יראת הדין זוכים לזכות בדין‪ .‬כמו שכותב השו"ע שמצד אחד‬ ‫בתרועה"‪ .‬לכן התקינו חז"ל שיהיו תוקעים בר"ח אלול בכל שנה ושנה‪,‬‬ ‫שו"ת עוד יוסף חי‪ ,‬יזכני השי"ת להוציאו לאור עולם בקרוב‪ .‬על כל אוכלים ושמחים‪ ,‬אבל צריך זהירות שלא יהיה קלות ראש‪ ,‬מכובדות‪ ,‬יום‬ ‫וכל החודש! כל חודש אלול תוקעים‪ ,‬ואנחנו שלא נוהגים לתקוע‪,‬‬ ‫פנים אמרתי‪ ,‬גם אם לא יצא ידי חובת שופר‪ ,‬מצוות עשה לשמוע הקדוש‪ ,‬ראש השנה‪ ,‬יום הדין‪.‬‬ ‫בסליחות‪ ,‬מכל מקום התקיעות שתוקעים מועילים לכולם‪ .‬וכל‬ ‫תקיעת שופר‪ ,‬אבל מה שכותב הרמב"ם‪ :‬רמז יש בדבר‪" ,‬עורו ישנים אני חוזר לעניין‪ .‬התחלנו בדברי הטור שהביא מפרקי דר"א‪ ,‬שכל חודש אלול‬ ‫התקיעות הללו כל חודש אלול‪ ,‬למה? כדי להזהיר ישראל שיעשו תשובה‪,‬‬ ‫מתרדמתכם"‪ ,‬זה הוא קיים‪ .‬זה הוא קיים בהידור רב‪ ,‬שכל משפחתו תוקעים בשופר כדי להתעורר בתשובה‪ ,‬לבוא לראש השנה ראויים בתשובה‪.‬‬ ‫שנא' " אם יתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו"‪ .‬רואים כאן בטור בשם‬ ‫חזרה בתשובה בעקבות תקיעה זו‪ .‬וכך כותב להדיא רבינו בחיי בספרו‬ ‫הפרקי דרבי אליעזר טעם למצות תקיעת שופר‪.‬‬ ‫השבוע‪ ,‬יום אחד הייתי צריך להיות בשערי צדק‪ ,‬הייתי בבית הכנסת שם‪,‬‬ ‫כד הקמח‪ ,‬שטעם מצוות תקיעת שופר כדי להתעורר בתשובה‪ .‬נפקא‬ ‫כידוע תקיעת שופר – גזירת הכתוב‪ .‬אין לנו בתורה טעם למה תוקעים‬ ‫התפללתי שם מנחה‪ ,‬והנה לפני התפילה בא יהודי‪ ,‬אומר לי‪ :‬איפה יש פה‬ ‫מינה‪ ,‬שאדם ששומע תקיעת שופר ולא מתעורר בתשובה‪ ,‬לא יוצא‬ ‫בראש השנה‪ ,‬רחמנא אמר‪ :‬תקעו‪ .‬הרמב"ם כותב‪ :‬רמז יש לדבר‪" :‬עורו‬ ‫שופר? שופר! הוא רוצה שופר לקחת לאבא שלו במחלקה‪ ,‬אבא שלו היום לא‬ ‫ידי"ח בהידור‪.‬‬ ‫ישנים מתרדמתכם"‪ .‬רבנו בחיי כותב מפורש שהטעם של תקיעת שופר‬ ‫שמע שופר‪ .‬אלול! לא שופר של ראש השנה שזה עשה דאורייתא‪ ,‬אלא תקיעת‬ ‫רבנו הריטב" א כותב שטעם תקיעת שופר כדי להמליך את השם יתברך שופר של חודש אלול – לא לפספס יום אחד של תקיעת שופר‪ .‬אמרתי לו‪ :‬ודאי‪,‬‬ ‫בראש השנה כדי להתעורר בתשובה‪ .‬בטור שמביא בשם פרקי דרבי‬ ‫בעולם‪ .‬מה אנחנו עושים בכל שנה בראש השנה? ממליכים את השם בוא‪ ,‬ודאי שיש פה שופר‪ .‬מיד חיפשנו‪ ,‬מצאנו את השופר‪ .‬הבאתי לו שופר‪ ,‬הוא‬ ‫אליעזר שהתקיעה בשופר כל חודש אלול כדי להזהיר ישראל שיעשו‬ ‫יתברך על כל העולם כולו! ממליכים! וכמו שהיה נהוג שממליכים הלך בדחילו ורחימו לאבא שלו במחלקה‪ .‬אבא שלו מסכן שוכב שם מסובל‬ ‫תשובה‪ ,‬שנאמר 'אם יתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו"‪ ,‬מבואר שסובר‬ ‫מלכים‪ ,‬היו תוקעים בשופרות‪ ,‬בחצוצרות‪ ,‬ממליכים את השם יתברך! בייסורים במחלקה‪ ,‬השם ישלח לו רפואה שלמה ולכל חולי עמו ישראל‪ ,‬אבל‬ ‫גם כן שהוא משום מצות שופר‪ .‬אולם מבואר עוד יותר בלשונו שאין זה‬ ‫כתוב בספר מעשה רב שהגר"א היה שמח מאוד מאוד בראש השנה‪ .‬עכשיו לא כואב לו איפה התרופות ולא איפה הרופאים ולא מה עם תוצאות‬ ‫רק סגולה כדי להתעורר בתשובה‪ ,‬אלא יתירה מזו‪ ,‬יש כאן הודעת‬ ‫מדוע היה כל כך שמח בראש השנה? יום הדין! והלא אפילו "מלאכים הבדיקות‪ ,‬אלא הראש שלו‪ :‬היום לא שמעתי תקיעת שופר‪ .‬הוא אמר לו‪ :‬אני‬ ‫אזהרה להתעורר בתשובה‪ ,‬וכתב עוד טעם כדי לערבב השטן‪ .‬ויתכן‬ ‫יחפזון וחיל ורעדה יאחזון"‪ ,‬מה השמחה? ממליכים את השם יתברך! לא יכול להירדם‪ ,‬לא יכול לישון‪ ,‬בלא לשמוע תקיעת שופר‪ .‬הוא לא רוצה‬ ‫שהכל טעם אחד‪ ,‬שהשטן מתערבב ע"י שישראל מתעוררים בתשובה‪.‬‬ ‫היום ממליכים את המלך‪ ,‬את מלכנו‪ ,‬את אדוננו! איזה שמחה זו! איזו לפספס יום אחד בחודש אלול שהוא לא שמע תקיעת שופר‪ .‬למה? אומר הטור‪:‬‬ ‫יש מעשה בראש ישיבה אחד שכל שנה היה נוסע לצרפת לגייס תרומות‬ ‫שמחה! היה שמח‪ ,‬ולא היה שמחה שהיה שמח כמו בשעה שהיו מה הטעם של תקיעת שופר? שנבוא בראש השנה עם תשובה‪ ,‬להיות ראויים‬ ‫לישיבתו‪ ,‬ועל הדרך היה מבקר אצל אחד מקרוביו‪ ,‬שהיה רחוק מתורה‬ ‫בדין‪ .‬ועל זה אמרנו‪ ,‬שכותב הרמב"ם‪ :‬רמז בדבר יש‪" :‬עורו ישנים‬ ‫תוקעים בשופר‪.‬‬ ‫ומצוות‪ .‬אותו אחד היה גר על שפת הנהר שם בצרפת‪ .‬שנה אחת הגיע‪,‬‬ ‫השנה‪ ,‬ראש השנה יוצא בליל שבת‪ ,‬יש נוהגים לומר פיוט "שלום מתרדמתכם"‪.‬‬ ‫דפק בדלת‪ ,‬ומה הוא רואה? פותח לו איזה יהודי עם פאות‪ ,‬זקן‪ ,‬ציצית‪.‬‬ ‫עליכם"‪ ,‬יש לא אומרים‪ .‬אנחנו נוהגים לומר‪ .‬קבלת שבת‪ ,‬ראיתי שיש עכשיו תשמעו עוד דבר נפלא‪ .‬כותב רבנו הריטב"א‪ :‬שטעם תקיעת שופר‬ ‫אמר לו‪" :‬איפה היהודי שהיה גר כאן? היה גר כאן איזה יהודי רחוק‬ ‫נוהגים שלא לומר‪ ,‬יש נוהגים לומר‪ ,‬יש אומרים רק את שני בתים להמליך את השם יתברך בעולם‪ .‬לפי הריטב"א אפשר לומר‪ :‬מר"ח אלול אנחנו‬ ‫מתורה ומצוות‪ ,‬לאיפה הוא עבר?" אומר לו בעה"ב‪ :‬תסתכל עליי‪ .‬הכיר‬ ‫ראשונים ושניים אחרונים‪ ,‬אנחנו נוהגים לומר הכל‪ .‬שמעו נא דבר פלא מכריזים‪ :‬עורו נא רבותיי‪ ,‬בואו בראש השנה ממליכים את המלך! התקיעות‬ ‫בו הרב שהוא חזר בתשובה‪ .‬אמר לו‪" :‬מה? מה? מה קרה?" אומר לו‪:‬‬ ‫שראיתי בסה"ק מטה אפרים‪ .‬בקבלת שבת נאמר‪" :‬גם בשמחה ברינה הללו שמר"ח אלול – הכנה להכרזה להמלכת המלך‪ ,‬מלכו של עולם‪ .‬אז שמעתי‬ ‫"הרב ייכנס‪ .‬כל שנה אתה אצלי בבית‪ ,‬ואתה לא אוכל‪ ,‬לא שותה‪ .‬השנה‬ ‫ובצהלה"‪ ,‬אומר המטה אפרים‪ :‬איך עכשיו ביום הדין‪ ,‬בראש השנה‪ ,‬באחד השיעורים מהגאון רבי דוד כהן שליט"א‪ ,‬ראש ישיבת "חברון"‪ ,‬ששאלו‬ ‫אתה יכול לאכול‪ .‬באחד השיעורים הארכתי בסיפור הזה‪ ,‬עכשיו אומר‬ ‫תגיד "בשמחה ובצהלה"? איך? לכן תגיד "ברינה ובצהלה"‪ .‬כך אומר אותו‪ :‬האם יש כאן מחלוקת בין הרמב"ם לריטב"א? שלפי חלק מהראשונים‬ ‫לכם בקצרה ממש‪.‬‬ ‫המטה אפרים‪ :‬יום הדין‪ ,‬ראש השנה‪ ,‬אתה יכול להגיד בשמחה הטעם בשביל להתעורר בתשובה‪ ,‬ולפי הריטב"א התקיעה לא משום תשובה‪,‬‬ ‫אותו יהודי סיפר לרה"י‪" :‬תדע לך‪ ,‬היה ראש השנה‪ ,‬אני ישבתי פה‬ ‫אלא להמליך את הקב"ה וכמו שמובא בספר 'מעשה רב'‪ ,‬שהיה הגר"א שמח‬ ‫ובצהלה? לא! לכן תגיד ברינה ובצהלה‪.‬‬ ‫במרפסת ביתי וראיתי אלפי יהודים באים לעשות תשליך‪ .‬נזכרתי‬ ‫אמרתי‪ ,‬שזה נגד שולחן ערוך מפורש‪ .‬מרן בסימן תקצ"ז‪ ,‬אומר‪ :‬מאוד מאוד בתקיעת שופר‪ ,‬כי ביום הזה ממליכים את השי"ת‪ .‬בפשטות מי‬ ‫כשהייתי ילד קטן‪ ,‬אבא שלי היה לוקח אותי לתשליך‪ ".‬והוא ישב שם‬ ‫"אוכלים ושמחים‪ ,‬ואין מתענים בראש השנה‪ ,‬ולא בשבת שובה"‪ .‬שמסתכל על הדברים‪ ,‬חושב שיש כאן מחלוקת‪ .‬אומר רבי דוד כהן דבר נפלא‬ ‫במרפסת עם המכנסיים הקצרות שלו ועם הגופייה‪ ,‬בראש השנה‪ ,‬ביום‬ ‫מפורש שבראש השנה יהיה בשמחה‪ .‬למה? על מה יהיה בשמחה בראש ביותר‪ :‬הם לא חולקים כלל‪ ,‬אין פה מחלוקת‪ .‬למה? איך ממליכים את הבורא‬ ‫הדין! מיד התלבש‪ ,‬ירד‪ ,‬עמד בין האנשים‪ .‬פתאום איזה בן אדם אחד‬ ‫השנה? באמת זה פחד‪ ,‬אימה‪ ,‬יום הדין‪ .‬אז על מה אנחנו צריכים יתברך? על ידי שעושים תשובה‪ .‬זו המלכה שלמה! זה לא מחלוקת‪ .‬ולכן‬ ‫דפק לו על הגב‪ ,‬אמר לו‪" :‬אמרת תשליך? קח סידור‪ ,‬קח תגיד תשליך‪".‬‬ ‫להיות בשמחה? אלא לפי שהוא יום של המלכת הבורא יתברך בעולם! הריטב"א בעצמו שכתב שהתקיעה על שם שממליכים את הקב"ה‪ ,‬מביא גם כן‬ ‫הביא לו סידור‪ .‬אח"כ אמר לו‪" :‬שמעת היום תקיעת שופר?" אמר לו‪:‬‬ ‫המשנה ברורה אומר‪ :‬שיהיה בשמחה משום "ושמחת בחגך"‪ ,‬וכך במקו"א ראיה שעיקר המצוה בשופר לשמוע כדי להתעורר בתשובה‪ ,‬כי בעצם‬ ‫"לא‪ ,‬לא שמעתי"‪ .‬מיד הוציא שופר קטן מהכיס‪ ,‬בגודל טפח‪ ,‬ותקע לו‬ ‫כתוב ברלב"ג‪ .‬אבל מה עיקר השמחה של ראש השנה? שביום זה הכל עניין אחד‪ :‬להמליך את הבורא יתברך‪.‬‬ ‫את כל התקיעות‪ ,‬מאה תקיעות‪ .‬אמר לו‪" :‬תדע‪ ,‬אם ישאלו אותך מי‬ ‫אשאל אתכם שאלה‪ ,‬בחורים יקרים ונכבדים‪ .‬תגידו לי‪ ,‬יש אדם שצריך ללכת‬ ‫ממליכים את הבורא יתברך‪.‬‬ ‫תקע לך? פלוני אלמוני תקע לך"‪.‬‬ ‫השו"ע כותב‪ :‬אמנם לא יאכלו כל שובעם למען לא יקלו ראשם‪ ,‬ותהיה להתפלל‪ ,‬יש לפניו שני מקומות‪ .‬מקום אחד שם יש בעל תוקע להפליא‪,‬‬ ‫הגיע לבית‪ ,‬אמר לאשתו‪" :‬תדעי‪ ,‬היום זכיתי לשמוע תקיעת שופר"‪" .‬מי‬ ‫יראת השם על פניהם"‪ .‬אגב‪ ,‬במאמר מוסגר‪ ,‬תמיד חשבתי שהלשון למהדרין מן המהדרין‪ .‬אבל מניין? ספק אם יהיה שם מניין‪ .‬ובעיירה השנייה‪,‬‬ ‫תקע לך?" "פלוני אלמוני"‪" .‬איך הוא נראה?" רק תיאר לה את מראהו‪,‬‬ ‫הזה‪" :‬לא יאכלו כל שובעם למען לא יקלו ראשם"‪ ,‬שזה חוזר רק על שם – בלי עין הרע‪ ,‬אלף איש יש במניין! מניין ברוב עם‪ ,‬איזה לעבעדיק‬ ‫במקום היא התעלפה‪ .‬התעלפה! מה קרה? מה סיפר לה? בסך הכול‬ ‫ראש השנה‪ ,‬שהרי הלכה זו נאמרה בסימן תקצ"ז בדיני ר"ה‪ .‬אבל שבתפילה! כולם ביחד‪ .‬אבל תקיעות – לא בטוח שהוא ישמע‪ .‬לאיפה ילך? כל‬ ‫יהודי תקע לו בשופר‪ .‬גם לא שמעה את התקיעות שהיא תתעלף‪ ...‬מיד‬ ‫ראיתי בספר קיצור שולחן ערוך "חזון עובדיה" שהביאו דין זה גם על ראש השנה‪ ,‬כל התפילות‪ .‬תפילה בלי מניין בראש השנה? אוי ואבוי! אוי ואבוי!‬ ‫הביא מים‪ ,‬העיר אותה‪ ,‬אמר לה‪" :‬מה קרה? מדוע נבהלת והתעלפת?"‬ ‫שבת של עשרת ימי תשובה‪ ,‬שבת שובה! והדברים מבהילים! שאם כן תפילה בלי מניין בראש השנה? ילך למקום שישמע את התקיעות‪ .‬וכל כך למה?‬ ‫"רגע"‪ ,‬היא אומרת לו‪" .‬תגיד לי איך הוא היה נראה? ואיך הוא אמר‬ ‫כל שכן כל עשרת ימי תשובה‪ .‬חידוש! שלא רק בראש השנה לא יאכל צריך להמליך את השי"ת! אבל גם בתפילה‪ ,‬אבל גם בתפילה ממליכים את‬ ‫שקוראים לו? ואיזה כובע היה לו?" עוד פעם התעלפה‪ .‬אמרה לו‪" :‬תדע‬ ‫כל שובעו‪ ,‬אלא כל עשרת ימי תשובה‪ ,‬כך הם לומדים בשולחן ערוך השי"ת וברוב עם הדרת מלך? תקיעת שופר – דאורייתא‪ .‬תפילה במניין –‬ ‫לך‪ ,‬אבא שלי ירד מגן עדן לתקוע לך בשופר!" הם היו ניצולי שואה‪,‬‬ ‫דרבנן‪ .‬כעין זה אומר השולחן ערוך בסימן תקפ"ה‪ :‬מי שאינו בקי בתקיעות‬ ‫אליבא דמרן רבינו עובדיה יוסף זצוקל"ה‪.‬‬ ‫ואבא שלה נעקד על קדושת השם בשואה‪ ,‬וכך קראו לו‪ ,‬בדיוק איך‬ ‫כתוב בירושלמי‪ ,‬והשולחן ערוך מביא זאת להלכה‪ :‬שבערב ראש השנה ולא בסדר תפילת מוסף‪ ,‬ולפניו שתי עיירות‪ :‬באחת בקיאים בתקיעות ולא‬ ‫שהוא אמר זה היה השם של אביה‪ ,‬והוא היה בעל תוקע‪ ,‬וכך הוא היה‬ ‫מסתפרים‪ ,‬ומתגלחים‪ ,‬ומכבסים בגדיהם‪ .‬משום שאנו בטוחים בתפילת מוסף‪ ,‬ובאחת בקיאים בתפילת מוסף ולא בתקיעות (אפילו לא יוכל‬ ‫נראה בדיוק‪ ,‬והיה לו שופר כזה של טפח איך שהוא תיאר‪ ,‬ונראה בדיוק‬ ‫שהקב"ה יעשה לנו נס ויוציא אותנו זכאים בדין‪ .‬הארכתי בזה בספר להתפלל מוסף) – הולך למקום שבקיאים בתקיעות‪ ,‬אפילו של מוסף ודאי ושל‬ ‫כך‪ ...‬אמרה לו‪" :‬בוא תראה‪ ,‬אני אראה לך תמונה של אבא שלי שאף‬ ‫'אשכול יוסף' על המועדים‪ ,‬מי שירצה יעיין שם‪ .‬אם ככה‪ ,‬למה לא תקיעות ספק‪ .‬למה? תקיעת שופר דאורייתא‪ .‬תקיעת שופר זה כל המהות של‬ ‫פעם לא הראיתי לך‪ .‬ואז הוא התעלף! התעלף במקום! הוא הבין שירד‬ ‫אומרים הלל? הרי הגמרא במסכת ראש השנה אומרת‪ :‬שאלו מלאכי היום! זה המהות של ראש השנה! להמליך את השם יתברך‪ ,‬ועל ידי התעוררות‬ ‫בן אדם צדיק מגן עדן לתקוע לו בשופר‪.‬‬ ‫השרת את הקב"ה‪ :‬מפני מה אין ישראל אומרים שירה בראש השנה בתשובה! המשך בעמוד ‪3‬‬ ‫נו‪ ,‬מה אתם אומרים‪ ,‬הוא יצא ידי חובה או לא? מי תקע לו? וכי הוא בר‬ ‫וביום הכיפורים? אמר להם‪ :‬ספרי חיים ומתים נפתחים‪ ,‬ואתם ויש להקשות שאלה עצומה‪ :‬הגמרא אומרת שכל שנה שאין מריעין לה‬ ‫חיובא‪ ,‬זה שתקע לו? יש בזה אריכות מאוד גדולה‪ .‬יש גמרא במסכת‬ ‫מבקשים שישראל יאמרו שירה? איך אפשר לומר שירה כשספרי חיים בתחילתה‪ ,‬מריעין לה בסופה‪ ,‬חס ושלום‪ .‬שנה שלא תוקעים בראש השנה‪ ,‬ח"ו‬ ‫כתובות בדף ק"ג‪ ,‬הגמרא מספרת שרבי‪ ,‬אחרי שנפטר‪ ,‬כל ערב שבת היה‬ ‫ומתים נפתחים? וקשה שהרי אנחנו סמוכים ובטוחים שיעשה לנו נס‪ .‬מריעין לה בסופה משום כל מיני דברים קשים‪ ,‬ח"ו‪ .‬התוספות כותבים בשם‬ ‫מגיע לביתו‪ .‬רבי עקיבא איגר מביא שם בגליון הש"ס‪ ,‬בשם ספר‬ ‫איך הדברים עולים בקנה אחד? הבאתי על זה כמה תירוצים ב'אשכול בה"ג וכך כתבו כל הראשונים‪ :‬אין הכוונה בראש השנה שחל בשבת שלא‬ ‫חסידים שהיה בא להוציא אותם ידי חובת קידוש‪ .‬והשאלה איך רבי‬ ‫יוסף' מועדים‪ .‬אחד התירוצים‪ :‬שאדרבה‪ ,‬ע"י יראת הדין זוכים לזכות יכולים לתקוע‪ .‬אנוס רחמנא פטריה‪ .‬אלא מדובר שהיה יכול לשמוע ונאנס‪.‬‬ ‫היה מוציא ידי חובת קידוש? והארכתי בזה בתשובה בחיבורי שו"ת עוד‬ ‫מייל המערכת‪:‬‬ ‫בדין‪ .‬כמו שכותב השו"ע שמצד אחד אוכלים ושמחים‪ ,‬אבל צריך אמנם ידוע ומפורסם דברי רבינו ה"ערוך לנר" בספרו "מנחת עני"‪ ,‬שהדברים‬ ‫זהירות שלא יהיה קלות ראש‪ ,‬מכובדות‪ ,‬יום הקדוש‪ ,‬ראש השנה‪ ,‬יום הכי קשים אירעו בשנה שראש השנה חל בשבת‪ ,‬שאז לא תקעו‪ .‬חורבן בית‬ ‫יוסף חי‪ ,‬יזכני השי"ת להוציאו לאור עולם בקרוב‪ .‬על כל פנים אמרתי‪,‬‬ ‫להאזנה לשיעורי המחבר‪:‬‬ ‫גם אם לא יצא ידי חובת שופר‪ ,‬מצוות עשה לשמוע תקיעת שופר‪ ,‬אבל‬ ‫ראשון‪ ,‬בית שני‪ ,‬אירעו בשנה שר"ה חל בשבת‪ .‬שמעתי שהשואה שאירעה‬ ‫הדין‪.‬‬ ‫מה שכותב הרמב"ם‪ :‬רמז יש בדבר‪" ,‬עורו ישנים מתרדמתכם"‪ ,‬זה הוא‬ ‫‪eshkolyoseff@gmail.com‬‬ ‫אני חוזר לעניין‪ .‬התחלנו בדברי הטור שהביא מפרקי דר"א‪ ,‬שכל חודש במלחמת העולם השנייה פרצה בשנה שר"ה חל בשבת שאז לא תקעו‪ .‬שבעה‬ ‫אלול תוקעים בשופר כדי להתעורר בתשובה‪ ,‬לבוא לראש השנה באוקטובר למניינם היה ג"כ בר"ה שחל בשבת‪ .‬ה"ערוך לנר" מאריך בדבר‪,‬‬ ‫מצוות‬ ‫‪073-371-80-53‬‬ ‫קיים‪ .‬זה הוא קיים בהידור רב‪ ,‬שכל משפחתו חזרה בתשובה בעקבות‬ ‫הקמח‪,‬השדה‬ ‫שטעם (ז' כ"ב)‬ ‫כד חית‬ ‫עליך‬ ‫תקיעה זו‪ .‬וכך כותב להדיא רבינו בחיי בספרו‬ ‫ואומר‪ :‬שהשבת באה לפני הבורא יתברך להמליץ טוב ולסנגר בעד כלל ישראל‬ ‫תקיעת שופר כדי להתעורר בתשובה‪ .‬נפקא מינה‪ ,‬שאדם ששומע תקיעת‬