שמועה טובה · Shemuah Tovah — ראש השנה (2026-09-07)

בס”ד
תשפ”ז | גליון א
ראש השנה תשפ”ז | א
בס”ד
ראש השנה
שימי ראש השנה הינם ימים טובים כשאר מוטלת על כל אחד ואחד העבודה להוציא פנינים יקרים
ימים טובים ,ועל כן יש בהם מצות שמחת לאור עולם את השמחה השוכנת עמוק
יום-טוב ,והן מחמת ראש השנה עצמו, עמוק בלבו .ובאמת אין שמחה זו סותרת
שהרי יום זה הוא יום המלכת המלך ,וכמו את הדאגה והחרדה ,כי בלבו של כל אדם
שאמר הקב"ה 'אמרו לפני מלכויות כדי יש עומק לפנים מעומק והוא יכול להכיל
שתמליכוני עליכם' ,ובוודאי ראויה שמחה שתי הרגשות סותרות אלה. ראש לכל השנה
זו להיעשות מתוך כובד ראש ורצינות. כמ"ש הרה"ק הרבי ר' בונים מפרשיסחא
ובוודאי שאסור לזלזל חלילה בהרגשה זו זי"ע (מכתב לראש השנה) ,כי "השמחה והדאגה
של חרדת הדין' ,כי הוא נורא ואיום' ,ואנו כתב המהר״ל מפראג ב״חידושי אגדות" על
מסותרת בפחד" .בראש השנה ,על אף
צריכים ביום הזה לעמול לבקש ולהתחנן מסכת ראש השנה ,וזה לשונו" :כי ראש
היותו יום המשפט ,חבויה בו שמחה.
שייגזר גזר דיננו לטובה ,ונהיה ראויים השנה הוא דומה לראש לגמרי ,לפי ששם
לחיות ולהיות עבדי המלך ,כפי שאמר הנשמה ,וכן תשרי הוא ראש לכל השנה
הנביא ‘כי חדוות ה' היא מעוזכם'. -ונקרא ראש ...ודבר זה אמת למשכיל
מאוד איך תשרי הוא הראש ,כי שם ישכון
'בשמך יגילון כל היום'
הנשמה ומקבל מן האלקית ,וכן חודש זה
בראש השנה מקבלים עול מלכות שמים, מקבל מן הש״י הקדושה" .ובהמשך שם:
וצריך להיות בשמחה (לשון השפ"א להלן) .וזה סיפר כ"ק האדמו"ר מטאלנא שליט"א ״אמנם ראש השנה אינו מן הרגלים ,רק
לשון הרא"ש בסוף מסכת ראש השנה בשם ששמע מה'בית ישראל' זצ"ל ,שפעם אחת הוא כמו הראש לכל השנה״:
הירושלמי (ראש השנה פרק א הלכה ג) ,והובאו כשנכנס זקינו הרה"ק ה'שפת אמת' לשולחן
דבריו בטור (או"ח סוף סימן תקפג) ,כתיב "כי הטהור בליל ראש השנה ,ראה בת-שחוק
מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו מרחפת על פני היושבים ,וברגע כמימרא
כה' אלקינו בכל קראנו אליו" (דברים ד ,ז), הבין שהרה"ק רבי אברהם מפוריסוב זי"ע,
אין אומה כאומה זו שיודעת אופיה של 'כי חדוות ה' היא מעוזכם'
נכד היהודי הקדוש זי"ע ,שנמנה על גדולי
אלוקים! בנוהג שבעולם ,מי שיש לו דין חסידי ה'שפת אמת' ,והיה מגדולי חריפי
לובש שחורים וכו' ,אבל ישראל – לובשים צדיקי פולין באותו הדור ,והיסב אז לצדו ענין נעלה מוצאים אנו בפסוקים בנחמיה
לבנים ואוכלים ושותים ושמחים בראש של השפת אמת בשולחן הטהור – ידו היתה (ח ,ט-יב) ,על ימי ראש השנה שעברו על
השנה ,לפי שיודעים שהקב"ה מטה את בענין ,שכך היתה דרכו בקודש בשמחה שבי גולת בבל בראשות עזרא ונחמיה,
דינם לכף זכות וכו’. וחדווה רבה ,ואמר לו השפת אמת 'ראש שעזרא הסופר והלוויים השקיטו את העם
והיות וראש השנה נברא העולם מחדש, השנה אויך'!?– היינו וכי גם ראש השנה הוא ...והוסיפו לומר שאדרבה ,מצוה גדולה
אין שמחה גדולה מזו! וכלשון אדמו"ר זמן ראוי לומר דבר צחות? נענה הרה"ק היא לשמוח שמחה גדולה -כלשון הפסוק
הזקן נ"ע (תניא סוף פרק לג) :וזהו שכתוב מפוריסוב ואמר :הרי זו סוגיה מפורשת "כי חדות ה' היא מעוזכם" .רבים וטובים
ישמח ישראל בעשיו (תהלים קמט ,ב) ,פירוש, בגמרא והלכה פסוקה בשולחן ערוך, ישבו אפוא על מדוכה זו ודנו בה ,איך
שכל מי שהוא מזרע ישראל יש לו לשמוח שאמרו בגמרא )סנהדרין כט ,א) 'מנה לי מתיישבים שני הדברים כאחד ,מצד אחד
בשמחת ה' ,אשר שש ושמח בדירתו בידך ,אמר לו הן ,למחר אמר לו תנהו לי, – האימה והיראה מפני יום הדין ,ומאידך
בתחתונים ,שהם בחינת עשיה גשמית אמר לו משטה אני בך ,פטור' .וכן נפסק הוראת עזרא הסופר לבני ישראל בענין
ממש .וזהו שכתוב 'בעשיו' לשון רבים, להלכה )רמב"ם פ"ו מטוען ה"ו ,ובשו"ע השמחה .וביותר הדבר צריך עיון :אדם
שהוא עולם הזה הגשמי המלא קלפות חו"מ סימן פא ס"א) ,ואם נאמר שבראש היודע מרת נפשו כמה עיוות וכמה קלקל
וסטרא אחרא ,שנקרא רשות הרבים וטורי השנה אסור לומר דבר צחות ,היה צריך במשך כל השנה כולה ,ויודע שעל הכל
דפרודא ,ואתהפכן לנהורא ,ונעשים רשות המחבר לפסוק שדין זה של 'יכול לומר יבוא האלוקים במשפט ,ושהכל גלוי וידוע
היחיד ליחודו יתברך... משטה הייתיי' ,לא נאמר בראש השנה, לפניו -איך הוא יכול להכניס שמחה בלבו.
פעם שאל הרה"ק רבי נחמן מברסלב והאומר לחבירו בראש השנה ‘משטה אלא הנה אמרו חז"ל (ע"ז ג ,א) 'אין הקב"ה
זי"ע לאחד אם בכה בראש השנה .ואמר הייתי בך' ,אינו נאמן ,כי בראש השנה בא בטרוניה עם בריותיו' ,ועוד אמרו (ברכות
אז ,שעיקר הבכיה כשהוא מחמת שמחה, אין אדם משטה בחבירו ,ומדלא כתב כן כה ,ב) 'לא ניתנה תורה למלאכי השרת' ,ואם
וגילה אז ענין הנפלא בשמך יגילון כל היום המחבר ,מוכח להדיא שאפילו בראש הלכה פסוקה היא בישראל שצריך להיות
(תהלים פט ,יז) ,שהוא ראשי תיבות בכיה (חיי
השנה נאמן אדם לומר לחבירו ‘משטה בשמחה ביום הזה ,מדין היום -טוב שבו,
מוהר"ן דך ו). הייתי בך' .כששמע זאת ה'שפת אמת' נחה על כרחך שמן השמים נותנים לכל יהודי
דעתו בקורת רוח ,ובאמת אמרו שבשנה זו במתנה כוחות והארות של שמחה גדולה,
ואלו הם דבריו הנוקבים של החתם סופר
היו אמרי קדשו בראש השנה נסובים יותר אלא ששמחה זו מכוסה מתחת לכמה
(דרשות ח"ב דף שנו סע"א -ע"ב) :נקדים דברי
במידת השמחה .המורם מכל האמור הוא, וכמה כיסויים של דאגות וחרדות ,על כן
עזרה ויאמר להם לכו אכלו משמנים ושתו
ב | ראש השנה תשפ”ז
בס”ד
עושין בשמחה .וכפי השמחה בראש השנה וב'שפת אמת' (ר"ה תרל"ה) אי' שראש השנה ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו כי־קדוש
בקבלת מלכותו ית"ש כן מתקיים כל ימי נמנה על מועדי ישראל ,ומבאר זאת" :בכסה היום לאדנינו ואל־תעצבו כי־חדות ה' היא
השנה". ליום חגינו .כי ראש השנה בין המועדות; מעזכם (נחמיה ח ,ט-י) ,יש לדקדק ,מאי כי
כלומר ,בראש השנה נברא האדם וביום כי לבני ישראל הוא שמחה שלטובתינו קדוש היום לאדוננו ,היה לו לומר כי קדוש
ההוא נקבע החלק האלוקי שבו ,ועל דבר נתן השי"ת ימי תשובה ומשפט בכל ראש היום לנו ,כי יום ראש השנה היה ,ומאי כי־
זה צריך לשמוח .בשבועות שמחים אנו על השנה ,להתנקות בעולם הזה מכל חטא. חדות ה' היא מעזכם ? אבל העניין ,כי יום
מתן תורה ,ובראש השנה שמחים אנו על ואמת שבני ישראל בטוחין שיצאו זכאין ראש השנה ,הגם כי הוא יום נורא – יום דין
מתן חלק אלו-ה ממעל ...והיא היא חדוות וגמר השמחה הוא ניכר בסוכות". ומשפט על כל יצורי תבל ,מכל מקום אינו
ה' -השמחה על חלק האלוקות המיוחד לכן צריך כל אדם בבואו ליום הגדול הזה יום עצבון ,ואדרבה! דוקא בחדות לב של
לנפשות בני ישראל!!! ראש השנה הוא זמן להגביר את רגש השמחה שבקרבו ,על תשובה ואהבה ודבקות ובכיה של שמחה,
"מתן הנקודה הפנימית באדם" ,ביום קדוש עצם מתנת החיים שיש לו ,שהיא המתנה היטיבו נגן בתרועה (תהלים לג ,ג) ,בשמך יגילון
זה זכה האדם ל"ויפח באפיו נשמת חיים" הגדולה ביותר ,כמו שאמרו בגמרא (קידושין כל היום (שם פט ,יז) ראשי תיבות בכיה,
מאלקותו יתברך ,ודבר זה מתחדש מדי פ ,ב) 'מה יתאונן אדם ,דיו חיים שנתתי לו'. אבל עצבות ושברון לא יזכר ולא יפקד ,כי
שנה בשנה. ורק על הזכות הזו ,שהוא ,הקטן בתורה היא מסטרא דקליפה וסטרא דדינא ,ואין
והדל במעשים ,יכול להשתתף בהמלכת לעורר דין ביום ההוא עכ"ל.
קדושת היום ע"י ריעות ואחדות
אי' בבית אהרן (קארלין) בליל ראש השנה, המלוכה ביום הזה ,ולקרוא 'המלך' בקול הרה"ק ר' אהרן הגדול מקרלין זי"ע פעם
אמר כי א"א לקבל יום הקדוש הזה רק גדול ,ולקיים את מצות היום בתקיעת אמר (בית אהרן לראש השנה ,ד"ה בליל ר"ה ,דף
ע"י ריעות ,כאמור יום תרוע"ה יהיה לכם, שופר – על כך לבד ראוי לו לשמוח עד קלא ע"ד) :אי אפשר לקבל יום הקדוש הזה
כי אי אפשר לקבלו רק ע"י אחדות וריעות בלי די .וכאשר יתבונן האדם בכל זה ,יוכל [וכו’] רק בשמחה ובישוב הדעת ,כי על ידי
וזהו דכתיב באחד לחודש השביעי לרמז להגביר את רגש השמחה שבקרבו ,יחד עם שמחה המוח מזוכך ,ועיקר התשובה על
כי הכל הוא ע"י אחדות ,וזהו דכתיב ביום הרגשת החרדה והיראה ממלך המשפט ידי מוח זך.
ההוא יהיה ד' אחד ושמו אחד ,כי בוודאי היודע עד כמה הרבה לחטוא ולפשוע. הרה"ק ר' משה מקוז'ניץ זי"ע אמר (דעת
באחדותו אין לספק ח"ו ואצ"ל רק לרמז ומהרה"ק בעל ה'ישמח ישראל' מאלכסנדר משה ,אלול ,ד"ה איתא ,דף קמד :):הגם שהוא
כי הכל הוא ע"י אחדות ,וד"ל ,ואמר רק זי"ע אי' שידוע שדרכו של היצה"ר להעציב יום הדין ,מכל מקום נמשך ממנו קדושה
בשמחה ובישוב הדעת ,כי ע"י שמחה ולהשפיל את האדם אפילו בימים הנוראים, וטהרה על כל השנה – באשר שהוא ראשית
המוח מזוכך ועיקר התשובה ע"י מוח זך: באמרו איך יערב לבך להרים ראש ולמללא וכללות השנה .והגם שהוא יום הדין ,מכל
והיה אומר מרן האמרי אמת מגור זי״ע ,ראש מילי קדם מלכא עילאה ,הלא אינך מרגיש מקום יום קדוש וטהור הוא ,ובוודאי יש
השנה הוא החג היחידי בשנה שגם בני ארץ שום הארה והתעוררות דקדושה ,וכוונתו בו שמחה גם כן .וזכורני כד הוינא טליא
ישראל נוהגים אותו שני ימים .והטעם לזה להפילו ביאוש ועצבות ,וכך הוא נלכד [כשהייתי נער] ,הייתי תמיד מתמה עצמי
הוא ,מפני שרצו חכמים שלפחות יום טוב ברשתו .וממשיך וכותב שעל זה אמר על כבוד הרה"ק אאמו"ר [בעמח"ס עבודת
אחד בשנה יהיו כל היהודים שבכל העולם שלמה המלך ע"ה (קהלת ט ,י) כל אשר ישראל] זצלה"ה ,שבראש השנה היה שמח
כולו שווים בו... תמצא ידך לעשות בכוחך עשה" ,היינו אף למאוד! ולכאורה ביום ההוא לשמחה מה
בכח החיצון ,עד שיתעורר אור הפנימיות". זו עושה?! אמנם הוא הדבר אשר דיברנו,
ו"מוטבע ומושרש בנפשות ישראל אהבת מחמת שהוא ראשית השנה ,יורד קדושה
ה' ,כי נשמת ישראל נחצבת מתחת כסא וטהרה וכל טוב לכל ימי השנה .והטעים
כבודו ,אלא שעל ידי החטאים האהבה הרה"ק רבי ישראל מרדכי מראחמסטריווקא
סימנא מילתא נסתרת ,וצריך כל אחד ואחד להביאה זי"ע לפי שהוא סימן יפה לכל השנה.
מההעלם אל הגילוי ,ועל ידי התעוררות והרה"ק ר' לייבל אייגר מלובלין זי"ע
בספר ״אמרי פינחס״ מאת (הרה״ק רבי פינחס
כוח החיצון יערה עליו רוח ממרום כפי כותב (תורת אמת ,ר"ה תרכו ,ד"ה מה ,דף ה) :מה
מקאריץ זי״ע -אות תפא) ,הובא בזה הלשון: יגיעתו והכנתו" ,עכל"ק .שוב אנו מוצאים שלא נאמר בתורה שום ציווי על עונג
"ראש השנה הוא הגליפה (=חותמת וצורה) של כאן את מערכת הענוה וההכרה בשפלות ושמחה בימים האלו ,ובמדרש (קהלת רבה
כל השנה ,ואמר רבי שמעריל ז״ל (=תלמידו של
עצמו ,לצד ההתחזקות והידיעה כי הקב"ה ט ,ג) איתא שבימים אלו בת קול אומרת לך
הרה״ק מקאריץ זי״ע) :כמו שאדם נוהג בראש מחכה לתפילת כל אחד ואחד. אכל בשמחה וכו' (שם ,ז) .יש לומר העניין,
השנה – כך יתנהגו עמו כל השנה .ואמר, והוסיף ה'שפת אמת' במק"א (תרס"א), כי העיקר בימים האלו הוא הבטוחות
שלכך אין אוכלין דברים חמוצים בראש בעניין השמחה שיש בראש השנה, [מידת הבטחון] בו יתברך ,שבוודאי הוא
השנה (עי׳ מגן אברהם ריש סי׳ תקפג) ,שלא יצטרך וכותב כי "הנביא צוה לשמוח בר"ה אכלו צופה ומביט לטובתנו ,וכמה שיש בנפש
לעקם פיו -ונעשה מזה גליפה על כל משמנים כו' חדות ה' היא מעוזכם .עיקר בטוחות [בטחון] זה ,כן יוכל להתענג בטוב
השנה .ולכן לא רצה לומר (=דברי כיבושין) כלל העוז לבני ישראל לשמוח בחלק אלקות לב ,וזה ענין ה'בת קול' השופע בלב ההוא.
לפני התקיעות ,שמא חס ושלום יצא מפיו המיוחד לנפשות בני ישראל .ובראש השנה ולזה אין שייך שיהיה על זה מאמר מפורש
דבר שאינו הגון ,והוא מורא גדול ביום כזה מתחדש זה הכח שבו נברא האדם ויפח על השמחה והעונג ,כי הוא דבר הבא לפי
-שהוא נעשה רושם על כל השנה .ולכן אין באפיו נשמת חיים .ובראש השנה מקבלים בטוחות הלב [דרגת הבטחון] של כל אחד
לאדם בראש השנה כי אם לבלות כל היום מלכות שמים .וצריך להיות בשמחה כמ"ש ואחד( ,וזו נקרא 'בת קול' ,שהיינו קול הנולד מקול
בתורה ובתפילה ,גם אחרי הסעודה". כל [מצוה] שקיבלו עליהם בשמחה עדיין האדם).
ראש השנה תשפ”ז | ג
בס”ד
עולם ויקבלו עליהם מלכותו יתברך .והנה שנעשה ביום המחרת ע"י התקיעה בשופר "והסביר ענין ראש השנה ,כמו שאדם
אנחנו מקבלים ע"ע בזה היום גודל מלכותו ויתהפך מדה"ד למדה"ר. רוצה לבנות בית -אזי הוא מצייר תחילה
בעומק הלב ע"י שופר וע"י פסוקי מלכיות על הטבלא צורת הבית עם חדריו וכו' ,ועל
זכרונות שופרות ויש לנו חשק גדול שיהיה דרך זה הוא הבנין .כך הוא רשימו של ראש
ניכר מלכותו יתברך לעיני כל .לכן אוכלים 'תפוח בדבש' -בספר אזור אליהו (להרה"ק השנה על כל השנה" .עכלה״ק:
תפוח מתוק בדבש לעורר בלבנו הרצון עד ר' אליהו מויסקיט ,מתלמידי הרבי מקאצק) וז"ל: ביאור נפלא בענין הסימנים שבליל ראש
סוף המעשה .וגם עי"ז יתעורר גם למעלה בש"ע (סי' תקפ"ג) ויש נוהגין לאכול תפוח השנה ,ביאר כ"ק האדמו"ר מצאנז שליט"א,
כן כביכול .ועוד מתוק אותיות תקום היינו מתוק בדבש .הענין בזה כתיב (שה"ש ז') נראה לבאר ענין אכילת הסימנים בליל
להקים שכינתא מעפרא וזהו עיקר תפלת תחת התפוח עוררתיך כי התפו"ח מורה ר"ה ,דהנה ענין תקיעת שופר מכוסה
ר"ה כגון ובכן תן פחדך וכו' .דב"ש נוטריקון על ראשית הרצון כמ"ש (שה"ש א') רפדוני היא ,אף שנתבארו בפנימיות ענין מצוה
"דוד "בת "שבע בחי' מלכו"ת שמים והבן: בתפוחים כי חולת אהבה אני וכן (שם) זו ענינים וטעמים רבים ,מ"מ אנן בעינינו
רמז בתהלים ובתורה לאכילת דבש בראש השנה
כתפוח בעצי היער בצלו חמדתי .ודב"ש אין אנו יודעים כלל ,אלא דיש בזה אות
בספר הרוקח
(הלכות ראש השנה סימן רא)
מורה על סוף המעשה כי דבש הוא מין וסימן הוא בין ישראל לאביהם שבשמים,
...וסיום מזמור הרנינו 'ויאכילהו מחלב האחרון בשבעת המינין נגד בחי' מלכו"ת. שזה כמו סימן מוסכם שבעשייתם סימן זה
חטה ומצור דבש אשביעך' ,רמז לאכילת והנה העיקר הוא בר"ה להביא רצונו יתברך נתעורר מדה"ר עליהם ועומד מכסא דין
דבש בליל ראש השנה כדי שתהא לו השנה שירצה במלוכה כי כל עיקר בריאת העולם ויושב על כסא רחמים ,ואין אחרים מבינים
מתוקה ,דסימנא מלתא הוא כדאמר בפרק הי' עי"ז שרצה להיות מלך על עם נפרד בענין מצוה זו ,וכסימן שעשו דוד ויהונתן
א' דכריתות ובפרק בתרא דהוריות אמר בעלי גבול .והנה בזה היום זכרון ליום ראשון ביניהם (שמו"א פרק כ) במעשה החיצים,
אביי יהא רגיל איניש ליכול בריש שתא אנו ממשיכין רצונו יתברך שיהיה לו תענוג והנערים אשר עמהם לא הבינו מאומה
קרא וכו' .בתורה רמוז וימתקו המים שם מבה"ע .והנה הראשית היה כשעלה ברצונו מהנעשה ביניהם .וזאת בקשתנו באכילת
שם לו חק ומשפט. יתברך והיה לו כביכול חשק לברוא העולם הסימנים ,לבקש מהבוכ"ע שכמו שכעת
עד סוף ההשתלשלות בחי' מלכו"ת שיהיה אנו אוכלים 'סימנים' כן יתקבלו הסימנים
יקרה מפנינים
כפשוטה ממש .ומן הבהמה עצמה לוקח ברכות דף מ' עמוד ב' שהברכה הראשונה במאור ושמש (רמזי ראש השנה ד“ה
הקרן בלבד ,שחשיבותו פחותה ,לא רק בתפילת שמונה עשרה "אלקי אברהם ואמרו) .עיקר מטרת יום ראש השנה הוא
מחשיבות הבשר שנעשה מאכל אדם, הוי כמו מלכות ,דאברהם אבינו המליך להמליך את הקב"ה ...ואשרי מי שהוא
אלא גם מחשיבות העור של הבהמה הקב"ה על כל העולם שהודיע מלכותו". זוכה לקדש ולטהר עצמו ומחשבותיו
שעושים ממנו לבוש ,שלכן אינו מקבל והגיב על כך כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש ולהכין עצמו לקראת אלקינו בכל המ"ח
טומאה ,שבזה מודגשת מעלתו של "כח זה להמליך את הקב"ה ניתן לכל שעות שבראש השנה ,שבזה ימשוך
יהודי שגם מקרן של בהמה דבר פחות אחד ואחד מישראל בהתחלת השנה, קדושה ודביקות השם על כל השנה
ביותר ,עושה "שופר" שעל ידו ממליך את כמארז"ל "אמר הקב"ה ...אמרו לפני שיוכל להיות דבוק בנועם השם כל היום,
הקב"ה. בראש השנה מלכויות זכרונות ושופרות... וכל חלק מחלקי השעות שבר"ה יתנו עזר
כדי שתמליכוני עליכם ...ובמה בשופר". וסעד לכל יום מימי השנה להמליך הבורא
וגם בענין זה מודגשת גודל מעלתן של ברוך הוא .וזהו הפירוש אמרו לפני מלכיות
מעלת ברכת 'לשנה טובה' איש לרעהו ישראל ,שהקב"ה מבקש מכל אחד כדי שתמליכוני עליכם ,שהכונה שתאמרו
הרה"ק ה'צמח צדק' מליובאוויטש זי"ע ואחד מישראל ש"תמליכוני עליכם". המלכיות בראש השנה בכל לבכם שעל
אמר בראש השנה ,הרי יש ב' מלאכי היינו ,שמלכותו של הקב"ה נעשית על ידי זה תמליכו את השם ברוך הוא כל
השרת המלווים לו לאדם ,וכששומעים ידי ישראל דוקא .ומודגש גם בהמשך השנה ברוב עוז ואל יוכל נרגן המפריד
איך שמאחלים זה לזה ,לשנה טובה המאמר "ובמה בשופר" ,שפעולתו של להבדיל בינינו לבוראינו אך נהיה דבוקים
תיכתב ותחתם וכו' בטוהר לב ,הם עולים יהודי להמליך את הקב"ה היא לא על באורו בלי מסך המבדיל.
למעלה כמליצי יושר להפציר לשנה טובה. ידי אמירת חידוש עמוק בתורה ,אלא על בפעם האחרונה שביקר הגאון הצדיק
הרה"ק מלובלין זי"ע אמר לבאר את ידי מעשה פשוט דתקיעת שופר ,ולא המקובל רבי מרדכי אליהו בהיכל הקודש
הפסוק (תהלים מז ,ו) עלה אלקים סתם מעשה פשוט ,אלא מעשה פשוט ביום שני פרשת לך לך ו' מרחשון תשנ"ב
בתרועה ה' בקול שופר ,שביאור הפסוק שקשור עם קרן של בהמה ,בהמה ממש, הוא הביא את דברי התוספות במסכת
הוא כך עלה אלקים -מידת הדין לא נפש הבהמית שבאדם ,אלא בהמה
ד | ראש השנה תשפ”ז
בס”ד
לראש אפילו לזנב ,אבל לא לזנב אפילו ובשם הרי"מ מגוסטנין זצ"ל ,על מה
ראש והבן (מחותני הרב הקדוש מהר"י מראדוויל שאנחנו אוכלים בר"ה דב"ש כי דב"ש ר"ת
'שירבו זכויותינו כרימון' -מנהג ישראל
ז"ל)( .אור יצחק ליקוטים לר"ה דף רכ"ז ע"ב) 'שימה 'דמעתי 'בנאדך (תהלים נו ,ט) עכל"ק.
תורה לאכול "רימון" בסעודת החג ,ולומר:
(שיח שרפי קודש -בשם הרי"מ מגוסטנין זצ"ל)
שירבו זכויותינו כרימון .ובשם מרן האמרי
אמת מגור זי״ע אי'" :שירבו״ זכויותינו ,הוא
'שנפרה ונרבה כדגים' -באמרי נועם (מועדים
על דרך שאיתא (חגיגה טו ,א) שאם זכה אדם
"נוטל חלקו וחלק חבירו בגן עדן" ,אם כן -לראש השנה) :וידג"ו לר"ב בקר"ב האר"ץ 'שנהיה לראש ולא לזנב' -כשהגישו
בקשתנו היא שאם יש אצל אומות העולם [בראשית מח ,טז] עולה רא"ש השנ"ה. פעם לשולחנו של הרה״ק רבי דוד משה
איזה שהן זכויות -נזכה אנו לקחת אותם על כן אוכלין דגים ואומרין 'שנפרה ונרבה מטשורטקוב זי״ע "ראש של כבש" בליל
לעצמנו ...שירבו זכויותינו... כדגים שבים' .גם הוי"ה אלק"י אבותכ"ם ראש השנה ,בכדי לומר "שנהיה לראש ולא
יס"ף עליכ"ם (דברים א יא] עולה רא"ש השנ"ה. לזנב" (סי׳ תקפג סעי' ב) ,פתח ואמר באימה:
אמר הרבי רבי בונם זי"ע בשם הרבי "דער אייבערשטער זאל העלפען מיר
מלובלין נשמתו בגנזי מרומים על מה זאלען האבען איין ראש -והיה ה' למלך"
שפסקו בשולחן ערוך אורח חיים (סימן (השי"ת יעזור שיהיה לנו "ראש" אחד ,והיה ה' למלך על
קריאת היום תקפ"ג ס"ק ב') בשעה שאוכלים הראש כבש כל הארץ) :
לומר 'יהי רצון שנהיה לראש ולא לזנב',
נשים רחמניות הן
היינו התפילה שנזכה להיות תלמידים
להצדיק האמת הנקרא ראש .והרב מבקש מה שאנו אומרים יהי רצון שנהיה לראש
ביום הראשון של ראש השנה קוראים
גם כן שיזכה לתלמידים צדיקים שהם גם ולא לזנב ,לכאורה היה צריך לומר שנהיה
פרשת "וה' פקד את שרה כאשר אמר״,
כן בבחינת ראש( .רמתים צופים מע' הרבי רבי בונם ראש ולא זנב ,ונבין על דרך שאמרו רז"ל
ואיתא בקדמונים שזהו על פי דאמרינן (ר״ה
אות מה) (אבות פ"ד מי"ד) הוי זנב לאריות ואל תהי
י ,ב) כי בראש השנה נפקדה שרה אמנו ע״ה.
ראש לשועלים ,וזהו גם כן בקשתנו שנהיה
יקרה מפנינים
להגביר את האמונה והחשיבה הטובה על עונה אפילו לשאינם צדיקים רק נלווים שנקראת 'אלקים' מתעלה ומסתלקת,
השנה הבעל"ט .ולכן ,בראש השנה בבוקר, ליראי ד' ,וכשיושבים יחד בסעודה בתרועה -על ידי שבני ישראל מתאחדים
לאחר תפילת שחרית ,כדאי לומר בפה מבקשים טוב אחד על חבירו השי"ת עונה באהבה ורעות ,ואמר שבזה שבני ישראל
מלא' :כל מה דעביד רחמנא לטב עביד ,גם להם כל מבוקשם ,הגם שהיא כמו לחש מאחלים איש לרעהו 'לשנה טובה תכתב'
זו לטובה' -כל מה שעושה הבורא -הוא שאחד מלחש לחבירו ,וזה פירושו וכל באחדות ואחוה בליל ראש השנה ,בזה
לטובה .אם נחשוב כך ,נאמין כך ונאמר מאמינים שהוא עונה לחשותן ,ומובן מתעלה מידת הדין ומתמתקת ,וסיים ה'
כך -זו סגולה כבירה שאכן כך יהיה ,כל בקול שופר ,מידת הרחמים מתעוררת על
השנה הבאה תהיה טובה ומבורכת! (גליון ידי תקיעת שופר( .אמרות טהורות)
'פניני פרשת השבוע' להגר"א קובלסקי סגולה מיוחדת לזכות בדין!
שליט"א) יום ראש השנה ,הוא יום בו כולנו
מחפשים עצות ודרכים להיטיב את גזר כתב ב'דברי תורה' (להרה"ק ממונקאטש
דיננו ,לזכות בשנה טובה ומבורכת .הנה זי"ע ח"א אות ק"ו) :שמעתי בשם הרב
הכתיבה לחיים פי' החקוקה במחשבתו של אדם סגולה יקרה שגילה הגאון רבי שלמה הקדש מו"ה שלמה מדאלינא זי"ע
כתב בעבודת ישראל (פרשת נצבים) קלוגר זצ"ל בספרו 'חכמת שלמה' ,וכך בשם אחד מרבותיו [כמדומני בשם
-בשם הרה"ק המגיד ממעזריטש הוא כותב :כדי שניגזר ביום הזה לטובה רבנו הק' החוזה מלובלין זי"ע] על מ"ש
זי"ע :כבר ידוע דברי אדונינו מו"ר הגאון ולברכה ,עלינו להאמין ולבטוח שבאמת וכל מאמינים שהוא עונה לחש ,הינו מה
מוהד"ב [המגיד ממעזריטש] זצ"ל כ' ייגזר בו גזר דיננו לטובה .אנו צריכים שמלחשים ומברכים בני ישראל זה לזה
הכתיבה לחיים בספר ,פירושו החקוקה לחשוב ולהאמין שבוודאי ניכתב לטובה. אחד את חבירו ,וזהו יתברך שמו עונה
במחשבתו של אדם .כי הרשע בזוכרו את המחשבה הזו והאמונה הזו -זה מה ומושיע כפי דברי ברכתם.
עוונותיו ונפחד ונרעד ואין ליבו ברשותו שיביא לנו באמת שנה טובה ומתוקה .לכן וב'צמח דוד' (להרה"ק רבי דוד
לשוב אל ה' ,הרי זה נכתב לאלתר למיתה, אנו אוכלים את הסימנים בראש השנה מזאבלטוב) :וכל מאמינים שהוא עונה
סימן לדבר המחשבות המבלבלות אותו ומלווים אותם בתפילות לשנה טובה ,כדי לחש ,רצ"ל דצריכין להאמין שהשי"ת
ראש השנה תשפ”ז | ה
בס”ד
ורמז זה ועוד כתוב גם בספר :אהלי שם כן ירחמנו השי״ת בזכות אמותינו דבר נאה אמר פעם הרה״ק רבי משה יחיאל
(הרה"ק ר' שם קלינברג זצ"ל הי"ד אדמו"ר מזאלושיץ הקדושות ויגאלנו גאולת עולמים בב״א. מאוז׳רוב זי״ע :הנה ידוע ומפורסם כי היום
בקראקא) :ונ"ל שזסה"כ (דברים כט ,יד) "כי את הראשון של ראש השנה הוא "דינא קשיא",
אשר ישנו פה עמנו עומד היום" (' -היום' הוא והיום השני הוא "דינא רפיא" ,ולכאורה אם
ר"ה -רמז לדבר "למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך" למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך -פסוק היחידי מכל כן היה מן הראוי כי ביום הראשון נקרא
עולה "ראש השנה" -עולה אלף תשכ"ד כמנין "אברהם התנ”ך העולה בגימטריא כמנין “ראש השנה” ונזכיר את נסיון העקידה ,בשביל ליתן לנו
יצחק יעקב שרה רבקה רחל לאה" ,שכולם עומדים אתנו כאשר אנו עסוקים בזכות אבות ואמהות תקוה ועוז ב״דינא קשיא" ,ורק ביום השני
לזכות ולהוציא משפטנו לאורה בטוב ,ואלה מוסיף על יש להסמיך כמה רמזים מופלאים שרמזו נקרא את פרשת "וה' פקד את שרה"! אף
הראשונים "ואת אשר איננו פה" ס"ת תורה "עמנו היום" צדיקים ובוודאי בזה עוררו עוד ועוד הוא חזר ויישב באופן נפלא :הלא נשים
זכות אלו יוצאי חלצינו שילמדו בתוה"ק ויקיימו מצוותיה אבותינו ואמותינו רחמניות הן יותר מן האנשים (מגילה יד ,ב),
ג"כ עומדים לנו לזכות והצלה. וכתב בקרן ישועה (חודש תשרי ד ,ב). זקוקים אנו איפוא ביום הראשון שהוא
יצויין ,בעידנא דידן כבר בדקו ומצאו למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך (תהלים "דינא קשיא" לזכות אמהות דוקא ...זכותה
כי פסוק זה הינו פסוק שלם היחידי בכל קיט ,צא) .בוודאי נוכל להסמיך פסוק זה על של שרה אמנו ע״ה ...ורק ביום השני שהוא
התנ"ך שגימטריא שלו עולה כמנין "ראש ימי המשפט של ראש השנה ,כי כבר ידוע "דינא רפיא" מזכירים את זכות האבות,
השנה" ,וזה רמז נפלא פי כמה. (זוה"ק ח"ב לב ע"ב) כי "היום" הוא ראש השנה, אברהם אבינו ויצחק אבינו ע״ה...
וזהו למשפטיך עמדו "היום". וכתב מרן ה״שפת אמת" זי״ע באחד
אמנם במכתב שכתב הגרא"ח נאה זצ"ל
כמה דברים נפלאים מגדלותו של הגה"ק ר' ובזה אני רואה רמז נפלא ,אשר כל הפסוק ממאמריו (פסח תרמ״ב) ,בלשון קדשו:
יוסף חיים זוננפלד גאב"ד עיה"ק ירושלים הלז "למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך" "והנשים רחמנים ביותר ,כמו שאמרו
תו"ב (נדפס בספר 'מרא דארעא דישראל' ,ח"ב עמ' [שעולה תתס"א] עולה "ראש השנה" חז״ל (מגילה יד ,ב) ששלחו לחולדה הנביאה,
רעא) ,כותב שם גם רמז הנ"ל משמו ,וז"ל: במספר השוה. כן יעשה לנו עתה בזכות אמהות .לכן גם
למאן דאמר (שבת נה ,א) תמה זכות אבות,
זכות אמהות לא תמה "...עכלה״ק.
יקרה מפנינים
דברי זרש להמן ימ"ש) כדי ללמוד מזה מוקדם מדאי -שלא יחמיץ ,ולא מאוחר ומפגין את לבו באימת מות .מה שאין
מוסר ,שכל הרפתקאות שעוברין על מדאי -שיהיה לו כשיקום בבוקר ,ושאלו כן הצדיקים ,הגם שהם זוחלים ורועדים
האדם ,מכל מקום כשיבא לפני המלך, אותו תלמידיו על זה שמתפלל על זוטות מאימת ה' יתברך הם בוטחים בישועתו
מלכו של עולם ,צריך לבוא לפניו שמח כאלו .השיבם הרבי' :קדוש אתה ונורא וחסדו ומתחזקים לשוב אל ה' והם נכתבים
וטוב לב ,ולא להראות לו פנים זועפים שמך' ,הקב"ה הוא עצום מאוד ונורא, לאלתר לחיים וחקוק במחשבתם הכתיבה
כלל ,והוא בגדר קבלת מלכות ,להראות אבל 'ואין אלו-ה מבלעדיך' ,אין עוד איזו לטובה ,והגם שבאים לו איזה הרהורים
שאינו דואג עבור עצמו כלל במקום המלך אלקות שאפשר לבקש ממנו את הענינים המזכירים לו עוונותיו אשר הם רומזים אל
עכדה"ק... הקטנים הללו ,אלא הכל צריך להגיע הקטרוג למעלה ,מכל מקום הם מסיחים
להשי"ת ...זו היא למעשה 'המלכה': דעתם אל גודל התשובה ועזיבת החטא
לקבל את הנהגת ה' אתנו לאורך כל השנה מהיום והלאה ובקבלת עול מלכות שמים
כיון שאתה מלך הכבוד ,יכול אתה למחול על כבודך בשמחה ובביטול ובהכנעה ,בידיעה כי הכל ולבטוח בחסדו הגדול ,ומכוונים שם ע"ב
פעם אחת אמרו לפני הגר"ח מבריסק נעשה בהשגחה פרטית והכל ,ממש הכל, המורה על חסד הבורא יתברך שמו ,עכ"ל.
זצוק"ל אמרה חסידית ,וקלסה עד מאד. לטובתנו' .לחיות' עם 'השגחה פרטית'!
הנה נהגו הרבה קהילות מישראל ע"פ (גיליון יין ישן ר"ה תשפ"ב)
האריז"ל לומר בליל ראש השנה אחר ההכרה בהשגחה פרטית היא ממצוות
תפילת ערבית ,פרק לדוד מזמור לה' הארץ היום ,וכל פעם שהאדם מבקש לכעוס על
ומלואה ,וגו' הוא מלך הכבוד סלה .ולכאו' שתמליכוני עליכם - זולתו ואינו כועס בהזכירו לעצמו שהכל
שאינו דואג עבור עצמו כלל במקום המלך
עתה בר"ה שאנו באים לפני מלך העולם נעשה בחשבון על ידי השי"ת ,הוא מוסיף
כתב בארץ צבי (קוזיגלוב ,עמ' רכח)... בכך להמליך את הקב"ה על עצמו ועל כל
שיכתבנו ויחתמנו לכתיבה וחתימה טובה,
כתוב במגילת אסתר (ה ,יד) 'ובוא עם העולם כולו .יש שמספרים על הרה"ק
ויסלח עונותנו .וקשה שהרי אמרו חז"ל
המלך אל המשתה שמח' ,והגיד הרה"ק רבי דוד מטאלנא זי"ע ששמעוהו בראש
'מלך שמחל על כבודו ,אין כבודו מחול',
מקאצק זצ"ל שנכתב זה בקרא (אף שהן השנה מתפלל בענין החלב ,שלא יביאו
איך יכול הקב"ה למחול עונותנו? ותירצו
ו | ראש השנה תשפ”ז
בס”ד
כן זה ששמע לקול הקריאה הוא מליצה ...ועתה רמז מהגריח"ז לענינא דיומא,
יום טוב של ר"ה שחל להיות בשבת על בני ישראל ,כדי שלא יהיה פתחון פה 'למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך',
לשטן ,והקב״ה צפה שיקום דוד ויתפלל ידוע מהזוה"ק שבכל מקום שנאמר 'היום'
בזה הטענה .וזה פירוש הפסוק "וגם את זה קאי על ראש השנה ,ובפרט פסוק זה
בראש השנה שחל בשבת ביום א' [ביום בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא" ,היינו שמפורש בו 'למשפטיך עמדו' שהוא
ב'] קודם תקיעת שופר אחר התעוררות בכדי שיהיה טענה "לזרעך" ,זרע אמת, ר"ה יום המשפט .ואמר שפסוק זה כולו
במוסר השכל ,פחד [הגה"ק רבי שמעלקא זרע יצחק ויעקב ,כשיצטרכו .והוא פירוש בגימטריא 861בדיוק כמו "ראש השנה"
מסעליש זצ"ל] ואמר :נעשה דין תורה נחמד ונעים בעזרת ה׳ יתברך...״ עכלה״ק. הפלא ופלא.
ופסק בית דין שישראל עם קודש זכאים
הם ע"פ דין תורתנו הקדושה ,דהנה
אתמול היה שבת קודש ,וידוע שביום ובשם כ"ק מרן אדמו"ר מגור שליט"א אי’ הרה״ק רבי שמואל שמריהו מאוווצא זי״ע
שבת קודש הם כל המקטרגים בנוקבא על הפסוק "ותקח לו אמו אשה מארץ כותב בספרו הטהור ״זכרון שמואל" (פרשת
דתהומא רבא ,והנה זאת בטוחים אנחנו מצרים" ,איתא במדרש (ב"ר נג ,טו) :אמר רבי וירא) ,בזה הלשון" :שמעתי מאדומו״ר הרב
שבני ישראל עשו אתמול לכה"פ תשובה יצחק זרוק חוטרא לאוירא ועל עיקריה המגיד (=מקאז'ניץ) זי״ע כשקרא בראש השנה
מיראה ,אם לא מאהבה ,ובתשובה מיראה הוא קאים (=זרוק מקל לאויר כלפי מעלה והוא נופל הפסוק "וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי
נעשה ג"כ מזדונות שגגות ,והיום הזה באים על שורשו לארץ) ,כך לי שכתוב "ולה שפחה זרעך הוא" ,אמר בלשון לע״ז :רבונו של
המקטרגים מלאים שקים זדונות ,וכאן מצרית ושמה הגר" .לפיכך קוראים פרשה עולם ,אין אינץ נישט? (=ואותנו לא?)".
נתהפכו אתמול ונכתבו בספר לשגגות, זו בראש השנה ,להזכיר לאיש ישראל כי ומבאר שם" :והבנתי דבריו הנעימים ,על
ונמצא שעדותם הוא עדות שאינו מכוונת, תמיד ביכולתו לשוב למקומו הראשון... פי המדרש (ב״ר נג ,יד) על הפסוק (תהלים לט,
וקימ"ל דעדות שאינו מכוונת עדותן בטלה, זרוק חוטרא לאוירא ועל עיקריה הוא יג) שמעה תפילתי ה׳ ושועתי האזינה אל
וזכאים הם במשפט ,וזהו תגיד ליעקב דבר קאים ...כמה שניתק עצמו – יש בכוחו דמעתי אל תחרש :אל דמעתה של הגר לא
להשיב עצמו למקומו... החרשת! אל דמעתי אתה מחריש? ואם
יקרה מפנינים
בכל מדינות מלכותו יתברך ,וצעק מאיר סימנא מילתא ע"ד החסידות ע"פ מש"כ 'שום תשים
איז דאס וואהר (פי' אמת)( .תורת אבות איתא (או"ח סי' תקפ"ג ס"ב) דלא יאכלו עליך מלך' ,כיון שכבודו של מלך אינו
לר"ה אות י"ז דף קל"ג ע"ב) בראש השנה אגוז כי גימטריא חטא, בידו ,אלא שהקב"ה צוה שנשים עלינו
דאלו הב' אותיות השורש מחטא .ונראה מלך ,זהו הטעם שאין מלך יכול למחול
הפירוש בזה דלכאורה אינו מובן ,וי"ל על כבודו ,שאין כבודו בידו כלל .ולכן
שיר המעלות ממעמקים דכל כך יהיה בגדר בעל תשובה ויהיה אנו אומרים להשי"ת ,הרי אתה הוא מלך
ממעמקים קראתיך ה' :פירש ואמר נמאס ומרוחק אצלו החטא אשר אפילו הכבוד ,וממילא הגם שאתה מלך יכול
הרה״ק רבי דוב בער זי״ע האדמו״ר מה שגימטריא של החטא אינו יכול ליקח אתה למחול לנו .שהרי כל הטעם שאין
האמצעי מליובאוויטש :משל למה הדבר לתוך פיו( .יכהן פאר לראש השנה) מלך יכול למחול ,הוא רק משום שאין
דומה? למעיין שנסתם ,מה עושים? כבודו בידו ,אך הקב"ה שהכבוד שלו,
חופרים עמוק עמוק עד שמגיעים למקור והכל שלו ,בוודאי יכול למחול .ובזה אנו
המעיין ,נוטלים את העפר שבתוכו ,והוא המל"ך :הרה"ק רבי מאיר ממיר ,תלמידו
שמחים לגשת בראש השנה ולקבל עלינו
מתחיל שוב לנבוע ,וככל שמעמיקים של הס"ק הר"מ מלעכויץ ז"ל היה פ"א
מלכותו ,לומר לפניו מלכויות ,ואין אנו
לחפור כן ירבה המעיין לפכות ומימיו בר"ה בלייפציג ,ובעת התפילה עגמה
חוששים שעי"ז לא תהא לנו מחילה ח"ו,
יזרמו ביתר חוזק מאשר קודם .כמו כן, נפשו ולבבו לרבו הס"ק ,והתפלל בעגמת
משום שאנו מקדימים 'מי זה מלך הכבוד
כשנסתם לבו של איש ישראל אשר הוא נפש ובמרירות עצומה ,ובבואו לפני
– הוא מלך הכבוד סלה' ,אשע"כ יכול הוא
כ״באר מים חיים" ,צריכים אנו שהקב״ה המל"ך שמע את קול רבו הס"ק שואג
למחול לנו באהבה .הגר"ח שמע וקילס
יעיר רוח ממרום כדי לפתוח את מקור בקול גדול המל"ך והחיה את נפשו ,בבואו
את הדברים( .מתוך שיעור של הרב רייזמן
המעיין ,שיפכו מחדש מימיו להחיותנו... על פורים ללעכויץ פתח הס"ק ואמר
שליט"א א' אלול תשע"ט)
וזוהי הכוונה "ממעמקים" קראתיך בשלחנו הקדוש ונשמע פתגם המלך בכל
ה' ...לפתוח מחדש את מקור הלב ...את מדינות מלכותו (אסתר א ,כ) כשאיש
ה״מעמקים׳׳... ישראל אומר המלך יכולים לשמוע זאת
ראש השנה תשפ”ז | ז
בס”ד
השנה בשבת בשביל גזירת חכמים ,ואנו וכל מעשיו עשויים אז יסתכל בפנימיות חק ומשפט וצדקנו במשפט ,כפסק דין
מקבלים את תקנתם ראוי לנו שיעלה ויסתלק יצר הרע ממנו ,והשבת נפש תורה( .משפט שמואל אות ר"ס)
זכרוננו לטובה כמו בשופר עצמו". משיבת".
ומבאר הגה"ק ה'כתב סופר' זצ"ל ענין זה
בארוכה ב'פיתוחי חותם' בשם אביו הגדול בסידור ר' הירץ ש"ץ (להמקובל הקדמון רבי
(הקדמה לשו"ת חת"ס יו"ד)" :ודבר זה יסוד גדול גילוי מופלא כתב החת"ס ('תורת משה' ,פר' הירץ טריווש זצ"ל,מהדו"ח תשס"ד ,ח"ב עמ' מג).
אשר אנחנו נשענים עליו בכל צרותינו, וירא על הפסוק בראשית כב ,ט" :ויעקוד את יצחק בנו"), השבת משיבת נפש ומסלקת המקטרגים
והוא זכות עקידת יצחק שנעקד על גבי יסוד גדול ,שבעצם הדבר שאנו מבטלים -כשהאדם מהרהר בתשובה ומתבונן
המזבח ,וזהו שאנו מתפללים (ברכת 'זכרונות): את תקיעת שופר בשבת קודש ,ומקבלים במעשיו " ...ובשבת של ראש השנה יכוין
'ועקידת יצחק לזרעו ברחמים תזכור' ,ואין עלינו תקנת רבותינו ז"ל ,מעוררים אנו את המתפלל אחרי כי אין בו שופר המבלבל
אנו אומרים 'ועקידה שעקד אברהם' כמו זכות עקידת יצחק ,בכדי שיעלה זכרונינו השטן ,ואמרו (ר"ה טז ):כל שנה שאין תוקעין
שמוזכר בתחילת הברכה ,והענין בזה ,כי לפניו לטובה ,וז"ל" :יש לומר שגדול כוחו לה בתחילתה מריעין בסופה ,והני מילי
אברהם אבינו ע"ה וגם יצחק בנו חכמים של יצחק בזה יותר מאברהם ,כי אברהם דלא איתיליד בשבתא (דהיינו שלא תקעו מחמת
גדולים היו ...הנה אנשים אלו השכילו ענין היה בעצמו נביא ושמע מפי הקב"ה ,אבל פשיעה .עי"ש בתוס' ובשאר ראשונים) ,וסוף סוף
סוד קרבנות ...והם ידעו והשכילו שאי יצחק מסר נפשו והאמין באביו ,יען כי היה מי יעמד לנו[ ,הלא] המקטרג מקטרג ,לכן
אפשר בשום אופן כלל שירצה הקב"ה מוחזק כבר לנביא ה' ,ולכן שמע אפילו יכוין כי בראש השנה עמד אדם הראשון לדין
בקרבן אדם ,שאלו השכילו כן כבר היה לעבור על דברי תורה ,להשחט לפני ה', ויצא בדימוס (ויק"ר ר"פ כט) אף כי [לא] היה לו
אברהם מקריב את ישמעאל בנו או אפילו ונמצא כמו שאברהם אבינו ע"ה חיזק שופר ,מכל מקום הרהר תשובה בלבו ונטע
יצחק ,וכאשר בא אליו הדיבור מפי השי"ת אמונת תורה שבכתב ,כן חיזק יצחק אבינו במה שקצץ ,כן יכוין כל האדם לכוין זכור
'קח נא את בנך יחידך והעלהו לעולה', אמונת תורה שבעל פה לבלתי נהרהר על ושמור ,ואל תהא צרה ויגון ביום מנוחתנו.
אם כן על כרחך לומר שטעה במשכלות, דברי נביאים וחכמים ...ולכן במה שאנו וטעם אחר ,כי השופר הוא לבלבל השטן
ומכיון שטעה אפשר הכל טעות גם במה מבטלין מצות עשה של שופר כשחל ראש הוא יצר הרע ,ובשבת כשישב כל אדם בנח
יקרה מפנינים
גדולה מדרגתו ,מיד כשהתבונן מי הוא מצוות תקיעת שופר לקונה עבדיו בדין :פעם ,בראש
המצוה ,נפלה עליו יראה גדולה ופחד נורא מתאמרא בשם הרבי ר׳ ברוך ממעז׳בוז׳ השנה ,כשהחלו לומר את הפיוט "לא-
שכזה ,זהו ענין 'דחילו' שצריך להיות בכל זיע"א :הכוונה הגדולה ביותר בעת ל עורך דין" ,נעמד הרה"ק רבי אלימלך
מצוה ויש להתחזק בזה (נטעי אשל) התקיעות היא לקיים את רצון השי״ת מליז'ענסק זיע"א ואמר :רבונו של עולם,
כפשוטו ...רחמנא אמר תקעו (ר״ה טז, בפיוט זה אנו אומרים "לקונה עבדיו בדין,
א) ...וזה שאמר הכתוב (תהלים קלח, לרחם עמו ביום דין" .רוצה אני להזכירך
השטן לא רוצה לקטרג כיון שיחשב להם למצוות ב) כי הגדלת על כל שמך אמרתך ,היינו: מה שאמרו חז"ל (קידושין כ) כל הקונה
בדרושי וחידושי רבי עקיבא איגר .איתא יותר גדול מכל ה״שמות" והכוונות -היא עבד עברי כקונה אדון לעצמו ,והאדון חיב
בגמ' (ר"ה ט"ז סוע"א) למה תוקעין "אמרתך״ ...שאמרתי ונעשה רצוני... לתת לעבד מכל טוב ,כדי לקים את מה
ומריעין כשהן יושבין ותוקעין ומריעין שנאמר בפסוק "כי טוב לו עמך".
כשהן עומדין ,ומשני כדי לערבב השטן. אם כן ,כיון שאתה האדון שלנו ,ואתה
ופירש רש"י ז"ל שלא ישטין שכשישמע התבוננות מיהו המצווה
קניתנו לעבדים ,כמו שנאמר "כי עבדי
ישראל מחבבין את המצות מסתתמין סיפר הגה״ח רבי שמואל אהרן לידער
הם" ,הרי שמחוייב אתה על פי דין לרחם
דבריו .ולכאורה קשה ,וכי בעבור שישראל זצ"ל ששמע מהרה״ח רבי חיים לובין
עלינו ביום דין ,ולתת לעם ישראל די
מחבבין את המצות יירא לשטנם .ונ"ל, ז״ל שפעם מצא באוצר כתבי יד ישנים
צרכיהם במאכל במשתה ובפרנסה טובה,
דהנה אמרו (יומא פ"ו ע"ב) דמי שעושה כת״י של רבינו הרמב״ם המדבר בענין
כדי לקים עמנו את הפסוק "כי טוב לו
תשובה מאהבה זדונות נעשות לו תקיעת שופר ,ונכתב שם בזה הלשון:
עמך"(...דברי אלימלך)
כזכיות .וזה כונת רש"י ז"ל כיון שיראה "אני משה בן מיימון ,בראש השנה בהגיע
שישראל מחבבין את המצות שעושים זמן תקיעת שופר ,עליתי לבימה ולקחתי
דרך חיבוב ואהבה ,ירא לשטנם להגיד השופר בידי ,והתבוננתי מיהו המצווה,
העבירות שבהם ,כי מכל עבירה שיגיד ומיד התחילו ארכובותי דא לדא נקשן,
עליהם יתוסף אליהם עוד זכות ומצוה, והתחלתי לתקוע" .ע"כ .צא וראה עד כמה
ח | ראש השנה תשפ”ז
בס”ד
השם יתברך כי נקרא עליהם -זהו זכות פירש הבה"ג (מובא בתוספות שם ד"ה שאין) לאו שהתקוטט עם אנשי דורו על האמונה...
עקידה ,שבניו עוקדים כל תאותיהם דמיקלע בשבתא ,אלא דאיתייליד אונסא. ובכל זה אברהם אבינו ע"ה בתום לבבו לא
והרגשותיהם ושאלות החיים על מוקד הכוונה ,כי אין התקיעה מצות עשה כמו הרהר כלל אחר השי"ת ,ואין מן התימה
אהבת ה' ותורתו .והנה ,ידוע כי בני ישראל כל המצוות ,אשר בהיעדרה יענש על בלי כל כך על אברהם שלא הרהר ...אחרי כי
והשי"ת המה כשני אוהבים נאמנים ,אשר קיומו אותה ,וכי אניס -רחמנא פטריה. שמע מפי הקב"ה בעצמו ,ומה לעשות כי
כל אחד חושש על כבוד רעהו ,וזהו (ברכות רק הוא כמו רפאות תעלה ולזכרון אתי, פי ה' דבר ,אך התימה שדבר זה אי אפשר
ו ,א) :תפילין דמארי עלמא מה כתיב בהו? וכמו מכפר ביום הכיפורים ,וכמו שאמרו: בשום אופן בעולם שירצה הקב"ה להקריב
"ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ" .והשי"ת כיון דלזיכרון אתי כמאן דאתי בפנים אדם ,ולא שמע הציווי מפי הקב"ה ,מ"מ
אמר (במדבר לא ,ב)" :נקום נקמת בני ישראל דמי .ונמצא ,החולה אם באונס לא יקח האמין בדברי אברהם ...היוצא לנו מזה,
מאת המדינים" ,ומשה אמר (שם פסוק ג) מזור ורפואה ,האם יתרפא?! כן כשנעדר כי אמונת אברהם אבינו ע"ה בדבר זה היה
"לתת נקמת ה'" ,וכיוצא בזה הרבה .לכן הזכרון שופר ,שמכנסת זכרונות ישראל דוגמת אמונת תורה שבכתב ,היינו ,מה
אחרי שידוע לנו גודל התועליות ממצות לאביהם שבשמים ,תו החולי בלא מזור ששמע מפי הקב"ה בעצמו ,ויצחק מסר
שופר ,אשר אם יבוטל -אף באונס - ורפואה ,וקטרוג השטן במקומו[ .ועיין נפשו על תורה שבע"פ ,היינו ,מה ששמע
הסכנה גדולה ,ובכל זאת אמרו ישראל פן בחושן משפט סימן כא בש"ך בזה דאונסא מפי אברהם אבינו ע"ה ,לכן אנו מתפללים
יבולע חלילה למצות שבת אשר מעיד על כמאן דעביד ,דאם נתחייב על מנת שיעשה 'ועקדת יצחק' תזכור לזרעו המחזיקים
קדושת שמו יתברך ,כי חידש עולמו מן פלוני ולא עשה באונס גם כן אינו חייב]. מעשיו בידם ומאמינים לתורה שבעל פה
האין הגמור ,יהיה מה! יעבור עלינו מה, אולם בשבת ,דאחד המיוחד ממצות שופר ותקנת חכמים מבלי להרהר אחר דבריהם".
ויתקדש שמו יתברך! יקטרג השטן ולא הוא לתקוע בשופר של איל ,להזכיר זכות והאיר עוד בזה אור גדול במשך חכמה
יכנס זכרונינו לאבינו שבשמים לטובה ,אך העקידה שופר של איל ,כמו שאמרו פרק (ויקרא כג כד (פרשת אמור))" :יהיה לכם שבתון
לא יבולע לשבת המעיד על קדושת שמו קמא דראש השנה (טז ,א) ,והתקיעה מכניס זכרון תרועה" .הנה בראש השנה (טז ,ב)
יתברך ,פן יעבירנו ד' אמות ברשות הרבים זכות ישראל מה שנחלו מיצחק ,למסור אמרו :כל שנה שאין תוקעין בתחילתה,
ויתחלל שמו חלילה .כי לישראל מעט עצמם לחרפה ולמכה ולביזה עבור שם מריעין לה בסופה (מאי טעמא? דלא עירבב שטן).
יקרה מפנינים
ימים הנוראים בפיוט וכל מאמינים) "וכל ואתה יודע יצרם כי הם בשר ודם :פירש לכן שתיקתו יפה מדיבורו( .מספר 'שיחת
מאמינים שהוא עונה לחש" היינו מה ואמר הרה״ק רבי נח מלעכאוויטש זי״ע: חולין של ת"ח' ,והובא ב'חוט המשולש')
שמלחשים בני ישראל זה לזה ,ומברכים אתה ,רבונו של עולם ,יודע היטב את
אחד את חבירו ,הקב"ה 'עונה' ומושיע החילוק וההבדל שיש בין היצר הרע ובין
כפי דברי ברכתם( .ד"ת מונקאטש ח"א ה״בשר ודם" .כי הנה היצר הרע אין לו אם ישוב מיד תקבלו ...היה הרה"ק רבי
אות קו). אשה וילדים ,היצר הרע אינו נושא עליו יצחק מווארקא זיע"א אומר :לכל סחורה
עול של דאגת פרנסה ,והעיקר -היצר יש עונה משלה ,בה הכל קופצים עליה,
הרע אין לו יצר הרע שיהא מסית אותו ואינם מקפידים כלל על טיב הסחורה.
כרחם אב על בנים :על הפסוק 'ה' שלא לציית ...כל אלו גורמים לו שהוא כיון שכלם רוצים ומשתוקקים לרכש את
הושיעה המלך יעננו ביום קראנו' יכול בנקל לקיים בשלימות את התפקיד הסחורה הזאת ,ואף אם אינה טובה והגונה
(תהלים כ י) ,המשיל הרה"ק רבי אליעזר שהטלת עליו ...לפתות את האדם כל כך .אולם ,שלא בעונה ,הלוקח מקפיד
מבורשטיין זיע"א משל ,למה הדבר דומה, לחטאים ...לא כן אנחנו ה״בשר ודם" ,יש ומדקדק ,בוחן וחוקר האם הסחורה
כפרי ירא חטא גדל את בניו בדרכי התורה, לנו אשה וילדים הצריכים למזונות ,יש טובה והאם כדאי לרכש אותה .אבל
כשהוא מביא לאחזתו מלמדים הגונים, לנו עול דאגת פרנסה מידי יום ביומו ,עול בשעת העונה הכל עובר לסוחר ,ואין כל
שיאלפום דעת ובינה .בהגיע בנו הקטן הקשה כקריעת ים סוף ,ובנוסף על הכל - הקפדה .בראש השנה ,בעונת התשובה,
לגיל חנוך ,חפש האב נואשות אחר מלמד עוד שוכן בקרבנו יצר הרע שמסית אותנו אין מקפידים כביכול מלמעלה ,ואין
ראוי שיזמן להתגורר באחזתו אך לשוא, שלא לציית ...מה הוא אם כן הפלא שלא מדקדקים בטיב הסחורה כלומר ,הקב"ה
לבסוף נואש והשלים עם הרעיון שבנו תמיד מצליחים אנו להתגבר עליו?... אינו בוחן ואינו מדקדק כל כך בטיב
הקטן יעבר להתגורר בעיר הסמוכה ,בה התשובה שהאדם עושה ,והעיקר שיעשה
ילמד עם נערים נוספים בני גילו .נסע תשובה ,ואם עושה תשובה מעומק לבו,
הכפרי לעיר הגדולה ,חפש מקום ראוי וכל מאמינים :אי' מהרה"ק החוזה "אם ישוב מיד תקבלו"( .בית יצחק)
עבור אש"ל ,אכילה שתיה ולינה ,ולבסוף מלובלין זי"ע מה שאנו אומרים (תפילת
ראש השנה תשפ”ז | ט
בס”ד
כדי שנוכל לתקוע ,ואז מקיימים אח"כ הכנה דרבה היחס מהשבת ,כמו שביארתי במקום אחר:
מצות חכמים שלא לתקוע בשבת ,מחמת מעשה בר"ה שחל להיות בשבת ,שעלה "מתנה טובה יש לי בבית גנזי" ,כי השבת
הגזירה דשמא יעבירנו( .נטעי גבריאל) בעל 'ישמח ישראל' מאלכסנדר על הבימה, מתיחס אל יחס העולם בכללה להשי"ת,
ואמר שצריכים להתכונן לתקיעת שופר, לא על יציאת מצרים כהמועדים בעצם,
ובעוד החסידים עומדים ותמהים מה בעילה רחוקה אכמ"ל .ויתגדל ויתקדש
במאור ושמש (רמזי ר"ה) ...ומה שאנו פועלים לתקיעת שופר בשבת ,ביאר להם הצדיק שמיה רבא! ועוקדים כולם עבור קידוש
בימי השבוע על ידי השופר יכולים לפעול תיכף :אל תחשבו ששכחתי ח"ו ששבת שמו יתברך .וכיון שכן ,הרי זה גופיה מה
בשבת קודש בלא שופר כנ"ל ...שגם היום ,אלא באמת הענין למה אין תוקעין שאין אנו תוקעים בראש השנה שחל
בלא שופר יכולים לפעול רחמים גדולים בשב"ק ,כי הוא מחמת גזירת חכמים שמא בשבת ,זה גופא עקידה רוחנית מופלגת
וחסדים טובים על כנסת ישראל. יעבירנו ד' אמות ברשות הרבים ,הא ניחא ומועיל לרצות אותנו ,כמו שמרצה זכרון
אם הכינו את עצמם לתקיעת שופר ואין שופר.
כשחל ר"ה בשבת הקב"ה בעצמו תוקע לטובה
תוקעין מחמת גזירת חכמים ,אבל אם לא
ובשם הר"ר בונים מפרשיסחא זי"ע (שיח
עשו הכנה הרי אי אפשר לתקוע בכלל,
שרפי קודש) ,על מה דאמרו חז"ל (ב"ק דכ"ח ,ב)
ולזאת צריכים מקודם לעשות הכנה דרבה
אונס רחמנא פטריה .אין הפי' שהוא פטור
יקרה מפנינים
שמך ואין אלו-ה מבלעדיך" ,ופרשתי בזה האסט א פארלאמענט ,די פארלאמענט מצא את מבקשו בבית מלמד מיחד,
כך ,שהנה לכאורה נפלא הדבר מאד ,שהרי זענען די צדיקי הדור ,דו מוזט זיי פרעגן, שנאות תמורת תשלום ראוי לגדל את
כיון ש'קדוש אתה ונורא שמך' ,כיצד שיך ווילסטו טוען חסדים געבן מיר דיר די הנער בביתו ,וכן ילמד את אוצרו ביחד
לבקש אצלך על עניני גשמיות – הלא פולמאכט אליין און די מוזט נישט פרעגן, עם שאר תלמידיו .הנער הסתדר יפה עם
דברים כאלו אין להם שיכות למלך גדול טאמער ווילסטו געבן דינים קענסטו שאר הילדים ,המלמד נהג עם תלמידו זה
וקדוש כמוך? המשיך הרבי ואמר :לזה בא נישט טון אן זיי" (רבונו של עולם ,יש באפן של 'שמאל דוחה וימין מקרבת',
המשך התפלה שאומרים להקב"ה" :אמת לך 'פרלמנט' ,הפרלמנט אלו צדיקי הדור כשלא למד כראוי ,הכהו בשבט מוסר ,לא
שקדוש אתה ונורא ,אך מה ביכלתנו ואתה צריך לשאל אותם ,אם רוצה אתה כן כשלא אכל את סעודתו ,אז היה מחבקו
לעשות שאין אלו-ה מבלעדיך ועל כן לתת לנו חסדים הנך יכול לעשות זאת בדברי פיוס ורצוי .תנאי התנה המלמד עם
מכרחים אנו לבקש ממך אף על ענינים לבד ואינך צריך לשאל אותנו אך אם רוצה הילד ,שבעת הלמודים יכנהו 'רבי' כשאר
אלו( ...ילקוט מאורי אור) אתה לתת דינים אינך יכול לעשות זאת הנערים ,ובשעת האכילה ,יקראהו 'אבא'
בלא ידיעתנו) ,סים ואמר" :אתה הראת כאחד מבניו .כעבר זמן פנה הילד למלמדו
לדעת כי ה' הוא האלקים ,אם אתה רוצה ואמר" ,אבא ,אמר נא לרבי שיחדל
מה שלא נהגו שלא לומר תשליך בר"ה שחל להיות לתת דינים -אין עוד מלבדו ,אינך לבד, להכותני כל כך בשעת הלמוד" .והנמשל,
רבינו הרה"ק רבי שרגא פייוויל מגריצא אלא צריך אתה לומר לנו ,אך לעושה סים רבי אליעזר ,כי תפלתנו בכל ימות
זי"ע אמר למה נהגו שלא לומר תשליך נפלאות גדולות – אם אתה רוצה לתת השנה היא ,שבשעה בה אנו מכריזים
בר"ה שחל להיות בשבת .דענין אמירת חסדים ,אז לבדו ,הנך יכול לעשות לבד. בימים הנוראים 'המלך' הינו בשעה שאנו
תשליך על הנהר היא כעין שאז"ל מושחין (שיח זקנים) קוראים אותו 'רבי' ,יתנהג עמנו כמו
את המלך על המעיין (הוריות יב) דבר"ה בשעה שאנו קוראים אותו 'אבא' .וזה
אנו ממליכין את הקב"ה עלינו ,ובאמירת 'ה' הושיעה' ,עכשו בשעה שאנו קוראים
התשליך על הנהר היא כעין משיחה, אין לנו מלך אלא אתה :בשנה אחת אותך' ,אבא' ,מבקשים ממך ,כשיגיע
ושם בגמ' אמרינן דמשיחת המלך היא קדם הימים הנוראים ,כשבאו החסידים 'המלך' ,הזמן בו נקראך 'רבי'' ,יעננו ביום
רק כשיש התנגדות על המלוכה .אבל אל הרה"ק רבי דוד מטאלנא זי"ע קראנו' ,שתנהג עמנו כמו אבא' ,כרחם אב
אם כולם מסכימים ואין התנגדות ,לא ופתקאותיהם בידיהם ,בעבור יזכירם על בנים'( .צדיק מה פעל)
צריך המשיחה .אם כן בשבת דכל דינין לשנה טובה לפני בורא כל עולמים ,נוכח
מתעברין מינה ואיהו אשתארת ביחודא הרבי לראות שרבם של הבקשות עוסקות
קדישא ,ממילא לא צריך המשיחה, בעניני גשמיות .אי לכך הסתגר בחדרו צדיקי הדור ממתיקים הדינים
ודפח"ח .וכאשר השמיעו דבר זה לפני והורה שלא יכניסו אליו אף אדם .לאחר ספר הרה"ק בעל ה'אמרי חיים' מוויז'ניץ
הגאוה"ק מוהר"י מקוטנא זצ"ל אמר זמן מה פתח את דלתו ואמר למקרביו: זי"ע ,שהרה"ק רבי יאשע מדז'ישיקוב
שראויים הדברים להרמ"ע מפאני. "התבוננתי במה שאומרים בנסח התפלה זי"ע אמר פעם ביום אחד מן הימים
(תפארת רבותינו בערכו אות צד ,עמ' לד) של הימים הנוראים – "קדוש אתה ונורא הנוראים בזו הלשון" :רבונו של עולם ,דו
י | ראש השנה תשפ”ז
בס”ד
למה צריך לתקוע בראש השנה בשופר לגמרי לעשות המצוה ,אלא שהוא מחויב
להמתיק הדינים ,הלא אפשר לעשות זאת רק שאין יכול לעשות מחמת אונס והקב"ה
זמן תיקון החטא הידוע
ע"י אכילת הקוגעל .השיב לו ,אין הכי נמי, עושה בשבילו .וזהו רחמנא פטריה .וזהו
ראש השנה שחל בשבת הוא זמן תיקון
כשחל ר"ה בשבת שאין תוקעין בשופר הפירוש י"ט של ר"ה שחל להיות בשבת -
החטא הידוע (ישמח משה)
אוכלין תמורת זה קוגעל .וכעין זה שמעתי שישראל אנוסין הם שאין יכולים לתקוע,
מפ"ק אאמו"ר ר' חזקי' פיש זצ"ל בסעודת הקב"ה תוקע בשבילם .וזהו יו"ט של ר"ה
שב"ק שחל בר"ה דיבר בקדשו בשם צדיק אם חל בשבת ,מפני שהשי"ת הוא נעשה
אי' באמרי אמת (ליקוטים) לבאר ,תקיעת
אחד ,שכשחל ר"ה בשבת ואין תוקעין בעל תוקע בשביל ישראל עם כל הכוונת
שופר וכו' שהיא חכמה ואינה מלאכה אלא
שופר ,מתי מכוונין כוונת התקיעות ,ואמר, המיוחדים בהם ויעלו זכרונם לטובה.
אמר רבא וכו' גזירה שמא יטלנו בידו וילך
שבעת שאוכלין הקוגעל אזי מכוונין כוונת והמליץ הרה"ק רבי לייבל אייגר (תורת אמת
אצל הבקי ללמוד ויעבירנו ד' אמות ברה"ר,
התקיעות. לר"ה ד"ה שבת הוא דף י"ב ע"א) .כשחל ר"ה בשבת
הנה אי' כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו
עוד מובא בספר לשמע אוזן :פעם חכמתו מתקיימת ,תקיעת שופר היא אף שמדין תורה רשאים לתקוע בשבת,
בליובאוויטש נתן ר' הלל מהומיל לאחד חכמה וזה שאינו תוקע בר"ה שחל בשבת תקנו חז"ל לבל לתקוע ,והוא על סמך
האברכים חתיכת קוגעל .אמר הלה ,אף מפני שחושש שמא יעבירנו ד"א הרי הוא זה הנרמז בדברי חז"ל (שבת יב' ).שבת היא
פעם אינני אוכל קוגעל ,אמר לו ר' הלל, ירא חטא ,וכיון שיראת חטאו קודמת מלזעוק' ,שאין צורך כעת לזעקה ,כי זהו
הייתכן שאינך אוכל קוגעל ,הרי אדמו"ר לחכמתו חכמתו מתקיימת וא"צ לשופר. הכח של קדושת שבת שלא ישמע בו שום
הזקן אמר שבאמצעות אכילת קוגעל בשבת זעקה ,כי ממילא נתקן הכל ורפואה קרובה
אפשר להמתיק את הדינים כמו באמצעות לבוא.
השופר בראש השנה .ואם תשאל מדוע לא
מסוגל לכתיבה וחתימה טובה
יאכלו קוגעל בראש השנה במקום לתקוע
בדברי שלום בשם סניגורן של ישראל
בשופר ,אמנם רואים אנו שכשראש השנה בראש השנה שחל בשבת תקיעת שופר ע"י שירה וזמרה
הרה"ק מבראדיטשוב זי"ע 'יום טוב של
חל בשבת אוכלים קוגעל ולא תוקעים הרב הצדיק רבי ברוך מגארליץ זצ"ל,
ראש השנה שחל בשבת' (ר"ה ד ,א) .כלומר,
בשופר אלא שזהו על דרך הצחות ,אבל אמר עליו אחיו הרב הצדיק משינאווא,
יום טוב הוא כשר"ה חל בשבת ,שכן בשבת
צחות של אדמו"ר הזקן ,אבל הענין הראשון כי הוא חד בדרא לבעל מוח .ועל שלחנו
אסור לכתוב פרט למקרים של פיקוח
אמיתי הוא( .אש המועדים תשרי) בשבת קודש לא היה רגיל לומר תורה,
נפש ,וא"כ בוודאי שבשבת לא יכתבו עלינו
והביא בספר ברכת אליהו (מהרה"ג ר' אליהו רק לפעמים נמלטו מפה קדשו איזה דברי
דברים רעים ,וכיוון דבת דינא – בטל דינא.
פישר זצ"ל) :במשנה .יום טוב של ר"ה כו' אין תורה מתוקים מדבש.
תוקעים בשופר (ר"ה כט ,ב) .ובספרי החסידות פעם אחת חל ראש השנה להיות בשבת,
מוסבר בכמה אופנים שהשבת עצמה וצוה בשלחנו לשורר הזמר (זמירות ליום השבת,
עונג שבת תחת השופר
עושה כל התיקונים שנעשים בשופר ,ועוד ד"ה שבת היום)" :מעבור דרך וגבולים ,מעשות
מובא בספר פרי ישע אהרן וז"ל :הרה"ק
ביתר שאת .ולכן נקרא יום טוב של ר"ה היום פעלים ,לאכול ולשתות בהילולים ,זה
ה'בית אהרן' מקארלין זי"ע ישב פעם בקרב
שחל להיות בשבת ,שאז הר"ה הוא יום טוב. היום עשה ה' ,שבת היום לה'" .ואמר ,כי
חסידיו כאשר דיבר להם :צדיקים קדמונים
נאמר בשם רבי'ס בצורה כזו :טשאלינט בראש השנה שחל בשבת מבואר בגמרא
אמרו שיש בכוח הקוגעל שאנו אוכלים
[חמין] יש בו כל הסגולות של תקיעת (ראש השנה כ"ט ע"ב) דאין תוקעין ,משום
בשבת ומועד בכדי לשבר ולהמתיק את
שופר ,וראיה לכך שר"ה שחל בשבת אין שמא יעבירנו ד' אמות ברשות הרבים.
הדינים .החסיד ר' אבא חיים שהיה תדיר
תוקעין ,והטעם כי יש 'טשאלינט' לכן א"צ ויש שכתבו הטעם משום שמא יתקן כלי
שולח את לשונו במליצה ,שאל תיכף אם
תקיעות .וסימנך 'שבת' נוטריקין שאלינט שיר (עיין מגן אברהם סימן תקפ"ח ס"ק ד') .ואמר,
כן הוא שקוגעל מבטל דין ,אמאי תוקעים
במקום תקיעות .מה פשר אמרה זו ,כנראה כי כל התיקונים שנעשו בכל ראש השנה
אנו בשופר בכדי להמתיק את הדין מלפני
יש בזה עמקות ורזין .אבל מצאתי כל זה על ידי התקיעות ,יש ביכולת לתקנם
מלך היושב על כסא דין ,די לנו בקוגעל
מפורש ב'שפת אמת' (לר"ה עמ' עה ,א ,ד"ה אשרי) בראש השנה שחל בשבת על ידי זמירות
שאנו אוכלים בראש השנה בכדי להעביר
"והנה הקב"ה נתן לנו הדרך להתפלל ע"י ושירות ותשבחות בסעודה להשי"ת ,שזה
את רוע הדינים ולהמתיקם .חייך ה'בית
קול שופר ,והוא קול מקנה שמיוחד לבנ"י, יעלה לפני הקב"ה ויתקן כל התיקונים כמו
אהרן' והשיבו ,אמנם כן בראש השנה שחל
כי הדיבור בא גם מתוך כלי הוושט בהי' תקיעת שופר.
להיות בשבת בו אין תוקעים בשופר אפשר
הגוף ,וקול מקנה הוא רק פנימיות הרוח
לצאת ידי חובה על ידי אכילת פשטידה וזה מרומז בחרוז הנ"ל" :מעבור דרך
ונפש ואין בו תערובות ,ולכן בש"ק א"צ
ולהמתיק בזה בממשות את כל הדינים כי וגבולים" ,על ידי טעם אחד יש בזה שאין
לתקוע בו' כי נפשות בנ"י מתעלין בש"ק
מנהג ישראל יש בכוחו לשבר ולנתץ את תוקעין בשופר בשבת משום שמא יתקן כלי
והוא יומא דנשמתין ולא דגופא ,לכן עונג
כל הדינים ולהפכם לחסד ורחמים. שיר ויעשה מלאכה .ומה יעשה בתיקונים
הגוף בשבת מצוה ,ולכן אמירת מלכיות
כיוצא בזה מובא בספר נועם שיח להרה"צ שצריכים להיעשות על ידי תקיעות שופר,
זכרונות שופרות בפה מהני" ,עכל"ק .הנה
מסאלקע זצ"ל :סיפר לי האדמו"ר ר' דוד העצה לזה "לאכול ולשתות בהילולים" ,זה
חזינן בפירוש הטעם שעונג הגוף בשבת
מקשאנוב זצ"ל (שנפטר בשנת תשמ"ו) שפעם יחשב כתקיעות שופר .אימתי הוא זה" ,זה
הוא מצוה כי הגוף מתעלה לבחי' נשמה
אחת דיברו שני צדיקים ,ואמר אחד היום עשה ה' שבת היום לה'" ,פירוש כשחל
ושוב סגי באמירת שופרות ,ועונג הגוף הוא
שהקוגעל בשבת הוא סגולה להמתקת ראש השנה להיות בשבת ,אז יש ביכולת
עינוג השבת במאכלי שבת וזה הטשאלינט
הדינים .ועל זה שאל לו חבירו ,אם כן הדבר לתקן הנ"ל על ידי זמירות ותשבחות .ודברי
במקום תקיעות.
פי חכם חן( .מקור חיים צאנז אות קע"ז)
ראש השנה תשפ”ז | אי
בס”ד
שהשטן יכול לפעול אצלו שיעבור עבירה. (ויק"ר פר' כ"ט ,ד) "בשעה שישראל נוטלין את
ובכח טענה זו מתהפך הכל לרחמים. שופריהן ותוקעין ,הקב"ה עומד מכסא דין
תקיעת שופר
וזהו "עומד מכסא דין" – מכסא דין גופא, ויושב על כסא רחמים” ,לכאורה מה שייך
כלומר ,התעוררות מדת הדין מביא את אצל הקב"ה כסא ,ומה שייך עומד ויושב?
הקב"ה לעמוד ממידה זו ולשבת "על כסא ברם ,תירץ ה"צמח צדיק" זי"ע ,באמת התעוררות קודם התקיעות
רחמים" .ככלותו לדבר ,נכנס ה"צמח צדיק" לַׂשבר את האוזן ,כי ביום
הכל הוא כדי ַ סיפר מרן בעל "אמרי חיים" זי"ע מויז'ניץ,
לתקיעת שופר .והוסיף ה"אמרי חיים" שיש הדין בא השטן לקטרג ,וכמעט שצד הדין כי פ"א בר"ה לפני התקיעות ,נכנס זקנו
לומר שמלכתחילה מתיישב כביכול הבורא מתגבר ,ח"ו ,על כך אמר הקב"ה כביכול, בעל "צמח צדיק" זי"ע מויז'ניץ לחדרו,
ית"ש מרצונו על כסא הדין ,כדי לתת מקום מי הביאני לשבת על כסא הדין ,והרי אנכי והתהלך אנה ואנה בהתרגשות גדולה.
להמלצה זו .ועוד התבטא ואמר" :דאס מקור הרחמים? אלא אם השטן פעל אצלי לפתע הכירו שינוי בפני קדשו .ה"צמח
ווארט איז קדשי קדשים"! והפטיר "אוי, להפוך את מידת הרחמים למידת הדין ,מה צדיק" זי"ע נתן את ידו על המזוזה ,ואמר:
יעשה כנגדו ילוד אשה? דבר פשוט הוא לכאורה הי' קשה לי מה שאמרו חז"ל
קול מבשר
התלמוד הירושלמי ,שערבוב השטן הוא אתה יודע ריבונו של עולם מדוע עברתי להרה"ק בעל מנחת אלעזר האדמו"ר
מחמת שחושב כי באה הגאולה .וכמו על המנהג המקובל? היה זה מפני שנכדי ממונקאטש זיע"א היה נכד "צבי נתן
שהביאו כן בעלי התוספות (ר"ה טז :ד"ה הקטן שכב על הרצפה והתחנן שאתקע דוד" ואהבו במיוחד וצבי הקטן נהג לשבת
כדי)" :פירש בערוך כדאיתא בירושלמי בשבילו תקיעה אחת בשופר .לבי נמס בחיק סבו בתפילת קבלת שבת .ובראש
'בלע המות לנצח' וכתיב 'והיה ביום ההוא בקרבי ,לא יכולתי לראות אותו בוכה ולכן חודש אלול בשנה האחרונה לחייו נפ'
יתקע בשופר גדול' -כד שמע קל שיפורא תקעתי פעם נוספת למרות שלא נהוג ב' סיון תרצ"ז ,לקח המנחת אלעזר את
זימנא חדא בהיל ולא בהיל וכד שמע תניין לעשות כך .וכאן הרים הרב את קולו: השופר כדי לבדוק אם הוא במצב טוב,
אמר ודאי זהו שיפורא דיתקע בשופר אבא ,כיצד תוכל לעמוד מנגד ולראות צבי נכח בחדר והתרגש מאוד לראות את
גדול ומטא זימניה למתבלע ומתערבב את בניך אהוביך שוכבים על הרצפה השופר ולשמוע את צליליו הוא ביקש
ולית ליה פנאי למעבד קטגוריא". וקוראים לך טאטע עוד תקיעה אחת! מסבו לתקוע תקיעה נוספת והסבא
וכבר כתב הרה"ק רבי צדוק הכהן מלובלין תקע בשופר גדול לחרותנו תקע בשופר הסכים בשמחה .מאז זה הפך לקביעות,
בספרו 'רסיסי לילה' (אות נא)" :וכן הוא המבשר על ביאת הגאולה השלימה! בכל יום מימי אלול לאחר התקיעות אותן
האמת דכל ראש השנה בעת תקיעת הלא אפילו אם לא הגיעה השעה כיצד תוקעים בחודש זה ,היה הסבא תוקע
שופר נתעורר למעלה מקצת משופר גדול תוכל לראות את ילדיך בוכים ולא תקיעה נוספת עבור נכדו .בערב ראש
דלעתיד וממילא הוא מתערבב לגמרי". לעשות דבר? באותה שנה התקיעה השנה בו לא תוקעים בשופר ,התאכזב
והוא על דרך זה שתקיעת שופר של בשופר התעכבה למשך זמן רב כל הקהל הנכד צבי כשלא שמע את תקיעות
ראש השנה הוא מעניין תקיעת שופר של בכו ללא הרף יחד עם הרבי(.גיליון נחלת השופר היום הוא ערב ראש השנה הסביר
לעתיד לבוא ,ולכן מתערבב ממנו השטן שדה ר"ה תשפ"ד) לו סבו היום לא תוקעים בשופר ,מחר
ואינו יכול לקטרג. בבוקר נתקע בשופר בבית הכנסת .הילד
וכתב בספר מי השילוח (מסכת ראש לא הבין וגם לא רצה לנסות להבין הוא
תקיעת שופר של ראש השנה צעק רקע ברגליו והתעקש עוד תקיעה
השנה) ,מאי משמע דהאי יובלא לישנא הוא מעניין תקיעת שופר של לעתיד לבוא
דדוכרא אר"ע כשהלכתי לערבי' הי' קורין מפורש בדברי רבינו המהר"ל אשר כתב אחת עוד תקיעה אחת .לאחר זמן סבו
לדוכרא יובלא ,הנה נמנה כאן שנים עשר (ר"ה יא" :):אם תתבונן בדבר זה ,יוכל התרכך לשמע הבכי של נכדו האהוב והוא
דברים נגד שנים עשר חדשים שבשנה, האדם לדעת סוד שופר של ר"ה שהוא תקע תקיעה אחת.
דוכרא יובלא הוא נגד חודש תשרי שבזה דומה לשופר שנאמר 'והיה ביום ההוא המנהג במונקאטש היה כי בראש השנה
החודש צריך האדם להבין כי הש"י יכול יתקע בשופר גדול' ,כי אשר תמצא לפני תקיעת השופר היה הרבי נושא
להוציא את ישראל לחרות עולם ולהראות השופר בתורה לא תמצא אלא בגאולה, דברים .לפני שפתח את דבריו ,ניגש
להם כי לא הי' משועבדים מעולם ולא או מה שיושיע הקב"ה את ישראל ...וכן המנחת אלעזר אל ארון הקודש פתח
משל עליהם מעולם רק הוא לבדו וכו'. אמרו חכמים ז"ל הרואה שופר בחלום אותו ואמר" :ריבון העולמים ,עלי לבקש
עיי"ש עוד דבריו הק' .ונזכה לגאולת יצפה לגאולה וכו' בפרק הרואה(ברכות מחילה ,כתוב בספרי ההלכה שלא לתקוע
עולמים ברחמים גדולים במהרה בימינו נו ):הרי לך כי השופר הוא הגאולה", בשופר בערב ראש השנה ,אך אני תקעתי
אמן כן יהי רצון. ועיין שם שהאריך בזה .וזהו עומק דברי ביום זה ,הוא החל לבכות וקרא :האם
בי | ראש השנה תשפ”ז
בס”ד
"תקעו בחודש שופר וגו' כי חק לישראל הוא" - שהוא מלא טירדות ,והרי אתה מלאך וגם האבין מיר א רחמנות'דיגען באשעפער!”.
חק לישני דמזוני
אתה רועד מפחד שמא הגיע יומך .נמצא (שרפי קודש עמ' קיד)
והרה״ק רבי נחמן מברסלב זי״ע כותב
שעצם הבהלה של השטן ,זהו לימוד זכות
בספרו "ליקוטי מוהר׳׳ן" (ח"ב סי׳ ח) פירוש
על בני ישראל :
נורא הוד בענין "חוק -לישנא דמזוני״ ,ותוכן
דבריו :כי כבר נודע מה שכתבו המקובלים מנהג ישראל ,אשר יסודו מרבותינו
כי כשחוטא אדם רח״ל נוטלת ממנו המקובלים ,לומר קודם תקיעת שופר
הסטרא אחרא את כל תורתו ותפילתו כח השופר לעקור שורשים רעים "למנצח לבני קרח מזמור" .אמר על כך
ולהעלות גם מי שביד הסט"א פעם כ״ק מרן אדמו״ר מגור שליט״א :הנה
וניזונת מהם ,ורק לאחר ששב בתשובה בליקוטי הרי"מ.שופר ראשי תיבות ש'ורש
ומקיש על שערי רחמים מתקיים בו "חיל בעת מחלוקת קורח ביקש משה רבינו ע״ה
פ'ורה ר'אש ו'לענה (פר' נצבים כט ,יז) .שופר ואמר לפניו יתברך (במדבר טז ,טו) אל תפן
בלע ויקיאנו מבטנו יורישנו אל" (איוב כ,
נעמט ארויס אללע געמיינע שרשים ( -שופר אל מנחתם ,ואיתא במדרש שם (במדב״ר יח,
טו) ,ומקיאה הא אחרא את כל מה שגזלה מוציא כל השרשים המכוערים) .שעל ידי שופר
ממנו בתחילה ומשיבה לו את מדרגותיו. י) שתפילתו היתה "אל תקבלם בתשובה",
של ראש השנה נעקרים כל השרשים ומכל מקום לבסוף ניצולו בני קרח על ידי
והדברים עתיקין. הרעים שבישראל. שהרהרו בתשובה כדאיתא בחז״ל (שוח״ט
והנה תיקון זה נעשה על ידי התפילות כעי"ז ,באהל שלמה ((תרפ"ד-תרצ"ה) עמ' ה, תהלים ,יח) ,ויש מכך לימוד עצום לדורות,
בראש השנה ,שבכח תפילותינו ובקשותינו העתקת מאמרים מהגה"צ ר' צבי מאיר שאפילו הירוד שבישראל ,שמשה רבינו
מוציאין אנו מידיהם את כל ה"מזונות" הכהן זצ"ל אבד"ק ראדמסק ,בנו של הרה"ק ע״ה איש האלקים בעצמו התפלל עליו
שגזלו מאתנו במשך ימות השנה .וזהו התפארת שלמה זצ"ל)) בשם היהודי הק' שלא יקבלו השי״ת בתשובה ,מכל מקום
שאמר הכתוב" :כי חוק -לישנא דמזוני ...ובאלו ימים הוא עת רצון ,ובפרט בראש אם שב בכל לבו אין יכולת למנוע ממנו
-לישראל הוא" ,כלומר :כל ה׳׳מזונות" השנה שאנו תוקעים בשופר .ושמעתי את שערי התשובה .ומטעם זה אומרים
שגזלה מאתנו הא אחרא במשך ימות בשם הרב היהודי זצלה"ה מפרשיסחא קודם תקיעת שופר "למנצח לבני קרח
השנה" ,לישראל הוא" -מוטל עליה שאמר ,שר"ת שופר הוא ש'ורש פ'ורה מזמור״ ,לעורר את בני ישראל על גודל
להחזיר אותם עתה לישראל ,כי כן הוא ר'אש ו'לענה ,הכוונה אפילו מי שנפל כ"כ כח התשובה שלמדים אנו מבני קרח ,לבל
ה״משפט לאלקי יעקב" : לסטרא אחרא ,אעפ"כ השופר יכול לעלות יתייאש שום אדם מישראל לשוב בתשובה
אותו... שלימה לפניו יתברך...
עוד רמז על שופ"ר ,מביא הט"ז (אורח חיים
'תקיעת שופר ורדיית הפת חכמה ואין עמה מלאכה'
סימן תקפה ס"ק ז) ועוד הביא ב'טור' ,וז"ל :רמז
הרה״ק מצאנז זי״ע בעל ה״דברי חיים" היה לדבר אין שטן ואין פגע רע ר"ת שופר ,פי' קדושת מנהגי ישראל
אומר :תקיעת שופר בלבדה לא סגי ,עיקר כשיש שופר אין פגע רע .וקשה היכא רמיזא הרה״ק רבי חיים מאטיניא זי״ע היה רגיל
ה"חכמה" בשופר הוא לקשר בין "תקיעת "אין שטן ,אדרבה להיפוך משמע ח"ו .ונ"ל להפליא את קדושת מנהגי ישראל ,באומרו
שופר" ל״רדיית הפת" ...היינו להשפיע דהוא ע"ד שמצינו במדרש ,שסמאל עצמו שגם מהמנהגים נבראים מלאכים ,ולא רק
לקהל עדת ישורון שפע של פרנסה לכל מלמד זכות על ישראל ,ואמר יש לך עם מהמצוות .והראיה לכך מתקיעת שופר,
ימות השנה ...זוהי אכן "חכמה" מיוחדת... כמלאכים כו' ,ע"כ אמר כאן "שטן ואין פגע שאנו תוקעים תשר״ת תש״ת תר״ת רק
(מאמרי ר"ה ד״ה וכתב ב״תפארת שלמה" רע" ,כלומר ,אף שהשטן שם הוא ,מ"מ אין מספיקא ,כדאתקין רבי אבהו בקיסרי (ר״ה
תקיעת שופר)" :תקיעת שופר ורדיית הפת פגע רע ,כי הוא עצמו נהפך לטובה ,ממילא לד ,א) ,ואף על פי כן אומרים אנו ביהי רצון
חכמה ואין עמה מלאכה (ד"ה כט ,ב)... הוה כאלו אינו שם כלל והוה שפיר "אין שאחר התקיעות שהמלאכים היוצאין מן
כאשר מתעורר עולם החכמה ממילא שטן". הקשר״ק ,מן הקש״ק ומן הקר״ק ,ימליצו
יורד כל השפעות טובות ופרנסה טובה טוב בעדנו ,הרי שגם ממנהגי ישראל
לכלל ישראל ,וזה שעולה שניהם בקנה נבראים מלאכים.
אחד -תקיעת שופר ורדיית הפת חכמה, שופר ממשיך בני חיי ומזוני
כי כאשר מתעורר עולם החכמה על ידי אי' מהרה"ק מרוזין זיע"א ,עלה אלקים
תקיעת שופר ,יורד גם כן השפעות טובות, בתרועה ה' בקול שופר ,זמרו לאלקים זמרו בהלת השטן ,היא עצמה לימוד זכות על ישראל
רמז ל״רדיית הפת" ...על ידי עולם החכמה וגו' (תהלים מז ,ו-ז) בעת תקיעת שופר הוא עת הרה"ק רבי יצחק מווארקא זי"ע אמר
שנתעורר בתקיעת שופר יורדים כל רצון גדול ,ובשעת התקיעות יכול לפעול שכששומע המקטרג את קול השופר והוא
השפעות על השנה הבאה" .עכלה״ק. ישועה עבורו ועבור בני ביתו .וזהו מ"ש נבהל ,שואל אותו מיכאל המלאך ,מה לך
והוסיף בספרו (מאמרי יום הכיפורים ד"ה תניא): דוד המלך ע"ה' :עלה אלקים בתרועה', כי התבלבלת? אומר לו השטן ,אני מפחד
"כי זה ההידור ותפארת להשי״ת כשבני מדת הדין עולה ומסתלקת כשתוקעים שמא הגיע הסוף שלי .אומר לו מיכאל שר
ישראל יש להם פרנסה בכבוד ועוסקים בשופר ,ה'’ בקול שופר' ,ובמקומו באה ישראל ,אהה ,אתה הוא מלאך ,וכשאתה
בתורה מתוך הרחבה" ...ומפרש שם בזה הוי"ה שם הרחמים' ,זמרו לאלקים זמרו' מתיירא שמא הגיע סופך אתה מתבלבל
סמיכות הבקשות בברכת המזון :הרחמן עד שגם מדת הדין מזמרת ומסייעת שיהיה כ"כ ,והנה בני ישראל קרוצי חומר ,שהם
הוא ישתבח לדור דורים ויתפאר בנו שנה טובה לישראל .ואילו היו יודעים איזה מלאים פחדים ובהלות כל השנה ,כמ"ש
לעד ולנצח נצחים -הרחמן הוא יפרנסנו עת רצון היא בשעת תקיעת שופר ,היינו בתפילת רבי אלימלך שכל העוונות הם
בכבוד ...כי אכן כשמתפרנסין בני ישראל מחזיקים את הזמן הזה בשתי ידים כדי מרוב התלאות והצרות ,ואיך אתה בא לדון
בכבוד זוהי תשבחתו ותפארתו יתברך... שלא יעבור. אדם שלא התפלל מנחה בכונה לאחר
ראש השנה תשפ”ז | גי
בס”ד
– מקרוב (ספרי ריש פרשת האזינו) .ובזה יובן: מעלה יתעוררו ויחפזון וחיל ורעדה יאחזון בעטרת ישועה (מהרה"ק ר' יושע מדז'יקוב זיע"א,
"כי אתה שומע קול שופר" -רצונו לומר באם יאמר לפניהם רק התיבות הללו 'הנה פרשת שופטים ,יב) ...נודע אשר ע"י כח השופר
מרחוק ,לצדיק" ,ומאזין תרועה" -היינו יום הדין' המה אינם צריכים לכל האריכות, ממשיכין בני חיי ומזונא ,כי שופ"ר נוטריקון
לבעל תשובה ,מקרוב .וקשה הא הוא היפך כמו לבני אדם .וע"ד 'הודו לד' קראו בשמו' פקידת שרה רחל וחנה רומז על בנים ,גם
הטבע? ומשני באמת "מאין דומה לך" בזה, היינו לפני בני ישראל די באם רק קוראים ממשיך חיים בסוד שופר מאריך [ר"ה
מצד רחמנותו .וק״ל .ודברי פי חכם חן". בשם ה' אז קמים להודות ,אבל 'הודיעו כו ע"ב] רומז על המשכת חיים באריכות
עכלה״ק. בעמים עלילותיו' באם רוצים שהעמים ימים ,גם נאמר רחמנא אמר תקע"ו [ר"ה
ופירוש יקר זה הובא גם בקצרה בפרי יודו צריכים לחשוב לפניהם באריכות טז ].אשר תקע"ו עולה עוש"ר ,גם נאמר
מגדים (סי׳ תקצב א״א סק״א)" :שמעתי בשם עלילותיו של השי"ת .כן המלאכים למעלה ובאו האובדים בארץ אשור [ישעי' כז יג]
הגאון רבינו חיים כהן ראפפורט ז״ל אב״ד די לפניהם הכריז הנה יום הדין ,וחיל [הרומז על טוב ועשירות כי אשו"ר מלשון
דק״ק לבוב והגליל" :שומע קול שופר" ורעדה יאחזון ,עכד"ק( .תפארת ישראל אות לה) חיזוק .ועיין לעיל בפרשת פינחס מאמר
פשוט -צדיק מעיקרא" ,ומאזין תרועה" - א] כנודע מדברי מרן זצ"ל [עיין באמרי
בעל תשובה ,לבו נשבר ,יותר מקרוב ,על נועם מועדים ח"ג במאמרים לט"ו בשבט
דרך האזינו השמים ותשמע הארץ -האזנה 'הטוב ומיטיב לרעים ולטובים' -שמעתי ד"ה אמרו חז"ל] ,הרי אשר בכח השופר
מקרוב שמיעה מרחוק (ספרי שם)" ,ואין מזקני הקדוש החידושי הרי"ם זצ"ל בשם ממשיכין כל הג' טובות עולם הזה וכנ"ל.
דומה לך" -מלך בשר ודם אין משתמש הרבי ר' בונם זצ"ל פירוש על 'הטוב ומיטיב
בכלים שבורים .דברי פי חכם חן": לרעים ולטובים' ,אלו שלפעמים המה רעים
ופעמים המה טובים( .שפתי צדיק נח אות י') שופר נוטריקון אין שטן ואין פגע רע,
ואי' מהרה"ק ר' צדוק הכהן וכמה צדיקי
הדורות זיע"א שפירשו :השי״ת שומע את ותבות אלו בגימטריה תשרי ,להורות
עומק שבירת לבו של איש ישראל ,אף שבחודש תשרי אין כח לשטן לקטרג על
כשהוא טמיר ומכוסה עמוק עמוק בתוך 'וכל מאמינים שהוא עונה לחש' -ב"טיש" ישראל ,מפני שהם מלאים מצוות בכל
שערך פעם בראש השנה הרה״ק רבי החודש כולו( .זכר דוד)
לבו של אדם עד שאינו מרגיש בו כלל...
גם קול "תרועה" כזאת שומע השי״ת... יעקב אריה מראדזימין זי״ע פירש ואמר:
והנה שמיעת קול שכזה -אין שום מלאך הכל מאמינים ויודעים כי כאשר מתרבה
ושרף יכול לעשות כן ,רק השי״ת בכבודו הקטיגוריא לפניו יתברך ביום הדין ,מה האותיות אחר שופר כמנין שכרך הרבה
ובעצמו ...וזהו "ואין דומה לך"... ״עונה״ להם השי״ת? הוא צועק ואומר: מאד ,שהתשובה הופכת זדונות לזכויות.
זאלל זיין שטיל ,״לחש״ שיהיה כאן... (בן איש חי)
שקט...
‘ואין דומה לך שתעשה קידוש החודש על פי בניך’
ראיתי בפירוש המחזור דראש השנה
'כי אתה שומע קול שופר ומאזין תרועה אמרות טהורות בתפילת ר"ה
חידוש פלא ,בברכת שופרות מסיימים
ואין דומה לך' -הרה״ק רבי יעקב יוסף הכהן
'כי אתה שומע קול שופר ,ומאזין תרועה
מפולנאה זי״ע ,תלמידו של הבעש״ט ,כותב
ואין דומה לך' ,היינו שהקב"ה שומע לקול "זכרנו לחיים" -מרן הלב שמחה מגור זי״ע
בספרו "תולדות יעקב יוסף" פרשת פינחס
תקיעותנו בשופר ,ומאזין לתרועתנו ,ואין היה מרגלא בפומיה" :וכתבנו בספר החיים
(אות ב) בזה הלשון" :שמעתי בשם חכם
דומה לו ית' ,וצריך להבין מה שייך לומר למענך אלקים חיים" ,ישנם יהודים שלא
ספרדי בנוסח תפילת ראש השנה :כי אתה
כאן 'ואין דומה לך'? הרי גם אנשים שומעים חיים בהאי עלמא עבור עצמם כלל ...כל
שומע קול שופר ומאזין תרועה ואין דומה
שופר ותרועה? ואין לומר שהכונה שאין חייהם אינם אלא למענו יתברך ...לקדש
לך ,דאין לו שחר כלל .ואמר ,דמצינו מידת
עוד אלוה אחר ששומע קול שופר ,כי אחד שמו יתברך בעולם ...לעשות רצונו בלבב
הקב״ה היפך מידת בשר ודם ,כי מלך בשר
אלקינו בשמים ובארץ ,וכי זאת מה שאנו שלם ...על זה מבקשים אנו :רבונו של
ודם שהיו לו ב' עבדים ,אחד עובד המלך
באים להודיע כעת שאין עוד מלבדו ית’? עולם ,במטו מינך כתוב אותנו בספר הזה
מנעוריו ולא נמצא עולתה בו כי ישר הוא
וכתוב בפירוש המחזור להרוקח ורבי יהודה של אלו שחיים רק למענך" ...בספר החיים
בעבודת המלך ,ועבד השני מרד במלך
החסיד והראשונים[ ,מחזור הדרת קודש] למענך"...
ואחרי זה חזר בו ונעשה עבד נאמן ,בוודאי
'ואין דומה לך שתעשה קידוש החודש
אהבת המלך לזה העבד הנאמן מנעוריו
על פי בניך' .כי הנה אנו תוקעים בשופר
יותר שלימה אהבתו מאהבת העבד שמרד
בר"ה ,ולבד מזאת מבואר בגמ' שבכל ראש 'ונתנה תוקף קדושת היום' -הרה"ק רבי
בו תחילה.
חודש ,לאחר שקבלו עדות החודש וקדשו שרגא פייוויל מגריצא זי"ע אמר פעם אחת
את החודש ,הן אם מלא הן אם חסר ,היו מה שאין כן מידת הקב״ה אינו כך ,שאוהב בדרשה בר"ה לפני התקיעות בהתעוררות
תוקעים בשופר ,וכמבואר בגמ' סנהדרין יותר לבעל תשובה מצדיקים גמורים, גדול בפיוט ונתנה תוקף ,אשר לפני דרי
דף מא 'ובשיפורא ידע בחד שיפורא וכדאיתא (ברכות לד ,ב) מקום שבעלי תשובה מטה בני אדם צריכים להאריך כ"כ עד
אמר דטעי בתרי שיפורא לא אמר דטעי'. עומדין אפילו צדיקים גמורים אין יכולין שיתעוררו היינו לחשוב ולהגיד תוקף
ופרש"י' :שיפורא -שופר היו תוקעין לעמוד. קדושת היום כי הוא נורא ואיום ובו תנשא
בקידוש החדש ,ביום שהוא מתחיל ,הן והנה בספר של״ה כתב דצדיק גמור נקרא מלכותך ,ויכון בחסד כסאך וכו' וכו' ,והשי"ת
מלא הן חסר ,וזה לא שמע את השופר'... "שופר" ,ובעל תשובה נקרא "תרועה" ,עיין הוא דיין ומוכיח וכו' וכותב וחותם ,ובשופר
שם .והנה שמיעה -הוא מרחוק ,האזנה גדול יתקע וכו' וכו' .אבל המלאכים דרי
די | ראש השנה תשפ”ז
בס”ד
זה שנאוי לפני המקום משוקץ ומרוחק הולך ,והשיב שהולך להגביה מה שהשליך עולמות עליונים מתנהגים כפי החלטת בית דין של מטה
ותועבה ,והיום הוא אהוב ונחמד קרוב וידיד, הרבי ,ולא לבד בדרך צחות אמר כן אלא וזהו פירוש הברכה 'ואין דומה לך',
וכן אתה מוצא שבלשון שהקב"ה מרחיק שכן הוא באמת. שהקב"ה מסדר את הזמנים מדי חודש
החוטאים בה מקרב את השבים בין יחיד בחודשו כשהוא שומע קול שופר בית דין
בין רבים ,שנאמר והיה במקום אשר יאמר כשמחדשין החודש ,ועי"ז מקבל קידוש
להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי, החודש ,וכמו כן בחודש תשרי ,הקב"ה
ונאמר ביכניהו ברשעתו כתבו את האיש מסדר כסאות למשפט על הצד שבני
בין כסא לעשור ישראל יקדשו את החודש ,ואם נתגלה
הזה ערירי גבר לא יצלח בימיו ,אם יהיה
כניהו בן יהויקים מלך יהודה חותם על שהיה אלול מעובר ,מבטלים סדר הכסאות
יד ימיני וגו' ,וכיון ששב בגלותו נאמר י' ימי תשובה כנגד י' הדברות
ומסדרין אותו למחר .הקב"ה אומר לבית
בזרובבל בנו ביום ההוא נאם ה' צבאות אי' בתנא דבי אליהו (זוטא ,פ' כ"ב) 'מפני מה דין של מעלה 'אני ואתם נרד לבית דין
אקחך זרובבל בן שאלתיאל עבדי נאם ה' הקב"ה מצוי להם לישראל באלו הימים של מטה' ...ועל זאת אנו מברכים 'כי
ושמתיך כחותם. שבין ראש השנה ליום הכיפורים ,כנגד אתה שומע קול שופר' ,ששומע לקול
עשר נסיונות שנתנסה אברהם אבינו וכנגד התחתונים לציית לדברי הלל וחבריו ,ובזה
עשרת הדברות שקבלו בסיני'. 'אין דומה לך' ,שכל סדר הנהגת העולם
מקורות:
הוא שהתחתון שומע לעליון ,ואין דומה לו
(ספרים קדושים ,גיליונות ,אור מופלא ר"ה תשפ"ד ,יין ובשם הבעש"ט אי' ,בימים ההם ובעת
להקב"ה שהוא עליון ושומע לקול שופר
ישן מכמה שנים ,מתיקות ועוד .תשואות חן חן להני גברי ההוא נאום ה' יבוקש את עון ישראל ואיננו
של התחתונים .וכן בשופר של ר"ה ,הוא
מזכי הרבים ויזכו להרבות ולהיטיב ומן השמים יתברכו וגו' כי אסלח לאשר אשאיר .יש להבין:
עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים.
בכל הטוב) מאחר שיסלחו לישראל כל עונותיהם למה
אך יתרה מזאת יש בר"ח ענין של שמיעה
יבוקשו העוונות ? והתשובה היא כי :השב
בקול שופר של חכמי ישראל ,לא רק
מאהבה זדונות נעשו לו זכיות (יומא פ"ו ב'),
שעוררו רחמיו כמו בשופר של ר"ה ,אלא
ואם כן יקבלו ישראל שכר גם על זדונותיהם.
שקבעו כך וכך יהא ,והקב"ה שומע לקולם.
לפיכך יבוקש אחרי העוונות שלשעבר כדי
כביכול' .ואין דומה לך'( .מתוך שיעור הרב רייזמן
עובדות צדיקים להרבות שכרן של ישראל .זהו" :יבוקש את
יום רביעי ד תשרי תש"פ)
עון ישראל" בשביל להרבות שכרן דוקא
צדיקי הדור מלמדים זכות משום "ואיננו" – שיהפכו לזכיות .ולכן ובשיח שרפי קודש הביא בשם האדמו"ר
פעם אחת ביום ראש השנה קודם תקיעת אומרים מעביר ראשון ראשון ולא נאמר מסאכטשוב (בעל אבנ"ז) זי"ע שאמר למה
שופר ,ברח רבינו הקדוש ר' זוסיא מבית "מכלה" את החטאים דאולי יעשה תשובה לא נתייסד פייט על ליל ר"ה על כי מחבר
מדרשו ויצא לחוץ פתאום ,ושם באמצע מאהבה ויעשו זדונותיו לזכיות. הפייט הי' ר"א הקליר והכל עפ"י רוה"ק כמו
הרחוב פגש בילד עני אחד נער השלוח שראה השירה בשמים שאומרים המלאכים
ונעזב ערום ויחף ורעב ,ואמר הרב אל בקדושה כן יסד וחיבר הוא למטה זה הי'
הנער הכי אין אתה מתקנא בנער כמוך מן באחת מן השנים בעת שאמרו סליחות יכול להיות בלילי יו"ט אחרים אבל בליל
אומות העולם ההולך לקראתך שהוא יש בבית מדרשו של הרה"ק רבי פנחס מקאריץ ר"ה הא אין מקדשין החודש בלילה ולא
לו כל טוב ואוכל ושותה ומלובש היטב. זי"ע ,סובב לפתע הרבי את ראשו אל עבר ידעו המלאכים לומר שירה של יו"ט .וגם
והשיב הנער יהי לי אשר לי ,ואני בעזרת קהל המתפללים כשהגיעו לומר את אינם אומרים שירה בשעה שספרי החיים
השם יהודי אנכי ומאמין בה’ .והלך תיכף הסליחה 'עננו' ,פתח ואמר" :משל למלך והמתים מונחים לפניו כמו שאמרו בגמ'.
אל בית המדרש ,ובאלו הדברים הלך ללמד שהיה יוצא מארמונו אל אזרחי המדינה ע"כ לא חיבר פייט על ליל ר"ה כיון שלא
זכות על בני ישראל קודם התקיעות ,וצעק פעם אחת בשנה לשמע את בקשות העם ראה היאך ובאיזה אופן המלאכים אומרים
ואמר :רבונו של עולם מי כעמך ישראל, ולהבחין בצרכיהם ,נתיניו של המלך שהיו אז שירה אח"כ מצאתי שכן כתוב בס'
הנה זה הנער עני ורעב ומחוסר כל ,ואף באמתחתם בקשות רבות טכסו עצה כיצד הקה"י וכן בכל בו בשם המדרש שכשרצה
על פי כן מקבל עליו הכל ואינו רוצה יספיקו לומר את כל משאלותיהם בזמן כה ר"א הקליר לייסד הפייט עלה לרקיע ושאל
להחליף אמונתו .ועל ידי לימוד זכות זה קצר עד שגמרו בדעתם לומר בקול אחד למיכאל היאך המלאכים שוררים והראוהו
נפתחו שערי רחמים על כל ישראל ,זי"ע בבוא המלך" :המלך עננו ,המלך עננו" אמר וכן יסד הוא עפ"י א"ב.
(זהב המנורה (ראש השנה) -הרה"ק ר"ר משולם הרבי :כן הוא עכשו כשמלך בשדה מאזין
זוסיא מהאניפאלי זי"ע) לקולנו ,עצתנו היא לומר 'עננו עננו' ובכך
ימלא כל משאלותינו (לקוטי אמרי פנחס אות נ).
מצוות התשובה תשליך
יהודי מתוק אתה ,מתוק כדבש כתב הרמב"ם (הל' תשובה פרק ז הל' ו) וזה
מסופר ששנה אחת לא היה להרה"ק בעל לשון קודשו :גדולה תשובה שמקרבת את
מגביה העבירות
ה'תפארת שלמה' מראדומסק זי"ע דבש האדם לשכינה שנאמר שובה ישראל עד
הביא בשם משמואל (שמיני) .מספרים על
בליל ראש השנה .קידש ובצע על הפת, ה' אלקיך ,ונאמר ולא שבתם עדי נאם ה',
הרה"ק מראפשיץ זצללה"ה שהלך ר"ה
התפוח לפניו ודבש אין .הביט סביבו וראה ונאמר אם תשוב ישראל נאם ה' אלי תשוב,
לתשליך ופגע בהרבי מלובלין זצללה"ה
יהודי יושב בסוף השולחן .יהודי שכל כלומר אם תחזור בתשובה בי תדבק,
בחזירתו מתשליך ,ושאלו הרבי אנה אתה
יהדותו מתבטאת בכך שהוריו יהודים. התשובה מקרבת את הרחוקים ,אמש היה
ראש השנה תשפ”ז | וט
בס”ד
ואיני מבין למה גם לרעה יפסול ,שאלו שמעתי מפי הרב ישראל פרידמן ה' ירחם .לא תורה ולא יראה ,לא מצוות
החוזה ויש לך אתה תירוץ על זה ,ענה מעדג'וועיר ומנשסתר ,נכד צדיקי בית ולא מעשים טובים .הסתפח ,כדי לאכול...
הילד כי קרוב שמעיד לרעה על קרובו הוא טשורטקוב ,ששמע מפי איש נאמן, ה'תפארת שלמה' נטל את התפוח וקם,
בכלל לא בן אדם ,והכתוב אומר ועמדו שני שהחפץ חיים זצ"ל הורה לעיין בספר רץ אל היהודי .נטל ידו וחפן אצבעותיו
האנשים ,שהעדים צריכים להיות אנשים, קדושת לוי בפרוס הימים הנוראים ,באמרו סביב התפוח ,וקרא" :אח ,איזה יהודי
מיד נתלהב החוזה ואמר מי לנו קרוב כמו שבימי הדין אנחנו צריכים להמלצת זכותו מתוק אתה ,מתוק כדבש ,והתפוח -תפוח
השי"ת ,ובודאי שלא יוכל להעיד עלינו של הקדושת לוי זצ"ל( .הגה"צ רבי אלחנן היילפרין בדבש!" והעתיר" :יהי רצון לפניך שתחדש
שום רעה ,ומיד נכנס לתקיעות( .הרה"ח ר' זצ"ל (שליט"א) אבד"ק גולדרס גרין "יפה עלינו שנה טובה ומתוקה כדבש!"
יאיר שוורצמן הי"ו "יהי אור") שיחתן")
כתיבה וחתימה טובה עם כל המפרשים
חסידים מספרים שפעם ניגש החסיד הרה"ק רבי דוד מלעלוב זי"ע לקח לביתו שח הגה"צ רבי אליעזר דוד פרידמן זצ"ל:
המפורסם הרה''צ רבי מרדכי ראקוב זצ"ל אל ילד קטן שקראו לו איציקל [הרה"ק רבי "הגאון רבי שמואל שמעלקא זצ"ל אב"ד
רבו הרה"ק ה'חוזה' מלובלין זי"ע בראש יצחק מווארקא זי"ע] ,שנתייתם מאביו סעליש בעמח"ס צרור החיים ,היה דרכו
השנה ,והודיע לו בשמחה שנעשו היום ואמו וגידלו וחינכו כבנו ,כשהגיע ערב לברך בימים קדושים אלו "א כתיבה
נסים ונפלאות לכלל ישראל .שאלו הרבי ראש השנה וחסידי החוזה מלובלין שכרו וחתימה טובה מיט אלע (עם כל ה )-מפרשים,
לפשר כוונתו .השיב החסיד בחכמה, עגלה לנסוע לרבם ,נפרד הרה"צ מהילד אויך מיט דעם (גם עם ה' )-פני יהושע'."...
שתקנו המקובלים לומר לפני התקיעות המאומץ ואמר לו איציקל אתה לא תיסע "הדיין מקאסוב" (בספרו בית פנחס לקוטים אות
פרק מ"ז שבתהלים "למנצח לבני קרח אתנו ללובלין כי יש שם דוחק גדול ויכולים כא) פירש דבריו עפ"י דברי הרה"ק ה'שר
מזמור" ,ואלמלי היו קובעים לומר פרק לרמוס אותך ,ועוד כי בבואך אתי לבי כל שלום' מבעלזא זצ"ל על מאמרם ז"ל (ברכות
קי"ט ,לא היו מצליחים לתקוע בשופר הזמן להשגיח עליך ,ותהא כל תפילתי ז" ).אל תהא ברכת הדיוט קלה בעיניך" שאף
מחמת אריכות פרק זה בתהלים... בר"ה מבולבלת ,ולכן תישאר הפעם בבית. שהעיקר הוא לברך את ישראל שיוושעו
והגם שבפשטות נראים דבריו כמילתא הילד לא ענה להרר"ד כלום ,וכאשר כל בהשפעות קדושות ברוחניות בתורה
דבדיחותא בעלמא ,אך כבר הסבירו החסידים וגם הרר"ד עלו על העגלה, ובמצוות שזהו עיקר תכליתו של האדם ,עם
שהצפין והסתיר בדבריו סוד עמוק מאד .כי קפץ איציקל ותלה את עצמו על דף אחד כל זה 'אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך'
פרק קי"ט מדבר על תמימי דרך ושלימות שיצא מאחורי העגלה ונסע אתם בדרכם כלומר גם ברכה על גשמיות לא יהיה קל
האדם לדרוש את ה' בכל לבבו ומאודו, ואף אחד לא ידע מכך כלל ,ורק כשהגיעו בעיניך לברך עכתוד"ק ,והנה ידוע שהאדם
ויהיו אבריו וגידיו משועבדים להשי"ת, לאיזה תחנת ביניים ,וירדו כולם מן העגלה הזוכה לקדש רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו
שעיניו לנוכח יביטו ורגליו ירוצו לבית בחנו בו ולקחו אותו בתוך העגלה. לעבודת השי"ת אזי ממילא נעשה בריכה
המדרש ללמוד תורה .ואם היו אומרים בבואם ללובלין אמר לו הרר"ד שבהיות עליונה להשפיע לאחרים השפעות לרוב,
כל זה לפני התקיעות היו המקטרגים ויש כאן דחיפות עצומות ולא יוכל למצוא והוא בבחינת דוכרא ,ואז זוכה לשפע טוב גם
מתעוררים לטעון שיבדקו בפנקסי ישראל אותו בין המון האנשים ,על כן מצווהו בגשמיות ובעניני העולם הזה שהיא בחינת
אם קיימו אלו מה שהם אומרים בעת כזאת, שתמיד יחזיק באבנט שלו וכך יהיה צמוד נוקבא ,והנה ידוע שהלבנה מקבלת אורה
ומי יוכל לעמוד בדקדוקי המשפט .לכן נס אליו תמיד. מהשמש .וזהו שבירך "כתיבה וחתימה
גדול הוא לכלל ישראל שאומרים הפרק טובה עם כל המפרשים" וכמו שכתבו
ביום א' דר"ה אחרי תפילת שחרית יצא
של לבני קרח מזמור המזכיר את בני קרח הספה"ק שמה שאנו מתפללים ליכתב
החוזה מביהמ"ד ולא חזר לתקיעות ,וחיכו
שנתבצר לה מקום בגיהנם ,והיו עומדים בספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה וכו'
עליו זמן רב למאד ועדיין לא הגיע ,והדבר
ומוכנים בדיוטא התחתונה לרדת חיים היינו ברוחניות ,שניוושע בכוח"ט בענינים
עורר דאגה רבה בין החסידים ,עד שקבעו
שאולה לאבדון וברגע האחרון השכילו רוחניים ,ועל זה הוסיף אפילו עם ה'פני
ואמרו שהרר"ד מלעלוב יכנס אל הרבי
לחזור בתשובה על ידי קבלה גמורה ורצון יהושע' על פי מאמרם (ב"ב עה" ).פני יהושע
וישאל אותו למה אינו נכנס לביהמ"ד
אמת לחזור אל ה' ,וזה יעורר עלינו זכות כפני הלבנה" כלומר שנקבל שפע ברכה
לתקיעת שופר .גם הילד איציקל נכנם עם
במרומים שגם אנו נזכה לחזור ולהתקרב והצלחה גם בגשמיות ואז יהיה הכתיבה
הרר"ד ואחז באבנטו ,אבל החוזה כלל לא
אליו יתב"ש( .באר החיים ,ירח האיתנים עמ' קסח) והחתימה עם כל המפרשים בגוף ובנפש על
הפנה את ראשו לתלמידו הרר"ד ,ורק שאל
כל ישראל אמן.
את הילד איך קוראים לו ,וענה שקוראים
לו איציקל ,שאלו החוזה ואתה לומד הוסיף הגרא"ד :עוד י"ל עפ"י דברי הרה"ק
תקיעות של דינרי זהב... משהו ,ענה שהוא לומד הסוגיא שקרוב רבי ישכר דוב מבעלזא זי"ע שאמר ,שלימוד
בחקל יצחק (פ' ראה ד"ה ושמעתי ,דף ס"ה פסול לעדות ,ושאלו החוזה ולמה הוא בספר 'פני יהושע' מסוגל לשמחה .ולכן
ע"ג) שמעתי ממאמו"ר [ה"אמרי יוסף" פסול ,ענה הילד שכן הקרוב יכול להעיד בירך שיהיה שנה טובה בכל העניינים
מספינקא] זצללה"ה ,שכאשר רבינו הקדוש שקר כי רוצה לעשות טובה לקרובו ,שאל אפילו עם ה'פני יהושע' שיהא שנת ששון
מלובלין זצוק"ל זי"ע הלך לתקוע בר"ה אותו החוזה האם הכל מובן לו כאן או האם שמחה אכי"ר .מפי הגה"צ רבי אליעזר דוד
פעם אחד ,עמד הבדחן שלו בדרך הליכתו, יש לו קושיא בגמרא ,ענה הילד שבאמת פרידמן זצ"ל (אור לישרים ר"ה תשפ"ב)
ושאלהו :מה יתקע רבינו? ,והשיב לו :מה קשה לו על מה שאמרו קרוב פסול לעדות
רצונך שאתקע? ,והשיב הבדחן" ,שיתקע בין אם אמר לטוב ובין אם אמר לרעה,
זט | ראש השנה תשפ”ז
בס”ד
הרבי בתמהון" :מה הנך עושה פה? וכי אין חביתין גדולים מלאים דינרי זהב לישראל",
אתה צריך להיות אצל הרבי מדז'יקוב"?
אמונת צדיקים
ואמר לו רבינו ,שכן יעשה.
אמר לו רבי אליהו את מחשבותיו שהובילו
לאחד מחסידי ראזוואדוב שנקרא ר' אליהו
אותו להחליט כך .כראות הרבי את הדבר,
ווינער ,היה פונדק בבעלותו ובכל פעם
איך מותר חסיד על בנים והכל על מנת כ"ק אדמו"ר מסלונים זצ"ל [שליט"א] בעל
שהיה מגיע לאותו אזור אי מי מצאצאיו
שלא תפגם גחלת אמונתו ,התרגש ואמר "נתיבות שלום" סיפר לי פעם בפרטות:
של הרה"ק רבי נפתלי מראפשיץ זי"ע ,היה
לו" :מבטיח אני לך כי תזכה לחבוק בן עוד פעם לפני ראש השנה הרעיש הרה"ק רבי
מארחו ללא כל תמורה ומכבדו עד מאד.
בשנה זו"( .בית צדיקים יעמוד ,באבוב) צבי אריה מאליק זי"ע עולמות על מצבם
פעם בא לשם בעל ה'אמרי נעם' מדז'יקוב
של כלל ישראל ,וטען שההלכה כר' מאיר
זי"ע ושהה שם למשך כמה ימים .כשעמד
שאומר בין כך ובין כך נקראו בנים למקום.
לעזוב את המקום ושאל את ר' אליהו
הצדיק בלבושו של ירמיה הנביא וממילא השי"ת שהוא כמו אב לכלל ישראל
כמה חייב הוא לשלם לו על ימי השהיה
פעם בא אל המגיד מטריסק אדם שלא שהם בניו ,כרחם אב על בנים צריך הקב"ה
בפונדק ,ענה לו ר' אליהו ואמר שאין הוא
נפקד בזרע של קיימא ,ראה אותו שם לרחם על ישראל .ונעשה על כך רעש גדול
רוצה לקבל ממנו כל תמורה וכי זכות היא
אדם שהכירו ושאלו לסיבת בואו .ענה לו בשמים והחליטו לנסותו אם יעמוד בנסיון
לו השהיה במחיצת קודשו .הרגיש ה'אמרי
האיש – באתי בעבור יברכני הרבי ואזכה של רחמנות האב לבן.
נעם' הכרת הטוב כלפי אותו האיש ,ושאלו
לראות בנים עוסקים בתורה ובמצוות. האם צריך הוא לאיזה ישועה בענין כל אחרי זמן מה בא אליו תלמידו שהיה
אמר לו אותו אדם :אספר לך מעשה שהוא .הרהר ר' אליהו בדבר ואמר לרבי כי חביב אצלו למאד ורצה להזכיר לפניו
שהיה עמי .שנים רבות הייתי חשוך בנים זה כמה שנים שעברו מיום חתונתו ועדיין את אחד מב"ב שחלה והמצב היה חמור
והפצרתי בהרה"ק רבי יהושע מבעלזא לא נפקד בזרע של קיימא .המתין הרבי ביותר ,ובבואו לרבו רץ בכל כחו ומיד רצה
שיברכני בזרע של קיימא ,אולם הרבי לא מספר רגעים ולאחר מכן אמר לו" :תבוא לקפוץ לתוך חדרו להזכיר לפניו ,אבל בנו
נענה לבקשתי ובכל פעם התחמק ממני אצלי לראש השנה ובעזר ה' אפעל למענך של הצדיק הר"ר הירש לייב עמר ליד פתח
בסבות שונות .המשיך אותו אדם ואמר: לישועה" .לאחר דברים אלו נפרד ממנו הדלת ועצר אותו מליכנס ,ואמר לו שאביו
פעם אחת הפצרתי בו מאד שיאמר לי אם ה"אמרי נעם" ויצא לדרכו .או אז החלו ציוה לו לעמוד לפני הפתח ולא ליתן
הוא רואה עלי שאי פעם אושע ויולדו לי הספיקות לקנן בלבו של רבי אליהו .מצד לשום איש ליכנס עתה ,אבל החסיד שהיה
בנים ,ואם אכן יאמר הרבי שאין הוא רואה אחד משתוקק הוא לחבק בן ,אך מצד שני להוט ליכנס לרבו כי מצב החולה הלך
עלי שאזכה לכך ,אפסיק להפציר בו כל רגיל הוא לנסוע מזה חמש עשרה שנים ונעשה גרוע וחמור יותר רצה לפרוץ דרך
העת .ענה לי הרבי ואמר שאכן אליבא לרבו מראזוואדוב ,ואיך יעזוב את רבו? הבן וליכנס אף ללא רשותו ,אבל בנו של
דאמת אינו רואה שאזכה לזרע של קימא. ומאידך גיסא – הלא יש לעשות כל פעולה הצדיק התרגז על החסיד ונתן לו סטירת
כששמעתי את דבריו הקדושים נסעתי על מנת לזכות בבנים! על כן גמר בלבו לחי מצלצלת .מיד נעשה רעש גדול בין בני
למגיד מטריסק והעמדתי יין בעת עריכת לנסע לרבו תכף ומיד ולהציג בפניו את הבית על שהעיז בן הצדיק לתת סטירת
השולחן .שתה המגיד מייני ,לקח את ידי הענין ,ואכן ארז את מטלטליו ונסע לרבו. לחי להתלמיד הותיק והגדול ביותר של
וברכני שאזכה להפקד בזו השנה בזרע כשנכנס לחדרו של הרבי החל לשטוח הרבי ,ומעוצם הרעש קם הצדיק ויצא
של קימא .בשמחה עצומה יצאתי משערי את שאלתו בפחד ואימה ,תכף ומיד אמר החוצה ומיד ניגש לבנו ואמר לו אתה העזת
העיר טריסק לכוון עיר מגורי ולביתי .לא לו הרבי" :וכי שאלה יש כאן? ודאי שתסע לתת סטירה לתלמידי החשוב הזה ,אמנם
התמהמהתי ונסעתי לרבי מבעלזא לומר אליו ויגל לבי בישועתך" .כששמע ר' אליהו כרחם על הבנים אין לי שום הקפדה עליך,
לו על זאת הברכה .כשאמרתי דברים אלו את תשובת הרבי בבהירותה גמר בלבו ואדרבה הצדיק עוד פייס את בנו.
לרבי ענה לי הרבי ואמר :מי הוא המגיד לנסע לדז'יקוב כמאמר הראשון .אולם אח"כ נכנס הצדיק בחזרה לחדרו ושמעו
מטריסק? אינני מכירו .און איך זעה נישט כשהתקרב ובא ראש השנה ,החל ר' אליהו שהיה בוכה שם מאוד ואמר דיבורים
דעם מגיד פון טריסק פאר א רבי [-אינני להרהר שוב בדבר ואמר בלבו" :מה יהא להשי"ת ,וטען לפניו על מה שהעמידו אותו
רואה אותו כרבי] .חזרתי למגיד ואמרתי עמי? אכן ה"אמרי נעם" יבטיח לי בן ואושע, לפני ניסיון קשה כזה ,כי זה ניסיון התלוי
לו את דברי הרבי מבעלזא .נענה המגיד אך אז יבוא השטן לבלבלני ולהכניס לי לטובת כל כלל ישראל ,כי באם ח"ו הייתי
בתמיהה ואמר" :אינני רבי"? חזור אליו קרירות וזלזול במורי ורבי ויאמר" :נוסע מקפיד על בני והייתי כועס עליו היה כל
ואמר לו שבראש השנה זה ראיתיו בשמים אתה שנים רבות לרבך ולא נפקדת בדבר עדת ישראל סובלים מכך ,ואיך ניסו אותו
בהיכל גדול כשהיה לבוש בלבושו של ישועה ,והנה אך נסעת פעם אחת לדז'יקוב בכך הלא בס"ה איננו רק בן אדם .בחוץ
ירמיה הנביא ,ואף הוא ראה אותי שם. ומיד נושעת" "...מחשבה זו" ,אמר לעצמו ר' לא שמעו מה שענו לו משמים ,אבל אח"כ
הלכתי להרה"ק מבעלזא ואמרתי לו מה אליהו" ,תנקר בלבי ועלולה חלילה לפגום אמר שאמרו לו מן השמים ,כי בגין הניסיון
ששמעתי מהמגיד מטריסק ,כששמע הרבי באמונתי" .לאחר שהפך בדבר שוב ושוב, הקשה הזה מפצים אותו שכל הפתקאות
את הדברים נענה ואמר :אזוי זאגט ער ,עס התחזקה ההחלטה אצלו והיה מנוי וגמור שיגישו לו היהודים לראש השנה -והיה
איז דאך אמת ,איז ער דאך יא א רבי [-כך עמו" :אם התקשרותי לרבי עומדת בסכנה השלחן מלא פתקאות -שכולם ייוושעו כל
הוא אומר? הרי זה אמת ,אכן הוא רבי], על ידי לדת בן ,אינני צריך לבן "...קם ר' אחד בישועתו שלו ,ואכן סיפרו שהיה אז
המשיך ואמר -אם כן אמר לך אכן תושע. אליהו ונסע לראש השנה לראזוואדוב. שנה מוצלח מאוד( .הרה"ח ר' יאיר שוורצמן הי"ו
הצביע האיש על ילד שעמד בקרבתם כשנגש בליל ראש השנה לקבל שלום "יהי אור")
ולהתברך בברכת 'שנה טובה' מרבו ,שאלו
ראש השנה תשפ”ז | זי
בס”ד
אי' איפוא הוא .והאיר היום והלכתי לבית בתפלה ובאמירת תהלים חששתי שמא ואמר :דאס בין איך ,און דאס איז מיין
וחיפשתי ומצאתי שכן הוא בכסף משנה ישכחו להאכיל את הבהמות לפיכך הלכתי קינד-[ ...זה אני וזה בני]( .מזקנים אתבונן)
פט"ז מפסולי המוקדשין ה"ט .ואף שבכ"מ קודם התפלה להשגיח על כך שהבהמות סיפר הרה"ק רבי שלמה לייב מלענטשנא
פ"ט ממעה"ק הי"ג תמה על הרמב"ם, לא ירעבו" .וכנראה שהיה לו גם ענין פנימי זי"ע ,בעת שהיה הגאון בעל פני יהושע
שכתב בספק בעיא דפטור ממיתה ,דהא בזה לעורר רחמים ביום ראש השנה ,ע"ד זצ"ל רב בלבוב ,היה הבעש"ט הק' זי"ע
מיתה ביד"ש וקמי קב"ה גליא ,י"ל דשאני (שבת קנא ):כל המרחם על הבריות מרחמין מלמד בכפר סמוך לשם בהצנע לכת ,והיה
ספק בעיא מספק פלוגתא [א"י ע' תוי"ט עליו מן השמים (ולא אמרו המרחם על בני אדם, שם הבעש"ט הק' הבעל תפילה ,ובשבת
פ"ב דביכורים מ"ו בענין כרת בספק] אלא המרחם על הבריות היינו אף חיות ובהמות) שאף קודש נקבצו כל המנין ולמד עמהם מה,
ועצל"ח פסחים צ"ה מ"ש בזה) .ויען אם כבהמות נדמינו ירחם עלינו השי"ת. וסמוך לראש השנה הגיד סליחות כדרך
דליכא מידי דלא רמיזא באורייתא ,והגר"א (שפע חיים ימ"נ) הבעל תפילה .וביקשו בו אולי יוכל
בס' 'עליות אליהו' כתב שכל המאורעות להתפלל גם בראש השנה ,ונענה אליהם,
שבעולם רמוזים בתורה ,שמתי אל לבי והתפלל שחרית ומוסף והיה תוקע גם כן.
די"ל דרמוז במ"ש פ' מקץ (בראשית מג ,יב- פעם בראש השנה אחר תשליך עמד הראשי קהילה חרה להם מאוד שיעיזו
יד) 'וכסף משנה קחו בידכם וגו' ואל שדי הרה"ק ר' יעקב יצחק ממאקריב זצוק"ל על כפר לעשות מנין בענין שלא יבואו להעיר
יתן לכם רחמים' .וז"ש 'להוגה דעות בדין המעקה אשר על ביתו ,והחסידים רקדו כי הקהל היה להם מהכפרים ,ויגמרו
לוותיק ועושה חסד' וכו'' ,דבכל דבר שיש ושוררו בהחצר למטה .פתח הרה"ק וסיפר, בדעתם שכאשר יבואו על יום הכפורים
דיעות להקל הוא פוטר מן הספק ועושה אשר באשקד גם כן רקדו החסידים בראש יראו מה לעשות עמהם .אבל הם התפללו
חסד ביום דין ,וכן 'דובר משרים' שהוא השנה ,ובא אלי אחד ושאל אותי ,רבי מה בביתם גם ביום הכפורים ,אז כתבו לעיירות
מצד היושר והטוב. זה הריקודין ושירה ביומא דדינא ,והשבתי שסביבותיהם שלא למכור להם אתרוג,
לו כתיב (תהלים קו ,מד) וירא בצר להם בשמעו והוכרחו לבוא להקהל .ופסקו להם קנס
את רנתם ,ומה אוכל לחשוד אותם והלא אף שהם מחויבים עתה ערב סוכות לקבל
במעדני מלך (על הגש"פ להרה"ק רבי אשר הורוויץ אכילה ושתיה לא היה בפיהם היום ,וראו כי נזיפה לילך יחפים משער העיר עד בית
זי"ע אב"ד רימנוב – בן בעל ה'אמרי נועם' זי"ע) :ידוע רובם הם מאותם אשר הם צריכים לעמוד הרב ,בקיטל שלהם ובגדי ימי הנוראים עם
המעשה שהיה מספר הרב הצדיק הקדוש בזו השנה לעבודת הצבא ,והנה כתיב (שם המתפלל ותוקע שלהם ,ומשם יבואו לבית
החוזה מלובלין זצללה"ה ,שראה ברוח סה ,יד) יתרועעו אף ישירו ,פירוש אם צריכין הכנסת והמתפלל ההוא ידבר כל אותיות
הקודש בראש השנה ,שרועה בקר אחד לשבור את האף ,העצה לזה ישירו (הרה"ק ר' התפילה הצריכים ניגון .ואם הם מתוקנים
ממדינת מרחקים שלא היה יודע להתפלל יעקב יצחק ממאקריב זצוק"ל ,מאורי אור) גם בדקדוק אותיות ובניגון ובשמיעת
כלום תפלת ראש השנה ,מחמת שהיה בור השופר אין עליהם עוד כי יצאו ידי זלזול
ולא למד כלום ,והיה כל היום של ראש ואם לא יקנסו לבד זה ,וכן עשו .מובן
השנה בשדה עם מקנהו ,והיה יודע שהיום הפסק בבי"ד של מעלה ע"פ ה"כסף משנה" - הדבר גודל הבזיון מזה שהלכו אחריהם כל
ראש השנה ,ולא היה יודע רק שמות אותיות 'להוגה דעות בדין לוותיק ועושה חסד'
הילדים ועוד כהנה ובשחוק פיהם ולבבם.
הא"ב ,והיה קורא כל היום את האותיות בתכלת מרדכי (מהגה"ק מהרש"ם מברעזאן זצוק"ל
והבעש"ט הק' הזכיר בניגון הכל כתיקונו,
מאל"ף עד ת' ,ואמר במרירות לבו" :רבונו (בהקדמת בנו הג"ר יצחק הכהן ז"ל "בן יכבד אב")) .עוד
עד בואו לברכת אבות החזיר פניו אליהם
של עולם ,איני יודע להתפלל ,רק בבקשה שמעתי מפי הקדוש ,ואח"כ מצאתי בין
ואמר ,מי שלא תיקן חטאת נעוריו לא יהיה
ממך ,קח את הכ"ב אותיות של א'ב' שאני הכתבים ,בפיוט לר"ה ויו"כ תרנ"ו" .לדובר
בעת שאזכיר זה ,והוסיפו עוד בשחוק
אומר ,ותעשה מהם צירופים כרצונך ,ויהיו מישרים ביום דין להוגה דעות בדין לותיק
פיהם ,ויהי כהזכירו נתעלפו רובם ונחלשו
נחשבים בעיניך ככל התפילות והבקשות ועושה חסד ביום דין" .י"ל כי פ"א חלם לי
עד נשמתם יוצאת .אז נעשה רעש גדול
הצריכים להתפלל היום ,ויפעלו לטובה בחוהמ"ס בהיותי ישן בסוכה ,שהייתי לפני
עד הביאוהו להרב הפני יהושע והיה הגאון
עלי ועל כל ישראל .ואמר הרה"צ מלובלין ב"ד של מעלה וראיתי שישבו כחצי גורן
הלז יושב מוכתר בטלית ותפילין ,ורמז
זצללה"ה ,שתפילותיו של רועה בקר הזה עגולה ,והביאו איש א' לדין שעבר עבירה
להם פטרוהו לשלום( .רמתים צופים מע' הרה"ק
עשו רושם גדול למעלה ,ונתקבלו לרצון שחייבים עלי' מיתה ביד"ש ,אלא שיש
מלענטשנא ,אות כה)
יותר מכל תפילות הצדיקים ,כי היו יוצאים ב' דעות חייבים מיתה על עוון זה ,והיו
מקירות לבו באמת ובכוונה. מיימינים ומשמאילים ,ונחלקו אם בספק
פלוגתא של פוסקים יש לפטור ביד"ש,
כל המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים
דספיקא כלפי שמיא ליכא .והשטן הי'
וזכורני כשהייתי בראש השנה שנת
עומד לשטנו .ושמעתי קול שאמרו נשאל
"רחמנא אמר תקעו" תרע"ח בראצפערט אצל דו"ז הגה"ק
לב"ד של מטה .ושאלו אותי ע"ז ,והשבתי
בזכרון דברים להרה"ק ר' אלכסנדר רבי שלום אלעזר מראצפערט זי"ע ,ויהי
כי גם בדיני שמים פטור מספק ,ושכן
מקאמרנא זי"ע (עמ' פז) ...על פי הדברים בבוקר קודם התפלה ראיתיו הולך בחצרו
מבואר ב'כסף משנה' .והשטן רצה לדחוף
האלה יתפרש לנו מאמר אחד מדברי הארוך וכבר היה זקן מופלג ובקושי הלך,
אותי ,באמרו מה לך להתערב במשפט
רבותינו הקדושים בגמרא דר"ה (טז" :).אמר ומעוניין הייתי לדעת מה מעשהו בזמן כזה
ב"ד העליון .ואמרתי פסוק יגער ד' בך וגו',
רבי יצחק ,למה תוקעין בר"ה ,למה תוקעין, והלכתי אחריו ,לתדהמתי ראיתיו הולך
וגם כי הלא נשאלתי ע"ז ונדרשתי לאשר
רחמנא אמר תקעו ,אלא למה מריעין, לרפת הבקר ומסתכל שם ,לפשר תמיהתי
שאלוני ועוד דברים ,ויצא הפסק לפטרו,
מריעין ,רחמנא אמר 'זכרון תרועה' ,אלא נענה ואמר לי" ,ביום כזה שכל אחד טרוד
ואיקץ .ולא זכרתי מקום שב'כסף משנה'
חי | ראש השנה תשפ”ז
בס”ד
ונתקררה דעתו .כאשר גמר הסיפור תיכף שאמר קודם התקיעות בראש השנה למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין ותוקעין
פתח זקינו הסב"ק מראדושיץ "למנצח להתוקע" :בא ואלמדך כוונת התקיעות, ומריעין כשהן עומדין ,כדי לערבב השטן".
לבני קרח מזמור"( .נפלאות הסבא קדישא (ח"ב, איתא בגמרא ,למה תוקעין ,רחמנא אמר והנה כבר צווחו כל בעלי חכמי חידות על
דף יג)). תקעו". דברי הגמרא הנ"ל מאי קא קשיא ליה ,א'
וכו' ...ב' וכו' ...ג' למה השיב לו אתרועה -
"רחמנא אמר זכרון תרועה" ,מה ענין 'זכרון
תשליך שמעתי מכ"ק אדמו"ר הרה"ק ר' הלל זצ"ל תרועה' לכאן ,הלא 'זכרון תרועה' קאי על
סיפר הגאון רבי יששכר מאיר :נכנסנו מראדושיץ שסיפר מזקינו הסבא קדישא שבת קודש ,כמו שאמרו דורשי רשומות
קבוצת בחורים מישיבת פוניבז' אל הרבי ר' בער זי"ע מראדושיץ ,שאירע לו (ר"ה כט" :):שבתון זכרון תרועה" (ויקרא
ה"חזון איש" בליל ראש השנה ובירך כל פעם אחד בראש השנה ששהה זמן רב כג ,כד) מרמז לנו מה שהורו לנו רבותינו
אחד בברכת היום .אחד הבחורים אמר בחדרו קודם תקיעת שופר ,וכאשר נכנס דבשבת אין תוקעין אלא זוכרין זכרון
ל"חזון איש"" :רבי תן ברכה "...בירכו רבינו לביהמ"ד לתקיעת שופר סיפר מרבו הק' שופר וכו' .והנה מורינו הקדוש מוהר"י
בכתיבה וחתימה טובה .חזר הבחור ואמר: החוזה מלובלין זי"ע ,שאירע לו פעם בר"ה מלובלין זצללה"ה פירש הדברים על פי
"רבי ,אני צריך ברכה טובה "...ה"חזון איש" כזאת ששהה זמן רב ולא היה יכול לילך גודל קדושת סדר עבודתו ,שרבי יצחק היה
שראה שמחמת אימת הדין הבחור שקוע לתקיעת שופר ,מפני שהיה לו כל כך שואל כוונת התקיעות ,והשיב לו שעיקר
בעצבות ,כדי לשמחו ,אמר לו כשחיוך נסוך שברון הלב ,ולא היה מרגיש אצלו שום הכוונה העודפת על כל הכוונות הוא:
על פניו" :היום שבת ,מדוע אין הולכים זכות או מצוה שיחזק עצמו ,עד שהזכיר "כאשר ציוונו אלוקינו" ,כלומר לעשות
בשבת ראש השנה לאמירת תשליך?" את עצמו באיזה זכות ,שלא הקפיד וכעס נחת רוח לרצונו ית"ש .והשיב לו כוונת
הבחור השיב מה שהשיב .אמר לו ה"חזון כל השנה ,ופעם אירע לו שמשמשו לא התקיעה הוא" :רחמנא אמר תקעו" ,כלומר
איש"" :אני אגיד לך תשובה אחרת ,לך הכין לו מים ליטול ידיו ,והיה בתרעומות שנתייחד מעשינו אליו ית"ש .והנה מה
אסור להגיד תשליך ,אתה שמרגיש את הרבה עליו עד שגמר בלבו שאם יבוא מתקו דברי קדשו בזה.
העוונות שלך כמשא ,אם כן הדבר נחשב יגער עליו ויתן לו פסק .כאשר בא משמשו וכן באילה שלוחה להרה"ק מליטאוויסק
אצלך להוצאה האסורה בשבת "...הבחור הזכיר את עצמו במאמר חז"ל (נדרים כב). זי"ע (עמ' צד) שמעתי מאבי מורי הקדוש
הפנים ונרגע ,הבין שבצורה של עצבות אין "כל הכועס" וכו' ,ואמר על עצמו :מה לי (-רבי שמעון מיערוסלב) זללה"ה שאמר בשם
זה נקרא אימת הדין! (גיליון נר לשולחן שבת ר"ה להיות עובד עבודה זרה ח"ו בשביל זה ,ולא רבו הקדוש מוהרי"י זללה"ה מלובלין,
תשפ"ו עפ"י "מעשה איש" ח"ד) גער עליו ,וגם לא הקפיד את עצמו כלל,
יומא דהילולא
כי הוא חוקר אלקי איש אלוקים" ,דער איד עוד הביא (שם) :דיבר הגה"צ רבי שמעון
איז איין חוקר אלקי איש אלוקים". מז'עליחוב זצ"ל (נהרי אש (מהגה"צ רבי שמעון
א' תשרי (ה'תר"מ)
מז'עליחוב זצ"ל) ליקוטי דיבורים) ,על גדולת
יומא דהילולא קדישא של המלבי"ם
הגאון מלבי"ם ז"ל ופירושיו ,ואמר פירוש
עוד הביא (שם) :שמעתי שהק' מהרא"י המלבי"ם ז"ל ביחזקאל (מ'-מ"ו) על צורת הגה"ק רבי מאיר ליבוש זיע"א
מסאדיגורא זצ"ל שאל להרה"ג המלבי"ם בנין הבית העתיד הפירוש הזה בודאי כתב בן הגה"ק רבי יחיאל מיכל זיע"א
זצ"ל שיפרש לו דברי הילקוט דכתיב ביה ברוה"ק ששרה עליו בעת כתיבתו .על
בזה"ל "בשעה שעקד אאעה"ש את יצחק פירוש שיר השירים אמר רבינו כי ברור כי
בנו בכה בכיה גדולה ואמר הנני דואג על בספר הילולא דצדיקיא (הרב פרלוב) מביא:
זאת אחת מן הכוונות של שלמה המלך ע"ה
איבוד דמיו ואיני דואג על איבוד ימיו". אודיע מה ששמעתי מפי הרב יצחק אייזיק
בשיר השירים .כן סיפר כי רבינו המלבי"ם
והשיב לו הגאון ז"ל דהנה יש פלוגתא אם שעהנפעלד שסיפר לו הגאון בעל דרכי
ז"ל היה פעם בסאדיגורא אצל הרה"ק ר'
נתערבו שני מיני דמים על איזה מהן יזה תשובה איך ששמע מפי קדשו של הגה"ק
אברהם יעקב זי"ע בנו של רבינו הקדוש
ודעת החכמים שישפוך .והנה גם יצחק בעל "דברי חיים" מצאנז זי"ע שאמר על
מרוז'ין זי"ע ,ובצאתו לווה הרה"ק מהרא"י
אעה"ש היה בכור ועולה וא"כ הוי הגאון מלבי"ם ז"ל דכל דרשותיו וכל כוונתו
ז"ל את המלבי"ם ז"ל עד פתח החצר ,והיה
לשם שמים( .הרב שלמה דריליך ז"ל בהקדמתו לספר
כנתערב שני מיני דמים דלדעת החכמים זאת לפלא בעיני הרואים שלא ראו זאת
"ילקוט שלמה" ,ליקוטי ספר המלבי"ם לפי סדר הש"ס)
ישפוך וא"כ לא יעלה העולה לרצון לפניו בסאדיגורא מעולם ,ופנה אליהם הרה"ק
ית' וזהו שאמר אאעה"ש הנני דואג מסאדיגורא ז"ל ואמר אליהם ,אל תתפלאו
ראש השנה תשפ”ז | טי
בס”ד
אצל רבינו היה נהוג ,כי החסידים מביאים בשכלו שלא עשה את המצוה כראוי ונאנח על איבוד דמיו היינו שצריך לשפוך הדמים
דמי מעמדות פעם בחודש לפרנקפורט ,והיו על זה מתקן את המצוה והמלאך ,וח"ו שלו וילך לאבדון ,ואיני דואג על איבוד ימיו –
מכניסים קוויטל עם כל שמות החסידים, כשעושה עבירה הגם שנברא מזה מלאך היינו שעל הימים שלו לא היה חס כיון דהוא
שהביאו דמי מעמדות ,באחת הפעמים רע ר"ל מכל מקום אח"כ כשנאנח על זה ציווי השי"ת אך ע"ז היה מצטער כיון דלא
הכניסו לפרנקפורט מעמדות מעיר אחת, הגם שאינו עושה תשובה שלמה מכל מקום יעלה לרצון לפניו ית' .ואינני מקבל אחריותו
ששם התגוררו חסידיו ,ומחקו מהקוויטל מחסר כח העבירה והמלאך רע ר"ל ,וידוע עלי ,כי מי יודע אולי הוא מאמר בדוי .אך
את שמו של אחד החסידים ,אשר התגורר כי כל ישראל נאנחים ונאנקים על עבירות יען שהוא דבר נכון כ'( .הרה"צ רבי יצחק מרדכי
שם .כאשר תמה רבינו מדוע לא כתבוהו שעשו ,וכן על המצוות שלא נעשו כראוי, פאדאוואה מאפאטשנא זצ"ל אילנא דחיי ,פר' ויצא).
בקוויטל ענו לו ,כי אותו חסיד ל"ע סר מן ובדרך צחות אמר אצל כל ישראל המלאכים זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן!
הדרך הישרה ,ולכך לא כתבוהו ברשימה. מהעבירות הם חסרים ובעלי מומין לזה חסר
שאל אותם רבינו" :מדוע הנכם מתערבים יד ולזה חסר רגל ,אבל המלאכים מהמצוות
בעניינים לא לכם ,אלו הם העניינים שלי?", הם בריאים וחזקים הגם שלא עשה מתחלה
וציווה ,שיכניסוהו מיד לרשימה ,וכמובן כן כראוי נתקנים על ידי שבירת הלב והאנחה
עשו .כעבור זמן לא רב הפך האיש לבעל שיש להם מזה( .קונטרס "עטרת שלום" (קוידנוב)) ב' תשרי (ה'תרל"ב)
תשובה גמור ,ושב מדרכו הרעה ,עד כדי זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן! יומא דהילולא קדישא של הרה"ק
כך ,שכשהיה אומר "ברוך שאמר" היה מה רבי ברוך מרדכי מקוידנוב זיע"א
לשמוע ולהתחזק באמונה שלמה בבורא בן הרה"ק רבי שלמה חיים זיע"א
יתברך.
ב' תשרי (ה'תרפ"ב)
סיפר בנו הרה"ק רבי יוחנן מקארלין ,כי אצל בספר הילולא דצדיקיא (הרב פרלוב) מביא:
יומא דהילולא קדישא אא"ז אדמו"ר הזקן הרה"ק רבי שלמה חיים
רבינו נתגדלה יתומה אחת והגיעה לפרק של "הינוקא -דער פרנקפורטער"
הנישואין ,אולם עדיין לא מצאה את זיווגה. מקוידנוב זי"ע ,סיפר שכאשר נולד א"א
הרה"ק רבי ישראל זיע"א (הרה"ק רבי ברוך מרדכי זי"ע) זצ"ל היה אז אצל
היא הזכירה את עצמה לפני רבינו כמה וכמה
פעמים ,כדי שישתדל למצוא שידוך עבורה. בן הרה"ק רבי אשר מסטאלין זיע"א זקנו הק' ר' אשר ז"ל מסטאלין (בן הרה"ק רבי
פעם אחת בא בחור אחד ושמו יעקב לייב אהרן הגדול זי"ע) וביום ב"מ שלו ראה אותו קודם
(שהיה גר אח"כ בעיר "ניקאלייב" ,הבחור היה גבה קומה התפילה הולך אנה ואנה בעומק המחשבה,
הרה"ח ר' דוד זונדער סחרובר ז"ל היה א"ל זקני (הרה"ק רש"ח מקוידנוב) הנ"ל :זקני אני
וגבר אלים ואיש פשוט) והזכיר את עצמו לפני נחשב לעשיר בעיר סחרוב ,והייתה לו רפת
רבינו ,שהיות שהגיע גילו לגיל ההתייצבות יודע עומק המחשבה שלכם אתם חושבים
גדולה של מאות בהמות ,יום אחד פרצה בקריאת שם הילד ,והשיב לו (הרה"ק ר' אשר)
לצבא וקיבל הוא זימון להתייצבות ,על כן מגיפה ברפת והפילה חללים רבים ,בצר לו
מבקש הוא ,שרבינו יתפלל בעדו ויברכהו ,כי יפה כיוונת כי אני רוצה לקרותו ברוך ע"ש
קם ונסע לסטולין ,אותו היום יום שישי רבי הק' ממעזיבוז ואני רוצה לקרותו מרדכי
ייפטר מצרה זו ולא יאלץ להתגייס .השיבו היה ,ועל אף כל מאמציו להגיע מוקדם
רבינו ואמר" :אם אנשים כמוך לא ילכו ע"ש הק' מלעכאוויטש וספק אצלי לצרף
לעיר כדי לספר לרבינו על האסון ,הגיע השמות יחדיו ,וא"ל זקיני (הרש"ח) זי"ע הנה
לצבא ,מי ילך? הרי איש בריא אתה!" .באותו לשם ,בשעה שכבר כולם צעדו לעבר בית-
מעמד עמד חסיד אחד ,שאמר לרבינו ,כי אספרה לכם איזה מעשה כי פעם אחת היתה
הכנסת לתפילת מנחה .ר' דוד נכנס בחופזה איזה מלשינות על זקני הק' מלעכאוויטש
היות שרבינו מבקש שידוך עבור היתומה, לבית-הכנסת ביודעו ,שכל שעה נופלים
על כן יברכהו רבינו ,שייפטר מן הצבא ובשכר וברח לאיזה עיר ואז היתה מלשינות גם כן
חללים ברפת ,וההפסד הוא עצום ,אך בפנים על קה"ק ממעזיבוז וברח גם הוא להעיר
זה ישא את היתומה ,אמר רבינו ליעקב לייב: כבר ראה ,שרבינו התחיל כבר את תפילתו
"התסכים לשידוך? והאם תשמור הבטחתך, הנ"ל ואמר לו הק' ממעזיבוז לזקני (הרה"ק
באמירת "הודו" ...הוא נעמד בסמוך לרבינו מלעכאוויטש) היום אנחנו ברוך מרדכי ויהי'
אם תשוחרר מהצבא?" -השיב יעקב לייב: ובהה במחשבות על זכותו העצומה לשבות
"הן"" .אם כן" ,אמר רבינו ליעקב לייב" ,לך ארור המן ,הלא הוא צירף השמות ביחד,
עם רבינו תחת קורת גג אחד ,עודו חושב וקרא אותו הקדוש ר' אשר מסטאלין זי"ע
והתייצב לצבא" (כי בשכר זה יגן עליו שיפטרוהו). ורבינו סובב ראשו לעברו וקרא בקול:
הלך יעקב לייב באמונה שלמה בדברי "ברוך מרדכי" ע"ש זקנו מלעכאוויטש
"ויברכם ,וירבו מאד ,ובהמתם לא ימעיט"... וע"ש קה"ק ממעזיבוז [והנה נפש חיה הוא
הצדיק והתייצב לצבא ,כשהרופא הצבאי ואחר סובב פניו לאחור והמשיך בתפילתו.
עבר לבדוק את המתייצבים ,אם כשירים שמו ודאי המשיך עליו אור וקדושה משני
ר' דוד בשמעו דבריו של רבינו הבין ,שהרבי הצדיקים הנ"ל]( .דברי שלום (קוידנוב) בהקדמה)
הם להתגייס ,הוא הגיע ליעקב לייב .במהלך ברוח-קודשו כבר ראה את מטרת בואו וכבר
הבדיקה התרגש ואמר לשוטר שהביאו: אין טעם לספר על מטרת ביקורו ,ובמשך כל
"איש עם כזה לב חלש מאד הבאת?" השבת היה בשמחה עצומה ,לפי שידע על פי
ופטרוהו לגמרי מהצבא .כל העיר תמהו עוד הביא (שם) :שמעתי בשם אאמו"ר נ"ע
דברי הצדיק שכבר נושע ,ואכן במוצאי שבת שפעם אחת המליץ בעד כלל ישראל ואמר
והשתוממו ,כיצד ניצל יעקב לייב הבריא כשחזר לעירו שמע את הבשורה ,שהמגיפה
והשלם מהצבא? (במיוחד בשל קומתו התמירה
הלא מכל מצוה נברא מלאך טוב ,אך המצוה
נעצרה מיד עם כניסת השבת. שאין עושין כראוי המלאך שנברא מן המצוה
וכוחו העצום) .ויעקב לייב קיים את הבטחתו
אינו בשלמות ,אך אח"כ כשהאדם מתבונן
כ | ראש השנה תשפ”ז
בס”ד
בעת ששהה פעם רבינו בעיירה ביאלאביז׳יג הרופאים יעצו שייסע לפריז כדי שיעבור שם לצדיק ואכן נשא את היתומה .הוא התיישב
באו אליו זוג יהודים שבורי לב ,בעל ואשתו ניתוח ואכן כך עשה רבינו .סיפר נכדו רביה"ק בניקאלייב והנהיג את ביתו בדרך התורה
ששפכו לפניו מר ליבם ,כי הם נשואים כבר רא"ש ששמע מהחסיד ר' מנדל גפנר ששהה והחסידות .הוא גם הרבה להכניס אורחים,
תשע עשרה שנים! ונמנע מהם פרי בטן, ג"כ בתקופה זו בפריז כי לאחר נסיעת רבינו ובפרט לחסידי קארלין ,שהיו נוסעים דרך
ומכיון שהם כבר מיואשים ,שהרי בדרך מביה"ח שמו לב ,שבמשך התקופה ,שהיה שם לרבינו לסטולין (הוא עצמו חש הכרת הטוב
הטבע אין הם רואים ישועה ,לכן החליטו רבינו בביה"ח ,לא מת אפילו יהודי אחד. עצומה לרבינו בשל העובדה ,שבגינו ניצל מהצבא) ,וגם
להיתגרש וברצותם לשמוע את חוות דעת הוא עצמו היה מביא שקים מלאים אוכל על
רבינו ,ענה להם הצדיק ,כי ימתינו עוד כתפיו ,כדי להאכיל את אורחיו( .מתוך גליון פניני
שלושה חודשים ואחר כך יחליטו ,קיבלו על שקדנותו המופלאה מסופר ,כי פעם צדיקים נצבים תשע"ט)
הללו את דעתו ושבו לביתם ,ויהי כמשלוש אחת התמהמה רבינו לחזור לביתו לאחר זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן!
חודשים נפקדה האשה ,ולפקודת השנה תפילת שחרית ,הרבנית הלכה לחפשו
ילדה שני בנים תאומים( .מתוך גליון פניני צדיקים בבית אביו ,וכשראתה שאינו שם יצאה עם
נצבים תשע"ט) חמותה הרבנית מרים לחפשו ,כשהגיעו
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן! לחצר בית-הכנסת תפארת ישראל רוזין
בעיר העתיקה ,שמעו קול שיח מגג ביהמ"ד ג' תשרי (ה'תר"צ)
וראו את המקובל ר' נפתלי חיים (בן הרה"ק יומא דהילולא קדישא
רבי אליעזר מדזיקוב ונכד להרה"ק רבי נפתלי מרופשיץ)
של הרה"ק רבי שמעון נתן נטע
עם רבינו מתהלכים על גג בית-המדרש
בידרמן (הראשון) מלעלוב זיע"א
ד' תשרי (ה'תר"ח) ועוסקים במשא ומתן עמוק בתורת הנסתר,
ומרוב דביקותם ועמקותם לא שמו לב, בן הרה"ק רבי דוד צבי שלמה זיע"א
יומא דהילולא קדישא
של ה"בעל שם ממיכלשטאט" שמתקרבים לשפת הגג וכפסע היה שלא
יפלו ח"ו מהגג ,הרבנית החלה לצעוק בקול נקרא בשמו שמעון -ע"ש התנא האלוקי
הרה"ק רבי יצחק ארי' [זעקל לייב]
גדול ,עד שהתעוררו מדביקותם וירדו מהגג. רבי שמעון בר יוחאי זצוק"ל ובשם נתן נטע-
ווארמזער זיע"א
בן הרה"ק רבי מתתיהו זיע"א ע"ש זקינו הרה"ק ר' נתן נטע מחלם.
סיפר החסיד ר' שמאי מחשובי קראקא משחר ילדותו נודע היה ביראתו הטהורה
ולבסוף התגורר בירושלים (בשכונת בית ישראל), בעמלו וביגיעתו בתורה ועבודת השי"ת.
הגה"ק רבנו יצחק אריה זצלל"ה המכונה אשר היה מבאי ביתו הקבועים של רבינו גאון בנגלה ובנסתר .בקי בכל מכמני הש"ס
זעקל לייב ווארמזער ,בעל שם ממיכלשטאט בקראקא .הלה עסק לפרנסתו במלאכת והפוסקים .ענוותן מופלא .בעל רוח-
הי' חוטר מגזע תרשישים ,המשפחה ייצור יי"ש ,והייתה לו משרפה בביתו ללא הקודש .רבים פנו אליו ונושעו .נכנס לישיבת
המפוארה לוריא-אשכנזי ,דור רביעי רישיון ובניגוד לחוק .פעם אחת העמיד על המקובלים 'שער השמים' שם הגה בתורת
להגה"ק רבנו אליהו בעל שם מוורמייזא האש חבית מלאה במשקה על מנת לזקק הח"ן .שימש כאדמו"ר החמישי בשלשלת
ולמעלה בקודש משפחת המהרש"ל והאר"י ולייצר ספירט טהור ,ומכיוון שלוקח זמן רב לעלוב.
הק' ,תוס' ורש"י ,רבנו נולד בשנת תקכ"ח להרתיח חבית גדולה ,נפנה בינתיים לבית
לאביו ר' מתתיהו שלפי דברי רבנו הי' איש רבינו כמנהגו מידי יום .כשנכנס התחיל רבינו
תם ירא אלקים ולפי הנמסר במשפחה נולד לשוחח עמו באריכות שלא כרגיל ,וכך עברו בשנת ה'תרע"ג חלה בריאותיו ובפקודת
ע"י שאליהו ז"ל נגלה לאביו בתור אורח בליל להם כמה שעות .ר' שמאי שקצרה רוחו רצה אביו יצא לקארלסבארג למעיינות המרפא
שמחת תורה ובישר לו על הולדת בן שיהיה לקום וללכת לביתו שלא יתאדה כל היי“ש, הידועים ,וכאשר ביקש לשוב לביתו
אור עולם בשכר מסירותו של ר' מתתיהו אולם רבינו לא מיהר והמשיך לשוחח עמו פרצה מלחמת העולם הראשונה -ונשאר
לכבוד התורה בעירו ,ו'העמדת בית לקדושה בנחת ,עד שעברו יותר משלוש שעות .רק אז בקראקא .בתקופת מגוריו בקראקא התקבצו
אמיתית' כלשון רבנו עלבית אביו. פטרו רבינו לשלום .ר' שמאי מיד רץ לביתו רבים סביבו אולם רבינו ביקש לברוח מכל
בחשבו אולי יהיה עוד מה להציל ,אולם שררה .אעפ"כ תוך זמן קצר התפרסם כפועל
בהתקרבו לביתו התפלא לראות את בני ביתו ישועות ורפואות .צעירים חייבי גיוס לצבא
קבעו עם תחילת תקופת מגוריו הראשונה פולין ,שקיבלו את ברכתו שוחררו מיד.
ושכניו ממתינים בחוץ .כשהתקרב סיפרו
במיכלשטאט ,את בית מדרשו בבית בשנת ה'תרפ"ו גמלה ההחלטה בלב רבינו
לו בהתרגשות כי נס גדול היה פה ,שבזמן
הוריו ,כנראה בבית הכנסת של הקהילה לחזור לארץ הקודש ושם רבים התסתופפו
ששהה אצל רבינו באו לביתו השוטרים,
שהיה ממוקם במבנה זה .התלמידים באו בצלו.
מאחר שמישהו הלשין עליו שמייצר יין ללא
מאזורים שונים בגרמניה ובהם באדן,
רישיון ואף מסר את הזמן המדויק ,שהוא
באוואריה ,ווירטמברג ,קוהרהסן ,הקהילה
עושה זאת ,ומכיוון שכל הספירט הנמצא
הקטנה במיכלשטאט ,שמנתה כעשרים סיפרו ,כי כשהיה מתפלל לפני העמוד
בדוד התאדה ,לא מצאו שום ראיות פליליות
משפחות ,לא היתה מסוגלת לספק את בימים הנוראים היו רועדים החלונות.
נגדו ,והלכו כלעומת שבאו.
ארוחותיהם של התלמידים ,שמספרם כשנתיים ומחצה ניהל את העדה במעגלי
הגיע עד כדי שבעים ,נוספה על כך צדק עד חורף ה'תרפ"ח שאז חלה ל"ע בגרונו,
ראש השנה תשפ”ז | אכ
בס”ד
באוקראינה לאביו הנגיד רבי ברוך ולאמו מעלת תמימות האמונה בקיום מצוותת התנגדות שגילו מקצת מבני הקהילה,
הצדקנית מרת רחל ,לאחר שזכו לברכת ית"ש שהוא תכלית האדם ,והוא עצמו לפי היהודים העשירים ,כלפי קיומה של הישיבה
אור שבעת הימים רבינו הבעש"ט הקדוש הנראה היה בקי בכל החכמות ,ובזה ניצח במקומם ,בהתלוננם על "מבול" של תלמידים
זי"ע שיזכו ללדת בן נשמה קדושה מדורות את מתנגדיו .והמענין ביותר בתוכן פנקסים זרים .במסמך של השלטונות -השמור
קודמים ,ניצוץ מזקינו המהר"ל. אלה הם הרשימות של מאות האנשים שפנו בארכיון הממשלתי בדארמשטאט -כלומר
אליו לעצה ולתפילה ורשם בקיצור לפי בשנה בה שב לקהילה ,נאסר על רבנו לקבל
שמות המקומות בקשותיהם והעצות שנתן "ילדים זרים" במיכלשטאט ,המדובר בנערים
בעת הברית הופיע רבינו הבעש"ט זי"ע להם רובם עניני תפילות ומקצתם סגולות, שבאו ללמוד בישיבה ,נקבע כי האיסור יותר
שהיה אז נסתר ,ולאחר הברית הניח ידיו אך בעיקר הוא עצמו קיבל עליו "שעורים" רק אם תהיה וודאות בכך שידאגו לילדים
הק' על ראש הרך הנימול ובירכו :כתוב ללמוד עבור כל חולה וכל מבקש ,ולהבדיל אלו כראוי .ואכן פרט לתלמידים שהיו בני
בתורה :ואברהם זקן (בראשית כד ,א) אברהם עבור כל נשמה שנתבקש לעשות לעילויה, משפתות אמידות או כאלו שהתפרנסו
אבינו היה הסבא של כולנו ,אני מברך את וגם נראה מן הפנקס שהוא עמד בקשר כמלמדי תינוקות במקום ,קיבלו התלמידים
הילד הנימול שיזכה להיות סבא זיידע לכל מכתבים עם מבקשיו והתענין בהמשך די-צרכם בבית רבם ,למרות שהוא עצמו
ישראל ,כשם שאברהם אבינו היה סבא של גורלם ,ולפלא שלפי הנראה היו לו עשרות הסתפק כאמור במועט בארוחותיו ,זכו בני
כל ישראל .ברכת צדיק עשתה רושם ,ושמו שיעורים בכל יום אשר דעתנו הקלושה אינה הישיבה לארוחות דשנות בביתו ,בחורים
הלך לפניו בתור “זיידע" כבר מילדות ,בהיותו משיגה עוצם נשיאות עול זה ,והמתברר שלא היו מוכשרים ללימוד היפנה רבנו
בן שמונה שנים היו שגורים בפיו חמשה משם שכל הישועות שנפעלו על ידו הוא ללימוד מקצוע .הבריות שנזקקו לרבנו ,שלחו
חומשי תורה ,נביאים וכתובים וכן ששה בכח לימוד התורה. אליו כספים רבים ,אך הוא לא לקחם לעצמו,
סדרי משנה ,כשגדל והגיע למצוות נתייתם הוא נלב"ע בצום גדלי' שנת תר"ח ,ונקבר אלא ייעדם לצורכי תלמידיו .מקהילות
מאמו הצדקנית רחל ע"ה. לפי צוואתו המיוחדת יומיים אח"כ .הבטיח גדולות כפרנקפורט ומנהיים נשלחו מדי פעם
ועוד גירסא טעם הקריאה בשם הזה זיידע שכל המתפלל על קברו תתקבל תפילתו, תרומות כספיות בעבור הישיבה ,שליחים
כי בזמן בואו לעיר שפאלע היתה העיר ההיא ואמנם הבטחתו זו קיימת עד היום ורבים מטעם הישיבה עברו בקהילות אשכנז לצורך
מלאה מאנשי ישראל אשר לא הלכו בדרך משתטחים על ציונו ,וכבר ראינו בשנים גיוס כספים ,בתקופה מאוחרת סייע לרבנו
ה' ,והיו עבריינים ,כמעט מחללי שב"ק ,ולא האחרונות ישועות רבות שבאו בעקב בהחזקת הישיבה עוזר ושמו ברפויכטוונגר,
למדו את בניהם בתורת ה' בעבור עביותם התפילה במקום קדוש זה ,ורבים נושעו. כספי סיוע שהופנו לרבנו אחר השריפה
וגסותם ,והצדיק הנ"ל ,אשר מפורסם לכל (מתוך ההקדמה של הרה"ג ר' אליקים שלזינגר ,לספרו של שהשתוללה בביתו כאמור בשנת תקפ"ה
קדושתו שהיה ארי' דבי עילאה בקדושה רבינו זי"ע)[ .מתוך גליון דברי תורה ליזענסק איפשרו פתיחתה שנית של הישיבה בביתו.
וטהרה ,הוא קירב אותם תחת כנפי השכינה ר"ה תשפ"א] היה זה (כעדות בנו מיכאל) האושר הגדול ביותר
עד כי השיבם אל בוראם ית"ש ,ונעשו כגרים בעבורו( .מתוך המבוא ,לספרו של רבינו זי"ע" ,בעל שם
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן!
שנתגיירו ,לכן קראוהו 'הסבא קדישא’, ממיכלשטאט" ,מכון י-ם)
ובלשונם 'זיידע' ,מפני שזהו בחינת הסבא
– זקננו אברהם אבינו ע"ה ,שהכניס גרים
תחת כנפי השכינה ,כמו שנאמר (בראשית יב, חידושי תורתו של רבנו זצ"ל רובם נשרפו
ה)' :ואת הנפש אשר עשו בחרן' ,וגם שהיה ו' תשרי (ה'תקע"ב) בשריפה שהיתה בביתו אחרי שנתגלה לו
ממאס בכבוד המדומה ,והיה ממאס מאד הדבר בחלום והוציא מחוץ לבית את כל בני
יומא דהילולא קדישא של
לקראו בשם 'רבי' על כן צוה לקראו בשם ביתו ,אולם נשתמרו הגהות הש"ס והיו"ד
"השפאלער זיידע" [הסבא משפולי] שכתבם אחר כך ,הם הגהות המובאות בספר
'זיידע' – לא בשם רבי
הרה"ק רבי אריה לייב זיע"א "בעל שם ממיכלשטאט" ,אמנם מתוך
בן הרה"ק רבי ברוך זיע"א מה שנתפרסם ממהלך הלויתו העצומה,
באותה תקופה קיבל תורה מהרה"ק רבי בעתונים שנשתמרו מאז ,נראה שעוד נשארו
פנחס מקאריץ זי"ע ,עוד לפני שנתקרב הרבה כתבי יד ,שנזכר שם על כרכים גדולים
דמות פלאית ביותר היה הרה"ק רבי אריה של חדושי תורה ,שנישאו ע"י תלמידיו
לרבינו הבעש"ט זי"ע שהשפיע עליו
לייב זי"ע ששמו נודע בעולם בתואר הסבא אחרי המטה ,כאשר ציווה ,אבל טרם זכינו
מחכמתו וקדושתו ,וכאשר הגיע לגיל שמונה
משפאלע ,מסכת עלומה של גדלות וקדושה, שיגיעו לידינו ,ואולי עוד נזכה שגם הם יראו
עשרה לחופה שלחו רבו לביתו ,בכדי שישא
אשר הנסתר בה עולה על הגלוי ,ברם כולה אור עולם ,כמו"כ נשתמרו אצל הצאצאים
אשה וילמד תורה בטהרה ,ואכן כאשר נודע
חטיבה אחת של אהבת כפשוטה ,ליהודי כמה פנקסים מכתב ידו ,דברים שרשם
להרב והשו"ב דמתא במעדווידווקא שהיתה
באשר הוא יהודי ,כמצווה עלינו" הדבק בעצמו ,ובתוכם ענינים מסדר הלימוד,
לו בת יחידה ,שמו של העילוי שהלך לפניו,
במדותיו של הקב"ה אוהב עמו ישראל ביחוד סידר סדר למוד עבור צאצאיו ,אשר
הבטיח לו נדוניה מכובדת ולקחו לחתן ,הסבא
שבחר בהם באהבה. ניכר מזה עוצם גאונותו בתורה ,למעלה
עסק בתורה מספר שנים ,ותקופה קצרה
הי' גם מלמד דרדקי ,אמנם כאשר חותנו מהשגתנו ,והלואי שנגיע לקצות הדרכים
הזקין ביקשו שילמד שחיטה ויהיה לו שהורה לנו זקננו הק' .בפנקסים הללו גם
גזע קודש מצאצאי המהר"ל מפראג זי"ע
לעזר ,ביקש לנסוע תחילה לרבו בקאריץ ניכר עוצם המלחמה שהיתה לו בשעתו עם
אשר את שמו נשא עליו ,אורו זרח בשנת
על מנת לשאול בעצתו ,כבואו לקאריץ המשכילים שהתחילו להרים ראש ,והרים
תפ"ה בכפר הסמוך לעיר אומאן פלך קיוב
בכ | ראש השנה תשפ”ז
בס”ד
השפאלער זיידע אמר פעם שכל הגזירות ארויסשלעפן א בריקע מיט משא קאנסט דו היתה תשובת רבו שיסעו שניהם יחד
על עם ישראל שגוזר הקיסר ניקוליי בחדרי און דארפסט זיין א רב וסמכו וברכו [=אם למעזיבוז אל הבעש"ט הקדוש והוא יכריע
חדרים אצלו בארמונו ,מיד הם נודעים לו אתה יכול לסחוב עגלה עם משא ,יכול אתה בקשר להצעות השוחט .אמנם מיד שראה
והוא מבטל אותם תיכף ,פעם שאל הקיסר וצריך אתה להיות רב]. את הבעש"ט הק' פרץ בזעקה :אוי הרי זה
את שריו ויועציו איך זה שמיד כאשר אנו הוא האיש עם המרא של ברזל על כתפו
מתייעצים לעשות איזה גזירה על עם והתעלף במקום .לימים סיפר כי נשמתו
ישראל ,מיד הוא נודע להצדיקים שלהם דרכו בקודש היה במעשה הצדקה שהיה לא רצתה לרדת לעולם הזה ,עד שיבטחו
והם מתפללים ובוקעים רקיעים לבטל מחלק כל הכסף אשר הביאו לו לעניים ,והיה לו כמה הבטחות ,ומאחר שלא הסכימו לכל
הגזירה ,ומנין הם יודעים זאת .ענו לו שריו מסתפק במיעוט מאוד ,והיה דרכו בקודש בקשותיו ,לא רצה לבוא לעולם ,לימים ראה
ויועציו כי כן כתיב ועוף השמים יוליך את להיות ממליץ טוב על ישראל ,והיה דרכו יהודי שעל כתיפו היתה תלויה מרא של
הקול ,התייעצו ביניהם שיותר לא ידברו על לעשות בכל דבר ודבר מהדברים הפשוטים ברזל והלה גער בו בקול מאויים על סירובו
הצעות לגזירות ,ומעתה כל הצעה שכזאת והגשמיים יחודים נפלאים ונוראים ,ובפרט זה ,ומרוב פחד מזעקתו נתתי הסכמתו לבוא
יהיה בכתב ולא יהיה קול שהעוף יוליכו, בשעת הריקודין בשבת ויו"ט ,מה שעשה סוף סוף לעולם ,ובראותי את הבעש"ט זי"ע
וכמובן שהדברים לא הועילו ,ומיד נודעו כל בהתלהבות ובהתפעלות נפש הפנימית, נחרדתי כי הכרתיו שהוא שגער בי בטרם
תחבולותיו להצדיקים ,והשפאלער זיידע שהיה דבר נפלא מאד ונעלה .והעיד עליו ירדה נשמתי לעולם .כאשר נרגע הושיט לו
ידע את הכל ואמר על כך כי הלא הם אינם הרה"ק רבי אברהם המלאך זי"ע בנו של הבעש"ט הק’ את ידו ואמר לו :כבר זמן רב
יודעים את המשך הכתוב ובעל כנפים יגיד הרב המגיד הקדוש ממעזריטש זי"ע אשר שאני עושה הכל להמשיך אותך אלי .דע לך
דבר ,והם מביאים לי את כל הגזירות שבכתב היה אצלו בליל שב"ק בשעת הריקודין, כי אני זה הוא שנתן לך את הכינוי :סבא זיידע
ידם. והיה מסתכל היטב בעינא פקיחא על מעשה בכדי לעורר את מידת החסד בעולם .ולא
הריקוד ,והיה אומר כי כל כך היה מקדש בגלל מילוי צרכיהם הגשמיים ,אלא עבור
ומטהר כל אבריו קודש לה' עד שברגליו תיקון נשמות נדחות התועות באוקראינה
במדינת רומניה היו לו להסבא קדישא הק' מה שמשלב בכל פסיעה ופסיעה היא נשלחת ,ואם אתה לא תתקן אותם לא יהיה
הרבה חסידים ,פעם אחת גזרה המלכות רק על יחוד שמו ית' ,מה שמכוין ומייחד אחר שיעשה זאת.
שהיהודים לא יתפללו בהשטיבלעך ובבתי יחודים נוראים ונפלאים ואמר לו אתם
מדרשים הקטנים ,רק במקום אחד בכל עיר מרקדים היטב .האמת ניתנת להאמר ,מעולם
ועיר ,ובעבור הגזירה הזאת היו החסידים לא ידעתי כיצד מרקדין לפני הכלה – שבת הסבא היה כולו מיסתורין ,וכך היו חייו
נרדפים מאוד ,כי לא הניחו להם אפילו מלכתה .עתה משראיתי את מעלת כבודו נסתרים .ורבו הסיפורים על פעלו באותה
להתאסף בזמן השבתים והמועדים לשמוח מרקד ,ונוכחתי לדעת שבכל הצגת רגל על תקופה .אך זאת ידוע שגדולי הצדיקים חרדו
ביחד כמנהגי החסידים ,ויבואו אל הסבא הקרקע ,ובכל מחיאת כף ,יש יחוד עליון, לשמו ולזכרו וידוע מאמרו של קדוש ישראל
קדישא כמה חסידים ממדינת רומניה על חג ביכולתי לומר לו שכבוד מעלת קדושתו מרוזין זי"ע שלכן נקרא בשם סבא .כי הזכרת
הסוכות ויספרו לו מן הגזירה ,ולא ענה להם מרקד היטב” .הגיב הרה"ק משפאלע" :כח זה שמו בלבד מעוררת חסד ורחמים .בבחינת
דבר ,וכאשר ישב הסבא קדישא אל השלחן טבוע בי בשל ברכת הבעש"ט הק' ,שברכני, זקן מלא רחמים ,וידוע מהצדיקים אדמו"רי
בסעודת החג ושתו לחיים ,נתכבדו גם אותם שבכל מקום בו אציג את כף רגלי תתחבר רוזין שנהגו לומר תשליך ביום ההילולא של
החסידים בשתיית יין ,ושתו לחיים והזכירו הרגל היטב עם הקרקע .הוסיף הרה"ק ושאל: הסבא באמרם “כי שמו הסבא משפולי זקן
אז עוד הפעם לפני הסבא קדישא את רוע “הרי מעלת כבודו מרקד היטב בפשטות מלא רחמים בפי כל העולם .לא על חינם היה.
הגזירה ,אז פתח הסבא קדישא ואמר :כתיב ולקצב הניגון ,ומנין למעלת כבודו הידע ויש באורות נשמתו ענין המתקת דינים”
(תהלים ע"ד ח') אמרו בלבם נינם יחד וגו', הזה?" השיב לו הס"ק :מלמד טוב היה לי
המפרשים נדחקו בפירוש תיבת נינם ופירשו ואליהו הנביא שמו ,הוא אשר למדני לרקוד
בהרבה אופנים ,ואני אומר גם כן כאותם היטב ,והכניס אותי בסוד תורת הריקוד". פעם הלך רגלי למורו רבינו המגיד
המפרשים שרק נו"ן השניה היא עיקר יסוד הוסיף הסבא וסיפר לרבי אברהם “המלאך" למעזריטש זי"ע ופגע בבעל עגלה יהודי
התיבה והיא מגזרת הניא אביה אותה ,והכי את סיפור המעשה בפריץ שעצר את היהודי, שהוביל משא והעגלה טבעה בבוץ ,וביקשו
פירושא :שהעמלקים אמרו בלבם "נינם וב"ריקוד הדוב" שרקד הוא להצלתו .הוא הבעל עגלה שיעזור לו להוציא את העגלה
יחד" ,כלומר נשבית ונבטל מן היהודים תיאר את התגלותו של אליהו הנביא ,אשר מהרפש ,והשפאלער זיידע אמר כי אינו
את היחד ,שלא יוכלו להתאסף יחד ,ובזה למדו את תורת הריקוד ,כדי שזו תסייע לו יכול להגביה משא כבד כזה ,ענה לו העגלון,
שרפו כל מועדי אל בארץ ,כי עיקר קדושת בעת הריקוד ובהצלת נפש מישראל .כאשר אתה יכול רק אינך רוצה ,ומכיון שנתן ידו על
המועדים היא מזה שהיהודים מתאספים סיים את סיפורו פנה ואמר" :נו ,רבי אברהם, העגלה ,עלתה העגלה מהבוץ.
ושמחים יחד ומברכים להשי"ת בשירות עכשיו מבינים אתם ,יודעים מעלת כבודכם השפאלער זיידע הרגיש בדברי הבעל עגלה
ותשבחות ,ונעשה מזה נחת רוח למעלה, מנין יודע אני לרקוד היטב ,מלמד טוב היה לי אתה יכול רק אינך רוצה כי היא אמירה בדרך
וכיון שזאת אין ,נחשבים המועדים הלא הוא אליהו הנביא זכור לטוב" .השיב לו רמז מלמעלה שצריך להתגלות ,ובבואו
כנשרפים ,וכל זה בשביל שאותותינו רבי אברהם ה"מלאך"" :הריקודים של מעלת למעזריטש להרב המגיד קראו הרב המגיד
לא ראינו ,ולפיכך הן סוברים שאין עוד כבודו ,טובים הם מתפילותי” ואמר לו במעמד התלמידים הקדושים דער
נביא ,ולא אתנו יודע עד מה ,ואין להם בעש"ט הק' האט מיר געזאגט אז דו קאנסט
ראש השנה תשפ”ז | גכ
בס”ד
פעלתי בשמים שבימי חנוכה הבאים עלינו והפשיל את ראשו לאחוריו ,ואזיל סימקא ממי לפחוד ,אבל רבונו של עולם :עשה למען
לטובה תתבטל הגזירה ,וכן היה( .חלק מן החומר ואתי חיורא ,עד שנבהלו כולם מפניו ,ואחר שמך והראה לי אותות ומופתים שאוכל
יומ"ד ,נלקט מתוך גליונות דברי תורה בעלזא) .זכותו יגן חמשה רגעים נתעורר ,ויצו לאותם חסידים לעשות בהם ,למען ידעו שיש עוד נביא
עלינו ועל כל ישראל אמן! לזמר את המזמור ס' מתהלים ,ואחר כך אמר: בישראל ,ובאמרו זאת זלגו עיניו דמעות,
אי”ה שמות נדיבי עם אשר נדבה ליבם
לקחת חלק בזיכוי הרבים
בגיליונות חודש תשרי תשפ”ז
יובאו בגיליון חג הסוכות
לכל מנויי וקוראי גליון 'שמועה טובה' ולכל בית ישראל,
נשגר ברכת שנה טובה ומתוקה ומבורכת בגשמיות וברוחניות
ונזכה לתשועת עולמים ברחמים גדולים במהרה בימינו אכי"ר.
להארות והערות וכן להצטרפות לקבלת הגליון בטלפון 054-844-3494 -
ניתן להשאיר הודעה
