דברי תורה - קארלסבורג · Divrei Torah - Karlsburg — ראש השנה (2026-09-07)

בעזהשי"ת
בברכת כתיב"ה וחתימה טובה
ראש השנה תשפ"ז
גליון תקנח לכל קוראי הגליון ולכל התומכים
החשובים ולכל בני ישראל
עמוד החודש
-לזכרון עולם -
דבר תורה
לזכרון עולם האשה החשובה דברות קודש מאת כ"ק מרן רבינו הגאב"ד זצוק"ל
ע"ה מרת בתי' בערקאוויטש
ז"ל בת מוהר"ר יונתן בנימין פייערווערקער במקדש היו תוקעין אבל לא במדינה דרושים לראש השנה
ראה"ק קיט"ל דסאטמאר ב"פ
נפטרה ביום ל' תשרי תשפ”א
י"ל דבזמן שאין ביהמ"ק קיים שתוקעין עבור תשובה מה ב"ה תשמ"א
נתנדב ע"י בנה הרבני החסיד הנדיב המפורסם הרה"ח שגרמו עוונות שחרב ביהמ"ק וכל דור שלא נבנה ביהמ"ק וכו' איתא במדרש (פ' אמור) אמר ר' יאשיה כתיב אשרי העם
הי"ו מוה"ר ר' יחזקאל דוד בערקאוויטש היינו מפני שעדיין העוונות גורמין ,וא"כ בשבת ראוי למנוע
מזה ,שבשבת אין מתוודין ,אבל בזמן שביהמ"ק קיים שאין
ידעי תרועה ה' באור פניך יהלכון ,במד"ר וכי אין או"ה יודעים
יהי רצון שיהי' למליץ טוב בעד המשפחה היקרה ,ויזכו להמשיך בדרכיו המפוארים, להריע כמה קרנות יש להן כמה בוקינוס יש להם כמה סלפירגסי
עדי נזכה לביאת משיח צדקינו בב"א. עון וא"כ התקיעת שופר הוא רק מפני גזירת הכתוב ,א"כ אין
יש להם ואמרת אשרי העם יודעי תרועה ,אלא שהן מכירין
פרנס החודש לחלק בין שבת לחול שהוא רק מפני ציווי ה' ,וכן בכ"מ שיש
ב"ד שמפקחין שלא יעברו על עבירות הוי ג"כ מכח גזיה"כ ,וכל
לפתות את בוראן בתרועה ,והוא עומד מכסא הדין לכסא רחמים
ומתמלא עליהם רחמים והופך להן מה"ד למדת רחמים אימתי
-לזכר עולם יהי’ צדיק - שהוא מפני גזיה"כ אין לחלק בין שבת לחול.
בחדש השביעי ע"כ דברי המדרש .ולכאורה אכתי צריך להבין
הגליון נתנדב ע''י הנגיד המפואר ,רודף צדקה וחסד, - במה הן מפתין את בוראן ע"י התרועה ,ובמה מתפתה הבוכ"ע
לבו ער לכל דבר שבקדושה ה''ה
גזירה שמא יעבירנו ד"א ברה"ר על ידי התרועה ,ולמה לא מתפתה גם ע"י תרועת או"ה .וכן למה
שליט"א הרה"ח ר' שלמה צבי שפיטץ מזה יש ללמוד כמה צריך אדם לברוח מן העבירה ,דמשום עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים ומתמלא עליהם רחמים.
לעילוי נשמתו הטהורה של
כ"ק הגה''צ רבי עזריאל יהודה בן הגה''צ ר' יעקב זצוק"ל "שמא" יעבר אחד מישראל על העברת ד"א בטלו מצוה חביבה אולם הדבר מובן עפ"י מה שכתבו כל הקדמונים דתכלית
אבד”ק עדת יראים וויען -נלב"ע ראש השנה שנת תשנ"ב לפ"ק וגדולה כמו שופר ולולב דבאים לרצון וכן מגילה דמעלתו גדלה תקיעת שופר הוא להתעורר בתשובה וכמאמר הכתוב היתקע
ולעילוי נשמת אמו האה"ח מרת דרעזיל ב”ר בנציון ע”ה במאד משום שמא יעבור עבירה ,אע"ג דצריך לפזר הרבה ממון שופר בעיר והעם לא יחרדו ,וכש"כ ג"כ הרמב"ם ז"ל בפ"ב
נלב"ע י"ג תשרי שנת תשפ"א לפ"ק עבור מצוה זו [עיי' מג"א סי' תרנ"ו די"א דבעי עישור נכסים] מה' תשובה אע"פ שתקיעת שופר מצות עשה רמז יש בדבר
ישלם ה' לו כפעלו הטוב ותהא משכורתו שלימה מן השמים ,ובכל אשר יפנה יצליח ,ויתברך והרבה טירחא בכדי לקיים המצוה ההוא ,וא"כ כל שכן במשא
בכל מילי דמיטב ,מתוך בריות גופא ונהורא מעליא לאורך ימים ושנים טובות ,וכתיבה ערו ישנים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם אלו בני אדם
וחתימה טובה ,עד ביאת גואל צדק בב"א ומתן ומה גם בדבר הרשות שצריך להרחיק ולמנוע עצמו משום
השוגים בהבלי הזמן ומבלים כל ימיהם בהבל וריק הרי דעיקר
העבירה של "שמא" ,וזהו זכרון תרועה שע"י שמשביתים מצוה
דבר הכתבים
דברי תורה .תשובות .בירורי הלכה .מכתבים .
רבה זו של תרועה דבר זה יהי' זכרון לפניו תמיד איך צריך
להרחיק מן חשש עבירה ,ויתעורר לשוב ביתר שאת אם יראה
השופר הוא להתעורר בתשובה ,וכתוב בשם האריז"ל דהזמן
הכי המסוגל שהתשובה יתקבל הוא בזמן שתוקעין בשופר ,שאז
מסתלקין כל המקטריגים והמסטינים ,ובנהר שלום לרבינו הרש"ש
הסכמות .המלצות כמה חרדו חז"ל עבור חשש עבירה ,ויש להמליץ ע"ז טובה
מרדה אחת בלבו של אדם יותר ממאה מלקיות דהיינו מה שישים זי"ע כתוב יותר מזה דנראה לו שאפי' הי' בידו של האדם חטא
שנכתבו ונרשמו בכתי"ק מהחטאים המעכבים את התשובה בהתעוררות תשובה דהיום
של כ"ק רבינו הגאב"ד זצוק"ל אל לבו איך חמור עבירה אחת הוא יותר חמור ממאה הקולות
גופא. גורם לו לפתוח שערי תשובה ,כי שערי פתוחים כי התעוררת
.קעז . ויש לפרש "שמא יעברינו ד"א ברה"ר" ולמה לא נקיט שמא
תשובה מעט היום הוא כנגד טורח גדול בזמן אחר עכד"ק ,והנה
הארת פנים הכי גדול הוא בזמן שהקב"ה ימינו פשוטה לקבל
רשימת כת"י ממנהגו בקודש בענין תקיעות יוצאנו ,שבא ג"כ לרמז שכל זמן שאדם נמצא בתוך ד"א של
שבים זהו ההארת פנים הטובה ביותר ,ואם האדם יודע לכוין זו
הלכה בבית המדרש אינו עלול לחטוא ח"ו ,דעד כדי כך שיצא
השברים ותרועה בנשימה אחת מביהמ"ד לחוץ לעבור עבירה זה לא שייך ,אדרבה כל זמן שהוא
השעה ולא לאבדו ושב בתשובה אין לך מעלה גדולה מזו וזה
שאמר אשרי העם יודעי תרועה פי' שיודעין מתי לשוב בתשובה
בבה"מ הוא מסופג בתורה ובטהרה ,אולם כשיוצא לחוץ לרה"ר
ערב סוכות תשנ"ג. עלול האדם אשר מחומר נוצר למשוך אחר ההשחתה שברה"ר,
שזהו ענין תרועה ,והיינו בשעה שה' באור פנים הולך עם
ישראל וזהו שאמר ה' באור פניך יהלכון וממילא בשעה טובה
בתקיעות דלחש אני נוהג לעשות השברים ובמאד צריך ליזהר שהד"א שברה"ר לא יעביר אותו על דעתו
זו שעה שאנו באין לתקוע אל נחמץ שעה זו מלשוב לה' על כל
ועל דעת קונו ,וזהו שאמרו שמא "יעבירנו" דהיינו שיעבירנו
תרועה בנשימה אחת ,בכדי לצאת הדעה דס"ל על דעת קונו ע"י הרה"ר ,באופן שבמאד צריך ליזהר מהעברת עבירותיו ובדקי ביתו ומכמניו שעשה נגד רצונו יתברך והארנו
דבעינן בנשימה אחת (עי' טוש"ע או"ח סי' תק"צ ד"א ברה"ר כגון ע"י טיול וכדומה שלא יעבור אותו ח"ו ,וצריך בדברי כבושין ומוסר ובפרט בעון שנאת חנם בעוה"ר.
ס"ד ,והוא דעת הרי"ץ גאות ,הרא"ש והרמב"ן). למצוא תמיד ברה"י דהיינו בבהמ"ד דאז לא שייך שיוציאנו עוד י"ל מה שאמר הכתוב אשרי העם יודעי תרועה ה' באור
מרה"י לרה"ר ,וכש"כ התוס' דאז המחיצות הוויין היכר ,וה"נ פניך יהלכון דלכאורה מה היקש במה שאמר פניך יהלכון עם
ואף שהרמ"א (שם) כתב דהמנהג לעשות מחיצות בהמ"ד הויין היכר ואם מספגין עצמן בין כותלי ביהמ"ד ידעי תרועה ,דהנה כבר כתבו בכל הספה"ק דעיקר מה שצריך
הכל בב' נשימות ,מ"מ הוא לא מיירי מתקיעות אז אפי' יוצא לחוץ אין חשש שהרה"ר יעבירנו ח"ו ,שכותלי להתפלל בימים נוראים אלו הוא על הגאולה ועל גלות השכינה
דלחש ,שלדברי הרמ"א אין תוקעין בלחש (עי' ביהמ"ד מלוין אותו וסוככין אותו אפי' בחוץ לחסות מזרם בעוה"ר לאוקמא שכינתא מעפרא שרק זה הוי עיקר הישועה
משנ"ב סי' תקצ"ב סק"א) ,וא"כ אין זה נגד המנהג וממטר ,ואפי' אם יוצא לרה"ר עדיין הוא ברה"י דהיינו בחינת והזמן הכי מוכשר לזה הוי כעת בשעת תקיעת שופר לעורר
רה"י הוא עדיין עליו ,ואין הרה"ר עושה רושם עליו. שופר הגדול לחרותינו ומשו"ה השטן בהיל וכמבואר בירושלמי
שהעיד הרמ"א .ועכ"פ ראוי לצאת ידי הדעה
גם יש ללמוד מזה כמה צריך אדם להיות זריז למצוה ,עד שהביאוהו כל המפו' ,והנה בזמן הגלות ההסתר גדול וכדאיתא
הזאת וכפי שהכריע הבית יוסף [שכתב דירא שאנו רואין מכאן שחז"ל חששו מפני שאדם בהול על המצוות, שאין לך שעה קשה לישראל כשעה שנאמר ואנכי הסתר אסתיר
שמים יוצא ידי כולם ,דבתקיעות דמיושב יעשה בנשימה ואפי' אדם פשוט שאינו בקי ויודע מ"מ נחפז להמצוה ,וא"כ אם פני מהם ואנו מתפללים שיאר ה' פניו אתנו סלה להגאל גאולת
55
אחת ובתקיעות דמעומד יעשה אדם אינו נחפז למה גזרו בכלל שלא ליטול לולב ,וא"כ מגזירה עולם ,וזהו שאמר אשרי העם יודעי תרועה ,דהיינו שיודעין בעת
בשתי נשימות ,עיי"ש בב"י וכן זו יש ללמוד שניהם ,אחד :כמה צריך להרחיק מן עבירה, התרועה לעורר רחמים שה' באור פניו ילך אתנו דהיינו שנזכה
והשני :כמה צריך לרדוף ולהיות נחפז למצוה. לגאולה קרובה ולישועה אמיתית שזהו עיקר הכל ,והשית"ב
העלה בשו"ע]. ברוב רחמיו וחסדיו יאזין לקול תקיעתינו ויקבל ברחמים וברצון
עוד י"ל דבשבת הכל אסור ואפי' אוכל נפש אסור להכין ,החי
יתן אל לבו לשוב להכין עצמו לעולם שכולו שבת ,דמי שלא סדר תפלתינו אכי"ר.
נא שלא לעיין בהגליון בשעת התפלה
וקריאת התורה וחזרת הש"ץ כמבואר בשו"ע טרח בע"ש מה יאכל בשבת. -
|| א ||
דברי תורה
פרסם ל
דבר הזכרונות דבר התשובה
זצוק"לת וענינים של כ"ק מרן רבינו הגאב"ד שו"ת בע"פ משלחנו של כ"ק מרן רבינו הגאב"ד זצוק"ל
דו
עוב בכתב ובין
בין [תריט] .זיש תשאלה :כהן אחר שנטל ידיו לישא את כפיו נגע בטעות במנעליו ביד אחד ,אם
ע"פ
ב קשר
הת הכנה דרבה ועבודת היום אצל חייב לחזור וליטול את שתי ידיו ,או סגי בנטילת היד שנגעא.
נאלהלמערכת מרן זצ"ל
בחודשי הקיץ תשובה :סגי בנטילת היד שנגעב.
עבודת ההכנה לקראת הימים הקדושים של ירח
האיתנים ,התחילה אצל רבינו זצ"ל כבר אחר חג
5
השבועות .בכל עת מצוא היה מזכיר ומעורר כי בעוד .חיש תשאלה :שכח קודם שבת לכבות אור העלעקטריק של ה'פרידזשדער' ,וכאשר פתח
חודשים ספורים אנו באים לקראת יום הדין בראש
השנה ,ועל כל אחד לראות ולהיזהר שנבוא נקיים ליום הדלת נדלק האור ,ועכשיו רוצה להשאיר הדלת פתוח כדי שלא לגרום כיבוי ,לכן
הדין .ובזמן חודשי תמוז ואב ,כבר היה רבינו זצ"ל מזכיר העמיד כסא שהדלת ישאר כן פתוח ,ואח"כ חשב בדעתו שיש צורך שהדלת ישאר
כסדר כי ז'מני ת'שובה מ'משמשין ו'באין ,וצריכין להתכונן סגור כדי שלא יתקלקלו המאכלים ,אם מותר לסלק משם הכסא והדלת ייסגר
ולשוב בתשובה ומעשים טובים .ובמעון הקיץ בחודשי
תמוז ואב ,כבר הגיד את השיעור בשב"ק בצהריים לפני מאליו.
תפילת המנחה בהלכות ראש השנה והלכות תקיעת שופר,
כהכנה דרבה לקראת היום הקדוש.
תשובה :מותר לסלק הכסא ולהניח הדלת לסגור מאליו ,כיון שסילוק הכסא אינו אלא
ט"ו באב ולימוד התיקונים
הסרת מונעג ,וגם אינו מוכרח שיסגור הדלת מאליו תיכף ומידד ,ובלבד שלא יסייע בידו
לדחוף הדלת כדי לסגרוה.
כשהגיע חמשה עשר באב ,כבר החל רבינו זצ"ל לחיות
עם ראש השנה הקרב ובא ,וראו זאת בכל ענייניו .הוא
התחיל את כל סדרי הלימוד שרגילים ללמוד בחודש
5
אלול ,כגון תיקוני זוהר וכדומה .מזמן זה הקדיש רבינו .טיש תשאלה :שני שכנים בנו סוכה בשותפות ,ואין מקום לשניהם לישון בו ,ורוצים
שעה אחת בכל יום לאמירת תיקוני זוהר ,וכל שהספיק
בשעה זו היה אומר ,והיה גומר את תיקוני הזוהר כמה
להתחלף ביניהם ,איזה דרך עדיף להם שיתחלפו ,אם יחלקו כל לילה לשנים וכל
פעמים עד יום הכיפורים .מלבד ביום השבת שלא אמר אחד יישן בו חצי לילה ,או יחלקו הלילות וכל אחד יישן בו לילה אחר.
תיקוני זוהר ,ופעם אחת נתן טעמו ששבת אינה זמן
של תיקונים .ואף שבדרך כלל הקפיד רבינו שלא ללמוד תשובה :יחלקו הלילות ,שכל אחד יישן בו לילה אחרו .וכזה מצינו (גיטין מ"א) דחצי עבד
זוהר הק' בלילה ,מכל מקום כשהיה רבינו בחודש אלול וחצי בו חורין עובד את עצמו יום אחד ואת רבו יום אחד ,חזינן דהחלוקה הוא לימים
באתרא קדישא מירון ,אמר תיקוני זוהר גם בלילה,
באומרו כי באתרא דרשב"י אין כל דינים ואין הקפידא
ולא לחצי יוםז ,ועוד דבנ"ד הרי מי שיישן כבר בבית אפילו הפסיק לירד גשם אין צריך
של אמירת זוהר בלילה .וכן הקציב זמן בכל יום ללימוד להקיצוח ,ועל כן זה החלוקה הנכונה.
"שער הכוונות" של האריז"ל ,להכין הכוונות לקראת ביאורים ובירורים מבנו הגה"צ אבד"ק בית יחזקאל שליט"א
הימים הקדושים ,והיה חוזר פעמים אין מספר על כל
"שער הכוונות". ולא היו צריכים לבטל לצעוק מים מים ,כי היו להם מהמוכן. .א בטעם חיוב נטילה לכהן המברך נחלקו הראשונים ,כמבואר
ובבית הכנסת צריך לשמור בנטירותא יתירתא מהנגיעה ,ואם בב"י (או"ח סימן קכ"ח) דלרש"י ותוס' (סוטה ל"ט) מבואר ,דהוא
מלבד כל סדרי הלימודים בימים אלו ,היה רבינו זצ"ל
אירע כן או אירע כן בשעת אכילה צריך לטהר אצבעותיו ע"כ. דין מיוחד ואפילו ידיו נקיות וכמו בנטילת ידיים ,דילפינן בגמ'
מסיים לקראת הימים הנוראים מסכתות כ'ריתות ,ת'מורה,
ומסתימת הדברים משמע דסגי לטהר רק האצבעות שנגעו וצ"ע, (שם) החיוב מקרא דשאו ידיכם וברכו את ה' דבעי נטילה לפני
ר'אש השנה ,י'ומא ,ס'וכה ,שעולה ראשי תיבות כתרי"ס.
ואמר רבינו שמקור המנהג הוא מזקינו הגה"ק בעל ולהלכה לא צריך רק ידו אחת וכדנתבאר ,וכמדומה שכן עמא ברכה ,ולהרמב"ם (פרק ט"ו מהל' תפלה הלכה ה) הוא רק כשהסיח
"מראה יחזקאל" זי"ע ,שאמר שלימוד זה הוא כתרי"ס דבר בעומד באמצע תפלה וכה"ג ונגע במקום מכוסה דמנקה דעתו משמירתו צריך נטילה ,וכדביאר בשועה"ר (שם סעיף ח),
בפני השטן. אותו יד וסגי בזה ,ועכ"פ כיון שאף בנטילת ידים לסעודה ומ"מ בעינן נטילה גמורה כשיעור קידוש ידים לפני עבודה
דבעינן קידוש ידים כן ,א"כ הכי נמי בזה אף דבעינן קידוש, שבמקדש ,ובעינן כדוגמת נטילת ידיים לאכילה כמבואר (שם),
שרוי בתענית מר"ח אלול מ"מ לא עדיף מדין נטילה לפת ,ואם כבר קידש ידיו דסגי ליטול ועיין שו"ת תשובה מיראה (ח"א סימן י"ח) לענין חציצה עיי"ש,
מראש חודש אלול היה רבינו שקוע כל כולו בהכנה עוה"פ אותו יד ,ומשמע דכך הוא הדין גם בקידוש ידיו לעבודה, וא"כ יש לעיין מהו הדין בשוב נגע במנעליו ,דהדין דבעינן
דרבה לקראת ראש השנה ,בלימוד שעות רצופות ביגיעה ומ"מ אותו יד שנגע משמע דבעינן נטילה גמורה בכלי. נטילה כמבואר (סימן ד).
ובהתמדה נוראה .הוא עסק בהלכות שופר ,ראש השנה
ויום טוב ,והרבה באמירת תהלים בכל יום .מלבד זאת, .ג דבסימן של"ד (סעיף כ"ב) מבואר ,דגרם כיבוי מותר ,וכבר דנו .ב כמבואר או"ח סימן ק"ע סעיף א דבנגע בידו אחת בדבר
הרבה בתעניות בימים אלו כנזכר בספרים הקדושים ,והיה האחרונים [עיין שו"ת תשובה מיראה (ח"ב סימן קט"ז ובלומדת מטונף באמצע סעודה דנוטל אותו יד .וכן מבואר בחיי אדם
עושה כל סדר התעניות בצניעות ובהסתר מבני אדם. יראתך שם) ,ובשו"ת מחזה אברהם (סימן נ"ב) ועוד] דהסרת מונע (כלל מ דין י"ח) ,ובכה"ח (סימן ד' אות פ"ו) מביא דכן מבואר בדיני
בשנים האחרונות ,לאחר התקפת הלב ,כשהוזהר על ידי הוי רק גרמא ,ואף דבשו"ת עמק התשובה (ח"ה סימן א אות כ"ט) נט"י שבסידור הרב (דין י"ז) ושאר אחרונים ,דאף דהזהירו דבעינן
הרופאים שלא ירבה בתעניות ,לא ויתר על מנהגו לצום ביאר ,דבמלאכת בישול גם הסרת מונע יש משום בישול ,כיון אותו היד רחיצה גמורה כדינו מ"מ סגי באותו יד עיי"ש ,וכן
בחודש אלול ,והיה אוכל פחות פחות מכשיעור בהפסקות דדרך המלאכה שלא ע"י מעשיו ,היינו באופן דנידון דהתם הוא בבן איש חי (אחרי קדושים דין כ"א) עיי"ש.
זמן כשיעורי אכילה ביוה"כ ,וכשהיה כשהיה יושב ולומד בהסרת פקק המקוה שמיד נכנס המים ,אבל באופן דלא הוי מיד ובשו"ת לב חיים (ח"ב סימן ז) אחר שהביא כמה ראיות דסגי
בבית המדרש ,היה רושם על גבי פתקאות קטנות את וצריך להיעשות דבר אחר שיעשה המלאכה ,דהיינו שיסגר הדלת ליטול בידו אחת ,כתב דמהיות טוב שיטול ב' ידיו ולא ביאר
השעה שבה טעם ,כדי לוודא שעבר שיעור הזמן מטעימה וילחוץ על הכפתור ,הוי הסרת מונע גרמא בעלמא .ובאופן דאינו טעמו ,וכתב דכן כתב בשל"ה וכן הנכון ,והובא ביפה ללב (אות
לטעימה; ובדרך כלל נתמשך הזמן למשך חצי שעה נעשה ומתחלת המלאכה מיד רק דדלת ה'פריזשידער' מתחיל כ"ז) ,ובכף החיים (שם) ובשלחן מלכים (סימן ב אות נ"ז) ,ומסיק
ששכח לחזור ולאכול מחמת טרדתו בלימוד. להיסגר ,יש בזה ההיתר דגרמא ,כמבואר בשו"ת זרע אמת (ח"א הכה"ח ,דלענין דינא יש לפסוק דסגי ביד אחת והמחמיר תע"ב,
הכנה ולימוד תקיעת שופר סימן מ"ד) ,ובחזו"א (או"ח סימן ל"ח אות ב) חילוק זה. והנה לא ציינו מקור דברי השל"ה ולא מצאתי כעת מקורו,
מראש חודש אלול ואילך ,היה רבינו לומד ועמל ויגע א"כ במקום הפסד מבואר ברמ"א (שם) דשרי ,ובאיסור דרבנן וראיתי משמעות דברי השלה"ק (שער האותיות אות טהרה) דאין צריך
בשורש כל הסוגיות השייכות ליו"ט ,והוגה בדבריהם כתבו כמה אחרונים [מחה"ש סימן רס"ה (סק"ב) ועוד] דמותר אף ליטול שתי ידיו דז"ל :ובעבור שראיתי רבים מהמון עם שאין
תקופה ארוכה בהכנה דרבה .והכין רבינו זצ"ל עצמו שלא במקום הפסד ,ובפרט כשאינו מכוין לזה כלל כמו בני"ד, נזהרים בזה ,ונוגעים בגופם במקומות מכוסים בעת שהם בבית
לתקיעת שופר דראש השנה ,וכמעט בכל יום היה דמבואר באהעו"ז (סימן שכ"ח) ובשאר אחרונים [שו"ת אחיעזר הכנסת או בעת לימודם או בתוך אכילתם ,צריך להודיעם ולזרזם
מתנסה ותוקע בביתו ,ועסק זמן הרבה המשך בעמ' ג' (ח"ג סימן ס ,בשם נכד הישועות יעקב שלא יעשו כן ,ואם עשו צריכין
605.313.6638
בסימן של"ד)] ,דהוא כלל גדול תיכף נטילה רחיצה .ושמעתי
-זעלטענע געלעגנהייט-
בחינם -מיוחד פאר הוגי ולומדי הגליון
להקל בגרמא ,ומבואר בשועה"ר קו+ל ה+תשובה שהיו נוהגים אנשי מעשה שהיו
(סימן רס"ה סעיף ד) דבדרבנן בודאי אפשר לשמוע התשובות המופיעים במדור זו מעמידים כלי מלא מים במקום
לקראת שלוש עשרה מידות הבעל"ט -קענט איר אריינשיקן צום
שרי כשאינו מכוין ,ואף דאנו מפי כ"ק מרן רבינו זי"ע שהיו לומדים ,מחמת שהידים
מערכת (דורך אימייל) אייער קוויטל ,און א שליח וועט אויס זאגן גאנץ
חוששים דכיבוי 'עלקעטער' הוי הוראות :להגיע למדור התשובות 1 1 3
תהלים ביים ציון פון כ"ק מרן רבינו זי"ע אין אתרא קדישא מירון ואח"כ לצלצל מספר התשובה.
עסקניות הם ,ותיכף מיד כשנגעו
פויעלט אויס אלעס גוטס מה"ת כשהוא המשך בעמ' ג' לדוגמא ,תשובה אות תר"ה ,תמצא בכפתור 605וכן הלאה במקום המכוסה טהרו האצבעיים,
|| ב ||
דברי תורה
הלכות
ראש השנה
דבר הלכה המשך דבר הזכרונות
בלימוד הלכות שופר וכו' ,והעלה בזה הרבה חידושים יקירין
פסקי הלכה למעשה מלוקטים מכל ספרי דבי רב כ"ק מרן רבינו זצ"ל
אשר הרבה מהם נדפסו בספרא "דברי רב" ובשו"ת "עמק
תקיעה שלפניה אם יכול לכוון באמצע שתעלה לשם דיני נתקל וטעות בתקיעת שופר התשובה" .ואף שהיה רבינו זצ"ל תוקע עשרות בשנים ,עם
תקיעה שלאחריה כל זה בכל פעם שהיה מזדמן לפניו איזה בעל תוקע ,היה
.ותקע תקיעה על דעת שתעלה לשם תקיעה
טעות שאינו מענין הסדר מבקש ממנו בענוה שילמד אותו אופן התקיעות .וכששאלו
.אתקע ויצא לו קול אחר שאינו מענין התקיעה
שלפניה ובאמצע התקיעה שינה דעתו וכיוון שתעלה את רבינו על כך ,שהרי הוא ב"ה בעל תוקע מומחה רבות
שתקע או שבא לתקוע ,אפילו הוא קול קצר ביותר בשנים ,השיב :שב"ה יודע אני לתקוע ,אלא שצריך לראות
לשם תקיעה שלאחריה ,עלתה לו תקיעה זו לשם
הוי הפסק ,בין שהכניס שבר אחד או אפילו רק יליל להתחדש בכל פעם ופעם ,ואף אם ימצא נקודה אחת קלה
תקיעה שלאחריה ,וכן כל כיוצא בזה שתקע וכיוון
אחד חוזר לראש הסדר .גם אין חילוק בזה אם טעה של חידוש -דיינו.
לשם אחד מהם ושוב עלה בדעתו לשנותה שתעלה
וכיוון לתקוע הקול הפסול ,או שלא כיוון לזה אלא
לשם אחר ,ולמעשה צ”ע בזה]ז[. עבודת ימי הסליחות
שנתקל ויצא לו קול זה ,בכל אופן הוי הפסק וצריך
קול אויר באמצע התרועה לחזור כל הסדר]א[. בימי הסליחות הוסיף עבודה על עבודתו :מלבד שבזמן זה
.זתקע תרועה ובאמצע נתקל ולא עלתה לו יפה כבר התחיל לישב ולענות על שאלות של ד' מינים ,עוד זאת
באופן שהיה קול אויר באמצע התרועה ,יזהר שלא
נתקל באמצע השברים או התרועה שבימים אלו נהג לילך ולסובב בכל בתי הכנסיות שבעיר,
.בלפיכך ,צריך ליזהר במאוד שלפעמים מצוי הקרובים והרחוקים ,לאסוף מעות לצדקה .לא חסך בזה כל
יפסיק בנשימה ,אלא ימשיך ויאריך עוד בנשימה אחת
מכשול בזה ,כגון שעומד בתש”ת וכשמתחיל לתקוע טרחה ויגיעה ולא נמנע משום בושה מבני אדם ,שהיה לו
עד שתעלה לו כל התרועה כהוגן ,אבל אם הפסיק
השברים נתקל ויוצא קול יליל אחד [קודם השברים בזה ענין גדול כהכנה לקראת ראש השנה לאסוף מעות עבור
בנשימה וכבר היה בתחילה שיעור תרועה ,פוסל כל
או אחריו] ,וכן כשעומד בתר”ת עולה לפעמים שבר עניי ישראל ,ובענוות קדשו בירך לכל אחד כתיבה וחתימה
הסדר וחוזר לראש]ח[.
אחד כשבא לתקוע התקיעה שלאחריו ,דכל כהאי גוונא טובה ללא חילוק כמה נתנו לו.
תרועה אחר תרועה כשיש ספק על הראשונה כיון שאינו מענין הסדר ,פוסל כל הסדר וצריך לחזור [וסיפר הרה"ג ר' יואל זוסמאן הורוויץ שליט"א ,אבד"ק
.חוכן צריך ליזהר כשתוקע תרועה שלא לעשות לראש]ב[ .אבל אם עומד בתשר”ת ונתקל באמצע תולדות צבי ד'ספינקא ב"פ וראש הכולל "בית תלמיד
שוב תרועה אחר תרועה אפילו באופן שהוא מסופק התרועה ,יכול לתקן ולגמור התרועה ובלבד שיהיה להוראה" ,שפעם אחת אמר שב' פעמים בשנה מקפיד לסובב
בכשרות התרועה הראשונה ,משום דעל הצד שהיה בנשימה אחת בלי הפסק בינתיים]ג[. בכל בתי הכנסיות שבעיר לאסוף מעות לצדקה ,כדי להמשיך
הראשון כשר ,נמצא דהשני הוי קול שאינו מענין הסדר שמירה על כל העיר .ועובדא ידענא שכמה פעמים באו
וצריך לחזור לראש הסדר]ט[.
טעות מענין הסדר לאחריו
לפניו עשירים ונגידים בעם וביקשו ממנו שלא ילך עוד
.גוצריך ליזהר אפילו בקול שהוא מענין הסדר,
בבתי מדרשות שאינו לפי כבודו וכוחו ,והם יתנו לו כל
שיעור אורך כל שבר בשברים דתשר”ת שאם הוא לאחר שכבר תקע הקול ההוא ,פוסל הסדר
הסכום הצריך לו ,אבל הוא באחת ולא ישובנו ,לא רצה
.טבשברים דתשר”ת צריך ליזהר שלא להאריך בכל כמו קול שאינו מענין הסדר ,כגון שעומד בתש”ת
לשמוע מזה כלל והמשיך במצוה זו עד זיבולא בתרייתא
שבר כ”כ הרבה עד קרוב לי”ח כוחות ,אע”פ שעדיין ולאחר שתקע השברים כשבא לתקוע התקיעה האחרונה,
בעוד כוחותיו עמו].
לא נעשה תקיעה בתשר”ת אלא רק אם האריך י”ח נתקל ועלה לו קול שבר אחד ,פוסל הסדר .אבל אם
כוחות ,מ”מ כבר יצא מכלל גניחות]י[. עדיין לא תקע הקול ההוא ,ועלה קול [מענין הסדר] וקודם ראש השנה חילק מעות הרבה לצדקה בשיעור
אינו פוסל ,כדלקמן בסמוך]ד[. גדול מאד ,ובפרט לרבנים ותלמידי חכמים
המשך בעמ' ד'
הרא”ש דהיכי שבא לתקוע ועלה קול קצר לא נקרא כהאי גוונא אפילו שבר
אחד ,אלא קול קצר של תקיעה ,משום דשם שבר הוא רק באם עושה מקודם
טעות מענין הסדר מלפניו המשך דבר התשובה
שברים ומוסיף עוד שבר ,אבל אם עושה שבר אחד אחד תרועה ,אין על אותו .דהא דקול שהוא מענין הסדר אינו פוסל מלפניו,
הקול שם שבר אלא שם תקיעה קצרה שאין בה שיעור ,וא”כ יש להקל באם היינו דוקא בשלא נתכוון בזה לשם תקיעה מיותרת, ביאורים ובירורים מבנו הגה"צ אבד"ק בית יחזקאל שליט"א
עלה לו שבר אחד קודם התקיעה בתר”ת ,ולא חשיב קול שאינו מענין הסדר, אלא שטעה או שנתכוון לשם תקיעה אלא שלא עלתה
ומ”מ דוקא בשבר אחד ,אבל אם עשה ב’ שברים ,פוסל כל הסדר ,משום דאז
ע"י ישראל עכ"פ ,מ"מ מעיקר הדין נקטינן דהוי מדרבנן ,וכיון
כבר שם שבר עליו ופוסל הכל (עמק התשובה ח”ד סימן לב סק”ג).
לו יפה ונתקל בה ,דבזה אינו פוסל כיון שעכ”פ הוא דיש מתירים בכל ענין גרם כיבוי אף שלא במקום פסידא,
מענין הסדר ועדיין לא תקע הקול ההוא ,אבל אם כמבואר בטו"ז סימן תקי"ד (סק"ו)[ ,ובמאמר מרדכי (שם סק"י)
ז .דהנה הקשו הראשונים אמאי הוצרכו לתקן סדר תקיעות תשר”ת תש”ת
תר”ת ,והלא בתשר”ת ש”ת ר”ת סגי ,דממנ”פ התקיעה שביניהם עולה לאיזה נתכוון לשם תקיעה שתקע [אף שלא לשם מצוה], דביו"ט שרי שלא במקום פסידא] ,על כן כיון דאינו ברור דהוי
מהן שהוא עיקר ,והרא”ם (בביאורו לסמ”ג הל’ שופר ע”ד ,הו”ד בב”י או”ח סימן תקצ פוסל כל הסדר ,ועיין הערה]ה[. מה"ת ,יש להתיר גרם בהסרת מונע ,ונעשה אח"כ ע"י כח שני,
סעיף ב’) ‘דכיון דסבירא לן דמצות צריכות כוונה ,תו לא מצי לאחשובי תקיעה
אחרונה דתשר”ת לשם תקיעה ראשונה דתש”ת ולא תקיעה אחרונה דתש”ת נתקל בתקיעה בתרא דתר”ת ועלה קול שבר אם מפסיק כיון שיש כאן משום הפסד ג"כ.
לשם תקיעה ראשונה דתר”ת ,ותנאה לא שייכא הכא דאם כן ליכא כוונה לא .הקיצר בתקיעה אחרונה של תר”ת פחות משיעור .ד דבכה"ג דאינו ודאי שיעשה אח"כ המלאכה מהמשך גרמתו,
לתקיעה אחרונה ולא לתקיעה ראשונה ואינו יוצא בה לא לזה ולא לזה’ ע”כ. תקיעה ונעשה כקול שבר ,אם עשה רק שבר אחד ודאי הוי גרמא המותרת ,ובפרט בדרבנן[ ,ועיין בשו"ת בית
אכן בדברי התוס’ (ר”ה לג :ד”ה שיעור) והרא”ש (שם סימן י’) וז”ל ‘ושמא כיון שעשו
התקיעה לשם פשוטה שאחר התרועה ,לא רצו שתעלה לשם פשוטה שלפניה’
אינו פוסל כל הסדר ,וחוזר רק על התקיעה בלבד, שלמה (יו"ד סימן קכ"ב) דכל דאינו ודאי הוי גרמא המותרת].
ע”כ .ומלשון שכתבו ‘לא רצו’ שתעלה וכו’ ,מבואר דמעיקר הדין שפיר יוצא אבל אם עשה יותר משבר אחד ,הוי הפסק ופוסל כל .ה דפשוט דזה הוי מעשה ידיו דאין להתיר ,ועיין לעיל גליון
בזה יד”ח ,אלא שלא רצו מטעם אחר ,וגוף דברי התוס’ יש לפרש בכמה פנים הסדר]ו[. (מספר תק"ח) דבר התשובה (סימן תר"ד) בזה.
וכו’ ,אבל העיקר הוא דמשו”ה לא רצו לתקן שיעלה לשניהם ממנ”פ ,משום
דתקיעה אחת א”א שתעלה לשניהם במקום שצריך .וא”כ לפי”ז נמצא דתקיעה .ו כמבואר בחו"מ (סימן קע"א סעיף ח) דבדבר שאין בו חלוקה
א .וכמ”ש הרמב”ן ז”ל דאפילו שבר אחד הוי הפסק והובא בשו”ע (או”ח סימן תקצ
אחת לשם שני תקיעות דוקא הוא דאינו עולה ,אבל לשם חובת תקיעה אחת יחלקו שנה שנה ,ואין אדם עשוי לטרוח כל שלשים יום
שפיר יכול לשנותה כמו שירצה ,אפילו באמצע התקיעה וכו’ .אמנם מסתפינא סעיף ז’) ,ונראה פשוט דאין חילוק בין שבר אחד ליליל אחד ,וגם אין חילוק אם
לחתוך הדין כן הואיל ויצא מפי הרא”ם ז”ל שאם כיון לאחד מהם א”א כיון לזה או לא דהא הרא”ש והטור כתבו בטעם דאם הקול אינו עולה לו יפה לפנות מחצר לחצר ע"כ .דהיינו דיעשו חלוקה שיהא נוח
לשנותה באמצע ,וכן פסק המשנה ברורה בשער הציון (שם ס”ק כג) וכן הב”י לא הוי הפסק‘ ,כיון שאינו קול אחר שאינו מעין התקיעה’ עכ”ל .ומוכח מזה להשתמשות כל אחד ,ובסוכה דאינו רק לחג הסוכות ,סדר
דאם הוא קול אחר שאינו מעין התקיעה כלל שפיר פוסל הסדר (עמק התשובה
שהביא דבריו לא השיג עליו בזה (עמק התשובה ח”א סימן צג סק”ד). החלוקה הוא בין הלילות כדלהלן.
ח”א סימן צג סק”א ,סק”ב).
ח .כמו שכתב השו”ע (או”ח סימן תקצ סעיף ח’) לענין שברים ,דכשהוא בנשימה אחת
ב .וכמ”ש השו”ע (או”ח סימן תקצ סעיף ח’) דאפילו שבר אחד פוסל ,ופשוט דה”ה נמי .ז ואולי הטעם דאין זה חלוקה שהוא נוח לחלק היום באמצע,
הוי הכל אחד אפילו בהפסקה וכמ”ש המשנה ברורה (שם ס”ק לב; לד) ,וה”ה
לענין תרועה ,דהא מה דמותר להוסיף בשברים ,מתרועה ילפינן לה וכמ”ש לפי”ז דבאמצע התרועה פוסל שבר אחד (עמק התשובה ח”א סימן צג סק”ב; ח”ד סימן רק שיהיה לצד אחד כל היום כולו.
לב סק”א).
הראשונים ,וחזר ויגיד עליו ריעו ,דכמו בשברים מצטרף אפילו הפסיק ה”ה .ח כמבואר או"ח סימן תרל"ט (סעיף ז) דאין מטריחין אותו
נמי בתרועה ,אכן כל זה הוא דוקא בשהיה בנשימה אחת ,אבל אם הפסיק ג .וכמ”ש השו”ע (שם סעיף ז’) דאין פוסל תרועה באמצע שברים ,וכמ”ש הפוסקים
בנשימה ,אפשר דכבר היה בתחילה שיעור תרועה ואח”כ מוסיף תרועה על (שם) דהני מילי בתנאי שיהיה עדיין באותה נשימה (עמק התשובה ח”ד סימן לב
לחזור לסוכה כל אותו הלילה ,אלא ישן בביתו עד שיעלה
תרועה דפוסל כל הסדר (עמק התשובה ח”א סימן צג סק”ה). סק”א). עמוד השחר .ונמצא דהוי בגדר מצטער ופטור מלילך אל הסוכה,
ט .ואי”צ לומר אם היתה התרועה הראשונה כשרה ,אלא שרוצה לעשותו יותר ד .כן אתי לפענ”ד כפי שהבנתי מחילוק שנתן הטור (או”ח סו”ס תקצ) בישוב דברי ומזה מבואר ג"כ דאין זה חלוקה נכונה דנוח לשניהם להקיצם
בהידור ,דע”י זה הוי בודאי תרועה אחר תרועה דפוסל כל השורה (עמק הרא”ש עם התוספתא (עמק התשובה ח”א סימן צג סק”ג). באמצע הלילה (כנ"ל הערה ו) דעושין חלוקה דעשוי אדם לטרוח
התשובה ח”א סימן צג סק”ו). ה .דזהו דין מתעסק בתקיעה שפסק השו”ע (או”ח סימן תקצ סעיף ח’) דפוסל כל לזה.
י .אף שכתב הט”ז (או”ח סימן תקצ סק”ג) דבתשר”ת היה לנו להקל יותר להאריך הסדר .אכן בזה אפשר לומר דהיינו דוקא בשגמר הקול כולו ,אבל אם לא
בשבר אחד עד י”ח כוחות ,כיון דתרועה שם הוא בסך זה ,ממילא לא הוי גמרו אינו פוסל אע”פ שנתכוון לשם תקיעה ,הואיל וסו”ס הוא מענין הסדר -ברכת מזל טוב - -ברכת מזל טוב -
שעומד לתקוע ,ולכך לא הוי הפסק בכל אופן שיצא לו התקיעה הפסולה (עמק לכבוד ידידינו הנכבד
שיעור תקיעה עד י”ח כוחות שהוא גניחות ויללות עיי”ש .אכן לענ”ד אף לדעה
זו דבתשר”ת הוי שיעור תקיעה י”ח כוחות ,מ”מ שבר צריך להיות באופן התשובה ח”ד סימן לא ד”ה אכן). לכבוד ידידינו הנכבד ,העומד תמיד
לימינינו לטובת גלינינו בכל עת ובכל זמן
הרה"ג חיים אלעזר
שיהא ניכר כאילו גנוחי גנח ,דזהו פירושו של יבבא ,ואם מאריך כ”כ הרבה דהרא”ש (ר”ה פרק ד’ סימן יא) כתב ‘ופעמים רבות שהתוקע מתחיל לתקוע ואין ו. עסטרייכער שליט"א
מוה"ר יוסף גראס הי"ו
עד קרוב לי”ח כוחות ,אף שעדיין אין זה תקיעה ,מ”מ כבר יצא מכלל גניחה, הקול עולה לו יפה ,ופוסק ומתחיל לתקוע או להריע ולא מיפסל בשביל לרגל אירוסי בנו/למז"ט
והא ראיה דיללות א”א להאריך יותר ביליל אחד יותר משיעור יליל בכל תקיעה שהפסיק בקול קצר שהשמיע בשופר וכו’ ,דאין זה קול אחר’ ע”כ .וצ”ע לרגל הולדת בנו למז"ט הבה”ח בתוי”ש כמר פנחס ני"ו
יה”ר שיזכה לרוות רוב נחת דקדושה ממנו עב"ג הרב יואל גרובער שליט"א
ותקיעה ,אף שהשבר יהיה יותר ארוך ,מ”מ לא יהיה בכלל יליל ,וה”ה נמי דהתינח שקיצר בתרועה ובשברים ,אבל כשקיצר בתקיעה הלא כל שאינו מושך
ומכל יו”ח ,אמן. יה”ר שהזיווג יעלה יפה ,ויזכו לרוות רב נחת
לענין שבר בעינן שיהיה בכלל גנוחי (עמק התשובה ח”ד סימן לב סק”ב). כשיעור הוי שבר ,ולכאו’ הוי כמו קול אחר שאינו מענין הסדר .וצ”ל בכוונת דקדושה ממנו ויו”ח ,אמן.
|| ג ||
דברי תורה
דבר החסידות הלכה שמסר רבינו קודם יום טוב לימד עיקר הדין
המשך דבר הזכרונות
שיהיו להם כל צרכי יום טוב .ועוד זאת שבימים
קדוש אתה ונורא שמך .דלכאורה יפלא אם כן שכל כך קדוש ונורא אתה, בדרך קולא ,מכל מקום לעצמו החמיר הרבה ,ועל כל אלו היו נכנסים אליו הרבה בחורי ישיבות להיבחן
איך שיך בכלל לבקש ממך על דברים גשמיים כמו פרנסה וכדומה ,הלא על תלמודם שלמדו כל השנה ,ועל אף כל טרדותיו
שינוי קטן בקול השופר היה חוזר ותוקע [בין השאר
דברים כאלה אין להם שיכות למלך גדול וקדוש כמוך אך מה ביכלתנו לעשות, המרובות בימים אלו ,כשבא ענין של חיזוק וכבוד תורה
הקפיד בשברים להמשיך קול פשוט ,דכיון ששברים
ואין אלוה מבלעדיך שאין לפנינו אחר חוץ ממך שנוכל לבקש מלפניו על
הוא תקיעה מחולקת ,על כן הצריך שהשברים יתמשכו לשבח ולרומם בחורים שבאו להיבחן ,היה מקדיש להם
הצטרכיותינו בעניני גשמיות ממילא אין לנו ברירה אחרת וכשנצרך לנו לחם
זמן מה כתקיעה שנפסקה]. כל זמנו בסבר פנים יפות והיה מעודדם ומשבחם בכל
כנסת דוד -טאלנא לאכל מכרחים אנחנו לבקש ממך.
יכלתו.
מי .שהוא זוכר את חבירו בתפלתו בוודאי זה רצונו של הקב"ה לכן ר"ה נקרא מי יוכל לתאר את העבודה הנשגבה שהשקיע רבינו
יום הזכרון שמחויב כל אחד ואחד להתפלל על חבירו לזכור כללות ישראל במצוות תקיעת שופר בר"ה .קודם התקיעות השמיע ליל ראש השנה
תפארת שלמה לעורר רחמים עליהם להשפיע להם כל טוב וחסד. רבינו דברי התעוררות בגודל קדושת זמן תקיעת בהגיע יום הקדוש ראש השנה ,נכנס רבינו לתפילת
ענין .פתיחת הארון בימים נוראים הוא תחבולה כידוע מדוד המלך עליו השלום
שופר ,שבו יכול כל אחד לשוב בתשובה שלמה על מנחה בערב ראש השנה בחיות ובהתעוררות גדולה.
כשהיה ביד אכיש ושנה את טעמו והוריד רירו על זקנו ואמר אכיש משגעים כל העבירות ,שכן עכשיו הוא הזמן שהקב"ה מקבל ואף שעמד אחר כל העבודות ,התעניות והיגיעות
הרבה יש לי ויגרשהו כך הענין כשאנו באים לפניו בימים נוראים ואנו יודעים ומתרצה בתשובה ,ויכול כל אחד לפעול כל מה שצריך הרבות שנתייגע במשך חודש ימים יום ולילה ,התחיל
בעצמנו שאנו חוטאים ואין לנו שום תחבולה רק פותחים דלתות המלך במרוצה וכו' .והאריך בלימוד זכות על כלל ישראל [אבל לא באמירת 'הודו' בשלהבת אש קודש ,והמשיך בתפילת
בלי שום יראה ובלי שום פחד והמלך חושב שהם משגעים ויצא בדימוס כך אנו הזכיר חטאים או מאורעות הזמן אלא ברמיזה] .ואחר מעריב בנעימה קדושה ,בניגון ובנוסח המיוחד של
פותחין ארון הקדש בלי שום פחד ויראה והשם יתברך ברוך הוא חושב שהם כך התחיל באמירת "למנצח לבני קורח"" ,מן המצר" ראש השנה .אחר מעריב עברו הקהל לברך ולהתברך
תפארת עוזיאל פתאים ואינו משגיח על עונותינו כי ברב אולתנו שגינו. וכו' בהתעוררות גדולה מאד .וקודם שניגש רבינו לומר באמירת "לשנה טובה" ,ומעמד זה ארך שעות ארוכות,
הברכה ,היה אחוז בדביקות נוראה ונענע עצמו אנה שכן מכל קצווי העיר עלו ובאו אלפי איש ,חסידים
איתא במדרש בר"ה ויו"כ נעשים ישראל בריה חדשה שנאמר ועם נברא וגו'
(שוחר טוב קב) .ואמר הוא זצ"ל הטעם כי בר"ה כמה דכייף טפי מעלי וכשנעשה ואנה זמן הרבה ,ואינו גוזמא לומר שארך כעשרים ואנשי מעשה ,לברך ולהתברך בברכת שנה טובה מפי
אין אז נתחדש ונעשה בריה חדשה כמו גרגיר הזרע כשנרקב אז נתחדש דקות ,וכל הקהל עמד באימה ויראה ומטים אזנם ולבם מרן רבינו הגאב"ד זצ"ל .רבינו קיבל כל אחד בחן
וכשאדם הוא אצל עצמו אין אין הדינים שורים עליו. לשמוע קול שופר .ואז פתח רבינו בקול גדול ובירך ובנועם מיוחד ובהארת פנים ,ובירכם בברכה המיוחדת
אמרי פנחס
לו ,וכמה פעמים הבטיח ישועות עד שראה שהאנשים
יום תרועה יהיה לכם (במדבר כט א) .כי אי אפשר לקבלו רק על ידי אחדות "ברוך אתה ה' ...לשמוע קול שופר" ,ויחרד כל העם
יצאו בשמחה ובטוב לבב .ואחר כך החל בהכנה דרבה
ורעות וזהו דכתיב באחד לחד ש השביעי (ויקרא כג כד) לרמז כי הכל הוא על אשר בבית המדרש .רבינו הגביה השופר וקירבו לפיו,
לקראת אמירת הקידוש .רבינו אכל את הסימנים
ידי אחדות וזהו דכתיב ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד (זכריה יד ט) כי וטרם יעלה קול השופר היה רבינו בדביקות עצומה
המוזכרים בשו"ע (סימן תקפ"ג סעיף א') ,והיה נוהג לטבול
בודאי באחדותו אין לספק חס ושלום ואין צריך לומר רק לרמז כי הכל הוא על עוד כמה דקות עד שהחל לתקוע תשר"ת וכו' .הקפדות
את ראש הכבש בדבש ,ואף את שאר הסימנים היה נוהג
בית אהרן ידי אחדות וד"ל. רבות היו לרבינו בהידור מצות תקיעת שופר שיהיה לטבול בדבש.
אמרו .לפני מלכויות כדי שתמליכוני עליכם הכוונה שתאמרו המלכויות בראש מכוון לתכלית דקדוק ההלכה ,ובכל שינוי קטן שלא
ובדרך אגב ,רבינו הקפיד על עצמו שלא לאכול
השנה בכל לבכם ולקדש ולטהר עצמכם ומחשבותיכם ולהכין עצמכם לקראת עלתה התקיעה כהוגן ,היה רבינו חוזר ותוקע סדר
אלקינו בכל הארבעים ושמונה שעות שבראש השנה שבזה ימשוך קדושה
אגוזים (וואלנא"ט) מראש חודש אלול עד אחר שמיני
התקיעות ,ובפרט בשנים הראשונות .ופעמים רמז שכבר
ודביקות ה' על כל השנה שיוכל להיות דבוק בנועם ה' כל היום וכל חלק עצרת ,כמו שמוזכר ברמ"א (שם סעיף ב') שלא לאכול
אינו רוצה להטריח הציבור ,ואחר התפילה ביקש שיחזרו
מחלקי השעות שבראש השנה יתנו עזר וסעד לכל יום מימי השנה להמליך אגוזים בראש השנה דאגוז בגימטריא "חטא" .ובעשרת
ויתקעו לפניו מאה קולות.
הבורא ברוך הוא שעל ידי זה תמליכו את ה' ברוך הוא כל השנה ברוב עוז ימי תשובה הקפיד רבינו שלא לאכול אף שאר מיני
ואל יוכל נרגן המפריד להבדיל בינינו לבוראינו אך נהיה דבוקים באורו בלי מסך תפלת מוסף ושאר עבודת היום ניסלע"ך .רבינו היה ניעור עוד קודם עלות השחר בראש
מאור ושמש מבדיל. רבינו זצ"ל ניגש לפני העמוד לתפילת מוסף השנה ,ואף את בני ביתו זירז לקום קודם עלות השחר,
בחיות גדולה ובהתעוררות רבה .ואף אחר כל יגיעת כנזכר בשו"ע (שם) שלא לישון בראש השנה.
יש להזמין אצלי לכתוב ס"ת תפילין ומזוזות בכתב נאה ומהודר
יואל משה ברי"א ראטה -סופר סת"ם 845-376-4440 הגוף שעבד רבינו משך כל ימי חודש אלול בתעניות תפלות ותקיעות
אלו יעמדו על הברכה ובתפילות וכו' ,ובפרט בימי הסליחות כידוע ,ואחר רעדה אחזתני בעלות על זכרוני כל עבודת הקודש
תשרי
פרנסי הגליון כל העבודה של שעות רבות בליל ר"ה וכל עבודת
לזכות אלפי רבבות בני ישראל ,כל אחד ואחד בשמו הטוב יבורך הרה"ח ר' שלמה הנשגבה והנוראה ,בדחילו ורחימו ,שראינו אצל רבינו
הרב ר' יואל משה הרה"ח ר' משה
צבי שפיטץ הי"ו התקיעות ,אף על פי כן כארי יתנשא ועמד שעות רבות זצ"ל בימים הקדושים ראש השנה ויום הכיפורים.
עמוד המערכת
ראטה שליט"א אברהם ראזנער הי"ו
חשון בלא ליאות ,והתפלל את כל התפילה בקול גדול ,בנוסח מראשית כניסת היום הקדוש ובכל סדר עבודת
הרה"ח ר' חיים ארי' הרה"ח ר' יוחנן הרה"ח ר' שלום
שיפף הי"ו
מדויק ובהתעוררות גדולה מאד .אחר כך הלך לאכול התפילות ,בשלהבת אש ובדביקות עצומה שעות על גבי
קויפמאן הי"ו כהנא הי"ו
סעודת החג ,ותיכף אחר כך פנה למקוה ,ושוב נכנס שעות .רבינו זצ"ל ניגש כשליח ציבור לתפילות היום
הרה"ח ר' יקותיאל יהודה הרה"ח ר' שמואל
(לייבי) וואלדמאן הי"ו אברהם פרידמאן הי"ו כסלו לבית המדרש בחיות גדולה לאמירת תהלים וכו' עד ברוב הדר ויראה ובדיוק הנוסח להפליא .ויש לציין ,כי
הרה"ח ר' שמואל
הרה"ח ר' אליעזר הרה"ח ר' שאול נפתלי פרידמאן הי"ו
מנחה .וככל עבודת הקודש ביום א' דר"ה ,כן היה ביום כמה ימים לפני ראש השנה הכין עצמו על כל סדר
זוסיא האזנפעלד הי"ו יחזקאל פרידמאן הי"ו
ב' דר"ה [בליל ב' דר"ה הקפיד בדרך כלל שיהיה לו התפילות והפיוטים כנזכר בפוסקים ,והיו מונחים לפניו
הרה"ח ר' חנוך הרה"ח ר' שרגא טבת
זונדל פיש הי"ו צבי פישמאן הי"ו פרי חדש וכלי חדש ,ובתקיעת שופר ביום ב' לבש בגד כמה וכמה מחזורים וספרי כוונות ,רש"ש הק' ועוד,
הרה"ח ר' יצחק זאב
וויינשטאק הי"ו חדש] .ויהי הדבר לפלא איך יוכל איש לעבוד עבודת שבהם עיין בכל התפילה .מרן זצ"ל האריך בתפילה
תומך המערכת הגה"צ אבד"ק
הרה"ח ר' משה
לעפקאוויטש הי"ו הרה"ח ר' צבי
אוסטריק שליט"א שבט קודש זמן הרבה כל כך בלא ליאות; אלא שרבינו זצ"ל שעה ארוכה.
יהדא סאנדער הי"ו
ראזנער הי"ו הרה"ח ר' בעריש
הרה"ח ר' יהוסף הרה"ח ר' מנחם ברמ"י
לעפקאוויטש הי"ו
הרה"ח ר' יואל
לעפקאוויטש הי"ו זיכך וסיגל גופו כל השנים שיעבוד עבודת השם יתברך רבינו היה תוקע תקיעות דמיושב .דקדוקים וקפידות
שווארטץ הי"ו
הרב ר' מנחם הרה"ח ר' עזרא
שווארטץ הי"ו
הרה"ח ר' יואל אהרן
ראטה הי"ו
בתורה ובמצות בחיות ובהתלהבות קדושה. הרבה היו לרבינו במצוות תקיעת שופר ,ואף שבשיעורי
פרידמאן הי"ו הרה"ח ר' יחזקאל
פריעדמאן שליט"א
בר"מ ראטה הי"ו
אדר
הרה"ג ר' יואל בר"מ
הרב ר' אלחנן חיים
בקשה מיוחדת
הרב ר' עמרם שמעון פריעדמאן שליט"א
פריעדמאן שליט"א הורוויץ שליט"א הרה"ח ר' יעקב יוסף הרה"ח ר' שלמה שליח מיוחד
צבי שפיטץ הי"ו
פרידמאן הי"ו הרב ר' יואל
הרב ר' אלימלך
ווייס שליט"א
הרה"ח ר' אביגדור
כהנא הי"ו
הרב ר' מנחם
זעגלבוים שליט"א
יתפלל בעדך בכל ערב ראש חודש אנו פונים בזה לכל לומדי והוגי הגליון,
כ"ץ שליט"א הרב ר' שלמה זלמן ניסן
הרב ר' חיים שמעון הרה"ח ר' צבי
ברא"מ ראטה שליט"א שמי שנמצא אצלו:
אקערמאן שליט"א ברז"מ כהנא הי"ו
הרה"ח ר' שלמה בר"י
לעפקאוויטש הי"ו
משפחת הרה"ח ר' צבי אצל ציון המציונת באתרא קדישא מירון
הרה"ח ר' יהודה
הרב ר' צבי אלימלך
אלימלך פרידמאן ז"ל דברי תורה ,הלכה ותשובה ,מכתבים,
הרב ר' חיים מנחם
ראטה שליט"א
לייביש באכנער הי"ו
הרה"ח ר' צבי
ברח"א שפיטץ הי"ו
ראטה שליט"א
הרב ר' עמרם בר"ש
של מרן רבינו הגאב"ד זי"ע סיפורים או עובדא מפרקי חייו
הרה"ח ר' משה אהרן הרה"ג ר' שמואל דוד
ראטה שליט"א אייר ותולדותיו וקורות ימיו של
בר"א פרידמאן הי"ו פריעדמאן שליט"א הרה"ח ר' יצחק
ויגמר ספר תהלים
הרב ר' שלמה לייב
פריעדמאן שליט"א
הרה"ח ר' משה
ברי"י פרידמאן הי"ו
טובי' שווארטץ הי"ו
הרה"ח ר' חיים
אהרן ראטה הי"ו
הרה"ח ר' משה
גוטטמאן הי"ו
הרה"ח ר' אייזיק
ברי"י פרידמאן הי"ו
לכל משתתפי הקבועים כ"ק מרן הגאב"ד זצוק"ל
הרה"ח ר' יואל יצחק
הרב ר' אהרן שמואל
וואגשאהל שליט"א
הרה"ח ר' שלום מיכל
מענדלאוויש הי"ו
הרה"ח ר' מרדכי
אייזיק ראזנער הי"ו
סיון להוצאת המערכת וכן מי שיש תח"י
הרה"ח ר' יוסף
שפארן הי"ו
הרה"ח ר' צבי ברמ"י
לעפקאוויטש הי"ו הרה"ח ר' יצחק זאב איזה רעקארדינג של דרשות ,שיחות
מנחם כ"ץ הי"ו הרה"ח ר' יחזקאל
ברמ"ע ראטה הי"ו
הרב ר' יואל זוסמאן וויינשטאק הי"ו וכדו',
הרב ר' עמרם
ברב"ד ראטה שליט"א
הרב ר' אלי' לייב
פאנעט שליט"א
ראטה שליט"א
הרב ר' יצחק אייזיק תמוז לזכר עולם יהי' צדיק שיואיל נא בטובו להודיענו
הרב ר' פנחס
ברע"י ראטה שליט"א
ראטה שליט"א הרה"ח ר' משה אבא
לזכר נשמת כבוד קדושת רבינו הגדול ,מרא דכולי תלמודא ,עמוד ההוראה ,רכב ישראל ופרשיו, ויהא חלקו בין מזכי הרבים
דברי ברכה שנשא לחברי וועד להוצאת הדברי תורה בעת שנכנסו אל האורים והתומים ,איש אלקים קדוש ,בוצינא דנהורא ,עמודא דנורא ,דמיטמרן גליין ליה ,נשיא אלקים בתוכינו
מרן רבינו יחזקאל בן הגה"צ רבי יצחק אייזיק זצוקללה"ה
הקודש פנימה לקבל ברכת קדשו
אב אפשר לההתקשר אלינו:
די אלע וואס נעמען א חלק אין די הוצאת ,נעמען מיט דעם א חלק אין תורה
ויראת שמים ,מדות טובות אין עבודת השי”ת.
משפחת הרה"ח 347.939.9125
ר' יקותיאל ראזנער ז"ל אוי לנו כי הושברנו ,בהילקח מאתנו ארון האלקים
און דער אויבערשטער זאל העלפן זיי זאלן זוכה זיין צו זען ביום א' לס' ויק"פ ובחד קטירא איתקטר והחזיר נשמתו הטהורה ליוצרו,
מערכת605.313.6638 :
א ברכה מרובה במעשי ידיהם ,מיט פרנסה בהרחבה מיט רב אלול פעקס888.384.2695 :
ביום כ”ג לחודש אדר שנת תשפ”א לפ”ק
טוב ,שמחה מיט נחת דקדושה ,ביי אלע זייערע קינדער ,מיט 1274 49 St. #472 Brooklyn N.Y. 11219
רפואות אין ישועות ,אין בריאות השלימות ,ובכל מילי דמיטב
והשפעות טובות. DivreiTorahKarlsburg@gmail.com
כל הזכויות שמורות להמערכת ,ואסור להדפיס ולהעתיק אפי’ חלק ממנו || ד || הרוצה לנדב גליון לע"נ או לרגל שמחה וכדו' ,להעיר ולהאיר ולכתוב להמערכת ,וכן
בלי רשות מפורשת מהמערכת מי שרוצה לקבל הגליון מדי שבוע בשבוע יפנה להמערכת.
