בינת המשפט · Binas Hamishpat — ראש השנה (2026-09-07)

בינת המשפט
עניני ממונות אקטואליים
בס"ד ,גליון תרצז ,שבת ראש השנה תשפז ,תשפ"ו מאת :יצחק בירך דסקל – דיין ומו"ץ
להורדת כל ספרי בינת המשפט חינם לחץ כאן דואר אלקטרוניy.b.daskal@ybdaskal.com : טל052-7611435 :
פירש הרמב"ן ,פשט הכתוב" ,וכי תמכרו ממכר" ,לשון רבים ,בין שכר דירה במחיר זול מאד ,כי המשכיר לא ידע
קרקעות ובין מטלטלין" .או קנה מיד עמיתך" ,לשון יחיד ,רק את המחיר ,האם יש איסור אונאה
מטלטלין לעניין חזרת אונאה .לפי זה ,יש לאו מהתורה להונות ובו יבואר :א .האם יש אונאה לקרקעות .ב .האם יש איסור
בקרקעות מהכתוב "וכי תמכרו כו' אל תונו" .או שזה אסמכתא,
אונאה לקרקעות .ג .מי שעבר איסור אונאה בקרקעות ,האם חייב
והעיקר מה שקבלו חז"ל בעל פה.
להחזיר את האונאה .ד .האם יש אונאה בשכירות כמו בממכר.
עוד פירש הרמב"ן ,דבאמת אין לאו אונאה בקרקעות ,אם הונה אותו ה .האם דין אונאה לשכירות מקרקעין .ו .האם יש אונאה
במחיר .אבל אם הונה אותו במידה או במניין וכדו' ,בזה יש אונאה למקרקעין ביותר מפלגא .ז .האם יש אונאה לשכירות מקרקעין
גם בקרקעות. ביותר מפלגא .ח .האם תלוש ולבסוף חברו כגון בית ,הוי כקרקע
למהרש"ל אין איסור הונאה בקרקעות ,אבל יש איסור אונאת דברים לענין אונאה .ט .שכר דירה שנים רבות ,והמשכיר לא ידע
וגניבת דעת .אבל אם המאנה ,או המוכר או הקונה ,לא ידע ,אינו עובר שהמחיר עלה בהרבה ,האם צריך להודיע למשכיר .והאם צריך
על לאו דאונאה ,וכן סובר הרמב"ן. להחזיר את האונאה.
האור החיים הקדוש מבאר ,שדין אונאה יש בקרקעות ,באופן שעושה
תנאי במכירת הקרקע ,שהקונה אינו בקי בתנאי המכירה ,ומאנה הנידון
אותו .כמו במכירת קרקע בזמן שהיובל נוהג ,שאם הקונה אינו בקי "לפני שנים רבות שכרתי דירה של ארבעה חדרים בירושלים במחיר
שהקרקע חוזרת .או אם מוכר לו בתנאי שאין עליה עוררים ,ובאמת אלף ושמונה מאות שקלים לחודש .המחיר היה מאד זול ,כיון שהיה
יש עליה עוררים ,וכדו'. בשכונה ההיא מחלוקת בין החילונים והחרדים ,ואף אחד לא רצה
כתב האור החיים ,שבאמת אין הבדל כלל בין קרקע למטלטלין ,ויש לגור שם .לימים המקום נהיה חרדי והמחירים עלו מאד .כבר חמש
איסור גמור של אונאה בקרקע כמו במטלטלין ,אלא שכיון שקרקעות שנים שהמחיר הוא שמונה אלף שקלים .בעל הבית עשה איתי חוזה
לפעמים נמכרות במחיר גבוה או זול ביותר ,מכל מיני סיבות ,לכן לא שמתחדש בכל שנה מחדש .הוא גר במקום רחוק ואינו יודע את
נתנה תורה משפט זה לבית דין ,אלא נתנה זאת לה' בלבד ,שאם היה המחירים .אני חושש מאיסור אונאה .נפשי בשאלתי ,האם אני צריך
זה באונאה יענישו ה' בלבד. להודיע לו שהמחיר הרבה יותר יקר ,והאם אני חייב להחזיר לו את
לפי ספר החינוך גם כן אין הבדל בין קרקע למטלטלין ,אלא שאין ההפרש על השנים שעברו".
החזרת אונאה בקרקעות.
נמצינו למדים שיש מחלוקת אם יש איסור אונאה בקרקעות ,בפרט תשובה
כאשר לא התכוון להטעות אלא שהמוכר טועה .יש אומרים שאין נחלקו הפוסקים אם יש איסור אונאה בקרקעות ואם חייב
איסור אונאה ,והכל מודים שאין דין חזרת אונאה .וכל זה במכירת להחזירה ,ואף ביותר מפלגא הוי ספיקא דדינא .לכן למעשה אין
קרקע. לחייבו בהחזרת האונאה ,ובפרט בשכירות .אולם מכאן ולהבא
העולה מזה :יש מחלוקת אם יש איסור אונאה בקרקעות ,בפרט ישלם כמחיר השוק ,והרוצה לצאת ידי שמים גם על העבר ,יבקש
כאשר לא התכוון להטעות אלא שהמוכר טועה .והכל מודים שאין מבעל הבית שימחל לו בקניין על ההפרש.
דין חזרת אונאה .וכל זה במכירת קרקע.
ביאור התשובה
אונאה בדירה
דין איסור אונאה בקרקעות והחזרת האונאה
אבל נידון דידן אינו קרקע אלא דירה ,ויש לדון האם דירה נחשבת
בסימן תרכג הארכנו בביאור דין איסור אונאה בקרקעות ,ומתמצית
מחובר ,כי זה תלוש ולבסוף חיברו ,והוי מחובר .דהרמ"א בסימן צה
סעיף א הביא ב' דעות בזה לעניין חיוב שבועה ,ויש לדון מה הדין דברינו שם:
א
בינת המשפט
עניני ממונות אקטואליים
שהרמב"ם למד זאת מהגמרא הנ"ל ,והמחבר העתיק את דבריו לעניין אונאה .וכבר עמד בזה בנחלת צבי )סימן רכז סעיף לב( לעניין
בחושן משפט )רכז ,לב( .נמצינו למדים דאין אונאה לשכירות קרקע. אונאה בבית ,כיון דהוי תלוש ולבסוף חיברו ,וז"ל "דעת הרמ"א
נראה עיקר כדעת היש חולקין שס שהביא באחרונה דדינו כקרקע,
העולה מזה :יש אונאה בשכירות שהיא כמכר .וכשם שאין
אונאה בקרקעות ,אין אונאה בשכירות קרקע.
וכן סתס הרמ"א ז"ל בסימן ש"א סעיף א' בהגה ,והמאי טעמא בסימן
רכ"ז סעיף ל"ב שכתב בשו"ע כשם כו' אפילו שכר טרקלין כו שתק
אונאה ביותר מפלגא להמחבר ולא הגיה ליש אומרים דאין דינו כקרקע ,וכ"כ פני יהושע
אבל כיון שבנידון דידן היא אונאה ביותר מפלגא יש לברר האם יש ח"ב סי' ק"ו שדעת הרמ"א כן הוא ע"ש ,ובפרט דהש"ך כתב בסימן
אונאה ,דהנה נחלקו הראשונים בזה .המחבר פסק שאין אונאה צ"ה שס סק"ח דגבי בית לכו"ע דינו כקרקע ,וכן הסכים בתומים
לקרקעות אפילו ביותר מפלגא ,והרמ"א פוסק שיש אונאה בפלגא, ואורים סקי"א ע"ש" עכ"ל.
וז"ל )חושן משפט רכז ,כט( "אלו דברים שאין להם אונאה :העבדים וכן הביאו בפתחי חושן )חלק ד ,פרק ד הערה ט( ,וז"ל "ובנחלת צבי
והשטרות והקרקעות וההקדשות ,אפילו מכר שוה אלף בדינר ,או )לסימן רכז( כתב תשובה ארוכה בענין אונאה בשכירות בתים אם יש
שוה דינר באלף ,אין בהם אונאה .הגה :וי"א דדוקא עד פלגא ,אבל בהם דין קרקע ,שהשואל מצדד לומר דהוי תלוש ולבסוף חיברו
יותר מפלגא ,כגון שמכר לו אחד יותר משנים ,הוי אונאה )טור בשם שהביא הרמ"א )סימן צה סעיף א( ב' דיעות בזה ,והנח"צ האריך
ר"ת והרא"ש(" ע"כ .ולהלכה פסק רבי עקיבא איגר חושן משפט לדחות סברת השואל והעלה שדינו כשכירות קרקע ,ועי' משמרת
)סימן רכז סעיף כט( וז"ל "]הגה[ הוי אונאה .נ"ב ומספיקא דדינא שלום )שם סעיף כד(" עכ"ל .וכוונתו שבמשמרת שלום כתב דהוא
אוקי אחזקת מרא קמא ובטל המקח .מהרי"ט ח"ב חח"מ סי' כ'. ספיקא דדינא ,והמוציא מחבירו עליו הראיה .מכל מקום ,לנידון דידן
מהר"י לבית הלוי כלל ו' סי' נ"ב .מהריב"ל ח"א סי' ק"ח .ועיין תשו' פשיטא דאין צריך להחזיר את האונאה ,שהרי לפי הנחלת צבי הוא
מור"ם לובלין סס"י ה' ":עכ"ל .מבואר שהוא ספיקא דדינא. מחובר ,ולפי המשמרת שלום הוא ספיקא דדינא.
העולה מזה :באונאה בקרקע יותר מפלגא ,נחלקו הראשונים אם העולה מזה :בית שהוא תלוש ולבסוף חברו ,נחלקו אם הוא קרקע
יש אונאה ,ולמעשה הוא ספיקא דדינא. לענין אונאה ,ולמעשה בנידון דידן פשיטא דאין צריך להחזיר את
האונאה ,שהרי לפי הנחלת צבי הוא מחובר ,ולפי המשמרת שלום
הוא ספיקא דדינא.
מדוע הרמ"א לא הביא בשכירות קרקע שיש אונאה
ביותר מפלגא אונאה בשכירות בית
אבל יש לתמוה טובא ,דהנה המחבר העתיק לשון הרמב"ם וכתב עוד יש לעיין שבנידון דידן לא קנה בית אלא שכר בית ,ויש לברר
בחושן משפט )רכז ,לב(" :כשם שאין לקרקעות אונאה כך שכירות האם הא דאין אונאה לקרקעות זה גם בשכירות או רק בקניית קרקע.
קרקע אין לו אונאה ,אפילו שכר טרקלין גדול בדינר לשנה ,או רפת
אבל הוא גמרא מפורשת בבבא מציעא ,דשכירות לעניין אונאה היא
קטנה בדינר בכל יום ,אין לו אונאה ".עכ"ל .ודבר פשוט שטרקלין
כמו קנייה ,דז"ל הגמרא בבבא מציעא )נו ,ב(" :בעי רבי זירא:
בדינר זו אונאה ביותר מפלגא ,ומדוע הרמ"א לא הגיה על דברי
שכירות יש לו אונאה או אין לו אונאה ,ממכר אמר רחמנא ,אבל לא
המחבר כלום.
שכירות ,או דלמא לא שנא ,אמר ליה אביי :מי כתיב ממכר לעולם,
והסמ"ע )סימן רכז ס"ק נח( תירץ וז"ל" :בדינר לשנה .המחבר אזיל ממכר סתמא כתיב ,והאי נמי ביומיה מכירה היא" ע"כ .מבואר שיש
לטעמו דפסק לעיל ]סעיף כ"ט[ אפילו שוה אלף בדינר אין בו אונאה, דין אונאה בשכירות כמו בקנייה.
אבל ליש אומרים הנ"ל ]שם[ דוקא עד פלגא ,וכ"כ הטור ]סעיף מ"ג[
ועכשיו יש לברר האם גם בשכירות קרקע אין אונאה ,כשם שאין
בהדיא" .עכ"ל הסמ"ע.
אונאה בקניית קרקע .אבל מבואר ברמב"ם )מכירה יג ,יד( שאין
וז"ל הטור )סימן רכז ,מג( "כשם שאין אונאה לקרקע כך אין אונאה אונאה לשכירות קרקע ,וז"ל "כשם שאין לקרקעות הונייה כך שכירות
לשכירות קרקע ,שאפילו שכר טרקלין גדול בדינר או רפת בקר במאה קרקע אין לו הונייה ,אפילו שכר טרקלין גדול בדינר בשנה ,או רפת
דינרין אין בו דין אונאה ,ולר"ת דוקא עד פלגא" עכ"ל .הנה מבואר קטנה בדינר בכל יום אין לו הונייה" עכ"ל .וכתב הרב המגיד
ב
בינת המשפט
עניני ממונות אקטואליים
שלום הוא ספיקא דדינא .לפיכך למעשה יש להקל שאין צריך להחזיר בסמ"ע דאין הבדל בין שכירות קרקע לקניית קרקע ,ולפי הרמ"א,
את האונאה .אבל מכאן ולהבא ,כדי שלא יעבור איסור אונאה לפי דהיא שיטת רבינו תם ,יש ביותר מפלגא אונאה גם בשכירות קרקע.
הרבה פוסקים ,ראוי לצאת ידי שמים ולשלם מחיר מלא .אבל כיון
ובנחלת צבי )חושן משפט שם( ירד לחדש שהכל מודים ששכירות
שיש פוסקים שאינו חייב ,לפיכך אם רוצה לצאת ידי שמים לגמרי גם
מקרקעין ,אפילו ביותר מפלגא ,אין אונאה.
על העבר ,יכול לבקש מבעל הבית שימחל לו בקניין את כל מה
ששילם ,לצאת ידי שמים. וז"ל" :לזה קאמר המרדכי ואין משיבין את הארי ר"ל לרבינו ברוך
משום די"ל הא דתניא כו' זה לענין חזרה דוקא ,שאין אחד מהם יכול
העולה מזה :השוכר מקרקעין באונאה של יותר מפלגא ,אין
לחזור בו ,בזה שוה שכירות למכר גם גבי קרקע ,אבל לענין אונאה
לחייבו להחזיר את האונאה ,דהוי ספיקא דדינא ,והמוציא
אין דינו כמכר גבי קרקע ,אלא דאפילו ביותר מפלגא לית ביה אונאה
מחבירו עליו הראיה .אולם מכאן ולהבא ראוי שישלם מחיר מלא,
כן נ"ל פירוש דברי המרדכי בזה ,ועל פי זה אפשר ג"כ לישב דברי
ואם רוצה לצאת ידי שמים גם על העבר ,יבקש מבעל הבית
הרמ"א ז"ל בחו"מ סימן רכ"ז סעיף ל"ב ,דכתב המחבר כשם כו'
שימחל לו בקניין על הפרש התשלום.
אפילו שכר טרקלין גדול בדינר כו' ,ולכאורה תמוה מדוע לא הגיה
דינים העולים:
הרמ"א ז"ל דלפי היש אומרים שהביא לעיל סעיף כ"ט דוקא עד פלגא
וכדאיתא בטור וכמ"ש באמת הסמ"ע ס"ק נ"ח בזה ,ולפי הנ"ל י"ל
א .יש מחלוקת אם יש איסור אונאה בקרקעות ,בפרט דהרמ"א סמך עצמו על דברי המרדכי בשם רבינו ברוך הנ"ל ,שכתב
כאשר לא התכוון להטעות אלא שהמוכר טועה .והכל דדוקא בשכירות מטלטלי ,וביארנו דר"ל דוקא במטלטלי אמרינן
מודים שאין דין חזרת אונאה .וכל זה במכירת קרקע. שכירות דינו כמכר ,משום דכתיב ממכר מיותר ,אבל לא בקרקעי דלא
ב .בית שהוא תלוש ולבסוף חברו ,נחלקו אם הוא קרקע כתיב ממכר מיותר ,אמרינן דדוקא במכר יש אונאה בפלגא ,אבל
לענין אונאה ,לפי הנחלת צבי הוא מחובר ,ולפי בשכירות אין דינו כמכר ואין אונאה לעולם ,משו"ה לא הגיה הרמ"א
המשמרת שלום הוא ספיקא דדינא. כאן כלום גבי שכירות ,כן אפשר לישב דברי הרמ"א בזה ,וצ"ע
לדינא" עכ"ל נחלת צבי.
ג .יש אונאה בשכירות שהיא כמכר .וכשם שאין אונאה
בקרקעות ,אין אונאה בשכירות קרקע. העולה מזה :לפי הסמ"ע על פי הטור ,לפוסקים שיש אונאה
בקרקע יותר מפלגא ,הוא הדין בשכירות קרקע ,אבל הנחלת צבי
ד .באונאה בקרקע יותר מפלגא ,נחלקו הראשונים אם יש
מחדש דבשכירות קרקע מודה הרמ"א שאפילו ביותר מפלגא אין
אונאה ,ולמעשה הוא ספיקא דדינא.
אונאה.
ה .לפי הסמ"ע על פי הטור ,לפוסקים שיש אונאה בקרקע
יותר מפלגא ,הוא הדין בשכירות קרקע ,אבל הנחלת הלכה למעשה בשכירות מקרקעין באונאה יותר מפלגא
צבי מחדש דבשכירות קרקע מודה הרמ"א שאפילו והלכה למעשה בנידון דידן ,ששכר מקרקעין באונאה של יותר
ביותר מפלגא אין אונאה. מפלגא ,האם צריך להחזיר את האונאה .הנה כבר נתבאר שדין החזרת
השוכר מקרקעין באונאה של יותר מפלגא ,אין לחייבו ו. אונאה במקרקעין תליא באשלי רברבי ,ולכן אין צריך להחזיר .ויש
להחזיר את האונאה ,דהוי ספיקא דדינא ,והמוציא אומרים שאם מחזיר לא מתקן את הלאו ,דהוא רק מתנה בעלמא .ואף
מחבירו עליו הראיה .אולם מכאן ולהבא ראוי שישלם על פי שבנידון דידן יש אונאה ביותר מפלגא ,כבר פסק רע"א דדין
מחיר מלא ,ואם רוצה לצאת ידי שמים גם על העבר, יותר מפלגא הוא ספיקא דדינא ,והמוציא מחבירו עליו הראיה .ואף
יבקש מבעל הבית שימחל לו בקניין על הפרש התשלום. על פי שבנידון דידן הוא לא קרקע ממש אלא תלוש ולבסוף חיברו,
כבר נתבאר שגם בזה יש פוסקים דהוא כקרקע לגמרי ,ולפי המשפט
ג
