gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מעדני שבת · Madanei Shabbos — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: מעדני שבת · Madanei Shabbos

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

מעדני שבת · Madanei Shabbos — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫מעדני יו"ט‬ ‫בס"ד‬ ‫ראש השנה תשפ"ז‬ ‫– מעדנים על הפרשה בהלכה ובאגדה –‬ ‫גליון ‪529‬‬ ‫נערך בס"ד ע"י מתתיהו אליהו הכהן זילביגר‬ ‫פיוטים‬ ‫שיר המעלות ממעמקים‬ ‫דנו הראשונים בענין אמירת פיוטים בברכת ק"ש‪ ,‬יש‬ ‫איתא בירושלמי מי שמדבר בין ישתבח ליוצר עבירה היא‬ ‫שכתבו שאין לאמרם כי שנינו ברכות (י"א‪ ).‬במקום שאמרו‬ ‫בידו וחוזר עליה מעורכי המלחמה‪ .‬והמ"א (נ"ד) נשאר מזה‬ ‫לקצר אינו רשאי להאריך‪ ,‬ועוד שנינו (מ'‪ ):‬כל המשנה‬ ‫בצ"ע על מה שכתבו המקובלים לומר בעשרת ימי תשובה‬ ‫ממטבע שטבעו חכמים בברכות לא יצא ידי חובתו‪.‬‬ ‫שיר המעלות ממעמקים בין ישתבח ליוצר‪ ,‬וקשה הא הוי‬ ‫הטור (או"ח ס"ח) מביא שהרמ"ה כתב שאין לומר פיוטים‬ ‫הפסק‪ .‬העמק ברכה כתב שלכאו' יש ראיה לדבריהם ממה‬ ‫בברכת ק"ש‪ ,‬והטור כתב שנוהגין בכל המקומות לומר‬ ‫שכתב הרמב"ם (תפלה ז' י"ג) יש מקומות שנהגו בהן‬ ‫בהם פיוטים‪ ,‬וגם הראשונים אשר תקנום היו גדולי עולם‬ ‫לקרות בכל יום אחר שמברכין ישתבח שירת הים ואח"כ‬ ‫כמו רבי אלעזר הקליר וחבריו‪ ,‬וכן כתב הראב"ד למעט או‬ ‫מברכין על שמע‪ ,‬הרי שמותר להפסיק אחר ישתבח‬ ‫להרבות באמצע הברכה אין קפידא לפיכך נהגו להוסיף‬ ‫באמירת השירה‪ .‬אמנם יש לחלק דשאני שירת הים‪ ,‬כיון‬ ‫פיוטין‪ .‬ומסיים גם ר"ת דחק לקיים המנהג‪ ,‬ומ"מ טוב ויפה‬ ‫דהא דאסור להפסיק אחר ישתבח אינו אלא מטעם שתקנו‬ ‫הדבר לבטלה למי שאפשר כי היא סיבה להפסיק בשיחה‬ ‫שיסדר אדם שבחו של הקב"ה ואח"כ יתפלל‪ ,‬וע"כ שירת‬ ‫בטלה בדברי הבאי‪ ,‬גם פירוש ר"ת שפירש לקיים המנהג‬ ‫הים דהוי נמי סדור שבחים אין זה הפסק‪ ,‬משא"כ שיר‬ ‫לא ישר בעיני הרא"ש‪ .‬הב"ח מתמיה על הטור דכיון דאמר‬ ‫המעלות ממעמקים דהוי דברי בקשה ותפלה‪ .‬וצ"ע‪.‬‬ ‫דגדולי עולם תקנום וגם הראב"ד ור"ת הסכימו שאין בו‬ ‫בתשובות והנהגות (ב' מ"א) כתב שמה שאומרים שיר‬ ‫איסור היאך יבאו אח"כ לבטלו‪ ,‬ואחד היה בזמנינו‬ ‫ממעמקים זה דומה למה שאנו אומרים פיוטים בג' ברכות‬ ‫שהתחיל לבטל מלומר קרוב"ץ בקהלו ולא הוציא שנתו‪.‬‬ ‫ראשונות שבשמו"ע‪ ,‬שגדולי הראשונים אסרו לאמרם‬ ‫יש שמביאים ראיה שמותר לומר פיוטים בברכת ק"ש ממה‬ ‫מפני שבגמרא ברכות אמרו (ל"ד‪ ).‬שאסור לשאל צרכיו בג'‬ ‫שכתב הרמב"ם (ברכות א' ו') כל הברכות כולן נאמרין בכל‬ ‫ברכות ראשונות וג' אחרונות‪ ,‬ורק צורך הרבים התיר‬ ‫לשון והוא שיאמר כעין שתקנו חכמים‪ ,‬ואם שינה את‬ ‫הרמ"א‪ ,‬וכן הגר"א שהתנגד לפיוטים משום הפסק בג'‬ ‫המטבע הואיל והזכיר אזכרה ומלכות וענין הברכה אפילו‬ ‫ראשונות‪ ,‬התיר בר"ה ויוה"כ שהצורך גדול מאד‪ ,‬ומאחר‬ ‫בלשון חול יצא‪ .‬והרמ"ך מקשה על הרמב"ם שהוא עצמו‬ ‫האריז"ל מצא שאמירת שיר המעלות לפני יוצר אור הוא‬ ‫כתב בהלכות ק"ש דלא יצא‪ .‬והכסף משנה מיישב דבריש‬ ‫תיקון גדול בימי הדין‪ ,‬הסומך עליו אין לו לחשוש כלל‬ ‫הלכות ק"ש מיירי ששינה שחתם בברוך במקום שהתקינו‬ ‫להפסק בימים אלו כיון שיש בזה צורך גדול‪ ,‬ולצורך מותר‬ ‫שלא לחתום או פתח בברוך במקום שתקנו שלא לפתוח‬ ‫להפסיק כעניית שלום שמותר להפסיק‪.‬‬ ‫או ששינה ולא חתם או לא פתח בברוך במקום שהתקינו‬ ‫המטה אפרים (תרי"ט ל"ז) כתב שיש לומר שיר המעלות‬ ‫לחתום או לפתוח‪ ,‬והכא מיירי ששינה בנוסח הברכה ולא‬ ‫ממעמקים במקום שנוהגים לומר בכל עשי"ת‪ ,‬ומי שהוא‬ ‫אמר אותו לשון ממש אלא שאמר ענין הברכה בנוסח אחר‬ ‫עומד באמצע פסד"ז בשעה שהצבור אומרים ממעמקים‬ ‫ולא שינה לא בפתיחה ולא בחתימה‪.‬‬ ‫יכול לומר עם הצבור אם ירצה‪.‬‬ ‫וכן לכאו' גם לענין פיוטים אין קפידא כי דוקא במקום‬ ‫האלף למטה כתב דכיון שיסד האריז"ל שאמירת שיר‬ ‫שתקנו לפתוח בברוך ולחתום בברוך אינו רשאי לקצר‬ ‫המעלות תהיה בין ישתבח ליוצר והאומרו במקום אחר לא‬ ‫שלא לפתוח או שלא לחתום וכן להיפך כי על ידי זה הוא‬ ‫עשהו ולא כלום‪ ,‬ומזמורא יתמא הוא‪ ,‬א"כ כשהוא עומד‬ ‫משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות‪ ,‬אבל שאר נוסח‬ ‫בפסד"ז מוטב שימתין ויאמר ביחידות כשיגיע למקומו‪,‬‬ ‫הברכה לא נתנו בו חכמים שיעור שיאמר כך וכך מלות‬ ‫ומ"מ אפשר כיון שהצבור עומדים בין ישתבח ליוצר רשאי‬ ‫דוקא דא"כ היה להם לתקן נוסח כל ברכה במלות מנויות‬ ‫הוא להשתתף עם הצבור ולאומרו עמהם‪ ,‬ולכן לא‬ ‫ולהשמיענו כל ברכה וברכה בנוסחתה וזה לא מצינו‪.‬‬ ‫הכרעתי בזה והאומרו עם הצבור אין מזניחין אותו‪.‬‬ ‫השו"ע שם פוסק יש מקומות שמפסיקים בברכות ק"ש‬ ‫מדבריו מבואר שגם המתפלל ביחידות יש לו לומר שיר‬ ‫לומר פיוטים‪ ,‬ונכון למנוע מלאמרם משום דהוי הפסק‪.‬‬ ‫המעלות‪ ,‬אולם תשובות והנהגות הנ"ל כתב שאפשר‬ ‫הרמ"א כתב ויש אומרים דאין איסור בדבר‪ ,‬וכן נוהגין בכל‬ ‫שהענין הוא רק כשמתפללין בציבור ויש בזה זכות הרבים‪,‬‬ ‫המקומות לאמרם‪ ,‬והמיקל ואינו אומרם לא הפסיד‪ ,‬ומ"מ‬ ‫שפיר אז ראוי להתפלל לישועה‪ ,‬אבל ביחיד אף שבעשרת‬ ‫לא יעסוק בשום דבר‪ ,‬אפי' בדברי תורה אסור להפסיק‬ ‫ימי תשובה הקב"ה קרוב לתשובה גם ליחיד‪ ,‬מ"מ בתפלה‬ ‫ולעסוק כל זמן שהצבור אומר פיוטים‪ ,‬וכ"ש שאסור לדבר‬ ‫גם בר"ה מפורש בגמ' (ע"ז ד'‪ ):‬דרבים עדיפי בר"ה‬ ‫שום שיחה בטילה‪ .‬ומ"מ מי שלומד ע"י הרהור שרואה‬ ‫ומתקבלת התפילה טפי‪ ,‬ולכן ביחיד אולי לא כדאי‪ ,‬וראוי‬ ‫בספר ומהרהר‪ ,‬לית ביה איסורא דהרהור לאו כדיבור דמי‪,‬‬ ‫לחשוש להפסק‪ ,‬ובפרט אם אינו אומר בכוונה גדולה וכמו‬ ‫אלא שמתוך כך יבואו לדבר ויבואו לידי הפסק‪ ,‬וע"כ אין‬ ‫שנהגו בציבור‪ ,‬ולכן נאה לדקדק לומר עם הציבור דוקא‪.‬‬ ‫לאדם לפרוש עצמו מהציבור במקום שנהגו לאמרם‪,‬‬ ‫ומסיים גם הנוהג שלא לומר שיר המעלות מ"מ כשמתפלל‬ ‫ויאמר אותם עמהם‪.‬‬ ‫עם ציבור שאומר אין לו לשתוק מלומר עמהם דכיון‬ ‫עוד כתב השו"ע (קי"ב) אל ישאל אדם צרכיו בג' ראשונות‪,‬‬ ‫שהציבור אומרים המזמור להמתיק הדינים ועת רצון היא‬ ‫ולא בג' אחרונות של תפילת שמונה עשרי‪ ,‬ודוקא צרכי‬ ‫למעלה לתפלה והוא שותק‪ ,‬ראוי לחשוש לאיסור המבואר‬ ‫יחיד‪ ,‬אבל צרכי צבור שרי‪ .‬ולכן אין לומר פיוטים ולא‬ ‫בגמ' (ברכות כ‪ ):‬כל העולם עוסקים בו בשבחו של מקום‬ ‫קרובץ בתפלה‪ .‬והרמ"א כתב ויש מתירין‪ ,‬הואיל וצרכי‬ ‫והוא יושב בטל ואף שמתכוון לטובה לחוש להפסק‪.‬‬ ‫רבים הם‪ ,‬וכן נוהגים בכל מקום לאמרם‪.‬‬ ‫גליון ‪529‬‬ ‫ראש השנה תשפ"ז‬ ‫איתא במדרש (ילקוט שמעוני תהילים) בשעה שהקב"ה עולה ויושב על כסא דין הוא עולה‪,‬‬ ‫וכשישראל תוקעין בשופר הקב"ה עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים‪ .‬אין להקשות מדברי‬ ‫הגמ' (בבא קמא נ'‪ ).‬כל האומר הקב"ה ותרן הוא‪ ,‬יותרו חייו‪ ,‬שנאמר 'הצור תמים פעלו כי כל‬ ‫דרכיו משפט'‪ ,‬כי מבואר במסילת ישרים (פרק ד') שיסוד ענין מידת הרחמים של הקב"ה הוא בג'‬ ‫אופנים‪ ,‬א' ע"י שמקבל את החוזר בתשובה ומוחל לו על כל עוונותיו לגמרי‪ .‬ב' שאפי' אדם שלא‬ ‫שב בתשובה מ"מ הקב"ה מאריך אף ואינו מענש אותו מיד‪ ,‬כדי שיהיה לו זמן לעשות תשובה‪ .‬ג'‬ ‫גם כאשר נותן לו העונש אינו מעניש אותו על הכל ביחד אלא מעט מעט כדי לעורר אותו‬ ‫לתשובה‪ .‬וזה מה דכתיב 'והוא רחום יכפר עוון' דהיינו שמקבל תשובתו‪' ,‬והרבה להשיב אפו'‬ ‫דהיינו מאריך אף ואינו מענש אותו מיד‪' ,‬לא יעיר כל חמתו' שאינו מעניש אותו על הכל ביחד‬ ‫אלא רק מעט‪.‬‬ ‫השם משמואל כתב מנהגנו לאכול תפוח מתוק בדבש‪ ,‬וכן להטביל פרוסת המוציא בדבש‪ ,‬כי‬ ‫דבש הוא דבר המהפך כל הניתן בו לדבש כמבואר בפוסקים‪ ,‬והוא פועל דמיוני להפוך חשוכא‬ ‫לנהורא ומרירא למיתקא‪ ,‬וכן ראש השנה הוא הראשית והכל בטל אל הראשית וע"כ בכח‬ ‫הראשית להפוך הכל‪.‬‬ ‫ונראה מהפייטן שההתחלפות בבטן לאה ולד זכר לדינה היתה בראש השנה‪ ,‬והטעם כי ראש‬ ‫השנה באשר הוא ראשית הוא כולל כל המתחלפין‪ ,‬וע"כ נעשה בו חילוף זה‪ .‬וכל איש יקח מזה‬ ‫תוכחת מוסר לנפשו שאין זמן מוכשר להתהפך מרע לטוב יותר מראש השנה בין ברוחניות בין‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫ר' יונה בספר היראה כתב הוי דן את כל אדם לכף זכות‪ ,‬למען יעבירו מן השמים על פשעיך וידונו‬ ‫אותך לכף זכות‪ .‬הפלא יועץ (ערך סניגוריא) כתב שכן מצינו בגדעון שזכה להיות שופט משום‬ ‫שלמד סניגוריא על ישראל ובשביל זה זכה להושיע את ישראל‪ .‬והטעם הוא כי כל אשר ידבר‬ ‫האיש עושה רושם ומעורר פמליא של מעלה אם מדבר קטיגוריא מעורר המקטרגים ואם מדבר‬ ‫סניגוריא מעורר סניגורים ודבריו עושים פירות‪ .‬וזה כתבו המקובלים הטעם בבתו של נחוניא‬ ‫חופר שיחין שכאשר למד עליה זכות ר' חנינא בן דוסא ואמר אפשר דבר שנצטער אותו צדיק‬ ‫יכשל בו זרעו תכף עלתה מן הבור‪ .‬ומאד צריכים ליזהר הדרשנים ובפרט בימי הדין ימים נוראים‬ ‫שלא לעורר דין ושלא ללמוד קטיגוריא בדרושים בהזכיר חטא רבים ח"ו רק יאמרו מה צריך‬ ‫לעשות ומזה צריך ליזהר והשומע ישמע‪ .‬וכל הדן לכף זכות המקום ידין אותו לכף זכות צא ולמד‬ ‫איך למד זכות יצחק אבינו על ישראל באמור כמה שנותיו של אדם וכו'‪ ,‬והבן ותראה חסדיו‬ ‫יתברך כי חפץ חסד הוא ומקבל כל מין טענה מהמלמד זכות‪ .‬וביותר צריך ליזהר כשאדם נתון‬ ‫בצרה ללמד עליו סניגוריא ושלא להזכיר עוונותיו כמנהג קלי הדעת שאומרים זה וזה גורם ועל‬ ‫כן באה עליו הצרה הזאת כי ידוע שאין השטן מקטרג אלא בשעת הסכנה ונמצא שיגלו שמים‬ ‫עונו וארץ מתקוממה לו‪.‬‬ ‫להערות או קבלת הגליון במייל נא לשלוח מייל לכתובת ‪madaneishabbos@gmail.com‬‬