gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בינת המשפט · Binas Hamishpat — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: בינת המשפט · Binas Hamishpat

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

בינת המשפט · Binas Hamishpat — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בינת המשפט‬ ‫עניני ממונות אקטואליים‬ ‫בס"ד‪ ,‬גליון תרצז‪ ,‬שבת ראש השנה תשפז‪ ,‬תשפ"ו מאת‪ :‬יצחק בירך דסקל – דיין ומו"ץ‬ ‫להורדת כל ספרי בינת המשפט חינם לחץ כאן דואר אלקטרוני‪y.b.daskal@ybdaskal.com :‬‬ ‫טל‪052-7611435 :‬‬ ‫פירש הרמב"ן‪ ,‬פשט הכתוב‪" ,‬וכי תמכרו ממכר"‪ ,‬לשון רבים‪ ,‬בין‬ ‫שכר דירה במחיר זול מאד‪ ,‬כי המשכיר לא ידע‬ ‫קרקעות ובין מטלטלין‪" .‬או קנה מיד עמיתך"‪ ,‬לשון יחיד‪ ,‬רק‬ ‫את המחיר‪ ,‬האם יש איסור אונאה‬ ‫מטלטלין לעניין חזרת אונאה‪ .‬לפי זה‪ ,‬יש לאו מהתורה להונות‬ ‫ובו יבואר‪ :‬א‪ .‬האם יש אונאה לקרקעות‪ .‬ב‪ .‬האם יש איסור‬ ‫בקרקעות מהכתוב "וכי תמכרו כו' אל תונו"‪ .‬או שזה אסמכתא‪,‬‬ ‫אונאה לקרקעות‪ .‬ג‪ .‬מי שעבר איסור אונאה בקרקעות‪ ,‬האם חייב‬ ‫והעיקר מה שקבלו חז"ל בעל פה‪.‬‬ ‫להחזיר את האונאה‪ .‬ד‪ .‬האם יש אונאה בשכירות כמו בממכר‪.‬‬ ‫עוד פירש הרמב"ן‪ ,‬דבאמת אין לאו אונאה בקרקעות‪ ,‬אם הונה אותו‬ ‫ה‪ .‬האם דין אונאה לשכירות מקרקעין‪ .‬ו‪ .‬האם יש אונאה‬ ‫במחיר‪ .‬אבל אם הונה אותו במידה או במניין וכדו'‪ ,‬בזה יש אונאה‬ ‫למקרקעין ביותר מפלגא‪ .‬ז‪ .‬האם יש אונאה לשכירות מקרקעין‬ ‫גם בקרקעות‪.‬‬ ‫ביותר מפלגא‪ .‬ח‪ .‬האם תלוש ולבסוף חברו כגון בית‪ ,‬הוי כקרקע‬ ‫למהרש"ל אין איסור הונאה בקרקעות‪ ,‬אבל יש איסור אונאת דברים‬ ‫לענין אונאה‪ .‬ט‪ .‬שכר דירה שנים רבות‪ ,‬והמשכיר לא ידע‬ ‫וגניבת דעת‪ .‬אבל אם המאנה‪ ,‬או המוכר או הקונה‪ ,‬לא ידע‪ ,‬אינו עובר‬ ‫שהמחיר עלה בהרבה‪ ,‬האם צריך להודיע למשכיר‪ .‬והאם צריך‬ ‫על לאו דאונאה‪ ,‬וכן סובר הרמב"ן‪.‬‬ ‫להחזיר את האונאה‪.‬‬ ‫האור החיים הקדוש מבאר‪ ,‬שדין אונאה יש בקרקעות‪ ,‬באופן שעושה‬ ‫תנאי במכירת הקרקע‪ ,‬שהקונה אינו בקי בתנאי המכירה‪ ,‬ומאנה‬ ‫הנידון‬ ‫אותו‪ .‬כמו במכירת קרקע בזמן שהיובל נוהג‪ ,‬שאם הקונה אינו בקי‬ ‫"לפני שנים רבות שכרתי דירה של ארבעה חדרים בירושלים במחיר‬ ‫שהקרקע חוזרת‪ .‬או אם מוכר לו בתנאי שאין עליה עוררים‪ ,‬ובאמת‬ ‫אלף ושמונה מאות שקלים לחודש‪ .‬המחיר היה מאד זול‪ ,‬כיון שהיה‬ ‫יש עליה עוררים‪ ,‬וכדו'‪.‬‬ ‫בשכונה ההיא מחלוקת בין החילונים והחרדים‪ ,‬ואף אחד לא רצה‬ ‫כתב האור החיים‪ ,‬שבאמת אין הבדל כלל בין קרקע למטלטלין‪ ,‬ויש‬ ‫לגור שם‪ .‬לימים המקום נהיה חרדי והמחירים עלו מאד‪ .‬כבר חמש‬ ‫איסור גמור של אונאה בקרקע כמו במטלטלין‪ ,‬אלא שכיון שקרקעות‬ ‫שנים שהמחיר הוא שמונה אלף שקלים‪ .‬בעל הבית עשה איתי חוזה‬ ‫לפעמים נמכרות במחיר גבוה או זול ביותר‪ ,‬מכל מיני סיבות‪ ,‬לכן לא‬ ‫שמתחדש בכל שנה מחדש‪ .‬הוא גר במקום רחוק ואינו יודע את‬ ‫נתנה תורה משפט זה לבית דין‪ ,‬אלא נתנה זאת לה' בלבד‪ ,‬שאם היה‬ ‫המחירים‪ .‬אני חושש מאיסור אונאה‪ .‬נפשי בשאלתי‪ ,‬האם אני צריך‬ ‫זה באונאה יענישו ה' בלבד‪.‬‬ ‫להודיע לו שהמחיר הרבה יותר יקר‪ ,‬והאם אני חייב להחזיר לו את‬ ‫לפי ספר החינוך גם כן אין הבדל בין קרקע למטלטלין‪ ,‬אלא שאין‬ ‫ההפרש על השנים שעברו"‪.‬‬ ‫החזרת אונאה בקרקעות‪.‬‬ ‫נמצינו למדים שיש מחלוקת אם יש איסור אונאה בקרקעות‪ ,‬בפרט‬ ‫תשובה‬ ‫כאשר לא התכוון להטעות אלא שהמוכר טועה‪ .‬יש אומרים שאין‬ ‫נחלקו הפוסקים אם יש איסור אונאה בקרקעות ואם חייב‬ ‫איסור אונאה‪ ,‬והכל מודים שאין דין חזרת אונאה‪ .‬וכל זה במכירת‬ ‫להחזירה‪ ,‬ואף ביותר מפלגא הוי ספיקא דדינא‪ .‬לכן למעשה אין‬ ‫קרקע‪.‬‬ ‫לחייבו בהחזרת האונאה‪ ,‬ובפרט בשכירות‪ .‬אולם מכאן ולהבא‬ ‫העולה מזה‪ :‬יש מחלוקת אם יש איסור אונאה בקרקעות‪ ,‬בפרט‬ ‫ישלם כמחיר השוק‪ ,‬והרוצה לצאת ידי שמים גם על העבר‪ ,‬יבקש‬ ‫כאשר לא התכוון להטעות אלא שהמוכר טועה‪ .‬והכל מודים שאין‬ ‫מבעל הבית שימחל לו בקניין על ההפרש‪.‬‬ ‫דין חזרת אונאה‪ .‬וכל זה במכירת קרקע‪.‬‬ ‫ביאור התשובה‬ ‫אונאה בדירה‬ ‫דין איסור אונאה בקרקעות והחזרת האונאה‬ ‫אבל נידון דידן אינו קרקע אלא דירה‪ ,‬ויש לדון האם דירה נחשבת‬ ‫בסימן תרכג הארכנו בביאור דין איסור אונאה בקרקעות‪ ,‬ומתמצית‬ ‫מחובר‪ ,‬כי זה תלוש ולבסוף חיברו‪ ,‬והוי מחובר‪ .‬דהרמ"א בסימן צה‬ ‫סעיף א הביא ב' דעות בזה לעניין חיוב שבועה‪ ,‬ויש לדון מה הדין‬ ‫דברינו שם‪:‬‬ ‫א‬ ‫בינת המשפט‬ ‫עניני ממונות אקטואליים‬ ‫שהרמב"ם למד זאת מהגמרא הנ"ל‪ ,‬והמחבר העתיק את דבריו‬ ‫לעניין אונאה‪ .‬וכבר עמד בזה בנחלת צבי )סימן רכז סעיף לב( לעניין‬ ‫בחושן משפט )רכז‪ ,‬לב(‪ .‬נמצינו למדים דאין אונאה לשכירות קרקע‪.‬‬ ‫אונאה בבית‪ ,‬כיון דהוי תלוש ולבסוף חיברו‪ ,‬וז"ל "דעת הרמ"א‬ ‫נראה עיקר כדעת היש חולקין שס שהביא באחרונה דדינו כקרקע‪,‬‬ ‫העולה מזה‪ :‬יש אונאה בשכירות שהיא כמכר‪ .‬וכשם שאין‬ ‫אונאה בקרקעות‪ ,‬אין אונאה בשכירות קרקע‪.‬‬ ‫וכן סתס הרמ"א ז"ל בסימן ש"א סעיף א' בהגה‪ ,‬והמאי טעמא בסימן‬ ‫רכ"ז סעיף ל"ב שכתב בשו"ע כשם כו' אפילו שכר טרקלין כו שתק‬ ‫אונאה ביותר מפלגא‬ ‫להמחבר ולא הגיה ליש אומרים דאין דינו כקרקע‪ ,‬וכ"כ פני יהושע‬ ‫אבל כיון שבנידון דידן היא אונאה ביותר מפלגא יש לברר האם יש‬ ‫ח"ב סי' ק"ו שדעת הרמ"א כן הוא ע"ש‪ ,‬ובפרט דהש"ך כתב בסימן‬ ‫אונאה‪ ,‬דהנה נחלקו הראשונים בזה‪ .‬המחבר פסק שאין אונאה‬ ‫צ"ה שס סק"ח דגבי בית לכו"ע דינו כקרקע‪ ,‬וכן הסכים בתומים‬ ‫לקרקעות אפילו ביותר מפלגא‪ ,‬והרמ"א פוסק שיש אונאה בפלגא‪,‬‬ ‫ואורים סקי"א ע"ש" עכ"ל‪.‬‬ ‫וז"ל )חושן משפט רכז‪ ,‬כט( "אלו דברים שאין להם אונאה‪ :‬העבדים‬ ‫וכן הביאו בפתחי חושן )חלק ד‪ ,‬פרק ד הערה ט(‪ ,‬וז"ל "ובנחלת צבי‬ ‫והשטרות והקרקעות וההקדשות‪ ,‬אפילו מכר שוה אלף בדינר‪ ,‬או‬ ‫)לסימן רכז( כתב תשובה ארוכה בענין אונאה בשכירות בתים אם יש‬ ‫שוה דינר באלף‪ ,‬אין בהם אונאה‪ .‬הגה‪ :‬וי"א דדוקא עד פלגא‪ ,‬אבל‬ ‫בהם דין קרקע‪ ,‬שהשואל מצדד לומר דהוי תלוש ולבסוף חיברו‬ ‫יותר מפלגא‪ ,‬כגון שמכר לו אחד יותר משנים‪ ,‬הוי אונאה )טור בשם‬ ‫שהביא הרמ"א )סימן צה סעיף א( ב' דיעות בזה‪ ,‬והנח"צ האריך‬ ‫ר"ת והרא"ש(" ע"כ‪ .‬ולהלכה פסק רבי עקיבא איגר חושן משפט‬ ‫לדחות סברת השואל והעלה שדינו כשכירות קרקע‪ ,‬ועי' משמרת‬ ‫)סימן רכז סעיף כט( וז"ל "]הגה[ הוי אונאה‪ .‬נ"ב ומספיקא דדינא‬ ‫שלום )שם סעיף כד(" עכ"ל‪ .‬וכוונתו שבמשמרת שלום כתב דהוא‬ ‫אוקי אחזקת מרא קמא ובטל המקח‪ .‬מהרי"ט ח"ב חח"מ סי' כ'‪.‬‬ ‫ספיקא דדינא‪ ,‬והמוציא מחבירו עליו הראיה‪ .‬מכל מקום‪ ,‬לנידון דידן‬ ‫מהר"י לבית הלוי כלל ו' סי' נ"ב‪ .‬מהריב"ל ח"א סי' ק"ח‪ .‬ועיין תשו'‬ ‫פשיטא דאין צריך להחזיר את האונאה‪ ,‬שהרי לפי הנחלת צבי הוא‬ ‫מור"ם לובלין סס"י ה'‪ ":‬עכ"ל‪ .‬מבואר שהוא ספיקא דדינא‪.‬‬ ‫מחובר‪ ,‬ולפי המשמרת שלום הוא ספיקא דדינא‪.‬‬ ‫העולה מזה‪ :‬באונאה בקרקע יותר מפלגא‪ ,‬נחלקו הראשונים אם‬ ‫העולה מזה‪ :‬בית שהוא תלוש ולבסוף חברו‪ ,‬נחלקו אם הוא קרקע‬ ‫יש אונאה‪ ,‬ולמעשה הוא ספיקא דדינא‪.‬‬ ‫לענין אונאה‪ ,‬ולמעשה בנידון דידן פשיטא דאין צריך להחזיר את‬ ‫האונאה‪ ,‬שהרי לפי הנחלת צבי הוא מחובר‪ ,‬ולפי המשמרת שלום‬ ‫הוא ספיקא דדינא‪.‬‬ ‫מדוע הרמ"א לא הביא בשכירות קרקע שיש אונאה‬ ‫ביותר מפלגא‬ ‫אונאה בשכירות בית‬ ‫אבל יש לתמוה טובא‪ ,‬דהנה המחבר העתיק לשון הרמב"ם וכתב‬ ‫עוד יש לעיין שבנידון דידן לא קנה בית אלא שכר בית‪ ,‬ויש לברר‬ ‫בחושן משפט )רכז‪ ,‬לב(‪" :‬כשם שאין לקרקעות אונאה כך שכירות‬ ‫האם הא דאין אונאה לקרקעות זה גם בשכירות או רק בקניית קרקע‪.‬‬ ‫קרקע אין לו אונאה‪ ,‬אפילו שכר טרקלין גדול בדינר לשנה‪ ,‬או רפת‬ ‫אבל הוא גמרא מפורשת בבבא מציעא‪ ,‬דשכירות לעניין אונאה היא‬ ‫קטנה בדינר בכל יום‪ ,‬אין לו אונאה‪ ".‬עכ"ל‪ .‬ודבר פשוט שטרקלין‬ ‫כמו קנייה‪ ,‬דז"ל הגמרא בבבא מציעא )נו‪ ,‬ב(‪" :‬בעי רבי זירא‪:‬‬ ‫בדינר זו אונאה ביותר מפלגא‪ ,‬ומדוע הרמ"א לא הגיה על דברי‬ ‫שכירות יש לו אונאה או אין לו אונאה‪ ,‬ממכר אמר רחמנא‪ ,‬אבל לא‬ ‫המחבר כלום‪.‬‬ ‫שכירות‪ ,‬או דלמא לא שנא‪ ,‬אמר ליה אביי‪ :‬מי כתיב ממכר לעולם‪,‬‬ ‫והסמ"ע )סימן רכז ס"ק נח( תירץ וז"ל‪" :‬בדינר לשנה‪ .‬המחבר אזיל‬ ‫ממכר סתמא כתיב‪ ,‬והאי נמי ביומיה מכירה היא" ע"כ‪ .‬מבואר שיש‬ ‫לטעמו דפסק לעיל ]סעיף כ"ט[ אפילו שוה אלף בדינר אין בו אונאה‪,‬‬ ‫דין אונאה בשכירות כמו בקנייה‪.‬‬ ‫אבל ליש אומרים הנ"ל ]שם[ דוקא עד פלגא‪ ,‬וכ"כ הטור ]סעיף מ"ג[‬ ‫ועכשיו יש לברר האם גם בשכירות קרקע אין אונאה‪ ,‬כשם שאין‬ ‫בהדיא"‪ .‬עכ"ל הסמ"ע‪.‬‬ ‫אונאה בקניית קרקע‪ .‬אבל מבואר ברמב"ם )מכירה יג‪ ,‬יד( שאין‬ ‫וז"ל הטור )סימן רכז‪ ,‬מג( "כשם שאין אונאה לקרקע כך אין אונאה‬ ‫אונאה לשכירות קרקע‪ ,‬וז"ל "כשם שאין לקרקעות הונייה כך שכירות‬ ‫לשכירות קרקע‪ ,‬שאפילו שכר טרקלין גדול בדינר או רפת בקר במאה‬ ‫קרקע אין לו הונייה‪ ,‬אפילו שכר טרקלין גדול בדינר בשנה‪ ,‬או רפת‬ ‫דינרין אין בו דין אונאה‪ ,‬ולר"ת דוקא עד פלגא" עכ"ל‪ .‬הנה מבואר‬ ‫קטנה בדינר בכל יום אין לו הונייה" עכ"ל‪ .‬וכתב הרב המגיד‬ ‫ב‬ ‫בינת המשפט‬ ‫עניני ממונות אקטואליים‬ ‫שלום הוא ספיקא דדינא‪ .‬לפיכך למעשה יש להקל שאין צריך להחזיר‬ ‫בסמ"ע דאין הבדל בין שכירות קרקע לקניית קרקע‪ ,‬ולפי הרמ"א‪,‬‬ ‫את האונאה‪ .‬אבל מכאן ולהבא‪ ,‬כדי שלא יעבור איסור אונאה לפי‬ ‫דהיא שיטת רבינו תם‪ ,‬יש ביותר מפלגא אונאה גם בשכירות קרקע‪.‬‬ ‫הרבה פוסקים‪ ,‬ראוי לצאת ידי שמים ולשלם מחיר מלא‪ .‬אבל כיון‬ ‫ובנחלת צבי )חושן משפט שם( ירד לחדש שהכל מודים ששכירות‬ ‫שיש פוסקים שאינו חייב‪ ,‬לפיכך אם רוצה לצאת ידי שמים לגמרי גם‬ ‫מקרקעין‪ ,‬אפילו ביותר מפלגא‪ ,‬אין אונאה‪.‬‬ ‫על העבר‪ ,‬יכול לבקש מבעל הבית שימחל לו בקניין את כל מה‬ ‫ששילם‪ ,‬לצאת ידי שמים‪.‬‬ ‫וז"ל‪" :‬לזה קאמר המרדכי ואין משיבין את הארי ר"ל לרבינו ברוך‬ ‫משום די"ל הא דתניא כו' זה לענין חזרה דוקא‪ ,‬שאין אחד מהם יכול‬ ‫העולה מזה‪ :‬השוכר מקרקעין באונאה של יותר מפלגא‪ ,‬אין‬ ‫לחזור בו‪ ,‬בזה שוה שכירות למכר גם גבי קרקע‪ ,‬אבל לענין אונאה‬ ‫לחייבו להחזיר את האונאה‪ ,‬דהוי ספיקא דדינא‪ ,‬והמוציא‬ ‫אין דינו כמכר גבי קרקע‪ ,‬אלא דאפילו ביותר מפלגא לית ביה אונאה‬ ‫מחבירו עליו הראיה‪ .‬אולם מכאן ולהבא ראוי שישלם מחיר מלא‪,‬‬ ‫כן נ"ל פירוש דברי המרדכי בזה‪ ,‬ועל פי זה אפשר ג"כ לישב דברי‬ ‫ואם רוצה לצאת ידי שמים גם על העבר‪ ,‬יבקש מבעל הבית‬ ‫הרמ"א ז"ל בחו"מ סימן רכ"ז סעיף ל"ב‪ ,‬דכתב המחבר כשם כו'‬ ‫שימחל לו בקניין על הפרש התשלום‪.‬‬ ‫אפילו שכר טרקלין גדול בדינר כו'‪ ,‬ולכאורה תמוה מדוע לא הגיה‬ ‫דינים העולים‪:‬‬ ‫הרמ"א ז"ל דלפי היש אומרים שהביא לעיל סעיף כ"ט דוקא עד פלגא‬ ‫וכדאיתא בטור וכמ"ש באמת הסמ"ע ס"ק נ"ח בזה‪ ,‬ולפי הנ"ל י"ל‬ ‫א‪ .‬יש מחלוקת אם יש איסור אונאה בקרקעות‪ ,‬בפרט‬ ‫דהרמ"א סמך עצמו על דברי המרדכי בשם רבינו ברוך הנ"ל‪ ,‬שכתב‬ ‫כאשר לא התכוון להטעות אלא שהמוכר טועה‪ .‬והכל‬ ‫דדוקא בשכירות מטלטלי‪ ,‬וביארנו דר"ל דוקא במטלטלי אמרינן‬ ‫מודים שאין דין חזרת אונאה‪ .‬וכל זה במכירת קרקע‪.‬‬ ‫שכירות דינו כמכר‪ ,‬משום דכתיב ממכר מיותר‪ ,‬אבל לא בקרקעי דלא‬ ‫ב‪ .‬בית שהוא תלוש ולבסוף חברו‪ ,‬נחלקו אם הוא קרקע‬ ‫כתיב ממכר מיותר‪ ,‬אמרינן דדוקא במכר יש אונאה בפלגא‪ ,‬אבל‬ ‫לענין אונאה‪ ,‬לפי הנחלת צבי הוא מחובר‪ ,‬ולפי‬ ‫בשכירות אין דינו כמכר ואין אונאה לעולם‪ ,‬משו"ה לא הגיה הרמ"א‬ ‫המשמרת שלום הוא ספיקא דדינא‪.‬‬ ‫כאן כלום גבי שכירות‪ ,‬כן אפשר לישב דברי הרמ"א בזה‪ ,‬וצ"ע‬ ‫לדינא" עכ"ל נחלת צבי‪.‬‬ ‫ג‪ .‬יש אונאה בשכירות שהיא כמכר‪ .‬וכשם שאין אונאה‬ ‫בקרקעות‪ ,‬אין אונאה בשכירות קרקע‪.‬‬ ‫העולה מזה‪ :‬לפי הסמ"ע על פי הטור‪ ,‬לפוסקים שיש אונאה‬ ‫בקרקע יותר מפלגא‪ ,‬הוא הדין בשכירות קרקע‪ ,‬אבל הנחלת צבי‬ ‫ד‪ .‬באונאה בקרקע יותר מפלגא‪ ,‬נחלקו הראשונים אם יש‬ ‫מחדש דבשכירות קרקע מודה הרמ"א שאפילו ביותר מפלגא אין‬ ‫אונאה‪ ,‬ולמעשה הוא ספיקא דדינא‪.‬‬ ‫אונאה‪.‬‬ ‫ה‪ .‬לפי הסמ"ע על פי הטור‪ ,‬לפוסקים שיש אונאה בקרקע‬ ‫יותר מפלגא‪ ,‬הוא הדין בשכירות קרקע‪ ,‬אבל הנחלת‬ ‫הלכה למעשה בשכירות מקרקעין באונאה יותר מפלגא‬ ‫צבי מחדש דבשכירות קרקע מודה הרמ"א שאפילו‬ ‫והלכה למעשה בנידון דידן‪ ,‬ששכר מקרקעין באונאה של יותר‬ ‫ביותר מפלגא אין אונאה‪.‬‬ ‫מפלגא‪ ,‬האם צריך להחזיר את האונאה‪ .‬הנה כבר נתבאר שדין החזרת‬ ‫השוכר מקרקעין באונאה של יותר מפלגא‪ ,‬אין לחייבו‬ ‫ו‪.‬‬ ‫אונאה במקרקעין תליא באשלי רברבי‪ ,‬ולכן אין צריך להחזיר‪ .‬ויש‬ ‫להחזיר את האונאה‪ ,‬דהוי ספיקא דדינא‪ ,‬והמוציא‬ ‫אומרים שאם מחזיר לא מתקן את הלאו‪ ,‬דהוא רק מתנה בעלמא‪ .‬ואף‬ ‫מחבירו עליו הראיה‪ .‬אולם מכאן ולהבא ראוי שישלם‬ ‫על פי שבנידון דידן יש אונאה ביותר מפלגא‪ ,‬כבר פסק רע"א דדין‬ ‫מחיר מלא‪ ,‬ואם רוצה לצאת ידי שמים גם על העבר‪,‬‬ ‫יותר מפלגא הוא ספיקא דדינא‪ ,‬והמוציא מחבירו עליו הראיה‪ .‬ואף‬ ‫יבקש מבעל הבית שימחל לו בקניין על הפרש התשלום‪.‬‬ ‫על פי שבנידון דידן הוא לא קרקע ממש אלא תלוש ולבסוף חיברו‪,‬‬ ‫כבר נתבאר שגם בזה יש פוסקים דהוא כקרקע לגמרי‪ ,‬ולפי המשפט‬ ‫‪‬‬ ‫ג‬