gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שארית ישראל · Shieiris Yisroel — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: שארית ישראל · Shieiris Yisroel

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

שארית ישראל · Shieiris Yisroel — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גיליון רל"ז | ראש השנה תשפ"ז‬ ‫בחינת ראש השנה‪ ,‬שמאיר בכל יום הארה מכל‬ ‫'כי חלק ה' עמו' (דברים לב ט)‬ ‫המועדים‪ ,‬ומבחינת ראש השנה שהוא זכרון ליום ראשון‪,‬‬ ‫כל עבודת ישראל בכלל הוא בבחינת שם הוי"ה הנ"ל‪,‬‬ ‫נעשה בחינת 'הרת עולם'‪ ,‬היינו בחינת יראה‪ ,‬וכיווץ תלת‬ ‫כי ישראל המה 'חלק ה' עמו'‪ ,‬פירוש כמו החלק הפרטי‬ ‫גו תלת‪ ,‬בחינת עיבור‪ ,‬ונעשה מזה בחינת מרירות עד‬ ‫מן דבר הכולל הכל‪ ,‬כן הוא כל פרטי נשמה‪ ,‬הוא בחינת‬ ‫שמואס בחייו ממש‪ ,‬פירוש בחייו‪ ,‬שהחיות שלו נקרא‬ ‫פרט אחד להמשכת אלוקות‪ ,‬נלקח מן כח הכולל כל‬ ‫מיתה‪' ,‬רשעים בחייהם [קרויים מתים'] (ברכות יח‪ ,):‬ובפרט‬ ‫הכוחות הפרטיים‪ ,‬והוא בחינת העשר ספירות דאצילות‬ ‫בהזכירו חטאות נעוריו שנתהוו בנים משחיתים‪ ,‬נגעי בני‬ ‫הכולל כוחות הפרטיים כביכול בתכלית הייחוד‪ ,‬בבחינת‬ ‫אדם הרודפים אותו בכל עניניו‪ ,‬ויתאמץ לצאת מעולם‬ ‫איהו וחיוהי כנ"ל‪ ,‬ואני ה' לא שניתי‪ ,‬ובבחינת המשכת‬ ‫היחוד הנ"ל‪ ,‬הוא כל עבודת ישראל‪.‬‬ ‫התוהו לתיקון‪ ,‬על ידי תשובה והתקשרות לצדיקים גדולי‬ ‫(עמוד קמו)‬ ‫הנפש‪ ,‬ואז יוכל להבחין ולהתבונן בחידוש הבריאה‪ ,‬מי‬ ‫ברא אלה‪.‬‬ ‫'כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף' (דברים לב יא)‬ ‫(עמוד קעד)‬ ‫כמו שכתוב 'כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף'‪ ,‬דהיינו‬ ‫צדיקים שבכל דור ודור‪ ,‬הם המגינים על אנשי דורם‪.‬‬ ‫(עמוד רח)‬ ‫‪7:10‬‬ ‫‪7:47‬‬ ‫‪7:09‬‬ ‫‪6:53‬‬ ‫‪6:30‬‬ ‫‪6:15‬‬ ‫‪8:15‬‬ ‫‪8:49‬‬ ‫‪8:10‬‬ ‫‪7:59‬‬ ‫‪7:26‬‬ ‫‪7:25‬‬ ‫‪8:37‬‬ ‫‪9:12‬‬ ‫‪8:31‬‬ ‫‪8:20‬‬ ‫‪8:01‬‬ ‫‪8:04‬‬ ‫הכנה משבת לחול‬ ‫התשובה כשהוא באופן כזה לעצמותו יתברך שהוא‬ ‫למעלה משום ידיעה‪ ,‬אז יוכל להיות מחוק או מרוק‬ ‫אין מכינים משבת לחול‪ ,‬ולכן אסור להדיח כלים‬ ‫בשבת לצורך החול‪.‬‬ ‫ברחמיך הרבים‪ ,‬ולא על ידי ייסורים (ראה ברכות יז‪ ,).‬אבל‬ ‫לא בכל עת וזמן יכולים להגיע לבחינה זו שהוא בחינת יום‬ ‫אם צריך לכוס אחד בשבת – מותר לו להדיח אפי'‬ ‫הכיפורים‪ ,‬שעבודתו בכהן גדול שייכנס לפני ולפנים כנ"ל‬ ‫עשר כוסות‪ ,‬הואיל וכל אחד מהם ראוי לו בשבת‪.‬‬ ‫(יומא סא‪ ,).‬על כן צריך להיות בחינת יסורים למרק‬ ‫אין להציע המיטה לצורך חול‪ ,‬מ"מ אף כשאינו‬ ‫החטאות‪.‬‬ ‫עתיד להשתמש במיטה בשבת‪ ,‬אם הוא דבר מגונה‬ ‫ובזיון שתעמוד המיטה כך – מותר לו להציע‪ ,‬וזה‬ ‫ולכן אומרים ביום הכיפורים מחוק או מרוק ברחמיך‬ ‫נחשב כצורך השבת‪.‬‬ ‫ולא על ידי יסורים‪ ,‬מפני שאז מאיר בחינת כתר [ראה‬ ‫מותר להחזיר אוכלים ומשקים למקרר לאחר גמר‬ ‫עבודת יום הכיפורים להרמ"ק אות טז‪ ,‬ובסידור הרב ליום‬ ‫הסעודה‪ ,‬ואין זה נחשב כהכנה משבת לחול לפי‬ ‫הכיפורים]‪ ,‬ולכן אומרים קדושת כתר בכל התפילות של‬ ‫שהמקרר נחשב כמקומם של המאכלים‪ ,‬וזה מותר אף‬ ‫יום הכיפורים‪.‬‬ ‫באופן שלא יתקלקלו אם יישארו מחוץ למקרר‪.‬‬ ‫(עמוד לד)‬ ‫מותר להחזיר את המגבת לבית לאחר הטבילה‬ ‫במקוה‪ ,‬ואין זה נחשב כהכנה‪ ,‬לפי שמקומה של‬ ‫המגבת היא בבית‪.‬‬ ‫הרה"ק ר' מרדכי (השני) מלעכוויטש בהרה"צ ר' משה‬ ‫בער מסטאלין זצ"ל‬ ‫יום שבת קודש א' תשרי – הרה"ק ר' יצחק מאיר‬ ‫מקופישניץ בהרה"ק ר' אברהם יהושע העשיל זצ"ל‬ ‫•‬ ‫יום ג' ד' תשרי – הרה"ק ר' מנחם מנדל מפאטיליטש‬ ‫•‬ ‫בהרה"ק ר' צבי מסטרעליסק זצ"ל‬ ‫יום א' ב' תשרי ‪ -‬הרה"ק ר' ישראל מסטאלין בהרה"ק‬ ‫ר' אשר מסטאלין זצ"ל‬ ‫•‬ ‫הרה"ק ר' ברוך מרדכי מקוידינוב בהרה"ק ר' שלמה‬ ‫יום ה' ו' תשרי ‪ -‬הרה"ק ר' אריה לייב 'הסבא משפאלי'‬ ‫חיים זצ"ל‬ ‫ב"ר ברוך זצ"ל‬ ‫•‬ ‫הרה"ק ר' מרדכי מטאלנא בהרה"ק ר' דוד זצ"ל‬ ‫יום ב' ג' תשרי ‪ -‬הרה"ק ר' שמעון נתן נטע בהרה"ק ר'‬ ‫•‬ ‫דוד צבי שלמה מלעלוב זצ"ל‬ ‫יום ו' ז' תשרי – הרה"ק ר' מנחם נחום ממקארוב‬ ‫הרה"ק ר' אהרן יחיאל מקוז'ניץ בהרה"ק ר' ירחמיאל‬ ‫בהרה"ק ר' מרדכי מטשרנוביל זצ"ל‬ ‫משה זצ"ל‬ ‫באותה שנה ביקש הסבא לערוך משפט מדומה בחג הפורים בו‬ ‫ידונו בתביעה נגד מענדל‪ .‬הרב הראשי של העיר קיבל את תפקיד‬ ‫לקראת יומא דהילולא‬ ‫השופט הראשי ואילו שני אחרים ייצגו את שני השופטים האחרים‪.‬‬ ‫חסיד אחר קיבל את תפקיד התובע מרומניה‪ .‬הוא צבע את פניו בפיח‬ ‫הסבא משפולי זי"ע‬ ‫ובכל פעם שדיבר כל הנוכחים ליגלגו עליו וקראו לעברו קריאות גנאי‪.‬‬ ‫אדם אחר קיבל את תפקיד המלשין‪ ,‬וכמובן שמישהו היה צריך לייצג‬ ‫לפני כמאתיים שנה עזב יהודי בשם ר' מענדל את ארצו רומניה‪,‬‬ ‫את מענדל‪ .‬שני חסידים מונו להיות העדים מטעם ההגנה‪ ,‬ולבסוף‬ ‫והתיישב בעיר קישינב (שבאותם הימים הייתה ברוסיה)‪.‬‬ ‫הסבא משפולי פרש על השטריימל העגול שלו מטפחת לבנה ולבש‬ ‫זוג כפפות אדומות‪ .‬הוא עצמו יקבל את תפקיד הסנגור! שומרים‬ ‫ברומניה היה יהודי אחד שרחש לו שנאה בליבו שניצל את ההזדמנות‬ ‫הוצבו כדי לוודא שאיש מלבד השחקנים לא ייכנס לחדרו של הרבי‪.‬‬ ‫להלשין בפני השלטונות הרומניים כי מענדל מצא תיבת אוצרות מלאה‬ ‫במטבעות זהב שהייתה שייכת לממשלה הרומנית ולפיכך הוא עזב את‬ ‫המשפט החל‪ .‬הפרוצדורות הנהוגות בבתי המשפט התנהלו בדיוק‬ ‫רומניה ועקר לרוסיה‪.‬‬ ‫נמרץ‪ .‬השופט הראשי הקריא את התביעה‪ .‬התובע הציג את התביעה‬ ‫בשם ממשלת רומניה אך עשה זאת בשפה נלעגת ובגמגום‪ ,‬והמלשין‬ ‫ממשלת רומניה שלחה בקשת הסגרה רשמית לממשלת רוסיה‪.‬‬ ‫העיד וסיפר את גרסתו ביחס למאורעות‪ .‬לאחר מכן הגיעו שני העדים‬ ‫ממשלת רוסיה סירבה להסגיר את מענדל שכן הוא כבר קיבל אזרחות‬ ‫מטעם מענדל‪ .‬הם תיארו כיצד ראו את המלשין ניגש אל מענדל ודורש‬ ‫רוסית; תמורת זאת הם הציעו לרומנים לתבוע אותו בבית המשפט‬ ‫ממנו סכום כסף גדול תוך שהוא מאיים עליו שאם לא יעניק לו את‬ ‫בקישינב ואפשרו להם לשלוח תובע מטעמם‪.‬‬ ‫הסכום הוא יתנקם בו‪.‬‬ ‫מענדל נסע אל הסבא משפולי וסיפר לו את הסיפור כולו‪ .‬הרבי‬ ‫הסנגור מטעם ההגנה התבקש לומר דברי סיכום‪ .‬הסבא משפולי‬ ‫הרגיע אותו ועודד אותו שלא לחשוש מהמשפט‪ ,‬אלא שעליו לעשות‬ ‫קם והחל לדבר ברהיטות רבה‪ .‬הוא הסביר כי המלשין פעל מתוך‬ ‫כל שביכולתו לסדר שהמשפט יתקיים ביום חג הפורים‪ .‬הוא אמר לו גם‬ ‫קנאה ותשוקת נקם‪ .‬הוא הוכיח שהסיפור על תיבת האוצרות המלאה‬ ‫לא לשכור עורך‪-‬דין‪ ,‬כיוון שהוא עצמו ישלח לו סנגור מצוין‪.‬‬ ‫מטבעות זהב היה בדוי לחלוטין‪ .‬הוא גם הבהיר שאפילו אם הייתה‬ ‫מענדל ביקש לדעת כמה זה יעלה לו‪ .‬הסבא משפולי השיב שהוא‬ ‫קיימת תיבה שכזו‪ ,‬לממשלת רומניה בלאו הכי לא הייתה כל זכות‬ ‫מארגן חתונה של נער ונערה יתומים‪ ,‬ושאם מענדל יוכל לתרום שלוש‬ ‫עליה‪ .‬נאומו היה מלא רגש ועם זאת מבריק ומשכנע מאוד‪.‬‬ ‫מאות רובלים למען מטרה זו‪ ,‬הוא עצמו ישלם את שכר הטרחה לעורך‬ ‫ברגע שסיים הסבא את דבריו הכריזו השופטים על פסק הדין‪:‬‬ ‫הדין‪ .‬מענדל תרם בשמחה את כל הסכום והרבי בירך אותו‪.‬‬ ‫מענדל חף מפשע‪ .‬לאחר מכן גירשו השחקנים את התובע מן החדר‬ ‫לאחר מכן שאל מענדל מתי הוא יוכל לפגוש את עורך‪-‬הדין המיועד‬ ‫והוא נמלט חפוי ראש כדי לשטוף מפניו את הצבע והאיפור‪.‬‬ ‫לו‪" .‬הוא יפגוש אותך בבית המשפט‪ .‬הכן מראש ייפוי כוח עבורו והבא‬ ‫לאחר שהסירו את תחפושותיהם הצטרפו הרבי והחסידים אל‬ ‫אותו לבית המשפט" השיב הרבי‪" .‬אבל כיצד אדע מיהו?" שאל מענדל‪,‬‬ ‫הקהל הרחב וערכו סעודת פורים עליזה‪ .‬השמועה פשטה חיש מהר‬ ‫מבולבל‪" .‬תוכל לזהות אותו בקלות"‪ ,‬חייך הרבי‪" .‬הוא ילבש כובע לבן‬ ‫על ה"משפט" שערך הסבא משפולי וכבר באותו הלילה הם קיבלו‬ ‫וכפפות אדומות"‪.‬‬ ‫מברק מקישינב‪ :‬מענדל זכה במשפט ויגיע בקרוב לשפולי‪.‬‬ ‫מענדל שב לקישינב ולאחר מאמץ ניכר הצליח להביא לדחיית‬ ‫לאחר מספר ימים הופיע מענדל בבית הכנסת בשפולי‪ .‬החסידים‬ ‫המשפט עד לחג הפורים‪ .‬הוא שלח מברק מיידי אל הרבי כדי להודיע‬ ‫שמחו מאוד לראותו ורצו לשמוע את פרטי הסיפור‪ .‬מענדל דיווח‬ ‫לו את הבשורות הטובות‪.‬‬ ‫באופן כללי על האירועים והדגיש כי המרכיב העיקרי להצלחתו היה‬ ‫ארבעה שבועות לפני חג פורים קיבל מענדל הודעה רשמית על‬ ‫עורך הדין הנפלא ששלח הרבי כדי להגן עליו‪" .‬הוא נתן נאום כל כך‬ ‫התביעה שהוגשה נגדו וכן זימון למשפט‪ .‬באותה עת קיבלה ממשלת‬ ‫מדהים ומבריק בבית המשפט"‪ ,‬אמר מענדל‪.‬‬ ‫רומניה הזמנה לשלוח עורך‪-‬דין תובע ואת כל העדים מטעמה‪.‬‬ ‫החסידים רצו לדעת מה בדיוק אמר עורך הדין הפיקח‪ ,‬וכאשר‬ ‫זמן קצר לפני חג פורים מצא מענדל מישהו שהיה בדרכו לשפולי כדי‬ ‫מענדל ציטט מן הנאום הם לטשו בו עיניים בתדהמה‪ :‬היה זה בדיוק‬ ‫להיות בחג עם הרבי‪ .‬מענדל שלח איתו "קוויטל" המבקש את ברכת‬ ‫אותו נאום שנשא הסבא משפולי בתחפושת הסנגור! בהזדמנות‬ ‫הרבי‪ ,‬וכן כסף ומשלוחי מנות אותן יוכל הרבי לחלק לעניים ביום פורים‪.‬‬ ‫הראשונה נכנס מענדל לחדרו של הרבי כדי לשוחח עמו ביחידות‪.‬‬ ‫בטרם הצליח לומר מילה אמר לו הרבי משפולי‪" :‬נו‪ ,‬מענדל‪ ,‬אז איך‬ ‫פורים בשפולי תמיד היה חג מעניין ושמח גם יחד‪ .‬לעתים קרובות‬ ‫היה עורך הדין ששלחתי לך?"‬ ‫היה עורך הסבא משפולי "פורים‪-‬שפיל"‪ ,‬הצגה מיוחדת בה הופיעו‬ ‫חסידים שקיבלו תפקידים שונים‪.‬‬ ‫"הוא היה מעולה!" קרא מענדל‪" .‬הוא כבש את כל הנוכחים בבית‬ ‫המשפט בנאום הגנה מבריק‪ ,‬וכפי שידוע לך‪ ,‬זוכיתי מכל אשמה‬ ‫לפעמים הוא היה ממנה אחד מהם להיות "מלך פורים" או "רב‬ ‫הודות לנאומו זה"‪ .‬תשובתו של הרבי הותירה את מענדל המאושר‬ ‫פורים"‪ ,‬ואילו אחרים היו מקבלים תפקיד של בכירים בחצר המלוכה או‬ ‫המום ופעור פה‪" .‬עליך לדעת‪ ,‬מענדל‪ ,‬שמי שהגן עליך היה מלאך‬ ‫אישים חשובים אחרים‪.‬‬ ‫משמים שנברא הודות לתרומה הנדיבה שנתת לי לחתונתם של שני‬ ‫היתומים‪ .‬הוא הגן עליך בבית המשפט והביא לזיכוי המוחלט‪" .‬אם‬ ‫לפני ההתכנסות המכובדת היו מציגים מקרים שונים והם היו‬ ‫תזכה לכך‪ ,‬תראה אותו שוב נואם להגנתך בבית הדין של מעלה כאשר‬ ‫מחליטים בהתאם לרצונו של הרב משפולי‪ .‬החסידים סיפרו שמיד‬ ‫תגיע שעתך לתת דין וחשבון על מעשיך בעולם הזה"‪.‬‬ ‫בתום ה"פורים‪-‬שפיל" היו אנשים בקהילה חווים איזו ישועה פלאית‪.‬‬ ‫כשהגיע לרבינו שאל אותו רבינו באיזה סגנון חייטות הוא‬ ‫סיפר המשמש בקודש הרה"ח ר' נטע‪ :‬פעם אחת בשולחן הטהור‬ ‫מתמקצע‪ ,‬ענה החייט שמומחיותו היא בבגדים אירופאים וגרמנים‪.‬‬ ‫שערך רבינו בליל שבת‪ ,‬בשעה שעמד רבינו לקדש על היין‪ ,‬הגבהתי‬ ‫את הכוס כמנהגי והנחתיה על יד רבינו‪ ,‬רבינו החזיק את הכוס‪ ,‬אבל‬ ‫שאל אותו רבינו‪ :‬ד"צ ד"צ? אתה יודע מהם ראשי התיבות של‬ ‫לפני שפתח באמירת הקידוש הניח את הכוס על השולחן ונשאר‬ ‫ד"צ? לא ידע החייט מה לענות‪ .‬אמר לו רבינו‪ :‬ראשי התיבות הם דאי‬ ‫טשארקע‪ ,‬דאברא טשארקע [‪-‬תן כוסית‪ ,‬כוסית טובה]‪ .‬אתה לגמת‬ ‫לעמוד על מקומו כשהוא שקוע בשרעפיו‪.‬‬ ‫קצת וודקה‪ ,‬קינחת לגימתך בפת גויים‪ ,‬ואחר כל אכלת בשר דבר‪-‬‬ ‫כעבור זמן מה רמז לי רבינו שאתן לו שוב את הכוס‪ .‬כמובן‬ ‫אחר‪.‬‬ ‫שעשיתי כדבריו‪ ,‬שוב החזיק רבינו את הכוס למשך כמה רגעים ואז‬ ‫כששמע החייט דברים אלו נחרד מאוד‪ ,‬נפל על אפיו ארצה‪ ,‬ופרץ‬ ‫הניחה על השולחן‪ ,‬וציוה לי לקרוא לשני האנשים שישבו ליד התנור‪.‬‬ ‫בבכיות ויללות עצומות‪ ,‬וביקש מרבינו דרך תשובה לחטאיו‪ .‬רבינו‬ ‫נגשו השניים אל רבינו‪ ,‬ורבינו פנה אל הראשון בשאלה‪ :‬מאין‬ ‫נתן לו דרך תשובה וחייט זה הפך ליהודי ירא שמים מרבים‪.‬‬ ‫אתה‪ .‬ענה הלה‪ ,‬מהעיר שקלוב אנוכי‪ .‬האם נמנה אתה על החסידים‪,‬‬ ‫שאל רבינו‪ .‬כן‪ ,‬הייתה תשובתו‪ .‬פנה רבינו אל השני ושאלו את אותן‬ ‫•‬ ‫השאלות‪ ,‬והוא השיב שהוא מהעיר מוהילוב ואין הוא נמנה על עדת‬ ‫סיפר הרה"ח ר' בנימין מרדכי מווילעדניק שפעם פגש יהודי‬ ‫החסידים‪.‬‬ ‫שאינו מכיר‪ ,‬ותוך כדי ההיכרות הבין אותו יהודי שר' בנימין מרדכי‬ ‫הוא מווילעדניק‪ ,‬אמר לו הלה כי גם הוא מאנשי ווילעדניק‪ ,‬ומעשה‬ ‫אם כן‪ ,‬אמר רבינו‪ ,‬אתם דומים למדין ומואב שתמיד היו צוררים‬ ‫שהיה כך היה‪.‬‬ ‫זה לזה‪ ,‬ורק כדי להילחם עם ישראל השלימו ביניהם‪ ,‬וגם אתם‬ ‫השלמתם ביניכם ועשיתם יד אחת רק כדי לדבר עלי דברי בזיון‪.‬‬ ‫אביו של יהודי זה היה חשוך בנים במשך הרבה שנים ל"ע‪ ,‬פעם‬ ‫נסע אל רבינו בווילעדניק‪ ,‬והתאונן בפניו על מר גורלו וביקש‬ ‫נבהלו השניים‪ ,‬הודו על האמת והתוודו בפני רבינו בבכי רב על‬ ‫להיוושע מברכתו‪ .‬רבינו הבטיח לו שבעז"ה יוולדו לו בנים‪.‬‬ ‫חטאתם כי רבה היא‪ ,‬וביקשוהו בבכי תחנונים שימחול להם‪ .‬רבינו‬ ‫לא היה יכול לשאת את בכיים המר ומחל על עוונם‪.‬‬ ‫כשעמד אביו לחזור לביתו נכנס אל רבינו להיפרד לשלום‪ ,‬פתח‬ ‫רבינו את הסידור שהיה מונח על השולחן והנה הוא נפתח בהגדה של‬ ‫•‬ ‫פסח‪ ,‬ורבינו החל לקרוא בקול רם 'מעשה ברבי אליעזר בן עזריה'‬ ‫וכו'‪.‬‬ ‫עוד סיפר הרה"ח ר' נטע הנ"ל‪ ,‬פעם אחת בא להתגורר בעיר‬ ‫זיטומיר חייט אחד‪ ,‬ההצלחה האירה לו פניה עד שכעבור זמן קצר‬ ‫אבי לא הבין אז את כוונת רבינו וחזר לביתו שמח וטוב לב‪,‬‬ ‫עלה קרנו מעל שאר החייטים‪ ,‬והם החלו לקנא בו ולהצר את צעדיו‪.‬‬ ‫ומאושר מברכת רבינו‪ ,‬כשנה לאחר מכן בליל הסדר הראשון בעת‬ ‫עד מהרה נודע להם כי אותו חייט עריק הוא‪ ,‬ועתה באו אליו ואיימו‬ ‫אמירת ההגדה‪ ,‬כשהתחיל אבי לומר 'מעשה ברבי אליעזר בן עזריה'‪,‬‬ ‫עליו שבאם יעזוב את מלאכת החייטות מוטב‪ ,‬ואם לא ימסרו אותו‬ ‫פתחה המיילדת את הדלת ובישרה לו בברכת מזל טוב על הולדת‬ ‫למלכות‪.‬‬ ‫הבן בשעטו"מ‪.‬‬ ‫נאלץ החייט לעזוב את מלאכתו‪ ,‬והפך לבעל עגלה‪ .‬אך כשראה‬ ‫אני הוא אותו בן שנולד מברכתו והבטחתו של הרבי‪ ,‬סיים אותו‬ ‫איש את סיפורו‪ ,‬ולכן אני מחשיב את עצמי כאחד מאנשי‬ ‫שאין הוא מצליח במלאכה זו‪ ,‬נסע אל רבינו לשאול בעצתו‪ ,‬האם‬ ‫ווילעדניק‪...‬‬ ‫מוטב שיעבור לעיר אחרת ושם להתחיל שוב במלאכת החייטות‪.‬‬