gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

דברי תורה - קארלסבורג · Divrei Torah - Karlsburg — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: דברי תורה - קארלסבורג · Divrei Torah - Karlsburg

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

דברי תורה - קארלסבורג · Divrei Torah - Karlsburg — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי"ת‬ ‫בברכת כתיב"ה וחתימה טובה‬ ‫ראש השנה תשפ"ז‬ ‫גליון תקנח‬ ‫לכל קוראי הגליון ולכל התומכים‬ ‫החשובים ולכל בני ישראל‪‎‬‬ ‫עמוד החודש‬ ‫‪ -‬לזכרון עולם ‪-‬‬ ‫דבר תורה‬ ‫לזכרון עולם האשה החשובה‬ ‫דברות קודש מאת כ"ק מרן רבינו הגאב"ד זצוק"ל‬ ‫ע"ה‬ ‫מרת בתי' בערקאוויטש‬ ‫ז"ל‬ ‫בת מוהר"ר יונתן בנימין פייערווערקער‬ ‫במקדש היו תוקעין אבל לא במדינה‬ ‫דרושים לראש השנה‬ ‫ראה"ק קיט"ל דסאטמאר ב"פ‬ ‫נפטרה ביום ל' תשרי תשפ”א‬ ‫י"ל דבזמן שאין ביהמ"ק קיים שתוקעין עבור תשובה מה‬ ‫ב"ה תשמ"א‬ ‫נתנדב ע"י בנה הרבני החסיד הנדיב המפורסם הרה"ח‬ ‫שגרמו עוונות שחרב ביהמ"ק וכל דור שלא נבנה ביהמ"ק וכו'‬ ‫איתא במדרש (פ' אמור) אמר ר' יאשיה כתיב אשרי העם‬ ‫הי"ו‬ ‫מוה"ר ר' יחזקאל דוד בערקאוויטש‬ ‫היינו מפני שעדיין העוונות גורמין‪ ,‬וא"כ בשבת ראוי למנוע‬ ‫מזה‪ ,‬שבשבת אין מתוודין‪ ,‬אבל בזמן שביהמ"ק קיים שאין‬ ‫ידעי תרועה ה' באור פניך יהלכון‪ ,‬במד"ר וכי אין או"ה יודעים‬ ‫יהי רצון שיהי' למליץ טוב בעד המשפחה היקרה‪ ,‬ויזכו להמשיך בדרכיו המפוארים‪,‬‬ ‫להריע כמה קרנות יש להן כמה בוקינוס יש להם כמה סלפירגסי‬ ‫עדי נזכה לביאת משיח צדקינו בב"א‪.‬‬ ‫עון וא"כ התקיעת שופר הוא רק מפני גזירת הכתוב‪ ,‬א"כ אין‬ ‫יש להם ואמרת אשרי העם יודעי תרועה‪ ,‬אלא שהן מכירין‬ ‫פרנס החודש‬ ‫לחלק בין שבת לחול שהוא רק מפני ציווי ה'‪ ,‬וכן בכ"מ שיש‬ ‫ב"ד שמפקחין שלא יעברו על עבירות הוי ג"כ מכח גזיה"כ‪ ,‬וכל‬ ‫לפתות את בוראן בתרועה‪ ,‬והוא עומד מכסא הדין לכסא רחמים‬ ‫ומתמלא עליהם רחמים והופך להן מה"ד למדת רחמים אימתי‬ ‫‪ -‬לזכר עולם יהי’ צדיק ‪-‬‬ ‫שהוא מפני גזיה"כ אין לחלק בין שבת לחול‪.‬‬ ‫בחדש השביעי ע"כ דברי המדרש‪ .‬ולכאורה אכתי צריך להבין‬ ‫הגליון נתנדב ע''י הנגיד המפואר‪ ,‬רודף צדקה וחסד‪,‬‬ ‫‪-‬‬ ‫במה הן מפתין את בוראן ע"י התרועה‪ ,‬ובמה מתפתה הבוכ"ע‬ ‫לבו ער לכל דבר שבקדושה ה''ה‬ ‫גזירה שמא יעבירנו ד"א ברה"ר‬ ‫על ידי התרועה‪ ,‬ולמה לא מתפתה גם ע"י תרועת או"ה‪ .‬וכן למה‬ ‫שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' שלמה צבי שפיטץ‬ ‫מזה יש ללמוד כמה צריך אדם לברוח מן העבירה‪ ,‬דמשום‬ ‫עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים ומתמלא עליהם רחמים‪.‬‬ ‫לעילוי נשמתו הטהורה של‬ ‫כ"ק הגה''צ רבי עזריאל יהודה בן הגה''צ ר' יעקב זצוק"ל‬ ‫"שמא" יעבר אחד מישראל על העברת ד"א בטלו מצוה חביבה‬ ‫אולם הדבר מובן עפ"י מה שכתבו כל הקדמונים דתכלית‬ ‫אבד”ק עדת יראים וויען ‪ -‬נלב"ע ראש השנה שנת תשנ"ב לפ"ק‬ ‫וגדולה כמו שופר ולולב דבאים לרצון וכן מגילה דמעלתו גדלה‬ ‫תקיעת שופר הוא להתעורר בתשובה וכמאמר הכתוב היתקע‬ ‫ולעילוי נשמת אמו האה"ח מרת דרעזיל ב”ר בנציון ע”ה‬ ‫במאד משום שמא יעבור עבירה‪ ,‬אע"ג דצריך לפזר הרבה ממון‬ ‫שופר בעיר והעם לא יחרדו‪ ,‬וכש"כ ג"כ הרמב"ם ז"ל בפ"ב‬ ‫נלב"ע י"ג תשרי שנת תשפ"א לפ"ק‬ ‫עבור מצוה זו [עיי' מג"א סי' תרנ"ו די"א דבעי עישור נכסים]‬ ‫מה' תשובה אע"פ שתקיעת שופר מצות עשה רמז יש בדבר‬ ‫ישלם ה' לו כפעלו הטוב ותהא משכורתו שלימה מן השמים‪ ,‬ובכל אשר יפנה יצליח‪ ,‬ויתברך‬ ‫והרבה טירחא בכדי לקיים המצוה ההוא‪ ,‬וא"כ כל שכן במשא‬ ‫בכל מילי דמיטב‪ ,‬מתוך בריות גופא ונהורא מעליא לאורך ימים ושנים טובות‪ ,‬וכתיבה‬ ‫ערו ישנים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם אלו בני אדם‬ ‫וחתימה טובה‪ ,‬עד ביאת גואל צדק בב"א‬ ‫ומתן ומה גם בדבר הרשות שצריך להרחיק ולמנוע עצמו משום‬ ‫השוגים בהבלי הזמן ומבלים כל ימיהם בהבל וריק הרי דעיקר‬ ‫העבירה של "שמא"‪ ,‬וזהו זכרון תרועה שע"י שמשביתים מצוה‬ ‫דבר הכתבים‬ ‫דברי תורה ‪ .‬תשובות ‪ .‬בירורי הלכה ‪ .‬מכתבים ‪.‬‬ ‫רבה זו של תרועה דבר זה יהי' זכרון לפניו תמיד איך צריך‬ ‫להרחיק מן חשש עבירה‪ ,‬ויתעורר לשוב ביתר שאת אם יראה‬ ‫השופר הוא להתעורר בתשובה‪ ,‬וכתוב בשם האריז"ל דהזמן‬ ‫הכי המסוגל שהתשובה יתקבל הוא בזמן שתוקעין בשופר‪ ,‬שאז‬ ‫מסתלקין כל המקטריגים והמסטינים‪ ,‬ובנהר שלום לרבינו הרש"ש‬ ‫הסכמות ‪ .‬המלצות‬ ‫כמה חרדו חז"ל עבור חשש עבירה‪ ,‬ויש להמליץ ע"ז טובה‬ ‫מרדה אחת בלבו של אדם יותר ממאה מלקיות דהיינו מה שישים‬ ‫זי"ע כתוב יותר מזה דנראה לו שאפי' הי' בידו של האדם חטא‬ ‫שנכתבו ונרשמו בכתי"ק‬ ‫מהחטאים המעכבים את התשובה בהתעוררות תשובה דהיום‬ ‫של כ"ק רבינו הגאב"ד זצוק"ל‬ ‫אל לבו איך חמור עבירה אחת הוא יותר חמור ממאה הקולות‬ ‫גופא‪.‬‬ ‫גורם לו לפתוח שערי תשובה‪ ,‬כי שערי פתוחים כי התעוררת‬ ‫‪ .‬קעז ‪.‬‬ ‫ויש לפרש "שמא יעברינו ד"א ברה"ר" ולמה לא נקיט שמא‬ ‫תשובה מעט היום הוא כנגד טורח גדול בזמן אחר עכד"ק‪ ,‬והנה‬ ‫הארת פנים הכי גדול הוא בזמן שהקב"ה ימינו פשוטה לקבל‬ ‫רשימת כת"י ממנהגו בקודש בענין תקיעות‬ ‫יוצאנו‪ ,‬שבא ג"כ לרמז שכל זמן שאדם נמצא בתוך ד"א של‬ ‫שבים זהו ההארת פנים הטובה ביותר‪ ,‬ואם האדם יודע לכוין זו‬ ‫הלכה בבית המדרש אינו עלול לחטוא ח"ו‪ ,‬דעד כדי כך שיצא‬ ‫השברים ותרועה בנשימה אחת‬ ‫מביהמ"ד לחוץ לעבור עבירה זה לא שייך‪ ,‬אדרבה כל זמן שהוא‬ ‫השעה ולא לאבדו ושב בתשובה אין לך מעלה גדולה מזו וזה‬ ‫שאמר אשרי העם יודעי תרועה פי' שיודעין מתי לשוב בתשובה‬ ‫בבה"מ הוא מסופג בתורה ובטהרה‪ ,‬אולם כשיוצא לחוץ לרה"ר‬ ‫ערב סוכות תשנ"ג‪.‬‬ ‫עלול האדם אשר מחומר נוצר למשוך אחר ההשחתה שברה"ר‪,‬‬ ‫שזהו ענין תרועה‪ ,‬והיינו בשעה שה' באור פנים הולך עם‬ ‫ישראל וזהו שאמר ה' באור פניך יהלכון וממילא בשעה טובה‬ ‫בתקיעות דלחש אני נוהג לעשות השברים‬ ‫ובמאד צריך ליזהר שהד"א שברה"ר לא יעביר אותו על דעתו‬ ‫זו שעה שאנו באין לתקוע אל נחמץ שעה זו מלשוב לה' על כל‬ ‫ועל דעת קונו‪ ,‬וזהו שאמרו שמא "יעבירנו" דהיינו שיעבירנו‬ ‫תרועה בנשימה אחת‪ ,‬בכדי לצאת הדעה דס"ל‬ ‫על דעת קונו ע"י הרה"ר‪ ,‬באופן שבמאד צריך ליזהר מהעברת‬ ‫עבירותיו ובדקי ביתו ומכמניו שעשה נגד רצונו יתברך והארנו‬ ‫דבעינן בנשימה אחת (עי' טוש"ע או"ח סי' תק"צ‬ ‫ד"א ברה"ר כגון ע"י טיול וכדומה שלא יעבור אותו ח"ו‪ ,‬וצריך‬ ‫בדברי כבושין ומוסר ובפרט בעון שנאת חנם בעוה"ר‪.‬‬ ‫ס"ד‪ ,‬והוא דעת הרי"ץ גאות‪ ,‬הרא"ש והרמב"ן)‪.‬‬ ‫למצוא תמיד ברה"י דהיינו בבהמ"ד דאז לא שייך שיוציאנו‬ ‫עוד י"ל מה שאמר הכתוב אשרי העם יודעי תרועה ה' באור‬ ‫מרה"י לרה"ר‪ ,‬וכש"כ התוס' דאז המחיצות הוויין היכר‪ ,‬וה"נ‬ ‫פניך יהלכון דלכאורה מה היקש במה שאמר פניך יהלכון עם‬ ‫ואף שהרמ"א (שם) כתב דהמנהג לעשות‬ ‫מחיצות בהמ"ד הויין היכר ואם מספגין עצמן בין כותלי ביהמ"ד‬ ‫ידעי תרועה‪ ,‬דהנה כבר כתבו בכל הספה"ק דעיקר מה שצריך‬ ‫הכל בב' נשימות‪ ,‬מ"מ הוא לא מיירי מתקיעות‬ ‫אז אפי' יוצא לחוץ אין חשש שהרה"ר יעבירנו ח"ו‪ ,‬שכותלי‬ ‫להתפלל בימים נוראים אלו הוא על הגאולה ועל גלות השכינה‬ ‫דלחש‪ ,‬שלדברי הרמ"א אין תוקעין בלחש (עי'‬ ‫ביהמ"ד מלוין אותו וסוככין אותו אפי' בחוץ לחסות מזרם‬ ‫בעוה"ר לאוקמא שכינתא מעפרא שרק זה הוי עיקר הישועה‬ ‫משנ"ב סי' תקצ"ב סק"א)‪ ,‬וא"כ אין זה נגד המנהג‬ ‫וממטר‪ ,‬ואפי' אם יוצא לרה"ר עדיין הוא ברה"י דהיינו בחינת‬ ‫והזמן הכי מוכשר לזה הוי כעת בשעת תקיעת שופר לעורר‬ ‫רה"י הוא עדיין עליו‪ ,‬ואין הרה"ר עושה רושם עליו‪.‬‬ ‫שופר הגדול לחרותינו ומשו"ה השטן בהיל וכמבואר בירושלמי‬ ‫שהעיד הרמ"א‪ .‬ועכ"פ ראוי לצאת ידי הדעה‬ ‫גם יש ללמוד מזה כמה צריך אדם להיות זריז למצוה‪ ,‬עד‬ ‫שהביאוהו כל המפו'‪ ,‬והנה בזמן הגלות ההסתר גדול וכדאיתא‬ ‫הזאת וכפי שהכריע הבית יוסף [שכתב דירא‬ ‫שאנו רואין מכאן שחז"ל חששו מפני שאדם בהול על המצוות‪,‬‬ ‫שאין לך שעה קשה לישראל כשעה שנאמר ואנכי הסתר אסתיר‬ ‫שמים יוצא ידי כולם‪ ,‬דבתקיעות דמיושב יעשה בנשימה‬ ‫ואפי' אדם פשוט שאינו בקי ויודע מ"מ נחפז להמצוה‪ ,‬וא"כ אם‬ ‫פני מהם ואנו מתפללים שיאר ה' פניו אתנו סלה להגאל גאולת‬ ‫‪55‬‬ ‫אחת ובתקיעות דמעומד יעשה‬ ‫אדם אינו נחפז למה גזרו בכלל שלא ליטול לולב‪ ,‬וא"כ מגזירה‬ ‫עולם‪ ,‬וזהו שאמר אשרי העם יודעי תרועה‪ ,‬דהיינו שיודעין בעת‬ ‫בשתי נשימות‪ ,‬עיי"ש בב"י וכן‬ ‫זו יש ללמוד שניהם‪ ,‬אחד‪ :‬כמה צריך להרחיק מן עבירה‪,‬‬ ‫התרועה לעורר רחמים שה' באור פניו ילך אתנו דהיינו שנזכה‬ ‫והשני‪ :‬כמה צריך לרדוף ולהיות נחפז למצוה‪.‬‬ ‫לגאולה קרובה ולישועה אמיתית שזהו עיקר הכל‪ ,‬והשית"ב‬ ‫העלה בשו"ע]‪.‬‬ ‫ברוב רחמיו וחסדיו יאזין לקול תקיעתינו ויקבל ברחמים וברצון‬ ‫עוד י"ל דבשבת הכל אסור ואפי' אוכל נפש אסור להכין‪ ,‬החי‬ ‫יתן אל לבו לשוב להכין עצמו לעולם שכולו שבת‪ ,‬דמי שלא‬ ‫סדר תפלתינו אכי"ר‪.‬‬ ‫נא שלא לעיין בהגליון בשעת התפלה‬ ‫וקריאת התורה וחזרת הש"ץ כמבואר בשו"ע‬ ‫טרח בע"ש מה יאכל בשבת‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫|| א ||‬ ‫דברי תורה‬ ‫פרסם‬ ‫ל‬ ‫דבר הזכרונות‬ ‫דבר התשובה‬ ‫זצוק"לת וענינים‬ ‫של כ"ק מרן רבינו הגאב"ד‬ ‫שו"ת בע"פ משלחנו של כ"ק מרן רבינו הגאב"ד זצוק"ל‬ ‫דו‬ ‫עוב בכתב ובין‬ ‫בין‬ ‫[תריט]‬ ‫‪.‬זיש תשאלה‪ :‬כהן אחר שנטל ידיו לישא את כפיו נגע בטעות במנעליו ביד אחד‪ ,‬אם‬ ‫ע"פ‬ ‫ב קשר‬ ‫הת‬ ‫הכנה דרבה ועבודת היום אצל‬ ‫חייב לחזור וליטול את שתי ידיו‪ ,‬או סגי בנטילת היד שנגעא‪.‬‬ ‫נאלהלמערכת‬ ‫מרן זצ"ל‬ ‫בחודשי הקיץ‬ ‫תשובה‪ :‬סגי בנטילת היד שנגעב‪.‬‬ ‫עבודת ההכנה לקראת הימים הקדושים של ירח‬ ‫האיתנים‪ ,‬התחילה אצל רבינו זצ"ל כבר אחר חג‬ ‫‪5‬‬ ‫השבועות‪ .‬בכל עת מצוא היה מזכיר ומעורר כי בעוד‬ ‫‪.‬חיש תשאלה‪ :‬שכח קודם שבת לכבות אור העלעקטריק של ה'פרידזשדער'‪ ,‬וכאשר פתח‬ ‫חודשים ספורים אנו באים לקראת יום הדין בראש‬ ‫השנה‪ ,‬ועל כל אחד לראות ולהיזהר שנבוא נקיים ליום‬ ‫הדלת נדלק האור‪ ,‬ועכשיו רוצה להשאיר הדלת פתוח כדי שלא לגרום כיבוי‪ ,‬לכן‬ ‫הדין‪ .‬ובזמן חודשי תמוז ואב‪ ,‬כבר היה רבינו זצ"ל מזכיר‬ ‫העמיד כסא שהדלת ישאר כן פתוח‪ ,‬ואח"כ חשב בדעתו שיש צורך שהדלת ישאר‬ ‫כסדר כי ז'מני ת'שובה מ'משמשין ו'באין‪ ,‬וצריכין להתכונן‬ ‫סגור כדי שלא יתקלקלו המאכלים‪ ,‬אם מותר לסלק משם הכסא והדלת ייסגר‬ ‫ולשוב בתשובה ומעשים טובים‪ .‬ובמעון הקיץ בחודשי‬ ‫תמוז ואב‪ ,‬כבר הגיד את השיעור בשב"ק בצהריים לפני‬ ‫מאליו‪.‬‬ ‫תפילת המנחה בהלכות ראש השנה והלכות תקיעת שופר‪,‬‬ ‫כהכנה דרבה לקראת היום הקדוש‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬מותר לסלק הכסא ולהניח הדלת לסגור מאליו‪ ,‬כיון שסילוק הכסא אינו אלא‬ ‫ט"ו באב ולימוד התיקונים‬ ‫הסרת מונעג‪ ,‬וגם אינו מוכרח שיסגור הדלת מאליו תיכף ומידד‪ ,‬ובלבד שלא יסייע בידו‬ ‫לדחוף הדלת כדי לסגרוה‪.‬‬ ‫כשהגיע חמשה עשר באב‪ ,‬כבר החל רבינו זצ"ל לחיות‬ ‫עם ראש השנה הקרב ובא‪ ,‬וראו זאת בכל ענייניו‪ .‬הוא‬ ‫התחיל את כל סדרי הלימוד שרגילים ללמוד בחודש‬ ‫‪5‬‬ ‫אלול‪ ,‬כגון תיקוני זוהר וכדומה‪ .‬מזמן זה הקדיש רבינו‬ ‫‪.‬טיש תשאלה‪ :‬שני שכנים בנו סוכה בשותפות‪ ,‬ואין מקום לשניהם לישון בו‪ ,‬ורוצים‬ ‫שעה אחת בכל יום לאמירת תיקוני זוהר‪ ,‬וכל שהספיק‬ ‫בשעה זו היה אומר‪ ,‬והיה גומר את תיקוני הזוהר כמה‬ ‫להתחלף ביניהם‪ ,‬איזה דרך עדיף להם שיתחלפו‪ ,‬אם יחלקו כל לילה לשנים וכל‬ ‫פעמים עד יום הכיפורים‪ .‬מלבד ביום השבת שלא אמר‬ ‫אחד יישן בו חצי לילה‪ ,‬או יחלקו הלילות וכל אחד יישן בו לילה אחר‪.‬‬ ‫תיקוני זוהר‪ ,‬ופעם אחת נתן טעמו ששבת אינה זמן‬ ‫של תיקונים‪ .‬ואף שבדרך כלל הקפיד רבינו שלא ללמוד‬ ‫תשובה‪ :‬יחלקו הלילות‪ ,‬שכל אחד יישן בו לילה אחרו‪ .‬וכזה מצינו (גיטין מ"א) דחצי עבד‬ ‫זוהר הק' בלילה‪ ,‬מכל מקום כשהיה רבינו בחודש אלול‬ ‫וחצי בו חורין עובד את עצמו יום אחד ואת רבו יום אחד‪ ,‬חזינן דהחלוקה הוא לימים‬ ‫באתרא קדישא מירון‪ ,‬אמר תיקוני זוהר גם בלילה‪,‬‬ ‫באומרו כי באתרא דרשב"י אין כל דינים ואין הקפידא‬ ‫ולא לחצי יוםז‪ ,‬ועוד דבנ"ד הרי מי שיישן כבר בבית אפילו הפסיק לירד גשם אין צריך‬ ‫של אמירת זוהר בלילה‪ .‬וכן הקציב זמן בכל יום ללימוד‬ ‫להקיצוח‪ ,‬ועל כן זה החלוקה הנכונה‪.‬‬ ‫"שער הכוונות" של האריז"ל‪ ,‬להכין הכוונות לקראת‬ ‫ביאורים ובירורים מבנו הגה"צ אבד"ק בית יחזקאל שליט"א‬ ‫הימים הקדושים‪ ,‬והיה חוזר פעמים אין מספר על כל‬ ‫"שער הכוונות"‪.‬‬ ‫ולא היו צריכים לבטל לצעוק מים מים‪ ,‬כי היו להם מהמוכן‪.‬‬ ‫‪.‬א בטעם חיוב נטילה לכהן המברך נחלקו הראשונים‪ ,‬כמבואר‬ ‫ובבית הכנסת צריך לשמור בנטירותא יתירתא מהנגיעה‪ ,‬ואם‬ ‫בב"י (או"ח סימן קכ"ח) דלרש"י ותוס' (סוטה ל"ט) מבואר‪ ,‬דהוא‬ ‫מלבד כל סדרי הלימודים בימים אלו‪ ,‬היה רבינו זצ"ל‬ ‫אירע כן או אירע כן בשעת אכילה צריך לטהר אצבעותיו ע"כ‪.‬‬ ‫דין מיוחד ואפילו ידיו נקיות וכמו בנטילת ידיים‪ ,‬דילפינן בגמ'‬ ‫מסיים לקראת הימים הנוראים מסכתות כ'ריתות‪ ,‬ת'מורה‪,‬‬ ‫ומסתימת הדברים משמע דסגי לטהר רק האצבעות שנגעו וצ"ע‪,‬‬ ‫(שם) החיוב מקרא דשאו ידיכם וברכו את ה' דבעי נטילה לפני‬ ‫ר'אש השנה‪ ,‬י'ומא‪ ,‬ס'וכה‪ ,‬שעולה ראשי תיבות כתרי"ס‪.‬‬ ‫ואמר רבינו שמקור המנהג הוא מזקינו הגה"ק בעל‬ ‫ולהלכה לא צריך רק ידו אחת וכדנתבאר‪ ,‬וכמדומה שכן עמא‬ ‫ברכה‪ ,‬ולהרמב"ם (פרק ט"ו מהל' תפלה הלכה ה) הוא רק כשהסיח‬ ‫"מראה יחזקאל" זי"ע‪ ,‬שאמר שלימוד זה הוא כתרי"ס‬ ‫דבר בעומד באמצע תפלה וכה"ג ונגע במקום מכוסה דמנקה‬ ‫דעתו משמירתו צריך נטילה‪ ,‬וכדביאר בשועה"ר (שם סעיף ח)‪,‬‬ ‫בפני השטן‪.‬‬ ‫אותו יד וסגי בזה‪ ,‬ועכ"פ כיון שאף בנטילת ידים לסעודה‬ ‫ומ"מ בעינן נטילה גמורה כשיעור קידוש ידים לפני עבודה‬ ‫דבעינן קידוש ידים כן‪ ,‬א"כ הכי נמי בזה אף דבעינן קידוש‪,‬‬ ‫שבמקדש‪ ,‬ובעינן כדוגמת נטילת ידיים לאכילה כמבואר (שם)‪,‬‬ ‫שרוי בתענית מר"ח אלול‬ ‫מ"מ לא עדיף מדין נטילה לפת‪ ,‬ואם כבר קידש ידיו דסגי ליטול‬ ‫ועיין שו"ת תשובה מיראה (ח"א סימן י"ח) לענין חציצה עיי"ש‪,‬‬ ‫מראש חודש אלול היה רבינו שקוע כל כולו בהכנה‬ ‫עוה"פ אותו יד‪ ,‬ומשמע דכך הוא הדין גם בקידוש ידיו לעבודה‪,‬‬ ‫וא"כ יש לעיין מהו הדין בשוב נגע במנעליו‪ ,‬דהדין דבעינן‬ ‫דרבה לקראת ראש השנה‪ ,‬בלימוד שעות רצופות ביגיעה‬ ‫ומ"מ אותו יד שנגע משמע דבעינן נטילה גמורה בכלי‪.‬‬ ‫נטילה כמבואר (סימן ד)‪.‬‬ ‫ובהתמדה נוראה‪ .‬הוא עסק בהלכות שופר‪ ,‬ראש השנה‬ ‫ויום טוב‪ ,‬והרבה באמירת תהלים בכל יום‪ .‬מלבד זאת‪,‬‬ ‫‪.‬ג דבסימן של"ד (סעיף כ"ב) מבואר‪ ,‬דגרם כיבוי מותר‪ ,‬וכבר דנו‬ ‫‪.‬ב כמבואר או"ח סימן ק"ע סעיף א דבנגע בידו אחת בדבר‬ ‫הרבה בתעניות בימים אלו כנזכר בספרים הקדושים‪ ,‬והיה‬ ‫האחרונים [עיין שו"ת תשובה מיראה (ח"ב סימן קט"ז ובלומדת‬ ‫מטונף באמצע סעודה דנוטל אותו יד‪ .‬וכן מבואר בחיי אדם‬ ‫עושה כל סדר התעניות בצניעות ובהסתר מבני אדם‪.‬‬ ‫יראתך שם)‪ ,‬ובשו"ת מחזה אברהם (סימן נ"ב) ועוד] דהסרת מונע‬ ‫(כלל מ דין י"ח)‪ ,‬ובכה"ח (סימן ד' אות פ"ו) מביא דכן מבואר בדיני‬ ‫בשנים האחרונות‪ ,‬לאחר התקפת הלב‪ ,‬כשהוזהר על ידי‬ ‫הוי רק גרמא‪ ,‬ואף דבשו"ת עמק התשובה (ח"ה סימן א אות כ"ט)‬ ‫נט"י שבסידור הרב (דין י"ז) ושאר אחרונים‪ ,‬דאף דהזהירו דבעינן‬ ‫הרופאים שלא ירבה בתעניות‪ ,‬לא ויתר על מנהגו לצום‬ ‫ביאר‪ ,‬דבמלאכת בישול גם הסרת מונע יש משום בישול‪ ,‬כיון‬ ‫אותו היד רחיצה גמורה כדינו מ"מ סגי באותו יד עיי"ש‪ ,‬וכן‬ ‫בחודש אלול‪ ,‬והיה אוכל פחות פחות מכשיעור בהפסקות‬ ‫דדרך המלאכה שלא ע"י מעשיו‪ ,‬היינו באופן דנידון דהתם‬ ‫הוא בבן איש חי (אחרי קדושים דין כ"א) עיי"ש‪.‬‬ ‫זמן כשיעורי אכילה ביוה"כ‪ ,‬וכשהיה כשהיה יושב ולומד‬ ‫בהסרת פקק המקוה שמיד נכנס המים‪ ,‬אבל באופן דלא הוי מיד‬ ‫ובשו"ת לב חיים (ח"ב סימן ז) אחר שהביא כמה ראיות דסגי‬ ‫בבית המדרש‪ ,‬היה רושם על גבי פתקאות קטנות את‬ ‫וצריך להיעשות דבר אחר שיעשה המלאכה‪ ,‬דהיינו שיסגר הדלת‬ ‫ליטול בידו אחת‪ ,‬כתב דמהיות טוב שיטול ב' ידיו ולא ביאר‬ ‫השעה שבה טעם‪ ,‬כדי לוודא שעבר שיעור הזמן מטעימה‬ ‫וילחוץ על הכפתור‪ ,‬הוי הסרת מונע גרמא בעלמא‪ .‬ובאופן דאינו‬ ‫טעמו‪ ,‬וכתב דכן כתב בשל"ה וכן הנכון‪ ,‬והובא ביפה ללב (אות‬ ‫לטעימה; ובדרך כלל נתמשך הזמן למשך חצי שעה‬ ‫נעשה ומתחלת המלאכה מיד רק דדלת ה'פריזשידער' מתחיל‬ ‫כ"ז)‪ ,‬ובכף החיים (שם) ובשלחן מלכים (סימן ב אות נ"ז)‪ ,‬ומסיק‬ ‫ששכח לחזור ולאכול מחמת טרדתו בלימוד‪.‬‬ ‫להיסגר‪ ,‬יש בזה ההיתר דגרמא‪ ,‬כמבואר בשו"ת זרע אמת (ח"א‬ ‫הכה"ח‪ ,‬דלענין דינא יש לפסוק דסגי ביד אחת והמחמיר תע"ב‪,‬‬ ‫הכנה ולימוד תקיעת שופר‬ ‫סימן מ"ד)‪ ,‬ובחזו"א (או"ח סימן ל"ח אות ב) חילוק זה‪.‬‬ ‫והנה לא ציינו מקור דברי השל"ה ולא מצאתי כעת מקורו‪,‬‬ ‫מראש חודש אלול ואילך‪ ,‬היה רבינו לומד ועמל ויגע‬ ‫א"כ במקום הפסד מבואר ברמ"א (שם) דשרי‪ ,‬ובאיסור דרבנן‬ ‫וראיתי משמעות דברי השלה"ק (שער האותיות אות טהרה) דאין צריך‬ ‫בשורש כל הסוגיות השייכות ליו"ט‪ ,‬והוגה בדבריהם‬ ‫כתבו כמה אחרונים [מחה"ש סימן רס"ה (סק"ב) ועוד] דמותר אף‬ ‫ליטול שתי ידיו דז"ל‪ :‬ובעבור שראיתי רבים מהמון עם שאין‬ ‫תקופה ארוכה בהכנה דרבה‪ .‬והכין רבינו זצ"ל עצמו‬ ‫שלא במקום הפסד‪ ,‬ובפרט כשאינו מכוין לזה כלל כמו בני"ד‪,‬‬ ‫נזהרים בזה‪ ,‬ונוגעים בגופם במקומות מכוסים בעת שהם בבית‬ ‫לתקיעת שופר דראש השנה‪ ,‬וכמעט בכל יום היה‬ ‫דמבואר באהעו"ז (סימן שכ"ח) ובשאר אחרונים [שו"ת אחיעזר‬ ‫הכנסת או בעת לימודם או בתוך אכילתם‪ ,‬צריך להודיעם ולזרזם‬ ‫מתנסה ותוקע בביתו‪ ,‬ועסק זמן הרבה המשך בעמ' ג'‬ ‫(ח"ג סימן ס‪ ,‬בשם נכד הישועות יעקב‬ ‫שלא יעשו כן‪ ,‬ואם עשו צריכין‬ ‫‪605.313.6638‬‬ ‫בסימן של"ד)]‪ ,‬דהוא כלל גדול‬ ‫תיכף נטילה רחיצה‪ .‬ושמעתי‬ ‫‪-‬זעלטענע געלעגנהייט‪-‬‬ ‫בחינם ‪ -‬מיוחד פאר הוגי ולומדי הגליון‬ ‫להקל בגרמא‪ ,‬ומבואר בשועה"ר‬ ‫קו‪+‬ל ה‪+‬תשובה‬ ‫שהיו נוהגים אנשי מעשה שהיו‬ ‫(סימן רס"ה סעיף ד) דבדרבנן בודאי‬ ‫אפשר לשמוע התשובות המופיעים במדור זו‬ ‫מעמידים כלי מלא מים במקום‬ ‫לקראת שלוש עשרה מידות הבעל"ט ‪ -‬קענט איר אריינשיקן צום‬ ‫שרי כשאינו מכוין‪ ,‬ואף דאנו‬ ‫מפי כ"ק מרן רבינו זי"ע‬ ‫שהיו לומדים‪ ,‬מחמת שהידים‬ ‫מערכת (דורך אימייל) אייער קוויטל‪ ,‬און א שליח וועט אויס זאגן גאנץ‬ ‫חוששים דכיבוי 'עלקעטער' הוי‬ ‫הוראות‪ :‬להגיע למדור התשובות ‪1 1 3‬‬ ‫תהלים ביים ציון פון כ"ק מרן רבינו זי"ע אין אתרא קדישא מירון‬ ‫ואח"כ לצלצל מספר התשובה‪.‬‬ ‫עסקניות הם‪ ,‬ותיכף מיד כשנגעו‬ ‫פויעלט אויס אלעס גוטס‬ ‫מה"ת כשהוא המשך בעמ' ג'‬ ‫לדוגמא‪ ,‬תשובה אות תר"ה‪ ,‬תמצא בכפתור ‪ 605‬וכן הלאה‬ ‫במקום המכוסה טהרו האצבעיים‪,‬‬ ‫|| ב ||‬ ‫דברי תורה‬ ‫הלכות‬ ‫ראש השנה‬ ‫דבר הלכה‬ ‫המשך דבר הזכרונות‬ ‫בלימוד הלכות שופר וכו'‪ ,‬והעלה בזה הרבה חידושים יקירין‬ ‫פסקי הלכה למעשה מלוקטים מכל ספרי דבי רב כ"ק מרן רבינו זצ"ל‬ ‫אשר הרבה מהם נדפסו בספרא "דברי רב" ובשו"ת "עמק‬ ‫תקיעה שלפניה אם יכול לכוון באמצע שתעלה לשם‬ ‫דיני נתקל וטעות בתקיעת שופר‬ ‫התשובה"‪ .‬ואף שהיה רבינו זצ"ל תוקע עשרות בשנים‪ ,‬עם‬ ‫תקיעה שלאחריה‬ ‫כל זה בכל פעם שהיה מזדמן לפניו איזה בעל תוקע‪ ,‬היה‬ ‫‪ .‬ותקע תקיעה על דעת שתעלה לשם תקיעה‬ ‫טעות שאינו מענין הסדר‬ ‫מבקש ממנו בענוה שילמד אותו אופן התקיעות‪ .‬וכששאלו‬ ‫‪ .‬אתקע ויצא לו קול אחר שאינו מענין התקיעה‬ ‫שלפניה ובאמצע התקיעה שינה דעתו וכיוון שתעלה‬ ‫את רבינו על כך‪ ,‬שהרי הוא ב"ה בעל תוקע מומחה רבות‬ ‫שתקע או שבא לתקוע‪ ,‬אפילו הוא קול קצר ביותר‬ ‫בשנים‪ ,‬השיב‪ :‬שב"ה יודע אני לתקוע‪ ,‬אלא שצריך לראות‬ ‫לשם תקיעה שלאחריה‪ ,‬עלתה לו תקיעה זו לשם‬ ‫הוי הפסק‪ ,‬בין שהכניס שבר אחד או אפילו רק יליל‬ ‫להתחדש בכל פעם ופעם‪ ,‬ואף אם ימצא נקודה אחת קלה‬ ‫תקיעה שלאחריה‪ ,‬וכן כל כיוצא בזה שתקע וכיוון‬ ‫אחד חוזר לראש הסדר‪ .‬גם אין חילוק בזה אם טעה‬ ‫של חידוש ‪ -‬דיינו‪.‬‬ ‫לשם אחד מהם ושוב עלה בדעתו לשנותה שתעלה‬ ‫וכיוון לתקוע הקול הפסול‪ ,‬או שלא כיוון לזה אלא‬ ‫לשם אחר‪ ,‬ולמעשה צ”ע בזה]ז[‪.‬‬ ‫עבודת ימי הסליחות‬ ‫שנתקל ויצא לו קול זה‪ ,‬בכל אופן הוי הפסק וצריך‬ ‫קול אויר באמצע התרועה‬ ‫לחזור כל הסדר]א[‪.‬‬ ‫בימי הסליחות הוסיף עבודה על עבודתו‪ :‬מלבד שבזמן זה‬ ‫‪ .‬זתקע תרועה ובאמצע נתקל ולא עלתה לו יפה‬ ‫כבר התחיל לישב ולענות על שאלות של ד' מינים‪ ,‬עוד זאת‬ ‫באופן שהיה קול אויר באמצע התרועה‪ ,‬יזהר שלא‬ ‫נתקל באמצע השברים או התרועה‬ ‫שבימים אלו נהג לילך ולסובב בכל בתי הכנסיות שבעיר‪,‬‬ ‫‪ .‬בלפיכך‪ ,‬צריך ליזהר במאוד שלפעמים מצוי‬ ‫הקרובים והרחוקים‪ ,‬לאסוף מעות לצדקה‪ .‬לא חסך בזה כל‬ ‫יפסיק בנשימה‪ ,‬אלא ימשיך ויאריך עוד בנשימה אחת‬ ‫מכשול בזה‪ ,‬כגון שעומד בתש”ת וכשמתחיל לתקוע‬ ‫טרחה ויגיעה ולא נמנע משום בושה מבני אדם‪ ,‬שהיה לו‬ ‫עד שתעלה לו כל התרועה כהוגן‪ ,‬אבל אם הפסיק‬ ‫השברים נתקל ויוצא קול יליל אחד [קודם השברים‬ ‫בזה ענין גדול כהכנה לקראת ראש השנה לאסוף מעות עבור‬ ‫בנשימה וכבר היה בתחילה שיעור תרועה‪ ,‬פוסל כל‬ ‫או אחריו]‪ ,‬וכן כשעומד בתר”ת עולה לפעמים שבר‬ ‫עניי ישראל‪ ,‬ובענוות קדשו בירך לכל אחד כתיבה וחתימה‬ ‫הסדר וחוזר לראש]ח[‪.‬‬ ‫אחד כשבא לתקוע התקיעה שלאחריו‪ ,‬דכל כהאי גוונא‬ ‫טובה ללא חילוק כמה נתנו לו‪.‬‬ ‫תרועה אחר תרועה כשיש ספק על הראשונה‬ ‫כיון שאינו מענין הסדר‪ ,‬פוסל כל הסדר וצריך לחזור‬ ‫[וסיפר הרה"ג ר' יואל זוסמאן הורוויץ שליט"א‪ ,‬אבד"ק‬ ‫‪ .‬חוכן צריך ליזהר כשתוקע תרועה שלא לעשות‬ ‫לראש]ב[‪ .‬אבל אם עומד בתשר”ת ונתקל באמצע‬ ‫תולדות צבי ד'ספינקא ב"פ וראש הכולל "בית תלמיד‬ ‫שוב תרועה אחר תרועה אפילו באופן שהוא מסופק‬ ‫התרועה‪ ,‬יכול לתקן ולגמור התרועה ובלבד שיהיה‬ ‫להוראה"‪ ,‬שפעם אחת אמר שב' פעמים בשנה מקפיד לסובב‬ ‫בכשרות התרועה הראשונה‪ ,‬משום דעל הצד שהיה‬ ‫בנשימה אחת בלי הפסק בינתיים]ג[‪.‬‬ ‫בכל בתי הכנסיות שבעיר לאסוף מעות לצדקה‪ ,‬כדי להמשיך‬ ‫הראשון כשר‪ ,‬נמצא דהשני הוי קול שאינו מענין הסדר‬ ‫שמירה על כל העיר‪ .‬ועובדא ידענא שכמה פעמים באו‬ ‫וצריך לחזור לראש הסדר]ט[‪.‬‬ ‫טעות מענין הסדר לאחריו‬ ‫לפניו עשירים ונגידים בעם וביקשו ממנו שלא ילך עוד‬ ‫‪ .‬גוצריך ליזהר אפילו בקול שהוא מענין הסדר‪,‬‬ ‫בבתי מדרשות שאינו לפי כבודו וכוחו‪ ,‬והם יתנו לו כל‬ ‫שיעור אורך כל שבר בשברים דתשר”ת‬ ‫שאם הוא לאחר שכבר תקע הקול ההוא‪ ,‬פוסל הסדר‬ ‫הסכום הצריך לו‪ ,‬אבל הוא באחת ולא ישובנו‪ ,‬לא רצה‬ ‫‪ .‬טבשברים דתשר”ת צריך ליזהר שלא להאריך בכל‬ ‫כמו קול שאינו מענין הסדר‪ ,‬כגון שעומד בתש”ת‬ ‫לשמוע מזה כלל והמשיך במצוה זו עד זיבולא בתרייתא‬ ‫שבר כ”כ הרבה עד קרוב לי”ח כוחות‪ ,‬אע”פ שעדיין‬ ‫ולאחר שתקע השברים כשבא לתקוע התקיעה האחרונה‪,‬‬ ‫בעוד כוחותיו עמו]‪.‬‬ ‫לא נעשה תקיעה בתשר”ת אלא רק אם האריך י”ח‬ ‫נתקל ועלה לו קול שבר אחד‪ ,‬פוסל הסדר‪ .‬אבל אם‬ ‫כוחות‪ ,‬מ”מ כבר יצא מכלל גניחות]י[‪.‬‬ ‫עדיין לא תקע הקול ההוא‪ ,‬ועלה קול [מענין הסדר]‬ ‫וקודם ראש השנה חילק מעות הרבה לצדקה בשיעור‬ ‫אינו פוסל‪ ,‬כדלקמן בסמוך]ד[‪.‬‬ ‫גדול מאד‪ ,‬ובפרט לרבנים ותלמידי חכמים‬ ‫המשך בעמ' ד'‬ ‫הרא”ש דהיכי שבא לתקוע ועלה קול קצר לא נקרא כהאי גוונא אפילו שבר‬ ‫אחד‪ ,‬אלא קול קצר של תקיעה‪ ,‬משום דשם שבר הוא רק באם עושה מקודם‬ ‫טעות מענין הסדר מלפניו‬ ‫המשך דבר התשובה‬ ‫שברים ומוסיף עוד שבר‪ ,‬אבל אם עושה שבר אחד אחד תרועה‪ ,‬אין על אותו‬ ‫‪ .‬דהא דקול שהוא מענין הסדר אינו פוסל מלפניו‪,‬‬ ‫הקול שם שבר אלא שם תקיעה קצרה שאין בה שיעור‪ ,‬וא”כ יש להקל באם‬ ‫היינו דוקא בשלא נתכוון בזה לשם תקיעה מיותרת‪,‬‬ ‫ביאורים ובירורים מבנו הגה"צ אבד"ק בית יחזקאל שליט"א‬ ‫עלה לו שבר אחד קודם התקיעה בתר”ת‪ ,‬ולא חשיב קול שאינו מענין הסדר‪,‬‬ ‫אלא שטעה או שנתכוון לשם תקיעה אלא שלא עלתה‬ ‫ומ”מ דוקא בשבר אחד‪ ,‬אבל אם עשה ב’ שברים‪ ,‬פוסל כל הסדר‪ ,‬משום דאז‬ ‫ע"י ישראל עכ"פ‪ ,‬מ"מ מעיקר הדין נקטינן דהוי מדרבנן‪ ,‬וכיון‬ ‫כבר שם שבר עליו ופוסל הכל (עמק התשובה ח”ד סימן לב סק”ג)‪.‬‬ ‫לו יפה ונתקל בה‪ ,‬דבזה אינו פוסל כיון שעכ”פ הוא‬ ‫דיש מתירים בכל ענין גרם כיבוי אף שלא במקום פסידא‪,‬‬ ‫מענין הסדר ועדיין לא תקע הקול ההוא‪ ,‬אבל אם‬ ‫כמבואר בטו"ז סימן תקי"ד (סק"ו)‪[ ,‬ובמאמר מרדכי (שם סק"י)‬ ‫ז‪ .‬דהנה הקשו הראשונים אמאי הוצרכו לתקן סדר תקיעות תשר”ת תש”ת‬ ‫תר”ת‪ ,‬והלא בתשר”ת ש”ת ר”ת סגי‪ ,‬דממנ”פ התקיעה שביניהם עולה לאיזה‬ ‫נתכוון לשם תקיעה שתקע [אף שלא לשם מצוה]‪,‬‬ ‫דביו"ט שרי שלא במקום פסידא]‪ ,‬על כן כיון דאינו ברור דהוי‬ ‫מהן שהוא עיקר‪ ,‬והרא”ם (בביאורו לסמ”ג הל’ שופר ע”ד‪ ,‬הו”ד בב”י או”ח סימן תקצ‬ ‫פוסל כל הסדר‪ ,‬ועיין הערה]ה[‪.‬‬ ‫מה"ת‪ ,‬יש להתיר גרם בהסרת מונע‪ ,‬ונעשה אח"כ ע"י כח שני‪,‬‬ ‫סעיף ב’) ‘דכיון דסבירא לן דמצות צריכות כוונה‪ ,‬תו לא מצי לאחשובי תקיעה‬ ‫אחרונה דתשר”ת לשם תקיעה ראשונה דתש”ת ולא תקיעה אחרונה דתש”ת‬ ‫נתקל בתקיעה בתרא דתר”ת ועלה קול שבר אם מפסיק‬ ‫כיון שיש כאן משום הפסד ג"כ‪.‬‬ ‫לשם תקיעה ראשונה דתר”ת‪ ,‬ותנאה לא שייכא הכא דאם כן ליכא כוונה לא‬ ‫‪ .‬הקיצר בתקיעה אחרונה של תר”ת פחות משיעור‬ ‫‪.‬ד דבכה"ג דאינו ודאי שיעשה אח"כ המלאכה מהמשך גרמתו‪,‬‬ ‫לתקיעה אחרונה ולא לתקיעה ראשונה ואינו יוצא בה לא לזה ולא לזה’ ע”כ‪.‬‬ ‫תקיעה ונעשה כקול שבר‪ ,‬אם עשה רק שבר אחד‬ ‫ודאי הוי גרמא המותרת‪ ,‬ובפרט בדרבנן‪[ ,‬ועיין בשו"ת בית‬ ‫אכן בדברי התוס’ (ר”ה לג‪ :‬ד”ה שיעור) והרא”ש (שם סימן י’) וז”ל ‘ושמא כיון שעשו‬ ‫התקיעה לשם פשוטה שאחר התרועה‪ ,‬לא רצו שתעלה לשם פשוטה שלפניה’‬ ‫אינו פוסל כל הסדר‪ ,‬וחוזר רק על התקיעה בלבד‪,‬‬ ‫שלמה (יו"ד סימן קכ"ב) דכל דאינו ודאי הוי גרמא המותרת]‪.‬‬ ‫ע”כ‪ .‬ומלשון שכתבו ‘לא רצו’ שתעלה וכו’‪ ,‬מבואר דמעיקר הדין שפיר יוצא‬ ‫אבל אם עשה יותר משבר אחד‪ ,‬הוי הפסק ופוסל כל‬ ‫‪.‬ה דפשוט דזה הוי מעשה ידיו דאין להתיר‪ ,‬ועיין לעיל גליון‬ ‫בזה יד”ח‪ ,‬אלא שלא רצו מטעם אחר‪ ,‬וגוף דברי התוס’ יש לפרש בכמה פנים‬ ‫הסדר]ו[‪.‬‬ ‫(מספר תק"ח) דבר התשובה (סימן תר"ד) בזה‪.‬‬ ‫וכו’‪ ,‬אבל העיקר הוא דמשו”ה לא רצו לתקן שיעלה לשניהם ממנ”פ‪ ,‬משום‬ ‫דתקיעה אחת א”א שתעלה לשניהם במקום שצריך‪ .‬וא”כ לפי”ז נמצא דתקיעה‬ ‫‪.‬ו כמבואר בחו"מ (סימן קע"א סעיף ח) דבדבר שאין בו חלוקה‬ ‫א‪ .‬וכמ”ש הרמב”ן ז”ל דאפילו שבר אחד הוי הפסק והובא בשו”ע (או”ח סימן תקצ‬ ‫אחת לשם שני תקיעות דוקא הוא דאינו עולה‪ ,‬אבל לשם חובת תקיעה אחת‬ ‫יחלקו שנה שנה‪ ,‬ואין אדם עשוי לטרוח כל שלשים יום‬ ‫שפיר יכול לשנותה כמו שירצה‪ ,‬אפילו באמצע התקיעה וכו’‪ .‬אמנם מסתפינא‬ ‫סעיף ז’)‪ ,‬ונראה פשוט דאין חילוק בין שבר אחד ליליל אחד‪ ,‬וגם אין חילוק אם‬ ‫לחתוך הדין כן הואיל ויצא מפי הרא”ם ז”ל שאם כיון לאחד מהם א”א‬ ‫כיון לזה או לא דהא הרא”ש והטור כתבו בטעם דאם הקול אינו עולה לו יפה‬ ‫לפנות מחצר לחצר ע"כ‪ .‬דהיינו דיעשו חלוקה שיהא נוח‬ ‫לשנותה באמצע‪ ,‬וכן פסק המשנה ברורה בשער הציון (שם ס”ק כג) וכן הב”י‬ ‫לא הוי הפסק‪‘ ,‬כיון שאינו קול אחר שאינו מעין התקיעה’ עכ”ל‪ .‬ומוכח מזה‬ ‫להשתמשות כל אחד‪ ,‬ובסוכה דאינו רק לחג הסוכות‪ ,‬סדר‬ ‫דאם הוא קול אחר שאינו מעין התקיעה כלל שפיר פוסל הסדר (עמק התשובה‬ ‫שהביא דבריו לא השיג עליו בזה (עמק התשובה ח”א סימן צג סק”ד)‪.‬‬ ‫החלוקה הוא בין הלילות כדלהלן‪.‬‬ ‫ח”א סימן צג סק”א‪ ,‬סק”ב)‪.‬‬ ‫ח‪ .‬כמו שכתב השו”ע (או”ח סימן תקצ סעיף ח’) לענין שברים‪ ,‬דכשהוא בנשימה אחת‬ ‫ב‪ .‬וכמ”ש השו”ע (או”ח סימן תקצ סעיף ח’) דאפילו שבר אחד פוסל‪ ,‬ופשוט דה”ה נמי‬ ‫‪.‬ז ואולי הטעם דאין זה חלוקה שהוא נוח לחלק היום באמצע‪,‬‬ ‫הוי הכל אחד אפילו בהפסקה וכמ”ש המשנה ברורה (שם ס”ק לב; לד)‪ ,‬וה”ה‬ ‫לענין תרועה‪ ,‬דהא מה דמותר להוסיף בשברים‪ ,‬מתרועה ילפינן לה וכמ”ש‬ ‫לפי”ז דבאמצע התרועה פוסל שבר אחד (עמק התשובה ח”א סימן צג סק”ב; ח”ד סימן‬ ‫רק שיהיה לצד אחד כל היום כולו‪.‬‬ ‫לב סק”א)‪.‬‬ ‫הראשונים‪ ,‬וחזר ויגיד עליו ריעו‪ ,‬דכמו בשברים מצטרף אפילו הפסיק ה”ה‬ ‫‪.‬ח כמבואר או"ח סימן תרל"ט (סעיף ז) דאין מטריחין אותו‬ ‫נמי בתרועה‪ ,‬אכן כל זה הוא דוקא בשהיה בנשימה אחת‪ ,‬אבל אם הפסיק‬ ‫ג‪ .‬וכמ”ש השו”ע (שם סעיף ז’) דאין פוסל תרועה באמצע שברים‪ ,‬וכמ”ש הפוסקים‬ ‫בנשימה‪ ,‬אפשר דכבר היה בתחילה שיעור תרועה ואח”כ מוסיף תרועה על‬ ‫(שם) דהני מילי בתנאי שיהיה עדיין באותה נשימה (עמק התשובה ח”ד סימן לב‬ ‫לחזור לסוכה כל אותו הלילה‪ ,‬אלא ישן בביתו עד שיעלה‬ ‫תרועה דפוסל כל הסדר (עמק התשובה ח”א סימן צג סק”ה)‪.‬‬ ‫סק”א)‪.‬‬ ‫עמוד השחר‪ .‬ונמצא דהוי בגדר מצטער ופטור מלילך אל הסוכה‪,‬‬ ‫ט‪ .‬ואי”צ לומר אם היתה התרועה הראשונה כשרה‪ ,‬אלא שרוצה לעשותו יותר‬ ‫ד‪ .‬כן אתי לפענ”ד כפי שהבנתי מחילוק שנתן הטור (או”ח סו”ס תקצ) בישוב דברי‬ ‫ומזה מבואר ג"כ דאין זה חלוקה נכונה דנוח לשניהם להקיצם‬ ‫בהידור‪ ,‬דע”י זה הוי בודאי תרועה אחר תרועה דפוסל כל השורה (עמק‬ ‫הרא”ש עם התוספתא (עמק התשובה ח”א סימן צג סק”ג)‪.‬‬ ‫באמצע הלילה (כנ"ל הערה ו) דעושין חלוקה דעשוי אדם לטרוח‬ ‫התשובה ח”א סימן צג סק”ו)‪.‬‬ ‫ה‪ .‬דזהו דין מתעסק בתקיעה שפסק השו”ע (או”ח סימן תקצ סעיף ח’) דפוסל כל‬ ‫לזה‪.‬‬ ‫י‪ .‬אף שכתב הט”ז (או”ח סימן תקצ סק”ג) דבתשר”ת היה לנו להקל יותר להאריך‬ ‫הסדר‪ .‬אכן בזה אפשר לומר דהיינו דוקא בשגמר הקול כולו‪ ,‬אבל אם לא‬ ‫בשבר אחד עד י”ח כוחות‪ ,‬כיון דתרועה שם הוא בסך זה‪ ,‬ממילא לא הוי‬ ‫גמרו אינו פוסל אע”פ שנתכוון לשם תקיעה‪ ,‬הואיל וסו”ס הוא מענין הסדר‬ ‫‪ -‬ברכת מזל טוב ‪-‬‬ ‫‪ -‬ברכת מזל טוב ‪-‬‬ ‫שעומד לתקוע‪ ,‬ולכך לא הוי הפסק בכל אופן שיצא לו התקיעה הפסולה (עמק‬ ‫לכבוד ידידינו הנכבד‬ ‫שיעור תקיעה עד י”ח כוחות שהוא גניחות ויללות עיי”ש‪ .‬אכן לענ”ד אף לדעה‬ ‫זו דבתשר”ת הוי שיעור תקיעה י”ח כוחות‪ ,‬מ”מ שבר צריך להיות באופן‬ ‫התשובה ח”ד סימן לא ד”ה אכן)‪.‬‬ ‫לכבוד ידידינו הנכבד‪ ,‬העומד תמיד‬ ‫לימינינו לטובת גלינינו בכל עת ובכל זמן‬ ‫הרה"ג חיים אלעזר‬ ‫שיהא ניכר כאילו גנוחי גנח‪ ,‬דזהו פירושו של יבבא‪ ,‬ואם מאריך כ”כ הרבה‬ ‫דהרא”ש (ר”ה פרק ד’ סימן יא) כתב ‘ופעמים רבות שהתוקע מתחיל לתקוע ואין‬ ‫ו‪.‬‬ ‫עסטרייכער שליט"א‬ ‫מוה"ר יוסף גראס הי"ו‬ ‫עד קרוב לי”ח כוחות‪ ,‬אף שעדיין אין זה תקיעה‪ ,‬מ”מ כבר יצא מכלל גניחה‪,‬‬ ‫הקול עולה לו יפה‪ ,‬ופוסק ומתחיל לתקוע או להריע ולא מיפסל בשביל‬ ‫לרגל אירוסי בנו‪/‬למז"ט‬ ‫והא ראיה דיללות א”א להאריך יותר ביליל אחד יותר משיעור יליל בכל תקיעה‬ ‫שהפסיק בקול קצר שהשמיע בשופר וכו’‪ ,‬דאין זה קול אחר’ ע”כ‪ .‬וצ”ע‬ ‫לרגל הולדת בנו למז"ט‬ ‫הבה”ח בתוי”ש כמר פנחס ני"ו‬ ‫יה”ר שיזכה לרוות רוב נחת דקדושה ממנו‬ ‫עב"ג הרב יואל גרובער שליט"א‬ ‫ותקיעה‪ ,‬אף שהשבר יהיה יותר ארוך‪ ,‬מ”מ לא יהיה בכלל יליל‪ ,‬וה”ה נמי‬ ‫דהתינח שקיצר בתרועה ובשברים‪ ,‬אבל כשקיצר בתקיעה הלא כל שאינו מושך‬ ‫ומכל יו”ח‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫יה”ר שהזיווג יעלה יפה‪ ,‬ויזכו לרוות רב נחת‬ ‫לענין שבר בעינן שיהיה בכלל גנוחי (עמק התשובה ח”ד סימן לב סק”ב)‪.‬‬ ‫כשיעור הוי שבר‪ ,‬ולכאו’ הוי כמו קול אחר שאינו מענין הסדר‪ .‬וצ”ל בכוונת‬ ‫דקדושה ממנו ויו”ח‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫|| ג ||‬ ‫דברי תורה‬ ‫דבר החסידות‬ ‫הלכה שמסר רבינו קודם יום טוב לימד עיקר הדין‬ ‫המשך דבר הזכרונות‬ ‫שיהיו להם כל צרכי יום טוב‪ .‬ועוד זאת שבימים‬ ‫קדוש אתה ונורא שמך‪ .‬דלכאורה יפלא אם כן שכל כך קדוש ונורא אתה‪,‬‬ ‫בדרך קולא‪ ,‬מכל מקום לעצמו החמיר הרבה‪ ,‬ועל כל‬ ‫אלו היו נכנסים אליו הרבה בחורי ישיבות להיבחן‬ ‫איך שיך בכלל לבקש ממך על דברים גשמיים כמו פרנסה וכדומה‪ ,‬הלא‬ ‫על תלמודם שלמדו כל השנה‪ ,‬ועל אף כל טרדותיו‬ ‫שינוי קטן בקול השופר היה חוזר ותוקע [בין השאר‬ ‫דברים כאלה אין להם שיכות למלך גדול וקדוש כמוך אך מה ביכלתנו לעשות‪,‬‬ ‫המרובות בימים אלו‪ ,‬כשבא ענין של חיזוק וכבוד תורה‬ ‫הקפיד בשברים להמשיך קול פשוט‪ ,‬דכיון ששברים‬ ‫ואין אלוה מבלעדיך שאין לפנינו אחר חוץ ממך שנוכל לבקש מלפניו על‬ ‫הוא תקיעה מחולקת‪ ,‬על כן הצריך שהשברים יתמשכו‬ ‫לשבח ולרומם בחורים שבאו להיבחן‪ ,‬היה מקדיש להם‬ ‫הצטרכיותינו בעניני גשמיות ממילא אין לנו ברירה אחרת וכשנצרך לנו לחם‬ ‫זמן מה כתקיעה שנפסקה]‪.‬‬ ‫כל זמנו בסבר פנים יפות והיה מעודדם ומשבחם בכל‬ ‫כנסת דוד ‪ -‬טאלנא‬ ‫לאכל מכרחים אנחנו לבקש ממך‪.‬‬ ‫יכלתו‪.‬‬ ‫מי‪ .‬שהוא זוכר את חבירו בתפלתו בוודאי זה רצונו של הקב"ה לכן ר"ה נקרא‬ ‫מי יוכל לתאר את העבודה הנשגבה שהשקיע רבינו‬ ‫יום הזכרון שמחויב כל אחד ואחד להתפלל על חבירו לזכור כללות ישראל‬ ‫במצוות תקיעת שופר בר"ה‪ .‬קודם התקיעות השמיע‬ ‫ליל ראש השנה‬ ‫תפארת שלמה‬ ‫לעורר רחמים עליהם להשפיע להם כל טוב וחסד‪.‬‬ ‫רבינו דברי התעוררות בגודל קדושת זמן תקיעת‬ ‫בהגיע יום הקדוש ראש השנה‪ ,‬נכנס רבינו לתפילת‬ ‫ענין‪ .‬פתיחת הארון בימים נוראים הוא תחבולה כידוע מדוד המלך עליו השלום‬ ‫שופר‪ ,‬שבו יכול כל אחד לשוב בתשובה שלמה על‬ ‫מנחה בערב ראש השנה בחיות ובהתעוררות גדולה‪.‬‬ ‫כשהיה ביד אכיש ושנה את טעמו והוריד רירו על זקנו ואמר אכיש משגעים‬ ‫כל העבירות‪ ,‬שכן עכשיו הוא הזמן שהקב"ה מקבל‬ ‫ואף שעמד אחר כל העבודות‪ ,‬התעניות והיגיעות‬ ‫הרבה יש לי ויגרשהו כך הענין כשאנו באים לפניו בימים נוראים ואנו יודעים‬ ‫ומתרצה בתשובה‪ ,‬ויכול כל אחד לפעול כל מה שצריך‬ ‫הרבות שנתייגע במשך חודש ימים יום ולילה‪ ,‬התחיל‬ ‫בעצמנו שאנו חוטאים ואין לנו שום תחבולה רק פותחים דלתות המלך במרוצה‬ ‫וכו'‪ .‬והאריך בלימוד זכות על כלל ישראל [אבל לא‬ ‫באמירת 'הודו' בשלהבת אש קודש‪ ,‬והמשיך בתפילת‬ ‫בלי שום יראה ובלי שום פחד והמלך חושב שהם משגעים ויצא בדימוס כך אנו‬ ‫הזכיר חטאים או מאורעות הזמן אלא ברמיזה]‪ .‬ואחר‬ ‫מעריב בנעימה קדושה‪ ,‬בניגון ובנוסח המיוחד של‬ ‫פותחין ארון הקדש בלי שום פחד ויראה והשם יתברך ברוך הוא חושב שהם‬ ‫כך התחיל באמירת "למנצח לבני קורח"‪" ,‬מן המצר"‬ ‫ראש השנה‪ .‬אחר מעריב עברו הקהל לברך ולהתברך‬ ‫תפארת עוזיאל‬ ‫פתאים ואינו משגיח על עונותינו כי ברב אולתנו שגינו‪.‬‬ ‫וכו' בהתעוררות גדולה מאד‪ .‬וקודם שניגש רבינו לומר‬ ‫באמירת "לשנה טובה"‪ ,‬ומעמד זה ארך שעות ארוכות‪,‬‬ ‫הברכה‪ ,‬היה אחוז בדביקות נוראה ונענע עצמו אנה‬ ‫שכן מכל קצווי העיר עלו ובאו אלפי איש‪ ,‬חסידים‬ ‫איתא במדרש בר"ה ויו"כ נעשים ישראל בריה חדשה שנאמר ועם נברא וגו'‬ ‫(שוחר טוב קב)‪ .‬ואמר הוא זצ"ל הטעם כי בר"ה כמה דכייף טפי מעלי וכשנעשה‬ ‫ואנה זמן הרבה‪ ,‬ואינו גוזמא לומר שארך כעשרים‬ ‫ואנשי מעשה‪ ,‬לברך ולהתברך בברכת שנה טובה מפי‬ ‫אין אז נתחדש ונעשה בריה חדשה כמו גרגיר הזרע כשנרקב אז נתחדש‬ ‫דקות‪ ,‬וכל הקהל עמד באימה ויראה ומטים אזנם ולבם‬ ‫מרן רבינו הגאב"ד זצ"ל‪ .‬רבינו קיבל כל אחד בחן‬ ‫וכשאדם הוא אצל עצמו אין אין הדינים שורים עליו‪.‬‬ ‫לשמוע קול שופר‪ .‬ואז פתח רבינו בקול גדול ובירך‬ ‫ובנועם מיוחד ובהארת פנים‪ ,‬ובירכם בברכה המיוחדת‬ ‫אמרי פנחס‬ ‫לו‪ ,‬וכמה פעמים הבטיח ישועות עד שראה שהאנשים‬ ‫יום תרועה יהיה לכם (במדבר כט א)‪ .‬כי אי אפשר לקבלו רק על ידי אחדות‬ ‫"ברוך אתה ה'‪ ...‬לשמוע קול שופר"‪ ,‬ויחרד כל העם‬ ‫יצאו בשמחה ובטוב לבב‪ .‬ואחר כך החל בהכנה דרבה‬ ‫ורעות וזהו דכתיב באחד לחד ש השביעי (ויקרא כג כד) לרמז כי הכל הוא על‬ ‫אשר בבית המדרש‪ .‬רבינו הגביה השופר וקירבו לפיו‪,‬‬ ‫לקראת אמירת הקידוש‪ .‬רבינו אכל את הסימנים‬ ‫ידי אחדות וזהו דכתיב ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד (זכריה יד ט) כי‬ ‫וטרם יעלה קול השופר היה רבינו בדביקות עצומה‬ ‫המוזכרים בשו"ע (סימן תקפ"ג סעיף א')‪ ,‬והיה נוהג לטבול‬ ‫בודאי באחדותו אין לספק חס ושלום ואין צריך לומר רק לרמז כי הכל הוא על‬ ‫עוד כמה דקות עד שהחל לתקוע תשר"ת וכו'‪ .‬הקפדות‬ ‫את ראש הכבש בדבש‪ ,‬ואף את שאר הסימנים היה נוהג‬ ‫בית אהרן‬ ‫ידי אחדות וד"ל‪.‬‬ ‫רבות היו לרבינו בהידור מצות תקיעת שופר שיהיה‬ ‫לטבול בדבש‪.‬‬ ‫אמרו‪ .‬לפני מלכויות כדי שתמליכוני עליכם הכוונה שתאמרו המלכויות בראש‬ ‫מכוון לתכלית דקדוק ההלכה‪ ,‬ובכל שינוי קטן שלא‬ ‫ובדרך אגב‪ ,‬רבינו הקפיד על עצמו שלא לאכול‬ ‫השנה בכל לבכם ולקדש ולטהר עצמכם ומחשבותיכם ולהכין עצמכם לקראת‬ ‫עלתה התקיעה כהוגן‪ ,‬היה רבינו חוזר ותוקע סדר‬ ‫אלקינו בכל הארבעים ושמונה שעות שבראש השנה שבזה ימשוך קדושה‬ ‫אגוזים (וואלנא"ט) מראש חודש אלול עד אחר שמיני‬ ‫התקיעות‪ ,‬ובפרט בשנים הראשונות‪ .‬ופעמים רמז שכבר‬ ‫ודביקות ה' על כל השנה שיוכל להיות דבוק בנועם ה' כל היום וכל חלק‬ ‫עצרת‪ ,‬כמו שמוזכר ברמ"א (שם סעיף ב') שלא לאכול‬ ‫אינו רוצה להטריח הציבור‪ ,‬ואחר התפילה ביקש שיחזרו‬ ‫מחלקי השעות שבראש השנה יתנו עזר וסעד לכל יום מימי השנה להמליך‬ ‫אגוזים בראש השנה דאגוז בגימטריא "חטא"‪ .‬ובעשרת‬ ‫ויתקעו לפניו מאה קולות‪.‬‬ ‫הבורא ברוך הוא שעל ידי זה תמליכו את ה' ברוך הוא כל השנה ברוב עוז‬ ‫ימי תשובה הקפיד רבינו שלא לאכול אף שאר מיני‬ ‫ואל יוכל נרגן המפריד להבדיל בינינו לבוראינו אך נהיה דבוקים באורו בלי מסך‬ ‫תפלת מוסף ושאר עבודת היום‬ ‫ניסלע"ך‪ .‬רבינו היה ניעור עוד קודם עלות השחר בראש‬ ‫מאור ושמש‬ ‫מבדיל‪.‬‬ ‫רבינו זצ"ל ניגש לפני העמוד לתפילת מוסף‬ ‫השנה‪ ,‬ואף את בני ביתו זירז לקום קודם עלות השחר‪,‬‬ ‫בחיות גדולה ובהתעוררות רבה‪ .‬ואף אחר כל יגיעת‬ ‫כנזכר בשו"ע (שם) שלא לישון בראש השנה‪.‬‬ ‫יש להזמין אצלי לכתוב ס"ת תפילין ומזוזות בכתב נאה ומהודר‬ ‫יואל משה ברי"א ראטה ‪ -‬סופר סת"ם ‪845-376-4440‬‬ ‫הגוף שעבד רבינו משך כל ימי חודש אלול בתעניות‬ ‫תפלות ותקיעות‬ ‫אלו יעמדו על הברכה‬ ‫ובתפילות וכו'‪ ,‬ובפרט בימי הסליחות כידוע‪ ,‬ואחר‬ ‫רעדה אחזתני בעלות על זכרוני כל עבודת הקודש‬ ‫תשרי‬ ‫פרנסי הגליון‬ ‫כל העבודה של שעות רבות בליל ר"ה וכל עבודת‬ ‫לזכות אלפי רבבות בני ישראל‪ ,‬כל אחד ואחד בשמו הטוב יבורך‬ ‫הרה"ח ר' שלמה‬ ‫הנשגבה והנוראה‪ ,‬בדחילו ורחימו‪ ,‬שראינו אצל רבינו‬ ‫הרב ר' יואל משה‬ ‫הרה"ח ר' משה‬ ‫צבי שפיטץ הי"ו‬ ‫התקיעות‪ ,‬אף על פי כן כארי יתנשא ועמד שעות רבות‬ ‫זצ"ל בימים הקדושים ראש השנה ויום הכיפורים‪.‬‬ ‫עמוד המערכת‬ ‫ראטה שליט"א‬ ‫אברהם ראזנער הי"ו‬ ‫חשון‬ ‫בלא ליאות‪ ,‬והתפלל את כל התפילה בקול גדול‪ ,‬בנוסח‬ ‫מראשית כניסת היום הקדוש ובכל סדר עבודת‬ ‫הרה"ח ר' חיים ארי'‬ ‫הרה"ח ר' יוחנן‬ ‫הרה"ח ר' שלום‬ ‫שיפף הי"ו‬ ‫מדויק ובהתעוררות גדולה מאד‪ .‬אחר כך הלך לאכול‬ ‫התפילות‪ ,‬בשלהבת אש ובדביקות עצומה שעות על גבי‬ ‫קויפמאן הי"ו‬ ‫כהנא הי"ו‬ ‫סעודת החג‪ ,‬ותיכף אחר כך פנה למקוה‪ ,‬ושוב נכנס‬ ‫שעות‪ .‬רבינו זצ"ל ניגש כשליח ציבור לתפילות היום‬ ‫הרה"ח ר' יקותיאל יהודה‬ ‫הרה"ח ר' שמואל‬ ‫(לייבי) וואלדמאן הי"ו‬ ‫אברהם פרידמאן הי"ו‬ ‫כסלו‬ ‫לבית המדרש בחיות גדולה לאמירת תהלים וכו' עד‬ ‫ברוב הדר ויראה ובדיוק הנוסח להפליא‪ .‬ויש לציין‪ ,‬כי‬ ‫הרה"ח ר' שמואל‬ ‫הרה"ח ר' אליעזר‬ ‫הרה"ח ר' שאול‬ ‫נפתלי פרידמאן הי"ו‬ ‫מנחה‪ .‬וככל עבודת הקודש ביום א' דר"ה‪ ,‬כן היה ביום‬ ‫כמה ימים לפני ראש השנה הכין עצמו על כל סדר‬ ‫זוסיא האזנפעלד הי"ו‬ ‫יחזקאל פרידמאן הי"ו‬ ‫ב' דר"ה [בליל ב' דר"ה הקפיד בדרך כלל שיהיה לו‬ ‫התפילות והפיוטים כנזכר בפוסקים‪ ,‬והיו מונחים לפניו‬ ‫הרה"ח ר' חנוך‬ ‫הרה"ח ר' שרגא‬ ‫טבת‬ ‫זונדל פיש הי"ו‬ ‫צבי פישמאן הי"ו‬ ‫פרי חדש וכלי חדש‪ ,‬ובתקיעת שופר ביום ב' לבש בגד‬ ‫כמה וכמה מחזורים וספרי כוונות‪ ,‬רש"ש הק' ועוד‪,‬‬ ‫הרה"ח ר' יצחק זאב‬ ‫וויינשטאק הי"ו‬ ‫חדש]‪ .‬ויהי הדבר לפלא איך יוכל איש לעבוד עבודת‬ ‫שבהם עיין בכל התפילה‪ .‬מרן זצ"ל האריך בתפילה‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫תומך המערכת‬ ‫הגה"צ אבד"ק‬ ‫הרה"ח ר' משה‬ ‫לעפקאוויטש הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' צבי‬ ‫אוסטריק שליט"א‬ ‫שבט‬ ‫קודש זמן הרבה כל כך בלא ליאות; אלא שרבינו זצ"ל‬ ‫שעה ארוכה‪.‬‬ ‫יהדא סאנדער הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ראזנער הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' בעריש‬ ‫הרה"ח ר' יהוסף‬ ‫הרה"ח ר' מנחם ברמ"י‬ ‫לעפקאוויטש הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' יואל‬ ‫לעפקאוויטש הי"ו‬ ‫זיכך וסיגל גופו כל השנים שיעבוד עבודת השם יתברך‬ ‫רבינו היה תוקע תקיעות דמיושב‪ .‬דקדוקים וקפידות‬ ‫שווארטץ הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' מנחם‬ ‫הרה"ח ר' עזרא‬ ‫שווארטץ הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' יואל אהרן‬ ‫ראטה הי"ו‬ ‫בתורה ובמצות בחיות ובהתלהבות קדושה‪.‬‬ ‫הרבה היו לרבינו במצוות תקיעת שופר‪ ,‬ואף שבשיעורי‬ ‫פרידמאן הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' יחזקאל‬ ‫פריעדמאן שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫בר"מ ראטה הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫אדר‬ ‫הרה"ג ר' יואל בר"מ‬ ‫הרב ר' אלחנן חיים‬ ‫בקשה מיוחדת‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' עמרם שמעון‬ ‫פריעדמאן שליט"א‬ ‫פריעדמאן שליט"א‬ ‫הורוויץ שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' יעקב יוסף‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' שלמה‬ ‫שליח מיוחד‬ ‫צבי שפיטץ הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫פרידמאן הי"ו‬ ‫הרב ר' יואל‬ ‫הרב ר' אלימלך‬ ‫ווייס שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' אביגדור‬ ‫כהנא הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' מנחם‬ ‫זעגלבוים שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫יתפלל בעדך בכל ערב ראש חודש‬ ‫אנו פונים בזה לכל לומדי והוגי הגליון‪,‬‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫כ"ץ שליט"א‬ ‫הרב ר' שלמה זלמן‬ ‫ניסן‬ ‫הרב ר' חיים שמעון‬ ‫הרה"ח ר' צבי‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ברא"מ ראטה שליט"א‬ ‫שמי שנמצא אצלו‪:‬‬ ‫אקערמאן שליט"א‬ ‫ברז"מ כהנא הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' שלמה בר"י‬ ‫לעפקאוויטש הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫משפחת הרה"ח ר' צבי‬ ‫אצל ציון המציונת באתרא קדישא מירון‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' יהודה‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' צבי אלימלך‬ ‫אלימלך פרידמאן ז"ל‬ ‫דברי תורה‪ ,‬הלכה ותשובה‪ ,‬מכתבים‪,‬‬ ‫הרב ר' חיים מנחם‬ ‫ראטה שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫לייביש באכנער הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' צבי‬ ‫ברח"א שפיטץ הי"ו‬ ‫ראטה שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' עמרם בר"ש‬ ‫של מרן רבינו הגאב"ד זי"ע‬ ‫סיפורים או עובדא מפרקי חייו‬ ‫הרה"ח ר' משה אהרן‬ ‫הרה"ג ר' שמואל דוד‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ראטה שליט"א‬ ‫אייר‬ ‫ותולדותיו וקורות ימיו של‬ ‫בר"א פרידמאן הי"ו‬ ‫פריעדמאן שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' יצחק‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ויגמר ספר תהלים‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' שלמה לייב‬ ‫פריעדמאן שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' משה‬ ‫ברי"י פרידמאן הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫טובי' שווארטץ הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' חיים‬ ‫אהרן ראטה הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' משה‬ ‫גוטטמאן הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' אייזיק‬ ‫ברי"י פרידמאן הי"ו‬ ‫לכל משתתפי הקבועים‬ ‫כ"ק מרן הגאב"ד זצוק"ל‬ ‫הרה"ח ר' יואל יצחק‬ ‫הרב ר' אהרן שמואל‬ ‫וואגשאהל שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' שלום מיכל‬ ‫מענדלאוויש הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' מרדכי‬ ‫אייזיק ראזנער הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫סיון‬ ‫להוצאת המערכת‬ ‫וכן מי שיש תח"י‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' יוסף‬ ‫שפארן הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' צבי ברמ"י‬ ‫לעפקאוויטש הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' יצחק זאב‬ ‫איזה רעקארדינג של דרשות‪ ,‬שיחות‬ ‫מנחם כ"ץ הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' יחזקאל‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ברמ"ע ראטה הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' יואל זוסמאן‬ ‫וויינשטאק הי"ו‬ ‫וכדו'‪,‬‬ ‫הרב ר' עמרם‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ברב"ד ראטה שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' אלי' לייב‬ ‫פאנעט שליט"א‬ ‫ראטה שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' יצחק אייזיק‬ ‫תמוז‬ ‫לזכר עולם יהי' צדיק‬ ‫שיואיל נא בטובו להודיענו‬ ‫הרב ר' פנחס‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ברע"י ראטה שליט"א‬ ‫ראטה שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' משה אבא‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫לזכר נשמת כבוד קדושת רבינו הגדול‪ ,‬מרא דכולי תלמודא‪ ,‬עמוד ההוראה‪ ,‬רכב ישראל ופרשיו‪,‬‬ ‫ויהא חלקו בין מזכי הרבים‬ ‫דברי ברכה שנשא לחברי וועד להוצאת הדברי תורה בעת שנכנסו אל‬ ‫האורים והתומים‪ ,‬איש אלקים קדוש‪ ,‬בוצינא דנהורא‪ ,‬עמודא דנורא‪ ,‬דמיטמרן גליין ליה‪ ,‬נשיא אלקים בתוכינו‬ ‫מרן רבינו יחזקאל בן הגה"צ רבי יצחק אייזיק זצוקללה"ה‬ ‫הקודש פנימה לקבל ברכת קדשו‬ ‫אב‬ ‫אפשר לההתקשר אלינו‪:‬‬ ‫די אלע וואס נעמען א חלק אין די הוצאת‪ ,‬נעמען מיט דעם א חלק אין תורה‬ ‫ויראת שמים‪ ,‬מדות טובות אין עבודת השי”ת‪.‬‬ ‫משפחת הרה"ח‬ ‫‪347.939.9125‬‬ ‫ר' יקותיאל ראזנער ז"ל‬ ‫אוי לנו כי הושברנו‪ ,‬בהילקח מאתנו ארון האלקים‬ ‫און דער אויבערשטער זאל העלפן זיי זאלן זוכה זיין צו זען‬ ‫ביום א' לס' ויק"פ ובחד קטירא איתקטר והחזיר נשמתו הטהורה ליוצרו‪,‬‬ ‫מערכת‪605.313.6638 :‬‬ ‫א ברכה מרובה במעשי ידיהם‪ ,‬מיט פרנסה בהרחבה מיט רב‬ ‫אלול‬ ‫פעקס‪888.384.2695 :‬‬ ‫ביום כ”ג לחודש אדר שנת תשפ”א לפ”ק‬ ‫טוב‪ ,‬שמחה מיט נחת דקדושה‪ ,‬ביי אלע זייערע קינדער‪ ,‬מיט‬ ‫‪1274 49 St. #472 Brooklyn N.Y. 11219‬‬ ‫רפואות אין ישועות‪ ,‬אין בריאות השלימות‪ ,‬ובכל מילי דמיטב‬ ‫והשפעות טובות‪.‬‬ ‫‪DivreiTorahKarlsburg@gmail.com‬‬ ‫כל הזכויות שמורות להמערכת‪ ,‬ואסור להדפיס ולהעתיק אפי’ חלק ממנו‬ ‫|| ד ||‬ ‫הרוצה לנדב גליון לע"נ או לרגל שמחה וכדו'‪ ,‬להעיר ולהאיר ולכתוב להמערכת‪ ,‬וכן‬ ‫בלי רשות מפורשת מהמערכת‬ ‫מי שרוצה לקבל הגליון מדי שבוע בשבוע יפנה להמערכת‪.‬‬