עומק הפשט · Omek Hapshat — ראש השנה (2026-09-07)

בס"ד ,יום ג' שבוע של ר''ה ,כ''ו אלול תשפ''ו 529
אוי לי מיצרי אוי לי מיוצרי
סעודה ממושכת :בחתונות ,בבריתות ,בסעודות
האם מותר לצאת לפני זימון?
שבע ברכות ובכל סעודה ממושכת ,מצויה השאלה:
כיצד ינהג מי שנאלץ לצאת לפני הזימון? השעון ֹלק ינּו ֶׁש ַה ִּׂש ְמ ָח ה ִּב ְמ עֹונֹו
נְ ָב ֵר ְך ֱא ֵ
דוחק והזימון מחייב. זימון כהלכה :גיליון 526עסק בנושא "זימון כהלכה" ,גיליון
מצד אחד ,יש איסור לצאת קודם זימון ומי 527בנושא "צירוף המסובין לזימון" ,וגיליון 528בנושא "זימון
שהתחייב בזימון אינו רשאי להפקיע את חיובו, בעולם הישיבות" .בהמשך לסדרה ,עוסק הגיליון הנוכחי ()529
מצד שני רבים נאלצים לעזוב באמצע הסעודה בשל בשאלה מעשית ומצויה :האם מותר לצאת מן הסעודה לפני
אילוצים שונים; וכעין לשון הגמ׳ (ברכות דף סא. הזימון?
עירובין דף יח :).״אוי לי מיצרי ואוי לי מיוצרי״. שלושה או עשרה שהתחייבו בזימון ,ואחד מהם נאלץ לצאת
קודם סיום הסעודה ,לצורך מצוה ,למניעת הפסד ממון או לדבר
עיקר הבירור הוא מהי הדרך הראויה לכתחילה
הרשות — האם רשאי לברך לבדו ולצאת ,או שחייב להמתין
למי שיודע מראש שיצטרך לצאת ,באילו צרכים ניתן
לזימון?
להקל בשעת הדחק ,ומה ניתן לעשות לאחר שכבר
חל חיוב הזימון.
חובה להדגיש :ההמתנה לזימון היא חיוב מעיקר
הדין ,ולא הידור בלבד .יש אופנים שבהם ניתן
להיפטר מן החיוב לכתחילה ,ויש היתרים שנאמרו
לשעת הצורך בלבד .וכאן עומדת החשיבות לשימת
לב בפרסום הדברים :להעמיד את החיוב על מכונו
ולבאר את דרכי ההיתר ,בלי להפוך היתר של שעת
הדחק להנהגה של לכתחילה.
על כעין זה שנינו במשנה (כלים פרק יז משנה
טז) :״ועל כולן אמר רבי יוחנן בן זכאי :אוי לי אם כתיבה וחתימה טובה
אומר ,אוי לי אם לא אומר״ .וביארה הגמ׳ (בבא מערכת 'הילכתא' מברכת את אלפי קוראי
בתרא דף פט :):אם אומר שמא ילמדו הרמאין ,ואם הגיליונות וכל בית ישראל ,בברכת כתיבה
לא אומר ,שמא יאמרו הרמאין אין תלמידי חכמים וחתימה טובה ,תכלה שנה וקללותיה ,תחל
בקיאין במעשה ידינו. שנה וברכותיה ,ויתקבלו כל התפילות
ברחמים וברצון לפני אדון כל
ומסתפקת הגמ׳ אם לבסוף אמר את הדברים,
והשיב רב שמואל בר רב יצחק שאמרם ,על סמך הגיליון הוקדש לעילוי נשמת
הכתוב (הושע פרק יד פסוק י) ּכִ י יְ ָׁש ִרים ַּד ְרכֵ י ה' הגאון החסיד
וְ ַצ ִּד ִקים יֵ לְ כּו ָבם ּופ ְֹׁש ִעים יִ ּכָ ְׁשלּו ָבם. ר' מאיר דוד ב''ר ישראל הירשמן זצ''ל
בברכת התורה נלב''ע כ''ח אלול תשמ''ט
עקיבא יוסף לוי ת.נ.צ.ב.ה.
1
המזון .לפי גרסה זו ,לא הפסידו את הזימון בשם ,אלא ואם התחייב בזימון בעשרה ,האם רשאי לצרף אליו
קיימוהו יחד ,ואת ברכת המזון שמעו כל שלושה בפני עצמם. שניים ולזמן בשלושה ,או שאסור להפקיע את חובת הזימון
2עזיבת החבורה .2 בשם?
יסוד הדין :פסק השולחן ערוך (סימן קצג סעיף א), ומהי העצה למי שיודע מראש שלא יוכל להישאר עד
שלושה שאכלו יחד אינם רשאים להיחלק ,מפני שנתחייבו סוף הסעודה? והאם מועיל להתנות שאינו מצטרף לשאר
בזימון; וכן עשרה אינם רשאים להיחלק ,מפני שנתחייבו המסובין ,כדי להיפטר מחיוב זימון ושבע ברכות?
בהזכרת השם .אולם כשהמסובים רבים ואינם יכולים 1מקור הסוגיא .1
לשמוע את המברך ,ואף אינם יכולים להתחלק לעשרה־ ריש גלותא :מסופר בגמ׳ (ברכות דף נ ).אמר רבא:
עשרה מחשש שבעל הבית ישמע ויקפיד ,רשאים לזמן ״כי אכלינן רפתא בי ריש גלותא ,מברכינן שלשה שלשה.
בשלושה־שלושה בקול נמוך ,שמוטב לקיים זימון בשלושה וליברכו עשרה עשרה? שמע ריש גלותא ואיקפד .וניפקו
מלהפסידו לגמרי. בברכתא דריש גלותא? איידי דאוושו כולי עלמא לא שמעי״.
לצורך מצוה :המשנה ברורה (ס"ק טז) מביא את דעת ופירש רש״י ,שריש גלותא היה מאריך בסעודתו ,ולכן
המגן אברהם (ס"ק ז) ,שהנצרכים לצאת לדבר מצוה ,ואם כל שלושה שסיימו לאכול היו מזמנים בקול נמוך ,ונשארים
ימתינו תתבטל המצוה ,רשאים להתחלק לשלושה־שלושה. במקומם עד שסיים ריש גלותא וזימן בקול רם עם היושבים
אולם החיי אדם (כלל מח סעיף טו) מפקפק בהיתר זה, אצלו .בעשרה לא זימנו ,משום שהיו צריכים להגביה את
וסובר שלכל הפחות כשלא יישארו עשרה בלעדיהם ,אסור קולם ,וריש גלותא היה שומע ומקפיד על שעשו חבורה
לצאת אף לדבר מצוה .והכריע המשנה ברורה ,שלצורך לעצמם בפרהסיה.
מצוה דאורייתא אפשר להקל להתחלק לשלושה אף כשלא וביאר הרא״ש (ברכות פרק ז סימן כז) ,שהעדיפו לזמן
יישארו עשרה. בשלושה ,למרות שבכך הפקיעו עצמם מזימון בהזכרת
אונס והפסד ממון :כתב המשנה ברורה (סימן ר ס"ק ה; השם ,ולא יצאו ידי חובה זו בזימונו של ריש גלותא לאחר
סימן קצג ס"ק לא) ,שלושה שהתחילו לאכול יחד מתחייבים מכן ,אף שנשארו במקומם בשעת זימונו ,שהרי ״אין זימון
מיד בזימון ,ואין היחיד רשאי להקדים ולברך לעצמו .אולם למפרע״ ,מכל מקום נהגו כן משום שריבוי המסובים והרעש
במקום אונס או צורך נחוץ מאוד ,כגון מניעת הפסד ממון, מנעו מהם לשמוע את המברך בזימון של ריש גלותא ,ולא
אפשר להקל שיברך לבדו ויצא קודם שסיימו השניים היו יוצאים ידי חובת ברכת המזון.
את סעודתם ,אף שבכך מתבטל הזימון בשלושה .ועדיף וכתב התפארת שמואל (על הרא״ש שם ,ס״ק כד) ,שמכאן
שהשניים ינהגו לפנים משורת הדין ויפסיקו מסעודתם כדי יש ללמוד שאין להקדים ולברך בלא זימון ,אפילו במקום
שיוכל לזמן עמהם .ואם יצא בלא זימון ,כתב בשער הציון צורך ואף כשהוא ממהר ללימודו .שאילו היה הדבר מותר,
(סימן ר ס"ק ז) ,שאם לא זימנו ,צריכים השניים הנותרים לא הייתה הגמרא מקשה מדוע אינם ממתינים ויוצאים
לחפש אדם נוסף שיצטרף עמהם לזימון. בזימונו של ריש גלותא .והוסיף ,שאם אפילו להפקיע את
סעודות ממושכות :כתב הערוך השולחן (סימן קצג הזימון בשם לא הותר להם אלא מפני שלא יכלו לשמוע את
סעיפים ט–י) ,בסעודות גדולות הנמשכות שעות רבות ,מי המברך ,קל וחומר שאין להפקיע את הזימון לגמרי ולברך
שקשה עליו הישיבה ורוצה לצאת ,ואינו יכול לאסוף עשרה ביחידות.
לזימון ,רשאי לזמן בשלושה; וכל שכן כשנצרך לצאת לדבר הרשב״א (ד״ה ולברכו) מבאר את ההיתר להפקיע את
מצוה. הזימון בשם מצד כבוד הבריות; שכן זימון בעשרה בחבורות
אולם היתר זה הוא דווקא כשמזמן בשלושה .אבל אם נפרדות ובפרהסיה ,היה גורם הלבנת פנים וזלזול בכבודו
אינו מוצא אפילו שניים שיזמנו עמו ,אינו רשאי לברך של ריש גלותא ,וגדול כבוד הבריות שדוחה מצות זימון
לבדו ולצאת אף לדבר מצוה .ואין לפוטרו משום "עוסק שהיא מדרבנן.
במצוה פטור מן המצוה" ,שכן חיוב הזימון כבר חל עליו, בדקדוקי סופרים הובאה גרסה אחרת ,וכן עולה מדברי
וביציאתו הוא מבטלו .ואינו דומה להיתר לזמן בשלושה המאירי ,שלפיה זימנו כולם תחילה בעשרה בהזכרת השם,
במקום בעשרה ,שכן בזימון בשלושה הוא מקיים את עיקר ורק לאחר מכן נחלקו לשלושה־שלושה לשמיעת ברכת
2
ומוכיח שמועיל תנאי ,מדברי הרמ״א (סימן קצג סעיף מצות הזימון ,ורק מפסיד את מעלת הזימון בעשרה ,ואילו
ג) ,שביאר את המנהג שלא לזמן בבית גוי אף שקבעו לאכול כשמברך לבדו ,מבטל את המצוה לגמרי.
יחד :מחמת היראה וחשש הסכנה שבשינוי נוסח הברכה
מאידך ,כתב ביוסף אומץ (דיני הזימון סימן קנט),
ובהשמטת ״הרחמן יברך את בעל הבית״ ,דעתם מתחילה
בסעודות גדולות המתארכות מאוד ,מי שהשהייה קשה עליו
שלא לקבוע עצמם לברך יחד ,אלא שכל אחד יברך לעצמו.
מחמת בריאותו ,אובדן זמנו או החשש שלא יוכל להשכים
עוד מוכיח מהמגן אברהם (סימן תקנב ס״ק ט) ,ששלושה למחרת לתורתו או לתפילתו ,רשאי לברך בלא זימון ,ואין
שאכלו יחד בסעודה המפסקת של ערב תשעה באב אינם לחלק בזה בין זימון בעשרה לזימון בשלושה .והעיד שסמך
מזמנים ,משום שאין דעתם לקבוע יחד ,וציין המג''א לדברי על היתר זה למעשה כמה פעמים ,ואלמלא מצא סמך להיתר,
הרמ״א הללו .ואף שחיוב זימון תלוי בקביעות בהסיבה או היה נאלץ להימנע מלהשתתף באותן סעודות.
בישיבה סביב שולחן אחד (סימן קסז סעיף א) ,כאשר דעתם
מראש שלא להצטרף לקביעות אחת לברכה ,אין הישיבה
3להתחיל ולסיים לבד .3
עצה פשוטה :כתבו האור לציון (חלק ב פרק יג תשובה
המשותפת מחייבתם.
י בהערות) והחוט שני (מזוזה עמוד קסא) ,שהרוצה לצאת
עוד הביא מדברי החכמת שלמה (להגר״ש קלוגר ,סימן לפני הזימון יקדים או יאחר את נטילת ידיו ,באופן שלא
קצג סעיף א) ,שנשאל על היושבים מתחילה לאכול יחד על יתחיל לאכול עם שאר המסובים ,וגם לא יסיים עמהם .בכך
דעת שיוכלו להתחלק ,והשיב :״נראה לפי עניות דעתי פשוט אינו מתחייב בזימון ,כמבואר בשו"ע (סימן קצג סעיף ב),
שמותר לחלק״. שאין מתחייבים בזימון אלא אם התחילו (אכלו כזית הראשון
סיוע ליסוד זה מצינו בשולחן ערוך הרב (סימן קסז סעיף יחד) ,או סיימו יחד.
יח) ,שכתב לעניין ברכת המוציא ,שהמסובים רשאים לקבוע בסעודת ברית משפחתית ,שבה הוצרך הדיין הג"ר יעקב
יחד על דעת שלא להצטרף לברכה ,ובכך אינם מתחייבים ישראל פוזן זצ"ל לצאת לבית הדין קודם הזימון ,אמר שהוא
בהידור שאחד יברך לכולם המוציא. אוכל את הכזית הראשון בעמידה ,כדי שלא להתחיל את
ולעניין זימון כתב הראש יוסף (לבעל הפרי מגדים, סעודתו בקביעות עם שאר המסובים .וכיון שגם סיים את
ברכות דף מז ,).שאף שלושה האוכלים בשולחן אחד רשאים סעודתו לפניהם ,נמצא שלא התחיל ולא סיים עמהם ,ולא
להתחלק אם אמרו בפירוש שאינם רוצים לקבוע יחד; וכל התחייב בזימון (עדות תלמידו הג"ר יחזקאל רוז שליט"א
שכן אם השלישי הצטרף לאחר מכן ,והודיעו לו שאינם לרבני הילכתא).
קובעים עמו .ובמקור חיים (לבעל החוות יאיר ,סימן ר) נקט
שהתנאי מועיל לעניין חיוב זימון בעשרה.
4תנאי שלא להצטרף .4
חידוש האגרות משה :באגרות משה (אורח חיים חלק
5הסוברים שמועיל תנאי .5 א סימן נו) דן במי שנצרך לצאת מסעודת נישואין לפני
כוונה מראש :הורה החזון איש (ארחות רבינו מהדורה ברכת המזון ושבע ברכות ,וכתב שיש לו ״עצה קלה״:
חדשה חלק א עמוד קסז; ישא יוסף חלק ב סוף סימן לפני שישב לאכול יתנה בפירוש שאינו קובע עצמו לברך
מט) להגר"ח קניבסקי זצ"ל ,כשלמד בישיבה ורצה למהר יחד עם שאר המסובים .לדבריו ,אין די בקביעות משותפת
ללימודו ,שיכוון בשעת נטילת ידיים שלא להצטרף לזימון לאכילה כדי להתחייב בזימון ,אלא נדרשת גם קביעות לברך
בעשרה ,אלא בשלושה .כששאל הגר"ח אם אפשר להיפטר יחד .לפיכך ,אף שקבע לאכול עמם ויושב עמם בשולחן
בדרך זו גם מזימון בשלושה ,השיב שאין כדאי לעשות כן, אחד ,אינו מתחייב עמהם בזימון .וממילא אינו מתחייב גם
שכן לכתחילה ראוי שלא להפקיע את עצם מצות הזימון; בשבע ברכות ,שנתקנו בעשרה ,ואף לא בברכת ״אשר ברא״,
אולם מעיקר הדין מועילה עצה זו גם לזימון בשלושה .וכן שנתקנה בשלושה.
נקט באור לציון (חלק ב פרק יג תשובה י בהערות) ,שמועיל אולם האגרות משה מסיים שאין לסמוך על כך אלא
תנאי שלא להצטרף לזימון. במקום צורך והכרח ,כגון שהסעודה מתאחרת מאוד והוא
גדר התנאי :וחידש הג"ר ניסים קרליץ זצ"ל (עדות נכדו מוכרח לצאת כדי להשכים למלאכתו .נמצא שזו עצה למי
הג"ר מנחם קרליץ שליט''א לרבני הילכתא) ,שהתנאי מועיל שנצרך לצאת ,ולא היתר להיפרד מן הסעודה לשם נוחות
בלבד.
3
להגדרה זו יש גם נפקא מינה :מי שהתנה שלא להצטרף, רק כשמחליט שלא להצטרף לעצם הקביעות המשותפת
הרי הוא נפרד מן החבורה .לפיכך ,גם אם לבסוף נשאר עד בסעודה ,ואין די בכוונה שלא להצטרף לזימון בלבד.
ברכת המזון ,אינו רשאי להצטרף לזימון עמהם ,אלא אם כן צירוף נוסף :והשיב הגרש"ז אויערבאך זצ"ל (עדות נכדו
חזר ואכל עמהם כזית פת בכוונת הצטרפות. הג"ר יצחק טרגר שליט"א לרבני הילכתא) ,שאם לא נטלו
הצטרפות ליוצאים :היתר נוסף הובא בשם הגרי''ש ידיים ממש יחד ,ובנוסף התכוון בפירוש שלא להצטרף
אלישיב זצ''ל (אשרי האיש חלק א עמוד ריב) ,שבסעודה לזימון ,ניתן להקל במקום הצורך ולברך בלא זימון .ואף
גדולה שאכלו בה פת ,כאשר שניים נצרכים לצאת בהיתר שייתכן שההפרש בנטילת הידיים אינו מונע את הצירוף ,יש
קודם סיומה ,רשאי שלישי להצטרף אליהם ולזמן .בזימון להקל בצירוף שני הטעמים.
בשלושה הוא מקיים את עיקר חובתו ,ואת הזכרת השם והעיר י.ג .לרבני הילכתא ,שיסוד דברי הגרש״ז דומה
יקיים כשיענה בסוף הסעודה לזימון הכללי בעשרה .ואף לדברי הגר״נ :אין די בתנאי בעלמא ,אלא נדרש היכר שאינו
שכבר יצא ידי חובת זימון ו״פרח זימון מיניה״ ,עדיין יכול מצטרף לקביעות הסעודה .הגר״נ הדגיש שלא יצטרף
לקיים בכך את הזכרת השם .לפי זה ,על השלישי להישאר לקביעות הסעודה ,ואילו הגרש״ז נקט אופן שלא נטלו ידיים
עד הזימון בעשרה. ממש .הצד השווה שבדבריהם ,שאין התנאי עומד בפני
והוסיף הגרי''ש אלישיב (הערות ברכות דף נ) ,שמדברי עצמו ,אלא מבטא שאינו חלק מן הקביעות המשותפת של
הרשב"א ,שהתיר לסועדים בבית ריש גלותא לזמן בשלושה המסובים.
במקום בעשרה משום כבוד הבריות ,עולה שמצות זימון ,ואף במקום צורך :לדעת התשובות והנהגות (חלק ג סימן
זימון בעשרה ,היא מדרבנן ,וכן יש להוכיח מסוגיית הגמרא. תב; חלק ה סימן סה; חלק ו סימן מז) ,אין לסמוך על התנאי
אולם לדעת החזון איש (סימן לא ס"ק א) ,עיקר הזימון אלא במקום צורך .ואף אז ראוי שיאמר בפירוש קודם
מדאורייתא ורק הזכרת השם בעשרה מדרבנן ,ולשיטתו אין נטילת ידיים ,שבכוונתו לצאת לפני גמר הסעודה ואינו
מכאן ראיה שעצם חיוב הזימון מדרבנן. מצטרף לקביעות הכללית .ועדיף שיודיע מראש לשניים
עוד העיר מדברי הרשב"א והמגן אברהם :מדוע הוצרכו מן המסובים שהוא מצטרף רק עמהם ,וכשיצא יזמן עמם
להיתר של כבוד הבריות כדי להיחלק לשלושה־שלושה, בשלושה ,כדי שלא להפקיע מעצמו את מצות הזימון לגמרי.
ולא התנו מראש שלא להצטרף לזימון בעשרה? מוכח שאין עוד חידש ,שהתנאי מועיל רק אם לבסוף אכן נפרד
היתר של תנאי( .ויתכן ליישב ,שלא ידעו מתחילה שריש משאר המסובים ומקדים לברך .אולם אם נשאר עד סוף
גלותא יאריך בסעודתו ,וכשנצרכו לברך כבר חל עליהם הסעודה ,וכבר עומדים לזמן בעשרה ,אינו רשאי להקדים
החיוב). ולברך בנפרד על סמך התנאי שעשה בתחילה.
7חקירה :תנאי על תנאי .7 6תנאי בשעת הדחק .6
יש ברירה :בספר תורת הזימון (עמוד פו) הסתפק האם שיטת הגרי״ש אלישיב :לדעת הגרי״ש אלישיב זצ״ל
מועיל להתנות בתחילת הסעודה ,שאם יצטרך לצאת קודם (שיעורי ברכות דף נ; עדות תלמידו שליט''א לרבני הילכתא),
סיומה ,אינו מצטרף מתחילה לשאר המסובים; ואם לא בשעת הדחק אפשר לסמוך על תנאי מראש שלא להצטרף
יצטרך לצאת ,הרי הוא מצטרף עמהם. לקביעות הסעודה .וצריך להתנות זאת בפיו לפני האכילה,
צדדי הספק הם; שמא תנאי זה תלוי בדין ברירה ,שכן ואין די בכוונה שבלב .ולא מועיל כוונה שלא להתחייב
צירופו מתחילת הסעודה מתברר לפי מה שיארע בהמשך. בזימון הנובע מאכילה משותפת ,כשם שהאוכל אינו יכול
ולדעות שמצות זימון מן התורה ,אין ברירה בדאורייתא. לכוון שלא להתחייב בברכת המזון ,כך אינו יכול לכוון שלא
אולם להלכה נוקט המשנ''ב שמצות זימון מדרבנן ,ובדרבנן להתחייב בזימון ,אלא צריך כוונה שלא להצטרף מלכתחילה
קיימא לן שיש ברירה. לקביעותם ,ותיחשב אכילתו כאכילת יחיד לצד המסובים.
8הסוברים שלא מועיל תנאי .8 אולם באמת סברת ההיתר אינה מרווחת ,שהרי למעשה
אין מקור להתיר :מאידך ,האשל אברהם מבוטשאטש הוא אוכל עם שאר המסובים ,ואין להיתר מקור מפורש :לכן,
(סימן קצג סעיף א) כתב שאין מועילה דעתו בתחילת אף שהגר״מ פיינשטיין התיר זאת ,אין לסמוך על התנאי אלא
הסעודה להיפרד מן המסובים לאחר מכן .ובדעת תורה בשעת הדחק ,וכך נוהגים למעשה.
4
"1 .קולי שמעת"– כלי עזר (סימן קצג סעיף ב) הסתפק אם כוונה מראש שלא
לבעלי תקיעה להצטרף אכן מונעת את הצירוף .ורק באופן שהפכו את
לקראת ראש השנה יצאה לאור תוכנת ״קולי שמעת״, פניהם בשעת האכילה לכיוונים שונים ,יש לומר שאינם
המסייעת לבעלי תקיעה בתרגול ובהכנה לתקיעות .התוכנה מצטרפים .ולדבריו ,אין להוכיח מסעודה המפסקת
מנתחת הקלטות שופר ומפיקה דו״חות המפרטים את משך שכתב המגן אברהם שמועילה כוונה בלבד לפטור
כל קול ואת הרווחים שבין הקולות ,לרבות אורך כל שבר מחיוב זימון ,מפני ששם ניכר מעצם צורת הסעודה
וההפסק בין השברים לתרועה.
שאין דעתם לקבוע יחד.
ניתן להקליט ישירות בתוכנה או לטעון הקלטה קיימת,
ולדעת הג״ר מאיר גריינימן שליט״א (אמרי יושר
ובלחיצת כפתור לקבל ניתוח של ההקלטה כולה .כלי העזר
ברכות דף נ ,).בסעודה רגילה הקביעות המשותפת
כוללים ספירת קולות ,פירוט אורכם וסיווגם ,שמירת דו״חות
אחרונים ואפשרות לייצא את הנתונים לאקסל לצורך מעקב מחייבת בזימון אף בעל כורחם ,ואין כוונה שלא להצטרף
אחר התרגול. מפקיעה את החיוב .ואף מי שבא לאחר תחילת הסעודה
התוכנה מוצעת חינם לזיכוי הרבים ,ללא צורך בהרשמה, ואין לו שייכות עם שאר המסובים ,מצטרף עמהם אם
ומתאימה לכל מחשב. סיימו יחד במקום אחד ,כמבואר בבית יוסף (סימן קצג).
לפניות ולהערותkolishamataa@gmail.com : ודחה את ראיות האגרות משה מבית הנכרי ומסעודה
המפסקת :בשני האופנים יש סיבה מיוחדת בסעודה
2 .2הדרכה מעשית לתקיעת שופר
המונעת את הקביעות .בבית הנכרי ,הפחד מפריד את
זכות נפלה בחלקו של הר''ר אביאד וויל שליט״א להגיש
סדרת שיעורים ,קונטרס ״הדרכה מעשית לתקיעת שופר״ המסובים ,וכל אחד נחשב כאוכל לעצמו ,כעין סועדים
ותקציר מעשי ,ובהם הדרכה בהירה כיצד לתקוע בקלות, מפוזרים שאינם מצטרפים .ובסעודה המפסקת אין
לדייק בתקיעות ,בשברים ובתרועה ,ולבחור שופר המתאים הזימון ראוי לצורת הסעודה ,שהיא סעודה שפלה של
לתוקע. צער ,כעין מי שמתו מוטל לפניו .ואף היתרים אלו
המסר העולה מההדרכה :באמצעות הבנת דרך התקיעה חידוש הם ,ואין להרחיבם לסעודה רגילה שאין בה סיבה
ותרגול נכון ,אפשר לחסוך מאמץ רב ולהתגבר על קשיים המונעת את הקביעות.
שכיחים .פעולות פשוטות ,כגון לחלוח השפתיים ,אחיזה עוד הביא מהחידושים וביאורים (דיני זימון ס״ק
נכונה ואיזון לחץ הנשיפה ,עשויות לשפר את התקיעות כה) ,שהביא הוכחה שלא מועיל תנאי .ולשיטת הרמב״ן,
במידה ניכרת — לתועלת בעלי תקיעה ותיקים ומתחילים שאין הזימון טעון הסיבה ,ודאי שאין התנאי מועיל .עוד
כאחד. הקשה :מדוע הוצרכו בבית ריש גלותא להיתר של כבוד
ניתן להשיג במערכת ״הילכתא״ את השיעורים, הבריות כדי לזמן בשלושה ,כמבואר ברשב״א ובמגן
הקונטרס והתקציר מאת הרב וויל. אברהם ,ולא התנו מראש להצטרף לשלושה בלבד?
3 .3״הקשיבה״ – סדנה טלפונית את הוראת החזון איש להגר״ח קניבסקי זצ״ל ביקש
לפיתוח העולם הרגשי הגר״מ גריינימן לבאר בדרך אפשר ,שההיתר היה לצורך
״מרכז תשועה״ להכוונה ולייעוץ רגשי ,בנשיאות הגרח״פ לימודו בישיבה ,כדין יציאה לדבר מצוה ,ובפרט מצוה
ברמן שליט״א ,מגיש את ״הקשיבה״ – סדנה טלפונית קצרה דאורייתא; והכוונה שלא להצטרף נוספה לרווחא
העוסקת בעולם הרגש וביסודות נפש האדם.
דמילתא בלבד .עוד צירף לכך שהיה ניכר שאוכל
בסדנה נלמד כיצד לפתח את העולם הרגשי ,להפוך לעצמו ,ויתכן שמחשבה בלבד אינה מועילה.
את הלימוד לחוויה רגשית ולהתמודד נכון עם רגש כואב
עוד ציין ,שאף בעצה שלא להתחיל ולא לסיים
שמשתלט ,לצד יסודות נוספים להבנת הנפש.
עם המסובים (משנ״ב סימן קצג ס״ק יט) ,החידושים
להצטרפות לסדנה בתשלום077-224-6487 :
וביאורים (ס״ק ה) מחמיר .לפיכך ,כדי לצאת מן הספק,
לפרטים ולבירורים ,053-313-2678 :בין השעות
הנצרך למהר לתורה או למצוה ייזהר מתחילה לאכול
.16:00–13:30
לעצמו באופן שאינו מצטרף לחבורה ,וכך יוכל לברך
הסדנה אינה מהווה תחליף לטיפול רגשי מקצועי
כשיצטרך לצאת .וסיים שעדיין צריך עיון בכל זה.
ופרטני.
5
שאלה :האם היוצא מסעודת חתונה רשאי .אאיסור חלוקה :שלושה שנתחייבו בזימון ועשרה
שנתחייבו בהזכרת השם אינם רשאים להיחלק .הלך
לצאת בלי זימון ושבע ברכות?
אחד משלושה ,יחפשו השניים אחר לצירוף .כשאין
האם שבע ברכות הן
שומעים את המזמן ובעל הבית מקפיד על זימון נפרד
חובת כל יחיד מהמסובים
בעשרה ,רשאים לזמן בשלושה בנחת.
או חובת הציבור ,ואולי
.בצורך מצוה :למצוה שתתבטל בהמתנה יש מתירים
די בכך שנשארים עשרה להיחלק לשלושה ,ויש מפקפקים; במצוה דאורייתא
שיברכו עם החתן? אפשר להקל אף כשלא יישארו עשרה .בסעודה
האם יש בזימון בנפרד המתארכת וקשה להישאר בה ,הערוך השולחן מתיר
משום זילותא של בעלי השמחה ,והאם רשותם מועילה? בשלושה כשאינו מוצא עשרה; והיוסף אומץ מתיר
האם הזימון בעשרה ושבע ברכות טעונים כוס? אף לבדו לצורך בריאות ,מניעת אובדן זמן או השכמה
מקורות :שו״ע (אהע"ז סימן סב סעיף יא) ,שיעורי לתורה ולתפילה.
הגרי''ש (ברכות דף נ) ,ציץ אליעזר (חלק יא סימן פד), .גאונס והפסד :לצורך נחוץ מאוד ,כגון אונס או הפסד
מנחת יצחק (חלק ב סימן מג) ,שבט הלוי (חלק ט סימן ממון ,אפשר לברך לבדו קודם שסיימו השניים; ועדיף
רעא) ,תשובות והנהגות (כרך ג סימן תב ,כרך ה סימן סה). שיפסיקו ויזמן עליהם.
.דהתחלה וסיום :המקדים או מאחר את תחילת אכילתו,
במדור זה מופיעה שאלה בנושא הגיליון הבא ,הקוראים
הנכבדים מוזמנים לשלוח תשובות להגדיל תורה ולהאדירה, וגם מסיים בנפרד ,אינו מתחייב בזימון.
מומלץ לצרף את פרטי המשיב (שם ,טלפון ,מקום לימוד). .התנאי מראש :יש מתירים במקום הצורך להתנות
התשובות המובחרות ישולבו במידת האפשר בגיליון הקרוב.
בפירוש שלא להצטרף לקביעות הסעודה ,ופטור גם
•ניתן להגיש תשובות באחת מהאפשרויות הבאות.
•קו 'הילכתא' טלפון 02-5377085שלוחה 4 משבע ברכות ומ״אשר ברא״ .ויש אומרים שצריך
•עמדות 'נדרים פלוס' קופת 'הילכתא' לכוין שאינו מצטרף לקביעות סעודה .לכתחילה יזמן
•חדר 'קול הלשון' ,ישיבת מיר ירושלים ,תיבת 'הילכתא' לכל הפחות בשלשה .ויש אומרים שעדיף להודיע
•בפקס מספר 1532-6507823
•במייל 5047867@gmail.com לשניים קודם הנטילה שמצטרף רק עמהם ,ויזמן
הגיליון הוקדש לעילוי נשמת עמם כשיצא .ויש חולקים שלא מועיל תנאי כלל.
הרה''ח ר' שלמה זלמן ב''ר דוד נחמן בלוי זצ''ל .וסיוע ליוצאים :שניים היוצאים בהיתר רשאי שלישי
נלב''ע כ"ז אלול תשע''ז לזמן עמהם ,ויש אומרים שיישאר עד סוף הסעודה
ת.נ.צ.ב.ה. לענות לזימון בעשרה ולקיים הזכרת השם.
"זימון ושבע ברכות בחתונה"
הגיליון הוקדש לעילוי נשמת
הרה''ח ר' אברהם שלום הלוי בן הר''ר ראובן נתן נטע הורביץ זצ''ל
נלב"ע כ"ג אלול תשע''ד ת.נ.צ.ב.ה.
מכון הילכתא
מענה אנושי 02-5350-535 :פקס02-6507-823 :
לקבלת הגיליון במייל5047867@gmail.com :
