gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

עומק הפשט · Omek Hapshat — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: עומק הפשט · Omek Hapshat

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

עומק הפשט · Omek Hapshat — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‪ ,‬יום ג' שבוע של ר''ה‪ ,‬כ''ו אלול תשפ''ו‬ ‫‪529‬‬ ‫אוי לי מיצרי אוי לי מיוצרי‬ ‫סעודה ממושכת‪ :‬בחתונות‪ ,‬בבריתות‪ ,‬בסעודות‬ ‫האם מותר לצאת לפני זימון?‬ ‫שבע ברכות ובכל סעודה ממושכת‪ ,‬מצויה השאלה‪:‬‬ ‫כיצד ינהג מי שנאלץ לצאת לפני הזימון? השעון‬ ‫ֹלק ינּו ֶׁש ַה ִּׂש ְמ ָח ה ִּב ְמ עֹונֹו‬ ‫נְ ָב ֵר ְך ֱא ֵ‬ ‫דוחק והזימון מחייב‪.‬‬ ‫זימון כהלכה‪ :‬גיליון ‪ 526‬עסק בנושא "זימון כהלכה"‪ ,‬גיליון‬ ‫מצד אחד‪ ,‬יש איסור לצאת קודם זימון ומי‬ ‫‪ 527‬בנושא "צירוף המסובין לזימון"‪ ,‬וגיליון ‪ 528‬בנושא "זימון‬ ‫שהתחייב בזימון אינו רשאי להפקיע את חיובו‪,‬‬ ‫בעולם הישיבות"‪ .‬בהמשך לסדרה‪ ,‬עוסק הגיליון הנוכחי (‪)529‬‬ ‫מצד שני רבים נאלצים לעזוב באמצע הסעודה בשל‬ ‫בשאלה מעשית ומצויה‪ :‬האם מותר לצאת מן הסעודה לפני‬ ‫אילוצים שונים; וכעין לשון הגמ׳ (ברכות דף סא‪.‬‬ ‫הזימון?‬ ‫עירובין דף יח‪ :).‬״אוי לי מיצרי ואוי לי מיוצרי״‪.‬‬ ‫שלושה או עשרה שהתחייבו בזימון‪ ,‬ואחד מהם נאלץ לצאת‬ ‫קודם סיום הסעודה‪ ,‬לצורך מצוה‪ ,‬למניעת הפסד ממון או לדבר‬ ‫עיקר הבירור הוא מהי הדרך הראויה לכתחילה‬ ‫הרשות — האם רשאי לברך לבדו ולצאת‪ ,‬או שחייב להמתין‬ ‫למי שיודע מראש שיצטרך לצאת‪ ,‬באילו צרכים ניתן‬ ‫לזימון?‬ ‫להקל בשעת הדחק‪ ,‬ומה ניתן לעשות לאחר שכבר‬ ‫חל חיוב הזימון‪.‬‬ ‫חובה להדגיש‪ :‬ההמתנה לזימון היא חיוב מעיקר‬ ‫הדין‪ ,‬ולא הידור בלבד‪ .‬יש אופנים שבהם ניתן‬ ‫להיפטר מן החיוב לכתחילה‪ ,‬ויש היתרים שנאמרו‬ ‫לשעת הצורך בלבד‪ .‬וכאן עומדת החשיבות לשימת‬ ‫לב בפרסום הדברים‪ :‬להעמיד את החיוב על מכונו‬ ‫ולבאר את דרכי ההיתר‪ ,‬בלי להפוך היתר של שעת‬ ‫הדחק להנהגה של לכתחילה‪.‬‬ ‫על כעין זה שנינו במשנה (כלים פרק יז משנה‬ ‫טז)‪ :‬״ועל כולן אמר רבי יוחנן בן זכאי‪ :‬אוי לי אם‬ ‫כתיבה וחתימה טובה‬ ‫אומר‪ ,‬אוי לי אם לא אומר״‪ .‬וביארה הגמ׳ (בבא‬ ‫מערכת 'הילכתא' מברכת את אלפי קוראי‬ ‫בתרא דף פט‪ :):‬אם אומר שמא ילמדו הרמאין‪ ,‬ואם‬ ‫הגיליונות וכל בית ישראל‪ ,‬בברכת כתיבה‬ ‫לא אומר‪ ,‬שמא יאמרו הרמאין אין תלמידי חכמים‬ ‫וחתימה טובה‪ ,‬תכלה שנה וקללותיה‪ ,‬תחל‬ ‫בקיאין במעשה ידינו‪.‬‬ ‫שנה וברכותיה‪ ,‬ויתקבלו כל התפילות‬ ‫ברחמים וברצון לפני אדון כל‬ ‫ומסתפקת הגמ׳ אם לבסוף אמר את הדברים‪,‬‬ ‫והשיב רב שמואל בר רב יצחק שאמרם‪ ,‬על סמך‬ ‫הגיליון הוקדש לעילוי נשמת‬ ‫הכתוב (הושע פרק יד פסוק י) ּכִ י יְ ָׁש ִרים ַּד ְרכֵ י ה'‬ ‫הגאון החסיד‬ ‫וְ ַצ ִּד ִקים יֵ לְ כּו ָבם ּופ ְֹׁש ִעים יִ ּכָ ְׁשלּו ָבם‪.‬‬ ‫ר' מאיר דוד ב''ר ישראל הירשמן זצ''ל‬ ‫בברכת התורה‬ ‫נלב''ע כ''ח אלול תשמ''ט‬ ‫עקיבא יוסף לוי‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫המזון‪ .‬לפי גרסה זו‪ ,‬לא הפסידו את הזימון בשם‪ ,‬אלא‬ ‫ואם התחייב בזימון בעשרה‪ ,‬האם רשאי לצרף אליו‬ ‫קיימוהו יחד‪ ,‬ואת ברכת המזון שמעו כל שלושה בפני עצמם‪.‬‬ ‫שניים ולזמן בשלושה‪ ,‬או שאסור להפקיע את חובת הזימון‬ ‫‪2‬עזיבת החבורה‬ ‫‪.2‬‬ ‫בשם?‬ ‫יסוד הדין‪ :‬פסק השולחן ערוך (סימן קצג סעיף א)‪,‬‬ ‫ומהי העצה למי שיודע מראש שלא יוכל להישאר עד‬ ‫שלושה שאכלו יחד אינם רשאים להיחלק‪ ,‬מפני שנתחייבו‬ ‫סוף הסעודה? והאם מועיל להתנות שאינו מצטרף לשאר‬ ‫בזימון; וכן עשרה אינם רשאים להיחלק‪ ,‬מפני שנתחייבו‬ ‫המסובין‪ ,‬כדי להיפטר מחיוב זימון ושבע ברכות?‬ ‫בהזכרת השם‪ .‬אולם כשהמסובים רבים ואינם יכולים‬ ‫‪1‬מקור הסוגיא‬ ‫‪.1‬‬ ‫לשמוע את המברך‪ ,‬ואף אינם יכולים להתחלק לעשרה־‬ ‫ריש גלותא‪ :‬מסופר בגמ׳ (ברכות דף נ‪ ).‬אמר רבא‪:‬‬ ‫עשרה מחשש שבעל הבית ישמע ויקפיד‪ ,‬רשאים לזמן‬ ‫״כי אכלינן רפתא בי ריש גלותא‪ ,‬מברכינן שלשה שלשה‪.‬‬ ‫בשלושה־שלושה בקול נמוך‪ ,‬שמוטב לקיים זימון בשלושה‬ ‫וליברכו עשרה עשרה? שמע ריש גלותא ואיקפד‪ .‬וניפקו‬ ‫מלהפסידו לגמרי‪.‬‬ ‫בברכתא דריש גלותא? איידי דאוושו כולי עלמא לא שמעי״‪.‬‬ ‫לצורך מצוה‪ :‬המשנה ברורה (ס"ק טז) מביא את דעת‬ ‫ופירש רש״י‪ ,‬שריש גלותא היה מאריך בסעודתו‪ ,‬ולכן‬ ‫המגן אברהם (ס"ק ז)‪ ,‬שהנצרכים לצאת לדבר מצוה‪ ,‬ואם‬ ‫כל שלושה שסיימו לאכול היו מזמנים בקול נמוך‪ ,‬ונשארים‬ ‫ימתינו תתבטל המצוה‪ ,‬רשאים להתחלק לשלושה־שלושה‪.‬‬ ‫במקומם עד שסיים ריש גלותא וזימן בקול רם עם היושבים‬ ‫אולם החיי אדם (כלל מח סעיף טו) מפקפק בהיתר זה‪,‬‬ ‫אצלו‪ .‬בעשרה לא זימנו‪ ,‬משום שהיו צריכים להגביה את‬ ‫וסובר שלכל הפחות כשלא יישארו עשרה בלעדיהם‪ ,‬אסור‬ ‫קולם‪ ,‬וריש גלותא היה שומע ומקפיד על שעשו חבורה‬ ‫לצאת אף לדבר מצוה‪ .‬והכריע המשנה ברורה‪ ,‬שלצורך‬ ‫לעצמם בפרהסיה‪.‬‬ ‫מצוה דאורייתא אפשר להקל להתחלק לשלושה אף כשלא‬ ‫וביאר הרא״ש (ברכות פרק ז סימן כז)‪ ,‬שהעדיפו לזמן‬ ‫יישארו עשרה‪.‬‬ ‫בשלושה‪ ,‬למרות שבכך הפקיעו עצמם מזימון בהזכרת‬ ‫אונס והפסד ממון‪ :‬כתב המשנה ברורה (סימן ר ס"ק ה;‬ ‫השם‪ ,‬ולא יצאו ידי חובה זו בזימונו של ריש גלותא לאחר‬ ‫סימן קצג ס"ק לא)‪ ,‬שלושה שהתחילו לאכול יחד מתחייבים‬ ‫מכן‪ ,‬אף שנשארו במקומם בשעת זימונו‪ ,‬שהרי ״אין זימון‬ ‫מיד בזימון‪ ,‬ואין היחיד רשאי להקדים ולברך לעצמו‪ .‬אולם‬ ‫למפרע״‪ ,‬מכל מקום נהגו כן משום שריבוי המסובים והרעש‬ ‫במקום אונס או צורך נחוץ מאוד‪ ,‬כגון מניעת הפסד ממון‪,‬‬ ‫מנעו מהם לשמוע את המברך בזימון של ריש גלותא‪ ,‬ולא‬ ‫אפשר להקל שיברך לבדו ויצא קודם שסיימו השניים‬ ‫היו יוצאים ידי חובת ברכת המזון‪.‬‬ ‫את סעודתם‪ ,‬אף שבכך מתבטל הזימון בשלושה‪ .‬ועדיף‬ ‫וכתב התפארת שמואל (על הרא״ש שם‪ ,‬ס״ק כד)‪ ,‬שמכאן‬ ‫שהשניים ינהגו לפנים משורת הדין ויפסיקו מסעודתם כדי‬ ‫יש ללמוד שאין להקדים ולברך בלא זימון‪ ,‬אפילו במקום‬ ‫שיוכל לזמן עמהם‪ .‬ואם יצא בלא זימון‪ ,‬כתב בשער הציון‬ ‫צורך ואף כשהוא ממהר ללימודו‪ .‬שאילו היה הדבר מותר‪,‬‬ ‫(סימן ר ס"ק ז)‪ ,‬שאם לא זימנו‪ ,‬צריכים השניים הנותרים‬ ‫לא הייתה הגמרא מקשה מדוע אינם ממתינים ויוצאים‬ ‫לחפש אדם נוסף שיצטרף עמהם לזימון‪.‬‬ ‫בזימונו של ריש גלותא‪ .‬והוסיף‪ ,‬שאם אפילו להפקיע את‬ ‫סעודות ממושכות‪ :‬כתב הערוך השולחן (סימן קצג‬ ‫הזימון בשם לא הותר להם אלא מפני שלא יכלו לשמוע את‬ ‫סעיפים ט–י)‪ ,‬בסעודות גדולות הנמשכות שעות רבות‪ ,‬מי‬ ‫המברך‪ ,‬קל וחומר שאין להפקיע את הזימון לגמרי ולברך‬ ‫שקשה עליו הישיבה ורוצה לצאת‪ ,‬ואינו יכול לאסוף עשרה‬ ‫ביחידות‪.‬‬ ‫לזימון‪ ,‬רשאי לזמן בשלושה; וכל שכן כשנצרך לצאת לדבר‬ ‫הרשב״א (ד״ה ולברכו) מבאר את ההיתר להפקיע את‬ ‫מצוה‪.‬‬ ‫הזימון בשם מצד כבוד הבריות; שכן זימון בעשרה בחבורות‬ ‫אולם היתר זה הוא דווקא כשמזמן בשלושה‪ .‬אבל אם‬ ‫נפרדות ובפרהסיה‪ ,‬היה גורם הלבנת פנים וזלזול בכבודו‬ ‫אינו מוצא אפילו שניים שיזמנו עמו‪ ,‬אינו רשאי לברך‬ ‫של ריש גלותא‪ ,‬וגדול כבוד הבריות שדוחה מצות זימון‬ ‫לבדו ולצאת אף לדבר מצוה‪ .‬ואין לפוטרו משום "עוסק‬ ‫שהיא מדרבנן‪.‬‬ ‫במצוה פטור מן המצוה"‪ ,‬שכן חיוב הזימון כבר חל עליו‪,‬‬ ‫בדקדוקי סופרים הובאה גרסה אחרת‪ ,‬וכן עולה מדברי‬ ‫וביציאתו הוא מבטלו‪ .‬ואינו דומה להיתר לזמן בשלושה‬ ‫המאירי‪ ,‬שלפיה זימנו כולם תחילה בעשרה בהזכרת השם‪,‬‬ ‫במקום בעשרה‪ ,‬שכן בזימון בשלושה הוא מקיים את עיקר‬ ‫ורק לאחר מכן נחלקו לשלושה־שלושה לשמיעת ברכת‬ ‫‪2‬‬ ‫ומוכיח שמועיל תנאי‪ ,‬מדברי הרמ״א (סימן קצג סעיף‬ ‫מצות הזימון‪ ,‬ורק מפסיד את מעלת הזימון בעשרה‪ ,‬ואילו‬ ‫ג)‪ ,‬שביאר את המנהג שלא לזמן בבית גוי אף שקבעו לאכול‬ ‫כשמברך לבדו‪ ,‬מבטל את המצוה לגמרי‪.‬‬ ‫יחד‪ :‬מחמת היראה וחשש הסכנה שבשינוי נוסח הברכה‬ ‫מאידך‪ ,‬כתב ביוסף אומץ (דיני הזימון סימן קנט)‪,‬‬ ‫ובהשמטת ״הרחמן יברך את בעל הבית״‪ ,‬דעתם מתחילה‬ ‫בסעודות גדולות המתארכות מאוד‪ ,‬מי שהשהייה קשה עליו‬ ‫שלא לקבוע עצמם לברך יחד‪ ,‬אלא שכל אחד יברך לעצמו‪.‬‬ ‫מחמת בריאותו‪ ,‬אובדן זמנו או החשש שלא יוכל להשכים‬ ‫עוד מוכיח מהמגן אברהם (סימן תקנב ס״ק ט)‪ ,‬ששלושה‬ ‫למחרת לתורתו או לתפילתו‪ ,‬רשאי לברך בלא זימון‪ ,‬ואין‬ ‫שאכלו יחד בסעודה המפסקת של ערב תשעה באב אינם‬ ‫לחלק בזה בין זימון בעשרה לזימון בשלושה‪ .‬והעיד שסמך‬ ‫מזמנים‪ ,‬משום שאין דעתם לקבוע יחד‪ ,‬וציין המג''א לדברי‬ ‫על היתר זה למעשה כמה פעמים‪ ,‬ואלמלא מצא סמך להיתר‪,‬‬ ‫הרמ״א הללו‪ .‬ואף שחיוב זימון תלוי בקביעות בהסיבה או‬ ‫היה נאלץ להימנע מלהשתתף באותן סעודות‪.‬‬ ‫בישיבה סביב שולחן אחד (סימן קסז סעיף א)‪ ,‬כאשר דעתם‬ ‫מראש שלא להצטרף לקביעות אחת לברכה‪ ,‬אין הישיבה‬ ‫‪3‬להתחיל ולסיים לבד‬ ‫‪.3‬‬ ‫עצה פשוטה‪ :‬כתבו האור לציון (חלק ב פרק יג תשובה‬ ‫המשותפת מחייבתם‪.‬‬ ‫י בהערות) והחוט שני (מזוזה עמוד קסא)‪ ,‬שהרוצה לצאת‬ ‫עוד הביא מדברי החכמת שלמה (להגר״ש קלוגר‪ ,‬סימן‬ ‫לפני הזימון יקדים או יאחר את נטילת ידיו‪ ,‬באופן שלא‬ ‫קצג סעיף א)‪ ,‬שנשאל על היושבים מתחילה לאכול יחד על‬ ‫יתחיל לאכול עם שאר המסובים‪ ,‬וגם לא יסיים עמהם‪ .‬בכך‬ ‫דעת שיוכלו להתחלק‪ ,‬והשיב‪ :‬״נראה לפי עניות דעתי פשוט‬ ‫אינו מתחייב בזימון‪ ,‬כמבואר בשו"ע (סימן קצג סעיף ב)‪,‬‬ ‫שמותר לחלק״‪.‬‬ ‫שאין מתחייבים בזימון אלא אם התחילו (אכלו כזית הראשון‬ ‫סיוע ליסוד זה מצינו בשולחן ערוך הרב (סימן קסז סעיף‬ ‫יחד)‪ ,‬או סיימו יחד‪.‬‬ ‫יח)‪ ,‬שכתב לעניין ברכת המוציא‪ ,‬שהמסובים רשאים לקבוע‬ ‫בסעודת ברית משפחתית‪ ,‬שבה הוצרך הדיין הג"ר יעקב‬ ‫יחד על דעת שלא להצטרף לברכה‪ ,‬ובכך אינם מתחייבים‬ ‫ישראל פוזן זצ"ל לצאת לבית הדין קודם הזימון‪ ,‬אמר שהוא‬ ‫בהידור שאחד יברך לכולם המוציא‪.‬‬ ‫אוכל את הכזית הראשון בעמידה‪ ,‬כדי שלא להתחיל את‬ ‫ולעניין זימון כתב הראש יוסף (לבעל הפרי מגדים‪,‬‬ ‫סעודתו בקביעות עם שאר המסובים‪ .‬וכיון שגם סיים את‬ ‫ברכות דף מז‪ ,).‬שאף שלושה האוכלים בשולחן אחד רשאים‬ ‫סעודתו לפניהם‪ ,‬נמצא שלא התחיל ולא סיים עמהם‪ ,‬ולא‬ ‫להתחלק אם אמרו בפירוש שאינם רוצים לקבוע יחד; וכל‬ ‫התחייב בזימון (עדות תלמידו הג"ר יחזקאל רוז שליט"א‬ ‫שכן אם השלישי הצטרף לאחר מכן‪ ,‬והודיעו לו שאינם‬ ‫לרבני הילכתא)‪.‬‬ ‫קובעים עמו‪ .‬ובמקור חיים (לבעל החוות יאיר‪ ,‬סימן ר) נקט‬ ‫שהתנאי מועיל לעניין חיוב זימון בעשרה‪.‬‬ ‫‪4‬תנאי שלא להצטרף‬ ‫‪.4‬‬ ‫חידוש האגרות משה‪ :‬באגרות משה (אורח חיים חלק‬ ‫‪5‬הסוברים שמועיל תנאי‬ ‫‪.5‬‬ ‫א סימן נו) דן במי שנצרך לצאת מסעודת נישואין לפני‬ ‫כוונה מראש‪ :‬הורה החזון איש (ארחות רבינו מהדורה‬ ‫ברכת המזון ושבע ברכות‪ ,‬וכתב שיש לו ״עצה קלה״‪:‬‬ ‫חדשה חלק א עמוד קסז; ישא יוסף חלק ב סוף סימן‬ ‫לפני שישב לאכול יתנה בפירוש שאינו קובע עצמו לברך‬ ‫מט) להגר"ח קניבסקי זצ"ל‪ ,‬כשלמד בישיבה ורצה למהר‬ ‫יחד עם שאר המסובים‪ .‬לדבריו‪ ,‬אין די בקביעות משותפת‬ ‫ללימודו‪ ,‬שיכוון בשעת נטילת ידיים שלא להצטרף לזימון‬ ‫לאכילה כדי להתחייב בזימון‪ ,‬אלא נדרשת גם קביעות לברך‬ ‫בעשרה‪ ,‬אלא בשלושה‪ .‬כששאל הגר"ח אם אפשר להיפטר‬ ‫יחד‪ .‬לפיכך‪ ,‬אף שקבע לאכול עמם ויושב עמם בשולחן‬ ‫בדרך זו גם מזימון בשלושה‪ ,‬השיב שאין כדאי לעשות כן‪,‬‬ ‫אחד‪ ,‬אינו מתחייב עמהם בזימון‪ .‬וממילא אינו מתחייב גם‬ ‫שכן לכתחילה ראוי שלא להפקיע את עצם מצות הזימון;‬ ‫בשבע ברכות‪ ,‬שנתקנו בעשרה‪ ,‬ואף לא בברכת ״אשר ברא״‪,‬‬ ‫אולם מעיקר הדין מועילה עצה זו גם לזימון בשלושה‪ .‬וכן‬ ‫שנתקנה בשלושה‪.‬‬ ‫נקט באור לציון (חלק ב פרק יג תשובה י בהערות)‪ ,‬שמועיל‬ ‫אולם האגרות משה מסיים שאין לסמוך על כך אלא‬ ‫תנאי שלא להצטרף לזימון‪.‬‬ ‫במקום צורך והכרח‪ ,‬כגון שהסעודה מתאחרת מאוד והוא‬ ‫גדר התנאי‪ :‬וחידש הג"ר ניסים קרליץ זצ"ל (עדות נכדו‬ ‫מוכרח לצאת כדי להשכים למלאכתו‪ .‬נמצא שזו עצה למי‬ ‫הג"ר מנחם קרליץ שליט''א לרבני הילכתא)‪ ,‬שהתנאי מועיל‬ ‫שנצרך לצאת‪ ,‬ולא היתר להיפרד מן הסעודה לשם נוחות‬ ‫בלבד‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫להגדרה זו יש גם נפקא מינה‪ :‬מי שהתנה שלא להצטרף‪,‬‬ ‫רק כשמחליט שלא להצטרף לעצם הקביעות המשותפת‬ ‫הרי הוא נפרד מן החבורה‪ .‬לפיכך‪ ,‬גם אם לבסוף נשאר עד‬ ‫בסעודה‪ ,‬ואין די בכוונה שלא להצטרף לזימון בלבד‪.‬‬ ‫ברכת המזון‪ ,‬אינו רשאי להצטרף לזימון עמהם‪ ,‬אלא אם כן‬ ‫צירוף נוסף‪ :‬והשיב הגרש"ז אויערבאך זצ"ל (עדות נכדו‬ ‫חזר ואכל עמהם כזית פת בכוונת הצטרפות‪.‬‬ ‫הג"ר יצחק טרגר שליט"א לרבני הילכתא)‪ ,‬שאם לא נטלו‬ ‫הצטרפות ליוצאים‪ :‬היתר נוסף הובא בשם הגרי''ש‬ ‫ידיים ממש יחד‪ ,‬ובנוסף התכוון בפירוש שלא להצטרף‬ ‫אלישיב זצ''ל (אשרי האיש חלק א עמוד ריב)‪ ,‬שבסעודה‬ ‫לזימון‪ ,‬ניתן להקל במקום הצורך ולברך בלא זימון‪ .‬ואף‬ ‫גדולה שאכלו בה פת‪ ,‬כאשר שניים נצרכים לצאת בהיתר‬ ‫שייתכן שההפרש בנטילת הידיים אינו מונע את הצירוף‪ ,‬יש‬ ‫קודם סיומה‪ ,‬רשאי שלישי להצטרף אליהם ולזמן‪ .‬בזימון‬ ‫להקל בצירוף שני הטעמים‪.‬‬ ‫בשלושה הוא מקיים את עיקר חובתו‪ ,‬ואת הזכרת השם‬ ‫והעיר י‪.‬ג‪ .‬לרבני הילכתא‪ ,‬שיסוד דברי הגרש״ז דומה‬ ‫יקיים כשיענה בסוף הסעודה לזימון הכללי בעשרה‪ .‬ואף‬ ‫לדברי הגר״נ‪ :‬אין די בתנאי בעלמא‪ ,‬אלא נדרש היכר שאינו‬ ‫שכבר יצא ידי חובת זימון ו״פרח זימון מיניה״‪ ,‬עדיין יכול‬ ‫מצטרף לקביעות הסעודה‪ .‬הגר״נ הדגיש שלא יצטרף‬ ‫לקיים בכך את הזכרת השם‪ .‬לפי זה‪ ,‬על השלישי להישאר‬ ‫לקביעות הסעודה‪ ,‬ואילו הגרש״ז נקט אופן שלא נטלו ידיים‬ ‫עד הזימון בעשרה‪.‬‬ ‫ממש‪ .‬הצד השווה שבדבריהם‪ ,‬שאין התנאי עומד בפני‬ ‫והוסיף הגרי''ש אלישיב (הערות ברכות דף נ)‪ ,‬שמדברי‬ ‫עצמו‪ ,‬אלא מבטא שאינו חלק מן הקביעות המשותפת של‬ ‫הרשב"א‪ ,‬שהתיר לסועדים בבית ריש גלותא לזמן בשלושה‬ ‫המסובים‪.‬‬ ‫במקום בעשרה משום כבוד הבריות‪ ,‬עולה שמצות זימון‪ ,‬ואף‬ ‫במקום צורך‪ :‬לדעת התשובות והנהגות (חלק ג סימן‬ ‫זימון בעשרה‪ ,‬היא מדרבנן‪ ,‬וכן יש להוכיח מסוגיית הגמרא‪.‬‬ ‫תב; חלק ה סימן סה; חלק ו סימן מז)‪ ,‬אין לסמוך על התנאי‬ ‫אולם לדעת החזון איש (סימן לא ס"ק א)‪ ,‬עיקר הזימון‬ ‫אלא במקום צורך‪ .‬ואף אז ראוי שיאמר בפירוש קודם‬ ‫מדאורייתא ורק הזכרת השם בעשרה מדרבנן‪ ,‬ולשיטתו אין‬ ‫נטילת ידיים‪ ,‬שבכוונתו לצאת לפני גמר הסעודה ואינו‬ ‫מכאן ראיה שעצם חיוב הזימון מדרבנן‪.‬‬ ‫מצטרף לקביעות הכללית‪ .‬ועדיף שיודיע מראש לשניים‬ ‫עוד העיר מדברי הרשב"א והמגן אברהם‪ :‬מדוע הוצרכו‬ ‫מן המסובים שהוא מצטרף רק עמהם‪ ,‬וכשיצא יזמן עמם‬ ‫להיתר של כבוד הבריות כדי להיחלק לשלושה־שלושה‪,‬‬ ‫בשלושה‪ ,‬כדי שלא להפקיע מעצמו את מצות הזימון לגמרי‪.‬‬ ‫ולא התנו מראש שלא להצטרף לזימון בעשרה? מוכח שאין‬ ‫עוד חידש‪ ,‬שהתנאי מועיל רק אם לבסוף אכן נפרד‬ ‫היתר של תנאי‪( .‬ויתכן ליישב‪ ,‬שלא ידעו מתחילה שריש‬ ‫משאר המסובים ומקדים לברך‪ .‬אולם אם נשאר עד סוף‬ ‫גלותא יאריך בסעודתו‪ ,‬וכשנצרכו לברך כבר חל עליהם‬ ‫הסעודה‪ ,‬וכבר עומדים לזמן בעשרה‪ ,‬אינו רשאי להקדים‬ ‫החיוב)‪.‬‬ ‫ולברך בנפרד על סמך התנאי שעשה בתחילה‪.‬‬ ‫‪7‬חקירה‪ :‬תנאי על תנאי‬ ‫‪.7‬‬ ‫‪6‬תנאי בשעת הדחק‬ ‫‪.6‬‬ ‫יש ברירה‪ :‬בספר תורת הזימון (עמוד פו) הסתפק האם‬ ‫שיטת הגרי״ש אלישיב‪ :‬לדעת הגרי״ש אלישיב זצ״ל‬ ‫מועיל להתנות בתחילת הסעודה‪ ,‬שאם יצטרך לצאת קודם‬ ‫(שיעורי ברכות דף נ; עדות תלמידו שליט''א לרבני הילכתא)‪,‬‬ ‫סיומה‪ ,‬אינו מצטרף מתחילה לשאר המסובים; ואם לא‬ ‫בשעת הדחק אפשר לסמוך על תנאי מראש שלא להצטרף‬ ‫יצטרך לצאת‪ ,‬הרי הוא מצטרף עמהם‪.‬‬ ‫לקביעות הסעודה‪ .‬וצריך להתנות זאת בפיו לפני האכילה‪,‬‬ ‫צדדי הספק הם; שמא תנאי זה תלוי בדין ברירה‪ ,‬שכן‬ ‫ואין די בכוונה שבלב‪ .‬ולא מועיל כוונה שלא להתחייב‬ ‫צירופו מתחילת הסעודה מתברר לפי מה שיארע בהמשך‪.‬‬ ‫בזימון הנובע מאכילה משותפת‪ ,‬כשם שהאוכל אינו יכול‬ ‫ולדעות שמצות זימון מן התורה‪ ,‬אין ברירה בדאורייתא‪.‬‬ ‫לכוון שלא להתחייב בברכת המזון‪ ,‬כך אינו יכול לכוון שלא‬ ‫אולם להלכה נוקט המשנ''ב שמצות זימון מדרבנן‪ ,‬ובדרבנן‬ ‫להתחייב בזימון‪ ,‬אלא צריך כוונה שלא להצטרף מלכתחילה‬ ‫קיימא לן שיש ברירה‪.‬‬ ‫לקביעותם‪ ,‬ותיחשב אכילתו כאכילת יחיד לצד המסובים‪.‬‬ ‫‪8‬הסוברים שלא מועיל תנאי‬ ‫‪.8‬‬ ‫אולם באמת סברת ההיתר אינה מרווחת‪ ,‬שהרי למעשה‬ ‫אין מקור להתיר‪ :‬מאידך‪ ,‬האשל אברהם מבוטשאטש‬ ‫הוא אוכל עם שאר המסובים‪ ,‬ואין להיתר מקור מפורש‪ :‬לכן‪,‬‬ ‫(סימן קצג סעיף א) כתב שאין מועילה דעתו בתחילת‬ ‫אף שהגר״מ פיינשטיין התיר זאת‪ ,‬אין לסמוך על התנאי אלא‬ ‫הסעודה להיפרד מן המסובים לאחר מכן‪ .‬ובדעת תורה‬ ‫בשעת הדחק‪ ,‬וכך נוהגים למעשה‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪"1 .‬קולי שמעת"– כלי עזר‬ ‫(סימן קצג סעיף ב) הסתפק אם כוונה מראש שלא‬ ‫לבעלי תקיעה‬ ‫להצטרף אכן מונעת את הצירוף‪ .‬ורק באופן שהפכו את‬ ‫לקראת ראש השנה יצאה לאור תוכנת ״קולי שמעת״‪,‬‬ ‫פניהם בשעת האכילה לכיוונים שונים‪ ,‬יש לומר שאינם‬ ‫המסייעת לבעלי תקיעה בתרגול ובהכנה לתקיעות‪ .‬התוכנה‬ ‫מצטרפים‪ .‬ולדבריו‪ ,‬אין להוכיח מסעודה המפסקת‬ ‫מנתחת הקלטות שופר ומפיקה דו״חות המפרטים את משך‬ ‫שכתב המגן אברהם שמועילה כוונה בלבד לפטור‬ ‫כל קול ואת הרווחים שבין הקולות‪ ,‬לרבות אורך כל שבר‬ ‫מחיוב זימון‪ ,‬מפני ששם ניכר מעצם צורת הסעודה‬ ‫וההפסק בין השברים לתרועה‪.‬‬ ‫שאין דעתם לקבוע יחד‪.‬‬ ‫ניתן להקליט ישירות בתוכנה או לטעון הקלטה קיימת‪,‬‬ ‫ולדעת הג״ר מאיר גריינימן שליט״א (אמרי יושר‬ ‫ובלחיצת כפתור לקבל ניתוח של ההקלטה כולה‪ .‬כלי העזר‬ ‫ברכות דף נ‪ ,).‬בסעודה רגילה הקביעות המשותפת‬ ‫כוללים ספירת קולות‪ ,‬פירוט אורכם וסיווגם‪ ,‬שמירת דו״חות‬ ‫אחרונים ואפשרות לייצא את הנתונים לאקסל לצורך מעקב‬ ‫מחייבת בזימון אף בעל כורחם‪ ,‬ואין כוונה שלא להצטרף‬ ‫אחר התרגול‪.‬‬ ‫מפקיעה את החיוב‪ .‬ואף מי שבא לאחר תחילת הסעודה‬ ‫התוכנה מוצעת חינם לזיכוי הרבים‪ ,‬ללא צורך בהרשמה‪,‬‬ ‫ואין לו שייכות עם שאר המסובים‪ ,‬מצטרף עמהם אם‬ ‫ומתאימה לכל מחשב‪.‬‬ ‫סיימו יחד במקום אחד‪ ,‬כמבואר בבית יוסף (סימן קצג)‪.‬‬ ‫לפניות ולהערות‪kolishamataa@gmail.com :‬‬ ‫ודחה את ראיות האגרות משה מבית הנכרי ומסעודה‬ ‫המפסקת‪ :‬בשני האופנים יש סיבה מיוחדת בסעודה‬ ‫‪2 .2‬הדרכה מעשית לתקיעת שופר‬ ‫המונעת את הקביעות‪ .‬בבית הנכרי‪ ,‬הפחד מפריד את‬ ‫זכות נפלה בחלקו של הר''ר אביאד וויל שליט״א להגיש‬ ‫סדרת שיעורים‪ ,‬קונטרס ״הדרכה מעשית לתקיעת שופר״‬ ‫המסובים‪ ,‬וכל אחד נחשב כאוכל לעצמו‪ ,‬כעין סועדים‬ ‫ותקציר מעשי‪ ,‬ובהם הדרכה בהירה כיצד לתקוע בקלות‪,‬‬ ‫מפוזרים שאינם מצטרפים‪ .‬ובסעודה המפסקת אין‬ ‫לדייק בתקיעות‪ ,‬בשברים ובתרועה‪ ,‬ולבחור שופר המתאים‬ ‫הזימון ראוי לצורת הסעודה‪ ,‬שהיא סעודה שפלה של‬ ‫לתוקע‪.‬‬ ‫צער‪ ,‬כעין מי שמתו מוטל לפניו‪ .‬ואף היתרים אלו‬ ‫המסר העולה מההדרכה‪ :‬באמצעות הבנת דרך התקיעה‬ ‫חידוש הם‪ ,‬ואין להרחיבם לסעודה רגילה שאין בה סיבה‬ ‫ותרגול נכון‪ ,‬אפשר לחסוך מאמץ רב ולהתגבר על קשיים‬ ‫המונעת את הקביעות‪.‬‬ ‫שכיחים‪ .‬פעולות פשוטות‪ ,‬כגון לחלוח השפתיים‪ ,‬אחיזה‬ ‫עוד הביא מהחידושים וביאורים (דיני זימון ס״ק‬ ‫נכונה ואיזון לחץ הנשיפה‪ ,‬עשויות לשפר את התקיעות‬ ‫כה)‪ ,‬שהביא הוכחה שלא מועיל תנאי‪ .‬ולשיטת הרמב״ן‪,‬‬ ‫במידה ניכרת — לתועלת בעלי תקיעה ותיקים ומתחילים‬ ‫שאין הזימון טעון הסיבה‪ ,‬ודאי שאין התנאי מועיל‪ .‬עוד‬ ‫כאחד‪.‬‬ ‫הקשה‪ :‬מדוע הוצרכו בבית ריש גלותא להיתר של כבוד‬ ‫ניתן להשיג במערכת ״הילכתא״ את השיעורים‪,‬‬ ‫הבריות כדי לזמן בשלושה‪ ,‬כמבואר ברשב״א ובמגן‬ ‫הקונטרס והתקציר מאת הרב וויל‪.‬‬ ‫אברהם‪ ,‬ולא התנו מראש להצטרף לשלושה בלבד?‬ ‫‪3 .3‬״הקשיבה״ – סדנה טלפונית‬ ‫את הוראת החזון איש להגר״ח קניבסקי זצ״ל ביקש‬ ‫לפיתוח העולם הרגשי‬ ‫הגר״מ גריינימן לבאר בדרך אפשר‪ ,‬שההיתר היה לצורך‬ ‫״מרכז תשועה״ להכוונה ולייעוץ רגשי‪ ,‬בנשיאות הגרח״פ‬ ‫לימודו בישיבה‪ ,‬כדין יציאה לדבר מצוה‪ ,‬ובפרט מצוה‬ ‫ברמן שליט״א‪ ,‬מגיש את ״הקשיבה״ – סדנה טלפונית קצרה‬ ‫דאורייתא; והכוונה שלא להצטרף נוספה לרווחא‬ ‫העוסקת בעולם הרגש וביסודות נפש האדם‪.‬‬ ‫דמילתא בלבד‪ .‬עוד צירף לכך שהיה ניכר שאוכל‬ ‫בסדנה נלמד כיצד לפתח את העולם הרגשי‪ ,‬להפוך‬ ‫לעצמו‪ ,‬ויתכן שמחשבה בלבד אינה מועילה‪.‬‬ ‫את הלימוד לחוויה רגשית ולהתמודד נכון עם רגש כואב‬ ‫עוד ציין‪ ,‬שאף בעצה שלא להתחיל ולא לסיים‬ ‫שמשתלט‪ ,‬לצד יסודות נוספים להבנת הנפש‪.‬‬ ‫עם המסובים (משנ״ב סימן קצג ס״ק יט)‪ ,‬החידושים‬ ‫להצטרפות לסדנה בתשלום‪077-224-6487 :‬‬ ‫וביאורים (ס״ק ה) מחמיר‪ .‬לפיכך‪ ,‬כדי לצאת מן הספק‪,‬‬ ‫לפרטים ולבירורים‪ ,053-313-2678 :‬בין השעות‬ ‫הנצרך למהר לתורה או למצוה ייזהר מתחילה לאכול‬ ‫‪.16:00–13:30‬‬ ‫לעצמו באופן שאינו מצטרף לחבורה‪ ,‬וכך יוכל לברך‬ ‫הסדנה אינה מהווה תחליף לטיפול רגשי מקצועי‬ ‫כשיצטרך לצאת‪ .‬וסיים שעדיין צריך עיון בכל זה‪.‬‬ ‫ופרטני‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫שאלה‪ :‬האם היוצא מסעודת חתונה רשאי‬ ‫‪ .‬אאיסור חלוקה‪ :‬שלושה שנתחייבו בזימון ועשרה‬ ‫שנתחייבו בהזכרת השם אינם רשאים להיחלק‪ .‬הלך‬ ‫לצאת בלי זימון ושבע ברכות?‬ ‫אחד משלושה‪ ,‬יחפשו השניים אחר לצירוף‪ .‬כשאין‬ ‫האם שבע ברכות הן‬ ‫שומעים את המזמן ובעל הבית מקפיד על זימון נפרד‬ ‫חובת כל יחיד מהמסובים‬ ‫בעשרה‪ ,‬רשאים לזמן בשלושה בנחת‪.‬‬ ‫או חובת הציבור‪ ,‬ואולי‬ ‫‪ .‬בצורך מצוה‪ :‬למצוה שתתבטל בהמתנה יש מתירים‬ ‫די בכך שנשארים עשרה‬ ‫להיחלק לשלושה‪ ,‬ויש מפקפקים; במצוה דאורייתא‬ ‫שיברכו עם החתן?‬ ‫אפשר להקל אף כשלא יישארו עשרה‪ .‬בסעודה‬ ‫האם יש בזימון בנפרד‬ ‫המתארכת וקשה להישאר בה‪ ,‬הערוך השולחן מתיר‬ ‫משום זילותא של בעלי השמחה‪ ,‬והאם רשותם מועילה?‬ ‫בשלושה כשאינו מוצא עשרה; והיוסף אומץ מתיר‬ ‫האם הזימון בעשרה ושבע ברכות טעונים כוס?‬ ‫אף לבדו לצורך בריאות‪ ,‬מניעת אובדן זמן או השכמה‬ ‫מקורות‪ :‬שו״ע (אהע"ז סימן סב סעיף יא)‪ ,‬שיעורי‬ ‫לתורה ולתפילה‪.‬‬ ‫הגרי''ש (ברכות דף נ)‪ ,‬ציץ אליעזר (חלק יא סימן פד)‪,‬‬ ‫‪ .‬גאונס והפסד‪ :‬לצורך נחוץ מאוד‪ ,‬כגון אונס או הפסד‬ ‫מנחת יצחק (חלק ב סימן מג)‪ ,‬שבט הלוי (חלק ט סימן‬ ‫ממון‪ ,‬אפשר לברך לבדו קודם שסיימו השניים; ועדיף‬ ‫רעא)‪ ,‬תשובות והנהגות (כרך ג סימן תב‪ ,‬כרך ה סימן סה)‪.‬‬ ‫שיפסיקו ויזמן עליהם‪.‬‬ ‫‪ .‬דהתחלה וסיום‪ :‬המקדים או מאחר את תחילת אכילתו‪,‬‬ ‫במדור זה מופיעה שאלה בנושא הגיליון הבא‪ ,‬הקוראים‬ ‫הנכבדים מוזמנים לשלוח תשובות להגדיל תורה ולהאדירה‪,‬‬ ‫וגם מסיים בנפרד‪ ,‬אינו מתחייב בזימון‪.‬‬ ‫מומלץ לצרף את פרטי המשיב (שם‪ ,‬טלפון‪ ,‬מקום לימוד)‪.‬‬ ‫‪ .‬התנאי מראש‪ :‬יש מתירים במקום הצורך להתנות‬ ‫התשובות המובחרות ישולבו במידת האפשר בגיליון הקרוב‪.‬‬ ‫בפירוש שלא להצטרף לקביעות הסעודה‪ ,‬ופטור גם‬ ‫•ניתן להגיש תשובות באחת מהאפשרויות הבאות‪.‬‬ ‫•קו 'הילכתא' טלפון ‪ 02-5377085‬שלוחה ‪4‬‏‬ ‫משבע ברכות ומ״אשר ברא״‪ .‬ויש אומרים שצריך‬ ‫•עמדות 'נדרים פלוס' קופת 'הילכתא'‬ ‫לכוין שאינו מצטרף לקביעות סעודה‪ .‬לכתחילה יזמן‬ ‫•חדר 'קול הלשון'‪ ,‬ישיבת מיר ירושלים‪ ,‬תיבת 'הילכתא'‬ ‫לכל הפחות בשלשה‪ .‬ויש אומרים שעדיף להודיע‬ ‫•בפקס מספר ‪1532-6507823‬‬ ‫•במייל ‪5047867@gmail.com‬‬ ‫לשניים קודם הנטילה שמצטרף רק עמהם‪ ,‬ויזמן‬ ‫הגיליון הוקדש לעילוי נשמת‬ ‫עמם כשיצא‪ .‬ויש חולקים שלא מועיל תנאי כלל‪.‬‬ ‫הרה''ח ר' שלמה זלמן ב''ר דוד נחמן בלוי זצ''ל‬ ‫‪ .‬וסיוע ליוצאים‪ :‬שניים היוצאים בהיתר רשאי שלישי‬ ‫נלב''ע כ"ז אלול תשע''ז‬ ‫לזמן עמהם‪ ,‬ויש אומרים שיישאר עד סוף הסעודה‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫לענות לזימון בעשרה ולקיים הזכרת השם‪.‬‬ ‫"זימון ושבע ברכות בחתונה"‬ ‫הגיליון הוקדש לעילוי נשמת‬ ‫הרה''ח ר' אברהם שלום הלוי בן הר''ר ראובן נתן נטע הורביץ זצ''ל‬ ‫נלב"ע כ"ג אלול תשע''ד ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫מכון הילכתא‬ ‫מענה אנושי‪ 02-5350-535 :‬פקס‪02-6507-823 :‬‬ ‫לקבלת הגיליון במייל‪5047867@gmail.com :‬‬